פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



98
ועדת הכלכלה
09/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 391
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ג' בסיון התשפ"ד (09 ביוני 2024), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
	מירה סלומון 
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת

	יובל שפיצר
	–
	עו"ד, תחום אסטרטגיה חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים

	מרגנית לוי
	–
	עו"ד, משפטנית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אורלי ליימן עיני
	–
	רכזת משפט ואכיפה באג"ת, משרד האוצר

	חוה ראובני
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	יאיר מתוק
	–
	עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

	אמיר ליפשיץ
	–
	רפ"ק, ייעוץ וחקיקה אתן מ"י, המשרד לביטחון לאומי

	אסף גרינבוים
	–
	עו"ד, חטיבת הקורקינטים השיתופיים, איגוד לשכות המסחר

	נגה רובינשטיין שדלן
	–
	יועצת ומלווה את איגוד הקורקינטים, איגוד לשכות המסחר

	הילה בוסקילה
	–
	עו"ד, הנהלת בתי המשפט

	צורי סבן
	–
	עו"ד, יו"ר משותף ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין

	אושרת דיין אליהו
	–
	עו"ד, ממונה בכירה, ייעוץ משפטי במג"ק, רשות האכיפה והגבייה

	גבי בן הרוש
	–
	יו"ר מועצת המובילים

	מרדכי פדר  
	–
	יו"ר חיים בדרך – ארגון "מתונה"




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון 

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
מיכל כזרי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021,  מ/1478 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

צוהריים טובים לכולם. אנחנו פותחים את הדיון בנושא הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות התשפ"ב-2021 מ/1478. אני מקדים ואומר שיושב-ראש הוועדה, דוד ביטן, נתקע בתל אביב עקב תקלה טכנית, והחוק הזה מבחינתו זו רפורמה גדולה שמשנה פה הרבה דברים בבתי המשפט של תעבורה מנהלתית. הוא ביקש שבכל נושא וסעיף שיהיה מורכב מעט, חשוב לו מאוד להיות שותף להחלטה ולגיבוש הסעיף לגביו, ולכן אנחנו נדלג עליו ונמשיך. אנחנו נתקדם בקצב הזה.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

שמי מרדכי פדר מארגון "מתונה", זה ארגון התנדבותי לבטיחות בדרכים. אדוני, האם אתה מרשה לי לומר משפט אחד לפני ההתחלה? 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

לא, אנחנו ממשיכים עכשיו בהקראה של סעיפי החוק, ואם תהיה לך הערה לגבי הסעיף שאנחנו נדון בו, אז בבקשה. כל אחד שתהיה לו הערה לגבי הסעיף, יוכל לקבל רשות דיבור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה סיימה כבר את שלב הדיון הכללי, ועכשיו אנחנו בדיון לגופם של הסעיפים, סעיפי הצעת החוק. לפי הרישום שלי, הוועדה יכולה כרגע להמשיך בסעיף 37 להצעת החוק, שזה פרק ט' התיקונים העקיפים לחוקים שונים, שעניינם התאמות וכמובן חלקן גם מאוד מהותיות, בעקבות החקיקה של החוק החדש.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

חרה לי עד מאוד שנכון לבוקר זה, כשכבר יש לנו 199 הרוגים וצפי רשמי ל-450 הרוגים על כבישי ישראל מתחילת השנה, שזו עלייה של 25% עד סוף השנה, ומשרד התחבורה לא מציע כלום לטפל במצב, ואנחנו מטפלים בהצעה - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה לא רלוונטי לדיון, אז בבקשה. תודה רבה ויום טוב לכולם. מרגנית בבקשה.

<< דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם, עורכת דין מרגנית לוי. כפי שאמר היושב-ראש לוועדה, אנחנו בפרק התיקונים העקיפים, פרק ט', שזה פרק שמציע תיקונים בחיקוקים שנוגעים לעבירות תעבורה והתכלית של התיקונים האלה היא להתאים את אותם חיקוקים לחוק המוצע, שעוסק כידוע בהפרות תעבורה מינהליות. כמו כן, יש כאן תיקון עקיף לחוק בתי הדין המינהליים, שעניינו מינוי אחראי על בירור התלונות ואנחנו נעסוק בו בהרחבה כשנגיע אליו.

אני מתחילה את ההקראה בסעיף 37. איתי, אני מציעה שאני אקריא כל פסקה, כדי שנפרק את ההסבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. כל פסקה, עניינה תיקון סעיף אחר בפקודת התעבורה, אלא אם כן זה ממש טכני, אז חשוב שתסבירו לוועדה את המהות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בהחלט. אני אתן הסברים כלליים על כל תיקון, ובמידה ולוועדה תהיינה שאלות, אנחנו נשלים בהתאם.

"פרק ט'		תיקונים עקיפים – 

37. 	בפקודת התעבורה – 

		(1)	בסעיף 1 – 
 
			(א)	אחרי ההגדרה "בוחן נהיגה", יבוא:
"בית דין לתעבורה", "החלטה להטיל קנס", החלטה סופית להטיל קנס", "הפרת תעבורה" – כהגדרתם בחוק הפרות תעבורה מינהליות;

			(ב)	אחרי ההגדרה "מסוף לתחבורה ציבורית" יבוא:
"חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות התשפ"ב-2021;"

הסבר כללי – אנחנו כאן מתחילים את התיקון העקיף לפקודת התעבורה, כשהמטרה העיקרית שלו היא לעשות התאמות לנוכח ההסדר החדש של הפרות התעבורה המינהליות. פסקה (1), היא פסקה טכנית יחסית, שמציעה לאמץ הגדרות שמפנות להגדרות בחוק תעבורה המינהליות, ולכן אם אין שאלות, אנחנו נתקדם לפסקה השנייה.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בואי נתקדם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   


"(2)	בסעיף 12 א – 

	(א)	בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)	הומצאה לנהג חדש הודעה על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס כאמור, ואם הגיש ערר לפי סעיף 18 לחוק האמור – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה הפרת תעבורה;

(ב)	בסעיף קטן (ג), אחרי "בלא הרשעה" יבוא "או שהודעה על החלטה להטיל קנס שהומצאה לו בשל הפרת התעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, בוטלה בהתאם להוראות החוק האמור, לפי העניין;

(ג)	בסעיף קטן (ד), במקום "בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השלישית" יבוא "בעבירה על הוראה המנויה בתוספת השלישית או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין;"

אני אסביר – סעיף 12(א) לפקודת התעבורה עוסק בהסדר של נהג חדש. לפי הסעיף היום, אם נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום בגין עבירת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם הוא ביקש להישפט עד תום ההליכים המשפטיים בסעיף שלפנינו מוצע להתאים את ההסדר להפרות התעבורה המינהליות, ולקבוע שאם נמסרה למפר שהוא נהג חדש הודעה על הטלת קנס בגין הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם הוא ערר על ההחלטה, עד תום ההליכים המשפטיים. עוד מוצע, כי אם ניתנה בעניינו החלטה סופית, תוארך תקופת היותו נהג חדש בשנתיים נוספות, כפי ההסדר שקיים כיום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אילו עבירות מנויות בתוספת השלישית? האם כולן הן הפרות תעבורה?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

לא כולן עבירות תעבורה. נמצאות שם מספר עבירות תעבורה חמורות – חלקן בפקודה, חלקן בתקנות, חלקן היום הן עבירות קנס וחלקן עבירות הזמנות לדין וכן כל עבירה שגררה הטלת פסילה או עבירות שגררו תאונה. מה שגורר פסילה או גורם תאונה, בהגדרה לא יכול להיות "הפרות תעבורה", אבל יש שם סעיפים שכן עתידים להיות הפרת תעבורה. הרעיון הוא לשמר בדיוק את אותו מנגנון ואת אותו הסדר במעבר מברירות משפט להפרות תעבורה.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל זה רק באלו שאין להם יותר משש נקודות?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה לא קשור לנקודות. זה הסדר ייחודי של נהגים חדשים, שנתפסים כנהגים על תנאי.


 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

כן, אבל היושב-ראש ביטון אמר שהחוק לא יחול על כל עבירה - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו נגיע לזה בהמשך.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אנחנו בנושא הניקוד. כשאנחנו נגיע לסעיף הזה, אני כבר מודיע לך שנדלג עליו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   


"(3)	בסעיף 25 – 

(א)	בסעיף קטן (א) – 

)(1)	ברישה, במקום "בעבירות אלה" יבוא "באלה";

(2)	אחרי פסקה (10) יבוא – 

"(11) ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות";

(ב)	בסעיף קטן (ג), אחרי "בעבירות תעבורה" יבוא "או בערעורים על החלטות בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות;

(ג)	בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא "בסעיף קטן (א) (1) עד (10), לגבי ערעור על הפרות תעבורה כאמור בסעיף קטן (א) (11)";

אני אסביר – אנחנו מציעים לתקן כאן את סעיף 25 של פקודת התעבורה, שעניינו סמכותו של שופט תעבורה, ועושים כאן התאמות כך ששופטי תעבורה יוסמכו לדון בערעור על החלטת בית הדין לתעבורה, כפי שדנו בהסדר הערעור. אני מזכירה שהוועדה כבר דנה בזה בפרקים הקודמים.

"(4)	בסעיף 27 – 

(א)	בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בית המשפט" יבוא "או בית הדין", אחרי "בעבירת תעבורה" יבוא "או בהפרת תעבורה" ואחרי "לעניין העבירה" יבוא "או ההפרה";

(ב)	בסעיף קטן (ד), במקום "קנטור" יבוא "קנטור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה מנהליות";"

כאן בסעיף (4) אנחנו מציעים לתקן כאן את סעיף 27 לפקודת התעבורה, שעניינו הסמכות של בית המשפט לקבל הודעה בכתב של שוטר למשל ודוח בוחן של משטרת ישראל כראיה, ומציעים כאן להסמיך את בית הדין לתעבורה באותו האופן. אני ממשיכה.

"(5)	בסעיף 27א(א), בסיפה, אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין";"

אנחנו מציעים לתקן כאן את סעיף 27א לפקודת התעבורה, שעניינו צילום רכב כראיה קבילה, ואנחנו מציעים שצילום כזה יהיה ראייה קבילה גם בבית הדין לתעבורה, וכיוון שזה תיקון טכני, אני ממשיכה.

"(6)	בסעיף 27א 1 – 

(א)	בכותרת השוליים, אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "והפרות תעבורה";

(ב)	בסעיף קטן (א), בפסקה (1), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "והפרות תעבורה";

(ג)	בסעיף קטן (א1), אחרי "עבירה" יבוא "או הפרת תעבורה";

(ד)	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך כאמור בסעיף קטן (ב), להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות".

(ה)	בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיפים קטנים (ב) או (ב1)";"

פסקה (6) עוסקת בסעיף 27 א (1) לפקודת התעבורה, שעניינו אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות. אנחנו כאן גם מדברים על התאמות טכניות, ולכן אם אין שאלה לוועדה, אנחנו ממשיכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסבירי כאן את הסעיף, כי יש כאן הוראות מהותיות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מה בדיוק אתה רוצה שנסביר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בפרט את סעיף קטן (ב) (1).

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

סעיף קטן (ב) (1) מסמיך פקח, עובד של רשות מקומית שהוסמך לפי אותו סעיף לאכוף גם הפרות תעבורה מינהליות באמצעות צילום – זו מהות ההסמכה כאן. זה מה שהיה קודם עבירה שהופך להיות הפרה שנאכף באמצעות צילום, אנחנו מסמיכים לאכוף את זה. זאת אומרת שאנחנו מציעים להרחיב את ההסמכה לנוכח ההסדר החדש של הפרות התעבורה המינהליות.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה זה שונה ממה שקיים היום? 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא שונה, פשוט מוסיפים את ההסמכה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רק אגיד שסעיף 27 (א)(1) חל היום על עבירות תעבורה, ורוצים כעת להחיל אותו גם על הפרות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם בכל מקום שמדובר כאן על עבירות תעבורה, אנחנו אמורים להחיל את ההסדרים גם על הפרות תעבורה? סעיף 27 א(1).

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בסעיף 27 א(1) כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בכל  מקום שכתוב "עבירה", אנחנו צריכים לקרוא גם "הפרה".

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן, לכן כתבו שם - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

יכול להיות שהבהרתם את העניין, אבל מה ההבדל בין עבירות להפרות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מה שקיים היום, כידוע לנו, אלו עבירות קנס בתחום התעבורה והצעת החוק הזו מציעה לקחת את עבירות הקנס בתחום התעבורה ולהפוך אותן להפרות תעבורה מינהליות. ההתאמה כאן היא מה שהעובדים של רשויות מקומיות שמוסמכים היום כבר לאכוף את העבירות תעבורה לפי הסעיף הזה, אנחנו מסמיכים אותם עכשיו לאכוף את ההפרות אחרי המעבר הזה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אציין שהסעיף הזה נוגע כיום - - - העבירה היחידה שנאכפת במסגרתו זו נסיעה בנת"צים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני רוצה לענות ליועץ המשפטי לוועדה, כי הצעת החוק הממשלתית, להבנתי, מציעה לתת מענה לשאלה שלך באמצעות הסיפה של הסעיף שכתוב שם, "הכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות", ולכן הם לא עשו תיקון לכל מילה ומילה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אבל אני אגיד לך למה אני שואל. בסעיף קטן א(1) כתוב "להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות למטרת תיעוד של עבירות תעבורה" וכאן מוצע להוסיף "והפרות תעבורה המנויות בתוספת 11" שכפי שציינה חוה יש שם כרגע רק עבירה אחת. מוצע להגדיר בסעיף זה "עבירות". אני רק רציתי לוודא שבכל מקום שכתוב "עבירה" לאורך הסעיף,  מדובר גם על "הפרה"?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בהחלט.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז יכול להיות שנצטרך לדייק קצת את הנוסח, אבל ברמת המהות רציתי שהוועדה תבין במה מדובר.


 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אני רוצה שתישמר החובה להנגיש את התמונה לאזרח. יש לנו את זה בעבירות שמי שמצולם, המשטרה שולחת את הדוח ביחד עם הצילום. אני מבקש להוסיף את זה גם בנושא של הפרות מינהליות. שהרשות המקומית חייבת - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

דנו בזה בסעיף (4) על מה יצורף לדוח. אם זה חשוב לוועדה, אני אבדוק את ההפניה.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה כתוב שם?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כתוב מה בדיוק יצורף לדוח.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מה שהוא מבקש כתוב שם? 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כתוב שם בסעיף קטן (ב) של סעיף (4) – "להחלטה להטיל קנס הנסמכת על צילום ממכשיר אכיפה, יצרף מפקח את הצילום ואם לא ניתן לצרפו להודעה כאמור, פירוט של הדרכים לקבלת הצילום כאמור." – בסדר?


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי.


 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

שמי גבי בן הרוש ואני יושב-ראש מועצת המובילים. כשגברתי דיברה בהתחלה לגבי הסמכות לאכיפה, לי נוצר הרושם שפקח העירייה מחליף את המשטרה בעצם, עד שחוה הדגישה שמדובר על נת"צים, אז תדגישו את זה בחוק.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה מודגש. כאן זה תיקון עקיף.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה תיקון של מילים בודדות בלי לגעת בסעיף כולו.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה כתוב בחוק.  

 << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>   

שמי אסף גרינבוים ואני עורך דין מאיגוד לשכות המסחר, חטיבת הקורקינטים השיתופיים. כשאנחנו מדברים היום על מצלמות, האם מדובר על כל סוגי מצלמות האכיפה, בין אם הן נייחות ובין אם הן ניידות? האם כל סוגי הצילום נכנסים בקטגוריה הזו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אמיר, האם אתה יודע לענות על השאלה הזו? 

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

השאלה לא הייתה ברורה מספיק. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי.

 << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>   

אני שואל האם כשאנחנו מדברים עכשיו על כך שהסמכות מועתקת מפקודת התעבורה ביחס למצלמות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

היא לא מועתקת, היא נשתלת בפקודת התעבורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אותו סעיף שקיים היום, יחול גם על הפרות תעבורה.

 << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>   

אז ההסדר הקיים היום, שלמעשה מאפשר לרשויות המקומיות לאכוף באמצעות מצלמה רק עבירות של נת"צ, האם כשאנחנו מדברים על הסעיף הזה, הוא מתייחס לכל סוגי המצלמות? או שיש מצלמות שאפשר לאכוף איתן עבירות אחרות? זו השאלה, האם היא מובנת?


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אסף, באילו אמצעים מצלמים?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אולי תסביר למה התכוון השר כשאישר את ההצעה?

 << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>   

היום אני מבין שמצלמים בניידות ובנייחות, כלומר גם מצלמות שנמצאות אצל השוטר או אצל הפקח וגם מצלמות שמותקנות בכבישים עצמם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא רואה שינוי שמוצע כאן לגבי המצלמות. כמו שאמרתי, השינוי היחיד שמוצע כאן הוא פשוט החלת ההסדר שקיים היום לגבי ההפרות. אתה מכוון את השאלה שלך למשהו אחר?

 << דובר >> אסף גרינבוים: << דובר >>   

לא. זו השאלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין כרגע שינוי לגבי המצלמות.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אני מבקש להבהיר לגבי סמכות המשטרה – המשטרה היום מוסמכת לאכוף באמצעות כל מיני סוגים של מצלמות לפי פקודת התעבורה, וזה לא קשור לסמכותם של פקחי הרשויות המקומיות. הסמכות של הפקחים היא סמכות אחרת מהסמכות של המשטרה. 

הסמכות של המשטרה, היא הסמכות הרחבה לאכוף את כל עבירות התעבורה היום, בעתיד את הפרות התעבורה גם באמצעות מצלמות מסוגים שונים – גם נייחות וגם ניידות וכל מיני טכנולוגיות שיש למשטרה. שוב, זה רק לגבי המשטרה. לגבי הרשויות המקומיות זה מנגנון אחר.

 << יור >> 
 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

תודה אסף, מיצינו. מרגנית, נתקדם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני רק אזכיר לכולם, שאנחנו מדברים כרגע על תיקונים עקיפים. אנחנו לא מדברים על הסדרים חדשים, אלא מתקנים הסדרים שכבר קיימים. 

"(7)	בסעיף 27ב(א), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";"

סעיף 27ב לפקודת התעבורה, עניינו אחריות בעל רכב, וזה הסעיף שעל בסיסו מבקשים הסבה של דוחות, ואנחנו מציעים להתאים את הסעיף כך שהוא יחול גם על הפרות תעבורה. אני  ממשיכה לפסקה (8) – 

"(8)	 בסעיף 27ב1(א), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";"

סעיף 27ב (1) לפקודת התעבורה, עניינו אחריות בעלים של בעל חיים או של מחזיק בו, ואלו עבירות או הפרות תעבורה שמעורב בהם בעל חיים כזה או אחר. אנחנו מציעים להתאים את זה כך שזה יחול גם על ההסדר של הפרות תעבורה.


"(9)	 בסעיף 27ג – 

(א)	בסעיף קטן (א), בסיפה, בכל מקום אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין" ואחרי "בעת ביצוע העבירה" יבוא "או ההפרה";

(ב)	בסעיף קטן (ב), אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין";"

כאן מוצע לתקן את סעיף 27ג לפקודת התעבורה, שעניינו הוא קבילות ראיה של רישום בטכוגרף, שזה מכשיר שמתעד היבטים מסוימים של הנהיגה, כגון מהירות ומרחק, ואנחנו מציעים להתאים את הסעיף כך שהוא יחול גם על בית הדין לתעבורה, כפי שהוא חל על בית המשפט. 


	"(10)	 בסעיף 27ד(ב)(2), אחרי "לבית המשפט" יבוא "או לבית הדין";"

סעיף 27ד לפקודת התעבורה עוסק בקבילות ראייה של רשומה אלקטרונית, ואנחנו מציעים לאמץ את ההסדר גם לבית הדין לתעבורה.

"(11)	בסעיף 34 – 

(א)	בכותרת השוליים, אחרי "עבירות" יבוא "או הפרות תעבורה";

(ב)	אחרי "עבירה" יבוא "או הפרת תעבורה", אחרי "לעיניו" יבוא "או שההפרה כאמור בוצעה לעיניו" ואחרי "העבירה" יבוא "או ההפרה, לפי העניין;"

אנחנו מציעים לתקן כאן את סעיף 34 לפקודת התעבורה, שעוסק בסמכות שוטר בעבירות תעבורה באופניים והמטרה שלו היא להקנות סמכויות לשוטר לצורך מניעת המשך ביצוע העבירות. מוצע להתאים את הסעיף, כך שהוא יחול גם על הפרות תעבורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שסמכות שר התחבורה להתקין תקנות לעניין הזה, יתייחס גם להפרות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן. אם זה מקובל על הוועדה, אני מציעה שאני אקריא את כל התיקונים לפרק שישי2 כי אלה תיקונים שבעיקרם הם טכניים, ואני אסביר הכול ביחד. אני מדברת על פסקאות 12 עד 15 בנוסח שמונח לפניכם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

	"(12)	"בפרק שישי2, בכותרת הפרק, אחרי "עבירות" יבוא "או הפרות";

	(13)	בסעיף 61ז(א), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";

(14)	בסעיף 61ח – 

(א)	בכותרת השוליים, אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";

(ב)	ברישה, אחרי "עבירות" יבוא "או הפרות";

(ג)	אחרי פסקה (3) יבוא – 

"(3א) במקום סעיף קטן (ב1) יקראו:

"(ב1) הייתה עבירה הפרת תעבורה, רשאי מפקח להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות בשל הפרת התעבורה, אם היה לו יסוד סביר להניח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2), כי אדם ביצע את ההפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות"."

(15)	בסעיף 61ט(א) –

		(א) 	ברישה, אחרי "עבירות" יבוא "או הפרות";

		(ב)	בפסקה (1), אחרי "עבירה" יבוא "או הפרה";

		(ג)	בפסקה (3), אחרי "עבירה" יבוא "או הפרה";

		(ד)	אחרי פסקה (4) יבוא – 

"(5) להמציא הודעה על החלטה להטיל קנס כאמור בסעיף 4 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות.""

פסקות 12 עד 15 הן למעשה תיקון עקיף לפרק שישי2 לפקודת התעבורה, כשהפרק הזה עוסק באכיפת עבירות תעבורה בנתיבי תחבורה ציבורית על ידי עובדים של משרד התחבורה. אנחנו מציעים להתאים את הפרק, כך שאותם עובדים יוסמכו לאכוף גם הפרות תעבורה בנתיבי תחבורה ציבורית, אחרי שהחוק שלפנינו ייכנס לתוקף.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

גם סעיף 16 ו-17 הם סעיפים מתקנים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. אני מיד אגיע אליהם. 

