פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 9 ועדת הכספים 18/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 413 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 13:30 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק שרן מרים השכל יצחק קרויזר חברי הכנסת: בועז טופורובסקי מוזמנים: מורן משה חנציס – סגנית הכלכלן הראשי, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר נתנאל גוטליב – סטודנט באגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר אוהד מרדכי – משרד האוצר תומר גם זו לטובה – מנהל תחום בכיר שוק ההון, רשות המסים הילה גרטי – מנהלת תחום רכזת בכירה שומת מס הכנסה, רשות המסים נדב נגר – מנהל אגף בכיר מקצועית, רשות המסים אלעד וידר – ראש האגף הבינלאומי, הרשות לאיסור הלבנת הון מירי רוזנשטוק – מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל אילנית מדמוני – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל אלעד יעקבי – מנהל יחידה בנקאות וכספים באגף החשבות, בנק ישראל יעלה הראל – המחלקה המשפטית, בנק ישראל אביעד בן חורין – מנהל פעילות ציבורית - ישראל, איגוד הביטקוין הישראלי עדי גרינבאום – מנהלת אגף יחב"ל וממשל, לשכת רואי החשבון בישראל בני ברוך יונה – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל אבי נוימן – יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל יגואר אדווה גל – לשכת רואי החשבון בישראל מיכל רז – עו"ד, איגוד הבנקים בישראל טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל אילן שטרק – מנכ"ל הורייזן נכסים דיגיטליים בע"מ אורן רוזנפלד – מנהל כספים ראשי Fuse שאול רג'ואן – מייסד שותף Masterkey VC ששון קלידרמן – מייסד שותף Xplorisk אוהד פיליפ – ראש תחום בלוקציין ציוני פירסדורף פיליפ עורכי דין גיא סרוסי – מייסד שותף GSRS מרק סמרגון – מנכ"ל Fuse מקסים נירנברג – מנהל כספים ראשי Fireblocks רועי כץ – מייסד שותף פיסטקוין בע"מ ניר הירשמן רוב – מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין והווב3 טל דנברג – מייסדת שותפה פיסטוקויון בע"מ עומרי דוניו – סמנכ"ל כספים ביטס אוף גולד אדם בניון – מייסד שותף בקרן קוליידר אלדד רודריג – סמנכ"ל מוצר ביטס אוף גולד בן סמוחה – מנכ"ל Crypfojunle עמית לוין – איגוד הקריפטו ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו", של ח"כ ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי, יצחק קרויזר (מס' 246). << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דנים בדיון מהיר שהגישו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי, יצחק קרויזר בנושא: הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו. ולדימיר בליאק, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרי שיזמתי את הדיון קיבלתי כמה פניות מגופי תקשורת ששאלו אותי מה האינטרס שלי ביוזמה הזאת. אני מכריז שאין לי אינטרס ואני לא מושקע בביטקוין או בכל מטבע אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו בעבר קיימנו על זה דיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. התחום הזה של הקריפטו ושל המטבעות הדיגיטליים זה תחום מתפתח ומתרחב מיום ליום. היום אנחנו מדברים על 174 חברות, 3,800 עובדים, אבל אני מניח שזו רק ההתחלה. זה תחום מעניין שמשלב טכנולוגיה, ערך וכסף. ההתפתחות הזאת גם מזמינה אתגרים. רק היום בבוקר פורסם, אדוני היושב ראש, שהיקף ההשקעות הזרות בישראל ממשיך לרדת ומשקיעים ישראלים בורחים לחו"ל. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בתחום הזה לא מבריחים משקיעים ולא מבריחים את הכסף מחוץ לגבולות ישראל, ואני מדבר על הסרת חסמים, על כפל מס וכל מגוון הסוגיות שקשורות להשקעות. אני מבין שיש הרבה מאוד קשיים לחברות שנפתחות בישראל ורוצות לפתוח חשבון בנק. הבנקים מערימים לא מעט קשיים בקבלת הכספים ובעבודה השוטפת עם המטבעות הדיגיטליים. אני מבין גם שעד עכשיו אי אפשר לשלם ניכויים במטבע זר, מה שיוצר לא מעט קשיים. לפני שבועיים העברנו בוועדת כלכלה תקנות בתחום שירותים פיננסיים, כשהמטרה הייתה לשמור על כספים של אזרחים. מכיוון שמדובר בתחום שהוא גם מושך, גם מאתגר וגם בעל סיכונים לא מעטים, בואו נראה איך אנחנו מגינים על אזרחים שמשקיעים בכל מיני גופים שהם לפעמים מפוקפקים. יכול להיות שחסרה כאן רגולציה מבחינת המדינה, מבחינת גידור האירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי בסופו של דבר יגידו שאין חשבונות בנקים, שלא מאפשרים להם בגלל שחושבים שאין פיקוח על הכספים. זו לא חוכמה להגיד מה לא, החוכמה היא למצוא פתרונות, ויש פתרונות. אני חושב שהגיע הזמן להושיט את היד לאלה שרוצים להשקיע פה, להגיד שאפשר להשקיע גם בקריפטו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא עושים את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבוא רשות המסים ויבואו הבנקים ויגידו שלא פותחים כי אין פיקוח על הכסף הזה, שיש פה כספי טרור, שיש פה כסף שחור. צריך שקודם כל יתנו לאותם משקיעים את האפשרות להגיע לפה, לעשות את הצעד הזה. אי אפשר להגיד שכל האנשים שיושבים פה הם גנבים ורמאים. בוא נשמע את הפתרונות, לאו דווקא את הבעיות שנמצאות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם לא יהיה הון לא יהיה גם הון שחור, זה יפתור את הבעיה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה רבה ליוזמי הדיון. דיון מאוד מאוד חשוב, בטח בתקופה כזו. אנחנו שומעים בוועדת כספים על איך שני מנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל לאט לאט דועכים, איך אנחנו נכנסים לגירעונות. אנחנו בתקופת מלחמה, תקופה שהיא על הידיים שלנו. כל עוד אין כלכלה יציבה ואין כסף שנכנס לא יהיה ביטחון, לא יהיה מי שיממן את המילואים, לא יהיה מי שיממן את הנשקים. המשימה שלנו בוועדת כספים היא לדאוג שכלכלת מדינת ישראל תהיה יציבה, אבל עד עכשיו לא עשינו את זה בהצלחה רבה. אנחנו רואים ששני מנועי הצמיחה נמצאים בשיתוק מוחלט, ואנחנו רואים שמשקיעים בענף ההייטק מתחילים להעביר חברות לחו"ל. ענף הקריפטו הוא אפיק השקעה לישראלים שנמצאים במצוקה כלכלית, אפיק השקעה טוב. אני לא יודעת אם הוא אפיק השקעה בטוח, אבל הוא אפיק השקעה טוב, הוא מאפשר. אחד הדברים שבגללם הגעתי לדיון הזה הוא התחרות. יש כאן חברות שעומדות ברגולציה המטורפת של מדינת ישראל כדי להילחם בהון השחור, מגיעות למצב שבו המשקיעים שלהן באים ומשקיעים את הכסף, רק הבנק שואב את המידע ופונה אל הלקוחות באופן ישיר. פניתי לפני כמה חודשים לרשות התחרות, לדעתי יש פה הפרה בוטה של התחרות, אבל לא קיבלתי על זה תשובה. חייבים לקבל תשובה, כי לא יכול להיות שיקרה דבר כזה. אם רוצים להתחרות, נהדר, כמה שיותר תחרות זה מצוין, אבל אסור לאפשר לבנקים לא להפקיד את הכסף, שזה דבר שיוצר שליטה בהכנסות ובהוצאות של החברה, וגם לגנוב את הלקוחות של החברות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הכוונה בכך שהם שולטים על הכסף? אם אני מפקיד את הכסף בבנק, אני לא יכול להוציא? << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אתה מפקיד את הכסף בחברת הקריפטו. כשחברת הקריפטו מכניסה את זה לתוך חשבון הבנק, הבנק מתחיל לשאול מי העביר את הכסף, האם זה ארגון טרור. אחרי שהם מבינים מי המשקיע, הם לוקחים את הפרטים שלו ושולחים לו הודעה שאומרת שלא כדאי לו להשקיע בחברת הקריפטו, שזה מסוכן, שזה לא בטוח, שעדיף לו להשקיע אצלם. זו הפרה בוטה של התחרות. הגעתי לוועדה כדי להציף את הדבר הזה. עדיין תשובות לא קיבלתי. הדבר השני שחשוב לי לברר פה זה העניין של תשלום המסים. אנחנו מעוניינים בהכנסות נוספות לאוצר המדינה. כשאותם משקיעים בקריפטו רוצים לשלם מסים על הרווחים, הם לא מקבלים את המסים האלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> וגם לא מתחייבים בפניהם שלא יהיה כפל מס. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> הופכים אותם לעבריינים בפועל. לא יכול להיות שצריך את הכסף הזה כי יש גירעון מטורף אבל משרד האוצר לא מקבל את הכסף הזה. יש פה כשל מטורף שאנחנו חייבים לדון בו, ואם לא, אנחנו צריכים יחד לדאוג לחקיקה בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המסים, בקשה. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> אני מסכים עם כל מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הם צודקים, מה אתם עושים? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> אין ספק שהאינטרס שלנו זהה לאינטרס של קבוצת המשקיעים ואנחנו רוצים שתהיה כלכלה שנגבה ממנה מס. אני מסכים עם זה שבעצם זה שאנחנו לא מאפשרים את תשלומי המסים אנחנו הופכים אנשים נורמטיבים לעברייני מס. מה הבעיה? שהיכולת שלנו כרשות לשלוט באירוע היא טיפה מורכבת. רשות המסים גובה את המס שלה באמצעות הבנקים המסחריים. נישום משלם את המס באמצעות בנק מסחרי שהוא מנהל בו את החשבון. אין בעיה עם העברה מבנק מסחרי לחשבון הבנק של רשות המסים, כי הכספים האלה נבדקים בהתאם להנחיות של רשל"ה ובהתאם להנחיות בנק ישראל. הבעיה היא עם ניהול הציות של הבנקים כשמדובר בקריפטו. בקריפטו, ממה שידוע לנו, התופעה של אי קבלת כספים על ידי הבנקים המסחריים גדולה יותר בגלל הפיקוח של הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי תפרט, כי כולם חושבים שמגיעים לפה כספי טרור. כשלא יודעים חושבים את הגרוע ביותר, וזה לא נכון לחשוב ככה. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> נכון. זאת החלטה של הבנקים המסחריים. בכל החשיפות של הבנק להלבנת הון הוא צריך לעשות את הבדיקות. ככל הנראה יש איזו בעיה של ניהול הבקרה, מה שגורם לכך שאותם אנשים לא יכולים לשלם את המס. אנחנו, רשות המסים, בגלל שיש לנו אינטרס והמס חייב להיות ניטרלי - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה במס ניטרלי? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> לא יכול להיות שתיפתח חברת קריפטו בחו"ל בגלל שהיא לא יכולה לשלם מסים בישראל, זה משהו שאתה לא רוצה, לכן אתה צריך לאפשר סביבה עסקית ורגולטורית לפעילות שאתה רוצה שתהיה פה. אם יש פעילות שאתה לא רוצה, הרגולציה תלך נגד הדבר הזה. באנו בהצעה שכספי המסים ישולמו לחשבון הבנק של רשות המסים. מכיוון שאנחנו צריכים לדאוג שישלמו את המס, עשינו תהליך מאוד ארוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי עשיתם את זה? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> הוא הסתיים ב-2023. היה תהליך מאוד ארוך מול בנק ישראל, מול רשל"ה ומול משרד המשפטים, כשבסופו של דבר הגענו לנוהל מאוד מורכב. אנחנו רצינו שהכספים יעברו ישירות לחשבון הבנק בלי פרוצדורות מיותרות, אבל במהלך הדיון עלתה הטענה שכספים שייכנסו בלי בדיקה יפגעו בדירוג של מדינת ישראל. עמדתנו הייתה שמדובר בכספי מסים, שאף אחד לא יוכל להגיד שהמדינה מלבינה הון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי התנגד? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> בנק ישראל, כמי שאמון על החשבון הזה. אחרי שלוש שנים הבנו שלא נוכל להכריע את הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה קצת מוזר שאתה אומר שלא תוכלו להכריע את הדבר הזה. אתה בא עם פתרון שהוא לא הדרך הישירה. הדרך הישירה הייתה דרך הבנק. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> אני לא יודע ללחוץ על בנק מסחרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפתרון שלך הוא לא הפתרון. זה אולי פלסטר, לא מעבר לזה. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> אין ספק שדרך המלך הייתה אם בנק הפועלים היה אומר לנישום: אני רוצה לשלם את המס, תעביר אותו לחשבון הבנק של רשות המסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד למה לא גובים את המס הזה. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> הנוהל, אחרי ארבע שנים של דיונים, הוא נוהל די מסורבל. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> למה לא להוציא שומה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מסורבל זה לא דבר מהשמיים. מישהו עשה אותו מסורבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני אקח את המשכורת שלי ואתחיל לסרבל אותה, לא תגבו ממני מס? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נוהל שלכם. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> זה לא נוהל שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא שבע רצון מהתשובה שלך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שזה לא הוא, שזה הבנקים, והבנקים יגידו שזה לא הם, שזה הרשות לניירות ערך. כל אחד מסיר אחריות מעצמו. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> אני לא חושב שהסרנו אחריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התכנית שלכם? מתי אתם תגבו מס? אם לא, מה אתה מציע לעשות? אנחנו לא נשתוק על זה. נפל לידנו דבר שיש יכולת לגבות ממנו כסף. איך פותרים את הבעיה הזאת? אנחנו לא נשתוק על הדבר הזה. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> 174 חברות שלא יכולות לשלם מס. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> חשבון הבנק של רשות המסים מנוהל על ידי בנק ישראל. מי שמכתיב את המדיניות הוא בנק ישראל. יש רשימה מאוד מסורבלת של בדיקות שאנחנו צריכים לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנק ישראל, אומר משרד האוצר שלא גובים מס בגללכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בגלל הנוהל המסורבל שלכם. << אורח >> אלעד יעקבי: << אורח >> זה נוהל שנעשה במשותף, מתוך כוונה למצוא פתרון. כשהכסף נכנס לישראל, לחשבון של רשות המסים, צריכות להיעשות בדיקות מקדימות. החלטנו ביחד שהבדיקות ייעשו על ידי רשות המסים. אם רשות המסים עשתה את הבדיקה ומצאה שמקור הכסף תקין, הכסף יכול להיכנס לבנק ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם מבחינתך הנוהל מסורבל? << אורח >> אלעד יעקבי: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן לוקחת בדיקה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ארבע שנים חלפו ועוד לא הסתיימה בדיקה אחת. << אורח >> אלעד יעקבי: << אורח >> דרך המלך צריכה להיות דרך הבנקים המסחריים. במקרים שבהם בנקים לא רוצים ולא מוכנים בשום פנים ואופן, עוברים לנוהל הזה, ואפשר להפקיד אותו בבנק ישראל אחרי בדיקה של רשות המסים. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> איזה בנקים כן מקבלים? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> זה לא לפי בנקים, זה לפי נישום. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> זה אינדיבידואלי כלפי האדם? חלק מהאנשים בבנק יכולים וחלק לא יכולים? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> זה בדיקות של הבנקים. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> הבנקים אומרים שאם זה לא כסף שמקורו בביטקוין אתריום, הם לא מקבלים את הכסף. אם זו חברה שהנפיקה טוקן, אפילו אם המשקיעים עברו KYC ו-AML מלא, הבנקים לא יקבלו את הטוקן. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אתם לא יכולים להוציא הנחיה לבנק לקבל את הכסף? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> רשות המסים לא מנחה את הבנקים. אני מסתכל על מבחן התוצאה. הנוהל פורסם ב-1.1.2024, כשמאז הגיעה אלינו רק פנייה אחת. או שהנוהל מסורבל, מרתיע ואנשים לא מגיעים, או שרוב האוכלוסייה מסתדרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה היה המצב, לא היית רואה כל כך הרבה אנשים כרגע. כמה זמן לוקחת הבדיקה שלכם? << אורח >> הילה גרטי: << אורח >> כמה שבועות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הבנקים לא גובים מהמשקיעים האלה? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לכל בנק יש את המדיניות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על המדיניות הכללית. אני רואה שבינתיים אתם לא עושים כלום בעניין הזה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> זה לא נכון. לכל אחד מהבנקים יש מדיניות שמפורסמת באתר הבנקים. המדיניות של הבנקים ברורה. זה נכון שהמדיניות צריכה לקחת בחשבון את הסיכון שלפעמים כרוך בפעילות הזאת. זו פעילות לגיטימית בכל מקום בעולם אבל גם פעילות שכרוכה בסיכון, ואת זה אומר משרד האוצר שהקים צוות, לא אני אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם הבנקים מקבלים את הכסף של המשקיעים האלה? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> הבנקים מקבלים כסף, רק לא את כל הכסף, משום שיש בדיקות שהבנקים צריכים לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתה בדיקה שהסתיימה והכסף התקבל? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> כן, הבנקים מקבלים כספים. המחוקק מטיל על המערכת הבנקאית תפקיד של שומר סף. התפקיד של להיות שומר סף הוא תפקיד כפוי טובה, תפקיד מורכב שיש בצדו עיצומים וקנסות שמוטלים עלינו. אחרי שאתם מחוקקים חוקים אתם אומרים לנו לשבור את הראש, אתם אומרים לנו שאנחנו אחראים. אז לא, אנחנו לא אחראים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרבה היו רוצים לשבור את הראש כמוכם ולהרוויח. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רשות המסים מאשימים את הבנקים, והבנקים מאשימים אותנו. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> יש שיח בין התעשייה ובינינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ארבע שנים? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לא ארבע שנים. לכל אחד מהבנקים יש מדיניות שמפורסמת. הבנקים לומדים את התחום כל הזמן, זה תחום מורכב. כל הזמן יש תהליכים של שיפור. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מי לוקח אחריות שיהיה כאן ביזנס? כל אחד מאשים מישהו אחר והביזנס בינתיים בורח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אפשר יהיה להתגבר על העניין הזה ומי שירצה להשקיע יוכל להשקיע בעניין הזה? האם יכול להיות דבר כזה? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> כן. אני חושב שהתעשייה משתכללת. מכיוון שאנחנו מרוויחים מהתעשייה הזאת, אין לנו עניין - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא מתקדם? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני חושב שזה מתקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא חושב. יש מישהו מהאורחים שיכול להגיד בעניין הזה? << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> ישראל הולכת לפספס את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של ההייטק הישראלי, היא מגרשת אותו במחדלים מידי יום. יזמים קמים מידי בוקר ומזיעים כי הם רוצים לשלם מסים, אבל רשות המסים ביד אחת לא מוכנה לקבל את הכסף שלהם וביד שנייה מטילה עליהם קנסות. משקיעים זרים רוצים לשים כאן כסף על חברות הייטק, להשקיע בחברות הייטק, אבל רשות המסים לא מוכנה להתחייב שהם לא ישלמו כפל מס על ההשקעה שלהם. חברות מנסות למשוך טאלנטים ועובדים, אבל אומרים להן שהעובדים שלהן ישלמו כפול על האופציות שלהם. יש כאן 3,800 עובדים, 174 חברות, ארבעה מיליארד דולר בהשקעות זרות, שלושה יוניקורנים. בחברות שמפתחות את התשתית של התעשייה הזאת, שזה הגל השלישי של האינטרנט, היזמים לא יכולים לקום בבוקר ולהתחרות, הם מסובכים עד מעל הראש עם הנושאים האלה. גילוי מרצון לעברייני מס עושים, אבל חברות צייתניות שמדווחות, שרוצות לשלם ניכוי מס מבנקים זרים - זה לא. כשישבנו עם רשות המסים, הם אמרו לנו שאין שום בעיה. מה גילינו? שמתבשל תזכיר חוק שלא רק ינציח את הבעיה, אלא יחייב שכל משקיע זר ששם כסף בחברה ישראלית ישלם כפל מס. ברגע האחרון ראש רשות המסים וראש המטה עצרו את זה, ועל זה אני באמת מודה להם, אבל בשלוש השנים האחרונות שאנחנו יושבים איתם כמעט כל חודש כלום לא התקדם. ענף הקריפטו עובד במחזורים. אנחנו נמצאים בתקופה שבה המשקיעים העולמיים מחפשים צוותים וחברות. הם באים לישראל כדי לחפש חברות שמפתחות את הטכנולוגיה הבאה. כשבא אדם שהוא משקיע הון סיכון, הוא צריך להגיד למשקיעים שהם חייבים להוציא את החברה מישראל כי יהיה צריך לשלם כפל מס. את הדבר הזה חייבים לפתור. בארצות הברית העבירו עכשיו את פיט 21 בשביל לטפל בבעיות האלו. גם טראמפ וגם ביידן מתייחסים לנושא של קריפטו ווב 3 בתוך מערכות הבחירות שלהם. רק אנחנו מתנהגים כאילו יש לנו עודף משקיעים זרים, כאילו אנחנו יכולים לדחוף אותם החוצה ממדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הצעתי למציעים לא להגיש הצעת סיכום. אני מבקש מבנק ישראל, מרשות המסים ומהבנקים להביא לנו בתוך שלושה שבועות הצעת סיכום, מה מציעים לנו לעשות. אנחנו לא נעבור על זה לסדר היום. המציאות היא שהמדינה משוועת להשקעות, מעוניינת שאנשים ישקיעו, גם ישראלים וגם כאלה שהם לא מתוך ישראל. אנחנו צריכים לקבל אותם בכבוד, לתת יחס כמו שצריך למי שמשקיע כאן, לא לבוא ולהגיד שזה מסובך, מסורבל. זה כמעט מראה על מדינת עולם שלישי. אנחנו לא מדינה כזאת, אנחנו מדינה שצריכה להתגבר על זה. רשות המסים, תהיו בקשר עם בנק ישראל ועם הבנקים. אני רוצה שתביאו לנו הצעת סיכום עם תאריכים שבהם יתחילו לשלם מסים ויפסיקו עם כל הדברים מסביב. << אורח >> יגואר אדווה גל: << אורח >> הבנקים לא אשמים, כי הם חוששים שהם יקבלו קנס מארגון ה-FATF של איזה 700 מיליון דולר. גם רשות המס לחלוטין לא אשמה. הבנקים חייבים לקבל הוראה חוקית, הוראת בית משפט או אישור בנק ישראל. מדוע? כי כשהם יחששו לקבל את ה-700 מיליון דולר קנס מארגון ה-FATF, הם יוכלו להתגונן ולומר שהם קיבלו הוראה מבנק ישראל או קיבלו הוראת חוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזו הוראה חוקית למשל? << אורח >> יגואר אדווה גל: << אורח >> כמו הנחיות מדויקות לאמצעי זיהוי שהבנקים דרך מחלקות הציות שלהם יצטרכו לעשות. היום דורשים מהלקוחות חוות דעת מומחים שלוקחת כמה חודשים ועולה עשרות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קודם רוצה שהם יביאו לנו פתרונות. לפי הפתרונות שהם יתנו נחליט אם זה עולה על דרך המלך או נצטרך לתקן את החוק. << אורח >> יגואר אדווה גל: << אורח >> רשויות המס אוהבות את עולם הקריפטו, אין להן בעיה איתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל יש בעיה עם הבנקים. << אורח >> יגואר אדווה גל: << אורח >> אבן הנגף היא בבנקים וברשות למניעת הלבנת הון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי כך שהבנקים מנצלים את זה שנותנים להם פרטים כדי ללכת לבדוק בחברות אחרות? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אני לא יודע על כך. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אני ראיתי את זה בעיניים שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתדבר עם חברת הכנסת שרן השכל, אני ארצה לדעת מהסיפור הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה המפקח על הבנקים לא מטפל בדבר כזה? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני מבקש שלא יצא שום תזכיר בשלב שבו אנחנו ממתינים לשילוב הכוחות שהצעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה תזכיר? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> דיבר ניר מקודם על תזכיר שקיים באוויר. הוא יכול להיות מחר באתר משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אמור להוציא תזכיר? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> רשות המסים. אנחנו מבקשים לא להוציא כלום כרגע. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> היה דוח של הכלכלנית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כדי לאפשר את התעשייה של הקריפטו. ההמלצות האלו גובשו לידי תזכיר חקיקה. תזכיר החקיקה שלנו התפרסם לפני כמה ימים. איגוד הקריפטו העלה איזו שהיא נקודה שאנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע להיכנס לזה. כדי להגיד אם לפרסם תזכיר או לא לפרסם תזכיר צריך ללמוד את העניין, צריך לעשות ישיבה רצינית. היה פה דיון לפני הרבה זמן בעניין הזה. נדב, אני מבקש שתהיה זהיר עם העניין. אתם צריכים להגיש לנו איזה שהוא סיכום. אם אתה יכול לחכות עם התזכיר, תחכה. לא יקרה שום דבר אם זה יידחה עד שתאמרו לנו את המסקנות שלכם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה תזכיר שהוא בהמשך להחלטת ממשלה שפורסמה, זו לא איזו החלטה ספורדית של רשות המסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה לתת או לא לתת הכשר לתזכיר הזה. ביקשתי מכם קצת לחכות, אבל אם לא אז לא. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> היה צריך לעשות את זה תוך 90 יום. << אורח >> עמית לוין: << אורח >> אני רוצה להציג את הבעיה של האזרח הקטן, שזו בעיה שמשפיעה על כולנו ברמת המסים. ביקשת מהאוצר להציג את החוליה החלשה. החוליה החלשה היא הבנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי האוצר, בנק ישראל והבנקים. << אורח >> עמית לוין: << אורח >> אם אפשר לבקש מהבנקים להציג כמה כסף נכנס אליהם בקריפטו בחמש השנים האחרונות. יש החלטות של בית משפט, יגואר היא חלק מהן, ויש הנחיות ברורות בנוהל בנקאי 411 שמורות להם איך לנהל סיכונים. מה שקורה בעולם האמיתי פשוט לא מיושם. יש דוחות של חברות מחקר בינלאומיות, חלקן יושבות פה, ש-90% מהקריפטו נקי. לא יכול להיות שלמדינת ישראל, לבנקים ולרשות המסים נכנסים 0.0002%. הבעיה היא שמי שיושב על השלטר לא מקבל את הכסף. מי שיושב על השלטר זו לא רשות המסים, זה אך ורק הבנקים. שיציגו נתונים לפעם הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה לכם, אנחנו נמשיך את הנושא הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>