פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הפנים והגנת הסביבה
28/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 12:44



סדר היום:
 << נושא >> בחינת פתרונות דיור חלופיים לטווח הביניים עבור מפוני הצפון, לבקשת חברי הכנסת אפרת רייטן ואליהו רביבו - במסגרת ציון יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
יוראי להב הרצנו
יוליה מלינובסקי


חברי הכנסת:
טטיאנה מזרסקי
אפרת רייטן


מוזמנים: 
	יוסי שלי
	–
	מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

	עינב פרץ
	–
	ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

	שירה ברנד
	–
	מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	מעין ארד לוז'יה
	–
	תקציבנית, מחוז צפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נתנאל לפידות
	–
	משרד הבינוי והשיכון

	ניר בן דוד
	–
	ראש מטה אופק צפון, משרד הביטחון

	הילה הייבלום
	–
	לשכת תכנון צפון, מינהל התכנון

	מיכל לרר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	שרון רופא אופיר
	–
	חברת כנסת לשעבר

	אבי מישרים
	–
	רשות החירום הלאומית - רח"ל

	משה דוידוביץ
	–
	ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר

	ואיל מוגרבי
	–
	ראש המועצה המקומית עין קיניא

	אופיר יחזקאלי
	–
	מ"מ וסגן ראש העיר, עיריית קריית שמונה

	ענבר בזק
	–
	מנכ"לית, מועצה אזורית גליל עליון, חברת כנסת לשעבר

	נרי שוטן
	–
	התנועה הקיבוצית

	אורן אסטריק
	–
	מנהל קהילה, קיבוץ צבעון

	צחי בן עיון
	–
	יו"ר פורום חקלאות 9 והמרחב הכפרי

	דקלה פירסט
	–
	איסטרא, התאחדות דירות האירוח בישראל

	עמית בר און
	–
	איסטרא, התאחדות דירות האירוח בישראל

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל, נקודת מפנה

	אליקו שליין
	–
	התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות

	שקד מרדכי
	–
	תושב נהריה




ייעוץ משפטי: 
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> בחינת פתרונות דיור חלופיים לטווח הביניים עבור מפוני הצפון, לבקשת חברי הכנסת אפרת רייטן ואליהו רביבו - במסגרת ציון יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון << נושא >>


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא מצב הצפון בראי המלחמה עם הצורך במתן המענה. בראשית דבריי אני מבקש להודות מכאן לחברי הטוב, כבוד הרב יעקב אשר, היושב-ראש הקבוע של ועדת הפנים שהיא אחת הוועדות החשובות בכלל בכנסת, בפרט בסוגיות הנדונות היום. אני אבקש להודות לו גם על שראה לנכון לקיים את הדיון החשוב הזה, וגם על כך שייאמר לזכותו, ביוזמתו כיבד אותי באפשרות לנהל את הדיון ולשמש כממלא המקום שלו לאורך הדיון. 

ב-7 באוקטובר מדינת ישראל התעוררה לבוקר חדש בדרום, אבל בוודאי כזה שמשפיע על כל הארץ ובפרט לצפון החשוף. ב-18 באוקטובר התקבלה החלטת ממשלה שמתייחסת לפינוי הצפון. יכול להיות שזו ההחלטה הרופסת הראשונה שנוגעת בצפון, כי לראשונה מאז קום המדינה מדינת ישראל קובעת רצועת ביטחון בתוך שטח מדינת ישראל ולא מחוצה לה. 

במהלך חודש דצמבר יזמתי את הקמת השדולה למען יישובי הצפון ותושבי הצפון. מהרגע הראשון נרתמה והרימה את הכפפה חברתי הטובה, חברת הכנסת אפרת רייטן שהגיעה לשליחות הזאת בחרדת קודש עם מלוא הרגישות, ללא שום שיקול פופוליסטי. הגענו מספר פעמים ביחד ובנפרד ליישובי הצפון. נפגשנו עם ראשי מועצות, קיבלנו סקירה וליווי מחברי הטוב משה דוידוביץ, יושב-ראש פורום קו העימות שמכבד אותנו פה בנוכחותו. הזמנו ראשי מועצות ונציגים אלינו לדיון השקת השדולה. מעולם לא היא ולא אני, לא שאלנו ראשי מועצות ותושבים למי הם מצביעים. הם מצביעים במדינת ישראל. זה מה שעומד לנגד עינינו. 

בעולם מתוקן, במדינה מתוקנת המציאות הייתה שונה גם ביחס להתמודדות בפני מתקפת טילים, כאמור בעניין יצירת רצועת ביטחון באופן תקדימי, גם בשיהוי כל כך קיצוני וחמור בהירתמות הממשלה לקדם הצעת מחליטים שאתמול היא נאותה לעשות זאת, להקמת מינהלת מקבילה לתקומה שזו הדרישה המרכזית שלנו שקבענו לעצמנו בגאנט העבודה בהקמת השדולה, וגם במתן פתרונות לכלל הנושאים כפי שאנחנו שומעים היום ביום המיוחד שקבענו, שהוא המשך של פעילות השדולה, ומכאן אני מבקש להודות לכל ראשי הוועדות שנרתמו לעניין, ובאופן מאוד חריג תשע ועדות, תשעה דיונים שכל כולם מתן מענה, כל אחד בתחומו לאתגרים שעומדים בפני הצפון כיישובים, תושבי הצפון ונבחרי הציבור שנאלצים להתמודד, שבבקרים הם יכולים להימצא ביישובים שלהם הקבועים, ולפנות ערב להגיע ולראות מה מצב המפונים שהם נמצאים בבתי מלון שמשמשים כיישובים מאורגנים זמניים בצוק העיתים.

בהחלטת הממשלה המתגבשת משרד השיכון צריך לגבש תוכנית למציאת פתרונות דיור קהילתיים לקהילות זכאיות המעוניינות בסיוע באיחוד קהילות, וכן לגבש מנגנון סיוע בפרט באוכלוסיות המפונים, באיתור ואכלוס יחידות דיור בשוק החופשי. המדינה מכירה בחשיבות הנושא. ייאמר לזכות כלל משרדי הממשלה שמ-day 1 זאת הייתה ההכרזה, והיה מאמץ לאור העובדה שלא היו תוכניות מקדימות. עדיין הדירקטיבות לעניין ניהול משברים מתחלק בין הצבא למשרדים הממשלתיים, וגם בתוך הצבא בחילוקי דעות בין הפיקודים השונים, בין פיקוד העורף לפיקוד צפון לעניין ההכרה מה הוא יישוב זכאי לפינוי, עד איזה מרחק, באיזה תנאים, האם סוללת התותחים תהיה לפני הצומת, אז היא מחייבת. אחרי הצומת, אז היא פוטרת. 3.5 מוכר אבל 3.6 זה כבר לא מסוכן, וכן הלאה. אני מקווה שלפחות מהרגע שהרימו את הכפפה הלכה למעשה, יהיו מספיק יצירתיים ורתומים גם לתת פתרונות תוך כדי קשב אמיתי למנהיגים המקומיים המוניציפאליים שהם אמורים להיות הברומטר שלנו, ובלעדיהם לא ניתן לגשת בכלל לטפל בנושא הכאוב הזה עם כל האתגרים. 

אני מבקש לדעת קודם כל מה נעשה עד עכשיו לטובת העניין? האם ישנן קהילות שמבקשות סיוע מהמדינה ולא מקבלות? אם קיים בכלל מאגר כזה שיודע לתעד את הפניות עם ההתייחסות, פרק זמן מענה, ההחלטה מה הם שיקולי הדעת המופעלים וכו'. אם הן לא מקבלות, למה הן לא מקבלות? האם הרשויות המקומיות מעורבות בפתרונות הדיור של המפונים? מה העלות התקציבית של מעבר מבתי מלון למגורים קהילתיים? 

כידוע, אני כבר מסוף אוקטובר גרסתי שהישארות תושבים בבתי מלון זה מתכון להרס התא המשפחתי, הקהילתי, הנפשי, החברתי והכלכלי. שום תועלת אין מזה. אמרתי את זה גם למפונים עוד בשלב שהיה להם קשה לקבל את הגישה שלי. אמרתי את זה לחבריי בממשלה. בוועדות ביטאתי את זה. המלצתי להעביר לאזורים אורגניים מיושבים כמו יישובים קהילתיים, קיבוצים, שכונות נבנות. גם אם באיחור, אין לי אלא להודות שהפעולה הזאת מתבצעת, אבל הדרך לא נכונה. לגישתי, לעצם העובדה שמתקצבים כל משפחה על פי מפתח מסוים, מקבעים בהכרח מציאות שמתחלקת, או במצב שבו משפחה מפעילה שיקול דעת לגבי דרך השתלבותה והשתקעותה הזמני, דרך מחשבה מהכיס ולא מה שנכון למשפחה. ההיבט השני הוא עידוד בעלי דירות להתחיל לפעול בעושק כלפי השוכרים, פגיעה אקוטית בתקציב המדולדל של המדינה. 

לגישתי, כשאני המלצתי לפנות משפחות לאזורים אורבניים שהם לא בתי מלון, אני גרסתי ואני עדיין מאוד מאמין בזה, אולי היום יותר מתמיד, שהמדינה תיצור מנגנון עם מאגר דירות שכורות, שלא תנהל משא ומתן, שתקבע מה המחיר המוצע שהמדינה מוכנה לשלם בכל אזור גיאוגרפי לפי מ"ר, שתאפיין את הצורך של המשפחות בהתאם למלאי הדירות ושתאכלס את הדיירים החדשים בעל כורחם באותו מאגר שהיא צוברת לעצמה. משום מה הסתבר לי רק הבוקר שתהליך כזה גם באיחור רב כן קיים, ואני אומר משום מה כי כל זמן שצרחתי את זה, אף אחד לא אמר לי שזה קיים. רוב רובם של התושבים ואפילו של נבחרי הציבור המוניציפאליים והרווחתיים לא מודעים למנגנון הזה, אז כשלא מנגישים אפשרות ולא חושפים אותה ולא מאיצים ולא מדרבנים את הציבור לפנות אליהם, עדיף היה שלא תהיה כזאת תוכנית. אנחנו לא רוצים תוכניות ששמורות מתחת לשולחן או כדי שיהיו שמורות לחלקים מסוימים באוכלוסייה, תוך כדי בידוד השאר ויצירת אפליה, או רק כדי להגיד כשיום אחד נבוא ונשאל, מה פתאום, הנה קיים כזה מנגנון. אני לא מקבל את זה. יש גישה. בניתם לכם דוקטרינת אכלוס, תפיצו אותה מעל כל במה אפשרית. תדברו, תדבררו אותה, תשווקו אותה. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהג בחלמאות. החלמאות הובילה אותנו למצב שבו אנחנו מדברים ועליו אני מדבר עשר דקות. 

אני מבקש לדעת האם ישנם פתרונות שאינם מלונות כמו למשל דירות שדיברנו ותוך כדי כך יחסכו כסף? אני מבקש לדעת אם נבחנו אפשרויות לאיתור פרויקטים בתהליכי בנייה בשלב מתקדם מאוד כדי לסייע לאותם יזמים שעדיין לא מכרו את הדירות, ולא הספיקו לשווק אותם, לסיים את התהליכים. ככה נעזור גם למשק לצמוח ולפרוח, ותוך כדי זה שנתמרץ אותם, גם נשכור מהם את יחידות הדיור או שאולי אפילו נשפה את אותם דיירים שאמורים להיקלט לבתים והם יסכימו להשכיר בשכירות משנה את הדירות שהם היו אמורים להשתלב בהן. 