"(16)	בסעיף 62 –

(א)	בפסקה (4), אחרי "לעבירה" יבוא "או להפרת תעבורה";

(ב)	בפסקה (5), אחרי "עבירה" יבוא "או הפרת תעבורה";

(17)	בסעיף 65ד –

(א)	בסעיף קטן (א), בהגדרה "מערכת לדיווח ומעקב", אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";

(ב) 	בסעיף קטן (ד) –

	(1)	בפסקה (1), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";

	(2)	בפסקה (2), אחרי "עבירת תעבורה" יבוא "או הפרת תעבורה";"

אסביר את פסקה 16 – פסקה 16 עוסקת בתיקון המוצע לסעיף 62 לפקודת התעבורה, והוא מגדיר מה הן עבירות לפי הפקודה. אנחנו מציעים כאן לתקן שתי עבירות שכבר קיימות שם בסעיף, כך שהן תתייחסנה גם למצב החוקי החדש שיהיה אחרי שהחוק של הפרות תעבורה יעבור – הראשונה, זה נהג שביצע הפרת תעבורה ומסרב למסור את שמו או את מענו; והשנייה, זה אי מסירת מידע לשוטר לגבי ביצוע הפרת תעבורה.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה היא הענישה לגבי העבירות האלו? שעכשיו יהיו גם הפרות.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

הענישה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה, היא קנס כאמור בסעיף 61א(3) לחוק העונשין, עד שנתיים מאסר, אבל זה כל זמן שהעבירות הן עבירות של הזמנה לדין. היה ואלו לא עבירות שהיו עבירות הפרות תעבורה, כי כאשר הן הפרות תעבורה, אז אנחנו נכנסים לעולם של ענישה שנקבעת בעולם של הפרות תעבורה, ואם מגיעים לדיון בבית המשפט, עד פי אחד ורבע מהקנס האמור בסעיף 61 א(1) שזה 14,000 ורבע – תעשו את המתמטיקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רק רגע מתקן את עצמי – זה לא שמוצע להפוך אותן להפרות תעבורה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זו קביעת עבירה כשלעצמה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שתי עבירות פליליות שבעצם יתייחסו גם לביצוע הפרות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. כמו שאמרתי, למשל נהג שביצע הפרת תעבורה והוא מסרב למסור את שמו ואת מענו, עצם הפעולה הזו היא המסירה, אי מסירת השם זו תהיה עבירה. אם שוטר נתקל בביצוע הפרת תעבורה – לדוגמה אני ביצעתי את ההפרה, הוא שואל אותי לשמי ואני מסרבת למסור לו – עצם זה שאני מסרבת לשתף אתו פעולה ולמסור לו את השם, זו עבירה כשלעצמה לפי פקודת תעבורה כבר היום, אין כאן איזשהו שינוי, אלא שהוספנו את המצב החוקי של הפרות תעבורה ולא רק עבירות תעבורה.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

שאלה קטנה לגבי הטכוגרף, מה המשמעות של זה? כי היום מבחינת החוק, הוא קביל ואני בא איתו למשפט.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. גם לפי החוק החדש הוא יהיה קביל, זה מה שהסברתי קודם.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

זה לא משנה את החוק - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

להפך, אנחנו הצענו להתאים את זה כך שזה יהיה גם קביל בבית הדין לתעבורה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אנחנו לא פוגעים בשום דבר שקיים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

פסקה 17 עוסקת בתיקון מוצע לסעיף 65 (ד) לפקודת התעבורה, שעניינו מערכת לדיווח ולמעקב על עבירות תעבורה שבוצעו ברכבים של תאגיד. אנחנו מציעים להחיל את זה גם על ההסדר החדש של הפרות תעבורה, על החוק החדש. זו מערכת שקיימת ברכבים של תאגידים, והיא תעקוב גם אחרי הפרות תעבורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שנקרא, "איך אני נוהג?", המדבקות האלו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז למעשה, קציני בטיחות באותם תאגידים יצטרכו לברר דיווחים גם על הפרות תעבורה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. לגבי הסעיף הבא - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

פה אני חושב שהייתה לכם הערה, החברים של הדו-גלגלי. האם זה בנושא הזה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

טוב. נתקדם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כפי שהוועדה רואה, זה סעיף שהצענו למחוק. האם להקריא ולהסביר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא צריך. זה בעצם תיקון לסעיף 68.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הצעת החוק הממשלתית הציעה לתקן את סעיף 68 לפקודת התעבורה. סעיף 68 לפקודת התעבורה, עניינו העונש לעבירה על התקנות, והצעת החוק הממשלתית הציעה להבהיר שהסעיף הזה לא חל על הפרות תעבורה. אחרי התייעצות גם עם הייעוץ הממשלתי לוועדה וגם בתוך הממשלה, החלטנו שאין צורך בתיקון הזה, כיוון שהסעיף הזה הוא סעיף עונשי ואנחנו מדברים על הסדר שהוא הסדר מינהלי – ולכן, אין צורך בהבהרה הזו ולכן הסעיף מחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שאמרנו, עצם היותה של הפרת תעבורה לא שוללת את היותו של מעשה גם עבירת תעבורה – זה עיקרון שדיברנו עליו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון, בסעיף (2). אני ממשיכה לפסקה 18.

"18.	בסעיף 68א –

(א)	בסעיף קטן (א), אחרי "עבירה המנויה בתוספת השמינית" יבוא "ובכלל זה עבירה המהווה הפרת תעבורה";

(ב)	בסעיף קטן (ב), במקום "נעברה עבירה המנויה בתוספת" יבוא "נעברה עבירה או בוצעה הפרת תעבורה לפי חיקוק המנוי בתוספת";"

הפסקה הזו מציעה לתקן את מציעה לתקן את סעיף 68 (א) לפקודת התעבורה, שעוסק בחובת פיקוח של בעל רכב לצורך מניעת ביצוע עבירות תעבורה. כלומר, פיקוח עצמאי מה שנקרא. אנחנו מציעים להחיל את זה גם על ההסדר החדש של הפרות תעבורה, כפי שזה חל היום בפלילי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לעניין התיקון בסעיף קטן (ב) – אילו חיקוקים מנויים בתוספת השמינית? לא כל כך הבנתי את התיקון. בתוספת השמינית, כנוסחה היום, יש עבירות לפי תקנות התעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ייתכן שצריך לאמץ את ההסדר שבסעיף קטן (א). חוה, אולי - - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה אם הייתה סיבה למה נכתב מראש "לפי חיקוק". "לפי חיקוק" אני מבין שזה מכוון להוספת דברי חקיקה נוספים, אבל אם אנחנו מדברים על עבירת תעבורה, שהיא עבירה על הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה, אני לא חושב שצריך לכתוב "לפי חיקוק".

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

המונח "עבירת תעבורה" הוא טיפה יותר רחב מאשר "פקודת תעבורה ותקנותיה", כולל גם חוקי עזר - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, אבל בשום מקום אחר לא כתבתם את החידוד הזה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

נכון. להגיד לך היסטורית למה 68 (א) נוסח כך? אני לא יודעת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אני מדבר על התיקון. אני אחזור – ברישה לסעיף קטן (ב) במקום "נעברה עבירה המנויה בתוספת השמינית", אתם מציעים – "נעברה עבירה או בוצעה הפרת תעבורה לפי חיקוק המנוי בתוספת השמינית". כשאני מסתכל על התוספת השמינית, יש בה כרגע אזכור לשלוש תקנות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

צריך להתאים את הנוסח - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני לא רואה מצב שבו משהו שאיננו פקודת תעבורה או תקנות תעבורה, יהיה בסעיף שבתוספת השמינית, למרות שתיאורטית הנוסח של חיקוק מאפשר את זה.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, אבל זה מעלה שאלות לגבי כל המקומות האחרים.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

לגבי כל הרוחב, אני מסכימה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אז נתאים את זה כמו סעיף קטן (א) – האם זה בסדר?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כן.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז מה ההכרעה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שאנחנו נמחק את ההתייחסות "לפי חיקוק המנוי בתוספת", ולמעשה זו תהיה הפרת תעבורה "המנויה בתוספת".

<< דובר >> 
 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

בסדר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

עלינו זה מקובל, האם עליכם זה גם מקובל?


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

כן. נתקדם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני ממשיכה לפסקה 19, שמתקנת את סעיף 69 (א) רבתי לפקודת התעבורה. אני אקריא אותה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הנושא הזה שנוגע לשיטת הניקוד, אני מציע שנמתין ליושב-ראש הוועדה - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

דוד יטפל בזה. זה חשוב לו מאוד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התנהל כאן דיון בפברואר בנוגע לנושא הזה, ויושב-ראש הוועדה ביקש גם להבטיח שתיקונים מסוימים בשיטת הניקוד אכן יותקנו ויעוגנו, וכיוון שכל ההסדר כאן בסעיף 69 (א) נוגע להסמכת שר התחבורה לקבוע בתקנות את שיטת הניקוד על ההתאמות המתחייבות מהחוק החדש, אני מציע שנדלג כרגע על התיקון הזה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אוקיי. אני מדלגת על פסקה 19. אני ממשיכה בפסקה 20. 

20.	"בסעיף 70 – 

(א) 	בפסקה (20), אחרי "או על תנאי הרישיון" יבוא "או עקב ביצוע הפרת תעבורה";

(ב)	בפסקה (23)(א), אחרי "עבירות תעבורה" יבוא "או הפרות תעבורה";"

פסקה 20 מציעה לתקן את סעיף 70 לפקודה, שעניינו התקנת תקנות כלליות. שר התחבורה לפי הפקודה רשאי להתקין תקנות בעניינים כלליים לפי הסעיף הזה, ואנחנו מציעים להוסיף שם גם את הנושא של הפרות תעבורה, וככל שיעלה הצורך להתקין תקנות, שר התחבורה יהיה מוסמך לעשות זאת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל באילו הקשרים? ומה המשמעות של התיקונים שאתם מציעים?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

את המשמעות של התיקונים אמרתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מתכוון למשמעות קונקרטית יותר, כיוון שיש שם שני נושאים – בפסקה 20 ובפסקה 23.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

פסקה 20 עניינה מתן רישיונות לאחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, ותקופת תוקפם והסמכות לבטלם או להתלותם, עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרישיון. סמכות להתלות רישיונות של בתי ספר לנהיגה ומורי נהיגה, ככל שביצעו עבירות תעבורה – מוצע להרחיב את הסמכות להפרות תעבורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם  יש היום תקנות כאלו?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

הם כפופים לתקנה 15 (ב) לתקנות התעבורה שהיא חלה גם על בתי ספר לנהיגה שנותנת סמכות באופן כללי גם לגבי כל תעודה לפי התקנות. לכאורה גם רישיון של טוסטוס אפשר לשלול לפי תקנה 15 (ב). לא בשימוש. בפועל, יש סדרה של רישיונות שלגביהן יש התייחסות ספציפית וזה מפנה לסעיף 15 (ב) שהם הרישיונות בעלי האופי הציבורי יותר, וכן אפשר לשלול רישיון הוראה של מורה לנהיגה, אבל זה קורה באופן נדיר מאוד אם בכלל. הדגש של שלילת רישיונות מורי נהיגה, זה על עבירות פליליות שיש בהן כדי להפריע למילוי תפקידם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז למה למעשה צריך את התיקון ?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

הסמכות הזו קיימת היום ואני לא רוצה שהסמכות הזו תיפגע מהשינוי. כאן בסופו של דבר זו הסמכה להתקין תקנות, זו לא קביעה - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבין, אבל אני רק שואל למה צריך לתת סמכות כזו, לשלול רישיונות, על סמך עבירות תעבורה? גם לא כתוב כאן את התיבה הזו שאנחנו מכירים ש"מפאת מהותה, חומרתה" - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה כתוב בתקנות ב-15 (ב) וזה יוצר את הקשר. אם אנחנו רואים שיש מורה נהיגה שהוא עבריין תנועה סדרתי, אני לא בטוחה שנרצה אותו מכשיר את הדור הבא של הנהגים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן, יש בזה איזושהי בעיה. האם אתה רוצה שאקריא את כל פסקה 20 בנוסח משולב?

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אבל אני לא מבין איך קישרתם את סעיפים 15 (א) ו-15 (ב). אני יכול לתת לכם עכשיו 100 סיבות איך לסגור בתי ספר לנהיגה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה הוסבר הקישור, ולכן שאלתי.




<< דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

15 (א) מדבר על עבירות פליליות, אבל 15 (ב) מדבר על כך שבתקופה של שנתיים על עבירה טכנית שהמורה עשה, מה זה שייך לבית ספר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו לא נכנסים - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

זה לא הנושא.

<< דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, יש לי את הנושא הזה דווקא עם הנהגים המקצועיים. הוא לא מקבל חידוש - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה לא הנושא. אתה מביא אותנו לנושא שהוא לא הנושא.

<< דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אני רק מבקש שתבינו מה קורה – נהג שלא הורשע על ידי בית המשפט, משרד התחבורה בסעיף 15 (ב) עוד לפני בית המשפט קובע לו - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אבל ברשותך אנחנו מדברים כרגע על מתן רישיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

טוב.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

פסקה 23 (א) עוסקת בסמכות להתקין תקנות בעניין סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב מספר שנקבע בתקנות – מדובר על - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו לא הפסקה הזו. הפסקה שאתם מציעים לתקן היא פסקה 23 (א).

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

נכון. "התנעת מתן רישיון או חידוש רישיון על פי פקודה זו לתקנות יופיע כל קנס שמבקש רישיון או חידושו מתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה" – כאן אנחנו רוצים להוסיף "הפרת תעבורה" –  "שנעברה ברכב או בשימוש ברכב". זו הסמכות שלא לחדש רישיון למי שלא שילם קנסות. זו סמכות שכרגע איננה בשימוש, התקנות שהסדירו את זה בוטלו לפני מספר שנים עם המעבר של אכיפת קנסות התעבורה למרכז לגביית קנסות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז למה צריך את התיקון?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כי יש לך את הסמכות הזו לגבי עבירות.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אם הסמכות קיימת ביחס לעבירות, היא צריכה להיות קיימת גם לגבי הפרות. לא לרדד את הסמכות של אכיפת הפרות תעבורה ואת החשיבות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי פסקה 20, אני מבין כי גם יש היום הסדר כזה, ואת אומרת שגם יש ממש הוראות קיימות היום שמדברות על עבירות ועכשיו זה יהיה גם הפרות שיש להן איזושהי משמעות מבחינת השלילה או התליה של הרישיונות, אבל אם הסמכות הזו אין בה בכלל שום שימוש - - - למה צריך אותה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני אתייחס לזה – כמו שאמרנו בישיבה קודמת, אמרה את זה יפעת רווה מטעם משרד המשפטים בהקשר אחר אומנם, אבל זה נכון גם לפה – אנחנו עושים את המהלך של המעבר מפלילי למינהלי, אבל אנחנו לא מקלים ראש בחומרת הדברים במובן האכיפתי שלהם. 

 כלומר, אם יש מישהו שלא משלם קנסות באופן עקבי וסדרתי ובעוד שנה החליט שר התחבורה שהוא רוצה להתקין הסדר כזה לגבי עבירות, אז אין באמת היגיון שהוא לא יסדיר הסדר דומה, אולי חמור יותר ואולי שונה, בתנאים שייקבעו שם גם לגבי הפרות תעבורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה גם לגבי רישיונות נהיגה, לצורך העניין?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כן, בראש הראשונה דובר על רישיונות נהיגה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, האם היום אין הוראה כזו?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

עד לפני חמש שנים, הייתה הוראה כזו, והייתה חסימה לאנשים מלחדש רישיונות נהיגה למי שלא שילם קנסות, חייבי קנסות לא קיבלו חידוש רישיון נהיגה עד שהם פרעו את הקנסות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש היגיון בליצור שלמות תמונה בהקשר הזה של הסמכות. כלומר, מה ייקבע שם ובאיזה הסדר אנחנו לא יודעים, כי זה כרגע לא על הפרק, אבל לשמר את הסמכות כשלעצמה אני כן רואה בזה היגיון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חוה, האם התקנות כרגע לא טעונות אישור ועדה?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

לא. אלו תקנות שעוסקות בסמכות רשות רישוי, הסעיף מסמיך ולא דורש את זה, והן לא בעלות משמעות פלילית.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

למה שלא נעשה שינוי - - - 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

היום הדבר הזה עקר בגלל שרישיון הנהיגה הוא בתוקף עד גיל 70, ולכן הסנקציה של לא לחדש את רישיון הנהיגה, היא בעצם לא רלוונטית כבר. האם זה נכון? אז על מה אנחנו מדברים פה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו מדברים על סמכות של שר התחבורה להתקין תקנות להתנות רישיון במצב שבו אם הוטלו על בן אדם קנסות מסוג פלילי או מסוג מינהלי והוא לא משלם אותם באופן סדרתי. אני לא יודעת להגיד לך מה זה אומר "באופן סדרתי", אבל ההסדר לא כרגע לפנינו. זו רק ההסמכה של שר התחבורה לדון בזה ולהתקין את זה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מרגנית, אנחנו נשקול את זה, לא נחליט עכשיו ונראה אם הוועדה צריכה לפקח על העניין בגלל חומרת העניין.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אז שנמשיך לדון בזה?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

כן, נמשיך. אנחנו שמים סימן שאלה לעצמנו, שהרי אנחנו גם לא עושים היום הצבעות, אז יש לנו זמן לתקן את הדברים. נתקדם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני מתקדמת לפסקה 21 – 

"21.	בסעיף 70א(ז), אחרי "לפי סעיף זה" יבוא "או קבע בית דין לתעבורה במשפטו של בעל רכב על הפרת תעבורה לפי סעיף זה", אחרי "רשאי בית המשפט" יבוא "או בית הדין לתעבורה, לפי העניין" ואחרי "ייתן לו בית המשפט" יבוא "או בית הדין לתעבורה, לפי העניין";"

כאן אנחנו  מציעים לתקן את סעיף 70א רבתי (ז) שמאפשר להסתמך על קביעה עובדתית של בית המשפט כשרכב מסוים היה ברשות של אדם אחר במשפטו של אותו אדם אחר. ההסדר כבר קיים, ואנחנו רק מציעים לאפשר לבית הדין לתעבורה להסתמך על זה גם, כפי שבית המשפט מסתמך על קביעה עובדתית שכזו.

"22.	בסעיף 77ד, בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "או בשל החלטה סופית להטיל קנס שניתנה לגביו לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות "."

סעיף 77ד רבתי לפקודת התעבורה עוסק במינוי פקחים ברשויות מקומיות, ומוצע לתקן את הסעיף כך שכפי שמוצע היום לגבי ההסדר הפלילי, למשטרת ישראל תהיה אפשרות להתנגד למינוי פקח בשל ביצוע הפרת תעבורה. כלומר, שוב פעם – הסעיף הזה קיים היום, ואנחנו רק מציעים להחיל אותו גם על העניין של הפרות תעבורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מדובר כאן רק על פקחים מסוימים, נכון?!

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. רק פקחים של רשויות מקומיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל רק לעניין זיהום אוויר, אם אינני טועה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לעניין חוקי עזר והסדרי התנועה שנקבעו לפי סעיף 77 ב – כך כתוב בפקודה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אלה בעצם חוקי עזר והסדרי תנועה של רשויות מקומיות לצמצום זיהום האוויר. האם יש היום מפקחים כאלה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

האנשים של איכות הסביבה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, זה של הרשויות המקומיות.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

יש גם חוקי עזר שמקודמים במספר רשויות.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

האם יש לכם מספרים? כמה אכפתם? כמה קנסות כאלו היו בשלטון המקומי?

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לא נתבקשתי לחפש את הנתונים האלה, אז אין לי כרגע ואני מתנצלת, אבל אני אשמח לעדכן את הוועדה בפעם הבאה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

כן.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

האם סעיף 15 (ב) חל על הפקחים האלה?


 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

15 (ב) חל על רישיונות שרשות הרישוי נותנת, שניתנים לפי פקודת התעבורה. הסמכות פקחים זה לא בתחום הזה.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אם הוא עבריין, את נותנת להיות מפקח?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, זה בדיוק הפוך.


 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה בדיוק מה שהסעיף אומר.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

זו הנקודה שבדיוק כרגע עמדנו עליה, היא בעניין סמכויות הפקחים. כתוב מפורשות – "לא ימונה פקח כאמור, אלא אם משטרת ישראל הודיעה בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור וביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי". קשה לומר שיש כאן איזשהו קושי בעניין.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

עבירה פלילית זה 15 (א), אני  מדבר על 15 (ב).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא קשור לנושא.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אני מדבר על 15 (ב) ויש פה אפליה. את בית הספר אתם רוצים להעניש - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אין קשר בין הדברים.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

למה אין קשר? אדוני, אם הפקח הוא עבריין סדרתי, 15 (ב) תופס לגביו.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

15 (ב) לא דן בעניין שלהם.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

יש כאן הסדר ספציפי לפקחים, שהוא שונה מההסדר הכללי ב-15 (ב).

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

נמשיך.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו עוברים לסעיף 38, שעניינו תיקון פקודת המשטרה – 



"תיקון פקודת המשטרה – 

38.	בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, בסעיף 5(3), בסופו יבוא "וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021"."

הסעיף שאנחנו מציעים לתקן בפקודת המשטרה, עוסק בתפקידים של שוטרים, ואנחנו מציעים להוסיף כאן את התפקיד של אכיפת הפרות תעבורה מינהליות, שמן הסתם שוטרים יעסקו בו.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

צריך יהיה להפנות לחוק שיהיה בסופו של יום כשיחוקק בתאריך. זאת אומרת, זה לא יהיה כבר תשפ"ב-2021.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ברור, זו עבודת הניסוח. נמשיך עם סעיף 29, תיקון חוק סדר הדין הפלילי – 



"תיקון חוק סדר הדין הפלילי

39.	בחוק סדר הדין הפלילי, בסעיף 225א –

(1)	בסעיף קטן (א1), בפסקה (1), הסיפה החל במילה "למעט" – תימחק, ופסקה (2) – תימחק;

(2)	בסעיף קטן (א2), במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (1)", והמילים "או הודעת תשלום קנס" – יימחקו;

(3)	בסעיף קטן (א3), ההגדרה "רכב חדש" – תימחק."

אני אתן הסבר כללי, ואם תהיינה שאלות לוועדה, אנחנו כמובן נשלים. זה סעיף שהוא חלק מהאסדרה הפלילית של עבירות הקנס. התיקון כאן מוצע להתייחס להסדר להוראה שהייתה קיימת וכבר לא רלוונטית, שעניינה רכב חדש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה היא לא רלוונטית?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יפעת או חוה, האם אתן רוצות להסביר?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כן. כשההסדר הזה נקבע במקור, היה פער זמנים מהזמן שרכב חדש נרשם ועלה לכביש ועד  שהמידע היה זמין להעברה למשטרה, לשם פעולות אכיפה. זה הסדר מלפני כ-15 שנה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שנחקק ב-2005 אם אני לא טועה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה כמעט 20 שנה, ומאז תודה לאל השתנו וטויבו ההליכים והכל הרבה יותר מהיר. הבעיה כבר לא קיימת. הרישום הראשוני של רכב, העברת המידע לגביו לרשות הרישוי והנגישות שלו למשטרה היא מהירה ומיידית, ולכן אין צורך לתת אקסטרה זמן בשביל לאכוף רכב חדש.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי, ברור.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

ככל שפער הזמן גדול יותר, גם קשה יותר לאתר אפילו בתוך המשפחה מי נהג ברכב. זה לא רצוי ולכן אם לא חייבים את זה אז עדיף שזה לא יהיה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני ממשיכה עם סעיף 40 – 

"תיקון חוק בתי המשפט

40.	בחוק בתי המשפט  –

(1) 	בסעיף 37(ב)(4), אחרי "שאינן פשעים" יבוא "או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור באותו סעיף";

(2)	בסעיף 55, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021."

