פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 39 ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 18/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 6 מישיבת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד ( 18ביוני 2024), שעה 13:06 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר יוראי להב הרצנו יוליה מלינובסקי מוזמנים: מיכל – משרד ראש הממשלה ג'ייקוב – משרד ראש הממשלה אסנת הראל וינשטיין – אשכול ביטחון, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נירית להב-קניזו – יעוץ וחקיקה - המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים נדב גולני – עורך דין בייעוץ וחקיקה ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים שמרית גולדנברג – ממונה, משרד המשפטים נעם שלומאי קוניץ – מתמחה, משרד המשפטים עמיר אריהן – ראש הרשות הביומטרית, הרשות לניהול המאגר הביומטרי שני קרני – עוזרת משפטית ליועמ״ש בלמ, המשרד לביטחון לאומי אבישר חי – ר יח מחשוב חקירות, המשרד לביטחון לאומי טל פז מזרחי – קמד אחמ וטכנולוגיות יועמש, המשרד לביטחון לאומי מרגלית לוי – יועמ"ש הרשות לניהול מאגר ביומטרי, משרד הפנים מאיר גופשטיין – ראש אגף, משרד הפנים אברהם דומב – מדען ראשי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל נעמה בן צבי – הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי מיכל בלאו אור – ייעוץ משפטי, מערך הסייבר הלאומי אורן אריאב – מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, רשות האוכלוסין וההגירה תמי אזרזר – מנהלת אגף מרשם וביומטריה, רשות האוכלוסין וההגירה יעקב הרשקו – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה עירית ויסבלום – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אריאל מרנס – יועץ מנכל, רשות האוכלוסין וההגירה יורם אורן – יועץ, רשות האוכלוסין וההגירה ישי עשהאל – מנהל תחום בכיר תש"ררשות המיסים, משרד האוצר רויטל זאוברר – עו"ד,מחלקה משפטים, משרד האוצר אוסנת איבגי – מנהלת תחום בכירה מכס אכיפה ברשות המיסים, משרד האוצר עדי שיינבך – מובילת תכניות דיגיטליות בחשכ"ל, משרד האוצר שליו לוי – מרכז המחקר והמידע בכנסת רינת ברנדל – ייעוץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות צבי דביר – התנועה לזכויות דיגטיליות ניב ויזל – מנהל מחלקת טיפול ביטחוני בנוסע, רשות שדות התעופה פסח ברנד – עורך דין בכיר, רשות שדות התעופה שחר נוימן – מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, משרד הכלכלה והתעשייה שרה אליהו יצחקוב – ממונה ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין רותם פרלמן פרחי – חברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין טלי מסיקה – ר' היח' להסדרה ביטחונית, משרד הביטחון יהודה קונפורטס – עורך מיקי כהן – יועץ אור דונקלמן – ראש תת המרכז לחקר ביומטריה ויישומיה רבקה דב"ש – עמיתה בכירה ירון סובל – עורך דין ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024 << הצח >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה על חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024. כן גברתי היועצת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שלום לכולם. בהצעת החוק יש שלושה הסדרים מהותיים, אפשר לומר שגם ארבעה. הם לא קשורים אחד לשני, ולכן אנחנו צריכים להידרש אליהם כנושאים נפרדים לחלוטין. באחד מהם אנחנו צריכים לדון ביתר עומק. אני אומרת את זה בגלל שפורסם שהישיבה תימשך שעה, ויכול להיות שתהיה ארוכה יותר. ההסדר הראשון מציע הרחבה של שימושים בתעודת הזהות הביומטרית. אני מתחילה את הדיון בהנחה שכולם יודעים מה הכוונה – תעודה שמותקן עליה צ'יפ שבו שבב עליו שמורים תמונת פנים וטביעות אצבע. תעודת זהות ומסמך נסיעה שהוא בדרך כלל דרכון. אנחנו מדברים בדרך כלל על השימושים בתעודת הזהות, למרות שגם דרכון יכול לשמש לאותה מטרה בדיוק. ההסדר הראשון מדבר על הזדהות ביומטרית בפני אדם שמשמש כמאבטח בגוף ציבורי. אנחנו מדברים על סעיף שש לחוק, אם מי מחברי הכנסת רוצה לראות את הנוסח, יש לי עותק נוסף פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מדברת על סעיף 1(1)? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מדברת על סעיף 1(1) להצעת החוק שמפנה אותנו לסעיף שש לחוק, שם אנחנו מבקשים להוסיף מספר גופים נוספים, מספר בעלי תפקידים נוספים שיוכלו ליטול טביעת אצבע או תמונת פנים ולערוך השוואה מול התעודה. הבקשה היא לאשר את בעלי התפקידים שנמצאים בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים בתוספת הראשונה. סעיף שש: בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור, לאמצעים או הנתונים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם. מה שמופיע כרגע בחוק הוא כמובן עובד משרד הפנים שמנפק את התעודות, שוטר, סוהר, עובד רשות הביטחון, חייל, איש משמר הכנסת, מאבטח הרשות להגנת עדים. יש כאן אופציות נוספות, ומה שאנחנו מתבקשים להוסיף זה את כל התוספת הראשון ופריט מספר אחת בתוספת השנייה. האם להיכנס לרזולוציה נמוכה, או לעשות סקירה של החוק באופן מקיף? כי מי שיציג את הפרטים הם משרדי הממשלה. אז אולי אעשה סקירה מלמעלה והם יציגו מה הם רוצים ולמה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הם רוצים, אני חושב שאנחנו מבינים, אני חושב שצריך להבין את הבעיות – הציפי את הבעיות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז נעשה את זה מלמעלה. בעניין הוספת הגופים, מדובר בהרחבה משמעותית של בעלי התפקידים שיוכלו ליטול טביעות אצבע או תמונות פנים בכניסה לגופים מסוימים. ההרחבה היא משמעותית, כי היא תכלול, ואני מדברת על התוספת השנייה בחוק להסדרת הביטחון, את כל משרדי הממשלה. אם כיום מדובר על גופים שיש לגביהם ביטחוני-אבטחתי, היום זה כולל את כל משרדי הממשלה. כאן אני שמה על השולחן את השאלה: האם אנחנו חייבים שאותו בעל תפקיד בכניסה למשרד ממשלתי ייטול גם טביעות אצבע, או שאפשר להסתפק רק בתמונת פנים, בניגוד לכניסה לגוף מאובטח יותר ששייך למערכת הביטחון וכדומה. שאלה שאני מניחה כאן על השולחן ונדבר עליה. הסיבה היא שהגירה של תמונות הפנים שניטלות מאדם ברגע שהוא רוצה להיכנס לאותו גוף אסורה, וחייבים למחוק את התמונות. כל מי שעושה את ההשוואה הזאת מחויב על פי סעיף שש למחוק את התמונות ואת טביעות האצבע. לטביעות אצבע מתייחסים תמיד כדבר שראוי ליותר אבטחה, לעומת תמונות פנים שיותר זמינות במרחב הציבורי. ההסדר השני מדבר על אותו זיהוי אבל לא בידי אדם אלא על ידי מכונה – מה שנקרא קיוסק. כרגע הקיוסקים האלה מופעלים במתקנים של רשות האוכלוסין, אישרנו את זה לפני כמה שנים, שם הם מופיעים דווקא בתקנות ולא בחקיקה הראשית; שם הם גם מלווים בכמה הוראות שלא מופיעות כאן לגבי אבטחת המידע, שמירה על פרטיות ווידוא ואכיפה של המחיקה של תמונות הפנים וטביעות האצבע. יש כאן נושא נוסף של מה קורה עם אדם שלא יודע לדבר אל מכונה – או שיש לו אוריינות דיגיטלית נמוכה מסיבה מסוימת, או שהוא אדם עם מוגבלות שמגיע למכונה והוא לא בגובה שלה או מסיבה אחרת הוא לא יודע לתפעל אותה. אני שמה את זה על השולחן, כי הצענו להוסיף הוראה מיוחדת לגבי אנשים כאלה, והעובדה שצריך לתת להם מענה ייחודי. ההסדר השני שמופיע בסעיף שתיים להצעת החוק, מאופיין יותר במה שלא כתוב בו מאשר במה שכתוב בו. הוועדה מתבקשת לאשר סעיף שאומר שצפייה בתמונת הפנים שנמצאת בתוך השבב של תעודת הזהות הביומטרית היא שימוש מותר לפי החוק. זה שמי שצפה בתמונה כזו צריך למחוק אותה, אני אומרת כרגע מה שכתוב בהצעת החוק, כי אני רוצה לשים דגש על מה שלא כתוב, ומה שעומד מאחורי זה. צריך למחוק אותה, אסור לאגור אותה – אלה ההוראות, וזו עבירה פלילית לאגור את אותה תמונת פנים. מה שאנחנו מבינים שנמצא מאחורי הסעיף הזה, שלא ניתן להבין אותו מקריאה ישירה של הצעת החוק, זה לראשונה אישור של שימוש נרחב אזרחי ופרטי בתעודת הזהות הביומטריות – לא רק לשם אימות זהות של בעל תפקיד שמנוי בחוק. באישור סעיף זה הוועדה מתבקשת לפעול באופן שנמסר לי בעל פה, ואני אנסה לדברר אותו כאן. הרעיון הוא שתהיה לאדם פרטי אפשרות לקרוא את השבב בתעודת הזהות הביומטרית של אדם אחר, באופן שיוריד את תמונת הפנים בלבד, שנשמרת בשבב נפרד למכשיר עליו מותקנת האפליקציה – מחשב, וככל הנראה השימוש היותר נפוץ יהיה בסלולארי. לצורך העניין יש להוריד את רמת ההצפנה שקיימת כיום בתעודות הזהות. לא הבנתי לגמרי אם בתעודות הקיימות או בתעודות חדשות שיונפקו. זאת שאלה בפני עצמה: האם מי שכבר יש לו תעודה מהדור הישן יותר או מה שכבר הונפק, יוכל לעשות את זה או שזה רק מי שיונפק לו בעתיד. גם על זה צריך להבין מה עושה מי שיש לו תעודה ורוצה להשתמש בשימוש הזה, אבל זאת באמת שאלה צדדית לדעתי. זאת להבנתי על מנת ליצור אינטראקציה של ווידוא זהות גם בשוק החופשי, אל מול התעודות, מתוך הנחה שאם עשינו את התעודות אנחנו רוצים לאפשר שימוש בהן ושנטען שהתמונה הפיזית על תעודת הזהות לא מספיק ברורה כדי שאדם א' יזהה אדם ב' שמציג לו תעודה. אני אתן לממשלה להרחיב יותר כשתציגו את ההסדר הזה, אני סברתי שהדבר הזה צריך להיות ראשית כל מובהר לוועדה, כי כשהוועדה מאשרת, גם אם תאשר רק את הסעיף הזה, או את שלושת הסעיפים שמוצעים פה, היא מאשרת הרבה