אני מבקש לדעת כמה זמן מרגע גיבוש התוכנית התושבים המפונים יוכלו לעבור. יש חשיבות להתייחס גם כן ל-1.9. זה מלווה אותנו בכל ועדה, וה-1.9 הוא לא רק אספקט במתן מענה חינוכי. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אורח חיים של כל המשפחה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדיוק. אנשים קובעים את התנהלות המשפחה שלהם בתקופה, ויודעים לנייד אותה בתקופה של בין יוני לסוף אוגוסט. זאת תקופת מעברי דירות, כי בהתאם להשתלבות הילדים במסגרות חינוך אנחנו קובעים את ההשלכה הרוחבית לכלל השפעות המשפחה והחברה והקהילה, ואין מנוס ממתן פתרון הוליסטי. לצערי נגררנו להגיע למצב שאנחנו מדברים על ה-1.9, ואני מזהה פה סכנה כי אנחנו גורמים פוליטיים, אוהבים להיתפס לאיזשהו מותג, אני רואה אותו כשלילי, ואז אומרים בוא נקבע שעד ה-1.9 נכנסים, ובוא נקבע שעד ה-1.9 מחסלים ובוא נקבע שעד ה-1.9 איך שלא יהיה, נשלב אותם בחזרה. מדינה אמורה לגזור פעולה מתאריך יעד ואיתו הולכים אחורה בגאנט ידוע או צפוי או מתוכנן, אבל לא בסיטואציה הזאת. 

מעבר לקו הגבול ברמה של צעקה, הייתי ביישובים שאם הייתי צועק, המחבל משיב לי, מה שהיו פעם יישובים יותר נכון. הם שומעים, הם מאזינים. אנחנו משחקים לידיהם. זה בסדר שהתושבים ושאר בית ישראל ואפילו נבחרי הציבור המוניציפאליים וגם אנחנו, שאנחנו לא חלק מקבינט המלחמה, לא נהיה חשופים לתוכניות, וזה בסדר שנעצום את העין ונגיד, יש מי שמוביל אותנו נכון, רק שבחלוף יותר משמונה חודשים כשאין פעולה אקטיבית, אז כן, לא רק שלגיטימי אלא מצופה ומחויב מאיתנו, כן, גם אם אני חבר קואליציה, לבוא בענווה, ביושרה, באומץ ציבורי מינימלי ולשאול את השאלות הקשות האלה. 

אני מפה פונה לממשלה. תפסיקו לגרור רגליים. גרירת הרגליים שלכם מרסקת את הרגליים ואת הנשמות של הצפון, והצפון הוא הברומטר. הוא לא רק העיניים של המדינה, הוא הלב של המדינה. זה משפיע על כולנו. זה מוביל לתיירות, לא רק חינוך, לביטחון אישי, לביטחון תעסוקתי.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

ותזונתי, חקלאות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

להתפתחותי, לתזונתי, לנפשי, ללאומי, לדתי. כן, גם דתי. אני בן אדם דתי. מאז שאני זוכר את עצמי, בל"ג בעומר אני רגיל לעלות לקבר רבי שמעון בר יוחאי. אני אומר לכם שמי שזכה להגיע לרבי שמעון בר יוחאי, בכלל לאזור הצפון יכול להתגעגע לשנים שהוא התלונן על הפקקים שהיה בדרך להגיע. ככה פשוט להתגעגע בערגה. 

אני מבקש גם לדעת האם המדינה יודעת כמה מתושבי הצפון המפונים לא רוצים לחזור לצפון? כמה מתוך אלה שלא רוצים לחזור לצפון, גמרו אומר והחליטו שהם לא יחזרו לצפון, ומה מתן המענה שאנחנו נותנים להם לטובת העניין? אלה שכן יהיו מעוניינים לחזור והם יהיו שליחי מצווה שלנו כמדינה, מה נצטרך לעשות כדי לגרום להם לחזור ולאפשר להם לחזור? 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הגיע. זה בדיוק יפה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מבקש לאחר הסקירה ומתן חוות הדעת וההתייחסות שלי, שוב פעם, לקדם בברכה את הגעתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר יוסי שלי, שאמון על ביצוע התוכנית והשתלבות הצעת המחליטים והוצאתה לפועל. אני חושב שלפני שנקשיב, אדוני רוצה לתת סקירה, להתייחס, או שקודם כל נקשיב לנבחרי הציבור ולתושבים? אוקיי, זה תלוי בזמן שעומד לרשותנו איתך. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אני באתי, איך אומרים, לפגוש אנשים שאני עובד איתם בשוטף. גם איתך כמובן, אבל אם צריך אני אגיד. אני אגיד מה שתירצו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אז אני פותח סוגריים. נציג משרד ראש הממשלה היה אמור להיות בדיון, היה אמור להציג מצגת. הסתבר לנו בדיעבד שהוא היה אך נאלץ לעזוב. לא נמצא לו מחליף ולכן אתה תופס עוד כובע. יכול להיות שגם הבאת איתך את המצגת.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אני חושב שהכי טוב בכמה מילים פשוטות, אבל לפי הסדר שאתה קובע, אדוני היושב-ראש, אני אלך איתך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תראה, בדרך כלל נהוג לתת למי שיש סיכוי שילך, אז אני לא אתן לך בשביל שלא תלך.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לא הולך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אז מר משה דוידוביץ.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כל אני שמח שיש היום יום גדוש בנושא הצפון אחרי החלטה מאוד חשובה שחיכינו לה שמונה חודשים. אני נאלץ להסכים כמעט עם כל מה שאתה אמרת היום, ואתה יודע, רביבו, אנחנו מכירים תקופה ארוכה, מיום כניסתך לכנסת ויש לנו הרבה מחלוקות. בהקשר של הדיון דהיום אני נאלץ להסכים עם כמעט כל מה שאמרת, למעט הוועדה הסודית הזאת שאני לא מכיר אותה וגם נציג משרד השיכון לא מכיר אותה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עוד יותר חמור.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אני כיושב-ראש פורום קו עימות שהתושבים שלו, 8,000 תושבים שלו מפונים, לא מכיר את הוועדה הזאת, אז אולי כדאי שתחשוף אותה לציבור. אולי זה יהיה גולת הכותרת של הדיון דהיום. 

לעצם העניין, תיראו, הדיון היום עוסק בבחינת פתרונות דיור חלופיים לטווח הביניים לתושבי הצפון העקורים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

רק ברשותך, סליחה שאני קוטע אותך, אני משתדל לא לעשות את זה. כפי שאמרתי בתחילת הסקירה שלי, היום גדוש באופן חריג בתשעה דיונים חוץ מדיון במליאה סביב הנושא, לכן עם שותפתי הטובה, חברתי, חברת הכנסת אפרת רייטן החלטנו לפצל את הנוכחות המלאה שלנו בין הוועדות ולדגום ועדות, ויוצא שלדיון הכול כך חשוב הזה אפרת פינתה את עצמה גם מדיון אחר. אני מקדם את הגעתה בברכה ומודה לך שוב פעם, הפעם בפנייך, על שותפות אמת בכל קידום המהלך הזה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

כנ"ל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אומרים שאין שבחו של אדם בפניו, אבל חלקתי עם הנוכחים פה את תחושתי והכרת התודה שלי כלפי שיתוף הפעולה שלנו שהתבטא לאורך כל הדרך.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

הדדי לחלוטין, אתה יודע את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

לעצם העניין, וכבר חלקת כבוד גם כשהיא לא הייתה פה. זה יותר יפה שנותנים למישהו קומפלימנטים כשהוא לא נמצא. נמצא פה גם חבר הכנסת זאב אלקין שהיה עד לא מזמן שר הבינוי והשיכון.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

עבר כבר שנה וחצי מאז. הזמן רץ כשנהנים. 

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, ויושב פה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חברי, יוסי שלי שאמון על ביצוע התוכנית. הנושא הזה של פתרונות דיור חליפיים לתושבי הצפון הוא דיון אקדמי, פילוסופי שאין בו שום תכלית, וסליחה שאני רגע מקלקל את האווירה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה צודק.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

זה לא להקניט אף אחד, שלא נתבלבל. אני מ-day 1 כשהבנתי שהמלחמה הזאת תיקח זמן, הייתי בשיג ושיח מאוד אינטנסיבי עם משרד השיכון שאמון על כל סוגיית השיכון של תושבים במדינת ישראל בכלל, ובפרט לעניין הזה שהתחיל עם עוטף עזה, בארי, כפר עזה וכו', והטיפול בתושבים האלה שאין להם בתים נכון להיום. אנחנו כבר ראינו את הנולד, שהעסק בצפון הולך להיות ארוך ומתיש, ואני פניתי למנכ"ל משרד השיכון ואמרתי לו, בשונה מקריית שמונה, בכוונה אני אומר את זה, או שלומי לצורך העניין, שזה לא יישובים קהילתיים קטנים, לנו הרבה יותר קל להתאחד ולהתאגד ולא לשבור את ההגמוניה של יישובים קטנים וקהילתיים שזה המהות שלהם. אמרתי, אם תמצאו בצפון, לא משנה איפה, מבנים, בניינים, שכונות שאפשר לאכלס אותן, אני יותר מאשמח להיות הנחשון ולהביא תושבים שלי שפזורים משדה בוקר, עד היום הם שם, כבר שמונה חודשים, לאורכה ולרוחבה של הארץ הטובה שלנו. חזר אלי יהודה אחרי בדיקה מעמיקה ואמר, לא בנמצא, כך שלעניין פתרונות הקבע של מבנים, הוא לא קיים. 

לעניין בניית שכונות חליפיות, גם זו אופציה שהציעו לנו אותה. עשינו עבודה מקיפה, מקצועית. איתרנו שטחים עם תב"עות בתוקף שניתן מחר לבנות שם שכונות זמניות. פה דווקא רמ"י היו יד ביד איתנו. משרד השיכון היה יד ביד איתנו ואז באה הבעיה התקציבית ואורך הזמן ומשך הזמן, ושאלות שנותרו באוויר. גם היום הן באוויר, כמה זמן המפונים יהיו מפונים? להשקיע בהם כל כך הרבה כסף מבלי לדעת שיש לזה החזר נאות ברמה התקציבית וכו'. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

מה זאת אומרת החזר?

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אני אגיד איזה החזר. בסוף האוצר שם את זה על משקולת של מאזני צדק כאלה, מה מוריד את מה. היום הם משלמים 600 מיליון שקל בחודש למפונים באשר הם. בסוף אתה עושה קלקולציה. אם הפינוי הוא לעוד כמה חודשים, אז לא משתלם לבנות שכונות ארעיות כי עולה בממוצע שכונה עם כל הפסיליטיז שלה מיליון שקל ליחידת דיור. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אני שמעתי את ראש הממשלה אומר, למה 1 בספטמבר? זה תאריך לא קדוש. אני מזה לומד שכדאי לאנשי האוצר להקשיב לראש הממשלה.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אוקיי, אז אנחנו, ואני אקח אותי כנחתום שמעיד עיסתו, איתרנו שטחים ייעודים מתאימים לכל אוכלוסיית המפונים של מטה אשר, כ-7,000 במספר, כמעט 8,000 בתוך היישובים העורפיים שלנו עם תב"עות בתוקף. הגשנו את הרשימות האלה. העברנו אותן במסודר. אני אומר לכם, הלוואי ומישהו היה מרים את הכפפה והיינו מוציאים אותם בחזרה באזור שלנו, אם זה גליל עליון או אצלנו חיים בכפיפה אחת בתוך יישובים אחרים. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> 

אז אתה אומר שזה רק עניין של כסף?

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

ברור. אך ורק עניין של כסף.

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> 

זה גם כסף שישקיעו בדירות שיישארו, בניגוד למלונות שזה כסף שנזרק.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

ברור. הלכתי גם לראות ביחד עם חטיבה להתיישבות, בצפון שהקימו ליישוב אחד בעוטף עזה, שכונה כזאת של 80 יחידות דיור שהיא כבר הוקמה במועצה אזורית מגידו, ואמרנו, הנה מה טוב ומה נעים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מה עונים לך בממשלה כשאתה מראה להם את הדברים?

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

יושב פה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הדמות הכי בכירה. אני אומר לכם שהסוגיה שעומדת לפתחנו, אם זה יהיה דיון תיאורטי או בפועל זה יתיישם, אך ורק קשורה למוטיב אחד, קוראים לו תקציב.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אגב, כשהאוצר עשה קלקולציה, הוא לקח בחשבון גם תעסוקה? הרי כשלוקחים תושב שלך לשדה בוקר, צריך לשלם לו אחר כך - - -

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

משלמים לו. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

זה לא רק דיור נטו. יש פה השלכות. 

