פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת העבודה והרווחה
27/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, (פ/4314/25 כ/1011), של חה"כ אופיר כץ וחה"כ נאור שירי.
בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת של חה"כ ישראל אייכלר על כל הצעת החוק << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
טלי גוטליב
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
אופיר כץ
יוליה מלינובסקי
נאור שירי


מוזמנים: 
	לימור לוי
	–
	ס' ראש חיימ"ש, משרד הביטחון

	לוטם הכהן
	–
	יועמ"ש, משרד הביטחון

	דקלה חורש
	–
	לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	שרון כהן 
	–
	מנהלת תחום בכיר פניות, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	אורי כץ
	–
	לשכה משפטית, משרד האוצר

	גיל הכהן
	–
	רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	עילם שניר
	–
	רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שרה רובק
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

	סיון אזולאי
	–
	נציבה אזורית מחוז ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

	נטלי מופסיק
	–
	עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	שמרית חופי בהרב
	–
	מנהלת תחום פ"א, שירות אומנה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	שרית דמרי-דבוש
	–
	ס' היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	דבורה בן ישעיהו
	–
	גמלאית המוסד לביטוח לאומי

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	ורד וייץ
	–
	מנהלת תחום חקיקה, לשכה משפטית, ההסתדרות החדשה

	רותם אבידר צאליק
	–
	ראש תחום כנסת וקשרי ממשל, פורום נשות משרתי המילואים

	ריקי ברוך
	–
	גיסתו של אוריאל ברוך, משפחות החטופים

	טליק גווילי
	–
	אמא של רן גווילי, משפחות החטופים

	אודי גורן
	–
	בן דוד של טל חיימי, משפחות החטופים

	איתי סיגל
	–
	אחיין של קית' סיגל, משפחות החטופים



משתתפים באמצעים מקוונים: 
	שיר אבינועם
	–
	ר' תחום פרט, ענף תכנון כ"א, משרד הביטחון





ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, פ/4314/25 כ/1011 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, י"ט באייר תשפ"ד, 27.5.24 למספרם. הנושא הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מספר 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת אופיר כץ וחבר הכנסת נאור שירי. 

הדיון עכשיו הוא בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת של חבר הכנסת ישראל אייכלר על כל הצעת החוק. אנחנו אפשרנו לייעוץ המשפטי להכניס את התיקונים ההכרחיים כדי שנוכל לעשות את ההגנה על בני זוג של משרתים וגם את התקציב שנדרש ולא היה כל כך. 

אז אנחנו נפתח קודם כל את הדיון האם לפתוח את הרוויזיה. מי בעד פתיחת הרוויזיה? שלושה בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו פותחים את הדיון על הרוויזיה. לפני שאנחנו פותחים את הדיון על הרוויזיה ביקשו משפחות החטופים להגיד כמה דברים. אמנם בדיון הקודם כבר נאמרו הרבה דברים, אבל האנשים האלה לא דיברו בדיון הקודם. אז בבקשה, ריקי ברוך, גיסתו של אוריאל ברוך. 

 << אורח >> ריקי ברוך: << אורח >> 

שלום. אני ריקי ברוך, אני גיסתו של אוריאל ברוך. אוריאל בן 35, היה במסיבה בנובה. בדרכו הביתה כשהתחילו הרקטות הוא נרצח על ידי מחבלי החמאס וגופתו נחטפה לעזה. אנחנו במשך שישה חודשים לא ידענו מה קורה איתו, לא ידענו אם הוא חי, אם הוא מת, אם הוא נחטף והיינו בחוסר ודאות שקרע אותנו לגזרים. כעבור שישה חודשים הודיעו לנו שהוא נרצח והוא חטוף בעזה בוודאות. 

לאוריאל יש שני ילדים קטנים שאין לנו שום הסבר לתת להם לגבי הסיטואציה ההזויה הזו שאנחנו נמצאים בה. אין לנו קבר לעלות אליו ואנחנו בסוג של סיוט שלא נגמר, משמחת תורה עד היום אנחנו חווים יום יום את הטבח שעברנו, ואת הדבר הכי נורא שאפשר לעבור אנחנו עוברים יום יום שעה שעה. 

אנחנו מצפים ממקבלי ההחלטות שרואים מה שקורה פה, שראו מה עברנו, שייקחו אחריות ויעשו כבר מעשה חזק ויגרמו לאויב האכזר הזה להבין שאנחנו לא עוד אחד שאפשר לבוא ולעשות בו מה שרוצים, אלא אנחנו עם שיש לו מדינה וצבא, אנחנו עם שיש לו ביטחון ואנחנו מבקשים שתממשו את הביטחון הזה ואת הכוח שיש לנו נגדם, תשתמשו בו. 

תפעילו כוח צבאי, תחסמו סיוע הומניטרי, אל תיתנו להם פרסים, אל תיתנו להם כוח, תחלישו אותם ותיתנו להם להבין שלא כדאי להם לשמור את החטופים אצלם ובטח ובטח שלא יעלו על דעתם לעשות לנו עוד יום כזה או עוד דבר כזה, לא בתוך המדינה שלנו ולא מחוצה לה. אנחנו צריכים את הביטחון ואנחנו צריכים אתכם שתיתנו לנו אותו ותעשו הכול כדי שיהיה לנו ביטחון במדינה שלנו ושהחטופים יחזרו הביתה הכי מהר שאפשר. תודה רבה. 

 << אורח >> טליק גווילי: << אורח >> 

צוהריים טובים לכולם. אני טליק גווילי, אני אמא גאה של רן גווילי, שוטר יס"מ שיצא להילחם כשהוא בחופשת מחלה, נפצע תוך כדי, ניהל ירי וקרב ובחודש ינואר, 30 בינואר, הודיעו לנו שככל הנראה הוא לא בחיים והוא נחטף לעזה. 

אני פה כי אני באמת רוצה להעביר סוג של מסר, אני רוצה לדעת שהבן שלי לא הלך סתם, לא יצא סתם להילחם, אני רוצה לדעת למה אנחנו מתמהמהים, למה ההרגשה והתחושה שלי היא שלא עושים יותר מדי, שלא זזים. יש איזה שהיא תחושה אצל כל העם, לדעתי, שמשהו קורה ולא בדיוק קורה עד הסוף. למה זה נעצר? אם צריך להיות עסקה אז שתהיה עסקה, אם לא צריך להיות עסקה – למה אני צריכה לשבת פה ולדבר על זה? 

אנחנו רוצים שכולם יחזרו כמה שיותר מהר, אנחנו רוצים כביכול שכל חיילי צה"ל יחזרו הביתה שלמים, אנחנו לא רוצים לראות עוד כאב, אני בטוחה שאף אחד ממכם לא רוצה לראות את זה, אבל תנסו לעשות איזה שהוא משהו שההנהגה או שהצבא או שתהיה איזה שהיא אמירה שאנחנו העם, לא רק המשפחות, נרגיש גאווה, שיש לנו על מי לסמוך. מה שקרה לנו ב-7.10 אסור שיקרה שוב, אבל אנחנו רוצים לדעת שיש לנו גב וזאת העבודה שלכם. תוכיחו לנו שיש לנו גב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אודי גורן, בן דוד של טל חיימי.

 << אורח >> אודי גורן: << אורח >> 

תודה, חבר הכנסת אייכלר. האמת שטליק ביטאה בדיוק את הדברים שרציתי לומר. אנחנו עוד רגע שמונה חודשים בתוך התופת. הוועדה הקודמת נפתחה בסרטון, כך הבנתי, לא הייתי פה. אין לי ספק שבלתי אפשרי להישאר אדישים כשרואים את זה והסיבה שמשפחות התצפיתניות החליטו לחשוף עכשיו את הסרטון הזה זה מעבר לעובדה שהן מסתובבות עם הסרטון הזה בראש כל הזמן זה כדי לחזור ולהדגיש את תחושת הדחיפות. 