יותר, והוועדה צריכה להבין מה היא מאשרת היום. שאלות שעולות הן שאלות בסיסיות כמו: מה הסיכונים לפגיעה בפרטיות או לאבטחה של התעודה – מדובר בתעודה שאמורה להיות הכי מאובטחת שיש – כל תעודות הזהות הביומטריות עודכנו מהנחה שיש פה גניבות זהות, לכן חייבים תעודה מאובטחת היטב, לכן ההתייחסות שלהם היא כזו. מה הסיכונים? מה התקלות האפשריות? האם יכול להיות שתהיה בטעות פתיחה של השבב של טביעות האצבע, או רק של תמונת הפנים? האם יש סיכון כזה? במה הוא כרוך? האם יכול להיות שניתן לקרוא את התעודה של אדם בלי שהוא מרגיש? כלומר בלי שהוא יודע שקראו את התעודה שלו מרחוק, או בלי שהוא הבין שהמתקן עליו הניח את התעודה פותח את השבב ומציג את תמונת הפנים שלו באופן שלא נמחק, חשוב להבין. זו לא תמונה שמופיעה ואז נעלמת, זו תמונה שמופיעה, ומי שהתמונה הגיע לו המכשיר יכול, למרות שאסור לו לפי חוק, להשתמש בה. אם כן אפשריים שימושים שיכולים להיות הונאה, אנחנו צריכים להידרש לזה גם מבחינה פלילית לדעתי, לכן אני חושבת שבבסיס, ואני גם אראה את זה בנוסח, צריך להוסיף לפחות שצריך את הסכמת האדם כדי לקרוא את תעודת הזהות שלו. שאלות נוספות שמתעוררות הן, כמובן, הנושא של קטינים – הסכמה של קטינים בני 16 שנושאים תעודות זהות. לא עשינו דיון מעמיק בזה, אבל אני חושבת שחסרים אלמנטים מינימליים שצריך להוסיף להצעת החוק הזאת, כי מה שהוועדה מאשרת, אם תאשר את הנוסח הזה הוא דבר שהיא לא מודעת אליו ולגבולות או למגבלות שלו. אולי לוועדה יש גבולות או מגבלות שהיא רוצה להציב בעניין הזה, כמו למשל האם השימושים צריכים להיות בשוק החופשי או הפרטי או רק אל מול גופים ציבוריים או דו מהותיים. זה בקצרה לגבי ההסדר השני. ההסדר השלישי, משהו אחר לגמרי, הוא לגבי הכללים - - - השימוש של המוסד והשב"כ במאגר הביומטרי – החוק מאפשר למוסד והשב"כ לא סתם לקבל מידע, אלא מאפשר להם גישה למאגר הביומטרי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ממתי זה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מתמיד יוליה, גם אז שאלת למה, וניסינו לכתוב שהכללים יאושרו בוועדה מסווגת בכנסת, אבל - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, הייתה ועדה מסווגת בכנסת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא קיימת, אבל לא נתקבלה הצעה, גם אני הצעתי את זה בזמנו, שהכללים לפיהם הם משתמשים במאגר וניגשים אליו יאושרו בוועדה המסווגת, אבל זה לא התקבל, אז הכללים האלה היום לא חייבים פרסום, לא מגיעים לכנסת, והם בעצם חסויים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - של הוועדה הזאת, היא לא מצליחה לקבוע כללים לגבי השב"כ והמוסד. המשטרה רק באישור של שופט מחוזי - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון, אבל לגבי השב"כ והמוסד אין כזה מנגנון. למעשה הכללים האלה לא מגיעים לכנסת בשום צורה – לא לכנסת ולא לציבור. << אורח >> מיכל: << אורח >> מיכל, משרד ראש הממשלה תהליך אישור הכללים של רשויות הביטחון סעיפים 21,22, קובע בסעיף 35(ב) לחוק - - -. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מיכל, אני לא הגעתי לזה, אם זה מה שאת רוצה להגיד אני עומדת להגיד את זה. << אורח >> מיכל: << אורח >> אבל את אמרת שזה לא עובר בכנסת, וזה כן עובר בכנסת – עם ראש הממשלה – "עם אישור ועדת השרים ליישומי, ולאחר שהועברה להמלצת הממונה לקבוע כללים". ואז יש גם פיקוח של ועדת הכנסת, נכון שזה לא מגיע לאישור, אבל יש פיקוח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה הפיקוח? אולי אני לא מבינה משהו. << אורח >> מיכל: << אורח >> "ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישום ביומטרי, וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים". זאת אומרת שאנחנו מדברים גם - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אלה כללים לביצועו של החוק בכל הנוגע לפעילויות אבל לאו דווקא לגישה למאגר. << אורח >> מיכל: << אורח >> הכללים לפי 21 ו-22. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הדיון? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הסיפור הוא לא זה הסיפור היחיד הוא שכיום - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה סיפור מאוד חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה לא הסיפור שאנחנו דנים בו כרגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רק אומרת שמבחינת הצעת החוק הסיפור הוא שהכללים האלה ובכלל התפעול של רשויות הביטחון - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אין בעיה עם רשויות הביטחון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - תלוי היום בתקנות שגם מביאה המשטרה לשימוש במאגר, אני אומרת את השורה התחתונה, ורוצים לנתק את התלות הזו. הסיפור נקבע מלכתחילה, כי הוועדה רצתה שיהיו לפניה כל התקנות והכללים שמאפשרים את השימוש במאגר בערך באותו זמן, כדי להבין את הדבר הזה. במציאות מה שקרה הוא שמ-2010 עד היום, המשטרה לא הביאה כללים לשימוש, למעשה רשויות הביטחון עם אותם כללים קצת שבויות של העניין הזה, כי הן לא יכולות לתפעל את הסעיף שמאפשר את השימוש במאגר מבלי שהמשטרה הביאה את התקנות. והיום, עשר שנים אחרי זה, זה כבר פחות רלוונטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאין לנו בעיה לתת לגופי הביטחון גישה לנתונים האלה, אלא לפתוח את זה לעוד גופים שהם לאו דווקא ביטחוניים ולא יודעים לעבוד ולאסוף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, המאגר לא נפתח לעוד גופים, מה שאתה מדבר עליו הוא הזיהוי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אני מדבר על הזיהוי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז נראה לי שלא היית כש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני מתנצל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה הסדר אחר, שמאפשר אימות זהות של אדם אל מול התעודה – לקחת לו טביעות אצבע ותמונת פנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על זה אני מדבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז דיברתי על זה, שאולי במשרדי ממשלה, שזה משהו רחב יותר - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלא יאפשרו גישה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - אולי לא יהיו טביעות אצבע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר לחשוב על זה אבל זה הסדר אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד משהו? או שנתחיל לשמוע את המומחים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שהממשלה תציג עכשיו ביתר פרוט את מה שעומד מאחורי הבקשה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> עירית ויסבלום מהייעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין. אני רוצה להגיב למה שנשמע בין השורות, שהדברים שאנחנו עומדים לעשות לא כתובים בהצעת החוק, וכדאי שהוועדה תדע מה עומד מאחורי זה. הכול מפורט בהרחבה בדברי ההסבר – כל הסיבות, כל המשמעויות, אנחנו לא מסבירים כלום, אבל החוק הוא לא ספר שמספר סיפור. אם קובעים שצפייה בתמונת הפנים במסמך הזיהוי אפשרית והשימוש בה מותר על פי החוק, זה לאור סעיף אחת, בו החוק קובע את השימוש המותר באמצעים הביומטריים, זה לא בגלל שאנחנו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל כל הפרויקט שאתם הולכים להשמיש - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> זה לא פרויקט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ההשמשה העתידית של תעודת הזהות הביומטרית, כל הפיצ'רים שלה, החל מרמת האבטחה של התעודה, תקלות שעלולות להיווצר - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> לכן יש דיון בוועדה, אנחנו נדבר על הכול, זה לא שאנחנו לא מספרים את כל הסיפור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת, וזה לשיקול דעתה של הוועדה, שיכול להיות שצריך ליצור גדרים או הגדרות לשימושים האלה, לאור מה שתגידו – סקר סיכונים שערכתם, תקלות אפשריות. מחלוקת מקצועית שאני מבינה שקיימת, אם אפשר לקרוא את התעודה מרחוק או לא, כי לכאורה גם אם היום לא ניתן לקרוא אותה בהצפנה שאתם עושים, אין שום דבר שמגביל אתכם בהורדת דרגת ההצפנה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אין מחלוקת, אנחנו נסביר הכול. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פה הדבר הזה פשוט לא מופיע בחוק. כל המלל לא מופיע בחוק, צריך להבין את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ודברי ההסבר לא מספיקים לטובת העניין הזה. דברי ההסבר הם לא חוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם דברי ההסבר לא הסבירו לי את הכול. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> בסדר גמור, אנחנו פותחים הכול בדיון, אבל זה לא שאנחנו - - - אנחנו מתחילים מהסעיף הראשון, לפני נושא תמונת הפנים, אנחנו מדברים על סעיף שש, בסעיף 6(א) לחוק מפורטים בעלי תפקידים שמוסמכים לאמת אז זהותו של אדם בדרך של השוואה ביומטרית – ליטול אמצעים ביומטריים, ולהשוות אותם לאמצעים השמורים בשבב של תעודת הזהות או הדרכון. אני אשים את זה בצד, המאגר הביומטרי לא קשור לזה, זה אחרי שהנפקנו תעודת זהו או דרכון, ומגיע אדם עם המסמך הזה, למשל בפני שוטר או אצלנו בלשכה או בביקורת הגבולות, רשימת נושאי התפקידים בסעיף ש(א), כוללת בעלי תפקידים שרשאים לעשות השוואה ביומטרית בין האדם נושא מסמך הזיהוי, לבין מסמך הזיהוי נושא השבב שהוא מציג, כדי לראות שלא לקח מסמך זיהוי ממישהו אחר ומנסה להזדהות באמצעותו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה על בסיס דוגמאות מהמציאות? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> בגבול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשאת עוברת בשדה התעופה ככה זה עובד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ממתי אתה מזהה בשדה התעופה? אין לי הזדמנות לזה, אבל אתה לא - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> זה הסעיף שקיים בחוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא שואלת איך מזהים היום, והאם היו אנשים שניסו להתחזות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טביעות אצבע? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> היו לא מעט מקרים שאנשים, כדי להתחמק למשל מצו עיכוב יציאה מהארץ ולצאת, יכולים לקחת דרכון של מישהו שדומה להם ולנסות צאת אתו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים כאלה היו? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אנחנו לא עושים רישום של כל המקרים, אבל סעיף שש של היום נועד למנוע את ההיתחזויות האלה, אנחנו לא מדברים על סעיף שש לחוק - - - מחדש - - - << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> תני לי לעזור לך. חברת הכנסת מלינובסקי, שמי נירית להב קניזו מיעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ואני הייתי בתהליך חקיקת החוק ב-2009, ושותפה לעבודת המטה הממשלתית הארוכה מאוד שנעשתה עוד לפני כן. הסיבה שהחוק הזה נחקק ונוצר התיעוד הביומטרי, היא בדיוק אותם ניסיונות התחזות, לא רק בהרכשת תעודת הזהות, אלא גם בשימוש בתעודת הזהות. זאת אומרת שאנשים לא רק זייפו תעודת זהות ויצרו זהות חדשה, אלא גם לקחו תעודת זהות אמיתית של מישהו אחר, והשתמשו בה בפני רשויות אחרות. זאת אומרת שהחוק הזה נחקק בדיוק בשביל להתמודד עם התופעה הזאת, ובזמנו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא אומרת שעד היום לא קבלנו את מספר ההיתחזויות, חברי הכנסת ביקשו אז לדעת מה היקף התופעה ומעולם לא קבלו תשובה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא סתם שאלתי את השאלה הזאת, גם כשחוקקנו את החוק הביומטרי ב-2016, כמדומני, כשאני ישבתי על החוק, שאלנו מה מספר מקרי ההיתחזויות, ואז גילינו לדעתי שזה היה בסביבות עשרה, ממש מספרים בודדים. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> הסעיף הזה נחקק בשנת 2009. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> השימוש בתעודת זהות ביומטרית התחיל ב-2016, נכון? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> ב-2013 התחיל הפיילוט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הפיילוט התחיל. עכשיו שאלתי שאלה פשוטה מאוד: את אומרת שיש ניסיונות התחזות, ואנחנו רוצים לתת סמכות השוואה בין תמונת קרטון לבן אדם - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> הסמכות הזו קיימת היום בחוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הסמכות קיימת, וזה מה שאנחנו רוצים לאפשר על ידי החוק הזה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> השימוש נעשה כבר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים היו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בכנסת, אגב, הוא לא נעשה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> השימוש נעשה בעיקר על ידי רשות האוכלוסין, וחלק מהסיבות הן בגלל ההצפנה. כל הגופים האחרים. כל הגופים האחרים שמנויים בסעיף שש לא עושים שימוש בסמכות הזאת, למעט המשטרה שעשתה בתקופה המבחן. הגופים האחרים לא עושים את זה בין היתר בגלל ההצפנה הקשוחה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רוב המקרים זה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מדוע אתם מאפשרים עכשיו לגופים שנמצאים מעבר לתוספת הראשונה של החוק? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> כשבאנו עם התיקון לכתחילה, מערך הסייבר בקש שניתן את הסמכות הזאת גם ל מאבטחים של הממונים שלו בנוסף לבעלי התפקידים שמפורטים בסעיף 6(א), ואז הייתה הצעה ממשרד המשפטים שאמרה שזה לא הגיוני לתת את הסמכות הזאת רק למאבטחים ולממוני הביטחון של מערך הסייבר, אלא לכל המאבטחים וממוני הביטחון במשרדי הממשלה השונים. זאת אומרת שלא רק בכנסת אפשר יהיה לבדוק אדם מול תעודת הזהות או הדרכון שלו ולא רק שוטר יוכל לעשות את זה, אלא גם ממוני מערך הסייבר, משרד ראש הממשלה וגם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> המשרד להגנת הסביבה? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> למשל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ורשות שדות התעופה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני אגיד לפרוטוקול מה הגופים בתוספת, שיהיה ברור, כי אתם לא מקריאים את זה. מדובר להוסיף לחוק את משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון ומפעלים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם קיימים כבר היום בחוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - - לשכת נשיא המדינה, משרד החוץ, הגופים כדלקמן למעט הגופים והמקומות כפי שייקבע על ידי הממשלה – רשות שדות התעופה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כפי שייקבע - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, זאת התוספת הראשונה, מה שאני מקריאה עכשיו זה מה שרוצים להוסיף. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבינה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רשות שדות התעופה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בזה שימוש עכשיו, בגופים שיש להם סמכות, משתמשים בזה עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחלק מהגופים שיש להם סמכות עושים שימוש, למשל ברשות האוכלוסין, משרד הפנים, ביקורת גבולות ומשרד הביטחון. במשטרת ישראל, למשל, שיש לה סמכות לעשות שימוש, לא נעשה עדיין שימוש במכשירים, למרות שנמסר לי שהם נרכשו כבר לפני הרבה מאוד שנים, בגלל שזה מותנה בהתקנת תקנות ש - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ומה משווים בדרך כלל בכניסה היום, טביעות אצבעו או תמונות פנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נעשה כי אין תקנות במשטרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא רק במשטרה, אלא בכלל בזיהוי שנעשה היום עם התעודה – איפה הוא נעשה ובמה משתמשים בדרך כלל. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> נעמה בן צבי, ממונה על יישומים ביומטריים. הוצגו פה כמה מקומות שעושים בהם. יש גם - - - אלו לא דברים שאני יכולה להגיד בצורה מפורשת, אבל יש מספר מפעלים ביטחוניים שעושים את זה על פי ההסמכה הקיימת. ברוב המקרים ההשוואה נעשית מול תמונת פנים – זאת צורת הזיהוי הביומטרי המובילה. אגב, זה אמנם קשור לנושא הבא, אבל היה גם מתאר ביטחוני אחד שהטמענו על פי תקנות קיימות, את היכולת לעשות מול תמונת הפנים, וההצפנה מאוד הקשתה, לכן הפרויקט נגנז. יש מקומות, בעיקר בתרחיש של בקרת כניסה, שם יש הרבה זמן ויכולות, שם זה נעשה בדרך כלל מול תמונת פנים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה מועיל? כמה מקרי זיוף מצאתם? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אסביר: ראשית כל לא אנחנו מצאנו, כי גופי הביטחון - - - ניקח גוף ביטחוני שהכניסה אליו רגישה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כבר ראינו בסיס של 8200 שנכנסו אליו חופשי-חופשי. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אני לא מייצגת את 8200, אני לא רוצה לדבר בשם הגופים האלה. יש גופים ביטחוניים שכשמגיעים אליהם, ואני בטוחה שכחברת כנסת יצא לך להגיע, עושים בידוק ביטחוני, ובודקים מראש, וצריך למסור להם את התעודה. לפעמים יש מבקרים קבועים שהגוף הביטחוני מחזיק מאגר תמונות מקומי שלהם, כי הם מבקרים קבועים. כשמגיעים לשם עושים בידוק. הגוף הביטחוני שהסף שלו, הרגישות שלו מאוד גבוהים, רוצה לוודא שבאמת מדובר בבן אדם שנכנס אליו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> את בורחת מהשאלה, הבנתי. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> לא, אני לא בורחת, אני מבינה את השאלה. אני לא יודעת להגיד לך בכמה מקרים הגופים הביטחוניים בבידוק הזה או השני מצאו שיש קושי של זיופים, אבל הם מבחינתם רוצים את הזיהוי האמין ביותר שהם יכולים להשיג. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא , לא. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> מבחינתם, בגלל רגישות הכניסה אליהם, צריכים לעשות את הבידוק הכי טוב. מטרת התעודות האלה בסופו של יום היא לא שהגופים האלה יבנו מאגרים משלהם, אלא שיוכלו לעשות את ההשוואה מול תמונת הפנים. בסופו של דבר אנחנו מגבירים פה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולא טביעת האצבע? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> כרגע אין הבחנה, ואני חושבת שאפשר לדבר על זה. אני יודעת שברוב המקרים נעשה שימוש בתמונת הפנים לצרכי ההשוואה הזאת ולא בטביעת אצבע מכל מיני סיבות. אולי כל גוף ביטחוני יצטרך להביע את דעתו אם נרצה לשנות את זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי שאלה ואתם לא עונים לי עליה - - - << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אני חושבת שאם החוק יתיר - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת: באותם גופים שכרגע עושים בהם שימוש בהשוואה בין התעודה לבין הפנים – אתם אומרים לי שזה כבר קורה ברשות האוכלוסין ובגופים ביטחוניים – על כמה מקרי זיוף, אי התאמה או ניסיונות הטעיה אנחנו מדברים? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אין לי נתונים, גברתי, אבל צריך להבין שאם את רק מציגה את התעודה כך, זו לא התעודה הישראלית, אבל לצורך הדוגמה, היכולת שלך לוודא שלא מדובר בזיון היא הרבה יותר נמוכה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי, אבל אנחנו צריכים - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם לא עונים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - אם לכל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם מבקשים הרחבה מאוד משמעותית – משישה שבעה גופים, לכל משרד ממשלתי, זו הרחבה משמעותית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה כשאני נכנס למשרד החקלאות או למשרד הדתות צריך לזהות אותי בטביעת אצבע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא מדבר על טביעת אצבע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין עקרוני. הדיבור לאורכו של החוק הוא תמונה ופה כתוב אמצעים ביומטריים שכוללים גם טביעת אצבע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש - - - ל-200,000 אזרחים, זה לא אומר שכולם גנבים, ואני לא יכולה - - - 200,000 על הספק. אני רוצה להבין, מכל הניסיון שכבר היה, מגופים שכבר עושים שמות, סביר להניח שאם חלילה הם תפסו מישהו זייפן זה מדווח לאנשהו. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אין הרבה ניסיון שכבר היה, כי אין בהרבה מקומות הטמעה של זה בגלל הקושי עם ההצפנה, אני חושבת ש - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל את אומרת ש - - - << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אני רוצה כבר להגיד: לדעתי אפשר, ואם יש גופי ביטחון שיש להם צרכים אחרים אז אולי כדאי שהם יתייחסו לזה. אני חושבת שאפשר להסתפק בתמונת פנים לצורך השוואה, ואפשר לקבוע את זה כמגבלה בחוק. אם יש גופים ביטחוניים, ואני יודעת שהרגישים ביותר מיוצגים פה, אז הם יוכלו להתייחס לזה עם יש להם צורך אחר. באופן הגורף של הדברים, בסופו של יום, כשאת באה עם תעודה - - - אני מניחה, חברת הכנסת מלינובסקי, שגם במשרד החקלאות, כשבא אדם לבקר סביר שיבדקו את הזהות שלו, אז במקום להסתכל על התעודה מבחוץ, היינו רוצים לאפשר למי שצריך – זה גם לא מחייב אותם לעשות את זה, לעשות בדיקה יותר אמינה לגבי הזהות של האנשים שנכנסים לשם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? למה יש למשרד החקלאות סודות ביטחון. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> משרד החקלאות לא כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה משנה אם מראים תעודה כחולה או תעודה עם תמונה ביומטרית? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, כי זה נותן להם גישה למאגרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא למאגרים, אני הבהרתי שאין קשר למאגר הביומטרי – זה השוואה מול השבב של האדם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> התמונה וטביעות האצבע יכולות להישמר במערכת שבודקת אותך, ולכן הסעיף קובע שמכל הגופים הללו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא לשמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נשמר במאגר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לכן הסעיף דורש מכל הגופים הללו למחוק מיד אחרי הזיהוי, אני לא יודעת עד כמה אוכפים את זה - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> יש פיקוח שמונע יישומים ביומטריים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אין במאגר אז מאיפה משווים? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> האם כל הגופים האלה יידרשו למחוק את התמונה וטביעות האצבע אחרי שהם זיהו. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> לשבב בתעודה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אורן, אתה רוצה להסביר איך נעשית ההשוואה בתור גורם טכנולוגיה? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> אורן, אריאב, אני מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות של הרשות. אנסה להתחיל מהתחלה, כי אני חושב שהאירוע פה גדל לממדים יותר גדולים ממה שהוא באמת, הוא יותר קטן ממה שמצטייר. מדינת ישראל בנתה תשתית שלמה – ענקית לנושא של תעודת זהות. היו אמורים להיות לתעודת הזהות שני חלקים – חלק פיזי, שהוא הפלסטיק שאנחנו מחזיקים ביד, וחלק דיגיטלי שנמצא בתוך שבב התעודה. במהלך יצירת התעודה, מסיבות שונות הוחלט את כל הרובד הדיגיטלי ולסגור אותו באמצעות מערכת בקרת גישה מורכבת ומסורבלת, כשהבעיה לא כזו מסורבלת, אלא שהמפתח לפתיחת הצי'יפ הזה מסווג יותר מכל מה שיש בתוך הצ'יפ. כלומר שהגוף שצריך להשתמש במפתח צריך להיות כל כך סודי שאין כזה גוף ולא משתמשים בזה. כל מה שרוצים לעשות פה הוא ליצור מצב שהתעודה תממש את יעודה וניתן יהיה להשתמש בה. שאלתם על האזרח הפשוט? אנשים משתמשים בתעודת הזהות שלהם ברמה לא יום-יומית, אבל ברמה גדולה – כשאתה מוכר את הרכב שלך אתה מראה לפעמים לקונה או למוכר את תעודת הזהות שלך, כשאתה הולך לכל מיני מקומות אתה נדרש להציג אותה, אבל כולנו תקועים ברובד הטכני של הפלסטיק, ולא מצליחים לרדת לרובד הדיגיטלי. מה יתרונו של הרובד הדיגיטלי על הרובד הפלסטי? את הפלסטיק ניתן לייצר ולזייף – יש זיופים כאלה, היו בשנה האחרונה מספר זיופים שהצליחו לתפוס אותם ומשטרת ישראל תפסה והביאה לנו לראות. למעשה כל עוד שלא מגיעים לרובד הדיגיטלי, בו יש מידע שחתום דיגיטלית על ידי המדינה, לא יודעים שזה אותנטי. הרעיון פה הוא לאפשר שני רבדים – מקום שיחליט, לא מחייבים אבל אם משרד החקלאות יחליט, כמו שאומרת חברת הכנסת מלינובסקי, שאין לו צורך בזה וזה לא מעניין אותו, הוא לא יעשה בדיקה כזו כי זה לא מעניין אותו – הוא לא חייב לעשות את זה; אבל אם מערך הסייבר לדוגמה יחליט שכל אדם שהוא רוצה ייכנס, והוא רוצה רמת ודאות הרבה יותר גבוהה, ושאכן התעודה המוצגת לו היא התעודה האותנטית של הבן אדם, הוא יוכל לקחת את התעודה, להכניס אותה לתוך המערכת שאנחנו יודעים היום לייצר, ולעשות השוואה ביומטרית שנעשית במערך יחסים הדוק בין הכרטיס עצמו לאדם העומד מולך. אנחנו לא מגיעים לשום מאגר, לא מגיעים לשום חיבור לשום דבר. זה מה שאנחנו עושים דרך אגב בשדה התעופה – מגיעים עם הדרכון, בתוכו יש שבב, אנחנו מוציאים מהשבב גם את תמונת הפנים וגם את טביעות האצבע, זה נכון שבטביעות אצבע אנחנו כמעט לא משתמשים היום, ואנחנו עושים את ההשוואה. הסעיף הראשון פה אומר, שאם היום המקום היחידי – יש רשימה מוגבלת מאוד של גופים שמותר להם לעשות שימוש בהשוואה ובטכניקה הזו, אנחנו מבקשים להרחיב את זה לכל גוף בטחוני ואבטחתי שאומר שהוא מוכן להשקיע את הכסף, המשאבים והמאמץ כדי לעשות את הבדיקה הזו, וחשוב לו שרק בעל התעודה ייכנס, ולא אדם עם תעודה מזויפת, ואני אעשה לו את הבדיקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> על כמה כרטיסים ביומטריים מזויפים אנחנו יודעים מאז שזה התחיל? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> אני יכול להגיד לך שבשנה האחרונה נתקלנו לפחות בשלושה-ארבעה מקרי זיוף כאלה - - - << אורח >> שליו לוי: << אורח >> זה לא דיגיטלי. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> זה זיוף שאם הולכים לרובד הדיגיטלי ודאי מזהים אותו מיד שהוא לא, אבל אף אחד לא משתמש ברובד הדיגיטלי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תעודת זהו ביומטריות דיגיטליות אנחנו יועדים שזויפו? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> אמרתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא אמר עכשיו ש - - - << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> הוא אמר, ואני מכסים אתו, שבתעודה עצמה הפלסטיק מזויף, והצ'יפ עוד יותר מזויף, כי אין בו כלום, הוא שם אותו כדי שייראה כמו תעודה, אז יש שם צ'יפ, דרך אגב, אני יכול לספר לך כקוריוז שכשהמומחים שלנו מסתכלים על תעודה הם יודעים גם מאיזו תעודה מקורית זה נגנב, כי לשבבים יש אפיון – יש מקרים כאלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> שלושה ארבעה שהמשטרה תפסה, ויש גם מקרה שאני מגיע עם תעודה אמתית ולידית, לא שלי אלא של מישהו שקצת דומה לי. בעין האנושית עם הפלסטיק לא מזהים שזה לא בעל התעודה, בהשוואה ביומטרית כן אזהה שזה לא הבן אדם הנכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים כאלה היו? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> כאלה מקרים אנחנו מכירים בעיקר בשדה התעופה – כלומר אנשים שמגיעים עם תעודות שאינן שלהם, אני לא יודע להגיד לך מספר, אבל יש אירועים כאלה על בסיס יום יומי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מקובל עליי מה שאתה אומר לי עכשיו. אתה רוצה לעשות עכשיו תיקון מאוד רחב על סמך זה שקיימת כזו תופעה - - - << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> אני לא רוצה על כזו תופעה, את בונה כאן מגדל של תיאוריה שאנחנו מסכימים עליו כי אנחנו לא חושבים אותו. אנחנו לא אומרים שיש במדינת ישראל מיליוני אנשים שמנסים להיכנס עם תעודות הזהות המזויפות שלהם, זה ממש לא המקרה. אנחנו אומרים שיש במדינת ישראל מקומות רגישים, ולאנשי האבטחה שלהם מאוד חשוב הזיהוי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למה חשוב משרד הדתות? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> אז משרד הדתות - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מתייחסים על אנשים בגדר חשודים. << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> לא, חלילה. אני לא אומר את זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה מה שאתה אומר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שתיתן הרשאה למשרד הדתות - - - << אורח >> מיכל בלאו אור: << אורח >> אז למה להציג בכלל תעודה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברה, לעצור, יוראי, סליחה מה שמך? << אורח >> מיכל בלאו אור: << אורח >> מיכל בלאו אור, עורכת דין במערך הסייבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, יוראי, תקשיבו: כדי שנוכל להקשיב הרב שיח שנהיה בלי רשות דיבור קצת מציק, לכן כל מי שרוצה לדבר ידבר, אבל כל אחד בזמנו בבקשה. היית במהלך הסבר סיימת אותו? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לשאול שאלה פשוטה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלת 700 שאלות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הזמן אותה שאלה, אבל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין להם נתונים, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לבקש רק מיו"ר הוועדה: אתה הולך לעשות תיקון מאוד משמעותי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא בטוח שזה רלוונטי, אבל נבדוק, אם צריך לבקש נבקש. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אין לנו את כל הנתונים, אנחנו לא יודעים כמה מסתובבות תעודות כאלה ברחוב, לא הכול מגיע אלינו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המשטרה יודעת, לא להגזים. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אם המשטרה יודעת אז שתגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, כן גברתי השוטרת. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> עורכת דין טל פז מיועמ"ש המשטרה. אני אתחיל ואומר: כדי להפיק כאלה נתונים, אנחנו צריכים לבדוק. בדרך כלל בזיוף, התחזות, חשד להונאה וכדומה, יהיה כתוב שזה מסמך זיהוי, אבל לא יהיה כתוב אם זו תעודת זהות ביומטרית או מסמך אחר. אני מוכנה לבדוק, אבל אני כבר אומרת, שככל הנראה לא יהיה פילוח ברמת הדיוק הזאת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, אבל אפשר להביא את זה. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> בכלליות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מכיוון שיש פה חברי כנסת - - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> במקרים כלליים של היתחזויות, לא ייתנו לכם מענה לשאלה של חברת הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מכיוון שחברת הכנסת מלינובסקי מבקשת לדעת נתונים, תעשו את המקסימום שלכם להביא בבקשה את המאמצים להביא את הנתונים עד הדיון הבא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי שאלה מי אחראי לאכוף של הרשויות שאוספות את הנתונים מוחקות אותם ובאיזו תכיפות זה קורה? << אורח >> מיכל בלאו אור: << אורח >> זה התפקיד שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של מי? << אורח >> מיכל בלאו אור: << אורח >> הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי. התפקיד שלנו הוא לוודא שמילות החוק מתקיימות. אם יש איסור בחוק על אגירה, תפקידנו לוודא שזה לא נאגר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואתם בודקים? << אורח >> מיכל בלאו אור: << אורח >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> חשוב להגיד שיש הוראה מפורשת לגבי רשות האוכלוסין שהכנסתנו בזמנו לתקנות שקובעת במפורש לגבי הקיוסקים – דברנו שם על אבטחת מידע, שמירה על פרטיות, על העובדה שתעשה בדיקה מדגמית אם באמת מוחקים את טביעות האצבע והתמונות ולא אוגרים אותן – כתבנו את זה במפורש. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אבל זה באמצעים ממוכנים, כי סעיף 6(ד)(1) מחייב להתקין תקנות, סעיף שש לא מחייב להתקין תקנות, וגם לא היה שום צורך בהסדרים משלימים ותקנות. יש חוק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מעוניין לדון כרגע בתקנות כרגע. אנחנו מדברים כרגע על דבר ספציפי, האם קבלת תשובה, יוראי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאלת? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי מפקח? כל כמה זמן אתם מפקחים? << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> יש לנו תכנית פיקוח ספציפית על המתאר הזה, זה נקרא אצלנו שומר זהב, זו אפילו מערכת שקידמנו את הפיתוח שלה; אנחנו נפגשים באופן איטי עם הגופים שמטמיעים את זה וגם מעבירים להם הנחיות עקרוניות בנושא הזה. בסופו של דבר טכנולוגית זה לא כל כך מסובך, מדובר בפקודה במערכת שמונעת את האגירה של הביומטרי, אבל אנחנו גם דוגמים אותם מעת לעת. אני לא יושבת איתם במשרד כל יום, וכנראה שזה יאתגר אותנו שמרחיבים את זה, אנחנו נבדוק איך עובדים מול הדבר הזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם לא מעדיפים שלא ניתן יהיה לבדוק במשרדים הביטחוניים טביעות אצבע, אלא רק תמונה? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> בואו נסביר רגע את התיקון: אני לא מתנגדת לחידוד הזה בחוק, שזה יהיה רק תמונות פנים. אם יש גופים ביטחוניים שזה עקרוני מבחינתם, אז הם יוכלו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מדברים על הגופים הביטחוניים, אלא על הגופים האזרחיים שלא קשורים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני אמרתי על הגופים האזרחיים. << אורח >> מיכל בלאו אור: << אורח >> בואו נבין מה התיקון שאנחנו מבקשים לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> בסעיף 6(א) בנוסחו הקיים כיום, מה שיש כיום בחוק, יש לנו כמה סוגים של מאבטחים שקבלו את הסמכות להשוות את האדם אל מול המידע הביומטרי שקיים על גבי התעודה עצמה בשבב. הגורמים האלה הם ממונה ביטחון או מאבטח של גופים שמנויים בפרטים שתיים ושלוש לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון; המלמ"ב – הממונה על הביטחון במערכת הביטחון והמפעלים הביטחוניים. יש איש משמר הכנסת לצרכי אבטחת הכנסת, ויש מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים. שלושה סוגים של מאבטחים. כשאנחנו מסתכלים מה מייחד את המאבטחים האלה, שדווקא הם נכנסו לחוק, שאלנו את עצמנו את השאלה הזאת והלכנו להיסטוריה החקיקתית של החוק – הדבר היחיד שמייחד אותם הוא שמי שייצג אותם היה שותף לדיונים, ידע שמתנהלים דיונים לגבי החוק הזה, ולכן בקש לעצמו את הסמכות הזאת. אין שום דבר מיוחד – אין בכנסת מידע יותר רגיש, או אנשים יותר רגישים מאשר למשל במשרד ראש הממשלה או משרד, משרד החוץ, המתקנים המיוחדים של משרד ראש הממשלה, וגם במשרדי ממשלה אחרים, פשוט הם היו שותפים לתהליך, לכן הם בקשו את הסמכות בדיונים בכנסת וקיבלו אותה. אגב, רובם לא היו בהצעת החוק הממשלתית. במהלך השנים פנו מספר סוגי מאבטחים, למשל מערך הסייבר הלאומי בקש לטובת המאבטחים שלו, כלומר לא לטובת המערך כולו ועבודת הליבה של המערך, אלא אך ורק למאבטחים לצרכי בקרת כניסה למתקנים; רשות שדות התעופה בקשה את זה לצרכים שלה, ואז שאלנו את עצמנו מה יש לנו שם? מה מייחד את מערך הסייבר? איזה מידע רגיש יש אצלו, למה חשוב לתת למאבטחים שלו ביחס לגופים אחרים. הגענו למסקנה שהגופים שמנויים בתוספת הראשונה לחוק, וגם משרדי הממשלה – המשרד הממשלתי עצמו, לא המשרד לשרותי דת לטובת מתן שרותי דת, אלא רק לטובת אבטחת המתקנים במקום שיש צורך, לא כברירת מחדל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא בכניסה למשרד? << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> כן, זה בכניסה למשרד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להדגיש שמשרדי ממשלה כוללים גם את כל יחידות הסמך שלהם. << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> נכון, כולל יחידות הסמך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה משהו באמת רחב. << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> זה כל המשרדים ויחידות הסמך שלהם, כך זה מוגדר בחוק להסדרת הביטחון, אבל זה לא אומר שהם אוטומטית יעשו בזה שימוש, צריך לזכור שבשביל לממש את הסמכות צריך לרכוש מערכות מיוחדות מתאימות לקריאת כרטיסים; מצלמות שמצלמות את האנשים או נוטלות את טביעות האצבע, כלומר זה לא משהו שנעשה באופן אוטומטי - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא משנה, את מאפשרת להם, אומרים לך הח"כים. << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> - - וזה יעשה רק במקום בו זה נדרש, למשל בכניסה ללשכות שרים, כשלפעמים יש שרים שמאוימים כדרך כלל, או שנדרשת להם אבטחה קבועה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שטויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שטויות, חברה, תקשיבו. אתם אולי חושבים שזה שטויות, את אולי חושבת, יוליה, שזה בכלל לא ראוי, הכול טוב יש פה חוק - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת משהו אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, יש פה חוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מאוד חוששת משימוש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין אותך שאת חוששת, אני בצד השני של החשש, אני מעדיף לחשוש, ולא להצטער אחר כך. אין שום הבדל מבחינתי מלתת פלסטיק עם צ'יפ, לפלסטיק בלי צ'יפ, אם הצ'יפ הוא זה שמוודא שהתמונה באמת אותנטית ולא משהו שמישהו מדביק שאפשר לקנות בכמה עשרות שקלים. הסיפור של טביעות האצבע לא מובן מבחינתי, ואני לא רואה סיבה למה, למעט מתקנים ביטחוניים מאוד מסוימים, הדבר הזה צריך להיות. לכן ברור לחלוטין שנה שצריך לעשות בעיניי הוא הגבלה לתמונות בלבד למעט רשימה של מתקנים שאתם תחליטו עליה ואנחנו מאשר, ועל כל השאר תהיה תמונה ויהיו אמצעים כפי שהמערך שאחראי על ההגנה הזו ימצא לנכון שצריך לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אתה מציע את זה רק ביחס למאבטחים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מציע את זה בכלל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אז אנחנו מבקשים להחריג את משטרת ישראל במקרה הזה, כי לעומת יתר הגופים, כמו שנירית הסבירה שמדובר במערך אבטחה, מבחינת משטרת ישראל הסמכות היא קריטית לזיהוי חד ערכי של בן אדם. כשמערך הסיור והשיטור פוגש אדם ברחוב, הוא לא יכול להסתפק בזיהוי על פי תמונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתם גוף ביטחוני. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אנחנו לא נחשבים לגוף בטחוני. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא מדינת משטרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם לא עושים כלום, יוליה, הם עדיין לא משתמשים בסמכות הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל נירה, אנחנו לא נחזיר אחורה דברים שכבר אפשריים בחוק. אם רשות האוכלוסין מבצעת אימות זהות לפי טביעת אצבע - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה מדינת משטרה? שוטר רשאי לבדוק תעודת זהות? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מסתובב עם תעודת זהות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> יש חוק שמחייב אותך לשאת - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה בכלל מסתובבים עם תעודת זהות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה משנה? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> כולם, יש חוק שמחייב . << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ייקרה עם הילדים ומחר עם הצעירים, עזבו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. מה שאני מבקש הוא כזה דבר- - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> רק אם אפשר להחריג אותנו בהקשר הזה, זה חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, מצוין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא הבנתי, אדוני היושב-ראש, שאלה פשוטה, כדי לבקש כזו הרחבה של הסמכות, משרדי הממשלה צריכים להסביר למה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה צריך - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - במקרה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אני לא מסכים אתך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה זה דרוש בכניסה למשרד לשירותי דת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שיהיה ברור מה אני מבקשת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה יש לכם מהדת? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את זה תסבירו לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסברתי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מקבל את ההסבר שלך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שברור יהיה מה אני מבקשת: אנחנו מבקשים הגדלת סמכות גדולה מאוד, זה מאוד רגיש - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שזה רגיש. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא כל שוטר ושומר בכל משרד ממשלתי צריך להיות עם גישה לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוטר הוא לא שומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם בן אדם עומד בכניסה, ובודק את הזהות של כל מי שנכנס, מה הבעיה אם הוא בודק את הזהות על בסיס תעודה מפלסטיק או על בסיס צ'יפ שנותן לו תמונה עדכנית? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אענה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי כשהוא מסתכל על הפלסטיק הוא לא שומר את התמונה, וכשהוא נכנס - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל גם פה לא שומרים את התמונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי, התמונה נשמרת עד שהיא נמחקת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז פה אתה מניח שכולם יהיו עבריינים, אני לא מניח שמשרדי ממשלה כברירת מחדל יהיו עבריינים וישמרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התמונה נמחקת מיד עם ההשוואה שלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הגישה הזו לא מקובלת עליי. << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> זה לא מה שהוסבר. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> יש חובת מחיקה אוטומטית בסעיף שש לחוק מיד עם סיום ביצוע ההשוואה. זה סעיף שכבר קיים היום בחוק, משרדי הממשלה יפרו את החובה הזאת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקשת ומרגישה שמתחמקים מתשובה: יש הרחבה משמעותית מאוד, יש לזה כבר שימוש במקומות רגישים הביטחוניים. סביר להניח - - - אני לא מדברת על התעודה מפלסטיק שדיברת עליה, אני מדברת על זה שכבר בדקו ומצאו שיש אי התאמה במעבר הגבולות ובמקומות הרגישים בין האדם לפלסטיק – אני לא מדברת על הפלסטיק המזויף, אלא על הבידוק המזויף. כמה מקרים כאלה קרו לאורך כל התקופה בה יש לנו כבר ביומטרי? אם לאורך כל התקופה הזו היה מקרה אחד של ניסיון גניבה בבן גוריון - - - אתה יודע מה? מי שמגיע למתקן ביטחוני רגיש זה סוג אנשים מסוים, אבל כנראה שהמקום הוא בן גוריון, שם אנשים מנסים - - - למשל מי שיש לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, לגנוב את הזהות של מישהו אחר כדי לצאת מן הארץ. כמה מקרים כאלה יש? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> עורך דין פסח ברנד, רשות שדות התעופה. זה לא רק ביציאה מן הארץ אלא בכניסה – אנשים מציגים תעודות זהות ודרכונים מזויפים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כאלה יש? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> הסעיף הזה לא נוגע אליי, אבל אני עובד בראשות שדות התעופה מאז שהייתי סטודנט ב-2005. יצא לי לראות יותר מפעם-פעמיים שאנשים לוקחים תעודות זהות ודרכונים של אחים ובני דודים כדי לטוס החוצה - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת על ביומטרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, מדובר פה על ביומטרי. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> - - כדי לטוס החוצה, או שאנשים משאירים את הדרכונים או תעודת הזהות שלהם כדי שמהגרי עבודה יוכלו להבריח את עצמם פנימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לתעודה הביומטרית, אם לא נעשית השוואה ביומטרית אל מול השבב אין ערך מוסף מעבר לתעודה שאינה ביומטרית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לרשות שדות התעופה יש כבר את הסמכות הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אין לה את הסמכות הזאת, זה אחד התיקונים שמוצעים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתם רוצים לכל משרדי הממשלה. אתם אומרים שהיו ניסיונות, כמה ניסיונות כאלה היו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן גברתי? << אורח >> מיכל: << אורח >> אם אפשר עוד מילה. אומר שהצורך בסעיף הוא לא בגלל שיש תופעה כמו שמנסים להציג את זה פה, אלא בגלל הצורך בהגבהת חומת האבטחה. בסופו של דבר לכל מאבטח יש ממילא סמכות לדרישת הזדהות, והסעיף הזה פשוט מאפשר את דרישת ההזדהות הזאת באופן ש - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להיות מדויקת יותר. << אורח >> מיכל: << אורח >> מדויקת. יש חובת מחיקה – צריך להגיד את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. << אורח >> מיכל: << אורח >> המידע הזה לא נשמר. המשרדים לא יוצרים לעצמם מאגר משלהם של המאגר הביומטרי – זה לצורך ביצוע אימות זהות ונמחק מידית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נהיה יעילים: כמה זמן אתם צריכים כדי לחזור עם הצעת חוק שמוציאה את העניין של טביעות אצבע מהאירוע הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבוע הבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבוע הבא, כן? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אני לא מתחייבת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי צריך לבדוק מול הרבה גופים וזה לא דבר שיכול להיעשות בשבוע. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> רק אומר פה שרשות האוכלוסין עם התיקונים הבאים, ולא נרצה לעכב את זה בגלל הבדיקה המאוד מקיפה. הנושא של תמונת הפנים ושינוי בקשת הגישה לתמונה בשבב הוא מבחינתנו גורם מאוד משמעותי ודחוף. החשב הכלל כתב שכל עיכוב שיש בזה הוא 50 מיליון שקל אובדן לכלכלה הישראלית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סליחה שאני לא מבינה, אבל על מה? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> משום שהחלק של סעיף 26(א), ואם אנחנו דנים עכשיו שלוש שעות על זה, ועוד צריכים להתעכב עם זה, אז לא נרצה להתעכב על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ייקח שלוש שעות. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> זה הולך לקראת. אין לי בעיה נדון כמה שצריך. נבקש לא לעכב את התיקון שלנו בגלל התיקון הזה. נירה, אנחנו מתעכבים הרבה זמן בנושא בקרת הגישה בגלל המלחמה, מבחינת כל גופי המדינה יש קונסנזוס, אני לא אומרת שלא צריך לדבר על זה, אבל להתעכב עכשיו בגלל גופי ממשלה שצריך לבדוק אצלם אם כן או לא טביעת אצבע, לא נרצה להתעכב על זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוא לא אמר ספציפית על הבקשה, אלא רק שתעשו רשימה בה תאמרו, איפה חייב לאפשר את טביעות האצבע ואיפה אפשר לוותר עליהם. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> ממונה יישום ביומטרי, אתה רוצה לקחת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצטערת שאני בוטה, אבל הצורה בה דיברת עכשיו היא שיא החוצפה. זה חוק רציני, זה נוגע לפרטיות של אזרחים, זה נוגע להרבה נושאי אסדרה, ואת אומרת לי – בוא תאשרו את זה צ'יק-צ'ק, כי אני לא רוצה לעכב. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אני לא אמרתי את זה, אמרתי שאנו מבקשים לא לעכב את התיקון שלנו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת אם אני רוצה לקבל נתונים, כמה ניסיונות שימוש בביומטרי היו לצורך גניבת זהות – מבחינת שהחוק הזה לא יעבור, אני אגיש על החוק הזה 200 הסתייגויות, וזה ימות בכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא ימות בכנסת, יוליה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אני רק אומרת שוב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא ימות בכנסת, ולא צריך להגיש את זה כך, תקשיבו. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אני אומרת שוב: הגיעה בקשה ממערך הסייבר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, הבקשות של כולם מאוד מעניינות, אבל אנחנו לא חותמת גומי, ואם אנחנו מבקשים הבהרות ונתונים, אין לכם דרך אחרת אלא להיענות לזה. לבוא ולהסביר לי עכשיו שאני בעצם טועה, זה לא יקרה, לכן אני ממליץ - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אמרתי שזה צריך להישקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרת, אני לא שוקל את זה שוב. מה שאני מבקש הוא לעשות את מה שאני מבקש, אם אתם רוצים שזה יתקדם; אם לא תמשיכו לשלוח מכתבים מהחשכ"ל. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> מבחינתי אפשר לוותר על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוותרו. תעשו מה שאתם רוצים. עד שנושא טביעות האצבע לא יבוא להנחת דעתי שהנושא יוצא, למעט נושאים נקודתיים שנרצה להבין על כל אחד למה יש בו צורך, לא יקודם. עד כאן מובן? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי תחזרו אלינו עם נוסח מעודכן סביב הדבר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבוע הבא. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אתם רוצים לבדוק עם כל גופי הממשלה? << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> אריאל מרנס, יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין. נגעה פה חברתי בתיקון שלנו שמאוד דחוף מבחינתנו, ואני מקבל את האמירה פה שנעשה את בדיקת הנתונים וכל הבדיקות שצריכות להיעשות, על מנת שדעת כולם תנוח ויהיו רגועים. אבל בגלל שאנחנו מחכים זמן ארוך מאוד לתיקון שלנו, אם זה דבר שיעכב את החוק, מבחינתנו לפצל היום את התיקון. אם אנחנו צריכים להעביר, נשים למשל, את סעיף 26(א) בצד, נשים אותו בצד, נעשה את הבדיקות ונחזור. היינו שמחים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו לא מדברים על26(א) עכשיו. << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> סליחה, שש. אם צריך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנתונים רלוונטיים לכל החקיקה, לא רק לסעיף הספציפי הזה. << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> אני לא בטוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בטוח. << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> אני לא בטוח, אני מבין שאתה בטוח - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן צריך נתונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושבת שהבדיקה צריכה להיות יותר פשוטה, לא כמו שנירית הציגה, לא כמו שהמשרדים באו עכשיו ודרשו את זה, אפשר להוציא מייל לכל המשרדים הרלוונטיים, מי שיחזור וצריך אפקטיבית את טביעות האצבע ויוכל להציג את זה, יהיה אפשר להציג את זה, ואם לא - - - הנה המשטרה אמרה שהיא צריכה את זה - - - גופי ביטחון שצריכים - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אנחנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יוליה, יש לי עשר דקות, אני רוצה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת: אפרופו הדברים שלך ושל היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה על חובת המחיקה האוטומטית: אתם לא מכירים משרדי ממשלה שיש להם מאגרים ביומטריים קיימים – כמו למשל משרד התחבורה, שנאספו בניגוד לחוק והם קיימים ולא נמחקו << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אני אשיב, אני לא חושבת שצריך לצאת מנקודת הנחה שחוק לא מיושם. החוק הזה קובע באופן מפורש חובת מחיקה לצרכים האלה של אימות זהות, לכן אני חושבת שצריך להתייחס בזמן שמחוקקים חוק, בזה שמשרדי ממשלה לא יעמדו בהוראות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם למשרד התחבורה יש מאגר ביומטרי שנאסף ולא נמחק? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> נתייחס לזה , כי עשינו עבודה מאוד ארוכה מול משרד התחבורה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה היא אם הוא נמחק או לא, נעמה, זה שזה לא חוקי, כבר מזמן יודעים. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אבל ההבדל הוא גדול מאוד, כי לגבי משרד התחבורה אין הוראת חוק מפורשת שאסור לו להחזיק את המאגר הזה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין מה ההבדל בין צ'יפ לבין - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא שותף לחשש שלך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התשובה שהוא לא נמחק. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> התשובה היא שהוא לא נמחק. אני לא מייצגת את משרד התחבורה. העמדה שלנו הייתה שהוא היה צריך להימחק, אבל לגבי משרד התחבורה אין הוראת חוק מפורשת, לכן הם מפרשים את זה בכל מיני דרכים, יש ויכוח. פה יש הוראת חוק מפורשת. אני בכל שנותיי בממשל לא מכירה מצב שיש הוראת חוק שאוסרת לעשות משהו בצורה מפורשת כמו כאן, ומופרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להזכיר לך שמשרד ממשלתי רשאי לעשות רק מה שמותר לו ולא מה שאסור לו, לכן אם לא מותר לו באופן פוזיטיבי לאסוף נתונים ביומטריים אז אסור לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כנראה שיש פרשנות אחרת, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז, אני אומר שתמיד יש פרשנות אחרת, אתה משפטן בדיוק כמוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רפורמה. רשות שדות התעופה, אנא מכם תסבירו בבקשה את המקום שלכם, כדי שלא תצטרכו לבוא לפה שוב, כי כולנו נצטרך לבוא לפה שוב. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> בקשנו להצטרף לתיקון הזה, ושיוסיפו אותנו כתת סעיף עשר לסעיף שש, כי אנחנו צריכים את הסמכות הזאת כדי לעדות את הזיהוי חד ערכי לנוסעים שנכנסים ויוצאים מהארץ. בסופו של דבר, האנשים שלנו הם הראשונים שפוגשים את הישראלים והזרים שמגיעים למדינת ישראל או יוצאים ממנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש להם דרכון, נכון? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים לבצע הוא להשוות את הנתונים בצ'יפ לבן אדם שעומד מולנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לדרכון? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> כן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם עושים את זה כבר עכשיו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם לא יכולים לעשות את זה כבר היום? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> לא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתם אומרים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשות האוכלוסין עושה את זה, לא רשות שדות התעופה – אלה שני גופים שונים. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> אנחנו לא עושים את זה במסגרת - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם לא קוראים דרכון ביומטרי כבר היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה יש להם סמכות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה הם צריכים סמכות? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני באה לבן גוריון, יש שם מכונות, למי הן שייכות? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> ביקורת גבולות << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של רשות האוכלוסין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה הם צריכים אותי כדי לזהות אותי כנוסע? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> אנחנו במסגרת התהליכים הביטחוניים שלנו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז זה בכניסה. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> גם ביציאה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא צריך את זה בכלל. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> גם ביציאה וגם בכניסה, בטח ביציאה, כשאנחנו צריכים לוודא שהבן אדם שעולה על המטוס הוא באמת הבן אדם שמציג את עצמו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם רוצים עכשיו לעשות משהו חדש. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> עד היום לא הייתה לנו את האפשרות לקרוא את הצ'יפ בדרכון, ולוודא שיש זהות בין הבן אדם העומד מולנו לבין הנתונים הביומטריים שנמצאים בתוכו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בשביל מה? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> התיקון הזה מבוצע כרגע גם במקביל בחוק הביומטרי לזרים, אנחנו מבקשים את הסמכות הזאת גם לזרים וגם לישראלים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל להם אין דרכונים, יש להם תעודות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש גם דרכונים. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> גם דרכונים ביומטריים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אם אני נוסעת לחו"ל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לזרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כל זר מגיע עם - - - << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> זרים זה בחוק הכניסה, זה לא פה. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> כן, אנחנו מבצעים עכשיו את שני התיקונים האלה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו דעתך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זו דעתי את תזלזל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מזלזל, אבל זו דעתך, את אומרת שלא צריך בסדר. אני חושב אחרת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש את רשות האוכלוסין, שהיא הסמכות. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> לנו יש סמכות לבצע ביקורת גבולות, לא לבצע בידוק ביטחוני, בידוק ביטחוני הם עושים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי תסבירו את התהליך כשנוסע מגיע מהתחלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במקום לעמוד שלוש שעות בבידוק ביטחוני נעמוד שם יומיים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם רוצים לשים שם קיוסקים לא רק בני אדם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הם צריכים? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> זה לא לקיוסקים, זה בלי קשר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה גם. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> זה גם. אני לא יכול להיכנס לכל התהליכים הביטחוניים, זה דיון פתוח, שמשודר בערוץ הכנסת, מן הסתם אנחנו לא ניכנס לזה, אבל בתוך התהליך הביטחוני של כל בן אדם שמגיע או שיוצא ממדינת ישראל, הבן אדם הראשון שהוא פוגש, בין אם הוא יודע את זה או לא הוא איש ביטחון של רשות שדות התעופה. גם במסופי המעבר, לכן כדי שממדינת ישראל לא יצאו אנשים שלא צריכים לצאת, או ייכנסו אליה אנשים שלא צריכים להיכנס, אנחנו מבקשים לבצע את הזיהוי ברמה הכי גבוהה שאנחנו יכולים לבצע, זהו הכרח ביטחוני. זה קורה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים היו שתפסתם מישהו שניסה לגנוב את הזהות? << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> זה קורה כל יום. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא תשובה, מספרים. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> אין לי מספרים, זה קורה כל יום. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תפסתם שניסו לגנוב זהות דרך דרכון ביומטרי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל יום. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא תשובה. << אורח >> פסח ברנד: << אורח >> אז זה לא תשובה, אבל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני מי אתה? << אורח >> אורן אריאב: << אורח >> את שואלת סתם שאלה, קבלי תשובה, אני אגיד לך מספר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זו לא תשובה, זה סתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << אורח >> ג'ייקוב: << אורח >> אני מכונה ג'ייקוב ממשרד ראש הממשלה – ראש היחידה שמנחה את אבטחת התעופה בישראל. רק לעזור לחברי בקצרה. 70 שנה מאז שהוקם המערך אנחנו עושים בבידוק של הנוסעים שעולים למטוס. במסגרת אחריות השב"כ כל הטיסות היוצאות מישראל ובחזרה מחו"ל לישראל – כל הטיסות הישראליות הנכנסות. אנחנו עושים אימות זהות של בן אדם, כמו שכולכם פגשתם כשטסתם – שאלו אתכם אם ארזתם לבד, בדקו את הדרכון ידנית והשוו מול הבן אדם. לא משנה כמה פספסנו כאלה, כשתרגלתי את העובדים בערך 50% שהחלפתי בין נוסעים הם התבלבלו. מה שמבקשים פה לעשות בהנחיה שלנו גם בטיסות היוצאות וגם בנכנסות זה להשוות את זה בצורה יותר אפקטיבית וחד ערכית בשנייה הזאת. אני מאוד מכבד את האמרה של כמה מקרים קרו, אבל היא פחות רלוונטית, כי מספיק אחד. אנחנו לא רוצים להיות בעוד אירוע של 7 באוקטובר - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש אחד כזה? << אורח >> ג'ייקוב: << אורח >> - - שייפול מטוס. תופסים מקרים של אנשים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים תפסתם? << אורח >> ג'ייקוב: << אורח >> המשמעות של מחבל שלוקח דרכון לו שלו הוא עובר את כל מערכי הבידוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך ראיון בידוק ביטחוני בבן גוריון, האנשים שלך עובדים שם, כמה מקרים היה שהם הסתכלו על התעודה, על הדרכון ועל הבן אדם ואמרו שזה לא זה. << אורח >> ג'ייקוב: << אורח >> זה קורה ביום-יום בתרגולים ובבקרות שאנחנו עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קורה, בני אדם הם בני אדם. << אורח >> ג'ייקוב: << אורח >> עשרות פעמים זה נופל על הגורם האנושי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה רוצה לבדוק את זה אחד-אחד - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הזיהוי מחשב לא יכול לבדוק שהתעודה לא מזויפת? מה ההבדל בין לראות את זה בתעודת פלסטיק לכשיש התאמה בפנים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כנראה שבפלסטיק התמונה לא ברורה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> זה לא רק לא ברורה, אם יש לבן אדם אח שדומה לו - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כל בידוק בטחוני בבן גוריון לוקח בממוצע שעתיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך לראות את זה במחשב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה שזה יימשך יומיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שזה נכון לטביעת עיניים, אבל למה התמונה במחשב יותר ברורה מהתמונה בפלסטיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו השוואה שהמחשב עושה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, תודה. אנחנו קובעים דיון נוסף בשבוע הבא. בדיון בשבוע הבא אני מקווה שתביאו עד כמה שאפשר את הנתונים שהתבקשו פה, ושתשבו עם היועצת המשפטית של הוועדה, ותחליטו איך אתם רוצים לעשות את הסיפור של טביעת האצבע. אני כבר אומר שאם האירוע של טביעת האצבע לא יסתיים עד אז, לא נוכל להתקדם בהליך הזה בכלל, אני לא מתכוון לאשר שום דבר שמשמעותו שימוש רחב בלי שאני יודע שאי אפשר לקחת משם את טביעת האצבע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה דבר שחשוב להבין. תחליטו איך אתם רוצים לעשות את זה, ואנחנו כן נהיה פה שבוע הבא, כדי להתקדם בדבר הזה, כי אני מבין שזה דחוף, אני מאוד מקווה שמשרדי הממשלה יעשו את המאמצים שלהם, בשביל להיות פה גם ולהתקדם. מבחינתי אפשר להצביע בשבוע הבא. אבל בואו בבקשה ותעשו את העבודה שאתם צריכים לעשות. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>