פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



77
ועדת הבריאות
30/05/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 198
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, כ"ב באייר התשפ"ד (30 במאי 2024), שעה 13:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר

מוזמנים: 
	גל ברנס
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	עו"ד קרן רוט
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד יעל קריב טייטלבאום
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד שי סומך
	–
	משרד המשפטים

	הילי אנושי בתרון
	–
	ייעוץ וחקיקה, משפט כלכלי, משרד המשפטים

	פנינה אורן שנידור
	–
	מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

	ד"ר זיווה חממא
	–
	מנהלת היחידה לניהול סיכונים, משרד הבריאות 

	עו"ד רון גוטמן
	
	יועצת משפטית, שירות מזון ארצי, משרד הבריאות

	עו"ד אפרת ורד
	–
	לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ד"ר ריבה בן עזרא
	
	וטרינרית ראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ד"ר לילא שיני-חג' יחיא
	–
	מנהלת אגף כימיה ותכשירי הדברה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל, יבוא, מכס ותקינה, לשכת המסחר

	עו"ד עמיר עופר
	–
	לשכת המסחר

	אורי דורמן
	–
	מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה דרור
	–
	כלכלנית בכירה, התאחדות חקלאי ישראל

	אביב חצבני
	–
	מנהל, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים 

	עו"ד רוית ארבל
	–
	יועצת משפטית, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

	ליאור לוי
	–
	התאחדות התעשיינים

	פרופ' טליה אינהורן
	–
	חברה קבועה באקדמיה הבין-לאומית למשפט השוואתי 

	שמואל לויט
	–
	מנכ"ל המועצה, ענף הלול

	עו"ד רחל גור
	–
	סמנכ"לית, לובי 99

	דן סלומון
	–
	ארגון זכויות הצליאק

	שרון גוטמן
	
	



ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
יולי קפלן 

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
 << נושא >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד-2024,  מ/1742 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק היום בנושא הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד, 2024. 

אני מבקש להזכיר בפתח הישיבה את שמות הנופלים מהיממה האחרונה. החייל אליהו הלל בן 20 מתל ציון, החייל דייגו שוישה הרסאג' בן 20 מתל אביב והחייל ידידיה אזוגי בן 21 מהישוב רבבה שנפל בצפון רצועת עזה. יהי זכרם ברוך, אנחנו שולחים מכאן תנחומים למשפחות. 

יחד עם זאת, אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה בתפילה לרפואתם המהירה של כל הפצועים מהמלחמה הקשה הזו ויחד איתה גם תפילה כנה לשובם הביתה במהרה של כל 125 החטופים והחטופות, כמו שאנחנו נוהגים תמיד.

אנחנו ממשיכים היום בפרק שעוסק בנושא היבואן ואני אבקש מפנינה להציג את ההסכמות. כפי שהתחייבנו בעבר, אנחנו גם נפעל בעתיד להגעה להסכמות יחד עם כל הגורמים ונוביל את החוק הזה יחד, בשיתוף פעולה. כרגע, התעשיינים עמדו על הפרק בנושא הפערים שהיו בינם לבין היבואנים. פנינה, תציגי בפנינו בבקשה את ההסכמות שהגעתם אליהן ועוד מעט נעבור לנוסח. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

צוהריים טובים, תודה רבה. כדי למנוע את טענת האפליה שעלתה מהתעשייה, יצרנו שוויון הזדמנויות בין יבואן נאות ליצרן נאות על מנת שיוכלו להיכנס ונוכל להחיל עליהם את הסעיף שקבענו לגביו חקיקת מזון מצומצמת. 

התנאים הם כדלקמן, היצרן יצטרך להיות יצרן נאות וזה אומר שהוא מיישם תוכנית בקרת איכות במדרג גבוה, שיש לו אישור יצור נאות או לחילופין, הקדמנו את ההוראה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-2026 והיום מאפשרים לכל יצרן להיכנס ולנהל מערכת בטיחות מזון עצמית, להגיש אותה ללשכה שבתום שיפוטו נמצא המפעל ולהתחייב לפעול לפיה. היצרן יקבל באופן מקוון אישור בדבר הגשת תוכנית בטיחות מזון עצמית וזה התנאי ראשון. התנאי השני הוא שהוא לוקח על עצמו באופן מלא את אימוץ ההוראות האירופיות ביום בו הוא מצהיר ורק אז ובתנאים האלה, הוא יוכל להנות מההקלה של סעיף 50א. 

המשמעות היא שאנחנו הוכחנו שלא מדובר בקבוצה ריקה. לפי הרישומים שיש היום בידי המכון לייצור, ישנם כ-500 יצרנים הרשומים שהם מייצאים לאירופה אז כבר ביום התחילה, יצרנים יוכלו להיכנס למסלול הזה. הוראת השעה נועדה להיות לחמש שנים אז אנחנו מקווים שבחמש שנים האלה יותר ויותר יצרנים ייכנסו למסלול ואז יהיה שוויון מלא בינם לבין היבואן הנאות.

 לבקשת התעשייה, אנחנו חידדנו והבהרנו שאכן מדובר רק על הוראות מאומצות שחלות רק על מזון. אין זה אומר שאנחנו מנסים להחיל את כל ההוראות האירופיות באמצעות הסעיף הזה וזאת הבהרה שנעשתה לבקשתם. 

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

מה זה המשפט האחרון? אפשר להבין?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

נכון להיום, מלבד ארבעת ההוראות שאימצנו ברפורמה הקודמת, עומדות על הפרק קבוצה גדולה של הוראות שעוסקות בנושא של סימון.


 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

את מדברת על התוספת השנייה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן, אלו ההוראות המאומצות. 

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

או-קיי, אז את אומרת שסיכמתם לגמור את החקלאות. 


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, לא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ממש לא.

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

ככה אני הבנתי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הם אומרים שההוראות האלה עוסקות רק במזון, אלה לא הוראות שעוסקות - - -

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

לאט, לאט, בצורה מדורגת במשך חמש שנים, לא מיד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

להפך, אנחנו אומרים שזה מזון. food ולא feed, למשל.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו מדברים כאן כרגע על הוראות מאומצות שנסכים לגבי על מהן חלות. אנחנו מדברים על סימון, אנחנו מדברים על תוספי מזון, אנחנו מדברים על קבוצה של - - - חומרים משפרי מזון, אנחנו מדברים על קבוצה של חומרים שעוסקת בחומרים שבאים במגע עם מזון ואנחנו מדברים על קבוצה של מזהמים נוספים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה בעצם כל ההוראות המאומצות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. כן, בבקשה. מה השם?

 << דובר >> אפרת ורד: << דובר >>   

אפרת ורד ממשרד החקלאות. אני מבקשת לחדד את הדברים שאמר אורי דורמן ואת הסוגייה. לפי מה שאני מבינה ממה שפנינה אמרה, זה חל על יצרן אבל זה לא חל על העוסקים בתוצרת חקלאית ולכן, האפליה והבעיה של העוסקים בחקלאות קיימת. מה הפתרון לגבי - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

השאלה היא אם אתם מבקשים שזה יחול גם על - - -

 << דובר >> אפרת ורד: << דובר >>   

אנחנו מבקשים הבהרה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו נבהיר את זה כשנגיע לסעיפים שיעסקו בתוספת השנייה א' וזה גם בנוסח יהיה כתוב שמדובר בעניינים שנוגעים למזון וגם באותם עניינים כמו האריזות. עכשיו אתם אומרים שאתם רוצים שגם ה-feed יהיה שם? אני מנסה להבין מה הכיוון שלכם. 

 << דובר >> אפרת ורד: << דובר >>   

לא, זה לא קשור ל-feed.

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

אני אסביר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל השאלה היא אם זה נוגע לעניין עכשיו. פנינה אומרת "אנחנו מבהירים לבקשת היצרנים כי הם חששו שאולי אנחנו מדברים גם על עוד דברים שמעבר למזון אז לא, אנחנו רק במזון".

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

אני רוצה לדבר בשם התעשיינים ואני אסביר. אני אקח את העגבנייה שמגדלים אותה בשביל לעשות ממנה קטשופ. בשטח הגידול חל עליה הדין הישראלי, ברגע שהיא עוברת את שער המפעל אז יחול עליה הדין האירופי.

 אם המגדל של אותה עגבנייה השתמש בחומר הדברה שהוא אסור לשימוש באירופה אז ייפסלו את העגבנייה הזאת והחקלאי לא יוכל לגדל וגם לא יהיה טעם שהמפעל הזה יתקיים כי אף אחד לא ייבא עגבניות לתעשייה מחוץ לארץ. לכן, זה לא יכול להיות. גם לגבי החומרים שבאים במגע עם מזון. מה זה הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, כמובן שכשאנחנו נגיע לזה אנחנו נדבר על זה.

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

יין, אריזות וכל הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כשאנחנו נגיע לתוספת השנייה אנחנו נתעכב על זה, כמובן. 

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

זה לא ייתכן בלי שתהייה הבהרה ברורה של העניין הזה והסיכום הזה לא מקובל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אורי, כשאנחנו נגיע לתוספת השנייה, אנחנו ניגע בכל אחד מהפרמטרים האלה - - -

 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

אבל היא מדברת על התוספת השנייה. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, אני רוצה להתייחס כי דיברו בשם התעשייה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מיד אתן לכם. כמובן שאנחנו נתעכב על כל סעיף וסעיף וניגע בו. 


 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

סליחה, אני רוצה לתת דוגמה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

 דקה, ליאור ידבר ואחרי זה אתה. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני באתי מאוד מוכן ומדויק כי חששתי מהסיטואציה הזאת. ברשותך, אני איצמד למה שכתבתי כדי לחדד את מה שנאמר ולא אדבר בעל פה כהרגלי.

אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה, אנחנו מודים לוועדה, למשרד הבריאות ולצוות של פינה על המאמץ ושיתוף הפעולה. במעשים ניכר כי חשוב עניין התעשייה אבל עוד יותר עניין החקלאות. אנחנו אכן הסכמנו לפשרה בעניין הניסוח הנוכחי, אור לכך שהובטח לנו בפגישה שהייתה אתמול וגם לאורך כל הדרך, שכבר במעשה החקיקה הנוכחי יוסדר עניין הממשק בין החקלאות הישראלית והתעשייה הישראלית מחד ומאידך, בעבר הובטח שתישמר היכולת החופשית של התעשייה לרכוש ולהשתמש בחומרי גלם ואריזות מהעולם כולו עד להחלטת הוועדה המייעצת שתידון בעניין.

חובתי הציבורית להבהיר כי מבחינתנו הוראת שעה זו היא הרע במיעוטו. בעוד יבואנים יוכלו ליישם מיידית את הנחיית החוק, לחלקה העיקרי של התעשייה ייקח אולי שנים. לא זאת גם זאת אדוני, אנו, תעשייני המזון הישראליים, עם מוזר. אנחנו אופטימיים נצחיים וחוששים כל יום שהרי אנחנו עוסקים 7, 24 במזון אותו צורכת מדינת ישראל יום ביומו. אדוני, אנו חוששים ממצב בו תמהיל רכיבי המוצרים ישתנה כחוק ולאו דווקא לטובה. 

