פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הבריאות 18/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 210 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> שכיחות העישון באוכלוסייה והצעדים למניעת העישון ונזקיו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – מ"מ היו"ר אלמוג כהן יונתן מישרקי – היו"ר טטיאנה מזרסקי משה רוט מוזמנים: שרון אלרעי פרייס – ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות אלירן תורג'מן – מנהל מוקד גמילה מעישון, משרד הבריאות אורנה רבן – מרכזת תחום מניעת עישון, משרד הבריאות חנה וולך – מנהלת תחום קידום בריאות אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות יואב סיבור – רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר שירן הן – תלמידת י"א, מנהיגות נוער "עמיתים ומשפיעים", משרד החינוך סנדי בן משה – תלמידת י"א, מנהיגת נוער "עמיתים ומשפיעים", משרד החינוך מלכה כץ – ממונה מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול, שפ"י, משרד החינוך ירדנה להב – רכזת מניעת עישון ארצית, שפ"י, משרד החינוך עמוס האוזנר – עו"ד, יו"ר המועצה למניעת עישון שוש גן נוי – קידום בריאות, שרותי בריאות כללית אליאס סרור – מרצה בפקולטה לרפואה בצפת עורסאן יחיא – אוניברסיטת בר-אילן פרופ' לאה רוזן – בית הספר לבריאות הציבור משה בר חיים – מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן רבקה זלצר פרייליך – מדיניות ציבורית למניעה וגילוי מוקדם, האגודה למלחמה בסרטן פאתן ג'טאס – מנהל הפעילות בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן דנה פרוסט – האגודה למלחמה בסרטן שירה כסלו – מנכ"לית המיזם למיגור העישון סימא ווצלר – רכזת מקצועית, רשת ערים בריאות בישראל איתן קוט – מתאם הפעילות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית אורי סקולניק – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית רוני קמאי – דוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית שרגא יאיר ז'לושינסקי – תחום פניות הציבור והחרדים, בצלמו עמרי בר און – עמותת אוויר נקי מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רשמת פרלמנטרית: חבר המתרגמים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שכיחות העישון באוכלוסייה והצעדים למניעת העישון ונזקיו << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צהריים טובים לכולם. יש לי הכבוד לפתוח את הישיבה המיוחדת של ועדת הבריאות בנושא יום ללא עישון ביוזמתנו. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקבוע של ועדת הבריאות חברי מר יוני משריקי שנתן לנו את האכסניה ואת האפשרות לקיים את הדיון המיוחד הזה. תודה רבה, יוני. בדיוק עכשיו סיימנו דיון של כשעתיים בנושא היום המיוחד ללא עישון. לאחר הדיון הזה, מן הסתם, יתקיים דיון נוסף משותף בוועדה לזכויות הילד ובוועדה לסמים ואלכוהול. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו יכולים להעלות כמה שיותר רעיונות כדי לפתור את בעיית העישון, לרבות בנושא של ילדים ובני נוער. בשנה שעברה יצאו מזה שני חוקים פרודוקטיביים, והתברכנו שאחד מהם כבר עבר בקריאה שלישית והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה חוק שיזמתי שמדבר על הטמעת תמונות גרפיות המזהירות מפני נזקי העישון על גבי חפיסות הסיגריות ומוצרי הטבק, ובעוד שישה חודשים הוא ייכנס לפעולה לרבות אכיפה. חשוב לנו גם שבסופו של דבר יהיו פה דברים פרודוקטיביים. יש לי הכבוד ששרון אלרעי פרייס נמצאת כאן. היינו עכשיו עם בני הנוער שציידו אותנו בהרבה מאוד שיעורי בית לחשוב איך אנחנו מנסים לקדם הצעות שונות כדי למגר את התופעה. שרון תציג לנו כעת את המצגת של הדוח העדכני של שר הבריאות. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אפשר לדבר לפני ההצגה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> ראשית, כבוד גדול לשרון אלרעי פרייס שניצבת בחזית. אז בתקופת הקורונה כשכולם צקצקו את עמדת איתן והצלת פה חיים של אלפי אנשים. אז כבוד ענק בשם כל אזרחי מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, בנושא הדיון שלנו, כנראה, נשמע את הדוח של משרד הבריאות שעושה עבודת קודש, ונגלה שאין ירידה במספר המעשנים, נגלה שהכול כתמול שלשום. אגב, אני גם חושב שיש עלייה בעקבות 7 באוקטובר. אני יודע להגיד לך על עצמי – קטר מאז. אז יש פה שאלה אם אנחנו רוצים לשנות דיסקט. יש היום חלופות שאנחנו, משום-מה, לא מצליחים להביא לכאן, ובמדינות כמו אנגליה, ניו-זילנד, יפן, שבדיה ובולגריה הם מעודדים את החלופות. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> חלופות כגון? << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> תחליפי טבק למיניהם. פה זה פשוט לא קורה. שם לא רק מעודדים את השימוש בזה, אלא זה גם הוכח כמפחית סיכון, זה לא מנטרל. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> חשבתי שאתה רוצה להגיד שזה בריא יותר. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא בריא יותר, זה מזיק פחות. אני מדבר בשם עצמי כאדם מעשן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גם על הסיגריות האלקטרוניות אומרים שזה מזיק פחות אבל זה מרחיב את התופעה, לרבות בני נוער, ולמדנו עכשיו שזה גם כולל ילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תציג את המצגת. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> חשוב לי לדבר בהתחלה כי אני צריך לרוץ לפגישה. לדעתי, צריכים לבחור באופציה הגרועה לגרועה פחות. במקרה הזה המדינה לא משנה דיסקט. משרד הבריאות צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לקבל את ההבנה שכפי שיש לנו חלופות רבות בעולם בנושא הרכב, חשמל ובנושאים רבים אחרים, גם בנושא הטבק זה קיים. זאת לא גזרת גורל שאנשים פה מגיל צעיר נדבקים לקופסת הסיגריות. אני אשמח אם היושב-ראש יחד עם אנשי המקצוע המצוינים יבחנו את החלופות הללו; כי בסוף המטרה היא להוריד את מספר המעשנים ותוך כדי כך להפחית את הסיכון. יש מוצרים שזה מפחית ב-95% וזה משמעותי. הרי זה מצב נתון. << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> אם יש פה מעשנים בחדר אני מזמין להתקשר למוקד 6800* - שירותי הרפואה. יש לנו שירותים מצוינים שעובדים. אני לא יודע על איזה חלופות דיברת אבל השירותים שלנו הם מצוינים עם אחוזי הצלחה גדולים מאוד. אני אשמח ללוות אותך באופן אישי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי כסף. אתם נותנים את זה חינם. << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> - - ללא עלות - - - באמת עובדים. על-ידי החלופות מרחיקים אנשים מהגמילה. הדבר הכי טוב זה פשוט להפסיק לעשן. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אבל שנים רבות אנחנו רוצים שזה יקרה וזה לא קורה. << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> אני מוכן ללוות אותך באופן אישי. רק רציתי להעלות את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יושב-ראש ועדת הבריאות הקבוע יונתן משריקי, בבקשה. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> תודה רבה. אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון הזה. ביקשת ממני לנהל אותו ואני מאפשר לך בכבוד גדול כי אני יודע עד כמה הנושא בוער בעורקים שלך. זאת הזדמנות מצוינת לפתוח את הנושא לדיון פומבי. צריך למגר את התופעה הזאת, אבל כמובן זה מלווה בהליכים שהם חלקם פסיכולוגיים. יש פה אנשים שמתמחים בעניין הזה. גם אני סובל מזה, ואני אומר בקושי רב – אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע משלב הילדות והבגרות את העניין הזה כי אנחנו שומעים נתונים מזעזעים על ילדים בגיל צעיר שמתחילים עם זה. הקושי אחרי כן להיגמל מזה הוא גדול. אני יודע שמשרד הבריאות ושרון פרייס ואחרים פועלים. אני חושב שזה לא מספיק וצריך לעשות הרבה. נשמע כאן תוך כדי הדיון. אבל אני מברך על ההזדמנות הזאת. הדיון הזה הוא סופר משמעותי וחשוב ונצטרך להדהד מכאן בפרט לציבור הצעיר ולנוער את הדברים עם כל הסיכונים. עד כאן דבריי. אני, כמובן, אשמח להשתתף ולשמוע את כל המסקנות של הדיון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. ד"ר שרון אלרעי פרייס, בבקשה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> שלום. המצגת הזאת היא לא הדוח למניעת עישון של השר כי זה דוח הרבה יותר מקיף – אנחנו, כנראה, נבוא ונציג גם אותו. אנחנו עדיין ממתינים לנתונים מצה"ל כדי להשלים את כל התמונה. אבל זה יקרה בקרוב. אני אשמח שנראה את המצגת. לצערי, חבר הכנסת אלמוג כהן עזב אבל אנחנו בדיוק במקום שאנחנו לא רוצים שאנשים יתחילו לעשות חלופות אחרות שממכרות לא פחות ומזיקות גם מאוד. אז אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקדמים לעולם של בריאות. המטרה של השקופית הזאת היא להגיד שבסוף כדי לשמור על הבריאות צריך לעשות הרבה מאוד דברים, גם אקטיביים וגם להימנע באופן אקטיבי. אבל הדבר הכי משפיע כגורם סיכון התנהגותי זה עישון. תראו עד כמה העישון תורם למוות של אנשים בעולם. השקופית הקטנה יותר זה בארצות-הברית אז גם במדינות מפותחות. אנחנו חייבים להתמקד בדבר הזה. השקופית הבאה – תודה לאגודה למלחמה בסרטן על האינפוגרפיקה הזאת. עישון פוגע כמעט בכל איבר בגוף בצורה כזאת או אחרת. הדבר הזה מוביל לכך שיש פטירות של 8,000 אנשים מידי שנה מעישון, חלקו כפוי. הדבר הזה הוא לחלוטין בר מניעה. במדינת ישראל אחד מכל חמישה מבוגרים מעשן. אנחנו לא מצליחים להזיז את המחט על הדבר הזה כבר הרבה מאוד זמן. עם זה אני מסכימה עם חבר הכנסת כהן. אבל אנחנו צריכים להבין איך לעשות יותר טוב כדי להזיז את זה. זה ממש אחד מכל חמישה, והשאלה הגדולה היא מה יהיה ב-2024. ותכף תראו למה אנחנו מאוד מודאגים מ-2024. הממוצע הזה מחביא בתוכו הרבה מאוד פערים. אנחנו יודעים שאנשים עם השכלה נמוכה יותר מעשנים יותר; אנחנו יודעים בשקופית הבאה שיש הבדלים במגזר ובמין, ומי שמוביל זה המגזר הערבי עם גברים, וכמעט אחד מכל שני אנשים מעשן, שזה באמת מטורף. בשקופית הבאה אפשר לראות שהנזק בסוף בניגוד לכל מיני התנהגויות אחרות הוא גם כלפי הסביבה ולא רק על המעשן עצמו. הדבר הכי בולט הוא שכמעט 50% אומרים שהם נחשפים לעשן במקומות ציבוריים. כלומר גם אם אני בוחרת את הבחירה הנכונה לא לעשן מישהו יכול לעשן לידי וכופה עלי את הבחירה הלא טובה שלו. העישון בקרב בני נוער מדאיג מאוד. אנחנו רואים שלמעלה מ-8% מבני הנוער מעשנים סיגריות רגילות באופן קבוע. הייתה לנו איזושהי מחשבה של ירידה וקיווינו שירדנו מ-8% ל-6%. אבל, הנה, קפצנו חזרה ל-8%. וזה נתונים של 2023. לצערנו, הסקר הזה נעשה כל ארבע שנים אז גם האצבע שלנו על הדופק כדי לראות עד כמה המצב מחמיר. אבל תסתכלו איפה אנחנו נמצאים לעומת העולם, עד כמה אנחנו נמצאים במקום לא טוב עם אחוז בני נוער מעשנים יחסית גבוה כשרוב המדינות המפותחות נמצאות תחתנו. עישון במגזרים והבדלים ביניהם – גם בקרב בני נוער רואים שיש הבדל במגזרים, ועדיין הרבה בני נוער מעשנים סיגריות רגילות. בעולם הסיגריות האלקטרוניות אנחנו ממש במגפה שאנחנו לא מצליחים להשתלט עליה. הדבר הזה נובע מזה שהסיגריות נחשבות משהו נורמטיבי. הן מדליקות, הן טעימות, הן לא עושות הרבה ריח, יש המון צורות ודברים מגניבים; וזה אפילו אולי סמל סטטוס. שמענו בישיבה הקודמת – ואני אשמח שהם ידברו שוב – את בני הנוער המדהימים שהגיעו לפה שאמרו מדם לבם עד כמה אי אפשר לעמוד בזה. זאת אומרת זה בכל מקום. אני לא אגיד את זה – הם אומרים את זה פי אלף טוב יותר ממני. זאת פשוט מגפה. הסיכוי של בן נוער שהתנסה בסיגריות אלקטרוניות להפוך למעשן קבוע של סיגריות הוא פי יותר מארבעה. זאת אומרת להגיד, טוב, זאת חלופה – זאת לא חלופה; זה שער כניסה לעולם העישון שצריך לסגור אותו. פשוט ככה. כל הסקרים האלה הם בתוך מערכת החינוך במוסדות הרשמיים. המחלקה לקידום בריאות אצלנו עשתה סקר במגזר החרדי, וזה פשוט מזעזע. אין לי מילים לתאר את הדבר הזה – כולם מעשנים. כשחיפשנו תמונה של ילדים מעשנים, אמרתי, טוב, אני לא אצליח למצוא ילד חרדי מעשן סיגריות. אבל אם תחפשו בגוגל – אין סוף בכל המקומות. זה פשוט שם בכמות גדולה. זה מה שחברות הטבק רוצות. יש הרצאה מאלפת ששמענו מדנה מהאגודה למלחמה בסרטן, ואני מציעה מאוד לשמוע אותו, להקליט אותה ולהפיץ אותה בכל מקום. זה פשוט להגיד לנו איך הם עובדים לנו על המוח. לעבוד על המוח של בני נוער זה הכי שווה כי הם פשוט מתמכרים ואז זה שנים על שנים שמישהו מכור מכניס להם כסף. מלחמת חרבות ברזל מכניסה אותנו למצוקה גדולה יותר, כנראה. סקר שעשה אגף התזונה במשרד הבריאות הראה שיש החמרה בכל התנהגויות הבריאות: תזונה, עישון, פעילות גופנית. בהקשר לעישון – התחלה של עישון בקרב 4.5% מהמפונים. זה לא אלה שעישנו וחוזרים, אלא אנשים חדשים שמתחילים לעשן; בקרב היתר הלא מפונים – 2.5%; האגודה למלחמה בסרטן הראתה ש-40% שינו לרעה את צריכת הסיגריות שלהם; מכבי הראו ש-56% הגבירו את צריכת הסיגריות; רשות המסים אומרת שיש עלייה בהיקף צריכת סיגריות וטבק. ואם אתם זוכרים את סימן השאלה האדום על 2024 – כמה מעשנים יהיו לנו – אנחנו מאוד מודאגים מזה. מה משרד הבריאות עושה? הדוח השנתי לשר הבריאות אמור בסוף לייצג את כלל הנתונים ואת כלל הפעילות ולהיות איזשהו מצפן. אבל ביום-יום עושים תכניות לקידום בריאות עם הסברה עם "אפשרי בריא", קידום רגולציה וחקיקה - - << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> התכניות הללו הן גם בתוך מסגרות החינוך? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש תכניות גם בתוך מסגרות החינוך ובעבודה עם משרד החינוך. אבל יש לנו עוד המון מה לעשות שם. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> על-ידי מי הן מתוקצבות? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> ב"אפשרי בריא" יש לנו תכנית עם מצ'ינג עם משרד החינוך. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> כסף קטן, נכון? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> צריך הרבה כסף בשביל זה. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> אבל היום זה כסף קטן. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בסוף יש מצ'ינג של כ-3 מיליון שקל כנגד כ-3 מיליון שקל של משרד החינוך. אנחנו בדיוק בדיבורים סופיים על הדבר הזה. צריך פה הרבה יותר. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> סליחה שאני קוטע אותך – אם יורשה לי לבקש, שבמסקנות הדיון הזה תהיה גם קריאה להגדלה ניכרת של התקציב של "אפשרי בריא". אולי צריך עוד דברים אבל לפחות בזה לעשות משהו יותר משמעותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשמעמיסים על הסיגריות יש 7 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כאחת המסקנות בדיון הקודם ד"ר פרייס העלתה אפשרות להעלות דיון נוסף בוועדת החינוך של הכנסת. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> או משותף. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נכון, דיון משותף. חשוב להגיד שבכל הדיונים האלה חייבים להיות בני הנוער וחייבים לבנות את זה יחד איתם. כי אחרת אנחנו מייצרים כל מיני דברים שאולי לא הכי מתאימים למה שהם צריכים. קידום רגולציה וחקיקה – לחלוטין במנדט שלנו. אנחנו חייבים לחשוב הרבה יותר רחב איך אנחנו מייצרים חוקים רחבים ולא מייצרים פינות שבהן חברות הטבק יכולות להיכנס; כי עכשיו הן נכנסות עם איזה טריק חדש שנקרא "שקיקי ניקוטין" שהוא לא תחת חוק שלנו. אז איך אנחנו עושים משהו שהוא הרבה יותר כללי? << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> בסוף זה חינוך לבריאות. לא צריך חקיקות מפה ועד אמריקה. בסוף צריך חינוך לבריאות ולהבין את המשמעויות הקשות כל כך של זה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> שאדם יראה תמונה גרפית כמו שהיושב-ראש כבר קידם, ופשוט להביא לידיעה בצורה ויזואלית. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אין ספק שחלק נוסף גדול מזה זה פשוט לאסור; לאסור טעמים, לאסור חד-פעמי. פשוט לא לתת לזה להיכנס זה גם משהו. << יור >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << יור >> גם צריך לתת את כל המשאבים והכוח כבר בהתחלה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> וגם חשוב למרות שזה לא בהתחלה אלא בסוף – להוציא אנשים ממעגל העישון. ב-6800* אלירן שמנהל את מוקד הגמילה של המשרד נמצא ואני אשמח שגם הוא ידבר. אבל מה שחשוב זה מוקד לאומי עם מספר אחד שלא תלוי בקופה למרות שהקופות גם עושות עבודה מצוינת עם המוקדים שלהן. אבל מי שלא רוצה דרך הקופה מכל סיבות – יכולת לפנות למשרדי ממשלה, לחברות, לארגונים כדי להציע שירותי גמילה. ואז לעשות את זה בהיקף רחב. בשנה שעברה הקמנו צוות פעולה לאומי בעקבות הפטירה של הנער מידן מסיגריה אלקטרונית. במהלך הקמת הצוות היה עוד נער שאושפז במצב קשה. ואמרנו, אנחנו לא מקימים ועדה שתדבר במשך חודשים ואני לא יודעת מה ייצא ממנה, אלא במשך חודש – ארבעה מפגשים כל שבוע לגבש מה ההמלצות הלאומיות להתמודד עם סיגריות אלקטרוניות ובפוקוס על בני נוער. דיברנו על רגולציה, על אכיפה, על הסברה, על הכשרה ועל השפעה. היו בצוות הלאומי הזה משרדי ממשלה, עמותות, נציגים של הורים, נציגים של תלמידים כדי לקבל את כל הזוויות. מה שעלה מהצוות הזה אנחנו מגבשים לתכנית. התכנית הזאת, כמובן, בעולמות של רגולציה, כמו שנאמר – תמונות; אבל גם דברים נוספים כמו לאסור טעמים שזה אחד הדברים שמכניסים מאוד את בני הנוער ונותנים איזושהי הרגשה שזה לגיטימי ובריא ומשהו טוב. ועוד הרבה רעיונות: העלאת גיל המכירה לגיל 21, צמצום נקודות המכירה ועוד הרבה רעיונות שעלו. אז לראות איך עושים משהו מקיף. פעולה גם בעולמות ההסברה – אנחנו חייבים להסביר עם בני הנוער לבני הנוער. אנחנו לא יכולים להסביר להם. הם צריכים להסביר זה לזה, ולא אנחנו להם. אנחנו חייבים לעשות קמפיין בנושא העישון הכפוי. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> יש לזה תקציב ייעודי? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אין לזה תקציב ייעודי כרגע. בנושא אכיפה – גם פה זה משהו שאנחנו צריכים להבין איך אנחנו משנים את הדיסקט. בסוף אנחנו יכולים לעשות את הרגולציה הכי טובה ואם לא אוכפים אותה בשטח זה אות מתה. כרגע למשרד הבריאות אין סמכויות של אכיפה. הגורמים שאמונים על אכיפה מתעסקים בהרבה מאוד דברים ועמוסים בהרבה מאוד דברים. אני לא מאשימה אותם. בסוף מה שיוצא זה שמוכרים לילדים סיגריות למרות שזה בניגוד לחוק; וכן, מעשנים במקומות ציבוריים ואנשים נחשפים לעישון כפוי. אז אנחנו חייבים לראות איך אנחנו משנים. דיברו על זה הרבה במשרד הבריאות – איך אנחנו משנים בתחום האכיפה להיות יותר יעילים בכל דבר שנביא עכשיו להרחיב עוד את הרגולציה. בהכשרה עשינו וובינר לצוותים רפואיים כדי שהם יהיו גורם מפתח שעוזר ומקבל כלים איך לדבר עם המעשנים ולעזור להם בגמילה. בני הנוער הציעו – ואנחנו מרימים את הכפפה הזאת לגמרי – ונקווה שגם משרד החינוך – לעשות הכשרה למורים ולצוותי חינוך. זה ממש עלה בישיבה הקודמת. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מגבירים את הדבר הזה. נאמר גם בישיבה הקודמת – בואו נפנה להורים וניתן להם את הכלים האלה. אז באמת כמה שיותר להרחיב את זה לכל המעגלים. אנחנו גם עושים לומדה לגמילה מעישון במקצועות הבריאות שתהיה זמינה כבר השנה, וכמובן המוקד הזמין והנגיש שמתעסק עם אוכלוסיות מיוחדות, עם אנשים במגזרים מיוחדים, עם אנשי צבא שלא זמין להם דרך הקופות כי הם לא בקופה. אז הרבה פעילות אבל עוד יש המון מה לעשות. תקציבים ייעודיים לזה הם בסיס. אין תקציב ייעודי לעישון. יש תקציב למחלקה לקידום בריאות. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> כמה המשרד חושב שצריך להשקיע במטרות הנכונות האלה שאתם מציגים פה? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני לא רוצה לזרוק סתם מספר. זה יהיה לא אחראי. אבל אין שום בעיה לייצר תכנית, לתמחר אותה ולהביא אותה לפה ולבקש עבורה כסף. נאמר משהו משמעותי מאוד – עשינו משהו גדול עם המס לשתייה מתוקה. הוא בוטל, לצערנו, כי הוא באמת היה משמעותי לבריאות הציבור. מה שהיה גדול בזה זה שהיה מס שחלק מהכסף שלו חזר כדי לשנות דברים; ובזכות הכסף של המס קופות החולים הקימו רשמים של השמנה בקופות והקימו מרפאות כדי לטפל בהשמנה. הדבר הזה הוא קריטי. אם נוכל לעשות אותו דבר על המסים מהעישון שהם למעלה מ-7.5 מיליארד לשנה - - << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> 80% מההכנסות לסיגריות. המרוויח הגדול הוא לא חברות הטבק, הוא המדינה. על כל שקל שחברת הטבק מרוויחה המדינה מכניסה ארבעה שקלים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אז אם ניקח אחוז אחד מהדבר הזה אפשר יהיה לעשות כאן תכנית יעילה. כבר יש תקדים של המיסוי על שתיה מתוקה שהצליחו לייצר את המנגנון שחלק מהכסף נצבע כדי לחזור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש לי הצעת חוק כזאת שכבר קיבלה פ' לפני כעשרה חודשים. לא הספקתי לקדם את זה בגלל כל האילוצים והבלגן. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אולי האוצר יגיד לך שהוא מוכן ואז אתה מיד מעלה לוועדת שרים ביום ראשון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוא נדבר על המכסה של הקואליציה ואז נראה איך זה מסתבר. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אני מוכן לקחת את זה על עצמי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יאלה, מצוין. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> תודה על הישיבה הזאת. תודה לחבר הכנסת שקלים שמוביל את זה וגם את הדיון הקודם. מאוד חשוב לשמוע את האגודה למלחמה בסרטן ואת בני הנוער כי הם דיברו באופן משמעותי וחשוב בדיון הקודם ולא כולם היו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה, שרון. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לפרופ' חגי לוין. רק הערה קצרה: יש לנו זמן רק עד 13:10 מקסימום. חשוב שכל מי שרוצה יספיק לדבר. חגי, בבקשה. << דובר >> חגי לוין: << דובר >> תודה רבה לך ותודה על הדיון החשוב הזה. כמו ששמענו מד"ר אלרעי פרייס, אם נתרגם את הנתונים לתמונת המצב – אנחנו כמדינה נכשלים. אנחנו נכשלים כישלון חרוץ במאבק בנזקי העישון בכלל ובקרב בני הנוער בפרט. המצב הכללי הקשה במדינה משליך, ויש נתונים שגם הם הוצגו בחלקם על עלייה במגפת העישון בישראל. אנחנו באופן פרקטי לא עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות. לזה יפה הסיסמה "יחד ננצח". אנחנו באמת צריכים יחד. אנחנו צריכים שילוב זרועות של כל הגורמים. זה לא רק משרד הבריאות, זה גם משרדי ממשלה אחרים, גם הרשויות המקומיות, גם מערכת החינוך וגם מערכת הבריאות על כל זרועותיה. למרות שיש הכנסות אדירות של המדינה ממיסוי הטבק ההוצאה שלנו, ההשקעה שלנו בתחום הכדאי כל כך הזה של מניעת עישון היא דלה, זעומה, מביכה והרסנית. אין אכיפה של החוקים הקיימים. בסקרים שעשינו באוניברסיטה העברית ראינו כיצד החוק של איסור המכירה שכל כך עמלנו עליו כאן מהקואליציה של הארגונים כדי לקדם אותו הפך להיות אות מתה. בכל מקום בישראל אפשר להיכנס ולראות איך מוצרי הטבק מוצגים לראווה. זאת חרפה לכולנו כמדינה; זאת הפקרות שמסכנת את הבריאות של הילדים שלנו, כי אנחנו יודעים שהפרסום הוא מגפה כשלעצמה, והוא הולך יחד עם הרגלי העישון. אם אנחנו מתירים את הדבר הזה אנחנו הופכים את החוק ממש לחוכא ואטלולא, ופשוט מסכנים את בריאות הילדים ואת בריאות הציבור. אנחנו רואים את זה גם בהיבט של איסור המכירה לקטינים. אז, כן, צריך להעלות את הגיל כפי שנעשה במקומות רבים בעולם לגיל 21, אבל גם צריך לאכוף את החוק הקיים. אם נחזור – יש החלטת ממשלה מ-2011 שקובעת את התכנית הלאומית למלחמה בעישון. אז יש אולי חלקים קטנים מתוכה שיושמו, אבל בפועל, כפי שגם הראינו בקואליציית הארגונים צעדים רבים ובכלל מקום שמרכז את כלל הפעילות הלאומית, תכנית סדורה – זה פשוט לא קיים. אז אין מה להתפלא כשאנחנו לא עושים את הצעדים הנדרשים. זאת התוצאה שאנחנו רואים. המציאות כתוצאה מכך היא מאות בני אדם בישראל מתים שניתן היה למנוע אותם כבר בשנים האלה מעבר ל-8,000 אנשים שמתים כל שנה. רבים חולים וילדים רבים מתחילים גם עם סיגריה אלקטרונית וגם עם דברים אחרים. אז לא רק ביום הזה, אלא כל השנה אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר. אני מעריך את המחויבות שלך, חבר הכנסת שקלים ושל חבר הכנסת משריקי. זה לא עניין של ימין ושמאל, אלא אויב משותף שכולנו צריכים לפעול נגדו. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חד-משמעית. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לכל המשתתפים ועל המידע, גברתי, ד"ר פרייס. רציי רק לברר – האם יש תכנית הסברה במשרד החינוך לבתי ספר? האם יש לצה"ל תכנית? כי הבנתי ששם העישון מתגבר מאוד. דיברתי עם הרבה צעירים וגם אלה שעישנו מעט מתחילים לעשן הרבה יותר. זה הופך להיות סוג של דרייב. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> הוא הגיע מאוחר. הוא לא שמע את הסקירה על המצגת. בגלל זה הוא שואל. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> סליחה. אז גיליתי את בושתי ברבים – לא פעם ראשונה, לא פעם אחרונה. אני מתנצל, אני כבר אברר לבד. האם יש בישראל מערכת של תביעת נזיקין כמו שיש בארצות-הברית? בארצות-הברית אפשר לתבוע גם את החברה, גם את המוכרים של הטבק. זה סוג של תנועה שגורמת להם להיות יותר זהירים וימנעו מעצמם בגלל התסבוכת של תביעות. האם בארץ קיימת בכלל אפשרות כזאת לתבוע נזיקין? האם, לדוגמה, אדם חולה יכול לתבוע את כל השורה הזאת? זה מאוד חשוב כי זה טריגר וגם קטליזטור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> דיברנו על זה בדיון הקודם. << דובר >> עמוס האוזנר: << דובר >> אני עורך דין עמוס האוזנר, יושב-ראש המועצה הישראלית למניעת עישון. אגב, גם אתם יכולים לעזור בזה. כי יש הצעת חוק שעומדת על הפרק כבר כמה כנסות וצריך לקדם אותה. היא זכתה בשעתו לתמיכה של 35 חברי כנסת, ואתם יכולים לאמץ אותה. אני מאוד מודה על השאלה הזאת כי בדיון הקודם שהיה לנו הבאנו ריאיון עם ד"ר ג'פרי ווייגנט שהיה סגן נשיא של חברת סיגריות גדולה בארצות-הברית. הוא למד את הסודות של תעשיית הסיגריות והוא הוציא אותם. הוא סיפר איך יוצרים במיוחד פרי-ניקוטין; כלומר ניקוטין שיהיה הרבה יותר ממכר. חברות הסיגריות עושות בכוונה מניפולציות כדי שבני הנוער ייתפסו לסיגריות האלה. והוא העיד באחד המשפטים של חברות הסיגריות של מדינת מיסיסיפי, והביא לכך שכל מדינות ארצות-הברית קיבלו בסופו של דבר 246 מיליארד דולר. בישראל אנחנו יכולים לקבל כאן 52 מיליארד שקל, ומערכת הבריאות שלנו זקוקה לסיפור הזה. בהחלט זה ניתן לביצוע, ואני בחלט יכול לעזור איך לבצע את זה. כרגע יש הצעת חוק. אפשר גם בלי הצעת החוק אבל הצעת החוק הזאת מאוד תקדם את הנושא הזה. אני רוצה לומר מילה אחת מה אמרו גדולי התורה על הנושא של עישון, וזה עלה בכמה הקשרים. יחזקאל אסחייק היה עוזרו האישי של הרב שך, והוא כתב שני ספרים על איסורי עישון לפי ההלכה. יש שם הרבה חוות דעת ופסקי הלכה של גדולי התורה בזמנים שונים ובצורות שונות. למשל, יש לנו פסק מאוד מעניין על נושא של שכנים שמעשנים וזה פוגע באחרים. יש המון חוות דעת של גדולי התורה בנושא הזה של מניעת עישון. הבעיה היא שאנשים לא יודעים את הסיפור הזה. ראית את הנתונים על העישון בישיבות – לא יודעים. בכלל, כאשר צעירים מתחילים לעשן הם לא חושבים שבצד השני יש חברת סיגריות. אני הולך לעשן – אני חושב על עצמו, אני לא חושב שאני הטיפש והפראייר שחברת הסיגריות מרוויחה על חשבוני. אף אחד לא אוהב להיות הפראייר, נכון? יש לנו 10 דברות, יש לנו 11. ה-11 זה לא להיות פראייר. והנה, אנשים פשוט לא יודעים על הדיבר ה-11 הזה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה להעיר הערה חשובה לגבי הסקר. כל הכבוד אבל יש הבדל גדול בין מספר המעשנים וכמה כל אחד מעשן. בדבר הזה יש הבדל גדול לעומת מה שהיה לפני 20 שנה. פעם העישון בהיכלי הישיבות היה חלק אינטגרלי מהווי החיים בפרט בציבור הליטאי. אבל היום זה לא ככה כי אין עישון במקומות ציבוריים ובכלל אין עישון באמצע לימוד. כך שהרבה מהדברים האלה הצטמצמו. פעם זה היה כמויות. היום כשאומרים שבן אדם מעשן חמש סיגריות ביום לעומת אדם שעישן 24 סיגריות ביום – זה הבדל גדול מאוד. כך ששיעור המעשנים ירד אבל גם מספר המעשנים, ויש לזה השפעה. אבל עדיין, כמובן, אני מחזק את מה שאמר חבר הכנסת משריקי אמר שהעניין הוא הסברה בכל השפות, בכל הדרכים. עדיין זה האמצעי הישיר הכי יעיל, אין ספק. עם כל זה אני אשמח לקדם כל חוק שיוכל לגרום אפילו בעקיפין לצמצום העישון. אני בטוח שגם היושב-ראש יצטרף אליי בכך. << דובר >> עמוס האוזנר: << דובר >> חבר הכנסת משריקי ביקש את התקציב – כמה צריך להיות לנו? אם ניקח כמודד את מה שחברות הסיגריות פרסמו בשעתו, כמה הן מוציאות כדי לעודד את העישון אז יהיה לך מדד טוב כמה אנחנו צריכים. ואז אתה תגיע לסכום שבוודאי לא יפחת מ-50 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת יש לך מדד. למעשה, אנחנו צריכים יותר כי אנחנו רוצים לעשות טוב. אבל מספיק שנסתור את מה שהם עושים ולצורך זה אנחנו יכולים לקבל את אותם 50 מיליון שקלים בשנה שכמו שד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה, זה אפילו לא אחוז אחד מהמיסים על הסיגריות. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> וגם לא מהעלויות שהנזק עולה. << דובר >> עמוס האוזנר: << דובר >> אם אתה רוצה לחשב את הנזק אז אתה תלך לאותם 46 מיליארד דולר שנפסקו בארצות-הברית באותן התביעות שאותן הזכרת קודם, ואז תגיע בישראל לסכום של כ-52 מיליארד שקלים בשנה. זה אנחנו צריכים כאוויר לנשימה - - << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תרתי משמע. << דובר >> עמוס האוזנר: << דובר >> - - מכיוון שלכל מערכת הבריאות יש גיבנת – גיבנת של נזקי העישון. ואנחנו צריכים להוריד אותה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה להתקדם בדיון. אלירן תורג'מן, מנהל מוקד לגמילה מעישון. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אולי אני רק אענה על השאלה. בתוך מערכת החינוך מי שאחראי לזה הם שפ"י שאחראים על טיפול בהתמכרויות, ויש להם תכנית שמגיעה בבתי הספר לילדים ונותנת להם מענה. אני חושבת ששמענו בצורה מאוד חזקה בסשן הקודם מפי בני הנוער שזה לא מספיק; לבוא לעשות שיעור כיתתי כמה העישון לא טוב לך זה לא מספיק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סוג של שעת חברה. << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> אני מנהל המוקד לגמילה מעישון וזאת העבודה שלי עם מבוגרים, ואני רוצה לדבר דווקא על ילדים. חבר'ה, עד הילדים. כשהם באו וכיוונו לחיילים שיתחילו לעשן – ניחא, אפשר היה לדבר על הסברה. כשהם באו לדבר עם בני הנוער אפשר היה לדבר על הסברה ולתת משקל של הסברה. אבל כשבאים לילדים – ואנחנו מדברים פה על גילי 12, 14 ולפעמים גם גילים קטנים יותר זה לא פייר לתת את כל המשקל על הילד. אנחנו לא יכולים רק להגיד לו, אל תעשן ואל תעשה את זה ואת זה, ובמכולת יהיה מוצר שנראה כמו בוב ספוג בטעם של שערות סבתא עם כמות של סיגריות. הרבה אנשים אומרים לי, ירדתי במספר הסיגריות ואני משתמש בסיגריה אלקטרונית, ואני מחשב לו שהוא בעצם עלה מ-20 ל-40 סיגריות. זה מה שניסיתי להגיד קודם לחבר הכנסת אלמוג כהן בעניין העלייה בכמות העישון. זאת נקודה אחת – עד הילדים. כשבאים לפגוע בילדים – אני לא מטיל את האחריות על הילד שלי ואומר לו, תיזהר – אני עוזר למנוע מהזרים להגיע אליו. דבר שני, בתור בן של שני הורים שאני אוהב מאוד אני גדלתי בבית של מעשנים בכל הבית – לא מרפסת ולא כלום. זאת תופעה שנעלמה. כלומר הדור שלי, ילידי שנות ה-80 כבר לא מעשנים בבית, יש מעט מאוד עישון בבית. המוות מעישון פסיבי ירד מ-1,500 ל-800 בשנה – ירידה משמעותית. לצערי, אני רואה לאחרונה בגיל 30 ההורים הצעירים חזרו להשתמש בסיגריות אלקטרוניות ברכבים, בבתים. חסרי הישע נמצאים בתוך הרכב וסופגים את כל העשן. אני יכולתי להגיד לאבא שלי, אבא, פתח חלון, מסריח פה – הילד שאבא שלו מעשן סיגריה אלקטרונית לא יכול להגיד לו שזה מסריח. אנחנו צריכים להגביר הסברה להורים על העניין הזה. נקודה אחרונה – יש לנו המון פניות של בני נוער מהחברה החרדית שנכנסים מאוד בקלות כשהם עוברים לישיבה הגבוהה, ואז הם באים להפסיק לעשן לפני הקמת משפחה. הרבה שנים קשה להפסיק לעשן - - - למנוע את זה; הרבה הורים שמתקשרים להתייעץ איתנו מה לעשות עם הילד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מאז המלחמה אתה מרגיש יותר פניות? << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> הופתענו כי היינו בטוחים שיהיו פחות פניות כי הרבה אנשים יחזרו. בכל קופות החולים – גם בכללית וגם בקופות אחרות – יעידו שיש עלייה במספר הפניות גם של בני הנוער. צריך לזכור: 70% מבני הנוער מנסים להפסיק לעשן כל שנה. כלומר הרצון שלהם הוא להפסיק לעשן והם פשוט לא מצליחים כי החומר הזה הוא הכי ממכר שיש - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> במיוחד בגיל צעיר. << דובר >> אלירן תורג'מן: << דובר >> - - יותר מ- - - ומקנאביס by far. אז אנחנו צריכים להפסיק לחנך את הילדים שלנו להטיל את האחריות עליהם – אנחנו צריכים להתחיל לשמור עליהם. לא הגיוני שאייל גולן ירשה לעצמו למכור סיגריות עם המותג האישי שלו עם טעמים שמכוונים לבני נוער ולשווק אותם בקליפים שלו. אנחנו מדינת חוק, ריבונו של עולם. זה כבר לא בן 18 שיבחר בין טוב לרע – זה ילד בן 12 שלא עומד בפיתוי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טטיאנה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, על היוזמה לקיים את הדיון. ידענו שיש תכנית למיגור תופעת העישון ועידוד להפסיק לעשן. בכל תכנית כזאת יש שני היבטים: עידוד לבצע ואכיפה כדי למנוע; אבל לא סתם אכיפה אלא עם סנקציות מסוימות. אז אם אחד המרכיבים חסר זה לא יעבוד. אני חסידה של קמפיינים של הסברה; גם מוקד שאפשר לפנות לשם אבל אני חסידה של יוזמה לפנות באופן יזום לאוכלוסייה ולהסביר מה ההשלכות, מה התוצאות. אם אנחנו לא נעשה את זה בשיתוף פעולה של גורמי חינוך, בריאות, איכות הסביבה אנחנו פשוט נמשיך לצעוד לנזקים בבריאות בקרב האוכלוסייה שלנו, אנחנו לא נשמור על בריאות הציבור. אני רוצה להוסיף עוד שני משפטים על העישון בבתים המשותפים. החלטה של כל בן אדם מבוגר שאחראי לעצמו מה הוא עושה בבית הפרטי שלו, מה הוא עושה עם החיים שלו, עם הבריאות שלו. אבל כשאנחנו מדברים על עישון שיכול לפגוע בבריאות ובחופש של מישהו אחר, החופש שלך נגמר כשאתה פוגע בחופש של מישהו אחר. ואם אנחנו לא נעשה עם זה משהו – לא נצא בקמפיין ואפילו לא נחליט מה יהיו הסנקציות – אנחנו לא נוכל למגר את התופעה. אנשים סובלים. במהלך שנתיים קיבלתי יותר מ-20 פניות של אנשים שסובלים משכנים מעשנים, ואני יודעת שהיו כמה תקדימים ופסקי דין והיו כמה עתירות. אבל צריך לעשות עם זה משהו, צריך להציף את זה. יש אנשים שמשלמים עכשיו פיצויים לשכנים שסבלו מעישון כפוי. אבל צריך להפיץ את זה יותר ויותר בתקשורת. את זה אנחנו צריכים לעשות יחד – משרדי ממשלה וכולם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> דיברתם על עניין ההסברה. אלירן, דיברת על שנות ה-80. אני זוכר בתור נער שהיו כל מיני קמפיינים אפקטיביים שגם אתה, עמוס, הגית חלק מהם. היה תשדיר: "סיגריה זה מגעיל אותי", שהסיגריות הופכות למין תולעים מגעילות כאלה. << דובר >> דנה פרוסט: << דובר >> אני אשמח להתייחס בסוף דבריך להסברה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בשמחה. היה גם קמפיין: "דבר אחד כולם יודעים – ליד אלי אוחנה לא מעשנים"; והיה קמפיין שמישהי צוחקת ובסוף אומרים שסיגריות גורמים לאימפוטנציה. << דובר >> דנה פרוסט: << דובר >> אלה פרסומות של האגודה למלחמה בסרטן. ועוד אחת אני אזכיר: ברוק שילדס שחפפה את הראש ואחר כך אמרה: אני לא רוצה שיסריחו לי את השער. עם זה אני גדלתי, לדוגמה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני יכול להעיד שעליי זה מאוד השפיע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בקופסאות סיגריות באירופה מופיעות תמונות מפחידות כאלה שאנשים נמנעים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה כבר החוק שהעברנו, וברוך השם, הכנסת נרתמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה העברת. מה זה "העברנו"? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קודם כול יישר כוח לדוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שניהל את הדיונים ביד רמה ובצורה אפקטיבית מאוד ויעילה. כשחברי הכנסת באמת רוצים זה עובר די מהר. דרך אגב, זה גם עבר פה-אחד. אז זה לזכותם של חברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. << דובר >> דנה פרוסט: << דובר >> אני יכולה להתייחס לפן של ההסברה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. שם, בבקשה. << דובר >> דנה פרוסט: << דובר >> אני מהאגודה למלחמה בסרטן. בהסברה הכלל הראשון הוא שצריך לדבר בקול אחד. הסברה היא לא רק לעשות סרטון או לשים שלט, אלא לדבר כולם באותו טון. זה אומר שכשעושים פרסומת למניעת עישון ומראים ילד מעשן אז המסר שילד מקבל הוא שהוא רואה, ומראה עיניים הוא תמיד טוב יותר ממשמע אוזניים או מקריאה. אבל זה אומר הסברה ונתינת דוגמה אישית בכל ההיבטים. אחד הדברים שהדהימו אותי הוא שאחת הבנות שדיברה בכנס אמרה שכשמורה שלה חוזרת אחרי הפסקת סיגריה כשכולה מריחה מסיגריות ומדברת איתה על נזקי העישון זאת לא הסברה; כי המסר שהיא מקבלת ממנה הוא שהיא לא מאמינה במה שהיא אומרת. אחד הדברים שילדים אומרים לנו כשאנחנו באים לבתי הספר – אם זה כל כך מסוכן ומזיק למה מוכרים את זה. כי ילדים רואים את התפיסה של העולם שלהם לפי מה שהמבוגרים מייצרים להם. ואם זה משהו נורמטיבי אז זה לא משנה אם זה מסוכן כי גם לאכול שוקולד זה קצת מסוכן. אין תפיסת סיכון של יחסיות. לכן צריך לדבר בקול אחד. אז אני כן רוצה לדבר אופרטיבית, ודברים שהועלו אני לא אזכיר. אבל אנחנו חייבים לעשות הרחבה ותיקון לחוק איסור עישון במקומות ציבוריים. לפי הסקר שלנו, יש מנדט מהציבור לא לעשן במקומות ציבוריים, גם מאנשים מעשנים. לכן אין שום סיבה שיהיה מותר לעשן בבתי ממכר לאוכל ולקפה. למה בבית קפה אני כלא מעשנת צריכה להתחיל לריב עם מישהו אחר על עישון? הרי בסופו של דבר עשן הסיגריות באזור הפתוח מגיע למרחק של מעל 9 מטרים. אי אפשר לא להיפגע. היה כאן פרופ' חגי לוין שהייתה לו הצעה נהדרת להפוך את החוק על פיו – לא להגדיר בחוק את המקומות שבהם אסור לעשן, אלא להגדיר רק את המקומות שבהם מותר לעשן. כלומר כל החלל הציבורי הוא מקום שאסור לעשן בו. מה שעוד צריך לעשות זה מכירה של מוצרי עישון אך ורק בחנויות ייעודיות. חוק איסור פרסום, מניעת השיווק והגבלת השיווק של מוצרי עישון הגדיר איך תיראה חנות ייעודית. מבחוץ היא לא אמורה להיות עם פרסום בכלל – רק בתוך החנות. וברגע שמכירה של מוצרי עישון תהיה אך ורק בתוך חנויות ייעודיות אנחנו נוריד את זה מתוך המקום הנורמטיבי. הזכירו כאן והזכיר גם פרופ' חגי לוין את הכישלון של מכירת מוצרי העישון תחת ארונות. דיברנו על זה גם בכנס. חברות הטבק הן תמיד צעד אחד לפנינו. אנחנו חייבים לעשות רגולציה שהיא חד-משמעית, חד וחלק – להוריד את מוצרי העישון מהמקומות הציבוריים. כי הסברה לבני נוער זה חשוב ואנחנו עוסקים בזה, אבל זה לא מספיק, ואני מתחברת למה שאמר אלירן; ברגע שהילד רואה את זה בחוץ, בחנויות, בפארקים ועוד תפיסת המסוכנות מידרדרת. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה, דנה. יש לנו בערך רבע שעה, ואני רואה שרשימת הדוברים ארוכה. אז דקה וחצי לכל אחד, בבקשה, כדי שנכבד את מי שיש לו מה להגיד. ד"ר יחיא עורסאן, בבקשה. << דובר >> יחיא עורסאן: << דובר >> שלום, אני רופא משפחה מהצפון. נראה לי שכולם שכחו את הצפון. אני עובד בשני המגזרים, הערבי והיהודי, וזה כואב לי ואכפת לי. רק בשנה האחרונה נפטרו לי כמה מטופלים מאוד צעירים, בני 40, 45, 50 כתוצאה ישירה מהעישון. עם כל הכבוד למי שנמצא כאן אין הרבה נציגים לרפואת הקהילה ולרפואה ראשית. לכן באתי להציג לכם כמה זה קשה להפסיק לעשן. המידע נגיש. לפני 30 שנה הייתה בעיית מידע אבל המידע נגיש מאוד. אנשים יודעים אבל הם לא רוצים להפסיק לעשן, ואנחנו מנסים. העברתי סדנאות והעברתי ראיונות מוטיבציונליות למטופלים אבל אנשים לא מפסיקים לעשן. נקודה שנייה זה אכיפה. אין אצלנו אכיפה – יותר במגזר הערבי וגם במגזר היהודי בצפון, למשל במקום שאני עובד במגדל העמק. נקודה שלישית – אנשים בני 40-20 שלא מגיעים למרפאה ואנחנו לא מצליחים להשיג אותם ולגרום להם להפסיק לעשן. תודה. << דובר >> עמוס האוזנר: << דובר >> המטופלים הצעירים שאתה מדבר עליהם נפטרו מהתקפי לב? << דובר >> יחיא עורסאן: << דובר >> סרטן לב, סרטן לבלב, סרטן ראות, בעיקר. אני מדבר על מרפאת מגדל העמק. אני מנהל המרפאה. שלושה-ארבעה מקרים רק בשנה האחרונה. לכן נכנסתי לנושא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> פאתן ג'טאס מהאגודה למלחמה בסרטן, בבקשה. << אורח >> פאתן ג'טאס: << אורח >> אמרה שהמדינה נכשלה במאבק בעישון, ואני אומר – לא – המדינה עדיין לא נכנסה למאבק בעישון. זאת האמת. מי שנאבק בעישון הם אנשי המקצוע שנמצאים סביב השולחן הזה וכמה חברי כנסת. תודה, חבר הכנסת שקלים על היוזמות שלך. כל תקופה מישהו מחברי הכנסת לוקח את הדגל הזה – כל הכבוד. אבל זה לא מספיק. צריך גם בתוך הכנסת לובי של חברי כנסת שיכולים להרים תכנית ממשלתית מקיפה לכל הדברים. כל פעם כשאנחנו מגיעים לכאן מזיזי עוד דבר ועוד חייל בשחמט הזה – זה לא מספיק. חברות הטבק מקדימות מאתנו. זה דבר אחד שצריכים לחשוב עליו. דבר שני – האכיפה לא יכולה להישאר בידי השלטון המקומי. שלטון מקומי לא יכול לאכוף. הוא אף פעם לא יעשה את זה ואין לו היכולת. אנשי ציבור שרוצים אנשים שיצביעו עבורם לא ייקחו על עצמם את המאבק הזה עליהם. צריך לשנות דיסקט במקום הזה ולעשות תכנית שלמה. ובעניין התקציב – קל מאוד להגיד, אחוז אחד. אבל זה מאוד קטן. זה לתת אקמול. אם רוצים תכנית מקיפה צריך לחשוב ברצינות לתת 10% מההכנסות של המדינה מהעישון למאבק בעישון. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה לך. מלכה כץ, בבקשה. << דובר >> מלכה כץ: << דובר >> אני ממונה תחום מניעת שימוש בסמים ואלכוהול בשפ"י במשרד החינוך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> את גם משתתפת בדיון הבא? << דובר >> מלכה כץ: << דובר >> כן. צריך לזכור שאנחנו עוד לא הורדנו ראש מהקורונה וכבר הגענו לחרבות ברזל. זה מראה לנו את מה שד"ר פרייס הראתה לנו קודם – עלייה בשיעור העישון. יש לנו מדיניות ברורה שאוסרת עישון בבתי ספר. יש חוזר מנכ"ל מאפריל 2018 שמתייחס לדבר הזה. יש לנו תכניות התערבות שהמטרה שלהן היא להביא לידי התלמידים שלנו כלים לבחור באורח חיים בריא, כלים להתמודדות עם השפעה חברתית ולקבל החלטות מקדמות בריאות. יש יחידה לקידום בריאות שהיא לא בתוך שפ"י אבל מידי שנה היא מגדילה בצורה ניכרת את בתי הספר - - - בריאות. יש לנו השנה מעל 1,800 בתי ספר מקדמי בריאות. השנה פיתחנו מרכז למידה מקוון חדשני לתלמידי כיתות ו'. הוא התחיל לפעול במאי האחרון. יש בו גם נושא של מניעת עישון שאנחנו מכניסים לתוכו גם את המידע, גם את הנושא של השפעות הפרסום, גם את הסיגריה האלקטרונית. אנחנו עובדים עם מורים, ויש לנו הרבה מאוד שותפי תפקיד שאנחנו עובדים איתם: דנה מהאגודה למלחמה שנתנה הרצאה לתלמידים בכנס מקוון שעשינו שהשתתפו בו אלפי תלמידים; שיר ועודדה שהיא מדריכה ארצית ורכזת שנתנו הרצאה להורים; אנחנו