תחושת הדחיפות הזאת אצלנו היא יום יומית ואני פשוט מהדהד את דבריה של טליק, היא לא מתבטאת בפועל. אני יושב פה עם שניכם, שלושתכם, אבל עם שניכם חברי הקואליציה, ואני אספר לכם שבשיחות האישיות עם כולם אנחנו שומעים שוב ושוב שפדיון שבויים זה ערך נעלה ביהדות, הצלת נפשות מעל לכל דבר אחר, ואז כשאנחנו עוברים ושואלים את השאלה אז מה קורה? אז למה זה לא קורה? אנחנו מקבלים שוב ושוב את אותה תשובה, אנחנו לא כל כך יודעים. 

יריב לוין אומר את זה בעיתונות, מיקי זוהר אומר את זה בחדשות, לא כל כך יודעים. בשיחות אישיות אנחנו ממשיכים ושואלים, מה קורה, למה לא מתקדם שום דבר? ושוב ושוב אנחנו לא יודעים. אז מי יודע לתת לנו תשובות? ראש הממשלה מאוד עסוק, אין לו זמן לפגוש אותנו. שר הביטחון ככל שהוא יכול, חברי קבינט אחרים ככל שהם יכולים, אבל את התשובה חד משמעית מה קורה אנחנו לא באמת מקבלים. 

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

שלום. איתי סיגל, אחיין של קית' ואביבה, שניהם נחטפו מהבית שלהם מכפר עזה, אביבה חזרה אלינו ביום ה-51 וכעבור 234 יום קית' עדיין שם. קודם כל אני מחזק את כל מה שנאמר עד כה והדבר המרכזי בזה זה שמה שהממשלה מבטיחה לא קורה. אין קבלת החלטות. אני חושב שזה דבר נורא שאין קבלת החלטות ושהעם מרגיש את זה. זה עוד יותר נורא שאתה מרגיש שמי שאמור להוביל אותך אינו לוקח החלטות ועקב כך אתה מאבד ביטחון, אתה מאבד ביטחון במי שאמור להביא לך ביטחון ובתקופה כזאת זה הדבר הכי נורא. 

להוסיף לזה, אני רוצה לדבר על הדיכוטומיה שחלק מאנשי הממשלה יוצרים, על ההפרדה שהם יוצרים בין מטה משפחות החטופים ופורום תקווה וגבורה, וזה גם לא משהו מה-7 באוקטובר, זה משהו שקורה הרבה לפני כן, שמכרסם בחברה שלנו וזה רוע אחד גדול. אני חושב שעלינו כחברה להוקיע את זה ועל הממשלה, חברי קואליציה ואופוזיציה, להוקיע את זה, זה דבר נורא שגורם להרבה שנאה בעם. אנחנו יכולים לראות את זה בהפגנות שקורות, בצדק או לא בצדק, אנחנו יכולים לראות את זה בהילולה במירון, שהייתה שם הרבה אלימות במקום שלא אמורה לקרות אלימות. זו תוצאה של הרבה שנים ואנחנו כאזרחים צריכים לשאול את עצמנו האם מי שמוביל אותנו, מי שמנהיג אותנו, מי שנבחר ראוי לכך. לי התשובה ברורה, לא. 

ובגלל זה אני כאן, קודם כל בשביל להזכיר לכולם, כל מי שנמצא כאן, למי שאומר שיש לו כוח ומי שאומר שאין לו כוח, שדוד שלי כבר 234 יום מחכה שיצילו אותו יחד עם עוד חטופים וחטופות חיים ונרצחים שצריכים לחזור הביתה היום, ושאם אתם לא תעשו את זה אנחנו לא נתקדם. כמו שיצאתי מוועדת חוץ וביטחון על זה שמאריכים מצב חירום בעוד שנה, כשבכלל היינו במצב חירום לפני ה-7 באוקטובר, מה אנחנו עכשיו? אם אנחנו נתרגל לדבר הזה, לזה שיש חטופים, אז מה יהיה בעוד שנה? מה יהיה בעוד שנתיים? תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון של הרוויזיה. אנחנו עדיין תחת הרושם של הדברים הקודמים. אני רוצה לומר בפתיחת הישיבה, אדוני יו"ר הקואליציה, התמונות הקשות של האלימות האכזרית אתמול במירון מוכיחות כי זכויות האדם במדינת ישראל אינן דבר מובן מאליו. אולי יש אנשים שיש להם זכויות, אבל יש אנשים שאין להם זכויות אדם. 

אני מדבר על רמיסת כבודם של אנשים שהייתה תחושה שהמפקדים והשוטרים שאחראים לפשעים האלה, לאלימות הזאת, חייבים להיות מושעים לאלתר. לא ככה מתמודדים עם אנשים מבוגרים ועם נשים שבאות להתפלל לציון רבי שמעון בר יוחאי גם אם זה לא היה במסגרת החוק. שוטר שדחף יהודי מבוגר באכזריות על הרצפה ופצע אותו עד זוב דם, אסור לו להישאר במשטרה. אמנם אנחנו חיים במדינת מלחמה ואפשר להבין שיש אגרסיות, אבל דווקא שוטרים חייבים לדעת שאסור לנצל את הכוח השלטוני בשביל לפגוע באנשים. 

אני בטוח שהשוטרים האלימים שואבים את השנאה העזה שלהם, גם לאנשים שהוכו וגם לאנשים שהובלו למעצר והתעללו בהם בבתי המעצר, ויש לי עדויות מזעזעות, כל זה בא בגלל ההסתה התקשורתית. לא פלא שאנשים שצופים מדי יום, מדי ערב, במהדורות ההסתה שמשמיצות ומתירות את הדם של הציבור החרדי מתנהגים כך בהזדמנות הראשונה באלימות. 

כל הפוליטיקאים מכל המפלגות, אני רוצה לפנות אליכם, מי שרוצה דו קיום בארץ הזאת לפני שאנחנו מדברים על השלום - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כבוד היושב ראש, הסרט אתמול היה מזעזע, הסרטון של הנדחף, אבל גם הסרטון ש - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גברת ביטון, אם את רוצה דו קיום עם העולם הערבי, עם השכנים ביהודה ושומרון - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אמרתי שאתה מכליל את הפגיעות של השוטרים גם בזה, גם במשפחת קדם שנתקפה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את תיתני לי לדבר? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני אתן לך, רק חשוב שכולנו נחשבים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם את תיתני לי לדבר אני מאוד אכבד את זה, את יודעת שאני מכבד אותך. אני אומר שמי שרוצה דו קיום עם הערבים ביהודה ושומרון ובעזה ובשלום צריך קודם כל שיהיה דו קיום בין יהודים ליהודים. לכן חייבים לעצור את ההסתה נגד כל ציבור שהוא, בוודאי הציבור החרדי שהפך לקורבן התקשורת יום יום. אני לא רוצה להגיד למה זה עלול להביא, אבל מה שהיה אתמול זה מספיק בשבילי לדעת שעברנו את כל הגבולות. 

אני ביקשתי בוועדה לביטחון לאומי שאני חבר בה לעשות דיון, אבל היות שהוכו קשישים וקשישות ותלשו מטפחת מיהודייה קשישה באלימות אני חושב שגם ועדת העבודה והרווחה צריכה לשמוע את זה. 

עכשיו נעבור לעניין של הרוויזיה. היועצת המשפטית, מה נשתנה ברוויזיה? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

קודם כל נושא מרכזי ועיקרי שאולי כדאי לפתוח בו זה העניין של המקור התקציבי. נשמע אולי מהאוצר, האם יש מקור תקציבי? מה העלות התקציבית המעודכנת והאם יש הסכמת ממשלה? 

 << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 

כן, עודכנו שנמצא מקור תקציבי לכיסוי העלות הנובעת מתיקון החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה, בשורה טובה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

מה העלות התקציבית? 

 << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 

העלות מוערכת בכ-70 מיליון שקלים בשנת 2024, המקור הוא שינוי סדרי עדיפויות פנימיים בהקצאה התקציבית. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

ויש הסכמת ממשלה לתיקון המוצע? 

 << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 

הועמד מקור תקציבי בהתאם לכללים הרגילים בממשלה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אפשר רק להבין, זה בדיוק אותו תיקון שכבר הוצבע עליו כאן? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש נוסחים שרצית – 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן, מלבד השאלה הזאת ונענה, רק לא הבנתי עד הסוף את התשובה שלך, אני מבינה שיש הסכמה של ממשלה לתיקון? זאת אומרת יש מקור תקציבי ויש הסכמת ממשלה לתיקון המוצע? 

 << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 

זה לא חזר לדיון בממשלה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

לא צריך. 

 << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 

לא הייתה החלטה חדשה של ועדת השרים לענייני חקיקה או משהו כזה, אבל במסגרת הליכי החקיקה בכנסת והשינויים שנערכו בין הנוסח הממשלתי שאושר לנוסח בכנסת הועמד מקור תקציבי שעומד בכללים הרגילים גם להצבעה של חברי הממשלה על הצעת החוק הזאת לאחר שנמצא מקור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להזכיר ליועצת המשפטית שאכן הכנסת סוברנית להחליט על כל תקציב. אנחנו רק מתייעצים עם הממשלה האם יש להם מקורות. יש להם מקורות, אנחנו נחליט על מה אנחנו נסכים.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

גם במליאה כשאנחנו נעלה את החוק הממשלה, להבנתי, תודיע שהיא תומכת בחוק. 

 << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 

יש גם הוראות בחוק בנוגע לתמיכה של הממשלה בהצעות חוק בעלות עלות תקציבית, זאת אומרת הצעות חוק תקציביות וכדומה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בגלל זה שאלתי האם הממשלה תומכת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עד שכבר הממשלה תומכת לא צריך לשאול עשר פעמים אם היא תומכת, היא עוד עלולה לחזור בה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

ועוד תומכת במשהו חיובי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, משהו בקונצנזוס.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני אעבור ברשותך לתיקונים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שאלה, אדוני היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בקשר לחוק הזה? 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בקשר לחוק הזה, בוודאי. אנחנו בזמנו ניסינו לקדם נושא של הארכת חופשת לידה לנשות משרתי מילואים, עשינו על זה הרבה דיונים אצל דוד ביטן בוועדת כלכלה והוא היה בדין ודברים ואז מצאנו את המקור דרך הקרן למשרתי מילואים, כי ברור שהמצב הוא מיוחד, כשהבעל 200 יום במילואים, האם זה מתייחס לחוק הזה או שזה כסף אחר? 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

רק נגיד שלחוק עבודת נשים לא היה תיקון, אבל כן הועמדו - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, זה לא היה במסגרת חוק. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

אני רק אסביר. שאלת אם יש סוג של סיוע לנשים במצב הזה. התקציב של קרן לסיוע. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, דרך קרן הסיוע. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

יש תקציב של קרן הסיוע לנשים שלא יכולות לחזור למקום העבודה וגם כאן ההצעה הזאת במענק מתייחסת למצב שבו לא תהיה כפילות, אם הקרן נותנת אז זה ירחיב אותה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה חשוב כי אנחנו הקדשנו הרבה מאוד זמן לזה והיו על זה מלחמות, כי ברור שהמצב הוא מיוחד ושאין בן זוג שיכול לעזור ולתמוך והיא לא יכולה להשאיר תינוק.

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> 

זה מקור תקציבי אחר. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל זה קיים? בזמנו סידרנו את האירוע, זה קיים דרך הקרן? 

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר גמור. נמשיך את הדיון. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני אקריא בעצם רק תיקונים שלא היו בנוסח הקודם או שהוועדה קיבלה החלטה וניסחנו לאחר מכן ואני רוצה להביא שוב פעם בפניכם. 

התיקון הראשון נמצא בעמוד הראשון בסעיף 3. זה תיקון לסעיף העונשין. בדיון הקודם הוועדה החליטה לבקשת משרד הביטחון להוסיף איסור גם לפגוע בתקופת ההגנה של 30 הימים לאחר תום שירות המילואים. זה לגבי משרת המילואים עצמו, לא בני הזוג, גם פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה. זה כבר הוחלט בדיון הקודם ועכשיו בהתאמה בכמה מקומות שאני אציין לאורך הנוסח הוספנו התאמות. 

בסעיף העונשין, הוא לא מופיע בפניכם, אני אקריא: פסקה (1), בסעיף 41א1 לחוק העיקרי, במקום כותרת השוליים יבוא 'עונשין'. כותרת השוליים הייתה 'עונשין פיטורים בלא היתר'. מכיוון שאנחנו מוסיפים כאן גם פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה אני מציעה שכותרת השוליים תהיה כללית יותר, עונשין, וכך תכלול גם את הפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה. 

ב-(2), וזה כן נמצא בנוסח לפניכם, במקום 'העובר על הוראות' יבוא 'המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות'. 

בעמוד 2, בסעיף 5. סעיף 41ב לחוק החיילים המשוחררים עוסק בחובותיו של מעסיק בפועל אם העובד הוא עובד של קבלן כוח אדם. במקרה כזה מוצעת גם פה התאמה שנדרשת לגבי איסור הפגיעה בהיקף משרה או הכנסה כך שגם על המעסיק בפועל יחול איסור לגרום לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה בתקופת ההגנה של משרת המילואים ואני אקריא את הסעיף. 

	תיקון סעיף 41ב
	5.
	בסעיף 41ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	"(א1) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או הכנסה של עובד קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 41א(ב)."


 
תיקון נוסף, גם לעניין הפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, הוא כבר הוכנס בדיון הקודם, אבל הנוסח הוכנס רק בעל פה, הנוסח לא היה בפני הוועדה אז אני רק מקריאה את הנוסח. תיקון סעיף 45א, הוא עוסק במפקח לעניין חוק שוויון ההזדמנויות, גם פה מוצע להוסיף פגיעה בהיקף משרה או הכנסה.

	תיקון סעיף 45א
	6.
	בסעיף 45א לחוק העיקרי, אחרי "פיטורי עובד" יבוא "או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו,".



 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

אדוני, אפשר לשאול משהו לגבי סעיף שאין לגביו תיקון? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, קודם נגמור את התיקונים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני עוברת לעמוד 3. בנוסח שבפניכם אתם יכולים לראות את סעיף קטן (ה) המוצע, הוא הסעיף שעוסק באיסור על מעסיק לפטר עובד או להוציא עובד לחל"ת בתקופת שירות המילואים של בן הזוג. אני לא מקריאה את כל הסעיף, אני רק אציין את פסקה (2) שמוצע להוסיף שהיא בעצם מקביל לסעיף 2(ב)(3) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום ומוצע להוסיף שההוראות האלה יחולו גם לגבי אומנים שמתגורר אצלם ילד בתקופה הזאת לפי חוק אומנה לילדים בהתאמה, שוב פעם, למה שקבוע בחוק הגנה על עובדים.

