פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 37 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 28/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 71 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 14:03 סדר היום: << נושא >> הצגת החלטת הממשלה הנרקמת למען תושבי הצפון במלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי יוסף עטאונה משה רוט חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מאיר כהן יוראי להב הרצנו שלי טל מירון אליהו רביבו אפרת רייטן מרום יפעת שאשא ביטון אלון שוסטר מוזמנים: יוסי שלי – מנכ"ל משרד ראש הממשלה הדס שון לוי – סמנכ"לית, אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר הושעיה הררי – מנכ"ל החטיבה להתיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות סברין חוג'יראת – מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד התרבות והספורט יעל ענטר – מנהלת תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה מוניר אגבאריה – מנהל תחום, משרד הכלכלה והתעשייה ניר בן-דוד – ראש מטה אופק צפוני, משרד הביטחון צחי בויים פיין – מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, אגף בכיר למחקר, משר הרווחה והביטחון החברתי חסן אבו ריש – מנהל נפת צפת, משרד הרווחה והביטחון החברתי אופיר כהני – ראש מטה מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי נסיה יודיץ – ראש אגף א' תוכניות תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי גונן ירום – מנהל אגף א' ארגון, תכנון ותקצוב, הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי אורן נחמיה – הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ברק ערוסי – רמ"ד תכנון מבצעי, משטרת ישראל רפ"ק אליעד קלנגל – ר' תוכניות עבודה משאבים, אג"ת, משטרת ישראל פקד שחר בוזגלו – ע' ק' מבצעים, מחוז צפון, משטרת ישראל יוסי קקון – ראש העיר צפת משה דוידוביץ – ראש המועצה האזורית מטה אשר שריף ניג'ם – ראש מועצה מקומית גוש חלב עובד בן זאב – מנהל הקהילה, קיבוץ שמיר מומי בר קליפה – יו"ר ועד מקומי, מנות אורן אסטריק – נציג תושבים, צבעון מאור שלג – מושב עלמה ליאור שמחה – מזכ"ל התנועה הקיבוצית ד"ר איתן אדרס – ראש פורום כלכלה וחברה, מוסד שמואל נאמן ד"ר אורית דגני דיניסמן – נציגת ציבור, מומחית לקהילות ושלטון אזורי ד"ר ליאת כהן רביב – תושבת מטולה ופעילה חברתית בצפון דודו קוכמן – מנכ"ל, האיחוד החקלאי ארבל דדוש – פעילה, כנפיים של קרמבו - סניף קריית שמונה מאיה כהן – פעילה, כנפיים של קרמבו - סניף חיפה אהרון גמזו – פורום מגן עוטף לבנון ליאור כוכבי – מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת החלטת הממשלה הנרקמת למען תושבי הצפון במלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צוהריים טובים, הוועדה לקידום וחיזוק הנגב והגליל מקיימת דיון נוסף בהחלטת הממשלה למען הצפון. הוועדה דרשה מהממשלה להביא החלטת ממשלה, לקח שמונה חודשים. לצערנו, ההחלטה כפי שהוצגה היא לא שלמה, היא חסרה ביותר. טוב שהממשלה הביאה החלטה, אבל החלטה שיש בה חורים כל כך גדולים זאת החלטה בעייתית. אנחנו מזהים בעיות יסוד בהחלטה, בעובדה שמרחב ההשפעה שלה קטן מדי. להחליט להתמקד ביישובים המפונים ולא בכל אזור אצבע הגליל ולא גליל עליון ולא גליל תחתון ולא רמת הגולן, כל האזורים האלה אזורים מוטי פעילות תיירותית כאשר כמעט אין תיירות. לא בגולן ולא בגליל העליון ולא בגליל התחתון ולא באצבע הגליל ואלפי עסקים קורסים בשל היעדר תיירות. אז כששר התיירות הסתייג מהחלטת הממשלה הכניסו להחלטה הערה שיקום צוות ויבחן מענים לתיירות. נו, אחרי שמונה חודשים צריך להקים צוות? בקורונה הגבנו אחרי שמונה חודשים? בקורונה תוך שבועיים נתנו מענקים לכל התיירנים שנפגעו. למה אנחנו לא יודעים לעשות דברים שידענו לעשות? בהחלטת הממשלה אין מענים טובים לכל עולם העסקים והתעשייה. בין אם זו תעשייה שנאבקת להתקיים על קו הגבול ומחכה לתמריצים ולעזרה ולממ"דים. וחלקם כבר עוזבים את קו הגבול, נתנו את הדוגמאות של עדשות חניתה ומפעל באדמית ואלביט בקריית שמונה ועוד עשרות מפעלים שפשוט ימשיכו להתקיים אבל לא בקו הגבול. לכן כל העולם של תעשייה ועסקים לא קיבל תשובה טובה. עולם נוסף שלא קיבל תשובה טובה בהחלטת הממשלה זה אותם אלפי מפונים בעל כורחם. מפונים שפונו על ידי ראשי ערים בהחלטה אחראית, מפונים ביישובים שהם חלק ממועצות אזוריות שרוב התושבים פונו על ידי המדינה אבל הם נשארו שם כי במקום 7 קילומטר הם 7.3. אבל כשפינו את היישובים אז אין בתי ספר ואין מרפאה ואין מועצה ואין מתנ"ס ואין מקומות עבודה בקריית שמונה. אבל הדברים הרבה יותר חמורים. עיר כמו צפת שנגזר עליה שאין בה תיירות לא מקבלת בכלל התייחסות. ולא רק שלא מקבלת, אוסרים על משתתפי תוכניות מסע ותוכניות חינוכיות של המדינה להגיע לצפת. המדינה גם אוסרת על מטיילים לטייל בחצבני, בנחל הבניאס, במקומות שהם לא מפונים בהגדרה, יש איסור לטייל שם. ולכן החלטת הממשלה מבחינתנו, תוסיפו את החקלאות, תוסיפו את הרגולציה של הלולים שמופעלת כאילו אין מלחמה ואנשים נאלצים עכשיו לא להפעיל לולים בגלל כל מיני רגולציות שטוב היה להקפיא אותן בזמן המלחמה. העולמות של חקלאות, עסקים, תיירות, יישובים שפונו בעל כורחם לא מקבלים מענה. בגוף החלטת הממשלה אין מספיק כסף. ממשלה נדיבה שידעה לשים 18 מיליארד שקל על הדרום שמה כ-3 מיליארד וזה לא באמת 3 מיליארד כי חלק צבוע על מיגון שכבר היה בתקציב המדינה שזה המון כסף, מאות מיליונים, זה לא כסף חדש להחלטה הזאת. והם מדברים על אולי מיליארד שקל גמיש וגם כן הוא יתחיל להיות מבוצע עכשיו באזור יוני, יולי אם תהיה אפקטיביות של הממשלה בלבצע את מה שהיא החליטה והיא גם לא מתחייבת לגרור יתרות של השנה לשנה הבאה. שמו הערה שם של 10 מיליון שקל שיהיה אפשר לנייד במקום לנייד כל שקל פנוי מהחלטת הממשלה הזאת שיגיע ב-30 בדצמבר, לנייד אותו לינואר 2025. נציגי משרד ראש הממשלה עדיין לא כאן והם אמורים להיות כאן. הם בוועדה אחרת, זה בסדר, אבל הוועדה הזאת לא פחות חשובה והנוכחים פה שנמצאים איתנו לא פחות חשובים. גם ראשי רשויות, גם ראשי קהילות, גם חברי הכנסת. אנחנו דורשים כמובן תשובות ורצינות ואני מקווה שזה לא יהיה ביזיון הכנסת. אני מקווה שנציגי משרד ראש הממשלה יופיעו כאן בדקות הקרובות. לסיכום, טוב שיש החלטת ממשלה, רע שהיא לא הקשיבה לבעיות שעלו פה חודשים, רע מאוד שההיקפים בה והגמישות בה לא גדולים ואנחנו מקווים שבין החלטת הממשלה עד להגעה לוועדת כספים, במיוחד לתקציבים תוספתיים בכוחות משותפים גם עם חבר הכנסת גפני שדיברתי איתו, אנחנו לא נמהר לאשר את הדברים כפי שהממשלה הציגה, אלא בתיקונים ותוספות ומענים ופתרונות. אני מאוד גאה ברב גפני אתמול במליאה שבדיוק הצביע על הפרדוקס הזה של יישובים כמו שמיר וכפר בלום, שאין עבודה בקריית שמונה ואין בית ספר ואין גנים והם מקבלים אזעקות כל יום ונופלים שם נפילות ויש שם כטב"מים ואף אחד לא רוצה להכיר בהם כנפגעי המלחמה כבר שמונה חודשים. אני מאוד שמח שאמר את זה גפני אתמול במליאה ביום עיון שכינסנו. אנחנו נפתח את הדיון, ניתן גם לנציגי ארגונים, קהילות, ראשי רשויות וחברי כנסת, נשלב. כשיגיעו משרד ראש הממשלה נבקש סקירה מפורטת על החלטת הממשלה וננסה לתת את הדגשים של הוועדה. אתה רוצה, חבר הכנסת רוט? אחריך הרצנו. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. קודם כול, כבוד היושב ראש, הגיעו פה אנשים, נסעו שעות רבות ומייצגים, אני לא רוצה להגזים, אבל הם מייצגים פה אולי 3 מיליון איש והם באים לפה ואני מתבייש להגיד את המילה, אבל הם באים כעני בפתח וזה לא אמור להיות ככה. אני רוצה לתת הד למה שאתה אמרת וזה שאתה והרב גפני עובדים במשותף, אמנם שניכם אנשים דרום, אבל אתם יודעים לשים את המצפן בצפון, במקום הנכון, ואני מודה לכם מאוד בשם כל הצפון על הדבר הזה. אנחנו שמנו מילה אחת פוליטית שנשמעת טוב אבל במקרה הזה היא דבר רע מאוד וזו המילה בהסכמה. כל התוכנית של מסביב, להציל את הדרום, להציל את הצפון וכולי, מסתובב מסביב לדבר הזה "בהסכמה", כאילו שכביכול על הדרום יש הסכמה. אז זה לא נכון, יש הסכמה על הדרום, אבל אותה הסכמה ואותו לחץ צריך להיות ביחס לצפון. הצפון לא שנוי במחלוקת, אין שום הבדל, לא קואליציה, לא אופוזיציה, זה אפילו לא נושא בכלל, זה נושא של כלל ישראל. הזכרת את העיר צפת, עצם הדבר שהעיר צפת היא היוצאת מן הכלל בכל מתווה זה דבר פסול. בירת הגליל ואנחנו מתייחסים כאילו לא קיים. פנו אליי עשרות אנשים שמתחתם, בעסקים שלהם מאות משפחות ופשוט הפרנסה שלהם הופסקה לפני חצי שנה, פשוט הלכו ממאה לאפס, לכלום. הדבר הזה חייב להיות על השולחן ואסור לנו, לנו הכוונה לחברי הכנסת, אסור לנו לתת לדבר הזה לרדת מסדר היו ולשנות את המתווה ולא לוותר בשום פנים ואופן על הגליל, לא נאבד את הצפון, זה אני יכול להבטיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, תודה חבר הכנסת משה רוט. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כשאתה שומע את חבר הכנסת רוט וגם את חבר הכנסת גפני אתה כאילו שומע נציג מהאו"ם או פרשן על המציאות. חבר הכנסת רוט, אתה מנהל את המדינה. אתה ממנהלי המדינה ואתה בין היתר וחבר הכנסת גפני הפקרתם את הצפון. אתם הבאתם למצב שבו הצפון גוסס, לאנשים נגמר החמצן. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אם האופוזיציה לא תתנהג כמו אופוזיציה נוכל להביא הכול בכול לטובת הצפון. לא להסתתר מאחורי מילים מכובסות, זה אל תעשה, זה הכול. אל תעשה את גפני - - -, חברים, לא מפסיקים בשום פנים ואופן על הדבר הזה, אנחנו לא רוצים להילחם על הדבר הזה, אבל לא להפוך נושאים לפוליטיים. אני בפירוש לא בעד הממשלה, לא נגד הממשלה, בכלל לא הנושא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אה, אתה לא בעד הממשלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, רבי משה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת לי לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אני אתן לך, יוראי, אני מבקש ממנו לאפשר לך כמו שהוא דיבר ללא הפרעה. אני כן אומר שהמאבק למען הצפון הוא משותף, של קואליציה ואופוזיציה, לפחות בכנסת. וידענו להתנגד, ידעתי גם כחבר בממשלה להילחם בשרים שפגעו בחקלאות ובשרים שפגעו בתחבורה לצפון. אבל בוא נתמקד בדבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תאפשר לי לדבר, בלי הפרעות בבקשה חבר הכנסת רוט. זו לא גזירת גורל, המצב של הצפון הוא לא גזירת גורל. אתם מצפצפים על הצפון ועל תושבי הצפון. אין תוכנית תקומה או מנהלת תקומה כבר שמונה חודשים, האופוזיציה אשמה בזה? מי אשם בזה שלא קיבלתם החלטה שמונה חודשים? מיכאל ביטון, יאמר לזכותו, נמצא כאן, כל חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה דורשים את זה. איפה אתם? איפה אתם? אתם יודעים להשוות את ועדות הכספים אם לא עוברים מיליארדים של שקלים לכל היעדים שחשובים לכם. אז תסלח לי, הממשלה אחראית, הממשלה נכשלת וכושלת ומפקירה את הצפון. הממשלה אחראית, לא אף אחד אחד ואל תמכור לי שטויות, באמת. אין לי כבר מה לומר, אנחנו כמו קרקס נודד, עוברים מוועדה לוועדה ושומעים על הכישלון ועל ההפקרות בחינוך ובמיגון ובפיתוח ובתשתיות ובתחבורה ובכספים הכל כך מעטים שזורקים להם. אני לא מסכים איתך, חבר הכנסת ביטון, אני חושב שהחלטת הממשלה הזאת היא לא טובה וטוב אם היא לא הייתה מגיעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא שמעת אותי מסביר שהיא בעייתית? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני חושב שהיה מוטב אם היא לא הייתה מגיעה לעולם כי היא כאילו לצאת ידי חובה. זה כאילו זורקים פרוטות לצפון ושיסתדרו. הנתונים הם מכפירים, גם ביחס לאלו שפונו כמו בקריית שמונה, שם 36% מתושבי קריית שמונה לא עובדים. 36% מהמפונים מקריית שמונה לא עובדים, 20% מהתלמידים שפונו מקריית שמונה נשרו מהלימודים, רבע מכל התלמידים בקריית שמונה לא במערכת החינוך. האופוזיציה אשמה בכך או הממשלה שלא קובעת לתלמידים אופק של 1 בספטמבר לחזור ללימודים? שלא קובעת אופק לתושבי הצפון. חבר הכנסת מאיר כהן שעכשיו נכנס ואני מסתובבים בצפון, אנחנו פוגשים שם לא אנשים אלא רוחות רפאים. אתה מסתכל להם בעיניים, הם אבודים, הם מיואשים. לא מהמצב בצפון, לא מהחיזבאללה, יש לנו אזרחים יוצאי דופן בחוסן שלהם. הם מיואשים מכם, מהעובדה שאתם לא רואים אותם, לא קשובים לצרכים שלהם, לא מקימים מנהלת תקומה לצפון. למה, ריבונו של עולם, שמונה חודשים אין מנהלת תקומה לצפון? כי תושבי הצפון לא חשובים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקופים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש 3 וחצי מיליארד שקל, אגב. אתם ראיתם? מי ראה את התקציב של המדינה? יש ראשי ערים? יש 3 וחצי מיליארד שקל, כתוב לצפון, אין להם מקור תקציבי. זו שורה בתוך - - -, במרוקאית אומרים "תחארווד". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה נציג אוצר, הוא יכול להסביר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוראי, משפט, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר עוד משפט אחד. כי דיברתי עד עכשיו על המפונים, אבל יש אוכלוסייה אחת מאוד חשובה שלא נמצאת על המפה בכלל, שאלו הלא מפונים שנמצאים בקו יישובי העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברנו על זה, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, לי חשוב לומר כי הממשלה מתייחסת אליהם כאילו הם נמצאים בתל אביב ובכפר שמריהו אבל הם לא. הם נמצאים סביב ערים מטרופוליניות שפונו, יש להם מחסור בשירותים ממשלתיים, בחינוך ובמיגון ובבריאות וברווחה והחלטת הממשלה הזאת לא מתייחסת אליהם, לא בקצת ולא מספיק. ואני אומר שוב, חבר הכנסת רוט, אפרופו מה שאמרת, שהאופוזיציה אשמה בכך שאתם לא מעבירים תקציבים ויחס. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה לא מה שאמרתי, אני רק לא רוצה להפוך כל דבר לפוליטי, אני חשבתי שאנחנו מדברים שיחת דיון ענייני, אבל בבקשה, דברו מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הביקורת שלך, יוראי, היא נשמעה והוא הגיב ואני לא רוצה התנצחות פוליטית. באו אנשים מהשטח שנאבקים ואני רוצה לשמוע אותם. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בבקשה. << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> תודה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. רגע לפני שאנחנו מתחילים אני אגיד, תהיו מיכאל ביטון. מיכאל עולה פעם בכמה שבועות לעשות סוף שבוע בחניתה עם כיתת הכוננות, יושב שם באמת בקצה המדינה ונמצא ואני חושב שמשרדי הממשלה או פקידי האוצר, כדי להבין באמת מה קורה בקיבוצים על גבול הצפון, להבין באמת מה קורה, אתם צריכים ללכת ולעשות סוף שבוע שם ותהיו מיכאל ביטון. אנחנו 234 - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואם אנחנו הולכים למאיר ביטון באביבים? הוא לא בתנועה הקיבוצית. << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> סוף שבוע, סוף שבוע לשמור בש"ג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלכנו למאיר ביטון מיקב אביבים שנשרף, והקדוש ברוך הוא יברך אותו שיקום היקב הזה. אנשים נפלאים. תמשיך. << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> תראו, אני דווקא פונה לא לקואליציה ולא לאופוזיציה, אני פונה למשרדי הממשלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מה היה הוויכוח, אין פה קואליציה ואופוזיציה. אין, אין. << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> מצוין, אז אני שמח לשמוע, כי בצפון ובדרום, בגליל העליון, בגליל המערבי, לאורך כל יישובי הגבול אין אופוזיציה וקואליציה. במשך 234 ימים מאז תחילת המלחמה האנשים נאבקים על ההסכם הלא כתוב הזה בין משרדי הממשלה, בין מדינת ישראל לבין האזרחים. ההסכם הזה הופר ב-7 באוקטובר, הופר על ידי הצבא, הופר על ידי כוחות הביטחון ועכשיו על ידי משרדי הממשלה, לפחות בצפון. וזה לא משנה אם זה 4.8 או 5.2, המרחקים מהגבול, זה לא משנה אם אלה כיתות הכוננות או אנשי חינוך, אנשים רוצים לאחוז בתקווה. והתקווה הזאת, אתם אלה שיכולים לתת להם אותה. לבוא ולגלות אמפתיה, להיות לצידם, להיות שם כשקשה. קיבוץ מנרה, על הקצה של הקצה, אנשי כיתת הכוננות אוחזים 234 ימים בשיניים, בשיניים מנסים לאחוז את הקיבוץ הזה, מנסים איך שהוא לצאת לחקלאות. האנשים במלונות, הקהילות מתפוררות וזה שלכם וזה עליכם ורגע לפני שאני מסיים אני רוצה להגיד, יש לנו מבחן, לנו בתנועה הקיבוצית, לכם במשרדי הממשלה, לכם, חברי הכנסת, מבחן כמעט תנ"כי, זה אירוע כמעט תנ"כי וככל שעובר הזמן אנחנו מבינים את גודל השעה. אני מבקש מכם, עזבו את השיטות הישנות, תהיו שם. תתנו להם את המיגון, תתנו להם את המורים, תהיו שם בחינוך, תהיו שם ברווחה, תהיו שם בעבודות הסוציאליות, תהיו שם, הם צריכים אתכם. אין לנו את הפריבילגיה להיכשל, זה על הראש של כולנו, של כולנו. אני אומר לכם, לא יהיה מי שיחזור למנרה אם אתם, אתם, משרדי הממשלה לא תדאגו לזה שהם יחזרו למנרה. אנשי החינוך בשמיר, הילדים בקיבוץ שמיר לא צריכים לשכב בבתי הילדים עם ידיים על הראש מתחת לכיסאות והשולחנות, זה שלכם לדאוג למיגון הזה. זה שלכם לדאוג לחינוך הבלתי פורמלי, זה עכשיו תורכם. והמבחן הזה, ההיסטוריה תשפוט אתכם איך אתם התנהגתם ומה אתם עשיתם. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אהרון גמזו, פורום מגן עוטף לבנון. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> היי, נעים מאוד, נראה לי כבר רובכם מכירים אותי. אני מייצג פה את היישובים צמודי פינוי, נטושים, עקורים, איך שלא תקראו לזה – שהחלטת הפינוי, למי שיודע או לא יודע, החליטה שהחיים 5 או 3 נקודה משהו ק"מ מהגבול הם כמו בתל אביב. זה מה שקורה, בגלל זה יש עכשיו דיון מקביל להארכת ימי חל"ת כי אין בכלל תעסוקה בצפון ונגמרו ימי החל"ת אז בסדר, אה, שכחנו את זה, טוב, אז אין לכם כסף. אני רוצה לספר שמה שקורה מ-7 באוקטובר זה פשוט דקירה אחרי דקירה בגב. אם לפני זה לא מיגנו אותנו והחיים בפריפריה יותר קשים, בסדר. ואז קראו לנו להתפנות, יאללה, ברחנו לכל עבר. ואז הגיעה החלטת הפינוי ועוד דקירה, אנחנו לא בה, בסדר. ואז הגיעה עוד איזה תיקון ועוד פעם אנחנו לא בה. בסדר, חיכינו. לא, תחזרו הביתה, הכול טוב אצלכם. יש חינוך? לא. יש תעסוקה? לא. יש משרדי ממשלה? לא. אין כלום, אבל תחזרו. למה? כי אין לנו תשובה. רק להסביר לכם שבתוכנית הפינוי כתוב שסיבות לפינוי זה משלא ניתן לספק שירותים בסיסיים עבור אוכלוסייה זו, מישהו יכול להגיד לי מה הקריטריונים לזה? לא, גם המדינה לא יודעת להגיד. אנחנו הגשנו עתירה לבג"צ, גם שם המדינה לא ידעה לענות על זה, אין קריטריונים. ומה תעשו? תלכו לעזאזל, תשארו שם. ואז אמרנו, טוב, נחכה שתגיע תוכנית הסיוע ואז אתמול היא אושרה. אנחנו לא בה, שכחו אותנו עוד פעם. מה אתם מחכים, שאנשים ישרפו את עצמם? ואני לא מבין, יושבים פה משרדי הביטחון ויושבים משרדי האוצר וכל אחד כזה לוקח את הכדור ומגלגל לשני. מה? מה צריך עוד לקרות? ואני כבר פעם 20 שלי פה נראה לי, מה צריך לקרות בשביל שמישהו יתאפס על עצמו ויתחילו לטפל במקומות האלה? מה אתה חושב? המפונים מסתכלים עלינו ואומרים, אנחנו בחיים לא נחזור, אנחנו לא רוצים להיות כמוכם. נטשו אותנו באזור גבול. לקחו אוכלוסייה חזקה, ציונית, אנחנו יודעים טוב מאוד איפה אנחנו גרים וגמרתם אותנו. אנשים הולכים אצלנו בוכים, ילדים, אני לא רוצה לספר את הקטסטרופות שהולכות שם, זוגות מתגרשים. אין לנו שום מענה, כלום. 80% מהאוכלוסייה אצלנו חזרו, למה? לא כי הם רוצים, אין ברירה. אין ברירה, אנשים קרסו כלכלית, כמה אפשר להחזיק שני בתים בישראל? באמת, הגשנו בג"צ ובואו אני אספר לכם סיפור על החלטת הממשלה אתמול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעדכן על הבג"צ אבל בקצרה, אהרון. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> כן, כן, אני אעדכן. הרי הגשנו את העתירה בינואר והיה דיון במרץ, אבל בינתיים בפברואר המדינה נתנה תשובה, תשובה הזויה לחלוטין. וכשהיינו בדיון במרץ בג"צ דחה אותה, דחה אותה לחלוטין אפילו ואמר, תנו מתווה לאנשים האלה. מאז מה המדינה עושה? ממסמסת כאילו יש לה איזו תוכנית ואתמול ברוב חוצפתה היא העזה לציין שיש בג"צ בנושא ומה היא עשתה? היא חזרה על זה שהיא עומדת על התשובה שלה בפברואר. אבל בג"צ דחה את התשובה הזאת, מה אתם עובדים עלינו? מה אתם מרמים פה אותנו, את המדינה, את האזרחים? מה? אני באמת לא מבין, לא מבין. בבקשה, אני פונה אליך, יושב ראש הוועדה, מיכאל. אתה מכיר אותי, הייתי פה כבר אולי עשר פעמים. יש פה איזו שהיא תקרת זכוכית שצריך לנפץ במשרד הביטחון, למשרד האוצר, לא יודע למי בשביל שיפתרו את הנושא הזה. ואז אומרים, לא, ניתן כסף לרשויות, אתם יודעים עם מה הרשויות שלנו מתמודדות? אילו אתגרים יש להם? מה לעשות? אנחנו נמצאים איפה שהוא בספירה שאולי אולי יגיעו אלינו. תפתרו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר ויושב ראש פורום יישובי קו העימות, בבקשה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> צוהריים טובים, אדוני היושב ראש. תראו כמה קהל רב, חברי הכנסת, באו לפה לוועדה, מיכאל, חברי הטוב, שמלווה מתחילת המלחמה את יישובי הצפון. והחבר הנכבד שדיבר כאן לפניי מדבר מדם לבו. ואני אומר את זה באנדרסטייטמנט, אנחנו נמצאים במצב קטטוני שתושבי הצפון הם בני ערובה בידי נסראללה. אני, וכך עוד עמיתים שלי מקרב ראשי הרשויות בקו העימות, קיבלנו לפני שעה קלה וואטסאפ מחיזבאללה. הם מנהלים נגדנו טרור פסיכולוגי ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. קיבלתי וואטסאפ עם דגל של חיזבאללה שבו הם מדברים ומתכתבים בשפה הכי גבוהה שיכולה להיות, עברית צחה, על כך שגלנט מסובב אותנו בכחש ושאין לממשלה תשובות לגבי חזרה של התושבים שלנו הביתה, המפונים, ובעיקר בעיקר על המשוואה, הם כותבים אפילו במשוואה, בעברית צחה, שהתושבים שלנו לא יוכל לחזור הביתה עד שעזה לא תהיה שקטה ועד שצה"ל לא יצא מעזה. זה מה ששולח אלינו נסראללה וחבר מרעיו בשעה החולפת. עכשיו, לבי לבי עם כל המפונים וכיושב ראש פורום קו העימות אני אומר לך, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אף אחד מכם שלא ירצה להתחלף איתם. כסף זה הדבר הכי לא רלוונטי במלחמה הזו בהקשר הזה של המפונים. אם מישהו חושב שזה עונה על הצרכים שלהם הוא לא מבין עד כמה המצב הנפשי שלהם הוא בקריסה. דיברנו, הדס ואני, בשעה החולפת עם ראש מועצת חורפיש, הוא ראש מועצה דרוזי, הוא אומר שיש לו 17% מתגרשים צעירים בקרב האוכלוסייה שלו. אני לא עשיתי אצלי בדיקה, אבל אני אומר לכם שהמצב בצפון מיום ליום הולך ונהיה רע בכל הקשור לסוגיות של עמידות האוכלוסייה, של החוסן הנפשי ושל האופק. אדם באשר הוא אדם, הדבר הכי חשוב לו זה האופק. שיש לו תקווה, שיש לו את הכרית שלו, שיש לו את המיטה שלו, שיש לו את הבית שלו, וזה אף אחד כרגע לא יכול לתת לנו. עכשיו, באשר לתוכנית בצפון שעקבת ואתם חברי הכנסת עוקבים אחריה, אתמול הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית שנקראת שחר לצפון, החלטה שעונה על צרכים מיידיים, בעיקר ליישובים המפונים, בעיקר ליישובים המפונים עם תוכנית לטווח הבינוני והארוך שתיתן מענים לטווח הבינוני והארוך. הנה, נכנס גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שריכז את התוכנית הזאת. באשר לאוכלוסייה שנמצאת בתוך קו העימות, אם זה ב-4 קילומטר או 3.7 או 5.4, לאוכלוסייה הזאת לא ניתנו המענים ההולמים ולאוכלוסייה הזאת יש ילדים שעושים את הצרכים שלהם במיטה בלילות בגלל בעיות שמעל הראש שלהם יש סוללות ארטילריה או בגלל בעיות שמדי יום ביומו יש להם אזעקות ביישובים שלהם והם לא יודעים לא לילה ולא יום והם לא חיים חיי שגרה, הם חיים חיי מלחמה מ-8 באוקטובר. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, נעשתה עבודה ואף פעם אנחנו לא יכולים לומר שיצאנו עם כל תאוותנו בידינו, אבל נעשתה עבודה שכן נותנת היום תקווה לכל הנושאים שקשורים למענים המיידיים. היא לא נותנת תשובות לאוכלוסיות הלא מפונות וצריך לתת את הדעת על כך ובאשר לתוכנית ההמשך, אולי שם יוכל גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם הצוותים המקצועיים לתת תקווה לאותה אוכלוסייה שנמצאת כרגע בחוסר ודאות ואין לה כרגע מענים לצרכים המיידיים. אני מאחל לכולנו שנחזור הביתה בשלום במהרה ואז כל הדיונים האלה וכל הסוגיות האלה יהיו כאין וכאפס אל מול מה שהאנשים האלה חווים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. הצטרף אלינו מנכ"ל משרד ראש הממשלה. המשרד של ראש הממשלה ריכז את החלטת הממשלה הזאת, יחד איתו הדס שון לוי, סמנכ"לית אגף פנים, תכנון ופיתוח. המנכ"ל יציג ברבע שעה את עיקרי התוכנית והתפיסות, אם כבר יש לו מראש התייחסות לדברים שהוא יודע שהם חסרים ושהוא הולך להשלים ואיך הם הולכים להשלים את מה שהם מבינים שחסר בתוכנית. אני גם רוצה בהירות תקציבית במובן של כמה כסף חדש מונח על השולחן, מתי הוא יאושר בוועדת כספים, מתי הוא יהיה גמיש וזמין לפעולה. ואחרי זה נשמע עוד התייחסויות של נציגי ציבור וארגונים שנמצאים איתנו וחברי כנסת, תשתדלו גם אתם להיות קצרים. עכשיו, אני מניח שלא כל מה שהמנכ"ל יגיד מישהו יאהב, אבל אני לא מתכוון להיות סלחן. לחברי כנסת מותר להעיר הערות וזה יהיה מידתי ובסדר ובקריאות. שאר המשתתפים לא יכולים להפריע למנכ"ל בזמן שהוא מדבר, גם מחברי הכנסת אני מבקש להקשיב, אבל לכם מותר. ואני לא מתכוון לזוז מפה לפני השעה 16:00 ויותר ולאפשר למי שירצה להשמיע את דברו, אני אהיה כאן כדי לשמוע אותו. אבל עכשיו לא להפריע למנכ"ל באופן סדור רבע שעה להציג את התוכנית, בבקשה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, האיש הדרומי כמוני, על ההזדמנות שניתנה לי לבוא ולדבר קצת על הדברים האלה שיש שאלות ומציקים לכולנו. אני רוצה בהזדמנות הזו להודות גם לדוידוביץ' ולחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון וחבריי, אני מסתכל פה על הדמויות, אני לא רואה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיר כהן. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> מאיר כהן הדרומי, הדימונאי, והירוחמי והבאר שבעי ומהקיבוצים, ליאור, זאת אומרת, אני מכיר פה את רוב האנשים מהעבודה הציבורית שלי. חלקם זה ככה וחלקם, אבל בסופו של יום, כולם פה אנשי ציבור או פקידים ממונים כאלה ואחרים שהמטרה שלנו ביחד היא לעשות כמה שיותר טוב לעם ישראל ולהתגבר על האתגרים האלה שיש לנו בדרום ובצפון. היום אנחנו איתך בצפון, נגב גליל. אני אפתח ברשותך במצגת קצרה שבעצם הובילה להחלטה, אני רק יכול להצהיר פה. כמובן, אני רוצה להודות לראשי היישובים שבהתחלה העסק כמובן לא התכנס, הדברים האלה הם מאוד מורכבים, הם מולטי-דיסציפלינריים, זה לא שאתה מטפל בדבר אחד וגומר. יש לך את החקלאות ואת הזה והמוניציפלי, הכול ביחד. אני רוצה להודות גם למשה דוידוביץ', ליושב ראש ולצוות, לראשי הרשויות, גם מתוך המתפנים וגם מאלה שלא מתפנים. יש גם פה מקריית שמונה את סגן ראש העיר, אני באמת מכיר את הדמויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צפת, ראש העיר צפת פה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> כן, כן, נכון, ואת קקון החדש שכבר דיבר איתי וחורפיש. זאת אומרת, מה שאני רוצה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חורפיש, גוש חלב פה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> נכון, שזה הדיון, אם הוא יכנס, איך הוא יכנס. זאת אומרת, הנושא הזה הוא דינמי, הוא לא קל ואנחנו מנסים לעשות ביחד. אם נלך להצעת ההחלטה בשביל להיות קצרים בזמן ולעמוד בלוחות הזמנים שקבע היושב ראש אז בואו נעביר איזו סקירה מהירה. בעצם התוכנית מדברת על שלושה מענים: מענה בטווח הקצר – זה עכשיו, עכשיו ומה שהיה גם אחורה, תוכנית שיקום ופיתוח ותיקוני חקיקה. כמו שאתם יודעים, אם רוצים לאשרר את חוק הגליל ויש כזו בקשה גם של ראשי היישובים, של משה שהתעקש, גם נושא של הטבות מס, אז ברור לכולנו שצריך להיכנס וצריך להפעיל אותנו שיגיעו בסוף לוועדות המתאימות בשביל לאשר את אותם תיקונים ככל שיהיו. מהי מסגרת ההחלטה? 