התיקון כאן מציע לתקן את הסמכות של בית המשפט השלום ואת הסמכות של בית המשפט לעניינים מקומיים לעניין דרכי הערעור, כפי שדנו בתחילת החוק לעניין אופן הערעור על ההחלטה של בית הדין לתעבורה. זו למעשה השלמה של סמכות.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

סליחה גברתי, בהתחלה נאמר שזה יהיה בית המשפט השלום, איך נכנס פה בית המשפט לעניינים מקומיים?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ישנן רשויות  מקומיות, שבהן הקימו בתי משפט והם נקראים בתי משפט לעניינים מקומיים. לפי החוק המוצע, על החלטה שמטיל פקח שהוא עובד רשות מקומית, הערעור על בית הדין לתעבורה ילך לבית המשפט לעניינים מקומיים, ככל שהוא קיים, ואם הוא לא קיים אז לבית משפט השלום.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל אין לזה היגיון.


<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

ברשותכם לעניין הזה, כפי שאדוני מכיר מעברו בשלטון המקומי - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

לי לא היה עבר, אבל בסדר.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לא, גם אדוני מכיר, קרוב, מקורב ויודע, גם אם לא שירת בתפקיד באופן ספציפי. בית המשפט לעניינים מקומיים דן גם באכיפה של עבירות של תכנון ובניה, גם בסוגיות של עבירות תעבורה שהפקחים של הרשויות המקומיות אוכפים, גם בעבירות קנס אחרות של חוקי עזר מכל הסוגים – זה במקומות שבהם הוקם בית משפט לעניינים מקומיים. 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מי ממנה את השופטים שם?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

בדיוק רציתי לחדד את זה. לא הרשות המקומית מקימה, אלא שזה צו כמו שמקימים בית משפט השלום. השופטים שם הם בסמכות ובדרגה של בית המשפט השלום, הם עושים ימים בבית המשפט לעניינים מקומיים. הדבר הזה נועד לייצר תעדוף של אכיפה של הרשויות המקומיות שלא ייכנסו האכיפה והתיקים שלהם לתוך מערכת התיקים הרגילה של הנהלת בתי המשפט ואז האכיפה תבוצע במרחקים גדולים מאוד לפי לוח הזמנים הרגיל, אלא שיש ימים של שיפוט של בתי המשפט לעניינים מקומיים.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מי משלם להם את המשכורת? האם גם בתי המשפט?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הנהלת בתי המשפט, אבל הרשות המקומית מממנת את ימי השיפוט להנהלת בתי המשפט.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אה, זאת אומרת לא ישירות לשופט?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

ממש לא. היא משלמת להנהלת בתי המשפט את השווה ערך שנועד לממן את ימי השיפוט של השופטים בבתי המשפט לעניינים מקומיים.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אדוני סליחה, אנחנו מתנגדים לזה באופן גורף. בתי המשפט השלום לתעבורה, יש שם אנשים ממוקצעים, יודעים ומומחים לנושאי תעבורה. בבית המשפט לעניינים מקומיים זה לא נכון. אין לזה היגיון בכלל שאנחנו נעשה הבדל אם הדוח נכתב על ידי פקח או על ידי שוטר.

אם יש ערעור על הקביעה של בית הדין, זה צריך ללכת לבית משפט השלום ששם אנחנו מדברים על עבירות תעבורה, אבל לשופטים בבית משפט לעניינם מקומיים עם כל הכבוד אין את המיומנות - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

הבנתי מה אתה אומר. שאלת הבהרה – האם יש היררכיה בין בתי המשפט? מי יותר בכיר?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בתי המשפט לעניינים מקומיים מקומם שקול לבתי המשפט - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מעניין אותי בתי המשפט המקומיים, איפה הם עומדים ביחס לבית הדין לתעבורה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כמו בית משפט השלום. הם מעל בית הדין לתעבורה. הם ערכאת הערעור, בוודאי.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי, אז הם מעל. 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

הם מעל בית הדין אבל הוא לא מעל בית מהשפט.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה לא נכון.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

בית משפט השלום לתעבורה ובית המשפט לעניינים מקומיים הם שני בתי משפט שמתמחים בעניינים שונים. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, הם עוסקים בדברים שונים, אבל הם שקולים מבחינת המעמד שלהם.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

ברגע שיש ערעור על הקביעה של בית הדין, לא של בית המשפט, הערעור אמור להגיע בכל מקרה לבית משפט השלום לתעבורה - - - שיכול להאריך את זה ולא להעביר את זה לבית המשפט לעניינים מקומיים אחרי שפקח נתן את הדוח.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כבר דנו בזה. כאן זה רק תיקון עקיף. הסעיף את הערעור כבר נדון בוועדה, ואם הוועדה תרצה, אני אזכיר.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

נכון, אבל אמרנו שהערעור ילך לבית המשפט השלום.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא נכון, בהחלטה של רשות מקומית, אמרנו שזה ילך - - - אם תרצה אני אקריא את הסעיף שוב.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אני לא זוכר שנקבע כך, אבל שייחשב שזה עניין עקרוני.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל הוועדה כבר דנה בזה.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אני מזכירה לכולנו שאין שינוי מהדין החל היום. היום עבירות תעבורה עבירות תעבורה של הרשויות המקומיות הולכות לבית משפט לעניינים מקומיים שנמצאים באותו קו ורף כמו בתי המשפט לתעבורה. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון, הם באותו מעמד.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הם שקולים באותו מעמד, כמו בית משפט השלום. עכשיו, כשמבוקש להקים בית דין לתעבורה, יש ערעור ברשות לבית משפט בדרג של בית משפט השלום, כאשר מדובר ברשויות  מקומיות - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ערעור בזכות. הרשות היא רק על החלטה אחרת.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

נכון, סליחה.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

מרגנית, מי מפנה את הערעור לאיזה בית משפט זה יהיה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה החוק קובע. אני אזכיר לוועדה – סעיף 24 להצעת החוק שכבר דנו בו אומר שעל החלטה סופית של בית דין לתעבורה אפשר לערער, זה ערעור בזכות לבית משפט שלום לענייני תעבורה, על החלטה אחרת זה לבית משפט השלום לענייני התעבורה אבל ברשות. 

אותו סעיף אומר שאם מדובר בקנס שהטיל מפקח או פקח שהוא עובר רשות מקומית, הערעור או הערעור ברשות, לפי העניין, יוגשו לבית המשפט לעניינים מקומיים, ואם אין בית משפט לעניינם מקומיים, זה יוגש לבית המשפט השלום. זה כבר קיים היום, כפי שמירה הסבירה, וגם דנו בזה בסעיף 24.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אוקיי, אז אנחנו לא נחזור אחורה ונתקדם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו עוברים לסעיף 41, שהוא תיקון עקיף לחוק בתי הדין המינהליים. אני ארצה לתת לו איזושהי הקדמה, כי זה תיקון ארוך מאוד. מה שאנחנו רוצים לעשות בתיקון של חוק בתי הדין המינהליים, זה להקים מוסד חדש של הכרעה על בירור תלונות. דיברתי על זה בדיונים הכלליים אם הוועדה זוכרת, אבל אני אזכיר בקצרה.

המטרה של המוסד הזה, היא לדון בכל מיני תלונות שמוגשות על דיינים כאלה ואחרים, כאשר התלונות האלו הן לא בנות ערעור. הכוונה שזה לא ערעור משפטי על הקביעה המשפטית, אלא שהייתה שם איזושהי בעיה בעיקר בהתנהלות של הדיין מול אותו אדם, או לפחות כך נטען, וכרגע אין כתובת לזה.

זה קצת מזכיר את נציב תלונות הציבור על שופטים, רק לגבי דיינים בבתי הדין המינהליים. כאן אנחנו מציעים להקים את זה, אגב הצעת החוק הזו, הערכאה לבירור תלונות תדון כמובן גם בבית הדין לתעבורה.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל למה להקים גוף אם כבר קיים גוף?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא קיים. 

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

לא, להעביר את זה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כי הם לא שופטים.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אז נחיל את זה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה לא נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רק מציע שתסבירי לוועדה מה הקשר בין הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות לבין התיקון שאתם מציעים.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ולמה אי אפשר להכפיף את העבירות למוסד שכבר קיים לערעור.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

גם קיים וגם יש לו - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אנחנו נאפשר למרגנית להשיב.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אי אפשר להכפיף כי אנחנו לא עוסקים בשופטים. הם לא שופטים, לא נבחרים כשופטים, לא נבחרים על ידי ועדה למינוי שופטים. בית דין מינהלי, זו ערכאה שיש לה סמכות שפיטה, אבל היא חלק מהרשות המבצעת ולא חלק מהרשות השופטת. לרשות השופטת אין סמכות על הדיינים האלה. אלו רשויות נפרדות, ולכן אי אפשר.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

האם יש במערכת עוד סוג של דיינים?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש הרבה דיינים, יש הרבה בתי דין מינהליים, למשל כפי שדיברנו על זה בדיונים הכלליים, בית הדין המינהלי לפי חוק הכניסה לישראל שעוסק בכל אשרות הכניסה, איחוד המשפחות – זה נקרא בית הדין לעררים, בית הדין לביקורת משמורת גם לפי חוק הכניסה לישראל. 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

ולשם אי אפשר להכפיף? ששם זה גם דיינים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אז אנחנו רוצים להקים ערכאה לבירור תלונות שידון בכל בתי הדין המינהליים. כלומר, גם הדוגמאות שנתתי כרגע וגם בית הדין שאנחנו מקימים כרגע.


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז זה יהיה מוסד אחד?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. אנחנו רוצים להקים אותו עכשיו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה רגע להוסיף – חוק בתי דין מינהליים נותן את המסגרת לעבודה של שורה ארוכה של בתי דין מינהליים, כפי שציינה עורכת דין מרגנית לוי. יש שם בתוספת הרישה עכשיו היא תהיה התוספת הראשונה, כרגע זו התוספת לחוק, שורה של ועדות ערר וועדות ערעור וכו' מכוח חיקוקים שונים. קודם כל, מוצע להוסיף לרשימה הזו גם את בית הדין לתעבורה שיוקם לפי החוק החדש - - - 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>   

אז לא תהיה כפילות בעצם?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, ממש לא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש כיום מסגרת חוקית - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אמרתי שזה דומה, אבל זה לא - - - לא תהיה כפילות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אלו שתי מסגרות שונות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן. אני אוסיף כי חוק בתי הדין המינהליים הוא למעשה חוק המסגרת. דיברנו על זה בעבר ולכן לא חשבתי להאריך יותר מדי, אבל אני כן אשלים את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות שמ"מ יושב-ראש הוועדה לא מכיר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין בעיה, אני חוזרת. חוק בתי הדין המינהליים הוא חוק המסגרת של כל בתי הדין המינהליים במדינת ישראל. אגב וזה חשוב שהוועדה תדע, שהוא גם קובע שבית דין מינהלי אנחנו לא בוחנים את המהות שלו לפי מבחן הכותרת, במובן הזה שהוא יכול להיקרא בית דין מינהלי, ועדת ערעור או ועדת ערר וכן הלאה. הוא חל על כל בתי הדין המינהליים, בין אם הם מנויים בתוספת - - -  שלום ליושב-ראש הוועדה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני מבקש להגיד לפרוטוקול, כיוון שיושב-ראש הוועדה דוד ביטן רואה חשיבות גדולה לרפורמה הענקית הזו, אז הוא ביקש שבכל הנושאים העקרוניים והחשובים שהוא יהיה שותף, כמו לגבי שיטת הניקוד שדילגנו עליה עד להגעה של דוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שיטת הניקוד חשובה מאוד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חד-משמעית. אני רק אשלים ואגיד לפרוטוקול ואז אני אעצור והוועדה תגיד לי איך היא רוצה שאמשיך. 

חוק בתי הדין המינהליים הוא חוק מסגרת, כמו למשל חוק בתי המשפט שהוא חוק מסגרת לעניין בתי המשפט. אני עוצרת כאן כי אני רוצה שתגידו לי איך אתם רוצים שנתקדם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתקדם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שאני מציע, הוא שאת תקראי את כל התיקון העקיף לחוק בתי דין מינהליים, ואז תסבירי.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני מקריאה עכשיו את כל התיקון על בית הדין המינהליים, ואז אני אסביר.

"תיקון חוק בתי דין מינהליים

41.	בחוק בתי דין מינהליים –

		(1) 	בסעיף 4 –
		
			(א) 	בסעיף קטן (א), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה";

			(ב)	בסעיף קטן (ב) אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה";

		(2)	בסעיף 14, סעיף קטן (ב) – בטל;

		(3)	אחרי סעיף 14 יבוא:

14א אחראי על בירור תלונות – 

א.	שר המשפטים ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שופט של בית משפט מחוזי או שופט של בית המשפט העליון, בדימוס, לאחראי על בירור תלונות על התנהגות חברי בית דין המנוי בתוספת השנייה, במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים על ידם (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות).

ב.	שר המשפטים, בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו מונו חברי בית דין, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה.

ג.	הוגשה תלונה על חבר בית דין כאמור בסעיף קטן (א) (בחוק זה – נילון) והחליט האחראי על בירור תלונות לברר את התלונה, יודיע על כך לנילון וכן לראש בית הדין שבו מכהן הנילון וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

ד.	הוגשה תלונה והיה למנהל הכללי של הרשות הממנה (בסעיף זה – המנהל הכללי) יסוד סביר להניח שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההתנהגות שלגביה הוגשה התלונה, הנילון אינו ראוי לכהן כחבר בית דין, רשאי הוא להשעותו מתפקידו כאמור; אולם לא יעשה כן המנהל הכללי אלא לאחר שקיבל את עמדת ראש בית הדין שבו מכהן הנילון ועמדת האחראי על בירור תלונות, ולאחר שנתן לנילון הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין.

ה.	הושעה חבר בית דין, תימשך ההשעיה עד שיחליט האחראי על בירור תלונות כי התלונה לא הייתה מוצדקת, ואם מצא הוא שהתלונה הייתה מוצדקת – עד להחלטת הרשות הממנה בהתאם להמלצת האחראי על בירור תלונות כאמור בסעיף 14ב(ב); ואולם רשאי המנהל הכללי להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר בהחלטה מנומקת בכתב."

הוספתי כאן את המילה "הכללי" אחרי המילה המנהל, זו טעות סופר שהוועדה לא רואה את זה בנוסח שלה. 

"ו.	האחראי על בירור תלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון, והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני ראיות.

14ב	תוצאות בירור תלונה

א.	מצא האחראי על בירור תלונות שהתלונה הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב לרשות הממנה, לראש בית הדין בו מכהן הנילון, למתלונן ולנילון, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי האחראי על בירור תלונות לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.

ב.	מצא האחראי על בירור תלונות שהתלונה הייתה מוצדקת, רשאית הרשות הממנה, לפי המלצת האחראי על בירור תלונות, לתת לנילון נזיפה או התראה, להעבירו מכהונתו, להתלות את מינויו עד לקיום תנאים שתורה עליהם או להמליץ שלא להאריך את כהונתו; היה מינוי חבר בית הדין כאמור מותנה בהמלצה או בבחירה של ועדה שהוקמה לפי דין, תובא לפני הרשות הממנה, לצד המלצת האחראי על בירור תלונות, גם עמדת הוועדה לעניין זה.

ג.	מצא האחראי על בירור תלונות שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למנויים בסעיף קטן (א) ורשאי הוא לפרט להם את תמצית ממצאיו.

ד.	התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), יודיע הנילון או ראש בית הדין שבו מכהן הנילון, לאחראי על בירור תלונות ולרשות הממנה, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי (בסעיף קטן זה – הודעה בדבר תיקון ליקוי); לא התקבלה הודעה בדבר תיקון ליקוי בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של האחראי על בירור תלונות, רשאי הוא להביא את העניין לפני הרשות הממנה.

14ג	חובת סודיות

א.	האחראי על בירור תלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע האחראי את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט; האחראי על בירור תלונות וכל אדם אחר כאמור יחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.

ב.	על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים שר המשפטים או הרשות הממנה, לפי העניין, וכן ראש בית הדין המפורט בתוספת השנייה, לקבל לידיהם, לפי דרישתם, עותק מכל חומר או מידע המצוי אצל האחראי על בירור תלונות שהושג במסגרת פעילותו, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים.

ג.	האחראי על בירור תלונות רשאי לפרסם את החלטותיו, בלא ציון שמו של הנילון ופרטים מזהים אחרים, אם מצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות לטעון את טענותיו.

14ד	החלת הוראות מחוק נציב תלונות הציבור על שופטים	

בעניין שלא הוסדר בפרק זה, רשאי האחראי על בירור תלונות לנהוג לפי הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, בשינויים המחויבים, אם אין בכך דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה או עם מהות התפקיד;	

(4)	בסעיף 53, אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה";

(5)	בתוספת –

(א)	בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה";

(ב)	בסופה יבוא:

"32. בית דין לתעבורה לפי סעיף 12 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021";

(6)	אחרי התוספת הראשונה יבוא:

תוספת שנייה
  (סעיף 14א)

(1)	בית דין לתעבורה לפי סעיף 12 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021;

(2)	ועדת ערר לפי סעיף 12 לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020;

(3)	ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020;"

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם החוקים האלה עדיין בתוקף?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן, ובתי הדין גם עדיין פועלים. הסברתי קודם מה אנחנו רוצים. שאל היועץ המשפטי ולא הספקתי לענות לו, ולכן אענה עכשיו. למה דווקא אגב החוק הזה? אזכיר לכולנו בדיונים הכלליים דיברנו על כמות גדולה מאוד יחסית של הליכים שתועבר מבתי המשפט לתעבורה לבית הדין לתעבורה ואגב המהלך הזה שאנחנו יודעים שהולך להביא אתו הרבה הליכים, חשבנו שנכון שלא להשאיר את זה ללא מענה, ולכן לעשות את התיקון העקיף הזה. אשמח לענות על שאלות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נא הסבירי בקצרה את כל אחד מהסעיפים שהקראת, כי הסברת באופן כללי אבל לא את הסעיפים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

פסקה (1) וגם ההמשך של התיקון של התוספות שהקראתי בסוף, זה כמו שהסביר היועץ המשפטי לוועדה – כרגע חוק בתי הדין המינהליים כולל רק תוספת אחת, והתוספת הזו קובעת אילו בתי דין חל עליהם חוק בתי הדין המינהליים, אבל אמרתי קודם ואגיד שוב כי זה חשוב, החלה של בתי הדין המינהליים יכולה להיות או בתוספת הראשונה, מה שיהיה כתוספת הראשונה אחרי התיקון הזה, או באמצעות החלה פרטנית בחוק מסוים, ולכן אנחנו מציעים לקרוא לתוספת הזו היום "תוספת ראשונה" ולתוספת הבאה לקרוא "תוספת שנייה".

התוספת השנייה תעסוק באילו בתי דין מינהליים האחראי על בירור תלונות יהיה מוסמך לדון בהם. סעיף 14א רבתי המוצע שהקראתי, מציע להקים את אותו אחראי על בירור תלונות ואיך הוא יפעל. כלומר, מה קורה אחרי שהוגשה תלונה? איך הוא מברר? וכן הלאה.

סעיף 14 (ב) קובע את ההסדר של מה קורה כאשר אחראי על בירור תלונות מסיים לברר את התלונה ומוצא שהיא מוצדקת, למי הוא צריך להודיע, שזה כמובן גם למי שמינה, לרשות הממנה, כך זה נקרא בחוק בתי הדין המינהליים וזה בדרך כלל שר, ומה שקורה לאחר מכן, מה הן הסמכויות של אותה רשות ממנה לעשות.

אם תסתכלו בסעיף קטן (ב) של סעיף 14 ב רבתי, כתוב שם שהרשות הממונה מוסמכת לתת נזיפה או התראה, להעביר מכהונה וכן הלאה. סעיף 14 ג רבתי קובע את חובת הסודיות, והוספנו שם בסעיף קטן (א) שאפשר להפר את החובה הזו רק לשם ביצוע התפקידים לפי החוק או לפי צו של בית משפט. 

סעיף קטן 14 (ד) קובע איזשהו הסדר שיעורי שאומר שאם לא קבענו משהו בהסדר הזה לגבי אופן הפעולה של האחראי על בירור תלונות, הוא רשאי להשתמש בהוראות מחוק נציב תלונות הציבור על שופטים. שימו לב שזה רק לגבי עניינים שלא הוסדרו לגבי איך שהוא פועל. כלומר, לא דברים אחרים שמוסדרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ומבחינת תקופת הכהונה שלו, דרישות כשירות וכו'?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לגבי תקופת הכהונה, דיברנו על זה בשיח הפנימי בינינו ואמרנו שתקופת הכהונה - - - קודם כל, דרישות כשירות יש כאן – כתוב כאן שהוא יהיה שופט של בית משפט מחוזי או שופט של בית משפט העליון בדימוס. אנחנו תיכף נפתח גם לגבי נציב תלונות הציבור על שופטים, זו אותה דרישת שירות, לא עשינו כאן משהו שהוא חריג. 

לגבי תקופת הכהונה שלו ואיך מעבירים אותו בעצמו מכהונה, העמדה של נציבות שירות המדינה היא שתפקידים בכירים כאלה בתוך שירות המדינה, שזה כולל גם עובדי מדינה בכירים אחרים, לא מוסדרים בחקיקה ראשית, אלא מוסדרים בהחלטות ממשלה, ולכן אין צורך לעמדתם לסטות גם מההסדר הזה כאן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

העמדה הזו נשמעה והיא מקובלת עלינו. רציתי לשקף את מה שהתנהל בשיח בינינו גם לוועדה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מישהו רוצה להגיד משהו לגבי הסעיף עצמו?

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

שמי צורי סבן ואני מלשכת עורכי הדין. אני אתייחס לסעיף שדיברנו עליו, לגבי האחראי על בירור התלונות, סעיף 14 (א). אני לא מבין למה אנחנו צריכים להקים אחראי על בירור תלונות, אם יש לנו את נציב תלונות השופטים, שהוא גם על בית משפט לתעבורה, ופה אנחנו מקימים אחראי שאין לנו צורך בו כאשר יש כבר גוף שיודע איך מתנהלים מול שופטים ומול דיינים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני הסברתי באריכות.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

את הסברת, אבל יושב-ראש לא היה כאן, אז בבקשה תסבירי שוב.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל מצופה ממך כעורך דין להבין את ההסבר.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אני הבנתי את ההסבר, אבל אני גם רוצה שיושב-ראש הוועדה ייתן את דעתו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני אסביר – הסמכות של נציב תלונות הציבור חלה על שופטים, חלה על שופטים. כאן אנחנו לא עוסקים בשופטים, אלא בדיינים. 