יש פה נציגים של משרד הרווחה, אני מבינה שבאופן רוחבי בחקיקה שעוסקת בהגנה על עובדים אתם מחילים את ההוראות גם לגבי אומנים? 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> 

אכן גם בחוק במקור הוסף סעיף שמאפשר את אותה הגנה גם לגבי אומנים ונדרש אישור של מנחת אומנה שהילד התגורר בבית משפחת האומנה בתקופה שבה נדרשת ההגנה. מדובר יהיה באישור שיינתן רק עם תאריך הלידה של הילד ללא פרטים נוספים מזהים בשל החיסיון שחל על משפחות אומנה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

לכן נדרש לפי הנוסח אישור של מנחה האומנה. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> 

נכון, ללא פרטי הילד. זה לא כתוב, אבל ככה אנחנו מנחים את מנחות האומנה של כן להתייחס לגיל, כי הגיל הוא משמעותי לצורך ההגנה, ולהתייחס למגורים בבית אותה משפחה בתקופה שבה נדרשת ההגנה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני אקריא את הסעיף שמוצע פה להוסיף. בסעיף 41א2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ה) המוצע מוצע להוסיף את פסקה (2), כך שיהיה כתוב בה: 

	
	
	(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים; לעניין זה – 

	
	
	"אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים; 

	
	
	"חוק אומנה לילדים" – חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.



בהמשך יהיו גם תיקונים נוספים לגבי אומנה שאני אקריא בהמשך. 

אני עוברת לעמוד 4. אני אציין משהו קטן שעלה במהלך הניסוח ורציתי לחדד אותו. בעמוד 4, בתוך ההגדרה הוצאה לחופשה ללא תשלום בפסקה (ג) יש הגדרה של תקופה של פחות מ-30 ימים. בנוסח הקודם היה כתוב 'ובלבד שבחודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום', הוספנו את המילים 'ובלבד שבמהלך החודשיים'. כמובן אין כוונה שהוא ישהה או היה צריך להיות בחל"ת במהלך כל החודשיים כולם, אלא שבמהלך התקופה של החודשיים, גם אם לתקופה קצרה יותר, ואם סך התקופות של החופשות ללא תשלום הוא 30 ימים לפחות אז זה נחשב כהוצאה לחל"ת לפי הסעיף. אין פה שינוי במהות, להבנתי, ממה שהוחלט בדיון הקודם, רק זה לא בא לידי ביטוי קודם בנוסח ועכשיו הוספנו את המילה 'שבמהלך'. 

אני עוברת לסעיף קטן (ז). סעיף קטן (ז) עוסק בהחלטת ועדת התעסוקה לעניין היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום. קיבלנו הערות מכיוון ההסתדרות לכך שלא ישתמע שכשוועדת התעסוקה נותנת היתר אם הוכח שההוצאה לחל"ת לא קשורה לשירות המילואים של בן הזוג או של ההורה האחר, או להיעדרות העובד או לאי ביצוע עבודה עקב כך, ודאי שאין כוונה שהיא תיתן את ההיתר הזה אם אין הסכמה של העובד להוצאה לחל"ת מכיוון שחל"ת כמובן דורש הסכמה של שני הצדדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל חל"ת.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כל חל"ת, בדיוק, ולכן כדי שיהיה ברור הוספנו בסיפה של פסקה (1) וגם בסיפה של פסקה (2), אני אקריא ברשותך את כל הסעיף כי הנוסח שלו השתנה. 

	
	
	(ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיימו אחד מאלה:

	
	
	(1)  המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד;



בפסקה (2), הוועדה יכולה לתת היתר אם הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום ובסיפה אנחנו מוסיפים את תמונת המראה של העניין, אם העובד הוא זה שמעוניין לצאת הוועדה עדיין צריכה לבדוק שיש הסכמה של הסכמה של שני הצדדים ולכן מוצע להוסיף: 'אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימה להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור'. היא מוודאת בעצם את הסכמת הצדדים להוצאה לחל"ת.

אני עוברת לעמוד 6, סעיף 9 שבפניכם, המהות שלו הוחלטה ונוספה בדיון הקודם. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לי הערה כללית לכל החוק. יכול להיות שאני לא מבינה, יכול להיות שזה בחוק אחר, משפחות של אנשי קבע - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה חוק אחר. דיברנו על זה גם בדיון הקודם קודם. זה לא אותו חוק. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אדוני היושב ראש קיים על זה פה דיונים, בינתיים במשרד הביטחון הוקמה קרן למשפחות של אנשי קבע, אבל הגנה על פיטורים זה בחוקים האלה, זה עכשיו.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הנושא עלה במהלך הדיונים הקודמים והוחלט על ידי הוועדה שזה לא ייכנס, פה מדברים על בני זוג שמשרתים במילואים, החוק שמתייחסים אליו הוא חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) ואנחנו מתקנים סעיפים שנוגעים למשרתי המילואים, וזה מה שהוחלט. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

אפשר להבהיר נקודה אחת בהקשר הזה? לדייק? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משרד העבודה ישיב לך אולי יותר טוב.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יכול להיות שאדוני היושב ראש ישיב לי, כי אתה בקי בחומר. בזמנו כשדיברנו על משפחות אנשי קבע אמרנו שההגנה שלהם בפני פיטורים קיימת בהוראת שעה, זה קיים? 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

כן, והיא תמשיך לחול, עד ה-1 ביולי יש הגנה מפני פיטורים גם לנשות משרתי קבע. חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

וזה קיים? 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נחה דעתך, אפשר להמשיך.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אני מצטערת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, זה טוב שאת אומרת את זה ומעלה את זה, אנחנו נמשיך. אולי ניתן לנציגת ההסתדרות, רצית להגיד משהו, גב' וייץ.

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

כן, רציתי לומר לאותו סעיף (ז) בעמוד 4, ברישה שלו כתוב 'ובלבד שטענותיו והתקיימו אחד מאלה', להבנתי זה צריך להיות 'והתקיים אחד לאלה', לא 'והתקיימו'. זו הערה קטנה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה עבר נסחות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ניתן לנסחים להכריע. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

ורציתי לשאול לגבי סעיף 4(ג). בסעיף 4(ג) מדובר על יידוע חיילי המילואים על הזכויות ועל החובות, כי יש דרישה שבן או בת הזוג יודיעו על הימצאו של בן או בת הזוג במילואים. אני חשבתי שהיידוע צריך להיות לא רק על אותו סעיף, על (ב)(4) כפי שזה מנוסח, כי כתוב על האמור בסעיף זה - - -

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

את מדברת בעמוד 2? 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

כן, היו"ר ביקש שאני אעיר את הערותיי. אני חשבתי שכדאי להוסיף כאן גם את סעיף 7(ב) ו-15(א) כי גם שם יש חובת יידוע, אז כדאי שהם יידעו על זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני לא מבינה למה את מתייחסת כשאת אומרת שקבועה חובת יידוע? הבנתי שאת רוצה להכניס את זה, אבל לא הבנתי לגבי מה חסר לך פה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

כתוב שיודיעו, במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים ובמידע המפורסם באתר האינטרנט ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם או להורהו האחר וכן הלאה. אבל יש חובת יידוע לא רק לפי סעיף זה, אלא יש חובת יידוע לפי סעיף 7(ב) ו-15(א). כדאי שהם יידעו על החובה הזאת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני מבקשת להפריד, אין בנוסח כרגע של החוק חובת יידוע לגבי 7(ב) ולגבי 15. את מציעה להוסיף חובת של יידוע גם לגביהם. יש יידוע של העובד למעסיק שלו. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

לפי סעיף 7(ב) העובד צריך להודיע למעסיק, בעמוד 3: 'העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר – ', הוא צריך לדעת שהוא חייב להודיע אחרת איך הוא יודיע? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל ברור שהוא יודיע. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