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אני ישבתי גם עם אנשי התקציבים, עם אגף התקציבים לא פעם ולא פעמיים בסוגיה הזאת. הם נוטים, ואולי מנכ"ל משרד ראש הממשלה יסתור את מה שאני אומר, אני אשמח אפילו, נוטים להשאיר את הנושא הזה לוט בערפל מהסיבה היחידה שהם לא רוצים לצבוע כרגע תקציב מאוד משמעותי עבור הסוגיה הזאת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

משה, אני רק מנסה להבין את ההיגיון, את ההנחה הזו שבעצם השלמנו עם המצב שבונים כבר שכונות. אני צריכה רגע להפנים את זה. אתם כבר בונים שכונות ארעיות או שכונות קבע? 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אפרת, זה היה דיון שאתם ביקשתם. הוא דווקא אומר שלא בונים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

חברים, כרעיון. אתה יודע בדיוק מה אני אומרת. הייתי אצלך ודיברנו על זה. תאמינו לי שאני יודעת היטב.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אני מבין על מה את מדברת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אתה יודע מה אני אומרת.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

תיראו, אנחנו מוכנים לוותר על התקציב של המיליארד שקל שאושר אתמול. על כל דבר אנחנו מוכנים. תחזירו אותנו הביתה. זה מה אנחנו רוצים. מכיוון שכולכם מבינים שיש פה משוואה מאוד ברורה. היא לא בכמה נעלמים. יש המון משוואות שהן בכמה נעלמים. משוואה מאוד ברורה, לא יהיה שקט בעוטף עזה. צה"ל יהיה בעזה. אומר נסראללה בכל אתר ואתר שרוצים לשמוע ולא רוצים לשמוע, אני אטריל אתכם. אני לא אעצור את המתקפה עד שלא תצאו מעזה. אם ממשלת ישראל מתכוננת, ואני לא חולק על העמדה של הממשלה בהקשר הזה, רוצה לגמור את סיפור החמאס, רוצה להסדיר את כל הסוגיות שקשורות בעוטף עזה ועזה - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תיתנו לנו מענה חלופי, ראוי, שלא יפרק את התא המשפחתי והקהילתי. למעשה זה כל מה שסקרתי בתחילת דבריי. 

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

מה שאמרת, ולכן אני לגמרי מזדהה עם מה שאתה אמרת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אז ויתרנו על הצפון לחודשים הקרובים לפחות.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

זה לא ויתרנו. יש הבדל בין ויתרנו בהקשר הזה, לבין שזה משהו שנכפה עלינו ואנחנו צריכים לייצר תקווה למפונים שלנו, ואופק. דיבר חבר הכנסת רביבו על כך שיש כבר היום לא מעט משפחות שלא תחזורנה גם אם מחר בבוקר חוזרים הביתה. ככל שהזמן ינקוף, עוד ועוד משפחות תהיינה בסיטואציה הזאת, לכן צריך לייצר להן אופק, צריך לייצר להן תקווה וצריך לייצר להן לכידות חברתית ויציבות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להבין ואני שואל שוב את השאלה. אנחנו ועדה שאמורה לפקח פרלמנטרית על מה שהממשלה עושה. יכול להיות שמשרד ראש הממשלה חיכה לישיבה הזאת, לכנסת כדי לבשר בשורה לך ולנו. עד עכשיו, שבעה וחצי חודשים, מה התשובה של משרדי הממשלה לך, משה, לגבי הפתרונות לטווח הבינוני?

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

אין.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

מה שאומר ראש המועצה, אומר דבר מאוד פשוט, שהאוצר מעדיף לשלם ביוקר מתוך תקווה שפתאום יקרה נס מחר בבוקר וכולם יחזרו.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

חבר הכנסת אלקין, הוא משלם הרבה יותר ביוקר מהפן האחר. אני בא מדיון קודם שהיה בוועדת הביקורת באשר לנושא מיגון. אנחנו מכירים את החלטה 302ב' שמדברת על 5 מיליארדים למשך עשור, ומיגון העורף בצפון. אם ההחלטה הזאת הייתה כבר שרירה וקיימת ואם היו ממ"דים, אני מניח שחלק מהיישובים, לא כולם, את יישובי הגדר כנראה בכל מקרה היו מפנים, אבל חלק לא היו מפונים, לכן זה עוד תקציב שיצא מקופת המדינה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אפרופו מתן חדרי מיגון ארעיים וגם לא, בקבע, אז היינו באותו דיון בוועדה לביקורת המדינה. זה נושא שמצריך בדיקה אחורה, לגזור את זה מספיק שנים אחורה לאור הניסיון המר שיש לתושבי הצפון, בפרט לקריית שמונה עם קטיושות. כשבכזה מקום בונים ממ"דים או אני לא יודע איך שהם קראו להם, חדרי ביטחון שהם יותר קרובים לנייר, צריך לבדוק מי נתן את ההוראה, מי אישר, מי תיקנן, מי בדק, מי חתם ומי אכלס, ולוודא, אלף, כדי שיתנו על זה את הדין, ובית, לוודא שזה לא יקרה בעתיד כי אנחנו לא רוצים עוד פעם לכסות בעיה קטנה בבעיה גדולה שאחרי זה תופחת לנו על הפרצוף. 

אנחנו ננהל את הדיון בצורה כזאת שנאפשר פעם אחת לנציגי התושבים לבטא, פעם אחרת לנציגי הממשלה ופעם אחרת לנציגי הכנסת שהטריחו את עצמם והתארגנו לקראת הדיון החשוב הזה.

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שהדיון הזה ריק מתוכן מסיבה מאוד פשוטה, כי אין פה גורם שבאמת קובע לנו מה יהיה בצפון. אנחנו כנראה צריכים לשלוח שאילתה ישירה לחסן נסראללה כי הוא בעצם מכתיב לנו את סדר-היום שלנו, וזה לא ממשלה ולא ראש ממשלה ולא מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כי אנחנו כולנו תלויים ממצב הרוח של חסן נסראללה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ושל חמינאי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כרגע זה חסן נסראללה. בוא נסתפק בו. אנחנו כממשלה, כמדינה לא יוזמים. אנחנו נגררים. אנחנו לא מכתיבים קצב. אנחנו מגיבים במקרה הטוב בצורה מסוימת כדי חלילה לא לעצבן אותם, אז מי שמכתיב את הקצב הוא לא פה. מי שקובע הוא לא פה וכל הדיבורים האלו זה באמת דיבורי סרק. 

עוד דבר. יש כבר פתרון בעולם לפליטים. יש ארגון שנקרא אונר"א, ארגון פליטים. יש לנו היום 60,000 פליטים בארצנו. הם פליטים כי הם מפונים עקב מצב המלחמה. זה אגב מסתדר עם הגדרות האונר"א. אם ממשלת ישראל לא מסוגלת, והיא לא מסוגלת, ואנחנו שמענו בכל הוועדות ובטח נשמע גם עכשיו מה קורה עם האנשים, איך הם סובלים, אנחנו כנראה נצטרך לבקש מאונר"א. נתכנס לאירוע. הם עושים את זה 75–76 שנה יפה מאוד. אגב, הפליטות שם פורחת. אנחנו נבקש עזרה, שיתכנסו לאירוע ויתנו לנו טיפים איך להתמודד. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 

הם ארגון טרור. איך תיפני אליהם?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני הגשתי חוק להכריז על אונר"א כארגון טרור, שמחר הולך לעבור, אבל פה אני אומרת את זה, אז יכול להיות שאני צריכה לחכות. אם הארגון הזה הוכיח את היכולות שלו, והוא הוכיח, זה מצוין, עובד להם, מגייסים כסף, אין להם בעיות, אין הם ביורוקרטיה, אין להם בעיות פוליטיות, הכול טוב, אז נגייס אותם. זה היה סוג של ציניות כי אני כבר במצב שאני צינית.

בן אדם יכול לסבול, בן אדם יכול לאסוף כוחות כשהוא מבין למה וגם עד מתי, וגם כשהוא יודע שיש אופק והוא יודע שהוא מנהל את האירוע. הדבר הכי גרוע לכל בן אדם וכמובן גם לממשלה, שהוא מובל, שאין לו את החופש. מה הכי נורא מכל הדברים הנוראיים בחטופים שלנו? לקחו מהם חופש. עכשיו תושבי הצפון שלנו, לקחו מהם חופש. המדינה שלנו לא מנהלת את האירוע. מישהו אחר מנהל אותנו. זה מוביל אותי למסקנה, או שתגידו אי אפשר להמשיך ככה, זה נזק, עזבו כלכלה, עזבו ביזנס. 

אני אספר עכשיו סיפור מצחיק. בן אדם, קבלן רשום עובד עם משרד הביטחון, יש לו משרדים בקריית שמונה. הוא מפונה. הרואה חשבון שלו במלון אחד, המהנדס שלו במלון אחר. הוא במקום שלישי. הוא עובד מול משרד הביטחון. משרד הביטחון שלל ממנו רישיון כי אין לו משרד רשום, כי משרד הביטחון צריך לבקר מידי פעם במשרד לראות שיש לו את המשרד. אין לו כי הוא בקריית שמונה. מה הבן אדם עושה? שוכר בכסף איזשהו חדר כדי להראות רק למראית עין למשרד, הנה, יש לי משרד במקום אחר. ככה זה מתנהל. 

לסיכום, עזבו הכול. הנזק הנפשי שאנשים חווים, ילדים. באתי עכשיו מחינוך. משפחות, זה יהיה אחר כך גל האלימות כי אין כבר עצבים לכל האירוע הזה. אני כבר לא מדברת על גירושין וכל הדברים האלו. זה משהו שכנראה נשלם על זה מחירים עשרות שנים קדימה. או שמדינת ישראל יוזמת ומובילה, או שבאמת שאילתה לנסראללה ואז אנחנו נדע מתי זה יסתיים כי הוא כנראה יענה לי, להבדיל משאילתות שאנחנו מגישים לשרים ולא מקבלים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אז נסראללה כל כך מתחשב ברצונותייך שהוא אומר, אל תגישי לי שאילתה. הוא כבר ענה לך. הוא שלח הודעה לראש מועצת מרום גליל והודיע לו. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יופי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אל תיבנה על ה-1.9.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

זה מנסראללה, הגיע אלי עכשיו. זה בתוך הוואטסאפ שלי מעכשיו, מהדקות האחרונות. "אל מתנחלי הצפון, גלנט מוכר לכם אשליות כשהוא מבטיח לכם לסלק את חיזבאללה מצפון לליטני. אתם חייבות לחיות את המציאות. אנחנו כאן לנצח נצחים. חיזבאללה". "דבר לא ישתנה כאן בצפון אחרי ה-1 בספטמבר אם התוקפות נגד עזה", אני אמרתי את זה כאילו אני קראתי את מה שהוא הולך לכתוב. הוא כותב ככה: "דבר לא ישתנה כאן בצפון אחרי ה-1 בספטמבר אם התוקפות נגד עזה לא תיפסק. חיזבאללה.". עוד הודעה אחרונה. "אל מתנחלי הצפון, המשוואה היחידה היא הפסקת התוקפנות נגד עזה, שווה החזרה שלכם צפונה. חיזבאללה". זה מעכשיו מחיזבאללה. הנה המספר, הוא מחו"ל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

שנייה, אני מקבל ממנו עדכון נוסף. משה דוידוביץ היקר, אני מתכוון למה שאני אומר. אתם חשודים במגע עם סוכן זר. לך תדע.

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

זה מעכשיו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

טוב, אז אנחנו נעביר בבקשה את רשות הדיבור למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובראש אני אומר, אדוני המנכ"ל, יהיו לי עוד שאלות שאני אצטרך לשאול אותך. תודה.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

טוב, אז קודם כל צוהריים טובים. האמת שאני באתי כמובן לוועדה. אני חושב שכבוד לבוא לוועדה ולהגיד את מה שאתה עושה. לא צריך להתבייש במה שאנחנו עושים. צריך לעשות כמה שיותר. זה המטרה שלנו כאן. 

