פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 18/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 411 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 11:30 סדר היום: << הלסי >> "טיפול וסיוע המדינה לעובדים השעתיים בזמן המלחמה" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי יצחק פינדרוס עאידה תומא סלימאן מוזמנים: נטע בר זיו – משרד האוצר גיל הכהן – משרד האוצר אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים ישי פרלמן – ייעוץ משפטי, רשות המסים אלכס מילר – ההסתדרות החדשה אלון דסה – מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי רותי מור – ראש תחום, המוסד לביטוח לאומי ליאורה רהב – תמ"מ, המוסד לביטוח לאומי יוסף פולסקי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי יאיר שלם – מנכ"ל הסתדרות לאומית שלמה מיוחס – דירקטור, עמותת קו לעובד בקי קשת – עו"ד, פורום מאבק בעוני דיאנה בארון – מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד אלכס טנצר – יו"ר מטה למען עובדי קבלן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> "טיפול וסיוע המדינה לעובדים השעתיים בזמן המלחמה", של ח"כ נעמה לזימי, אחמד טיבי, אברהם בצלאל (מס' 225). << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בדיון על טיפול וסיוע המדינה לעובדים השעתיים בזמן המלחמה. חברי הכנסת המציעים לא נמצאים כאן, אז עאידה תומא סלימאן, אם את בעניין ואמרת שאת מחליפה את טיבי, תציגי את העניין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כפי שידוע לך, חבר הכנסת אחמד טיבי יש לו חג ולכן הוא נעדר. הנושא הוא נושא מאוד חשוב בעיני, אסור לפספס הזדמנות להעלות אותו לדיון בוועדת הכספים, במיוחד כשמדובר בקבוצת אוכלוסייה מהמוחלשות ביותר. מדובר על אנשים ונשים שמהווים כרבע משוק העבודה במדינת ישראל, אזרחים ואזרחיות שעובדים עבודה שעתית ומשלמים להם לפי זה. כולנו יודעים שגם באוקטובר וגם בנובמבר היה מצב שבו הרבה מהעסקים הפסיקו לתפקד והרבה מהעובדים השעתיים, כמו עובדי ניקיון, כמו סדרנים, כמו אנשים שמוכרים בחנויות, בקניונים ובעסקים פרטיים, מצאו את עצמם לא נקראים לעבודה, חוץ מאשר אלה שהיו צריכים לצאת למילואים ואלה שנפגעו באותה שבת שחורה. מה שקרה בהרבה מקרים זה שאנשים כאלה לא נקראו לעבודה ולא קיבלו הוצאה לחל"ת. מכיוון שלא היה צריך את השירות שלהם ולא היה צריך את העבודה שלהם אז לא קראו להם לעבודה וההכנסה שלהם נפגעה קשות באותם חודשיים. כאשר באה המדינה וניסתה לסייע לעובדים ולעובדות בתקופה הקשה הזאת, היא לא הסכימה לחל"ת גמיש והאנשים האלה לא היו יכולים לקבל את דמי האבטלה או את הסיוע שהם היו צריכים לקבל. כאשר אתה מסתמך על הכנסה מאוד קטנה שאתה מאבד לחודשיים החוב שלך נצבר ואתה לא מצליח, אפילו אם חזרת לעבוד, לסגור אותו. גם המעסיקים מדללים לעובדים האלה את שעות העבודה, אם בגלל שהעסקים לא הולכים כמו שצריך או בגלל המצב הכלכלי שנפגע בעקבות המצב בצפון ובדרום. אפילו אם העובדים האלה רשומים כעובדים, הם לא מספיקים לעשות את השעות שצריך. אני חושבת שכדאי מאוד לשמוע איך הגורמים הממשלתיים או מוסדות המדינה מציעים לפתור את זה. יש כמה הצעות שאפשר להסתמך עליהן, אבל אני מעדיפה קודם לשמוע, אולי יפתיעו אותנו ויתנו פתרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הביטוח הלאומי, אתה יכולים לתת לנו סקירה על העובדים השעתיים? האם אתם יודעים על כמה מדובר, על מי מדובר? מה המצב החוקי של האנשים האלה? מדובר על רבע מהעובדים שלא נמצאים במעמד חוקי שאפשר להגן עליהם. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> בחוק ביטוח לאומי אין הבחנה בין עובד שעתי לעובד לא שעתי. צריכים להתקיים תנאי זכאות של חל"ת או פיטורים. העובד יכול להיות זכאי לדמי אבטלה כאשר הוא הוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק או כאשר הוא פוטר. אם לא הייתה הפסקת עבודה אלא רק צמצום בשכר - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נקרא עובד שעתי? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> עובד שעתי זה עובד שעובד לפי שעות. אני לא בקיא בכל ההגדרות החוקיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בעל הבית, אתה המוסד לביטוח לאומי. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> החוק של המוסד לביטוח לאומי לא מגדיר, הוא לא מתייחס לעובד שעתי או לעובד לא שעתי בכל הקשור לזכאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני עובד שעה וחצי ביום, האם אני עובד שעתי? מה ההגדרה של עובד שעתי? << אורח >> אלון דסה: << אורח >> יש עובד שעתי, יש עובד יומי, יש עובד חודשי. עובד שעתי מקבל משכורת פר שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק אם הוא עובד כל היום. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> פר שעה. אם עבדת שמונה שעות, תקבל שמונה שעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קורה כאשר מגיע עובד ניקיון שעובד שלוש שעות ביום ולא יודעים להגדיר אותו? << אורח >> אלכס טנצר: << אורח >> יש עובדים שעובדים דרך המדינה, ויש עובדים שעובדים באופן עצמאי. אני חושב שכדאי להבדיל ביניהם. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> עובד יומי זה עובד שיש לו תעריף ליום, הוא מקבל פר יום עבודה, ועובד חודשי זה עובד שעובד קבוע, עובד שמקבל משכורת חודשית, משכורת גלובאלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההבדל בין עובד שעתי לבין עובד רגיל בסיוע שהמדינה מעניקה? << אורח >> אלון דסה: << אורח >> מבחינת ביטוח אבטלה אין הבדל, כולם מקבלים דמי אבטלה. ברגע שהוציאו לחל"ת עובד או פוטר עובד, וזה לא משנה אם הוא חודשי, שעתי או יומי, שצבר את תנאי הזכאות הקבועים בחוק, הוא יקבל את דמי האבטלה שלו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש הרבה אנשים שלא פוטרו ולא קיבלו חל"ת, פשוט לא העסיקו אותם או דיללו להם את השעות. אנחנו מדברים על המקרים שלא מתאימים לקביעות שקיימות בביטוח לאומי. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אם נתנו להם מעט מאוד משמרות, החישוב - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> הבסיס לגמלה משתנה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> הם נפגעים באופן משמעותי. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> לגבי מצב של צמצום משרה אין מענה בחוק. ביטוח אבטלה נועד להוות גשר כלכלי בין עבודות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין איזה שהוא סיוע לעובד שעתי שצמצמו לו את השעות הנוספות, שהמשכורת שלו היא עלובה? זה יכול להיות עובד ניקיון, זה יכול להיות עובד כזה שנותנים לו מעת לעת שעות נוספות. אפילו אם הוא חוזר, כמו שאמרה עאידה, הוא חוזר לכלום. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> זה מנוגד לרציונל של ביטוח אבטלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מדברים על מצב לא רגיל. אנחנו במצב חירום, ככה אומרים לנו, שבו מחוקקים חוקים חירומיים כדי לטפל בכל מיני דברים. אולי הגיע הזמן לחשוב על משהו שלא במסגרת החוק לאנשים האלה שנופלים בין הכיסאות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שהוא לא במסגרת התכלית של החוק המקורי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תכלית החוק היא לימים רגילים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הטעות ההיסטורית היא שבמתווה הפיצויים לא נתנו את הדעת על העובדים השעתיים - אלה האנשים הכי פגיעים תעסוקתית והכי פגיעים מבחינת יוקר המחייה. צריך לראות איך אפשר לתת מענה לעובדים האלה בתוך מסגרת הפיצוי, כי אלה העובדים היותר שקופים שפחות נשמע כשהם נופלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את מציעה שיהיה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חבל שלא הכנסנו את סעיף איסור הפיטורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אומרים בביטוח לאומי שאין הבדל בין עובד שעתי לבין עובד רגיל, שאי אפשר לפטר אותו ככה. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> זה לא עניין של פיטורים. אתה דיברת על צמצום משרה. אפשר לצמצם במשרה גם לעובד שעובד במשכורת חודשית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לעובד שאתה מוריד את היקף המשרה אתה מרע את התנאים. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> נכון. לכל עובד אפשר לצמצם את המשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא דובר על צמצום שעות, דובר על עובד שהשכר שלו נמוך ובתקופת חירום אי אפשר יהיה לפטר. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> פה לא מדובר על פיטורים. אם אותו עובד היה מפוטר, הוא היה בא לאכסניה שלנו והיינו מטפלים בו. הקטע פה זה שאין ניתוק יחסי עובד-מעביד אלא יש צמצום היקף משרה. את הצמצום הזה אפשר לעשות לכל עובד באשר הוא, לא משנה אם הוא שעתי או חודשי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם לי יש עובד שעתי שאני בחודש יולי לא צריך אותו, איך אני מפטר אותו? מה ההליך? עובד שעתי מקבל קביעות? מה המשמעות מבחינת ביטוח לאומי? << אורח >> אלון דסה: << אורח >> את השאלה הזאת אתה צריך להפנות למשרד העבודה, למומחה על יחסי עבודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה נותן לו פיצויים. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> אני לא נותן לו פיצויים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה נותן לו אבטלה. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> למצב שבו אתה מפטר או מוציא לחל"ת יש מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאלה אם ההגדרה של זה היא פיטורים. << אורח >> אלון דסה: << אורח >> לא, זה חל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, על איזה מקרה אתה מדברת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על אפשרות לשיפוי שכר בגין הפחתה, וזה יכול להיות בכל מיני אופנים, גם דברים שהשתמשו בהם בתקופת הקורונה או בתקופות אחרות. צריך לראות איך מייצרים מערכת יחסים ששומרת עליהם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צריך לחשוב על מנגנון שבו אנשים שנעדרים ממקום העבודה בגלל מצב חירום יקבלו שיפוי על ההכנסה שהם היו צריכים להרוויח. הם לא הגיעו לעבודה לא בגלל שהם לא רצו, הם לא הגיעו בגלל מצב חירום. למה כל העובדים האחרים מקבלים איזה שהוא פיצוי והעובדים האלה לא? << אורח >> אלון דסה: << אורח >> היה מנגנון של פיצוי ברשות המסים שניתן למעסיקים בתקופת המלחמה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> לא לעובדים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> לעובד רגיל יש אחוזי משרה, זה מופיע בהגדרות, וברגע שמצמצמים לו הוא מקבל את החל"ת הגמיש. לעובד שעתי אין דבר כזה - אתה יכול לצמצם לו את אחוז המשרה, לא להצהיר על זה בצורה פורמאלית, ואז האדם נמצא בין לבין. אנחנו תומכים בנושא של החל"ת הגמיש. ברגע שלא רוצים לפטר בן אדם ולא רוצים לתת לו את החל"ת הגמיש, באים ומצמצמים לו את המשרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה זוכר, אלכס, שכשדיברנו על החל"ת הגמיש, המדינה, משרד האוצר ורשות המסים התנגדו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לעובדים השעתיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו באופן כללי, אבל אמרנו שצריך לתת מענה לעובדים השעתיים. ברגע שאתה מוריד לעובדים השעתיים מהשעות, אתה אף פעם לא יכול להוכיח שהיה איזה שהוא נזק. אני לא זוכר שנתנו פתרון במלחמה לעובד עצמו, לשכיר. הפתרון צריך להיות ישירות לשכיר, לעובד, לא לאותו אחד שמעסיק. אם אתה רואה שבשנה ממוצעת הוא קיבל 1,000 שקל בחודש, אתה צריך לתת לו על פי זה. אדם שמחזיק עובד משק או מחזיק מישהו לנקות את הבניין יודע שבדרך כלל אותו אדם בא לשעתיים בשבוע כדי לנקות. << אורח >> אלכס טנצר: << אורח >> אנחנו מדברים גם על עובדים שעתיים שאחראית עליהם המדינה, כמו מאבטחים במוסדות חינוך. בגלל המלחמה סגרו את כל מוסדות החינוך ואותם מאבטחים לא קיבלו גרוש. כשמשרד האוצר לא מעביר את הכסף לקבלן, הקבלן לא מעביר משכורות לעובדים. בתקופת המלחמה נפגעו, לפי הערכה שלי, יותר מ-20,000 עובדי קבלן במוסדות החינוך. מדינת ישראל מזלזלת בעובדי קבלן - מדובר באנשים שאין להם מה לאכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שהקבלן מקבל כסף על סמך ההפסדים שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא בטוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא בטוח? יש לו ירידה בהכנסות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מכיוון שבאגף התקציבים יושבים אנשים שלא מעבירים כסף כל כך מהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באגף התקציבים או ברשות המסים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם אפשר לדעת אם הכסף הועבר לקבלן באותה תקופה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שלא. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו והצטרפו לדיון החשוב הזה. אני חושבת שאפשר לתקן חטא קדמון שקרה בנובמבר. משרד האוצר כשהעלינו את הנושא של העובדים השעתיים ואת הפרצות שיש במתווה הפיצויים, במודלים שהוצעו, בא ואמר: "למה שנקבל הסדר אחר ממה שהיה בקורונה? למה שניתן לעובדים השעתיים מענה מיוחד? אם הם יסתדרו בקורונה הם יסתדרו גם עכשיו." כמה אלפי שקלים בודדים שנלקחו מאותם אנשים הוציא אותם מאיזון כלכלי בצורה כזו חמורה שגם עכשיו, שמונה חודשים אחרי, הם פונים אלינו בקו החם ובאימייל ושואלים מה אפשר לעשות כדי לקבל פיצוי על אובדן ההכנסה הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מציעים? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> הצענו כמה פתרונות. דבר ראשון, צריך שיהיה חוק שקובע שיינתן שכר על ימי היעדרות כתוצאה ממלחמה. יש חוק על היעדרות בגלל חופשה, על היעדרות בגלל מחלה, אבל אין חוק על היעדרות בגלל מלחמה ומצב חירום. עובדים שעתיים, כמו שנאמר, לא קיבלו מכתב הוצאה לחל"ת, לא היו זכאים לדמי אבטלה. מכיוון שהמעסיק לא קרא להם לעבודה, הם לא היו זכאים לשום דבר. הם העדיפו לעבוד כמה שעות בחודש, העדיפו שתהיה להם איזו שהיא הכנסה, אבל על כל הירידה הם לא קיבלו פיצוי, החל"ת הגמיש לא אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי עובד נקרא עובד שעתי? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> כשבסיס השכר שלו הוא לפי שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יכול גם לעבוד 20 שעות ביממה ולהיחשב עובד שעתי. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> הוא יכול לעבוד גם 20 שנה באותו מקום עבודה ובסיס השכר שלו יהיה שעתי, מה שגורם לאפליה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את אומרת שצריך לעגן בחקיקה עובד שעתי בכל מקרה, גם אם הוא משתכר שכר גבוה? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> המציאות היא שאין עובדים שעתיים שמועסקים בשכר גבוה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אם יהיה? את רוצה שעובד שעתי יקבל מעמד חוקי? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> כן, להגביל את האפשרות להעסיק בהעסקה שעתית באופן פיקטיבי. עובדת שעתית משדרות כתבה לי על כך שהיא התחילה לעבוד במסגרת חינוכית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא מורה? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> היא לא עבדה דרך משרד החינוך, היא עבדה דרך חברת כוח אדם במסגרת חינוכית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא הייתה מאבטחת? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> היא הייתה מזכירה. היא סיפרה שבזמן אמת פינו אותה אנשים עם נשקים, הגנו עליה, חילצו אותה. היא קיוותה שכשהיא תחזור לשדרות עדיין תהיה לה איזו שהיא הכנסה מובטחת, אבל כשהיא חזרה אחרי הפינוי היא גילתה שכבר אין תקן, שכבר צמצמו את המשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נהייתה מזכירה במקומה? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> צמצמו את המשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא יכולה להעביר לי את המכתב ואני אפנה למשרד החינוך ולמשרד האוצר. בשדרות, כמו במקומות רבים אחרים, בתי הספר חזרו. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> לא כשהם עובדי קבלן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי באה להיות מזכירה במקומה? הביאו מישהי אחרת? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> אני אעביר לאדוני את המכתב. מה שהיה חשוב לה להגיד זה שבזמן אמת היה חשוב לה לשרוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא גרה בשדרות? << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקי קשת, הרשות למאבק בעוני, בקשה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> היו מענים שניתנו למעסיקים, רק שבמענים האלה לא היה תנאי לכך שהעובדים ימשיכו לעבוד באותו היקף. אחד המענים למעסיקים דיבר על כך שרק אם הם שילמו לעובד מסוים הם יוכלו לקבל החזר. מענה נוסף דיבר על כך שאותו מעסיק ששילם והיה בהפסד יקבל. צריך שתהיה אפשרות גם למעסיק וגם לעובד להציג את ההכנסה שהייתה קיימת להם בשנה קודמת למלחמה, כדי שאת ההפרש המדינה תיקח על עצמה לשלם. בחלק מהדיונים בכנסת נאמר שהסיבה שלא בנו מתווה עבור עובדים שעתיים זה מחסור בנתונים. דיברו על זה שמאוד קשה לדווח, שזה מאוד מעמיס לדווח, שקשה למערכת לקלוט כל כך הרבה מידע. על מנת שהמדינה תוכל לכלכל את צעדיה ולתת מענים למקרים עתידיים, חייב להיות שינוי. חייבים להתחיל ליצור תשתית דיווח אמיתית לגבי שעות עובדים. לא יכול להיות שרבע מהעובדים במשק ייפגעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המסים, בקשה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כפי שהיושב ראש יודע, בקרן הפיצויים יש כל מיני מסלולי פיצוי. רשות המסים פועלת מול המעסיקים, לא מול העובדים. בכל המסלולים היה תמרוץ למעסיק לשלם את השכר, גם בתקופה שיש הפסקת פעילות או ירידה בפעילות. אין התייחסות לעובד שעתי, לעובד במשמרות או לעובד חודשי. המודלים היו בנויים בצורה כזאת של תמרוץ מעסיקים להמשיך לשלם שכר. במידה והם לא שילמו את השכר, הם נפגעו בפיצויים. ככל שהם שילמו את השכר לעובדים, כך המדינה שיפתה אותם ב-75% במסלול הוצאות מזכות ובמסלול מחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אומר מר טנצר שמדינת ישראל בזמן המלחמה צמצמה את היקף העבודה של המאבטחים במוסדות החינוך. יש עובדים שישבו בבית בזמן שמוסדות החינוך לא עבדו בכל הארץ, הם לא התפרנסו משום דבר. המדינה עומדת מהצד ונותנת לאנשים האלה ליפול כלכלית. הם עבדו הרבה זמן אצל עובד קבלן, אבל בזמן המלחמה, היות ולא למדו, היות ובתי הספר היו סגורים, הם ישבו בבית. המעסיק כאן זו המדינה. המדינה מעודדת את עצמה לפטר אותם? מה עושים עם האנשים האלה? מי מפצה את מי? לעובד קבוע, שהוא עובד רגיל, יש פיצויים, יש חל"ת. מה עונים לעובדים השעתיים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> רשות המסים עובדת מול המעסיקים. במודלים שנבנו ואושרו בוועדה קיימים תמריצים להמשיך לשלם שכר. הרשות לא משלמת ישירות לעובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אציע לאלה שהציעו את ההצעה לסדר להכין הצעת חוק. צריך להעמיד את העובדים השעתיים במסגרת חוקית. מדינה נורמאלית לא יכולה להשאיר אותם. צריך שהחברה תהיה חברה צודקת, שעובדים שנמצאים בממדים כאלה גדולים, שזה רבע מעובדים, לא יישארו בלי כלום כשיש שעת חירום. אגף התקציבים, בקשה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כלי הסיוע שהפעילה המדינה רלוונטיים גם עבור העובדים השעתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את עונה לטנצר? מה את אומרת לאותו מאבטח שעבד בבית ספר בירושלים ובזמן המלחמה בית הספר נסגר ושלחו אותו הביתה? איך עונים לעובד הזה שמתקשה בפרנסה ויש לו ילדים בבית? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם העובד לא היה נדרש, המעסיק היה יכול להוציא אותו לחל"ת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה לא העברתם כסף למשרד החינוך עבור שרתים, מזכירים, עובדי ניקיון? למה לא העברתם כסף למשרד לביטחון לאומי עבור מאבטחים בזמן המלחמה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא מכירה את המקרה, אבל אני אשמח לברר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נושא הדיון הוא לא אם עבר כסף או לא עבר כסף. את מערכת היחסים בין עובדי הקבלן או חברות הקבלן לבין אגף התקציבים והמדינה צריך לברר, אבל לא זה נושא הדיון. נושא הדיון זה עובד הקבלן שישב בבית. האם אתם מסייעים לאותו עובד? המדינה שלחה אותו הביתה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הקבלן הוא המעסיק. הקבלן יכול היה להוציא את העובד לחל"ת. העובד היה מקבל חל"ת, לא משנה אם הוא שעתי או לא שעתי. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> הוא לא עושה את זה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> הוא מצמצם את המשרה כדי לא לאבד אותו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם המעסיק החליט להוציא אותו לחל"ת, הוא היא זכאי לחל"ת כמו כל עובד אחר. << אורח >> אלכס טנצר: << אורח >> הממשלה משלמת כסף למעסיק. אם הממשלה לא מעבירה את הכסף למעסיק, למעסיק אין גרוש. הקבלן שזכה במכרז מקבל 80 שקל, מהם הוא מעביר 40 שקל למאבטח. אם שר האוצר לא מעביר גרוש לקבלן, לקבלן אין. מה הוא ישלם? זו שרשרת. אם הראשון לא מעביר כסף, נגמר הכסף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם אנחנו מדברים על המאבטח, אז בתחילת המלחמה היה צורך אדיר במאבטחים - אולי לא בבית ספר בירושלים שנסגר, אולי במקומות אחרים. דווקא מבחינה משקית היינו רוצים לראות את המאבטח הזה עובד, כי חיפשו מאבטחים מתחת לשולחן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את לא חברה קבלנית. הוא חברה קבלנית. הוא אומר שיש לו עובדים בירושלים שהלכו הביתה ולא קיבלו שקל. מה, יעבירו את המאבטח לעבוד בקרית שמונה? מה אתם עונים לאותו אחד? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> מצב שבו אותו עובד יושב בבית כי בית ספר סגור אומר שהמעסיק הוציא אותו לחל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלכס טנצר, למה לא הוצאתם את העובדים לחל"ת? << אורח >> אלכס טנצר: << אורח >> הקבלן לא יודע כמה זמן בית הספר סגור, אם יום, שבוע, שבועיים, חודש או חודשיים. לא הוציאו לחל"ת עובדי ניקיון, מורים, גננות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא נתנו חל"ת לעובדים השעתיים? << אורח >> אלכס טנצר: << אורח >> את זה צריך לשאול את משרד האוצר ואת הקבלן. יש חוק במדינת ישראל שאומר שלמאבטחים במוסדות החינוך משלמים בתקופת החגים. היה אפשר למצוא פה איזה שהוא פטנט, אבל הם התעלמו לגמרי מעובדי הקבלן השעתיים << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> בדיונים המוקדמים האוצר התנגד לחל"ת גמיש - זה הפתרון לנושא הזה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בגלל שלא ידעו מראש כמה זמן בית הספר יהיה סגור נתנו אפשרות להירשם לאבטלה רטרואקטיבית. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> הם לא הודיעו על זה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הודענו על זה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, אני מציע שתגישו הצעת חוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הגשתי, ואני מבקשת להחתים את כולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא ראיתי את הצעת החוק הזאת, אבל אם בזה מדובר גם אני אחתום. מדינת ישראל נמצאת בעניין של העובדים השעתיים בפיגור גדול, והדוגמה לכך היא המאבטחים. אגף התקציבים מסתמך על חל"ת גמיש. המציאות היא שאנחנו נמצאים במצוקה גדולה. אם אנחנו מדברים על מצב שבו רבע מהעובדים הם עובדים שעתיים, שזה אחוזים מאוד גבוהים, צריך להעמיד אותם במסגרת חוקית נורמאלית כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד. אני מקווה שבמשרד האוצר אתם תהיו בעד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אעביר את הצעת החוק לכולם על מנת לשפר אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שמה שעלה בדיון יהיה בתוך הצעת החוק. החשיבות בהגשת הצעת החוק הזאת היא הצפת הבעיה בחקיקה. אם נחיה על טובות, בסופו של דבר אנשים יסבלו ולא יהיה להם מה לאכול. << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> האם הצעת החוק מדברת רק על שעת חירום? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הצעת החוק מדברת על חוקי המגן לעובדים שעתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חירום זה הנושא המרכזי, אבל לא רק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש הצעת חוק שהיא תשתית. אפשר לשפר אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נחתום אם הצעת החוק תהיה תואמת לעקרונות שדיברנו עליהם כאן. אני מאוד מודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>