איך הוא יידע שיש עליו חובת הודעה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי הוא קיבל צו מילואים, מה זאת אומרת? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה, הוא יוצא למילואים והוא לא אומר? 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

מדובר על בן הזוג. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

ברור שהוא מודיע, דיברנו על זה גם בדיון הקודם, דיברנו על זה בהקשר שהוא צריך לצאת שעתיים קודם. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

אבל איך העובד יידע שהוא צריך להודיע למעסיק כאן, לפי סעיף 7(ב). כדי שתחול הזכות כתוב שהעובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד וכן הלאה, אני שואלת מהיכן העובד יידע שהוא חייב להודיע למעסיק על מנת להיות זכאי לזכות? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כשאומרים מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה, הוראות סעיף זה אלה הוראות 41א2 שהן ההוראות שנוגעות לעניין של ההיתר. בגלל שההיתר נקבע כהוראת שעה אז הוא מופיע בהמשך הנוסח, אבל כשיכינו נוסח משולב הוא יצטרף לתיקון של 41א2, לכן היידוע לפי סעיף קטן (ג) באתר האינטרנט הוא חל גם לעניין הזה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> 

גם לעניין 15(א) לדעתך, שזה הוראת המעבר? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הוראת המעבר באמת עובדת בנפרד, אבל אני רק אציין לגבי הוראת המעבר ש – 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כבר הגענו ל-15? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

עוד לא הגענו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נדבר כשנגיע. תשמרי את ההערה הזאת כדי שנזכור. נתקדם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

עמוד 6. בדיון הקודם, אם אדוני זוכר, האוצר והממשלה ביקשו להאריך את התקופה שקבועה כיום בסעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי כך שתשלומים לפי הסכמים לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בשל המצב הביטחוני המיוחד לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם. הוועדה נענתה לבקשה אז אני מקריאה את הנוסח כי לא הקראנו נוסח. 

	תיקון חוק הביטוח הלאומי
	9.
	בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), בסעיף 406(ה), במקום "כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024)" יבוא "כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)".


 
התיקון הבא לא מופיע בנוסח בפניכם, הוא בעמוד 6. סעיף 286א המוצע הוא המענק לבני זוג של המשרתים במילואים. בפסקה (3) יש גם את התיקון של האומנה שתיכף אני אקריא אבל יש עוד תיקון קטן. ברישה, כתוב: 'הוא הורה לילד שטרם מלאו לו 14 שנים או לתלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988' ובעצם לכל אורך החוק דיברנו על עובד שעמו ילד, זאת אומרת הילד צריך להיות עמו. גם פה מוצע בהתאמה לתקן בפסקה (3), במקום שיהיה כתוב 'הוא הורה לילד' שיהיה כתוב 'יש עמו ילד', כך שרק הורה שבאמת הילד עמו יהיה זכאי למענק. אני מקריאה: 'יש עמו ילד שטרם מלאו לו 14 שנים או תלמיד עם צרכים מיוחדים' וכו'. 

בהקשר הזה נוסיף גם את העניין של האומנה: 'או שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, ובידו אישור מנחה אומנה כהגדרתו בחוק האמור המעיד כי בתקופה האמורה בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד כאמור לפי אותו חוק;'. גם כאן לגבי המענק אומן יהיה זכאי אם הוא עומד בשאר התנאים הקבועים בסעיף לקבל את המענק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ההגנה והמענק. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בפסקה (4), הערה של המוסד לביטוח לאומי. היה כתוב 'הוא היה עובד שכיר בתקופה של שישה חודשים', הם מציעים למחוק את המילה 'שכיר'. שרית, את רוצה להסביר.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה של עובד שכיר, יש עובד או עובד עצמאי. מבחינתנו מספיק שיהיה 'עובד' והכוונה זה לעובד שכיר כמו שאנחנו מכירים את המושג. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר גמור, עניין לשוני. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני עוברת לעמוד 7, בסעיף קטן (ב) נפלה טעות קטנה בתאריך, במקום כ"ב בתשרי התשפ"ג צריך להיות התשפ"ד, כדי שיהיה תואם לתאריך הלועזי של ה-7 באוקטובר 2023. 

אני עוברת לעמוד 8. בסעיף (ו) המוצע נועד לעגן את מה שהוועדה החליטה בדיון הקודם, שלא יהיה כפל של מענק מקרן הסיוע יחד עם המענק לפי החוק הזה, לפי ההסדר הזה. הנוסח שבפניכם זה הנוסח שהוצע. 


	
	
	(ו) לא ישולם מענק לפי סעיף זה בעד פרק הזמן של 21 הימים שאחרי תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה לפי סימן ג לפרק ג' למי שקיבל מענק מקרן הסיוע בעד אותה תקופה לפי סעיף 6.ז.3 להחלטת הממשלה מספר 1226 מיום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024)."



להבנתי, וכפי שהוזכר בדיון הקודם, המענק לפי החלטת הממשלה ניתן בעד התקופה של 21 הימים שלאחר תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה, כלומר לאחר 15 שבועות ואז בעד 21 הימים האלה אי אפשר יהיה לקבל, כמו שהוועדה קבעה בדיון הקודם, גם מענק לפי ההסדר הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מדברת על כפל מענקים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן. קרן הסיוע, יש לה שמות שונים במקומות שונים, רציתי לשאול אם יש פה נציגים שיכולים להגיד לנו את השם המדויק שלה כדי שנוכל לכתוב אותו באופן מדויק בחקיקה. 

 << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> 

קרן הסיוע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קרן הסיוע של מי? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה השם המלא של קרן הסיוע? 

 << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> 

קרן הסיוע למשרתי המילואים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בתקנון היא נקראת הקרן לסיוע עבור משרתי המילואים ובני משפחותיהם ששירתו בתקופת מלחמת חרבות הברזל, בהחלטת הממשלה כתוב הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי המילואים. אני רק רוצה לוודא שאנחנו משתמשים בחקיקה במונח הרשמי של הקרן. את אומרת קרן הסיוע למשרתי המילואים? 

 << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> 

ככה מוגדרת הקרן. אלא אם יועצים משפטיים פה רוצים לתקן אותי אחרת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בסדר גמור. תודה רבה. בנוסח שהקראתי קודם במקום 'מקרן הסיוע' יהיה כתוב 'מקרן הסיוע למשרתי המילואים'. 

בדיון הקודם הביטוח הלאומי ביקשו זמן היערכות של 45 ימים בשביל התשלומים הראשונים. בשיחות איתם על הנוסח הם אמרו שהם כבר התחילו להיערך ויכול להיות שהם יוכלו לקצר את התקופה. אתה רוצה לשמוע מהם? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איזה תקופה הביטוח הלאומי רוצה? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אנחנו ביקשנו עד ה-16.6. ב-16.6 אנחנו נערכים לכך שכבר באתר הביטוח הלאומי יהיה את הטופס הייעודי להגשת תביעה למענק הזה. כמובן יעשו את הבדיקות לזכאות ומי שתימצא זכאית אז תוך מספר ימים לאחר מכן כבר יתקבל אישור על הזכאות ואת התשלום בהתאם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי, 16 זה עוד שבועיים. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בנוסח שמוצע פה בפני הוועדה, ואני אקריא אותו, מוצע שיום התחילה של הסעיף של המענק יהיה ב-16 ביוני, אבל הוא יחול גם לגבי מי שהוצא לחל"ת כבר מיום 7 באוקטובר. התחולה היא רטרואקטיבית לעניין הזה. אני אקריא. 

	
	
	(ב) תחילתו של סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף קטן (א) ביום י' בסיוון התשפ"ד (16 ביוני 2024); ואולם הוא יחול גם לגבי מי שהוצא לחופשה ללא תשלום מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומתקיימות בו הוראות הסעיף האמור החל מאותו מועד.