כמו שכולם יודעים, את המלחמה הזו לא התחיל משרד ראש הממשלה. זו הייתה התקפה מטורפת ואיומה מעזה, ונרצחו ונאנסו ונטבחו, לא נגיד את הדברים האלה פה שוב. אנחנו יודעים. ממה זה התחיל. לא הייתה שום אגרסיה ותוקפנות מצידנו. להיפך, ראיתי גלים של שלום שהולכים, ונכפתה עלינו המלחמה הזאת ואנחנו פועלים בה, כאשר נאלצנו בגלל המעשים האלה לפנות תושבים מהדרום ומהצפון. בהתחלה בצפון, אחרי זה בדרום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

הפוך, אדוני המנכ"ל. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

סליחה, קודם דרום, אחרי זה צפון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בדרום, ואז ב-18 באוקטובר החלטת ממשלה 742 שהורתה על פינוי הצפון.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

היו לא מעט תושבים מהצפון שהתפנו מיידית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין בעיה, אבל הפעולה האקטיבית של הממשלה, פינוי הדרום ואז הצפון.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

התפנו גם אנשים אחרים אפילו מבאר שבע. אני גר בבאר שבע. גם משפחות מבאר שבע התפנו כי הרגישו לא בטוחות באותם שבוע-שבועיים. הם ירדו גם לאילת על חשבונם וכו'. הממשלה על פי הנחיות משרד הביטחון קיבלה את ההחלטה על היקפי הפינוי. זו החלטה כמובן של הממשלה, אבל כל גורם, יש לו את האחריות שלו המקצועית. ככה זה הוחלט וככה זה נעשה. הסתבר לנו שני דברים: אחד, שצריך להקים את מינהלת תקומה כפתרון מהיר לבעיות האלה, כי הממשלה תמיד היא יותר איטית בעבודה שלה, וזה אגב לא קשור לממשלה כזו או אחרת. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מינהלת תקומה לצפון?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא. הוא נותן סקירה על הדרום.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

הקמנו את זה כיחידת סמך. יחידת סמך, יש לה יתרון, היא פחות כפופה להזמנות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

חשבתי שהקמתם מינהלת תקומה גם לצפון. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

רגע, תיכף אני אתייחס לצפון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אתמול עברה החלטת ממשלה כזאת בעקבות דרישתנו מ-day 1.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אנחנו פנינו כבר מזמן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן, כן, דצמבר. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

החוכמה של ניהול זה תוך כדי תנועה גם לעשות מה שצריך, ותוך כדי תנועה גם ללמוד מהטעויות שנעשות תוך כדי תנועה. נתקלנו בשתי תופעות, אחת, זה אותם יישובים שהתפנו ולא יכולים לחזור בטווח הבינוני ולא בטווח הארוך, איפה שהבתים נהרסו כמו שיש לנו עכשיו במנרה, דוב"ב, בשלומי, איפה שזה קרה. אנחנו יודעים שיש מעל ל-700 בתים פגועים ברמות כאלה, מ-130 שהם הרוסים לחלוטין. אני מקבל דוחות ממשרד הביטחון באותם אזורים סגורים. יש תיאום פעולה ויודעים בדיוק מה לעשות. אמרנו, צריך לפתור את הבעיות האלה, שיכולים לחזור כמו שחזרו עכשיו אחרי אותם חמישה חודשים. חזרו במרץ וחלק באפריל. אפשרנו חזרה ולא נדבר על התהליך. יש חלק שלא רצו לחזור גם עד היום, וגם חושבים מה יהיה ב-7.7 שזה המועד האחרון שבו הממשלה נותנת מענקים לזה. נתנו מענה לתעסוקה, לחברה, כל מי שעד ה-0–7. 

מינהלת תקומה שהוקמה זה משרד ראש הממשלה. מי שמנהל את המינהלת הזו זה משה אדרי. זה שמתכלל את האירוע זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שלא תתבלבלו בעניין הזה. גייסנו לשם את העובדים המתאימים ושם יש מערך. אמרנו, אם אנחנו יודעים היום שיש יישובים שלא יכולים לחזור כרגע עד שלא יהיה להם בית חדש ויהרסו ויבנו, בואו ניתן להם מענה חילופי, וזה תיכף נדבר על הצפון כי זה אנלוגיה. אמרנו, יש כאלה שזה רק שיפוץ, אז הם יילכו לבית מלון ודיור זמני, ונקים להם את יישובי הקבע, בעומר את כיסופים, ואת בארי בחצרים, ובצפון וכו'. עשינו מהלך להקים את אותן יחידות דיור בשביל לשמור על המרקם הקהילתי, מה שהוא יותר קשה לעשות בעיר כמו שדרות שבסוף חזרה, או בקריית שמונה שהתפנתה ל-200 בתי מלון, שזה אחרת, הטיפול הוא שונה. 

אם למישהו יש כאן בסוף העדכון שאני נותן איזשהו רעיון איך אני מאחד את קריית שמונה או ישוב שהוא מעל לכמה אלפים, אני קונה את זה עכשיו. השכל לא אצלי, השכל הוא פה. לצערי הפתרון היחידי הוא כנראה פתרון מה שאומרים בדרך כלל, או פתרון צבאי או הסדר מדיני כזה או אחר בצפון. 

המדינה נתנה את המעטפת הכי טובה שהיא יכולה לתת בנסיבות שקרו. בדרך כלל התרחיש לפינוי תושבים זה נקרא מלון אורחים. אם חלילה יש בהלה בצפון ואנשים מפונים, נניח שיהיה איזה אירוע מלחמתי, אז אנשים מתפנים בלי קשר למה אומר שר הביטחון או מה יוסי אומר פה עכשיו. מתפנים. יש איזה קפסיטי לבתי המלון במדינת ישראל, נניח 150,000 איש. 150,000 חדרי מלון. הכשרנו את הצימרים. אם יוצאים 200,000, ברור של-70,000 איש אין פתרון. הצבא הגדיר תרחיש שהוא נקרא מלון אורחים. פותחים בתי ספר, מביאים עוקבי מים, מזרנים. את כל זה חסכנו. לא יישמנו כמו שהפקודות היו, והלכנו על משהו מיטיב יותר. להגיד לכם שזה טוב לעקור תלמידים מהבתים שלהם ושיתחילו ללמוד בבית ספר עורפי בטבריה שהקמנו, או בים המלח? התשובה היא לא, אבל בנסיבות האלה זה, איך אומרים, זה הרע במיעוטו שאפשר לעשות וזה מה שנעשה. ככה נעשה בצפון. 

אני יכול לבשר פה שלקח לנו זמן להקים את ההחלטה לא בגלל שזה לוקח זמן להצביע או לאגם תקציבים. יש כרגע פתרון לטווח הקצר. אני לא יכול עכשיו לשקם את הלולים שנפגעו במרגליות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ברשותך, אדוני המנכ"ל, סליחה. פשוט שותפתי נאלצת לייצג את היום הזה בשמנו בעוד ועדות, והיא חייבת להגיע לוועדה אחרת, אז היא רוצה לשאת כמה דברים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

ממש מילה וחצי. סליחה שאני קוטעת אותך. אני בן אדם בדרך כלל שמשתדל להיות נורא מנומס ולהקשיב. אני הולכת לעבודה ורווחה. היינו בבריאות והיינו בחינוך והיינו בכספים וכלכלה ומדע, ועכשיו אנחנו פה. אני לא מקבלת את הגישה שנשמעת מדבריך כאילו הכול בשליטה. ממש לא. אני נמצאת עם האנשים יום-יום, ומפה בשעה 17:00 אני אלך לתמוך בהם במאהל שהם מקימים היום מול משרד ראש הממשלה.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

של מי?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

של 1701.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אם יש לך הצעה קונקרטית שאני איישם, רק תגידי לי אותה. תגידי מה ההחלטה, אני מיישם.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

האמת היא, זה אפילו מעליב אותי כי אני חושבת שאולי לא קראתם את המסמך ששלחתי לכם בשבועיים הראשונים של המלחמה הזו. כתבתי מסמך שהוא הצעת מחליטים למדינת ישראל, והתייחסתי אך ורק לפן האזרחי. בפן הצבאי אני לא מבינה, ובפן האזרחי אני קצת יותר מבינה. כתבתי הצעת מחליטים מ-א' עד ת' מה צריך לעשות. 

כשרביבו ואני הקמנו את השדולה כאן בכנסת למען הצפון, זה היה כי פשוט התנפלו עלינו יום-יום אזרחים ורשויות ואמרו, לא רואים אותנו, לא עוזרים לנו. עובר עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש, אין מענה. הכנסת נכנסת לנעלי הממשלה? זה לא הגיוני. אנחנו לא הרשות המבצעת. אין לנו תקציבים, אין לנו יכולת להביא החלטות. נכנסנו לוואקום כי לא הייתה ברירה, לא כי רצינו לעשות את זה. יש פה הרבה דליקות ושריפות בארץ הזאת, שלא היינו צריכים גם את זה לקחת, אבל לא היה. היום המיוחד הזה הוא יום בגלל שהיה פה ואקום לדבר הזה. יכולנו לעשות על יום אחר אבל אמרנו, אנחנו הולכים לצפון כי יש פה בעיה. יש פה בעיה אמיתית של אנשים שלא רואים אותם ולא נותנים להם את המענה. עכשיו כשאני שומעת גם את משה ששמעתי אותו כל החודשים האחרונים נלחם ונאבק וכועס ועצבני ועוד שנייה בוכה, אני אומרת, אוקיי, יכול להיות שגם אתה כבר ויתרת, משה, ואתה בא ואתה אומר, אני מקבל. 

 << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 

לעולם לא. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

הבנתי שאין תשובה כרגע, אז אנחנו נבנה שכונות במרכז הארץ.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

סליחה, גבירתי, למה אין תשובה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אין תשובה לאנשים לגבי ודאות מה קורה איתם. באתי עכשיו מחינוך. אתה יכול להגיד להם שהם הולכים לבית ספר ב-1 בספטמבר?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אני יכול להגיד שב-1 בספטמבר או שיישבו בבתי ספר עורפיים שאנחנו מכינים אותם הרגע, או שהם יחזרו לבתי הספר הרגילים. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

לשלוש שעות ביום?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

בקיצור, אין תשובה. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה התשובה. את יכולה לא לאהוב אותה אבל זו התשובה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

כן, אני לא אוהבת אותה. אני לא אוהבת אי ודאות לתושבים שלנו. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

הממשלה והמשרדים משקיעים מאות מיליונים בשביל שיהיה אפשר ללמוד.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

מבחינתי שבלבנון יהיה להם אי ודאות, לא לתושבים שלנו. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה התושבים שלנו, שלי ושלך.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

מפה אני הולכת לעבודה ורווחה כי גם שם יש תושבים שלא פונו, שזה סוגיה נפרדת. הלא מפונים, מבחינתם הם חיים בגיהינום ואף אחד לא רואה אותם. יש שם אנשים שלא עובדים, כל העסקים שלהם נגמרו או הופסקו. הם כבר לא מקבלים יותר חל"ת. הם היו שכירים. פשוט סיוט. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

ואתם מתייחסים אליהם כאילו הם גרים בהרצליה פיתוח. אין שום הבדל בין מי שהוא גר בחורפיש ובכפר בלום לבין מי שגר בהרצליה פיתוח, כפר שמריהו ותל אביב מבחינת המענה שהוא מקבל מהמדינה. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה פשוט לא נכון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם הכפרים הדרוזים בגולן שלא מפונים, שנפגעו מהפינוי של היישובים הסמוכים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני מתנצלת שאני לא יכולה להישאר. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

יש פרטים. אפשר לדעת מה מקבלים 0–9 את החיזוק של האוצר, את המענקים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

לך לקיבוצים שהיינו בהם, בכפר בלום. 


 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> 

מה מקבל בעל חברת רפטינג 11 ק"מ מהגבול שהנחלים סגורים בפקודה של הצבא? הוא מקבל 0 שקלים כי הוא 11 ק"מ ולא 9. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

התשובה, גבירתי, זה שעד 0–9 החליטה הממשלה והצבא שזה כרגע האזור שמקבל עדיפות. אנחנו ערים לעובדה שגם מי שגר ב-15 ועסקו תיירות, הוא נפגע. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

למה אין מתווה בשבילם? למה הם עד עכשיו לא מקבלים פיצויים?