דיינים, הגם שיש להם סמכות שפיטה, בבית דין מינהלי הם שייכים לרשות המבצעת ולא לרשות השופטת, ולכן נציב תלונות הציבור על שופטים שעוסק בשופטים השייכים לרשות השופטת ולא לרשות המבצעת, כמו בתי דין מינהליים, לא יכול לדון בדיינים, כי הם לא שייכים לאותה הרשות והסמכויות כאן הן סמכויות נפרדות.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אז תכניסו את זה שזה יהיה גם כן תחת הכובע שלו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הפרדת רשויות - רשות שופטת, רשות מבצעת.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

בעניינים של בית משפט לענייני תעבורה הוא כן יכול לדון?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני אסביר שוב – בבית המשפט לתעבורה, השופטים של בית המשפט לתעבורה ידון נציב תלונות הציבור על שופטים. האחראי על בירור תלונות ידון אך ורק בתלונות כנגד דיינים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה נציג הלשכה, נכון?

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה אכפת לכם שיהיה עוד מישהו שיטפל? כך שיהיה לכם יותר זמן.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

למה לסרבל? אם יש לנו גוף - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל יהיה לך אדם נוסף שיטפל בבעיות.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

בעניינים מקומיים - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין היום. לנציב תלונות הציבור על שופטים אין סמכות לדון היום בדיינים, הוא דן אך ורק בשופטים.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אז נתקן את הסעיף, שהוא גם יכול לדון.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני לא יכולה להסמיך אותו לדון בדיינים שלא שייכים לרשות השופטת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נראה לך שלנציב התלונות שופטים יש עוד זמן לטפל? 

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

הוא גם לא כפוף לשום סדרי דין, ויכול להחליט מה שהוא רוצה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

גם פה אין סדרי דין.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

בסדר, אז אם יש לו את אותם כללים, אז שיחול על נציב התלונות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הם לא שייכים לרשות השופטת.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אז נכניס אותם שיהיו שייכים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה לא המודל.

 << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >>   

אני אסביר פה נקודה שאני חשבתי שהיא ברורה. שמי הילה בוסקילה מהנהלת בתי המשפט. דיינים בבתי דין הם למעשה עובדים של הרשות המבצעת, הם ממונים על ידי שר המשפטים בתהליכים שנקבעו בחוק, והם שייכים לרשות המבצעת. 
 
שופטים שייכים לרשות השופטת, והם ממונים באמצעות הוועדה למינוי שופטים. אי אפשר לאחד בין שני הגורמים האלה, משום שאלו שתי פוזיציות שונות לחלוטין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה בסדר גמור. האם יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

בזמנו דיברנו על סעיף 20 - - - וגם על הנקודות שאמרנו שיימחקו אחרי שנה, ואמרנו שנחזור לזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו עוד נגיע לסעיף 20.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נדון על כל הבעיות כשנסיים לקרוא.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

סעיף 42, כפי שרואה הוועדה הוא מחוק בנוסח שמונח לפני הוועדה, ואני אסביר מדוע. הצעת החוק הממשלתית הציעה לתקן את חוק שירותים ומקצועות בענף הרכב, לעניין עבר של הפרות תעבורה והמשקל של אותו עבר בהקשרים של רישוי מקצועות תעבורתיים, אבל אחרי הערת הייעוץ המשפטי לוועדה וזו הערה עוד מהכנסת הקודמת, קיימנו חשיבה נוספת בתוך הממשלה והגענו לכדי מסקנה שעבר מסוג של הפרות  תעבורה, יש לו פחות השפעה על הרישיונות שמוסדרים בחוק הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בכלל אין השפעה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בסדר, ניסיתי להיות זהירה, בכל זאת אני נציגת הממשלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז קיבלתם את ההערה של היועץ שלנו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן, קיבלנו. לדוגמה – מנהלי מוסכים, סוכני רכב וכדומה, ולכן סעיף זה מחוק.

"תיקון חוק לייעול הפיקוח והאכיפה – 

43.	בחוק לייעול הפיקוח והאכיפה –

	(1)	בסעיף 1 –

		(א)	אחרי ההגדרה "דרך" יבוא:

"החלטה להטיל קנס", "החלטה סופית להטיל קנס", "הפרת תעבורה" – כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות;";

		(ב)	אחרי ההגדרה "ועדת הכלכלה" יבוא:

""חוק הפרות תעבורה מינהליות" – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021;";

(2)	בסעיף 3(ב), אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) לא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח, או לא הוגש ערר על החלטה להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם ניתנו החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין, בעניינו;";

	(3)	אחרי סעיף 9 יבוא:

עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה

9א	הייתה עבירת תעבורה הפרת תעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, יהיה פקח רשאי להטיל על אדם קנס בשל הפרת התעבורה אם היה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם ביצע הפרה כאמור, והכול בהתאם להוראות לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות."

מוצע כאן לתקן את החוק לייעול הפיקוח והאכיפה בשני עניינים – גם בעניין של עבר הפרות תעבורה יילקח בחשבון לעניין מינוי פקחים ברשויות מקומיות; וגם לעניין זה שאותם פקחים יהיו מוסמכים לאכוף עבירות תעבורה, כמובן לאחר שהחוק שלפנינו יעבור.

אני חושבת שיש כאן איזושהי הערה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רציתי להעיר לגבי עניין התיקון העקיף כדי לחדד איזושהי נקודה, שאני לא בטוח שחודדה דיה בנוסח. למעשה, חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים בתעבורה חל היום על עבירות תעבורה שמנויות בתוספת – השאלה אם מוצע להחיל את כל החוק גם על הפרות תעבורה, או שבעצם התיקון היחיד הרלוונטי הוא רק לעניין התנאים להסמכת פקחים.

אני מבין מסעיף 27 לחוק המוצע שכבר דנו בו, שפקח שהוסמך לפי סעיף 3 לחוק ייעול לפיקוח ואכיפה, יהיה מפקח גם לפי החוק הזה לגבי הפרות תעבורה, שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת הראשונה לחוק ייעול הפיקוח והאכיפה.

השאלה שלי היא לנציגי המשרד לביטחון לאומי ולמשטרה – האם התיקונים בחוק הזה במסגרת התיקון העקיף, אכן נותנים מענה לעיקרון שהחוק יחול גם על הפרות תעבורה? אני אתן דוגמה – למשל בסעיף 2 לחוק, כתוב שרשות מקומית באישור המועצה שלה, רשאית לפעול לאכיפת עבירות תעבורה בתחום שיפוטה, ולא הפרות. או למשל לעניין אותו נוהל אכיפה, האם אמור להיות נוהל ארצי גם לגבי ההפרות? ויש מקומות נוספים לאורך החוק, שבהם משתמשים בתיבה "עבירות" תעבורה ולא "הפרות".

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ודאי גם המשרד לביטחון לאומי יתייחס, אבל דיברנו על זה בבוקר, בעקבות הערת היועץ המשפטי לוועדה. אין לנו התנגדות לתקן ולהרחיב את התיקון העקיף, כפי שמציע היועץ המשפטי לוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא מציע, אני רק שואל.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מהותית, הכוונה היא שפקחים לפי אותו חוק כפי שקבוע בסעיף 27 להצעת החוק, יהיו מוסמכים לאכוף גם הפרות תעבורה, ואם הדבר מצריך תיקונים נוספים בתיקונים העקיפים, כמובן שאין לנו התנגדות לזה. אנחנו כן רוצים להבהיר, שלא די בזה כדי להסמיך אותם, אלא שזה תלוי הסמכה פרטנית, כפי שדנו בסעיף 27 להצעת החוק בדיון הקודם. אם אתם זוכרים את הדיון על "כולם או חלקם", אנחנו צריכים עוד לחזור עליו, כפי שהעיר היועץ המשפטי לוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסעיף 27 אומרים שאותם פקחים יהיו גם מפקחים לגבי - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הפרות תעבורה, כולן או חלקן. ואז "כולן או חלקן" מופיע גם בסעיף 3 לחוק הייעול והפיקוח. דיברנו על זה בינינו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אשמח שגם נציג המשרד לביטחון לאומי יתייחס.

 << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >>   

שמי עורך דין יאיר מתוק מהמשרד לביטחון לאומי. המהות היא למעשה שהפקחים מכוח החוק לייעול, כיום הם מוסמכים לאכוף עבירות שמופיעות בתוספות לחוק. חלק מהעבירות האלו יהפכו להפרות תעבורה, ולגביהן תהיה סמכות לפקחים. זו בעצם מהות התיקון. כלומר, זה לא שהפקח יהיה מוסמך לאכוף את כל הפרות התעבורה שנמצאות בחוק הרגיל של חוק הפרות תעבורה מינהליות, אלא רק את אלו שנמצאות בתוספת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה ברור, כל החוק חל רק על עבירות שחלות על התוספת.

 << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >>   

זו המטרה של ההבהרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ההגדרה של עבירת תעבורה בחוק לייעול הפיקוח והאכיפה, היא עבירת תעבורה כהגדרתה בפקודת התעבורה המנויה בתוספת הראשונה, ולכן אני שואל אם הכוונה היא לראות את כל הפרות התעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת כהפרות שעליהן יחול החוק הזה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הכוונה היא שהחוק הזה יחול על כל הפרת תעבורה שהייתה עבירת תעבורה, שאותו פקח מוסמך לדון בה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אם כך, אני חושב ותקנו אותי אם אני טועה, שצריך לתקן דברים נוספים בחוק.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

שאותו פקח מוסמך לדון בה.

 << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >>   

בצורה פשוטה – מה שהיום נמצא בתוספת כמו למשל קסדות וכדומה, בהנחה שהן יהפכו להפרות תעבורה, רק לגבי העבירות האלה, יהיה מוסמך אותו פקח לאכוף אותם כהפרות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ובתנאי שהוא מוסמך לגביהן, כי כתוב שם בסעיף "כולן או חלקן".

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אתם מרחיבים להם את הסמכויות.

<< דובר >> יאיר מתוק: << דובר >>   

אנחנו לא מרחיבים להם את הסמכויות, זה לא נכון.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אותו פקח שאף אחד לא הסמיך אותו להיות פקח, אתה נותן לו סמכות? האם הוא עבר הכשרה מתאימה להיות פקח?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הוא יעבור.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

תודה רבה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לעניין עבירת תעבורה הוא עבר, ולעניין הפרת תעבורה הוא יעבור.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל אין שום התייחסות שהוא צריך לעבור.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש בסעיף 27.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אנחנו חוזרים לבעיה שאותו ערעור על דוח שנתן פקח, על קסדה למשל, יגיע לבית המשפט לעניינים מקומיים, כשאותו דוח שנתן שוטר על קסדה, יגיע לבית המשפט לתעבורה. זה לא הגיוני.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

מי יעביר את ההסמכה הזו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא קשור לסעיף הערעור, אדוני. אלה שני דברים שונים.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

ומי יעביר את ההסמכה הזו?

 << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >>   

אני מפנה אתכם לסעיף 3 לחוק הייעול.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ההסמכה היא לפי סעיף 3 לחוק.

<< דובר >> יאיר מתוק: << דובר >>   

יש שם את כל התנאים והפרמטרים והוסיפו גם סעיף נוסף שנציג - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

סעיף קטן (א) תחת סעיף (3).  

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מספר דברים – קודם כל, נתחיל מפסקה 3 שנדמה לי שעדיין לא הוקראה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הוקראה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אז מצוין. הפסקה מתייחסת לכך שעבירת תעבורה מהווה הפרה – זה דבר ראשון. בתוך חוק לייעול הפיקוח והאכיפה של הפקחים של הרשויות המקומיות, נקבע מפורשות שעבירת תעבורה, שהיא הפרת תעבורה לפי חוק הפרות התעבורה המינהליות, פקח יהיה רשאי להטיל על אדם קנס בשל אותה הפרה. כעת, לגבי סוגיית "כולן או חלקן" - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אתם בעד או נגד?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

סליחה. הנוסח מקובל עלינו. אנחנו חושבים שהוא נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל האם את מבינה מה הקושי שאני הצבעתי עליו?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אני מבקשת לנסות להציג פתרון פרשני כפי שאנחנו רואים את העניין, ואם זה לא מספיק ברור, אז באמת ראוי לחדד.

אם אנחנו מתייחסים לסעיף (3) לחוק ייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים, סעיף (3) קובע מפורשות שראש רשות מקומית רשאי להסמיך בין עובדי הרשות המקומית פקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה כולן או חלקן – הסוגיה של "כולן או חלקן" קבועה כבר בסעיף המקורי, מאחר שיש רשויות שמחליטות שהן רוצות להסמיך אכיפה לחלק מהעבירות לכתחילה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, "כולן או חלקן" שאת התייחסת אליו, זה לגבי הסמכויות. יש כאן פעמיים "כולן או חלקן" –  פעם לגבי הסמכויות, לשם אכיפת עבירות תעבורה כולן או חלקן. זה  מופיע פעמיים.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

נכון מאוד, אתה צודק, לא השלמתי את ההקראה. 

הרעיון הוא שיש אפשרות וגמישות לרשות המקומית, כשהיא מפעילה את החוק של הייעול על הפיקוח והאכיפה גם לעניין הסמכויות, וכתוצאה מכך גם לעניין העבירות, ולמיטב הבנתנו זו גם הייתה הסיבה שמלכתחילה בסעיף 27 לחוק ההפרות המינהליות שאנחנו דנים בו כעת, יש "כולן או חלקן". 

אנחנו לא קוראים צורך בקביעה שפקח שיכול לאכוף עבירת תעבורה מסוג קסדות לדוגמה למי שרוכב על אופניים חשמליים, עכשיו יהיה מנוע מלאכוף הפרה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חד-משמעית.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הרעיון הוא לכתחילה מה הוא הוסמך לאכוף. אם הדבר הזה לא מחודד מספיק, צריך לחדד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפי מה שאת אומרת, האם לא צריך את התיקון העקיף?


 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לא, התיקון העקיף החיל על הסמכות של הפקחים לבצע אכיפה של עבירות תעבורה, לבצע גם אכיפה של הפרות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מירה, תסתכלי רגע בסעיף (2). להבנתי, ויתקן אותי היועץ המשפטי אם אני טועה, ראי, אך כדוגמה בסעיף (2) לחוק הייעול – "רשות מקומית באישור המועצה שלה רשאית לפעול לאכיפת עבירות תעבורה", ואז השאלה הנשאלת היא אם לא צריך להוסיף כאן תיקון עקיף על התיקונים שכבר הצענו, ולכתוב "לפעול לאכיפת עבירות תעבורה", תיקון עקיף "או הפרות תעבורה".

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לכן התחלתי קודם כל עם פסקה (3) שקובעת שברגע שיש עבירת תעבורה, אוטומטית ברגע שהרשות קיבלה החלטה, היא רשאית לאכוף גם הפרה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני מסכימה, נכון.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לכן התחלתי בפסקה (3) שהקראת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אבל מה הוויכוח?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון, אז בהסבר שלי אמרתי שלעמדת הממשלה זה ברור, אבל אם נדרשת הבהרה, אנחנו לא מתנגדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שצריך לתקן - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נשמע הגיוני מה שאיתי אומר.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אם זה לא ברור מספיק, כדאי לחדד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כרגע, בנוסח שמונח על שולחן הוועדה וגם שעבר בקריאה ראשונה, הדבר הזה לא מחודד עד הסוף. כיוון שהתיבה "עבירות תעבורה" - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם למשרד המשפטים אין התנגדות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין התנגדות. אמרתי את זה כבר פעמיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

משרד לביטחון פנים? אין התנגדות. העירייה? אין התנגדות. אז בשביל מה כל הדיון? 

אני רוצה להבין,  מה קורה עם הקורקינטים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא יידון פה. הוועדה תחזור לגבי הסעיפים שהיושב-ראש ביקש לגביהם תיקונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קורקינטים לא שייך לאכיפה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן שייך לאכיפה, אבל פה מדובר על אכיפה של עבירות תעבורה שחלקן קשורות.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   
 
אז אם אפשר להתייחס לזה, אנחנו נשמח. שמי עורכת דין נגה רובינשטיין ואני מלווה את איגוד הקורקינטים. אקדים ואומר שאנחנו כאן אחרי שמשרדי הממשלה ישבו אתנו – גם משרד המשפטים וגם משרד התחבורה, גם המשטרה וגם המרכז לשלטון מקומי, הם מבינים את הקושי, אבל הם חושבים שניתן יהיה לפתור את הקושי בחקיקה ראשית בשנה וחצי הקרובות נניח. אנחנו מניסיון החיים חושבים שהם אופטימיים מדי.

אני אסביר מה הבעיה – הסיטואציה היא שבסעיף (3) (א) בהצעת החוק כאן, הועתק ההסדר שנמצא בפקודת התעבורה לגבי "פי ארבע", ואתה בטח זוכר את העניין הזה. ההסדר של "פי ארבע" נחקק ביחס לחברות ליסינג וחברות השכרת רכב, במטרה שכדי שלא יירשמו נקודות על שמם של האנשים, הם יעבירו את הקנס לחברה שלהם, שזו לא הסיטואציה שהיא רלוונטית לקורקינטים השיתופיים, ואני תכף אסביר ואסיים.

בדצמבר האחרון, הוועדה העבירה את התקנות שצפויות לחול מ-1 באוגוסט, באופן שיוצר אסדרה חדשה לגמרי על קורקינטים שיתופיים, והמשמעות תהיה שהרשויות המקומיות יאכפו באופן מסיבי הפרות, כאשר צריך להגיד שהרשויות המקומיות לא מטילות נקודות. זאת אומרת שאין כאן את החשש שאתה חושש ממנו.

תהיה גם אכיפה של המשטרה, אבל היה תהיה הרבה יותר מינורית רק בכבישים הבין-עירוניים. באסדרה הזו עכשיו, בחקיקה הראשית הזו, זו הצעת החוק הראשונה שמגיעה אחרי התקנות שקידמתם ויחולו ב-1 באוגוסט – אתה אמרת שם שאתה מבין את הקושי של "פי ארבע" ובהמשך תוודאו שהדבר הזה מסודר. ביקשת שנדבר בינינו ונראה שיש נוהל שמאפשר איזושהי הסבה נכונה, שמביאה בחשבון גם את הלוחיות החדשות וגם את "פי ארבע" שבסופו של דבר זה יפתור את הבעיה של הקורקינטים, כי זה ברור שכשיש לך התקשרות של 15, 20 ו-25 שקלים במשהו כמו מיליון נסיעות כל חודש, היעילות הכלכלית - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא תמיד יש לך בעיה של "פי ארבע".

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

ברור שלא תמיד. בוא נניח שרק אחוז אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרנו שאם יש בעיה טכנית, אתם פטורים. דיברנו על זה. 

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

100% אבל הדבר הזה לא הוסדר, ועד שהוא לא יוסדר אנחנו מבקשים שיינתן פטור בעניין שלנו, כיוון שעד שהוא לא מוסדר אנחנו עם הבעיה. מספיק שאחוז אחד - - - אתה צודק שברוב רובם של המקרים  תהיה הסבה. זה דבר חדשני, ובכל העולם אין כזה הסדר ואנחנו החלוצים בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם את רוצה שיעשו כמו שעשו בפריז? הורידו את הקורקינטים לגמרי.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

אני לא באה בטרוניה או משהו, אני רק אומרת שאנחנו בטוחים שלפחות לאחוז אחד תהיה בעיה עם ההסבה. אנחנו לא יכולים להתקדם עם דבר החקיקה הזה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוהד שאל לגבי היישום של זה עד שהם יסתדרו עם העניין הזה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא צריך הוראת שעה, אנחנו נגיע לסעיף התחילה, יש די והותר זמן. סעיף התחילה לא מדבר על כניסה לתוקף מיידי.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

אני מתייחסת למהות כיוון שבסופו של דבר כשיש לך התקשרות של 25 שקלים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנו את הטענה ואנחנו נחזור לזה. כעת נמשיך הלאה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש לנו כמובן התייחסות, אבל אנחנו נתייחס כשתרצו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסעיף (3)  מוצע תיקון והוא גם מופץ למוזמנים, תיקון בעקבות הראות הוועדה והוא יוצג בהמשך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נגיע לזה.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

הפער בין ה-25 ל-4,000 שקלים הוא כזה שיגרום עוד לקרוס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

להבנתי, ההערה לא נוגעת לחוק לניהול פיקוח אכיפה.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

היא ודאי נוגעת ואני אסביר, כיוון שהשילוב - - - למה אנחנו נופלים עליכם בחוק הזה? כי כל עוד אתה לא פותר את הנושא בתקנות התעבורה, ויש את הצעת החוק זו שתיכנס לתוקף שתקנה את הסמכויות לרשויות המקומיות, השילוב בין דברי החקיקה האלה, יוביל לסיטואציה של הרבה יותר קנסות מאשר בעבר, שאין לגביהם את אותו תמריץ שאתה היית מודאג ממנו, וקנסות כאלו שמספיק שאחוז אחד מהם לא יוסב, החברות תתמוטטנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה זה שייך לזה?

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

כיוון שזה החוק שמאפשר לרשויות המקומיות, זה החוק שמקנה להן את הזכות להטיל את הקנסות. זו המהות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש לנו התייחסות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא רק שזו לא המהות, זה גם לא החוק שמאפשר לרשויות המקומיות, כי לרשויות המקומיות כבר היום יש סמכות לאכוף עבירות תעבורה מהסוג המדובר. החוק הזה, כל מה שהוא יעשה, זה לאפשר לרשויות המקומיות לאכוף הפרות תעבורה, כאשר הסוגיה של הפרות תעבורה תיכנס לתוקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כשנגיע לסעיף הזה, נחליט מה עושים, ואם צריך להשליך על זה, נחזור על זה עוד פעם.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

ההרחבה של ההפרות המינהליות יוצרת אנומליה במקרה שבית הדין קובע שיש ערעור על החלטת בית הדין המינהלי, במצב שהאכיפה נעשתה על ידי שוטר, הערעור נשמע על ידי בית משפט השלום לתעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה קיים כבר היום.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

ובמקרה שאותו הדוח ניתן על ידי פקח, הערעור ילך לבית משפט לעניינים מקומיים וזה אבסורד, כיוון שמי שיש לו את המיומנות, את הידע ואת היכולת לטפל בדוחות ובעבירות תעבורה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

גם המצב החוקי היום אומר שיש אבחנה בין קנס של עבירת תעבורה שמוטל על ידי שוטר או על ידי המדינה לבין קנס או עבירת תעבורה שמוטל על ידי פקח של רשות מקומית, והצעת החוק משקפת את המצב החוקי היום. הוועדה דנה בזה, זה מופיע בסעיף 24 של הצעת החוק, דנו בזה כבר בעבר – ולכן אנחנו לא רואים בזה קושי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם משרד המשפטים לא רואה בזה קושי, את רוצה שאני אראה בזה קושי? מה שאמר היועץ מקובל עליי, אם צריך לעשות תיקונים, תעשו תיקנים ואנחנו לא ניכנס עכשיו לפרטי פרטים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבקש מהמשרד לביטחון לאומי להעביר אלינו הצעה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא. משרד המשפטים מרכז את החוק ומשרד המשפטים יעביר הצעה לנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתי תעבירו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כשתקבע הוועדה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ישיבה הבאה זו ישיבת הצבעות, אני אתן חצי שעה לפני זה לכל מיני דברים אחרונים, אבל בסוף מצביעים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מצוין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אני אסתדר אתכם על הדברים הפתוחים, נצביע, אם לא, או שתמשכו את החוק או שתקבלו את העמדה שלי, אלו הן שתי האופציות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא נמשוך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמשיכו לקרוא.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

	"תיקון חוק מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – תיקון מס' 19 והוראת שעה.
44.	בחוק מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשע"ח-2018, בסעיף 16(א)(1)(ב), בפסקה (16א) להגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות המובאת בו, במקום "קנס מינהלי" יבוא "קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי החוק האמור", במקום "לגבותו" יבוא "לגבותם" ובמקום "לא ייגבה הקנס" יבוא "לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור". "

למעשה, תיקון מספר 19 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מסמיך את המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לגבות קנסות שמשולמים לרשויות מקומיות לפי ההסדר שקבוע שם. יש שם הסדר של אישור שר המשפטים לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית, ואנחנו מציעים כאן לתקן את זה כך שזה יאפשר לגבות גם קנס שהוטל בשל הפרת תעבורה, לפי אותו הסדר. כלומר, אישור שר המשפטים, הצעת מנהל מרכז והצעת ראש רשות מקומית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה תוקפה של הוראת השעה?