לכן, בקשתנו ממך אדוני – כאשר נגיע לסעיף, כמובן – נקבע כי הוראת השעה בהקשר זה, לא תהיה חמש שנים אלא לעמדתנו, הרבה פחות, דהיינו שנה ובכל מקרה לא יותר משנתיים. כך תוכלו אתם פה בבית המחוקקים של ישראל לבחון את התוצאות של הרפורמה ואם חלילה וחס חששותיי או חששותינו יוכחו כנכונים, נוכל לתקן את שדרוש תיקון.

 לסיכום, אני אגיד עוד משפט אחד. זה ברור לנו כשמש שההסכמה שלנו כפופה להסדר שיהיה, בהנחה שהוא יהיה, בנושא של חומרי גלם לתעשייה ושנוכל להשתמש בחקלאות מקומית. אני לא מאמין שסוף הדרך תהיה במצב שבו זה לא יקרה. אני פשוט לא יכול לקבל את זה ואני בטוח שזה יקרה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. כן, מה השם בבקשה?

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

שמואל לויט מנכ"ל המועצה לענף הלול. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שלום וברכה אדוני, בבקשה.

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

שלום. אני רוצה לתת דוגמה קונקרטית. יש מפעלי מזון ומפעלי בשר שקיבלו היתר לייצא לאירופה ולייצא לארצות הברית. המפעלים האלה עומדים בדרישות החמורות ביותר של מי שמייצא לאירופה ולארצות הברית לאורך השנים. השירותים הווטרינריים של האירופאים ושל האמריקאים לא עושים את זה - - - ואחת לשנתיים הם שולחים משלחת כדי לבדוק שגם המפעל וגם השירותים הווטרינריים עומדים בכל הליכי הבקרה שנדרשים מהם.

בלי לנקוב בשמות, אחד המפעלים שמייצר, כמובן קולט עופות מהמגדלים שכפופים למה שנקרא, ההוראות הישראליות אבל דרך ברגע שהתעשייה תידרש, זה יחיל את הדרישה על המגדלים וזה דבר שהוא לא בר ביצוע.

בהיבט הכללי, אני גם לא מבין את החתירה לרוץ אחרי אימוץ ההוראות האירופיות ולא האמריקאיות, הן שונות אחת מהשנייה. האירופאיות שללו עכשיו את היתר הייצוא לאירופה בגין ביקורת שהייתה לפני ארבע שנים אבל אתם שבאירועים הנוכחיים - - - אני לא הייתי שש לתת לנורבגים ולספרדים לקבוע את ההשלכות של מה שקורה במזון אצלנו. 

הריצה המטורפת אחרי אירופה לא לחלוטין ברורה לי ועם כל ההבנות שניסו להגיע אליהן, היא יוצרת בעיה גדולה אצל המגדלים שלא ניתן לפתור אותה ככה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. אביב. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אוסיף רק דבר אחד. חלק מהדברים שאנחנו דייקנו אתמול בנוסח זה שמדובר פר מוצר או פר מזון ולא על הדרישות מכלל הפעילות של המפעל, שזה היה אחד החששות שלנו אז חשוב לי לציין את זה גם פה לפרוטוקול. תודה לשירות המזון הארצי על זה. ליאור ציין דברים נוספים ובהמשך אנחנו גם נדבר על ועדה מייעצת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כמובן. פרופסור טליה אינהורן היא אחרונת הדוברים ואז אנחנו עוברים ליועצת המשפטית. בבקשה. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אני רק רוצה להעיר שבאמת אין לכך דוגמה ויש בעיה קשה לאמץ חקיקה של גוף אחר שאין לנו שום השפעה על התוכן שלו. למה אני מתכוונת? למשל, צרפת נתקלה לאחרונה בבעיה קשה והיא מאבדת מזון אז היא פנתה למוסדות האיחוד והם נתנו לה הקלות גדולות בסימון, תוקף וכן הלאה כי לה יש בעיה. לישראל אין למי לפנות. 

הסתכלתי גם בוועדה המייעצת. זאת צריכה להיות ועדה מייעצת מקצועית מטעם הגופים השונים, שנציגם ממונים ע"י הגופים המתאימים והכל צריך להיות מתורגם לעברית. שם הם מתרגמים ליוונית פורטוגזית וכן הלאה. פה, הכול חייב להיות בעברית פה ושיהיה לנו מנגנון בקרה על כל דבר שאנחנו מקבלים. כלומר, כשהם יעשו שינויים, צריך שזה לא אוטומטית יחול אצלנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מאה אחוז. אני חושב שהזכרת את זה גם בדיון הקודם.

 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

כן אבל לא באופן הזה כי כל פעם מתחדד אצלי איפה נמצאת הבעיה. הסתכלתי בוועדה המייעצת שיש בה נציגי ציבור - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו נגיע לזה ונדבר על זה, כמובן.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אבל בכל מקרה צריך שיהיה מנגנון בקרה כדי שהתיקונים לא יאומצו אוטומטית אלא תשהיה לנו ביקרות עליהם ואפשרות - - - .

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

 כשאנחנו נגיע לנושא הוועדה המייעצת אני אאפשר לך שוב לדבר על הנושא הזה, כמובן.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר גמור. גברתי היעצת המשפטית, אני אבקש שתקראי את התיקונים אליהם דיברנו ואז נמשיך מאיפה שעצרנו. 

 << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >>   

באיזה סעיף אנחנו?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו הגענו לסעיף 115 ובעקבות הדיון הקודם היו כמה תיקונים. אני אתחיל מעמוד 5 בנוסח שלפניכם. עלתה הערה אחת בה ביקשתם אם אפשר יהיה להתייחס בין המסמכים גם למסמכים שעליהם על סמך אותם מסמכים אדם נרשם כיבואן נאות אבל עברנו וראינו שיש כמה וכמה הוראות שמאפשרות על סמך - - - 

בסעיף 114 יש אפשרות לשלול את התעודה של היבואן הנאות, הוא יכול להיחשב מפר אמון ויש עיצום כספי על אי-עמידה בתוכנית אז אי-עמידה במסמכים עומדת גם כן נגד היבואן ולא רק כנגד היצרן, כמו החשש שעלה. 


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

איך הוא נחשב למפר אמון אם זה לא נכלל בסעיף 58? זה הסעיף שדיברנו עליו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה נכלל כי בסעיף 58 הוא נחשב למפר אמון. את אומרת שזה לא אחד מהמסמכים?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בדיוק, זה לא אחד מהמסמכים שמופיעים בסעיף 58, לכן העליתי את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סליחה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

נעה, הוא לא צריך להיות מפר אמון, כבר אמרנו על זה. מי שלא עומד ביבואן הנאות יוצא מהמסלול, מתבטלת לו תעודת רישום היבואן נאות וחלות עליו כל רשימת הכללים שחלים על ביטול רישום יבואן. לכן, אין צורך בכפילות של מפר אמון. מפר אמון זו נורמה הרבה יותר נמוכה בה אתה נענש בתוך המסלול. ברגע שיש לך הפרה, אתה לגמרי יוצא מהמסלול. 

שרון גם הפנתה את תשומת ליבי לכך שיש הפרה לפי 54א שמפנה לסעיף 115 ולכן יש פה עניין מעגלי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש מעגל, תודה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אז תקריאי את הנוסח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רגע, בסעיף 79(ד) יש לנו תיקון קטן באותו עמוד 5 שבפניכם. בסעיף 79(ד) אנחנו נתקן גם את הרישה כדי שיהיה ברור שמדובר שם ביבואן הנאות, זה כמובן אותו יבואן נאות במסלול האירופי שהסעיף פה עוסק בו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

את צריכה להקריא את זה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה מופיע פה בפסקה אחת, ברישה אחרי היבואן, "יבואן נאות". תיקון נוסף שביקשתם היה לגבי החשבונית מכירה וקנייה, זה מופיע בעמוד 6 שלפניכם.  מה שאנחנו מציעים זה שיהיה כתוב בנוסח "חשבונית מכירה או קנייה על ידי יצרן או משווק במדינה באיחוד האירופי לשם ייצור או שיווק במדינה באיחוד האירופי, לפי העניין, או על ידי יבואן המייבא מזון אליה למדינה באיחוד האירופי לשם שיווקו בה". זאת אומרת, תהייה את ההדגשה שאנחנו מדברים על השיווק במסלול האירופי. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

גל ברנס מאגף תקציבים. אני רוצה להתייחס כי אנחנו מתקנים סעיף שמעולם לא הייתה בו בעיה ויכול להיות שאנחנו מייצרים בעיה בלי לדעת. כל הרציונל היה שלא יתחשבו בחשבונית לישראל אז במקום להתחיל לכתוב מה בדיוק החשבונית הזאת עושה, עדיף פשוט לכתוב שזאת לא חשבונית לישראל ולסיים את העניין בזה. אפשר להגיד "חשבונית מכירה, למעט חשבונית שבין היבואן הישראלי לספק באירופה".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אם זו חשבונית של משווק במדינה באיחוד האירופי או - - - אתה אומר שאם זה יצרן - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אם זה באירופה אז הכול בסדר כי אף אחד לא יודע אם זה לשם ייצור או שיווק וזה בכלל לא כתוב בחשבונית. אלו דברים קטנים שלא מין העניין ואחרי זה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי, למישהו יש בעיה עם זה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדוני, זה עושה שכל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מה שגל אומר זה לכתוב למעט אם זו חשבונית - - -


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>  

צריך לחשוב אם זה כולל גם חשבונית מאירופה אל מחוץ לאירופה ולא לישראל. תראי שזה סוגר לך את המעגל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זהו, אני חושבת שזה כן משאיר בעיה אם אנחנו מדברים על קנייה מאת ייצרן. זאת אומרת, חשבונית מכירה של ייצרן שהוא אמנם ייצר - - -


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

מחוץ לישראל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, הוא ייצר באיחוד האירופי אבל הוא ייצר באיחוד האירופי לצורך העברה לאפריקה או לאסיה.


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לקנדה.


 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אבל הוא ייצר באיחוד האירופי. עד היום זאת לא הייתה בעיה, מלכתחילה. אם יום אחד נגלה שזאת בעיה אז אפשר יהיה לתקן אבל אני לא חושב שמישהו ניסה להביא חשבוניות לא תקינות. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

לא, רגע. ייצור באירופה לאפריקה, לא מחייב את היצרן האירופאי לעמוד בדין האירופי בדיוק כמו אם אני רוצה לייצר לארצות הברית פה בישראל, אני חייב לעמוד בדין האמריקאי. בואו נהיה זהירים. 


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

הוסיפו את הניואנס הזה בכמה סעיפים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

גל, אם זה לא קריטי אז אנחנו נשאיר את הנוסח ככה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה שהנוסח כרגע הוא ככה זה קריטי כי אנחנו לא יודעים מה הוא אומר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

למה? 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

כולם יודעים מה הוא אומר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אף אחד פה בחדר, למעט - - - לדעתי, אף אחד פה לא מייבא מזון למדינת ישראל. אתה צריך לפנות עכשיו לספק שלך בחו"ל ולהתחיל לבקש ממנו כל דברים ואנשים נוטים להיות פורמליסטים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה? ליאור מייבא.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אני מייבא.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ליאור היחיד שמייבא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז הוא יכול להגיד. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

בסדר אבל יש עוד כמה אלפי יבואנים בישראל. אנחנו לא מכירים את ה"פורמליסטיקה" ואם עכשיו הספק יסכים להגיד לו שזה לשם ייצור או שיווק או כל מיני דברים כאלה. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >> 

זאת חשבונית.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

גל, אנחנו חושבים שליאור צודק. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

בסדר, אבל אי אפשר להכניס סעיף כזה תוך כדי - - - עד עכשיו, כל סעיף שכתבנו בנוסח שנגע למשהו שהיה צריך לדעת מחו"ל אז וידאנו עם הרבה יבואנים שפנו להרבה ספקים בחו"ל ווידאו שהדבר הזה באמת אפשרי כי אחרת אנחנו בצורה שהיא לא מן העניין פוגעים בכל התהליך הזה.