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> 

אני הייתי ב-2 באפריל בדיון בוועדת כספים. נתנו הנחיה לתת לזה מענה. אין מענה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

גבירתי, ראשית, על פי המדיניות הלא כתובה, הערות ביניים יכולים להעיר רק חברי כנסת. שנית, כשאת מדברת ללא רשות דיבור, הפרוטוקול לא יודע לזהות מי דיברה והוא לא יכול להכניס את זה, וחשוב שזה ייכנס. אני מבקש להימנע מהתפרצויות ביניים. שנית, מי שדובר בזמן שיועד לו, שיאמר מי הוא, מה שמו, מה תפקידו ואת מי הוא מייצג כדי שזה ייכנס לפרוטוקול. 

אתה רוצה, אדוני המנכ"ל, לסיים?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אני רוצה רק לסיים בדבר אחד. קודם כל, את הפתרונות שאימצנו בדרום אנחנו נאמץ אותם בשינויים. למשל, לא הקמנו מינהלת. כולם אומרים, מה הבעיה, למה להקים? אנחנו חשבנו שלגייס עוד פעם בסיטואציה שהיא שונה, עם כל הכבוד, יש הבדל מסוים בין הצפון לדרום לא בהיבט של הסבל של מי שפונה, אבל לכל מיני פרמטרים אחרים. אמרנו, פה נקרא לזה מטה יישום. במקום 60 איש יבואו עשרה אנשים. יותר להישען על משרדי הממשלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מתנצל, הסיחו את שמיעתי ואת הקשב. האם תוכל בבקשה לומר מה הסיבה שהחלטתם עד כה לא להקים מינהלת לצפון?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה לא שלא הקמנו. יש מטה יישום שעכשיו גם אישרנו את המתווה שלו, נניח עשר משרות במקום 60. אתה אומר פרויקטור, אומרים עוד פרויקטור. אתה מקים מינהלת, אומר, עוד אוכלי חינם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה זה אני אומר? 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אני אומר לך מה הרוח.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אם אדוני המנכ"ל והממשלה לא רואים לנכון הקמת מינהלת, משמע גם המינהלת שהוקמה לדרום, תקומה, מיותרת. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא מבין את זה אחרת. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לא נכון. האתגרים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא רואה אתגרים שונים, אדוני. רמת האיום הנשקפת מהדרום פחתה באופן משמעותי ביחס לצפון.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לא בהיבט הצבאי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כנגזרת מזה שהיא אינטרפרטציה לתחושה הקהילתית, לשאר הרבדים בניהול חיים סבירים. לא אומר מדהימים. סבירים. זאת הנקודה.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אם לא הובנתי, רק במילה אני אשלים. בדרום יש לנו חטופים ונרצחים. זה קומפלקס שלם שהקמנו מינהלת למשל לחטופים, למה? כי אי אפשר היה לטפל. זה לא רק לטפל בהיבט הצבאי, גם לטפל בהיבט האזרחי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל היא עצמאית, היא נפרדת. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

היא לא עצמאית בכלל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל היא נפרדת מתקומה, אדוני.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אתה יודע שיש חטופים גם מהנובה? אי אפשר לנתק כל דבר. נרצחים זה נרצחים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ברור.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

בוא נחזור לצפון. הקמנו שם מינהלת וקיבלנו החלטה כרגע שבמקום להקים מינהלת בהגדרה, ביחידת סמך עם כל המשמעות של זה, משרדי הממשלה בצפון יחד עם מטה יישום שאנחנו נבחר גם מנהל מטה יישום, הם יתכללו את האירוע בדיוק אותו דבר. אנחנו נתנו מיליארד שקל עכשיו לחצי שנה, שזה יחסית לחצי שנה הרבה מאוד כסף, אפשרות להשתמש בו לצרכים שעלו ממשרדי הממשלה ומראשי הרשויות. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

איפה בתוך מיליארד שקלים פתרונות דיור? 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

למי פתרונות דיור, לאלה שהבתים שלהם נהרסו? 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

לא. אנחנו מדברים פה על פתרונות הדיור. מיליארד שקל תוספתי הוא לא צבוע. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה תוספתי. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

מה הסכום שהוקדש לפתרונות הדיור מתוך מיליארד שקלים?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

הושקע 40 מיליון כרגע בנושא של כל מיני דברים של שיפוצים בתכנון, לעשות גם את זה. בתוך 45 יום אני אגבש את הדעה שלי עם ראשי היישובים ואז נגיד, ישוב X הולך לפה, כן או לא, ושם ישקיעו את הכסף.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

התקציב שדיברת עליו שבחלקו הוא תוספתי, איזה הישגים נדרשים הוא אמור להביא? 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לתת את המענה בתחום הבריאות, הרווחה, החקלאות. בקריית שמונה, לחדש את חדר המיון שם. יש פה תוכנית של 20 עמודים, אפשר לקרוא אותה, היא חופשית באינטרנט, ולראות מה מטרת הכסף. הכול צבוע ברמה של 1–2 מיליון. זה לא שאתה אומר 100 מיליון. אני חושב שזו תוכנית מפורטת ברמה שלא הייתה כך, ותבדקו אותי. אלה דבריי, אדוני. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אדוני, אתה מרשה לנו לשאול אותו שאלה? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

עצם הגעתו של המנכ"ל והסכמתו לתת מענה מאוד אישי ואנושי לשאלות הלא פשוטות שהוא מקבל, היא כזאת שמעודדת את הנוכחים פה לבקש להתייחס, לשאול ולהקשות. אני קודם כל מודה לך על הנכונות. אתה לא מוסר הצהרה דקלרטיבית והולך. יש פה שאלות מורכבות שהחברים מבקשים לשאול. יש פה מנהלי ועדה. יש לי פה נציגים שדרכם נרשמים לקבל רשות דיבור, ואז אנחנו נותנים את זה בהתאם לאותו סדר שקבעתי קודם. אני רק מסביר, כל מי שמבקש להתייחס לדברי המנכ"ל או לשאול אותו שאלות נוספות שלא קיבלו התייחסות בסקירות המפורטות שלו, יקבל, אני מתחייב בפניכם לפני שהוא יוצא. אני על זה אוסיף שאלות, ובתוך זה גם חבריי בוועדה כאן מבקשים להתייחס, לשאול ולאתגר. אני רק לפני כן שואל את אדוני המנכ"ל, אתמול התקבלה החלטת ממשלה בהצעת המחליטים בדבר הקמת גוף, לא נקרא לו מינהלת, נקרא לו גוף - - - 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

מטה יישום, זה השם שלו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יופי. אלף, לא הצלחתי להבין, אני אשמח אם אדוני יסביר לי ולנוכחים למה בדרום כן הכרחי ונכון ובצפון לא. בית, אנחנו מבינים, נאמר, למה זה יהיה מטה יישום ולא מינהלת. אלף, האם לקחתם בחשבון או שאתם שוקלים אפשרות הוספת תקנון של סמנכ"ל בכל משרד מקצועי שנוגע בעניין הצורך בשיקום הצפון כדי שהוא יהיה סמנכ"ל לשיקום הצפון? בית, בהנחה שבאמת זאת הדוקטרינה שראיתם לנכון, מה הסיבה שהממשלה גררה רגליים בהחלטה הזאת שמונה חודשים כמעט? למה לא עשיתם את זה כבר באוקטובר? הרי ב-8 באוקטובר החלטת הממשלה 742 דיברה על הכרה וצורך בפינוי יישובים מסוימים. היום מפונים מהצפון קצת יותר מ-60,000 מפונים. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

59,643.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תבין את ההבדל בינינו. אני רק חבר כנסת. אתה מנכ"ל ומתכלל ואתה מצוי בפרטים הקטנים. אני הכרתי 61,243 אבל יש דינמיקה וזה בסדר. אדרבה, אני אופטימי כשאני שומע שזה הולך ויורד בהיקפים. אני מבקש שתתייחס, אתה לא חייב עכשיו, אבל אלה שאלות מהות שבעטיין אנחנו הקמנו את השדולה ומקיימים את הדיונים האלה. 

אני קודם כל מבקש להעביר את רשות הדיבור לחברי הטוב, יוראי, בבקשה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נכון לעכשיו למעלה מ-59,000 תושבי הצפון גולים בארצם בבתי מלון. זה לא חיים. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

או בשכירות שהם בחרו. זה גם אופציה טובה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

יושבי בתי המלון זה לא חיים. מאחר ולכם יש מחויבות לטפל בהם כי אתם הממשלה שאמורה לתת להם שירות, אתם אמורים לתת להם מענים. הקמתם מינהלת בדרום, מינהלת תקומה שעובדת בצורה יוצאת מגדר הרגיל. משה אדרי עושה עבודה מצוינת. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

תודה על המחמאות. זה הממשלה. זה שלכם. אין שאלה בכלל. אתם מפרידים כאילו איזה יחידה אחרת לא קשורה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני אופוזיציה עניינית. אני מצביע גם בעד דברים שבעיניי הם נכונים. כך עשיתי וכך אעשה. אני לא מצליח להבין כמו יושב-הראש, מדוע לא הקמתם מינהלת תקומה לצפון? יש עשרות אלפי תושבים. אתן לך דוגמה. הנתונים של המפונים מקריית שמונה שוברים את הלב. 36% מתושבי קריית שמונה הפסיקו לעבוד. מפונים הפסיקו לעבוד. 20% מהתלמידים המפונים מקריית שמונה נשרו מהלימודים. רבע מתוכם התחילו לעשן, הגבירו את צריכת הסיגריות. יש בעיות של אלימות במשפחה. המצוקות הן אמיתיות.

 כשאתם מחליטים לא להקים מינהלת תקומה או לא לעשות שום החלטה בעניין של המפונים מהצפון שמונה חודשים, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמונה חודשים שום דבר. לא תקציבים. אגדות עם. אתם מוכרים לראשי המועצות אגדות עם, לגבי אילו שפונו. 

יום לפני הדיון החשוב הזה העברתם החלטה על הקמת מטה יישום. למה לא מינהלת תקומה לצפון, כי תושבי הצפון פחות חשובים? 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה אותו דבר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זה אותו דבר?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אם זה אותו דבר אז למה להתאמץ בניסוח חדש?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אתה הרגע הסברת לנו למה לא צריך מינהלת תקומה לצפון, אז פתאום זה אותו דבר? 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

תשאל את משרד השיכון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני רוצה לשאול את משרד ראש הממשלה כי זאת לא החלטה של משרד השיכון. מינהלת תקומה בדרום לא עוסקת רק בהיבטי שיכון, היא עוסקת בכל היבטי החיים כי מדובר בעקורים שנעקרו. 

למה אני אומר את זה, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה? אני בשבוע שעבר חוויתי אולי את החוויות הכי סוריאליסטיות שחוויתי בחיים שלי. הגעתי לצפון והייתי במחנה עקורים בתוך מדינת ישראל. אני שואל את עצמי, איך יכול להיות? 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

איפה זה?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

עמיעד.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

צומת עמיעד. יש ממש מחנה פליטים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

לא ראיתי שם אנשים. ראיתי רוחות רפאים, אנשים שאתה מסתכל להם בעיניים והם מבינים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אפרופו עמיעד, היו שיגורים של כתב"מים דרומה לעמיעד. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה אנשים שפונו עצמאית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מחנה עקורים.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לרגע חשבתי שהקמנו איזה מקום שאני לא יודע עליו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מחאה יש הרבה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מחאה אין הרבה.

 << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> 

יש שם אזרחים שנשארו בלי כלום ונמצאים שם יום ולילה כי אין להם כלום, וזו הדרך האחרונה שנשארה להם. זה לא שמחאה יש הרבה. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

מי כבודו?

 << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> 

אני מהתנועה הקיבוצית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, למה זה שובר את הלב? כי אתה רואה שם לא אנשים אלא רוחות רפאים. אתה מסתכל להם בעיניים והם מתוסכלים ומיואשים לא מהמצב. אזרחי ישראל מגלים חוסן בלתי רגיל למול מה שקורה. הם מיואשים מכם כי אתם לא רואים אותם, כי אתם מתעלמים מהצרכים שלהם, כי במקום להקים מינהלת תקומה כמו שעשיתם בדרום, כך עשיתם לצפון. אתם מתעלמים מהם שמונה חודשים. עצם העובדה שאתמול לא הקמתם מינהלת, הקמתם מטה יישום. תקצבתם את זה בכספים שחלקם הם מוחזרים בכלל. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אתה רוצה להישאר ענייני, אז תהיה ענייני. אל תגיד אני ענייני ואתה אומר משהו לא ענייני, עם כל הכבוד לך.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא צריך להסביר לך או להזכיר לך מה התקציבים של מינהלת תקומה. קיבלו תקציבים ראויים.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אנחנו אישרנו אותם. הממשלה אישרה אותם בהתאם לצרכים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז בצפון אין צרכים? אין ישובים שנהרסו כליל?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

לכל דבר יש מענה. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אני אומר לך, מטה היישום אקוויוולנטי בדיוק למינהלת תקומה. מי שעושה את העבודות בתוך מינהלת תקומה, עושים את זה משרדי הממשלה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

מתי הוא הוקם, לפני יום אחד? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

איך זה מתנהל עד היום, אנשים מסתובבים בשטח?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אין פונקציות שקורות בדרום וקורות כרגע בצפון. אין אנשים שיושבים ומדברים על השיקום של יישובי הצפון שנהרסו כליל.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה לא נכון. עובדה שאני אומר לך מספרים. למה אתה אומר את זה? 713 מבנים פגועים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מי יושב לשקם את זה?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

משרד הביטחון עם מינהלת אופק צפוני שהיא חלק ממטה היישום. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני מכיר את כל שמות הסיסמאות שלכם. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

למה זה סיסמאות? אני אומר לך פעם אחת את האמת ואתה אומר שזה סיסמאות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כי זה פשוט לא נכון. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אתה לא רוצה לקבל, זה בסדר. אדוני, אין בעיה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זה פשוט לא נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

חבר הכנסת להב הרצנו, מכיוון שהזמן הוא לא בלתי מוגבל, אז בבקשה תעביר כי אני רוצה לחדד מה שדיברת וזה קצת סטה. 

מייד אני מעביר את רשות הדיבור לממלא מקום ראש עיריית קריית שמונה שנפגשנו מספר פעמים גם כאן בשדולה, גם בביקורי בקריית שמונה. הגיע לוועדות. מייד אתה מקבל את רשות הדיבור. עדיין לא קיבלתי תשובה מאדוני המנכ"ל. מבלי שנרד לרזולוציות של ההגדרה, סמכויות והיקף, ההחלטה, נצא מתוך נקודת הנחה שהיא מוערכת ונכונה. מה הסיבה שרק אתמול קיבלתם אותה? למה שמונה חודשים אחורה לא? זאת שאלה אחת. תשובה אמורה להיות פשוטה.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

הנסיבות שבהן אנחנו נמצאים גם כרגע, שאין החלטה, כל פעם מנעו מאיתנו לקבל החלטה שאולי תהיה יום אחרי זה מיותרת. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מי?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

המצב הביטחוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אדוני המנכ"ל, אם תיפתח באופן אקטיבי מערכה צבאית בצפון או לא, אם יהיה הסדר מדיני או לא, בכל מקרה האתגרים שהמדינה והממשלה יאלצו להתמודד איתם קיימים. הם כבר היום. לפיכך הצורך בהקמת גוף שיתכלל את האתגרים, יקיים סקרים, ישאף לתקציבים, יתכלל את האתגרים וייתן מענה לאותם מפונים ברחבי הארץ והיערכות לקראת הבנייה מחדש, היו אמורים להתקיים קודם, כי למה? כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים אני מודע לאתגרים המורכבים בהבאת עובדים זרים/חברות ביצוע, משמע, הצורך בבינוי ושיקום תשתיות, מוסדות חינוך ובתים פרטיים הוא צורך קיים, ידוע, אקוטי שמצריך משאבים עצומים. הזמן להתארגן לקראת ולקבוע תוכניות ולגייס כוח אדם ומנגנונים, אם זאת תהיה חברת ביצוע או לא, אם זה יהיו יזמים מקומיים או לא, זה צורך קיים שצריך לתת עליו מענה. אני בשביל זה לא צריך שמונה חודשים. ההחלטה לקיים את זה ולקבוע את המנגנון לא תלוית המשך ההתפתחות של המערכה הצפונית בהיבט צבאי ו/או דיפלומטי. זאת נקודה שאי אפשר לדלג עליה. פשוט אי אפשר. אני לא משלים עם זה. מהרגע שנחליט שזה מה שעושים, בוא ניקח עוד חמישה חודשים קדימה. מעבר לזה, להבדיל ממינהלת שיודעת להילחם ברגולציות, אני מקווה שאדוני המנכ"ל יוודא, אולי אפילו בחקיקה או בהחלטת ממשלה שגם היחידה הזאת שאתמול הוחלט על הקמתה תהיה משוחררת מקידום פעולות, מהנפקת היתרים, מהנחות בשיווקים, מביטול אגרות. לקבוע איזשהו סל מסוים שתהיה לה את סמכות היכולת והדרך להניע באמת את התהליך. אלה נקודות שאני מבקש שאדוני בסוף יתייחס אליהן.

אני מעביר את רשות הדיבור לנציג - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אולי לפי הסדר. יש פה גם חברי כנסת לשעבר. בדרך כלל נהוג לתת להם גם לדבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לי נרשמו על פי סדר דוברים. אני מבטיח לא להתעלם מהנקודות שדיברתם עליהם כרגע לעניין התיעדוף חרף מה שנרשם, אבל כבר נתתי. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

צוהריים טובים לכולם, אופיר יחזקאלי, ממלא מקום וסגן ראש עיר בקריית שמונה. נפגשנו עם המנכ"ל. הוא ישן במקרה במלון שנמצאים בו מפונים, המשפחה שלי, אז אפילו אכלנו ארוחת בוקר ביחד ודיברנו. 

אני אגיד כמה דברים. קודם כל צריך להבין שהאירוע הוא אירוע קשה. ב-48 השעות האחרונות עשרות טילים נפלו בקריית שמונה, עשרות פגיעות בבתים. עושה רושם שחיזבאללה הפך את קריית שמונה למגרש האימונים שלו, ואם זה לצורך העניין במטולה עכשיו ובשתולה, הם ממש פוגעים ברכוש. זה הכיוון גם בקריית שמונה, וזה עצוב מאוד לראות את העיר שלך בסיטואציה הזאת. 

ברור לי שזה לא השולחן. אני אגיד שוב שאם לא יהיה ביטחון ואם אנחנו לא נפתח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר בקריית שמונה, זה קו שבר מאוד גדול. אני חושב, לצערי, שלא מעט משפחות יעזבו. אני יודע שזה לא השולחן פה ספציפית לעניין, אבל אני אומר, הנושא הביטחוני מעל הכול. צריך לטפל בו. ההרתעה שלנו כרגע בעייתית וצריך לדאוג שנחזור הביתה כמה שיותר מהר. קראתי בעיון רב את ההחלטה מאתמול. היא נותנת מענה מסוים. 

אני ברשותכם רוצה לדבר פה על עניין ספציפי של הספציפי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אין בעיה, אבל נצטרך להתכנס. יש המון דוברים. הזמן לא בלתי מוגבל.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני מבקש פה בשולחן הזה, בגלל שזה פתרונות דיור חלופיים ויש פה עניין ספציפי, לנצל את זה שהמנכ"ל פה, עניין ספציפי. מפונה היום, יש לו כמה אופציות, או בית מלון והוא מקבל שלוש ארוחות ביום, או שהוא מקבל את הפינוי העצמי, 200 ו-100. המדינה יצרה הסכם עם מה שנקרא דירות לשכירות בטווח קצר, RBNB. בדירות האלה הם מקבלים, בעל הדירה 220 שקלים למבוגר, 110 שקל לילד, אבל הם לא צריכים לתת אוכל. בעצם מה קורה? היום מה שקורה, הרבה מאוד אנשים לא רוצים לצאת לבתי מלון, רוצים ללכת לדירות בשוק החופשי. מי שכבר שכר לפני כמה חודשים דירות, יאללה, בסדר. היום אם אתה יוצא החוצה, מה אומר לך בעל דירה? קודם כל אני רוצה חוזה שנה קדימה. מאיפה אני יודע? אני יכול שנה קדימה או לא יכול שנה קדימה? שניים, הוא רוצה ביטחונות וערבויות וכו', לכן הנושא הזה של דירה שהיא ב-RBNB בטווח קצר עם ריהוט, עם חשבונות, עם הכול. נותן לך קומפלקס וגם אני יכול אחרי חודש, אחרי חודשיים לזוז. איפה הבעיה? הבעיה שכרגע בסיטואציה הזאת בעלי הדירות לא מחויבים לתת אוכל לתושבים. אני לא רוצה אוכל, אני לא רוצה חמגשיות. אם אני כבר בדירה ויש מקרר ויש תנור - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, לא, אנחנו לא שם. המציאות שנכפית על התושבים ועל המדינה כאחד, היא כזאת שאנחנו צריכים לדאוג לדיור חלופי לזמן הנוכחי. דיור חלופי עדיף שלא יהיה בבית מלון. עדיף שיהיה בדירה. עדיף שהמדינה תדאג לתכלל ולהיות הגורם המקבל, שהיא תשכור ותמפה ותשכן, כולל ריהוט, אתה צודק לחלוטין, כולל תשלומים, אתה צודק. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

כולל סכום כסף למזון, כי אם הוא בדירה הוא לא מקבל את הפינוי העצמי .

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני אסביר. משפחה שלא עובדת משופה בגין אי הכנסה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

משופה ב-50%. בואו נעשה סדר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

לא, זה לא נכון.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

תאמין לי שאני יודע מה אני אומר. משופה בחל"ת. היא יוצאת לחל"ת. תושב שיוצא לחל"ת, הוא מקבל בערך 70% מהשכר שלו, והוא מקבל את זה משכר הבסיס, כלומר אם הוא היה מרוויח 7,000 פלוס 3,000 שעות נוספות, הוא מקבל 70% - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כל מי שיש פגיעה בהכנסתו בעקבות המצב, אין ספק שהמדינה צריכה להשלים לו את זה.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אז לא משלימים. אנשים נפגעו כלכלית משמעותית. אנשים עדיין משלמים הלוואות ומשכנתאות, ולא רוצים להיות בבתי מלון, רוצים לצאת לדירות. מה שקורה היום בשוק החופשי זה פשוט ג'ונגל אחד גדול. היום דירה בטבריה, 12,000, 18,000 שקל, 20,000 שקל. מה קרה? כל אחד פה הרים את האף, לוקח שכירות בערימות. קודם כל לפני הכול תעשו רגולציה, תפקחו על כל שכירות הדירות. כל מי שהעלה מחירים של שכירות, תמסו אותו. זה דבר ראשון. דבר שני, תייצרו את הפתרון של דירה ב-RBNB לטווח קצר כולל אוכל. תעבירו את הכסף לא דרך בעלי הדירות. תעבירו את הכסף ישירות לתושב. הכי פשוט.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה. אמרת דברים חשובים מאוד ומיותרים, אתה יודע למה? כי אני מבקש שכשבן אדם מקבל רשות דיבור שהיא הרבה פעמים על חשבון אחד אחר, שלא יחזור על דברי קודמיו. לא הייתה מילה אחת ממה שאמרת לגבי המנגנון, הצורך והאתגרים, שלא סקרתי באופן מפורט מתחילת הדיון. לא היה. אל תמחזרו מסרים. אני מצטער, סליחה. נמצא פה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. תאמינו לי שיש לו עוד כמה דברים לעשות.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת לשעבר שרון רופא אופיר, ולאחר מכן לחברת הכנסת לשעבר ענבר בזק. 

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

קודם כל אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, גם לך וגם לחברתי, חברת הכנסת אפרת רייטן שלא נמצאת כאן, כי בשעה שהממשלה איבדה את הצפון כבר שמונה חודשים, אתם בכנסת מקיימים דיונים חשובים. אמנם אתם לא רשות מבצעת, אבל כל הכבוד לך שאתה זועק את הזעקה של הצפון. אני אשתף שאני תושבת הצפון. אני גרה בעצם בגבול התחתון שלו, בטבעון. הייתי יושבת-ראש השדולה לקידום הגליל והנגב, ולצערי אני רואה שהמציאות לא לגמרי משתנה למעט המציאות הביטחונית, אבל המציאות האסטרטגית-תכנונית של מדינת ישראל לא משתנה. 