 << אורח >> אושרת דיין אליהו: << אורח >>   

שמי אושרת דיין אליהו מהמרכז לגביית קנסות. למיטב זיכרוני, זה עד סוף 2026.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת אומרת, שזה יכול להיות שלא תהיה בכלל חפיפה בכלל בין הוראת השעה לחוק - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

תהיה, למה לא? להערכתי ומניסיוני בלשכת השר, הוראת השעה תוארך ויש בזה היגיון רב, במיוחד בהסדר שקבוע שם שזה בהמלצה ולא באופן חד-צדדי. נמשיך לסעיף 44א.



"תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – 

44א	בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא – "

כרגע קראנו לזה "פרט X" כי אנחנו לא יודעים מה המספר, כי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים מתוקן כל הזמן.

"(XX). מרשם התעבורה המינהלי – החלטה של רשות לפי פרק ז' לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024"."
 
מירה שימי לב שכאן תיקנתי. אני אסביר את הסעיף הזה – זה סעיף שלא היה בהצעת החוק הממשלתית והוא נולד בעקבות עתירה שקיבלנו, עתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא הייתה לו סמכות לדון בה. העתירה תקפה סירוב של המשטרה במקרה הזה לתקן איזשהו מידע בעניינו של פלוני, ואנחנו לא חושבים שהחלטות כאלו צריכות להידון לפני בג"ץ, ולכן אנחנו מציעים להסמיך את בתי המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות שעניינן תיקון למרשם בעניין של אדם כזה או אחר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כיוון שלמעשה סיימנו את החלק של התיקונים העקיפים, אני מציע שנחזור לעמוד 30 לתיקון העקיף לפקודת התעבורה לתיקון סעיף 69א.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

של הניקוד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חזרנו לסעיף 37 שמתקן את פקודת התעבורה לפסקה 19 בסעיף 69א – 

"(א)	במקום כותרת השוליים, יבוא "תקנות לעניין שיטת הניקוד";

(ב)	בסעיף קטן (א), אחרי "שבהן הורשע בעל רישיון נהיגה" יבוא "או על הפרות תעבורה שניתנה בשלהן החלטה סופית להטיל קנס לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות" ואחרי "סוג העבירות" יבוא "וההפרות" ואחרי "על עבירה שבה הורשע" יבוא "או על הפרה שניתנה בשלה החלטה סופית כאמור";

(ג)	בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "או בנוסף לכל החלטה של בית דין לתעבורה או בית משפט שעניינה הטלת קנס בשל הפרת התעבורה שביצע, לפי העניין";

(ד)	בסעיף קטן (ד), אחרי "בשל עבירת תעבורה" יבוא "או בשל הפרת תעבורה" ואחרי "יורשע בעבירה" יבוא "או אם תינתן לגביו החלטה סופית להטיל קנס, לפי העניין";"

יש כאן טעות סופר, הסעיף הבא צריך להיות סעיף (ה). 

"(ה)	בסעיף קטן (ה)(1), בכל מקום אחרי "העבירות" יבוא "או הפרות התעבורה";"

עד כאן ההקראה. 

סעיף 69 א, עניינו שיטת הניקוד, שדנו בה די הרבה, והיא כרגע חלה אך ורק על עבירות קנס של תעבורה. עם המעבר להפרות תעבורה מינהליות, אנחנו רוצים לתקן את סעיף 69 א, כך שכל המשטר של הניקוד יחול גם על הפרות תעבורה. דנו בזה די הרבה, אז אני לא רואה צורך להרחיב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כמובן שיש את ההצעה שהממשלה הציעה לתיקון שיטת הניקוד, אם תרצה הוועדה אני אחזור עליה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אין צורך. אנחנו ביקשנו משהו ואתם הצהרתם בוועדה כשהייתה פה, חוה, שאמרה שהיא מסכימה, אבל פתאום הפכתם את הקערה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אחד המרכיבים של ההצעה שאנחנו יזמנו, התברר שזה לא תואם כמו שצריך עם אנשי המחשוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בגלל המחשב, את רוצה שאנחנו - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נא הזכירי לוועדה מה הנושא, וממה חזרתם בכם ולמה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

הועלו פה בדיון הקודם - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו אמרנו שאחרי שנה, מתחילים מאפס.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מה שאנחנו אמרנו זה שתקופת הצבירה של הניקוד בהפרות תעבורה ובעבירות תעבורה של עד שש נקודות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה לא מה שאמרנו. אמרנו על הכול. אתם יכולים להגיד שחזרתם בכם, אבל את תגידו שלא אמרתם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה קוצר משנתיים לשנה.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם אמרתם שאתם מסכימים, ועכשיו בגלל המחשב אתם לא מסכימים?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא רק בגלל המחשב.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אדוני ירשה לי. הועלו פה בדיון באופן כללי דאגות רבות בקשר לזה שהפרות התעבורה יובילו לריבוי הרשעות כביכול - - - יובילו לריבוי נקודות, יובילן לתוצאות קשות והתבקשנו להציע הצעות להקלה בשיטת הניקוד. הצענו לוועדה מספר הקלות במסמך מ-6 בפברואר, שאחת מהן היא לעבור מחדש על טבלת הניקוד ולבצע הקלות, השנייה, בהפרות תעבורה בדוח אחד יהיו מספר עבירות שיינתנו נקודות רק בשביל העבירה הגבוהה מבניהן, כמו שיש היום בהזמנות לדין. שתי ההצעות האלו הוצעו ואנחנו עומדים מאחוריהן גם עכשיו. ההצעה השלישית הייתה שבהפרות שהן במספר של עד שש נקודות, לעשות תקופת תוקף של נקודות קצרה יותר. 

התברר שמבחינת המערכת שלנו ואיך שהיא בנויה, על פי חוקת המערכת, זה לא ישים לחלוטין, זה מפרק את הכול וסותר עמודים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני  מכיר אתכם. אתם צריכים לעשות עדכון למערכת, זה הכול.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה הרבה יותר מאשר עדכון. זה לא ישים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בגלל המחשב, אתה רוצה שלא נעשה שום תיקון?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

בהתאם לתקרת הדיון הקודם, הבאנו הצעה חלופית, שמשיגה את אותה תוצאה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נראה לי שההצעה שלי הכי טובה. אחרי שנה מוחקים את הכול, שלום ולהתראות.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

המשמעות של זה, היא שביטלת את שיטת הניקוד, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נכון. 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אם אדוני רוצה לבטל את שיטת הניקוד, אבל זו המשמעות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

רגע, אבל הממשלה הציעה את שלושת התיקונים שחוה דיברה עליהם כרגע, וזה גם ממוסמך במסך רשמי, כולל מסמך נלווה שלי שנשלח לוועדה.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אם אנחנו פוגעים בנהגים כל כך הרבה, אז לפחות נקל עליהם בתקופת הצבירה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם יש איזושהי בעיה בין משרד המשפטים ללשכת עורכי הדין?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אין שום בעיה, אני רק רוצה להשלים את הטיעון. משרד התחבורה אמר לנו כפי שחוה הציגה כאן, שיש איזושהי בעיה עם הרכיב הזה של קיצור תקופת הצבירה. אנחנו אמרנו למשרד התחבורה שאנחנו מבקשים מהם לחשוב על דרך חלופית שנציע לוועדה, ולעמדתנו לפחות ואם ירצה אגף אסטרטגיה להתייחס אני אשמח, ההצעה החלופית של משרד התחבורה שלדעתי חוה עדיין לא הציגה אותה, היא מיטיבה עוד יותר עם קהל הנהגים.

אנחנו מציעים לתקן את שיטת הניקוד באופן הבא – הרכיב הראשון, הוא כפי שחוה הציגה תיקוף הניקוד הקיים; הרכיב השני, זה הרכיב שלמעשה משתנה ומתחלף - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אני לא יודע מה אתם הולכים לתקן.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו נביא את זה לוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתי? אחרי שנאשר את החוק?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

תיכף נדבר גם על זה. הרכיב השני, זה כאשר נהג שיבצע הפרת תעבורה ולא ביצע הפרה מקבילה בשנה הקודמת, בשנה אחת - - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אותה עבירה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

"הפרת תעבורה מקבילה", כך כתוב. או כל תקופה אחרת שיוחלט. אם הוועדה תרצה להחמיר ולקבוע תקופה ארוכה יותר, אנחנו מוכנים לשקול את זה. הניקוד בגין ההפרה הזו, יקטן בחצי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לצערי הרב, אתם מחפשים את הכסף בכל הדבר הזה. משרד האוצר משגע אותי רק בגלל התקציבים והכסף.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו לא משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אתם ביחד, אתם ממשלה. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש מניעים, לא שיקולים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבקש שתחליטו מה חשוב לכם יותר – הניקוד או הכסף? זה מה שאני רוצה שתחליטו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו לא חושבים על כסף, אלא על אינטרס ציבורי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, תמיד הכסף זה אינטרס ציבורי.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

השאלה הכי נכונה ששמעתי עד היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אומר לכם דבר פשוט מאוד – אין ויכוח שכתוצאה מהחוק הזה יהיו הרבה נקודות לנהגים ויצטרכו לרוץ לקורסים האלה ועוד לא הגענו לקורסים. דיברנו על זה בהתחלה, אבל משום מה אתם פסחתם על זה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא פסחנו, התייחסנו לזה במסמך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, התקנות לגבי שיטת הניקוד יהיו באישור ועדת הכלכלה, כי היום הם לא באישור. זה תיקון  מספר אחת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היום רק אמצעי התיקון לפי 69 א (ב) מביאים לאישור הוועדה, אבל שיטת הניקוד כשלעצמה לפי סעיף קטן (א) היא בסמכות שר התחבורה ובהסכמת שר המשפטים, אז אנחנו נוסיף "באישור ועדה".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו מדברים על השיטה עכשיו. שיטת הניקוד לא תחול על הפרות תעבורה עד שיאשרו התקנות בוועדה, כיוון שהממשלה מוכיחה שעד שהיא מביאה תקנות, אפשר למות. 

בנוגע לתוקף הנקודות, אנחנו יכולים לקבוע פה. ראיתי את התקנות ואין לי בעיה ללכת לכל מיני שיטות, אבל צריך לקבוע מועד כי אני רוצה להקל. אנחנו החמרנו עם האנשים בשיטה הזו והקלנו על הממשלה. אני בעד להילחם בתאונות דרכים אבל כל העבירות האלו הן לא כל כך מלחמה בתאונות דרכים, כיוון שמדובר פה בעבירות פשוטות או פעוטות ערך שלא משפיעות בגדול על תאונות הדרכים במדינה, אבל אני הולך אתכם על זה.

צריך איזשהו שלב להגיד שהפגמים במערכת מנוצלים היום על ידי הנהגים וגם על ידי עורכי הדין לצערי הרב, אלה שמייצגים את הנהגים. אנחנו צריכים להקל גם מהצד השני, ואתם לא נותנים לי פה הקלה. אתם אומרים שאולי בעתיד, וזה לא הוגן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו מדברים פה על חיתוך בחצי מהניקוד כמעט בכל המקרים.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

בלי לשנות את המדרגות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, אתם לא מצהירים מה אתם הולכים לעשות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הצהרתי ואני אצהיר עוד פעם – זה חשוב לי לצורך התיקוף של זה בפרוטוקול וגם לצורך ממשקי העבודה שלנו עם הוועדה. 

התיקונים שאנחנו מציעים לשיטת הניקוד כוללים שלושה רכיבים – רכיב אחד, זה תיקוף הניקוד הקיים; רכיב שני - - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כך שמה הוא יקבע?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו עובדים על זה, אני לא יודעת להגיד עכשיו.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כך שיהיו עבירות שמספר הנקודות בהן יפחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם תעלו או רק תורידו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

קודם כל, אין לי את זה מולי, ולכן אני לא מקריאה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

קיבלנו מספר הצעות, ולא כל הגופים מסכימים כרגע.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חד-משמעית עומד לנגד עינינו וזה גם מה שמשרד התחבורה הציג למשרד המשפטים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו פעם ראשונה שהמחשב מנצח גם את הממשלה וגם את הוועדה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה מה שמשרד התחבורה אמר למשרד המשפטים, שישנו ניקוד שצריך לתקף אותו במובן הזה שהניקוד ירד. אני צריכה לראות בדיוק את ההצעה, כדי להגיד לוועדה מה היא כוללת. כרגע אני לא רואה אותה לנגד עיניי, אבל חד-משמעית זו הכוונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה זמן ייקח לכם לתקן את זה? להביא הצעה לתיקון.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

יש לי כבר טיוטה ראשונית, וזה צריך כמובן עוד עבודה פנימית עם כל התהליכים של - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תהליכים של מי? אילו תהליכים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הערות הציבור?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם הערות ציבור, זה ייקח עוד שנתיים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש כבר טבלה מוכנה של כל העבירות, זה רק לשחק עם המספרים.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

יש את שלב הערות הציבור, צריך דוח RIA לפני ואז את הסכמת שר המשפטים וזה חוץ מהעבודה הפנים-ממשלתית שהיא עבודה מוקדמת של כתיבה וכו' – אני מניחה שזה ייקח מספר חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה אומר שזה שנתיים, לפי מה שאת אומרת זו התוצאה, כי זה לא הדבר היחיד שאתם עובדים עליו. אתם מנסחים עוד הרבה דברים חוץ מזה, נכון?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא בא אלייך בטענות, אבל בדרך כלל העבודה הזו עם כל התהליכים מגיעה אלינו אחרי שנתיים, אם בכלל. לפעמים זה לא מגיע בכלל.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

18 שנה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני יודעת למה אדוני מכוון, וזה בדרך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ישנן תקנות שקשורות להסדרי התשלומים של משרד הבריאות בבתי חולים וכו' על תרופות, כבר שבע שנים התקנות עוד לא הגיעו כי לאוצר אין כסף לשלם. הם קיבלו החרגה בחוק, אמרו שתוך מספר חודשים הם מביאים, ונכון להיום בגלל שאין להם כסף, הם לא מביאים את התקנות. מצאו שיטה. 

אז למה שאני אסמוך על הממשלה? אני לא בא אליכם בביקורת פה, אבל אתם עובדים לפי האינטרס של האוצר בעניין הזה, ואם האוצר יגיד לכם לא להביא את התקנות כיוון שהם רוצים לגבות כמה שיותר קנסות, אתם לא יכולים להביא.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל הניקוד לא קשור לקנסות. אתה יכול לגבות קנסות ללא הניקוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הקנסות קשורות לניקוד. בלי קנס אין גם ניקוד. אני נותן לכם פה את האפשרות לגבות יותר כסף בתנאי שאתם תשנו את השיטה של הניקוד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה שקנסות מבוטלים היום בגלל המדיניות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם יש לכם אינטרס להקל על בית המשפט לתחבורה. האינטרס של האוצר הוא להגדיל את התקציב בעניין הזה וזה המצב. זה לא משפיע על תאונות הדרכים כהוא זה, אז אל תספרו לי סיפורים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני אסביר למה.

 << דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

אדוני, שמי אורלי ליימן מאגף התקציבים במשרד האוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את בסוף, יש לנו הרבה עניינים אתך. האם את לא רוצה את התקציב? שנוריד את הקנסות בחצי? נשאיר את הניקוד ונוריד את הקנסות בחצי. אגב, הפחתת הקנסות לא צריכים את התקנות האלו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

שיעור הקנסות קבוע בתוספת, ואנחנו עוד לא הגענו לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני ראיתי את זה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא קשור לניקוד.

<< דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

עניין הנקודות לא קשור בכלל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור, אבל החוק קשור.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

שינוי קנסות בשיטה הקיימת היום, זה צו של שרת התחבורה בהסכמת שר המשפטים ואישור ועדת הכלכלה – זה במצב הקיים היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני צוחק ואומר – מה אתם מעדיפים? את זה או את זה? אני הולך אתכם על החוק, ואתם צריכים ללכת אתנו בהקלה על אזרחי המדינה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו הולכים אתכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא רואה שאתם הולכים.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

לעניין הבטיחותי, אדוני.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל תן לי לסיים לפרוט את מה שאנחנו רוצים לעשות. אמרתי קודם תיקוף הניקוד הקיים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר גמור, אני לא נגד בטיחות. בשביל זה אנחנו בעד הכול, אבל עדיין התוצאה היא שאנשים יצברו יותר ניקוד. זה המצב. למה צריכים לעשות את זה? זה לא מה שמשפיע.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

ניקוד זה הכלי הבטיחותי פה, כי הוא מסתכל על נהג למשך איזשהו פרק זמן, ולא על העבירה הבודדת בהתעלם מכל מה שקרה מסביב אלא למשך הזמן.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

מה הקשר? אבל מבטלים את זה בהגעה לבית המשפט. זה טריגר מספר אחד. היושב-ראש צודק, זה טריגר מספר אחד - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אנחנו מדברים כאן על עבירות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

באים לבית המשפט, התובעת אומרת לעורך דין להתקדם ולגמור עם התיק, הוא אומר שהוא אפילו מוכן לשלם יותר כסף רק שיבטלו לו את הניקוד – זה מה שקורה בפועל. כל העומס שיש היום בבתי המשפט לתעבורה נובע מזה ומזה שאנשים ממתינים שתעבור שנה כדי שהדוח יתבטל, כי הם סומכים על זה שאתם לא יעילים. אתם, הכוונה למדינה.

אני הבנתי את המטרה של החוק וזה בסדר גמור אני בעד המטרה, כי אני לא מוכן לא שעורכי הדין ולא שאנשים ינצלו את הפגמים של המערכת, כי בגדול זה גם  משפיע על תאונות הדרכים ועל הבטיחות. אבל מצד שני אני רוצה גם להקל במובן מסוים, ואתם לא נותנים לי את זה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

למה? זה לא נכון. אנחנו כן אמרנו שאם הוא לא עשה בשנה הקודמת - - - זה הרכיב השני שלא הספקתי להציג. אם לא עשה הפרה מקבילה בשנה קודמת, הוא יקבל רק מחצית מהניקוד. זו תקנה משמעותית לכל קבוצת הנהגים.

למה זה לא נראה? בואו נדבר על הרכיב הזה. למה הוא לא מספיק טוב?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו מדברים הלכה למעשה, שכמעט בכל המקרים הניקוד ייחתך. יש מעט מאוד מקרים שייכנסו לתוך הקבוצה הזו. אם מישהו עשה את אותה עבירה מאותו הסוג תוך שנה, רק במקרה הזה תחול עליו שיטת הניקוד הנוכחית, ואפילו לא החמרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מוכן שלגבי עבירות מסוימות שהן חשובות כמו מהירות או אור אדום, אין לי בעיה באלו, אבל לא לגבי יתר העבירות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

להפך. זה שהוא לא עבר את זה, זה אומר שהוא מקבל מחצית מהניקוד וזה מקל עליו, לא מחמיר איתו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את זה הבנתי, את יתר העבירות אין לי בעיה למחוק אחרי שנה. אין שום בעיה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אין לך שום תמונה ארוכת זמן. כל הרעיון של שיטת הניקוד, זה להסתכל על רצף של התנהגות. אם אתה מוחק אחרי שנה, מעט מאוד אנשים נתפסים בתוך שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, הכול נשמר במערכת. כשמישהו עושה עבירה חמורה, תאונה חמורה, אומרים לו שהוא עשה 200 עבירות. פתאום עבירה פשוטה מלפני 20 שנה קופצת, ואת יודעת את זה.

 << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, שמי יואב שפיצר ואני מאגף האסטרטגיה. הרי מה שמפריע לאנשים בשיטת הנקודות אלה אמצעי התיקון, הזמן והפסילה במקרה הקיצוני - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

וגם נהיגה מונעת.

 << דובר >> יובל שפיצר: << דובר >>   

נכון. מה שאנחנו מציעים זה, למעט מי שיבצע הפרה בדיוק מאותו סוג בתוך שנה, להכפיל את הזמן שלוקח לו להגיע לאמצעי תיקון, כי כל פעם יצברו לחובתו רק מחצית מכמות הנקודות. זו הטבה אדירה לכל ציבור הנהגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא נכון  מה שאתה אומר, כי זה הכול נצבר. אם אחרי שנתיים הוא צבר יותר, אז גם אם הורדת לו חצי זה לא עוזר לו.

<< דובר >> יובל שפיצר: << דובר >>   

הוא יצטרך לצבור פי שתיים יותר נקודות, כדי להגיע לאמצעי התיקון.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא מגיע לרף של אמצעי התיקון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בואו נשמע את המשטרה.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אנחנו סובלים את זה עם הפרקליט בכניסה לבית המשפט. אין צבירה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל זה לא הדין, זה מה שקורה בגלל העומס, זה לא הדין הקיים. הדין הקיים אומר שהוא צריך לבצע אמצעי תיקון. אז אנחנו פועלים למעשה בניגוד לדין, בגלל המציאות בשטח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה העניין.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון, אני מסבירה לו. 

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא מבין בזה לא פחות ממני.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הוא נותן לגיטימציה למצב בשטח.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אני מבטל את כל התביעות האלו, ולצערי בהסדרים פחותים אפילו. בין 80 ל-90 תיקים ביום לשופט תעבורה, זה נשמע לכם הגיוני?

<< דובר >> יובל שפיצר: << דובר >>   

לא, ולכן אנחנו פה כדי לתקן את המצב הזה בדיוק.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

ולמה אזרח מבקש להישפט? בגלל שיטת הניקוד. אז בואו לא נעבוד על עצמנו.

