פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 54 הוועדה לביטחון לאומי 30/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 201 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, כ"ב באייר התשפ"ד (30 במאי 2024), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> סיור בעיריית נצרת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: נועה ברחד – עו"ד, מנהלת תחום בכיר, משרד ראש הממשלה רואי כחלון – ר"מט למלחמה בפשיעה הערבית, משרד ראש הממשלה ורד פולק – רח"ט ערביי ישראל, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה ליאור מזרחי – ראש מנהלת מערכי אכיפה שיטור עירוני, המשרד לביטחון פנים רמי שוורץ – מרכז המחקר והמידע אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע עלי סאלם – ראש עיריית נצרת שריף ספדי – מנכ"ל עיריית נצרת יוסף עיאד – סגן ראש עיריית נצרת סביח מלחם – מנהל מחלקת אכיפה עירונית בעיריית נצרת נצ"מ אייל קהתי – מפקד תחנת נצרת פקד אסמעיל סואעד – מפקד שיטור עירוני בעיריית נצרת ח'אלד בוטו – מנהל אגף תרבות, נוער וספורט בעיריית נצרת פואד עווד – במאי תיאטרון אחמד מרואת – ארכיאולוג, מנהל ארכיון נצרת טויבי זוסמן – מנהלת לשכת ח"כ צביקה פוגל יקותיאל צפרי – דובר הוועדה לביטחון לאומי מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: דניאל ג. איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור בעיריית נצרת << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בעשר הדקות האחרונות הזדמן לי לשבת קצת עם ראש העיר והמנכ"ל, ועוד לפני שאנחנו מתחילים את הביקור, אני יכול להגיד לכם שהוקסמתי ממנו. תענוג לשמוע אדם עם רוח וחזון כמו שלך. באנו לכאן בעיקר מתוך רצון להבין את כל הנושא של השיטור העירוני בנצרת. לשמחתי, בהמלצת הוועדה השר לביטחון לאומי החליט ללכת בשנים הקרובות על סגנון חדש של שיטור עירוני, כלומר כל הרשויות יקבלו שיטור עירוני, רק שכל רשות תקבל שיטור עירוני לפי המאפיינים של העיר, של האזור – אם זה חקלאי, אם זה אזורי, אם זה עירוני – כל רשות על פי הגודל ועל פי העיקרים שאיתם הוא צריך להתמודד. אחד הנושאים הכי חשובים לנו זה שיטור עירוני בחברה הערבית, ואמרו לי "בוא תלמד בנצרת". לשמחתי נמצא איתנו ליאור, שהוא מוביל את הפרויקט הזה, התחום הזה במשרד לביטחון לאומי. הבאתי גם את רואי כחלון, שהוא יועץ ראש הממשלה לענייני הפשיעה בחברה הערבית, כך שכולנו באנו לשים פה יד. מצד שמאל יושבים אנשי הוועדה – לאה גופר מנהלת הוועדה, טויבי שהיא מנהלת הלשכה שלי, קותי שהוא הדובר של הוועדה, רמי ואורלי, אנשי הממ"מ אלה שאחראים על כל המידע, מחקר והתוצאות של מה שאנחנו עושים ומה שאתם עושים כדי שבאמת נוכל לקבל החלטות טובות בהמשך, נמצאת פה גם ראש תחום אכיפה. - - - באנו לפה בעיקר לשמוע, להבין, לראות, ללמוד, כדי שאת הלקחים שלך נוכל ליישם במקומות אחרים. תודה רבה על הנכונות לקבל אותנו ועל האירוח. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> תודה. בוקר טוב חברים. רבותיי, הקצין. אני אומר לכם, אם היו לי כמה קצינים כאלה אתם צריכים להבין, אני הייתי עוזר יותר לכל המדינה. יש אנשים שבאים לעבודה ויש אנשים שבאים לעבוד. יש לו אחריות מלאה והוא מלווה אותנו בשיטור העירוני קודם כל, סביח אחראי על השיטור העירוני ושריף המנכ"ל. ברוכים הבאים, אני מברך אתכם. באתם לנצרת, עיר מיוחדת, עיר אצולה, עיר תיירות. לא פחות מירושלים. אבל על המצב שלנו במדינה, מאז ומתמיד אנחנו משלמים מחיר כבד. אין לי מה לעשות, אין לי תיירים, בתי מלון עם מפונים, הגיעו במלחמה, קיבלתי מהצפון – מקריית שמונה, מערב אל-עראמשה, ומעוד מקומות ונשארו כמה חודשים, מאז תחילת המלחמה ועדיין חלקם פה. והיו לי גם בעיות עם המפונים מערב אל-עראמשה, משפחות שהסתכסכו ביניהם עד כדי קרבות יריות והלכתי והפרדתי ביניהם, ולמרות הכול קיבלתי אותם כמו שצריך, פתחתי את דלתות כל המלונות ואמרתי להם ואמרתי לכל האחראים במדינה, ואם יחסרו לנו מלונות, גם הבתים שלנו פתוחים בפניהם. זה לא משהו חדש לי, גם כשהייתה השריפה הגדולה בכרמל, בחיפה פתחתי את המלונות ואת הבתים. אני בן אדם נאמן למדינה, אני גאה בזה. אני חי במדינה ונאמן לה. אני מאמין בקיום, לא בדו-קיום. אין דרך אחרת אלא ביחד. מי שלא טוב לו, יכול ללכת, שלא יקלקל. לא טוב לך? לך למקום אחר. אני משתדל לעשות טוב בנצרת. אני בקשרים טובים עם כל ראשי הרשויות פה, לא רק הערבים. אני הסגן הלא רשמי של חיים ביבס, ואני נותן עזרה היכן שצריך. לפני כמה שנים, לפני שהתחלתי בשיטור עירוני, הייתה לי ישיבת מועצה עם חד"ש, רצו לבטל את השיטור העירוני. או שיטור עירוני או קואליציה. אני אמרתי שיטור עירוני. - - - כך התחלתי בשיטור העירוני ולא הייתה מועצה, ומאז המשכתי שם. בלי השיטור העירוני אני לא יכול להתקיים. אתם צריכים לעזור לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו 11 שוטרים ושבעה פקחים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, מכוניות, אני מדבר על - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני אשמח לשמוע קצת על השיטור - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אתם תקבלו את הכול, רק אני רוצה שתעזרו לפחות בעוד חמש מכוניות. אם תתנו לי עוד חמש מכוניות אני אשלוט בנצרת, בחברה הערבית, יש לי בכל שכונה שיטור עירוני, שעונה לי בלילה. אני חי עם המשטרה, בשיתוף מלא עם המשטרה. כל דבר שקורה אני לפני המשטרה נמצא, אם זה ירי, אם זו כל בעיה אחרת. אכפת לי מהעיר, אכפת לי מהמדינה, אכפת לי שקט. אם אתם יכולים להוסיף לי נוף הגליל, יש לו 11 ניידות, הוא 50,000, אני 120,000 יש לי חמש ניידות. היום, בלי השיטור העירוני אני לא יכול בכלל. הוא עושה את העבודה בכל התחומים. אם זה בתוך נצרת, אם זה בשכונות, אם זה בכל תחום – השיטור העירוני הוא הכתובת. אם קורה משהו אני לא מתקשר למשטרה, אני מתקשר לאחראים בשיטור העירוני. השיטור העירוני הוא הצלחה אצלי בנצרת ובלעדיו אי אפשר. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> קודם כל ברוכים הבאים לנצרת. אחרי הביקור הזה נעשה סיור ותכירו את נצרת. זו עיר יפה אבל יש בה בעיות. אנחנו היינו הראשונים להקים את השיטור העירוני בחברה הערבית. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> שהקמנו את היחידה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אני לא יודע אם יש בחברה הערבית עוד יחידות שיטור עירוני. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אדוני ראש העיר, יש 21 יחידות. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אני גאה בכך ורוצה בכך. אני היום רשום כ-90,000 או 86,000, כך רשום, אבל היום בנצרת יש יותר מ-130,000. עכשיו סיימתי את שכונת הגליל הם 30,000 ואני בונה עוד שכונה על ידה, אני אגיע ל-200,000 עד 2027, אבל אני היום בלי השיטור העירוני לא יכול להתקיים. עם כל הכבוד למשטרה, זה בסדר, אבל השיטור העירוני מסתובב יום ולילה. בכל מקום אתה תמצא אותו והוא יענה לך מיידית - - - . אהלן יוסוף, בבקשה, בוא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אתה אומר שיש 21? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> 21. מתוך ה-21, 18 מבצעיות ועוד שלוש בהקמה. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> בכל מקום שיהיה שיטור עירוני, אפשר לשלוט ויהיה לנו יותר טוב ויותר שקט. קודם נכנס יוסף עיאד, סגן ראש העיר. הוא גם איש עסקים אבל הוא גם סגן ראש העיר בהתנדבות, הוא בא לעזור. בבקשה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני בא מהבית הראשון והיחידה הראשונה בחברה הערבית שהקימו בנצרת ב-2010. כשהקימו פה את השיטור העירוני ב-2010 היו בנצרת 80-70,000 תושבים. קצב הבניה בתקופה של ראש העיר מהיר. יש לנו עכשיו בניינים רבי-קומות, לא צמודי קרקע. העיר גדלה. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> חשוב שתדעו, אנחנו העיר היחידה בחברה הערבית שמאז 30 שנה אנחנו בונים בנייה רוויה, בקומות, יש לי עד 12 קומות וזה מה שעוזר לי. כל השטח שלי זה 14 - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> יש לך עתודות קרקע? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> בלי זה אי אפשר, שכונת הגליל עד 12 קומות, אין לי. כל השטח שלי בנייה רוויה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> לא, זה מעולה. זו תובנה שאתה לא רואה במקומות אחרים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אין לי אדמה. אני 14,500 דונם. זה מה שיש לי. לנוף הגליל יש 70,000 דונם לשם השוואה, זה מה שכואב לי. ואני עושה טוב בהרבה, בהרבה יותר. החלטנו לבנות בנייה רוויה - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> הוא אמר, ב-2010 נצרת הייתה 70,000 והיום היא 120,000, תוך 14 שנה גדלו כמעט פי 2? נתון שלא שמעתי בעולם. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אני לא אכנס למספרים, אבל היום אני מעל 120,000. עכשיו בכל שכונה חדשה רק בניה רוויה. שכונת הגליל אתם תראו איזו בנייה, איזו שכונה. זה נצרת. אני עכשיו בונה עוד שכונה, יהיו עוד 50,000. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> זה מחיר למשתכן? כי בחלק מהיישובים עשו מחיר למשתכן שלא הצליח. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אני אחד שלא מאמין בזה. אני לא מתערב בזה. אני רוצה להיות נקי. אני רוצה בנייה רגילה. מי שמגיע, שישלם במקום שישלם כמה שישלם, אבל לא רוצה. המשתכן לא בסדר שקבלן בונה וזה לא מוכר במיליון וחצי, בא מוכר שם במיליון. זה לא בסדר. אני לא מתערב בזה. לא חשוב. בינתיים, אני בונה, ויש קבלנים, בנאים ויזמים. אני מתכנן לבנות עוד שכונה של 50,000, רק בנייה רוויה מעל 12 קומות. עכשיו אני מוכן לתת עוד גם שתי קומות – 14 קומות. הצעירים לא רוצים וילה כמו ההורים שלהם, רוצים את הדירה, רוצים את המחסן שלהם, את החניה שלהם, חונה, עולה במעלית, הוא ואשתו. היא עובדת, הוא עובד. עושים שני ילדים וחתול או כלב - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> רק בשביל להבין, המטרה של זה בעיקר לתושבי העיר, נכון? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, לא. באים מבחוץ אני לא יכול להגיד "לא", ואני רוצה יהודים, יש לי הרבה עסקים של יהודים אבל היהודים לא באים לגור אצלי בנצרת. בנוף הגליל יש לי היום בין 40%-30% ערבים. עסקים מצליחים היהודים אצלי, ואין. אתה תסתובב ותראה אם תדע מי זה ערבי ומי זה יהודי. אין לי שום בעיה. כל החיים אין לי בעיות, אין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בגלל שהם נותנים שירותים מאוד טובים כי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביום-יום בשוטף - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אין, אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מסחר יהודי פה, יהודים מגיעים למסחר לא כבעלי עסקים אלא - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> כשהיו לי עסקים היו באים מכל הארץ אבל אין היום אני מובטל, מאז הקורונה אללה יוסתר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בימי שבת פה בנצרת היה רץ. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> כן כשהיית בא בשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 35 מיליון שקלים רק משבת - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> שישי ושבת אף אחד לא יכול להיכנס. היו באים אליי 150,000 יהודים בשבת, ויש כאלה שהיו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המלונות פה היו מלאים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אין, בתי מלון אין מקום, הוא יודע. בתי המלון היו מלאים יהודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המסעדות פה חבל על הזמן. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> וגם בעיר העתיקה אתם תראו את החדרים ובתי המלון הקטנים שעשיתי בעיר העתיקה, היהודים היו באים ישר לעיר העתיקה לבתי המלון הקטנים האלה, אבל היום מת. מת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במיוחד בחגים המוסלמיים היה פה בכלל, כחלון היה פה - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> הוא מדבר איתך על השוטף, לא על החגים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר שבתקופת החגים יש לך פה עומס של תיירים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> גם המוסלמים וגם הנוצרים. אתה לא תגיד מי זה מוסלמי ומי זה יהודי ומי זה נוצרי. ואל תשאל אותי מה אתה, מוסלמי או נוצרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו עיר שמשכה אליה נוצרים מאז ומעולם. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> זו העיר של הנוצרים, עיר הבשורה זה נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק, אי אפשר להתעלם. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, אני לא מתעלם. זו עיר הבשורה. אבל בחגים נוצרים ומוסלמים מלא. למה אנחנו מצליחים? זו עיר הבשורה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אבל עכשיו גם בתקופת החגים יש לך בעיה לאכלס? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> כן. על זה אני אומר, מה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ועכשיו כשאין קורונה, למה עכשיו לא באים? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> בגלל המלחמה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> בגלל המתח בין יהודים וערבים? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, לא. אצלי בנצרת אין ערבים ויהודים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אז מה זה קשור למלחמה? עכשיו אנשים הולכים לבלות בתל אביב, הולכים לבתי מלון בהרצלייה. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> מי שיש לו קצת כסף הולך למלון, החלק הרגיל, מעל 70% אנשים רגילים, הם חיים בקטן, שוואיה-שוואיה. יש פה 20% שיכולים היום לנסוע לדובאי, אבל כמה זה, זה 10%, השאר יכול ללכת לדובאי? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> יש פה מפונים מהצפון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היו פה מפונים. הם אירחו פה בנחלה מפונים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אמרתי שהיו מקריית שמונה ועוד מקומות. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> לא, עכשיו יש פה מפונים? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, הם חזרו. מתי שהם רוצים אנחנו פותחים את הדלתות ומקבלים אותם. היה את קריית שמונה מהצפון, היה מערב אל-עראמשה. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> את קריית שמונה לא החזירו עדיין. העבירו אותם למקומות אחרים? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> יש לנו מעט מקריית שמונה, אבל את המפונים קיבלנו את הרוב מערב אל-עראמשה מבחינה חברתית, בתי ספר - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, אתה טועה - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> - - - אצלנו היו הרבה מערב אל-עראמשה, היה מקריית שמונה ומעוד מושבים מהצפון. ערב אל-עראמשה חזרו, מקריית שמונה נשארו ברמדה וקצת פה במלון בשם בלנד, אבל לא כמו שהיה פעם. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> היום הם חזרו. אנחנו לא סילקנו אותם, אנחנו מקבלים אותם. מערב אל-עראמשה עשו לנו בעיות ובכל זאת השארנו אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל המפונים שהחיליטו לעזוב את בתי המלון וללכת לדיור - - - << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> למענק אכלוס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק. כן, בבקשה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אז אני בכוונה הזכרתי את ההקמה ואת המספרים כי אנחנו היום עם אותם נתונים כמו שהיינו ב-2010 מבחינת תקן פקחים, תקן שוטרים, תקציב, רכבים. העיר גדלה, יש לנו קצב בנייה מהיר בעיר, קופת ראש העיר בונה שלושה בתי ספר - - - אז העיר גדלה והשיטור העירוני נשאר עם אותו תקן ואותו מספר של שוטרים, פקחים ורכבים. חייבים להגדיל את השיטור העירוני, כי גם העיר גדלה. גם יש לנו 5-4 שכונות נוספות בעיר מאז 2010. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פה אלמנטים של עיר ללא אלימות, מצלמות, כל הדברים האלה? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> זה סתם, הממשלה משקיעה כסף על עיר ללא אלימות אבל זה שקר, סתם משקיעים כסף. שמו אדם לכל בית ספר סתם לא עובד, מי שאחראי גם לא עובד, זה סתם, צריכים לחשוב על דבר אמיתי - - - זה, "עיר ללא אלימות", אל תשקיעו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> טוב שאתה אומר. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> יש לי אפילו, לא עשו כלום חוץ מלהפריע, הלכו לבית ספר להפריע. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ליאור, איך עובד המבנה של השיטור העירוני? זה מאצ'ינג? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> כן. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אתה דיברת על אירועי אלימות. לפני שישה חודשים ראש העיר, אמר "אני לא רוצה אלימות, לא כלום. אני מקים מערך מצלמות על חשבון העירייה". << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> והמוקד יושב פה? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> כן. קישטנו חלק גדול מהעיר במצלמות. גם ממשיכים, יש לנו עוד שלב. מצלמות שמחוברות לעירייה ולמשטרה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני מטפל בנושא המצלמות בהיבטים אחרים. אנחנו יודעים שחלק מגורמי העירייה מאוימים על בסיס מידע שעולה במצלמות והם צריכים להעביר למשטרה וארגונים שמאיימים עליהם, עובדי המוקד מאוימים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> באים אליי המשטרה ומבקשים. היה לנו בשכונת פאדל, היה לי כך שהיו - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> לא, אני שואל אם מגיע אליכם. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> מגיע. אבל אתה צריך להיות חזק. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני שואל, במקומות אחרים זה לא עובד? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> לא. אנחנו בלי אישור ראש העיר לא נותנים. כשאנשים רואים שראש העיר נתן את ההוראה לנתק את המצלמות - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> יש ונדליזם במצלמות – מורידים לכם מצלמות? פוגעים בהן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא, יש ראש עיר צריך להיות חזק, לא צריך להרשות אלימות. ראש העיר צריך להיות חזק, גם כשהוא בא עם הכסף הוא לא צריך לבוא עם הידיים למטה, באתי לכאן עם כמה מאות מיליונים, היו לי 500 פועלים, באתי לשבועיים - - - אם ראש העיר חלש כספית הוא לא יכול לתת כלום. קח ממני עצה. אני עוד מעט בונה - - - אז הם עוד לקחו אותי לעוד חמש שנים. ראש עיר צריך להיות חזק כספית, בא לתת ולא בא לקחת. ידיים למעלה, לא מלמטה. אני לא עושה חשבון לאף אחד. איימו עליי משפחות הפשע עכשיו - - - ג'וואריש, בכרי, מול חרירי, אצלי אני מוכן לכול. - - - << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> הכנו מצגת אבל אני רוצה לסיים בשני דברים. לפני שבוע נתן לנו הוראה ראש העיר לפנות את מדרכות העיר מדוכני הסוחרים שהשתלטו עליהן. יש אנשים שהשתלטו על המדרכות מוכרים, סמים - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> כל העבריינים. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> המשטרה הופתעה כשאמרתי להם שראש העיר רוצה לפנות את מדרכות העיר ולנקות אותן, יש לנו כמעט 70 דוכנים שהם שולטים בעיר. לפני יומיים פירקנו דוכן של 80-60 מטר, מסעדה. זה לקח לנו יום שלם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השתלטו. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני אומר לך המשטרה לא האמינה שראש העיר רוצה להיכנס בזה. אלה לא אנשים נורמטיביים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> התחלתם עם הפינויים? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> כבר סיימנו. נותרו לנו 20%. אני אראה לך תמונות. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ועבר ככה בלי בעיות? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> שיבואו יהרגו את ראש העיר, מה הבעיה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> יש לנו עוד בעיה, שזה גם פרויקט של ראש העיר, אתה יודע שיטור עירוני אנחנו עובדים לפי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משילוט אמיתי, כלומר זה כאילו דוכן, אבל זה משילוט. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> מהצד הזה השיטור העירוני הם העזרה של המשטרה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> נתן לנו ראש העיר חלקת אדמה שעולה כמעט 60 - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אדמה שלנו, מה שאנחנו מפרקים, מכניסים באדמה שלנו. מי שרוצה שיבוא לקחת את החנות שלו משם. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני אראה לך את המחסן בסיור כי אנחנו הולכים גם כקבוצה - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> חברים, יש לו"ז. ראש העיר צריך איזשהו כוח, שיתוף פעולה מלא עם המשטרה, אני בקשר עם הממ"ז, עם הימ"ר, עם מפקד התחנה, עם השיטור העירוני, עם השוטרים הקטנים, עם המודיעין. קצת עם השב"כ יש לי דיבור גם. אני לא מתבייש מאף אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מפקד התחנה? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אייל קהתי. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לבחור יש ניסיון ויש לו צוות, אבל יש לנו ממ"ז, שוקי, קצת יותר - - - מה שאני רוצה ישר אני אומר למשטרה. ככה יש לך כוח. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אנחנו בעיקרון כשיטור עירוני עובדים לפי התוכנית שמכינים שוטרי מג"ב, ראש העיר, היעדים של ראש העיר ומפקד התחנה. שני יעדים ששם לנו ראש העיר חוץ מלהיות נוכחים בנצרת, להפגין נוכחות, יש לנו את העניין של הרוכלות, אנחנו עוד מעט מסיימים עם זה, ויש לנו נושא שקיים בכל המדינה, אלה השב"חים שנמצאים בצמתים. היו פעם שהיו מקבלים נדבות, היום הם מציקים לאנשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם ישנים פה? חלקם שמגיעים ישנים בנצרת? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> הם לא ישנים, הם גנבים, הם מפריעים, הם דופקים על החלון של אישה או ילדה - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> זו תעשייה שלמה. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> השיטור העירוני אני אומר לסביח כל הזמן "תעשה מבצע", לוקחים אותם זורקים אותם, הם ישנים שם - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אתם לוקחים אותם לשם? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> - - - הם לא משתפים פעולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חשוב, שיתוף פעולה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> עושים מבצע, יוצאים ב-05:00 עם השוטרים, עם - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> למה לא שמים גם אצל גוף אכיפה? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> ראש העיר הקצה אוטובוס, לקחנו אותם כי יש בעיה עם הילדים לשים אותם במעצר אם יקרה משהו אנחנו אחראים. חברנו לחטיבת יהודה, ארבע שעות נסיעה, שמנו אותם שם, - - - אני לא יודע אם לקחו להם את הכסף או לא לקחו, כל אחד 20,000 שקלים לילד. זה עסק משגשג. זה לא איזה אחד שבאמת, זה הפך לעוד עסק, ויש אנשים שמעסיקים אותם. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני שואל שאלה אחרת. אתה מאוד נחמד שאתה לוקח אותם באוטובוס לזה. למה אין גוף אכיפה שקולט אותם? אני הייתי בכלא אופק בשבוע שעבר, יש לך שם כמעט 100 ילדים שב"חים במאסר. מישהו מטפל בהם, אבל לא יכול להיות - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> היה שיתוף פעולה עם המת"ק שהיה לוקח אותם - - - אני לא צריך לנסוע לחברון, עד לג'נין, אבל בגלל המלחמה, אחרי המלחמה הפסיקו, אין שיתוף. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לפני כמה שנים היה לי שיתוף פעולה עם מחלקת הרווחה שלי - - - לא סתם. היינו מגיעים לרווחה שם - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> יש מישהו שמנהל אותם פה? כי כל הילדים - - - שאלת שיתוף הפעולה המשטרתי אם אפשר לסמן את הקבלנים בשביל שבסוף הם דואגים לילדים איפה לישון פה. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אתה אמרת נכון, יש להם קבלנים, הקבלנים מעסיקים אותם. ואני לא יכול להגיע לקבלנים. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> זה היה שינוי חקיקה עכשיו, רואי, המלינים, המעסיקים ואלה שנותנים להם לישון עכשיו החמירו את החקיקה איתם. עברה חקיקה חדשה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> יש בעיה בחקיקה גם. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> אבל זה השתנה. החקיקה שונתה עכשיו. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> לא, הם ילדים קטנים. הם מתחת לגיל 12. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> ענישה של המלינים, הממ"מ הוחמר. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אין לך חקיקה מספיק טובה למסיעי שב"חים? << דובר >> ורד פולק: << דובר >> עכשיו זה הוחמר נגד הממ"מ – מלינים, מסיעים, אלה שנותנים לישון. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> במלחמה הם נעלמו כמה שבועות ועכשיו חזרו בחזרה ומפריעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא מופיע בתחולת המשימות של השיטור העירוני. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> זה לא מופיע בצורה כזו מפורשת, אבל זה בהחלט לפתחו של השיטור העירוני כי אתה מדבר על מרחב ציבורי. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> וגם פוגע באיכות חיים. זה שמציק לאישה - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> זו איכות חיים פר-אקסלנס. ואתה יודע מה, סליחה, צביקה, תיקון, זה כן מופיע. קבצנות, רוכלות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אתה יודע, יש פה היבט נוסף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השב"חיות יותר גרועה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> זה אתה מתעסק איתו כל המשמרת, אתה לוקח אותו לתחנה, חוקר אותו, מעמיס אותו לג'נין, חוזר מג'נין, מחזיר את המיניבוס - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> בנוגע לאפקטיביות. ברגע שהם רואים שהשיטור העירוני אוסף אותם כל הזמן מהצמתים, הם חוזרים רגיל או שהם אומרים "תקשיב, פה לא טוב לעבוד, אנחנו נעבור למקום אחר"? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> הם נוסעים, הם מתחלפים. אלה שבצומת אום אל-פחם באים אלינו, הולכים לצומת מגידו, ממגידו מחזירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשייה מוסדרת. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> לא יודע מה יהיה. גם בכל נצרת, לא רק בצומת אחד. איפה שיש שצומת אתה תראה אותם. << דובר >> ורד פולק: << דובר >> עכשיו כשחניתי פנה אליי מישהו וביקש ממני כסף. - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> בנצרת זה עוד הכי פחות, כי אנחנו עובדים על זה בנצרת. אני הולך לכפרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לנו נכון להיום הסתכלות כוללת על נושא השב"חים כדי שמישהו ירכז את העניין. אין. כל גוף מטפל בחלק אחר, מה שאומר שאנחנו מטפלים ב-20% וב-80% לא מטפלים. זאת הבעיה. אבל זו בעיה שלי ושלך, ראש העיר. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> הבקשה שלי, תנו לנו עוד שתיים-שלוש ניידות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ביקשת חמש לפני רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הוא נחמד, הוא עשה לך הנחה. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> תביא לנו שתיים, חמש, כמה שיותר – יותר טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואתה תשים פקחים? << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> יש לי שניים. הם אחד, אתה שניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע, אבל שם אין לכם את זה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> לא. עכשיו אבל הוא נתן לנו לעבוד שעות נוספות, שישי-שבת. זה מכסה על החוסר. כשהפקח עובד במקום לעבוד חמש - - - אבל מבחינת משמעות תמיד אנחנו בעודף. אף פעם לא מחסירים בתנועות. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> חברים, השיטור העירוני עוזר עכשיו. "עיר ללא אלימות" זו סיסמה ריקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול טוב. שמעתי, ורשמתי. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> שיטור עירוני זה החמצן שלנו. זה בתיאום מלא עם המשטרה, עם המפקד, עם הימ"מ, עם הממ"ז ושיהיה בריא - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אני ברוך השם דואג ויש לי שיתוף פעולה מלאה עם המשטרה. בשביל זה אנחנו מצליחים. - - - << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני אגיד משהו מרגש. ראש העיר היה לידי צמוד, היה יושב אצלי בבית. היה לי מקרה לפני שנתיים בגלל דוח חניה שרשמתי, ירו עליי שמונה כדורים – שישה ברגל שמאל ושניים ברגל ימין. נתנו תיקים ושמות, אני ידעתי מי באו אליי, ואמרתי "עוד יומיים יבואו ויחסלו אותי". ברוך השם קמתי מהמצב הזה - - - בעזרת ראש העיר שתמך בי מאוד. אני אומר לכם הוא כמעט היה יושב אצלי בבית לא עזב אותי. היו לי אפילו מקרים מצחיקים בבית חולים שבא רופא רגיל, מטפל בי, אז הוא מתקשר ואומר שמנהל המחלקה יגיע. הייתי מאוים שנה שלמה בדרגה שש, שמירה עליי, שמירה על הבית, על הילדים. היה משהו קשה. חזרנו לעבוד, אני עובד עם ראש העיר, נותן הכול. לא מפחדים. ממשיכים. לא יעצרו אותנו. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> ביקשתי אישור לנשק, קיבל. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> כן, - - - וממשיכים, שתדעו מה זה נצרת, מה זה לעבוד בנצרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוציאו את כל הכדורים או שאתה עוד הולך עם עופרת בגוף? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> הוציאו הכול. ממרחק אפס ירו בי. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> הוא לקח את הילדים, חיכו לו. עד שחזר ירו בו. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> הם היו במעקב, שלושה רכבים, חסמו צמתים. עשו מבצע. יש עוד שראש העיר תמך בנו היה בשכונה הכי קשה בעיר, בשכונת ספאפרה, מישהו ירה על הניידת של המשטרה על שוטר ופקח, ופגע. שוטר החזיר, ירה - - - נהרג. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני כמה שנים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> ירו עלינו, אנחנו ירינו עליהם והרגנו אחד. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> השכונה הכי קשה בעיר זו ספאפרה ולולא ראש העיר, היינו בלי שיטור עירוני. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אחרי שנהרג אחד, נצרת - - - חיזקתי אותם. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> יש ראש עיר חזק, תגדילו את היחידה, תנו לנו עוד ניידות שנהיה כוח חזק. במקום ללכת לשכונה עם ניידת, יהיו שתי ניידות. ככה נותנים לתפקד. אנחנו רוצים לעבוד, ראש העיר רוצה לעבוד, אבל תנו לנו את האמצעים. בקשר לפקחים אתה אומר אם יש לי חוסר פקחים בגלל הדרישות של - - - הוא מקשה עלינו. הוא רוצה בן אדם שבחיים לא אמר שלום לאף אחד, בודקים אותו שריטה לא עשה בחיים שלו. אז פוסלים לנו הרבה אנשים מועמדים. מגישים מועמדים. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אצל הערבים, אפילו ראש עיר יש לו גם תיק במשטרה, אין דבר כזה אצל הערבים, אין אחד. אתה תמצא בכל מקום, יש לו משהו. באמת, שחררו קצת. אנחנו לוקחים פקחים חזקים גם. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> המכרז היחיד בעירייה שבטוח שתביאו פקחים זה השיטור העירוני. ראש העיר אמר לי מתי שיש לך פקח תביא אותו שיהיה בשכונה, אבל אנחנו שולחים את הטפסים ולא, פוסלים אותו. אפילו היו שני פקחים בתקן עבדו, פתאום אומרים "תפסיק את העבודה שלהם נפסלו - - - ", אנחנו לא יכולים לתפקד וראש העיר לא מקבל. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> היית מעדיף שיהיה מידע שאומרים לך "תקשיב, הוא, הפקח הזה, אולי אתה לא יודע, מקושר לארגון פשיעה" שהוא לא יכול להגיד לך איזה - - - אתה לא יודע למה הוא נפסל ביחב"מ. זה מה שאני מתכוון. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> אני בודק את זה, אני יודע אם הוא קשור לזה. אני יודע למי הוא לא קשור. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> - - - בגיל 18 עשה משהו קטן, לא פשע, ראש העיר - - - עכשיו נציג לכם את המצגת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> ברוכים הבאים. ראש העיר דיבר מהבעיות של העירייה. תחנות המגזר ללא שיטור עירוני לא מתקיימות. בחברה הערבית, לא מתקיים. אתם לא יודעים כמה אנחנו עוזרים בתוך התחנה, כשיש לנו גם מצוקה של שוטרים. שיטור עירוני זה נכס אסטרטגי בחברה הערבית. חייב להציג את זה. אנחנו נציג את המצגת. << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> שיתוף פעולה עם המשטרה אין. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> למה אתה אומר את המשפט הזה? למה תחנת המשטרה לא יכולה להתקיים ברשות עצמה בחברה הערבית? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> כי יש בעיה של גיוס ולתחנות יש חוסר רציני של שוטרים. יש לך בכל תחנה יחסים - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> זאת אומרת בגלל בעיות סד"כ, לא בגלל בעיה של - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> יש גם בעיות סד"כ וגם יש דברים שיש כוח לעירוני שאין לניידת רגילה. הניסיון שצברנו מ-2011 יש להם יכולות כמו הלוחמים האלה, הניידת שלנו יכולה לטפל וזה משירות. אתה אמרת את זה בעצמך. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> וגם יוצאים מחוץ לעיר. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> וגם קבצנות. אנחנו רוב הזמן בתגובה, אנחנו רוצים ליזום. ברגע שנתחיל ליזום, יהיה שינוי. (מוקרנת מצגת) היחידה הוקמה ב-2011 כפי שהציג ראש העיר - - - << דובר >> עלי סאלם: << דובר >> חברים אתם תחזרו אחר כך לעירייה? - - - כשתגיעו לארוחת צוהריים, תגידו לי אני אשתדל לבוא. אני מרוצה מאוד שבאתם, תשמעו אותנו. תודה לכם, באמת תודה לכם. טוב שבאתם לשמוע אותנו. השיטור העירוני זה החמצן שלנו. תודה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> תקן היחידה הוא 22 שוטרים אז בהקמה ב-2011 וכמובן 12 שוטרים החלוקה, כולל קצין ורכז ועשרה פקחים כולל מנהל. היום היחידה מונה 11, יש לנו שוטר אחד בפרישה. אנחנו בתהליך של גיוס. יש לנו שבעה פקחים עם חוסר של שלושה פקחים בגלל הבעיה של הגיוס. יש רשימה ארוכה של מועמדים, עדיין אף אחד לא אושר ושלוש שנים שאנחנו חווים את הבעיה הזאת. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> יותר משלוש שנים אבל בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל התקציבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, אין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מעבירים לנו. הם נותנים - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> לא נתנו גם את כל התקציב - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> רגע, אתם לא מאיישים בגלל התקציב או בגלל שאתם לא מצליחים לגייס? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> לא מאיישים ויש לנו הרבה מועמדים. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אנחנו כיחידה, גם הכוח שלנו שאנחנו כפופים למת"ח וזה נותן כוח. אני כראש משרד עובד מול המת"ח ישירות. זה כמובן נותן את הכוח גם ליזום וגם לעשות דברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד כמה המעורבות של המת"ח פה במה שקורה בשיטור העירוני? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> ראש עירייה של מועצת אכיפה, ליאור יודע, כל חודש עושים ישיבה בעירייה ויש יעדים שמעבירים אחת לשנה ואנחנו כל חודש עובדים, עושים מעקב, מוודאים שאנחנו עומדים ביעדים. כמובן מה שצריכה העיר אנחנו מספקים. זה יעד של ראש העיר עם המת"ח שיושבים ביניהם ומחליטים ואנחנו מבצעים. ומקבלים את כל הגיבוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המת"ח נמצא בכל דיון כזה של - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> כל דיון. או מת"ח או רת"ח. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> כי הוא וראש העיר הם ראשי הפעילות. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> זה היה הבסיס בחוקה. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> צביקה, הבחנה בין מועצת אכיפה, שזה מקביל לדירקטוריון פעמיים בשנה, שבו אנחנו דורשים. חברים, חשוב גם לומר, חלק מהדברים שנאמרים פה, אני מחדד, זה לא איזושהי "גחמה". יש חוק, יש החלטות ממשלה, יש תפיסת הפעלה מאוד מאוד ברורה איך הכוח הזה פועל, כולל לרבות הנושא של מנגנוני ניהול. מה שמתואר פה כרגע בצד של מנגנוני הניהול, אני עושה הקבלה, מועצת אכיפה עליונה שזה בהקבלה דירקטוריון בראשות ראש העיר, בשיתוף מפקד התחנה, שבה קווי המתאר הכלליים תוכנית עבודה, יעדים, ראש העיר אומר המה, מפקד התחנה אומר את האיך. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> זה מודל לכל רשות ורשות. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> כל רשות ורשות שבמסגרתה התוכנית פועלת, וועדת משנה, שנדרשת התכנסות אחת לחודש. נציגות משטרתית, נציגות עירונית בדרגים גבוהים שבה זה אפרטו, שם פורטים את העשייה השוטפת של היחידה . << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו רגע נחדד את העניין, ברשותכם. בפעם בחודש אמורים לקבוע את תוכנית העבודה לחודש הקרוב? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> לא. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> פעם בחודש - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> יש תוכנית שנתית, יש תוכנית חודשית, יש תוכנית שבועית וגם תוכנית יומית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מפקד התחנה או נציגו או סגנו יושבים בה פעם בחודש והם בודקים את תוכנית העבודה שבוצעה - - - שבוצעה בחודש הקרוב. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> צודק. מעקב ובקרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תנו לי רגע לסיים. השיטור העירוני צובר את כוחו מכוחו של מפקד התחנה, שלא נתבלבל. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> נכון, בהחלט, ובהלימה ליעדים שהציב ראש העיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא מדבר על היעדים. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> היעדים באים לידי ביטוי בתוכנית העבודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מדבר על כך שאת כוחו הרשמי הוא צובר ממפקד התחנה. ולכן אני רוצה לשמוע שמפקד התחנה מעורב בתוכניות החודשיות. זה כל מה שאני רוצה לשמוע. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מזכיר לכם – הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא לא לתת לשיטור העירוני להפוך להיות המשמר הפרטי של ראש העיר. אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים את שיתוף הפעולה הזה, וכמו שאני שומע פה הוא מדהים. אבל שלא נתבלבל, ולכן אני רוצה לשמוע שמפקד התחנה שם. בבקשה אורלי. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> כן, וגם יש את - - - בנצרת אבל עולה מרשויות, לפחות רשויות אחרות, שזה לא תמיד נראה. זה נכון מה שאתה אומר, זו לא תמיד המציאות. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אבל זה בסוף ליאור במסגרת הפיקוח שלו. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> נכון. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> יש תיקונים שנעשים בין מה שראשי הרשויות רוצים לבין מה שהמשטרה רוצה, ואז אני מניחה שזה תלוי גם בכוח הפוליטי של ראש הרשות וגם כנראה גם פרסונלי, אני משערת, לאן זה מושך באותה הרשות? קודם כל זה נמשך למקומות אחרים, זה לא שיש משהו וזה עובד בדיוק ככה. יש פה מעין קצת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השיח שבין מפקד התחנה לראש העיר הוא השיח שאותי מעניין. אם בסוף מפקד התחנה הבין את הצרכים של ראש העיר והולך איתו – אחלה. אבל אני רוצה שמפקד התחנה ידע מה קורה כדי שלא נופתע מחר בבוקר. זה הכול. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> צביקה, אבל לחדד למען כולם, כי אולי לי ולך זה טריוויאלי, שיהיה ברור, מופיע בחוק, מופיע בהחלטות ממשלה, מופיע בתפיסת הפעלה – ההפעלה המבצעית של יחידות השיטור העירוני באחריות משטרת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> גם בתחילת כל משמרת יש לנו, אנחנו יושבים בתחנת המשטרה, יש תדרוך מהמשטרה, פקח ושוטר ביחד לפני שיוצאים למשמרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פקחים שלכם עוברים גם הכשרה עירונית? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> בטח. זה התנאי להסמכתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לוודא שמה שאנחנו מדברים במשרד, קורה פה. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אוי ואבוי אם אני מסמיך את הפקחים בלי אוודא. - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ליאור, אתה יודע, אתה מסמיך, אני רוצה לשמוע - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> לכל פקח יש שני קורסים עיקריים שבלעדיהם לא תוכל להסמיך אותו לפקח. יש לו קורס פקח מסייע ופקח עירוני. עושים את שני הקורסים האלה, כל קורס זה חמישה ימים. כל פקח עושה את שני הקורסים האלה. יש לך גם ריענון, הוא מחייב אותנו ריענון. בלי ריענון, לא שולח לנו את כרטיס הפקח. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> תעודה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני כל שנה מביא לו שהפקחים האלה עשו יום ריענון במקום מסודר ומוסמך שיאשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> צביקה, אבל בהמשך לשאלה, ההכשרה, ובעיקר ההכשרה המשותפת שלהם ביחד, זה שיתוף פעולה, זה אחד הדברים שכן היו גם בבדיקות שמשרד הביטחון הלאומי עשה בשנים הקודמות כנקודת תורפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> הסיפור של העבודה המשותפת של השוטרים והפקחים - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אז אני מזכיר שהשלמנו. הצגנו את זה בכנסת. יצרנו אימון מבצעי משותף ב-2021 והגדלנו לעשות ב-2023, קפצנו מדרגה, ויש גם אימון ירי משותף. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> לא, אין - - - זה הבעיה בחברה הערבית, אין לה מפעל ראוי. זאת אחת הבעיות. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> על זה צביקה יענה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אני הייתי במגדל העמק. הרשות קנתה את האקדחים של הפקחים, קנתה ונתנה להם כי יש להם מפעל ראוי והם יכולים להתאמן שוטר ופקח. אנחנו הכללנו אירוע של ירי, ירו עלינו. תאר לעצמך שהם לא עשו, יש פקח ויש שוטר נתקלים ברכב, צריך לעשות אימון היתקלות ברכב. הם לא יכולים להתאמן, אין להם ביטוח כי הם לא יכולים להתאמן כי אין להם מפעל ראוי. וזאת אחת הבעיות שצריך לפתור אותן. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> ולכן אנחנו בוחנים. השר בסוף יקבל החלטה וצביקה ידע מצוין על מה מדובר, ולכן אנחנו בוחנים בימים אלו להפוך את התנאי הזה, מבחינתנו זה תנאי. רשות רוצה להצטרף לשיטור עירוני חייב שיהיה לה מפעל ראוי והיא תהיה מחויבת לחמש את הפקחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בתוך חוקי העזר של העירייה. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> בתוך חוקי העזר והתובע העירוני. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אנחנו קידמנו את המפעל הראוי. אסביר לך את כל הסיפור בפירוט, קידמנו את המפעל הראוי, אמרו לי במשטרה ופניתי למשטרה, שלחו אותי למשרד, אמרו לי צריך שיהיה מפקד מטווח, הלכתי לקורס של כמעט שנה של מפקד מטווח. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> נכון, נכון. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> ויש לי תעודה של מפקד מטווח. אמרו צריך להביא מקום, הבאתי להם ממ"ר. אתה יודע מה זה ממ"ר? חדר נשק. הבאתי לנו מקלט עם חלון עם מצלמות, עם כניסה נפרדת. יש לו כניסה נפרדת עם כל התנאים. בסוף צחקו עלינו. אמרו "תביא, תביא". בסוף אמרו לי, אחרי שניתנה התעודה, לא נותנים לכם מפעל ראוי. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אני רוצה פה לטובת החברים לומר במשפט מחילה, משפט, כי זה בוער בי – יצרנו תקדים במסגרת השיטור העירוני לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הצלחנו לחמש פקחים בחברה הערבית, יש פקחים חמושים בטייבה, יש פקחים חמושים בקלנסואה, כפר יאסיף בתהליכים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל זה באנו לפה. שמענו, רשמנו. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> עשינו הכול. מה שביקשו מאיתנו, את הרישוי של המשטרה, הבאנו ונתנו להם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא עשו לכם בכוונה בשביל להוציא לכם את המיץ, נתקדם, לאט-לאט. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> את זה צריך לבדוק לעומק, אני מכבד את זה, באמת למה לא נתנו לנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> מבחינת עץ המבנה יש לנו 12 שוטרים. אחד שיצא לחופשת פרישה, אנחנו נשלים. מבחינת פקחים אמרת את הבעיה, לא נחזור שנית. יש חוסר של שלושה. עומדים על שבעה במקום עשרה. נקווה שיגייסו. יש לנו מועמדים, נסייע לגייס << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה שנים אתה בתפקיד, מר סואעד? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> שנה. הייתי לפני זה במגדל העמק. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> הוא היה אצלנו וחזר. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אלה עיקר הנחות העבודה שלנו פשיעה, איכות חיים, שירות קהילתי, שירות פנים. אנחנו נרוץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה חשוב. אל תרוץ. זה יותר חשוב מארוחת הצוהריים. בוא לאט-לאט. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> יש לנו גם נוהל ביחידה תמיד שוטר ופקח עובדים במשמרת. אין לנו שני פקחים. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> זו השגרה - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ליאור, את זה אין בתו"ל? ששוטר ופקח יוצאים ביחד או שזה תלוי בהם? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> הכוח יכול לעבוד בשלוש ורסיות – שוטר לצד שוטר, שוטר לצד פקח – שמבחינתנו זוהי הוורסיה המועדפת כי זה מכפיל הכוח, שוטר, הסמכויות שלו - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אז למה לא מגבילים אותם לזה? זה לא הכי אפקטיבי? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אני אגיד לך למה. מהסיבה שבממוצע השנים, לקראת סוף 2013 ותחילת 2014, התחלנו להגיע לרשויות שאמר ראש הרשות "רוצה אני אבל לא יכול" ואז בהחלטה פנים-משרדית, שאני אומר בצורה גלויה שאף פעם לא אהבתי אותה, החליטו על איזשהו פתרון יצירתי שבמסגרתו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גמישות. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ששני פקחים, ואז הכי פחות - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אני אתרגם לך את זה מספרית. גמישות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עזבו את זה, ליאור - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אבל זה מה שעקרוני, צביקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו עושים פה דיון משרדי. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> בכל אופן יוצר מצב שבו יש יותר שוטרים או יותר פקחים, מה שגורם לכך שעבדו שוטרים לבד או פקחים לבד. יחידות שהן יחידות מאוזנות, הדרישה שלנו לשאלתך - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המשרד החליט לתת מענה לכל אותם מקומות שבהם או המשטרה לא מסוגלת למלא כמו שצריך או העירייה לא מסוגלת. האם אלה פתרונות טובים? לא. כמה אנחנו רוצים להתעקש? בוא, נתקדם. בשביל זה אני פה, בשביל ללמוד. בבקשה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> כל שוטר ופקח שיוצא מקבל תדריך, ממקד אותו. אם יש אירועים מסוימים, אנחנו קבענו תקדים באירועי 106 ואירועי 100. אנחנו כמובן ממקדים אותם על, יש תופעות יום-יומיות שאנחנו גם נמקד אותן במקומות מסוימים ועבודות מיוחדות. כמובן בסיום כל משמרת יש סיכום שמוציאים, מה עשו בדיוק, אולי תחקור, במידה שיש אירוע חריג אנחנו תמיד - - - אני וסעיד יוצאים, מבקרים אותם, מפקחים עליהם. יש פיקוח ובקרה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכל אירוע חריג יש תחקיר, יש סיכום, יש הכול? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> ודאי. יש תחקירים. אנחנו מזדכים גם על ידי עיריות, בא, בודק אותנו, יש ביקורת שלהם וגם ביקורת של המדור שלנו, של השיטור. ב-5 ביוני יש לנו ביקורת. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> ביקורת משותפת של המשרד והמטה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> נכון. זו כמובן פעילות היחידה בשגרה. אכיפת עישון, עבירות בריונות וכמובן מטרדים, אלכוהול, צריכת אלכוהול שזה גם בחוק, בעיקר במקומות ציבוריים, ביקורות נוסח, אבטחת אירועים במידה שיש אירועים של העירייה, אנחנו דואגים לאבטח ולהכווין את התנועה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עצור פה רגע. כמה אתם באמת מעורבים בכל מה שקורה במערכת החינוך בשיטור העירוני? עושים ביקורות? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> בטח, יש מעקב גם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכנסים לבתי הספר? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> מתי עשינו יום ילק"ם אני ואתה? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> לפני פחות משבוע. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> עשינו גם יום ילק"ם. הבאנו בלשים, הבאנו כלבנים. ילדים עם מוגבלויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם עושים גם ביקורות פתע במוסדות החינוך? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> גם ביקורות והכול מתואם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> גם לוקחים את ה-80% בכניסה - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> זה שיתוף פעולה עם העירייה, ועדת תגמול, ראשות עירייה, גם הרשות העירונית לבטיחות בדרכים, דוברות, מוקד עירוני שאנחנו עובדים מולו באירועי 106, חינוך, מה שדיברתי עכשיו, גם בשביל העסקים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> שיתופי הפעולה האלה מתכנסים בתוך הוועדות החודשיות? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> בטח. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> זו אכיפה משולבת אני מניח כמו ההיערכות הזו, אם צריך נניח להביא את הווטרינר שיפסול - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> זה רישוי עסקים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> כשאתם מבצעים נניח פעולת אכיפה כזו, אתם פוסלים רישיון מעבר לזה שאתם מפנים אותו מהמדרכה? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> גם מקבל דוח. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> וטרינרי וכל הדברים האלה? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> רואי, המושג שאתה מכיר, מניפה. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> בדיוק, אמצעי מניפה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אנחנו עושים שולחנות עגולים כל חודש מבצע ב-70% ומעלה מאחוז היחידה, יוצאים מהרשות, מועצת הלול, מועצת מהווטרינר של העירייה ואז פוסלים. גם בשר פוסלים, גם ביצים, מה שאתה דיברת, גם צעצועים מסוכנים לפני החגים, עושים מבצעים ומחרימים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> יש גופים בתוך הרגולטורים החיצוניים שאתם עושים איתם שיתופי פעולה - - - ואתם לא מצליחים להגיע אליהם ואתם צריכים שיתופי פעולה שאנחנו נסייע לכם איתם? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רואי, נהפוך הוא. הגופים רוצים את העבודה. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> רוצים. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> יש להם אינטרס. הם בעלי הבית. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> פעילויות של היחידה – פינוי הדוכנים, כמובן גם יש כאן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> למשל פקח הנדסה רוצה למסור צו של הפסקת בניה, אמר שהוא עובד קשה, אז אנחנו לוקחים שתי ניידות - - - גם זה שיתוף פעולה - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ורשות המיסים? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> יש את הפדרציה, צריך להכניס - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פדרציה. הקניין הרוחני. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> נכניס אותה רק שתהיה מוכרת גם כגורם שאפשר לעשות איתו. מה שהזכרתי כרגע, שולחנות עגולים נגד עסקים פיראטיים בעיר, גם מה שדיברתי פיצוח מס הכנסה, כמובן חברת החשמל אנחנו עובדים איתם כי יש חיבורים פיראטיים, אנחנו גם אוכפים נגד התופעה. למשל הדוכנים האלה היו לוקחים מעמוד התאורה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מכיר עובדי עירייה שמחוברים למקלט הקרוב לבית שלי. אני מוכן לקחת אותך ולהראות לך את זה שם. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אלה האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם – גיוס פקחים, הזכרנו את זה וחזרנו על זה, אתה כבר מכיר ולא נחזור שוב, תופעת הקבצנים שגם הזכרנו, כמובן מפעל ראוי הזכרנו והגדלת היחידה גם בשוטרים, גם בפקחים וגם ברכבים. עכשיו יש לי בקשה, וסביח יכעס עליי עכשיו – אנחנו מקבלים רכבי טויוטה, אם אפשר ארבע על ארבע זה מאוד יעזור גם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה, יש לכם משטחים חקלאיים? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> לא. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> תוואי שטח. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> תוואי השטח מאוד בעייתי. הטויוטה כל שני וחמישי במוסך כי הכול נדפק מלמטה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי נוסעים בשטח? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> כן בשטח, בטח. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> גם תוואי שטח וגם מזג אוויר קיצוני. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> ובזה אנחנו אוכפים גם נגד אלה - - - << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> גם נצרת עם עליות ויש הרבה פסי האטה בעיר. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אלה התפוקות של היחידה. אירועי 100 – 2,229 אירועים של 100, 109 אירועים של 106. השנה הגדרנו את העובדים, גם מאלה של 106, בשביל לקבל יותר - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> איך זה עובד אירועי 100? כלומר בן אדם מתקשר 100. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> וה-100 יודע לנתב את האירוע לשיטור העירוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> תסתכל על שפיכות אלכוהול מצד שמאל, יש לנו 1,040 שפיכות אלכוהול, בדוקאים, זה עוזר גם כשאנחנו תופסים אותם בעיקר במקומות ציבוריים והם מפריעים, דוחות רעש. כל מה שנוגע באיכות חיים אנחנו מטפלים ואוכפים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רואה שהיו פה 216 עצורים ב-2023. זה אומר שהשיטור העירוני עצר אותם? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אכן, נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים. יש עוד נתונים כאלה, ליאור? << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אתם יכולים לעצור רק כששוטר איתכם מבחינת סמכויות? אתה לא יכול לעצור כשאתה יוצא לבד? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> כן. לא יוצאים לבד. בנצרת אתה לא יכול - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> בדיווח החיצוני לכנסת - - - כל הפרמטרים הללו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש רשויות - - - כמה עצורים אצלם? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אפילו יותר גבוה. - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אלה היעדים שהגדרנו אותם במועצת אכיפה לשנת 2024 – איכות חיים, העלאת כמות אירועי 106. היו מעט, אני רוצה להעלות אותם, להיות יותר מעורב בטיפולים ב-106, נטו זה טיפול של שיטור עירוני, ב-20%, ואנחנו במעקב ועומדים בזה. כמובן המשך אכיפה נגד עבירות מסכנות חיים, בריונות, העלאת כמות הדוחות בעיקר נגד דו-גלגלי. מחוללי הפשיעה היום הם אחת, טימקס, שתיים קסדות, מבצעים ירי, בורחים. אנחנו גם בשיתוף, הקמנו בתחנה יחידת אופנועים, אנחנו יחד איתם גם סיורים מבצעיים גם לתנועה גם לרעש, זה לא רק לעניין של קבצנים וגם דוכנים וגם כל התחומים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד כמה באמת כל הנושא של הדו-גלגלי? אבל לא אופנועים - - - << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> טימקס? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, החשמלי. כמה זה עובד פה? - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> צביקה, יש פה עליות קשות. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אוכפים דוחות נגד, יש כאלה עם אופניים חשמליים שמגיעים למעיין, יש לנו דוחות נגד אופניים חשמליים על קסדה, על - - - לנהוג, אנחנו אוכפים גם את זה. הבעיה במשטרה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בחברה הערבית המספר הולך וגדל שעולה ל-30. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> נכון. הבעיה שבמשטרה לא הגדירו את האופניים החשמליים כדו-גלגלי. כשאתה סופר זה לא נחשב דו-גלגלי. יש לנו גם כמות דוחות חניה, דוחות איכות החיים של הפקחים, אני רוצה שעירייה תהיה מעורבת, גם דוחות חניה וגם דוחות איכות חיים שהכסף ייכנס לעירייה. זה גם יתרום לנו ויחזור אלינו יותר מהמשטרה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> מה אתם עושים עם מי שלא משלם? יש פה הוצאה לפועל אפקטיבית? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> יש. - - - כמובן הגברת אכיפה נגד קבצנים ברחבי העיר. אנחנו בשנת 2023 עמדנו על 108 קבצנים. אנחנו מעלים את זה ל-114 קבצנים. זאת אומרת מגדירים כמה אנחנו רוצים לאכוף, אנחנו במעקב אחרי זה. כמות החיכוך ורישום דוחות מפגש עם בדוקאים – כמובן אנחנו גם כמה שיותר - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני רוצה להגיד לך שהנתון הכי חשוב פה זה הבדוקאים באופן כללי כי - - - אני חושב שמשטרת ישראל הקטינה את החיכוך לאורך השנים בצורה שזה אולי אחד הדברים הכי משמעותיים. שוטרים לא נמדדים על חיכוך. שוטר היום נמדד על תפיסות, והיום חלק - - - זה באמת "פתח, תראה לי תעודה" וכו'. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> לסבר לך את האוזן, אתה לא יודע כמה תיקים פתרנו בגלל דוחות בדוקאים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני הייתי מתמקד בהגדלת - - - לדעתי ככל שתגדיל את היעד על הבדוקאים אתה תהיה הרבה יותר אפקטיבי וגם - - - שלך בשטח תהיה הרבה יותר גדולה גם כלפי הציבור. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> היה לנו אירוע של שלושה מחסלים. יש על הידיים שלהם הרבה דם. מחסלים שהיו מחכים - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> תושבי נצרת? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> כן. קיבלנו אירוע של אדם חשוד בבית חולים – "תתחקרו על כל דבר ועניין". הלכנו לטפל באירוע של אדם חשוד. החבר'ה שנכנסו ראו הכול שחור, ראו שלושה עם התנהגות מחשידה, הבינו שמשהו התרחש שם. ואז שלפו אקדחים. בוא ניתן לתמונות להראות לנו, למה אנחנו מדברים? זה מצלמה של השוטר. חוליית מחסלים. הצלנו חיי אדם. שיטור עירוני. בבקשה. אלה החבר'ה שלנו. כמובן - - - בית חולים בתור אירוע. זה היה בתקשורת. (מוקרן סרטון) << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ליאור, בבקשה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> יש לי עוד להגיד משהו. יש לנו בעיה עם בתי משפט. גם בראש עירייה עצרו חצי מהאנשים של נצרת, 50 אנשים עד היום לא משחררים אותם והתיק נסגר. הם בתלונה עם שמות אנשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם המקום לא היה מוקלט, הייתי אומר מה להגיד. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> צביקה אפשר שאלה למשטרה? פרסמנו לפני שנתיים - - - שיסייע לבדוק את האפקטיביות של השיטור העירוני ביישובים יהודיים, ערביים ומעורבים, ורוב היישובים הערביים מה שראו הרשויות הערביות זה דווקא עליה בתיקים שנפתחים, שזה לא בהכרח רע, כי זה יכול להעיד על אכיפה, ונצרת הייתה אחת היישובים שהייתה בהם ירידה. שאלה אליכם אם אתם מכירים. אחת הטענות שאז דיברו בכנסת, לדעתי זה היה עוד כשמרב בן ארי הייתה היושבת-ראש, שיכול להיות שמה שקורה שבהתחלה יש עלייה ואחר כך רואים את האפקטיביות יותר ואז יש ירידה במספר התיקים שנפתחים בעיר, לא רק על ידי השיטור העירוני, בכלל מספר העבירות? השאלה היא אם זה משהו שאתם יודעים להגיד או זוכרים שהיה בנצרת, זאת אומרת בהתחלה איזושהי עליה בהיקף הנמדד כי הרי תמיד עולה השאלה אם כשרואים יותר תיקים זה אומר שיש יותר עבירות או שיש יותר אכיפה. השאלה אז אם אתם זוכרים אם הייתה עלייה פה ואחר כך ירידה, כי נצרת אחת מהבולטות בזה שיש ירידה בכמות התיקים. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> על אילו תיקים את מדברת? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> תכף נראה אילו עבירות, אבל ניסינו לבדוק שורה של עבירות פליליות שנפתחו, לא כאלה שמטופלות בהכרח על ידי השיטור העירוני, כי זה בסוף מעיד על מה קורה מבחינת הפשיעה בעיר. אני לא מדברת על השנתיים האחרונות, אני מדברת על מה שהיה לפני כן. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> אני מדבר על שיטור עירוני, המשרד שלי. אני לא יכול לדבר בשם של התחנה, אבל אני רואה עלייה, יש גם מעקב, יש מדדים במשטרה מודדים שנה מול שנה אני בעלייה. גם בכמות העצורים היום אני עומד כמעט ב-30% יותר עצורים מאשר בתקופה קודמת. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> אז איך אתם רואים אפקטיביות? אתם מודדים את האפקטיביות? << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> יש מעצר למשל, אצלי תקיפת שוטרים זה קו אדום. תוקפים – אני עוצר. בית משפט מבחינתו אומר שהשוטר נועד לכך שהוא גם נתקף אז מבחינתו זה בסדר שאני מותקף אז משחררים אותו. אז לא פותחים תיק אצלו אבל אצלי אני פותח. זה מעצר לכל דבר ועניין. לא יודע איך מגדירים, אולי מה שנסגר בבית המשפט פחות, יכול להיות. אצלנו יש עלייה. מוזמנים גם לראות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה נושא שאנחנו נצטרך לבחון אותו באמת. האפקטיביות של המערכות. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> זו שאלה איך אתה בודק אפקטיביות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> פקד אסמעיל סואעד: << דובר >> הנה, יש פה, אני אראה לך פה מעצרים. זה התפוקות, גם במעצרים את יכולה להסתכל ולראות עליה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, בואו נתקדם זה נתון שצריך ללמוד אותו היא צודקת. ליאור בבקשה. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> חברים, שלום לכולם. אשתדל לא לחזור על דברים, אבל לא אומרים שבחו של אדם בפניו. הוא כבר לא בפנינו, לצערי, ראש העיר, ייאמר לזכותו שהוא חתם על האמנה, אותה אמנה מפורסמת ב-2010, עם השר לשעבר יצחק אהרונוביץ', והעיר נצרת הייתה העיר הראשונה בחברה הערבית שהצטרפה לתוכנית. ובאמת כפי שהוא תיאר פה נדרש לאורך השנים, להתמודד עם קשיים מבית, התנגדות נחרצת מבית לפעילותה של היחידה ועמד בגאון, נלחם, ואמר שהיחידה תהיה פה וראה נתונים שהוצגו פה היום. כמי שעומד בראש התוכנית במשרד ומלווה את העיר, מלווה את התוכנית, ניכר שיש פה שיתוף פעולה פורה בין הרשות המקומית ובין תחנת המשטרה, ראש העיר. עלה פה בין הדברים מהיכרותנו, מניסיוננו, המקומות שבהם זה יותר מצליח זה מקומות שבהם ראש העיר דומיננטי, שואל שאלות, דורש ולוקח חלק פעיל, חלק אינטגרלי בפעילות השוטפת של היחידה, מציב יעדים, מבצע מעקב ובקרה, מעמיד את כוח האדם וכלל האמצעים הדרושים לצורך הפעלתה המיטבית של היחידה. נאמר פה קודם, לא אני פוסל, אני מזכיר ואני יוצא מהדוגמה של יחב"מ ואומר בכלל אחד המאפיינים ואחת החזקות המרכזיות של תוכנית השיטור העירוני לוותיקים שבינינו שמכירים את המתכונת הישרה שהייתה נקראת שיטור משולב, ששם זו הייתה יוזמה בין משטרת ישראל לבין הרשות המקומית היא בראש ובראשונה חוק שאנחנו פועלים על בסיס חוק. בעבר זה היה סוג של יום אנחנו חברים, יום אנחנו ברוגז, יום יש ניידת, יום אין ניידת, עם סמכויות, בלי סמכויות וכו'. פעם אחת זה חוק. החלטות ממשלה בתפיסת הפעלה, שנכתבה ותוקפה על ידי היועץ המשפטי של המשרד בשיתוף מלא עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל שבמסגרתה יש כללים מאוד-מאוד ברורים איך הכוח הזה עובד, וזה אחד המדדים, אני לא רוצה להגיד רק, אחד המדדים המרכזיים להצלחתה של התוכנית ולראיה, כשמסתכלים ובוחנים את ציר הזמן מ-2011 ועד היום, ביוני הקרוב נחגוג בר-מצווה, התוכנית יצאה לראשונה ביוני 2011, אחד המדדים הוא כשמתסכלים על ציר הזמן לראות איך באופן די שיטתי וסיסטמטי פשוט הצטרפו והצטרפו, וצביקה יושב-ראש הוועדה מכיר היטב את כמות הפניות הבלתי פוסקת, גם מצד ראשי רשויות שבמסגרתם התוכנית פועלת, ושמבקשים להגדיל את כוח האדם ואת האמצעים מתוך התחייבות לעמוד לצידם, גם מצד ראשי רשויות שהיום עומדות בתנאי הסף שקיימים כיום וגם לצערנו מצד ראשי רשויות שאנחנו נאלצים לומר להם "חברים, סליחה, בתבחינים הקיימים אתם - - - " << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> גם אליי מגיעות פניות, אל תדאג. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> אני בטוח. בכל אופן, במסגרת החלטות ממשלה נקבע שתוקם מנהלת, שאני עומד בראשה מזה מספר שנים. במסגרת התוכנית מ-2014 נפלה בחלקי הזכות ללוות את רוב הרשויות שהיום פועלות במדינת ישראל, מקבלת ההחלטה דרך - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> מה תפקיד המנהלת? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> תפקיד המנהלת לבצע רגולציה לתוכנית ברמה הלאומית. אנחנו הגורם המתווך בין משטרת ישראל לבין הרשויות. אני מזכיר שיש הסכם שנחתם בין המשרד לבין הרשות המקומית שבמסגרתו המשרד מתחייב להעמדת כוח אדם לאמצעים משטרתיים ומצידו השני ראש העיר והגזבר נדרשים להעמיד כוח אדם לאמצעים מצידם. התפקיד של המנהלת זה לא רק המשאבים וההקמה אלא גם המעקב השוטף שהיחידות פועלות בתחום העיסוק שלהן. אני מזכיר לכולנו שוב אולי לנו הם קצת טריוויאליים אבל לא לכולם, כוח האדם הזה הוא כוח אדם תוספתי. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> עם כוכבית, ליאור. שנייה, צריך להגיד לפרוטוקול - - - << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> סליחה, אורלי שנייה. לא כל מה שאני אומר זה בהכרח הלכה למעשה בפועל, אני אומר נדבר על העקרונות. על העקרונות, על הרציונל. הרציונל שנקבע פה שכוח האדם הזה יהיה כוח אדם תוספתי, כוח משולב שוטרים בעלי סמכויות לאומיות ופקחים, שמתוקף תפקידם וסמכותם יאכפו עבירות איכות חיים וצמצום אלימות במרחב הציבורי, כדי לפנות את משטרת ישראל לטפל בפשיעה הקבועה יותר. בפועל אנחנו מכירים דברים קצת שונים. כולנו מכירים ובתוך עמנו חיים. חוסר בכוח אדם משטרתי הלך וגדל והתעצם. ייאמר לזכות היחידה פה, דרך אגב בדומה להמון יחידות, לא רק בחברה הערבית אלא גם בחברה הכללית, שהכוח הזה הפך להיות לא רק מגיב אלא גם יוזם, יודע לקחת תופעות כפי שהוצגו פה ולטפל בהן לשורשן. קרי יש את המושג הזה שנקרא "שעון חיים" להבדיל ממשמרת סיור שעובדת 24/7 מחולקת, הכוח הזה יודע למקד את עצמו לשעה, למקום, לעונה, יודע לשלב כוחות עם גופי אכיפה מסביב. הכוח הזה פה הוא כוח יעיל, כוח יוזם, הוא כוח שמשפיע בצורה משמעותית מאוד על אכיפת עבירות בתחום העיסוק שלו. לגבי מה שעלה פה לנושא הגדלה, הרחבה - אני מזכיר – הכללים פה לשמחתנו מאוד-מאוד ברורים, וככל שיוחלט במשרד על עדכון נתונים, ואני מתאר לעצמי שזה יקרה מתישהו, סביר להניח שגם אם יעודכנו הנתונים פה בעיר נצרת, וזה יאפשר למשרד להגדיל כוח אדם באמצעים כפי שעלה פה כצורך. ישר כוח לעוסקים במלאכה. נמשיך ללוות, נמשיך לעקוב ונמשיך לדווח למי שצריך. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> במשטרה מי הגורם - - - ? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> מדור שיטור עירוני, אג"ם. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> תחת סיגל? << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> תחת סיגל יש חטיבת שיטור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש ניצב משנה שאחראי על זה. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> ראש מדור שיטור עירוני הוא סנ"צ, מעליו יש את הרמ"ח, שימי מרציאנו, שהוא ניצב משנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא היה אצלי בדיונים. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> שימי מרציאנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא אחראי על התחום. יש מתחתיו את האנשים, אבל הוא זה שמוביל את התחום הזה. << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >> רואי, שאלת קודם. משטרת ישראל אמונה על הפעלת הכוח, המשרד אחראי על בניין הכוח. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> דיברנו הרבה על העניין של - - - ליחידה - - - הבקשה ל - - - היחידה והשיטור העירוני הייתה כיוון שהם חשבו שאנחנו הולכים לפי תוכנית גדולה לגייס את הצעירים הערבים למשטרה, לא בגלל העבודה של היחידה, לא, זה משהו כאילו חשבו בשיטור העירוני זה מפלגה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה גונב לי את השאלה הבאה. כמה ילדים צעירים או בכלל אנשים בנצרת משרתים היום במשטרת ישראל? << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך כמה אבל בתקופה האחרונה פתחו את הגיוס של הערבים למשטרה, יש הרבה, בתחנת נצרת אתה תמצא הרבה צעירים ערבים. גם אצלנו אתה רואה את הכמות של האנשים מבקשים לעבוד בשיטור העירוני ולצערי נפסלים, אז יש לך ארבעה, חמישה מועמדים שונים שרוצים להצטרף לשיטור העירוני. השיטור העירוני בתוך תחנת נצרת זה המשטרה. המרכז של השיטור העירוני זה כמו שוטר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. שריף, משהו? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> אני רוצה לברך אתכם, לברך את יושב-ראש הוועדה ואת חברי הוועדה בביקור בנצרת ואני מניח שהביקור הזה לא בא סתם אלא מהידיעה שלכם וההיכרות שלכם עם החשיבות של נצרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהחלט. גם מההצלחה שיש פה. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> כן. אני רוצה קצת לצאת מההקשר. במובן שכדאי לכם, כחברי הוועדה, לקבל אינפורמציה כללית על נצרת. אני רוצה להגיד כמה מילים על נצרת, וזה יעזור לכם להבין למה חשוב שהשיטור העירוני יגדל, אבל בהקשר אחר, ממבט אחר. בקצרה מעט על תולדות העיר. נצרת זו עיר שהייתה כפר קטן לפני 3,000 שנה, וברצף התיישבותי עד היום. כלומר, יישוב שהמשיך והתקיים במשך 3,000 שנה ולכן גם יש לו משמעות לגבי כל הפעילות שאנחנו מדברים עליה היום. בנוסף לאותה עיר או כפר עתיק ימים, מדובר על לא סתם עיר אלא כפי שכבר ציין ראש העיר יש לה משמעות נוצרית כי זאת עיר הבשורה. בנוסף לכך ישוע, הדמות הדומיננטית בדת הנוצרית, חי פה 30 שנה מתוך 33 השנים בחייו. כלומר, נצרת היא לא סתם עיר הנצרות. מכאן ההשפעה שלה על התיירות. אחת הבעיות היותר מדוברות בנוגע לנצרת, וגם כאן היא הוזכרה, הבעיה של מספר התושבים. כי לפי הנתונים של העירייה המספר גבוה מ-100,000, אבל לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, מדובר על פחות מ-80,000, וליתר דיוק 78,000. לפי משרד הפנים המספר הוא 86,000 תושבים. גם עם המפקד האחרון יש לנו בעיה ואנחנו חושבים עכשיו לעבוד עם איזה מכון כדי לעשות ערעור או לשפר - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> למה יש פער? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> זהו, ממה נובע הפער? << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אתה מדבר איתי על פער של 30,000-20,000 תושבים. זה לא פער של 2,000 תושבים. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> זהו, אנחנו צריכים לבדוק למה. כי היה מפקד אחרון והמפקד האחרון מצביע על פחות מ-80,000. זו נורה אדומה שאנחנו צריכים לבדוק מה קורה. ראש העיר נתן עכשיו את האור ליצור קשר עם סטטיסטיקאי ידוע או איזו חברה שיוכלו להוביל את היוזמה הזו לדעת את המספר הנכון של תושבי נצרת. נצרת זו לא סתם עיר כי זו העיר הערבית היחידה בארץ. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> סליחה, רק לגבי תקנון, בסוף המדינה מתקננת הכול לפי - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> למ"ס. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ברור, ברור. פה מתחילה הבעיה. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> שטח השיפוט של נצרת זה 14,200 דונם וזו עיר צפופה מאוד והיא עיר שכבר מוקפת ואי אפשר להתפתח חוץ מהאזור הצפוני ולכן יש לנו בעיה עם הצפיפות וזה מה שהוביל לבנייה רוויה כי בסוף אין מקום אז צריך לבנות שכונות ויש לנו שתי שכונות חדשות. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> זה שינוי חיובי גם אם לא הייתה צפיפות. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> כן, אפשר לומר שזה שינוי חיובי למעשה, אבל זו בעיה להתפתח כעיר, לעשות אזורי תעשייה וכדומה. כך שיש לזה פן כזה גם. נצרת זו העיר הערבית היחידה בארץ שיש בה ארבעה בתי חולים. יש לנו שלושה בתי חולים היסטוריים – הראשון מ-1860. באותו זמן, לפי חוקר עולה רגל ידוע, בית החולים בנצרת היה היחיד מביירות ועד ירושלים, בית החולים "האנגלי" כך קראו לו, ה-EMMS, לא היה אף בית חולים אחר. בהמשך הוקמו בית החולים האיטלקי, שהזכירו אותו פה, ובית החולים הצרפתי. שלושת בתי החולים האלה מסונפים ושייכים לכנסיות או לזרמים שונים מחוץ לארץ. למשל האיטלקי זה סניף ששייך למסדר פאטיביניפרטילי, ברומא. כך גם הצרפתי. בית החולים הרביעי חדש למעשה, והוא יוזמה יהודית-ערבית, בית חולים דושי סנטר גולדן קייר. הוא סיעודי ויש בו 400 מיטות. מה שמעניין בבתי החולים שזה שיתוף פעולה וחיים משותפים כעובדים ומטופלים ורופאים, יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים. זה משהו ראוי לציון. נצרת היא העיר הערבית היחידה שיש בה גם מלונות. יש לנו היום כ-3,000 חדרי מלון, כולל מלונות חמישה כוכבים וגם פחות, אבל מה שהציע ראש העיר, אני מקווה שסביח ייקח אתכם, לעיר העתיקה, ששם יש יוזמה חדשה כבר כעשר או 15 שנים – בתי אירוח Guest Houses בתים בעלי ערך, בתים היסטוריים ששופצו להיות בתי אירוח ברמה גבוהה. אני ממליץ לכם להיכנס ל"מישל גסט האוס", זה משהו שלא תראו אפילו בתל אביב או בירושלים דבר כזה, משהו מדהים. גם מערכת החינוך בנצרת ראויה לציון, השקענו בחינוך, בבתי הספר. 26,000 תלמידים כל יום מגיעים לבתי ספר. לא רק תושבי נצרת, גם כל הערבים שגרים בנצרת עילית. בנצרת עילית היום יש 30% ערבים, אין שם בתי ספר, הרוב בא לנצרת ולכן - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ה-26,000 כולל אותם? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> כן. << דובר >> נועה ברחד: << דובר >> מה הגיל הממוצע החציוני בנצרת? של כולם. יש יותר ילדים או מבוגרים? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> יש הרבה ילדים, צעירים, אני לא יכול להגיד לך באחוזים, אבל אחוז גבוה יחסית. 27,000-26,000 תלמידים שרוצים ללמוד ובאים גם מנצרת עילית, גם מיפיע וגם מכפרים ערבים נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שזה לכל מערכת החינוך מטרום חובה עד תיכון? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ביפיע אין מסגרות חינוך? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> יש, אבל מה שקורה בנצרת יש תשעה בתי ספר פרטיים ששייכים לכנסיות והן ברמה גבוהה מאוד ולכן - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> רוצים לשלוח אותם. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> בדיוק. כמה שמעוניינים לשלוח את הילדים שלהם לבתי הספר האלה, זה עולה כסף אבל הם מחפשים איכות טובה ולכן הרבה באים ללמוד בבתי הספר האלה, בעיקר מי שמסוגלים לכך כלכלית ומצבם הסוציו-אקונומי גבוה. בנצרת הדירוג הסוציו-אקונומי הוא 3. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עשירי הכפרים בצפון שולחים את הילדים שלהם ללמוד גם פה? << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ב-26,000 זה לא רק עשירי הצפון, זה עניים. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> לא. פעם עד לפני 50-40 שנה אנחנו יודעים שהיו באים מהכפרים מהדרום ומהצפון והיו לנים פה, היו ממש לומדים וגרים פה. אחר כך התפתחו הכפרים וזה השתנה. אבל עד היום יש כמה שגרים כאן, בעיקר מבין מי שלומדים בבתי הספר הפרטיים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> כמה העירייה משקיעה בתוכניות נגד פשיעה ואלימות בחינוך הבלתי פורמלי בקרב אותם ילדים? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> יש לנו כל מיני תוכניות. יש לנו מועדוניות, מועדונים, - - - גם כן דרך בתי הספר, יש לנו כל מיני. זה אפשר לקבל. אנחנו יכולים לתת לכם דרך, יש לנו מנהל מחלקת - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> לא. האם - - - שיישוב אומרים אני רוצה לטפל בלימוד ברמה שלי מעבר למה שהמשטרה עושה כבר דרך מערכת החינוך או מערכות החינוך גם הבלתי פורמלי - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> בכל שכונה יש לנו מועדון. יש לנו מתנ"סים, יש לנו חוגים, יש לנו גם כל מיני מרכזי אשכול שנותנים פעילות גם אחרי צוהריים וגם בצוהריים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> זה אני יודע. אני שואל ברמת האחריות. כמה אתם אומרים "רגע זה אירוע משטרתי שהמדינה תתעסק בנושא של הפשיעה והאלימות" או שאתם אומרים "יש לנו גם החלק שלנו" בסדר אני לא אומר שאתם צריכים להתעסק עם ארגוני הפשיעה, אבל איפה אתם אומרים "איפה החלק שלנו" ברמת - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> זה סביח יכול להגיד יותר כי אני לא - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> לא בשיטור העירוני, אם זה - - - בשלב שלפני שהילד עובר את הקו ואז אנחנו צריכים לטפל בו בכלים אחרים. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> אנחנו מנסים דרך החינוך, דרך בתי הספר היום, יש כל מיני תוכניות גם כן, ודרך החינוך הבלתי פורמלי לעשות כל מיני פעילויות, אם זה ספורטיבי, אם זה חינוכי, אם זה תרבותי. אז יש לנו כל מיני פעילויות. ועל זה אפשר לקבל אינפורמציה דרך המנהל של המתנ"ס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הדרך שבה הם מתמודדים, האם זה נכנס למשהו שהוא די מערכתי ולייצר פעילות בזמן הפנוי של הילדים כדי שהם לא ילכו למקומות - - - הם לא מתעסקים - - - << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> במודעות, כן בדיוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> - - - ולדאוג להם לעיסוק כדי שלא - - - << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> זו אחת מנקודות התורפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> אני לא רוצה לעכב אתכם, אבל יש עוד כמה דברים. נצרת היא עיר תיירותית, יש לנו הרבה פרויקטים חדשים. אם תלכו לצד הדרומי באזור הר הקפיצה, אתר תיירותי בפני עצמו, גם העיר העתיקה. ארכיאולוגיה, קולינריה נצרת היא אטרקציה תיירותית להרבה תיירים, ישראלים ושאינם מישראל, מגיעים בשבת כדי לאכול בנצרת, לא רק לטייל. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> גם אנחנו. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> הילדות שלנו. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> בהקשר של השיטור העירוני ושל האלימות יש לזה פן נוסף, אנשים באים לנצרת - ואני חוויתי את זה – בסופי שבוע למשל, מלא אנשים – ערבים, ישראלים, יהודים, ערבים - הכול, וגם מחוץ לארץ. פתאום יש אירוע של ירי ומה קורה? כולם הולכים הביתה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> כמה זמן אתה מנכ"ל? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> תשע שנים. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> ומה הרקע שלך? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> אני דוקטור בתחום של באדריכלות. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> מעניין. דוקטור באדריכלות בעיר תיירותית, היסטורית. מדהים. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> אני גם מומחה לשימור מנטלי. הייתה לנו תקופה קשה, וסביח יודע, אפילו אנשי העיר לא יצאו לבלות. אז הייתה תקופה קשה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> מתי זה קרה? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> לפני שנתיים כזה. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> אחרי הקורונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> בגלל הפשיעה. הפשיעה השפיעה. למשל אזור המעיין, זה אזור יפה מאוד לבילוי, יש הרבה מסעדות, ואז מה שקורה כשאנשים לא מגיעים בגלל מצב ביטחוני כזה או אחר והמסעדה לא עובדת זה משפיע גם על העירייה. העיריה לא יכולה לגבות את הארנונה. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> מה גרם לשינוי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין לא חל השינוי. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> עדיין יש בעיות אבל פחות ממה שהיה. פעם אתה הרגשת שאנשים, באמת, אני כאב גם כן, כמו הרבה הורים, אני מפחד שהילדים יצאו מחוץ לבית כשהם יוצאים עם חברים אני מזהיר אותם שלא ללכת בשטח פתוח, זה משפיע בסופו של דבר על האווירה, משפיע על הכלכלה. לכן, חשוב להדגיש שזה משפיע כללית על הכלכלה ועל החברה. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> בנוגע לפילוח של הדור הצעיר, אנחנו אנשים שחיים יום-יום את העיר ומסתובבים. אתה רואה בחור בן 20 עם רכב של מיליון שקל מסתובב בעיר, קונה מה שהוא רוצה, אז הילדים רואים אותו כמודל. כשהילד יוצא לעבוד, עבודה במפעל 10-6 שעות מרוויח פחות מ-400 שקל. אז הוא מוצא לעצמו מודל לחיקוי בבחור הזה העבריין. איך פותרים את הבעיה? אכיפה והחמרה בענישה. כשבתי משפט נותנים 14 יום, ולכל היותר עבודות שירות, לאנשים שנתפסו עם נשק חם, אין שום הרתעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> אנחנו מכירים ומנסים לטפל בזה. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> פני העיר לעתיד. אנחנו עיר היסטורית, היום במצב יחסית טוב, ראש עיר טוב, כריזמטי, אבל יש לנו גם תוכניות עתידיות, וזה כבר התחיל להתבצע. דוגמה יפה לכך אתם תראו עכשיו, המקביל של היכל התרבות, בערבית אנחנו קוראים לו ארמון התרבות, משהו יפה שמעיד על אור בקצה המנהרה. בסוף אתה רואה דברים טובים וזה גם משפיע על התושבים והיום מה שחשוב שכל החפלות, חגיגות הסיום של בתי הספר – הכול יהיה פה. זה נותן גם תקווה לאנשים לראות שיש מקום מרווח ויפה ואפשר לבצע פה כל מיני פעילויות חינוכיות ותרבותיות. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אתם מנגישים לציבור את העשייה הזו, ובסוף תחושת חוסר הביטחון שיש לקהילה יכולה להגיע גם כמובן ממה שקורה אבל גם אולי מחוסר המודעות שלהם לדברים הטובים שאתם עושים. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> הם יודעים, אבל היום אתה יכול גם להראות להם בעין, כי אתה רואה משהו ברמה גבוהה וזה מעיד על הצוות, על החדשנות, ואפשר ליהנות ולהשתמש בזה וזה מפיח תקווה בצעירים ליצור ולפעול. אנחנו בונים פה קריית הייטק, 40 דונם כמעט בלעדית להייטק. יש לנו בצפון בדרך מנצרת לציפורי יש אזור תעשייה חדש שבונים שם חברת - - - אנחנו גם מדברים על התחדשות עירונית פה - - - זה הופך להיות רחוב כניסה ראשית. עכשיו אנחנו מתכננים את זה מחדש, משהו יפה מאוד. ליד העירייה, בין העירייה לבין הרחוב הראשי של - - - יש חניה של העירייה אבל יש לנו תוכנית של ארבע קומות מתחת לאדמה שזה כבר - - - יש לנו את הרכבת הקלה שתגיע לפה, ליד העירייה דרך נצרת עילית בכל הדרך. יש לנו עוד משהו חשוב. בהקשר של אזור הר הקפיצה יש לנו תוכנית אני מקווה, יש בעיה כספית אבל יש לנו כבר תכנון והיתכנות כלכלית של רכבת שתגיע מהר הקפיצה עד הכנסייה, יש לנו עוד אצטדיון או מגרש כדורגל חדש פה שהוא בתכנון, יש לנו אוניברסיטה כבר תכנון - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> יש קבוצה בנצרת? << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> יש, בטח. << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> באיזו ליגה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> בגלל בעיות תקציביות הורידו אותנו לליגה לאומית. - - - יש לנו עוד פרויקטים עכשיו עם משרד התיירות. יש לנו בעייה במאצ'ינג עם משרד התיירות, בנוגע לשיפוץ ושיפור העיר העתיקה והשימור - - - . יש לנו תנופה רצינית מאוד. אני אופטימי. אני מקווה שבחמש השנים הקרובות, עם ראש העיר, עם הצוות מסביב ועם העזרה של משרדי הממשלה השונים, נהפוך לנצרת ברמה אחרת ובעזרתכם אנחנו מקווים להשתלט על התופעות האלה, ואז ודאי העיר תשגשג. << דובר >> סביח מלחם: << דובר >> יש לנו קבוצת כדורעף וקבוצת כדורסל. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> יש לנו דרך אגב בנצרת אפילו קבוצת הוקי, יש טניס, יש לנו הרבה. זו עיר מפותחת מאוד ואני מקווה להוריד את הפחד של האנשים ואת תופעות האלימות בעיר ולהחזיר אור ותקווה לחיים בנצרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה התוכנית שלנו? מה אנחנו עושים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> עכשיו הולכים לסיור בארמון התרבות, אחר כך סיור קטן - - - (סיור, היכל התרבות ) << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> אני ח'אלד, מנהל אגף תרבות, נוער וספורט בעיר נצרת. אתם כאן בארמון, בהיכל התרבות החדש שנבנה כאן, זה מקום ייחודי בצפון מבחינת הגודל וגם מבחינת היופי שאתם תכף תראו מבפנים. ההיכל מכיל 740 כיסאות. יחסית, ענק. בעוד 20 שנה אולי יהיה קטן כבר, יחסית לקצב ההתפתחות והצמיחה של העיר. תרבות היא חשובה במיוחד בהקשר של גידול וחינוך דור העתיד. נדיר לשמוע על אמן יוצר שהתדרדר לפשע ולאלימות, אישית לא שמעתי מעולם על כנר או פסנתרן למשל, ששודדים או רוצחים אנשים. אנחנו צריכים היום לגדל דור של תרבות. קהל של קונצרטים ותיאטרון, לא קהל של כדורגל. באצטדיון כדורגל אם השחקן נכשל במהלך כלשהו על המגרש הקהל שורק לו "בוז" וקריאות גנאי. נגן שמעד וטעה באיזה אקורד, מוחאים לו כפיים ומעודדים אותו לנסות שוב. התמיכה בתרבות היא צורך קיומי שלנו, בעיקר היום, כי התרבות זה גם שורשים. כי מה הם שורשים? בן כמה אני? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 24. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 25. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 22. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> נכון, גם נכון. לנשמה אין גיל. גיל זה גוף. אבל אתה תבין, החיבור בין גוף, נפש ונשמה תבין שלנשמה אין גיל. היום הצרכים שלנו הם שונים מהצרכים של ילדינו כי ילדינו הם מאור עתידנו. מה שהיה מתאים לי, לא מתאים לבן שלי. זה לא אומר שהבן שלי יותר חכם, לא, הצרכים שלו שונים והאמצעים העומדים לרשותו מתוחכמים מהאמצעים שהיו בדורות קודמים. גם אנחנו חייבים להשתדרג, להשתלב, ולהמציא דור חדש. בבקשה. בואו נעשה סיור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך אתה מסתדר עם הפער הזה של בין עולם התרבות לעולם הספורט? כי לפני רגע אמרת מה עושים במשחק כדורגל. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> אם מגדלים דור של תרבות אז אנחנו מקבלים אותו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם יודעים לחבר את הנוער גם לזה וגם לזה? << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> כן, כמובן. הקליינטים של כל האגף, אם זה תרבות ואם זה ספורט – זה נוער. הילד הקטן היום, אפילו העבריין של היום, הוא היה מסכן, היה תינוק. אחר כך תלמיד בית ספר. אז לא קיבל את מה שצריך לקבל, הלך למקום אחר. אם לא נעבוד כולנו יחד היום, כמו שהתחלתי להגיד, אני בן 45, הבית שלי שכונת בן אמיר, קודם הייתה לי תלות מסוימת להגיד לא יודע מה. היום בחשיבה שלי השתדרגתי בעצמי קודם כל, האדמה שלי שהייתה לפני 200 שנה למי היא הייתה? אני לא יודע. עוד 200 שנה למי היא תהיה? אני לא יודע. אז לתקופה שאני בחיים יש חשיבות, מסר מיוחד. התפקיד שלי משנולדתי ועד שאעזוב ייחודי. כמובן שאני לא עוזב, אני אמשיך. אבל הכוונה היא שכל אחד מאיתנו הוא שליח ויש לנו אחריות משותפת למקום. אם נבין מה זו אחריות משותפת, נגיע למקום הדרוש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחריך. בבקשה. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> האמן דוד ברסלבי הוא המתכנן והאדריכל של המקום הזה. הוא אדם חכם מאוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה הוא עוד תכנן? << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> כמעט כל היכל היום במדינה. הוא אדם מדהים ומקסים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חללים, העגול, המדרגות - - - << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> כל דבר. מה שמיוחד כאן זה שהוא עשה את - - - בצד שמאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נחשב לאלוף השילובים. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> יש במה קטנה לכמה אירועים. התכנון שלה, החלל הזה, והמערכת שאתם רואים, מערכת הסאונד - - - זה הכי מפואר בעולם. מה שתראו עכשיו, כל דבר, הוא הכי מפואר בעולם שמותאם להיום. כמובן ישמש אותנו לכמה שנים קדימה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> פואד עווד. << דובר >> פואד עווד: << דובר >> נעים מאוד. אני במאי תיאטרון. עבדתי בתל אביב בקאמרי, גם בתיאטרון החאן, ייסדנו כמה פרויקטים בתחום התרבות בנצרת, אני מקים תיאטרון אל-מידאן בחיפה בשנות 2007-2000, ומ-2008 אני מנהל מרכז תרבות עירוני וגם כמנהל אומנותי של היכל התרבות. אתם האנשים הראשונים שמבקרים במקום. אנחנו עכשיו מתפעלים אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה מקומות ישיבה יש פה? << דובר >> פואד עווד: << דובר >> 740. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> נכון, ובמה ענקית, שווה גם לרדת למטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם גם מעמידים את המקום לרשות מסיבות סיום של בתי ספר? << דובר >> פואד עווד: << דובר >> כן. זו הרצה של המקום, אז עושים את טקסי הסיום. ממש היום יש לנו לוח זמנים מלא כי עושים חזרות, תלמידים באים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כל החודש? << דובר >> פואד עווד: << דובר >> לא. יש באמצע החודש, אמצע יוני יש חג הקורבן. זה עד לפני חג הקורבן. ואחר כך מתחילים לתפעל אותו בקונצרטים מחזות זמר, הצגות תיאטרון, פסטיבלים. זה מקום ממש יפה ונהדר. צריך ממש לנצל אותו ולעשות חיי תרבות. (המשך סיור) << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> זו יציאת חירום. כשהמופע מסתיים, יוצאים משם, יוצאים מכאן ולמעלה. אם רוצים לחזור עוד פעם ללובי, חוזרים מכאן, יוצאים לרחבה מהיכן שבאנו. מכאן יש 440 כיסאות ולמעלה 300. מחר יש אירוע של בית ספר אורט, בשעה טובה. שבוע ימים כל יום יש מופע סיום של בית ספר, וזה חשוב, שכל תלמיד שהוא סיים תיכון הוא קיבל את התעודה כאן אז הוא קליינט כביכול של ההיכל בעתיד. זה מאוד חשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההפעלה פה היא על ידי העירייה? << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> כן. זה יקר. התרבות היא לא גירעון, תרבות זו השקעה. אם תשקיע היום, זה פחות גירעון בעתיד. אם תשקיע היום, והחינוך, כשאתה לומד מתמטיקה או עברית או אנגלית זה בלתי פורמלי, בזה אין ויכוח, נכון? הכסף כבר צבוע והילד עובר מכיתה לכיתה, מגיל לגיל. אבל בתרבות לא. אם לא תביא לו את התרבות אז הוא לא יהיה מתורבת. בית ספר זה כמו בית סוהר אבל עם רמות מסוימות, 5 כוכבים, 4 כוכבים. הילד הזה, שנולד אצל סביח או אצל ח'אלד, איך שאני מחנך אותו, כך הקהל מקבל אותו. אז צריך לחנך אותו גם היום ולהיות הורים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הישיבה הכי קשה במועצת העיר של התקציב השנתי אף פעם לא אומרים כמה חינכת אנשים, ילדים. מסתכלים רק על כמה עשית דוחות, כמה הכנסות, כמה הוצאות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא הפרמטר שבוחנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא שאני - - - מהילדים ומוציא אותם ממעגל הפשע. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> בסך הכול אם יש לי גירעון מסוים בתקציב, מאיפה מתחיל לגזור? מהחינוך הבלתי פורמלי, למרות שזה לא בלתי, כי בלתי מילה שלילית. זה חינוך ערכי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאוד ערכי. << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> מי שהכריז על המשפט חינוך "בלתי" אז הוא הכריז כי זה שלילי. החינוך זה ערכי. כי הוא לא השלים גם. זו ממש חבילה אחת. ילד שנולד צריך אותך מהרגע הראשון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיהיה בהצלחה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ח'אלד בוטו: << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה לך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה תביא תקווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעזרת השם נגיע למקום הדרוש, ואני מאמין בכל מקום אפשר לשנות - - - אין משהו קבוע שלא משתנה. אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סיימנו בתיאטרון החדש הכי יפה בארץ והוא ברשות העירייה. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בנצרת מגיל ארבע וחצי. אמא שלי הייתה רועת כבשים בקיבוץ. אנחנו היינו חברים מאוד מאוד טובים של סלים - - - אני לא אשכח, באנו פעם לשבת והיה חתונה. הייתה לך תהלוכה כל הרחוב הראשי. ואז הגמל הראשון השתולל, תפס ילדה בצוואר, רץ איתה. רק ליד המעיין המשטרה הצליחה לתקוע בו כדור ולשחרר. לא קרה לה כלום. - - - << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> שלום לכם. אני מרואת אחמד, מורה דרך וגם ארכיאולוג, מנהל הארכיון ההיסטורי של נצרת. נעשה סיבוב קטן בעיר העתיקה. נלך קודם למטחנה של נצרת, מהתקופה העות'מאנית לפני 400 שנה. עכשיו טוחנים את הקמח, את הזעתר. הם עושים גם יין. יש להם גם את החלבה, את כל הדברים - - - נבקר גם כנסייה תת-קרקעית מהתקופה הביזנטית. יש גם את בית הכנסת ליהודים לפני 2,000 שנה. יהיה גם זמן אחר כך לשאלות. - - - (דיון סיכום) << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחמד, הראל ורונן – נעים מאוד. לי קוראים צביקה. אני יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. נמצאים פה חברי הוועדה ויועץ ראש הממשלה לענייני הפשיעה הערבית. אנחנו נמצאים פה כדי ללמוד את היתרונות שיש בשיטור עירוני ביישוב ערבי כדי להסיק מזה על החברה הערבית בכלל כי אנחנו מתכוונים להכניס את זה היום לכל הארץ, אבל לכל יישוב לפי המאפיינים שלו. אחרי ששמעתי את סביח ואת סואעד, אני רוצה לשמוע מכם, בתור אלה שנמצאים בשטח, מה אנחנו עושים טוב ומה אנחנו עושים לא טוב. מה הייתם רוצים שישתנה מחר בבוקר? קדימה, תרגישו חופשי. אנחנו לא מחלקים דרגות ולא מורידים פטיש על הראש של אף אחד. תהיו איתנו פתוחים. << דובר >> רונן: << דובר >> שלום לכולם, צוהריים טובים. תודה שאתם פה. אני רונן, - - - 12.5 שנים אני במשטרה, 17 שנים בתחום הביטחון, לוחם בצה"ל ומאוחר יותר, לוחם בשטחים, עסקתי בביטחון של המדינה ומשם עברתי למשטרה שמונה שנים בלש, ארבע שנים בשיטור העירוני. כששואלים אותי על השיטור העירוני, אני תמיד אומר שהייתי לוחם כל כך הרבה זמן ופתאום בשיטור העירוני הרבה אנשים שלא מבינים אומרים לי - - - אז אני אומר להפך. היחידה היא יחידה מאוד אופרטיבית ופה בעיר הזאת שלצערנו הרב גם - - - אני שומע שיש המון ירי, המון רציחות במגזר הערבי. בשיטור העירוני לא ציפיתי להתמודד עם זה, אבל גם אתה מצפה את זה אם ישיבות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאיפה אתה בארץ, רונן? << דובר >> רונן: << דובר >> נצרת עילית נוף הגליל. אני גם שכן פה. שומע המון יריות גם כשאני בבית. ויש לך שותף - - - אצלו זה בהצלחה. אצלי באיזה 2020 בחודש דצמבר, ממש פה בשדרה הבאה, בכניסה ימינה, בשעה 01:00, עבדתי עם השותף שלי – פקח מסייע שהוא לא פה, פקח מסייע אבל בסוף הוא אזרח וגם עלינו ביצעו ירי באקדח על הניידת שלנו במרחק מפה עד האדון הנחמד הזה עם הכובע, מרחק של 2 מטר ירי. למזלנו השומר מלמעלה לא נמנע. מה אנחנו עושים כן נכון פה? אנחנו פשוט נוגעים בכל דבר. מהאזרח שמפריע לו הרכב בצד, מפה רכב בצד זה נשמע קטן אבל אם אתה לא מזיז נכון זה יכול להיגמר אחרת, מסכסוך לרצח, לנקמת דם עד לרצח עצמו בעולם הפשע. נגענו גם באירועי פח"ע כשהאסירים שנמלטו מכלא גלבוע גם סרקנו, התמודדות אינסוף עם עניין הקבצנים שמסכנים את הכביש, ילדים קטנים בני שבע-שמונה שרק רוצים לאכול אבל הניצול לרעה שמשתמשים בהם כתושבי השטחים, כאבא לילדות קטנות קשה מאוד לראות את זה אבל אתה יודע להתמודד ועושה את זה כדי למזער סכנות, 50 שב"חים שאנחנו מתמודדים איתם זה - - - יכול להתמודד. הכול מהכול אנחנו נוגעים ביחידה הזאת. פעם אחת מפקד תחנה שאל אותי, "אם היית יכול לחזור לבילוש היית חוזר?", אמרתי לו שלא, כי פה אני נוגע בהכול מהכול. בבילוש אתה בונה את עצמך על פי מודיעין, אני מרשה לעצמי להגיד את זה, כי הייתי שם שמונה שנים, הייתי גם סגן ראש צוות שם, אבל פה אתה בונה הכול מהכול, מאפס עד למאה. איך שתגיע למשמרת עם הכישורים החשיבתיים שלך אתה צריך פשוט לבנות. מי שלפעמים אומר לי כשוטר "אה, אתה עובד בשיטור העירוני", אני אומר להם "עם כל הכבוד פה עם הפקח והמנהל פה שנותן הכול מהכול, סביח, לא רק לפקחים, גם ליחידה עצמה, גם לשוטרים - - - מרים פה צלצול לסביח ומה שאני צריך אני לא צריך להגיד פעמיים, פעם אחת וזה מתבצע. כשאני עובד עם שוטר, כשאני עובד עם פקח, אתם לא יודעים מה זה. נכון, פקח מסייע, הוא קיבל את הסמכויות והוא איתי צמוד לסמכויות שלי, אבל בסופו של דבר הוא גם אזרח ולרוב הפקחים פה, 95%, חוץ מאחד, כולם גרים בנצרת. כולם יצטרכו בסוף לעשות פה קניות וזה ולטייל עם המשפחות. אבל בשבילם אריות אחים פה לכל המשימות וזהו. זה מצחיק, אתמול בדיוק פרגנו אחד לשני ביחידה ולא ידענו בכלל שאתם מגיעים, וזה בדיוק המשפטים שרשמנו. אז מה צריך לתקן? אפשר להביא לנו יותר כוח אדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מרגישים שאם היה לכם יותר כוח אדם הייתם נמצאים במקום יותר טוב? << דובר >> רונן: << דובר >> כמובן. זו נוסחה ברורה. כמה כוח אדם שיש אנחנו נוכל לגעת ביותר. היחידה, הניידות - - - אבל הפשיעה גדלה. כשאני מגיע היום באתי מאירוע קטטה אמרתי לאבא פעם הייתי בא אליך ואומר לך אבא תטפל היום אני יודע שפשוט האבא לא יכול לטפל כי היום ילד בן הארבע הוא כבר לא מכבד את ההורים והפשיעה גדלה. וכל אחד רוצה לתת - - - ועוד נגיעה ולפעמים אנחנו מרגישים מאוד מפוזרים כי אין את כוח האדם. לפעמים מוצאים מסטול תחת השפעת סמים, תביא את האנס, תביא את הגנב, תביא את הפדופיל, תביא פה. לפעמים יש לי משפטים שאני אומר לאזרח ואיפשהו שורט לי, כואב לי. אני לא גדלתי עם כפית של זהב, גדלתי בתור נער בסיכון, אז גם אני הכרתי משטרה בכל מיני דרכים שהיו מגיעים אליי הביתה, ולפעמים אני אומר לאדון האזרח אני אומר "אדוני האזרח אני יכול לעזור לך במשהו?" הוא אומר לי "חכה, תשמע, חכה". אני מבין את - - - כי זה רגע לא נעים בחיים שלו, הוא צריך להתמודד עם המצב. בגדול אני מזמן הייתי חושב שאני צריך פשוט לטפל בו בצורה יעילה עם הזמן, כי ברגע שאני איתו ולא מביא לתכלית, אני מבזבז את הזמן לאזרח הבא שמחכה לי, שאני צריך לתת לו את הסיוע, לתת לו את הסיוע למניעה, לסיכון, להיות שם נוכח ולטיפול באירוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רונן, אתה שוטר, עשית הכשרה והסמכה כשוטר במשך תקופה מאוד ארוכה. אתה מקבל לידך מחר בבוקר פקח, וכל מה שהוא עשה זה 5 ימים פקח עירוני, ועוד 5 ימים פקח מסייע. זה מספיק? היית רוצה שנעשה משהו נוסף? אחרי זה אני אשאל את זה גם את אחמד, אבל חשוב לי לשמוע ממך מה אתה היית רוצה שאני אעשה עם אחמד יותר כדי שהוא יענה על הדרישות יותר טוב. << דובר >> רונן: << דובר >> קודם כל מה שאנחנו עושים עכשיו ומה שכן הייתי רוצה שיהיה. עכשיו אנחנו מצמידים פקח חדש שמגיע כמו שאני תמיד אומר להם "אל תשכחו שאתם לפני הכול אזרחים". - - - אז אנחנו תמיד מצמידים אותם אלינו, גם לפקחים האחרים שוותיקים יותר וגם לשוטרים, שתמיד מצמידים אותם אחד לשני כדי ללמוד ולתת להם את כל הכלים. הדוגמה שיש לנו עד היום פקח שאנחנו תמיד תומכים בו ועוזרים לו ומסייעים לו בכול. ההכשרה כמובן, כמו שהאדון פה אמר עכשיו היא לא מספיקה בכלל, כי ארגז הכלים שאנחנו מקבלים הוא די רחב ובשביל להשתמש בו אנחנו חייבים להיות מקצועיים כמה שיותר ולהכיר אותם. אז כן, ההכשרה פה חייבת להיות הכשרה עמוקה יותר. הייתי רוצה שיהיה פה איזשהו סוג של פיקוח גם על הפקחים בתקופה מסוימת כמו ריענונים, כמו לראות איך הם מתמודדים עם המצב, כמו אם הם באמת מבינים את גבולות הגזרה שלהם שהם לא מתעסקים ביתר המידה עם האזרחים לטובת הדברים האישיים בצורת העבודה, בהבנה, בשימוש בכלים הנכונים. אנחנו כשוטרים גם מפקחים על זה כמו שצריך, וכן הייתי רוצה שתהיה הכשרה לבקר אותם כי בסופו של דבר כמה ידע שיהיה לנו ככה אנחנו נהיה יותר מקצוענים ונדע לקחת את ההחלטות הכי נבונות כלפי האזרח כי בסופו של דבר אנחנו פה למען האזרח. בעיקר לאזרחים התמימים, למשלמי המיסים שרוצים פשוט לחיות את החיים הפשוטים שלהם. לקחת את הילד, להחזיר את הילד, לעבוד, לשלם את המס ולחיות את החיים כמו שצריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחמד, מה אתה אומר? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> חסר לנו את המקום - - - בשיטור העירוני הפקחים הם חמושים. אנחנו עובדים במשק הפרטי שלנו כי אנחנו גם מתנדבים במשטרה. אני מציע גם שיהיה לנו נשק ארגוני, כי פה בנצרת אנחנו לא חמושים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מרגיש צורך להיות חמוש? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> אנחנו עכשיו פה בנצרת ישהרבה פשע עכשיו ואנחנו עוברים הרבה אירועים מסוכנים וחריגים פה בתוך העיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וזה היה תורם לך לעשות עבודה יותר טוב? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך היו מסתכלים על זה החברים שלך, התושבים של נצרת, אם אתה הולך מחר בבוקר אקדח? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> כי זה גם הרתעה. כשאתה בלי אקדח, בלי כלום, לא מסתכלים עליך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך העבודה עם שוטר לידך? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> זה נותן הרגשה של יותר ביטחון ואזרחים מסתכלים על זה בצורה אחרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מגיע למשמרת שלך בבוקר, אתה יודע מה אתה הולך לעשות? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> אנחנו עושים הכול. באים בבוקר, עושים תדריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה אומרים בתדריך? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> איך להשתמש בנשק, מה הסמכויות שלך, מה לעשות בשטח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מחליטים לאיזה שטח ללכת בבוקר? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> אנחנו רק בעיר בנצרת, עושים סיורים, מסתובבים בכל העיר. אם נכנס אירוע, מקבלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שזה או אירוע 100 או אירוע 106. מה אתה מרגיש חסר לך עוד חוץ מנשק בשביל להיות יותר טוב? << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> יותר הדרכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנדל, מה אתה מספר? איפה אתה ערב? << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> מושב אזורים. אני שנה בשיטור העירוני, יחידה מהמעולות שיש בארץ אם לא הטובה שבהן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בגלל זה באנו פה, לשמוע מגורם מוצלח. << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> היחידה באמת מצטיינת, היא לא שנה או שנתיים, במהלך תקופה מאוד ארוכה, האנשים הטובים שיש, הלכידות היחידתית מהגבוהות שיש. אני באמת שמח שהתמזל מזלי ואני ביחידה הזאת. זה מצחיק כי אני לא הייתי מיועד בכלל להגיע לנצרת. טבריה הייתה התחנה הכי קרובה אליי. האח היחיד שלי בטבריה אז המחוז עמדו על הרגליים האחוריות שאין דבר כזה שני אחים באותה התחנה. אמרו לי "כל תחנה שאתה רוצה תלך, רק לא טבריה". כיוון שעשיתי פה את החניכה והיה נהוג שאת תוכנית החניכה עושים במקום שונה מהמקום שעובדים בו, עשו לי בתחנה אחרת, ואת החניכה במקרה יצא לי לעשות פה. אז הכרתי קצת את האנשים אז אמרתי להם "אם אי אפשר טבריה אז שים אותי פה". היום גם אם תשלם לי 20,000 שקל תגיד לי לעבוד בטבריה אני לא אבוא, ואני שורף כל יום שעתיים בכביש. לא עובר. << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> הוא מסיים לילה ב-03:00, נשאר עד 08:00 ואז הוא מסיים. << דובר >> הראל נדל: << דובר >> זה בגלל בטיחות שלא אירדם על הכביש. אבא שלי נהרג בתאונת דרכים, הספיק לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי? << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> 1988. אז הם יודעים אני עושה משמרת, הולך לנוח, מתעורר יקיצה טבעית ונוסע הביתה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמרו לי שהיית מעורב באיזשהו אירוע. << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> כן. ספטמבר 2022 היה ירי. יום לפני משפחה אחת ירתה על המשפחה השנייה, - - - מי שמכיר. באותו יום בבוקר המשפחה השנייה החזירה, למת"ח נמאס מהסיפור הזה והחליט שהניידת שם סטטית, היא לא זזה מהמקום. תלך לאכול, להשתין – הניידת - - - ראש בראש הניידת לא זזה. 150 מטר מזרחה 150 מטר מערבה, לא יוצאת משם ניידת. זו המשימה שקיבלנו. עלינו לשם שני פקחים, ולקראת 19:00 פתאום שומעים ירי מסיבי לכיוון הכביש של שכונת הגליל נצרת. ישר צמצמנו לעבר שני - - - ואיך שהגענו לצומת חתכה אותנו סוזוקי אלטו. לא ראינו את הירי, אבל לפי הנהיגה וההתנהגות של הרכב הבנו שהוא קשור לירי באיזושהי דרך. התחלנו מרדף אחרי הרכב, כורזים לו לעצור, סירנות, מערבבים, "משטרה תעצור!" והם בשלהם נוסעים כמו בסרטים, ממש ככה – עוקפים מימין ומשמאל, רק כדי להימנע ואנחנו אחריהם. יאסין היה נהג, הפקח יאסין, וננעל. לא הרפה. נהג תותח. נסענו באין כניסה, נסענו על באמפרים, על אי תנועה עם טויוטה. אחרי המרדף הלכה הטויוטה. בקיצור הם קלטו שאנחנו יושבים להם על הזנב ובאיזשהו שלב הם ירו. אני הבנתי את זה כירי אזהרה. אני אמרתי "תיזהרו, אנחנו נלך איתכם עד הסוף". באותו רגע שלפתי את האקדח, דרכתי אותו והייתי עליהם, עדיין לא היה טווח ירי לאקדח ואנחנו אחריהם. ואז הם עקפו איזה טור של רכבים והגיע רכב ממול. אמרתי לעצמי שאיזה יופי עכשיו הם עושים תאונה, כי אין, הכבישים צרים, אנחנו נופלים עליהם, עוצרים אותם. הרכב שהגיע ממול והרכב הנעקף איכשהו הצליחו לבלום, הם עברו על הקשקש, ואנחנו אחריהם גם באותו מקום עוברים. בקיצור, הגיעו בסוף לצומת טי, היה מרדף של איזה 1,400 מטר. הגיעו לצומת טי, אז הם חייבים להאט, אם ימשיכו באותה מהירות הם מתהפכים. אין, או ימינה או שמאלה. הם האטו, אנחנו צמצמנו עליהם בטווח הירי ואז הם פתחו עלינו באש מטורפת. אני ישר כבר מוכן עם האקדח - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם איזה נשק ירו עליכם? << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> היו עם M16 וקלצ'ניקוב. הפקח שישב מאחורה לא היה חמוש, מרואת. << דובר >> אחמד מרואת: << דובר >> פקח חמוש זה בנשק אישי, אני לא יכול להשתמש בו. אם הייתי משתמש בו, הוא היה מסתבך. << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> בקיצור, יאסין הנהג, התחיל לצעוק "ירו עלינו, ירו עלינו", אבל המשיך כמו ננעל. נתן נגיחה לרכב אחרי הסיבוב. כשהם ירו, יריתי עליהם. ממש היה אש על אש, מטח כבד. כשהירי הופסק, גם אני הפסקתי לירות. פרקנו מהרכב, ואז שני חבר'ה שישבו מאחורה זחלו, ממש יצאו בזחילה שלא נירה, נכנעו, וזרקו לנו את ה-M16 שלהם על הכביש ככה, הם נכנעו. כבלנו אותם אחד לשני. אחד שיצא מקדימה, אני חושב שזה היה הנהג, הוא תפס את הגב, אמר לי "הגב, הגב!", אמרתי לו "תיזהר שלא ייפגע הראש" תפסתי אותו, הורדתי אותו על הרצפה, ידיים מאחורי הגב, כבלנו אותו, והיו שלושה עצורים ו-M16 והרכב המשיך להתדרדר. הוא התדרדר עוד איזה 100 מטרים, נזרק באיזו תעלה שם בצד. יאסין ירד לכיוון הרכב, ואני הייתי עם הפקח שלא היה חמוש. אנחנו שלושה עצורים ו-M16. הם הראשונים שהגיעו לעזור לנו, מכל התחנה, צוות מקביל שלנו הגיע הראשונים, שני פקחים היו. לא היה שוטר איתם. הוא ומוסא הגיעו. תוך שניות התחילו לזרום נחילי אנשים, מלא אנשים. הם באו להתקרב לכיוון העצורים וה-M16, אמרתי להם "מי שיתקרב - - - " << דובר >> אייל קהתי: << דובר >> שלום, מה נשמע? אייל, מפקד התחנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלום. כן, מנדל, אנחנו חוזרים איתך לסוף. << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> בקיצור, התחילו להגיע נחילי אנשים, שמעו את הירי, התחילו להקיף אותנו. ואמרתי להם, עם האקדח ביד, "מי שיתקרב ל-M16 או לאחד העצורים, יחטוף כדור". עד שהגיעו עוד כוחות, הבלשים אחר כך הגיעו, ירדו למטה עם הרכב, אחר כך גיליתי שיש הרוג ברכב, אני לא ידעתי. אחד נפצע בגב - - - אחד קיבל כדור בצוואר ונהרג. לפני יומיים אמרו לי שהתיק נסגר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התיק שלך? << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך הרגשת במשך כל התקופה הזאת? << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> הרגשתי מצוין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרגשת שעשית את מה שהיית צריך לעשות? << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> ומעבר. אני לא מבין אבל את המערכות של המדינה. זה לא הגיוני. למחרת נחקרתי במח"ש. איך מתחילה החקירה – אתה אשם, אתה חשוד. לא יודע, שישנו את הנוסח הזה. אני נראה לך עבריין? אני נראה לך מחבל? אם אתה חוקר מחבל אתה אומר לו "אתה חשוד". אמרתי לו "למה החקירה צריכה להיות בצורה כזאת?"; "אתה חשוד." << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> אני אעשה לך את זה קצר רק, כי אני לא - - - אכיפת החוק בשאלה, אלא זה רק בשביל להסביר - - - אני ראש המטה של ראש הממשלה למלחמה ופשיעה בחברה הערבית. בעברי הייתי בפרקליטות וחלק מהמח"ש שקשורה לפרקליטות - - - המטרה של הדבר הזה, גם אם זה לא נעים נורא בשבילך, האזהרה הזו אתה לא שומע אותה, אבל היא מקנה לך המון זכויות בתוך האזהרה הזאת. למעשה היא מגינה עליך. זה לא נעים לשמוע את זה, אבל אם הם לא יגידו את זה אז אתה לא מקבל אוטומטית את זכות השתיקה. אתה יכול להגיד "אני לא משתף פעולה" אחרת אתה חייב לשתף פעולה. אם אתה עד, אתה צריך לשתף פעולה. אם אתה חשוד, אתה יכול להגיד "אני שותק, לא משתף פעולה בחקירה". שתיים, אומרים לך "אתה זכאי לעו"ד". אם הוא לא היה אומר לך את זה, אולי היית יכול לפתוח ולדבר בצורה רגילה ולא לקבל את הזכות הזו. לכן הדבר הזה שהוא לא נעים, הוא חשוב לך יותר מאשר לחוקר. מבחינת החוקר אולי היה עדיף לו לא להגיד לך בשביל שלא תבין באיזו סיטואציה אתה נמצא ואז היית מדבר בלי סוף ואולי גם מסבך את עצמך. לכן התהליך הזה נועד עבור החשוד ולא עבור החוקר. << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> סליחה, לפעמים לא האמירה, איך אומרים את האמירה? אתה מבין, אם כבר אתה, לא רק שאתה חשוד, אתה כבר הנאשם - - - << דובר >> רואי כחלון: << דובר >> בסיטואציה של שוטרים וחיילים באירועי ירי היא סיטואציה מאוד אלימה כי אתה שולח אותו להגן עליך ובסוף הוא עושה משהו - - - ואתה חוקר אותו, למה, כי הטון אומר שבכל אירוע של ירי יש טון קבוע שמח"ש אוטומטית לוקחת את הנשק ואוטומטית חקירה באזהרה. ודרך אגב, יש מקרים שחיילים מול מחבלים, לא רק באירועים פליליים שגם שם זה קורה, וזו סיטואציה לא נעימה, אבל זה נועד להגן עליהם, לא נועד להגן על החוקר. << דובר >> נצ"מ אייל קהתי: << דובר >> בסופו של דבר אני חושב קודם כל שהוא עשה, אני לא הייתי פה מפקד תחנה כשהאירוע קרה, אין לנו מקרים אחרים - - - ואני אומר לך, המוטו שלי בתחנה זה להיות נחושים, לא לחשוש. כל עוד הם עושים את העבודה שלהם בצורה חוקית, יש עבריין, יש לו נשק, לירות, - - - אם הציבור גם פה שומעים, אנשים שגרים פה סובלים מאוד מהפשיעה שקורית במגזר הערבי. האנשים שלי אמיצים. הם נותנים את כל הגיבוי. חלק מהגיבוי זה שילוו אותם, זה שעובדים כבר לא ייתנו שום אמירה, שום הצהרה לפני שיש עורך דין שמלווה אותם, כמו כל עבריין, סלח לי אני לא משווה אותם חס וחלילה, אבל אני אומר כל אחד שעוד הוא - - - גם האקדח שלוקחים להם היום הוא מקבל באותו רגע אקדח חלופי. הוא שוטר בסוף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנדל, בעקבות אירוע כמו שלך ובעקבות אירועים אחרים, כל הנוהל של חקירת שוטרים אחרי אירוע של פתיחה באש השתנה. לא לוקחים את הנשק, אתה לא חשוד. כל מיני דברים שינינו בחודשים האחרונים. מתי זה יצא? אתם זוכרים אולי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי שנה, שנה. משהו כזה << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנושא הזה עלה על השולחן שלנו, עלה בוועדה. העלה את זה חבר הכנסת עמית הלוי. זה שונה. זאת אומרת ההערה שלך וההרגשה שלך הם נכונים, היא לא רק שלך. עוד הרבה אנשים שפעלו כמו שאתה פעלת בנכון והגיעו לתוצאות טובות, העלו את זה. טיפלנו בזה. הנוהל השתנה. נגמר הסיפור של חשוד ולקחת את הנשק. מפקד התחנה אייל כבר ציין שאת הנשק או לוקחים לך רק בשביל בדיקה ונותנים נשק אחר במקום - - - << דובר >> הראל מנדל: << דובר >> כמעט שנתיים. << דובר >> שריף ספדי: << דובר >> צביקה, אם אפשר לסיים, בבקשה. יש עוד בעיה עם - - - שני הפקחים שהיו איתו היו מאוימים, דרגה שש, אז העירייה צריכה לממן מצלמות, שמירות, 24 שעות שמירה. צריך להתחשב אם עובדים עם המשטרה. למה העירייה צריכה לספוג את כל התקציב הזה? לא מכניס כלום. הוא מכניס אותם - - - מחייב אותי להתקין מצלמות - - - << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>