כדי שאני לא אחזור על דברים של קודמיי, אני אניח פה על השולחן כמה נקודות שחשוב להתייחס אליהן. אחד, אנחנו מדברים על ה-1.9 ויש שרים שנאחזים בקרנות המזבח עם ה-1.9 הזה, אז בואו נבין רגע מה קורה ב-1.9. גם אם נתכנס ל-1.9, למעלה מ-20% מהמורים כבר מצאו מקומות עבודה חלופיים. אין מורים שיבואו ללמד ב-1.9. בוקר טוב ממשלת ישראל.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה לא נכון.

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

זה ועוד איך נכון. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה פשוט לא נכון. את יכולה להגיד שיש פער, אבל להגיד שאין מורים? זה כמו כל דבר, אין ממשלה. פשוט לא נכון, גבירתי. 

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

אדוני מוזמן לבדוק אותי. אדוני, מקרב המאגר שלימד בצפון עד כה, 20% כבר מצאו עבודה במקום אחר. אם אני טועה, אדוני מוזמן להעמיד אותי על טעותי. זה אחד. 

הדבר השני שאני רוצה להגיד. אני רוצה רגע לתאר לכם את היפהפייה הנרדמת שלך, את קריית שמונה. הייתי שם בשבוע שעבר. אני מתנצלת מראש אם הקול שלי ירעד ואני אבכה, כי הצפון שובר את ליבי. הסתובבתי שם ברחובות. היו עכברושים ברחובות, טבע שנכנס כבר לתוך הבתים. אתם מכירים את סיפורי האגדות על היישוב שנרדם והנסיכה שמחכה לנסיך שיבוא ויעיר אותה? אז קריית שמונה היפהפייה מחכה לנסיך שיבוא ויעיר אותה, ואתם ממשלת ישראל לא נמצאים שם כדי להעיר אותה.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

זה שטח צבאי סגור. יש תוכנית. ברגע שיגידו תיכנסו לנקש ולעשות - - - . זה לא חוכמה לקחת אזור מלחמה ולהגיד אין שם כלום. 

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

אדוני המנכ"ל, תרשה לי לסיים את דבריי. אני הקשבתי לך רוב קשב. אל תתפרץ לדבריי. אני מבקשת לסיים. אתם מכירים את הנסיכה שמחכה לנסיך? כמוה כל החבל ארץ היפהפה הזה. 

אני רוצה לרדת אתכם רצועה אחת למטה ולספר לכולנו על הגליל המרכזי שמדינת ישראל איבדה אותו כבר מזמן, כי 85% מתושבי הגליל המרכזי, סליחה, הם מוסלמים. זה לא שלמוסלמים לא מגיע שיהיו להם תכנונים לתוכניות דיור, אבל למעלה מפי 150 מהתוכניות שמוגשות בגליל המרכזי מיועדות ליישובים האלה, לטמרה, לטורען, לביר אל מכסור, לעראבה, לבקעת סח'נין. חס וחלילה לא לגליל המרכזי. 

אם היום אני אבקש מכם לעשות רגע תרגיל, נראה לי שאני ואתה בערך בני אותו גיל. בדור שלי ידעו לצייר את מפת ארץ ישראל ככה בקלות עם נייר פרגמנט כזה, אתה זוכר? אם אני אבקש מכם היום לצייר את מפת ארץ ישראל, איך נראית היום מפת מדינת ישראל, חברים? לאן אנחנו הולכים ומתכנסים, לגבולות תוכנית החלוקה? 

אני רוצה לשאול אותך שאלה ורוצה להניח כאן על השולחן מילה שלא נאמרה עד עכשיו. אני לא רוצה לדבר רק על פתרונות קסם ופלסטר על פצע. אני רוצה לדבר על אסטרטגיה, ואדוני, זה התפקיד שלך להוביל אסטרטגיה. זה תפקיד של מנכ"ל. הייתי רוצה לראות אחרי שמונה חודשים אסטרטגיה לחיזוק ההתיישבות, מתן פתרונות דיור לעקורים כשאתה יודע שאחרי זה בעתיד יבואו ויתיישבו שם. הודעה על יישובים חדשים שאתם מקימים בצפון. צריך גם עיר חדשה. גם לחזק את היישובים הקיימים וגם יישובים חדשים. זה לא בושה להגיד יהוד הגליל. הנה, אמרתי את זה בקול רם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מאה אחוז. אני מצטרף לדברייך. 

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

אני רוצה לדעת שאנחנו ממשיכים לחיות במדינת ישראל על כל חלקיה וכל סך חלקיה השווים. אני לא מרשה לכם לאבד את הצפון. אנחנו לא נאפשר לכם לאבד את הצפון. אנחנו נמשיך ונזעק את זה עד טיפת דמנו האחרונה. תודה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה לך.

בבקשה, חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק.

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> 

אני כדי לאזן הולכת להגיד את הדברים הטובים בצפון. קודם כל אני עצמי ילידת קיבוץ דן בגליל העליון. אני רק אתקן אותך. קריית שמונה לא שטח צבאי סגור. המשרד שלי שם. אני שם כל שבוע. לא סימפטי להיות שם אבל אנחנו במועצה, המועצה וגם העירייה נמצאים וצריכים לתת שירותים, אז אנחנו נמצאים שם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אגב, למען ההגינות והגילוי הנאות, אני לא התרשמתי מהסקירה ששרון נתנה לעניין ההזנחה בקריית שמונה. אני הסתובבתי שם לא מעט. אני מסתובב שם מעת לעת בביקורים. המקום נקי לפחות באזורים שאני עברתי בהם. 

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

לא דיברתי על ניקיון. אמרתי היפהפייה הנרדמת. קריית שמונה בשבילי היא כמו נסיכה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אבל הזכרת עכברים. זה לא משהו שאני ראיתי.

 << אורח >> שרון רופא אופיר: << אורח >> 

אמרתי טבע שנכנס לתוך בתים. היו עכברושים ברחוב, תאמין לי, חבר הכנסת רביבו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא חוויתי את זה. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> 

שכחתי לפרוטוקול לרשום שאני היום בתפקידי מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון של המועצה, ואני רוצה כן לדבר קודם כל על האופטימיות, כי יש כל כך הרבה דברים פסימיים להגיד. אני רוצה לדבר על האופטימיות. האנשים שגדלו איתי ואוהבים את הצפון, יחזרו. אנשים יחזרו ואנשים רוצים רק לחזור. יש מצוקה מאוד קשה. אני יכולה להגיד באופן אישי, אימא שלי בת 87, כבר שמונה חודשים בבית מלון. יש מצוקה. יש קשיים, התא המשפחתי. הכול נאמר.

אני רוצה דווקא לדבר על מה שלא נאמר ועל זה שהפתרונות שמוצעים פה הם דווקא פתרונות כלכליים. יושבים פה ממשרד האוצר, משרד ראש הממשלה. משה דוידוביץ שדיבר על הנושא של השכונות לטווח הבינוני, שיש מקום להקים אותן אבל השיקול הוא תקציבי. אני רוצה להגיד לכם, נהפוך הוא. יש פה כנראה באמת איזושהי חשיבה מאוד קצרת טווח. אני הייתי בדיון לפני שבועיים בוועדה לחוץ וביטחון שדובר על הממ"דים, ומשרד האוצר רוצה לצמצם את תוכנית הממ"דים כי היא עולה הרבה כסף. אני רוצה להגיד לכם שאני עשיתי חישוב, ובשבעה חודשים של הפינוי עד עכשיו כבר יכלו לבנות שני ממ"דים לכל משפחה, כי עלות הפינוי בבתי מלון היא 45,000 שקלים למשפחה, ועלות של ממ"דים 180,000 שקל, אז אם תמשיכו עכשיו להשאיר את התושבים עד ספטמבר, כבר יכולתם לבנות שלושה וארבעה ממ"דים לכל משפחה. אם רגע תנסו שנייה לא לחשוב קצר-טווח מה עושים בחודש הבא, אלא איך מחזירים את התושבים, דבר ראשון צריך להחזיר את התושבים למקום ממוגן והנושא של ממ"דים הוא קריטי. זה דבר ראשון.

הדבר השני, השכונות הקהילתיות שדוידוביץ דיבר עליו הן פתרון שגם אנחנו רוצים אותו בגליל העליון. יש לנו באמת יישובים, מנרה היא דוגמה מצוינת, אבל יש עוד יישובים כמו מטולה, שיודעים שהם כמו יישובי העוטף. לא יוכלו לחזור אליהם לא בשנה, לא בשנתיים הקרובות. יצטרכו שם שיקום ארוך. מנרה לדוגמה, 70% מהבתים נפגעו. תשתיות שנפגעו קשה, ביוב, חשמל. נצטרך שם שיקום. השכונות שאתם מקימים היום זה לא שכונות במקום בית מלון עד ספטמבר. הם ישמשו לשנים הקרובות. 

עכשיו אני חוזרת לכובע מנכ"לית החברה הכלכלית. ביום-יום לפני ה-7 באוקטובר התפקיד שלי היה להקים הרחבות בקיבוצים, והיה ביקוש עצום באמת. אנשים רוצים לבוא ולגור. אנחנו רואים עצירה בדבר הזה כי אנשים באמת חוששים. הנה, מאחוריי יש פה את דובר המועצה שקונה עכשיו ב-2 מיליון שקל בקיבוץ דן. צריכים להוזיל. המדינה צריכה לראות איך מוזילה את עלויות הבנייה בצפון כדי לעודד זוגות צעירים לבוא, ובינתיים אותן הרחבות שבניתם כדי לתת את המענה עכשיו, ההרחבות האלה ישמשו את אותן משפחות שרוצות רגע לבוא, רגע לנסות, רגע לחיות איזה תקופה ואז יגידו, אוקיי, טוב, לא כזה מפחיד פה כמו שהתקשורת מדברת, עכשיו נבנה, אבל אלה שלושת הדברים שמבחינתי תעשו אותם.

אני רק אסכם - זה מיגון את השכונות כדי שנוכל לשכן את האנשים עכשיו, ולראות איך מוזילים את עלות הבנייה ביישובים כי יש ביקוש. תודה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה, מעניין ומסקרן. העברת את זה גם באופן מרתק, אני חייב לומר, כמו קודמתך.

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לראש מועצת עין קיניא, ואהיל מוגרבי. ברוך הבא. 

 << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד מנכ"ל ראש הממשלה, מכובדיי כולם, כל כך יפה ומרגש לשמוע כשמדברים כאן על הצפון ועל היישובים המפונים. זה דבר מאוד מחמם את הלב, אבל כבוד היושב-ראש, ביקשת לשמוע דברים חדשים ומעניינים. כשאנחנו עסוקים כאן בפינוי ולמצוא פתרונות לדיור ליישובים המפונים, אני רוצה להתייחס לדברים מאוד חשובים, לאותם חיילים, החיילים הדרוזים שנמצאים במלחמה ובחזית כשהם עושים את השירות הצבאי להגן על מדינת ישראל. בו זמנית המדינה עוסקת בהרס של הבתים שלהם. 

לפני שבוע חייל מירכא, המדינה שולחת את משטרת ישראל כדי להרוס לו את הבית שהוא בונה באדמה הפרטית שלו, אדוני. כל כך קורע את הלב. כשאנחנו חושבים על אותם מפונים ובצדק רב, אבל מהצד השני על אותו חייל שהוא מגן עלינו ומגן על אזרחי מדינת ישראל, אנחנו הולכים להרוס לו את הבית שלו, או הממשלה או המדינה הולכת להרוס לו את הבית שלו, למה? אני אגיד לך למה, מאותה סיבה שאין לו דיור. כשהוא מגיע לגיל 30 ומעלה, ולצערי הרב יש בעיה תכנונית במגזר הדרוזי וביישובים הדרוזים. המדינה צריכה גם למצוא פתרון לאותם חיילים, לחיילים המשוחררים, לתת להם את הפתרונות. הוא נאלץ לבנות בנייה לא חוקית לצערי הרב, ובסופו של דבר הוא הולך עם שני צווים, צו אחד, צו 8, והצו השני, צו הרס. כאן זה על החיילים הדרוזים שנותנים, ואנחנו מדברים על ברית חיים, אחים בדם. החייל הזה, איזה מסר אנחנו נותנים לו? והממשלה, איזה מסר נותנת לו? להמשיך בשירות הצבאי, והוא עושה את זה מכל הלב. חובתו האישית להגן על מדינת ישראל. 