<< דובר >> יובל שפיצר: << דובר >>   

נוריד את אמצעי התיקון בעבירות מינהליות - - - 

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   
 
שלום, שמי עורך דין אמיר ליפשיץ, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה במשטרה. אני מבקש להתייחס לנושא הזה בשני מישורים – קודם כל, שיטת הניקוד היא שיטה שמנוהלת במשרד התחבורה והיא לא שיטה שמנוהלת על ידי המשטרה, ולכן ההתייחסות שלנו היא אגבית אבל היא חשובה מאוד. 

במישור הראשון, שיטת הניקוד בוחנת את ההתנהגות של הנהג לאורך זמן. אין לי כאן נתונים כדי להראות, אבל זה כמעט מובן מאליו שנהגים חוזרים ומבצעים עבירות תעבורה, גם אם הן עבירות תעבורה לא מהרף הגבוה ביותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מבצעים עבירות - - - כל היום אתה נוסע, ובאופן טבעי אתה גם עושה עבירות.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

זה נכון, אבל שיטת הניקוד בנויה כך שזה בלתי אפשרי שאתה תבצע עבירת תעבורה אחת ומיד אתה תקבל אמצעי תיקון. זה לא חלק מהמנגנון. אתה צריך לצבור איזושהי מסה לאורך זמן, אתה צריך לצבור ניקוד נכבד, עשרות נקודות לאורך תקופה ממושכת. אם אתה תיבחן לאורך תקופה קצרה, למעשה השיטה מאבדת מהיעילות שלה, כי היא לא בוחנת אותך לאורך זמן. 

יש לנו, לצערנו, נהגים עם תוצאות קטלניות בכבישים של נהגים שחוזרים ומבצעים עבירות שוב ושוב, חלקן חמורות חלקן חמורות פחות, אבל בסופו של דבר מצטברת איזושהי מאסה שמחייבת את הנהג לבצע את אותו אמצעי תיקון.

ההיבט השני, הוא הוא כמו שנאמר פה שלמעשה אנשים מנצלים את השיטה כדי לבטל את שיטת הניקוד, גם אנחנו כמדינה לצערנו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה מה שקורה בפועל.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

בפועל מה שקרה, הוא שהמדינה בעבירות חמורות מאוד, לדוגמה קיצונית – אור אדום, עבירה חמורה שיכולה וגורמת לתאונות קטלניות, אנשים שחוזרים ומדברים בפלאפון בהיסח דעת, אלו עבירות חמורות מאוד שבגלל העומסים שיש בבתי המשפט, נאלצנו להפוך את זה לעבירות קנס. 

אם לא היינו בעומסים כאלה גדולים בבתי המשפט, לא היינו נאלצים לקחת את העבירות החמורות האלו. בגלל שאנחנו פה במודל שהוא לא משנה סדרי עולם במובן הזה שהוא משנה את המצב - - - הוא אמנם משנה את המצב הקיים כי הוא לוקח את כל מאסת ברירות המשפט והופך אותם להפרות  מינהליות בסוף ההליך. זה חשוב מאוד לשים לב שיש כאן עניין משמעותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי. אתה חייב לתמוך בהם, אין לך ברירה. זה שהתקנות לגבי שיטת הניקוד יהיו באישור ועדת הכלכלה, שיטת הניקוד לא תחול על הפרות תעבורה עד שיאושרו התקנות בוועדה – על זה יש הסכמה של הממשלה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אחדד מבחינה משפטית – התיקון לפיו 69 א כרגע יכלול אישור ועדה לתקנות לפי סעיף קטן (א) והתיקון הזה שמכיל את שיטת הניקוד על הפרות תעבורה, אנחנו נקבע לו תחילה נדחית לאיזשהו מועד ולמעשה בהתאם לאישור התקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואת עניין תוקף הנקודות אנחנו נשאיר פתוח כרגע, וננהל אתכם דיון. עד לישיבה הבאה, אנחנו נגיע עם סיכום.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לגבי העקרונות לתיקון?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי תוקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי כל העניין הזה של הניקוד, מעבר לשני העקרונות האלה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לגבי עקרונות לתיקון שיטת הניקוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מוכן בעבירות בעייתיות, כמו למשל מהירות - - - אגב יש הבדל בין מהירות בכביש כמו כביש 6 לבין מהירות בעיר, שם רוב התאונות הבעיות והקטלניות, כאשר פחות תאונות יש בכביש 6.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

נכון. לגבי רמת החריגה מהמהירות המותרת.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מוכן שבעבירות מסוימות שנקבע לגביהן, נחיל את מה שאת אומרת. שגם אם אנחנו נקבע שיש בכיכר מסוימת, נלך עם אלה לפי השיטה שלכם שנפחית אותם בחצי אם הוא לא עשה עבירה, אבל זה רק לגבי אלה שנקבע. צריך לבחור את העבירות הבעייתיות מבחינת תאונות דרכים, ולגביהן אני לא מוכן להקל דווקא. לגבי כל השאר, אין בעיה להקל.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו רוצים להקל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שאמרת עכשיו, האם זה במסגרת החוק או במסגרת התקנות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נסכם ונקבע, אחרי כן שיביאו את זה, אין בעיה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אדוני אני רק מבקשת לומר שכל שיטה שונה לגבי עבירות מסוימות, אני צריכה לבדוק במשרד לגבי הישימות של זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על המחשב. בסדר הבנתי. בכל הדיונים מביאים אליי נושאים דחופים, אבל כשאני מגיע לתחולה, אומרים שייקח להם שנתיים להכין תוכנה, אבל לא משנה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אנשי המחשוב לא מתחילים לעבוד כי הם לא מקבלים תקציב. שינויי חקיקה שמחייבים שינויי מחשוב, צריך תקציב בשבילם, ואת התקציב לא מקבלים עד שהחקיקה עוברת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד האוצר יביא לך איזה תקציב שאת רוצה, האמיני לי. בעניין הזה, הוא יביא לך את זה מהר וגם יביא לך בונוס כאיש מחשבים שיסיים את העבודה מהר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

רק אחרי שהחוק עובר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה משרד האוצר? למה היא הלכה? אני לא יכול לסיים בלעדיה. יש דברים שקשורים אליה. אני חייב אותה לדברים מסוימים.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

רגע, את התייחסת לגבי תיקוף ומה הם שני הסעיפים האחרים? אמרת 2 ו-3 ולא נגעת בזה. אמרת תיקוף ועבירה דומה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חוה הציגה את זה.<< דובר >>  לגבי פסקה 20 לסעיף 37, רציתם לחכות גם עם זה ליושב-ראש לעניין אישור ועדת כלכלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

במסגרת התיקונים לפקודת התעבורה, נכלל גם תיקון לסעיף המסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות בשורה של נושאים, והתיקון שמוצע עכשיו הוא בסעיף 70(23), שעניינו תקנות לעניין התנעת רישיון או חידוש רישיון, כולל רישיון נהיגה, על פי פקודה זו, או התקנות לפיה בתשלום כל קנס וכו', לרבות קנס בשל הפרות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כלומר, מי שלא משלם באופן סדרתי שאפשר יהיה לקבוע - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה סדרתי? מי יקבע מה זה סדרתי?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני אסביר – זה לאו דווקא סדרתי. עד לפני חמש או שש שנים בערך היו תקנות שקבעו שמי שלא שילם קנסות תעבורה שהוטלו עליו, כשיפוג תוקף רישיון הנהיגה שלו, לא יחדשו לו את הרישיון, ואז קרו שני דברים – אחת, המרכז לגביית קנסות הוסמך לגבות קנסות תעבורה ופתאום נהייתה גבייה יעילה שלהם בזמן אמת סמוך לאחר מתן הדוח, שתיים, הוארך תוקף רישיון הנהיגה לעשר שנים, ומאז הוא כבר הוארך עד גיל 70.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אין לזה נפקות.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

בדיוק, אין לזה נפקות ולכן בוטלו התקנות האלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ועכשיו את רוצה לחדש?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

לא, אני לא רוצה לחדש. הסמכות להתקין אותם ביחס לעבירות תעבורה, נשארה. לא ביטלנו את הסמכות, אלא את התקנות. אם הסמכות קיימת ביחס לעבירות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איתי, בסוף אתה מתלונן שיש לך עומס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

העמדה לגבי פיקוח פרלמנטרי לא קשורה כמובן לעומס, זה לא העניין. העניין הוא שיש פה חשיבות ציבורית והוועדה צריכה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אתם לא החלטתם. רציתם להחליט.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, רצינו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לי בעיה. חוה, מה אתם אומרים? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שהתקנות לפי פסקה 23 (א) - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני לא מתנגדת.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מצוין. אנחנו לא מתנגדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אין התנגדות תעבור הלאה. אילו בעיות יש עוד?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עכשיו אנחנו צריכים להגיע לסעיפי התחילה והתחולה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, יש לנו בעיות נוספות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש המון בעיות, השאלה מה אתם רוצים קודם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה עוד לא דנה בפרק שעניינו תחילה ותחולה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו בסעיף 45.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נצטרך ישיבה נוספת, עוד שעתיים נוספות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

פרק י' – תחילה ותחולה בהדרגה, הוראות מעבר והוראות שעה.

	45.	"תחילה ותחולה בהדרגה – 
(א)	תחילתו של חוק זה שנה וחצי מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 69א לפקודת התעבורה כנוסחו בסעיף 37(16) לחוק זה; לא הותקנו תקנות כאמור עד אותו מועד, או שוכנע שר המשפטים כי לא הושלמה ההיערכות ליישום החוק, ידחה שר המשפטים בצו את יום התחילה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב) 	חוק זה יחול בהדרגה לגבי הפרות תעבורה, החל מהמועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)	לגבי הפרות תעבורה ששיעור הקנס שנקבע לגביהן בחלק ב' לתוספת הראשונה הוא 100 עד 500 שקלים חדשים, למעט הפרות תעבורה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה – ביום התחילה;

(2)	לגבי הפרות תעבורה ששיעור הקנס שנקבע לגביהן בחלק ב' לתוספת הראשונה הוא 750 עד 1,500 שקלים חדשים ולגבי הפרות תעבורה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה – בתום חצי שנה מיום התחילה."

אני אסביר רגע – למעשה את סעיף 45 (א) צריך לתקן לפי הוראות הוועדה מעכשיו שנוגעות לתקנות 69 (א).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבקש להגיד מספר דברים על הסעיף הזה – מה שכרגע מוצע, הוא לקשור בין התחילה של החוק ובין התקנת תקנות על ידי שר התחבורה לעניין שיטת הניקוד. כלומר, זה מה שכתוב כרגע וזה גם מה שהוצע בנוסח שעבר בקריאה הראשונה במקור. זה מה שהוצע אז בנוסח המקורי זה מועד שיקבע שר המשפטים בצו בהתאם למועד כניסתן לתוקף של תקנות לעניין שיטת הניקוד. מרגע שעכשיו החליטה הוועדה שהתקנות של שיטת הניקוד יהיו באישור הוועדה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכתוב שהתקנות - - - נקבע מועד גם בחוק מתי יהיו התקנות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, זו בדיוק הייתה ההערה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא רק שאין תחולה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברור. עכשיו מה שצריך לקבוע - - - יש כאן מספר שאלות – שאלה ראשונה היא לקשור בין תקנות שיטת הניקוד לתחילת כל החוק, כפי שהציעה הממשלה, ולקבוע איזשהו מועד מרגע שהתקנות טעונות אישור ועדה, צריך לקבוע איזשהו מועד שעד אליו יונחו התקנות על שולחן הוועדה, ואם הן לא יונחו צריך לדחות בצו באישור הוועדה את הכניסה לתוקף של שיטת הניקוד לגבי ההפרות האלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוא נעשה חצי שנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חצי שנה ממתי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מהמועד שהחוק יפורסם ברשומות. נכניס אתכם קצת ללחץ.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

למה? אנחנו רצינו לפני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, היא אומרת שייקח לה יותר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, היא לא אמרה שייקח לה יותר. הצעת החוק הממשלתית דיברה על זה שזה ייכנס בתוקף בד בבד.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

הרעיון הוא בד בבד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא אמרה שייקח לה מספר חודשים לעשות את התקנות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בסדר, אבל יש לנו שנה וחצי מיום הפרסום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היושב-ראש דיבר על חצי שנה מיום הפרסום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מיום הפרסום, מה הבעיה? - - - היא אמרה מספר חודשים, אז אני אמרתי חצי שנה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

שנה וחצי מיום הפרסום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא שנה וחצי, אלא חצי שנה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

סליחה אדוני, אז אני לא מבינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חצי שנה מיום הפרסום, תביאי את התקנות האלו של הניקוד. האם לא תספיקי?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

ואם זה לא מאושר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז ניתן להם אורכה, אם אין ברירה.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני לא חווה דעה פוליטית אבל מאחורינו גל של חמש מערכות בחירות שאי אפשר היה במשך שנתיים וחצי לחוקק שום דבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסדר, אבל אי אפשר תמיד להביא את הדוגמה כל הזמן כשמדברים על מועדים, זה היה משהו חריג מאוד. כל פעם כשיש בעיה עם לוחות זמנים נציגי הממשלה מציגים את מה שהיה עם מערכות הבחירות וזה לא תירוץ לכל דבר.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני לא מחפשת תירוץ.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא אלייך אישית, אלא שזה משהו שאנחנו שומעים מכל נציגי הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו חייבים להכניס אתכם ללחץ בעניין הזה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בתור קצינה בחיל הרפואה אני אומרת את זה באחריות מקצועית – הממשלה בפוסט טראומה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בפוסט טראומה של המלחמה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא. שאין לנו מענה, לא יכולנו לקבל מענה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עכשיו שמים לכם מועד, אז אתם רוצים עוד שנה וחצי.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אנחנו רק מקווים שלא ניכנס עוד פעם - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תוך חצי שנה זה לחוץ.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אדוני, אולי אפשר שנה?


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חצי שנה, ואפשר כל פעם לתת אורכות של שלושה חודשים. אני רוצה להלחיץ אתכם. אתם תבואו לממשלה – למשרד האוצר, למשרד המשפטים וכו' ותגידו שיש לכם בחוק מועד ותשאלו מה אתם יכולים לעשות. תלחיצו אותם.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אף אחד לא ייתן לנו כוח אדם נוסף שמנוסה בחקיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנה זה המון זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אגיד למה אני מציע שנה, כי ההתחלה של כל החוק זה שנה וחצי, אז אפשר לקבוע שתוך שנה מיום הפרסום, התקנות מגיעות לאישור הוועדה. לוועדה תהיה חצי שנה לדון בהם ולאשר אותם, ואם היא לא אישרה אותן אז השר ידחה - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כן, כדי שלא יבזבזו גם זמן על בקשת דחיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זאת אומרת ידחה? לכתוב את זה בחוק במפורש. למה אני צריך צו? אני לא מבין את זה. יהיה כתוב בחוק שאין תקנות והחוק נדחה בהתאם, בהתאמה. למה אני צריך צו של השר? לא צריך צו. החוק גובר על כל צו. אמרנו שנה וחצי על החוק עצמו. הכול נדחה בהתאמה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

רגע, אבל אמרתם קודם להפריד את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא אמרתי כלום. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אמרתם שהחוק ייכנס לתוקף אבל שהניקוד לא יחול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היושב-ראש לא בדיוק אמר כך, צריך לחדד. מה שהוא אמר זה ששיטת הניקוד לא תחול לגבי הפרות תעבורה, עד שיאושרו התקנות. כלומר, לבחור בין שני הדברים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אני צריך צו של השר? לא רוצה שום צו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אם אתה עושה כפי שנאמר עכשיו, אתה לא צריך צו כי אתה אומר שהחוק ייכנס לתוקף, אבל שיטת הניקוד לא תחול עד שהתקנות לא תאושרנה על ידי הוועדה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה מייצר תמריץ גדול למשרד התחבורה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו רוצים שהחוק ייכנס לתוקף כאשר שיטת הניקוד תשתנה, כי זה הסיכום. עכשיו, אם אין שיטת ניקוד, הם מאחרים בתקנות ולא הגיעו במועד שהחוק חל, לא הביאו את התקנות, אז החוק יידחה בהתאמה. התחולה שלו. מה הבעיה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין מנגנון כזה של יידחה בהתאמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תנסח את זה באופן כזה. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה יכול לדחות את החוק בעשר שנים גם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדוני היושב-ראש, מה שאנחנו מציעים הוא בדיוק מה שאמרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על מה צריך פיקוח אם אין חוק? אם החוק לא חל, על מה אני מפקח? על מה שאין?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אבל אתה יכול לעשות אבחנה בין השניים. אתה יכול להגיד שהחוק ייכנס לתוקף שנה וחצי מיום פרסומו ונדון אחר כך בהמשך, אבל שיטת הניקוד לא תחול עד שלא תאושרנה התקנות - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, שיטת הניקוד חלה כפי שהיא היום. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן. היא תחול רק על עבירות מינהליות ולא על הפרות מינהליות. היא לא תחול על החוק החדש, על ההפרות המינהליות עד שוועדת הכלכלה לא תאשר את התקנות והתקנות תותקנה. כלומר, לא רק הוועדה תאשר, אלא שגם השר יתקין אותן. ואז יהיו כאן שתי מערכות זמנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בעיניי זה סביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני יכול לתת קנס לממשלה, אם היא לא מביאה את התקנות בזמן?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

גם לנו יש עניין. אנחנו נלחמים על שיטת הניקוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קנס מינהלי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש פה תמריץ גדול למשרד התחבורה. אנחנו אומרים שנתקדם למצב שיינתנו דוחות בלי סמכות לתת נקודות בגינם אם התקנות לא - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי תנסחו את זה כך, אין לי בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם רוצים שנה, שיהיה שנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תוך שנה יובאו התקנות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. ותוך שנה וחצי החוק יחול. תעשה סעיף שהם יכולים לקצר את השנה וחצי. אולי אם יהיו כבר מוכנים לפני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חשוב לי להגיד עניין עקרוני לעניין סמכויות קיצור או הארכה, דחיה וכו' – מועד של כניסה לתוקף של חקיקה ראשית, צריך להיקבע בחקיקה ראשית, זה העיקרון מבחינתי, כדי לשמור גם על הכנסת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכון. ומה לגבי הקיצור? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין דוגמאות לקיצור, יש בדרך כלל קיצור לדחיות, וכל הדחיות האלו מכל החקיקות שאני מכיר, זה או בחקיקה ראשית או בצו באישור ועדה. אני לא חושב שראוי לתת לשר מכוח סמכות שלו לדחות מועד כניסה לחקיקה ראשית בלי הכנסת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בוא נעשה שנה עם אפשרות להאריך בעוד חצי שנה, כשיהיה צו באישור הוועדה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אנחנו אמרנו שנה וחצי פלוס חצי שנה של דחייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אתם לחוצים על החוק הזה ובסוף אתם דוחים אותו לשנתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תנו כבר מועד לפני, תגידו שנה ותבואו עם הארכה כשצריך.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

צריך לקחת בחשבון שיש כאן היערכויות רבות – גם למשטרת ישראל, גם למשרד לביטחון לאומי, גם למשרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה האוצר? האם אתם מביאים להם כסף?

 << דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

אני לא מכירה שיש דרישות תקציביות, אבל ככל שיש דרישה תקציבית, אתם מוזמנים לבוא אלינו ונשוחח על הדברים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור שיהיה לזה תקציב כשהם צריכים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למערכת המחשוב.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

את זה עידו כבר אישר.

<< דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

עם משרד המשפטים אנחנו מסוכמים. אני אתייחס למשרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה עם התאמת מבנים קיימים?

<< דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

מדובר על משרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבקש מכם שבמכרז בסעיף המחשוב תוסיפי בונוסים אם הוא מסיים את העבודה מהר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני בעד.

<< דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

רעיון יצירתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם רושמים שהוא נותן הצעת מחיר פלוס בונוס של %X מההצעה שלו אם הוא מסיים תוך חצי שנה, והאמיני לי שהוא יסיים תוך חצי שנה.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אדוני, גם לנו יש היערכויות, כי אנחנו צריכים להקים מרשם מינהלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תיכף נדאג גם לכם לתקציב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם לכם יהיה בונוס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני מדבר ברצינות. אתם מושכים את זה סתם, אתם מפסידים כסף על העניין הזה ואני שואל, למה? לא חבל? אתם תתנו תוספת למשרד התחבורה או למשרד המשפטים, שאם המציע מסיים את העבודה תוך תקופת זמן קצרה יותר, הוא יקבל בונוס – וזה לדעתי יזרז את הכול.

 << דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

המועדים שהוגדרו לא נבעו מאילוצים תקציביים, אלא בעיקר מאילוצים של תפעול והיערכות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל רוב הבעיה זה מחשוב, לא?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא רק. יש הרבה ממשקי עבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מדבר על מה שתלוי בכם במחשוב, תנו להם יותר תקציב ולצורך העניין של בונוס.

 << דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

אנחנו יכולים לבחון את עלויות הזמנים, אני לא מכירה את המבנה של המכרז. אני מניחה שאי אפשר להוסיף רכיב של בונוס, כי אני לא מכירה, אז אני אבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האם אי אפשר לכתוב את זה במכרז? החשב הכללי לא יאשר לכם את זה?

 << דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

אני מניחה שיש מכרז כתוב ואנחנו נבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לדעתי זו הדרך הטובה ביותר, כי גם חברות פרטיות עובדות כך. אומרים למי שהציע שנתן הצעת מחיר שאם יסיים מוקדם יותר, תהיה לו תוספת. המחשבים יודעים - - - אנחנו עם האינטרנט וכל זה סייבר וכו', אז הם יכולים לעשות את זה מהר מאוד. מה הבעיה? אני לא מבין. 

מה המשטרה צריכה?