בסעיף הארכת התוקף פנו אליי ממשרדי הממשלה מוצע שאת הארכת התוקף, שזה נוגע גם להסדר שנוגע לחובת המעסיק לבקש היתר שאפשר להאריך בשלוש שנים וגם לגבי ההוראה שנותנת תקופת הגנה של 14 יום ואפשר להאריך אותה בשנתיים, הם רוצים שהצו יותקן בהסכמת שר העבודה ולא רק בהתייעצות עם שר העבודה. רציתי לשאול מה עמדת הוועדה לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר גמור. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

מה הבקשה? 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

אנחנו מבקשים שהוראת השעה תוארך, שקילה של העניין בצו תהיה בהסכמת שר העבודה. יש פה תיקונים בחקיקה שהם באחריות שר העבודה, הפעלה של סמכויות פיקוח גם מנהליות וגם פליליות, אנחנו חושבים שבמהות צריכה להיות פה הסכמה ולא רק התייעצות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה ברור, זה שירות התעסוקה, זה עבודה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

לא שירות התעסוקה, אכיפה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

ההסכמה הזאת כאילו על כל - - -

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

רק על ההארכה, כמו שציינה היועצת המשפטית.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה על כל החוק, הארכת החוק. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

מה שאפשר להאריך, יש דברים שהם הוראת קבע. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

למה צריך את האישור של שר העבודה?

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

רק נגיד ששר העבודה אחראי גם על המוסד לביטוח לאומי, אבל אין הוראת שעה שמתייחסת, היועצת המשפטית תבהיר את זה, למענק עצמו. אנחנו מדברים רק על העניין של ההיתר מוועדת התעסוקה וסמכויות הפיקוח שמוקנות למשרד העבודה לעניין ההגנה מפני פיטורים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה כל הפרוצדורות של משרד העבודה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

יש סיבה שהוא לא יאשר? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

יש סיבה ששר הביטחון לא יאשר? אני מניחה שכולם ישקלו את השיקולים הנכונים והמתאימים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש הרבה חוקים שצריך אישור ועדת העבודה והרווחה, הם לא יאשרו? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, השאלה שלי היא שתיתני דוגמה למצב, סתם אני אומר, ששר העבודה לא יאשר. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

כל הרעיון המסדר של הוראת שעה זה לבחון מה קרה בתקופה הזאת, גם מבחינת הפעלה של - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי היועצת המשפטית תסביר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אם הוא לא מאשר את החלק שלהם אז איך אנחנו ממשיכים את החוק בלי החלק שלהם? כל החוק בעצם. אם את הפיקוח ואת ועדת התעסוקה, נגיד הוא לא מסכים לחלק הזה אין לי את החוק. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

אני לא חושבת שצריכה להיות הנחה שיהיו פה איזה פערים משמעותיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא תמיד שר הביטחון נגד הממשלה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, מדובר פה בשר העבודה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

היום זה שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה ורוצים הסכמה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

בגלל החקיקה שבאחריות שר העבודה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הנושאים פה הם קשורים מאוד למשרד העבודה, יש עיצומים כספיים.

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> 

יש חובת דיווח, אתם תשמעו במהלך הדרך גם מה קורה מבחינת משרד הביטחון. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הוראת מעבר. אני מקריאה את הוראת המעבר, אני רק מזכירה שהוחלט בדיון הקודם שתצטרך להיות הודעה של העובד לגבי כך שבן זוגו משרת במילואים ורק אז המעסיק יצטרך לפנות לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימים ממועד ההודעה. עכשיו הכנסנו את זה וכתבנו את זה בנוסח שאני מקריאה. 
 
	הוראת מעבר
	15.
	(א) מסר עובד שעמו ילד והוצא לחופשה ללא תשלום לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה, הודעה בכתב למעסיקו כי בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים, יפנה המעסיק לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה לשם קבלת היתר להמשך החופשה ללא תשלום ובלבד ששירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות.



זה מדבר על מצב של עובד שכבר הוצא לחל"ת לפני שהחוק נכנס לתוקף והמעסיק יצטרך לפנות אם העובד אומר לו שבן זוגו נמצא במילואים בתוך שבעה ימים ולקבל אישור להמשך החופשה ללא תשלום. 

	
	
	(ב) לא פנה מעסיק לקבלת היתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו אותו כמי שהוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר כאמור בסעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

	
	
	(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על עובד שהוא אומן כאמור בסעיף 41א2(ה)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

	
	
	(ד) בסעיף זה – 

	
	
	"ועדת התעסוקה" – כמשמעותה בחוק העיקרי;

	
	
	"ילד" – כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.


 
כלומר ילד מתחת לגיל 14 או עם צרכים מיוחדים. זו הוראת המעבר. 

אני אעבור לסעיף הבא. זה סעיף שלא נדון קודם ומוצע להוסיף פה הוראות של דיווח לכנסת, לוועדה. מכיוון שקבועה פה הוראת שעה, כדי שהוועדה תקבל את המידע הרלוונטי ואת הנתונים שצריך בשביל לקבל החלטה אם לאשר את הארכת התוקף אז נדרשים נתונים, פה מוצע שגם שר הביטחון וגם המוסד לביטוח לאומי ידווחו לוועדה. אני אקריא את הנוסח.

	דיווח לכנסת – הוראת שעה
	16.
	(א) שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה האמורה בסעיף 7(א), לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, על כל אלה:

	
	
	(1)  מספר הפניות של מעסיקים לוועדת התעסוקה לקבלת היתר לפגיעה בהיקף המשרה או ההכנסה של עובדים לפי סעיף 41א(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, או לפיטורי עובדים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובדים לפי סעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה;

	
	
	(2)  מספר ההיתרים שניתנו למעסיקים שפנו לוועדת התעסוקה כאמור בפסקה (1), בחלוקה להיתרים שניתנו לפגיעה בהיקף משרה או בהכנסה ולהיתרים שניתנו לפטורים או להוצאה לחופשה ללא תשלום, לפי העניין.

	
	
	(ב) המוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בחודש דצמבר 2024 נתונים בדבר מספר הזכאים למענק לפי סעיף 286א לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, סכומי המענק ששולמו להם ומספר העובדים שהפסיקו את עבודתם בשל שירות המילואים של בן זוגם או הורהו האחר של ילדם והמוסד לביטוח לאומי ראה אותם כמי שהייתה הצדקה להפסקת עבודתם כאמור בסעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי.


 
אני מבקשת להסביר את הסיפה. באחד הדיונים הקודמים דובר על כך שבסעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי יש סייגים לזכאות לדמי אבטלה, אחד מהסייגים הוא שמי שהפסיק את העבודה שלו מרצונו בלי שהייתה הצדקה לכך הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה במשך 90 ימים. המוסד לביטוח לאומי בדיונים דיבר על כך. יש לו אפשרות להכיר בבני זוג של משרתי מילואים שהפסיקו את העבודה בגלל שירות המילואים, לראות אותם כמי שכן הייתה הצדקה להפסקת עבודתם, כמובן אם הנסיבות מצדיקות זאת, והמשמעות של זה היא שהם יוכלו לקבל דמי אבטלה כבר מהיום הראשון. 

