פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 32 ועדת הכספים 04/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 403 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 13:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "העלאת תעריף הארנונה ב-5.29% - ההשלכות על משקי הבית, עסקים קטנים ויוקר המחיה", של חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יצחק קרויזר" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין חמד עמאר יצחק פינדרוס נאור שירי מוזמנים: שר הפנים משה ארבל תומר ביטון – מנהל מינהל השלטון המקומי, משרד הפנים ד"ר יוסי בנבנישתי – אגף בכיר בקרה וכלכלה, משרד הפנים ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר ענת לובזנס – ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי מארק דכטיאר – יועץ כלכלי, מרכז השלטון האזורי ג'ולי קייט – יו"ר סיעת ב"ש ביתנו וחברת מועצת העיר באר שבע יאיר שלם – מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים דובי אמיתי – יו"ר נשיאות המגזר העסקי ויו"ר התאחדות האיכרים הגר יהב – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל גילית רויבנשטיין – מנכ"לית איגוד לשכות המסחר ישראלה מני – סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים יוסי אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה עדן מאראש – פעיל חברתי לזכויות אנשים עם מוגבלויות גאיה גורמן – קרובת משפחה של אלון אהל, משפחות החטופים אילי דוד – אח של אביתר דוד, משפחות החטופים ירדן גונן – אחותה של רומי גונן, משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "העלאת תעריף הארנונה ב-5.29% - ההשלכות על משקי הבית, עסקים קטנים ויוקר המחיה" << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום. אני ממשיך את הדיון. כן, בבקשה. << אורח >> גאיה גורמן: << אורח >> שלום לכולם. אני גאיה, אני קרובת משפחה של אלון אהל שהוא חטוף בעזה כבר 242 ימים. אני רוצה להקריא משהו קצר שאני חושבת שהוא רלוונטי. משה ויעקב, יעקב ומשה, מהתורה שלנו, מההיסטוריה שלנו, שניהם הנהיגו את עמנו, שניהם לקחו את עם ישראל במצב קשה, הובילו אותו במדבר במצב קשה, הובילו אותו בקושי, בכאב, באובדן והביאו אותו למקום בטוח. אלו המנהיגים שלנו, מייסדי אבותינו, אבות אבותינו, יעקב ומשה, מנהיגות לשמה. אני יושבת כאן ואני שואלת, מה השתנה בין המנהיגות של יעקב, בין המנהיגות של משה לבין המנהיגות של ימינו, איפה היא? איפה אותם המנהיגים שמובילים בכאב, באובדן אבל הם גם תומכים ומחבקים ועוזרים גם כשקשה אבל גם כשטוב? וזה תפקידה של מדינה וזה תפקיד של מנהיג. אני חושבת שאנחנו קצת שכחנו את העיקרון שעליו כולנו חיים, והזכרתי את זה גם בוועדה נוספת, התקווה. ליעקב ולמשה הייתה תקווה להגיע לארץ כנען, אנחנו כאן, המשפחות שלנו לא כאן, הן נלקחו באכזריות מהבתים שלהם, ממסיבה, בשל היותם של אזרחים של מדינת ישראל, של ארץ כנען, שעברה זוועות בעברה. 40 שנים במדבר, הנה, זה המדבר שלנו, מי יושיע אותנו? מי יוציא אותם? מי יוציא את אלון? מי יוציא את 123 חטופים האחרים? לי יש תקווה, למשפחה שלי יש תקווה, אנחנו מאמינים שהוא חי ואנחנו מאמינים בתפילה ולשלוח לו אנרגיה, שהוא חי ושהוא נלחם, כי זה בדנ"א שלנו, אנחנו נלחמים, אנחנו נלחמים על המקום שלנו, על התקווה שלנו ועל העם שלנו. אני רק רוצה להזכיר לכם שהתקווה אמורה להיות גם בכל אחד ואחת מכם ואתם צריכים להסכים לעסקה של נתניהו ואתם צריכים להחזיר לעם שלנו שיצא ממצרים, שעבר אסונות וטבח בעברו, שה-7 באוקטובר לא נגמר והוא לא ייגמר עד שהם לא ישובו. תחזירו לנו את התקווה דרך עסקת נתניהו. תודה רבה. << אורח >> אילי דוד: << אורח >> אנחנו יודעים שזו ועדה חשובה, נשתדל להיות קצרים. אני אילי, אח של אביתר דוד, של הבחור הזה, בן 23. הוא היה עם שלושה חברים שלו בפסטיבל הנובה, שניים נרצחו באותו יום, אביתר נחטף עם חבר הכי טוב שלו מהגן, עם גיא דלאל, שניהם חברים מגיל שנה וחצי. אנחנו ראינו את אביתר באותו יום בסרטונים, יכול להיות שחלקכם ראו, יכול להיות שלא, ראינו אותו חי, ראינו אותו מפוחד וקשור, אבל ראינו אותו חי ולמיטב ידיעתנו גם ראינו אותו הולך על הרגליים והוא לא נפצע באף שלב. מבחינתי אביתר חי, מבחינתי גם אלון חי וגם רומי גונן, אחות של ירדן, חיה. מבחינתי אני נלחם על אנשים חיים עכשיו. יש כרגע מתווה על השולחן. עסקת נתניהו היא, כפי שאני רואה את זה, הסיכוי אולי הכי טוב שהיה לנו עד עכשיו להוציא אותם משם בחיים, על הרגליים, חזרה למשפחות שלהם. זה אולי הסיכוי היחיד להביא את אח שלי הביתה ואולי זה גם הסיכוי היחיד להחזיר את התקווה ואת התקומה למדינת ישראל, לעם הזה שכל כך צריך את התקומה ואת הריפוי הזה. אני מפציר בכם. אני יודע שרוב חברי הכנסת פה, אני יודע שאתם איתנו, אני רוצה שתמשיכו להשפיע במעגלים שלכם, תמשיכו להשפיע על הציבור שלכם, אנחנו רוצים את כולם איתנו, אנחנו רוצים את עם ישראל איתנו, את כל הכנסת ביחד איתנו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלה בן עמי. << אורח >> ירדן גונן: << אורח >> היא לא פה, אני אדבר במקומה וגם אני אעשה את זה קצר מפאת הזמן. אני רק רוצה להזכיר, אמנם אנחנו מסתובבים פה עם פוסטרים ועם תמונות על חולצה ועם תיעוד מה-7 באוקטובר, אבל זה אנשים אמיתיים, אלה גברים ונשים אמיתיים, הם לא סתם, זה לא משהו שולי, זה לא בצד, זה לא רק שלנו, זה של כולנו, של כל מי שיושב פה. זה עלינו להחזיר אותם, עלינו, כדי שלילדים שלנו ולילדים של הילדים שלנו יהיה פה עתיד ותקווה. עם ישראל מעולם לא הסתמך על זה שיהיו לו פחות אויבים או יותר אויבים בשביל לשרוד, הוא הסתמך על עצמו ועל ההנהגה שלו כדי לשרוד ושתוביל אותו קדימה. זה מה שאני מבקשת, בואו נסתמך על עצמנו, על היכולות שלנו, על הערכים שלנו, על הביחד שלנו. כמו שאמרתי פה בכמה ועדות ובימים אחרים, יח"ד משמע יש חילוקי דעות. אנחנו לא נסכים על הכול ואנחנו גם לא צריכים להסכים על הכול, זה היופי, אנחנו לא צריכים להיות שיבוטים, אנחנו צריכים להסכים על הערכים שלנו. אני יודעת ששניכם מייצגים מפלגות שהערכים זה מעל הכול, אני מבקשת מכם, תמשיכו להשמיע את זה בקול רם, בדיוק כמו ששמענו אתמול מחלקכם. אנחנו צריכים את זה, צריכים את הקול השפוי והערכי שישמעו מכם כמובילי המדינה, כאנשים שבחרו לייצר פה שינוי. אחותי, אביתר, אלון, ועוד 121 חטופות וחטופים סומכים עליכם, שלא לדבר על מעגל ראשון, שני, שלישי ומעגל מאה כי כבר זה עוטף את כל המדינה הסיפור הזה, כולנו מסתכלים עליכם בצו השעה ומחכים לתקווה שאתם נותנים ויכולים להמשיך לתת לנו. אז תודה, תמשיכו, תצעקו את זה בקול גדול, שלא יהיה עוררין, זה מה שאנחנו צריכים עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו הודענו שאנחנו תומכים בעסקה. קשה מאוד לעבור מהדברים ששמענו לחיים השגרתיים, אין מנוס מזה ואין ברירה. אני מקדם בברכה את שר הפנים, הבקשה שלנו היא לדיון מהיר שיש בנושא של העלאת תעריף הארנונה, ששר הפנים משה ארבל הסכים להשתתף בדיון הזה ואני מודה לו על כך. יש הצעה לדיון מהיר בהעלאת תעריף הארנונה ב-5.29%. ההשלכות על משקי הבית, עסקים קטנים ויוקר המחיה. אני אבקש מחברי הכנסת להציג את הדיון שעליו אנחנו דנים, ולדימיר בליאק ואחר כך ינון אזולאי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, אדוני השר, ותודה שאתה כאן. אני מעריך את זה, זה לא מובן מאליו שהשרים מגיעים לכאן. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אני משתדל להגיע לדיונים שבהם אני חוטף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. בכל זאת לפני שאני מציג את הנושא אני רוצה בשני משפטים להתייחס לנושא של החטופים. אני גם אמרתי את זה בוועדה אחרת. היום במליאת הכנסת אמור לעבור החוק שלי, שזה לא קורה הרבה לחברי אופוזיציה אבל היום זה יקרה בקריאה שנייה ושלישית, חוק תגמולים לשבים ולחטופים ששוחרו וישוחררו בתקווה בקרוב, שעבדנו עליו מספר חודשים יחד עם חבר הכנסת קרויזר וחבר הכנסת קריב. השגנו הישגים לא קטנים ביחס לנקודת הפתיחה ואתמול כשהתבשרנו על מותם של ארבעת החטופים, אני כל כך רציתי שהחוק הזה יחול גם על חיים וגם על יורם וגם על אבנר וגם על נדב, הרגשתי שבא לי לדפוק את הראש בקיר, הרגשתי שנכשלתי. אני חבר כנסת באופוזיציה ואני לא אצביע לעסקה כי מצביעים עליה בממשלה, אבל הרגשתי שנכשלתי מול המשפחות וגם ביקשתי מהם סליחה. אני מאוד רציתי שהחוק הזה יחול על כולם, גם על חיים וגם על יורם וגם על אבנר וגם על נדב, וזה לצערי כבר לא יקרה. אני מאוד מקווה שזה יחול על אלון ועל רומי ועל אביתר ועל אוהד, אבא של אלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל האחרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה יקרה כי אחרת כל מה שאנחנו עושים כאן זה פשוט לא שווה. זה בעניין הזה. בעניין של הארנונה, התבשרנו על העלאת התעריף הצפויה ב-1 בינואר 2025 ב-5.29% ואני קודם כל נזכרתי בהבטחה של ראש הממשלה ושל שר האוצר כמעט מיד אחרי הקמת הממשלה בינואר 2023, הם הבטיחו להקפיא את הארנונה. כן, זה קרה, הבטיחו להקפיא את הארנונה וב-2023 התעריף עלה כמדומני ב-1.68, ב-2024 הוא עלה ב-2.7 וב-2025 יעלה ב-5.3, שזה שיא של 17 שנה. ביחד אם אני מסכם את שלוש השנים, מדובר בזינוק של 10% בשלוש שנים. אני לא זוכר שהיה דבר כזה, ואנחנו בתקופת מלחמה עם כל הקשיים, גם של משקי הבית וגם של עסקים, ובמסגרת הדיון הזה אני מאוד אשמח להבין מנציגי הממשלה, מכבוד השר, כיצד אנחנו הגענו למצב הזה, מה השיקולים שנלקחו בקביעת התעריף החדש, כיצד זה עשוי או עלול להשפיע גם על משקי הבית, גם על כל המשק, על התעשייה, על העסקים הקטנים. זה פן אחד. פן נוסף שאני רוצה לגעת בו זה הנושא של הצפון. הייתי