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

המשטרה צריכה קודם כל תקנות סדרי דין וראיות, והדברים האלה צריכים לבוא בד בבד יחד עם החוק וזה לוקח זמן. יש פה תקנות לחוק - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היה לנו את זה באחד הסעיפים הקודמים, יש סעיף הסמכה מפורט.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אלה דברים שלוקחים זמן בלי שום קשר לכסף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה ברור בעיניי, אי אפשר בכלל ליישם את החוק בלי סדרי דין.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

נכון. דרוש זמן.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה הזמן שלי. אם אתה יכול לגרום לזה שהמלחמה תיגמר, אז לא צריך תקציב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך תקנות הוא אומר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל את התקנות אני כותבת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה זמן ייקח לך?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

תלוי במלחמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את באופן אישי כותבת את התקנות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן. אדוני היושב-ראש, אני פועלת פשוטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה פשוט לכתוב תקנות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חד-משמעית. אחרי עשור שאתה עושה את זה, זה לא כזה קשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו סומכים עלייך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוא נלך לקראתו. מה כתוב בחוק לגבי התקנות? יש מועד? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין מועד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תכתוב מועד.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אנחנו צריכים גם תקנות לסדרי דין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לך בחוק.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, הוא מדבר על הזמן שיידרש להשלים את כל ההיערכות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שנה וחצי לא יספיקו לך?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל הוא רוצה לקצר את השנה וחצי, על זה הדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לדעתי צריך לקצר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

על זה הדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני במקום משרד האוצר, הייתי עושה הכול כדי לקצר את השנה וחצי האלה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, בואו נדבר על זה בצורה מסודרת – יש לנו תקנות להתקין תקנות סדרי דין, יש גם כל מיני תקנות שהוועדה ביקשה שיגיעו לאישורה, שזה גם מצריך זמן היערכות. יש כל מיני ממשקי עבודה בין רשויות מקומיות לבין משטרת ישראל, בין משטרת ישראל והמרכז לגביית קנסות, יש כל מיני היערכויות בתוך משרד המשפטים שלא קשורות לחיקוקים, כגון הקמת עמדות שירות וכדומה, יש כאן היערכות שנדרשת. אז אם שנה וחצי נראה לך ארוך מדי, אפשר אולי לחשוב על מתכונת של שנה פלוס שתי אפשרויות של הארכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר גמור, מקובל עליי.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מצוין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

העיקר שאמרו לי שאי אפשר לעשות קיצור, אז נעשה הארכה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אמיר, האם מקובל עליך? שנה פלוס שתי אפשרויות להארכה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לפני סדרי הדין, נסכם כי התחילה תהיה שנה מיום הפרסום פלוס שתי אפשרויות לשר באישור הוועדה להאריך, שתי תקופות או תקופות נוספות במצטבר על שנה נוספת?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

ננסח אחר כך. שלא תעלה כל אחת על חצי שנה. שתי דחיות, כי היושב-ראש רוצה להכניס - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תן להם את השתיים שלהם, מה שכתוב פה אבל בצורה אחרת. הם עושים טעות, אבל לא משנה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

שתי הארכות, שכל אחת מהן היא עד חצי שנה. כלומר בסיכום  זה שנתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בצו של שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לגבי אישור ועדת הכלכלה, עמדת המנהל הכללי שלנו היא שהדחייה הראשונה צריכה להיות בסמכות שר המשפטים כי זה באמת ברמת ההיערכות הפנימית. לגבי הדחייה השנייה, אנחנו מסכימים שהיא תהיה טעונה אישור ועדת הכלכלה.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

אם זה יהיה בעוד חמש שנים, זכיתם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הייעוץ המשפטי של הכנסת זה כמובן לא רק עמדה שלי. מועד תחילה של חקיקה ראשית צריך להיקבע בחקיקה ראשית. יש יועצים משפטיים אצלנו שסבורים שבכלל ניתן להאריך מועדים כאלה רק בחקיקה ראשית וגם לא בצו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה כבר מוגזם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מסכים אתך, אבל אני רק אומר שלא נגזים ונגיד גם צו בלי אישור ועדה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני מבינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה משנה, אנחנו נאשר לכם את זה. זה יעבור דיון, זה הכול.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בואו נשאיר את זה כנושא פתוח, כי אנחנו צריכים לתאם את זה מול המנכ"ל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, הוא לא מסכים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בסדר, נגיד לו שהוא לא מסכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תגידי למנהל הכללי שאנחנו לא מסכימים. הייתי דווקא נותן לכם את זה, אבל זה לא מה שמקובל פה. הלאה. איתי, שים לו בתקנות שלו גם תאריך.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אילו תקנות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

של המשטרה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה חלק מההיערכות. אנחנו לא כותבים את התקנות שם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי שיטת הניקוד, אמרנו שאותו עיקרון שהיושב-ראש אמר קודם לכן. כלומר, שזה ייכנס לתוקף התחולה לגבי שיטת הניקוד, רק כשיאושרו התקנות, אבל אם לא יאושרו התקנות האלו כן צריך לאפשר איזושהי הארכה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אבל פיצלנו את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הארכה של הכניסה לתוקף של תיקון סעיף 69 (א). הסעיף הזה לא יכול לחול על הפרות תעבורה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אמרנו שהוא לא יחול, כל עוד לא תאושר התקנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, אבל אם לא הבאתם תקנות עד יום התחילה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אז הוא לא יחול. זה מה שסיכמנו.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

התיקון העקיף על 69 - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם יהיו בבעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שמקובל בדרך כלל זה גם פה לאפשר איזושהי הארכה, אחרת זה לא ייכנס לתוקף ואז מה המשמעות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו ניתן לכם את האופציה לאשר הארכה. אנחנו נקבע תאריך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בדרך כלל קובעים איזשהו מועד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הארכה למה? למועד הבאת התקנות לאישור?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למועד התחילה של תיקון סעיף 69 (א).

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לטובתכם, מה למה? אל תיכנסי ללחץ מהמנהל הכללי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נדבר על זה בהמשך. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני דווקא חושבת שהתמריץ כאן צריך להיות שעד שאין תקנות שתאושרנה על ידכם - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם התאריך יסתיים כשכתוב תאריך אז אי אפשר להביא תקנות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אפשר להביא, אבל לא ברור מה הדין - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה עניין משפטי וזה לטובתכם.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין בעיה. איתי תמיד לטובתנו. היועץ המשפטי לוועדה הוא תמיד לטובתנו, כי הוא לטובת האינטרס הציבורי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואנחנו לא בעד האינטרס הציבורי?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זו הייתה מחמאה ותו לא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי תקנות סדרי הדין, מה ההערות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הבעיה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין שום בעיה. הממשלה מתואמת וזה חלק מההיערכות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אבל זה חלק מהתקנות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון, זה חלק מההיערכות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם ציינו שזה חלק מהדברים שבשבילם אנחנו צריכים זמן.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

יש לנו היערכות בשני מישורים – הראשון, זה המישור המשפטי, תקנות באמצעות משרד המשפטים, סדרי עיון, ראיות. ודבר שני, גם לנו הזמן הזה יידרש להיערכות. לדוגמה הקמה של מרשם מינהלי. הממשקים  - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא רק תקנות סדרי דין, יש עוד - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שהו אומר, שאחרי התקנות הוא צריך זמן נוסף.

<< דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, הוא מסביר לך למה הוא צריך את השנה וחצי.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז קיצרנו את הזמן לכולם. אתה לא רואה שמשרד האוצר מרוצה? היא כבר שלחה הודעה למנכ"ל ולראש אגף התקציבים שיהיה להם בשנת 2026 יותר תקציב.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

וכיוון שאנחנו בשלב הבונוסים, אז אם מקצרים את התהליכים לכולם, אז גם אנחנו נידרש להתכנס גם תקציבית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה שאתם תבדקו את העניין של הבונוס. אורלי, תשקלו את העניין של לתת בונוס כדי שהדברים יהיו מהירים יותר.

 << דובר >> אורלי ליימן עיני: << דובר >>   

אני אבדוק את המבנה המכרזי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה דבר מקובל בעולם עסקי, למה שלא תוכלו לעשות את זה? זה גם לא קשור לחוק, אלא שזה בשבילכם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם סיימנו עם הנושא של התחילה, צריך להסביר את סעיף התחולה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בסעיף התחולה, גם הצעת החוק הממשלתית וגם הנוסח שמונח לפני הוועדה מציע תחולה הדרגתית – בשלב ראשון, ביום התחילה שכרגע סיכמנו על שנה פלוס אפשרות דחייה פעמיים, תיכנסנה לתוקף כל הפרות התעבורה של החל מ-100 ועד 500 שקלים, למעט ההפרות לפי תקנה 54 שזו תקנה שקובעת הפרות של מהירות. חצי שנה לאחר מכן ייכנסו לתוקף כל יתר ההפרות, שזה 750 עד 1,500 שקלים פלוס המהירות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה לגבי המהירות יש מועד מיוחד?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בגלל האמצעים האלקטרוניים, שמוסיפים עוד רובד של מורכבות, אנחנו רוצים את החצי השנה הראשונה בדברים הפשוטים לראות שכל הפרוצדורה עובדת.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

להשתפשף.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל אדוני אמר שרק עבירות שיש בהן שש נקודות או פחות ייכנסו לתחולה ולא משנה כמה הקנס, שלא ייכנסו עבירות שיש עליהן שמונה או עשר נקודות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, הוא אמר בתחילת הדיונים עד שש באופן אוטומטית ומשש תחולה הדרגתית - - - 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל זה לא הדרגתי. חצי שנה זה לא הדרגתי.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

למה?

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אני הבנתי שהיושב-ראש דיבר על עניין של שנים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, להפך. הוא קיצר את השנה וחצי.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

שעניין התחולה יהיה אך ורק על עבירות תנועה שיש בהן ושנלוות אליהן שש נקודות או פחות. מה שמעל שש נקודות, לא יחול החוק הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרתם שהעבירות הן עד שש נקודות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מתחילים עם העבירות הקלות יותר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון, מתחילים עם הקלות יותר גם עם מה שמציעים כאן. עד 500 שקלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה אמרו בשיטת הניקוד עד שש נקודות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, שיטת הניקוד היא לא שיעור הקנס. אלה שני דברים שונים. 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, טמון בכל הדבר הזה שקנס עד 500 שקלים הוא בדרך כלל עד שש נקודות, ומה שהם רוצים לומר הוא שאחרי חצי שנה יחול החוק גם על עבירות שהם שמונה ועשר נקודות, בניגוד למה שהיושב-ראש אמר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה נקודות יש על 1,500?

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

750 זה שמונה נקודות, 1,500 זה 10 נקודות. ויש גם 1,000 שקלים שזה 10 נקודות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה לא אחד לאחד.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל כך מנסים להערים על היושב-ראש.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אני לא מסכימה לזה. אנחנו לא מערימים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אלו אמירות שלא במקומן. 

<< אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אני מתנצל וחוזר בי. מה שאני אומר, זה שיהיה ברור ליושב-ראש שלא לדבר אתו על קנסות, אלא על נקודות, ומה שהוא קבע בהתחלת הדיונים שזה יהיה אך ורק עד שש נקודות. לא להכניס את זה מתחת לשטיח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא לא קבע, הוא אמר שהוא ירצה לבחון את זה.


 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא הכנסנו מתחת לשטיח. הסברנו את זה בצורה ברורה ומפורשת וזה גם הוסבר בדברי ההסבר.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

מה שאני אומר, הוא שנשים את הדברים על השולחן כדי שהיושב-ראש יבין במה מדובר ואיך שהוא קבע את זה, כי עכשיו הדברים לא כפי שהוא קבע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נתקדם לסעיף 46.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

"46.	הוראות  מעבר – 

(א)	עבירה של ברירת משפט כאמור בסעיף 228(א) לחוק סדר הדין הפלילי המהווה הפרת תעבורה, שעבר אדם ערב יום תחילתו של חוק זה לגבי אותה הפרת תעבורה בהתאם להוראות סעיף 45(ב), לא יחולו לגביה הוראות חוק זה וימשיכו לחול לגביה ההוראות לפי חוק סדר הדין הפלילי ולפי פקודת התעבורה כנוסחן ערב המועד כאמור.

(ב)	כל עוד לא נקבעו הוראות לעניין נסיבות מחמירות הקשורות באדם שביצע הפרת תעבורה או בביצוע הפרת התעבורה, לפי סעיף 2א(ב), יחולו הוראות אלה:

(1) 	יראו בנסיבות המחמירות שנקבעו בהוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, התשנ"ד-1993, לפי סעיף 29(ב) לפקודת התעבורה, לעניין עבירות קנס לפי תקנה 44 ולפי תקנה 67 לתקנות התעבורה, ואשר עמדו בתוקפן ערב יום תחילתו של חוק זה לגבי הפרות תעבורה לפי התקנות האמורות, כנסיבות מחמירות לעניין הפרות תעבורה לפי אותן תקנות; 

(2)	יראו בנסיבות המחמירות שנקבעו בהוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס, התשס"ט-2008, לפי סעיף 29(ב) לפקודת התעבורה, לעניין עבירות קנס לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, ואשר עמדו בתוקפן ערב יום תחילתו של חוק זה לגבי הפרות תעבורה לפי התקנה האמורה, כנסיבות מחמירות לעניין הפרות תעבורה לפי אותה תקנה."

זה סעיף שלמעשה בא לתפור את ההסדר שבין סעיף התחולה ההדרגתית ועד שתיקבענה נסיבות מחמירות לפי סעיף 2 א רבתי שכבר דנה בו הוועדה. אני ממשיכה לסעיף 47.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק רגע, אני מבקש שתסבירי את סעיף קטן (א).

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הסברתי כרגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ולגבי סעיף קטן (ב), למעשה לא נקבע כאן שום מועד לקביעת הוראות לעניין נסיבות מחמירות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, אומרים שכל עוד לא נקבעו הוראות, רואים את ההוראות הקיימות כחלות. אם אין צורך לקבוע הוראות חדשות מכוח החוק החדש, חוק הפרות תעבורה מינהליות, אז לא צריך לקבוע את החזקה הזו, את הפיקציה הזו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל יש צורך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם קובעים אותה, צריך לקבוע איזשהו מועד, אחרת לעולם לא יקבעו הוראות מכוח הסעיף החדש.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני לא בטוחה שלעולם לא, אבל יש צורך כיוון שאנחנו עוברים למשטר - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חוה, כמה זמן לא תיקנו את ההוראות הקיימות? את הנסיבות המחמירות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זו לא חוה, זו המשטרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם, אבל גם חוה מכירה את זה. 

<< דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

שנים רבות הן לא עודכנו. היה איזה ניסיון לפני מספר שנים, אבל בפועל לא נגעו בזה עד הסוף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם יש כוונה לקבוע הוראות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש כוונה, כיוון שאנחנו עוברים ממשפט פלילי למשפט מינהלי ודיברנו על כך רבות וארוכות, ולכן יש כוונה להתקין נסיבות מחמירות לפי החוק המינהלי. אני לא חושבת שצריך לקבוע כאן מועד להתקנה. המשטרה, האם אתם רוצים להתייחס? זה כמו שאתה לא קובע מועד לתקנות סדרי דין. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

המשמעות של ההוראה הזו, זה שיכולות להיות עכשיו שנים ארוכות שבהן לא יקבעו הוראות חדשות לגבי נסיבות מחמירות לגבי החוק החדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם לא עמדו בזה? מה יקרה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יחולו הנסיבות המחמירות שקיימות היום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה תמיד יחול.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה לא תמיד יחול כי אנחנו עוברים למשטר של משפט מינהלי - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה את לא קובעת שהנסיבות המחמירות של היום קיימות וזהו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כי אני לא רוצה שיחולו הנסיבות המחמירות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם תרצו בעוד שנתיים תיקון, תביאו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אבל הנסיבות המחמירות לא נקבעות בחקיקה ראשית, אז מה אני אבוא אליך עם תיקון סעיף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. איתי, האם אפשר להכניס סעיף שאומר שאם הם יביאו - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני מסכימה שלגבי הנסיבות המחמירות, הוועדה רצתה נוהל.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

נסיבות מחמירות זה בסמכות ראש מחלקת התנועה של המשטרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, אבל זה בהסכמת שני שרים, לא?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

בהסכמת שרים. זה אפילו לא חקיקת משנה.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש כרגע בסעיף 2 א הסמכה לראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל באישור שר המשפטים ושר התחבורה לקבוע הוראות לנסיבות מחמירות, והוראות כאמור יפורסמו ברשויות וכו''. אם אין איזשהו מועד שעד אליו אתם צריכים לקבוע הוראות מכוח הסעיף החדש, המשמעות היא שההוראות האלו יחולו לחול במשך שנים ארוכות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו אומרים בצורה מפורשת שיש כוונה לקבוע נסיבות מחמירות לפי החוק החדש, אנחנו לא רואים צורך אלא אם כן המשטרה פתאום תרצה לקבוע מועד. זה בסוף אפילו לא תקנות, זה אפילו לא במעמד של תקנות, אלא משהו שקובעת המשטרה - - - בשביל זה יש הוראת מעבר.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

הוצאו שני צווים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם היום זה בלי אישור.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה אפילו לא תקנות, לקבוע איזה מועד.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אם אני זוכר נכון, זה צווים באישור הוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא צווים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אלה נסיבות מחמירות. זו הודעה שלכם לסמכות שלכם בהסכמה.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

נכון, זו הודעה שמפורסמת ברשומות ויש לה תוקף מחייב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הודעה בהסכמה.

<< דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

נכון, והוא נתן כבר שתי הודעות כאלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אם אתה אומר שמה שקיים היום חל גם פה, אז זה יכול להיות עכשיו לאורך שנים ארוכות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני לא חושבת שזה צריך, זה משהו שהוא לא פררוגטיבה, כי זה לא אישור אבל זה משהו שהוא בסמכות המשטרה. אנחנו אומרים לפרוטוקול שתיקבענה כאלו נסיבות, ואני לא חושבת שעם כל הכבוד לא צריך לקבוע לזה מועד, זה אפילו לא במעמד של תקנות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל יש לזה משמעות די כבדת משקל.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין בעיה, ולכן אנחנו אומרים לפרוטוקול שבכוונתנו לקבוע נסיבות מחמירות לפי החוק החדש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תוך כמה זמן?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

במסגרת זמן ההיערכות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, תוך שנה וחצי תהיו ערוכים?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה מקסימום שנתיים, להזכיר לך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן אני יודע. האם אתם עושים או תעשו עבודה בעניין הזה? 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה דיברת על סדרי הדין, אז אני מחזיר אליך את השאלה לגבי הנסיבות המחמירות.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אני מבין. מדובר בהחלטה פיקודית וזו לא החלטה משפטית. אני אצטרך להעלות את זה לפיקוד המשטרה והם יצטרכו אם יש צורך לחרוג מהנסיבות המחמירות הקיימות. יש כעיקרון, כיוון שאנחנו בפלטפורמה אחרת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי בפיקוד?

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

ראש מחלקת התנועה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כן, אבל גם אם הצדקה לחרוג, עדיין תיקבענה נסיבות מחמירות - - - 

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

נכון, גם אם זה אותו הדבר, זה יתוקן ונגיד שזה יהיה אפילו אותו הדבר, אבל זה עדיין יהיה בפלטפורמה המתאימה הזו מכוח החוק הזה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו עוברים מפלילי למינהלי וזה פשוט שנדרש להתקין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם אני חושב, אבל כמי שמכיר את התהליכים, אני אכן שואל לגבי לוחות הזמנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כיוון שאלה הוראות מעבר אז מה שהוא אומר – חל מה שקיים היום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חל מה שקיים היום, זו המשמעות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם תמיד יוכלו לשנות, נכון?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אם אתה מוריד לי את ההסמכה - - - 

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

רק אם הסעיף הזה יהיה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אני לא רוצה להוריד את ההסמכה. אנחנו רוצים שתהיה לנו הסמכה להתקין נסיבות מחמירות לפי החוק המינהלי. זה נכון, זה ראוי, זה מה שצריך לעשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איתי, אז מה הבעיה? יש לך בחוק, מכניסים את ההסמכה הזו לפה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא,  מה שעושים זה בעצם קובעים הסמכה בחוק החדש, ואומרים שכל עוד לא נקבע בחוק החדש  - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, אבל מה שאתה אומר פה זה שאני אקבע להם מועד ועוד פעם הם יביאו לקבל הארכות, אז בשביל מה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי זה הם קובעים, המשטרה בעצמם קובעים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

נכון. ירצו יבטלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה פחות בעייתי מבחינתי, אבל מה שכן, אני מבקש הצהרה לפרוטוקול שאתם מתכוונים תוך כך וכך זמן, והמשטרה אם היא רוצה לשאול את הפיקוד, שתשאל את הפיקוד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני מצהירה - - - אמיר, האם אתה רוצה להצהיר? אתה רוצה שאני אצהיר? אתה רוצה שאני אחתום לך על ההצהרה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך לחתום. צריך לשאול את ראש אגף התנועה - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, הוא רוצה לשאול את ראש אגף התנועה האם יש מקום לקבוע הסדר אחר. כך או כך תיקבענה נסיבות מחמירות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי זה היום ראש אגף התנועה?

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

ניצב יהודה בן עטר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יופי, אתה רוצה שאני אדבר איתו? אני מוכן לדבר איתו. דבר איתו ותצהיר אחרי שדיברת איתו. אתה לא צריך פה לשאול את נשיא המדינה, זה בסך הכול אצלך במשטרה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני רוצה לדייק שמה שהוא רצה לשאול זה האם יש צורך לסטות ממה שקבוע היום? כך אן כך גם אם יש צורך, בכל מקרה תיקבענה נסיבות מחמירות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כיוון שהוראות מעבר הן בסמכות לא של השרים, אלא של המשטרה, אני חושב שאין בעיה עם זה. למרות שההערה של איתי נכונה, אתה לא קובע להם תאריך, אבל אפשר בהצהרות לעשות.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

יש לי שאלה – לעניין של הסוגיה הזו, מאחר שמדובר בהוראות עם טיוטה מפורסמת באתר תזכירים, בכל זאת השאלה לגבי נסיבות מחמירות לצורך החוק הזה, זה משהו שיכול להיות רלוונטי גם לתובעים העירוניים, כי אלו נסיבות מחמירות - - -  

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בקיצור, תעבירו טיוטה והיא תעיר הערות, זה הכול.

נמשיך עם סעיף 47.

"47.	הוראת שעה לעניין סעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה – 

על אף הוראות פסקה (2) בסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה, כנוסחה בסעיף  37(2)(א) לחוק זה, בתקופה שמהמועד כאמור בסעיף 45(ב)(1) עד המועד כאמור בסעיף 45(ב)(2), יקראו את פסקה (2) בסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך:  

"(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 בשל עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 18 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין – עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין"."

כאן זו למעשה הוראת מעבר שכבר דנו בה בהקשר אחר בתיקון העקיף לפקודת התעבורה, שעניינה נהג חדש ותקופת הנהג החדש, תקופת היותו נהג חדש היא בעצם באה לתת מענה לתחולה ההדרגתית שקראנו קודם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איתי, האם מקובל עליך הסעיף הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה, הלאה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

"48.	הוראת שעה לעניין עמדות שירות – 

בתקופה של שנתיים מיום התחילה, משרד המשפטים יפעיל, לכל הפחות, שש עמדות שירות כאמור בסעיף 19(ב), בפריסה מחוזית."

זה מתקשר לחלק מהדברים שהיו עלינו להחזיר תשובה לוועדה לגביהם. האם אתם רוצים שנפתח דיון על זה עכשיו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף הזה נוגע לעמדות השירות שמשרד המשפטים אמור להפעיל, שבאמצעותן בין היתר המפר יכול גם להשתתף באותם דיונים מקוונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הבעיה עם זה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין עם זה בעיה.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דיברנו על שפות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני אסביר, אבל כדאי שאולי נדון בכל סעיף 19 (ב), כי יש שם עוד מספר תיקונים שהוועדה ביקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל לא עכשיו. אולי נצמיד את הדיון בהוראת השעה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

בגלל זה שאלתי. אדוני היושב-ראש, יש מספר דברים שביקשת לגבי הסעיף הזה ויש נוסח מתוקן שמונח לפניכם, סעיף 19 (ב).