 עלתה בעיה מאוד מדויקת והיא שאנחנו לא רוצים את אותה חשבונית שבין ישראל לאירופה. הבעיה הזאת לא התגלתה עד היום כבעיה והסעיף הזה בתוקף כבר שלוש שנים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

או מאירופה לאפריקה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני חושב שכדאי למקד את הבעיה ולא להוסיף כי עכשיו זה בצורה פוזיטיבית. אם רוצים למעט דברים אז עדיף להגיד מה רוצים למעט ולא להוסיף.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אפשר למעט.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אביב, אפשר למעט וזהו. 


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אפשר למעט את שני הדברים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אפשר להגיד "למעט ייצור מחוץ לאירופה". 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני, יש לי רק הערה אחת. נאמר פה במהלך הדיון כמה פעמים "התייעצנו עם יבואנים". ראוי ונכון להתייעץ בעניין הזה גם עם יצרנים שמייבאים חומרי גלם. זאת הערה בונה על הקשר עם - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נרשם לפרוטוקול. הלאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו מתקנים את זה ל-"למעט לשם ייצוא מחוץ לאירופה". בסעיף 9 - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה מחוץ לאירופה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נא לא להפריע. איפה את?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו בעמוד 7 בסעיף 9 פסקה אחת "ובלבד שביצע את הבדיקה".

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

יש לי כאן הערה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בבקשה, רז. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

רז מלשכת המסחר. יש לי שתי הערות על סעיף 96. אני מבקש למחוק משהו במשפט שמתחיל ככה "על אף האמור בסעיף קטן (א) יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי". אני דיבתי עם הנציגים של משרד הבריאות ואני מקווה שהם יאשרו כן שבאמת אפשר למחוק את המילים על כל שזה מוגבל רק למסלול האירופי. 

כל יבואן נאות יכול להשתמש בחלופה הזאת, זו חלופה מחמירה שמצריכה תעודות בדיקה ולכן אנחנו מבקשים את המחיקה הזאת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתה מבקש שלא יהיה כתוב במסלול האירופי? 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כל יבואן נאות, גם אם הוא לא עושה את הייבוא במסלול האירופי יוכל - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה מקובל על משרד הבריאות?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רגע, זה 96(א)(1)?


 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן, אבל בואו נקריא אותו. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

מה שאני אומר זה "על אף האמור בסעיף קטן (א) יבואן נאות רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור ובלבד" - - - כאן יש לי הערה נוספת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, זה מקובל?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, אם זה מקובל על משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

פנינה אמרה שזה מקובל. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רגע, רשאי שלא לבצע - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

"רשאי שלא לבצע בדיקה כאמור ובלבד שביצע את הבדיקה של המזון שבמשלוח בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע לפי סעיף 115(א)(1);".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה אתה רוצה להעיר על זה?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זה היה בלשון עתיד, תיקנתם את זה ללשון עבר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

בפועל, חלק מהבדיקות ייעשו קודם, חלק מהבדיקות ייעשו למשלוח הספציפי וחלק ייעשו לעתידיות אז מה שאנחנו מציעים זה להפוך את זה להווה, "ובלבד שהוא מבצע את הבדיקה של המזון בהתאם לתוכנית בקרה". זה מה שאמור לקרות. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

בעקרון, אנחנו מסכימים אבל אנחנו רק צריכים למעט את כאן את המזונות לתינוקות ואת - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

את הרגישים, בכלל. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

את הרגישים שלא מותאמים במסלול האירופי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

השאלה היא למה לא כל הרגישים. בדיון הקודם, אמרתם שאתם רוצים להשוות את - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, אני צריכה לבדוק את זה. לבשר ולמזון לתינוקות - - - שהסעיף הזה לא יחול על מזון לתינוקות. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

או-קיי, רק מזון לתינוקות?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא. יש עוד - - - אנחנו צריכים לבדוק. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא כל התוספת ל-12.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אתם רוצים להחריג את תוספת 12 או שזה בכלל לא מתאים למזון רגיש? פנינה, בדיון הקודם את הסברתם שיש הבדל בין המזון הרגיש לבין המזון הרגיל. הטענה הייתה חזקה לגבי המזון הרגיל כי הוא אומר "יש לנו תוכנית בטיחות" - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא, הטענה היא בהחלט גם למזון הרגיש. הרבה מזון רגיש מביאים גם במסלול האירופי. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו יכולים להסכים לזה רק על המזון הרגיל, אני לא יכולה להסכים לזה על המזון שמוחרג בתוספת ה-12. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

למה?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כי שם יש מזון לתינוקות ובשר. 


 << דובר >> ד"ר זיווה חממא: << דובר >>   

אם זה לא מותר במסלול האירופי - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

להכול יהיו בדיקות לפי התוכנית בקרה שנעשה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למה צריך למעט את זה? אנחנו יודעים - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא נכון. לא מוותרים להם על הבקרה ביבוא, לא מוותרים להם על האישור המוקדם. זיווה, זה ממש לא נכון. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רז, בכל מקרה, זאת הייתה הכוונה מלכתחילה. בסדר?


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>  

אני רוצה שזה יהיה רק למזון הרגיל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מצבו לא אמור להיות טוב מאשר היבואן במסלול האירופי. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זה לא יותר טוב. אני לא רוצה שזה יהיה יותר טוב, אני רוצה שזה יהיה אותו דבר. אני לא מבקש שיהיה יותר טוב.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היבואן במסלול האירופי לא מתייחס למוצרים שהם בתוספת. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

היבואן במסלול האירופי מקבל שתי הטבות עצומות שהיבואן שלא במסלול האירופי לא מקבל, הוא גם לא צריך אישור מוקדם והוא גם לא צריך לבקש כל פעם שחרור. זה משהו אחר. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רז, זה יכול לחול על המזון רגיל, על המזון בתופסת ה-12 זה לא יחול.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

בסדר, אנחנו נבקש לדבר גם על זה כי זה משהו שהוא באמת מאוד חשוב מבחינתנו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה המשמעות של המסלול האירופי. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

המסלול האירופי מבטל את האישור המוקדם ומבטל את - - - מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תדברו על זה בינכם מחוץ לשעות הוועדה ותנסו להגיע לאיזושהי הסכמה או הבנה, אם לא תגיעו אז אני אכריע בסוף.  

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בפסקה 2 יש שינוי נוסח. אנחנו עושים תיקון בסיפה של סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) אומר איך צריך לשמור את המסמכים ובסופו תבוא איזושהי הוראה חריגה "אולם יבואן נאות" ואז נוריד את המילים "המייבא מזון במסלול האירופי", בהתאמה לתיקון שדיברת עליו בסעיף (א). 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

"ישמור את תוצאות הבדיקות שאותן ביצע בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בסעיף קטן (א)(1)". זה תיקון נוסח. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

רגע, אנחנו ב-96(א)?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

96(ב). את רצית להתייחס לנושא של "ביצע" או "מבצע" בפועל. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

קרן רוט ממשרד המשפטים.  זאת התפלפלות משפטית אבל השינוי נעשה כי יש איזושהי דרישה מיבואן המזון לעשות בדיקה לאצוות שבמשלוח. בשביל לקבל את הפטור מהבדיקה, הוא צריך להראות שהוא ביצע משהו אחר במקום כי אחרת אין לדעת מה סד הזמנים שהוא אמור לעמוד בו ביחס לכל אחת מהבדיקות. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא, זה מוגדר היטב בתוכנית הבקרה שלו, שהוא חייב לשמור לצד הבדיקות שהוא שומר.

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

לא, אלו בדיקות שהוא שומר. זה השמירה של הבדיקות.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כן, נכון. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אני שואלת מתי הוא מבצע הלכה למעשה את הבדיקה?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הבדיקה היא לפי התוכנית, התוכנית אומרת שאת המיקרו-ביולוגיה אני בודק במשלוח הזה, את המזהמים במשלוח הזה וכן הלאה. זאת המשמעות של תוכנית הבקרה, אני מגדיר מראש את מה אני בודק ומתי. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה לפי התוכנית. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אתם יודעים מתי לבדוק את זה? 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה לא קשור לפיקוח שלנו. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

זה מקובל עלייך לעשות את זה בזמן הווה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני חושבת שמבצע - - - הוא אומר לפי התוכנית.

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

טוב. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רז, אני מציעה שאנחנו נדבר על הכול בנפרד ולא על רגל אחת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, רק הניסוח בלשון עבר או הווה אפשר לתקן עכשיו. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

את זה אפשר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר, על זה דיברנו עכשיו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

"ובלבד שהוא מבצע את הבדיקה של המזון בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר, הפכנו את הסעיף כולו ללשון הווה. בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

קראנו את שני חלקיו של סעיף 115 ועכשיו אנחנו מגיעים לתיקון בסעיף 133 ואנחנו נמצאים בתוך ההגדרה של העברת מזון".


	תיקון סעיף 133
	13.
	בסעיף 133 לחוק העיקרי, בהגדרה "העברת מזון", בפסקה (4) אחרי "העברת מזון" יבוא "שמתבצעת רק".




	זאת אומרת, העברת מזון שעליה חלות כל חובות העקיבות היא העברת מזון למעט הרשימה שיש באותו סעיף ואחת מההחרגות היא העברת מזון שמתבצעת רק מחוץ לישראל אל יבואן במסגרת יבוא. זה אחד החריגים. מה חשבתם לחדד פה בהברה "רק למטרה הזאת"? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רצינו לשמור ולהבהיר את נושא החשיבות של העקיבות ועשינו את זה במקביל גם בתיקון של סעיף 54א. זה כדי לבוא ולהגיד שכל סעיף העקיבות לא גורע מכך - - - הסעיף הזה לא חל על עקיבות של יבואן אחורה אבל זה חל על יבואן קידמה ולכן היה לנו חשוב שהפטור לגבי זה לא חל על היבואן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זאת אומרת שהספק לא צריך לשמור את המסמכים שהוא מכר בשביל היבואן לצורך הבאה לישראל אבל היבואן עצמו צריך לשמור את המסמכים שאותם הוא קיבל כדי להראות שהוא קיבל את הדברים מהספק. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, יש כאן עוד שלושה סעיפים אבל ברשותך, אני מציע שנדלג עליהם כרגע כי הם לא רק ליבואן ונתקדם לסעיפים שהם רק ליבואן. 

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

אפשר לשאול שאלה? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

דן סלומון מארגון הצליאק. יש נקודה אחת שהתחלתי להעלות אותה פה אבל עוד לא דיברתי עם שירות המזון. אין ייבוא מקביל למוצרים ללא גלוטן. כלומר, אין תחרות. אם יש לי מוצר אחד לדוגמה, פסטה אז רק היבואן הרשמי יכול להביא אותו, יבואן אחר לא יכול להביא אותו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה?

