פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 5 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 02/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 36 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ח בחשון התשפ"ד (12 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור במלונות הקולטים את מפוני מלחמת "חרבות ברזל" בתל אביב לבחינת סוגיות העובדים הזרים העובדים בענף המלונאות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר סימון דוידסון חוה אתי עטייה חברי הכנסת: מיכל שיר סגמן מוזמנים: שירי לב רן – הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה והרווחה תובל בן אורי – מחלקת אמנות, משרד החוץ רקפת לוי – סמנכ"לית מנהל חווית התיר, משרד התיירות קרן גולדמן – מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות ענבל משוש – ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שרון אמיר – מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה אור מור יוסף – מנכ"ל, פורום ארגוני הפליטים ARDC ליאור חיימוביץ – מנכ"ל, מלון דן פנורמה פרנקו וולה – מנכ"ל, מלון דיוויד אינטרקונטיננטל יעל דניאלי – מנכ"לית, התאחדות המלונות יואב בכר – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות שמעון לוי – יו"ר ועדת עבודה, התאחדות המלונות מאיר משאלי שמואל – דובר הוועדה אושרית רובינשטיין – סטודנטית בוועדה ענת – מורה, אחראית על החינוך במלון דן פנורמה ברק – מלון דיוויד אינטרקונטיננטל קית' – עובד, מלון דיוויד אינטרקונטיננטל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: איטייפ- אביחי צלר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במלונות הקולטים את מפוני מלחמת "חרבות ברזל" בתל אביב לבחינת סוגיות העובדים הזרים העובדים בענף המלונאות: << נושא >> (מלון דן פנורמה) << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> שלום לכולם, נשב ונדבר על מה שראיתם ומה ששמעתם במלון הבא, יש לנו שם חדר ישיבות. ליאור חיימוביץ', מנכ"ל המלון ישוחח אתכם בקרוב. השקט שאתם שומעים כרגע לא מעיד על מה שקורה בדן פנורמה. זה אזור יחסית שקט, נקרא לו "פינה קטנה ושקטה". ליאור תכף ייקח אותנו, יש פה כרגע 1,100 מפונים, 1,200 כבר? אוקיי. משדרות, מכפר עזה, קריית שמונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכפר עזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. אני כבר נפגשתי עם כמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? כי לא היה מקום בשפיים? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> כן, לא היה מקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש חלוקה, מבוגרים פה והמשפחות עם הילדים בשפיים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנחנו רוצים שתרגישו ותראו איך נראה המלון במתכונת החדשה שלו היום . המלון הפסיק לשמש מתקן אירוח והפך להיות מתקן מגורים. גם ברמה האישית, אתם תיראו שיש פה יחס מאוד אישי וחם של המלונאים לאנשים שנמצאים כאן. הרצון הוא לפתוח את הלב, לתת להם תחושה של בית. זה לא קרוב לבית, קשה מאוד לשמור על שגרה בבית מלון אבל עושים את המקסימום, חשוב לנו שתיראו את זה. מכיוון שבעובדים זרים עסקינן ליאור ביקש משתי נציגות של עובדות פיליפיניות לדבר, מתוך 29 עובדים ועובדות במלון. << קריאה >>ליאור חיימוביץ: << קריאה >> הן עדיין לא דוברות עברית, אבל אפשר כמה מילים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> נדבר איתן כדי להכיר את כוח האדם החיוני כל כך ולמה אנחנו חווים היום תקופה קשה מאוד של מחסור. עבדו במלון עובדים פלסטינאים רבים שכרגע לא נכנסים לעבודה בישראל. אני אשאיר את רשות הדיבור לליאור. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מאיפה העובדים הפלסטינאים היו מגיעים? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> שמעון לוי הוא יו"ר ועדת עבודה בהתאחדות המלונות ורוב הזמן הוא סמנכ"ל משאבי אנוש של רשת פתאל. יואב בכר, האיש והמילואים הוא סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. כל הצוות שעובד פה יום ולילה על הנושא של העובדים בכלל ועובדים זרים בפרט מכיר אותם בוודאי. תודה רבה לכל משרדי הממשלה שמלווים אותנו כל הזמן בדרך הזאת, במיוחד לרשות ההגירה ולמשרד התיירות. ולאחר מכן כשנכיר טוב יותר האחד את השני אני מניחה שנוכל להעלות את כל הדברים בצורה מפורטת יותר, אז ליאור אליך. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> בוקר טוב לכולם, כפי שאמרה יעל, יש במלון סדר גודל של 1,200 אורחים. אנחנו קוראים להם אורחים יותר מאשר מפונים, למעשה כולם הגיעו מספר ימים אחרי 7 באוקטובר, הם כבר כמעט חודש איתנו במלון, ולמעשה זה הבית השני שלהם, כמו במלונות האחרים. אין יוצא ונכנס כמעט, וכמו שאמרה יעל יש לנו כאן משפחות מכפר עזה, כמו משפחת אלמוג למשל שנמצאים פה, יש לנו משדרות הרבה מאוד אורחים, סך הכל מהעוטף נמצאים אצלנו סדר גודל של 800 איש. וכל השאר מגיעים מהצפון מאזור קריית שמונה. המלון הזה הוא מלון גדול, הוא מלון שמתאים בגודל שלו ובאפיונים שלו לכמות כזאת של אנשים, ועדיין יש לנו אתגרים גדולים מאוד, גדולים יותר מאשר בפעילות רגילה. למעשה, הדרישות היום של האורחים הללו הן שונות מדרישות רגילות. אנחנו אמורים לתת להם תחושה שהם בבית. מטפלים בהם ונותנים להם שירותים שהם בדרך כלל לא שירותים של בית מלון, צרכים בסיסיים רבים אחרים שהם זקוקים להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמו? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> כביסה, תאום של תרומות. אומנים שרוצים להופיע במלון, הכול בתיאומים. תאום פעילויות חינוכיות, כניסה של אוטובוסים, פעילויות חינוכיות במלון ומחוצה לו. קופות חולים במלון, טיפולים פסיכיאטריים. כל הדברים הללו מתואמים עם בית המלון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז התפוסה? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> 100%. 96%-97% למעשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהנחה שיש חדרים פנויים ואני נכנס ל-Booking אני יודע להזמין פה או שזה חסום לקבלה? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אתה יכול להזמין במלון. אם יש חדרים פנויים אתה יכול להזמין ב-Booking, יש לנו מחירים מיוחדים, 50% הנחה, אלה מחירים בעצם שכולם מפרסמים. אבל כמות החדרים היום היא 2-4 חדרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש במלון נציג קבוע של משרד החינוך? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> יש פה כל הזמן נציגים. גם של משרד החינוך. אנחנו נעשה סיור ונראה לכם אחר כך את השטחים הציבוריים, ותוכלו להתרשם מי נמצא פה ומה המיקומים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שנצלול לעומק הסיור, שמורה לכם מילה חמה, מאחר וגם בתקופת הקורונה הייתם הראשונים לפתוח את שעריכם, עם הרבה יצירתיות ומסירות, וכל עם ישראל זוכר לכם את זה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אוסיף, שיש פה אורחים חדשים במלון – בעלי חיים, יש פה למעלה מ-40 כלבים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אנחנו גם מטפלים בנושא הכלבים, יש קרוב ל-50 כלבים, אנחנו שומעים פה נביחות רבות, זה לא פשוט, זה נשמע מצחיק אבל הטיפול בכלבים שמסתובבים איתם במלון לא פשוט, הם עושים פה את הצרכים שלהם ואנחנו צריכים לחפות על הדברים הללו, להוציא מכתבים, לא להיות חריפים יותר מדי להיות עדינים מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נשקלה האפשרות לפתוח פנסיון ושבעלי הכלבים יגיעו אליהם ויחזרו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא יקנו את זה. זה חלק מהם. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אני מדברת בשם הנהלת מלונות דן, הכלבים זה נושא בעייתי פחות, יש לנו גם דרישות לתוכי. המון דרישות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> << קריאה >> אם יש דולפינים יש פה דולפינריום. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> הפנסיון לכלבים משמש גם לחיות אחרות שאנשים לא רוצים להשאיר בבתים , הם רוצים לדאוג להם ומלון זו לא אופציה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> האתגר הגדול ביותר שלנו היום זה עובדים. אנחנו יודעים לתת שירות ולהיות עם האורחים רכים ונוחים. יש לנו בעיה קשה מאוד של עובדים, חשוב לדעת ולהבין שכבר מתום הקורונה ועד היום, גם במלון הזה ואני מניח שגם במלונות אחרים, כל הזמן צצה וקמה בעיית העובדים. יש מעט מאוד עובדים, הרבה פחות עובדים משהיו זמינים לפני הקורונה. עובדים לא רוצים לעבוד בעבודות כמו חדרנות ושטיפת כלים. נמצאו פתרונות טובים כמו פיליפינים, פיליפיניות שהגיעו לארץ ופלסטינאים, אנחנו העסקנו פלסטינאים, גם מלונות אחרים העסיקו פלסטינאים, אנחנו העסקנו סדר גודל של 30 פלסטינאים בעלי משפחות והיום אין לנו אותם ואנחנו נאלצים היום - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אז איך אתם משלימים את הפערים? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> עד לפני האירוע של 7 באוקטובר עבדו רק פועלים פלסטינאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קראנו לכם לפה כדי להשלים אתכם. תעזרו לנו להשלים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> זה בדיוק העניין. היום אנחנו נאבקים ואנחנו עושים הרבה מאוד, מי שנמצא במלון עושה עבודות רבות שהוא לא עשה בעבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתם עושים בשביל לתמרץ את אזרחי ישראל להיקלט לעבוד אצלכם? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> כל דבר שרק אפשר, בין אם מדובר על "חבר מביא חבר" , הטבות בנושא דיור, אנחנו מוכנים אפילו למצוא דירות ולשכור את הדירות בעבור העובדים, אנחנו לא מצליחים. בעבודות הללו של שטיפת כלים ומשק בית שהם ה"הארד קור" בעבודה – אין, ישראלים לא מוכנים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> גם מלצרים אין, אבל לגבי מלצר הדיור יביא אותו, להיות שוטף כלים אף אחד לא רוצה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הבעיה הזאת הייתה קיימת לפני המלחמה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> כן, הבעיה הייתה קיימת והבעיה היום היא הרבה יותר חריפה, כי היום הדרישות של האורחים הן גבוהות יותר בצורה משמעותית, ואנחנו עם פחות עובדים. אנחנו עם פחות ידיים עובדות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין ספק, אבל אני מנסה לחשוב איתך מחוץ לקופסה. בשבוע שעבר הייתי פה בדולפינריום. במהלך מפגש העפיפוניאדה הכרתי את גיורא אלמוג ודוד גולדשטיין. אני מסתכל על המלון ואני רואה שיש תנועה ערה, ואני שואל את עצמי - - , אחרי שיצאתי מפה נסעתי לתחנה מרכזית, רואים מהגרי עבודה שגרים בדרום תל אביב, אז יש להם מקום לינה, והם בדרך כלל לא יכולים להיות מועסקים, אבל אין אכיפה כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? הם יכולים להיות מועסקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדרך כלל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל למה הם לא יכולים להיות מועסקים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מועסקים ומעסיקים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> יש לנו גם כאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדרך כלל הם מנועים לעסוק בעבודות מסוימות. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> הם לא מנועים. ברשותכם, כדי שזה יהיה נוח להמשך אבקש לעשות לכם סדר. לפני המלחמה בענף המלונאות בארץ, היו בסביבות 43,000-44,000 עובדים. 44,000 עובדים ישירים של המלונות, לא בתיירות כולה, במלונאות. בממוצע 28% מתוך העובדים הללו עובדים – בחדרנות, ניקיון, שטיפת כלים וניקיון מטבחים. שליש כמעט מהעובדים הם עובדים במקצועות האלה. אנחנו עושים פעולות רבות. המלונות עושים פעולות כל השנים לגייס עובדים ישראליים, יש כל מיני תמריצים ופטנטים ושיטות, בזמנו באילת עשינו ביחד עם המדינה – לא כל כך הצליח. אך כשאני מדבר אתכם על 28% מתוך 44,000 עובדים. מדובר ביותר מ-10,000 עובדים. 12,000 -13,000 עובדים שהם מיועדים רק לזה. גם כשאנחנו מגייסים ישראליים יש צורך עדיין בעובדים זרים. המספרים לפני המלחמה – 2,500 היתרים באילת, לירדנים בלבד, חד יומיים שזה מצוין, פנטסטי, אבל שמים את כל הביצים בסל אחד. בנוסף היו לנו היתרים ל- 2,000 פיליפינים, שמתוכם 1,800 כבר היו בארץ. והיו לנו 2,300 היתרים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע להגיד כמה עזבו מהפיליפיניים? << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> אני אגיד לך עכשיו, 50. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 50 מתוך ה-1,800? << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> כן. כרגע מדברים על סדר גודל של 50-70 שביקשו לעזוב. מתוכם יש כאלה שגם ביקשו עכשיו לצאת לאיזה חודש-חודשיים לפיליפינים כדי לחזור לאחר מכן. 2,300 פלסטינאים שמתוכם כרגע גג - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2,000 פלסטינאים. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> פלוס 300 ממזרח ירושלים, יחד 2,300. רשות ההגירה, תקנו לי אם אני טועה, פלסטינאים פלוס מינוס גג 300, קצת בים המלח ופה ושם, אין לנו אישור להכניס בכלל. << קריאה >> ענבל משוש: << קריאה >> אני קיבלתי עדכון על כ-700. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> אנחנו יודעים בפועל, 700 זה מה שביקשנו אישור מיוחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת שלא, ביקשנו 600, << קריאה >> ענבל משוש: << קריאה >> מתפ"ש אמר שהחריגו כ-700. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> החריגו. << קריאה >> ענבל משוש: << קריאה >> החריגו 600, אנחנו ביקשנו 650, נתנו לנו אישור משהו כמו 600, בפועל מגיעים 300. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אצלנו מתוך 140 עובדים בים המלח יש כ- 30. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> החריגו 600 אבל בפועל לא עוברים יותר מ-300. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה פשוטה, אם היום 100 עובדים מבית סירא מגיעים לפה, נקלטים, האוכלוסייה מסוגלת להכיל אותם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאיו"ש. לא משנה, מאזור רמאללה. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> סיפור מההפטרה, התשובה היא לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מנסה להבין, גם אם פותחים לכם. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> התשובה היא לא. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> ביחד עם משרד התיירות שעוזר ותומך בנו, עשינו שיעורי בית. בעיני רוחנו המספרים שאנחנו רואים הם כאלה. דרך אגב, ירדנים עוברים כרגע כ- 1,200 מתוך ה-2,500. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 50%. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> אנחנו צריכים - - -, רק לגמור את המשפט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יואב, אני חייב לומר לגבי הירדנים, אני רוצה להגיד לענבל, לרשות האוכלוסין ולמשרד התיירות, תודה ענקית על המאמץ להשאיר את הירדנים, אנחנו היינו על הסף להשבית את המלונות באילת, זאת אומרת בלי הירדנים באילת אפשר לסגור את בתי המלון ולהשבית אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם הירדנים יש עוד כמה שיקולים ולא הכול נמצא בפתחה של ענבל. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> נכון. אבל חד יומיים כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש נושאים שלא נרחיב עליהם בפורום הזה. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> משפט נוסף בנושא התודות, לגבי הפיליפיניים, זה לא עניין של מה בכך שרק 50-60 עזבו, זו עבודה של רשות ההגירה ושל השגרירות, וגם לזכות המלונאים. היחס של המלונאים לעובדים הפיליפיניים והתמיכה, הביתיות שהם מרגישים במלונות – תרם לזה שהם לא רצו החוצה. ומשפט אחרון, הצרכים שלנו – אנחנו צריכים 1,250 עובדים זרים לאילת כדי שיהיה ביחד שתי ביצים בסל ולא רק הירדנים, אנחנו חוזרים ל-2,500 ומרדדים. היום יש מילה "מרדדים" במילואים כל הזמן אומרים "מרדדים" הכוונה מדללים קצת את הירדנים. לשאלתך, במקום הפלסטינאים אנחנו צריכים זרים, 2,000 עובדים זרים מאיזו מדינה שאתם תשיגו. היום אנחנו על כ- 1,650-1,700 פיליפיניים, נבקש להגביר בעוד כ-500 לאזורי מרכז הארץ ואז רבותיי אנחנו מדברים סך הכל על 3,750 תגבור של עובדים זרים, מדובר גם ליום שאחרי, לא רק למחר בבוקר. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> ובכל עבודות הניקיון, לא רק חדרנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חוזר לשאלת התמרוץ, אני לא מרגיש שמיצינו את הנושא הזה לבדיקה. כשהגיעו לכאן התאילנדים ניסיתם לשדל אותם להישאר לעבוד פה? סביבת העבודה נעימה יותר. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> התאילנדים מהחקלאות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, סביבת עבודה נעימה יותר, רגועה יותר. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> העלינו את זה כרעיון, הם לא היו מוכנים. << קריאה >> ענבל משוש: << קריאה >> יצרנו איתם גם מגע. רצינו שהחקלאים יעבירו אותם אלינו וזה לא עבד, החבר'ה רצו לצאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת לא שאלה מול החקלאים, כי כאשר תאילנדי הגיע לכאן, מפה הוא בדרך לשדה, אין לו תחנת ביניים. אם הוא הגיע לכאן, 90% הוא מגיע לשדה הוא עוזב את הארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 100%, כולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תגיד שאולי היה אחוז קטן, אני לא יודע מה. אבל בגישה, אנחנו תמיד נרצה לשמור את העובד שיישאר אצל המעסיק שלו, ואם לא אז לפחות בענף שלו, ואם לא אבל הוא בין כה וכה עומד לעזוב את הארץ, שייתן יד במקום אחר כי אז זה יהיה קל יותר להחזיר אותו לתחום העיסוק הקבוע שלו. לכן אני מנסה לדעת האם נעשה, התקיים איזשהו ניסיון מול השגרירה, מול העובדים עצמם ברמה הפרטנית, כי אף אחד לא חייב אותם לעזוב, האם נאמר להם "בואו, תישארו, תעבדו בתחום הזה, הנה אנחנו פה". היה ניסיון כזה? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> היה ניסיון מולם שלא צלח, לא מול השגרירות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מולם, לא היו תאילנדים שאמרו "כסף טוב, אווירה נעימה, עבודה יותר משחררת, לא בחממה, בבית מלון ממוזג", לא היו כאלה שאמרו "עושה לי את זה"? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> הם היו גם כל כך מבוהלים וכל כך מפוחדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני קיבלתי עכשיו על השאלה הזאת שלוש תשובות, ואני הולך קצת לאיבוד. "לא נעשה", "נעשה ולא מוצלח", "לא היה לנו אישור, לכן לא ביצענו". אני רוצה לדעת איפה יש - - - << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> ברמה האסטרטגית של התאחדות מלונות מול רשות ההגירה – לא היה אישור על התאילנדים. ברמה של השטח – יכול להיות שהם דיברו, הם לא ידעו בהתחלה כי הייתה פה פאניקה גדולה, לא היו עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל בוא נגיד ברמה הרעיונית. << קריאה >> יואב בכר: << קריאה >> אם יהיו לנו עובדים תאילנדים שירצו לעבוד, אהלן וסהלן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ריכוז העובדים מתאילנד לפינוי כבר לא קיים, יש להם תעבורה אחרת. בהתחלה ריכזו אותם לכאן. במארג היחסים שלכם עם רשות האוכלוסין יש לכם תחנה נוספת בדרך – הוועדה לעובדים זרים. אם יש אתגר, רעיון, יוזמה – שתפו אותי, רתמו אותי. אם אני אראה אתכם עין בעין אני אעזור לכם במהלך. רשות האוכלוסין עובדת בידיים נקיות, אם מביאים רעיון לפתרון הם לא אומרים "לא" בשביל להגיד "לא". אבל צריכים להיות יצירתיים. אני רואה בני ישיבות או אנשי מכינה שמגיעים לקטיף בכל מיני מקומות לרבות בעוטף, ביום- יום לא נמצא אותם עושים את זה, אבל הם ברוח התנדבותית. אם אתם מגיעים לשמיניסטים, לבני ישיבות או לסטודנטים או לכל מיני אוכלוסיות שבדרך כלל העבודה הזאת לא מדברת אליהם, או שאתם לא מנסים לפנות אליהם כי הם לא קהל היעד שמתאים? במקום לדאוג להם למגורים אם תשפו אותם בשכר יותר מתמרץ ובונוס, יכול להיות שזה יגדיל מעט את מאגר העובדים הזמינים. כי גם אם יגידו לכם "כן, בואו נביא מחו"ל" – מדובר בתהליך. על כל עובד שמגיע יש כמות גדולה מאוד של מעסיקים שמחכה לו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נפלו לי אסימונים רבים בשבועיים האחרונים. ישבתי, למדתי, נכנסתי, נכנסתי לעולם הזה הרבה בזכותך. הבנתי דבר מאוד פשוט. אנחנו נמצאים אמנם באירוע, אבל זה לא רק האירוע, אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לשנות הרבה מאוד בדיסקט שלנו, הרבה מאוד דברים לעתיד כי ישבנו ושמענו את התעשיינים, ותעשייה קלה, ונהגי סמי טריילרים ואוטובוסים וכמובן מלונאות ומסעדנות – כולם במצוקה גדולה מאוד. ישבתי עם מסעדנים שמשלמים לשוטף כלים בין 17,000 ל-20,000 שקל, וגם בסכום הזה ישראלים צעירים לא רוצים לבוא לעבוד. במדינת ישראל אנחנו בבעיה גדולה – ישראלים צעירים, לא רוצים לבוא לעבוד. אנחנו כל הזמן חושבים איך אנחנו נביא את הישראלים לעבוד בתחום, כנראה שאנחנו לא מצליחים. צריכים לעשות חשיבה עם משרד העבודה, גם בפרסום, גם בחשיפה, כי שמענו בוועדה כל מיני תעשיינים שאומרים "ב-Day One אני מוכן לשלם 15,000 שקל לבחור צעיר שיבוא לעבוד" ואף אחד לא יודע את זה קודם כל, וגם לא באים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל עדיין לא פגשנו את הבחור שיבוא לעבוד ויציעו לו את השכר הזה, נכון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, עדיין לא שמענו שהציעו למישהו באמת את הסכום הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז יכול להיות שזה יפה לשולחן הדיונים ולא הלכה למעשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף אנחנו נמצאים בבעיה שצריכים לפתור אותה. אנחנו נמצאים פה, אנחנו יושבים בבתי מלון, אנחנו צריכים להבין שני דברים. אחד, אם נעשו כל המאמצים להביא ישראלים, אנחנו מבינים שנעשו מאמצים ואנחנו לא מצליחים. ודבר שני, אם יש לנו דוגמה טובה מהפיליפיניים, בואו נתמקד בפיליפיניים, בואו נראה איך אנחנו מגיעים מהפיליפיניים - - - << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> בגלל המצב, יש בעיה של הגעה מהפיליפינים, בעניין המוכנות, ולכן אנחנו אומרים – מה שתמצאו לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו נמצא פתרון אחר, בסדר? לא משנה, צריך למצוא את הפתרון. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> זה יכול להיות הכול, גיאורגי, מה שתביאו זה טוב לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים חסרים לך במלון הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מנהלת משאבי אנוש של המלון, כרגע חסרים קרוב ל-60 עובדים, רק למקומות האלה. לניקיון, לשטיפת כלים. אני נעזרת במלונות שלנו. << קריאה >> ענבל משש: << קריאה >> המתכונת של הניקיון היא לא אותו הדבר, נכון? כמו לפני כן, אני מניחה. השירותים שאתם נותנים, המתכונת, המחלוקת שנסגרו כתוצאה מזה. אז אני אשמח רגע שתתייחסו גם לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המחלקות לא נסגרו. << קריאה >> ענבל משש: << קריאה >> הספא לא נסגר למשל? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> הספא הוא לא שלנו. << קריאה >> ענבל משש: << קריאה >> יש מחלקות שכרגע נסגרו, לא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מנקים חדרים כל יום? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אנחנו כל יום נכנסים לחדרים ומפנים זבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא שירות מלונאי מלא כמו שאתה, << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל בבתי מלון אחרים שמעתי שלא מנקים חדרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא אומר לך, שמעת מה הוא אומר. תקרא בין השורות. נכנסים ומוציאים זבל. זה שונה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> האורחים גרים פה, להכניס ולהוציא זבל, אם החדרניות פתאום רואות מגבות שזרוקות על הרצפה, אז הן לא תרמנה את המגבות כי אנחנו מחלקים רק פעם בשבוע מגבות, הן תיתנה מגבות. ואם הרצפה מלוכלכת כי הכלב עשה את הצרכים שלו אז יבואו ויעשו שמפו. העבודה היא קיימת, אין לנו פחות עובדים בסך הכול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מבין מה את שואלת, כי בסוף זה 40% ממה שהיה, משהו כזה, נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אבל גם אם כן, ברגע שירדו לך כל הפלסטינאים שעבדו פה וירדו קצת פיליפיניים, זה ירד ברמה כלל מלונאית, אז חסר עובדים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> פה חסרים 40 עובדים ויש צורך בתגבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 60. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> 30 פלסטינאים, 10 פיליפיניים, 40. יש צורך בתגבור? ההערכה היא בין 50 ל-60. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת התשובה לשאלה של ענבל, לא רק שמחלקות לא נסגרו, דווקא בעבודות הניקיון הצורך עלה, אם בעבר בפעילות מלונאית שגרתית יש איקס, היום זה איקס בריבוע בגלל התמהיל השונה של אופי האירוח. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> השטחים הציבוריים למשל, אנחנו היום מחזיקים 1,200 איש שנמצאים רוב הזמן במלון, עם ארוחת בוקר, צוהריים, ערב. יש לנו כאן אולם ענק, אתם תראו אותו בהמשך, כל הזמן צריך לנקות אותו, מה שאנחנו לא עושים בשוטף, אז אם זה לא, אם בחדרים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכולם אוכלים 3 ארוחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, תעצרו רגע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מדווחים לי שרק בצוהריים יש כריכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, אני גם מכיר מציאות אחרת שהיא משולבת בין מה שחברת הכנסת עטיה אומרת לבין מה שאתם אומרים, אבל בואו נעשה את זה בהמשך הפגישה ולא ככה. נקשיב להם, אני אעבור איתם. )אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:( << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם אתה יכול להגיד לנו איך אתה מרגיש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן אתה נמצא כאן? מתי הגעת לישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנה וחודשיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכל הזמן את נמצא במלון הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך העבודה עכשיו בהשוואה לחודש האחרון, לפני המלחמה ולפני שכל האנשים הגיעו לכאן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשל מה שקרה אנחנו מרגישים מתוחים כעת, אך הידיעה של מה אנחנו צריכים לעשות מקלה על הפחד. אנחנו מודים למנהלים שיש לנו עבודה ואנחנו מרגישים בטוחים כאן, כך שאנחנו עדיין יכולים לעזור למשפחות שלנו בפיליפינים. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנוגע למלחמה, האם קשה לך עכשיו? האם עכשיו העבודה קשה יותר מאשר בעבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן אדוני, בגלל שיש הרבה ילדים, אך אנחנו מבינים את המצב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכלבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. אני מאמין שבסיטואציה הנוכחית אנחנו צריכים שיהיה לנו האחד את השני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה לך שאתה עושה את העבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אנחנו עכשיו נעשה סיור. איפה רונית? רונית היא מנהלת האירועים של המלון. אנחנו רוצים קצת להראות לכם את המלון, ומה קורה פה שתרגישו קצת את המציאות. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> הוא השלישי בגודלו באזור תל אביב, יש לנו אולם גדול של 1,000 מטר בלי עמודים, שכמובן מתחלק. יש לנו עוד 5 אולמות נוספים, עוד אולם גדול. וכתוצאה ממה שקרה עכשיו יכולנו לתת מענה לכל הדרישות שיש, לתמהיל של האורחים וגם לצרכים של האורחים. התחלנו לבנות מערכות חינוך, יש אולמות של חינוך בוקר, חינוך אחר הצוהריים, פעילויות, את כל זה אנחנו צריכים לשלב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קיבלתם כבר מקדמות מהמדינה לשהות של המפונים? << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אני אבדוק את זה, אני לא בטוח שקיבלנו, קיבלנו? אני לא בטוח. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> רוב המלונות קיבלו. למעלה מ-200 מלונות של מפונים קיבלו כבר 25%. דן קיבלו חלק מהמלונות, אני לא יודעת אם ספציפית דן פנורמה. בימים אלו יקבלו מי שעוד לא קיבל ואז כבר יגיעו התשלומים - - - << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> האולם הזה גם שימש את משפחת אלברט שישבו שבעה, אז כל משפחה שישבה שבעה וביקשה מאיתנו אולם – קיבלה. אז האולם הזה היה עבורם, אך ורק עבורם, הגיעו לפה הרבה מאוד מבקרים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> זה לא היה רק האולם, אנחנו נתנו מענה, עטפנו אותם בכל מה שהיה צריך, בכיבוד וגם בשירות. זאת אומרת לא נתנו להם - - - היינו חלק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ללא חיוב נוסף. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> בוודאי בלי חיוב. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> שום דבר, כלום, לא לקחנו מהם אגורה. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> מהלב שלנו, זה היה חיוב גדול. אנחנו עשינו את זה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> זה לא נראה לנו נכון לקחת כסף. בואו נמשיך. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> זה נראה שקט, הסיבה שזה כרגע שקט כי בעזרת – עיריית תל אביב, פיקוד העורף ומשרד החינוך הם יוצאים בבוקר ללימודים בחוץ, חלקם לבתי הספר. את גילאי החינוך הרך – פיזרנו בשלושה גנים בנויים. יש פה אחד ויש שניים למטה. יש חינוך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת הם משתלבים בתוכנית של תל אביב? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> נפרדת. יש בתי ספר בבית החייל, באוניברסיטת תל אביב. באים, לוקחים אותם בבוקר, מחזירים אותם בצוהריים. רק עבורם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ממספר בתי מלון, לא רק מפה. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> מספר בתי מלון ביחד, כן. אוספים אותם בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומה קורה עם התיכון? החטיבה? התיכון גם בנפרד? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> גם. כן, הכול בנפרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא משולבים יחד. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> לא משולבים. יש לכל שכבת גיל. אנחנו נותנים כרגע מענה לשכבות הנמוכות, למטה - - - יש שתי כיתות. יש כיתות לצרכים מיוחדים, יש לנו פה ובעוד שתי נקודות. יש חמישה אולמות – פסיכיאטריה, קופת חולים כללית פתחה אבל נותנת מענה לכל הקופות, יש פה שני אולמות, מרפאה מלאה מרמת המחשבים והכול לכל קופות החולים, לכל האורחים שיש פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מצדכם מקצים את השטח. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנחנו מקצים את השטח ואת המשאבים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> כאן זה מרכז הכנסים, והוא גדול מאוד, יש לנו חמישה אולמות למעלה, פה יש אולם ענק, מרכז כנסים שעוד מעט תראו אותו. עוד אולם שמשמש לקנטינה, לבית כנסת ולמופעים. כל שטח פנוי שיש לנו - - - << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> לא קנטינה, חילקנו את זה לשני חלקים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> הם מבינים למה אני מתכוון. כל התרומות, הביגוד, הנעליים, מטרנה, כל הדברים הללו נמצאים כאן. אין פה איזו קנטינה, סליחה. זה בלשוני שלי. כל אולם פנוי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמעתי את המילה קנטינה כשהיינו בסיור בבית כלא. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> זה לא המצב. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנחנו עשינו שני חלקים. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> כל אולם פנוי שיש לנו כאן במלון, כל פינה שהיא פנויה כי אין לנו שום כנסים, אירועים, שום דבר. כל דבר שהוא אפשרי לתת להם אנחנו נותנים להם, כל מסגרת. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> כולל בריכת השחייה אתם צריכים לומר, בימים שיש שמש אז יש פה המון ילדים בבריכה ודוכני גלידות וממש הפנינג שלם. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> מלא מתנדבים, אחד בא עם פופקורן, אחד מגיע עם גלידה תוצרת עצמית, אחד מגיע עם פיצרייה כזאת ניידת ועושה פיצות לילדים, משחקים, ילדים, זמרים, אנחנו רק צריכים לעצור. אנחנו עדיין בשלב שיש התנדבויות, אולי זה הולך ופוחת. אבל אנחנו רק צריכים להחליט את מי אנחנו רוצים לטובת הקהל. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אבל יש קנטינה, אם אימא רוצה חומר לכינים לילדה היא מקבלת. מי שצריך קצף גילוח – מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה הוא מקבל? יש חנות רכישה? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> לא רכישה, אנחנו מקבלים תרומות ואנחנו חילקנו את זה לשני חלקים, אחד – בגדים ונעליים. תכף נראה להם, וכרגע, תכף נפתח את זה, רוב שעות היום - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה קורה עם אביזרי לימוד? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> קנו להם, משרד החינוך קנה להם. הם קיבלו מחשבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בכיתה ממוצעת אני אראה ילדים בערך באותו חתך גילאים, אבל מכמה יישובים, תלמידים שלא הכירו קודם. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> וחשוב לציין שזה שונה ממקומות אחרים כשקיבוץ שלם מגיע והם עושים את הפעילות שלהם בתנועה הקיבוצית. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> הם העתיקו את חיי הקיבוץ לתוך המלון. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> אם תיסע לשפיים אתה תראה שכפר עזה נמצאים שם לבד והם עושים את הפעילות החינוכית שלהם. זה יותר מורכב פה. מדובר במספר יישובים, יש הבדלי תרבויות ולא כולם רוצים. והיו מקומות שהקיבוצניקים לא רצו שהחבר'ה מקריית שמונה יהיו איתם, אני מדבר מבחינת חינוך, פתרנו את זה, אבל זה אירוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש אנשים שיוצאים מפה לעבודה שלהם? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> מעטים, יש כאלה שעובדים עם לפטופים מפה, מאט מאוד אנשים יוצאים אל. הם היו ביום שישי בקיבוצים, למשל, כפר עזה נסעו לראות את הבתים. הם נוסעים קצת לשפיים, הם נוסעים לכל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני הכרתי מפונים שיוצאים למילואים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> יש פה הכול מכל וכל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם למצוא את התכנים שפחות או יותר תואמים לכולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שאלה, אני מניח שמבין המפונים ישנם כאלה בחתך גילאים כזה שהיה מתאים לו לעבוד והוא לא עובד, אולי שמיניסטים, אולי לפני גיוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש, לא האוכלוסייה שנמצאת פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאו דווקא פה, אני מדבר על כלל בתי מלון המפונים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אתה אומר למה לא מגייסים אותם לעבודה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להציע בתמרוץ כזה או אחר. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אתה יודע מה מצחיק? שניסינו להציע את זה למשגיחים, אמרנו מקרב המפונים יש כאלה שיוכלו לשמש כמשגיחים בבתי המלון במקום להביא את המשגיחים החיצוניים שתופסים חדרים, כי כמו שאתה יודע חייבים להלין אותם, זה לא עבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לשאול את הרבנות, אבל זה לא עבד. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> זה לא עבד בתוך הקרטל של הרבנות, לא מצד העובדים. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> לא יודעת, לא מתערבת בזה. << קריאה >> ליאור חיימוביץ': << קריאה >> הם רוצים לשמור על האנשים שלהם. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> ביום רגיל זה אולם של 1,000-1,200 איש. כמובן, והאולמות נחצים וכיוצא בזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלום, את אחראית על החינוך? ממשרד החינוך? את מורה? << דובר >> ענת: << דובר >> אני מורה בפנסיה וביקשו ממני לחזור לצורך העניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה, זה יפה. אני רואה פה הרבה ילדים שמסתובבים שלא הלכו לבית ספר, את יודעת להגיד לי באחוזים כמה מהילדים שנמצאים פה, ההורים לא רוצים שילכו למסגרות? << דובר >> ענת: << דובר >> מפגישה עם פיקוד העורף והתושבים אני יודעת שרוב הילדים הלכו, נשארו בודדים ואנחנו עובדים על לשכנע אותם ללכת. פיקוד העורף מוכן לתת להם ליווי של הסעה וחייל שייקח אותם עד למקום, יישב איתם במקום עד שהחששות יירדו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וזה עובד? ההתנהלות החינוכית עובדת? זאת אומרת, הולכים, לומדים? << דובר >> ענת: << דובר >> זה די בהתחלה, אבל בינתיים נראה שעובד, שכן יצאו ושילדי קריית שמונה הולכים לאוניברסיטת תל אביב, ילדי שדרות הולכים לבית החייל ופה נשארנו עם פעוטון, גן של גילי שלוש עד שש וחינוך מיוחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חינוך מיוחד במלון? << דובר >> ענת: << דובר >> כן, יש כ-30 בכל אחת מהקבוצות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ויש כוח אדם מספיק? למשל, לחינוך המיוחד יש מספיק כוח אדם? << דובר >> ענת: << דובר >> לא. הבעיה העיקרית שכוח האדם מתחלף. למשל, עד יום חמישי היו כאן קבוצה של "מכיניסטים" שעבדו איתנו כל השבוע בחינוך המיוחד, הם קיבלו הוראה ללכת לקטיף ולכן אני שוב מחפשת כוח אדם לחינוך המיוחד, אותו הדבר בגן, הייתה גננת שהיא גננת משלימה בפתח תקווה, היא הייתה פה שבוע ואתמול בערב הודיעו לה שהגן שלה חוזר לפעול שישה ימים ולכן היא לא תוכל לעבוד פה. אני מחפשת שוב כוח אדם, זה הקושי העיקרי למצוא כוח אדם שהוא קבוע ויציב. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> - - - ויש בו נעליים, אנחנו כל הזמן מחדשים את התרומות, היום אנחנו משתדלים לקבל בעיקר סחורה חדשה. יש לנו מתנדבים שמגיעים כל יום ואנחנו נותנים את המעטפת ככל שאנחנו יכולים – אולמות, אם צריך למצוא מישהו שיעזור בהגברה, אנחנו כולנו עובדים פה למען זה. אנחנו משתדלים לתת את כל הטעמים. אם זה כמו שאמרנו, ביום שישי אנחנו מחליפים את בית הכנסת לכאן , מכיוון שהקהל שלנו הוא ברובו דתי, ושישי הוא יום חשוב. אנחנו כל הזמן עושים את השינויים לפי ההתאמות והצרכים שלהם. אנחנו משתדלים גם להוציא אותם החוצה להתאווררות, ארגנו ליום רביעי הקרוב טיולים, עשינו חיבור עם הכותל – סיור על חשבונם, עם אוטובוסים, עם ארוחה. קשה להוציא אותם, אבל אנחנו מנסים. סיורים בתל אביב. עשינו פעמיים בדן גורמה שלנו, לקחנו קבוצות החוצה לסדנאות בישול וארוחות צוהריים, חזרו עם אורות. זאת אומרת ככל שאנחנו יכולים למלא להם את הזמן בהתאמה לאוכלוסייה ובכלל, זאת אומרת אנחנו עושים יום אחד שירי להקות צבאיות ויום אחד זמר גרוזיני. אנחנו מנסים לשחק בשביל לתת מענה לכולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה מנוהל, זו הפקת אירוע שלא נגמר לקהלים שונים בו זמנית. זה כל הזמן צריך להיות מנוהל. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> תוך התחשבות בסיטואציות, זאת אומרת יש שיושבים שבעה ואנחנו פה חוגגים, יש שרוצים לפרוק את הלחץ ומגיע להם. אז אנחנו כל הזמן מנווטים, גם המיקומים משתנים, זאת אומרת כדי שלא יפריעו האחד לשני, ואם זה שיעור תורה – הוא יהיה פה, ואם זה פתאום חגיגה –יהיה שם, ואם זה מתאים לכל המשפחה – נעשה את זה בלובי. אנחנו כל הזמן מחויבים רק להתאמות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן את חושבת יכול להחזיק ההסדר הזה? כאילו זה נשמע מאוד יפה ומכובד וחשוב אבל - - - << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנחנו כאן בשביל לתת מענה. ברגע שהמדינה תגיד לנו "זה ממשיך" אנחנו ממשיכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אבל לדעתך האישית. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנחנו חלק מהאזרחים, גם לנו קשה, אנחנו נותנים, גם לנו לא פשוט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל להם, לדעתך הם יכולים במשך חודשים לחיות ככה? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנשים צריכים בית. שלוש ארוחות ביום ואצלנו זה שלוש ארוחות מלאות, וכמה שלא ניתן, זה לא חופשה, הם בכל זאת חיים בתוך חדר מלון, משפחות שלמות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיר לחץ גם בטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל שאתם לא יכולים להיכנס לראות חדר, אי אפשר בגלל פרטיות של האורחים, אבל נכנסים לראות חדר מלון – איך זה נראה בזמן שגרה ואיך זה נראה עכשיו, שמיים וארץ. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אפילו תחשוב על מקררים, הכל במידות אחרות. נשים וגברים רגילים לקנות הביתה לשבת דברים מסוימים, ואין להם את היכולת פה לאפסן את זה, אפילו שהם מקבלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם לא יודעים מה הצפי שההסדר יסתיים? << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אנחנו לא, אנחנו תלויים במדינה. אנחנו משרתים, נותנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה החלוקה בין מפונים למתפנים? כי אני מבינה שיש פה כמה קבוצות או שאני טועה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במלון הזה כולם מפונים. מפונים הכוונה שאתה תושב בעיר או רשות שהמדינה בחרה להגדיר אותה ככזו שצריכה להתפנות, והשיבוץ שלהם נעשה באמצעות רשות החירום הלאומית. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> יש בודדים שהרשת נתנה מחירים מיוחדים למי שמזמין דרך מרכז ההזמנות אלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודעת, יכול להיות שהיא קיבלה אישור. אשקלון זה יישוב שאני מהיכרות שלי, ודיברתי לדעתי עם 500 אנשים בשבועיים האחרונים, אשקלון זה יישוב שעדיין לא הבנתי לגמרי אם יש אישור או שאין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למי שאין ממ"ד, אין מיגון אז הוא בהגדרה שהמדינה משלמת עליו. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> יכול להיות, אבל זה בודדים, הרוב זו מסה שקיבלנו בצורה מסודרת על ידי המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו שאתה אמרת קודם, העובדה שפה יש תמהיל ממש, מנעד מאוד רחב של מפונים הם גם פחות דופקים חשבון האחד לשני, כשאתה מגיע עם הקיבוץ שלך המורה של הילד יושבת איתך באוכל, במלון. הילד שלך בצוהריים, החברים שלו, אין שוטטות בחוץ, כי הם נכנסים לאולם ורואים את אותם הסרטים. כלומר השגרה – אם אפשר לקרוא לזה שגרה בזמן מלחמה – כשהם מגיעים כמקבץ היא יותר דומה למקור, או יותר מסודרת ומאורגנת. וככל שזה יותר ספורדי ויותר קולאז'י ויש פחות אנשים שמכירים – פחות אכפת להם אחד מהשני, פחות מעניין אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מהמלון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מהנהלת מלונות דן, אז אני מכירה גם את הפעילות של המלונות האחרים, אני יודעת לעשות את ההבחנה למשל בין מה שקורה באכדיה – שזה ממש קיבוץ, לעומת מה שקורה פה, זה שונה ויותר מאתגר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אכדיה זה מפלסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוב, אתה רואה את המורה נכנסת עם הילדים אחרי ארוחת צוהריים, אתה לא צריך להגיד להם "אל תצעקו" אתה לא צריך להגיד להם איפה מעשנים. כולם רגילים, אפילו ה-"בוטקה" שמחלקים בו דברים, בקיבוץ הם רגילים שמתנדבים עושים סבב, וכל אחת מתנדבת וסומכים אחד על השני. כאן במלון אתה חייב להציב מישהו. שם אתה צריך פחות לנהל את זה, אתה צריך לאפשר את זה. כאן במלון אתה צריך לנהל את זה. הבגדים שרואים פה זה לא הבגדים שהיו פה לפני יומיים, כל הזמן צריך לנהל את זה, לנהל – את המתנדבים, את הפינוי של הקרטונים, שאריות של בגדים שאתה רוצה להעביר למקום אחר, למי אתה מעביר. אנחנו צריכים לעבוד מסודר וגם לעבוד נכון, מורכב. ובסוף גם המנהלים פה הם אזרחים במדינה שעוברת מלחמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו כיתת חינוך מיוחד, מי שרוצה הצצה. (מלון דיוויד אינטרקונטיננטל) )אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:( << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> אבקש להציג את עצמי. אני פרנקו וולה ואני המנהל הכללי של בית המלון. אני גר בישראל כבר תשע שנים. ניתן להעריך שהביטולים הם עצומים. אוקטובר אמור היה להיות אחד החודשים החזקים ביותר שלנו, כנראה החודש החזק ביותר שיש לנו. רמת הביטולים שקיבלנו היא קצת יותר מ-9 מיליון דולר ולא רק ביטולים לאוקטובר ונובמבר אנחנו מקבלים גם ביטולים עד מאי ואפילו יוני. ישנן קבוצות רבות שתכננו להגיע במאי ויוני כמובן שצריך להתחיל להתכונן לבואן, כנראה שאין סיכוי שנוכל להתכונן בזמן לקבוצות האלה אז אנחנו הולכים לבטל אותן. בהתחלה, כשהתחיל כל המצב, תמכנו מאוד בשגרירות תאילנד, בשלב מסוים היו לנו כאן כ-800 אנשים מהשגרירות התאילנדית שנתנו להם חדרים והכנו להם ארוחת בוקר, צהריים וערב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבית המלון שלכם ובמלון דן פנורמה? << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> לא. היו להם שם מעט. אני לא בטוח כמה חדרים היו להם אבל הרוב היו כאן. המיקום המשמעותי היה כאן. בשלב מסוים היינו צריכים לבקש מהם להאט את הקצב קצת, כי הייתה לנו את המשלחת של בלינקן שבאה לפה ולאחר מכן הייתה משלחת שהגיעה עם ביידן והם לקחו כמות עצומה של חדרים, הם הפכו את מרכז הכנסים למרכז בקרה בזמן הביקור. כשביידן ביקר הדבר היחיד שהם לא עשו כאן היה ​​מסיבת עיתונאים, כל השאר היה כאן. כולל משאיות שירדו מהמטוסים והגיעו לכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהעובדים התאילנדים היו כאן ראית מספר עורכי דין שהגיעו לכאן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו יודעים שהיו, אנחנו לא שאלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו יודעים שכמה עורכי דין הגיעו לכאן כדי להחתים את העובדים התאילנדים על כמה חוזים לגבי תביעות שהם צריכים להגיש לארגון החקלאות בישראל. << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> אין לי מושג. כלומר, כמובן שהשגרירות הייתה מעורבת בכל מה שקורה, למעשה השגרירות לקחה את חדר ישיבות, והם הקימו שם אזור דרכונים שלם. בגלל שעובדים רבים עזבו בלי שום דרכון אז הם הכינו דרכונים, הם הכינו עבורם את כל הניירות . ובעצם הם הכינו הכל כאן בשבילם כדי להטיס אותם מהמדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באופן כללי, מה קורה כרגע? << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> באופן כללי, בינתיים לקחנו גם חלק מהמשפחות שהתפנו מהצפון. למעשה בשלב מסוים היינו מלון טקטי של – מפונים, תאילנדים, השגרירות האמריקאית וכו'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התקשורת