מוציאים עלונים להורים; יש לנו תכנית ייחודית שנקראת "עמיתים ומשפיעים" – אנחנו מכשירים בני נוער להיות מנהיגים ומובילי דעה. יש לנו שתי נציגות מהתכנית הזאת – סנדי ושירה שיוכלו לספר קצת. שני דברים אחרונים שאני אזכיר כי אני מרגישה שאני רצה מהר – אחד, תפקיד המוביל הבית-ספרי. זה תפקיד מאוד ייחודי. כל בית ספר על-יסודי יכול למנות מוביל בית ספרי בנושא של מניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק. זה תפקיד ייעודי שהם גם מקבלים עליו גמול, והמטרה היא שהם יטמיעו את התכניות בתוך מערכת החינוך. הדבר הבא זה תכנית "אופ"י" – אימון ופיתוח יכולות התמודדות. זאת לא מניעה ראשונית, זאת מניעה שניוניות, וזה טיפול בתלמידים שכבר מעשנים. יש לנו קבוצות אופ"י בבתי הספר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. נקבת בשמות הבנות אז סנדי, בבקשה. << דובר >> סנדי בן משה: << דובר >> אני נציגת תכנית "עמיתים ומשפיעים". אני ממקיף ו' באשדוד ואני פעילה בארגון הזה. כחלק מהתכנית אני וחברה שלי שירן ועוד כל מיני תלמידים מעבירים שיעורים והרצאות לילדים בבתי ספר ובעיקר בבית הספר שלנו ומסבירים להם מה ההשפעות של העישון. הם אפילו לא כל כך מודעים לזה בגיל הזה. לפי כל מיני נתונים שקיבלנו ולפי דברים שאנחנו רואים בשטח בני נוער מתחילים לעשן בימינו בגיל מאוד צעיר. זה מתחיל בדרך כלל בסיגריות אלקטרוניות כי יש להם צבעים יפים, טעמים מתוקים. הפיתוי הוא גבוה מאוד. אם זה טעים לי אז, כנראה, זה לא מזיק לי כי זה גורם לי להנאה עכשיו. אבל הם בעצם לא מבינים מה עומד מאחורי זה – מאחורי השניות הבודדות האלה של השימוש בסיגריה אלקטרונית או בסיגריה רגילה. הם לא יודעים עד כמה זה משפיע עליהם, במיוחד לטווח הארוך. בגיל שאני נמצאת עכשיו וגם בגיל צעיר יותר המוח שלנו מתעצב והרגלים נטמעים כבר בגיל הזה. זאת אומרת אם ילד יתחיל לעשן בגיל 13 רוב הסיכויים שהוא יהיה מעשן בחיים הבוגרים שלו. דבר נוסף – שירן ואני וכל מי שמשתתף בתכנית "עמיתים ומשפיעים" – אנחנו באים לתלמידים בגובה העיניים. אנחנו תלמידות ומבינות ללבם ומבינות מאיפה זה נובע, ואנחנו עוזרות להם; ועצם העובדה שאנחנו באות ומדברות איתם בגובה העיניים – עצם העובדה הזאת יותר משפיעה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתן מרגישות שאתן משפיעות על בני הנוער? << דובר >> סנדי בן משה: << דובר >> כן, לגמרי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> איך זה מתבטא, למשל? << דובר >> סנדי בן משה: << דובר >> זה מתבטא בכך שלפעמים אפילו גם אחרי הרצאות שאנחנו מעבירות בבית הספר ילדים פונים אליי או אל שירן ואומרים לנו, אני רוצה להפסיק לעשן – מה אני יכול לעשות? ממש ברמה כזאת. אז השיפור וההבדל שאנחנו עושות מורגש. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שירן, בבקשה. << דובר >> שירן הן: << דובר >> מעבר לעובדה שהסיבה שמתחילים לעשן זאת השפעה חברתית אני יכולה לומר ממה שאני רואה שכמעט מסביב לכל תיכון באשדוד יש לפחות שני קיוסקים פיצוציות שמוכרות סיגריות. ואין על זה אכיפה בכלל. זה הזוי, לדעתי. יש מורים שיכולים להעיד שהם ראו את זה יותר מפעם שיש ילדים שיש להם סיגריות אלקטרוניות, שיכולה להיות הרבה יותר ממכרת. אז למצוא את הדרך לפתור את הבעיה מהשורש שזה מהמכירה שלה זה יהיה יעיל פי כמה וכמה מאשר לפנות כשהם כבר בתהליך של עישון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ד"ר אליאס סרור, בבקשה. << דובר >> אליאס סרור: << דובר >> אני רופא משפחה בכיר כבר 38 שנים, מטפל בכלל האוכלוסיות ובמיוחד באוכלוסייה הערבית בפריפריה בצפון. אני רוצה להגיד תודה על העבודה של משרד הבריאות והגופים השונים שדיברו פה על המלחמה בעישון. זה, ללא ספק, מציל חיים. באתי היום כי אני רואה שעל אף המאמצים של כולנו, לפי דוח העישון של המשרד, אין ירידה מספקת בשיעור המעשנים וצריך לעשות יותר באוכלוסיות שתרבותית מגיבות אחרת למאמצים אלה; במיוחד שגם אין לנו תרופות להפסקת עישון. אנחנו חייבים לעשות יותר ולחשוב מה עוד אפשר לעשות ואולי ללמוד מאחרים כדי להצליח יותר עם המטופלים שלנו. אני מאוד מודאג מהתופעה ההולכת וגדלה של בני הנוער וילדים שיכולים וקונים סיגריות אלקטרוניות בכל מקום. זאת מגפה שהולכת וגדלה מיום ליום, במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות. חייבים אכיפה מוגברת וקשה נגד אלה שמוכנים למכור את המוצרים האלה לילדים. חברים, הצלחנו בדברים אחרים. אני לא מבין למה לא להצליח בהפסקת עישון. אני כרופא משפחה 40 שנה ובשיתוף פעולה עם האגודה למלחמה בסרטן במגזר הערבי עשינו פרויקטים של סרטן השד – הצלחנו; ממוגרפיות – הצלחנו; צואה לדם סמוי – הצלחנו. אפילו בהשמנת יתר הצלחנו קצת. בעישון – לא רק שלא מצליחים – המצב קטסטרופלי. << דובר >> עמוס האוזנר: << דובר >> יש צד שני –יש חברות סיגריות. << דובר >> אליאס סרור: << דובר >> אז נילחם בהם. מה אני אגיד לך? צריכים לעשות הרבה. יש מגפה. אני מדבר על ילדים בני 12, 13 שמסתובבים עם סיגריה אלקטרונית ביד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בגיל 8. << דובר >> אליאס סרור: << דובר >> גם בגיל 8. אז אנחנו צריכים לעבוד יחד. יחד ננצח במלחמה הזאת, המלחמה בסרטן, כתוצאה מעישון. איך עושים את זה? נחשוב יחד. לדעתי, צריך לרדת גם לרמת הפרט, לרמה האזורית לא רק במשרד הבריאות ובכנסת. צריך לרדת לעם. אשרי האיש החי בתוך עמו. אני חי בתוך עמי, אני רואה איפה אפשר להשפיע. אפשר להשפיע דרך מחלקת החינוך ומחלקת הבריאות במועצות המקומיות. לא להגיד להם ללכת לתת דוח למי שמעשן באולם חתונות – הם לא יעשו. אבל מחלקת החינוך ומחלקת הבריאות יחד עם רופאי משפחה וקופות חולים יכולים לעשות תכניות מדהימות כמו שעשינו בדברים יותר קשים. סרטן שד וממוגרפיות זה יותר קשה מעישון. לכן ביחד ננצח. תודה רבה. << אורח >> שוש גן נוי: << אורח >> אני מקידום בריאות בשירותי בריאות כללית וגם מהחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון. לדברי הדוקטור בנושא התרופות, אני רוצה לעדכן שכבר יש תרופה: במקום צ'מפיקס יש כבר אפו-ורניקלין גם בכללית וגם במכבי. זה כבר קיים ונכנס. אז, לפחות, יש לנו כלי אחד. << דובר >> אליאס סרור: << דובר >> אני רוצה למנוע בקרב הצעירים, לא רק להפסיק לעשן. << אורח >> שוש גן נוי: << אורח >> אני פשוט התייחסתי להערה שלך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> איתן קוט ממועצת התלמידים, בבקשה. << דובר >> איתן קוט: << דובר >> אני אדבר בקצרה ואתן לעמיתי לדבר קצת יותר. כשאנחנו מדברים על סיגריות אלקטרוניות חשוב מאוד לתת הסברה שמגיעה לנוער, וזאת הדרך הכי טובה לפגוע בנו. אפשר לדבר הרבה סחור-סחור אבל צריך להגיע לפה. סיגריות אלקטרוניות הן חלק מאוד משמעותי ומהותי מהכניסה. בני כיתה ו' נכנסים יותר לסיגריות אלקטרוניות שהן בטעם, נראות טוב וכדומה מאשר סיגריות מגעילות. << דובר >> סנדי בן משה: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו עושות בתכנית עמיתים. בתור בנות נוער אנחנו מדברות עם ילדים. << דובר >> איתן קוט: << דובר >> אני אפילו מתכוון לכיוון רחב יותר, להגיע אפילו לקמפיינים ארציים ברמה הכי גדולה שיש – על שלטי חוצות וכל דבר כזה או אחר. << דובר >> אורי סקולניק: << דובר >> אני נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. נכון להיום אחד מתוך ארבעה בני נוער בישראל מעשן. זה דבר שקיבל לגיטימציה במיוחד עם כל הווייפים. כולם מסכימים שזה דבר מזיק ושיש למנוע את זה ואת החשיפה לזה ואת הנפילה לזה מבעוד מועד. אבל מה עם אלה שכבר נמצאים בתוך זה? מה עם אלה שכבר מעשנים, שממש רוצים אבל לא יודעים איך להפסיק? שכל הזמן אומרים להם כמה זה רע; והרבה פעמים אותה אמירה "כמה זה רע" גורמת להם להתבייש, גורמת להם להרגיש אשמה גדולה מאוד על כך שהם מעשנים ולהסתיר את זה מההורים שלהם, מהמורים שלהם ומכל מי שיכול לעזור להם בזה. צריך לא רק למנוע אלא גם לעצור את זה. חובה להפסיק לנרמל את זה ולהפסיק לתת לזה לגיטימציה. אפשר לצאת בקמפיין בשיתוף עם בני הנוער, כמובן, ולתת לנוער להבין שזה לא דבר לגיטימי, שזה לא דבר "גברי", שזה לא "מגניב", שזאת לא הדרך הבריאה הנכונה. כי חלק מזה נגרם כתוצאה ממצב נפשי לא טוב וקשיים נפשיים. כמו שבכנס ליה שטרקמן, נציגת מועצת הנוער הארצית, אמרה גם: סיגריה זולה יותר מפסיכולוג. וזה, בעיני, אומר הכול. תודה רבה. << דובר >> רוני קמאי: << דובר >> אני דוברת מועצת התלמידים והנוער ארצית. זה קלמר וזה מרקר. באותו קלמר נמצא אצל רוב התלמידים ווייפ – זה אותו גודל, זה אותו צבע, זה נראה בדיוק אותו דבר. זה יושב ככה בקלמר אצל כולם. מעשנים את זה מחוץ לכיתה. לא מסתירים את זה כבר. סיגריות מסתירים, סיגריות מחביאים, סיגריות עושות ריח. לשים ככה בקלמר שלי זה לא משפיע על אף אחד – זה נמצא שם עובדתית בקלמרים ואף אחד לא מרים את הכפפה. מעבר לזה – השנה הנוער חווה טלטלה ודבר כל כך תקדימי והוא בורח לשם. נאמר פה שזה יותר זול מפסיכולוגים – אנחנו צריכים מקום לברוח, אנחנו צריכים משהו שיציל אותנו, אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה. המבוגרים לא יודעים להתמודד עם ה-7 באוקטובר וכל מה שקורה עכשיו. אז איך אנחנו כבני נוער שרואים הכול מהצד, שאומרים לנו כל הזמן: אנחנו דור העתיד ואנחנו אלה שנציל את המדינה הזאת, כי זה מה שאומרים לנו כבני נוער – לשם אנחנו בורחים כי אין לנו דרך להתמודד עם זה. מעבר לקמפיינים ולהסברה אנחנו צריכים תמיכה שמסבירה לכל תלמיד – לא כקבוצה שבה מופעל לחץ חברתי הכי טוב – לתפוס אותו ולהסביר לו מה הנזקים. זה לא יכול לבוא מהצוות החינוכי שמעשן בפינת העישון של בית הספר וזה לא יכול לבוא ממקומות שאנחנו יודעים שמחרטטים אותנו. לראות קמפיין של משפיעני רשת שאומרים לי שלעשן זה לא מתאים ואז יוצא פפראצי שלהם מעשנים בהפסקת צילומים – זה לא מתאים. אנחנו צריכים משהו חדש. עוד לא היה פה מישהו שעובר תלמיד-תלמיד ואומר לו: זה מה שיקרה לך מחר בבוקר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני יכול להגיד לך שהרבה מאוד מהדברים שאמרת בדיון הקודם רשמתי. נעשה חשיבה ונראה מה אפשר לעשות. << דובר >> איתן קוט: << דובר >> אני לגמרי בטוח שככנסת אפשר לקדם את זה ולדאוג לכך שהילדים שלי אולי – באמת ברמה הזאת – לא יעשנו. הלוואי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נקווה. דובר לפני אחרון – שרגא יאיר ז'לושינסקי מבצלמו, בבקשה. << דובר >> שרגא יאיר ז'לושינסקי: << דובר >> אני מתחום פניות ציבור וחרדים ב"בצלמו". ראינו פה את הנתונים המטורפים במגזר החרדי – 56% מבני הישיבות במגזר החרדי מעשנים, 77% התנסו. שני דברים על זה: דבר ראשון, העישון במגזר החרדי הוא מטורף; גם ילדים בגיל 6 מתחילים לעשן, וזה דבר שקורה כל יום. אין הסברה במגזר החרדי. בפורים יש נוהג שמתחילים לעשן וזה מתחיל בגיל ממש צעיר. אז נגד זה יש קמפיין של קופות החולים לפני פורים. אבל יש עוד מקומות בציבור החרדי שנוהגים לחלק סיגריות ואף אחד לא מתמקד בזה; לפני חתונה – מחלקים סיגריות. זה ההווי. דבר חשוב נוסף שלא מתמקדים בו – חוסר המודעות הזאת יוצרת ממש עוול. כי בתוך ישיבות, בחדרי האוכל ובפנימיות אנשים מעשנים במקומות סגורים, ואין מודעות לעישון הפסיבי. אין קמפיין שמתמקד בזה. חבל שהתכנית של עמיתים משפיעים לא קיימת גם בציבור החרדי – זה הדבר שיכול למנוע את הנזק של העישון הפסיבי. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. דובר אחרון – אגף תקציבים באוצר, בבקשה. << דובר >> יואב סיבור: << דובר >> אני מאגף תקציבים באוצר. זה דיון מבורך. אנחנו רואים חשיבות רבה בנושא של צמצום העישון והנזקים שלו – גם הבריאותיים, גם הכלכליים. יש הרבה כלים להתמודד עם התופעה. נושא שלא עלה פה והוא קריטי זה ההשפעה של תמריצים כלכליים על עישון וספציפית על התחלת עישון. יש קונצנזוס מחקרי בנושא של ההשפעה של תמריצים כלכליים על התנהגות של עישון, וחשוב להגיד שיש מה לעשות בנושא. יש צו שנמצא על שולחנה של ועדת כספים, להפסיק לסבסד סיגריות רגילות ואלקטרוניות בדיוטי-פרי. זה צעד משמעותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהולך לפקוע. << דובר >> יואב סיבור: << דובר >> הוא הולך לפקוע השבוע. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> צריך לוודא שהוא ממשיך. << דובר >> יואב סיבור: << דובר >> יש הזדמנות לוועדת בריאות להיות פעילים בנושא ולהביא שינוי. כמו שנאמר פה, להבנתנו, הצו הזה אמור לפקוע השבוע אם הוא לא יעבור את ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני אסכם. תודה רבה לכל מי שהגיע ותודה על שיתוף הפעולה. כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, יש לנו כאן הרבה שיעורי בית לעשות, וכיוון שאנחנו אוהבים לשתף את שיעורי הבית נאמר את הדברים האלה: הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות, ממשרד החינוך וממשרד האוצר לפעול יחד למען הגדלת תקציב לתכנית למניעת עישון בקרב תלמידים ובני נוער. שתיים, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לעצב תכנית לאומית למניעת עישון, לפרט את עלויותיה ולהגישה לוועדה; להעביר לוועדה התייחסות לגבי אופן היערכות המשרד לצמצום עישון בעקבות מלחמת חרבות ברזל ובקרב חיילי צה"ל ובני נוער בפרט. שלוש, נוכח הנתונים הקשים במגזר החרדי ובמגזר הערבי הוועדה מבקשת מהמשרד לצאת במסע הסברה ייעודי למגזרים אלו. אנחנו ראינו ששם התופעה קשה יותר. דבר נוסף, הוועדה מבקשת לקבל חוות דעת מפורטת ממשרד האוצר לגבי סך הכנסות הממשלה ממיסים על מוצרי עישון וכן להגיש לוועדה תכנית להקצאת חלק מהכנסות אלה לתכנית למניעת עישון. הוועדה מבקשת לקבוע את לוח הזמנים בטווח של כחודש. << דובר >> משה בר חיים: << דובר >> אפשר להוסיף עוד נושא אחד? שהוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד הבריאות לבחון תביעה משפטית נגד חברות הסיגריות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מוקדם מידי. נבדוק את זה. << דובר >> משה בר חיים: << דובר >> הנושא כבר נדון לפני כמה שנים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> הוא גם הוצג לשר ולמשנה למנכ"ל. זאת אומרת אפשר לבחון את זה שוב. אני לא יודעת מה המשמעויות כי הלשכה המשפטית לא פה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה מה שאמרתי. אני לא רוצה סתם לשלוף מהמותן, זה הכול. אבל בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - נזקי העישון. שלא נקרא עליהם ב-Ynet. צריך לזכור שאין לנו זמן. אז יישר כוח לכל מי שעוסק במלאכה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>