מכיוון שההסדר עצמו לא נקבע בחקיקה ראשית אלא מסתמך על פרשנות של המוסד לביטוח לאומי אז מבקשים פה נתונים, שהוועדה תדע את מספר העובדים שהפסיקו את עבודתם והמוסד לביטוח לאומי הכיר בכך שהייתה הצדקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בעוד חצי שנה, בדצמבר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אם יורשה לי, לעניין כפל המענקים, רציתי לשאול את המוסד לביטוח לאומי, הסעיף לא קובע חובה של יידוע או העברת מידע, אנחנו קובעים איסור על כפל מענק אבל איך אותה עובדת שיצאה לחופשת לידה, קודם כל שלא ישולם לה כפל, איך היא תדע שהיא זכאית? 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

מן המפורסמות שלא משולם כפל, יש חוקים רבים שקשורים למענקים ולא כתוב שלא יהיה כפל. זה מן המפורסמות. אם אתה צריך להוסיף את זה אז תצטרכי להוסיף את זה - - -

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אני לא מציעה להוסיף את זה בחקיקה, רק רציתי לשאול אם המוסד לביטוח לאומי יידע אותה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה הפרוצדורה? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

בטופס היא תצטרך להצהיר שביחס לתקופה של ה-21 ימים מתום חופשת הלידה היא לא קיבלה מקרן הסיוע. ככל שהיא קיבלה מקרן הסיוע בעד ה-21 ימים האלה היא תוכל לקבל את המענק בעד ימים אחרים ככל שהיא בחופשה ללא תשלום ובמקביל בן הזוג במילואים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

זה כבר מוסדר בטופסולוגיה הרגילה ובפניות הרגילות למוסד לביטוח לאומי.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אם אפשר לשאול שאלה, אני רואה שהשתמשנו כאן במונח 'הפסיקו', מה זה הפסיקו עבודתם? בסעיף קטן (ב) בעמוד 10. מה זה הפסיקו? אני חושבת שלא השתמשנו באותו מונח. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה הולך בהתאמה לסעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי שקובע שמי שהפסיק את עבודתו מרצונו. בגלל שנוסח החוק מדבר על הפסקה אז גם כאן אנחנו רוצים - - -

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אבל אנחנו מדברים על חל"ת, על התפטרות, אנחנו לא מדברים על משהו אחר. מהניסוח אפשר להבין שאפשר להודיע - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו יוצרים תואם בין התפטרות בסיטואציה הזאת להפסקת עבודה, זה הרעיון. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

לא, זה ברור, אבל השאלה היא, הניסוח פה יכול - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איזה ניסוח את רוצה? נפסקה? 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

חל"ת או התפטר. בדיוק המצבים שבחוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסך הכול מדובר על דיווח לוועדה כמה אנשים הופסקו, מה זה משנה? 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

כן, אבל אנחנו משתמשים פה במונח בעייתי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה דיווח לוועדה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה המונח שהחוק משתמש בו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוועדה רוצה לדעת כמה אנשים הפסיקו לעבוד. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

זה דיווח לוועדה, אני מבינה, המונח 'הפסיק', משתמשים בו - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

אני מקריאה לך, סעיף 166, כתוב 'מי שהפסיק את עבודתו'. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

לא בחוק הביטוח הלאומי, בחוק כאן. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

בסדר, אבל זה אותו תואם. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אני אגיד לך מה מטריד אותי, יכול להיות פה מצב, מה זה הפסיק? הפסיק זה לא מונח שאנחנו מכירים ביחסי עבודה, בביטוח הלאומי כן, אנחנו לא מכירים ביחסי עבודה. יכול להיות שהוא מפסיק, הוא מודיע לו שהוא יוצא לחל"ת ולמעשה לא צריך הסכמה של המעסיק. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הפרשנות שקיימת בסעיף 166(ב) לחוק היא הפרשנות שגם נוגעת לעניין הדיווח. כיום סעיף 166(ב) נוקט במילה 'מי שהפסיק', גם לעניין הדיווח אנחנו משתמשים באותו מונח, אנחנו לא משנים פה מהותית את הדין הקיים, הוועדה רק מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי, מוסיפה חובת דיווח. 

וגם אני אחדד שהצעת החוק כולה לא עוסקת בסעיף 166 ובהפסקת עבודה, אלא בגלל שהנושא עלה במהלך הדיונים. היא עוסקת כאן בפיטורים ובחל"ת, אנחנו לא עוסקים בסעיף 166(ב), מכיוון שהנושא עלה במהלך הדיונים והוועדה רצתה לוודא שהפתרון והמענה שהמוסד לביטוח לאומי דיבר עליו בדיונים הקודמים אכן מיושם אז היא מבקשת דיווח על כך. לא מבקשת, אלא יש חובת דיווח על כך לוועדה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אז אני רק מבקשת לוודא שלא פספסתי, אין את השורש פס"ק, הפסיק, לאורך החקיקה הזאת אלא רק בסעיף הקטן הזה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הנוסח מונח בפנייך, את מוזמנת בשמחה לעבור עליו. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אנחנו בסוף עברנו רק על הצעות ולא ראינו בנוסח הקודם את המילה 'הפסיק'? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כל התיקונים והדברים החדשים שנוספו הקראתי, למיטב זיכרוני לא השתמשנו במונח 'הפסיק' אלא במונחים פיטורים והוצאה לחופשה ללא תשלום, אך הנוסח מונח גם בפנייך ואת מוזמנת להסתכל עליו ולבדוק. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

אין סיבה לדאוג, זה סגור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. אתה רוצה להגיד מילה? בוודאי, המציעים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

מילה, שהחיינו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מילה טובה. אומרים עלינו כל כך הרבה דברים קשים, אפשר לשמוע דברים טובים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

נכון. אנחנו עושים פה דבר חשוב וגדול ואנחנו מעבירים מסר, אבל לא רק מסר, גם בדברים שמגיע למילואימניקים היקרים שלנו, העוול שנעשה לחלק מנשות המילואימניקים, אנחנו מתקנים אותו, שלא יוכלו יותר לפטר. כמובן שרוב המעסיקים הם בסדר ומתחשבים והולכים לקראתם, אבל אנחנו מטפלים באלה שלא ואנחנו רוצים לעצור את זה וזה מה שאנחנו עושים פה וגם נותנים להם את החודש הזה שיהיה להם שקט כלכלי. אנחנו רוצים שלהם יהיה שקט, שללוחמים שלנו יהיה שקט, שהם יידעו שבבית יש מי שדואג למשפחות שלהם. 

ותודות. להודות לך, אדוני היושב ראש, שוב פעם אנחנו עושים חוק חשוב למען אזרחי מדינת ישראל. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

זו ועדה שפתחה את הדלת שלה. גם ההצעות של יו"ר הקואליציה, של אופיר, בתקופת המלחמה בכלל והוועדה הזאת, האופן שבו היא קידמה את הנושאים שאתה הבאת בהצעת החוק, גם חברי אופוזיציה, לרבות שמיעה של כל מי שעלול להיפגע כך או כך ויוחדו כאן, אני אומרת לכם בתור חברה בוועדות אחרות, זמנים רבים מאוד כדי להוביל לחקיקה מתקדמת וטובה שמשדרת את המסר שאנחנו רוצים, קואליציה ואופוזיציה, לשדר גם יחד. לא יהיה מצב שמישהו משקיע עבור מדינת ישראל והמדינה לא תגבה אותו. כל הכבוד בהקשר הזה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

תודה, טלי. להודות לך, אדוני היושב ראש. שוב חוק נוסף למען כלל אזרחי מדינת ישראל, אני מודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ההתגייסות. למרות שהיו קצת חילוקי דעות לגבי הסכום, אני עדיין חושב שזה פחות מההערכה של האוצר, אבל בסדר, אני מודה לו על העזרה. לתמר מאגף התקציבים שבאמת השקיעה המון בשביל להשיג את הכסף הזה. לדובי אמיתי, שגם היה שותף, גם שמר על האינטרסים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תגיד מה תפקידו, לא כולם יודעים במדינה מי זה דובי אמיתי.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

כל מה שקשור לעסקים, למעסיקים, כל מה שקשור בזה יש לו נגיעה. הוא גם ידע לגלות רגישות למטרה שלשמה אנחנו כאן וגם ידע לשמור על המעסיקים שאותם הוא מייצג. להסתדרות. 