הזרה, נכון? << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> והתקשורת הזרה. התקשורת הזרה הייתי אומר ש- 90% נמצאים כאן עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם משרד החוץ עושה כאן פעילויות מסוימות לתקשורת הזרה? << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> לא שאנחנו מודעים לכך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת הטעות של המדינה. שיהיה ברור, פה מרוכזת כל התקשורת הזרה ולא עושים להם פה שום דבר, זה מופרך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי זה? זה משרד החוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד החוץ, משרד התפוצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד ההסברה, אם יש כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אעביר את זה הלאה, אל תפתחו על זה דיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסרט הזה מוקרן פה בלופים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים אל תפתחו על זה דיון אנחנו נעביר, הוא לא חלק מהעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה עובדים פיליפינים יש לך עכשיו? << קריאה >> פרנקו וולה: << קריאה >> במקור היו לנו 18. ברק הוא ראש כל השטחים האחוריים שלנו אז ניקיון הבית הוא התחום שנמצא תחתיו. במקור היו לנו 18 ואז היו לנו כמה מהם שהחליטו לעזוב או נכון יותר שלושה שהחליטו לעזוב. אחד עבר למלטה, שניים החליטו לחזור לפיליפינים. ואז היו לנו ארבעה עובדים שיצאו לחופשה ארוכת טווח שאנחנו מצפים לראותם בחזרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מארק היה, וקית' נוסע לחודשיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוכל לספר לנו קצת על עבודתך במלון? כמה זמן אתה עובד כאן? << דובר >> קית': << דובר >> התחלתי באפריל האחרון, 1 באפריל, מלאו לי תשעה חודשים עכשיו. אני אוהב לעבוד כאן, העבודה ניתנת לניהול, נותנים לנו חדרים סבירים לנקות. אנחנו עובדים מ-07:30 עד 16:00 עד שכולנו הולכים הביתה, אז יש עדיין חיים, חוץ מהעבודה אנחנו עדיין נהנים ממקומות הלינה עם החברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה מקומות הלינה? היכן אתם מתאכסנים? << קריאה >> קית': << קריאה >> אנחנו לנים בבת ים, אנחנו שלוש קבוצות, חלקם בבלפור וזה טוב, אנחנו ליד החוף, אז אם אנחנו רוצים להירגע אנחנו פשוט עוברים את הכביש. אני אוהב את בת ים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם העבודה בימים אלה זהה לזו שלפני המלחמה? << קריאה >> קית': << קריאה >> כן, יש אורחים שלא רוצים שיפריעו לכם לנקות את החדרים שלהם, אם יש חדרים שעדיין פנויים לניקוי הם נותנים לנו, רק כדי לחפות על אלה שלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כמות העבודה עכשיו זהה לעבר? או שעכשיו המלון עמוס ויש לכם עבודה נוספת לעשות? << קריאה >> קית': << קריאה >> זה אותו דבר, כי עכשיו כשהמלון לא עמוס במיוחד, חלק מהקולגות בחופשה, כך שחלק מהמחלקות עושות את עבודתם על מנת לכסות על ההיעדרות שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה פלסטינים היו לפני? לא היו פה במלון פלסטינים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז 18 פיליפינים וזהו? כל השאר ישראלים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש לנו עוד עובדים שהם ישראלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, ישראלים ברור. אבל 18 פיליפינים וכל שאר הצוות הוא ישראלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם עובדים זרים, סודן או אריתראים אבל זה מה יש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במלון הזה לא העסיקו פלסטינאים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה ישראלים עובדים פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעונה מתי שאנחנו מלאים אנחנו יכולים להגיע ל-50 או 60 חדרנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ישראלים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סך הכול. שזה מיקס, זה מעורב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכול לחזור רגע שוב בשביל חברי הכנסת מה תמהיל כוח האדם ביום רגיל פה מבחינת ישראלים, זרים ואריתראים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פלסטינאים אין פה, ולא היו פה אף פעם. ישראלים – אני מעריך 30%, זרים – שזה סודאן, קונגו, כאלה עם רישיונות – אני מעריך 40% והשאר זה הפיליפינים. הפיליפינים הם עובדי המלון. קית' ומרק הם עובדים תחת המלון שאני מנהל אותם. שאר העובדים מגיעים דרך חברות מיקור חוץ, אלה חברות קבלניות שעובדות תוך כדי, אבל מבחינת עובדי מלון, תלושי משכורת ממלון – מקבל רק הצוות שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מצב שהוא שונה מרוב בתי המלון, כי רוב בתי המלון מעסיקים פיליפינים באופן ישיר, ובנוסף מעסיקים באופן ישיר – פלסטינאים ועובדים ירדנים באילת. זאת אומרת, שיטת העבודה פה היא קצת שונה ומסתמכת יותר על חברות כוח אדם. ברוב בתי המלון זה מסודר אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם אתה מפחד עכשיו? << קריאה >> קית': << קריאה >> מעט, בהתחלה כן אבל עכשיו כשראינו איך ישראלים חיים באופן נורמלי את חיי היום-יום, נורמלי כאן אז אנחנו מרגישים עכשיו יותר בנוח. << קריאה >> ברק: << קריאה >> אבל קית' אמר לי, אם אין לנו עבודה הוא יכול ללכת לצבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעשה 10-15 דקות הפסקה, נחכה גם לח"כים שיצטרפו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל בעיקר השב"כ מפעיל את זה. פעמים רבות אנחנו מקבלים הנחייה מהשב"כ על עובד ספציפי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יודע ואני שואל לפני השב"כ, מאחר והשב"כ מקבל מודיעין אנושי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלי, כשהירדנים באים לעבוד באילת, במונחי שכר נטו הם מרוויחים בערך פי שש ממה שהם היו מרוויחים בירדן על אותה העבודה. דרך אגב, בירדן מי שעושה את העבודה הזאת לרוב אלה עובדים מהפיליפינים, הירדנים עצמם לא עובדים בבתי מלון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם העובדים הפלסטינאים שהגיעו מעזה הרוויחו פי שש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק מה שרציתי לומר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ראיתי תלושי משכורת אני לא האמנתי, 17, 19, 20 אלף שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לנו יש אפשרות למדוד את המזג בתוך בתי המלון ואנחנו מיד מדווחים, זאת אומרת מי שחורג קצת מהכלל או מהנורמה אנחנו מיד מאתרים ומדווחים. ומי שעושה את זה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהי תוכנית ב' שלכם? אם מחר סוגרים, לא מגיעים, זה יכול לקרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תראה, עד 6 באוקטובר עבדו באילת 2,500 עובדים מירדן שנכנסנו בשתי משמרות – בוקר וערב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עכשיו נכנסים כ-1,300. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בערך מחצית מהכמות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה אותם 1,200 לא נכנסים? משיקולי מערכת הביטחון? בחירה שלהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סוג של סיכום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סיכום, מה? אני רוצה רגע לדעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשטרה עשתה הדרכה לקב"טים במלונות לגבי סימנים ותדריך מה צריך לעשות בעת הזאת, יש תגבור של המשטרה ועוד כל מיני נושאים שאני אשמח לפרט עליהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לסבר את האוזן, ערב לפני המלחמה עוד השתעשענו ברעיון לגוון את הירדנים עם עובדים מצריים. שמענו שהעובדים המצריים הם עובדים מצוינים, בשארם הם מרוויחים – שארם זו אטרקציה תיירותית –שכר נמוך מאוד. התחלנו לגשש לגבי העניין ונפגשנו עם המל"ל, הם שמחו לחבר אותנו עם גורמים שם, הרעיון היה לעשות פיילוט של עובדים מצריים שיגיעו, כמו בסגנון של הירדנים, לא ישנו באילת אלא יחזרו על בסיס יומי אבל הכול נגנז ונשאר במגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> דיברנו על זה, לדעתי זה גם עלה אצלנו בוועדה כשדיברנו על הירדנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דבר נוסף, לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לענבל. יש נושא אחד שאתם הולכים לדון בו השבוע – הנושא של העבירות של העובדים הזרים. מכיוון שענף המלונאות הוא יחסית ענף חדש שמביא עובדים זרים, אנחנו נמצאים עדיין בדרגה הגבוהה ביותר של אגרות. אנחנו משלמים 11,000 שקל לעובד קלנדרי. זאת אומרת אם העובד התחיל לעבוד ביוני, אז על התקופה של החצי שנה אנחנו משלמים לו 11,000 שקל ובשנה שתתחיל מחדש אנחנו נשלם שוב. התעשייה משלמת אגרה יותר נמוכה. כל הענפים האחרים – בניין וחקלאות – משלמים פחות, ואם מדובר בכנות – פחות משמעותית. האמירה הזאת היא כבדה, צריך לחשוב עליה גם בהקשר הזה שאנחנו בעזרת השם נקבל עוד עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמעט 1,000 שקלים לחודש לעובד, נכון. אגב, זה פר משרה ולא פר עובד. אם עובד הפסיק את עבודתו ונכנס מישהו במקומו אז מה ששולחם באופן מצרפי מקוזז לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לרוב זה לא קורה. זה בשוליים, אבל אנחנו משלמים גם כמעט 1,000 שקל לחודש לעובד וכמעט 1,000 שקל לחודש לדיור לעובד, זאת אומרת זה מייקר את עלות השעה בערך ב-12 שקלים, 13 שקלים פר שעת עבודה, זאת אומרת אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הירדנים לא נשארים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הירדנים לא נשארים, אנחנו משלמים אגרת מעבר של 25 שקלים ליום לעובד, פלוס הסעות מהגבול שזה בערך עוד משהו כמו 300 שקל לעובד לחודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מבינים מאיפה חוסר הרגישות של מקבלי ההחלטות לעניין גובה האגרה שאתם משלמים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למען האמת לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מנתק את עניין הצודק או לא צודק ואני אומר מאיפה אנשים גוזרים תחושות ואמפתיות או חוסר רגישות. כשאתה רואה חקלאי בעל התוצרת, אדמוני ומחוספס ועובד מלפנות בוקר עד צאת הנשמה. הוא מקבל על היבול שלו פרוטות כי מספסרים אותו והוא נאבק בעלויות נלוות כמו תשלום אגרה. אתה מסתכל על בית מלון – מי מאיתנו לא צורך מלונאות – ואתה משלם ממוצע של 2,500 שקל ללילה בעונה –בשנים האחרונות רוב השנה הופכת להיות עונה – לציבור, מבני עמינו אנחנו מגיעים, יש פחות רגישות, אני רק משתף, ואני שאלתי אם אתה מכיר אותה, אתה אפילו לא הכרתי אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני 20 שנה, בענף המלונאות הייתה נוסחה די קבועה – מתוך 100% מההכנסות של המלון, שליש היה הולך להוצאות שכר, שליש היה הולך להוצאות אחרות ושליש היה הולך לרווח. אנחנו הרי חברות ציבוריות – דן, ישרוטל, היום אנחנו משלמים מתוך ה-100% – כ-40% הוצאות שכר במקום שליש לפני 20 שנה. הוצאות אחרות – כמעט 40% והרווח התפעולי של המלון ירד ברמה ענפית ל-20% במקום 30% ומשהו. יש שחיקה. אם רק היו משלמים עבור חדר יותר כסף אז היינו צריכים לגדול ברווח. אבל יש עלינו רגולציה בלתי אפשרית, באמת בלתי אפשרית. הוצאות השכר מרקיעות שחקים, אנחנו חיים בעולם תחרותי, מחר אני רוצה לקחת מפרנקו עובד, אני אצטרך לשלם לו כ-10%-15% יותר ואחר כך הוא ייקח ממני את אותו העובד וישלם לו עוד 10% יותר. הוצאות השכר מרקיעות שחקים, באמת מרקיעות שחקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איזה פלח גוזר את הוצאות השכר הגבוהות ביותר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעיקר בתפקידים המקצועיים, טבחים. אם פעם יכולת לגייס טבח ב-32-35 שקלים היום אתה משלם לו 45 או 50 שקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל הטבח הוא לא כוח האדם המרכזי במלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אני מדבר על אנשים מרכזיים, אנשי ליבה – אנשי אחזקה, משק בית, מפקחות, היום הענף משלם לכל התפקידים. פעם היה מקובל לשלם שכר מינימום נניח לחדרנית, היום אתה משלם שכר מינימום פלוס 15%-20% ותמריצים ובונוסים בגין חדרים נוספים שהם מנקים וכולי, עלויות השכר הגיעו עד לכדי 40% ממחזור המכירה. הרווח נשחק. אני לא רוצה להישמע מתלונן, זו עדיין תעשייה שעובדת, אנחנו מפרנסים 46,000 עובדים בארץ ואנחנו עושים תיירות ומלונאות ברמה הכי גבוהה שאפשר בנסיבות הקיימות. בשנים האחרונות קיבלנו מהמדינה סיוע יוצא דופן – 2,000 עובדים פיליפינים, 2,500 עובדים ירדנים ו-2,000 עובדים פלסטינאים. הם הצילו אותנו מטביעה, לא יכולנו לתפקד. כמה סודנים וכמה אריתראים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והכרה כעבודה מועדפת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאז ומעולם. אבל זה די עבר מהעולם, כי החבר'ה הצעירים שעובדים במסעדות, מלצר שבא לעבוד במסעדה הולך הביתה עם 700-800 שקל ליום עם טיפים וכולי, אני לא יכול להתחרות עם משכורת של 20,000 או 25,000 שקל לחודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל בהיקף ההעסקה את מתחרה, עובד שעובד אצלך בעונה בבית המלון בוודאי יכול לעבוד כמה שעות שהוא רק מסוגל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במגבלה שכתובה בחוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במגבלת חוקי העבודה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לפני שהתחלתם במבצע של מדינת ישראל, ממה נובעת העלות המופרזת שלכם שאתם לוקחים? אני אתן לך דוגמה, אנחנו לנים בכמה מלונות חברי כנסת בירושלים, את יודעת כמה אני משלמת? הרי בימים שאין פיליבסטר אם אין כנסת, אנחנו צריכים לשלם כרגיל. ארוחת בוקר פלוס לינה כשאני מגיעה ב-22:00-23:00 לארבע שעות אני משלמת 1,000 שקל. זה מצדיק המחיר הזה באמצע השבוע? ברויאל ביץ' 2,300 שקל לזוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקיץ, באוגוסט. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל זה BB רק, ארוחת ערב עולה 140 שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 100 שקל לחודש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו שיטת שוברים, כך עובדים בקופת חולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מלונות שמראש לקחו את זה על עצמם, לא חיכו שמישהו ימצא פתרונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אפשר לעשות עם 100 שקלים לחודש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כביסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שישה שקלים מכנסיים, מביאים להם את זה, לוקחים מהם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה היא אם זה רק להפעיל את המכונה או גם שירותי גיהוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח שאני משלם 600 שקל בחודש על גיהוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כנראה שיהיה פחות גיהוץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כביסה וגיהוץ, הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפועל יש פתרונות. מלונות קנו, רכשו, או קיבלו מתרומות מכונות כביסה. הקצו שטחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פריט עולה בערך 12 שקלים כביסה וגיהוץ? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמונה פריטים בחודש בן אדם לובש? אני שואל אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לפי 100 שקל לחודש, הוא צודק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה 100 שקלים לבן אדם, שמונה פרטים לבן אדם לחודש, זה בערך 100 שקלים. 12 שקלים פריט ממוצע כביסה וגיהוץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 10 שקלים לקילו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מדברים על דברים שונים, עשרה שקלים לקילו זה רק כביסה. אתה מדבר על חולצות כפתורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק, הוא מדבר על מכנסים אלגנטיים, בלייזרים, מכופתרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעל, יש מקומות שביקרתי בעיקר מקומות שפינו אליהם קיבוצים שלמים, יש שם מכונות כביסה והם עושים בעצמם. << דובר >> יעל דניאלי: << דובר >> זה בעיקרון נכון, הם כבר חודש מפונים, יש לנו פתרונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למשל, אני יודעת שיש מכבסה בירושלים שנותנת שירות למלון איביס במדרחוב, הם סגרו עם המכבסה במדרחוב 25 שקלים לכביסה, מכונת כביסה של שמונה קילו וייבוש. כשאתה מסתכל על כמות הפריטים שנכנסת לך בשמונה קילו זה לא מבוטל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המלונות רכשו מכונת כביסה. ראיתי למשל ברמדה, שמו בחניון 20 מכונות כביסה, אנשים עומדים, כל אחד מחכה לתורו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אסכם בקצרה. אני בחודש האחרון סיירתי רבות במדינת ישראל, מאילת ועד טבריה, בבתי מלון רבים. המטרה הייתה לבקר מפונים ולדאוג לצרכים שלהם, וכמעט בכל המקומות גיליתי פתיחות והבנה גדולה מאוד מצד מנהלי בתי המלון. גם בשעה הקשה הם שמו בצד את נושא הרווח, שמו בצד את הנושא של הורסים או לא. אני בטוח שבתי המלון יצטרכו לעבור במקומות רבים שיפוצים גדולים מאוד, כי אני רואה מה קורה בבתי המלון – יש כלבים, חיות נוספות ומשחקי כדורגל במסדרונות ועוד. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש דוגמאות רבות, מנגל במרפסת ששרף קומה, - - - שהסתבכו בספרינקלרים שגרמו לשיטפון בשתי קומות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יחד עם זאת, בישראל בתי המלון קוראים לריענון עוד לפני המלחמה והשימוש התכוף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תלוי, יש גם מקומות שגמרו שיפוצים ואז נכנסו המפונים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נכון, כשביקרנו בדן פנורמה אמרה מנהלת האירועים "את רואה את הקומה הזאת שמיועדת לכנסים? בדיוק סיימנו שיפוץ – החלפנו שטיחים וטפטים, דקה לפני שהכול קרה". היא אומרת לי ”תראי עכשיו, כל הטפטים מתקלפים כבר". << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני ישבתי עם יעל והיא הסבירה לי קצת כמו לתלמיד בכיתה א' מה זה בכלל בתי מלון. וכשאנחנו מדברים על זה שמאוד יקר בישראל, זה השלכות של המדינה שמקשה ומקשה. וזה לא נעשה קל יותר, זה יותר קשה. זה לא הזמן עכשיו לפתור את כל הדברים אבל כוועדה יש דברים שאנחנו נוכל לעזור בהם. קודם אני רוצה להגיד תודה לארגון, גם למשרד התיירות, לחיים כץ מגיעות מילים חמות מאוד, ראיתי כמה הוא פועל בנושא. יש להבין שהתהליך הוא ארוך, זה לא נגמר מחר בבוקר. לגבי נושא העובדים הזרים שבגללו אנחנו נמצאים פה כוועדה, אני האחרון שרוצה עובדים זרים בישראל, אני רוצה שהישראלים – יעבדו, ירוויחו טוב, שישקיעו בהם, שילמדו, אבל יש רצוי ויש מצוי. אני מבין שאנחנו היום נמצאים בשעה קשה של התעשייה. בתי המלון זה החלק הקטן, יש את הבניה והתשתיות, ויש את החקלאות ועוד. חבר הכנסת רביבו, עכשיו, יש לנו אפשרות לפתור מספר דברים ולעשות תוכנית קדימה – מה