פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 44 ועדת הבריאות 28/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 195 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 10:05 סדר היום: << נושא >> פעילות מרכזי החוסן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מיכל מרים וולדיגר טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך חברי הכנסת: קארין אלהרר דבי ביטון יוסף עטאונה יצחק קרויזר גלעד קריב אליהו רביבו אפרת רייטן מרום מוזמנים: ריבה רבקה שכטר – ממונת יחידת חירום ומניעת אובדנות, שפ"י, משרד החינוך רון מרגלית – מנהל צוות מדיניות פנים וחוסן, משרד ראש הממשלה בלה בן גרשון – מנהלת מחלקה לאוטיזם וטראומה נפשית, משרד הבריאות נופר קין – ס. ממונה הערכות לחירות וטראומה נפשית, משרד הבריאות מיכל לוי – תקציבנית, אגף תקציבים, משרד הבריאות מרב מצליח – רפרנטית בריאות הנפש, משרד הבריאות מירי כהן – קשרי ממשל, משרד הבריאות יואב סיבור – רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר אבי סנדר – מנהל תחום חוסן קהילתי, השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי אפרים גיל עד – מנהל תחום הדרכה והכשרות חירום וחוסן, המשרד לשוויון חברתי עינב פרץ – ממונת מחוז צפון, משרד הפנים טלי יוגב – מנהלת אגף מניעה טיפול ושיקום, הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי עדי וולס – מנהלת שירות רווחה, משרד העלייה והקליטה מרב פלג-גבאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר רוני בלנק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת איברהים אל עטאונה – מנהל, מרכז חוסן בדואי מורן אשכנזי אדלר – מנהלת, מרכז חוסן שדות נגב יהונתן שושן – עובד במרכז חוסן, מועצה אזורית אשכול טליה לבנון – מנכ"לית, הקואליציה הישראלית לטראומה רעות לב – מנהלת מרכז חוסן ארצי, הקואליציה הישראלית לטראומה יסמין שקד – מנהלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון, הקואליציה הישראלית לטראומה יפתח בנבנשתי – מנכ"ל, מרכז משאבים דליה עמוס – מנהלת ארגונית, חוסן צפון, מרכז משאבים מיה אוברבאום – יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יולי כלפון – מזכ"לית, מועצת התלמידים והנוער הארצית רן מלמד – מנכ"ל, נקודת מפנה אליקו שליין – תושב שדרות, מייסד העמותה להתארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם משתתפים באמצעים מקוונים: יעל שמחאי – מנהלת מגמת משרדי ממשלה במכללה לאיתנות, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פעילות מרכזי החוסן << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר שתעסוק בנושא פעילות מרכזי החוסן. כפי שאנחנו נוהגים תמיד, גם את הבוקר הזה ואת הישיבה הזו אנחנו נפתח בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו ולשובם הביתה בבריאות וכמובן כמובן תפילה כנה שלי ושלכם ושל כל מי שמשתתף וצופה בנו לחזרתם הביתה במהרה של כל 125 החטופים והחטופות שלנו, שיחזרו הביתה כבר במהרה. מתחילת המלחמה למעשה אנחנו עסוקים פה בוועדה הרבה בנושאים הקשורים לעולם של בריאות הנפש. בין היתר גם כן בנושא של מרכזי החוסן שהם חלק בלתי נפרד מכלל המענים שניתנים בעולם הזה, כמובן שעם המצוקה הקשה שהמלחמה הביאה איתה, בעקבותיה, אצל כלל רובדי החברה. לפני כמה חודשים עסקנו פה לבקשתו של חבר הכנסת קרויזר, אולי היו חברי כנסת נוספים, אני לא זוכר, בנושא של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו רבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היו רבים? אז סליחה ממי שלא הזכרתי אותו; בנושא של סגירת מרכז חוסן בגולן. בסוף הדיון ביקשנו ממשרד הבריאות והרווחה לשבת ביניהם. הצלחנו להאריך במספר חודשים את הפעילות שלו, אבל ביקשנו ממשרדי הבריאות והרווחה לשבת ביניהם ולעשות סדר ולהודיע לנו מה הם מתכוונים לעשות עם מרכז החוסן הזה. הודיעו לנו ממשרד הרווחה כי הם מקיימים בחינה בין משרדית אבל מאז לא שמענו, אנחנו נבקש היום כמובן לקבל על זה תשובות וכמובן נבקש לקבל סקירה רחבה יותר בהקשר של ניהול מרכזי החוסן בתפיסה כלל ארצית. היום הזה הוא יום מיוחד שמציינים לבקשת חברי הכנסת אליהו רביבו וחברת הכנסת אפרת רייטן בנושא חיזוק מרכזי החוסן ומועצות הצפון. זה במסגרת יום מיוחד למען שיקום ותקומת יישובי הצפון, תודה רבה לכם גם כן על היום הזה. ומילה אחרונה לפני שאני מעביר את רשות הדיבור, אני רוצה להגיד תודה רבה למנהלי מרכזי החוסן, המפעילים, העובדים המסורים, הצוותים הרפואיים על עבודת קודש, שפועלים באמת לילות כימים למען ציבור המטופלים, אז תודה רבה בשמנו כאן, זה בפתח הדברים. אני מניח שחברי הכנסת צפו במסמך המיוחד שהכינו במרכז המחקר והמידע של הכנסת, תודה רבה על כך, מסמך מפורט מאוד, ארוך ומקיף. אבל קודם שאתן לכם להציג, היות וחברת הכנסת רייטן ממהרת, אז אני אתן לך לפתוח ואחרייך אנחנו נעבור למרכז המחקר והמידע. בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. ראשית, תודה רבה לך, אדוני היו"ר, על ההתגייסות וההירתמות במסגרת היום המיוחד שאנחנו עורכים, חבר הכנסת רביבו ואני, יום מיוחד למען הצפון, למען האזרחים, למען הפן האזרחי. תשע ועדות שונות עוסקות הבוקר ועד השעה כמעט 16:00 בנושאים השונים, והנושאים נבחרו על פי הצרכים והשיחות שאנחנו ניהלנו בשטח כשהגענו לסיורים, פגשנו את התושבים, הם העלו בפנינו את העניינים. ואני חושבת שהיום הזה הוא חשוב מאין כמוהו כדי להראות לציבור בצפון, כן, הכנסת מתגייסת, יושבי הראש של הוועדות, הכנסת כולה לרבות המליאה אחר הצהריים יעסקו אך ורק בענייני בצפון, בהיבטים השונים. אז תעצומות הנפש של כל מי שיושב כאן והתושבים שרואים אותנו כרגע בצפון, חלקם מפונים וחלקם לא, באמת ראויים לכל שבח וכל הלל, אבל זה לא מספיק. אם אין תקציבים, אם אין תמיכה של הממשלה, תעצומות הנפש לא יעמדו לבדן. ולכן הדיון הזה הוא סופר קריטי לסייע, לתת לאזרחים את המקום שלהם שיוכלו להמשיך ולהתמודד בתקופה הכל-כך מורכבת ומסובכת הזו שאנחנו נמצאים בה. אז כמו שאמרת, יש לי להגיע לשלושה דיונים מ-10:00 עד 10:30 אז אני מודה לך על הזמן שנתת לי בפתיחת הדיון ובהצלחה רבה, אני מקווה שהדיון הזה יהיה פורה ומועיל. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, תודה רבה. מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גברת מרב פלג גבאי, בבקשה. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> (הצגת מצגת) בוקר טוב, ד"ר רוני בלנק ואני כתבנו ביחד את המסמך על מרכזי החוסן. מרכזי החוסן נולדו ככלי למניעת התפתחות טראומה בעקבות איום ביטחוני. הם פועלים בשלושה תחומים: חיזוק החוסן הקהילתי והלכידות החברתית, חיזוק החוסן הארגוני וההיערכות לחירום של הצוותים ברשויות המקומיות וחיזוק החוסן הנפשי על ידי מתן טיפולים נפשיים פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים באמצעות אנשי מקצוע של בריאות הנפש. במפה אתם יכולים לראות את 15 מרכזי החוסן הקיימים היום, אחד מהם הוא מרכז החוסן הארצי הטיפולי, שהוא נותן שירות לתושבים של רשויות שבהן אין מרכז חוסן. אחד מהמרכזים האלה, בבאר שבע, מיועד לחברה הבדואית והוא ייחודי בזה שהוא נותן מענה לא רק לאיום ביטחוני. הפעילות של מרכזי החוסן מפוקחת על ידי ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות וחברים בה עוד משרדים. הם מופעלים על ידי מרכז משאבים בצפון והקואליציה הישראלית לטראומה בכל שאר האזורים ובמרכז הארצי. כמו שראיתם במפה, הקמת המרכזים נעשתה בשלבים, לא בבת אחת, גם לא כחלק מתוכנית סגורה ותחת יוזמות שונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שזה אחד המוקדים שאנחנו נרצה היום לבדוק ולהבין, האם יש ראש אחד שמטפל ושמגדיר את מהות העבודה כפי שכתבתם במכתב, כן. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> כן. אני אזכיר גם שני מרכזי חוסן קהילתיים שלא הופיעו במפה, בגולן, הם פועלים תחת משרד הרווחה. לא נתנו טיפולים נפשיים והמענה שלהם היה לא רק ביטחוני ובימים אלה ממש הם אמורים לעבור לאחריות מרכז החוסן של אשכול גליל מזרחי ותחת אחריות משרד הבריאות והוועדה העליונה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> את אומרת שהם עוברים שינוי והם יעברו עכשיו תחת משרד הבריאות. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> כן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שאלתי, האם יגרעו מהם שירותים שהם נתנו עד היום ויוחלפו, או שיתווספו להם שירותים נוספים בגלל המעבר הזה? << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> הם יפעלו לפי המודל של משרד הבריאות, כלומר - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת שיגרעו מהם. כל הנושא של חוסן קהילתי שעליו דיברנו, אני מזכירה ליושב הראש כמה זה היה ייחודי וחשוב כל כך, אותם מרכזי חוסן שדיברו על חוסן קהילתי, מה שלא ניתן ביתר המרכזים והרצון שלנו היה שהשירותים הללו יימשכו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אני מציע שזה יהיה במסגרת השאלות לאנשי המקצוע, מרכז המחקר והמידע מביא רק את הנתונים כפי שהוא קיבל מהמשרדים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אני מבינה שלא, אני מבינה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, הם רושמים את השאלה הזו ואנחנו נתקדם קדימה בהצגה. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> אני רק אציין שחלק מהפעילות, גם של מרכזי החוסן שתחת משרד הבריאות, זה כן גם חיזוק החוסן הקהילתי. זה לא שזה לא מטופל. ומתוכנן עוד מרכז אחד גם לחברה הערבית שהוא יקום דווקא באחריות משרד הרווחה ויהיה באחריותו וגם הוא מיועד לטפל לא רק במצבים ביטחוניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל שוב, למה? אם אנחנו מנסים לרכז את כולם תחת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השאלות שאנחנו נשאל את אנשי המקצוע, בסדר גמור. היא כרגע רק מציגה את הנתונים הקיימים, כן. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> מבחינת התקצוב של מרכזי החוסן, הוא מתבצע בשלושה מסלולים. אחד זה איגום תקציבים ממשרדי ממשלה, השני זה החזרים מביטוח לאומי עבור טיפולים נפשיים שניתנו במרכזי החוסן והערוץ השלישי זה כספים קואליציוניים. ואם תעביר שקף אז תוכלו לראות את סדר הגודל של התקציב השנתי השוטף שלהם לא כולל מרכז החוסן הארצי. על שנת 2024 אין לנו מידע מלא כי עוד אין לנו את הנתונים של החזרי ביטוח לאומי על טיפולים נפשיים ולכן גם אין סכום, אבל כן אפשר לראות שהרכיב המרכזי בתקציבים האלה זה איגום המשאבים ואפשר גם לראות את העלייה משנת 2022 לשנת 2024 מ-21 מיליון לכ-31 מיליון. בעקבות המלחמה אנחנו רואים גידול בפעילות של מרכזי החוסן. פה הבאנו את ההיקף של הטיפולים הפרטניים, טיפולים אחרים נמצאים במסמך שלנו, אתם מוזמנים להסתכל. בעיקר מה שבולט פה זה הגידול המאוד גדול בשלושת חודשי המלחמה הראשונים, יותר מכפול לעומת כל תשעת החודשים שלפני זה ויותר מפי שלוש לעומת שנת 2022 ולא מפתיע שרוב הגידול הוא באזור הדרום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בבדואי ירד אני רואה. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> במסמך אנחנו התמקדנו בתכנון של מרכזי החוסן בכלל וגם במלחמה. אז תוכנית לאומית הוכנה בעקבות החלטת ממשלה בהובלת משרד הבריאות, הוכנה בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה באוגוסט 2022. היא לא הוגשה לממשלה, פרצה בינתיים המלחמה. בין ההמלצות שבתוכנית הייתה להוסיף שבעה מרכזי חוסן, מהם חמישה בצפון ושניים בדרום. כשפרצה המלחמה התוכנית הוקפאה וכיום משרד הבריאות עוסק בהרחבת המענים הקיימים בעיקר באמצעות פתיחת שלוחות למרכזי החוסן, המשך ההפעלה של מרכז החוסן הארצי שהוקם במלחמה ועיבוי מערך שירותי בריאות הנפש. אין לנו נתונים מפורטים על אופן היישום של ההחלטה הזאת ומה מסגרת לוח הזמנים והיקף ההשקעה בכל אפיק, זה אולי הגורם המקצועי ידע לענות. אנחנו כן יודעים שלצורך הריבוי וההרחבה האלה ניתנו תוספות תקציביות. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> את מדברת על חוסן, נכון? לא על משרד הבריאות. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> למרכזי החוסן דרך משרד הבריאות. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אני יודע מה אני שואל. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> אלה תוספות למרכזי החוסן. אז בערך 23 וחצי מיליון שקלים ניתנו לרבעון האחרון של שנת 2023. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מעבר לתקציב. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> מעבר לתקציב הרגיל. ועוד 115 מיליון שקלים הוקצו לשנת 2024, לגביהם אנחנו לא יודעים אם הם ניתנו כבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אופן החלוקה, לא יודעים אם הם ניתנו בכלל? << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניתנו. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> וגם לא את אופן החלוקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נשמע עוד מעט, אוקיי. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> עכשיו, לאור כל מה שאמרנו עד עכשיו עולות כמה שאלות מרכזיות. קודם כול, לאור החלטת משרד הבריאות להתמקד כרגע במענים הקיימים, אז נשאלת השאלה האם המענה הנוכחי אכן תואם את הצרכים הקיימים ומעבר לזה, מתי ואיך יבחנו השלכות המלחמה על התכנון לטווח הארוך. עכשיו, בהנחה שתכנון צריך להתבסס על מידע על הצרכים בשטח, איך אנחנו יכולים להבטיח שלמשרד הבריאות אכן יהיו נתונים מלאים ומעודכנים כבסיס לתכנון לעתיד, כולל גם לטווח הארוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם לא יאספו, איך ידעו? << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> שאלה נוספת, האם מרכזי החוסן צריכים לתת מענה באמת רק לאיום ביטחוני כמו שזה הכלל, או כמו במרכז לחברה הבדואית, גם למענים אחרים ואולי גם להתייחס לאוכלוסיות ספציפיות כמו החרדים למשל. עכשיו, אני מזכירה שמרכזי החוסן הם רכיב משלים במערך בריאות הנפש ולכן השאלה היא איך אפשר להשיג תיאום ושילוב עם מערכות אחרות ובראשן מערכת הבריאות ובראש ובראשונה, איך לשמור על רצף טיפולי במעבר בין מרכז חוסן לשירותים אחרים כמו קופת חולים. ושאלה אחרונה, לאור כל מה שהצגנו, כולל התוספות התקציביות, האם התוספת התקציבית הזו היא מספיקה? איך אפשר להיערך למענה ארוך טווח לצרכים, גם אחרי המלחמה? איך ליצור ודאות תקציבית שכרגע לא כל כך קיימת? למשל על ידי הכנסה לבסיס תקציב. ואני רק אגיד עם כוכבית שצריך לזכור שהמצב הוא דינמי, שהמלחמה אנחנו עוד לא יודעים כמה זמן תימשך וגם אנחנו לא יודעים אם היא לא עלולה להתרחב לזירות אחרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, חברי הכנסת הנכבדים והרבים שבאו כאן לוועדה, קודם כול, תודה רבה שבאתם, אני חושב שהדיון הזה הוא סופר חשוב ומשמעותי. אנחנו מדברים בינינו הרבה מאוד על הנושא של מרכזי החוסן ובאמת הדיון הזה היום הוא הזדמנות מצוינת לשאול את השאלות ולרדת לעומקם של דברים. אני ברשותכם, גם כדי לחסוך שאלות מיותרות, אני אבקש מנציגת משרד הבריאות, בלה בן גרשון להציג את המצגת שלה עם מה שיש להם לומר על המצב היום. תרגישו בנוח לעצור ולשאול שאלות תוך כדי הדברים. אני חושב שכך נכון יהיה לנהל את הדיון הזה, אז בלה, בבקשה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> תודה. בלה בן גרשון, ממונת חירום בטראומה נפשית, משרד הבריאות. מרכז המחקר והמידע טיפה גנבו לנו את ההצגה, אבל אנחנו נרפרף כדי שלא תהיה כפילות ונתייחס לדברים החשובים. כמו שאמרנו, מרכזי החוסן הוקמו לפני 20 שנה בתוכנית שפה אני דווקא קצת אתקן, כן סדורה. הוחלט בזמנו שקודם כל מתחילים ממקומות שהם מקומות כרוניים ששם באמת יש לחימה כל הזמן. לכן, בהתחלה הוקמו חמישה מרכזי חוסן בעוטף עזה, לאחר מכן הוקמו מרכזי חוסן ביהודה ושומרון שאנחנו יודעים שגם שם יש כל הזמן פיגועים, ואחרי זה הוועדה העליונה שקבעה את התוכנית ולפי קריטריונים מאוד מאוד ברורים החליטה מתי מקימים מה לפי אותם הקריטריונים. כשאנחנו הקמנו את מרכז החוסן באשקלון ואחרי אשקלון הוקמו גם מרכזי החוסן הנוספים. סליחה, שכחתי את מרכז החוסן הבדואי שהוא גם נמצא באזור שהוא מועד לפורענות ולירי ואנחנו יודעים מה קרה אחרי 7 באוקטובר, ב-7 באוקטובר. מרכזי החוסן באמ"ן שזה מרכז חוסן שכולל גם את נתיבות, גם את אופקים, גם את מרחבים וגם את בני שמעון והוא כמו מרכזי חוסן בצפון, ששם עוד לא הייתה לחימה כמו שאנחנו יודעים ולכן הם הוקמו במודל קצת אחר שאני תכף גם אגיד שתי מילים על המודלים השונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אולי תגידי עכשיו מה המודל בצפון. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוקיי. אז אני בכל זאת אזכיר, יש מודל רשותי, שזה בכל עוטף עזה בכל רשות יש מרכז חוסן, יש מודל של רשות גדולה כמו העיר אשקלון, יש מודל אזורי שזה אומר שיש מרכז חוסן גדול ויש שלוחות מאוד גדולות שחלק מהן, כמו נגיד אופקים שהן די בגודל של המרכזי כמו בנתיבות. גם ביהודה ושומרון המודל אזורי בגלל הפיזור הגיאוגרפי. ואם אנחנו מגיעים לצפון, פה קם מודל שהוא מודל אשכולי. כלומר אנחנו נקים אשכולות כמו שהם מוגדרים במשרד הפנים ואז יש לנו מודל שהוא מודל כוכב עם שלוחות. בצפון הוקם מרכז החוסן בתחילה על ידי מיכאל ביטון דרך משרד הביטחון שהועבר אלינו לפני קצת פחות משנה כדי שבאמת נאגם את מרכזי החוסן שהם על רקע ביטחוני תחת הוועדה העליונה במשרד הבריאות ושם אנחנו עבדנו בעצם בשתי רגליים. במרכז חוסן יש שלוש רגליים, ככה אנחנו קוראים לזה. יש את הרגל הטיפולית שזה חוסן נפשי, יש את רגל החוסן הקהילתי, זאת הרגל השנייה והרגל השלישית, היערכות לחירום, אנחנו קוראים לזה גם החוסן הרשותי. כששם אנחנו פועלים בשלושת הרגליים כשכל הרעיון בדרך כלל שרגל אחת מזינה את השנייה ואם אנחנו מורידים רגל אחת אז בן אדם לא יציב, אז פה, גם פה יש לנו שלישייה. בצפון, בגלל שלא היה כל כך צורך בטיפול בהתחלה, הוחלט להקים שתי רגליים שהרגל השלישית, היו חוזים נצורים. כלומר הייתה רשת של מטפלים שיכולנו להפעיל אותה במידת הצורך, אבל הם לא היו פעילים עד המלחמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת אומרת היה רק קהילתי ורשותי, כל מה שקשור לטיפולי - - - << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> נכון, היערכות לחירום וחוסן קהילתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. עכשיו, רגע, שאלה, יש שני מרכזי חוסן בצפון? אשכולים? ושניהם שלכם? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> שני מרכזי החוסן, גליל מערבי וגליל מזרחי הם מרכזי חוסן אשכוליים. זאת אומרת, זו פריסה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, ושניהם שלכם? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> ושניהם תחת משרד הבריאות שעשה התקשרות דרך האשכולות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה מטפלים יש שם? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רגע, תכף נגיע למטפלים כי כמו שאמרתי, בהתחלה לא היה בכלל טיפול במרכזי החוסן האלה כי לא היה צורך ואנחנו תכף נדבר מה הורחב בעקבות 7 באוקטובר והוקמה הרגל - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו, המרכז השלישי שהיה בגולן, מה איתו? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוקיי, אז אני אתייחס עכשיו. תראו, חברים, אני מוכרחה להגיד, היום המילה חוסן היא ככה שגורה בפה של כולנו וכל אחד שהוא מקים איזה שהוא מרכז הוא קורא לו מרכז חוסן. עכשיו, מרכז חוסן בגולן של משרד הרווחה הוא נקרא מרכז חוסן אבל הוא נתן בעצם הרבה מאוד מענים שלא קשורים בכלל לחוסן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כפי שמוגדר במשרד הבריאות, נפשי. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> לחוסן של חירום, של מענים למצב ביטחוני. למשל, הוא טיפל בגירושין, נושאים שהם גרידא נושאים ששייכים למשרד הרווחה. עכשיו, העיקרון בבסיס ההקמה של מרכזי חוסן שמרכז חוסן לא מחליף אף משרד ממשלתי, כל משרד עוסק בשלו, בריאות בשלו וחינוך בשלו וגם רווחה בשלו. לכן עכשיו כשאנחנו עשינו דיונים מאוד מעמיקים עם משרד הרווחה והגענו לגמרי, אנחנו תמימי דעים שמרכז החוסן יעסוק והוא מצטרף עד סוף מאי, הם מסיימים בעצם חפיפה והוא יצטרף למרכזי החוסן בצפון, הוא יעסוק בתכנים שהם המנדט של מרכז חוסן, כלומר היערכות למצבים ביטחוניים, והרווחה תיקח לעצמה את המנדט שלה ותכניס את אותם תכנים - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בנוסף. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> - - שמשום מה פוצלו. הם יכנסו חזרה, חלק מהאנשים גם יחזרו למשרד הרווחה פשוט ויעבדו שם לפי המנדט - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, מה יהיה מודל החיבור של מרכז החוסן הזה עם הקיימים? מה, זה בצורה של שלוחה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> נכון, המרכזים האלה, הם הופכים לשלוחה של מרכז החוסן האשכולי גליל מזרחי ואנחנו כבר עושים את העבודה, מאוד מסודרת, גם של החפיפה, גם של התפקידים, איך זה יעבוד וזאת תהיה שלוחה יפה, מתפקדת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בינתיים הוא נותן מענה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> בינתיים הוא נותן מענה עד סוף מאי ואז אנחנו מתחילים את המעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ממש אוטוטו. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוטוטו ממש, כן, אנחנו נשמח גם להזמין אתכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל שאני קוטע אותך בלה, מיכל, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה, בלה, זה מאחר ואני חייבת ללכת גם לוועדת פנים. אני חייבת רגע לומר משהו, שהרבה פעמים השיח פה הוא שיח חשוב ביותר, אבל הפער בין מה שאנחנו מדברים פה לבין מה שקיים בשטח הוא פשוט עצום ולפעמים לא הגיוני בעליל. אז נכון שאני מבינה את הרצון להגיד, אוקיי, יש מרכזי חוסן שהם נועדו - - - את החוסן הביטחוני, לאיום ביטחוני וכולי וכולי וזה לא אמור להחליף שום משרד אחר ולכן זה יהיה בצורה כזו. אבל עם הזמן בשטח התפתחו מרכזים שבאמת נתנו מענה. הרי בסוף, אני יודעת גם בשדרות וגם בכל מיני מקומות שהייתי, בסוף יושבות שמה עובדות סוציאליות ומטפלות כשהעובדת הסוציאלית יכול להיות באותה מידה בקופת החולים ולתת את אותו מענה. כלומר, בסוף אלה אותם אנשי מקצוע, באותו מרחב. את יכולה לעשות לא עם הראש, אני אומרת לך מה אני חשה, מרגישה ורואה. והשירותים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מיכל, לא - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא בלה, הייתה שם מישהי אחרת שעשתה לי לא. יש לי הפרעות קשב, אני רואה לא כזה אז אני חייבת להגיב לכל אחד. מה שאני מנסה לומר הוא שהמודל שהיה בגולן וקיימנו פה דיון, גם אני השתתפתי ויתר החברים פה, הוא היה מודל מאוד ייחודי וטוב ואיכותי והתוצאות דיברו בעד עצמן. הרבה לא נטשו שם, עובדה. לא עזבו ונשארו במקום למרות כל הקשיים כי החוסן זה לא משהו נורא נורא קטן, זה הרבה יותר הוליסטי וגדול. בן אדם שיש לו חוסן אז זה גם חוסן מול איומים, זה גם מול אתגרים אישיים וכדומה. ולכן לדעתי, הניסיון לפצל ולהגיד, אוקיי, זה לא שלנו, זה שלהם, זה לא שלנו, בשביל זה קמה ועדת ההיגוי, בשביל זה יש כאן איזה כמה משרדים שמאגמים ביחד את האירוע. ובעיניי, דווקא הרצון להגיד, אוקיי, הכול של בריאות ואנחנו נוציא את הרווחה ונוציא את כל הדברים שהיו כל כך יפים וכל כך חשובים כי בעיניי - - - את החוסן הקהילתי הוא לא רק להגיד, אוקיי, בשעת חירום תעשו כך או אחרת, אלא גם פעילות של הקהילה במשך כל השנה שתתן את החוסן הדרוש – בעיניי, אנחנו קצת מפספסים. וכן, השאלה שלי פה למשרד הבריאות והרווחה לאור זה שרוצים להעביר או העבירו כבר את המרכזים בגולן ואת השניים שאמרת בצפון לבריאות ולהוציא מהם את השירותים שניתנו עד היום, אז למה בונים עוד מרכז נוסף לאוכלוסייה הערבית ואומרים זה יהיה כמו ההוא שהיה מלכתחילה בגולן ועכשיו אנחנו משנים אותו? אם כולם אמורים להיות תחת הבריאות, בואו נשים את זה תחת הבריאות ורווחה ילך לרווחה. כלומר, אני לא מצליחה להבין את הסתירה הזאת. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוקיי, תודה, מיכל. אז אני אנסה להתייחס בקצרה והכי מדויק שאני יכולה. אנחנו בשום פנים ואופן לא שוללים שום שירות שהיה קיים עד עכשיו וכל דבר שנעשה היום, הוא נעשה בתיאום מלא עם משרד הרווחה. כלומר, השירותים שניתנו, נגיד קבוצות לגרושים וכולי, הכול מתקיים, ממשיך לרוץ, רק תחת משרד הרווחה כמו שהוא תמיד עשה. יחד עם זאת, אנחנו מאוד מאוד מרחיבים את השירות שהוא גם חוסן קהילתי. למשל הפעלה ביחד עם משרד הרווחה בשיתוף מלא של צח"י ותרגולים והכשרות ופעילות קהילתית ענפה ביותר, עם סדנאות לתושבים מכל הסוגים. דבר ראשון שאנחנו דואגים, שלא תהיה שום פגיעה גם בפעילות הקיימת ואני אזכיר שהוועדה העליונה, יושבת שם נציגות של משרד הרווחה, יש שם שניים-שלושה אנשים כל חודש - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל מי אחראי? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רגע, אז מה שאני אומרת, מרכז החוסן - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי המרכז החדש שאתם פותחים שהוא כן יהיה כמו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, לא הבנתי מי האחראי. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> השלוחה של מרכז החוסן בגולן, היא שייכת למרכז חוסן גליל מזרחי. זאת שלוחה שהיא תעבוד לפי שלושת הרגליים. גם חוסן קהילתי, גם היערכות לחירום וכשירות של הרשות לחירום וגם החוסן הנפשי שהוא ייתן גם את הטיפולים לכל מי שצריך לקבל טיפולים. לכן אני אומרת, כל הפעילות הזאת היא רק הולכת ומתרחבת בגלל שהמנדט של מרכזי חוסן שהמדינה נתנה הוא באמת מנדט ביטחוני. ועכשיו, אחרי 7 באוקטובר הוא סופר חשוב, הוא נהיה עוד יותר חשוב וצריך לשמור עליו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין. כן, אבל מי אחראי לאירוע הזה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> משרד הבריאות, חברים. אם אני לא מספיק ברורה, משרד הבריאות הוא המשרד המתכלל והאחראי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רואה מה שמציק פה, ברשותך, בלה, לחברי הכנסת, ואולי זה גם נכון לשאול את השאלה. למה לגרוע פעילות שכבר נעשתה עד היום? אמנם בסמכות רווחה, אבל הקמתם את זה כשלוחה תחתיכם, שזה בסדר ומבורך אני חושב, למה לגרוע את הפעילות שהייתה קיימת ולא להשאיר את הפעילות הזו בנוסף לפעילות? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> במיוחד כשהם פותחים עוד מרכז, לכן אני אומרת, יש פה איזה משהו שהוא לא מובן. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> חברים, אנחנו לא מבטלים שום פעילות. יש שם פעילות שבכלל לא הייתה קשורה לחוסן, בסדר? היא נעשתה על ידי עובדים סוציאליים של הרווחה והפעילות הזאת ממשיכה תחת משרד הרווחה שזה המנדט שלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בתוך מרכז החוסן? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בתוך אותה שלוחה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> השלוחה של מרכז החוסן היא שלוחה שעובדת על מענים על שלושת הרגליים, היא לא תעסוק בתכנים של רווחה גרידא, כמו גירושין. גירושין ממשיך, אבל תחת הרווחה. כל מה שקשור לביטחון הוא יהיה תחת זה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כל מה שקשור לשגרה, את משאיר ברווחה וממשיך לפעול כפי שפעל עד היום ומרכז החוסן שלכם, של הבריאות יקבל סמכויות נרחבות יותר גם לתת מענה לנושאים של החירום? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> השגרה קיימת גם בחירום. גם מרכזי החוסן יש להם פעילות קהילתית, אבל היא שונה מפעילות של משרד הרווחה. למשל, גירושין שייך לרווחה, אבל פעילות קהילתית למשל של צח"י, זה כן משהו שהוא כן יישאר תחת השלוחה של מרכז החוסן. ולכן כל הסדנאות הקהילתיות נשארות שם, אבל פעילות מסוימת שהיא גרידא רווחה תמשיך להתקיים תחת רווחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, עכשיו אני קוטע אותך קצת, בסדר? רק בשביל להרגיע אותנו, אני אבקש מנציגי משרד הרווחה רק לענות בהקשר הזה. יש פה נציגי משרד הרווחה? שלום לאדוני, אבי סנדר, שלום וברכה. השאלה שלנו בעיקרון רוצה להתייחס למה שדיברנו עכשיו, בנוגע לגריעת השירותים ממרכז החוסן ובחזרה לכיוון המועצה. האם המשרד ערוך לתת את אותם מענים שהיו קיימים עד היום בתוך תחומי המועצה, איך שלא יהיה? אם תוכל להרחיב על זה קצת. << אורח >> אבי סנדר: << אורח >> העבודה כרגע מתבצעת, כפי שעמיתתי בלה בן גרשון אמרה, בשני שלבים. שלב החפיפה והמעבר למודל האשכולי ב-2025, כרגע יש העברה בין גגות של תקציב משרד הרווחה למשרד הבריאות. ב-2025 המודל האשכולי, כשהמגמה שהפעילויות שנשארו שהן על רקע החוסן הקהילתי האזרחי, אני רוצה להגיד כמי שהיה שותף לייסוד המרכזים לפני למעלה מ-20 שנה שהתפיסה של חוסן קהילתי מסתכל כמובן כפי שנאמר פה בצורה הוליסטית, כוללנית, רואה את המשברים על רקע אזרחי שלצערנו קורים כחלק מהמכלול, אולם המדינה נותנת דגש כרגע במרכזי החוסן על ההיבטים הביטחוניים, אבל בהחלט, את הפעילויות הקהילתיות שהן חשובות, אנחנו מתכוונים להמשיך גם ב-2025. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במסגרת המועצה, לא בתוך מרכז החוסן? << אורח >> אבי סנדר: << אורח >> חלקן במרכז החוסן, חלקן במועצה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. מה שחשוב לנו בסופו של דבר, שלא יגרעו שום נקודה או שום טיפול שהגיעו לתושבים במסגרת מה שעשיתם עד עכשיו. אני גם מנצל את ההזדמנות להגיד לך תודה רבה, היות והיית שותף לדבר המופלא הזה שנקרא הקמת מרכזי החוסן, אז תודה רבה על כך. בלה, את יכולה להמשיך. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> (הצגת מצגת) אחרי 7 באוקטובר כמובן הכול השתנה ומה שאנחנו יכולים לראות, שמשרד הבריאות והוועדה העליונה, דבר ראשון, מה שהם עשו, הם הקימו מענים תוספתיים. כי בעוטף עזה מרכזי חוסן נפגעו בעצמם, אנחנו יודעים, חלק מהן מטפלות, הייתה מטפלת שנהרגה, נחטפה, משפחות שלמות נעקרו ועברו. ומרכז החוסן קם מהר מאוד על הרגליים, כל הרשויות הקימו מלא מלא שלוחות. אנחנו יכולים לראות פה שאנחנו הקמנו, קודם כול הם התחילו לעבוד ב-300 בתי מלון ומשרד הבריאות גם חיזק את המערך הזה על ידי מערך בריאות הנפש, תוספתי, שזה קופות החולים וצוותים של מרכזים לבריאות הנפש, אבל מרכזי החוסן עבדו ב-300 בתי מלון ו-12 מרכזים בעצם הפכו להיות כ-40 מרכזים כי הקמנו 40 שלוחות. בנוסף לזה, הוחלט - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> ביטלתם מרפאה אחודה בזמן מלחמה וזה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אליקו, תודה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> מרפאה אחודה לא קשורה בכלל. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> זו סוג של חוצפה מה שנעשה, אז צריך להגיד את האמת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, בלה, לא להגיב לו בבקשה. אליקו, אני מבקש ממך לשמור - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אפשר גם לחסום בטלפונים, לא להגיב, אפשר לעשות הכול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אליקו, תרשום את השאלות שלך ואני אתן לך את זמן הדיבור כדי שתוכל לשאול. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> כן, דקה בסוף כשהם כולם מתפזרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני אשתדל שלא יהיה בסוף, בסדר? בבקשה, בלה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוקיי. בנוסף לכך, הוקם מרכז החוסן הארצי. תוך שבועיים, חברים, אנחנו הקמנו מרכז באמצעות המפעיל המקצועי, הקואליציה הישראלית לטראומה שהם גם ידברו בהמשך והם גם מפעילים את המרכזים של הדרום ושל עוטף עזה. והמרכז הזה הוא מרכז טיפולי כדי באמת לתת מענה לטראומה הנוראית שהתרחשה פה וכיום יש שם כ-6,000 מטופלים, במרכז חדש לגמרי. כשבעצם כל מקום שאין לו את מרכז החוסן, אז כן יש לו שם רשת של גופים שהם עברו הכשרה והם עומדים בסטנדרט של משרד הבריאות, פועלים לפי נוהל חרדה שזה נוהל טיפול משותף לביטוח לאומי ולמשרד הבריאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איפה זה? בלה, איפה המרכז הזה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> מרכז החוסן הארצי, יש לו בעצם רשת של מרפאות ומטפלים שעברו הכשרות מיוחדות. יש לנו שם גוף למשל שהוא נותן טיפולים מיועדים לשורדי נובה, שהם כולם אנשי מקצוע שעברו הכשרות בנזקי פסיכדליה ויודעים להתמודד גם עם אנשים שהיו שם תחת השפעה. יש לנו שם כ-2,000, תתקני אותי רות, כ-2,000 אנשים רק מהנובה שמטופלים בהצלחה רבה לפי נוהל חרדה ויש לנו מרכזיה של אותו מרכז שהיא בעצם מאוישת על ידי אנשי מקצוע שהם עושים את הטריאז', את המיון הראשוני ומתאימים את הטיפול ואת המטפלים לאותם אנשים שזקוקים לכך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בלה, את יודעת לומר כמה מטופלים יש שהם לא מחרבות ברזל? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> תראו, מרכז החוסן הארצי קולט אנשים אחרי חרבות ברזל, אז ה-6,000 האלו, רק ה-6,000 האלו זה חרבות ברזל, אוקיי? זה לא אומר שכאילו אנשים שמגיעים למרכז החוסן הארצי גם לא נפגעו קודם, יש כאלה שברגע שאתה מתחיל קצת לחפור אז אתה רואה שגם היו פגיעות קודמות. << אורח >> ד"ר רוני בלנק: << אורח >> הם אוספים נתונים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר רוני בלנק רוצה רגע שאלה. בבקשה. << אורח >> ד"ר רוני בלנק: << אורח >> לגבי הנתונים, אני פשוט מנסה להבין, 6,000 פניות התקבלו או 6,000 מטופלים? << אורח >> רעות לב: << אורח >> - - - מטופלים נקלטו. << אורח >> ד"ר רוני בלנק: << אורח >> 4,500 מטופלים, נכון? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן, סליחה, טעות שלי, תיקנו אותי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי הדוברת, סליחה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> רעות, היא מנהלת מרכז החוסן הארצי אז היא יכולה לדייק אותי עם הנתון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז תגידי את הנתונים, זה בסדר. << אורח >> רעות לב: << אורח >> אז נעים מאוד, אני רעות, מנהלת מרכז החוסן הארצי ויש 6,350 פונים שנקלטו במרכז, נמצאים כרגע בטיפול פעיל מעל 4,500. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, תודה על ההבהרה. בבקשה, בלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם השאר? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> ואנחנו מדברים על הגדלה של מטופלים ומטפלים, בסך הכול גם הגדלנו כמות אדירה של מטפלים, פי שישה ממה שהיה. זה אומר שאנחנו הספקנו לקלוט אותם ולהכשיר אותם באמצעות הגופים המפעילים ויש היום באמת יכולת לתת את המענה הזה. אני רק אגיד לכם שבמרכז החוסן הארצי בכלל אנחנו משתדלים מאוד לפי הנוהל שלא יהיו תורי המתנה במקומות האלה כי אנחנו יודעים שטראומה, פוסט טראומה מתפתחת פחות או אנחנו מצליחים לבלום או להקטין את ההתפתחות שלה אם אנחנו נותנים אותה מהר. לכן מרכז החוסן הארצי, ההמתנה היום היא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אין בכלל המתנה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אז ההמתנה במרכז החוסן הארצי היא מקסימום כשבוע לאינטייק, לפגישה ראשונה של הערכה וכשבועיים התחלה של הטיפול. נגיד עכשיו בדקתי עם רעות, יש שני אנשים שמחכים לטיפול שאני חושבת שזה די מדהים בצורה שזה הוקם ופועל היום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אנחנו גם הגמשנו מאוד את המענים, המטפלים שלנו, חברים, זמינים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, אוקיי? 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע יש לנו כוננות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בלה, אני רוצה לשאול. בעצם מטופל יכול להיות מכל הארץ? נכון? המרכז הארצי? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> המטופלים שיש להם מרכז חוסן, למשל אם אני משדרות ואני היום נמצאת באילת, אז אני אקבל את הטיפול בשלוחה באילת של מרכז החוסן שדרות. כלומר, אם יש לי מרכז חוסן באזור המגורים הקבוע שלי, אני אקבל את זה ממרכז החוסן האורגני שלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אם הוא מפונה לאילת? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אבל אם הוא מפונה לאילת, הקמנו שם, כמו שאמרתי, 40 שלוחות. אני יכולה לשלוח שם תמונה של שלוחה, זה די מדהים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בלה, התקציב להמשך הפעילות של מרכזי החוסן, גם של הרווחה וגם של הבריאות, בואי תתייחסי רק לבריאות. שלא נתעורר עוד פעם כמו שהתעוררנו עכשיו כשאנחנו מגיעים לסוף. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> שנייה, אני כבר מגיעה לתקציבים, אני רק אסיים את ההרחבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאלה טובה, קרויזר. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אני כבר מגיעה לזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל לפני שתגיע לתקציבים - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בלה, אני רציתי לשאול לגבי הרחבות לגבי מרכז החוסן בחברה הבדואית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תסתדרו ביניכם. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן, מרכז החוסן הבדואי, חברים, שהוא ספג באמת מכה נוראית יחד עם כולנו. אז לגבי תקציב, זה בשקף אחרי. מרכז חוסן צפון ואז אני עונה לך על הבדואי, אני לא אשכח. מרכז החוסן צפון עבר פה מטמורפוזה ממש, ממש שינוי כי הוספנו רגל שלמה של טיפולים. היה צריך דחוף להקים לכל אותם אנשים שפונו ושנשארו ואנחנו יודעים מה קורה שם היום. אז היום יש לנו 40 רכזים במלונות. חברים, אתם איתי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תראי, אני מוכרח להגיד לך, בלה, שמצב הרוח הטוב שיש פה זה בגלל המענים שאתם נותנים, אחרת היה פה - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה צחוק חיובי, כי בסוף, הדיון הזה התחיל כמצוקה אמיתית של עננה שעמדה לסגור את מרכזי החוסן בצפון, בגולן, כתושב גולן, ואתה אדוני היושב ראש דואג לבריאות בפריפריה בשגרה ובטח מאז חרבות ברזל ובחירום. ולראות פה שהמשרדים שהתחייבו ואנחנו רגילים לשמוע בוועדות, המשרד יענה ויתן תשובה ומורח את הזמן, פה אנחנו רואים שהוא מגיע. יכול להיות שיש לנו אילו הערות לדיוקים ולמענים, אבל בסופו של דבר, גם הבריאות וגם הרווחה לקחו את הנושא הזה בשתי ידיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכנסו לטובת העניין. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכנסו לטובת העניין ומביאים פתרון לתושבים שנמצאים במצוקה אמיתית בצפון, הצפון נמצא במצוקה קשה מאוד, מאוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק לשאול. בעצם בכל הארץ מתלוננים על מחסור במטפלים. ואני רוצה רק לוודא, המחסור הזה פסח על מרכזי החוסן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה השד הגדול. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוקיי, המחסור הזה, אני רוצה להגיב לזה. תראו, אנחנו עשינו, אגב לא רק במרכזי החוסן, בכל בריאות הנפש, גם במרפאות לבריאות הנפש וגם בבתי חולים פסיכיאטריים, מרכזים לבריאות הנפש, איזה שהוא פוש נורא נורא גדול בגיוס מטפלים. כי כמו שאתם זוכרים, בהתחלה הייתה נהירה עצומה של מתנדבים לכל מקומות הפינוי. הוצאנו קול קורא והצענו לאנשים שעמדו בסטנדרט כמובן, סטנדרט של משרד הבריאות, רישיון וכל מה שנדרש, הכשרות מתאימות, להתגייס לשירותנו, היה גיוס מאוד מאוד מאוד מסיבי. וכמו שאני אמרתי, גם במרפאות אנחנו הגדלנו, בריאות הנפש, בלי קשר למרכזי החוסן, את מספר האנשים. גם בבתי חולים פסיכיאטריים, שאני אזכיר את זה בהמשך, שהקימו עכשיו בפריסה ארצית. אגב, זה חלק ממענים נוספים שמשרד הבריאות נותן עכשיו. 16 מרכזים לטיפול בטראומה בפריסה ארצית שמתוכם חמישה כבר הוקמו. אז גם שם יש לנו מטפלים שגויסו, גם למרכזי חוסן. זה לא אומר שאין לנו, יש לנו לפחות שני מקומות שכן יש שם כרגע תור המתנה ואנחנו ממשיכים בגיוס מטפלים, אבל אני אגיד לכם שני דברים. א', אתם מכירים את זה, רוח ההתנדבות, היא הייתה מדהימה במלחמה ועדיין נמשכת ואני מקווה שהיא תמשך. ב', מרכזי חוסן נותנים משהו שהוא, אני חושבת מאוד אטרקטיבי למטפלים, כן? גם האוכלוסייה, גם ההכשרות שהגופים המפעילים מעבירים, גם המילייה המקצועי, כל זה מוקד משיכה להרבה מאוד מטפלים, זה לא אומר שלא קיים קושי ואנחנו לגמרי בסדר. אנחנו עדיין מאוד מאוד מתאמצים בחלק מהמקומות לסגור את הפערים שכן קיימים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פערים או אין פערים? לא הבנתי. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> יש פערים בשדרות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> של כמה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> יש בשדרות ובאשקלון למשל. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> חסרים בשדרות 100 מטפלים. רק בשדרות. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן. ויש לנו למשל מקום אחר שאנחנו כרגע בונים ביחד מענה ששם המחסור הוא דווקא בחדרים ועיריית אשקלון מסייעת לנו עכשיו למצוא פתרון כדי שלא ייווצר עוד פעם תור המתנה כי פתרנו את תור ההמתנה בחודשים האחרונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש מערכת שמדווחת אונליין למשרד הבריאות מה המצב בכל שלוחה, בכל מרכז? על מספר מטפלים, מספר בקשות לטיפול וכולי? כדי שתוכלו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההכשרה שלהם גם, עם כל הכבוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, היא אומרת שזה לפי סטנדרט. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כל המטפלים, אני מתייחסת גם למה שאני שומעת באוזן ימין וגם באוזן שמאל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא, בסדר, תעני לה וזה בסדר, תעני לי אחרי זה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> המטפלים הם כולם לפי דרישות של משרד הבריאות שמפורטות גם בנוהל, נוהל מרכזי חוסן. שזה חייב להיות רישיון, חייב להיות מקצועות מסוימים בלבד עם התעודות המתאימות ועם ההכשרות, לפחות הכשרה אחת בתחום של הטראומה ובנוסף לזה, המרכזים עצמם נותנים הכשרות נוספות בתחום הטראומה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> וכמה הפערים משמעותיים בשדרות? כי אנחנו שומעים את זה המון. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אמרתי לך, 100 מטפלים, יש 170 מטפלים. תשאלי אותי, דבורה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אליקו, אתה צודק. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> 170 מטפלים, אנחנו מאותה עיר, מה לעשות? שדרות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כמה חסרים? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> חסרים לנו 100 רק בחוסן, אני כבר לא מדבר איתך על זה שיש 11 פסיכיאטרים על עיר שלמה של 36 אחרי העיבוי שהיא מדברת עליו שזה פשוט לצחוק לנו בפרצוף. היחס של פסיכיאטר אחד ל-3,300, זה לא עומד בשום תקן של שום דבר ואם צריך להשוות את זה, צריך להשוות את זה אולי ל-OECD או לאיזה משהו, אבל למשרד הבריאות יש זמן ובינתיים אנשים עלולים למצוא את מותם ולהתאבד כי הם לא מקבלים את המענה הראוי או שהם נוסעים מחוץ לעיר ונדרשים להוציא כסף, את כל הכסף של המענקים שנתנו פה, להוציא אותו על נסיעות. המצב פה הוא עגום וזו הפקרות רבת שנים שאנחנו נלחמים פה על תקנים ובעצם גם טרם מה שקרה, המלחמה הנוראית הזאת, אנחנו 20 שנה בטפטופים ובפוסט טראומה. הילדים בשדרות יודעים שצבע אדום זה לא רק מה שיש באבטיח. ולכן צריך פה מנכ"ל משרד הבריאות לבוא ולתת פה תוכנית אב עם תקנים, מסודרת ולא לשלוח את הפקידות שאני מכבד אותם מחד, אבל מצד שני, לשמוע על תוכניות עתיד שהן תוכניות במגירה כאשר אנחנו עם פוסט טראומה מתמשכת וחותכים לנו בנכויות ופוגעים בדברים אחד של השני, זה דבר שגם אתה כיו"ר ועדה צריך לתת כהנחיה כי אלה הפנים של המדינה. עכשיו השאלה אם אתם רוצים שאנחנו נמשיך לגור ביישובים האלה או שאנחנו נעבור למדינת תל אביב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. אליקו, למרות שלא נתתי לך רשות דיבור, לא קטעתי אותך באמצע כי אני מכבד אותך מאוד. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> גם אני מכבד אותך, אבל אני מדבר מדם לבי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, לכן לא עצרתי אותך. בלה, אני רוצה רק לשאלתי. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן, מרכז החוסן הבדואי. מרכז החוסן הבדואי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה עם שדרות? רגע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, רגע, שנייה, שאלתי שאלה לגבי הנתונים. האם יש לכם נתונים אונליין? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> יוני, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שנייה, רגע, בבקשה, אני אתן לך, אני גם רוצה את הנקודה הזאת, רשום לי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא רצתה לענות ובינתיים קופצים מנושא לנושא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רשומה לי השאלה הזו. אני רק רוצה לדעת לגבי קבלת הנתונים אצלכם כרגולטור. האם יש מערכת שמקבלת נתונים אונליין כדי לדעת להיערך? אתם יודעים לקבל נתונים? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן, אז אני רוצה להגיד על זה שלושה דברים. אחד, לפני מלחמה, כשההיקפים לא היו כל כך גדולים, הייתה שיטה מסוימת של דיווח פעם בחודש שהועבר אלינו על ידי מרכזי החוסן שהוא היה דיווח של תוכנה שנקראת טיפולוג שבתוכה נרשמים כל הטיפולים וכולי. עכשיו בגלל המסות האדירות של מה שקורה, משרד הבריאות בנה דשבורד, הדשבורד הזה התחיל כבר לפעול, אנחנו כבר אספנו כמעט את כל הנתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אונליין? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> ומעכשיו יש לנו דיווח קבוע וסדור של כל הדשבורד הזה, שהוא מעביר את כל הנתונים, מספר מטפלים, מספר מטופלים, סוגי טיפול וכולי. בגלל נוהל חרדה אנחנו גם עובדים בשיתוף עם הביטוח הלאומי ואז אנחנו גם משווים בינינו את הנתונים ומקבלים גם מהם נתונים בנושא של הטיפול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מרכז המחקר לא הצליח לקבל את הנתונים האלה כשהוא פנה למשרד, נאמר לו שזה עדיין - - - << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> יש לנו נתונים, הועברו נתונים של 2024, היו חסרים שם חלק מהנתונים כי הדשבורד, כמו שאמרתי, התחיל לפעול חודש. אבל הוא כבר קיים ועובד ואנחנו נעביר את הכול. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היושב ראש, אנחנו רוצים התייחסות לגבי שדרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהיה, יהיה, יש פה גם כנציגים. יוסף, שנייה, אני קטעתי אותו מקודם. יוסף, מה שאלת? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> מרכז החוסן הבדואי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלתי לגבי השלוחות במרכז החוסן הבדואי בדרום, אבל דווקא השקף הזה, אני חוזר על השאלה ועל ההתייחסות בכלל למרכזי החוסן לחברה הערבית בכלל. תסתכלו על השקף, מה כתוב, תכנון ארבע שלוחות קבועות בכל אשכול. כאילו בגליל מערבי, נהריה, עכו, רשויות ערביות, כאילו אין התייחסות ליישובים כיישובים. עכו, אתה מתייחס לעכו, נהריה, נהריה, ואיפה? וגם לגבי המגזר הבדואי, המגזר הבדואי זה 350,000 תושבים בנגב שהם 37% מהאוכלוסייה. אוכלוסייה שהכי נפגעה לפי כל הסטטיסטיקות שהיו מ-7 באוקטובר ומתייחסים במרכז אחד. הגיע הזמן להתייחס לאוכלוסייה הערבית בכלל ובנגב בפרט כאוכלוסייה שווה בכל התחומים, גם בתחום הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם נסתכל על הנגב, המלחמה עדיין נמשכת אבל יש מלחמה פנימית שאני מדבר עליה במליאה. על הריסת הבתים שאנשים וריכוזים שלמים, שלמים, באים, הורסים לאנשים, משטחים, מחרימים את תכולת הבית, משאירים 350,000 אזרחים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה זה קשור? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה קשור, זו טראומה, זה צריך להתייחס. אם זו לא טראומה, אם זה לא מרכז חוסן שצריך לטפל שמשאירים אוכלוסיות שלמות ומתכוונים להמשיך במסע ההרס הזה באוכלוסיות אחרות, אז האוכלוסייה הזו, אם היא מדברת על שלוש הרגליים של התכלית של מרכז חוסן, אלה בדיוק הרגליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב. ומתייחסים אלינו, לאוכלוסייה הערבית, רשויות ערביות. אין להן שם? אין להם כפרים? אין להם התייחסות שווה? ומה היחס שלהם באוכלוסייה בגליל? אז היחס שלהם באוכלוסייה בגליל גם בזה צריך להתבטא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. בלה, בבקשה, תשובה לחבר הכנסת עטאונה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אני רוצה להתייחס למרכז החוסן הבדואי שהוא מאוד יקר ללבנו ובעצמי הייתי אצל משפחות חטופים בזמן המלחמה. המרכז הזה, הוא פעל בצורה יוצאת דופן באמת בזמן המלחמה, באמת בגבורה שאין כמוה. אני רוצה סתם רק להגיד לכם שדווקא האזרחים היהודים פנו למרכז החוסן הבדואי כי הוא ענה מיד. אז זה מרכז שנותן שירות באמת לאוכלוסייה מאוד גדולה. בעקבות 7 באוקטובר אנחנו הגדלנו אותו פי שלושה, גם התקציב וגם הקמנו שלוחות בכסייפה ובשגב שלום. אנחנו כן עכשיו מרחיבים גם את כל הפעילות הקהילתית, גם בכפרים הלא מוכרים ועובדים גם בשיתוף פעולה עם עמותות נוספות שקיימות שם שאתה בטח מכיר אותן. מספר המטופלים עלה פי שלושה גם וגם מספר המטפלים שאנחנו הגדלנו, זה בערך פי שתיים וחצי. אז נכון להיום - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רגע, רגע, דווקא בזמן המלחמה, בגלל שהוא תפקד, בגלל שהוא נתן מענה, בגלל הנחיצות שלו והנוכחות שלו באה התביעה שלנו כי הוא קורס תחת העומס שיש שם. הוא לא יכול להתמודד, יש לכם שמונה מרכזי חוסן בדרום ול-37% מהאוכלוסייה יש לכם רק מרכז אחד ויש שלוחות רק בשני יישובים. המרכז נמצא בבאר שבע, למה לא נחיל את זה, כתוצאה מהמצב, שיהיו שלוחות בכל היישובים? זו הדרישה. דווקא בגלל העבודה שנעשתה שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. אני אבקש בסיכום הדיון הזה גם לקבל נתונים מדויקים עם מספרים כפי שאתה העלית פה בשאלות, הוועדה תקבל את התשובות ואנחנו נבחן אחרי זה אם יש צורך להמשיך בדיון נוסף או דרישות נוספות מהמשרדים. תתחבר איתי לקראת סוף הדיון בהקשר שנדייק את השאלות שלך. סליחה שאני קוטע אותך בלה, לקראת הסיום שלך, אני יודע. אבל חבר הכנסת רביבו, מיוזמי היום הזה, כיוון שהוא ממהר לדיונים נוספים בוועדות נוספות אני אאפשר לו עכשיו להגיד את דבריו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש היקר, ראשית, אני מבקש להודות לך אשר ראית לנכון במסגרת היום המיוחד הזה שיזמנו חברת הכנסת, חברתי אפרת רייטן ואנוכי כחלק מהפעילות למען שיקום יישובי הצפון ותושביהם. פעולה שהתחילה עם הקמת השדולה ומאז ביצענו עוד כמה פעולות, לרבות בשטח וזה דבר שמתנקז ליום מיוחד שאנחנו כאמור מקיימים היום ובתוכו אנחנו הצלחנו ממש בחסדי שמיים לגייס את כל יושבי הבית כך שלא פחות מתשעה דיונים מתקיימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישר כוח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יפה מאוד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עכשיו במקביל שלושה ולאחר מכן אנחנו נתכנס במליאה לדיון מליאתי שיוחד לטובת העניין. אין לי אלא להודות לך שוב פעם על הראייה המבורכת שלך לקיום הדיון בנושא מרכזי חוסן ובפרט בצפון, על הייחוד לצפון. לעניין הדיון החשוב הזה, מרכזי החוסן יצטרכו בלית ברירה להגביר את פעילותם באופן משמעותי לאחר חזרתם התושבים לבתיהם, אבל לא פחות מזה, בטווח המיידי אמורים לתת מענה באזור הפינוי שבו התושבים נמצאים, חלק מהתושבים לא מפונים, חלק מהתושבים מפונים. אני אשמח לדעת מה עמדת יושב ראש הוועדה והנציגים הרלוונטיים, נציגי המקצוע לעניין בקשתי להקמת מרכזי חוסן ניידים, שכן אנשים נוודים בארצם. בזמן שבלית ברירה, לראשונה מאז קום המדינה, רצועת הביטחון הוקמה בתוך שטח מדינת ישראל ולא מחוצה לה. אנחנו יודעים היטב שפגיעה נפשית ופוסט טראומה מגיעה בשיהוי וככל שגורמי מקצוע יזהו את הפגיעה עוד לפני שהיא צפה ומתחילה לכרסם בנפש הנפגעים, יאתרו את זה, ידברו איתם, יפרקו ויכוונו, זה ייתן, א', מענה לאי הידרדרות המצב של הנפגע, ב', יגרום לתמריץ לנפגעים אחרים להרגיש בטוחים לפתוח, לדבר. אולי על ידי קבוצות שיח שיתופיות ולא רק טיפול אישי ו/או משפחתי. והבקשה שאני מבקש מאדוני היא באמת לברר עם גורמי המקצוע והגורמים המתכללים והכלכליים את עניין הקמת מרכזי החוסן, זה דבר אחד. דבר שני, אני מבקש לדעת האם במסגרת התוכנית שאושרה אתמול בממשלה בדבר הקמת אותו מטה שיהיה חלק ממטה השחר, הכספים שמיועדים לטובת העניין יהיו תוספתיים ולא כאלה שקיימים ושיוצגו לנו. כי על כל כמות מטפלים שהיו עד היום פר אזרח, היום אנחנו צריכים מכפלה של כמה וכמה יותר ואנחנו יודעים שכבר היו חסרים אז. אז כל העניין התקציבי, אני מבקש לדעת האם יש כסף, תקציב תוספתי שאמור לתת מענה לצמצום הפערים שהולכים ונפתחים ונפערים ככל שחולפים להם הימים, שכאמור כבר שמונה חודשים חלפו מאז. ברשותך וברשות הנוכחים, אני אהיה חייב להמשיך לדלג בין הדיונים ולתת מענה. אני שוב פעם אבקש להודות לך ולחברתי, חברת הכנסת אפרת רייטן על שותפות אמת בקיום המהלך הכל-כך חשוב הזה, לתת מענה לתושבי הצפון ויישובי הצפון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כול, תודה רבה לך על היוזמה המבורכת לציון היום הזה פה בכנסת. שני דברים, אחד לגבי השאלה הראשונה שלך על פריסת המענים גם למפונים, אז זה כבר ראינו במצגת שהוצגה כאן בשעה האחרונה, הקמת 40 שלוחות, גם באזורי בתי המלון, איפה שמפונים נמצאים וכדומה. המצגת הבאה תעסוק בתקציב. אם תרצה להישאר פה כמה דקות, תוכל לקבל גם מענה על נושא התקציב, אם הוא תוספתי או לא תוספתי, מאיפה הוא מגיע. אנחנו כן יודעים שמדובר על 115 מיליון שקלים נוספים בשנת 2024, אבל אם תישאר פה כמה דקות תוכל גם להאזין לדף הבא במצגת. אז בבקשה, בלה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם יהיה אפשר בבקשה, אדוני היושב ראש, רק כשמתייחסים לעניין המרכזים שמוקמו בבתי המלון, א', אני אשמח לדעת אם יש כזה מענה גם לאלה שמפונים שלא לבתי המלון, שכן רוב רובם של המפונים היום הם כבר לא בבתי המלון. שתיים, האם הגורמים המטפלים אמורים לנדוד הם בעצמם, לא רק עם המכסה, בחזרה ליישובי הצפון כדי להמשיך וללוות את אותם מטופלים שלהם אחרי שהם כבר בנו בינם לבין אותם מטופלים מערכת יחסים בונת אמון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, בבקשה, בלה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אוקיי, אז ממש בכמה מילים, חשוב להתייחס, תודה על השאלות החשובות. מרכזי חוסן נותנים מענה גם בתוך בתי המלון, כמו שאמרנו, אבל גם הקמנו 45 מוקדים טיפוליים בפריסה ארצית. כלומר, אנשים שנמצאים באזור בתי מלון, יש להם קרוב אליהם מרכז שהם יכולים לגשת לשם ויש גם מרכזייה למרכזי חוסן בצפון עם אנשי מקצוע, לא מתנדבים, שגם הם עושים טריאז' והם יודעים גם להפנות ולהתאים לאן בן אדם צריך לפנות אם הוא לא מצא בעצמו את הכתובת דרך הרכז. רכז, מה זה רכז? יש 40 רכזים שהם עסוקים לא רק בטיפול, הם עוסקים בפן הקהילתי כדי לראות מה המצב של אותן הקהילות שנמצאות בתוך בתי המלון כדי להבין לשם סדנאות, פעילויות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גם באופן יזום, גברתי? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> באופן יזום. אנחנו יצרנו את זה, בתחילת המלחמה לא היה קיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני ביקשתי לדעת. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> מאותו יום יש רכזים לנושא קהילתי. בסדר? אני מקווה שקצת עניתי, אני עוברת לנושא התקציב. (הצגת מצגת) תראו, חברים, אולי לא שומעים את זה פה הרבה, אבל אני רוצה – תמר פה? – אני רוצה דווקא להודות לחברים שלנו באוצר. משרד הבריאות והממשלה הביאו השנה לכל המערך של בריאות הנפש שבעיקרו עוסק היום בטראומה מיליארד ו-400 מיליון שקל שכמעט כולם מושקעים במענים בתחום של הטראומה. מרכזי חוסן קיבלו תוספת של 115 מיליון בנוסף לתקציב שהוא תקציב בסיס של מרכזי חוסן שהוא מורכב מתקציבים של משרדי הממשלה. אם אתם מסתכלים על הטבלה אז אתם רואים שמה שהיה לנו, זה היה 30,635,000 שקל שזה כל משרדי הממשלה שהם באמת הבסיס לפעילות והמדיניות של מרכזי החוסן. הם נמצאים פה, משרד ראש הממשלה וביטחון ורווחה וחינוך ועלייה וביטוח לאומי וביטחון פנים ופנים, יש לנו באמת פה נציגות מדהימה של משרדי ממשלה, הם מביאים את התקציב הזה של 30,635,000. ועם תחילת המלחמה לכולנו היה ברור שפתאום יש לנו הרי כבר לא אותה כמות של מרכזי חוסן, אלא פי, כמה זה יוצא? 40 שלוחות רק בצפון, מרכזי חוסן בדרום, כל אחד הקים שבע-שמונה שלוחות. לכן התקציב שהאוצר ומשרד הבריאות הביאו הוא 115 מיליון תוספתיים. זה כנראה לא היה כל כך ברור כשנתנו מידע למרכז המחקר, אבל זה תוספתי. ואנחנו מדברים גם על תוכנית חומש של תקומה שבדרום כבר יש לנו את ה-100 מיליון ש"ח רק לטיפול, יש גם תקציב נוסף שלא פירטתי אותו פה כי הוא כרגע בוועדה שמחליטה בדיוק איך להשתמש בו לנושאים קהילתיים לחמש השנים הקרובות. ותוספת לצפון, אתמול, זה ממש היה לקראת הוועדה הזאת, אושרה תוספת של 15 וחצי מיליון שקל תוספתיים לשנת 2024. יהודה ושומרון – יש לנו תוספת מ-2023 ל-2024, סך הכול 9.86. עכשיו, לכולנו ברור שנצטרך כנראה עוד דברים בהמשך, אבל נכון לעכשיו, יש פה באמת הישג עצום אני חושבת בפעילות שאני לא ראיתי אותה וחברים, אני 20 שנה במשרד הבריאות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גברתי, כמה ממומש מתוך התקציב הזה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כמה? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> תקצוב מול ביצוע, זה מה שהאדון הנכבד שואל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תקשיב, אליהו, אליקו ואלי, זה משהו מיוחד, כן? אנחנו נהנים ממנו כאן בוועדה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן. נכון להיום, בעצם מרכזי החוסן מגישים לנו את דרישות התשלום פר ביצוע שלהם, זה מועבר אגב אפילו לפני שמעבירים את הקבלות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש לדעת, גברתי, אם ישנם חסמים במימוש אותו תקציב. האם אתם מצליחים לגייס כוח אדם מתאים, האם יש חסמים מבחינת מבנים, מכשירים? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אני קצת פירטתי על זה מקודם. במילה אחת, יש קצת חסמים עם המבנים, בעיקר באשקלון ששם בדיוק קיימנו לפני יומיים דיון עם ראש העיר והמנכ"ל וזה הולך להיפתר. עכשיו כשאנחנו כן קיבלנו גם את הכספים של תקומה, אז גם מה שלא עבר בצורה מהירה כמו שרצינו כי לא ידענו בדיוק אם יש לנו תקציב של תקומה או לא ועכשיו אנחנו יודעים שכן, אז גם כל עיכוב שהיה לנו הולך להיפתר ממש בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, בלה, תודה רבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, שאלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם תוכלי בבקשה להגיד, התקציב שהוקדש לצפון, זה לאנשים שנמצאים פיזית בצפון או אלה שמפונים מיישובי הצפון ונמצאים עכשיו למשל בירושלים או באזורים אחרים במדינה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> זה גם וגם. התקציב הוא של מרכז חוסן שנותנים מענה לכל התושבים שלהם, לא משנה איפה הם נמצאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כי דיברנו על זה כבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז זה מועבר למקומות, איפה שהם נמצאים, אבל מהתקציב של הצפון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, טוב. בלה, תודה רבה לך על הסקירה המקיפה והטובה הזו. כי אני בהחלט חושב שעצם זה שחברי הכנסת יצאו מהדיון לטובת דיונים אחרים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא כולם יצאו מהדיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חוץ ממך, כמובן. היו כאן כמעט עשרה חברי כנסת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, כי אני הגעתי באיחור כי הייתי בדיון בוועדה אחרת. היום כל היום, עשר ועדות במקביל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא, לא, אני בא להגיד משהו לטובה, אני בא להגיד לטובה, שעצם כך שהם יצאו מהדיון מוכיח שהמענים שהם קיבלו מהמשרד הם מענים טובים ועל כך ישר כוח. טטיאנה, אנחנו יודעים שאת עושה באמת עבודה יוצאת מן הכלל, זה לא היה חלילה כביקורת, זה היה הפוך, רציתי לפרגן פה למשרד הבריאות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> והרבה חברי כנסת עכשיו מסתובבים בין הדיונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע. טוב, תודה רבה, בלה. יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים שנותן מענה לצפון, בבקשה. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> נכון. קודם כול אני רוצה להתחיל באמת בהערכה רבה לכל היוזמים של היום הזה, אני חושב שזה מאוד משמעותי. למי שלא יודע, מרכז משאבים הוקם לפני 45 שנה על ידי פרופ' מולי להד, יושב בקריית שמונה, זה המטה שלנו ואנחנו נותנים מענה לתושבי הצפון שנים רבות. ומשם הדברים שאנחנו מפתחים, שיטות, אנחנו בעצם מפיצים, מלמדים בכל הארץ וגם מחוצה לה. אנחנו בעצמנו תושבי הצפון, מרכז משאבים, 70% מעובדי המטה שלו מפונים, השאר מטווחים וזו מציאות משותפת לגמרי, כולל אנוכי. (הצגת מצגת) בואו נתחיל ונספר לכם קצת מה מתרחש בצפון, ואיך המודל הזה נראה בצורה ככה יותר מעמיקה כשבאמת צריך להגיד שבלה נתנה את הרקע, אבל בעצם מ-1 ביולי 2023 המרכז נכנס תחת המטריה של מרכזי החוסן והוועדה העליונה ובאמת בעבודה משותפת ויוצאת דופן עם נציגי משרד הבריאות והמשרדים הנוספים, ממרכז שעסק רק בהיערכות לחירום עם תקציב יחסית מאוד נמוך, אנחנו עם פרוץ המלחמה יצרנו פעולה מאוד נרחבת ומשותפת וקיבלנו גיבוי ותקצוב ואתמול באמת גם תוספת נוספת. אז רק שתבינו ותצליחו למקם, מרכזי החוסן האשכוליים יושבים על הפלטפורמה של אשכול, פלטפורמה של מרכז הפנים שהיא פלטפורמה מוצלחת לשיתופי פעולה, לשמחתנו. אחד יושב בגליל המערבי, נותן מענה ל-300,000 ומשהו איש, 19 רשויות, והשני יושב בגליל המזרחי, נותן מענה לכ-200,000 איש, 18 רשויות מכל המגזרים, מכל הדתות, כל השפות ובעצם כל קו העימות לבנון-סוריה כי גליל מזרחי כולל בתוכו גם את גולן. אני אפתח סוגריים על גולן, לא נעמיק בזה, כבר עשו לא מעט דיונים, אנחנו היינו חלק מהם. מרכז חוסן גולן הקהילתי, מרכז חוסן שהיינו ביחד עם המועצה ומשרד הרווחה, אנחנו היינו גוף מקצועי שליווה אותו והקים אותו וסייע בהקמתו והתהליך שנעשה עכשיו הוא מעורר הערכה, של יכולת של עבודה בין משרדים שונים ועם הרשות. אז אני חושב שבאמת זה תהליך מוצלח של העברה בלי הפסקה של שירותים ושמירה על רציפות. כפי שבלה תיארה, יש שלוש רגליים למרכזי החוסן ופה, יש פה טעימה מאוד מאוד קטנה, אני חייב להגיד, זה בקצרה של מה שאנחנו עושים בשלוש הרגליים השונות מתחילת המלחמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בקצרה, אני מעדיף לא לחזור על מה שכבר נאמר, אז רק בקצרה. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> אוקיי אז אני אגיד רגע, חשוב, משהו שחשוב להוסיף במענה הטיפולי. קודם כול, יש היום מעל 45 שלוחות טיפוליות ברחבי הארץ, בעצם מאזור צומת כ"ח, מהצד השני נהריה ועד אילת עם תושבי הצפון, המפונים והלא מפונים ואנחנו רק מרחיבים את זה. יש מהיום הראשון של המלחמה מוקד סיוע טיפולי לא התנדבותי, חשוב להבדיל, של אנשי מקצוע בארבע שפות, בעברית, ערבית, אנגלית ורוסית שנותן מענה 18 שעות ביום. יש עלייה מסיבית ממש בימים אלו עם העלייה בעצימות למוקד. המוקד מגיע לכל פינה שפיזית לא מגיעים אליה. אתם יודעים, גם הצפון הוא ענק וגם הצפוניים מפונים בכל הארץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך יודעים לפנות? אתם מפרסמים את המספרים? << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> אנחנו מפרסמים כל הזמן. קודם כול, אנחנו חושבים על הפלטפורמה ואנחנו עובדים עם הרשויות ביום-יום. פורומים של מנהלי רשויות, לרשויות ישירות, למנהלי הרווחה, דוברים, חינוך, You name it. וזה כל הזמן רץ, כל אירוע אנחנו שולחים שוב ושוב וגם ברשתות החברתיות וכן הלאה בשיווק ממומן בשביל שזה יגיע גם לקצה שלא נמצא בפורומים. חוסן קהילתי – 42 הרכזים, אני אגיד, הם לא נותנים טיפול, הם מנגישים טיפול. הם עוסקים מיום הפינוי ממש בליווי של קהילות מפונות. אני אשים דגש אחד, נניח אל קהילת ערב אל-עראמשה דווקא, יישוב בדואי שפונה ממטה אשר שהתיישבה שם רכזת מהיום הראשון וישנה ועד היום עם מי שנשאר במלון, לצערי, חלקם חזרו, אני אומר לצערי כי הם בסיכון רב שם, ובעצם מלווה אותם ועושה את כל העבודה הנרחבת שאנחנו עושים. כמובן, רכזת דוברת ערבית, מקצועית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> ובהיערכות לחירום, עבודה שוטפת-שוטפת, אינטנסיבית עם הרשויות. רק אגיד, יש פה גם נציגה של אשכול גליל מזרחי, נועה, שהיא הרפרנטית שלנו ואנחנו עובדים שוטף-שוטף עם כל הרשויות, ממש יום יום, מלווים. עכשיו ננסה למקד את המסרים. בעצם השלוחות שאנחנו פתחנו, הן לא היו בעצם מתוקצבות בתקציב הבסיסי ועם תקציבי החירום זה אפשר לנו לעשות את זה, באמת בעבודה משותפת עם משרד הבריאות וכל הנוגעים לדבר. בתוכנית של המרכזית המרכזים האלה מודל מודולרי והוא אמור לפתח שלוחות קבע. כולנו מבינים שני דברים מרכזיים. אחד, מיד אחרי המלחמה, כל המחקרים, כל הניסיון שלנו בארץ ובעולם ושל כולם מראה שאחרי סיום האירוע יש עלייה מסיבית בפניות. קחו את זה עוד יותר שבצפון השירות הזה לא היה קיים ואנחנו התאמנו אותו יש מאין מתחילת המלחמה בהיקפים כאלו. והדבר השני הוא שבתוך המרחב הזה יש באמת מאות אלפי אזרחים מטווחים שאינם מפונים והם זקוקים למענה. שלוחות הקבע זה אתגר מאוד גדול ובזכות הרחבת החירום יש לנו אישור סוף סוף להקים שלוחות קבע, אבל צריך להגיד שזו הרחבת חירום, זה ל-2024. אנחנו לא יודעים מה יהיה ב-2025 ושם זה לא מתוקצב בשלב זה וזה מייצר לנו בעייתיות ואנחנו כרגע בדרך להקים על פי המפה שראיתם קודם במצגת שבלה הראתה. רק להגיד על מילה המודל האשכולי בשביל שתבינו, מדובר על מודל שעובד ברמה אשכולית, אזורית ורשותית, ברמת פרט, משפחה, קהילה, רשות ואזור. המרחב הגיאוגרפי של הצפון הוא כזה שיכולים להיות לך שני יישובים משתי רשויות שונות לגמרי – צמודים. העבודה האשכולית מייצרת יכולת לסיוע הדדי, זה הדבר הבסיסי בזה, זה ממש הבסיס ומשם אנחנו מגיעים ממש עד הפרט בקצה. אנחנו מנגישים גיאוגרפית ותרבותית, אנחנו מאגמים משאבים, מפתחים מענים אזוריים, מקימים מעריכים. בעצם שאלתם על כמות מטפלים. רק ככה לסבר את אוזניכם, אנחנו היום על כמעט כ-200 מטפלים בעצם לתושבי הצפון וזה רק עולה ועולה ואנחנו מכשירים עוד ועוד, ועוד בערך כ-200 מנחים. לא דיברו פה בכלל על מענים ברמה הקבוצתית, המשפחתית, שזה אנחנו נותנים באמת בכמויות אדירות וגם ברמה של הקניית מיומנויות והתמודדות, לא רק טיפול פרק אקסלנס, אלא באמת דברים שיותר באים מהמקום של מיומנויות, של קהילה וכן הלאה, גם כבר כ-15,000 שעות פחות או יותר. האתגרים הגדולים שלנו אנחנו מחלקים אותם לשניים, לחלק התפעולי, לחלק הקהילתי. שלוחות הקבע זה באמת אתגר מאוד גדול, גם בגלל שזה באמת עכשיו אושר עם ההרחבה ולא ברור מה יהיה ב-2025. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה שלוחות? << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> ארבע לכל אשכול, זה מה שיש בתוכנית, אני מדבר על קבע, שאמורות לשרת גיאוגרפית ותרבותית. ואתגר נוסף הוא שרשויות בצפון, הוצאנו להן עכשיו קול קורא כי בתוך התפיסה של משרדי הממשלה שאני מכיר היטב, אומרים שהרשויות יביאו את המבנה. צריך להגיד, בצפון לרשויות אין מבנים ובטח ובטח שלא ממוגנים. אנחנו מנסים לגייס מכל מיני מקומות כי בזה המדינה פחות נותנת משאב. זה אתגר גדול, אני הייתי מבקש לחשוב על זה ולראות איך המדינה יכולה לסייע בזה. אנחנו מוצאים מלא פתרונות ביניים כאלה ואחרים ועושים אותם, אבל כרגע, באזורים המטווחים, שזה רק מתרחב בצפון, אנשים לא מוכנים לבוא, להביא את הילד שלהם לטיפול כשזה לא בחדר ממוגן. אנחנו השגנו חדרים ליד ממ"ד, הם לא מוכנים לשים אותו שם כי מטחים כל הזמן וכטב"מים. עוד אתגר מאוד מאוד גדול וזה לתפיסתנו, מדובר על הערכות שבהתחלה היו 3% מ-500,000, עכשיו הן עולות, לצערי, בגלל המצב שמתרחב ונהיה יותר קשה. בסוף, לא כל בן אדם צריך טיפול. אנחנו צריכים לזכור, כל התפיסה של מדינה בטראומה היא תפיסה מסוימת. בסוף, לאנשים יש משאבים ויכולת התמודדות וצריך לסייע להם לקבל את העזרה שהם צריכים, לא כולם צריכים טיפול פרונטלי. אנחנו מחזיקים, אנחנו מביאים את הידע הזה מהעולם. יש שיטות טכנולוגיות היום שעוזרות, מכירים את זה במערכות הבריאות, אנחנו היינו מבקשים גם לסייע לנו להטמיע, לאפיין ולהכניס דברים כאלה ביתר שאת, לא רק באופן עצמאי, בתוך מערכי מרכזי החוסן. בחלק הקהילתי, מרכזי החוסן שלנו עוסקים, אנחנו תופסים בזה ששיקום הוא מהיום הראשון והעובדה שהצבנו רכזים מהיום הראשון עם הקהילות זה דבר מעורר אמון וכבר מתחיל את תהליך השיקום הקהילתי. הרי לחוסן יש רכיבים מסודרים, חוסן קהילתי, ואנחנו בעצם התחלנו ואנחנו מלווים אותם מהיום בחשיבה קדימה והתארגנות, עם כל הקושי, לייצר את התשתיות להתארגנות וחשיבה כל הזמן, גם לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך של החזרה, ההתמקמות וכן הלאה. המשאבים לעניין הזה, גם פה אנחנו מבקשים בעצם יותר התייחסות ומשאבים. כן, אנחנו עוסקים כל הזמן בתרחישים שעשויים להתרחב, לצערנו, בצפון. עשינו ביחד עם משרד הבריאות, ביחד עם רח"ל, ביחד עם פיקוד העורף, הרשויות והאשכולות, הערכת מצב מאוד מאוד נרחבת, הסקנו מסקנות והתחלנו להכשיר מאות וזה יהפוך להיות גם אלפים, נאמני חוסן בתוך הקהילה. תבינו, בקהילות האלה, אנחנו מבינים, אנחנו מכירים את התרחישים האלה שנים, יש סיכוי מאוד סביר שבמערכה נרחבת לא תהיה תקשורת ולא יכולת להגיע אליהם כי הצירים יהיו חסומים. המטרה היא, וזו תפיסת עולמנו גם, מתוך הקהילה, גם אנשים לא מקצועיים וגם אנשי מקצוע, להכשיר אותם. ממתן מענה ראשוני, זיהוי, ניהול אוכלוסייה ברמה הפסיכוסוציאלית ועד מתן מענה שהם יוכלו בתוך הקהילה בעצמם. זה עד כדי תברואנים שמסתובבים ברחובות ויכולים לזהות. אנחנו עושים את זה עכשיו בעשרות רשויות, מנסים להתחיל ומתחילים דווקא מהרשויות היותר מוחלשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה ההכשרה שהם יעברו? << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> זו הכשרה בעצם של נאמני חוסן, זה עקרונות בסיס למתן מענה עזרה ראשונה נפשית, ניהול אוכלוסייה בחירום - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הם לא אנשי מקצוע, נכון? << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> לא, ממש לא. זה ממש העניין. ממש ממש נאמנים מתוך הקהילה עצמה, השכן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> אני מסיים עוד רגע. ותראו, הבעיה העיקרית שכולם כבר מדברים עליה היום, אנחנו מתמונת המצב הראשונה ששלחנו בימים הראשונים של המלחמה אמרנו, הסכנה המשמעותית והמיידית לישראל זה ההגירה השלילית המסיבית מהצפון. אנחנו מכירים מחקרית מה היה אחרי פיגועים גדולים, קריית שמונה אחרי 2006 עזבו אחוזים רבים, עכשיו אנחנו מדברים, סקרים מראים הרבה יותר לצערנו. ואם אנחנו לא נסייע לקהילות האלה להישאר עם לכידות, רואים את זה גם בדרום, אני חושב, אז הם יעזבו יותר ויותר והם כבר עושים את זה בגלל שהם צריכים להתמקם ולהיערך לשנת הלימודים הבאה ופרנסה וכן הלאה. זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אני מוכרח לומר לך, הצגת הדברים נפלאה, רואים שאתה נמצא וחי את התחום, באמת ישר כוח על מה שאתם עושים. פתחתי עם זה, אבל אני מוכרח להגיד לך גם אחרי הצגת הדברים, באמת ישר כוח. לשאול? בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, תודה רבה. יפתח, תודה רבה על המצגת. אני ראיתי אתכם בפעולה, איך אתם עובדים באזור הצפון. יש לי שאלה, אני מבקרת גם את המפונים, תושבי הצפון שנמצאים במקומות אחרים במדינה. למשל, שבוע שעבר ביקרתי במלון דן ירושלים, רובם תושבי שלומי המפונים שנמצאים שם. לפי מה שאני שומעת, שבמשך שלושת החודשים הראשונים באמת הייתה להם עובדת סוציאלית שהגיעה באופן קבוע ואחרי שלושה חודשים, בהדרגה, ההתייחסות אליהם פשוט נהייתה פחות ופחות ועכשיו אף אחד לא מגיע אליהם, והמצוקה עכשיו עלתה ברמה. אנשים אחרי שבעה וחצי חודשים שנמצאים בפינוי בחדרי מלון קטנים, משפחות עם הילדים. לילדים, נכון, יש כאילו חדרי סמינרים בבתי המלון שעושים שם מפגשים, כביכול גנים כאלה, לשלוש שעות ביום; ואף אחד לא מוצא להם עזרה נפשית. ידוע לי שיש מספר משפחות שאפילו מתפרקות, שהגיעו לשלב של גירושין. יש אנשים מבוגרים שנמצאים במצב מאוד מאוד ירוד. מה שמחרפן אותן ומה שהכי מוציא אותם מהשקט הנפשי זה האי ודאות. ואנחנו לא יכולים עכשיו לתת להם מענה כי אף אחד במדינה שלנו לא יודע מה הולך לקרות. אבל צריך לתת תמיכה לאנשים האלה, ליווי. לא רק לאלה שנמצאים עכשיו באיום מתמשך פיזית בצפון, גם למפונים. הם נמצאים עכשיו בקבלת החלטות האם לעבור למקום אחר למגורי קבע או לחזור ובדיוק זה מקום של מרכז חוסן. הם צריכים עכשיו לקראת שנת לימודים חדשה לקבל החלטות בשביל הילדים והם לא יודעים לקבל החלטות לבד והם נמצאים בייאוש ותחושת הפקרה. אני לא באה בטענה, אבל המדינה צריכה לתת פתרון וליווי לאנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השאלה ברורה. אוקיי, אתם נותנים לזה מענה? בבקשה. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> אז אנחנו נתייחס פה ביחד, יושבת לידי דליה, המנהלת של מרכזי החוסן הרוחבית שלנו. אני רק אגיד שבאמת, תראו, אנחנו, כל מפגש וכל תמונת מצב, הערכת מצב שאנחנו מוציאים אנחנו מתריעים, המצב מחמיר, לא משתפר, המצב של המפונים, צריך להגיד את זה חד משמעית. אנחנו ממשיכים ומרחיבים מענים, רוב מ-45 השלוחות, ששוב, זה מינואר שהיה אפס, אנחנו מדברים היום על 45, זה שם, זה עם המפונים. יש לנו שלושה רכזים בירושלים, המנהלת המקצועית היא מפונה בעצמה מקריית שמונה שמנהלת את מערך הרכזים, היא שם בירושלים איתם. אנחנו באמת עושים את כל המאמץ, מדובר באמת על פיזור אדיר גם של מאות מלונות וגם - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז אישה אחת - - - << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> קודם כול, אני אשמח שתעבירי אלינו את הפנייה הזאת, אבל אני גם אתן רגע לדליה להתייחס, אני חושב שיהיה לה - - - << אורח >> דליה עמוס: << אורח >> כמפונה ממטולה עם שלושה ילדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לפרוטוקול, מה השם? סליחה. << אורח >> דליה עמוס: << אורח >> שמי דליה עמוס, מנהלת אזורית מרכזי חוסן גליל מזרחי ומערבי, מפונה ממטולה כבר שבעה חודשים, שוב, בלי אופק חזרה. וזו מציאות משותפת, אני חושבת שמדם לבי, מה שאנחנו כמי שאמונים על מרכזי החוסן, אנחנו לא באים מבחוץ, אנחנו חיים את זה יום-יום. חלק נמצאים תחת אש כל יום, חלק מפונים. אז אנחנו מבינים את המצב, משקפים את זה כל הזמן. כל מילה שאמרת נכונה, הניסיון כל הזמן לפתח מענים גם בחשיבה עם משרד הבריאות, גם עם משרד הרווחה, גם עם משרדים אחרים, מותאמים, רלוונטיים למצב, מטיפולים ומרחבים משפחתיים שאנחנו בונים, מטיפולים זוגיים. זה לא יכסה את היקף האירוע, אני אגיד את זה כאן, אנחנו נמשיך לשמוע על משפחות, של שוטטות של ילדים, של גירושין. כי לחיות בחדר במלון, משפחה שלמה, בלי פרטיות, בלי מסגרות, זה מורכב. אנחנו מנסים לפתח את המענים האלה, אנחנו חיים את זה, כל מה שאמרת זה גם מענים שהמדינה צריכה להסתכל. אין מנהלת צפון, אין מי שמתכלל את האירוע הזה בצורה כוללת. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> מנהלת אזרחית כוללת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הגשנו יחד עם מיכאל ביטון הצעת חוק ומנסים לקדם אותה בוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל. אתם מוזמנים גם לבוא היום לשמוע בשעה 14:00. << אורח >> דליה עמוס: << אורח >> וואו, אז אולי יש פה בשורה על מנהלת צפון ונשמח לשמוע. אבל יפתח, אתה רצית. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד דבר אחרון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> משפט לסיום. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> ממש משפט. קודם כול, זה באמת בעבודה משותפת עם משרד הבריאות. התוספת שהתקבלה אתמול היא בעיקר בשביל המשך הפינוי. כי ההערכה הראשונית הייתה פינוי פחות זמן וזה אמור מאוד לסייע לזה וסייע לנו להמשיך ולתת את המענים האלה ואני מקווה עוד להרחיב אותם, זה מה שאנחנו עושים כל הזמן. הדבר השני, אני רוצה להגיד מילה אחרונה. במודלים שלנו שאנחנו מביאים מהעולם אנחנו רואים עכשיו שכל המרכיבים בעצם, אנחנו יכולים להסתכל על תושבי הצפון, כמובן שזה נכון גם לגבי שאר הארץ, שאר האוכלוסיות. המעבר הוא כרגע מכעס לזעם, מפסיביות לאקטיביות. האי ודאות היא כבר אינה דבר שאתה יושב ומתלונן ורק חווה מצוקה. תראו את זה במחנה העקורים שנפתח בכניסה לגליל המזרחי ותראו את זה בהתנהגויות נוספות בעובדה שמנהל הקהילה של מרגליות הודיע שהוא פשוט נוטש את הישוב. אתם תראו את זה, הדברים מתחילים להיראות אחרת, אנשים לוקחים לעצמם והרבה יותר, התסכול, הוא כבר נראה אחרת. אנחנו משקפים את זה לראשי הרשויות ולמנהיגות המקצועית בצפון, השבוע עושים להם ממש דיון שלם ומציגים להם את הרכיבים של זה, שהם יוכלו אולי גם לקחת את המושכות של המעבר מפסיביות לאקטיביות ובמקום שזה יהפוך להיות רק זעם, גם להפוך את זה למשהו פרודוקטיבי. אבל צריך לשקף את זה ולהבין שזה מה שמתרחש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תודה רבה. לפני הדוברת הבאה יש לי פה שאלה, רן מלמד, אתה רוצה להציג אותה אתה? בבקשה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> קוראים לי רן מלמד, לשעבר עמותת ידיד, היום ארגון נקודת מפנה. שאלה אינפורמטיבית לגבי הנושא של התקציב: בהחלטת הממשלה על תוכנית צפונה נאמר שהוקצבו 90 מיליון שקלים למרכזי חוסן בצפון; זה בתוך ה-115? זה בנפרד? זה לא קיים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. תמר? יואב? בבקשה. << אורח >> יואב סיבור: << אורח >> יואב ממשרד האוצר, אגף תקציבים. בהחלטת הצפון אתמול הוקצו 15.5 מיליון שקלים תוספתיים לצורכי חוסן בצפון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בנוסף ל-115? אני רוצה להבין רק. << דובר_המשך >> יואב סיבור: << דובר_המשך >> זה בנוסף ל-115 כש-115 מיליון השקלים, ההקצאה האזורית שלהם נעשית על פי אמות מידה של גורמי המקצוע, של הוועדה העליונה לחוסן, בראשה משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. בסדר, רן? קיבלת תשובה? << אורח >> רן מלמד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יופי, תודה רבה. לגבי מה שהעלית, יפתח, בנושא של מבנים, נציגת משרד הפנים שהייתה פה נאלצה לצאת, אנחנו נכניס לסיכום הישיבה את - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אני רוצה לצרף הערה לסיפור הזה, שהמבנה של בריאות הנפש לא ממוגן עד היום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, לזה אני מתייחס. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> לא, אצלנו גם, בשדרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, כן, לזה אני מתייחס, לנושא המבנים בכלל. משרד הפנים הוא חלק מצוות ההיגוי, הוא צריך להוביל את הנושא הזה מול הרשויות המקומיות. אני מכניס עכשיו לדברי הסיכום שלי גם כן פנייה למשרד הפנים בהקשר הזה, לדחוק ברשויות למצוא מבנים לפעילות, מבנים ממוגנים ככל הניתן או חלופות אחרות כדי שבאמת יהיה מענה. תודה רבה. טלי לבנון, הקואליציה הישראלית לטראומה, בבקשה. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, תודה רבה על הדיון הזה, הוא מאוד מאוד חשוב. אני אומר שהקואליציה הישראלית לטראומה היא ארגון, שותפות של ארגונים שעוסקת במוכנות לחירום והיערכות לחירום בארץ ובעולם. במסגרת עבודתנו אנחנו עובדים גם עם ארגוני חירום, גם משרד הרווחה והבריאות בהיבטים של הכשרות וצוותים. כל זה, עוד הרבה יוזמות, אבל אני אגיד, אנחנו עובדים עם רשויות, אנחנו עם כ-160 רשויות היום ברחבי הארץ שחלקן הגדול נמצא בצפון. אני אגיד על מרכזי החוסן שהם קמו ב-2007 בהובלת משרדי הממשלה ובשותפות הקואליציה הישראלית לטראומה. לא הופעל עדיין נוהל חרדה, אי אפשר לחשוב על המציאות היום בלי נוהל חרדה, לא היה הנושא של שימור צוותים וגם לא היו שלושת מעגלי הפעילות – עבודה עם הרשות, חוסן קהילתי וטיפולי. כל זה התפתח עם השנים ועמד בהרבה מאוד טלטלות ה-7 באוקטובר הציג אתגר שאין כמותו אבל עמדנו במשימה כי עבדנו על פי אותם הכללים ואותם העקרונות וכמובן שיש עוד אתגרים רבים לפנינו. במהלך החודשים האחרונים עברנו לעבוד ב-300 אתרי מפונים, עברנו בדרום מ-240 מטפלים ל-1,300, פתחנו מרכז חוסן ארצי עם 2,000 מטפלים בפריסה ארצית, נתנו מענה אונליין פסיכיאטרי שהיה מאוד מאוד חסר ונתן באמת צוהר מאוד חשוב למענה הזה. אם נגיד ב-2022 היו סך הכול 7,900 מטופלים, רק מאוקטובר יש במרכזים רק בדרום 21,000. זאת אומרת, המספרים הם פשוט מאוד מאוד גדולים. הקמנו פורום של משפחות חטופים ונרצחים במרחב הבדואי, אלא רק מעט מהדוגמאות. כל זה קרה תודות למספר דברים. אחד, המודל הוא מודל נכון וטוב, אני כמובן לא אובייקטיבית וכמוני גם השותפים שלנו פה. אני חושבת שהוא מודל מצוין שעמד באמת במבחן הזמן והיו הרבה מבחנים. המודל חייב לגלות גמישות והתאמה כל הזמן לתרחישים משתנים, יש שיתוף פעולה מצוין, תמיכה גם בתפיסה וגם בתקציב של משרדי ממשלה מאוד מאוד רבים ועבודה בשותפות כל הזמן. חשוב מאוד לומר ותכף המנהלים שלנו יציגו, אבל חשוב לומר שיש עוד אתגרים מאוד גדולים לפנינו. יש רשימות המתנה שלא ראינו מעולם בשדרות ובנתיבות ובאופקים בעיקר, אבל כל יום, למשל כשהיה ירי לפני כשבועיים בשדרות, באותו יום הגיעו 150 איש לטיפול במרכז החוסן. המציאות מאוד מאוד קשה ומכתיבה עלייה בצרכים, המציאות היא מאוד תנועתית, יש המון המון מעברים, יש עדיין ירי, יש עדיין מפונים וכמובן, איומים ביטחוניים. אני חושבת שאין ספק גם מהדיון וגם ממה שעולה פה וגם ממה שקורה במציאות שכולנו ביחד עושים וחייבים לעשות מאמצים גם להתמודד עם מה שכבר יש וזה הרבה וגם להתכונן למה שצפוי לנו למרות שאנחנו לא בטוחים שאנחנו יודעים מה צפוי לנו. חלק מהתרחישים אנחנו כבר יודעים להבין, עלייה במספר המטופלים, חסר במטפלים וכן הלאה ועל זה אנחנו כולנו עובדים ביחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כול, תודה רבה על מה שאתם עושים. הנושא הזה של נאמנים בקהילה הוא גם פלטפורמה שאתם משתמשים בה כמו שציין קודם יפתח? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> בהחלט. החלק של החוסן הקהילתי בקהילות רבות מאוד, לצערי הרב, במרחבים רבים מאוד ובהרבה מאוד מקומות עם התנועתיות של קהילות שהתפנו וחוזרות וחלק שלא חוזרות, הנושא הזה של החיזוק של היכולת של ההנהגה, של הקהילה הפורמלית והלא פורמלית הוא חלק מאבני הדרך - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מעבירים אותם סדנאות או מה? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> מעבירים סדנאות, לדעתי החל מגיל שלוש אנשים מקבלים סדנאות בהרבה מאוד תחומים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אגיד לך למה אני שואל. כי מספר המטפלים, אנחנו יודעים את המצב, בסדר? מכירים את המצוקה הקשה שיש פה. תמיד השמיכה היא קצרה, לא תוכל תמיד לתת מענה. המושג הזה של התמיכה הקהילתית, ורואים את זה גם בשטח, אנחנו ראינו את זה פה בהרבה מאוד דיונים, ככל שיש תמיכה קהילתית חזקה יותר, אנשים פחות נפגעים. זאת אומרת, אנשים מקבלים את הגיבוי אחד מהשני ולפעמים זה חוסך הרבה מאוד טראומות בעתיד, הרבה מאוד קושי ומשברים בעתיד. אני לא אומר שזה הפתרון, אבל כשאין ברירה, לפחות שזה יהיה חלק מהמנגנון ושאתם מכירים בו. אז אני שמח לשמוע את זה. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> לגמרי, זה מענה מאוד חשוב ואני אתן דוגמה. הסדנאות שעושים לילדים ולהורים ולצוותים בקהילות עוזרות מאוד להתמודד עם הרבה מאוד מצוקות ולפעמים חלק מהאנשים האלה לא מגיעים לטיפול. והמעבר לטיפולים או להתערבויות, שזה לא אותו דבר, קבוצתיים ומשפחתיים, מאוד מאוד מחזקת וזה יכול לקרות רק מאנשים מתוך הקהילה. אני מאוד אשמח אם יסמין תציג את - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו עוד מעט נגיע אליה, כן, בסדר גמור. ישר כוח, תודה רבה. מורן אשכנזי אדלר, מרכז חוסן שדות נגב. << אורח >> מורן אשכנזי אדלר: << אורח >> שלום, תודה רבה. באמת מתחברת ושמחה להיות כאן ולשמוע גם מה קורה בצפון. שני האחים שלי מפונים, אחת מאשכול ואחד מהצפון ואני בשדות נגב. אני מחליפה את מעיין שמנהלת את מרכז שדות נגב, יחד עם הקואליציה ומשרד הבריאות. אני חייבת להגיד שאני מבינה שמצבי יחסית טוב, כי באמת תמיר עידאן – ראש המועצה – נתן מהיום הראשון את המענים לפתוח את כל מה שצריך ולא לתת חסמים. הצלחנו לגייס מטפלים, צמחנו מ-17 מטפלים שאחת מהם לצערנו נרצחה ב-7 באוקטובר ונתנה מענה גם בשעה הזו לפני שנרצחה. ונתנו מענים ובעצם גייסנו 193 מטפלים, כיום אנחנו עומדים על 170 מטפלים, כולם, מקודם הנהנתי שלא כי המטפלים הם לא מטפלים רגילים. זאת אומרת, הם לא עובדים סוציאליים מן השורה, הם בעלי תואר שני טיפולי, או פסיכותרפיה או תארים אחרים שבעצם מאפשרים טיפול בטראומה, ממוקד. בנוסף, גייסנו גם המון מנחי קבוצות שגם כן העברנו – סליחה, אני קצת מתרגשת מהמעמד – גייסנו בעצם גם מנחי קבוצות בעצם, כמו שטלי אמרה, לתת את המענים, דרך החיזוק הקהילתי שהוא סופר סופר משמעותי. ובאמת, גם המטופלים אומרים שכשהם הגיעו אחרי חודש, נגיד בנובמבר אפילו לטיפול, כי היו את הסדנאות של חיזוק משאבי התמודדות לפני המלחמה והם הרגישו שהם אסופים, הם מצליחים להחזיק את עצמם. זאת אומרת, המענים ובאמת, המודל עובד יופי גם בחיזוק של לפני המלחמה ובעיקר כרגע. פתחנו 11 שלוחות כשבעצם שמנו רכז בכל שלוחה ונתנו את המענים לתוך הקהילות, כרגע יש לנו רק קהילה אחת שמפונה עדיין. אני כן אציין מה הדברים שחסרים. אנחנו בשוק שהוא כן שוק תחרותי של מטפלים. זאת אומרת, אתמול קיבלתי טלפון, סמס ממטפלת, אמרה אני פסיכולוגית, כמה אתם משלמים, האם משלמים ביטול זמן, כמה משלמים עבור נסיעות, האם אני משולמת גם על הדרכות שאני מקבלת? זאת אומרת, היא מקבלת גם הדרכה, משקיעים המון במטפלים, גם הדרכה וגם היא רוצה לקבל תשלום על השעה הזאת שהיא מקבלת הדרכה במקום לשלם עליה במקומות אחרים. ואנחנו נמצאים באיזה שהוא מקום שאם לא נשלם באמת כמו שצריך, במידה ראויה וניתן את המענים שבאמת גם מגיעים לאנשי מקצוע שלמדו עשרות שנים כדי להיות מומחי תחום, אנחנו נמצאים בבעיה. דבר נוסף זה באמת המבנים. אז כמו שאמרתי, אצלנו במועצה, תמיר אמר לצאת עם חדר חוסן בכל יישוב על מנת לאפשר את המפגשים הקבוצתיים בקהילה וגם פתחנו חדר חוסן בכל בית ספר על מנת להנגיש את הטיפול, שעדיין דרשנו שיהיה דיאדי, שההורים יגיעו לבית הספר ולחסוך להם את הזמן הזה שבעצם הם יהיו בתוך טרללת ואלה משפחות מרובות ילדים גם. אז הדבר עובד, אנחנו כרגע פועלים בכל בתי הספר במועצה, מפתחים את מרכזי החוסן, עוד חדרי חוסן אצלנו במרכז. זהו, אלה הדברים שאני חושבת שהם ממש חשובים, לתת את המענים ואת המחשבה עליהם ותודה לכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישר כוח גדול, מורן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> את אותו מודל צריך לפתח גם בצפון, של לפתוח מרכזי חוסן בבתי ספר. אם זה עובד בשדות נגב, למה שזה לא - - -. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> זה דרש המון שיתופי פעולה יחד עם השפ"ח, עם השירות הפסיכולוגי בעצם ויחד עם היועצות החינוכיות שנמצאות בבית הספר כי בשגרה זאת העבודה שלהן. אנחנו לא רצינו לקחת את העבודה שנמצאת בתוך בית הספר, שמשרד החינוך בעצם נותן ומקצה. אבל בגלל המספרים, בגלל ההיקפים, בגלל הדרישה וגם בגלל הצורך באמת להנגיש את השירות, ראינו בזה את הצורך ואנחנו ממש עובדים על זה בפיתוח שהיועצת החינוכית תהיה הקייס מנג'ר, שהיא תדע להפנות בעצם מה הולך לשפ"ח, מה הולך למרכז חוסן, מי לא יכול לקבל טיפול בבית הספר ונכון יותר טיפול משפחתי במרכז החוסן ולא דרך בית הספר. זאת אומרת, זה דורש איזו שהיא צורת התנהלות וחשיבה שהיא יותר רחבה על מנת לדייק את זה ובאמת שלא יהיה כפל מענים, שיהיה דבר מדויק, אנחנו עובדים על זה המון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בא לי לקיים דיון בוועדת חינוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מה שנקרא 'תשועה ברוב יועץ'. את מעלה פה נקודה שיכול להיות שאפשר יהיה לגזור ממנה תועלות למרכזים אחרים שיושבים פה סביב השולחן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> נשמח לעזור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רואה שיפתח רוצה לומר משהו. << אורח >> יפתח בנבנשתי: << אורח >> אני אשמח להתייחס. קודם כול, באמת גם אנחנו עובדים במרחבי חינוך. אנחנו לפני המלחמה, כמשאבים ולא כמרכז חוסן עבדנו בעשרות בתי ספר בגליל המזרחי והמערבי. אנחנו מפתחים גם כל מיני מענים שנשמח לחלוק, טכנולוגיים וחווייתיים שאנחנו מטמיעים בהם פרוטוקולים טיפוליים ממוקדים, מוכחים כאפקטיביים שהם מותאמים מאוד לילדים בתוך בתי הספר. חנכנו כזה ראשון, מעבדת דמיון כזו במבואות החרמון, בכורזים, שזה הולך להיות בית הספר העיקרי של מבואות החרמון גם ליישובים המפונים ואנחנו בתהליכים של להרחיב ולהרחיב. אני אוסיף על זה, שהייתה לנו עבודה עם הצוותים החינוכיים, עבודה מאוד משמעותית, גם אותה עושים. ואני כן רוצה להגיד שיצא סקר רק לאחרונה ממרכז הידע של גליל מזרחי, מרכז מדהים שאוסף כל הזמן ידע וכל הזמן מפיץ סקרים ומסקנות בתחום החינוך ובתחום הילדים והנוער, זו הדאגה העיקרית שלנו ואנחנו ממש רוצים לייעד לזה יחידה בפני עצמה, כמובן בסנכרון מלא עם משרד החינוך ועם כל מה שקשור לעניין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, ישר כוח שהעלית את זה. << אורח >> נופר קין: << אורח >> אני רק יכולה להוסיף משהו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, שם. << אורח >> נופר קין: << אורח >> נופר, אני סגנית ממונת תחום היערכות לחירום וטראומה נפשית. צריך לזכור שמרכזי החוסן הם תוכנית בין משרדית. זאת אומרת שהרבה מהעבודה זה באמת העיסוק בממשקים עם המשרדים. גם חיבור וגם לייצר רצף וגם כמובן, איגום. אז זה גם בהקשר לשאלה על - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולכן? ולכן את חושבת שנכון לעשות את החיבורים האלה בתוך - - - << אורח >> נופר קין: << אורח >> אנחנו עושים אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עושים בפועל? << אורח >> נופר קין: << אורח >> גם ברמה של הוועדה העליונה, גם מייצרים את זה. אנחנו לאורך כל המלחמה ייצרנו גם בדרום וגם בצפון, גם עם ביטחון פנים, גם עם רווחה, זאת אומרת זה כל הזמן. יש עוד מקום תמיד להשתפר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חינוך? חינוך בפנים? << אורח >> נופר קין: << אורח >> חינוך כן. ריבה תוכל להגיד, היא פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, מצוין, אוקיי, תודה רבה. ריבה, בבקשה. << אורח >> ריבה רבקה שכטר: << אורח >> ריבה שכטר, ממונת חירום ואובדנות בשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. אני רגע רוצה לשים על המפה, כשאנחנו מדברים על איגום משאבים, בתוך משרד החינוך כמענה לתלמידים, אנשי צוות, הורים, יש וחשוב מאוד מאוד לסגור את הפסיכולוגים החינוכיים ואת היועצות, מה שגם נאמר כאן. הם נותנים את המענה היום-יומי, תוך כדי, במצבי השגרה ותוגברו מאוד מאוד בתקופת חרבות ברזל. אני חייבת להגיד ש-1,000 פסיכולוגים עבדו עם המפונים בכל מקום, מאות מהם נשארו גם היום, מובלים ועובדים איתם וממשיכים לעשות. אנחנו עובדים קשה מאוד וברגישות גדולה מאוד לבנות מענים מעוגנים ומאוגמים ביחד עם מרכזי החוסן. אני חושבת שהתחלנו בזה לשמחתי עוד לפני מלחמת חרבות ברזל כך שהיה כר נרחב לעבודה הזאת. יש עבודה, במקומות מסוימים שזה עובד טוב, שמענו, ואז יש הרחבה, ובמקומות אחרים צריך עוד לעשות שמה עבודה כדי שאפשר יהיה. תוך כדי זה אנחנו צריכים כל הזמן לזכור שיש בעצם שתי שדרות שונות של טיפול מערכתי של השירות הפסיכולוגי החינוכי שעובד בדרך מסוימת כי הוא בילט-אין בתוך בית הספר ועובד מערכתי מאוד בתוך בתי הספר כשמרכזי החוסן מביאים באמת את המקום של המטפלים ועובדים אחרת, בדרך שלהם, שחשוב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמובן שצריך משהו משלים. << אורח >> ריבה רבקה שכטר: << אורח >> אני כן רוצה גם להגיד שמרכזים החוסן עובדים לא רק עם ילדים ובני נוער, בתוך בתי הספר המוקד הוא על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישר כוח, תודה רבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> פשוט אם דיברנו על מצוקת המבנים והמקומות, היכן אפשר לתת טיפולים, אז מבנים של מוסדות חינוך יכולים לתת מענה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוך כדי השיח פה אנחנו עושים איזו שהיא בדיקה, אנשי הצוות של הוועדה, באחריות מי זה. חלק אומרים ביטחון, אנחנו עוד מעט נעשה סדר בעניין הזה, בסדר? אנחנו נגיע בסוף לנקודה. בסדר גמור. אז מורן, אמרתי לך תודה, אבל שוב, תודה לך וכמובן תודה לתמיר על ההתגייסות ושיתופי הפעולה עם משרדים, אתם בהחלט דוגמה בהקשר הזה, ישר כוח. יסמין שקד, מרכז חוסן יהודה ושומרון. << אורח >> יסמין שקד: << אורח >> שלום שלום. אז א', באמת תודה על השותפות והחיבור. התקציב הקואליציוני מאפשר לנו גדילה של הטיפולים, של הפעילות בחוסן קהילתי והיערכות לחירום. זה משהו שפחות ראו אותו בנתונים, אבל אם ראינו הנמכה יחסית של מספר המטופלים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, בסדר, עכשיו אני אסביר למה זה, זה בעיקר בגלל שבאמת היה נורא קשה לצאת החוצה כשהבעלים כולם מגויסים, רמות הגיוס אצלנו הן מאוד גבוהות ובתור תושבת אלון מורה, לנסוע בכבישים זה היה משהו, הרגשת שאתה נוסע בתוך איזה שהוא סוג של מקום מאוד מאוים מלחמתית והמצב הביטחוני אצלנו, כפי הידוע, הוא לא משהו שמשתפר, אלא נמצא תמיד בסיכון ולכן יחד עם הפיגועים שקורים ויחד עם רמות גיוס ויישובים שלמים שהגברים לא נמצאים, העבודה של מרכז החוסן היא מאוד משמעותית ועוסקת המון מעבר לטיפול בנושא של היערכות לחירום וחוסן קהילתי. יחד גם עם הבחירות והרבה ראשי רשויות שהשתנו אצלנו, יש לנו הרבה עבודה בלהכשיר צוותים חדשים. ומרכזי החוסן, מרכזים אזוריים, כל מרכז עובד עם בין שלוש לחמש רשויות, ככה שכשכתוב שומרון, בנימין, עציון, מדובר בעצם לא על רשות אחת אלא על 14 רשויות, רק רציתי להוסיף את זה. זהו, ויש לנו גם, אם דיברנו פה על החרדים, אז יש לנו עיר ויש לנו מועצה מקומיות חרדיות, ביתר ועמנואל בפנים, אז גם לזה יש התייחסות. העלייה המתמדת - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מודיעין עילית גם? << אורח >> יסמין שקד: << אורח >> מודיעין לא אצלנו, לא. יש לנו עלייה מתמדת בפניות לטיפול, יש מרכזי חוסן שגם יש בהם חטופים כמו קריית ארבע וגם כמות גדולה של פצועים וחיילים שנהרגו, ככה שיש הרבה עבודה, וגם מפונים שנמצאים אצלנו ומקבלים יחס. אם זה יריד חוסן שנעשה אתמול, שיש בו גם מפונים מקריית שמונה וגם תושבי גוש עציון. נושא המבנים זה גם נושא שהוא בעייתי אצלנו, אין לנו מבנים קבועים, יש מבנים שהם יבילים וזה משהו שהיינו רוצים וגם הנושא של שחיקה של צוותים ושמירה עצמית שאנחנו משקיעים בה הרבה. זהו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישר כוח, תודה רבה. יעל שמחאי ממשרד הביטחון, בזום, בנוגע לנושא של המבנים. שלום וברכה, יעל. << אורח >> יעל שמחאי: << אורח >> כן, קודם כול, תודה על הדיון הזה, אני חושבת שהוא דיון מאוד מאוד חשוב. משרד הביטחון שותף במרכזי החוסן כל השנים, בשנתיים האחרונות בתקציב של 5.3 מיליון. לגבי הנושא של מיגון, הנושא של מיגון קשור לשכירת המקום. כשהספק שוכר את המקום שבו מתנהל מרכז החוסן וצריך יהיה לשכור מקום עם מיגון. למשל באשקלון, באופן זמני, כאשר מרכז החוסן היה במקום לא ממוגן, הרשות ביחד עם משרד הביטחון שמו מיגונית צמוד למרכז החוסן. אני חושבת ששדרות עברו למקום ממוגן, רוב מרכזי החוסן כן בסופו של יום עוברים למקום ממוגן. זו אחריות של הספק שמפעיל את מרכז החוסן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש לא. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> אפשר להגיב? אני רוצה רגע לתקן, ברשותך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בלה, בבקשה. << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> תודה. על פי נוהל מרכזי החוסן בסיכום של כל הרשויות, מרכזי החוסן נותנים פעילות והתקציב הוא תקציב פעילות כדי שבאמת נוכל לתת את כל המענים הנדרשים. המבנים צריכים להגיע מהרשויות, הם אכן ניתנים על ידי הרשויות ויש מקומות שיש לנו שם בעיה. אם זה מקום לא ממוגן מספיק או אם זה לא מספיק גדול, אבל כל המבנים של מרכזי החוסן מעוגנים בתוך הנוהל כאחריות רשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש פה אי בהירות כי משרד הביטחון כביכול אחראי על נושא המיגון והרשות אמורה להיות אחראית על נושא מציאת המקום. מי בסוף - - - סליחה? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> מה שהיא אומרת לנו פה, היא אומרת שלא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה קצת מטשטש אותי הדבר הזה ואני רוצה להבין באופן ברור. מי אמור לתת מבנים לטובת מענה בעניין הזה? << אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >> הרשות צריכה לתת מבנה והמבנה הזה צריך להיות ממוגן, יש פרוגרמה כתובה, כולם מכירים אותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי, טוב, נמתין שהיא תגיע לפה. תודה רבה לך, יעל. אני אמשיך הלאה לפי רשימת הנרשמים. נמצאת איתנו כאן יולי כלפון, מזכ"לית מועצת התלמידים והנוער הארצית, שלום וברכה, ברוכה הבאה. << אורח >> יולי כלפון: << אורח >> שלום, תודה רבה. אני יולי כלפון, אני תלמידת כיתה י"ב, בת 17 ואני אתחיל עם הפעילות של המרכזים. במהלך הדיון הזה אני דיברתי עם מספר חברים מהצפון, דיברתי עם אחד מפונה מהדרום, מאשקלון, דוגמה אחת, ואמרו לי, חלקם אומרים לי, אני לא מכיר בכלל את המושג הזה, כאילו, לא שמעתי עליו. כשאנחנו מדברים על הפעילות, כשאנחנו מדברים על מתן המענה, כשנוער לא יודע על המרכז בכלל, על היכולת שלו לבוא לקבל שם את הפנייה שלו, זו בעיה בפני עצמה. אנחנו מדברים על טראומה לאומית שקורית, אנחנו מדברים על זה שכולם בטראומה. אני אתן דוגמה עכשיו, במהלך הישיבה שמעתי התראה של אזעקה מאחד מהטלפונים. באותה שנייה אני בטוחה שאצל כולנו, נכנסנו למצב של הידרכות כי לא ידענו, שנייה, איפה זה? מה? הלם. וכשאני מדברת על נוער, כשאני מדברת עליי, על חברים שלי, לפעמים יש גם את הקושי לפנות לסביבה שלנו. הסביבה שאני פונה אליה הרבה פעמים היא חברים שלי, אבל הקטע שחברים שלי צריכים לקבל את הכלים ואת המענים של איך לעזור לי. זה משהו שגם אנחנו עוסקים בו בתוך מועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו אומרים, נוער צריך לקבל כלים, נוער בחינוך הפורמלי, נוער בחינוך הבלתי פורמלי, ביחד עם האנשים המקצועיים. איך אני עוזר לסביבה שלי? דובר פה על החוסן הקהילתי, מיפתח, מהקואליציה לטראומה, וזה המקום, זה המקום לתת גם לנוער, א', את המקום שלו לפרוק, לדבר, להנגיש את זה, עצם הידיעה היא הנגשה קודם כול. ולתת לו את הכלים של היכולת שלי לעזור לסביבה שלי ובאמת שבני נוער, אנחנו לא רק עוזרים לעצמנו ולנוער, אלא אנחנו עוזרים הרבה פעמים למבוגרים, לאחים שלנו, שזו ממש שרשרת שמועברת הלאה. אז זה לגבי זה, ובנוסף אני גם אגיד, דובר פה לגבי המרכזים, שיש את המרכז הארצי. אני מדברת עכשיו גם כדוגמה, אוקיי, יש את המרכזים בצפון, את המרכזים בדרום, את המרכזים בעוטף וביהודה ושומרון וגם נגיד, אני לוקחת דוגמה, נוער מהמרכז שעם כל הדברים שיש לו מסביב, גם אם יש לו את הצורך הזה או גם אם הוא יודע על זה, היכולת שלו אולי להגיע למרכז עצמו כדי לקבל את המענה, איפה אנחנו מגיעים לפתרון פה? שאלה דברים שבהחלט צריך לקחת בחשבון ולהתייחס אליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לך, יולי. אני מקווה מאוד שהחברים במרכזים שומעים אותה עכשיו ויודעים או מתכוונים לעשות איזה שהוא חיבור יחד עם הנוער, הנוער, יש לו לפעמים הרבה מאוד רצון ולפעמים גם זמן וכמו ששמענו, הוא נוגע בהרבה מאוד מעגלים. החיבור שלכם, הנוער, יחד עם מרכזי החוסן בכל מקום, בכל נקודה, אני חושב שזו ברכה גדולה. ואמרת את הדברים פה, אני בטוח שזה נופל על אוזניים שכרויות לשמוע, אז תודה רבה לך. << אורח >> יולי כלפון: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מיה אוברבאום, בבקשה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> תודה. עורכת הדין מיה אוברבאום מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אנחנו כמובן מברכות על העבודה בשגרה של מרכזי החוסן ועם זאת, אנחנו חושבות שבחירום חשוב להוסיף עוד פונקציה במרכז או איזו שהיא הכשרה מיוחדת לאנשי המקצוע. אנחנו יודעות שהרבה מהנפגעות והנפגעים שיזדקקו באמת לטיפולים בתחום הטראומה המינית נמצאים באמת באזור הדרום, לא צריכה לספר לנוכחים פה מה אנחנו יודעים שקרה. בנוסף, חשוב להבין שהמלחמה יצרה הרבה רה-טראומטיזציה לנפגעות ונפגעים שנפגעו בעבר והיו נעולים במשך שעות בממ"ד ממש בחרדה, חוו את התופת הזו וזה הגביר אצל הרבה מהם באמת את התסמינים של הטראומה. וכמובן, יש גם נפגעות ונפגעים מסדר שני שחזו באמת במעשי פגיעה מינית מאוד מאוד קשים. לכן אנחנו חושבות שחשוב באותם מרכזי חוסן להכשיר נשות ואנשי צוות לתת מענה מיודע טראומה מינית או טראומה מורכבת שבתוכה טראומה מינית. ונקודה אחרונה, גם חשוב להגיד שאנחנו יודעות שטראומה מינית מאופיינת בדיווח מאוחר ולכן צריך להיות מוכנים בשלל התקציבים שנזרקו פה לאוויר, לתת את המענים האלה באמת בעוד מספר חודשים ושנים שרק אז יגיעו הנפגעות והנפגעים ויספרו את מה שהם ראו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, ישר כוח, תודה רבה. אנחנו עסקנו בנושא הזה באחד מהדיונים פה, היה דיון ייעודי על הנושא הזה ואני יודע שמשרד הבריאות אמור לעשות איזו שהיא עבודה פנימית אצלו, זו לא פעם ראשונה שאני מזכיר את זה, בנוגע למרכזים שמטפלים בנפגעות תקיפה מינית. מה שנאמר אז, באותו דיון, שהמשרד בוחן את הרחבת המענים. זאת אומרת, יש היום כמה מרכזים שמטפלים בנפגעות תקיפה מינית, המשרד היה אמור לתת תקציב נוסף עבור העניין? << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או עבודה נוספת שהוא עושה כדי להבין כמה באמת יש צורך. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> נכון, זה פשוט בנוסף. כי מרכזי החוסן כבר היום נותנים מענים לנפגעות ונפגעים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בנוסף. כן, כן, כן. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> בנוסף, זה לצד זה, נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מאוד מחכה לתשובות בהקשר הזה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> גם אנחנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח גם להתייחס מילה על זה, אם אפשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי זה? לא, לא עכשיו, יש לי פה עוד דוברים שעוד לא דיברו. אליקו, בבקשה. שלך רשות הדיבור. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אני מבקש להתייחס בכמה פנים לסיפור הזה של מרכזי החוסן. המצב בשדרות כיום הוא כזה שחסרים לנו פה, בשדרות, במרכזי החוסן, 100 מטפלים. יש לנו חוסר של 100 מטפלים. היחס הוא יחס יותר טוב מבריאות הנפש, אבל עדיין, זה לא יכול להיות מענה מכיוון שזה סוג של טיפול מה שנקרא קצר מועד ולא ארוך מועד. בין היתר חשוב לי להגיד האם למי שמגיע למרכזי החוסן מתבצע רישום בגין נכות קודמת, בגין מה הנכות. אמרו פה קשר עם ביטוח לאומי, אז אני חושב שהסנכרון הזה חשוב גם כדי שמרכז המחקר יוכל לקבל תמונת מצב, גם משרד הרווחה. ובעצם מה שקורה מכל הסיפור הזה, כל הפועל היוצא זה שבעצם אין גוף אחד במדינה שמתכלל את כל האירוע המלחמתי האזרחי ואני חושב שגם אתה כיו"ר ועדה צריך לקרוא להקמת רשות, כמו שהקימו את מנהלת תקומה, מנהלת אזרחית, שיהיה לנו גוף אחד לפנות אליו שימצה לנו גם את הזכויות. כי מה שקורה, מה שהמדינה נותנת כביכול במסגרת הביטוח הלאומי זה לא מספיק. דבר נוסף, על הנושא של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, אני חושב שלאור כל התקציבים שהוספו פה, מגיעים למרכזי החוסן גם אנשים שעברו טראומות בעבר וזה והם צריכים לקבל סדנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברת על זה גם בוועדה. << דובר_המשך >> אליקו שליין: << דובר_המשך >> אני מדבר, ואולי מדבר גם מדם לבי, וזה דבר שמאוד מאוד קשה לי איתו, אבל אני באיזה שהוא מקום במצב כזה שבאמת בשטח הדברים לא באמת מורגשים. ואני אגיד את זה במשפט אחרון, למשרד הבריאות דווח על ניסיון אובדני של תושב שדרות, בסדר? דווח על דבר כזה, ועד היום משרד הבריאות אפילו לא הרימו טלפון. אני חושב שזו תעודת עניות. במקרה זה אני; אני ניסיתי לקפוץ מקומה שישית – ואף אחד לא עשה עם זה כלום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוי ואבוי. קודם כול, אני רוצה שתדע - - - << דובר_המשך >> אליקו שליין: << דובר_המשך >> ואין לי למי לפנות, ואני לבד, והרווחה היום לטיפולים כנפגע תקיפה מינית אני צריך לנסוע לנס ציונה ולממן אותה מהכסף שלי, את הנסיעה. אני צריך להגיע לראש העיר לבית כדי לבקש את זה, להתחנן עם כל התקציבים האלה? עצם העובדה שלא כל ראשי הרשויות פה זאת תעודת עניות, עצם העובדה שמנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד העבודה לא מצאו לעצמם להגיע לכאן, זאת תעודת עניות. תסתכלו לנו בלבן, ברטוב של העיניים. עם מי אתם מדברים? עם אנשים שהם שבורים, שנשברו מכל המלחמה הזאת, אנחנו אוסף של פוסט טראומה, טראומה מדממת. כמה עוד נשרוד? נשרוד עוד אירוע? עוד מלחמה? עוד משהו? ובסוף מה יקרה? בסוף, אני לא רוצה לנבא שחורות, בסדר? אבל אני רק דבר אחד רוצה, שאנשים יצליחו לחיות בצל הטראומה ושלא יקזזו להם מנכות לנכות כי הדבר הזה זה פשוט סוג של פגיעה בזכויות אדם, בזכויות הומניטריות. והמדינה, בגלל זה אני אומר, דורש וגם פניתי לראש הממשלה בנושא הזה, פניתי בנושא להקים רשות אחודה, אחודה לעניין כל מה שקורה עם המלחמה ותוצאותיה. זו אחריות של כולנו, כולנו באותה סירה. אני לא רוצה שאנשים יעזבו את המדינה, אבל אם המצב הזה יגיע למצב כזה, אני אישית לא אוכל להישאר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, אליקו. אני רוצה שתדע שאתה תמיד רצוי פה ומבורך. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> זה שאני רצוי זה לא אומר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אמרתי שזה פותר את הבעיה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> לא, זה לא אומר שבפרוטרוט אני נוסע לשדרות ויש לי עם מי לדבר. וכשאנחנו מוצאים את עצמנו ללא מענה ובלילות אין לנו מענה, זו בעיה, זו בעיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, אליקו, התכוונתי לומר לך שוב בהקשר הזה שאתה מעלה דברים חשובים, זה מה שהתכוונתי לומר. עינב פרץ, נציגת משרד הפנים, שלום וברכה. שאלנו פה קודם, גם יפתח וגם אחרים בנוגע לנושא של מבנים לטובת מרכזי חוסן, לטובת מקומות שבהם ניתן יהיה לתת חדרי טיפול וכדומה. אנחנו קצת באי בהירות לגבי מי אחראי על הנושא הזה. בסופו של דבר הגענו לכך שהרשות המקומית היא זאת שצריכה להקצות, יש מצוקה גדולה גם בצפון, שמענו מקודם גם בדרום, אני מבין שבאשקלון זה לקראת פתרון. מה את יכולה להגיד לנו על הנושא הזה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> קודם כול, אחרי הדברים שנאמרו כאן קצת קשה לדבר, אבל בכל זאת, אנחנו מלווים את הרשויות המקומיות ואתה היית איתנו בכמה וכמה סיורים. בעצם עד היום שסוף סוף יש את החלטת הממשלה ויהיה גוף מתכלל, משרד הפנים תכלל את כל הנושא מול הרשויות המקומיות ומול משרדי הממשלה. בנושא של מבנים, בגדול, כן, זה באחריות הרשות המקומית להקצות את המבנים למרכזי החוסן וזה לא בטיפול שלנו, אבל אם נצטרך, אנחנו נבדוק את הנושא ונראה איפה יש את הפערים וננסה למצוא את הפתרונות. אנחנו יודעים כמה זה חשוב, אני ראיתי את ראשי הרשויות שמסתובבים כאן, באמת, זה לא שהם מזלזלים במישהו, פשוט יש כל כך הרבה ועדות. אני רוצה להגיד שבכל מקום מרכזי החוסן זה כלי קריטי בשיקום של הצפון ואנחנו יודעים מה הולך להיות לא רק עכשיו, אלא כשהתושבים יחזרו, אנחנו כבר מכירים את זה. וזה לא רק ברשויות המפונות, אני מדברת גם על רמת הגולן וכל אזור הצפון שהיום חווה את הטראומה הזאת של המלחמה. לגבי הפער במבנים, אני אשמח לקבל את הנתונים בשביל לבדוק באילו רשויות חסר ומה אנחנו יכולים לעשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין, אז קודם כול, אני מברך על כך, משרד הפנים הוא חלק מצוות ההיגוי ולכן טבעי שבנושא שקשור לרשויות מקומיות אתם תנסו או תדחקו לתת מענה, אז אני מברך על עצם ההודעה הזו וכמובן, בלה, לעשות את החיבור הזה עם משרד הפנים בהקשר הזה זה חיובי מאוד. תודה רבה. איברהים אל עטאונה, מרכז חוסן בדואי, בבקשה. << אורח >> איברהים אל עטאונה: << אורח >> כן, שלום לכולם. בעצם מרכז החוסן לחברה הבדואית הוא מרכז אזורי שנותן שירות לאוכלוסייה בפריסה מאוד רחבה, 350,000, ואוכלוסייה גם מאוד צעירה, 50% מהחברה הבדואית הם מתחת לגיל 18. מרכז החוסן הוקם בשנת 2016 ובעצם נתן מבחינתי מענה חלוצי לצרכים המרובים של החברה הבדואית בכל מה שקשור לטראומה. בעיקר טראומה אזרחית, מוכנות של הרשויות ובניית חוסן קהילתי. אבל אני, מבחינתי, יש מרכז החוסן של החברה הבדואית לפני 7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר, בשני מובנים. קודם כול במובן של שבר גדול שהתווסף על חברה שהיא מאוד מוחלשת; וב', עם העלייה המאוד מאוד גדולה בצריכת השירות, הן בטיפול הפרטני, הן בחוסן הקהילתי ובתמיכה בצוותים. ואני חושב שאנחנו צריכים להמשיך, לאור הפריסה ולאור זה שהחברה היא מאוד מאוד גדולה, להשקיע מאוד בתשע רשויות במענה הכולל, אוקיי? בשלושת הרגליים, אני מניח שכבר דיברו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דיברנו על זה, כן, נכון. << אורח >> איברהים אל עטאונה: << אורח >> ולעבות את השלוחות. וגם מעבר לסיפור הביטחוני, חשוב לי גם לדבר על הטראומה האזרחית. יש בחברה הבדואית הרבה טראומה אזרחית שקשורה לאלימות, שקשורה לעצם המגורים בכפרים לא מוכרים, שקשורה לצערי גם להריסות בתים. אז מבחינתי, הוא א', שירות חלוצי, ב', בצער אני אומר, אין לו תחליף, אין תחליף. כלומר, אין מענים אחרים בתחום החוסן והטיפול שאם לא יהיה מרכז חוסן הם ינתנו. לכן חלק מהעיסוק שלנו הוא גם בהרחבת אנשי מקצוע והרחבת תשתית מקצועית בכל מה שקשור לחוסן וטראומה על מנת ככה כל הזמן להתחזק לקראת המשברים הבאים שהם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן אתם קיימים? << אורח >> איברהים אל עטאונה: << אורח >> מ-2015. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ומאז אתה מנהל את זה? << אורח >> איברהים אל עטאונה: << אורח >> אני, יש לי קצת דרך, אני משם מההתחלה, מ-2015, ניהלתי את החלק הקליני עד שנת 2021, מ-2021 אני מנהל את כל המרכז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה. << אורח >> איברהים אל עטאונה: << אורח >> תמיד מלווה אותי המחשבה, איך החברה הבדואי הייתה מתמודדת אחרי 7 באוקטובר אם לא היה מרכז חוסן. אני מרגיש שזה התבשל שנים בשביל האירוע הגדול הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תשמע, באמת מדהים בעיניי. אני רואה בזה ברכה גדולה, בהחלט לתת מענה מגזרי מותאם, גם שפתית, גם מנטלית זה ברכה גדולה ואני גאה במה שאתם עושים. דובר כאן מקודם גם על מגזרים נוספים, אני חושב שזה המסלול הנכון. אני שומע אותו מדבר ברהיטות כל כך ובשליחות כל כך שזה באמת מחמם את הלב. אני בטוח שיש מגזרים נוספים ועדות נוספות או כל מיני קבוצות אוכלוסייה שראוי לבנות עבורן את המודל הזה. ישר כוח, תודה, תודה רבה לך. יהונתן שושן, מרכז חוסן באשכול. << אורח >> יהונתן שושן: << אורח >> שלום. אני מבקש להתחיל דיון כזה על חוסן בלהזכיר את החטופים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פתחנו עם זה. << אורח >> יהונתן שושן: << אורח >> אני יודע, אני זוכר, חשוב לי בדברים שלי כי בסוף אלה בני המשפחה שלנו, אלה החברים שלנו, אלה השכנים שלנו ודיון על חוסן חייב לגעת בזה. אשכול, אנחנו מגדירים אותה כמוקד האסון. מוקד האסון, יש לנו 16 יישובים שנחדרו, מתוכם זה בארי, ניר עוז, נירים, עשרה יישובים עדיין מפונים ולא חזרו, 215 נרצחים, מתוכם מטפלת בשם לילך קיפניס, יש 121 חטופים, אז אנחנו רואים את אשכול כמוקד האסון. סתם בשביל לספר לכם, מרכז החוסן פעל בשעות הראשונות, אז מנהלת המרכז עם ארבעה ילדים הייתה בממ"ד בלי חשמל, הפעילה את מרכז החוסן, בעלה בלחימה, הגיע, פינה את הילדים עם האוטו מחורר בכדורים והיא נשארה להפעיל את מרכז החוסן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה שמה? << אורח >> יהונתן שושן: << אורח >> שרית סעד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> וואו. << אורח >> יהונתן שושן: << אורח >> יום ראשון הקמנו שלוחה ברמת נגב, יום שלישי הקמנו שלוחה באילת, יום רביעי הקמנו שלוחה בים המלח, אחרי זה המשכנו והרחבנו את זה. הצלחנו לעשות את זה בזכות המקצועיות שלנו, ההיכרות עם השטח וגמישות ומחויבות בלתי נגמרת של האנשים. מרכז החוסן גדל מ-24 מטפלים ל-250 מטפלים ואנשי מקצוע ומטפלים כיום ב-3,500 מתושבי המועצה בטיפול פרטני. אנחנו עושים עוד הרבה פעילויות אחרות בשותפות עם כל האגפים ברשות. למשל, אנחנו זיהינו שיש צורך בקבוצות של אחים שכולים, אז הקמנו יחד עם הרווחה קבוצות לאחים שכולים. אנחנו זיהינו שיש צורך לעשות איזו שהיא התערבות ממוקדת בנשות הכוננות, אז עשינו עיבוד עם נשות הכוננות ומשמה למדנו שגם יש אנשים ספציפיים שצריכים עוד סיוע יותר ממוקד. זיהינו שיש צורך להתחיל לבנות נרטיב של מה שקרה, אז עם המרכז הקהילתי אנחנו בונים תיאטרון קהילתי. העבודה היא סינרגית עם כל האגפים של הרשות בכל דרך שיש. והעשייה הזאת נעשית, שוב, בזכות הגמישות, היכולת להכיר את השטח, המקצועיות והמחויבות וההיכרות של האנשים עם השטח. אנחנו כן נתקלים בקשיים בחודשים האחרונים וזה חייב להיאמר. אנחנו צריכים וקיבלנו ואני מכיר הרבה שנים את בלה וטלי ואת משרדי הממשלה ובאמת, הכרת הטוב על כל מה שנעשה ונעשה המון לטובתנו. אבל אנחנו נתקלים בהמון, אנחנו צריכים שישאלו אותנו מה אתם צריכים בשביל להמשיך לעבוד ובחודשים האחרונים זה כבר פחות קורה וחשוב לציין את זה. אני נותן דוגמה קטנה, קיבלנו הודעה שעבור מטפלים, אנחנו יכולים לשלם להם משכורת, נסיעות, רק החל מהקילומטר ה-31. אשכול היא פריפריה רחוקה, גם ככה קשה להביא מטפלים. הצלחנו להביא מטפלים בזכות המון המון מערכים, אבל אנחנו לא יכולים לפעול עם קריטריונים כאלה, צריך להתקיים שיח עם השטח. המשאבים, התקציב, הוא לא טועה ואנחנו אומרים את זה מההתחלה, שהתוספת היא מבורכת, היא גדולה, היא חשובה, היא לא תואמת את הצרכים בשטח. אנחנו צריכים תקציב יותר גדול, אמרנו גם כמה אנחנו צריכים. זהו, אז זה מה שיש לי לסיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תשמע, קודם כול, מרגש תמיד לשמוע את המסירות, איך נקרא לזה? אפילו הקרבה עצמית כל כך גדולה כמו שתיארת, שרית אמרת, נכון? מה שהיא עשתה באותו יום, באותן שעות והניהול הזה, באמת מגיע פשוט להצדיע לה ובכלל לעבודה שלכם בתוך כל התופת הזו עם היישובים שבאמת חטפו הכי הרבה. ואתם מתמודדים עם קושי לא פשוט, אני בהחלט מתחבר למה שאמרת בסוף הדברים, הראייה כלפיכם צריכה להיות ראייה פתוחה יותר, ככל הניתן כמובן ולתת להם את מסגרת המענים באופן נרחב כדי שיוכלו לתת את מה שהם צריכים לתת. בסופו של דבר הם באמת שלוחי ציבור שעושים עבודה נפלאה. אני אבקש שתתייחסו לזה, אני אתייחס לזה במסקנות ואנחנו נקבל על זה גם כן מענה בהמשך. אני צריך לסיים כבר את הדיון הזה, אני רוצה לעבור לדברי סיכום. אני אעבור לדברי סיכום, אבל אני רוצה להגיד תודה באופן אישי ולהזכיר אחד אחד מהדוברים פה ממרכזי החוסן. אז יפתח, דליה, טלי, מורן, יסמין, איברהים, יהונתן, רעות, אני מקווה שלא פספסתי אף אחד, תודה לכם, אני חושב שמה שאתם עושים זה שליחות אמיתית, בפרט בתקופה הזו. עם ישראל, חלק גדול מאוד נשען על המענים שאתם נותנים, אז תודה באופן אישי. אני עובר לסיכום. ועדת הבריאות מודה ליוזמי היום המיוחד וכמובן לכל המשתתפים בדיון הזה. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות מידע על מספר הפניות למרכז החוסן לחברה הבדואית ולשלוחותיה ועל זמני ההמתנה ועל הפעולות הנעשות בקרב האוכלוסייה הבדואית כדי להגביר את המודעות ולהנגיש את שירותי מרכזי החוסן לאוכלוסייה. זה בהמשך לדבריו של חבר הכנסת עטאונה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ומשרד הפנים למצוא פתרונות למחסור במבנים ובדגש על מבנים ממוגנים לפעילות מרכזי החוסן. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה החברים בוועדת ההיגוי העליונה להעביר את תקציבי מרכזי החוסן לבסיס התקציב כדי לאפשר למרכזי החוסן ודאות תקציבית ואפשרות לתכנן לטווח ארוך, בהמשך לדברים שלך, יפתח. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ומקופות החולים להבהיר מה נעשה ומה מתוכנן לעשות למען התיאום בין מרכזי החוסן לשירותי בריאות הנפש ולהבטחת רצף טיפולי. זה פחות עלה כאן בדיון אבל זה נושא שאנחנו רוצים להתמקד בו, לראות שאנשים מקבלים לטווח ארוך. אין לנו זמן, הייתי נכנס לזה, אבל זה ארוך, נקבל בכתב. הוועדה מבקשת לקבל התייחסות המשרדים בתוך חודש, אני מקווה שבהקדם כמה שיותר וכמובן הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא החשוב הזה. תודה שוב, תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב ראש, הייתי מכניס גם את ההתייחסות להרחבת - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> וגם הנושא של הסדנאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אנחנו נכניס אחרי הדיון. תודה רבה לכולם, עד כאן, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:11. << סיום >>