הצד השני, אנחנו מדברים על הצפון היפה אבל שכחנו את הגולן שהוא מופגז יום-יום. כתב"מים שנכנסים כל יום לאזור הצפון והגולן, נכנסים לשטחים שלנו. אדוני, באתי עכשיו תחת מתקפה, אזעקות יום-יומיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

ברשותך, אני רוצה רגע להמשיך להקשיב לך. אנחנו ניפרד רגע ממנכ"ל משרד ראש הממשלה שאין לו ברירה, הוא נשאר הרבה יותר ממה שהוא הניח שהוא יוכל להישאר. 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

הייתי שמח להישאר יותר. 

 << אורח >> עמית בר און: << אורח >> 

שתי שאלות קצרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כדי שאני אוכל לקיים את מה שהתחייבתי, ברשותך, אם נוכל לקטוע רגע את ההתייחסות שלך. אני רוצה רגע שתי שאלות. אני מבקש להתכנס לדקה כי מסד הזמנים לא מאפשר לנו אחרת.

 << אורח >> עמית בר און: << אורח >> 

אנחנו מצביעים בעד מדינת ישראל, אמר היושב-ראש ואני מקבל את זה - - - 

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

מי כבודו? 

 << אורח >> עמית בר און: << אורח >> 

עמית בר און, מושב בן עמי. אני כאן נציג איסטרא של התאחדות בתי הדירות. אנחנו מארחים, מה שנקרא RBNB. איסטרא זה איגוד מקצועי. יש לי אליך, מנכ"ל ראש הממשלה, שתי שאלות קצרות. הראשונה, מדוע התוכנית של משרד התיירות לא אושרה בהחלטה? ככה אני קראתי בעיתון, אני מקווה שאני טועה, והשנייה, צריך לדעת שאנחנו, איסטרא, איגוד מנהלי הדירות יכולים לתת פתרון מעולה במחיר נמוך ממה שמשלמים בבתי המלון, ב-50% לכל המפונים, והעובדות מדברות בעד עצמן. לפי נתונים של משרד התיירות כרגע 25,000 מפונים נמצאים בבתי המלון ו-93,000 מפונים נמצאים בדירות האירוח. היו לנו קשיים עם משרד התיירות. אני לא יודע אם יש פה נציגם של משרד התיירות. אני כבן אדם שחי בקו העימות, יש אמנם קיבוצים שהם רוצים להיות כקהילה, אבל יש גם בתוך הקיבוצים, בוודאי שבשלומי ובקריית שמונה הרבה משפחות שמתפנות עצמאית. צריך לתת להן פתרון. אני בעצמי מארח שש משפחות משלומי ומהאזור של הגליל המערבי. אני מבקש תשובה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

מה שאנחנו נסכם זה כזה דבר. המנכ"ל משוחרר עכשיו, לא לפני שאנחנו נסכם שהשאלות שהועלו והמנכ"ל עדיין לא השיב, ידאג המנכ"ל שאנשי לשכתו ישלחו את זה בשמו, להעלות את זה לאתר הוועדה ואז כל הנוכחים יוכלו לצפות, בסדר?

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אוקיי. אני מודה לכם שקיבלתם אותי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תודה רבה לך שהטרחת את עצמך והגעת.

 << אורח >> יוסי שלי: << אורח >> 

אנחנו עובדים, אדוני היושב-ראש, למען עם ישראל והתושבים. לאף אחד פה אין אינטרס אחר. תודה רבה.

 << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 

רק אם ירשה לי כבוד היושב-ראש שאלה אחת למנכ"ל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

תמשיך לשאול, זה נכנס לפרוטוקול ויגיע אליו.

 << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 

אוקיי, אז אני אמשיך את דבריי, כבוד היושב-ראש. הייתה לי ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בנצרת, במחוז צפון במשרד החינוך, ושם הוגדרו יישובי הצפון מ-0 עד 9. הוא היראה לי את המפה, הכול טוב ויפה. אנחנו נכללים בתוך ההחלטה של הממשלה. פתאום אנחנו מגלים שהיישובים הדרוזים ברמת הגולן לא נכללו בסוף. ההחלטה ההיא הייתה מ-0 עד 5. 

כבוד היושב-ראש, אני באתי תחת מתקפה. כל יום אזעקות, כתב"מים ויירוטים מעל הראש שלנו. ההחלטה של הממשלה שהייתה היא מ-0 עד 9. יישובי קו העימות, ציינתי את זה בכמה ישיבות שקדמו, ההחלטה של יישובי קו העימות היא החלטה צבאית. הצבא מציין על היישוב עין קיניא כיישוב מאוים. אדוני, רק לפני יומיים נכנסו לשטח שיפוט עין קיניא חמישה כתב"מים. אחד הופל על ידי מטוס קרב של חיל האוויר בשכונה הצפון של קיניא, והשני נפל בשטח פתוח, למזלנו עם 20 ק"ג חומר נפץ. אם זה היה מתפוצץ מעל הראש שלנו או להיפך, בתוך הבתים, בתוך השכונות, וכל זה אנחנו לא מוגדרים כיישוב קו עימות. במתקפה האיראנית שני טילים נפלו בעין קיניא, אחד בשטח חקלאי. כל המטע נשרף. אתם מוזמנים לראות ולהרגיש מה אנחנו חווים שם. אני לא מדבר על העסקים שנפגעו, על החקלאות, על התיירת, על החינוך ובכלל החוסן לתושבים. כשאנחנו מדברים על היום שאחרי, האם יש תוכנית שהממשלה מכינה עכשיו או שזה רק דיבור באוויר? לכן אנחנו מאוד מבקשים שיהיה לנו הקמת מינהלת ליישובי הצפון וגם להתייחס ליישובים הלא מפונים. אני מאוד מודה לך, אדוני, על הזמן. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אדוני, יושב-ראש המועצה, אני מודה לך. ביטאת היטב. למעשה אתה דיברת ואני עוצם רגע את עיניי. אני חווה את אותן חוויות שחוויתי בביקוריי המורכבים והרגשיים מאוד מאז פרוץ המלחמה בכלל היישובים הדרוזים. המצב האבסורדי שבו מצד אחד נראה שהכול חוסה באנדרלמוסיה גדולה בכל עניין תכנון ובנייה בבנייה בלתי חוקית, ומצד שני אין מה לבוא בתלונה למועצה מקומית, לרשות ולתושבים שהמדינה לאורך השנים באופן בוטה מתעלמת מצורכי הסדרה, אפשרות מתן בנייה חוקית ופיתוח עצמאי של ערים שיוכלו לתת מענה לאוכלוסייה המדהימה הזאת, וכל עוד שהיא לא נותנת כזאת אפשרות, אין לה אלא לבוא בתלונה כלפי עצמה. בטח ובטח לא עומדת לה הזכות המוסרית לפנות בצו בשביל להרוס מבנה שבונה חייל גיבור שמגן בנפשו ובחייו על מדינת ישראל.

 << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 

זה לאחר שהוא היה 120 יום בדרום.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני לא מכיר את המקרה הזה, ועדיין - - -

 << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 

זה לפני שבוע. אתה יכול לחזור לחדשות ולראות, אדוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני משוכנע בכך.

 << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 

יתרה מזו, אדוני, אני אציין עוד דבר. גם המינהל. אני מתחיל מהסדר אדמות שירשנו אותם מאבותינו. לצערי הרב אנחנו מקבלים צו ממדינת ישראל שהאדמה הזאת היא לא שייכת לנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

זה אירוע אחר שהוא לא יכול להיות בשולי דברים של דיון ועדה. אנחנו נצטרך להתייחס אליו. אני מתייחס אליו ומקדיש לזה זמן. בליבי אני אתכם ואני אומר לך משהו שנחקק לי לא רק בלב, גם בנשמה באחד מביקורי התנחומים שלי לאחד הגיבורים שנפלו כשמסרו את חייהם כדי להגן על מדינת ישראל. אומר לי אבא ליד אימא של חלל מהעדה הדרוזית, שאם הוא היה חוזר אחורה והיו אומרים לו שזה הסיכוי שזה מה שיקרה לילד שלו, היה אומר לו, לך. כשזאת האוכלוסייה אנחנו צריכים להתבייש שאנחנו בכלל צריכים לדבר על כאלה דברים. 

אני נאלץ בלית ברירה לסיים ולסכם את הדיון. אני ראשית מודה לכל מי שהטריח את עצמו והגיע, לכל מי שביטא את עצמו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> 

אפשר להגיד חצי משפט בבקשה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

כן, חצי משפט.

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> 

אני אמנם משדרות. אני ישבתי בקשב רב, אבל כן יש לי איזושהי הצעה לנושא של דיור אפילו זמני. יש נכסי המדינה. יש למדינה נכסים, דיור ציבורי. יש דירות שאפשר להשמיש אותן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אני מכיר את עמדתך. היא מעניינת. כדי שבאמת יהיה ניתן להתייחס אליה, אני מבקש שתעביר את ההצעה באופן מסודר לוועדה. הוועדה תעביר את זה למשרד השיכון. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> 

אני מעביר את זה אליך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי. 

 << אורח >> אורן אסטריק: << אורח >> 

אשמח גם רק מילה אחת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> אורן אסטריק: << אורח >> 

אורן, מנהל קהילה, קיבוץ צבעון. זו פעם שנייה שאני מגיע לפה ולא נשאר לנו זמן לדבר. זה ממש בלתי נסבל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יש עוד דיון.

 << אורח >> אורן אסטריק: << אורח >> 

שלוש שעות לקח לנו להגיע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

יש עוד דיון בוועדה שהמהות שלה הוא הגליל. הצפון כמו הנגב. יושב-ראש הוועדה, חברי הטוב מיכאל ביטון, מקיים עכשיו דיון ששם לבטח תוכל לבטא את עצמך. צר לי אם לא כולם הצליחו לבטא את עצמם. ניסיתי לחלק את הזמן. באופן מפתיע ולא מתוכנן הגיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה. היה לי חשוב, גם אם הוא לא עונה על שאלות, לשאול אותו שאלות ולאפשר לאחרים לשאול אותו שאלות נוקבות כדי שהוא יתייחס אליהן. הוא מחויב להשיב עליהן. אני חושב, עם כל חוסר ההתחשבות שלכאורה נראה, שזה ישרת יותר את האינטרס שלשמו הגעת, ואנחנו לא נוותר. 

כאמור, אני מבקש להודות לכל מי שהטריח את עצמו והגיע וביטא את עמדתו ומצוקות האזור שממנו הוא מגיע. אני מודה למשרדי הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה שהגיע לכאן. כולי תקווה שהתשובות שבחוסר מנוס הוא יאלץ להשיב בהתאם לשאלותינו הנוקבות, יגיעו במהרה ובאופן ענייני וכזה שיתייחס בכובד ראש לכל השאלות והתהיות שעולות פה, אגב, גם למה שנקרא קנטרני. אם לי מאוד חשוב לדעת למה חיכו עד אתמול בשביל להקים את אותו גוף סמך, אז זה לא קשור לעבר. אני רוצה ללמוד כדי לטייב את התהליכים לעתיד שלא יתרגשו כלפינו, וצריך לקחת בחשבון שזה יקרה. 

אני מודה לכל השותפים. אנחנו לא נעזוב את זה מעבר ליום המיוחד שהיום אנחנו מקיימים, ואני בלי נדר אתייחס לזה גם כן בנאומי עוד מעט במליאה. ברשותכם, אני חייב לטוס כי המחויבות שלי ביום הזה מחולקת ל-13 מופעים. 




תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>