אנחנו רוצים בעוד עשר שנים? האם אנחנו רוצים להמשיך לכבות שריפות ולשים פלסטרים, או שאנחנו רוצים לעבור ענף-ענף. בנושא התעשייה – אני חושב שהעובדים הישראליים יכולים לעבוד בתעשייה. כי אם ילמדו מכניקה וטפסנות ונגרות וכן האלה וישלמו להם טוב כמו שהם מבטיחים – 15,000, נראה שאכן משלמים. אני מאמין שאנשים ילכו לעבוד בזה. אני חושב שיש תחומים אליהם לא נצליח להביא ישראלים – שטיפת כלים, ניקיון. יש להבין שבתחומים הללו אנחנו צריכים עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה קצת מרים לנו קצת. כשמדינת ישראל מגיעה למצב של איתנות כלכלית כזאת שכמעט ואין לה ידיים עובדות עם אחוז אבטלה נמוך כל כך, זה סימן שאנחנו צועדים בצעדי ענק להיות מדינה מערבית בכל המובנים. אני מחזק את מה שאתה אומר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בכל ועדה אני אומר – לא משנה באיזה תחום – אם חברי הכנסת או אנשים שמחליטים לא מגיעים לשטח, ולא מסתכלים בלבן של העיניים בנושא מסוים שהוא הולך לעסוק הוא לעולם לא יבין מה הוא צריך לעשות, לעולם. לשבת במגדל ולדפוק על הפטיש זה נחמד. אבל בסוף כשאתה מגיע לשטח ואתה פוגש גם את הקליינטים המפונים במצב הזה וגם את מי שמפעיל את המפונים, וגם את ענבל. בשבועות הראשונים כעסתי מאוד, אבל גיליתי בן אדם שהוא פתוח, קשוב ומבין מה קורה בשטח. גם לגבי אייל, הבנתי שיש אנשים שרוצים לעשות טוב, וזה קשה. אנחנו פה ביחד לעשות טוב וזכינו כולנו שיש לנו יושב-ראש. אני מפרגן לך תמיד, אני חושב שאתה – פתוח, קשוב, הולך עם הדברים עד הסוף, לומד את הדברים, גם כשנאמרים דברים שאתה לא אוהב לשמוע אתה מקשיב ואתה אומר "אולי יש משהו בדברים שלו" והכי חשוב – אתה אמיץ, ואצלך לא מדובר בפוליטיקה. שבימים אלו זה חשוב מאוד להבין שאנחנו זקוקים לחברי כנסת אמיצים שילכו נגד הזרם ולפעמים גם נגד היו"ר ואנשים שחושבים רק על פוליטיקה, יש גם כאלו. אנחנו פה רק כדי לעשות יותר טוב, אנחנו פה לא לכל החיים. היה לי טוב מאוד גם לפני שבאתי לכנסת ויהיה לי גם טוב מאוד אחרי, ברוך השם, וגם לך. בזמן הקצר שיש לנו אנחנו רוצים לעשות טוב ולעשות שינויים, בנושא זה אפשר לעשות שינוי שישפיע על יוקר המחייה בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רצוי שלנבחרי ציבור תהיה תכונה של זיהוי תהליכים, אני זיהיתי את הפוטנציאל בסימון – חברי הטוב – למרות שאנחנו יושבים משני צדי הבית תרתי משמע, יש לנו ביחד שעות רבות. כמעט מאז שמוניתי ונבחרתי לתפקיד, השקעתי לא מעט על מנת שסימון יהיה חלק מחברי הוועדה והוא שחקן נשמה ונמצא. לפני שיצאנו לחופשת הפגרה הוא התחייב שכשנחזור הוא הוא יתפנה לעסוק בנושא הזה. למרות שאתה נמצא פרק זמן קצר מאוד בוועדה, אתה – פעיל, שואל, מגבש עמדות, חוקר ומגיע עם שיעורי בית. יישר כוח עצום על כך, כמובן לצד חברתי היקרה כאחות, אתי עטיה ותכף נודה לכם עם כל השאר. אני מבקש להודות – להתאחדות המלונות, ליעל ולשמעון על הסיור, היוזמה, והאירוח, על הירידה לפרטים, ההנגשה של התחושה והחוויה של כלל המעורבים –המעסיקים, המנהלים, האורחים, המדינה וההשקעה הניכרת מקבלת ביטוי בכל שאלה והתייחסות שלכם. רואים שזה מגיע מבפנים, אני מבקש להודות לפרנקו על האירוח החם, על הארוחה ששמורה לאניני טעם, העליתם את הרף. אנחנו לא מפונקים, לפני שבועיים היינו בעוטף, אכלנו חמגשית קרה, לא התלוננו. ראינו שיש כאן שותפות נפלאה בין המגזר העסקי – כפי שביטאתם – לבין משרדי הממשלה. זה ממלא את הביטוי ויוצק תוכן להגדרה "להיכנס מתחת לאלונקה", כי כשפתחתם – את הדלתות, הלבבות והשערים לא ידעתם – כפי שאף אחד שלא ידע – מה תהיה ההכרה, אם תהיה ההכרה ובאיזו קונסטלציה, לאיזה פרק זמן. עבדתם פרק זמן ממושך מבלי שידעתם – אם תקבלו, כמה תקבלו, מתי תקבלו ובאיזה תנאים. הערכתנו שמורה לכם על כך, כמובן רואים את זה, אתם גם הטבתם לשנות דיסקט מהרגע להרגע ולא בפעם הראשונה – אני זוכר בתקופת הקורונה כאשר עדיין לא הייתי נבחר ציבור אך גם עקבתי מקרוב – לשנות דיסקט כשמתחם הופך להיות מאפס למאה בשנייה – ממתחם אירוח למתחם מגורים, תמיכה נפשית, סיוע חברתי והכלת אילוצים וצרכים. בדרך כלל אומרים "עד כאן אנחנו עושים" ומפה – לא שלא יודעים אלא לא עושים, זה לא במדיניות של המלון, כי כך מתנהל מתחם אירוח, אתם מגמישים מותחים את עצמכם לכל כיוון אפשרי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> עשית הקבלה לתקופת הקורונה, אז אני רוצה לספר לכם אנקדוטה. שבוע אחרי שפרצה הקורונה קוראים לנו בשבת בבוקר לקריה למשרד הביטחון. הקורונה באותם ימים היא כמו מגפה ועדיין לא ברור מהי, ואם יהיו לנו חיים ביקום אחריה. אנחנו מגיעים ואנשי פיקוד העורף אומרים לנו: "אנחנו צריכים מלונות בכל הארץ לחולי קורונה". אני קיבלתי התקף לב, אמרתי "איזה מלון ירצה להיות מלון של חולי קורונה?" ואז אני אומרת להם "תקשיבו, תנו לנו לעשות בדיקה בתנאי שלא תפרסמו את שמות המלונות כי אחרי זה אנשים לא ירצו להגיע אליהם אחרי שתיגמר הקורונה, ידעו שהיו פה מצורעים". באותו ערב חזרתי הביתה, וכבר הייתה התגייסות מדהימה של המלונות עוד באותו היום, ובסופו של יום אני חייבת לומר שהאירוח של חולי קורונה - - - , המלונות היו סגורים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החלוצים היו – לאונרדו והולידיי אין באשקלון, ודן פנורמה בתל אביב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הזכרת את זה ואני אומרת "להבדיל, אלף הבדלות" כי פה בדקה שנפל הטיל המלונות נפתחו. בקורונה קודם כל היה "עכשיו אנחנו נהפוך להיות מלונות של חולים?" זה נורא לתעשיית התיירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכל - - - היו מסלולים של פיקוד העורף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעניין איך העובדים הסכימו לעבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסכימו, ממוגנים, הייתה היערכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כמו שהיא אומרת בהתחלה מי ידע? היה פחד אלוהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה מאוד קשה, אבל הענף כולו – הצוות, העובדים והמנהלים נרתמו. כמו עכשיו, זו מלחמה על הבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, אני אסכם. הוועדה לעובדים זרים שמעה את הדרכים, האתגרים ואת הצרכים מהשטח. כדי לגייס עובדים ישראלים יש צורך לחשוב מחוץ לקופסה, ביטאתי את זה בכמה חלופות לצד צורך בהגדלת מכסות לעובדים מבחוץ. קודם כל מציאת פתרון למימוש המכסה הקיימת – שעדיין לא מומשה ערב המלחמה – תוך כדי יש לקחת בחשבון שכמדינה אנחנו צריכים להסתכל בראייה ארוכת טווח ולא לכבות שריפות נקודתיות. ביטאתי והסברתי את משמעות הבאת עובדים, בוודאי כשאנחנו מביאים אותם תחת הסכם בילטרלי – העובד מצפה לקבל יציבות תעסוקתית והשתכרותית. אנחנו מבינים שכל עוד מדינת ישראל – באמצעות ממשלת ישראל – לא קבעה יעד שהפלסטינאים מאיו"ש לא נכנסים לארץ, אנחנו מצפים לקראתם ומבינים שזה יקרה. אנחנו שומרים על פיזור סיכונים ולא ממוקדים בפלח שוק אחד שנותן את המענה, אפרופו הירדנים באילת, צריך גם על זה לתת את הדעת. נתפנה לכך אחרי שהמלחמה תסתיים כשידינו תהיה על העליונה בעזרת השם. הוועדה תדון בנושא האגרות ביום שלישי הקרוב, ויעל מוזמנת לדיון לוועדה. לאחר מכן תהיה לנו פגישה בארבע עיניים שתעסוק, בין היתר, בנושא זה ובעוד נושאים נוספים שעומדים על הפרק ושאני אצטרך לתת עליהם את הדעת. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אם מי אתה אמור להיפגש בארבע עיניים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עם יעל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הבנתי. ואתה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, היא מגיעה לדיון בוועדה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> היא תגיע לוועדה ואחר כך תשבו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, יש עוד כמה נושאים שצריכים לזקק אותם. הייתה לי גם פגישה מקדימה עם שר התיירות. הוא שיקף לי את המצוקות ואת האתגרים המרובים, ויעל רוצה לשקף אותם וזה טבעי, מעת לעת אני עושה את זה על פי צורך. בדרך כלל הפגישות מתבצעות עם טרנספורמציה של עדן ודקלה, אבל אני מתרשם מהכנות והאותנטיות באד הוק, וזה לא הוגן שאנחנו נתחיל לשאול יותר מדי שאלות שכשאתם מתגייסים בלי שום שאלות. הוועדה מבינה את התלות שיש למלונות באילת בעובדים מירדן, וכפי שאמרתי אנחנו נגד מונופולים ונאבקים בהם, אנחנו נדאג שאף אוכלוסייה המספקת שירותים כאלה ואחרים למדינת ישראל בכלל ענפי המשק – לא תהיה עם היד על השיבר, ועם האצבע על השלטר, בשביל לקבוע לנו את סדרי העדיפויות הלאומיים במדינה. בשם הוועדה, אני מבקש להודות – לרשות האוכלוסין, למשרד התיירות, למשרד העבודה, ולמשרד החוץ על השותפות, אנחנו נמשיך לעבוד יחד למען – אזרחי ישראל, כלכלת ישראל ולמען הביטחון התעסוקתי והאחווה במדינה. אני מבקש להודות שוב לחברי סימון דוידסון ולאתי עטייה, לאנשי הצוות שלי בכלל ובפרט למנהלת הוועדה, לדקלה ולעדן שעבדו ימים ולילות וריכזו מגוון רחב של בעלי תפקידים ונושאים לשיח כדי שהסיור הזה ייצא לפועל. אנחנו מסיימים כאן. תודה רבה. למי שמעוניין, אנחנו ממשיכים לזמן קצר מאחר ויש לי פגישה נוספת עם שגרירת תאילנד. אנחנו ניפגש עם מפונים, ביקשתי לכנס אותם, אני רוצה להקשיב להם ולשמוע מספר דברים נוספים. אם יש נושאים שאתם חושבים שאני יכול לסייע לכם להקשיב לכם – גם מעבר לביקור הזה או לשעות פעילות הוועדה – אני זמין, אני נכון, אני יודע להגיע אליכם אם יהיה לי זמן, אם תרצו דלת לשכתי פתוחה לרשותכם בכל זמן אחר, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:33. << סיום >>