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

אין ייבוא מקביל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה?

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

אני אסביר. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

את זה החוק אמור לפתור.

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

לא, שנייה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לגבי כל המזונות, לא רק ללא גלוטן. 

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

מה שמבקשים מהיבואן הרשמי זה כל הבדיקות, את ה-GMP, את ה-ISO 22,000, את כל בדיקות המעבדה. את כל התיק שאתם מבקשים, הוא נותן רק ליבואן הרשמי, הוא לא נותן את זה לשום יבואן אחר.

איך אנחנו פותרים את הסוגייה הזאת, עם כל הרפורמה הזאת, כדי שגם יבואן אחר יוכל להביא מוצרים ללא גלוטן בייבוא מקביל. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זאת הרפורמה. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זאת הרפורמה. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כל מה שהרפורמה הזאת עושה זה לנתק את הקשר עם היצרן ולכתוב במפורש מה עוד אותו יבואן צריך במסלול האירופי. אם זה משווק באירופה, אתה יכול להביא את זה ממי שאתה רוצה, בתנאי שאתה מנהל את הסיכונים ביחס למי שאתה מביא ממנו את המוצר. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בשביל זה אנחנו יושבים פה. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה אומר - - - אתה צריך לבצע את הבדיקות בעצמך, אם אין לך בדיקות - - -

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

סליחה, לא הבנתי את זה. אם יש לי משווק באירופה שמייצר את אותו מוצר, אם אני עושה למוצר הזה את הבדיקות - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אתה לא צריך להיות יבואן בלעדי, אתה יכול ללכת ולקנות את זה מספק ביניים ואז לנהל את הסיכון בעצמך.

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

היבואן?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

היבואן מבצע בדיקות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, תרחיבו איתו אחרי זה. זה בא לידי ביטוי פה בחוק. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זו בעצם הרפורמה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה חלק מהמטרות המרכזיות של החוק. בבקשה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סעיף 14 מתקן את סעיף 170, אלו סעיפים שעוסקים במזון באופן כללי וזה התיקון שנעשה פה. 
 

	תיקון סעיף 170
	14.
	בסעיף 170(א) לחוק העיקרי, במקום "שירותי" יבוא "חטיבת" ואחרי "במשרד הבריאות" יבוא "או מי שהוא הסמיכו".




אתם רוצים להסביר מה השינויים? נראה לי שזה יותר נוגע בשינויים מבניים אצלכם. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן, זה לבקשתה של ד"ר שרון אלרואי, ראש חטיבת בריאות הציבור שהיא הגורם שמכיר במעבדות לבצע בדיקות של מזון. יש פה שינוי סמנטי של שם היחידה ובמהות, זה כדי שהיא תוכל להסמיך מטעמה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, זה לא מהותי. זה חצי טכני, נכון?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	תיקון סעיף 173
	15.
	בסעיף 173(ב) לחוק העיקרי, במקום "נמסרו" יבוא "נשלחו", והמילים "בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות" – יימחקו.



 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה לא תיקון טכני. זה נכון לנו בעיקר כי היום התעודה משמשת כראייה לצורך הטלת עיצומים וככול שמישהו לא הולך לקחת את הדואר בדואר רשום - - - התהליכים כבר עברו מהעולם ואנחנו רוצים לעשות הכול בצורה מקוונת ולהשוות את זה לסעיפים אחרים שקיימים אצלנו בחוק. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה נוגע לתעודת הבדיקה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

רגע, חייבים אישור מסירה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה אומר לשלוח את תעודת הבדיקה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה מקוון.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בתוך 21 ימים. לא אמרתם איך לשלוח אבל זה בטח לא בדואר רשום. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, אנחנו שולחים את זה בדרך מקוונת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה צריך להיות כתוב כאן בסעיף.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל זה לא כתוב בתוך הסעיף. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו כבר נשמע את הרציונל ואז ניתן לכם להתייחס. צריך להיות כתוב פה שזה מקוון או שיש סעיף אחר שמדבר על צורת השליחה?  

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא כתבתם, כתבתם פשוט "נשלחו" בצורה שלא מבהירה מה הדרך לעשות את זה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו יכולים להוסיף "בצורה מקוונת".


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

גם זה לא טוב, הם לא ישלחו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לאן?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לכתובת של - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תחליטו בינכם שם. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

לגבי "נשלחו", אנחנו יודעים שלפעמים שולחים וזה הולך לאוויר. חייבת להיות דרך לקבל אישור שהדבר באמת הגיע לתעודתו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

היא שואלת שאלה טובה.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אי-אפשר סתם לכתוב "נשלחו" אלא צריך שבאמת יתקבל אישור הם נמסרו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי. דיברנו קצת על הנושא של איך האתר יעבוד.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

למשרד הבריאות יש תקנות בדבר מסירת ממצאים והתקנות האלה מסבירות את כל הפרוצדורה ולמי שולחים. לא שולחים באוויר עם יונת דואר, שולחים לאדם שעוסק במזון הרלוונטי שאצלו נדגמה ונמצאה חריגה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אנחנו מדברים פה על תעודת בדיקה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הוא קיבל. העוסק במזון בא אלייך ואומר "הנה, קיבלתי תעודת בדיקה שנתנה מעבדה מוכרת", נכון?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז זה בעצם בינו לבין - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

היום כתוב בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות ואנחנו רוצים להגיד שאת הדרך האחרת השר קבע בתקנות אבל להוריד את הסעיף "בדואר רשום", זה מה שאנחנו מבקשים. 

 << דובר >> 
 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

זה בסדר אבל עדיין צריך שיהיה רשום "שנמסרו", לא "שנשלחו".   

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

צריך לזכור מי מציג את תעודת הבדיקה. כשבא עוסק במזון ומציג תעודת בדיקה, רוצים לראות שהיא נשלחה אליו מהמעבדה המוכרת, נכון? זאת הפרוצדורה. אנחנו מדברים על ההליך של תעודת הבדיקה של מזון שנתנה מעבדה מוכרת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מרגיש שמתעקשים פה ואנחנו מסתובבים סביב דברים. ליאור או אביב, רציתם להגיד משהו? ויתרתם? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, לא. ויתרתם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יופי. אפשר להמשיך? 


 << דובר >> אורי דורמן: << דובר >>   

צריך להעביר את זה, חייבים להרעיל את מדינת ישראל.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אני אנסה להתייחס. אדוני היושב-ראש, כולנו רוצים להיות במקום שבו כאשר שולחים לך משהו מאיזשהו מקום ובוודאי כשזה רשמי, יש איזשהו אסמכתא או הוכחה. יש פרוצדורה. למיטב ידעתי, על פי חוק, גם אם אתה לא לוקח דואר רשום, זה נחשב שהוא התקבל כי אחר כך יש פרוצדורות מסוימות על סמך הדבר הזה. 

גם אם אנחנו עוברים לאונליין אז עדיין צריך שיהיה ברור לאיזה אונליין ולא סתם ככה להגיד באוויר "אונליין".  זה מה שאני חושב.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

סליחה, יש תקנות שמסדירות - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זה ממש משפטי. אולי רוית רוצה להתייחס. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

יש פה תקנות שיש בהן דרך שבה עוברים היום ואנחנו רוצים להמיר את זה, במקום דואר רשום זה יבוא למייל. 

 << דובר >> 
 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

זה בסדר.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

באותן תקנות מצוינת הכתובת הרשומה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

פנינה, אפשר בבקשה להוסיף "בהתאם לתקנות שנקבעו"?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מצוין. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, לא תקנות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא יודע, זה תקנות? מה זה?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

היום, כל המערכת שלנו מסובבת על פורטל.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

איך זה נקבע? איפה זה נקבע? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

באנלוגיה, זה כמו שאני אבוא ואגיד "תגיש לי את התוכנית בטיחות מזון עצמית בדואר רשום". אי-אפשר שהרגולטור יקבל - - -


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אין בעיה, איפה זה נקבע? 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

באמצעות הפורטל זה בסדר. אדוני, ההבהרה של פנינה מצוינת. הכול בסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני רק רוצה להבין את הסיטואציה. שירות המזון לקח דגימה והוא מעביר אותה לבדיקת מעבדה. המעבדה הזאת שולחת ישירות לעוסק במזון או שאתם שולחים לעוסק במזון? מי שולח? זה משהו שאולי לא כל כך ברור פה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה לא ברור פה כי זה לא חלק מהעניין. יש לנו שתי פרוצדורות ואם רוצים אנחנו רגע נעצור ונסביר. הדיגומים יכולים לבוא בשני אופנים. יש דגימה שמפקח דוגם ואז גם משרד הבריאות וגם העוסק במזון מקבלים אותה, כי אנחנו ממלאים טפסים ונשלח טופס נטילה למעבדה והיבואן או היצרן מקבלים עותק מאותו טופס. המעבדה שולחת את זה לשנינו, גם ליצרן וגם לרגולטור. הרגולטור עובר על הדגימה ורואה שיש כאן חריגה אז הוא מבקש את ההתייחסות שלו על חריגת ממצאים. 

ההודעה "נמצאה פה  חריגה, אנא התייחסותך", כדי לתת לו את ההזדמנות לטעון, הייתה הודעה בדואר רשום. כיום, כל המערכת של שירות המזון עברה להיות מקוונת. יש פורטל וכשיצרן מגיש אלינו תוכניות, אנחנו מחזירים לו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אז בואו נוסיף את המילים "באופן מקוון" וזהו. נשלחו באופן מקוון זה הנוסח, תודה רבה. הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסעיף הבא היה צריך להיות הסעיף שלפני כן. 


	תיקון סעיף 169
	15א.
	בסעיף 169 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: 

(ב) המנהל רשאי לדרוש ביצוע בדיקות במעבדה בישראל או במעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור בסעיפים 42(ב) או 52(ב)(2) לצורך בדיקת המזון; היצרן או היבואן של המזון, לפי העניין, יישא בהוצאות הבדיקה וישלמן במישרין למעבדה, בין אם נטל בעצמו את הדגימה לפי דרישת המנהל ובין אם היא ניטלה בידי מפקח."




כיום, הסעיף הזה נמצא בתקנות ואתם הצעתם לכלול אותו פה בחוק. זה חלק מהעניין שבחוק תהיה העברה להוראות האירופיות ולא יישארו דברים  בתקנות בישראל.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם אני לא טועה, הוא נמצא בתקנות רק לעניין סימון ועכשיו מרחיבים אותו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן אבל מכיוון שכל רגולציית הסימון תאומץ אז אין טעם להשאיר את התקנות האלה עם אותה הוראה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני רק אגיד שחוץ מסימון, זה גם היה בייבוא. יש תקנה בייבוא שעוסקת בזה ואנחנו נבטל אותה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אפשר להמשיך?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון סעיף 256
	16.
	בסעיף 256(ב) לחוק העיקרי –

(1) בפסקה 24(א) במקום "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)" יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(1);".


(2) בפסקה 24(ב), במקום "בניגוד להוראות סעיף 54א(א) יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(4)

(3) בפסקה 27 –

(1) אחרי פסקת משנה (ב1) יבוא:

"(ב2) בסעיף 3 בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77(א);";

(2) בפסקת משנה (ג1) במקום "בסעיפים (3) ו-(5)" יבוא "בסעיף (5)".