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה בישיבה הבאה.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

רגע, אני רוצה להתייחס לסעיף 47 הקודם שנגעת בו. אם נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס, רק אם הוא קיבל את הודעת הקנס ועדיין לא שילם, מה קורה לאותו נהג חדש?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

למה?

<< דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כי זה מה שיש היום בפלילי.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

זה ממש לא ככה היום בפלילי. ממש לא. היום אם נהג חדש מקבל דוח ברירת משפט, הוא מגיש בקשה להישפט, מסיים את התקופה של נהג חדש ומאריכים לו - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

כאן  מדברים על כל זמן שזה תלוי ועומד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

עד תשלום הקנס.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

לא. פה כתוב רק אם הוא קיבל את הקנס אפילו אם הוא לא שילם אותו, אוטומטית - - -  

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

כתוב – "תוארך תקופת היותו נהג חדש" כי זה מה שיש היום בפלילי.


 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

שלא יהיה מצב שאם הוא קיבל והמועד לתשלום הוא אחרי תקופת הנהג חדש, יש לו עוד חודש "נהג חדש" ובאותו יום הוא מקבל דוח, הסעיף הזה אומר שאם הוא יחכה את החודש, כי מגיעים לו שלושה חודשים, ההרשעה יוצאת אחרי תקופת נהג החדש. בא המחוקק ואומר שלא.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

בדרך כלל אתם מתייחסים ליום התשלום.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני לא בטוחה שזה מתבצע בדיוק כמו שזה כתוב.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל למה להקשות על נהגים חדשים?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני לא רוצה לעודד אותם לתמרן את מועדי התשלום, כולל לשלם באיחור אם הוא קיבל את זה ארבעה חודשים וישלם אחרי שנתיים. הוא ביצע את העבירה בתוך - - - 

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל אם הוא מגיש בקשה להישפט אתם אומרים לו, עד שנברר את ההליך בבית המשפט - - - 

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה המצב הנוכחי.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל זה לא נכון. היום זה לא ככה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עורך דין סבן, יש גם מצב שהוא לא משלם בכלל.


<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אם הוא לא משלם בכלל, אז משתחררת לו ההרשעה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לכן זה מיום מתן הדוח.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

למה מיום מתן הדוח? אותו נהג עדיין לא הורשע - - -

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל זה ההסדר הפלילי היום. אנחנו לא דנים בהסדר הפלילי.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל אתם שיניתם אותו פה. אני מכיר את התהליכים עם הנהגים החדשים ואתם מקשים. לא רק שאתם מעבירים את זה להפרות מינהליות, אתם גם מקשים על הנהגים החדשים שגם אם הם עשו עבירה שהם לא מודים בה, הם יצטרכו להמשיך להיות נהגים חדשים.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה בדיוק אותו הסדר, תקרא את סעיף 12 (א).

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה אותו הסדר.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

למה?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה כתוב היום כך בפלילי.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אני מקריאה את סעיף  12א רבתי (ב) (2) לחוק הקיים – 

"(2)	נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחסד"פ של עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השלישית, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה, עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה."

זה החוק הקיים.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אוקיי.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

ההיגיון של זה הוא עם נהגים חדשים, וחלקנו אימהות לנהג חדש, זה לטובתם שלא יעשו עבירות, שיזהרו בתקופה הזו.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אבל מה קורה אם אותו נהג עושה הפרה מינהלית, הפרת תעבורה והוא מגיש בקשה להישפט?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה אותו הדבר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

תקרא את הנוסח, זה אותו הדבר. אני בדקתי.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

לפי מה שאני קורא פה, זה לא כך.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

צריך להקפיד יותר עם הנהגים החדשים. אנחנו שומרים עליהם.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אני אעבור על הנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבין שלא חייבים לקרוא את קנסות? האם יש שינויים בקנסות?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, אלו אותם קנסות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש שם טעויות בהדפסה, יש מקומות שזה שקל אחד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, זה בגלל שזה בטבלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא משנה, אני רק אומר לכם לתקן את זה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זו לא טעות, זה בגלל הטבלה המטופשת הזו, זה עניין של הקלדה. אני הקלדתי את זה באופן אישי. זה רק סידור תצוגה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו נסדר את זה בעת עריכת הצעת החוק.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לגבי התוספת הראשונה – התוספת הראשונה קובעת גם את שיעורי הקנס. הצעת החוק הממשלתית הציגה את זה בטבלה, הייעוץ המשפטי לוועדה ביקש שנשנה את זה אז שינינו את זה וחלק א' שלה קובע את שיעורי הקנסות, שזה 100, 250, 500, 750, 1,000 או 1,500 ושיעור הקנס הפרטני מצוין לצד כל הפרת תעבורה שמצוינת בחלק ב' לתוספת הראשונה. 

חוה, האם אתה רוצה לתת הסבר כללי לגבי אילו הפרות נכללות כאן? שזה מסתמך על צו עבירות הקנס הקיים היום.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

זה מועתק למעשה מצו התעבורה עבירות קנס, שהוא צו בסמכות שר התחבורה בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, שבו הוא קובע עבירות שנהיו עבירות ברירת משפט. דהיינו, כשאדם מקבל דוח, בדוח מצוין מה הקנס שהוא צריך לשלם. אם הוא משלם או עובר הזמן לתשלום והוא לא שילם הוא מורשע, הוא יכול להישפט. הסכומים הם במדרג כמובן שמנסה לשקף את חומרת העבירה.

מדובר בעבירות שמתאפיינות בהיותן בעלות אופי בינארי. עשה לא עשה, כן לא, על פי נתונים אובייקטיביים ולא עבירות שמחייבות שיקול דעת, עבירות של סביר או מתאים, בנסיבות העניין וכו'. אלה עבירות אובייקטיביות כמו עבר או לא עבר, חצה שטח הפרדה או לא חצה, וגם עבירות עם חריג אחד של הרמזור האדום, שחשבנו כל מי שמעורב בהליך החקיקה הזה, בין השרים והוועדה, שקנס זה העונש המתאים ואלו לא עבירות שיש מקום למשל לפסילה או למאסר. 

עבירות שבהם חושבים שהענישה מחייבת פסילה או מאסר וגם השבתת רכב, הן עבירות שכבר יש עליהן הזמנה לדין והן לא נמצאות בצו הזה. לכן, ככלל אלו הן העבירות פחות חמורות אבל זה לא 100%. עבירת רמזור אדום היא החריג הבולט, כי זו עבירה חמורה מאוד. יחד עם זאת, כל עבירה אובייקטיבית ובגלל הכמות שהיא נעברת למרבה הצער לא היה מנוס אלא להעביר אותה למסלול הזה ולא להביא את כולם להתדיין בבית המשפט לתעבורה.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

כן, אבל בעבירות רמזור אדום, יש עבירות של אחרי חמש שניות שנכנסים לתוך הצומת.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אלו נסיבות מחמירות. לגבי רמזור אדום, יש הודעה על נסיבות מחמירות, ואם העבירה מתבצעת בנסיבות מחמירות, יש הזמנה לדין בכל זאת.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

כן, אבל יש גם סעיף תחתיו שאם זה עד שתי שניות.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אלו הנסיבות המחמירות.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אלו לא נסיבות מחמירות, זה פשוט שהקנס גבוה יותר.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

לא, אלו נסיבות מחמירות. אין דרגות קנס ברמזור אדום. או שזו עבירת קנס כמו שזה פה או שזו הזמנה לדין אם התקיימו נסיבות מחמירות.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אני מדבר על ברירות משפט שיש שתי עבירות שזה קנס.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

ברמזור אדום אין קנס.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

זה לא כמו מהירות.

<< דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

אני חושב שכן.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אתה מבלבלה עם תמרור עצור. בתמרור עצור יש בצדו שתי הוראות. התמרור הזה שכולנו מכירים של כף היד בתוך המתומן כולל שתי הוראות – האחת, חובת העצירה, הוראה שנייה, מתן זכות קדימה. על עצם חובת העצירה, אדם רק האט אבל נתן זכות קדימה, זו עבירת קנס וגם לא בקנס גבוה, רק 250 שקלים אם אני לא טועה, אבל אפילו אם הוא עצר ב-100% ואחרי כן נכנס לצומת לא פנויה ולא נתן זכות קדימה, זו עבירה של הזמנה לדין – זה בתמרור עצור ולא ברמזור אדום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מציע שאם יש לך שאלות, תוכל כמובן לפנות אליהם אחרי הישיבה, כי חבל לבזבז את זמנה של הוועדה על זה. כעת, כדי שנוכל לסיים את התוספות, אני מציע אם תוכלי להקריא רק את החלק הראשון.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין בעיה, צריך גם להקריא את התוספת השנייה.


"תוספת ראשונה
חלק א'

(סעיף 3(א))
שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה

שיעור הקנס בשל הפרת תעבורה יהיה אחד מהסכומים הבאים, בשקלים חדשים: 100, 250, 500, 750, 1,000 או 1,500, הכול כפי המצוין לצד ההפרות המינהליות המנויות בחלק ב'.

חלק ב'
(ההגדרה "הפרת תעבורה" וסעיף 3(א))

לכל מונח בחלק זה תהיה המשמעות הנודעת לו לפי פקודת התעבורה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

הפרות תעבורה

1.	הפרות לפי פקודת התעבורה:"

אני לא אקרא את ההפרות עצמן.


		"2.	הפרות לפי תקנות התעבורה:"

חלק ב' לתוספת הראשונה למעשה נחלק להפרות לפי פקודת התעבורה ולהפרות לפי תקנות התעבורה. ההפרות שאתם רואים שהן מחוקות, זה כי התקנות בוטלו ולכן אתם רואים את זה מחוק. אנחנו מתקדמים לתוספת השנייה.

"תוספת שנייה

(סעיף 31(א))

גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע ממרשם התעבורה המינהלי"

אני רק מזכירה לוועדה, שכבר דנו בסעיף ואני רק מקריאה את התוספת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נא הסבירי לגבי הסעיף.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

סעיף 31 (א) מצוי בפרק ז' של הצעת החוק שדן במרשם התעבורה המינהלי. הסעיף הזה 31 (א) מגדיר מי הם הגופים שרשאים לבקש לקבל מידע וגם לקבל אותו ממרשם התעבורה המינהלי, שכידוע ינוהל על ידי משטרת ישראל, וכאן אנחנו מפרטים את כל אותם גופים. 


"(1)	משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – לשם מתן רישיון שהוא מוסמך לתת לפי חיקוק, או לשם חידושו, התלייתו או ביטולו;

(2)	רשות הרישוי – לשם מתן רישיון או היתר לפי פקודת התעבורה ולשם ביצוע ההוראות לעניין שיטת הניקוד לפי סעיף 69א לפקודה האמורה;

(3)	רופא מוסמך או ועדת ערר – מידע על מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה העומד לבדיקה של רופא מוסמך לשם מתן אישור רפואי לנהיגה לפי תקנה 194 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; בפרט זה, "ועדת ערר" – כמשמעותה בסעיף 55א לפקודת התעבורה;

(4)	מפקח או גורם מוסמך כהגדרתו בסעיף 7(א);

(5)	היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע;

(6)	המשטרה הצבאית;

(7)	בית משפט או בית דין, באחת מאלה;

	(א)	הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;

	(ב)	הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי.

(8)	פרקליט צבאי או תובע צבאי;

(9)	עורך דין אשר קיבל ייפוי כוח לכך מהאדם שהמידע עליו; לעניין זה "עורך דין" – לרבות מתמחה המועסק על ידו;

(10)	גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי; פרט זה יחול גם על התקשרות של רשות מקומית עם אדם שאינו עובד הרשות המקומית, לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות לרשות המקומית, שהיועץ המשפטי של הרשות קבע לגביו כי המידע נדרש;

(11)	עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן – 

	(א)	חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;

(ב)	חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;

	(ג)	חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;

	(ד)	חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

	(ה)	חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;

(ו)	חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;

	(ז)	חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

(ח)	חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.

(12)	הממונה על רישוי אומנה כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם בחוק האמור.

(13)	קציני מבחן."

את התוספת השלישית אני לא מקריאה, כי היא קשורה לדיון שנעשה אגב סעיף 28.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, דחו אותי עד לעכשיו בקשר לנושא של האם מותר לדיין לראות את גיליון ההרשעות של הבן אדם שמערער או לא?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה קבוע בפרט 7 בהתאם - - - 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אני יודע, אבל מה שקורה הוא שהיום בית המשפט לא מעיין בגיליון של הנהג, אלא אך ורק לקביעת עונש בשלב האחרון של הדיון, לאחר שהוא הורשע. פה אין כזה דבר שמונע מהדיין להסתכל ולהחליט גם על סמך זה אם לקבל את הערר או לא – וזה לא תקין.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

יש את ההסדר שהקראתי קודם שאומר שהוא יהיה רשאי לקבל מידע רק אם הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל זה תמיד מהותי. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זו החלטה שיפוטית שאנחנו סומכים על כך שיש לו סמכות שפיטה שהוא יידע לקבל.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל זה לא יכול להיות שהעיון בגיליון ההרשעות יהווה חלק מההחלטה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אלו לא הרשעות. 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

גם הרשעות וגם הפרות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אתה מדבר רק על ההפרות.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

זה לא ייתכן שזה יהיה אלמנט בשיקול הדעת של הדיין, כדי לקבוע אם הוא מקבל את הערר או לא. זה לא תקני וזה לא מקובל.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אם זה מהותי לנושא הדיון, אז הוא רשאי לקבל את המידע.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל זה תמיד יהיה מהותי. אין דבר כזה שבבית משפט השופט מבקש גיליון הרשעות במשך הכרעת הדין, כשיש הכרעת דין, הוא אומר שהבן אדם אכן חייב, אז ורק אז מותר לו ללכת ולראות את גיליון ההרשעות.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל אנחנו לא בהרשעות.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

צריכים להחיל את אותו עיקרון.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא נכון. גם המרשם המינהלי הוא לא אחד לאחד כמו המרשם הפלילי, ועמדנו על זה כשהוועדה דנה במרשם המינהלי. ישנם שינויים כיוון שמדובר במשפט מינהלי וזה אחד מהם.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אבל אתם מכניסים פה אלמנט זר כשיקול דעת של הדיין שהוא לא בסדר.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו לא מכניסים אלמנט זר.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

זה בהחלט עניין זר. מי שבא ועבר באור אדום, זה משנה אם הוא עבר עשר פעמים או לא עבר בכלל? לא משנה לעצם המהות. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אדוני, עם כל הכבוד ויש לי הרבה כבוד אליך, אתה מציג את זה בצורה פופוליסטית מאוד. הצעת החוק הממשלתית מדברת על זה שזה ייבחן האם העניין מהותי או לא מהותי לנושא הדיון, והכול תחת אצטלה של משפט מינהלי ולא משפט פלילי. אנחנו לא מדברים כאן על הרשעות, אלא על ביצע או לא ביצע הפרה כזו או אחרת, ולכן העמדה הממשלתית היא שזה בסדר כפי שהוצג.

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

אני מאוד מכבד אותך גברתי, ואת יודעת את זה, אבל פה זה לא פופוליסטי. פה באופן חוקי לא ייתכן שאנחנו נרשה להכניס אלמנט זר לשיקול דעתו - - - זה בכלל לא רלוונטי. אם אני עברתי על מהירות פעם, זה לא קשור כדי לחייב אותי אם עברתי או לא.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

מיכל, האם את רוצה לתת לו את הדוגמה?

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

כל מקרה לגופו. לא יכול להיות שגיליון ההרשעות או ההפרות יהיה חלק מהשיקול הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אדם עבר עבירות של נסיעה במהירות או שעבר באדום, למה זה לא מעניין אותנו אם הוא עושה את זה 20 פעם? 

 << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >>   

ודאי שזה מעניין אותנו, אבל רק אחרי שהוא הורשע, כי במקרה הזה הוא לא עבר. אני הייתי במקרים כאלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נכון שמבחינה משפטית, כל מקרה לגופו, אבל האמן לי שאם הוא עשה את זה יותר מדי פעמים, זה שיקול טוב מאוד גם לדעת שיכול להיות שהוא עבר. אני לא נכנס לזה ומשאיר את זה כמו שזה כתוב בחוק היום.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

יש לי שתי הערות קטנות – אחת, לעניין פסקה (4) המפקח או גורם מוסמך כהגדרתו בסעיף 7(א) אני מזכירה שגורם  מוסמך עבר לסעיף הסגרות, אז צריך לבצע התאמה קטנה.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין בעיה.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

דבר שני, לעניין פסקה (11) עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים, אני מבקשת שנעשה, נציגת משרד המשפטים, בירור נוסף ביחד עם משרד הרווחה כי מאז החקיקה המקורית, הצעת החוק המקורית של הפרות תעבורה מינהליות, נכנס למשל חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. יכול להיות שצריך להוסיף - - - 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אז תעבירי לנו מה שאת חושבת שצריך להוסיף ואנחנו נבדוק.

<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אני אשמח אם נעשה ביחד את הבירורים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אין בעיה, רק תעלי קודם את מה שאת רוצה שנוסיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דברו ביניכם עד לישיבה הבאה.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

יש לי רק שאלה אחת לנצל את הפורום המכובד הזה, משפטנים וכל היועצים. ראיתי את הוויכוח על הלו"ז, שנה או שנה וחצי ואני רק רוצה לשאול שאלה אחת שמסקרנת אותי כבר מעל 20 שנה לגבי שעות עבודה ומנוחה של נהגים מקצועיים, זה בסדר העדיפות שלנו שהכי חשוב מבחינת תאונות דרכים – מדוע אנחנו 20 שנה ויותר ממתינים לתיקון התקנה הזו?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

איזו תקנה?

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

168 (א). למה?

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

אדוני, זה פותח כאן נושא חדש.

 << דובר >> גבי בן הרוש: << דובר >>   

זו שאלה כללית.

 << דובר >> חוה ראובני: << דובר >>   

נכון, זו שאלה שאיננה קשורה לדיון, ועובדה שאתה רואה שמי שמוביל את הדיון פה מסתכלים עליך בעיני עגל כי זה זר להם לגמרי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עסקנו בזה, אבל זה לא קשור לדיון הזה. אנחנו לא נמצאים בשאלות ותשובות. זה נכון שיש פה משפטנים ממשרד המשפטים, ממשרד התחבורה וכול המשרדים, אבל עדיין זה לא 20 שאלות מול 20 תשובות. 

משרד המשפטים, יש דבר אחד שאמרתי לכם שאני לא אוותר עליו, והוא שצריך להיות גיוון במינויים.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

עוד לא הגענו לזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני יודע שלא הגענו, אני רק מתזכר אתכם. מנכ"ל שר המשפטים או שר המשפטים וכו'. צריכים להיות גם עורכי דין פעילים ולא רק שוטרים, תובעים או נציגי פרקליטות וכו'. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

חד-משמעית. אנחנו מסכימים עם זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בעניין הזה, אני לא הולך לוותר, שתדעו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה גם הגיוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך גיוון בהרכב של השופטים, כך שכל הגישות יהיו בעניין.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אני רק אזכיר מה שאמרתי באותה ישיבה שדנו בזה, שכדוגמה ואך ורק כדוגמה ראש בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל שהוא גם בית דין מינהלי הוא מהשוק הפרטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר אז מה, אז שם מיניתם אחד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא, יש שם גם דיינים מהשוק הפרטי. אני אומרת שאנחנו מסכימים עם העיקרון, חד-משמעית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מדובר על שופטים. אמרתם רשות מבצעת, נכון?

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אנחנו נתייחס לזה, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכן הגישה היא אחרת.

 << דובר >> צורי סבן: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

זה נכון, הם לא שופטים. יש להם סמכות שפיטה אבל הם לא שופטים.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

אדוני, מה בעניין הקורקינטים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה בישיבה הבאה.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

איך נתקדם עם זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יודע, אנחנו עוד נדבר על זה. יהיו לנו עוד שעתיים דיון, כי עדיין לא סיימנו אבל אנחנו בדרך לסיום. בשעתיים האלו נדון בכל הבעיות שנשארו פתוחות. אם את רוצה להתקדם עם זה, תפני אליהם - - - וגם לאיתי.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

פנינו. הדיון שלנו מוצה לא במובן הרע של המילה, כי אין לנו מה להתקדם מולם. קיימנו כמה וכמה ישיבות וגם מבחינתנו - - - הם מבחינתם הדבר הזה יתקדם בהמשך.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

לא בהכרח. עורכת דין רובינשטיין מציגה את זה כפי שהם רואים את זה. לנו יש מענה, פשוט אמרנו שנתייחס לזה באופן מסודר בישיבה הבאה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה בהמשך? אמרנו שמה שזה פגם טכני, אתם תהיו פטורים מ"פי ארבע", אבל אם זה לא פגם טכני, למה אני צריך לפטור אתכם? תתאמצו.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

מה שאתה רואה כפגם טכני וגם אנחנו, מבחינתם זה לא משהו שנכון לטפל בו עכשיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז על זה תדברו עם איתי על העניין הזה מה זה פגם טכני, והוא ידבר איתם.

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אדוני, פגם טכני גם היום יש סמכות למשטרה לבטל דוחות. אם למישהו גנבו את האוטו והוא עבר את הרמזור האדום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש פה בעיה. הם חברה שמשכירה לאנשים ויכול להיות מצב שלא יודעים מי זה הבן אדם מכל מיני סיבות, אז מה אתה רוצה שהם יעשו? שהם ישלמו פי ארבע?

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

אם צריך לעדכן את הנוהל - - - 

 << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

כבר אמרנו שצריך את הנוהל, ואין התקדמות. כל הזמן מכדררים אותנו בין משרד למשרד.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

החוק עוד לא נכנס לתוקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, הם צודקים בעניין הזה.

 << דובר >> אמיר ליפשיץ: << דובר >>   

כל התאמה מיוחדת שתידרש לכל גוף מיוחד, דלתנו תמיד פתוחה ואנחנו מקיימים את השיחות האלו ונמשיך לקיים אותם.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

דלתכם פתוחה, אבל אנחנו עדיין לא מתקדמים בשום גזרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה צריך לפתור את הבעיה הזו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אם הדיון נפתח עכשיו, אז אני מבקשת להציג את העמדה הממשלתית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אל תציגי. אנחנו סיימנו את הדיון להיום. הדיון לא נפתח. היא העלתה את העניין אז אני אומר לכם שאתם צריכים לפתור את הבעיה הזו.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

אבל אנחנו לשיטתנו פתרנו אותה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל היא אומרת שכנראה שלא.

 << דובר >> מרגנית לוי: << דובר >>   

הם מתעלמים לגמרי ממה שעשינו.

<< דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >>   

אנחנו לא מתעלמים, זה פשוט לא פותר את הבעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל, איתי יהיה המתווך ביניכם. תפנו לאיתי. הוא בחור מנוסה, עדין ויש לו סבלנות. הכול בסדר. תודה רבה לכולם. בישיבה הבאה, בעזרת השם, אנחנו נסיים. 


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:10. << סיום >>