70,000 תושבים בשגרה, תקציב 1.1, נהיה עגולים, מיליארד, 40,000 מפונים בקהילה ו-20,000 מפונים בבתי המלון. מה זה בבתי המלון? זה מה שכולנו יודעים, אלא שהתפנו בערך ב-18 באוקטובר למלונות ולאט לאט ראינו את המצוקה הנוראית של אנשים שלא יכולים, עם כל הכבוד שזה מלון והכול נראה מסודר, אנחנו רוצים לחזור לחיות כמשפחה ואז אפשרנו את האפשרות הזו לעבור ולהשכיר דירות או ב-Airbnb שזה חלף, זה כמו מלון אבל לא מלון וזה, קראנו לזה 100-200. 100 שקל למבוגר במשפחה, 200 לילד, אם אתה משפחה, שלושה ילדים וזוג מבוגרים אתה מקבל מהמדינה כל חודש נקי 21,000 שקל, עכשיו תעשו את המכפלות. וזה נתן מענה מסוים לפחות לצורך, נקרא לזה הכלכלי לפתור את הבעיות. זה לא פותר נפשי ולא ולא ולא, לא ניכנס לזה. מטרות ההחלטה – איחוד הקהילות. אני מודה כבר פה שיש בעיה עם קריית שמונה, זה גוף גדול. מענה הוליסטי לשיפור רמת החיים במגורים הזמינים – בתי ספר עורפיים, איחוד של הבנקים, טיפות חלב ביחד, קופות ביחד, כל הדברים האלה. רציפות חינוכית, מה שאמרנו, איפה שאנשים בחרו ללכת, לאותם אזורים עורפיים כמו טבריה למשל או בים המלח שפתרנו שם, או כאלה שלקחו שכירות או מלון בירושלים או תל אביב והם הוטמעו באותן כיתות לימוד, או בבאר שבע, הם לומדים במערכת העירונית הרגילה. תמיד יש את הבעיה, מה קורה ב-1 לחודש, אנחנו נגיע לזה. סיוע לחקלאות ועסקים – אני מודה שלחקלאות והתיירות והתעסוקה באזור המפונה הוא הרבה יותר קשה. קודם כול החקלאות, זה דבר שנקרא עונתי מתמשך, זה לא מפעל, אתה פותח, סוגר. אתה רוצה לשתול תפוחי פינק ליידי, אתה צריך עכשיו לטפל בזה. ויש אזורים שבהם אתה לא יכול. אז אתה לא עושה את האיסוף ולא את הריסוס ולא את זה וצריך לתת פיצוי לזה. למדתי כי אני שם כל הזמן. אז אני אומר את זה, ואם זה הלולים שעכשיו גם אם יש לך מספיק כסף לשקם לולים, אף אחד לא משקם אותם. צריך לצאת, לסיים את המהלך המלחמתי ולתת את הכסף. זה המענה היותר ארוך, חקלאות אמרנו ותיירות, אלה דברים שצריכים הרבה הרבה הרבה מיליונים, מאות מיליונים וכרגע אפשר לתת מעט מעט מעט לא בגלל שלא רוצים, כי אני לא יכול. ואגב, תדעו, יש מה שנקרא כללים משפטיים, מה עושים לשיקום מיידי, אתה לא יכול משהו של טווח ארוך לתקצב אותו. היום יש ויכוחים על זה, מה זה מיידי, מה זה לא מיידי, עברנו מספיק. חיזוק הרשויות – זה מענק לראשי הרשויות והוויכוחים כבדים על זה. תראו, יש כאן עוד מצב, נקרא לזה דואלי, מצד אחד, ראש הרשות, יש לו מפונים ויש לו עוד איזה עשרה יישובים שהם לא מפונים. עכשיו, הוא צריך גם לטפל בהם. מה עושה כפר סאלד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאלה מצוינת. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז צריך לטפל. אז אמרנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתתם לזה מענה? << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז יש, אז כן, למשל, חלק מהמענה הוא לא מספק. למשל, נתנו יותר כסף לראשי הרשויות, משה יכול להתייחס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וליישובים? << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> וליישובים, חלק, תראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה שאלה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> רגע, תכף, בוא, איך אמר היושב ראש? הוא שומר אליי, אחרי זה אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך, בינתיים זה מתנהל. אני אשתדל לתת לכולם, אבל בואו תנו לנו להקשיב. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אני באמת אענה ואני באתי בשביל זה ולא אמרתי בוא אני אשלח. חיזוק הרשויות זה גם דבר חשוב כי הרשות היא כמעט היחידה, יש שני גופים שיכולים לתת מענה ישירות. זה ביטוח לאומי, יכול לתת לך כסף או שאתה נותן לרשות ואז היא נותנת לתושב דרך הרווחה, דרך המקרה הסוציאלי, דרך הילדים עם האוכלוסיות המיוחדות. הוא יודע, הוא יודע מה הבעיה שלו בכל היישובים שלו והוויכוח שלהם היה ענייני, צודק, לקבל יותר וגם כסף, אנחנו לזה קוראים לא צבוע. זה לא שהוא אומר לא, אתה יכול - - - רק לכבישים. לא, תן לו כסף שהוא יוכל לשחרר. עכשיו, עשינו את זה משתי סיבות. אחת כי הוא יודע מה צריך, הוא והחברים שיושבים פה וגם ככה יותר קל לעבוד. הוא יודע לנמק למה זה כן וזה לא. נתקדם. הגברת תחושת הביטחון שזה נושא שהוא לא במגרש שלי. אנחנו יודעים את זה, הביטחון, בעיקר הקהילתי, החוסן החברתי, עובדים סוציאליים וכדומה, טיפות חלב כאלה שצריך להקים במרכזים אחרים. בואו נתקדם. כמובן, אי אפשר להתעלם ממנהלת אופק צפוני, אני לא ראיתי את בנדה שהוא קולגה שלנו לדיונים ואופק צפוני עושה את העבודה איפה שאנחנו לא יכולים להיכנס. צריך לתקן עמוד חשמל, אני לא יכול להיכנס אפילו שאני אתן לך עכשיו מיליון שקל. צריך להביא אותם, את חברת חשמל. לצערי, גם נהרגו לנו אנשים, עובדי חברת חשמל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מגיעים חברת חשמל. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> רגע, דקה, אחרי זה הוא אמר שאלות. היו ונהרגו, זאת אומרת יש לצערי מצבות על זה שלא מגיעים, בסדר? בואו נעזוב רגע את העניין האישי וכרגע ננסה להיות מעטפתי ולתת מענה כולל, ברור שבשוליים יש בעיות. אשכול ביטחון, מיגון היישובים, איחוד הקהילות, אשכול כלים מוניציפליים, בואו נתקדם, זה בסך הכול. יש פה ארבע אבני בנייה: חזרה מיטבית לניצול הזדמנות – מה אנחנו בעצם אומרים? אם אתה כבר רוצה לשפר משהו? נניח בתחום החקלאות או בתחום הלולים, אל תחזיר אותם לאותו מצב של לול מיושן שגם צער בעלי חיים לא אוהב את זה. תלך, תן להם את היותר גדול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לול חופש קוראים לזה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> לול חופש, זו המילה. אז בואו ננסה לתת, לא להחזיר אותך לאותו יום, אתה כבר מתקדם? בוא. אתה נמצא על הגדר, ישבתי עם דוידי, אומר לי תשמע, הכול על הגבול, בוא נוריד איזה 2 קילומטר אחורה, לפחות שלא יהיה כינון ישיר. אז אלה דברים שאני לא רואה ואני מוכן לקבל גם חדשנות. גם בקיבוצים והמושבים שיושב כאן הנציג שלהם ליאור וישבנו גם בישיבה פרטנית על בעיות שיש להם, על אסמים, על ערכי כינון. אם נתקדם הלאה, אלה ארבע האבנים, אני אחסוך בזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנכ"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדס אומרת זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הכי חשוב. לא, תשלים את זה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אני אשלים. בעצם יש את ההזדמנות, פיתוח בר קיימא, שיקום ושיפור תשתיות ושיקום הפעילות הכלכלית והחזרת המשק לצמיחה. אלה הרבעת הדברים, אנחנו כבר מבינים לפי הסדר מה אפשר עכשיו ומה אחר כך. מספר האוכלוסיות, אמרנו, כ-60,000, קצת פחות, רשויות ההחלטה 975 – 11. רשויות ההחלטה, מצוינות כל הרשיות שכרגע ההחלטה הזו עוסקת בהן. הייתה התעקשות גדולה ביותר ואני אומר את זה לזכותו של היושב ראש ושל ראשי היישובים, גם אלה מהגליל, של זלץ ואחרים, אמרו, אדוני, בהחלטה גדולה אנחנו מבקשים שתיתן את המענה לא ל-5-0, תן ל-9-0. אלה שלא קיבלו עכשיו, לפחות בקטע השיקומי הארוך של הדברים, תן להם. ואנחנו קיבלנו את זה וזה דבר נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש וחצי - - - << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> חס וחלילה, חס וחלילה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> חס וחלילה, זו לא טובה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> שמענו, הסכמנו, אנחנו מראש היינו צריכים - - - << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> חברת הכנסת, את ההחלטות מקבל הצבא לכל הדברים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא מדברת על הפינוי, אני מדברת על המענים. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז המענים האזרחיים בהחלט ניתנים גם לאזורים שלכאורה ההחלטה לא הייתה אמורה להיכנס אבל זה נעשה, זה בדיוק העניין. אם מישהו חושב שהתוכנית הזו נעשתה לבד, שבאו שני אנשים, יוסי, הדס או אחרים שאומרים, שני אלה באו, קובעים מה יהיה בצפון. מאיפה האמירות? יושבים ראשי רשויות, כמה "קרבות" או כמה עימותים ענייניים היו לי עם משה ועם ראש רשויות? כמה? בסוף הגענו למשהו שאיך אומרים? נותן איזה שהוא מענה סביר. להגיד לכם שזה הכי טוב? לא. אבל זה נותן מענה לפחות לטווח המיידי והוא משתפר תוך כדי תנועה. אמרנו מוכנות, תרחיש א', פתיחת שנת לימודים 1 בספטמבר עם המצב הזה. זה אומר בתי ספר עורפיים, שישה בתי ספר עורפיים. אגב, מי קבע את המיקום שלהם? זה לא אני, אלה ראשי הרשויות עם משרד החינוך בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנכ"ל, אני מתוך הסקירה שלך רוצה קודם כול דברים שעלו פה בוועדה יחסית התחילו לקבל התייחסות בהחלטת הממשלה. ואנחנו אמרנו אז שאנחנו רוצים 80% שביעות רצון והסמנכ"לית אמרה לי תהיה 100% שביעות רצון ולקחה על עצמה משימה. אנחנו עוד רחוקים לא רק מעמדת ראשי רשויות, אלא גם ראשי היישובים והקהילות. אבל אתה פה וזו הזדמנות מיוחדת במובן הזה שאתה כבר מבין לבד איפה האזורים שהם בעייתיים. עכשיו, אי אפשר לדבר על תיירות כטווח ארוך, למה? כל עסק תיירותי שייסגר, כנראה הוא לא יפתח. כל עסק תיירותי שיפשוט רגל לא יהיה שם כשיבואו ימים טובים. בקורונה הצלנו עסקים והגבנו מיד ונתנו מענקים. עכשיו, אני יודע שגם לך יש עימות עם האוצר מה כן מה לא. האוצר צריך להיות הראשון ששומר על המגזר העסקי כי הוא גם זה שישלם לו מסים. אם תשמור על עסק חי עכשיו, יתחיל לפעול כשתגמר המלחמה, יהיו מסים, תהיה פעילות, הוא יחזיר חזרה למדינה, ככה אנחנו מחזירים את המשק. אחת הגאוות שלנו זה איך חזרנו מהקורונה גם להעסקה גבוהה וגם לפעילות עסקית במדינה. אז אנחנו לא מקבלים תשובה טובה על תיירות. עכשיו, התיירות היא רחבה יותר. היא בצפת לא קיימת, מסע, שזו תוכנית של משרד ראש הממשלה לא נותנת היתר טיולים לצפת, זאת אומרת הוא לא יכול לקבל תוכנית של הממשלה. יש איסור טיולים בחצבני ובבניאס, אין היתר, לא מקבלים טיול, אסור לטייל שם, מותר לגור שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מתירים לצפת בגלל מירון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אחד, אני רוצה ממך הבהרות, המנכ"ל, מה אתם הולכים לעשות בתיירות ברמה המיידית. ואותו הדבר בהסתייגויות של שר החקלאות עצמו שאמר, התוכנית לא מספיק טובה? אני צריך פתרונות לחקלאות. אני חושב, הדבר השלישי שנשאר חור שחור זה היישובים שפונו ולא פונו על ידי המדינה. או על ידי ראש העיר או בעצם ההתקפות עליהם או צמידות הדופן שלהם ל-7 קילומטר. עכשיו, אם הצגת פתרון שבו אתה אומר, אני לא יכול, ביטוח לאומי, חוקים, נהלים ואני אתן לראשי הרשויות מענק, מה שחסר זה להגיד, תשמע, קח מענק ליישובים שלא פינית, מיועד עבורם. לא יודע, קח איקס מיליון עם כל ראש רשות ליישובים שלא פינית, שב עם מזכירות הקיבוץ או המושב, תעביר לו את זה לפי מפרט שהוא יגיד מה הנזקים, גם הפרטניים, גם הארגוניים והמשקיים של אותם יישובים. תו לרשויות סכום מיועד ליישובים שלא פונו. ואולי זה לא יהיה כיסוי מלא כמו אזרח רגיל שפונה, אבל זה יהיה שיפוי חלקי והזעקה הזאת תפסיק להישמע. אנחנו כל ועדה מגיעים לפה עם יישובים שהם זועקים, שמיר וכפר בלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כפר סאלד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והם חוטפים ואזעקות ותותחים והתרעות ואומרים להם לא לצאת מהבית. מה עוד הם צריכים כדי להיחשב? ואין להם עבודה בקריית שמונה ואין בית ספר וגליל עליון סגור. אתם לא יודעים לתת את זה פרטני? תנו לרשויות מענק, תנו לכל רשות שיש לה יישובים שלא פונו, תנו לה מענק, שהם יפתרו את זה, מיועד ליישובים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> זה לא 1,000 שקל, נתנו להם 1,000 שקל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, 1,000 שקל, לא, אני מדבר לתת הרבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קיבלנו כלום, גם לא את ה-1,000 שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה 1,000 שקל? << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> כי חלק מהיישובים נתנו את זה ליישוב ויישובים שבחרו לקחת את זה לאזרחים. אז אני אומרת, זה פשוט לעג לרש. << אורח >> יוסי קקון: << אורח >> צפת, לא קיבלנו כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קיבלנו שום 1,000 שקל, לא מכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנכ"ל יסיים את השקף האחרון ואחריו חברת הכנסת שאשא ביטון. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז חלוקת התקציב, תמיד בסוף זה כסף. אז יש כמובן משהו מיידי, לא משהו, 3.3 מיליארד שזה מיליארד אחד שהוא ממש תוספתי לנושאים שנקרא להם אזרחיים ויש עוד 2 פסיק, ההשלמה של זה היא לצורכי ביטחון, גם כן מיידי ומי שירצה מאגף הביטחון להגיד מילה על זה מוזמן. קופסה שנייה זה מה הולך ב-2025 והכוונה אגב, לא ציינו את זה, זה לא למשוך את זה עד 2028, אתה יודע, להוריד את זה, לתת בשלוש שנים את מה שרצינו לתת בארבע. לקדם כמה שיותר מהר זה לתת יותר כסף בזמן יותר קצר, אז זה ה-3 מיליארד. והקופסה השלישית זה החקיקה בכנסת, זה אותם דברים שבצדק מתעקשים על הטבות מס, משהו מדורג, גדר, נניח 20%, ככל שאתה הולך למטה אתה מקבל ולא כל מיני כאלה שזה מקבל יותר וזה פחות שזה קרה מ-2018 וזה מה שנקרא מצב נתון. דבר נוסף, כל הנושא של חקיקה של חוק הגליל, כל הנושאים וזה חלק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החקלאות. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> חקלאות זה איך אומרים? זה התחום שלכם, לאפשר למערכת להתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בינתיים תאסוף את ההערות ואת השאלות. אז השאלה הגדולה פה, מה אתם הולכים לעשות מיידית למען תיירות, מה אתם הולכים לעשות מיידית למען תעשייה ועסקים קטנים שנסגרים במרחב יותר גדול ממרחב המפונים ומה תוכלו לעשות מיידית למען היישובים שנפלו בין הכיסאות. ואם אתם לא רוצים לפעול מולם אתם, תנו מענק מיועד לראשי רשויות והם יפעלו מולם. זה כמה עשרות מיליונים, הרעש הזה במערכת הוא כמה עשרות מיליונים. קחו את הכסף, שבו עם הקיבוץ והמושב, קח סכום, תפתור בעיות אצלך לפי המצב. עכשיו אנחנו ניתן לחברת הכנסת שאשא ביטון ואחר כך לשני יוזמי הדיון. הכללי, בכנסת היום זה יום מיוחד למען שיקום ותקומת יישובי הצפון ובמסגרתו הוועדה עשתה את דיון המעקב שלה על החלטת הממשלה אז אנחנו ניתן לחבר הכנסת אליהו רביבו וחברת הכנסת אפרת רייטן, יוזמי היום הזה בכנסת להתייחס. ניתן לחה"כ שאשא ואתם תתארגנו בינתיים. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני באמת רוצה להצטרף לתודות ליוזמה החשובה הזו של חבריי, חברת הכנסת רייטן וחבר הכנסת אליהו. ובאמת אנחנו רואים גם את הנוכחות וגם את הדיונים שמתקיימים בוועדות השונות, חשוב מאוד. אני בהתחלה אומר רגע מה מאוד מרתיע ואני חושבת שדורש התייחסות ואחר כך גם אני אתן הצעות לפתרון ואשאל שאלות. אדוני יושב הראש, עצם הדיון על פתרונות זמניים לטווח הארוך, זאת אומרת בתי ספר עורפיים, ראיתי שם בשקף "איכות חיים במקומות הזמניים" ואני אומרת, רגע, המטרה שלנו פה עכשיו היא לקבע מציאות או שאנחנו רוצים לראות איך אנחנו מחזירים את התושבים שלנו הביתה? ואני חושבת שהחלטת היסוד שצריכה להיות בממשלת ישראל היום היא איך מייצרים את הביטחון שיחזיר את התושבים שלנו הביתה, אחרת אין לנו צפון, חברים. אפשר לדבר כמה כסף מחלקים, אילו תוכניות יהיו, איך נסדר לילדים שלנו מפעלים בעתיד. לא יהיה עתיד. אם ממשלת ישראל לא תחליט שעד זמן מסוים, עד תאריך מסוים אם לתושבים שלנו אין את הביטחון לחזור חזרה כי התנאים לא הבשילו היא תייצר את התנאים כדי שיחזירו את התושבים. אחרת, אני אומרת לכם, הממשלה יצרה פה סטארט אפ חדש. דיברנו במשך שנים על צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, וואלה, צמצמה את הפערים. לקחה את הצפון, שמה אותו במרכז, סגרה את הסיפור. ומפה עכשיו מחפשים איך תהיה להם איכות חיים שם. אז אני חושבת שזאת צריכה להיות הנחת היסוד ומפה יהיה צריך להתקדם. הסיפור של התושבים שנשארו שם באזור לחימה. תקשיבו, אני אומרת לכם, אמרתי את זה גם לפרוטוקול כשהייתי בממשלה. את הנושא הזה של הפינויים כל ההתנהלות אחרי הפינוי יהיה צריך לחקור לא פחות מאשר את יום הטבח. כי קרה פה משהו מעוות שלקחו פה אוכלוסייה מסוימת, השביתו מרכזי חיים ושכחו את התושבים שנמצאו שם באזור לחימה. אני נמצאת שם כל הזמן, אני מסתובבת בחצרות של הבתים. יושב ילד, מיכאל, מסתכל, אתה יודע, רואה טלוויזיה ובחלון של הסלון הגדול רואים חיילים שומרים מחצר הבית שלו. אני כבר לא מדברת על כל הכלים שנמצאים שם, לא אפרט יותר מדי גם בגלל סוגיות אחרות. אבל באמת נמצאים במציאות לא מציאות והמדינה פה אומרת, כן, שמענו שצריך לתת להם אז הנה אנחנו קשובים. לא, אתם לא קשובים, זו חובתה של המדינה לדאוג גם לאזרחים האלה שם, נקודה. במיוחד הילדים שנשארים שם. עכשיו, מה כן צריך לקחת בחשבון כשאנחנו מדברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם את יכולה בקצרה, יש עשרות דוברים, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> כן, כן, אני מבטיחה. הסיפור של תוכנית ליום שאחרי, היום צריך להחליט מה תהיה התוכנית של אחרי וכמה כסף נותנים לה וזה צריך להיות כמה שיותר כי ראינו שהתוכנית ליום - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתמול, אתמול, היום זה מאוחר. אתמול. אנחנו כבר בדפיציט של שמונה חודשים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> בדיוק. כי את התוכנית של מה שהיה צריך להיות הם מביאים רק אחרי שמונה חודשים. אז אם על העבר מביאים אחרי שמונה חודשים, מה יהיה בעתיד, אני לא רוצה לחשוב איך זה יראה. הסיפור של עיוות הטבות המס, שלקחו אותו והפכו את זה למשהו של כל המדינה, נהיינו כולנו מאוד ליברליים. חברים, זה נולד לקו עימות, זה צריך לחזור חזר לקו עימות. ואני אומרת לכם, אם לא יתמרצו את האנשים בצפון אפילו יותר ממה שתמרצו את הדרום, יסלחו לי הדרומיים, זה לא ממקום חלילה של תחרות, אבל זה ממצוקה אמיתית של כל כך הרבה חודשים, לא יחזרו אנשים. אנשים מתחילים להתקבע במרכז הארץ, מוצאים להם מסגרות חינוך לשנה הבאה, כבר מוצאים תעסוקה חדשה, הם מכינים להם מרכז חיים. המדינה יוצרת רילוקיישן לתושבי הצפון. אם לא יהיה פה מעשה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הגירה של תושבים למרכז והגירה של עסקים למרכז ולעומק של הגליל על חשבון קו הגבול. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> נכון, זו הנקודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תוכלי רק משפטי סיום, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> אז תמריצים גם לאזרחים וגם כמו שאמרת, אדוני יושב הראש, הסיפור של עסקים, מפעלים, אנחנו במשך שנים, תוכנית הצפון, מי שזוכר אותה, להביא מפעלים לקריית שמונה ולסביבה, חממות טכנולוגיות, כל הדברים האלה, הכול יוצא החוצה אבל הסיפור הגדול שהם כבר משתקעים בחוץ. אגב, לאו דווקא במרכז, אדוני יושב הראש, גם באזורים עורפיים כמו שקוראת לזה הממשלה, מרוחקים מהגליל העליון והם לא יחזרו, פשוט לא יחזרו כי אי אפשר כל הזמן להזיז את זה. אז אני רק אסכם ואומר שתוכנית ליום שאחרי חייבת להיות עכשיו, דאגה ליישובים שנמצאים שם ולא פונו צריכה להיות עכשיו ולראות איך הממשלה מקבלת החלטה לייצר ביטחון בצפון ולהחזיר את התושבים הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אפרת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. אני ככה משתדלת. יוסי, נפגשנו בוועדה הקודמת לדקה וחצי ואני רצה מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידי לו משהו שהוא לא שמע בוועדה הקודמת. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> לפחות אני בא, אני לא מתחמק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> באמת זה חשוב, אני רוצה להגיד לך רגע מילה כי לא הגיע אף שר, לא הגיע אף שר לאף ועדה. יש לנו תשע ועדות היום, תשע ועדות שעוסקות היום בצפון ואף שר לא הגיע, וזה עצוב. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> פעם אחרונה שבאתי לבד, את יודעת מה עשו לי בטלוויזיה, אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא ראיתי, אני לא יודעת על מה אתה מדבר, אבל אתה יודע מה? זה חלק, יוסי, זה חלק ממה שנדרש היום גם מהשרים וגם מהמנכ"לים, להרגיש, לא רק לקרוא, להרגיש את התחושות של הציבור ולהבין שאנשים מרגישים שלא רואים אותם. וכשאני קוראת את ההחלטה הזו שרק התקבלה אתמול בממשלה ואני הייתי עורכת דין אז אני אוהבת מילה, אני אוהבת את המילים. וכשאני קוראת ואני רואה, "להקים", "לגבש", "למצוא מתווה", אני אומרת, איך זה יכול להיות? זה אחרי שמונה חודשים. עכשיו אתם להקים? עכשיו אתם לגבש את המתווה? עכשיו זה הדבר הזה? זה עקום, יוסי, זה לא יכול להיות. אני יודעת שהמדינה בטירוף, גם אני זוכרת שהייתי בדרום, נדמה לי שפגשתי אותך אפילו בבארי כשהיית אצל המפונים בים המלח די מהר אפילו. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> נכון, יומיים אחרי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז אני הייתי שם כמה שעות לפניך ואני זוכרת שאמרו לי, יוסי שלי צריך להגיע. ואני אומרת, נכון, האתגרים כאן הם עצומים, אבל זה לא פותר, וזה לא פוטר אותנו, את כולם, מלתת את המענה. וכולם אומרים פה אתמול, אתמול, אתמול, כן, זאת הייתה הציפייה. אני לא יכולה להישאר כאן כי אני רצה לוועדת עבודה ורווחה כי יושבים שם תושבים שרוצים עכשיו לדעת איך מחר הם הולכים הביתה כי אין להם, לא שאין להם בית, אין להם אוכל, אין להם אוכל כי החל"ת נגמר להם והם צריכים להישאר שם. ולכן התעסוקה שלהם היא גמורה. עכשיו, זה כמה מיליונים, יש כמה מאות של אנשים באזורים שהם לא מפונים שהתעסוקה שלהם הייתה באזורים המפונים, אז הם לא יכולים לחזור לעבוד והם לא מקבלים כסף. אני מרגישה, באמת, אני זועקת מדם לבי למרות שאני לא גרה בצפון. הנה, יש פה את יפעת שאני שומעת אותה מדברת והלב נקרע. אני מרגישה מחויבות לייצג את האנשים שאתה יודע מה? אני אומר גם משהו אצילי על האנשים האלה. כשבהתחלה באתי לבקר אותם, היה להם לא נעים, היה להם לא נעים להגיד ולדרוש. כי הם ראו את האחים שלהם בדרום שנטבחו ונחטפו ונאנסו והם אמרו, אנחנו נסתדר, אנחנו רגע נשתוק. והם באצילות נפש אמרו יהיה בסדר. אבל די, די, די, די. צריך לתת להם את המענה ותמיד להגיד, כן, הצפון זה חלק ממדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. חבר הכנסת אליהו רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> טוב, לפני שחברתי הולכת אני מבקש לשוב ולהודות לה פעם נוספת על שותפות אמת. אז אכן ביום כל כך מיוחד, אדוני היושב ראש, אני מבקש להודות לך גם על קיום הדיון החשוב הזה ולשאר מקביליך יושבי ראש הוועדות. יאמר לזכותך שאתה עושה את זה עוד קודם המלחמה וביתר שאת מאז המלחמה ברגישות יתרה, אבל הפעילות שלך גם אצלנו בשדולה. אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני שב ומודה לך על הגעתך האמיצה, הכנה, המכילה והקשובה. זו פעם נוספת שאנחנו נפגשים היום, אני מניח שמכמות הדיונים שמתקיימים היום סביב הנושא הזה ומספר חברי הכנסת עם המעורבות הכל כך גבוהה שלהם לנושא יכולה להבהיר פעם ראשונה את המחויבות שלנו כלפי חבל הארץ המרכזי ביותר שנמצא בצפון המדינה. זה לא רק העיניים של המדינה, אמרתי קודם, זה גם הלב של המדינה. וזה גם יכול, אולי נקודה אדומה קטנה, אולי גדולה, לסמן לך שאנחנו כמחוקקים ומי שאמור לאזן ולבקר את עבודת הממשלה, בלשון עדינה, לא שבעי רצון מהתהליכים, מקצב קבלת ההחלטות ומהיישום שלהן. ועוד יותר מזה, ממה שאנחנו מגלים כשכבר נוגעים בנושאים, אז אין שום תשתית שקדמה לכך. כאילו שלא הייתה היערכות שיום אחד התרחיש הזה יכול להתקיים. אז כידוע, תושבי הצפון חיים במציאות בלתי אפשרי מזה כשמונה חודשים, ראשי הרשויות נלחמים מלחמת קיום להחזרת הקהילות ולשימור התפקוד ברמה כל שהיא על מנת לקיים חיים בסיסיים למפונים ולתושבים שנשארו, בחלק לא מבוטל מהמקרים בעל כורחם כשהייתה ועדיין קיימת הצדקה מלאה לפינויים, אבל לאור מחלוקת שאתם לא חלק ממנה, מחלוקת בין פיקוד העורף ופיקוד הצפון בדבר הכרת הזכאות לפינוי, הם נופלים בין הכיסאות ונאלצו להישאר. מצב אבסורדי שבו אני מגיע ליישוב שלא הוכר כזכאי פינוי רק בגלל שהזיזו את סוללת התותחים מלפני הצומת לאחרי הצומת. הצרכנייה פעילה ארבע שעות ביממה וגם המוצרים שנמצאים בה, חלק גדול מהמוצרים שנמצאים בה, נמצאים רק הודות לכך שמפעיל הצרכנייה, שכל משפחתו ברחה כי היא יכלה להרשות לעצמה, צריך לרדת עם הרכב לנהריה לקבל סחורה ולעלות בחזרה, כאילו שאנחנו מוצב בבופור, לא פחות ולא יותר. זה מצב אבסורדי, אי אפשר להשלים איתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אנחנו רוצים לשמוע גם את השטח ונחזור לח"כים הנוספים. אנחנו נשמע את ראש העיר צפת ונשמע את מאיה כהן מכנפיים של קרמבו, לא נשכח גם את הילדים ואת האוכלוסיות המיוחדות, ואחרי זה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחבר הכנסת בליאק. בבקשה, ראש העיר צפת. << אורח >> יוסי קקון: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני שמח שאתה גם היית ראש רשות, אתה יודע מה אנחנו חווים. אני אספר סיפור קטן, יש חברת Comsign, זו חברה של מערכות מידע שהיא דואגת לכרטיס החכם של כל ראש רשות ומאז שנכנסתי לתפקיד, הם לא מוכנים לבוא לצפת כי הם מפחדים מאוד והם רוצים שאני אבוא אליהם, לחיפה. זה סיפור קטן שאם הם לא באים, ודאי שתיירים לא באים. העיר צפת מונה כ-40,000 תושבים, אנחנו מתמודדים עם מתחים ופחדים יום-יומיים. העסקים שלנו ממש, כשבדקתי, ראיתי עד כמה כל עסק ועסק, אפילו מה שלא נמצא ממש בתיירות מושפע מהתיירות. בסופו של דבר, פותחים את העסקים האלה ובונים על חצי מיליון או מיליון איש שמסתובבים שם בשנה ואנחנו שמונה חודשים ללא תיירים בכלל. מה שאומר שעסקים שהם ממש תיירות סגורים. צימרים סגורים, בתי מלון סגורים, גלריות סגורות. ודבר שני ושלישי שזה מסעדות ואטרקציות ודברים כאלה ירדו ב-50%, ב-70%. ראיתי את המצגת היפה של המנכ"ל, יוסי שלי, שדיברנו כבר גם אנחנו בסוף שבוע שעבר ולא ראיתי שם את צפת, צפת, בירת הגליל. אני אזכיר שכל היישובים מסביב מקבלים הרבה שירותים אצלנו והם מפונים, הם לא נמצאים. זאת אומרת, זה מכל כיוון מגיע אלינו. אנחנו גם ככה עיר בגירעון, גם ככה עיר בסוציואקונומי נמוך, אנחנו ממש בקריסה. הגעתי לפה היום, מהבוקר נכנסתי כבר לכמה ועדות לצעוק את צעקת התושבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש העיר צפת, אנחנו רוצים לאחל לך הצלחה. << אורח >> יוסי קקון: << אורח >> אני רק אסיים. אני אומר, אתה יודע מה זה ראש רשות ואתה יודע כמה התעסוקה היא מנוע ממש לכל הרשות. וכשהתעסוקה קורסת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להגיד לך יותר מזה. תאמין לי, אנחנו נייצג אותך נאמנה, ראש העיר. << אורח >> יוסי קקון: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחד, הוועדה הזאת תקדיש דיון מיוחד לעיר צפת. בגלל שהעיר הזאת דרמטית ירדה קרנה בשנים האחרונות, היא במשבר מוניציפלי כלכלי ואנחנו רוצים להרים אותה לגדולתה, לבירת הגליל. בעולם הקדום, לעיר שנולדה בה תורה שלמה של רוחניות של עם ישראל, כולל השולחן הערוך שנערך בצפת, כולל המקובלים, עולמות שלמים, העיר הזאת ראויה להתייחסות ממשלתית. אני יכול להגיד לך על עצמי שזכיתי עם השר כחלון שאני אוהב אהבת נפש להביא החלטת ממשלה על ירוחם. יישוב קטן וההחלטה הזאת ביססה אותנו והכפילה אותנו, ועל קצרין הבאנו על זאת הדרך גם החלטת ממשלה וגם על חצור שכנתך הבאנו החלטת ממשלה משותפת, לירוחם, לחצור, לקצרין וליישוב סאג'ור. ואני אומר ליוסי, צפת צריכה התייחסות ממשלתית כולל החלטת ממשלה. הייחודיות והאתגרים וההזדמנויות שם הם שונים, כולל מה שמצפים מהם. להקים אוניברסיטה, בית ספר לרפואה, בית חולים ראוי שיצמח, יש שם אתגרים מאוד גדולים, אנחנו נעשה דיון על צפת, אם תוכל, תכבד אותנו בנוכחותך. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אני בקשר איתו בדיוק על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו נעבוד על הדברים. תודה רבה. << אורח >> יוסי קקון: << אורח >> תודה. אני כן אגיד שנגב גליל כן עזר קצת, אבל עדיין, במכלול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תגיד על נגב גליל מילים טובות למה הוא כל היום מקבל מילים טובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת מגיע לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שמגיע, מגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק פתחת, תראה את המקהלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע איפה הוא עכשיו? איפה השר עכשיו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגליל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגליל. בצפון, בקו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד נגב גליל עבד ועובד במלחמה, מגיב. מה שהיה לו, נתן. רצו לקחת לו כספים אבל לא ויתרנו פה, ראשי רשויות, עשרות ראשי רשויות הוציאו מכתב שדרשו תקציבים לנגב גליל ושיקבל כסף. אנחנו יודעים להעריך אותו וכל הכבוד שיש לך הכרת הטוב, אבל גם במשרדי הרווחה עבדו ובחינוך ובבריאות ושר הפנים ושרים אחרים. את אלה שלא עבדו אנחנו לא אומרים, אלה שאנחנו יודעים שהלכו לצפון ועשו מעשה אנחנו יודעים לשבח. אנחנו רוצים את מאיה כהן מכנפיים של קרמבו. פה? אהלן, מאיה. << אורח >> מאיה כהן: << אורח >> שלום, צוהריים טובים לכולם, אני מאיה כהן, בת 18, מעתלית, ואני בכיתה י"ב, אני מרכזת את סניף כנפיים של קרמבו בחיפה. השנים שלי בתנועה עיצבו אותי והשפיעו עליי מאוד, אני למדתי להכיל, לעבוד בצוות ובעיקר לראות את האנשים שמולי. עם פריצת המלחמה והפינוי של תושבי הצפון לחיפה הסתכלנו על ההתנהלות והבנו שאם לא ניקח חלק מהותי ביצירת שגרה ומסגרות נוספות לילדים המפונים עם ובלי הצרכים המיוחדים, דין הילדים האלה הוא פשוט לאבד את היכולות החברתיות שלהם מה שישפיע עליהם מאוד מאוד בעתיד כי התקופה הזו זו תקופה שתשפיע על האנשים שהם יהפכו להיות. התחלנו לעבוד עם ילדי קיבוץ דן ומזה חצי שנה אני ומספר פעילות נוספות מסניף חיפה נוסעות מדי שבוע בימי רביעי לפעילות עם כיתות א' וב' המפונים. המסגרת הנוספת והיציבות שנוצרה בתוך המציאות המשתנה גרמה לחוויה של הפינוי להרגיש קצת יותר חיובית בעבורם. התחלנו ליצור קשרים אמיתיים עם הילדים שבאים לידי ביטוי בשיחות איתם, באמון ובמענה החברתי שאנחנו מספקות להם. נחשפנו לקשיים השונים שלהם בהסתגלות לבתי הספר, לאורח החיים במלון, הצפיפות והגעגוע שלהם הביתה. הפעולות הם מקום בטוח, מקום לפורקן אנרגיות וגם לקשר אישי. הילדים האלה מתמודדים עם הרבה דברים ותמיד נדרש להיות עם יד על הדופק ולהבין מה מתאים לקבוצה באותו השבוע, מה הצורך שלהם. אילו חברים עזבו את המלון, אבא של איזו ילדה עכשיו נמצא במילואים ואם הם מתגעגעים וקשה להם ובשבועות מורכבים יותר ניסינו להרים את המורל. השיא של השנה שלנו יחד היה בפורים, הבאנו את הקבוצה להפנינג סניפי בהסעות והם השתלבו יחד עם שאר הפעילים. זו הייתה חוויה מאוד משמעותית ומרגשת לראות אותם חלק ממשהו גדול מחוץ לשעות הפעילות הרגילות שלנו. היה מרגש לראות איך הם מתרגשים ואת האהבה שלהם לקרמבו שבעבורם היה משהו יציב וקבוע בשנה הממש לא יציבה וקבועה שלהם ובעצם אפשר להם להיות באינטראקציה חברתית ולא סגר אותם בתוך החדרים במלון. אנחנו רוצים להמשיך ולתת מענה לילדים ולנוער מפונה גם בהמשך. לספק להם מקום, משמעות ובעיקר להפוך את החוויה המטלטלת הזו למשהו שיש בו צדדים חיוביים. כשהם יחזרו לבתיהם נרצה לדאוג שיקבלו את המענה הראוי ויחד עם הרשות שלהם, נדאג לשלב אותם בסניף הקרוב לביתם. על מנת לקיים זאת אנחנו נצטרך להקים ולבסס עוד סניפים רבים באזור גבול הצפון ולשלוח מתנדבי שנת שירות, עוד בני נוער ובוגרי קרמבו שיתנו מענה ליותר ילדים שיחזרו הביתה וצריכים להסתגל מחדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ישר כוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, מאיה. << אורח >> מאיה כהן: << אורח >> רגע, אני רוצה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, זה עוד הרבה דפים, מאיה? << אורח >> מאיה כהן: << אורח >> לא, לא. אני ממש מסיימת ואני רוצה גם להעביר לארבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, פה הם מדברים בעל פה, וניתן לעצור אותם, אצלך זה כתוב. << אורח >> מאיה כהן: << אורח >> זה כתוב, אבל אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לך זכויות מיוחדות פה, בבקשה, תשלימי את הדברים. << אורח >> מאיה כהן: << אורח >> תודה. אז אני רוצה להעביר לארבל, שהיא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? את גם מנהלת את הדיון? אז בואי קחי את הפטיש. ארבל, משפט קצר, בבקשה. << אורח >> ארבל דדוש: << אורח >> אני אפרט בקצרה על הסניף שלנו. אני ארבל דדוש, אני בת 17, תלמידת י"ב, אני רכזת השכבה הבוגרת בכנפיים של קרמבו בסניף קריית שמונה שבעצם אנחנו סניף מפונה וגם אני מיישוב מפונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיזה יישוב את? << אורח >> ארבל דדוש: << אורח >> מרמות נפתלי. אנחנו פתחנו את השנה שלנו כרגיל בקריית שמונה, מהמלחמה ומהפינוי פתחנו סניף בטבריה ובעצם חווינו המון אתגרים. כאילו, זה היה הדבר הכי מאתגר בעולם לפתוח סניף לפעילים מפונים. זה להיות ברגישות שיא תמידית, זה להפעיל קרמבו אחר, לא הקרמבו שאנחנו רגילים אליו. זה להפעיל קרמבו עם אירועים חריגים ולא צפויים שאנחנו לא רגילים אליהם, זה להתחשב במצב הנפשי של כולם שהוא גם ככה מאתגר. ואנחנו נצטרך את עזרתכם בכך שנרחיב את הפעילות שלנו לעוד מקומות, שנוכל לקבל את התנאים לכך, שנוכל לתת לפעילים שלנו יותר מפעם בשבוע לחוות את קרמבו וליהנות ממנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניתן עכשיו לחברי כנסת ואחרי זה ראש המועצה המקומית גוש חלב. טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד, אני רוצה להגיד לבנות מכנפיים של קרמבו, לארבל ומאיה, אתן פשוט הפכתן לעובדות הסוציאליות שמטפלות בבני הנוער המיוחדים וכל הכבוד לכן. ותודה לחבר הכנסת אליהו רביבו וחברת הכנסת אפרת רייטן. יזמתם יום כזה, הרמתם תשעה דיונים, נכון? חשוב מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוץ מעלייה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואני רוצה להגיד לכם, רק אתמול הוקם מטה ליישום החלטות. זה קשור בגלל שהיום חברי הכנסת יזמו יום מיוחד ואז אתם אתמול, יום לפני - - - << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אל תגזימי, אבל בסדר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני בטוחה שזה קשור. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> עבדנו על זה שלושה חודשים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תפקידה של הכנסת, זה תפקידה של הכנסת, לדחוף, לקדם, לפקח על משרדי ממשלה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, מה שהמנכ"ל מנסה רק לומר לך זה שזה לא בגלל שהיום יש דיון. הם הכינו, הם עובדים על זה כבר שלושה חודשים, מאז שהקמנו את השדולה וביקשנו את זה מהם. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> כל אחד קיבל את הקופון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת מאוד שתתנו זכות דיבור לתושבי הקיבוצים שלא פונו, מכפר סאלד, משניר. אז אני פשוט מבקשת שבסיכום הדיון הם יצאו עם חיוך ולא יגידו ששוב זה היה תקליט שנתקע, שוב אותן המצגות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעבר לסיכום, אני אבקש אישית מהמנכ"ל לפגוש נציגי יישובים שלא פונו אבל שפונו על ידי המועצות. יש מקרים כאלה, גם בדרום. גבולות, אורים, צאלים, גם פה יש, שמיר וכולי. לשבת עם חמישה-עשרה כאלה, רק אתה. רק על זה אני רוצה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כשמסתכלים בעיניים לאנשים האלה רואים את התסכול. << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> הוא כבר נפגש ובהקשר הזה אני גם אציין - - - חבר הכנסת שמצוי בקשר הכי הדוק וצמוד איתנו על ההחלטה ועל כל העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל אני אומר, אולי נפצח דרך תקציב ייעודי לרשויות מיועד ליישובים הספציפיים. << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> מיכאל, הפגישות יהיו ביחד איתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי בעיה, אני בא. זה מספיק חשוב לי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יופי, ותשתפו גם את חברי הוועדה. ופשוט תשברו את התחושה שלהם שהם מופקרים, כי ככה הם מרגישים, תשנו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, טטיאנה. ולדימיר בליאק, בבקשה. חברים לשמור על שקט. אורית דניסמן, אני קורא אותך לסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, מיכאל ואני כמובן מברך על הדיון. אני אהיה קצר ואני אתמקד בבעלי העסקים. אנחנו בוועדת הכספים, בחודש נובמבר חוקקנו את מתווה הפיצויים הראשון אחרי פרוץ המלחמה. האוצר הביא 4.5 מיליארד ואז הגדלנו את זה ביחד, קואליציה, אופוזיציה ל-17 מיליארד והיו הרבה ויכוחים מה לתת בצפון. מסלול אדום עד 3.5 קילמוטר, נהריה בפנים או בחוץ, במסלולים הגזורים, אבל בסוף השנה זה נגמר. ואז הגעתי לדלתון והגעתי לקיבוץ סער והייתי אצל משה, ביישובים לא מפונים. אפס שגרה, אפס שגרה, זה מרחק לדעתי 7 קילומטרים מהגבול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש וחצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפס שגרה, מסוף דצמבר אין פיצוי. אבל אני אגיד לכם יותר מזה, היו אצלי לא מזמן חבר'ה של הקייאקים מנהר הירדן. שמונה חודשים הם מושבתים, לא קיבלו שקל, לא קיבלו שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. אלה עסקים תומכי תיירות או פנאי, הכול גמור שם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואני אומר לך, יוסי, קחו רדיוס 20-25 קילומטר מהגבול, העסקים האלה חייבים לקבל פיצוי כי הם קורסים, הם קורסים, שמונה חודשים לא קיבלו שקל. ואני בטוח, יוסי, שאם יהיה רצון אנחנו נמצא גם שפה משותפת שיש בינינו ואנחנו נגיע לפתרון, אבל חייבים להגיע לפתרון. חייבים להגיע לפתרון ברדיוס הרבה יותר רחב, לא 3.5, לא - - - << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז בוא תן לי, כמה רדיוס נראה לך אתה אומר פה זה - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן 30, תן לי 30. לא לי, לעצמאיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה שהפגיעה אמיתית, איפה שהפגיעה אמיתית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הם צריכים את זה, הם צריכים את זה כי הם מושבתים. הם מושבתים, הם לא עובדים, הם מושבתים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, בליאק, גם על הדברים ועל החדות ועל הקצרות. תודה רבה. ראש המועצה המקומית גוש חלב, שריף ניג'ם. << אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >> נכון. צוהריים טובים, או לפחות מקווים שיהיו טובים. גוש חלב הוא יישוב מאוד קטן. קטן ממדים, קטן אוכלוסייה וקטן פוליטית, זאת הבעיה שלנו. מרוב שהוא קטן, הוא נפל מכל החלטות הממשלה. קשה לזהות אותו. ההחלטה האחרונה היא 975, היא מגדירה מ-0 עד 5, לשון ההחלטה. אנחנו נמצאים ב-3.5 עד 5. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> החזרנו את זה אתמול, לא? << דובר_המשך >> שריף ניג'ם: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא נופל בין הכיסאות, הוא נופל בין הכיסאות. << דובר_המשך >> שריף ניג'ם: << דובר_המשך >> לא. יש את ברגר שאני מאוד מעריך אותו ואת מה שהוא עושה, גם השר לפיתוח הנגב. יש אנשים שכן נותנים את הנשמה לעזור לנו, אבל למרות הכול, אנחנו לא בפנים. עכשיו, אלה רק מספרים. יש ויכוחים, 3.5, 4, 4.1, 4.2, אבל זה לא רק מספרים, זו חווייה. אתמול גוש חלב הופצצה, יש אחד שהוא פגוע הלם, יש גם כמה חבר'ה, בין חמישה לשישה שהיו נצורים בין ההפגזות לבין השריפה שהתהוותה שם. ללא התושייה של הקב"ט ושל כיתת הכוננות, לא היו יוצאים שם, היה הנזק הרבה יותר גרוע ממה שיצאנו. אז לא רק זה גם, בתיכון, לכם יש בגרויות, גוש חלב נמצאת בתיכון שאין בו מקלטים, רק תחשבו על הסיטואציה. בית ספר יסודי, כולם נדחסים בקומה וחצי. נעזוב את ההפגזה של אתמול, שבוע שעבר, כי היא התנהלה בזמן בית הספר, פינינו מישהי לבית חולים כי היא נחבלה. עכשיו, תעזבו קואליציה, תעזבו אופוזיציה, יש מדינה ויש ערכים. אני באופן אישי, כל יום הייתי נוסע מרחובות לגוש חלב כי רציתי שהילדים שלי יגדלו בצפון. צפון זו אוכלוסייה, אם אנחנו מאמצים אותה לכל המדינה, אנחנו חיים במקום אחר. אצלנו בכריסמס זה דוב"ב ובפסח אני בדובב. זה לא דו-קיום, זה קיום שם. וזה, הערכים האלה, פתאום נתקלתי בשאלה, אני רוצה שתענה לי עליה בפשטות ממש, מר יוסי, כי אני לא יודע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנכ"ל הראה לי שהנושא הזה עלה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> תוך שבוע אתה בפנים וזו לא אמירה, תבדוק אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מול הצבא, משרד הביטחון. הוא בודק לך והוא יעדכן אותך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אגב, גם היישוב ספסופה סובל בדיוק, נופל גם בין הכיסאות בדיוק כמוכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא דואג שתהיה בפנים והוא יעדכן אותך באופן אישי. << אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >> אני מודה לך, מודה גם לברגר, - - - שלך וגם לשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, שריף, גם על הרוח שלך, של המנגינה שיש בה אצילות ומכובדות ואחדות. גם רוח הדברים, לא רק התוכן. << אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >> גם תרשה לי להודות לך כי אתה מבין חברי הכנסת, ראינו אותך נכנס איתנו כל פעם, וזה לא מובן מאליו. אתה ראוי להערצה גם בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אורן אסטריק, נציג תושבים בצבעון. << אורח >> אורן אסטריק: << אורח >> שלום, זה נחמד ששמת אותי ישר אחרי גוש חלב, אנחנו ממש שכנים. אני גם רציתי לדבר על חוסר הפתרון של התושבים שלנו, המפונים. אנחנו מחפשים פתרונות אלטרנטיביים על דעת עצמנו. לנו אין את המשאבים של דוידוביץ'. היישוב צבעון ממוקם ממש בין סאסא לגוש חלב. אף אחד לא ידע שאנחנו שם. תשמע, פנו אליך להציע לך כל מיני הצעות שאני הולך ועושה אותן על דעת עצמי. אני מחפש עכשיו פתרון מגורים עורפי, מרכזי הפינוי שלנו התפרקו לחלוטין, היום בבוקר התפרק האחרון. כל 100 המשפחות של צבעון נמצאות נכון להיום ב-48 יישובים שונים וזו קהילה שהגיעה בשביל הקהילה. אנחנו עושים הכול ביחד, אנחנו בונים את הבתים אחד של השני ביחד, אנחנו קהילה מאוד מאוד מיוחדת, לא נשאר ממנה כלום. אנשים התחילו למכור את הבתים שלהם, אנשים עברו לחו"ל. ואתה קודם דיברת על זה שהיה קושי ליצור תוכנית, לקח שמונה חודשים כי היה קושי ליצור תוכנית. עכשיו כשאנשים באים אליי ושואלים אותי, איפה אנחנו נמצאים ב-1 בספטמבר, אתה אומר, יש פתרונות חינוך או ביישובים המקוריים או באזור, אבל הם לא יודעים איפה הם הולכים לגור. אתה מבקש עוד 45 ימים להגיב על השאלות שעלו אתמול ביחס למתי יהיה יישום החלטה. 45 ימים זה עוד חודש וחצי, זה אמצע יולי, אנשים צריכים לדעת איפה הם גרים לפני שלושה חודשים. הם לא יודעים איפה הם נמצאים, הם לא יודעים לאן הם הולכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מיישוב מפונה? << אורח >> אורן אסטריק: << אורח >> אנחנו יישוב מפונה, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, תודה רבה על הדיון, תודה רבה על ההחלטה החשובה שהתקבלה. אמנם באיחור, אבל אני חושב שההגיון שצריך לבסס את העבודה שלנו, אדוני המנכ"ל, הסמנכ"לית, אני חושב שמה שחשוב זה להתמקד בעתיד. והבית הזה על שלל ועדותיו ועם הלב החם ועם היכולת שלנו, שהיא קיימת, בניגוד למה שנראה לפעמים בהתרחשויות, כולל בתקשורת. אנחנו יודעים גם לעבוד עניינית ולתת גיבוי וללחוץ ולבקר, אבל לטובת המהלך שיקח שנים לא מעטות. גם אם השלום יפרוץ הערב, יש לנו פה עבודה אדירה. כל שכן כשאנחנו מתמודדים באופן אינטראקטיבי עם מציאות נכלולית ובהחלט מאתגרת. אני מודה לכם על מה שעשיתם ומבקש מכם לעבוד בשיתוף פעולה מלא. לא רק עם הרשויות, גם עם התנועות המיישבות, עם הארגונים השונים, של בעלי העסקים, התעשיינים, החקלאים וכל הגורמים האחרים שרלוונטיים. זאת משימה למדינה שלמה, לחברה שלמה לעשור הקרוב. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, שוסטר. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בסדר, תדלג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ד"ר ליאת כהן רביב, תושבת מטולה ופעילה חברתית בצפון. << אורח >> ד"ר ליאת כהן רביב: << אורח >> פעילה חברתית מגזימנית בצפון. אני רוצה בבקשה רק להעלות בהקשר הזה הצעה. קודם כול, לברך ולהגיד תודה על ההתקדמות ועל הצעדים קדימה. לך, מיכאל, באופן אישי, על זה שאתה לא רק מגיע לבקר, אתה גם עושה הרבה יותר מזה וראוי שהרבה חברי כנסת אחרים יבינו מה זה לא רק לבוא לבקר ולסמן וי, אלא ממש להתערות ולהיות ולהקשיב. בהקשר של ההחלטה, כיפאק היי. עכשיו בוא נגיד רגע כמה דברים ממש חשובים שאני נורא מבקשת שיהיו בפרוטוקול. אנא מכם, עשו רגע פאוז ולכו ללמוד שנייה ולחלץ תובנות חשובות ודרמטיות מהעבודה של המנהלת בדרום, שהיא נפלאה ונהדרת וכוונותיה טובות. יש משמה מה ללמוד כדי שביישום בצפון לא יחזרו על אותן טעויות, אוקיי? למשל, מה שיבנה צריך לשבת בצפון, צריך להיות מובנה ועם הרבה מאוד אנשים צפוניים טובים ונהדרים שיש לנו שהם אנשי מקצוע ראויים שיכולים לפתור את הבעיות של עצמם יותר טוב מכל מי שיבוא וינחית עלינו ואנחנו גם נהיה שם כדי לקיים אותם לאורך זמן, את המענים ואת התשובות שיהיו. אני עוד אומר שאני הייתי רוצה לקרוא לכולם להפסיק להתייחס לזה כאל בעיה נקודתית. יש פה את האזור המוחלש ביותר במדינת ישראל מאז תחילת ההתיישבות בכל כך הרבה פרמטרים שזה עצוב. יש פה משבר ענק ואיתו מגיעה הזדמנות לתקן איוולות של שנים, שנים רבות. ולמה צריך לעשות את זה? א', כי מגיע לנו ואנחנו תושבים שווים בארץ הזאת, אבל גם בגלל ששם נמצאות העתודות של מדינת ישראל. ב-2048 המדינה הזאת מכפילה את כמות התושבים שלה, לא כולם יכנסו במגדלי יו בתל אביב. ולכן צריך להכין את הקרקע היטב בצורה נכונה ואיתנה כדי לקלוט את כל האנשים האלה כדי שהמדינה הזאת תמשיך להיות חזק וטובה וגם אור לגויים אולי באחד מן הימים. אני כן רוצה למשוך את תשומת הלב של הוועדה ושל מר שלי במיוחד שראשי הרשויות בצפון הם מופלאים ונהדרים, הם נמצאים בתוך תהליכי בחירות. לא היו בחירות אצלנו, לא כולם יבחרו שוב, לא כולם עשו עבודה טובה. לא לשים את כל הביצים שלכם בסל הזה, לשמוע תושבים שהם סוכני שינוי דומיננטיים בתוך המרחב כדי להבין תמונה מלאה, פעם אחת. פעם שנייה, להיות ערים לזה שההצעה, הרבה מאוד פעמים כשהיא מפנה דברים לרשויות שללא ספק הן מה שנקרא, בקצה יכולות לקיים ולעשות דברים טובים, לפעמים זה משסה אותן אחת בשנייה כי זו עוגה אחת וצריך לריב על פרוסות העוגה. זה מונע מהן את היכולת של לעשות את הדבר שהכי נדרש בצפון היום שזו ראייה אסטרטגית אזורית. גם אם מחר בבוקר האשכול המזרחי והמערבי יתאחדו יחדיו ויכנסו את כולם יחד, אנחנו נהיה במקסימום 250,000 איש שזה אפילו לא חצי ממדינת תל אביב, אוקיי? אין לנו, אנחנו יתושים על הקיר של המשכן הזה, כבודדים בוודאי. ביחד נדרש. אני קוראת לדוידוביץ' היקר שנמצא פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום, ליאת. << אורח >> ד"ר ליאת כהן רביב: << אורח >> מיד, איש יקר. אני רק קוראת לדוידוביץ', מעבר לפורום קו עימות, אני חושבת שזה הזמן להתרומם ולהתעלות ולעשות משהו שהוא קצת מעבר לזה שלא מדבר רק על קו עימות, אלא מדבר על עתיד ראוי ונכון שאליו הולכים יחד, ראשי רשויות, אזרחים, תושבים, ארגונים וכולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. יש לי פה ארבעה, חמישה דוברים אחרונים, אנחנו רוצים לסכם ולהיות אפקטיביים, עיקרי הדברים נאמרו, אנחנו מבקשים לא לחזור על מה שכבר נאמר. ממש, כל אחד דקה-שתיים. תדעו לכם שבכנסת לא זוכרים את אלה שדיברו רבע שעה, רק את אלה שאמרו משפט שלא ישכח, אז תנסו להגיד את המשפט הזה. אורית, בבקשה. << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אני רוצה קודם כול לברך שוב על הדיון, אני רוצה להגיד שאנחנו אחרי יום ארוך של תשעה דיונים ובאמת תודה גם על היוזמה ליום הזה. בוא נגיד שאם בשמונת החודשים האחרונים היו מקשיבים לכל הדברים שהעלינו בדיונים לא היה צריך את היום הזה. אני אגיד גם שכבוד היושב ראש, חבר הכנסת מיכאל ביטון לא היה גם צריך את היום הזה במיוחד כדי לקיים את הדיון, כבר היינו פה בלא מעט דיונים ותודה לך על כך ששמת ככה גם בתקופת הפגרה את הנושא. אני אגיד רגע תודה גם על זה שסוף כל סוף התקבלה החלטה ויש תוכנית ועכשיו אנחנו יכולים להתייחס אליה. ואני כן יכולה לברך שכן פניתם לראשי הרשויות להסתכל על התוכנית ולהעיר וכן לחברה האזרחית ולאנשי המקצוע וקיבלתם את ההערות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואת ראית שיש דברים שהמלצת ונכנסו בפנים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, ליווי עסקים, תקציב לליווי עסקים. << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> תודה רבה, אני רוצה רגע לשנות תפיסה. אנחנו מדברים הרבה על תפיסה של תוכנית תוספתית, על תפיסה של שיקום, על תפיסה של להסתכל על הצפון כפי שנאמר כאזור מוחלש, כאזור ספר שצריך לשקם אותו ולעזור לו ולצמצם פערים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תגיד שזה אזור מספר אחת, במרכז תשומת הלב ושם אנחנו עכשיו מסתכלים קדימה. בסדר, אז יש לנו תקופה עכשיו של הישרדות ותקומה, אבל אחר כך אנחנו צריכים לשים כבר עוגנים. בחינוך להיות, לא לדבר על צמצום פערים, לדבר על מהפכה בחינוך, לדבר על תוספת משמעותית לעסקים קטנים וגדולים ומנוע צמיחה אחר ממה שקורה במרכז, לא כל הזמן להשוות, נהיה דומים למרכז. אנחנו נהיה מספר אחת ונביא את הדבר הראשון בצפון ומשם תבוא הבשורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, תודה. עובד בן זאב, קיבוץ שמיר. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> כבוד היושב ראש, תודה רבה גם על הישיבה וגם על זכות הדיבור. למי שלא מכיר, אני עובד בן זאב, מנהל הקהילה בקיבוץ שמיר, גם לי זו לא הפעם הראשונה פה. אני גם מייצג את יתר קיבוצי קו העימות, אנחנו שמיניית קיבוצים שלא מפונים. קודם כול, אנחנו אנשי הגליל. אני נולדתי בגליל. כבוד היושב ראש, מנכ"ל משרד ראש הממשלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עושה לו רקע, שנייה. אל תדאג, יש לו חלוקת קשב. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> הוא קובע לי פגישה איתך כבר. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> אין בעיה, יש לי זמן, חבר'ה, סך הכול נסיעה קצרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תפריע לי לקדם את העניינים שלך. כשאתה מדבר – אני אומר לו באוזן 'אלה האנשים שאני רוצה שתשב איתם'. אז לא להפריע לי לקדם. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> מצוין, תודה. חס וחלילה. נולדתי בגליל, אני חי בגליל כל השנים, מלחמת לבנון הראשונה, דין וחשבון, ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה, ואני אמשיך גם לחיות בגליל. אני שומע את מנכ"ל משרד ראש הממשלה והאמת? אני מאוכזב. אז זה חשוב להגיד. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> מה אמרתי לא טוב? תגיד לי, שאני אלמד. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> אני רוצה להתחיל מסיפור קטן, מי שהיה בוועדת הכספים זו תהיה פעם שנייה שהוא שומע את זה. הבת הקטנה שלי נכנסה אתמול לשירותים, היא יושבת בשירותים ופתאום אני שומע ממנה צעקות, אבא, הגליל גמור. ואז נפל לי האסימון, חבר'ה, הגליל גמור. ואולי אתם לא מפנימים את הסיפור הזה. תודה, אני רואה שנפל האסימון. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> למרות המגבלות, הבנתי. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> הגליל גמור, ואנחנו כל הזמן מדברים על המפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתוב ביהדות "גדולה תפילתם של תינוקות של בית רבן" – אז גדולה האבחנה של תינוקות של בית רבן. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> בוא נגיד שהיא הרבה יותר מוכשרת ממני, זה בטוח. אנחנו מדברים על המפונים כל הזמן, מה קורה עם היישובים המפונים ובואו ניתן תקציבים, אנחנו מכירים את זה שמונה חודשים. דרך אגב, ליישובים המפונים יש אתגרים עד כאן וטוב ונכון שהמדינה מטפלת ודואגת. אבל אנחנו לא מדברים ולא נותנים תשומת לב ליישובי קו העימות, אפילו לא קצת ובהחלטה האחרונה זה מתבטא. אני אגיד אחרת, סליחה, זה לא בא לידי ביטוי. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> מה המרחק שלך, רק לגיאוגרפיה שלי? כמה אתה? 0 עד 9? << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> אנחנו משהו כמו 8 קילומטר. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז בהחלטה הגדולה שתהיה אתה בפנים, מה שלא היה קודם. תוך 40 יום, צריך את זה. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> יכול להיות. מר שלי, אני מכיר את ההחלטות שהיו ומה שיהיה אולי, אני אשמח שהוא יהיה, באמת אני אשמח שהוא יהיה. שמונה חודשים אין עזרה בתקציבים בשום מקום. לא בחינוך, לא במיגון, יש לנו 70%, 70% מהבתים לא ממוגנים. אני אחזור, 70% מהבתים לא ממוגנים. את החינוך שלנו אנחנו צריכים לעשות במקלטים כי אנחנו אמנם לא 0 עד 2, אבל אנחנו בקו עימות ואנחנו חווים מלחמה שמונה חודשים. מה? זה לא הגיוני. יום חמישי האחרון, תלמידים שעתיים, לא במרחב מוגן, הם יורדים וכורעים על הרצפה מתחת לגובה החלון כי יורים טילים ואין מה לעשות, ילדים ביסודי. אבל הם לא מפונים כאילו כי פיקוד העורף אמר. יש פה נציגים של פיקוד העורף, דרך אגב? אתה פיקוד העורף או שסתם עשית שלום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גם פיקוד העורף. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> אה, דווקא פיקוד העורף. כיתות כוננות, ועכשיו הולכת להיות הוראה להוריד את כל כיתות הכוננות, להפסיק את המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אני אטפל בוועדה השנייה שלי, בחוץ וביטחון. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> מצוין, אני מאוד מאוד אשמח. אנשים שאין להם מקום עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עובד, אמרת על הילדה שלך סיפור קצר. עכשיו אתה צריך להגיד משפטי סיום בבקשה. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> בסדר גמור. אנשים שאין להם מקום עבודה אבל הם לא מקבלים שום פיצוי כי הם לא מיישוב מפונה. חבר'ה, איפה אתם? מה קורה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> רגע, שני דברים אחרונים. חבר'ה, אנחנו אזרחי המדינה בדיוק כמו כל אחד אחד ואנחנו מצפים שאתם תהיו בשבילנו כמו שאנחנו בשבילכם. אל תספרו לנו סיפורים, מה אתם מורחים אותנו? זה טוב שאחר כך יש את המליאה, אז יהיה לנו זמן לשבת רגע ולדבר ולקבוע. יוסי, הדס, אני מזמין את שניכם אליי הביתה. תכף אני אשאיר לכם את מספר הטלפון שלי ותבואו לשמיר, תבואו לכפר סאלד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פגישה כבר קבענו, נשאר המיקום. << אורח >> עובד בן זאב: << אורח >> ומיכאל מצטרף גם, באמת הוא פעמיים בשבוע שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, תודה, תודה לך עובד. מומי בר קליפה, יושב ראש ועד מנות שדיבר מדם לבו בוועדה, תהיה מדויק למה שצריך עכשיו, מומי. << אורח >> מומי בר קליפה: << אורח >> בוועדה הקודמת העליתי כמה דברים שקורים אצלנו ביישוב, אבל אחד מהדברים שהעלינו זה טיפולים פסיכולוגיים לילדים, אתה זוכר שזה עלה ואמרתם שיש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> מומי בר קליפה: << אורח >> אז ניגשתי לבדוק את זה. אז אצלנו עומדים 2,000 ילדים בתור ו-200 מטופלים, אין מקום להכניס את זה. וזאת הפריפריה, כשאנחנו טענו שאנחנו שקופים, אנחנו שקופים. לימודים – הילדים שלי לומדים עכשיו לפני בגרויות. אז כמובן שהם לא למדו, אז לא דאגו לתגבר אותם, אז מה עשו? פתרו את הבעיה, נתנו להם קצת פטורים. אבל בשנה הבאה הם אמורים לעלות לי"ב, אז איך הם משלימים את הפערים האלה? יש אצלנו חינוך ביישוב במקום לא ממוגן שלומדים ביחד כיתות א' וד' ביחד, ילדה בכיתה ג' אצלנו עדיין לא יודעת לקרוא. עסקים שלא עובדים אצלנו, למה הם לא עובדים? כי אף אחד לא מגיע אלינו לחלק סחורה. דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת, שלא נותני שירות ולא ספקים מוכנים להגיע אז עסקים לא עובדים. מה קורה אחרי שתיגמר המלחמה? העסק הזה גמור. ארנונה לתיירות – אין אצלנו תיירות, אנחנו דרך אגב יישוב שהתחיל את המלחמה במעל 5 קילומטר, בעצם עשו טעות, אנחנו במדידה עכשיו מתחת ל-5 קילומטר, שישה חודשים אף משרד ממשלתי לא דאג לתקן את זה. היישוב שלי לא יכול להגיש בקשה להחזרים במסלול אדום. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אני יודע שבודקים אותך ואת גוש חלב ומי זה השלישי שעכשיו בבדיקה? דיברנו על זה. << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> מנות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנות זה הוא, כן. << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> וגוש חלב. << אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >> מר יוסי, בודקים או בפנים? << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> כשאני אומר בודקים זה משרד הביטחון. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> חבר'ה, גוש חלב, זה נכון מה שאמרת. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> זה חייב להיות משהו כי אחרת יהיו בג"צים. אם טועים ב-2 מטר אז מכניסים עוד - - - << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> לעניין מנות וכל היישובים שהם לא מ-3.5 קילומטר ואילך, הם כולם יכנסו. היה פה בדיון קודם פה בבוקר, לא בדיון הזה, אמיר, שהוא ממונה על נושא ההכנסות ברשות המסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמיר דהן. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> כלל היישובים. << אורח >> מומי בר קליפה: << אורח >> לא, אבל אנחנו פחות מ- 5 קילומטר. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> שנייה, שנייה, אבל אני רק אומר לך. כולם יכנסו, עד 9 קילומטר כולם יכנסו לתוך המסלול, כולם. הוא הנחה את זה. << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> אבל החלטה 975, שזה מה שנדון אתמול בממשלה בהרחבה, יש מחלוקת לגבי שלושה יישובים, לגבי המדידות, יש אחד שאומר שזה ככה, אחד שאומר שזה ככה. לכן הוקצב למשרד הביטחון שבוע להגיש תיקון להחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וצריך לטפל בהם. אז זה מנות, גוש חלב ומה השלישי? << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> מנות, גוש חלב ואבירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר'ה, תגיעו לצפון, תראו את זה, תראו את זה בעיניים. << אורח >> מומי בר קליפה: << אורח >> משפט אחרון. דרך אגב, רצועת הביטחון - - - << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> אני רק אציין שיש פה הרבה אנשים שמבקרים שלא ראו בעיניים. המנכ"ל כבר יותר מחודשיים עולה עם כל הצוות שלו והמטה לצפון, מקיים שם ישיבות. חוץ מזה, האגף שלי שבעצם היה אמון על ההחלטה עלה גם ליישובים המפונים, גם ליישובים שלא התפנו, גם ליישובים של 5-0 כדי לראות את שגרת היום. הגענו גם לגן ילדים, הגענו להיפגש עם הורים, עם אוכלוסיות שרוצות לשקף לנו את הקשיים שהן מתמודדות איתם. ככה שיכול להיות שיש לנו עוד הרבה להגיע אליהם, אבל זה כן דבר שנעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. חברים, מומי, משפט אתה צריך. << אורח >> מומי בר קליפה: << אורח >> משפט, משפט. רצועת הביטחון נמצאת מתחת לבתים שלנו, תיירות אין, אבל ארנונה אנחנו משלמים. אז מסלול אדום אנחנו לא יכולים להגיש, ארנונה משלמים. אז גם אם אנחנו נקבל את זה בסוף המלחמה, כרגע אנשים לא יכולים לשלם את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הארנונה זה סיפור שאי אפשר לקחת את ההכנסה הזאת מרשויות מקומיות בלי לשפות את הרשויות. << אורח >> מומי בר קליפה: << אורח >> תיירות, צימרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשינו את זה בקורונה וזה לא נעשה הפעם. חברים, אני ממש רוצה לסיים, רק מי שמרגיש חובה להגיד משפט. הושעיה, חטיבה להתיישבות, אתה רוצה להגיד משפט? קדימה. << אורח >> הושעיה הררי: << אורח >> שלום וברכה, אני רוצה אבל כן לייצג קצת עשייה. קודם כול, כמובן תודה ליושב ראש הוועדה וליוסי על כל הפעולה. החטיבה להתיישבות כזרוע ביצוע תחת משרד ההתיישבות מלווה את היישובים ואת המועצות האלה במשך כל השנה בנושאים של טיפול נקודתי בחברה וקליטה. צבעון כדוגמה ליישוב שרק עכשיו היה טיפול נקודתי וסייענו בכמה תחומים, גם קהילתיים, חברתיים ותשתיתיים. אנחנו בעצם בהחלטת הממשלה קיבלנו זכות לבצע את התהליך הזה בסדר גודל של 20 מיליון שקל לשנה הראשונה, בעצם שנת 2025-2024. אנחנו רוצים להעצים את נושא הטיפול הנקודתי בכל היישובים הרלוונטיים וכמובן קיבלנו תקציבים להכין את המשך התוכנית, התוכנית הבאה, 8 מיליון שקל נוספים. אנחנו רוצים להתעסק עם הכנת תוכניות לשיקום היישובים, זה המנדט שניתן לנו ולהמשיך ללוות את היישובים ככל שניתן. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. מאור שלג בא ממילואים מהגליל, מושב עלמה, המושב של אופיר סופר, של אבא של אופיר סופר. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> נכון, אמת, סבא שלו, שלנו. אז קודם כול, באמת תודה על ההזדמנות, אני חושב שזה לא מובן מאליו בכל מקרה. הגעתי באמת במיוחד מהמילואים, אני מדבר אבל כאזרח, חשוב לי לציין, שבא מהגליל. נסעתי את כל הדרך לכאן כי היה לי מאוד מאוד חשוב, גם אם זה בדקות האחרונות, לא הייתי בכל היום, מתנצל על זה, פעם הבאה אבקש אישור מהמפקד. בכל מקרה, אני השתחררתי מהצבא לפני שלוש שנים אחרי 15 שנות שירות כקצין בצה"ל. עשיתי את תפקידי - - - עתודה אקדמית, למדתי בבאר שבע, תואר ראשון, תואר שני. תפקיד שטח ותפקידי מטה, התפקיד האחרון שלי במטה היה באמת בעתידים, אני מניח שאתם מכירים, שאחראיים על העתודה האקדמית ביישובי פריפריה ואוכלוסיות ייחודיות במעל 60 רשויות ברחבי הארץ. באיזה שהוא שלב רצו לקדם אותי בתנאי שאני אחזור לתפקידי שטח, פחות היה לי רלוונטי, החלטתי להשתחרר ולחזור לצפון. בשש השנים האחרונות חייתי בתל אביב והחלטתי לחזור לבית, שם הלב, למרות שהיו לי המון הזדמנויות פתוחות במרכז. כשהגעתי, ידעתי שיהיה מאתגר אחרי שש שנים בתל אביב, 15 שנים מחוץ לבית, לא ידעתי כמה האתגר הוא גדול עוד לפני 7 באוקטובר. מתוך 36 חברים מהתיכון, שניים נשארו והבנתי, מה עושים עכשיו בשש בערב? הבנתי שיש איזה שהוא אתגר ברמה האזורית. זאת אומרת, יש הרבה רשויות וזה בסדר גמור, אוקיי? כל אחד צריך את המקום שלו, אבל צריכה להיות גם תפיסה על אזורית, על אזורית. בצר לי, כן? מתוך יוזמה הבנתי שאם אני רוצה שמרכז חיי יהיה שם, שאני ארצה לגדל שם את הילדים שלי, אני חייב להסתכל בצורה הזאת. התחלתי להסתכל מה יש מסביבי, צפת, חצור, ראש פינה, היישובים בסביבה, אני הסתכלתי על זה כעיר אחת גדולה, מטרופולין בהיבטים מסוימים כי ככה יש הרבה יותר אפשרויות, הרבה יותר הזדמנויות לצעירים בסביבה שלנו ולמה לא טיפה להנמיך חומות? ויצרתי רשת צעירים על אזורית, היא נקראת הרשת הגלילית עם מעל 500 צעירים בני 20 עד 40 ומייצרים לעצמנו את מציאות החיים שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלוף. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> אלוף אלוף, זה אתגר לא פשוט, אנחנו עושים את זה בשתי ידיים מהשטח עצמו מתוך הבנה שזה הבית שלנו, אנחנו לא רוצים לזוז, אנחנו רוצים להישאר שם, לגדל שם את הילדים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדע לך שאני הקמתי עמותה לצעירים בשנת 2005 בירוחם עם תל אביבית שבאה לגור בירוחם, קוראים לה קרן גספן והעמותה הזאת בסוף קבעה את ההנהגה של ירוחם 30 שנה קדימה. אז תתחילו לעבוד. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> אגלה לך סוד, כשהייתי סטודנט בבאר שבע לקחתי עבודה צדדית בתור סטודנט. אחת מהן הייתה לשים חולצה ולתמוך בבחירות בירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. זה ניגוד עניינים כבר. תודה רבה לך. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> לא, לא, חשוב לי לציין רק שלושה דברים אחרונים. באמת, יש את הנושא של האשכול, אשכול גליל מזרחי, אשכולות. אני חושב שצריך באמת לקחת את זה, לראות איך עושים את זה הרבה יותר אפקטיבי, הרבה יותר טוב. זה כן שיפר אצלנו הרבה דברים ברמה של התושב בסופו של דבר. ריבוי רשויות, מה בסופו של דבר מצופה משר, מול מעל 250 ראשי רשויות? זה מטורף הדבר הזה. חייב להתחיל להסתכל ברמה על אזורית. לא מעניין אותי לא ימין ולא שמאל, לא מעניין אותי דתי וחילוני, אני באמת רוצה לגור במושב הזה, באזור הזה. אני לא רוצה לחזור לתל אביב, אני לא רוצה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאור, יש לך פואנטה, הפואנטה היא אזוריות, היא לא עלתה פה מספיק בדיון. גם הגליל לפעמים מפוצל בעמידה שלו מול הממשלה וככל שהוא יהיה מאוחד ועוצמתי ומתואם, אבל גם אתה הוספת שלא מחכים. לא לראשי רשויות, לא לממשלה, מקימים חוסן קהילתי, יוזמות, רשתות של פעולה. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> אנחנו אנשים חזקים. << אורח >> ד"ר ליאת כהן רביב: << אורח >> לא, אבל כבוד היושב ראש, כדאי לדעת שהיום הסקרים מראים ש-93% מהצעירים שלנו בני 21 עד 30 לא חוזרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אבל אנחנו חזרנו, אנחנו חזרנו ואנחנו אוהבים את הנגב ואת הגליל. << אורח >> ד"ר ליאת כהן רביב: << אורח >> 93%. לא, אבל הפעם זה בעידוד ההורים שלהם, זה לא קרה לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולא מסתפקים בזה שמישהו ייצר לנו הזדמנויות ומה שהוא עושה, הוא דורש אזוריות ושיתופי פעולה והוא יגיע כי הוא לא חיכה לאף אחד. עכשיו יותר קשה מתמיד. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> אז אנחנו מבקשים מהממשלה שתבוא ותסתכל גם כן על אזוריות, שתביא משאבים אזוריים ולאו דווקא עירוניים או רשותיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אתה צודק, כן. << אורח >> ד"ר ליאת כהן רביב: << אורח >> וגם מהר אבל, כי זה אוטוטו בלתי הפיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פרויקטים אזוריים מחוללי שינוי ולחזק את האשכולות ולתת להם כלים לפעול, אתה צודק. אגב, כשהקמנו, אני זכיתי להקים את מרכזי החוסן, דוידוביץ' הציג לי כשר במשרד הביטחון, לי ולגנץ, שלוש בעיות בשנת 2022. הוא אמר לי יש שלוש בעיות: הטבות מס, מרכזי חוסן ושאין לי כסף ונשקים לכיתות כוננות. הקמנו שני מרכזי חוסן, לא הסכמתי להקים בכל יישוב, הקמנו אותם באשכולות אבל הרשויות היו צריכות לחתום שהן יתמכו במרכזי החוסן. דמיין שהמלחמה הזאת הייתה פורצת בלי מרכזי החוסן. הבאנו צו ביניים להטבות המס והבאנו נשקים לכיתות כוננות ואימונים ואלה דברים שעשינו. ועשתה את זה ראייה אזורית של קו עימות וראייה אזורית של אשכול שידע לעבוד ביחד. ובדיון הזה ובכלל בהחלטת הממשלה אין מספיק אזוריות, אין מספיק צעירים ואין מספיק קשב ליזמים, למגזר השלישי, לחברה האזרחית. ואני אומר לך שיש שם כוח ואני נהייתי ראש עיר אחרי שהקמתי חמש עמותות, לא נהייתי סתם ראש עיר, והתנדבתי. ואחת העמותות שלי היא צעירים בירוחם, אבל אתה יודע? לא הספיק לי, אז הצעירים בירוחם, הקמנו את מועצת הנגב. מועצת הנגב פעלה ופועלת עד היום ואז הגליל למד מאיתנו להתחיל לעבוד ביחד, להקים מועצת גליל. אז אתה תמשיך לעבוד ולהמשיך לדרוש ואנחנו נגבה את הדרישות שלך. << אורח >> ד"ר ליאת כהן רביב: << אורח >> אבל תזכרו את המומנטום, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חייבים לסיים, גמזו, אתה לא ממשיך, אתה דיברת ראשון, לא. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> אבל יוסי שלי לא היה פה, הוא לא שמע את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אתן לך משפט. כוכבי, אתה אחרון הדוברים ואנחנו מסכמים. כן. << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> תודה רבה. אז קודם כול, תודה רבה לך. ליאור כוכבי מהתאחדות התעשיינים. תודה רבה לך על הדברים הנכונים והראויים שאמרת בתחילת הישיבה לגבי התעשייה והעסקים בצפון. רק לתת איזו תמונת מצב, נכון להיום, ביישובים המפונים יש כ-26,600 עובדים, ביניהם 16% מועסקים בתעשייה שזה מעל הממוצע הארצי שזה 10%. בין 20% ל-50% נכון להיום יש מחסור בכוח אדם במפעלים בתעשייה. עכשיו, חשוב להבין שאלה מפעלים חיוניים וקיומיים לצורך של המשק והכלכלה והצרכנים הישראלים. שימו לב פה על השולחנות שלכם, יש פה את מי עדן שבאזור התעשייה בקצרין ויש פה את נביעות שיושבים באזור התעשייה הצפוני בקריית שמונה. חשוב מאוד לתמרץ עובדים שיגיעו לעבודה. גם קיימים, גם כאלה שעבדו שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם ממשיכים, לבוא הם ממשיכים. הולכים לחניתה 200 עובדים כל יום וכל לילה, בלי לפחד. << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> הם ממשיכים לבוא. ובשלומי וזוגלובק וכולם תחת אש, הם מגיעים לשם, חסימות צירים, טילים נ"טים, הם מגיעים עדיין לייצר ולהמשיך לעבוד שם, זה דבר אחד. ודבר שני, לתת יישום העדפה לתוצרת הארץ של עד 20% כמו שיש ביישובי חבל תקומה, גם ביישובי קו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו דיון על זה. << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> חשוב מאוד לתת גב לתעשייה הישראלית במיוחד בימים אלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. גמזו, משפט. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> כן, אני שומע שהוא מדבר על 975, על מטר לפה, מטר לשם, נכניס יישוב כזה או יישוב אחר. חבר'ה, גם מי ש-5 קילומטרים, שזה הרבה מאוד מעל 3.5, גם 6 קילומטרים, אי אפשר להתקיים במקומות האלה. אני לא מבין את העניין של נבדוק את המדידה עוד ככה או ככה. הנ"טים מגיעים ל-10 קילומטרים, יש שם אפס שניות אזעקה, אין מערכות חינוך, הכול קרס מבחינת אזרחית. תפסיקו להיצמד לקונספציה הזאת של לספור עוד כמה צעדים ואז אולי נצליח להגניב את המקומות האלה להחלטה. 975 פינתה יישובים ורוקנה את כל החיים האזרחיים של היישובים שהם טיפל'ה מעבר. בין יישוב כזה ליישוב אחר מפריד נחל, אז מה ההבדל שהוא מפונה והוא לא מפונה? לשניהם יש אותו בית ספר שלא קיים, לשניהם יש עיר מחוז שלא קיימת. כולם סופגים שם כטב"מים, טילים, שריפות, מורות חיילות לא מגיעות לעזור, חברת חשמל לא מגיעה לאזור, כיבוי אש לא מגיע לאזור. שום דבר לא מגיע לאזור ואנחנו מדברים על רגע, אולי יש עוד איזו מדידה שמישהו הצליח לפלח טיפה פנימה ואז נכניס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, גמזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מילה בסלע והכול בשביל לחסוך עוד כמה שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה היה טוב מאוד, זה היה טוב. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> הבעיה אגב היא לא רק שלנו, היא של כל המדינה, חשוב לי להגיד את זה. זה של כל המדינה, הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלג. << אורח >> מאור שלג: << אורח >> זהו, אמרתי את שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחלה אתה. מנכ"ל ראש הממשלה ואני מסכם. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש שהזמנת אותי ואני גם מודה לכל האנשים שהשתתפו פה ואני ראיתי שבוועדה הזו היו עשרות אנשים ואני בהחלט שמח להערות ולביקורת שגם אותה צריך לקבל ולהפנים אותה. אני גם שמח לראות את סברין פה שיושבת ולא אמרה לי שלום עוד. והיא אגב הייתה מהצוות שאנחנו טיפלנו במלונות, עד היום בכל המלונות שמנו נציג מטעם משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה משרד? << אורח >> סברין חוג'יראת: << אורח >> התרבות והספורט. אז הייתי שלכם חצי שנה כמעט. << אורח >> הדס שון לוי: << אורח >> נכון, מינוי בכתב מינוי של משרד ראש הממשלה, של מנכ"ל המשרד. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> אז אני רק אומר את זה כהערה, כי היא פשוט הזכירה לי, כשראו שבמלונות יש מלא גופים, רווחה, תחבורה, צבא, אמרנו איך משרד ראש הממשלה יכול לעזור בזה? זה היה פרויקט של הדס, מינינו 150, בחרנו אנשים לא מהמשרד, לקחנו אנשים שאמרו, במקום לשבת ולא לעשות כי אין כלום. אחת מהם היא סברין ונתנו לה אחריות על מה, על איזה אזור? << אורח >> סברין חוג'יראת: << אורח >> אני הייתי מנהלת אזור השפלה, מבת ים עד - - - << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> כל השפלה, להיכנס לכל מלון, לרכז בעיות. 150 איש שעשו עבודת קודש ואנחנו עוד נמצא דרך להודות. זאת אומרת, המשרד יכול לעשות ומנצל לא רק את עצמו ואני רוצה, שוב, כמו שאני אומר, רשמתי. אני יכול לדבר על כל הדברים, אני חושב שאמרתי מספיק. היה חשוב לשמוע אתכם, אנחנו ניישם את זה ואני אשמח שתזמין אותי עוד פעם וכמובן גם לאלה שמלווים אותי הרבה זמן, גם ליפעת חברת הכנסת שגם כשישבה איתי בקבינט היא תמיד דחפה לי פתק, היא לא שאלה אותי לא על חטופים ולא על שום דבר. היא אמרה לי, נו, מה עם ההחלטה של הצפון? אז יאמר לזכותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> והיא יודעת שבאמת, גם בתוך תוכה אנחנו יודעים שאנחנו רוצים כל הזמן להוציא את זה ולעיתים קשה להוציא משהו לבד. אפילו יודע פה דוידוביץ' שרצינו לפני הפסח להוציא, אז הוא עצר אותנו. הוא אמר לנו, אדוני, זו לא החלטה גמורה, אל תעשו לי פה קמופלאג'. אנחנו נשב, עדיף שתחכו עוד שבועיים, חיכינו. לכן אני אומר, אני רואה הרבה הרבה רצון שלנו ותקווה יחד איתכם להרים את הפרויקט ביחד. ובהחלט, יישובים כמו שאתה אומר, בהחלט אם תגיעו דרך ראש המועצה, זה זלץ? מי זה מטפל בכם? תבואו, תגידו אנחנו 100 משפחות, רוצים לשבת, כמו שפינינו אחרים, זה בהחלט בא בחשבון ויש לזה כסף. אבל צריך שתהיה עבודה שלכם וקרה לנו גם בפינוי בתקומה בכל החבל. אז חצי יישוב יושב בקיבוץ, חצי במלונות, חצי לא רוצים לחזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תוכניות. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> בסדר, אוקיי, אז אנחנו על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, לא להעיר הערות, עכשיו אנחנו בסיכום. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> תודה רבה, אני סיימתי. תודה להדס ולצוות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, המנכ"ל, תודה להדס שריכזה פה עבודה גדולה במשרד ראש הממשלה. יש פה נציג אוצר, ככה בשביל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח, בטח, ידידיה מאחורה. << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> דבר קצת על העסקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תזהר, מיכאל, עכשיו יתחיל הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, לא ידידיה ישב אחרי שני השוטרים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> מיכאל, תדע לך שעשית את השוס של הישיבה הזאת. הוא ישב מאחורה, אמר אולי ישכחו אותי, נגמור את הישיבה בלי אוצר, אבל לא יצא לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתוב עליך, ידידיה, אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין אבל עכשיו אנחנו הבאנו אותך גלוי לעיני כל העולם כולו. אל תדאג, אנחנו לא נרד עליך, אבל אני כן רוצה שתקשיב טוב לדיון כי אני גם יודע את הדינמיקה בחדר, שיבוא מנכ"ל ראש הממשלה ויגיד צריך לעשות ולא תמיד משרד האוצר ילך איתו. ואני אומר לך שגם דיברנו על זה באופן אישי, אתם צריכים לשמור על הכלכלה של הצפון. אתם צריכים לבנות צוות של משרד הכלכלה והאוצר, כולל הכלכלן הראשי של האוצר, איך לשמר את כלכלת הצפון כי היא זולגת, היא זולגת לעומקים של הגליל, לחיפה וחלקה לתל אביב. עשרות מפעלים ועסקים בורחים בשקט מהצפון, מאות עסקים של תיירות לא יקומו מחדש כשנרצה לעורר את הצפון כי הם לא שורדים. ולכן בדברים האלה תהיה חובתכם לגלות גמישות ולהשלים את הבעיות שעולות כאן. אני רוצה לסכם. אנחנו רוצים להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה וצוותו, גם על ההגעה לוועדה, גם על הזמן שהקצה והרצינות וההתייחסות המכובדת, גם לכאבים גם לדברים שהם ביקורתיים ונוקבים וחובתנו כאנשי ציבור לשמוע את הציבור ולהשתדל לתקן ולשפר. אני רוצה להודות להדס באופן אישי שריכזה את הצוותים והתחייבה לשפר ולתקן את ההחלטה. אנחנו רואים את הסימנים של השינויים שנולדו כאן וההתייחסות לדברים ששמעת כאן. ואני רוצה להגיד לכם, יש לכם אולי חמש כותרות לתיקון כדי שההחלטה הזאת תהיה מציון 70 ל-90, זה המעבר שאתם צריכים לעשות. אחת, מענה מיידי לעסקי התיירות ועסקי הפנאי תומכי תיירות בטווחים שבהם התיירות נפגעה במלחמה. לא בטווחי קו עימות ולא בטווחי יישובי גדר. אם בטבריה המלונות מלאים, אז בסדר, אבל בצפת הם ריקים והגליל העליון ריק והגולן ריק וגליל תחתון גם חלקו לא פעיל תיירותית. תבנו את המפה של התיירות שנעלמת, תנו מענקי שרידות, מענקי קיום כדי שכשנרצה לפתוח את התיירות מחדש יהיה מה להפעיל. תיירות, אחת. שתיים, עסקים ותעשייה. תמפו את העסקים שחושבים לרדת מקו הגבול. יש מפעל היום, שני בחניתה שחושב לרדת כי אין לו ארבעה ממ"דים, זה 200,000 שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלביט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לו ארבעה ממ"דים. 200,000 שקל. לא אלביט, מפעל בחניתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אלביט ירדו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו ארבעה ממ"דים למפעל, תנו מענק. הממשלה בצדק וביופי העניקה מענקים להתמדה בתעשייה סמוכת גבול לעובדים בתעשייה. ביקשנו לחדש את המענקים להצטרפות עובדים בחקלאות ולשימור עובדים בחקלאות וזה התחדש. אנחנו רוצים מענק למפעל שנשאר צמוד גדר, ל-2, 4 קילומטר. הוא לא בורח מהגבול, לשמור עליו שלא יעבור מקום. זה כולה כמה מאות יישויות משפטיות שצריך ללמוד אותן. יישוב יישוב, מה הפעילות העסקית, מי בסכנה, מה צריך ולא לעזוב אותם. עסקים ותעשייה, קטן, בינוני, גדול. נושא שלישי שכואב – הלא מפונים, כמה אלפי אנשים שנפלו בין הכיסאות. אם הממשלה לא רוצה להפעיל את הביטוח הלאומי ולחוקק עבורם חוק מיוחד, גם ככה היא מתדיינת איתם בבג"צ. בהודעת פשרה הממשלה תעביר מענק ייעודי לרשות המקומית שמיועד ליישובים הללו בלבד. הוא לא ניתן סתם לרשות המקומית, הוא ניתן ליישובים הללו ותוכנית העבודה לפיצוי, שיפוי ופתרון בעיות גם פרטניות וגם יישוביות תעשה בין הרשות ליישובים. כמה עשרות מיליונים מורידים את הנושא הזה מסדר היום, אני אומר לכם, זה כסף קטן. זה הלא מפונים. הטבות מס – מפה חדשה, הוגנת, נכונה, הגיונית, חקיקה לא לשכוח. והחקלאות – נעשו כמה פעולות, אבל התמונה לא שלמה שר החקלאות אמר את זה בעצמו. הצפון, ככל שעולים לגבול, מתבסס על חקלאות והמרחבים האלה, גם של הנשירים, גם של החממות, גם של חקלאות תעשייתית מתקדמת, כל הדברים האלה בסכנה, הלולים והענפים האחרים. אלה חמישה דברים שאם תעשו אותם, אתם עוברים מציון 70 ל-90. תעשו את זה מהר, הזמן פועל לרעתנו. לצד הדברים הללו אני מבקש לסכם עוד כמה נקודות: אחת, אני מבקש מהמנכ"ל לפגוש בבית של עובד נציג אחד מכל יישוב של הלא מפונים ואם צריך גם נעלה שניים-שלושה מאורים, גבולות וצאלים כי הבעיה דומה ונפתור את זה במסלול שדיברנו עליו, נבוא עם פתרון. שתיים, לבוא עם בשורה לגוש חלב, מנות ואבירים, כיצד הם נכללים בקו הנכון ובזכויות שהם זכאים להם. לבצע חשיבה על העיר צפת כמקום מרכזי ודרמטי שעבר משברים, עם ראש עיר צעיר שרוצה לאחד את העיר ולהזיז אותה. הוא רגע לפני הסכם גג, בהסכם הגג ניתן לזרוע דברים גדולים למענו גם בהיבטים של תכנון וטבעות וייחודיות של העיר הזאת ואולי לתמוך בו בהחלטת ממשלה ייעודית כפי שנעשה לקצרין, לחצור, למקומות אחרים, לשדרות. אין סיבה שהעיר הזאת לא תקבל החלטת ממשלה או לפחות הסכם גג שפותר את הבעיות הללו. המגזר השלישי דרמטי, והצעירים שרוצים לפעול, והאזוריות היא דרמטית, ואנחנו רוצים לחזק את האשכולות ולחזק את המגזר השלישי שנמצא במרחב של הגליל ואני מבקש שיהיה קשב ואפילו משהו סימבולי, אפילו שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ישים 10 מיליון לשנתיים ויגיד זה שותפויות עם המגזר השלישי בצפון לפי החוק של מיזם משותף. כל מי שהביא שם שקל, נביא לו שקל שני. לצעירים, למלגות לרעיונות, לרשת, ליזמות. ממש סכום צנוע למיזמים משותפים עם המגזר השלישי ולאזוריות. עלתה פה סוגיה שמטרידה ולא פתחנו אותה, אבל זה בשבילך ידידיה. זה שלא יגררו יתרות של התוכנית מהשנה לשנה הבאה. הוועדה דורשת מכם לשנות את ההחלטה וכל כסף שיועד לביצוע השנה שמסיבות של בירוקרטיה, בגלל שההחלטה מתקבלת באיחור וההסכמים וההתקשרויות לא יהיו לפני אוגוסט-ספטמבר, כל כסף של יתרות בהחלטת הממשלה הזאת בתוספתי שיועד ל-2024 יגרר כתוספתי ל-2025 לביצוע מיידי בינואר. אנחנו מבקשים גם מחברים הכנסת שבוועדת כספים ואני גם אגיד את זה בוועדת כספים כשהנושא הזה יגיע ואני רוצה מכתב, אמל, מהוועדה ליושב ראש ועדת כספים לדרוש את רציפות היתרות של התוכנית ללא היעלמות של יתרות שלא בוצעו ב-2024 לאור התאחרות קבלת החלטת הממשלה. אני רוצה להגיד לכם תודה נוספת, לכולכם, גם לח"כים, גם למשתתפים, שזה היה יכול להיות דיון של צעקות ואמירות קשות ועלבונות וכעסים והכאב פה גדול, מי שפה, הוא סובל שמונה חודשים. אבל בסוף, היה פה דיון מכובד, ענייני שגם נפתחה דלת, נפתחה הקשבה ואני מקווה שגם יפתחו פתרונות. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>