 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איך אני אמור להבין מה זה מה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עכשיו מסבירים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כל התיקונים הם בסעיף 256, שהוא סעיף העונשין שלנו. הסעיף הזה קובע עבירות. אנחנו עבור על התיקונים אחד, אחד.  התיקון הראשון בפסקה 1 מדבר על תיקון לסעיף 24(א). מקודם היינו בסעיף 54א ועכשיו אנחנו ב54א(1). אנחנו פשוט מדייקים את ההפניה  בצורה הכי מפורשת. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

את רוצה שאני אגיד על זה מילה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

התיקונים של העבריות בסעיף 54א(א) אלו בעצם תיקונים שנבעו כתוצאה מהפירוק של סעיף 54א כשפירקנו אותו לארבעה סעיפי משנה. גם העבירה שקבוע עכשיו בסעיף הקטן (1) וגם ב-(2) תחת סעיף 16, זאת אומרת התיקונים שעשינו ל54א(א)(1) ו-54א(א)(4), אלו עבירות שכבר היו קיימות היום בחוק ואנחנו רק דייקנו את זה בגלל הפירוק של סעיף 54. אין במובן הזה שום הבדל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר גמור, זה דיוק של נוסח. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

נכון, בגלל ששינינו את המבנה של סעיף 54א(א). 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אחרי זה, בפסקה 27 יש את התחייבות היבואן - - -

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

פה הכנסנו עבירה שהיא המקבילה לעבירה שיש לנו ליבואן הנאות. אם כבר היום יש ליבואן הנאות עבירה שנוגעת להצהרה בפרט 5 בתוספת השלישית א' אז הכנסנו את אותו הדבר בדיוק גם ליבואן הרגיל. זה כמו שזה מופיע לו בתוספת השלישית, זה אותו דבר, זאת הקבלה.  

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

העבירה היא מייבא מזון שהוא מסר לגביו פרטים לא נכונים באחד מהמסמכים האלה ואז יש הפנייה למסמך ההתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77(א). 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

התוספת זאת התוספת עם ההתחייבות שזה משווק כדין?

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

לא, זה "קיבלתי מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן אותי במקרה שיוודע לו על הודעה בציבור על פגם במזון". זה ליבואן רגיל, זה לא ליבואן נאות. המקבילה לזה נמצאת בתוספת השלישית א', בהתחייבות שלו בסעיף 5 שהיא בדיוק אותו דבר ועל זה כן הייתה קבועה עבירה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אבל בתוספת השלישית הרגילה לא הייתה קבועה עבירה כלפי היבואן וזאת פשוט הקבלה, זה אותו דבר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מאה אחוז. זה ברור, תודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ב-(ב) זה הפנייה להתחייבות של היבואן. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

בגלל שמחקו את סעיף קטן (3) בהתחייבות בתוספת השלישית (א) אז אנחנו הורדנו את זה גם והשארנו רק את סעיף 5 במסגרת העבירה. אני אגיד שאם אנחנו נשנה את המספור של התוספת השלישית א' בעקבות המחיקה אז זה גם לא יישאר 5 אלא יהפוך ל-4 אבל צריך לראות איך זה יסתדר בסוף מבחינת נוסח.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בהתאם לנוסח, בסדר גמור. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אבל זה המהות של התיקון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

עכשיו אנחנו כבר עוברים להוראות  המנהליות של העיצומים הכספיים והתיקון הוא בסעיף 261. 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון סעיף 261
	18.
	בסעיף 261 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (11ב) יבוא:

"(11ג) לא שומר תוצאות של בדיקה, בניגוד להוראות סעיף 96(ב)."



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה זה? הוספנו פה על - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

פה יש עיצום כספי על אי-שמירת הבדיקה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא היה עד עכשיו? זה לא היה נדרש בכלל. היה נדרש?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

היה נדרש. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

זה היה נדרש כעבירה פלילית ואנחנו פשוט הכנסנו את עכשיו כעיצום.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

היא הורידה אותנו, זה היה רק בעבירה פלילית ועכשיו עברנו גם לעיצום. רק עיצום. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, לא רק עיצום. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ברגע שזה נקבע כעיצום כספי אז כנראה שבדרך כלל אתם תפעלו בדרך של העיצום הכספי ולא בדרך של - - -

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

זה קבוע גם כעבירה עונשית ב-256(א)(13), זה עדיין נותר אבל אנחנו קבענו את זה בנוסף גם כהפרה עיצומית ועשינו שוב פעם השוואה בין שני הדברים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, זה חלק מהמנגנון של השמירה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

באותו סעיף 96(ב) מופיעות עכשיו שתי ההוראות, גם השמירה הרגילה של הבדיקה וגם השמירה שנעשית לפי תוכנית הבטיחות.

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

לא, אני אדייק את זה. הסעיפים מתייחסים לרישה של סעיף 96 והסיפה היא הסייג. האפשרות שלך לא לשמור את הבדיקות היא רק אם אתה עומד בתוכנית של בקרת האיכות שלך. אם לא עמדת בתוכנית של בקרת האיכות שלך או בשמירה בה היית אמור לעמוד ואתה לא מקיים את התנאי אז את חוזר חזרה לתנאי הראשון שברישה, שבו אתה צריך לעמוד ועל זה העיצום. אין לנו עיצום כפול על 96(ב), יש לנו עיצום אחד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אולי כדאי שתסתכלי רגע על הנוסח שדיברנו עליו בסעיף 96(ב).

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

בסעיף 96. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כי תיקנו אותו אז אולי צריך לבחון את הנוסח שלו.

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

נכון, אני מסכימה איתך. לגבי סעיף 96(ב) בגלל שאנחנו עושים את זה "ואולם" עם תנאי אז אולי צריך לכתוב את זה אחרת. "ואולם, יבואן נאות שמייבא מזון במסלול האירופי רשאי שלא לשמור את הבדיקות כאמור ברישה ובלבד ששמר את תוצאות הבדיקות שאותן ביצע בהתאם לתוכנית בקרת האיכות והבטיחות כאמור בסעיף קטן (א1)". צריך את התנאי הזה, שזה יהיה בלבד כי אחרת זה באמת לא קושר בין הרישה לסיפה. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

צריך לעשות התאמה כי זה מה שהיה מנוסח בהתחלה בנוסח הקודם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה מה שהיה מנוסח. דבר ראשון שהפריע לי היה שזה לא היה ברור מה זה מחייב אותו לעשות בסוף ואיך הוא צריך לשמור אבל זאת בעיית נוסח. אדוני, אנחנו נחזור עם הנוסח הזה לדיון הבא. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

לדעתי, גם לגבי (א) אנחנו עוד נצטרך לדייק את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי, הלאה.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון סעיף 262
	19.
	בסעיף 262 לחוק העיקרי –

(1) בפסקה (22א), מקום "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)" יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(1);";



	
 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

דיברנו על זה מקודם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

דיברנו על זה.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	262
	19.
	(2) אחרי פסקה (22א) יבוא:

(22א1) מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי פסקה 2(א) לתוספת השלישית א' בלי שהמזון משווק באיחוד האירופי בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(2);

(22א2) מייבא מזון במסלול האירופי שהצהיר הצהרה לפי פסקה 2(ב) לתוספת השלישית א' בלי שהמזון מיוצר באיחוד האירופי בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(3);";

(3) בפסקה (22ב), במקום "בניגוד להוראות סעיף 54(א)(א)" יבוא "בניגוד להוראות סעיף 54א(א)(4);" ואחריה יבוא:

"(22ג) מייבא מזון שלא בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות, בניגוד להוראות סעיף 54א(ב)(1);";

(4) בפסקה (23) –

(1) אחרי פסקת משנה (ב1) יבוא:

"(ב2) בסעיף (3) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77(א);";

(2) בפסקת משנה (ג1), במקום "בסעיפים (3) ו-(5)" יבוא "בסעיף (5)";

(5) אחרי פסקה (23) יבוא:

"(23א) לא צירף הצהרה של יצרן המזון או ספק המזון כאמור בסעיף 79ד(1א) להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 79ד(1א);";

(23ב) לא צירף הצהרה של יצרן המזון כאמור בסעיף 79ד(1ב) להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 79ד(1ב);";



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הסברים. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

את רוצה לקרוא גם את 6 כבר ונסיים? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

איפה 6? אני לא רואה. אין פה. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

"אחרי פסקה 33 יבוא".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לא ליבואן אז נשמור את זה לפעם הבאה. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

בסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סליחה. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

חשבתי שנסיים עם העיצומים. טוב, אני אעשה עוד פעם סדר. 262 זה סעיף העיצומים שלנו וסעיף קטן (1) זה עוד פעם אותה השוואה שעשינו גם בנוגע לעבירות, זה סעיף 54א ופירקנו אותו לארבעה תתי-סעיפים. 

סעיף 54א(א)(1) זה מה שהיה קבוע כבר היום ואין בו שום שינוי. השינוי היחיד שיש פה בהקשר של 54א הם ב-(א)(2) ו-(א)(3) שנקבעו ב-(22א1) ו-(22א2) וזה בהתאם לתיקונים ושינויים שהכנסנו בסעיף 54א שמתייחס לייבוא מזון במסלול האירופי בלי שהמזון משווק באיחוד האירופי ובלי שהמזון מיוצר באיחוד האירופי, בניגוד להוראות. זה התיקון הנוסף שעשינו ועשינו את זה רק בפן העיצומי, לא עשינו את זה כעבירה פלילית.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זאת אומרת שהוא הצהיר הצהרה וההצהרה לא נכונה?

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

כן. לגבי סעיף (3), זאת בדיוק אותה התאמה שעשינו ביחס לעבירה הפלילית ולמה שהיה כבר קודם, זה סעיף 54א(4). זה מה שהיה קיים היום וזה בעצם ייבוא מזון במסלול האירופי בלא אישור וקבלת הצהרה מאת היבואן הנאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי. 

סעיף 22(ג) מתייחס לתוכנית בקרת האיכות וזה הסעיף החדש שהכנסנו ב-54א(ב)(1) שמתייחס ל-115. הוא מתייחס לתוכנית בקרת האיכות ואומר שהוא צריך ליישום אותה ולעמוד בה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בהמשך אני רוצה להבין כמה עיצומים זה ואיך זה עובד אבל בואו נמשיך הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה כן סעיף מאוד משמעותי כי עליו נשען כל המנגנון. כל המנגנון נשען על זה שיש לו תוכנית בטיחות ובקרת איכות ואם הוא לא עומד במה שהוא התחייב בו אז מוטלים עליו עיצומים כספיים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למה רק עיצום ולא יותר?