אני רוצה להודות כמובן לאיילת על העבודה המאומצת והחשובה שעשית והפתרונות שהבאת לנו, ענת, מנהלת הוועדה, כמובן לרותם, שלקחת את הנושא, באת אליי עם הנושא הזה, הצפת אותו בפניי ואת העוול שנגרם לכם, הבאת לי גם דוגמאות. גם בן זוג שנמצא במילואים וגם אזרחית למופת שמשקיעה ממרצה וזמנה בשביל לעשות שינוי והנה את עשית פה שינוי אמיתי וכל הכבוד לך. 

לחברי חבר הכנסת נאור שירי שביחד אנחנו מחוקקים היום ומעבירים את החוק הזה. כמו שאמרה טלי ואמר היושב ראש ואמרו היום משפחות החללים והחטופים, שרוצים לראות אותנו מאוחדים, אז הנה דוגמה טובה לחוק עבור המילואימניקים שלנו, שאנחנו עושים את זה ביחד, קואליציה ואופוזיציה. 

צר לי שבתודות אני לא יכול להגיד את משרד הביטחון ושר הביטחון שבחרו לא להשתתף ולשים כסף בחוק הזה, היו הרבה קשיים מולם ולשמחתי הצלחנו לפתור את זה באמצעות משרד האוצר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אופיר בירך את כולם, אבל אני אברך את אופיר וגם את נטע, ראש המטה שלו. אמרנו את זה בבדיחות הדעת, שהחוק שלנו היה בהתחלה שני עמודים ולצאת פה עם חוק כזה, שגם עושה טוב וגם המון המון עבודה מאחורי הקלעים. כמובן גם לצוות הוועדה, לך, המון שעות, ואני רוצה להודות לכם ואני מקווה שזו תחילתה של, לא יודע אם מהפכה, אבל חלק מהעומס הצבאי שהולך להיות בעשור לפחות הקרוב על משרתי ומשרתות המילואים, אז אני מניח שעוד ניפגש פה ונדון ונדוש ונראה אם יש שורש של פס"ק, אה"ב, נת"ן, כל המונחים שבאוצר פחות אוהבים, לפרגן, לשחרר כספים. זה היה ב – שחררו והכול בסדר. אז תודה וניפגש במליאה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דבי, את רוצה להגיד משהו? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כבוד היושב ראש. שוב ועדת העבודה והרווחה מוכיחה שיכולים להגיע חוקים טובים בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה. אני רוצה לברך את יושב ראש הקואליציה, את אופיר כץ, את חברי חבר הכנסת נאור שירי, ואני שמחה שאפשר להצביע ולהתקדם. יש עוד עבודה רבה לפנינו, אבל כל נתח שאנחנו מטפלים בו הוא מקסים. תודה, אדוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. תודה רבה בשם הוועדה לחברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי ולחברת הכנסת דבי ביטון שנמצאת פה בכל הדיונים ולכל האנשים שהציעו ואני לא רוצה לחזור על הדברים שכבר אמרו, אבל אני לא יכול לא להודות לענת שבלעדיה שום דבר לא היה זז, ולסגנית המנהלת וליועצת המשפטית שהקדישה את כל ערב פסח ואחרי פסח, עד ממש בדיקת חמץ.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם יש אותיות פס"ח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה לכולם ואני מקווה שבעזרת ה' שנזכה לעשות טוב. 

אנחנו נצביע על הצעת חוק החיילים המשוחררים (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת אופיר כץ וחבר הכנסת נאור שירי. מי בעד הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פה אחד. ההצעה אושרה ותועבר למליאה לקריאה שנייה ושלישית בעזרת ה'. 

 << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> 

אני אשמח גם להודות בקצרה, זו כבר פעם שנייה, אבל אני אעשה את זה פעם שלישית ורביעית, ככל שצריך, וצריך, אז קודם כל על תיקון העוול ההיסטורי שאנחנו עושים פה ואנחנו באמת עושים כאן היסטוריה, זה באמת באמת תקדימי.

אני באמת רוצה להודות מכל הלב מכל משפחות המילואים ומנשות המילואימניקים בפרט כמובן ליושב ראש הקואליציה, אופיר כץ, על הקשב, על הפעילות הנמרצת והמהירה, במהירות הבזק תיקנת פה משהו שבאמת באמת מחר בבוקר אלפי משפחות, אלפי נשים ועוד כאלה שעוד לא יודעות אפילו כמה עזרת להן, באמת שינית להם את החיים ועזרת להם להעביר את התקופה הנוראית הזאת עם קצת יותר אורך רוח ואוויר ומנעת פגיעה משמעותית בקריירה שלהם שמבחינתי זה מעבר למילואימניקים עצמם, זה באמת מהגישה הפמיניסטית שלי עזרה לנשים שתמיד נפגעות ראשונות ומתאוששות אחרונות. אז באמת תודה מכל הלב. 

כמובן לחבר הכנסת אייכלר, אמרתי כבר מלכתחילה, שפתח בפנינו את הוועדה הזאת לכל דבר שרק עולה וצף ולצערי עוד דברים ממשיכים לצוף. אנחנו עוד נגיע ופתחנו כאן מערכת יחסים מופלאה. 

לחבר הכנסת שירי, לנטע המדהימה, שבאמת עובדת יום ולילה על הדבר הזה. אני מסתכלת כל הזמן מהצד בפליאה על רמת המוטיבציה, שזה באמת באמת מגיע ממקומות כל כך אמיתיים ומרצון לעזור ואני באמת נפעמת ושמחה שאתם אלה האנשים שנמצאים כאן כדי להוביל את השינויים האלה ורואה שאתם עושים את זה ב – אין לי מילים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לומר שהרבה אזרחים היו צריכים לקנא בעורכת דין רותם אבידר שהצליחה להעביר חוק שחברי כנסת ותיקים היו עמלים שנים, אבל עצם העובדה שחשפת בפנינו את העניין הזה של החל"תים שחשבנו שזה איזה קונספירציה, שעושים חל"ת ופוגעים בעובדים וכל הדברים האלה, אז את העלית את זה ואת הצלחת להביא את זה עד קריאה שנייה ושלישית, יישר כוח. תודה רבה. 

 << אורח >> סיון אזולאי: << אורח >> 

אפשר משפט? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> סיון אזולאי: << אורח >> 

אנחנו מברכים על תיקון החוק ועל ההגנה ואני רוצה להגיד קודם כל שחוק השוויון יתוקן וכמו שאנחנו רואים, רוב הפגיעה של נשות ואנשי המילואים היא בתנאי העבודה, שזה משהו שהוא חשוב, אבל ריכזנו שולחן עגול עם כל הגורמים, גם היו שם נציגי מעסיקים, נציגי עובדים, ממשלה, ושמנו לב לבעיה שיש המון זכויות, כמובן גם אחרי שהתיקון המבורך יעבור, וסמכויות אכיפה, אכיפה אזרחית, אכיפה מנהלית, ועדות התעסוקה, אכיפה פלילית, וגם אנחנו וכמובן שהציבור לא יודע תמיד למי לפנות, מה ובאיזה נושא. 

זו בעיה שעלתה ואחר כך נפגשנו בשולחן מצומצם רק משרדי הממשלה, אנחנו הולכים לערוך מסמך של מיפוי סמכויות, מי מטפל ובאילו נושאים, כדי שזה יהיה יותר ברור ונפרסם את זה כמובן לציבור והם מוזמנים להיעזר בזה, בטח אחרי שההצעה תעבור ויש עוד המון נושאים שיהיו באכיפה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:41. << סיום >>