באזור רמת הגולן רק לפני יומיים ונפגשתי עם בעלי עסקים. יש שם בעלי עסקים ששמונה חודשים מושבתים, אני כרגע לא מדבר על הנושא של פיצויים, אבל הם ממשיכים לשלם ארנונה. זה כמובן רלוונטי לא רק לאזור הצפון, זה גם רלוונטי לאזור הדרום. בכל התקופה הזאת גם עסקים שקיבלו פיצויים באופן חלקי או לא קיבלו בכלל בכל התקופה הזאת הם המשיכו לשלם ארנונה ואנחנו מודעים למצב הקטסטרופלי שאזור הצפון נמצא בו. אני גם מאוד אשמח אם יש פתרון למשרד הפנים ולמשרדי הממשלה לנושא הזה. הפן השלישי, ברמה היותר עקרונית. ידוע שלפי החוק, החוק לדעתי הוא בן 60 או 70 שנה, תעריף הארנונה, העדכון, מורכב משני מרכיבים, המרכיב הראשון זה מדד המחירים לצרכן והמדד השני זה מדד השכר במגזר הציבורי. לפני מספר שנים הייתה למיטב הבנתי ועדה בין-משרדית שבחנה את הנושא הזה של הצמדה למדד השכר במגזר הציבורי. לי בקדנציה הקודמת הייתה הצעת חוק ונפגשתי עם שרת הפנים הקודמת והיא הבטיחה לי לבחון את הנושא, היא לא חזרה אליי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה הצעת החוק שלך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לשנות את ההצמדה למדד השכר במגזר הציבורי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה חוק שלי שמגיע לוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם שלך, יופי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הזמן להעביר אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. אז אני קודם כל חושב שיש בעייתיות מאוד גדולה עם ההצמדה הזאת כי היא לוקחת בחשבון דברים נוספים מעבר לצרכים של הרשויות המקומיות ואם בוחנים לאורך השנים, הקטליזטור של העלאת התעריף זה בעיקר מדד השכר במגזר הציבורי. הרי מה קורה? לא שאני נגד, אבל יושב ראש ההסתדרות בא לשר האוצר והם סוגרים הסכם קיבוצי או הסכם הרחבה עם העלאת שכר במגזר הציבורי, כל העסקים הקטנים בכל הארץ חוטפים את זה, כי הארנונה העסקית היא פי שלושה ופי ארבעה מארנונה למגורים. בעיניי הדבר הזה, הגיע הזמן לשנות אותו או לפחות לבחון אותו לעומק כי בסופו של דבר מדובר ביוקר מחיה והארנונה, בטח בתקופה הזאת, בטח עם התעריפים האלה, זה מרכיב מאוד משמעותי ביוקר המחיה. ואני שוב מודה לכם על הדיון, תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל תודה רבה על הדיון. ולדימיר אמר כמעט את הכול, אני רק אדגיש ואומר שההעלאה הזאת, פורסם אצל צבי זרחיה שזו העלאה שהיא שיא של 17 שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם את זה אמרתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התיאום שלכם זה משהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חלק מהדילים שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא סתם אמר שעובר לו חוק היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם אחת נכנסת והרווחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי לך שיאמינו לך בסוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיאמינו. אם אנחנו עושים דילים למה שלא יאמינו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז תעביר לי לפחות חוקים, פסלתם לי חוק השבוע. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> השתיקה שלי לא מאשרת קיומו של דיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל ובסופו של דבר זה פוגע באותם האנשים החלשים. אומרים אולי 5.3% זה לא משהו, זה לא הרבה, אבל בסופו של דבר זה בתוספת כל יוקר המחיה שעולה וזה מגיע לסל שהוא מאוד יקר. זה עוד כמעט רבע משכורת שאדם אמור לקבל מכל ההעלאות שיש. אם קודם דיברנו על אינפלציה, זה חלק ממחוללי האינפלציה. הייתה גם הבטחה, אדוני היושב ראש, של ראש הממשלה ושל שר האוצר שלא תהיה העלאה בארנונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי הם לא דיברו על העלאה בטייס האוטומטי, אנחנו דיברנו שלא תהיה העלאה לא משנה מה. ולכן, אדוני השר, אני חושב שעכשיו זה מונח לפתחך. אני יודע על המאבק שאתה עושה, אבל צריך לעשות מעבר לכך בשביל שההעלאה הזאת לא תתקיים. ולדימיר דיבר על המלחמה ובעלי העסקים. אני רוצה לגעת בעוד נקודה, במלחמה הזאת יש אנשים שמפונים, לא אלה שמפונים על פי החלטת ממשלה. אני אתן לך דוגמה, למעלה מ-3.5 קילומטרים בצפון עד 5 קילומטרים, הם לא אמורים להתפנות אבל הם התפנו בגלל שהם מפחדים, בגלל שיש להם בעיות, הם התפנו מיוזמתם ועברו למקומות אחרים ועדיין ממשיכים לשלם את הארנונה וגם לזה צריך לתת את הדעת. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. דובי אמיתי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש, כבוד השר, חברי הכנסת. אין לי ספק שכל מה שנאמר עד עכשיו ומה שאני אגיד ייפול על אוזניים קשובות בניסיון שלי בעבודה מול משרד הפנים. לאחרונה חתמנו, כמי שמייצג את המגזר העסקי, על שורה של הסכמים קיבוציים עם הטבות לאנשי ונשות המילואים, כרגע אנחנו בשיח עם נשות ואנשי הקבע שנמצאים וקיבלנו החלטות שחלק גדול מהמגזר העסקי, העסקים הקטנים והבינוניים, בסופו של יום, לאחר שהבינו את גודל השעה, גודל האירוע, את המלחמה שנכפתה עלינו, אמרו שהם נכנסים מתחת לאלונקה ונותנים והם נתנו המון. זה נכון שקיבלנו שיפוי על הדלתא שממש בימים האלו אני מניח שהכסף ייכנס למעסיקים, בערך 1.7 מיליארד שקל בגין הדלתא שאנחנו משלמים מהסוציאליות של העובדים. למה אני אומר את כל זה? כשאני מסתכל על הטייס האוטומטי ואני מסתכל על המנגנון של חיוב ארנונה אני חושב שהוא איננו נכון. מצד אחד יש את מדד המחירים לצרכן שיוצר איזה שהוא היגיון באמת אמיתי, גם לאותם ראשי ערים, הידידים הטובים שלי שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, ומצד שני אני לא מצליח להבין למה אנחנו מצמידים את זה לשכר הציבורי. אני אומר פה את האמת, כשנחתם ההסכם של השכר הציבורי זה תן וקח בין ההסתדרות לאוצר, אני חושב שנעשתה שם עבודה טובה, אבל היא לא צריכה להיות על חשבוננו. המדינה צריכה לשאת את המשמעות של השכר הציבורי, לא ארנונה. אני רוצה להזכיר לכבוד השר, אולי יכעסו עליי חבריי ראשי הרשויות, שבסופו של יום היה בעבר פרמטר נוסף שהוא מדד ההתייעלות גם במרכז השלטון ובערים. לא בכל המקומות העסקים שלנו והמשפחות במעמד הנמוך והבינוני מקבלים את רמת השירותים שגם אתה וגם אני מצפים. אז הייתי מבקש לשקול גם איזה שהוא מדד של התייעלות, אבל בכל מקרה אני מבקש מכבוד השר לשנות את הנוסחה, היא לא מתאימה לימים אלו ולפחות בשלב הזה להקפיא בצורה כזו או אחרת את ההעלאה הזאת. אני חושב שאתה יכול וביכולתך ואנחנו גם נעמוד לרשותך, להגיע להבנות עם האוצר. באמת נעמוד במילה שלנו וכולנו ניכנס מתחת לאלונקה ולא נפיל את זה על מי שלא צריך להפיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל אני רוצה לברך את השר שנמצא איתנו ואני רוצה לנצל את ההזדמנות שהוא נמצא איתנו בנושא של הרשויות המקומיות הדרוזיות. אני יודע כמה אתה מעורה בנושא ואתה רוצה לקדם את הנושא, אבל בסוף שנת 2023 הסתיימה תוכנית החומש של המגזר הדרוזי. אנחנו בחודש יוני, כמעט שישה חודשים אחרי ואין עוד תוכנית חומש. דיבר איתי יושב ראש הפורום אתמול ואמר לי שאם לא תהיה העברה באופן מיידי לרשויות המקומיות החודש לא ישלמו משכורות לעובדים שלהם. המצב שלהם כל כך קשה, אני דיברתי עם היושב ראש של הוועדה והובטח שיתקיים דיון המשך על הדיון שהיה לנו ואני מקווה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול לאיים להתפטר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו במצב כזה קשה עם הרשויות המקומיות הדרוזיות. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> את עמדתי בנושא אתה מכיר, אני הוצאתי גם מכתב לראש הממשלה בנושא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שהוצאת מכתב, גם קראתי את המכתב שלך. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> בנוסף אני רוצה לומר פה עמדה עקרונית, אני חושב שלא צריכה להיות בכלל תוכנית חומש לעדה הדרוזית, היא צריכה להיות בבסיס התקציב. התפיסה הזו, הפטרונית, של האוצר ושל משרד רוה"מ, שצריכים לבוא כעניים בפתח פעם בחמש שנים ולקושש תקציבים היא תפיסה מעוותת. זה חייב להיכנס נוסחתי באופן כזה שלא יצריך בכלל מגזרים כאלה ואחרים לבקש את מה שמגיע להם בדין. זה לא חסד, זה זכות. לצערי הרב העמדה הזו עדיין לא רווחת כנראה ביתר משרדי הממשלה, אבל אם שואלים אותי זו עמדתי. אין שום הצדקה, בעיניי גם לא לתוכנית חומש למגזר הערבי, צריך להכניס את התקציבים הללו בבסיס התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המטרה של תוכניות החומש, ואני חושב שאתה יודע גם, זה לתת מה שחסר, מה ששנים רבות לא תקצבו. המצב כל כך גרוע, בלי תוכניות חומש הרשויות המקומיות לא יכולות להתקיים. על בסיס תקציב צריך לתת להם בבסיס התקציב את התקציב ולהגדיל להם את התקציב, אבל בנוסף הם חייבים תוכניות חומש על מנת לעמוד על הרגליים, כי המצב שלהם והתשתיות שלהם במצב הכי גרוע שיש. המצב היום ברשויות המקומיות הדרוזיות, ששנים רבות לא השקיעו שם. אני זוכר שבממשלה הקודמת אישרנו 3 מיליארד שקל, הצלחנו להעביר ממשרד האוצר 1.5 מיליארד שקל תוספתי בנוסף למה שאושר במשרדים, מאז שנבחרה הממשלה הזאת, מ-2023 ו-2024, שקל אחד תוספתי לא הועבר, שקל אחד לא הוסיפו להם לתקציב. הם לא יכולים להמשיך להתקיים. אני דורש ממך כשר הפנים שממונה על הרשויות לעשות הכול על מנת שאותן רשויות יקבלו את התקציב שלהן וכמה שיותר מהר. בנושא שאנחנו דנים בו עכשיו, אני חושב שהטייס האוטומטי, בהרבה דברים יש לנו טייס אוטומטי במדינת ישראל, אבל בנושא של הארנונה, במצב הנוכחי צריך לבטל את הטייס האוטומטי, צריך להפסיק אותו, להקפיא אותו. אני לא רוצה לדבר על הנוסחה שקובעים את הטייס האוטומטי כי זה מעוות לגמרי, אני לא יודע מי החליט להשוות את זה למדד השכר הציבורי, אני לא רוצה לדבר על זה, אבל המצב הנוכחי עם העסקים, עם משקי הבית, עם העלאת מחירים מטורפת, אנשים לא יכולים לעמוד בזה. לפני הדיון הזה קיימנו דיון גם על הגירעון, גם על האינפלציה שאנחנו לא יודעים איפה תיעצר, המצב הזה מחייב אותך כשר להביא את זה לממשלה, להקפיא את הנושא של הארנונה והארנונה הזאת לא צריכה לעלות בשנת 2025. אני לא רוצה לדבר על ההבטחה של ראש הממשלה ושר האוצר, הרי הבטיחו לנו הרים וגבעות, כלום לא קורה, ממשלה כזאת לא עברה על מדינת ישראל, מצב כזה של נתק בין הציבור לממשלה לא היה לנו. אנחנו צריכים להבין שהמצב מאוד קשה, לא רק בצפון, לא רק בדרום, כל הארץ היום במצב קשה. הכלכלה קשה. גם מי שגר במרכז, הכול בירידה, כל העסקים במצב קשה כי אנשים, גם אם הוא מרוויח והוא מקבל משכורת הוא שומר כי הוא מפחד, האזרחים במדינת ישראל מפחדים, אין להם ביטחון היום, איבדנו לא רק את הביטחון הכלכלי, איבדנו את הביטחון באופן כללי במדינת ישראל. לכן אני דורש ממך, אדוני השר, להקפיא את הארנונה לשנת 2025. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים. אם אפשר בקצרה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ממש בקצרה. לגבי נושא הדיון, אנחנו כמובן תומכים בהקפאת הארנונה לשנה הזאת, כמו שהממשלה התחייבה. עוד שתי נקודות שאני רוצה לציין שהן כן בסמכות של השר. בנוסף להעלאה של שנת 2025 הממשלה והכנסת אישרו גם אפשרות להעלאה רטרואקטיבית לשנת 2024 ברשויות שיבקשו את זה. אני מבקש ממך, שר הפנים, לא לאשר את ההעלאות האלה, ראיתי כבר העלאה גורפת בתל אביב ומתחילות להגיע בקשות כאלה. הם החזיקו את זה אצלם בגלל שהיו בחירות ועכשיו ייצאו הרבה בקשות כאלה שיעלו את הארנונה ברשויות מסוימות הרבה מעבר למה שאנחנו מדברים פה בדיון הזה. לגבי הצפון, לחזק את מה שחבר הכנסת בליאק אמר, יש שם עדיין עסקים שמשלמים ארנונה והתשובה היא שהם מקבלים מקדמות, אבל כל ההסדרים מול רשות המיסים הם עדיין פתוחים, אנשים לא יודעים מתי הם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, מעבר לתיירות וחקלאות אין הסדרים. הם לא מקבלים שקל. אני לא מדבר על מסלול אדום. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל גם באזורים האדומים הם לא יודעים מתי הם יראו את הכסף, בינתיים הם משלמים ארנונה. ולגבי מה שדובי הזכיר, נוסחת ההתייעלות, הייתה נוסחת התייעלות בחוק, זה היה מצמצם משמעותית את העלאת הארנונה. הממשלה הצטמצמה, העסקים מצטמצמים, לא יכול להיות שהמנגנון היחיד שלא נדרש לשום התייעלות זה השלטון המקומי, עם כל הכבוד והאהבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה, הממשלה עברה התייעלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי, הממשלה עברה התייעלות? מה, ינון? אוקיי, אז לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך כמה שאלות או שאלה אחת? אני רוצה לענות לך על הכול ביחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, חבל על הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אהיה קצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה כלום, אני רוצה שכל מי שביקש לדבר שיוכל לדבר ושהשר ישיב באריכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדבר על מה שאתה כל פעם מדבר איתי, דבר איתו על - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אדבר על זה, תודה, ינון, על ההכוונה וכמובן על מסגרת הזמנים שנתת לי וגם על מה אני יכול לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאני יכול לעזור לך, בשמחה, ואפילו בלי דילים אני אעזור לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. מה שאמרת הוא פשוט לא מדויק, אני אסביר. הדרך הקלה ביותר שהממשלה הגיעה להגדלת ההכנסות זה פשוט העלתה מיסים ושלחה יד לכיסים של האזרחים. אפס התייעלות בכל השנה האחרונה, בטח בשמונה החודשים האחרונים במשרדי ממשלה. זה לא רק במשרדי הממשלה בלסגור משרדים, זה לא התייעלות, התייעלות היא יעילות של עבודת הממשלה והמשרדים. אז מה שאמרת זה ממש לא. השלטון המקומי זה קבלן ביצוע בשביל השלטון המרכזי. מי שקובע את המיסים של השלטון המקומי זה רק הממשלה, 95% מהמיסים של השלטון המקומי קובעים משרדי הממשלה והממשלה. סתם כדי לדייק. אני רוצה לדבר בהקשר של ארנונה על נושא שאני מדבר עם אדוני השר כמה וכמה פעמים. האפליה שיש בגבייה, בהנחה של חיילים, שאנחנו העלינו פה והעליתי גם בוועדה, גם מולך, גם מול המנכ"ל, מול כל מי שרצה לשמוע. יש אפליה שחייל מילואים שהוא מדרגת סגן ומעלה מקבל 25% הנחה בארנונה אל מול חייל שיכול לנהל משק בית, בן 50 היום, עם ארבעה-חמישה ילדים שמקבל 7%. זו אפליה שאני לא מבין איך היא קיימת ואני קורא לך שוב, באמת בכנות, חייבים לתקן את זה. זה לא עניין של שיפוי. יש שתי דרכים בעיניי לתקן את זה, אם אתה רוצה שיפוי אז שיפוי, אתה לא רוצה שיפוי אין בעיה, תסיר את ההנחה הזו, או להגיד לרשויות שיעשו מה שהם רוצים, כמו היום. זה פעם אחת. פעם שנייה, בכובעך כשר הפנים ומחוץ לדיון, משפט אחרון. היה דיון בנוגע לייצוג נשי במועצות ובשלטון המקומי. נציגת משרד הפנים, שכחתי את שמה, היא לא בדיון, שאלתי אותה מה עשה משרד הפנים על מנת להגביר את הייצוג הנשי שצריך להיות בכלל בשלטון המרכזי, אני לא אדבר איתך על מפלגות וכאלה, לא ניכנס, היא אמרה שהם עשו שני קמפיינים, שאנה בוקשטיין השתתפה ועוד אחת. זה מה שעשה משרד הפנים על מנת להגביר את הייצוג הנשי של נשים בשולחן מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי. זה טעם לפגם בעיניי, היה עדיף פשוט להדיר את הרגליים מהדיון. זה מה שרציתי לומר לך גם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר. << אורח >> גילית רויבנשטיין: << אורח >> חשבתי מה להגיד, שלא לחזור על דברים שכבר נאמרו ונזכרתי שלפני שבועיים הייתי בכנס אלי הורוביץ לחברה והממונה על אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, דיבר על העץ הנדיב. העץ הנדיב, לא שהוא הממשלה, אלא העץ הנדיב שהם האזרחים והעסקים במדינת ישראל והוא אמר כמה עוד אפשר לקחת מהאזרחים מבלי לשבור את העץ? מבלי שיישאר רק גזע כרות? אני אומרת את זה כאן כי בסופו של דבר זה בידיים של משרד הפנים ומשרד האוצר לא לאפשר את ההעלאות של החריגים, בטח של החריגים, וגם לבחון מחדש את הטייס האוטומטי במצב שאנחנו נמצאים בו. ברור לנו שהגזרות על המגזר העסקי ועל האזרחים יהיו גדולות מאוד בתקופה הזאת וצריך לתת את הדעת על הדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. נאמרו כאן הרבה דברים, אבל אני רוצה להדגיש שתי נקודות. הנקודה הראשונה, כלל האזרחים נאנקים תחת עול כלכלי מאוד קשה ומצב כלכלי מאוד קשה. אחוזי העוני הולכים ומאמירים בקרב האוכלוסייה, במיוחד הערבים והחרדים, ואחוזי האבטלה הם שלוש פעמים כפול בחברה הערבית מאשר בחברה היהודית, וגם החברה היהודית נפגעה ויש אחוזי אבטלה יותר גדולים. המלחמה, גם בדרום וגם בצפון, עדיין גובה מחירים, גם בנפשות וגם במצב הכלכלי של העסקים ושל התעסוקה של האנשים. אני לא יודעת, למרות הידיעה והעובדה שקופת המדינה צריכה כסף, אבל המדינה צריכה לדאוג לאזרחים שלה ולא ההיפך. לא יכול להיות שכדי למלא את קופת המדינה ולצרכים חיוניים, אני לא מתווכחת על זה, אבל שזה ייפול על גבם של האנשים שהם במצב של מוחלשים בתקופה הזאת. זה מצב אבסורדי ולא צריך להרשות אותו. וגם העובדה הזאת שיש אפשרות לחלק מהרשויות לבקש שיחילו את זה רטרואקטיבית מהשנה הזאת, במיוחד אחרי שעברו ועברנו את התקופה של הבחירות וראשי רשויות יושבים כאילו על הכיסא שלהם ועכשיו יגידו בסדר, עכשיו אני יכול להרשות לעצמי ממקום אישי להעלות את הארנונה, אני חושבת שלא צריך לאפשר זאת בסיטואציה הכלכלית חברתית ביטחונית שאנחנו שרויים בתוכה בתקופה הזאת. ואגב רק משפט אחד בקשר לדיון שהיה בוועדה לשוויון מגדרי שנמנע ממני בגלל הימצאות שלי בדיונים אחרים שגם חשובים לי, אני חושבת שכמשרד פנים יש לכם וצריך שיהיה לכם אינטרס לקדם את הנושא של נשים בשלטון, לפחות המקומי. בוא נתמקד בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם בארצי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם בארצי אבל גם במקומי. אם זה יחלחל במקומי הם יעזו להגיע גם לארצי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפוך, יפתחו את הארצי יהיה גם במקומי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יכול להיות. יש הצעות חוק שהן מהרבה מפלגות מונחות על שולחנה של הכנסת שיכולות לקדם את המטרה הזאת ואני חושבת שהיא מטרה נעלה, לא בגלל שאני כאישה רוצה שנשים יהיו יותר במקומות של קבלת ההחלטות, ואני כן רוצה, אלא כי אני מאמינה באמת שהימצאותן של נשים במקומות של קבלת החלטה יכולה להביא לראייה ולמדיניות חברתית שתיטיב עם כלל האזרחים במדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שלמה פרלוב, ראש האיגוד המקצועי. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> נכבדיי השר והיושב ראש, אני מביא פה בפני הוועדה והשר את הזעקה החריפה של גמלאי ישראל מאז שנודע לגמלאים שעומדים להעלות את הארנונה אנחנו מוצפים בטלפונים ובקריאות מה עוד אנחנו צריכים לעשות בנושא הזה. יוקר המחיה, המלחמה הזאת גורמת לגמלאים גם בעיות נפשיות, בעיות כלכליות. אני חוזר עכשיו מהוועדה לשורדי השואה, מקרי הדמנציה עלו מאז המלחמה. הגמלאים זועקים, תרופות עולות, אף אחד לא מסכים לבטל את המע"מ לקשישים על תרופות. השרה מירי רגב מבטיחה הבטחות של נסיעה בתחבורה ציבורית בחינם לגמלאים והיא לא עומדת בזה. אני מבקש בכל לשון של בקשה, לא בשעת מלחמה. אנא עצרו את ההעלאה הזאת. זה לא יכול להיות שלפני הבחירות ראשי רשויות מקומיות חגגו, וגם עכשיו ממנים סגנים בשכר ועוד ועוד ועוד, הסכמים קואליציוניים ברשויות ואני לא אפרט. אי אפשר להמשיך, רבותיי, הקשישים רעבים כבר ללחם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מייצג 110,000 עסקים קטנים ובינוניים. אני רוצה שתבינו, הנושא של העיריות, ישנה הפקרות. כבוד השר, תבין, תחת כנפיך כל העיריות נמצאות, הן עושות מה שהן רוצות. בעשור האחרון פינוי אשפה לא היה. במשך 60 שנה לא פינו אשפה, פתאום פינוי אשפה באלפי שקלים לחודש. שיטור, אגרות שיטור, המדינה צריכה לשמור עלינו ואנחנו לא צריכים לשלם אגרות שיטור. אגרות שילוט. כל הדברים הללו הם עושים. לכל ראש עיר יש חמישה סגנים, לראש עיריית ראשון לציון חמישה סגנים, לראש עיריית תל אביב שבעה סגנים. יש יותר מדי עובדים. תעשו בדק בית, תיכנסו, תתחילו לבדוק מה קורה בעיריות, ישנה הפקרות מטורפת, הוצאות מיותרות, זה זועק לשמים. החניה בתל אביב הוכפלה פי שניים, אחרי זה רמת גן ומיד אחרי זה ירושלים. לאן אתם רוצים להוביל אותנו? עסקים גם ככה גוססים, אין להם זכות קיום, אין להם יכולת לשאת בכל זה. אני רוצה להודיע לך, אדוני היושב ראש, אם תעלה הארנונה בפרומיל אחד, אני אשבית, אנחנו לא נשלם, אנחנו נעשה מרד מיסים, לא נשלם ארנונה, עשרות אלפי עסקים. אני אומר לך, מעולם לא הפגנתי, מעולם לא צעקתי, מעולם לא עמדתי ברחובות ולא הבערתי צמיגים, הפעם הזו לא ניתן להם לשאת בהפקרות הזאת. אדוני השר, תיכנסו, תעשו בדיקה בתוך העיריות, תראו מה שקורה, ישנה הפקרות שזועקת לשמים. תרדו מאיתנו, אנחנו לא הכספומט שלכם, הגיע הזמן שתטפלו בעיריות. 800 עיריות בתוך גוש דן, נס ציונה, ראשון לציון, חולון, בת ים. עירייה אחת יכולה לשלוט על כולם. תפסיקו לפזר את הכסף שלנו, אין לנו יכולות לשאת יותר, אדוני היושב ראש. די, כנסו לעניין, תתחילו לעשות את הבדיקות שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ג'ולי קייט.. << אורח >> ג'ולי קייט: << אורח >> היה פה שיח עכשיו, אני מבינה את הכעס של אדוני, אני חושבת שבמקרים מסוימים הכעס לא צריך לצאת נגד הרשויות המקומיות. אני פה בכובע של גם חברת מועצה מתנדבת וגם בעלת עסק ולכן אני מאוד מאוד מבינה על מה אתה מדבר. מחר הולך להיות לנו דיון על אישור צו ארנונה שאנחנו נאלצים לעמוד מול התושבים ולהסביר להם במצב המורכב, כן, באר שבע זה לא על הגבול, אבל העסקים מפורקים, האנשים במצב כלכלי, נפשי, מכל הבחינות, מאוד מאוד קשה ובסוף אנחנו עומדים כדרג ביניים ואמורים להסביר שבגלל כל העלאות המחירים, שבגלל כל הצמצומים, בגלל העלאות הריבית אנחנו לא מסוגלים לתת שירות. ויש התייעלות, ודווקא אני חייבת לומר, יש לנו ראש עיר טוב שעושה עבודה טובה, ועם כל ההתייעלות הזאת אנחנו לא מסוגלים בסוף לתת שירות בגלל עלייה ביוקר מחיה. מה שמאוד כואב לי, שאני בטוחה שיש דרך להתייעל בצורה אחרת ואנחנו לא צריכים לעמוד מול התושבים, כי בסוף הם באים אלינו ואנחנו עומדים מולם, ולשאת באשמה על הגירעון שאנחנו נכנסנו, שהאוצר הכניס את כולנו לתוכו. בממשלה הקודמת היה עודף, עכשיו נהיה גירעון ואני בטוחה שמעבר להתייעלות ברשויות מקומיות יש כל כך הרבה משרדים שאני בטוחה שאפשר טוב מאוד להתייעל בהם, שבכל אחד יש סגן שר והסגן של הסגן, משרד לענייני מורשת ומשרד לענייני שיתוף פעולה אזורי ועוד כל מיני משרדים. אני בטוחה שאת זה אפשר לצמצם ולא לתת לנו להתייצב מול תושבים שגם ככה לא מסוגלים עוד לפתוח את הכיס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יאיר שלם, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. כבוד השר, אני אומר את זה במשפט קצר וקולע, זה לא הזמן. רק לאחרונה נתקלנו בהרבה מאוד פגיעות בעובדים, יש כאלה שזה לא פגיעות, קיצצנו להם יום מההבראה שלהם, כמה זה פוגע להם בשכר. מי שיודע, יום הבראה שווה 400 ומשהו שקל. הנסיעות עלו. אני נמצא פה מהבוקר, גם בדיון הקודם, אני רואה את רמת הדפלציה, אני רואה את רמת הגירעון, אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות. אנחנו כארגון עובדים משתדלים להתבסס על חטיבת המחקר שלנו, שהיא מקצועית, אבל מעבר לזה אני כמנכ"ל יש לי שני אינדיקטורים בשנה, אחד שהוא שוטף, על מנת לבדוק את מצבו של העובד ברצפת הייצור. אתם יודעים מה הם? ראיתי פה את מנכ"ל פתחון לב מסתובב, משום מה הוא לא נמצא בדיון, האחד זה כמות סלי המזון שאנחנו מוציאים מדי שנה. השנה אנחנו הכפלנו את הכמות פי שלושה לעובדים שמבקשים מאיתנו, ואיך אומר המשנה שלי? זה לא הספיק, אבל גם אצלנו התקציבים הם מוגבלים. הדבר השני זה כמות ההלוואות שמבקשים מאיתנו, שגם בזה אנחנו לא תמיד יכולים לעמוד. זה חשוב, כבוד השר, שיהיה לנגד עיניכם. אותו עובד שנמצא ברצפת הייצור, חייבים להסתכל עליו. אני מצטרף פה לחברים של החברים שלי גם בלשכת המסחר וגם בהתאחדות התעשיינים, וכמובן גם לדובי אמיתי, חבר'ה, חייבים לשנות את השיטה וזה לא הזמן. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אבירם אלון. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> השר מודע לעוול בארנונה של אולמות האירועים, אבל חשוב לי להגיד שגם יש היום נקודות, לצורך העניין ראש פינה היום שממשיכים לשלם ארנונה, מגדילים להם ארנונה והם לא מקבלים שום פיצוי מהמדינה. אולמות האירועים שם קורסים, אין שום אירועים וזה מעבר כמובן, וכמו שאמרתי שכבוד השר מכיר את הסוגיה שלנו, של העוול של אולמות אירועים, שאנחנו משלמים סכומים מטורפים, גם בשל השטחים הנרחבים וגם בשל העוול שנוצר מהתעריף של הארנונה שלנו. אם המדינה לא יודעת לתת לפחות אל תיקחו. יש פה נקודה שאתם יודעים לייצר אותה, שלא לקחת לעסקים שהיום בתהליכי גסיסה וצריכים מאוד את הכסף הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, אתה נחשב כשר מאוד חברתי ומאוד שפועל בעניין הזה, המציאות הזאת של מה שהחברים העלו בדיון המהיר, העלאת תעריפי ארנונה באחוז כזה שהוא בלתי מתקבל על הדעת, באמת העיתוי, כפי שהחברים אמרו פה, הוא ממש לא לעניין והמציאות היא שמה שיקרה, כשזה יעלה זה יעלה באופן שאי אפשר לעמוד בו. אני פונה אליך, יש הצעת חוק שאני חתום עליה, יושב ראש ועדת הפנים חתום עליה, לשנות את העדכון, את הנושא של העדכון של מדד השכר הציבורי שבאמת הוא עלה עכשיו באופן דרסטי, להוציא אותו. יש הצעת חוק שלי. אני אשים אותו בוועדת שרים השבוע אם אתה תאמר כאן בוועדה שאתה תתמוך בו. אם תתמוך בהצעת החוק הזאת אני שם אותו בוועדת השרים ואני אבקש להעביר אותו, זה באמת כל כך לא לעניין להשאיר את זה. ואני יודע שעמדתך הבסיסית היא לא כזאת, אבל יש פה עוד דברים שעלו שהם לא בדיוק הנושא הזה. מה שתרצה להשיב שהוא לא ממין העניין הזה אני אשמח מאוד, בבקשה, הבמה לרשותך. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אם אני אפספס דברים נוספים שתרצו להשלים, נציגי הדרג המקצועי, משרד הפנים, אז אתם ברשות היושב ראש מוזמנים אחריי. ברמה הפוליטית, אם הייתי חפץ חיים הייתי צריך להשאיר את הבמה לתומר ולד"ר יוסי בנבנישתי שיעשו פה את העבודה הנאמנה, ויותר מזה, חברי כנסת מסוימים ששאלו אותי אם להגיש הצעה לדיון מהיר, כן להגיש, לא להגיש, לרבות חבר הכנסת שיושב לשמאלי, יכול לנטרל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל אני לימינך, עכשיו זה לשמאלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, מפלגת ש"ס תמיד הייתה בשמאל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד הפעם אתה מתערב בתוך ש"ס. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> יכולתי לנסות לנטרל לפחות חלק מהמבקשים דיון מהיר. ברמה העקרונית אני חושב שתפקידה של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה ואל לו לאף שר להתערב בעבודת הכנסת גם אם הוא חבר במפלגתך, חשוב מאוד שמתקיים כאן הדיון הזה ולא פחות חשוב שאני מופיע בו, למרות שברמה הפוליטית יכול מאוד להיות שלא הייתי צריך להיות פה ולהשאיר את זה לשיח אקסלים ולהתמודדות אנשי המקצוע. אחרי ההקדמה הזאת אני רוצה לומר דברים שהם אולי לא כל כך פופולריים, אבל לנסות בכל אופן להציג תמונה מורכבת טיפה יותר. במרץ 2023 כולנו שמחנו, כפי שאתה גם אמרת, חבר הכנסת בליאק, נחתם הסכם מסגרת חדש למגזר הציבורי, הסכם המסגרת הזה הביא לתוספות שכר רוחביות של 11% וחיזוק אוכלוסיות ייעודיות, הסכם המסגרת הזה קיצר את שבוע העבודה ל-40 שעות, שהמשמעות היא שמ-40 שעות ומעלה משלמים גם שעות נוספות. זו המשמעות, זה לא שעובדים פחות, עובדים יותר רק משלמים יותר. המשמעות היא מענק חד פעמי של 6,000 שקל לכלל העובדים, לרבות, ואני מברך על כך, סייעות, מאבטחים, כמות כוח אדם אדירה. בנוסף לרשויות המקומיות, שכר הבסיס של הסייעות הועלה ל-7,200 שקלים לצד מענק חודשי של 600 שקלים בגין רציפות בעבודה, מסלול קידום, הכשרות מזכות בתגמול. זה מהלך מבורך באמת כי הסייעות הללו המסורות הללו הן אלה שמטפלות בילדים של כולנו. זה מבורך וכולנו שמחנו על זה שזה קרה וטוב שזה קרה. יחד עם זאת בשונה מהמגזר הציבורי והמחויבות שלו במשרדי הממשלה, ממשלת ישראל חתמה, השלטון המקומי יוצג על ידי המרכז לשלטון מקומי, לא הלכו לו על הראש, אבל הוא לא זכה לשיפוי על זה. זאת אומרת הכניסו אותו להתחייבות אקטוארית אדירה של הרבה הרבה מאוד כסף ובאופן טבעי, כפי שאנחנו מכירים כאן בוועדה גם את הנומרטור שמחייב אותנו בחקיקה להצביע על מקור תקציבי, יש חובה להצביע על מקור תקציבי כאשר זה יוצא מקופת האוצר, אבל כאשר זה יוצא זה מקופת השלטון המקומי הרי שהשלטון המקומי כיס עמוק, שיסתדר. ולכן הגענו עד הלום. ישנה קפיצה משמעותית שנובעת גם מהדבר הזה בשלטון המקומי שמחייבת אותו לעמוד באותה התחייבות שמשרד הפנים לא היה צד לה. משרד הפנים עמד בצד, וזה בסדר, אני לא מנסה לא להיות שר העבודה ולא להיות שר האוצר, אבל