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא יודע, מסלול פלילי? 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

כי מדובר במשהו שהוא בונה לעצמו, אנחנו לא מטילים אחראיות פלילית על - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן אבל הוא לא בנה את מה שהוא התחייב לבנות. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

בגלל זה, זה עיצום. עיצום הוא בסכום של פי אחד וחצי מסכום הבסיס.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

סליחה שאני שואל אבל מה יותר אלים? עיצום או עבירה פלילית? מה מלחיץ יותר?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זו כבר שאלה על האפקטיביות של התהליך. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה מה שאני שואל.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אולי טובים ממני יסבירו פה. משפטנים - - -

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אני חושבת שזה לא רק העניין של ההרתעה אלא מה ניתן לעשות. זאת אומרת, זה לא רק עניין של כמה זה מהר ויעיל. כמובן שעיצומים הם הרבה יותר מהירים ויעילים כי אנחנו לא במסלול של הליך משפטי, זה הליך מנהלי שמוטל על ידי הרגולטור. הרגולטור מטיל קנס עיצום של הפרה על התאגיד שביצע את ההפרה עצמה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הבנתי. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אם אדוני יראה, בסעיף 260 משרד הבריאות גם עשה תיקון משמעותי לסכומים עצמם וסכום הבסיס הוא הרבה יותר גבוהה עכשיו. לכן, גם העיצום עצמו יהיה עיצום מאוד משמעותי עבור הציבור המפוקח שעלול להיפגע מהדבר הזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אני אגיד גם שלא הכול מתאים לעבירה פלילית. יש דברים שהם גם לא מתאימים לעבירה פלילית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה שלי אכפת זה שבסוף, זה מה שיקרה. כשהוא אומר שיש לו בקרת איכות לפי 115 אז זה מה שיש.

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

עם זה אני מסכימה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שלא יהיה לו קל לחרוג מזה או לעבוד עלינו, האזרחים. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

אני חושבת שזאת אחת הסיבות המרכזיות שבגינן משרד הבריאות ביקש להעלות את סכום העיצומים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מצוין. הלאה. 

 << דובר >> קרן רוט: << דובר >>   

23 זה שוב מה שהסברתי מקודם לגבי סעיף 3 בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית כאמור בסעיף 77א. זאת השוואה להצהרה של היבואן הנאות שיש לנו בתוספת השלישית א' בסעיף קטן (5) וזה בדיוק אותו דבר.

 בסעיף קטן (ב) עשינו תיקון שהוא תיקון טכני לגמרי בגלל שאנחנו מוחקים את סעיף קטן (3) בהתחייבות של היבואן הנאות. 

ב-סעיף 79 זה בעצם התוספות שבהם אמרנו איזה הצהרות הוא חייב להוסיף במסלול היבוא וזה פרט טכני, אם הוא לא צירף את אותן הצהרות שהתבקש לצרף. נראה לי שסיימנו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן. מישהו רוצה להעיר? נהדר, אפשר להמשיך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סעיף 21.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

איך קוראים לך? 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

יולי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נעים מאוד. יולי, אולי תמשיכי? 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון סעיף 277
	21.
	בסעיף 277(א) לחוק העיקרי, אחרי "עיצום כספי" יבוא "על יבואן נאות במסלול האירופי" ואחרי "לפי הוראות סימן זה" יבוא "ובלבד שהוכיח לממונה כי פעל בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות כאמור בהוראות סעיף 54א(ב)(1).



 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסעיף הזה עוסק בהתראה מנהלית והוא מחייב למסור התראה מנהלית לגבי יבואן נאות. השאלה שעלתה כבר בדיון הקודם - - - אולי אתם רוצים להעלות אותה? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מי ביקש? רז? רווית.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נראה לי רז. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

דברי, רווית. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אירוע מרגש. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אני אתחיל אם את רוצה. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אני לא יודעת מה אתה רוצה להגיד. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אני חושב שאני אומר את מה שאת רוצה להגיד.  

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הסבירות לא גבוהה. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

היום, לפני התיקון, סעיף 277 מגדיר בהקשר שלא הפרה של הוראה מאומצת, לא יוטל עיצום כספי לפני שתימסר התראה מנהלית. בהצעה עכשיו מציעים שההקלה הזאת תחול רק על יבואן נאות במסלול האירופי שהוכיח לממונה שהוא פעל בהתאם תוכנית הבקרה. 

אנחנו לא רואים סיבה שזה יחול רק באופן הזה. כל עוסק שמתנהל בצורה ראויה ולפי תוכנית בקרת איכות עצמית שהוא בנה, יכול לקבל את ההקלה הזאת שהיא הקלה די מתבקשת. לפני שמטילים עיצום כספי, נותנים התראה. אם אני פעלתי לפי התוכנית בקרה שאני הגדרתי אז איפה הבעיה? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי. רווית, זה מה שרצית לומר? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היא רצתה לחדד. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

הרציונל הוא שכרגע יש נוהל התראות מנהליות ששירות המזון פרסם. אגב, נוהל ההתראות המנהליות מחריג הוראות רגולציה חדשות בגלל שהוא יודע שיש את סעיף 277 לחוק שמתייחס להוראות המאומצות ואומר שממילא שם יש התראה מנהלית. 

אדוני, מה שיוצא כרגע זה שמי שיצטרך  להתמודד בכלל עם ההוראות המאומצות זה בראש ובראשונה היצרנים. הם צריכים ללמוד עכשיו את 1169 וליישם את זה במפעלים שלהם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

את רוצה הוראת מעבר?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא. אנחנו רוצים שהנוסח יישאר. אדוני, הנוסח הקיים אומר שבגלל שההטמעה של ההוראות המאומצות היא מורכבת אז תהיה התראה לפני עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי. מה אתם חושבים? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

משרד הבריאות בעצם שינה תפיסה ובא ואמר - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הטלת האחריות היא על - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

הרגולטור לא יכול להיות בכל נקודת זמן ולכן האחריות הגדולה כאן מושטת על יצרן המזון. זה נכון שרגולציית המזון היא מורכבת אבל זה מה שנדרש. אפשר לדבר על תקופת מעבר, אפשר לתת טווח של הזדמנות ליצרנים כדי ללמוד את הרגולציה אבל בסופו של דבר, אחרי שנתנו דרגות חופש כל כך גדולות, אתה לא יכול גם - - -

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני, אני חייב להתייחס, ברשותך. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני עוד לא סיימתי. אתה לא יכול להשאיר את משרד הבריאות בלי יכולת להטיל עיצומים, אנחנו נהיה במנגנון של התראה, כל הזמן "נו, נו נו" וזה לא יבוא לידי ביטוי. ברגע שאתה נותן ואתה משחרר, אתה חייב. זאת המשלמה הבאה באמצעי ההרתעה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמה זמן לפני עיצום את מוכנה שתהיה התראה בהוראת מעבר?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

בואו נראה את המורכבות. יש אפשרות לדבר, צריך לראות מתי זה נכנס לתוקף - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי, אני משאיר את זה בצד. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני, אני חייב להגיד משהו אחד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

היא לא סיימה, רק תיתן לה לסיים. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

סליחה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני הייתי מבקשת שהנוסח הזה יישאר כפי שאנחנו ביקשנו. אפשר לקבוע שהוא ייכנס לתוקף בתוך הזמן שאנחנו ניתן להם - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

על זה אני מדבר. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני, אני חייב להתייחס. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

או כפי שרוית אמרה קודם. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

או בנוהל התראה שעשינו - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לגבי הוראות חדשות. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

בעניין אכיפה ובנהלים. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני, זה לא משנה אם זאת הוראת מעבר. בכל הוראת מעבר שתקבע, לא יכול להיות שבסיום התהליך, יבואן נאות במסלול האירופי יקבל הקלה של התראה לפני עיצום כספי וכל יתר השוק ילך ישר לעיצום כספי. צריך להיות שוויון לכולם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ההבדל בינכם הוא שאתה רואה מה נכנס אליך לתוך המפעל לפני שאתה מכניס לתוך המפעל, לא? אני טועה. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

לא, אבל אני חושב - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

דקה, אני רוצה להבין אם אני טועה או לא. אתה יודע מה נכנס אליך. היבואן מקבל חבילה. יכול להיות שהוא לא בדק בזמן ויכול להיות שלא - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, אתה הרגע אמרת שמה שמעניין אותך זה מה שיקרה בפועל לסחורה והבדיקה שתעשה אז במילותיך שלך ולשיטתך שלך, צריך להקפיד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן אבל אנחנו גם יודעים שהוא לא בודק במאה אחוז. יש לו תוכנית של בדיקה - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אבל ההתראה היא על זה שהוא לא עמד בבדיקה. על מה ההתראה?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא, לא. אם הוא לא עמד בבדיקה אז יש עיצום  והעיצום מוכפל. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אז על מה ההתראה? 


 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני אנסה לעשות סדר. ההתראה היא על העמידה בהוראה המאומצת הספציפית. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

מה ההבדל?

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

מה ההבדל?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני אסביר. מה שקרה בשנת 2021 זה שעשינו מהלך תקדימי במדינת ישראל והתחלנו לאמץ הוראות מאומצות. היה חשש מאוד גדול מכל הדבר הזה ולכן עשו פה המון "שלייקעסים", גם בסעיף שתכף נגיע אליו של איך מאצים הוראות חדשות וגם באופן שבו אוכפים אותן.   

בשלושת השנים האחרונות אזרנו קצת אומץ, למדנו את הנשוא ועכשיו אנחנו חושבים שאפשר להשתפר בזה וזאת הסיבה מלכתחילה אנחנו מורידים את כל אותן התראות ואי-אפשר לעשות "נו, נו, נו" לכולם כמו שפנינה אמרה. 

בהינתן הדבר הזה, יש לנו איזשהו מדרג. למשל, יש לנו בחוק משווקים. בגלל שזה סופר אז יש גבול לכמה הוא יכול לדעת אז אמרנו שלמזון ארוז מאוד יש אפילו חזקה, זה יותר טוב מהתראה. אם עשית כל מיני דברים אז תמיד יגידו לך "נו, נו, נו". 

כמו שיו"ר הוועדה אמר, יבואן מקבל בסוף איזשהו מוצר. הוא לא נמצא בתוך המפעל ולא מכיר את הרגולציה מלכתחילה אז מה אנחנו מצפים ממנו? אנחנו אומרים שהוא צריך להביא מוצר שמשווק באירופה כי אנחנו מרגישים בנוח לקנות באירופה – לא כל מוצר – אתה צריך לנהל סיכונים, לבדוק מי הספק שלך ולעשות בדיקות מעת לעת וזה ניהול הסיכונים של מדינת ישראל ביחס אליך. 

יבואן שלא הביא מאירופה צריך להיות יבואן הרבה יותר מומחה, הוא צריך להכיר את המוצר יותר טוב, להכיר את כל הרגולציה וגם לו לא יהיו התראות. ספציפית, בגלל שהוא מביא מוצר שמלכתחילה אנחנו סומכים עליו אז אנחנו אומרים לו שאם הוא צריך להיות מובל בקירור שיראה לנו שהוא עשה נוהל שאומר שהוא מובל בקירור ושמד הבקרה שלו עבד כל הזמן. זה מה שאנחנו מצפים ממנו, על זה ממוקדת האכיפה וכמו שנאמר פה, היא גם הוכפלה. מלכתחילה, העיצומים בכל החוק הזה היו מאוד נמוכים והעיצום הוא ברף של פי אחד וחצי כי זה המיקוד. 

מה שיקרה זה ששירות המזון יקבל מכל היבואנים הנאותים את כל התוכניות שלהם והוא יוכל לנהל סיכונים, לראות אם התכונית טובה יותר או פחות ולפי זה להחליט איפה הוא ממקד את האכיפה. האכיפה תהיה על התוכנית, אם לא עמדת בתוכנית אז יש לך אחרי זה גם בעיה עם ההוראה המאומצת עצמה כי אנחנו מקלים עליך בהתראה רק אם עמדת בתוכנית אבל זה מה שמצופה ממך. מצופה ממך לעמוד בתוכנית.

נניח שלא הכרת את הרגולציה במקור אז פעם אחת את מקבל התראה ולימדו אותך את הרגולציה. פעם הבאה אתה כבר לא תוכל להגיד שלא ידעת אז בפעם הבאה גם מתווסף לזה העיצום על העבירה עצמה וזה המדרג שייצרנו בין המשווק, שהוא כביכול הכי מוגן כי הוא הסופר, לבין היבואן הנאות שמביא מוצר מאירופה וכל היתר שהם צריכים להיות מיומנים ולדעת כי אין לנו את הביטחון מלכתחילה. יצרן בטוח צריך לדעת מה הרגולציה כי אחרת איך הוא בכלל יכול לייצר מוצר? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לי זה נשמע הגיוני. כן, רוית?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >> 

אני רוצה לדבר על הגישה שנראית  לאדוני הגיונית אך היא חותרת תחת אחד העקרונות הכי בסיסיים בכל מה שקשור לפיקוח על מזון ובחוק ההגנה על בריאות ציבור מזון. החוק בישראל וגם במדינות אחרות מבוסס על זה שהיבואן מחליף את היצרן והם באותה רמה מבחינת האחריות כלפי הצרכן על המוצר שהוא מביא. על זה החוק מבוסס וככה בנוי כל הרציונל שלו.

גל בא ומסביר לנו שמלכתחילה הוא עושה הנחה. הוא לא רוצה לסבך במסלול האירופי, הוא רוצה שהם ייבאו בלי להבין. אל תלמדו את החוקים אבל אם יצא במקרה ואתם תכשלו אז שירות המזון יגיד לכם ואז ורק אז מצפים ממך אחרי שאמרו לך בדחילו ורחימו, אז יתנו ענישה. 

זאת גישה שהיא מאוד מסוכנת בבסיס שלה והיא גם מאוד מפתיעה כי היא חותרת תחת כל העקרונות של החוק הזה. אנחנו מצפים שהעוסקים במזון - - - אחרת אפשר לכתוב את החוק הזה מחדש. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני הבנתי שהחלוקה היא חלוקה טכנית. כשיבואן מקבל - - -

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

היא לא טכנית, היא מהותית אדוני. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אי-אפשר לצפות שהוא לא יכיר את החוק ואז - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

החלוקה היא בגלל העניינים הטכניים. זאת אומרת שכשהיבואן מקבל את החומר הוא מקבל חומר בתוך מכולה או מכולות והוא כמובן כפוף לכל הליכי הבקרה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זה כל יבואן, לא רק יבואן במסלול האירופי. הם מבקשים לעשות הבחנה בין אירופי ללא אירופי.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא נכון, כתוב יבואן במסלול האירופי. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כן אבל - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יבואן אחר מקבל אישור מקדים ואז הוא צריך ללמוד הרבה יותר לעומק כי אין לו  את - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, בראייה שלנו כולם צריכים לדעת את החוק. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, בוודאי שהוא צריך לדעת אבל זה לא - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ההנחה שהוא מקבל זה בגלל שהוא מביא מוצר שמשווק באירופה וזה מוצר שחזקה  עליו שהוא מוצר טוב שעומד ברגולציה האירופית. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

גם יבואן רגיל מביא במכולה ולכן אין סיבה להבחין בין יבואן רגיל ליבואן במסלול האירופי בהקשר הזה. אין שום סיבה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

למה לא?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

למה כן?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כי יש פה רגולציה אירופית. הוא מביא מוצר שמשווק באירופה ומה שטוב לאירופה זה גם - - -

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

לא סביר לקבוע סנקציה כספית על יצרן או יבואן אחר לעומת יבואן במסלול האירופי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אביב, זה לא עוזר שאתה צועק למיקרופון. הוא מסביר לך שאם נניח, אני מחליט שאני נשען על הרגולציה האירופית שם אני יודע שהמוצרים  - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זאת בכלל גישה בעייתי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה חלק מהמדיניות של המדינה, בסדר? 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

להישען עליהם. פה אתה היצרן. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

על פי אותו רציונל שאדוני העלה עכשיו, אם אותו יבואן יצהיר שזה משווק כדין באירופה אז לא תהייה בעיה, ממילא ההוראות המאומצות מתקיימות. אם הוא יצהיר שזה משווק כדין כשזה לא משווק כדין אז הוא יצטרך לקבל גם עיצומים כספיים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נכון, יש עיצום על זה שאתה מרמה ולא משווק את המוצר כדין באירופה. יש על זה עיצום.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו לא יכולים לסמוך על זה, או שאנחנו מדינה ריבונית או שאנחנו מתפרקים לגמרי מהפיקוח על מזון. מה בעצם נאמר פה? אנחנו סומכים על זה שבאירופה מישהו ייפקח.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא, אנחנו לא סומכים. זה לא העניין. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בגלל שהוא מייבא מאירופה ומצהיר שזה משווק כדין - - - אבל אם הוא מצהיר שזה משווק כדין בהצהרה שלו - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

והוא מנהל סיכונים ביחס למוצר. 


 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

גם יצרן מנהל סיכונים ביחס למוצר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

בסדר, אבל הוא צריך לדעת לייצר אותו קודם.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם זה המצב אז לא צריכה להיות לו בעיה. הרציונל לא רציף, זה לא קונסיסטנטי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני רוצה לחדד את זה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם הוא מנהל סיכונים ומצהיר כדין אז גם לא תהיה לא בעיה ואם יש לו בעיה זה בגלל שהוא לא הצהיר כדין או שהוא לא ניהל סיכונים כדין ואז הוא צריך - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא, או שהוא עשה הכול מצוין ובתהליך נפלה טעות. זה קורה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

צריך לזכור שיש פה את שלשת ההפרות הנוספות, שהוא הצהיר למרות שזה לא משווק או מיוצר באירופה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

או שהוא לא ניהל סיכונים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

או שהוא לא ניהל סיכונים לפי תוכנית הסיכונים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אלה ההפרות שחלות עליו בלי קשר לשאלה של מה תוכן ההוראות המאומצות. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כן אבל אם הוא משווק כדין, ממילא הוא מקיים את ההוראות המאומצות.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

שוב, האפשרות שהוא כבר קיבל התראה היא גם בתוך הדבר הזה. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

ההוראות המאומצות הן הדין האירופי. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

ההצעה שלי הייתה שגם בעניין הזה יהיה שוויון כמו עם סעיף 50א. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה לא אותו דבר. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זה אותו דבר. מה ההבדל?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יצרן לא יכול לייצר אוכל בלי לדעת את הרגולציה, זה ההבדל. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

למה שהוא לא ידע? הוא ידע את הרגולציה. אנחנו רוצים לעודד אנשים לעלות רמה.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה לא קשור לעליית רמה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

ההנחה שיבואן לא צריך לדעת רגולציה היא מאוד בעייתית.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

למה זה לא אותו דבר?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כי המוצר מלכתחילה לא - - - אירופה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתם כל הזמן חוזרים על זה. לא נאמר פה שהוא צריך לדעת. הוא צריך לדעת.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אדוני, זה המסר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

מה זה משנה שיש חוקים שצריך לדעת? הוא לא ידע לייצר את האוכל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אולי זה המסר אז המסר לא מספיק טוב.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

איזה חומר אתה שם עכשיו בעוגית שוקולד? זה לא אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ברור שיש הבדל ויש פער בין מי שמייצר ומכניס את המפעל שלו למי שמייבא. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זה אותו דבר. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זה אותו דבר. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, זה אותו דבר. מה בעצם ההבדל?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתה מפרק מוצר גלם ומכניס אותו לתוך - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

יש במשפט מושג שנקרא "ידו הארוכה של", היבואן הוא ידו הארוכה של היצרן, יהיה היצרן אשר יהיה וזה לא משנה אם זה במנותק מהיצרן או לא במנותק מהיצרן. בסוף, היבואן, יהיה אשר יהיה, הוא ידו הארוכה של היצרן בחו"ל. לכן, לא סביר - - - הדעת לא סובלת את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי, שמעתי אתכם. בבקשה, פרופסור טליה אינהורן.

 << דובר >> 
 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

יש לי שתי הערות. גם חוק האחריות למוצרים פגומים לא מבחין בין היצרן לבין היבואן כי כמובן שכשאר אנחנו מגינים על הצרכן בארץ, חוק האחריות למוצרים פגומים אומר שאתה יכול לפנות ליבואן במקום ליצרן.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא משנים פה את החוק הזה. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

יש לי הערה נוספת.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זאת הגישה הבסיסית, היבואן מחליף את היצרן בחו"ל.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

יש לי עוד הערה שהיא לא פחות חשובה לגבי ההבחנה בין יבואנים ממקומות שונים. כל הסכמי הסחר של ישראל מבוססים על עקרון most favoured nation מצד אחד ומצד שני national treatment. אנחנו חייבים לעמוד בשני הכללים האלה. 

היבואן מארצות הברית צריך להיות זכאי לאותו יחס כמו היבואן מאירופה. זה נוגע גם ועוד הרבה יותר לסעיף 79, עליו דילגנו בקלילות אבל יש כאן בעיה מאוד רצינית. אנחנו מפרים בזה את הסכמי הסחר שלנו מול ארצות הברית ומול ארגון הסחר העולמי. יש לנו פה בעיה שאנחנו עוברים עליה ולפחות חברי הכנסת חייבים להיות מודעים אליה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו לא עוברים עליה.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אנחנו עוברים עליה, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה לא נוגע לסעיף הזה אבל אנחנו לא נוגעים - - - תראי, באופן אישי ודאי שאני לא עובר. שרים אחרים נוספים וחברי כנסת דיברו איתי בעניין. השיח מתנהל מול משרד האוצר ומשרד הבריאות. מדינות נוספות גם פנו ואנחנו מנהלים איתן את השיח. אנחנו כרגע לא דנים בנושא יחסי החוץ והסחר של מדינת ישראל. זאת נקודה חשובה אבל זה לא הנושא כרגע.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אבל זה גם פה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אתה מפלה בין היבואן מאירופה לבין היבואן מארצות הברית. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא, המוצר משווק באירופה, הוא לא צריך להיות מיוצר באירופה. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני, הנוסח היום נותן שוויון לכולם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני רוצה להמשיך הלאה. גברתי, את רוצה לחדד? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אולי משרד המשפטים רוצה להגיב. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה משרד המשפטים חושב על העניין? 

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

בדקנו את הנושא מבחינה משפטית ומבחינה משפטית אפשר להבחין בין יבואן נאות לבין יבואן ויצרנים אחרים מהנימוקים שגל ציין, לעניין ההתראה. הבדיקה המשפטית נעשתה ולכן זה נכלל בכלל. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אפשר לראות את הבדיקה המשפטית? יש חוות דעת?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אני גם אשמח להבין על בסיס איזו הנחה של שירות המזון הבדיקה המשפטית הסתמכה. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אני אשמח לראות את חוות הדעת.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם הבדיקה המשפטית הסתמכה על ההנחה שניתנה על ידי שירות המזון שיבואן במסלול האירופי אינו נדרש להכיר את הדין אז אנחנו נשמח לדעת שזה המצב. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני לא יודע למה אתם חוזרים על זה. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כי זה הנימוק להבחנה. 