כאשר אנחנו חותמים על הסכם כזה, וטוב שהוא נחתם, אנחנו צריכים לדעת שיבוא יום שילום, יבוא יום תשלום, אנחנו נצטרך לשלם על אותה הוצאה. והנה זה מגיע, הוא מופיע כאן. כשאנחנו מדברים על טייס אוטומטי שבין יתר הנגזרות שלו זה גם השכר הציבורי, שמביא אותנו להוצאה אדירה בשלטון המקומי לכל סייעת ולכל מאבטח שעובד באבטחת מוסדות חינוך, אלה סכומי עתק, מדובר על מענק של 6,000 שקלים שהשלטון המקומי לא שופה עליו. כשאנחנו באים עכשיו לבחון את אותן מחויבויות ואותם ערכים, המחויבויות שלי כשר הפנים זה, בין היתר, ואני לא מתעלם מהמחויבות לסוגיות יוקר המחיה, זה ליציבותן הכלכלית של הרשויות המקומיות, לא להביא רשויות מקומיות למצב של קריסה כלכלית. הפגיעה בתושב שהרשות המקומית שלו מגיעה לקריסה כלכלית היא פגיעה לא פחותה מאותה העלאה של 5% בטייס האוטומטי. השירותים שהוא מקבל הם גרועים יותר, הבריאות, החינוך והרווחה שלו גרועים יותר, פינוי האשפה שלו גרוע יותר, ולכן לצד אותן סוגיות שעלו פה אני חושב שאנחנו צריכים לראות גם תמונה מורכבת. זה היה מאוד קל ומאוד פופוליסטי להגיד מה פתאום, אני מתנגד להעלאות, זה לא הזמן, היו גם כאלה שעשו את זה מחברי הממשלה, ראש הממשלה ושר האוצר, הבטיחו הקפאה של ארנונה. אז אני לא מבטיח הקפאה של ארנונה, אני אומר לכם שמבחינתי הסעיפים הללו מחויבים לטובת יציבותן הכלכלית של הרשויות. יחד עם זאת ובאותה נשימה אני אומר בצורה מאוד מאוד ברורה, אנחנו מחויבים ליציבותן הכלכלית של הרשויות המקומיות, כל פגיעה לרבות הצעת החוק שהציע כאן היושב ראש, שהמשמעות שלה היא פגיעה באיזון התקציבי של הרשויות המקומיות חייבת לבוא בד בבד עם שיפוי אוצרי. אנחנו לא יכולים להסתכל על הרשויות המקומיות כאותו עץ שתיאר ראש אגף תקציבים, גילית ציטטה את ראש אגף התקציבים, כאותו עץ שמצד אחד מייצר מקורות הכנסה נוספים לאוצר, פעם אחת זה אזרחי ישראל, פעם אחת זה השלטון המקומי. המחויבות ליציבותן הכלכלית של הרשויות המקומיות לצד המחויבות ביעילות ולצד המחויבות בפיקוח ובקרה, שהם לא נעלמים מעיניי, אבל המחויבות ליציבותן הכלכלית של הרשויות המקומיות מחייבת אותנו לייצר מנגנון שבו אם אנחנו מסיטים – אגב, הייתה הסתמכות לשלטון המקומי כשהוא הסכים על ההסכם הקיבוצי, על הסכם ההרחבה הזה, כשהוא בנה את התקציב ארוך הטווח האקטוארי שלו הוא בנה שזה מסלול העלאת הארנונה וזה חלק ממסלול ההכנסה שלו. כשאנחנו אומרים לו לאחר מכן שנשנה את כללי המשחק, אין שום בעיה, תביאו שיפוי, אני מוכן. כנ"ל גם בסוגיות שהעלה כאן חבר הכנסת נאור שירי, סוגיות חשובות. אני מדי שבוע מקבל הצעות חוק באמת כל כך טובות שמבקשות לשנות את החלוקה ואת העומס ואת הנטל בסוגיות הארנונה. ליבי יוצא, אני לא מסוגל, אני אומר את האמת, ופה אולי אני טועה ואני לוקח על עצמי את האחריות הזו, אני לא מסוגל לבטל הטבה שניתנה כבר קודם לחיילי המילואים. אני לא מסוגל לעשות את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא רק. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> וכשניתנה הטבה בעבר, בעיניי ניתנה בחטא, לא בתקופתי, ניתנה הטבה שמפלה בין קצינים לבין חיילי מילואים, יכול מאוד להיות שהרציונל שעמד מאחוריה היה כזה שכשלא היינו במצב מלחמה רצית לעודד יותר אנשים לצאת לקצונה במילואים, רצית לעודד יותר אנשים לעשות שירות מילואים ארוך ומשמעותי, ועדיין אני חושב שזו אפליה לא טובה ונכון שלא הייתה באה לעולם. יחד עם זאת אם אנחנו רוצים להשוות באמצעות ביטול אותה הטבה, המשמעות של ביטול אותה הטבה זה לקחת לאותם קצינים במילואים את ההטבה הקיימת, שאגב לפי מיטב ידיעתי ניתן עבורה שיפוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שיפוי. 25% אתם נותנים שיפוי? לא. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מה זה נותנים? השיפוי הוא שיפוי אוצרי. יחד עם זאת אני זוכר, בתפקידי הקודם קודם כראש מטה שר הפנים, כשהועברה החלטת הממשלה להגדיל ל-7% לחיילים עצמם התנאי היה שיפוי אוצרי. היה שיפוי אוצרי ובנוגע לדלתא הזו צריך לתת על זה את הדעת. העיקרון בא ואומר שמבחינתי הפגיעה ברשויות המקומיות היא פגיעה בשירותים לתושב ואנחנו מחויבים שירות רציף. היה לי הרבה יותר נוח להגיד כן, אני בעד ההורדה הזו. אני אומר יותר מזה, אני קורא מכאן לרשויות המקומיות לבצע את הסמכות שלהן ולהעביר תקציב שמעלה ארנונה, להעלות את אותו סעיף כדי שתסגרו את השנה באיזון תקציבי. המחויבות שלי ביחס לאותן רשויות מקומיות, שהן לא יעמדו בקריסה. באותה נשימה אני אומר שהיה וכולנו כאן סביב השולחן מסכימים למהלך שמשנה את ההצמדה ומפחית את הטייס האוטומטי, ואנחנו מסכימים, הרי שכולנו מחויבים לאותו שר שהבטיח, שר האוצר, על הקפאת הארנונה, הוא הבטיח אמנם לשנה, אבל ההקפאה הזו שעדיין לא קרתה, וכולנו יחד צריכים לבקש את עמדת אגף התקציבים, לבקש את התייחסותם, בשים לב להוצאות המלחמה וכו'. היה ומשרד האוצר יידע לשפות את הרשויות המקומיות – אגב ישנן רשויות שבתעריף שלהן אנחנו בתעריף בסיסי מוזל, למשל בשדרות, כשיש החלטת ממשלה ויש שיפוי תקציבי לזה דרך משרד האוצר. כשאנחנו נדע לשפות את הרשויות ולהבטיח את האיזון האקטוארי שלהם והאיזון התקציבי שלהם אנחנו נוכל לאפשר לזה לקרות. בלי זה אני עומד כחומה בצורה ולא אאפשר פגיעה בשלטון המקומי באופן כזה שהוא לא יוכל לספק את השירותים שהוא מחויב להם על פי דין לאזרחי ישראל. בנוסף אני רוצה לומר בסוגיית הארנונה לעסקים מפונים צפון דרום. גם בסוגיה הזו ובנושא הזה, בתחילת המלחמה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא רק מפונים, גם ביישובים הלא מפונים, בעיקר אולי. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> גם ללא מפונים. אני פניתי בתחילת המלחמה לשר האוצר ודרשתי ממנו לאפשר לרשויות המקומיות, אגב לפי שיקול דעתם, אבל דרשתי שיפוי. המסלול שהתעקש עליו שר האוצר, מטעמיו ונימוקיו, היה לתת פיצויים במסגרת מס רכוש לעסקים שנפגעו או במסלולים שעברו כאן בוועדה ולתת פיצויים לנפגעים ולהמשיך לחייב ארנונה. בהינתן שאין לי שיפוי לרשויות המקומיות אני לא יכול לאפשר מצב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מסלול הוצאות מזכות לא מכסה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> רשויות מקומיות גם בצפון ובדרום, בפרט בצפון ובדרום, נמצאות באתגר אדיר. אם הייתי פופוליסט הדבר הכי קל לי לעשות זה להגיד אני נותן לכם שיקול דעת, תתמודדו, תפחיתו, ואז היינו מוצאים את עצמי בפני מה? בפני רשויות מקומיות בקריסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עסקים שלא פעילים, מושבתים שמונה חודשים. לא ירידה בהכנסות, אפס הכנסות. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אני מסכים לחלוטין והתנאי שלי היה או שיפוי אוצרי לאותו מהלך – אגב, עשינו את זה כאן בכנסת בחקיקה בקורונה. העברנו חקיקה, יש גם מקור תקציבי, המקור התקציבי של קרן הניקיון יכול להיות מקור תקציבי מעולה, שוכבים שם מיליארדים, כמו עכבר ששוכב על דינרים, שלא נעשה איתם שום דבר. אני מאוד מקווה לכל פחות שהתשואה עליהם נורמלית. זה מקור תקציבי מצוין שיכול לאפשר שיפוי לרשויות המקומיות ולאפשר את אותה הפחתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי צריך לעשות את זה? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אני לא יכול לעשות את זה לבד, אני צריך אתכם, אני צריך את שר האוצר. אני בטוח שאם אנחנו יחד נשלב כוחות עם עמדתי הברורה כאן שצריך להפחית, אנחנו במצב מלחמה וצריך לסייע, הן לעסקים והן לאזרחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש הצעת חוק בעניין הזה? אף אחד לא הניח? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אנחנו כרגע סיכמנו שאנחנו מגישים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך להניח הצעת חוק. ינון, ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה פשוט לא הגיוני. אני שוב אומר, זה לא ירידה של 25% ולא 40%, אפס הכנסות שמונה חודשים. איפה רואים דבר כזה? זה לא הגיוני פשוט. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> לצד האינטרס החשוב הזה, לאפשר לאותם אנשים לעמוד על הרגליים ואנחנו חייבים לעשות את זה, לא לגרום לקריסתן של רשויות מקומיות. לגבי האוכלוסיות המוחלשות שציינה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, גם ההעלאה הזו לא מבטלת את האפשרות לתת הנחות בארנונה לאוכלוסיות על פי מבחן הכנסה. האפשרות לתת הנחות בארנונה על פי מבחן הכנסה נשארת, כמובן שבאופן יחסי יעלה להם גם כן תעריף הארנונה, אבל גם טבלת ההנחות הזאת מתעדכנת בהתאם למדד, לא לאותו מדד העדכון בהעלאה, היא מתעדכנת בהתאם למדד פעם בשנה ואני עדיין חושב שזה מביא לידי ביטוי את הצורך להתחשב בעניים ביותר, בחלשים ביותר, לצד אותה העלאה מחויבת כדי לאפשר לשלטון המקומי לפעול. << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> זה בסמכות של כל רשות ורשות בנפרד או שאתם קובעים את זה? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> טבלת ההנחות ניתנת לרשויות המקומיות כמות שהיא, בסמכותה של הרשות לאמץ אותה או לא לאמץ אותה בכלל. אני לא מכיר מ-259 רשויות אף רשות שלא אימצה בכלל את טבלת ההנחות. הן מאמצות את טבלת ההנחות כמו שהיא שנקבעת על ידי משרד הפנים. לסיום דבריי, אלא אם כן יהיה להם מה להוסיף ואדוני ירשה להם, לסוגיית ייצוג הנשים שעלתה פה, למרות שזה לא חלק מהדיון המהיר. אני כן רוצה לשתף בעבודה חשובה ומשמעותית שעשה השר דרעי במשרד הפנים במינוי ועדה בראשות ליזי דלריצ'ה, ראש עיריית גני תקווה, ועדה שעשתה עבודה מאוד משמעותית וחשובה בסוגיה הזו. המלצות הוועדה מבחינתנו כמשרד מיושמות. אני כן חושב שצריך לשים לב להבדל משמעותי בין סוגיית הייצוג בקרב נבחרי ונבחרות ציבור לבין סוגיית דרג בכיר ניהולי ששם אנחנו כרגולטור צריכים לתת את הדגש ולשים טוב טוב לב למקומן של נשים ראויות וטובות שישתלבו מבלי לפגוע גם בהליך דמוקרטי שהוא בסופו של דבר אמור לבוא בשני צירים. אני כן חושב שיש חשיבות רבה, המשרד גם יודע את זה, לטובת קידומן של נשים טובות ומקצועיות והגונות באותם אתגרים חשובים שיש לשלטון המקומי. השכל לא נמצא אצל גברים, בינה יתרה ניתנה לנשים ואני גאה בזה שבמשרד הפנים, במחוזות ובמטה, ישנן נשים בתפקידי ניהול בכירים והן מביאות ברכה רבה מאוד למשרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, מה שהצגת כאן, הצגת עמדה מקצועית נכונה ואני מזדהה עם הדברים האלה, עם העקרונות המקצועיים, אני רק רוצה שתיקח בחשבון, אנחנו מדברים על מצב שבו העסקים נמצאים במצב כלכלי מאוד קשה, מגיע ה-1 בינואר ואנחנו, הכנסת, הממשלה, הרשויות המקומיות, מעלים את הארנונה ב-5.29% שזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> חסר תקדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא רק חסר תקדים, זה גם נראה שנבחרי הציבור מנותקים מהעם, גם השלטון המקומי, גם הרשויות המקומיות, גם הממשלה, גם הכנסת, כאילו לא קורה פה שום דבר. מעלים את זה באופן דרסטי שאין לזה אח ורע. אני לא מסוגל להבין איך אפשר לאפשר את הדבר הזה כשכל ההחלטה בעניין הזה עם המדד של השכר הציבורי, לא לעניין. ולדימיר, אתה ביקשת להגיד משפט, אבל אני גם אבקש אחרי זה שתגידו אתם, האם אפשר לשפות אם לא יעלה המדד הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה בכמה אתם מוכנים לשפות, לא אם אפשר לשפות, ידידיה. אתה שאלת בכמה הם מוכנים לשפות, לא אם אפשר לשפות, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מכיר את משרד האוצר? שאלתי אם אפשר לשפות. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> גם בעולמות של נומרטור יש מקור תקציבי. קרן הניקיון יכולה לשמש והיא שימשה בעבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה השאלה? מה, אנחנו לא יודעים? אנחנו מכירים את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שקל לא לקחו ממנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש גם את קרן העושר, יש הרבה כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קרן העושר זה משהו אחר, אבל קרן הניקיון, שקל אחד לא נלקח ממנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לזרות לי מלח על הפצעים בגלל שאני העברתי פה את החוק של הנומרטור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תשנה אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל פעם אתה חוזר על זה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אבל זו התוצאה, כשאין נומרטור בשלטון המקומי אז הוא הופך להיות פרה חולבת של האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל השלטון המקומי התייצב, הוא לא נמצא במצב של קריסה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> השלטון המקומי לא נמצא פה או נציגיו. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> נמצאת. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אז אדרבא, נשמח לשמוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני קודם כל רוצה להודות לשר, אין הרבה שרים בממשלה הזאת שאני מסוגל להחמיא להם אם בכלל, אבל אני מאוד מעריך אותך ומאוד מעריך את העבודה שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא שר טוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לנו גם עבר משותף בוועדת הבחירות המרכזית, אנחנו מכירים מעבר. העמדה המקצועית ברורה, אני גם לא יכול להתעלם מהמורכבות ועדיין אנחנו צריכים לחפש פתרונות ואיפה שאנחנו יכולים לקדם פתרונות אנחנו צריכים לעשות את זה. בנושא של עסקים אני לא מתכוון לוותר, ככל שאוכל, כי, שוב, אני מדגיש, לא מדובר בירידה זמנית בהכנסות שאפשר אולי להסביר אותה בצורה כזו או אחרת, 25%, 10%, 30%, מדובר בעסקים סגורים, מושבתים, שמונה חודשים. לא הגיוני שמדינה לא תיכנס פה ולא תעזור. ועוד משפט, זה לא טענה אליך, אבל תהייה באופן כללי, כשראש ממשלה ושר אוצר בחודש ינואר 2023 הבטיחו להקפיא את הארנונה, הם לא ידעו שחודשיים אחרי הם יחתמו על הסכם עם ההסתדרות? איך זה אמור לעבוד? האם יש איזה שהוא ערך למילים שנבחרי ציבור אומרים? להבטחות שלנו? מה זה הדבר הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא הבטיח להעלות ריבית על המשכנתאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ריבית על המשכנתאות, עזוב. זה פשוט עצוב, זה מקומם, אני אומר את זה שוב, הגיע הזמן שאנחנו נעמוד מאחורי ההבטחות שלנו ומאחורי המילים שלנו והממשלה הזאת, המילים הן בעיקר ריקות, תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תומר ביטון. תציג את עצמך לפרוטוקול, בגלל ההיסטוריה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים. אני רוצה להשלים את דברי השר באופן קצר בהקשר של השנים 2023 ו-2024. גם ב-2023 וגם ב-2024 הרשויות המקומיות ספגו גם את העלאות השכר וגם את ההוצאות, חלק ניכר מההוצאות חוסר גבייה בשנת 2023 וגם בשנת 2024 כתוצאה מהמלחמה וגם כתוצאה מהעלאת השכר מבלי שהם קיבלו שיפוי מהמדינה. הם ספגו את זה בתקציבם. לעניין הזה של התייעלות וספיגה של ההוצאות על ידי הרשויות המקומיות, אנחנו אפשרנו גם במתווה של הלוואות לרשויות המקומיות, שהן לוקחות את זה באחריותן ומשלמות אותן מתקציבן על הוצאות של 2023 ו-2024. זה לגבי הנושא הזה. לעניין שהשר הזכיר בנושא של ייצוג נשים, אז המשרד גם לגבי ייצוג נשים בתפקידי ניהול נותן תמריצים לרשויות בנושא מדד ההון האנושי וזה חלק מהתמריצים שאנחנו מעבירים לרשויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העיתוי הוא מאוד קשה. אנחנו מצטיירים פה רע מאוד, גם השלטון המקומי. מעלים את הארנונה באופן כל כך דרסטי, בגלל שבעבר, אמרת נכון, לא רק השלטון המקומי, גם כל הארגונים האחרים, ספגו את עליית המחירים ואת הסכמי השכר. זה העיתוי? ב-1 בינואר להעלות ב-5.29%? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> הרב גפני, אני לא מכיר אף פעם עיתוי טוב להעלות תעריפים, אין עיתוי טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל היום יותר מתמיד. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אבל צריך בסוף לשמוע את אגף התקציבים אולי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני מקווה שאתם לא נאיביים, כבוד היושב ראש והשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני נאיבי, אני ממש מצפה לתשובה של האוצר. אולי יפתיעו אותנו. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> לא, יש הבטחה שלטונית של השר להקפאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אם יש הבטחה שלטונית של השר. איבדת אותי בשר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שמעלים ב-5% כדי שבקרן הארנונה יעבור יותר ל – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם קרן הארנונה? מה עם קרן ההטמנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השלטון המקומי לא מדבר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בואו נשמע על ההטמנה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני אתייחס. אני רק אחדד, בהתאם לחוק ההסדרים במשק המדינה אנחנו לא מדברים פה על איזה שהיא העלאה שהרשויות עושות או שהממשלה מאשרת, מדובר פה על העלאה אוטומטית. הארנונה מוצמדת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שתדע מה השאלה שלנו. אנחנו מכירים את החוק. מה שאתה תגיד בחוק אתה תהיה צודק, עדיין הארנונה לא עלתה, היא אמורה לעלות ב-1 בינואר, היא אמורה לעלות מכיוון שהחישוב שנעשה אז כשהוא נעשה הוא נעשה באופן שמעלה את הארנונה דרסטית. המציאות היא שאנחנו נמצאים בעידן כזה שבו האנשים יצטרכו לשלם ארנונה הרבה יותר גבוהה והזעם יהיה עד השמים. שלטון דמוקרטי צריך להתחשב בדבר הזה ולכן אנחנו מבקשים מכם, תשפו את השלטון המקומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי הצעה חלופית, אם יורשה לי, תשחררו את השלטון המקומי, תפסיקו לקבוע להם הכול, מה אתה אומר? ממילא אתם לא משפים אז תשחררו אותם. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני אתייחס מיד. התייחסו פה לשאלה האם נכון להצמיד למדד השכר הציבורי את הארנונה, שזה הרכיב המשמעותי השנה, השנה מדד השכר הציבורי עלה ב-7.8% מה שגרם לקפיצה הגדולה. לעומת זאת אם אני לוקח את שיעור הארנונה של 2024 ואם אני לוקח את שיעור הארנונה של 2023, לולא מדד השכר הציבורי, אם היינו מתייחסים רק למדד המחירים לצרכן אז ב-2024 התעריף היה עולה ב-4% וב-2023 התעריף היה עולה ב-5%, בפועל הם עלו ב-1.3 ו-2.6 בהתאמה, כלומר להתייחס לשנה הספציפית הזאת שבה מדד השכר הציבורי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תסתכל ב-20 השנים האחרונות, תסתכל מה המדד העיקרי ב-20 השנים האחרונות, לא בשלוש שנים. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אפשר לבחון את זה, אבל להתייחס לשנה הספציפית ולומר שדווקא השנה נבוא וניתן רכיב לשכר הציבורי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היינו עשר שנים בסביבה של מדד אפסי והשכר כל הזמן עלה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כשבנוסף, כמו שהזכיר פה השר, מדד השכר הציבורי משפיע באופן ישיר על כל התשלומים של הרשויות המקומיות, זה בא לידי ביטוי בכל אחת ואחת מההוצאות שלהם. לגבי שיפוי אני אומר שני דברים, דבר ראשון, לא קיימת מסגרת תקציבית לנושא הזה, אנחנו מדברים פה על עלות של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל, בנוסף לתת את זה באופן חד פעמי זה קצת לא הגיוני, מכיוון שמה יקרה בשנה הבאה? בשנה הבאה התעריף יעלה ב-8%? ב-10%? אז לתת משהו נקודתי להשנה כשבשנה הבאה יצטרך לבוא לידי ביטוי גם שיעור העדכון של השנה, כי אחרת מה יקרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל איך אתה מסתדר עם ההבטחה של שר האוצר וראש הממשלה? הם ידעו על ה-1.5 מיליארד, השאלה אם בנומרטור ראו או לא ראו את ה-1.5 מיליארד הזה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> בתקציב שהוקצה במסגרת של המלחמה ועם הצרכים הקיימים שהוצגו לא קיים מקור תקציבי לשיפוי ארנונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה, ראש הממשלה מבטיח הבטחת שווא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא קשור לידידיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, ידידיה הוא חבר של ועדת כספים, הכול בסדר. אבל איך זה יכול להיות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתכן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מרכז הקואליציה? אנחנו צוחקים על זה, אבל בכנות, ככה אזרחים תופסים פוליטיקאים, בגלל זה כולם אותו דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אמר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כולם מבטיחים, כולם משקרים, כולם מושחתים. ככה זה נראה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז הבטיח אז מה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת שואל מה היה הבסיס להבטחה כזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל, ינון, אתה חלק. אתה מבין שגם אתם חלק מזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השלטון המקומי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, שלטון מקומי, את מהמש"מ? << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא שלטון מקומי, זה ועד ראשי הרשויות, הם לא מייצגים שלטון מקומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ככה, כי הם לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל תן לה להגיד משהו. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני לא מקבלת את זה, אני לא מסכימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את לא מסכימה איתי? אני אשמח להתווכח איתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל תעשה לי טובה, לא בוועדה. אני נתתי לה לדבר. למה, אתה נגד נשים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אני רק רוצה לומר לך, בהמשך למה שהיה עם ההבטחה שלא הופיעה בתקציב ושיקרו שוב את אזרחי ישראל, שאתם חלק מהקואליציה שמשקרת את אזרחי ישראל, גם אתם אחראים לזה. אני יודע שאחריות היא מילת גנאי היום, אבל יש מידה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמובן תודה. יש מידה מסוימת של אחריות גם ליו"ר הוועדה וגם לכם. מרכז השלטון המקומי הוא מרכז שמייצג ראשי ערים במדינת ישראל, ראשי רשויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז הם לא מייצגים את השלטון המקומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מי מייצג? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מייצגת חברי מועצה? תודה, הם חלק מהשלטון המקומי. היום אנחנו ביום השלטון המקומי, אדוני שר הפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאור, נגמרו לך הבדיחות ברמה יותר גבוהה? היא באה, היא מייצגת את מה שהיא מייצגת ואני מאפשר לה להגיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי שבסוף - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי פשוט נתתם מלא סמכויות לחברי מועצה. זה כמו שאני אגיד לך מה זה חבר כנסת או ראש ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - שאתה חלק מהממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ממש לא אותו דבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אותו דבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי, גפני מייצג את הממשלה או אתה? הוא חבר כנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי הוא יו"ר ועדה והוא בקואליציה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - לא מייצג את המועצה וחברי המועצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי שהוא לא מייצג, אתה צריך להקשיב. פינדרוס, אתה צריך להקשיב. אני יודע שפרטים לא מעניינים אותך, אבל אני דיברתי על כלל חברי וחברות המועצה במדינת ישראל, אגב גם הסגנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני אתחיל ואתייחס למצב הכלכלי של הרשויות בהמשך לדבריו של השר. היום ברבות מהרשויות הן צריכות להגיש תקציב עד סוף החודש והרבה מאוד מתקשות לייצר תקציב מאוזן לאור המצב הכלכלי והגירעונות שקיימים ברשויות היום. אנחנו דיברנו עם הרבה מאוד רשויות, עם עשרות רשויות, ומרביתן מתארות קושי לייצר תקציב בעקבות המצב הנוכחי. דיברו פה על גידול בעלויות השכר וציינו מאוד יפה והסבירו, אבל יש גם הוצאות שהיו במלחמה על צרכי מיגון שלא קיבלו את כולם במלואם מהממשלה. יש פגיעה בענף הבנייה שמעלה את המחירים והרשויות בונות מוסדות חינוך שב-1 בספטמבר יהיה צריך לפתוח ואין את הכספים האלה בידי הרשויות. אי העלאת הארנונה תייצר מצב של קריסה כלכלה ואמר יפה השר - - - << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> תעשו הבראה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני עוד מעט אתייחס גם לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני מבקש לא להתערב באמצע. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני מסכימה עם דבריו של השר שקריסה כלכלית, השלכותיה על התושבים תהיה חמורה מהעלאת ארנונה של 5.29% על אף זה שברור לנו שמדובר פה בעלות משמעותית לתושבים שמשלמים ארנונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל את מבינה מה שאת אומרת? הרי אף אחד לא מתווכח איתך שמבחינה כלכלית השלטון המקומי נמצא בקשיים, מטבע הדברים, גם בעקבות המלחמה אבל לא רק. במקום לקחת את השיפוי הזה מתקציב המדינה או לקחת את זה מקרן הניקיון, כמו שאומר השר, שנמצאים שם מיליארדים, את לוקחת את זה מהתושבים אצלך, מהתושבים בשלטון המקומי. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אין לי כרגע שיפוי מתקציב המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, כשאת אומרת שקשה, אנחנו יודעים שהמצב קשה, ממי לוקחים את זה? קרן הניקיון מסתובבת עם מיליארדים ומי שישלם את זה יהיו האנשים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה זה קרן הניקיון? הממשלה לוקחת הלוואה בריבית אפס מקרן הניקיון. זה קל. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> קרן הניקיון היא כספים של הרשויות המקומיות שמועברים אליה לצורך טיפול במשבר הפסולת שמתעתד להיות ממש עוד רגע גם בכל מדינת ישראל והמדינה לא מייצרת לנו אפשרות לנצל את הכספים האלה כדי לטפל במשבר. לקחת את הכסף הזה זה לקחת מכיס אחד ששייך לשלטון המקומי והקצו אותו לדבר אחד לצורך משאב אחר. אנחנו פנינו לא פעם ולא פעמיים בבקשה לבטל עכשיו את העברת הכספים לקרן הניקיון כדי להפסיק את המצב הזה שמייצר גירעונות ברשויות המקומיות. אלה סכומים של מאות מיליונים ואנחנו מאוד נשמח שזה יופסק וכך הרשויות יוכלו להסתייע בזה כדי לייצב את עצמן כלכלית. הרשויות כולן ציינו תהליכים שונים שהם עושים כדי לאזן את התקציב, בין השאר מדובר בהקטנת עלויות שכר. הן עושות צעדים, זה לא שהן לא עושות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פינדרוס, אני לא ממשיך את הדיון. << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> אני מהשלטון מהאזורי. המצב ברשויות ובמועצות הוא קשה. הרשויות, בניגוד למגזר העסקי, אנחנו גוף ללא כוונת רווח, המטרה שלנו זה לתת שירות ולתת את המשכורות לאותם עובדי עירייה, עובדי מועצה, עובדי רשות שבעצם נותנים את השירותים. מה זה לתת שירות? זה אותם קבלנים, זה אותם עסקים קטנים שאנחנו מעסיקים שבעצם מתייקר בגלל מדד המחירים לצרכן, ההתייקרות במשק עלתה, אנחנו מפעילים אותם, אנחנו משלמים אותם, זה הולך להיות גלגל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, תעשה לי טובה, רק לא להגיד מה אתם עושים, אנחנו יודעים, השאלה מי ישלם את זה עכשיו, האם האזרח שנמצא בשלטון האזורי או קרן הניקיון? << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> אנחנו מנסים תמיד להיות שירותיים, להיות עצמאיים, להיות איתנים, זו המטרה שלנו, לא להיות נסמכים על הממשלה. שימו לב, גם אותה אוכלוסייה חלשה שמדברים פה, שבעצם לא יכולה לשלם את זה, אנחנו הגוף שנותן, קרוב ל-10%, 15% מהאוכלוסייה מקבלת הנחות בשיעורים שבין 20% ל-90%, אף גוף אחר לא נותן את ההנחות האלה. לימיני היו גמלאים, גמלאים מקבלים 25% ו-30% אם זה הבטחת הכנסה, ומשפחות ברוכות ילדים עם הכנסה נמוכה מקבלים 90%. אנחנו נותנים את זה, אנחנו מתמודדים עם זה, כל מי שיש לו בעיה הרשות יודעת להתמודד איתם ואנחנו מנסים להיות עצמאים, איתנים. הדבר הזה יקוצץ ובסופו של דבר הממשלה תוציא את זה בהבראה, תוציא את זה במענקים, חבל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה את השלטון המקומי? כמה מתוך הגבייה של ארנונה אתם מוציאים לשכר? << אורח >> מארק דכטיאר: << אורח >> 40%. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> עלויות השכר שלנו הן בערך 50% כולל העלויות של הפעולות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי ראיתי מחקרים שזה פחות. זה אומר שיש לכם גביית יתר, לכאורה. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני לא יודעת מה זה גביית יתר, אין גביית יתר, יש שיעורי גבייה נמוכים מ-100%, אבל הסיטואציה היא שהרשויות משלמות שכר באופן ישיר לעובדים שלהם ובנוסף יש הרבה מאוד דברים שהן מפעילות שבעצם דורש פעולות של אנשים, למשל פעולות ברווחה זה הרבה מאוד עובדים שמועסקים דרך לפעמים מקור שהוא לא מקור של העסקה ישירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר שכר זה לא רק שכר. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> יש מאבטחי מוסדות חינוך, עובדי ניקיון, גם שם עלויות השכר, נגיד עליית שכר המינימום, משפיעות וההערכה שלנו היא שבין 50% ל-60% מהוצאות הרשויות המקומיות הן לשכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה קטנה. בשנת 2014 בחוק ההסדרים עבר פה שמשרד האוצר היה צריך 450 מיליון ₪, הוא אמר שהוא לקח את זה מ-57 רשויות עצמאיות ואז בתמורה נתן להם לגבות עוד 0.3% ארנונה ומאז את ה-450 קיבלו בחזרה, הכול בסדר, והרשויות המשיכו לגבות וזה נכנס פתאום כאילו לבסיס. האם מישהו עוצר את זה? ידידיה, אתה מכיר את זה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אין משהו כזה, לא מכיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא מכירים? ב-2014 זה עבר פה ונאמר פה בוועדה לא פעם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אבל יש. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נעצר. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> אני לא מכירה את המנגנון ואני צריכה לבדוק ולהחזיר לך תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואל, אני בעד להביא מאוצר כסף, אבל אם יש 57 רשויות עצמאיות שממשיכים שם לגבות מכוח החוק שהיה והיה צריך להפסיק את זה, עם כל הכבוד, לפחות באותן רשויות – צריך להסתכל על האזרח שבסופו של דבר הוא משלם. הוויכוח שאנחנו עושים פה בין האוצר לשלטון המקומי, למשרד הפנים לבין חברי הכנסת, הכול טוב ויפה, אבל אם לרשויות יש אחריות ואז ידעו לקחת מהם ופתאום 3% האלה נכנס לבסיס, אז צריך גם לדעת להפסיק עם זה כדי שיוכלו לקחת את זה ולהוריד. אם תורידי מ-5.3 את הסכום הזה אנחנו מגיעים למשהו שאפשר להחזיר לתושב עם זה. אי אפשר כל הזמן להטיל על כולם, אני בעד לקחת מהאוצר, חד וחלק, אבל חבר'ה, גם בשלטון המקומי תעשו. היה לכם את ה-450 מיליון, יש טבלה מסודרת, אם תרצו אני אספק לכם אותה, כל רשות קיבלה בחזרה את מה שהיא קיבלה. תפסיקו, תתחילו להחזיר עודף. או אל תחזירו, אל תמשיכו לקחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, בסוף זה אותו כיס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על דיון מהיר ובדיון מהיר אנחנו צריכים להגיש מסקנות ולהניח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיון מהיר בדרך כלל שר לא מגיע, חשוב להדגיש את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החמאנו לו כבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני עוד לא החמאתי לשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מצטרף למחמאות שלכם לשר, זה בסדר גמור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד מישהו רוצה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם אני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו צריכים להגיע למסקנה ולהניח אותה על שולחן הכנסת. רוח הדברים של החברים, וגם של השר למען האמת, ההעלאה של הארנונה עכשיו היא לא בעיתוי נכון, היא לא במקום, מצד שני יש לנו את הבעיה של השלטון המקומי, של רשויות שנמצאות גם בעקבות המציאות שבה אנחנו חיים, שהם יכולים להיכנס לגירעון או לדברים כאלה שהם לא יוכלו לעמוד בהם. מצד שלישי יש את המציאות, יש את קרן הניקיון, בקרן הניקיון יש הרבה כסף וזה יכול לכסות לפחות בשלב הזה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למתן לפחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למתן את ההעלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא בטוח כמה כסף נשאר שם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף יש בקרן הניקיון? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> ממה שאני מכיר, ההתחייבויות שיצאו השנה מקרן הניקיון הן גבוהות יותר מהתקציב שקיים בקרן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור, אני זוכר את זה. אין כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן אני מציע, ההחלטה של הוועדה, אנחנו דורשים לא להעלות את הארנונה ב-1 בינואר והשלטון המקומי שנה אחת יקפיא את ההעברה לקרן הניקיון כדי שזה יכסה לו את ההעלאה הזאת של התעריף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להגיד משפט? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך הצעה יותר טובה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסוף למה אני אומר שזה אותו כיס? כי יבוא האוצר, יגיד אין בעיה. קודם כל בקרן הניקיון אין כסף. התחייבו באוצר, הוא גם חזר על זה עכשיו, התחייבו יותר ממה שקיים בקרן עכשיו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא על העבר. זה ביחס לגבייה השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שאנחנו מאמינים בך, מאמינים בני מאמינים, ותראו לאן הגענו עם האמונה שלכם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על דבר פשוט מאוד, אבל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יבוא האוצר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עזוב את האוצר, האוצר לא רלוונטי בעניין. אתה כחבר כנסת אומר שאתה לא מעביר שנה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה כמה כסף זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ידידיה, כמה כל שנה יש גבייה לקרן הניקיון? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> זה נתון שאני צריך לבדוק עם המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכונה העובדה שאמרתי שהתחייבתם יותר ממה שקיים היום? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת אם הרשויות לא יעבירו כסף השנה לקרן ההטמנה אתם תישארו בגירעון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצדי שיהיה גם חלקית לפחות, למתן את ההעלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין, הם התחייבו כבר יותר ממה שיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שההחלטה שלנו תהיה שבשנה הזאת לא יעבור כל הכסף, לא יגבו את הכסף הזה מהשלטון המקומי גם אם יצטרכו למתן את ההעלאה הזאת, שלא תהיה העלאה של 5.29%, שיהיה פחות. אם אפשר לבטל את ההעלאה או לפחות לצמצם אותה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> היושב ראש, זה כמובן דורש תיקון חקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז יגדילו את הגירעון, נשלם יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הגירעון לא יגדל, ראית שבדיון הקודם אמרו לנו שהגירעון לא גדל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בדיון הקודם אמרו שהגירעון יירד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבקש התייעלות במשרדי הממשלה? לחסוך כספים קצת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם, המציעים, מסכימים לעניין הזה, אני מבקש גם להוסיף את הרשויות בצפון, העלו פה את העניין הזה, אנחנו מבקשים גם את הבחינה של השר בעניין הזה, ההכנסה של אנשים היא אפס, היא לא הכנסה של אחוז מסוים, למצוא את הפתרון גם לעניין הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואנחנו קוראים לשר האוצר להתפטר, נכון, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים לקרוא מה שאתם רוצים, אבל זאת תהיה החלטת הוועדה, היא תונח על שולחן הכנסת. במקביל אני אביא את הצעת החוק שלי לוועדת השרים ואני מודיע כאן ועכשיו, אני מסכים לפשרות בעניין הזה, לא ללכת ייקוב הדין את ההר אלא להגיע להסכמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגיוס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסכמות האלה יובאו לידי ביטוי גם בחקיקה שאותה צריך לעשות בכל מקרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על הנוסחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אם אכן הולכים לפשרה בעניין הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ימי מילואים חוסך הרחבת השוויון בנטל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשרות מיליארדי שקלים בשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא נדבר על זה? זה להצביע על מקור תקציבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נקרא לזה קרן הגיוס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי יוביל את החוק הזה? אתה תביא את החוק הזה דרך ועדת הכספים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, יש הצעת חוק שלי שאני שם אותה בוועדה השבוע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מדבר על מה שדיברת, על 400 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך להגיע לפשרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אם נקים את קרן הגיוס - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קרן הגיוס, לחסוך מאות ימי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אתם מתחילים כבר לדבר שטויות אז בואו נישאר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת הסכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הדיון הסתיים, אני מודה לכם על העניין. אדוני השר, אני מבקש להודות לך, אני חושב שאתה עושה כבוד לממשלה ואנחנו גאים בך בעניין הזה, אני מודה לך על הדיון שהתקיים כאן יחד איתך והדברים שהצגת. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:34. << סיום >>