 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

כי זה מה שזה אומר, אדוני.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתם חושבים שזה מה שזה אומר אבל ודאי שזה לא הנימוק.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, אתה אמרת את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה לא הנימוק. אני אומר לפרוטוקול, היבואן חייב לדעת כל סעיף ופסיק.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אז אין סיבה להבחנה הזאת.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אין סיבה להבחין.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה לא קשור. עדיין כשהוא מייבא, הוא צריך לעשות את הבדיקות שלו. אם באיזשהו מקום הוא נפל מבחינה כזו או אחרת אז עדיין יש לו - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, רם באיזשהו מקום גם ליצרן נאות נפל משהו אז הוא גם צריך לקבל התראה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אבל יצרן נאות הוא זה שמכניס ופותח את הקרטונים אצלו בתוך התעשייה, הוא יודע מה יש בתוך הקרטונים האלה כי הוא מייצר מהם. הוא מביא חומר גלם ומייצר ממנו. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

מה ההבדל בין מסלול אירופי ליבואן רגיל שמייבא קרטון סגור לא מאירופה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זאת שאלה נוספת אבל זאת לא המהות.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הוא צריך לקבל אישורים מקדימים והחובות שלו הן אחרות.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא, זאת המהות. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הוא לא מנהל סיכונים. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כל עוד אין את ההבחנה, אין לנו בעיה עם מה שיוחלט.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, אולי נבקש שיציגו את חוות הדעת המשפטית? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתה חושב שעל כל סעיף הם כותבים חוות דעת משפטית?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא אבל כשיש - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זה סעיף שהוא מהותי. יש הבחנה. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

זה מהותי. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אין כאלה  סעיפים של אפליה בחוק, זה סעיף מאוד מהותי - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אדוני, זה סעיף מהותי מאוד. אנא שאל את היועצת המשפטית שלך. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בגלל זה משרד המשפטים נדרש לו.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

היבואן שהוא לא במסלול האירופי פשוט לא מנהל סיכונים, אין לו שום חובה כזאת. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

גל, עם כל הכבוד,  אני לא חושב שזאת טענה נכונה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו דנים ברעיון שהוא די חריג ואני מבקשים שהוא יוסר.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

- - - אם באופן וולונטרי הוא מנהל את הסיכונים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אבל הוא לא.  מה לעשות?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

למה לא? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כי הוא לא, זה לא כתוב. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

שהסעיף יאפשר רק למי שבחר ועושה את תוכנית הבקרה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא. כי יש פה - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אנחנו לא רוצים לעודד אותם לעשות - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא כי יש פה כמה רמות של נדבכים. בבסיס, החוק מתבסס על מה שטוב לאירופה והמוצר צריך להיות משווק באירופה. זאת החזקה העיקרית שקיימת עליו ומלכתחילה, בנינו על זה את כל המודל. אני מביא את החשבונית, עושה את ניהול הסיכונים על בסיס זה, אני מתחשב במי קניתי על בסיס זה וכל הדבר מתבסס על אבן היסוד הזאת ואם אין לי את אבן היסוד הזאת אז הכול מתפרק. 

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

יש עוד הקלות. זאת לא ההקלה היחידה שנובעת מאבן היסוד. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו נשמח לראות את חוות הדעת המשפטית. 

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

ההבחנה הוצגה לנו בידי גורמי המקצוע. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

מה הסיבה להבחנה? 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

גם יצרן מנהל.

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

גל הציג את הסיבה להבחנה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

שאין צורך לדעת את החוק? 

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

ההבחנה הזאת הוצגה לפנינו ונראה לנו שאלו נימוקים שמאפשרים לעשות את ההבחנה בין יבואן נאות - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מיצינו את הדיון הזה. מה את רוצה להגיד?

 << דובר >> פרופסור טליה אינהורן: << דובר >>   

אני רק אעיר שהבסיס של מה שטוב באירופה עומד בניגוד ועל זה חייבת להיות חוות דעת משפטית אמיתית כתובה. אני לא מבינה איך יכול להיות שאין חוות דעת כתובה בנושא שהוא באמת מהותי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

האימות היה ב-2021.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

איפה זה? אפשר לראות את זה? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה החוק. 

 << דובר >> שי סומך: << דובר >>   

זה החוק. זה החוק היום. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מיציתי את הוויכוח פינג פונג הזה. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

החוק היום הוא שוויוני. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה לא מה שנטען פה כרגע, נטען למה אימצנו מלכתחילה את אירופה. זה החוק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. מיצינו את הפינג פונג והבנו את הטענות של שני הצדדים, זה בסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

האם שקלתם את האפשרות לקבוע הגנות? אני מבינה את העקרון שאתה רוצה להבטיח הגנה ליבואן מאירופה כי אתה אומר שמספיק לך שהמזון משווק מאירופה וזה נותן לך את ההגנה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ועוד הרבה סעיפים שקבעתי לו ב-54א. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בגלל זה הוא קיבל הרבה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, היא רוצה לשאול שאלה. תאפשרו לה בבקשה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נניח שזה לא היה קבוע כאן בחוק. הנושא של התראה מנהלית קבוע בנוהל, אתה קובע לעצמך מה המנגנונים, במה אתה מתחשב ואיך אתה בונה את זה. היית יכול להביא בחשבון את זה שיש לו עכשיו שלוש הפרות ייחודיות של אותו יבואן ושהן מצד אחד ולכן אתה תיתן לו התראה בלי לכתוב את זה בחוק. למה בחרתם לכתוב את הדבר הזה בחוק? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

קודם כול, זה היה כתוב בחוק.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זה היה כתוב בחוק לכולם, לא רק ליבואן במסלול האירופי. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יש מורכבות הרבה יותר גדולה בלשנות חוק, זה נעשה במעמד יותר רחב ודנים יותר לעומק בחקיקה. המנגנון הזה הוא בשביל סעיף מספיק חשוב. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אבל זה משנה את החוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ברגע שזה כתוב בחוק אז הוא גם מתמיד. יכול להיות שלאורך זמן אתה תראה שאתה צריך איזונים אחרים או שנניח, זה יהיה חשוב לך בשנתיים הראשונות אבל לאט, לאט - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ניסיוני הדל של חמש שנותיי, מלמד שהחוק הזה מגיע לכנסת באופן די תדיר. אני מניח שזה ימשיך לקרות

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה נכון שהוא מגיע לכנסת באופן תדיר אבל אם אתה לא קובע את זה אפילו כהוראת שעה אז אתה בעצם אומר שהדין האירופי כבר יהפוך להיות הדין פה לכל דבר ועניין, לכל היצרנים והעוסקים במזון ואז יהיה לך מאוד קשה להסביר למה אתה מסתמך על זה שהוא משווק באירופה בלי שהוא בודק שום דבר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני מעריך שמה שיקרה בעתיד זה שעוד כמה שנים יגיעו לפה לכנסת ויבטלו את כל האישורים המוקדמים, את כל הקונספט הזה של יבואן עם אישורים מראש או רישיונות יצרן וכל הדברים האלה ואז באמת ייצרו פה אימוץ מלא של אירופה כמו שצריך, מקצה לקצה לכולם ואז אני מניח שגם השאלה הזאת תיבחן. כרגע באמת יש פערים מהותיים בין הגורמים השונים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, תודה רבה. מיצינו את הדיון בסעיף הזה, אני אקבל החלטה בהמשך ואנחנו כמובן, נעדכן.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אנחנו עדיין מדינה ריבונית? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אין לנו מלך. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אולי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אין לנו מלך?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתה רוצה להגיד שאנחנו חלק מאירופה? 
 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת שאלה לוועדה אחרת בכנסת.

 << דובר >> 
 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

לא, משום מה זה דווקא לוועדה הזאת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש מלך ויש גם מלכה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, אני כרגע לא מכריע בסוגייה הזאת. בסדר? 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אני מקווה שגם לא תצביע עליה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אמרתי שאני לא מכריע. כשנכריע אנחנו גם נצביע ונראה מה תהייה ההכרעה. כרגע, אני לא מכריע.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון התוספת השלישית א'
	28.
	בתוספת השלישית א' לחוק העיקרי –

(1) במקום פסקה (2) יבוא: 

"(2) אחד מאלה, לפי העניין:

(1) יבואן נאות אשר צירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור בסעיף 79ד(1א) בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, יהיה המזון כאמור משווק באיחוד האירופי כדין בכפוף להוראות המאומצות;



 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

את הסעיף הבא הקראנו אבל אולי כדאי כבר לקראו כי ההערות יהיו אותן הערות. 

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון התוספת השלישית א'
	28.
	(2) יבואן נאות אשר צירף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי מסמך כאמור בסעיף 79ד(1ב) – בכל משלוח עתידי של המזון נושא ההצהרה, בעת כניסתו לישראל, ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק, יהיה המזון מיוצר במדינה באיחוד האירופי ויעמוד בהוראות הדין החלות באיחוד האירופי כפי שהן חלות על מזון המשווק באיחוד האירופי, ובכפוף להוראות המאומצות;";



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה הסעיפים האלה אומרים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסעיפים האלה אומרים איזה מסמכים צריך להוסיף. אותו יצרן שהוסיף להצהרה שלו מסמך לפי 79ד(1א) צריך להצהיר שבכל משלוח מזון, המזון יהיה מזון שמשווק כדין באיחוד האירופי. 

בדיון הקודם, עורכת הדין רוית ארבל ביקשה להתייחס לסיפה שאומרת "בכפוף להוראות המאומצות", נכון?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כן. אני אחזור על ההתייחסות. יכול להיות שהדיון פה התייתר ואפשר למחוק את "בכפוף להוראות המאומצות". כרגע, לפני השינוי, כתוב שיבואן במסלול האירופי מצהיר שני דברים. אחד זה שהיבוא עומד בחקיקת המזון הישראלית וגם משווק כדין באירופה. זאת אומרת, הוא גם עומד בדין האירופי אבל גם בדין הישראלי שחל עליו.

מה שמבקשים לעשות עכשיו זה למחוק את "יעמוד בהוראות חקיקת המזון הישראלית" ולהשאיר רק אתת ההוראות המאומצות. לא ברור לי למה שזה יהיה רק עם ההוראות המאומצות הרי, יש חקיקת מזון שחלה עליו.

אני חושבת שהדיון התייתר עכשיו ויכול להיות שיסכימו איתי שאפשר למחוק את זה מכיוון שממילא אנחנו מתקנים את מה שהיה סעיף 50א ועכשיו הוא סעיף 33 באופן שחקיקת המזון כרגע לא תכלול את החקיקה הישראלית עבור היבואן הנאות במסלול האירופי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כהוראת שעה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כן, כהוראת שעה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נכון, מה דעתם?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אחרי הוראת השעה לא תהיה לו בעיה כי לא יהיו תקנים אז אין שום בעיה שכרגע הוא יצהיר שזה עומד בחקיקת המזון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זאת דעתך. מה דעתכם?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו בעד הצעת התאחדות התעשיינים. אנחנו בעד, כן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למחוק?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני אגיד ברצינות. כרגע הסעיף ריק מתוכן והוא מונע את כל הייבוא לישראל כי אתה צריך לעמוד בעת כניסתו לישראל בהוראות שקיימות רק בתוך ישראל כמו תוספות סימון נוספות שעושים בארץ עם המדבקות האדומות וכל מיני דברים כאלה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אבל עכשיו ביטלת את זה. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה בכפוף לסעיף 90.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

בסדר אבל בכל מקרה, הסעיף כמו שהגשנו אותו לכנסת אומר שהמזון משווק באיחוד האירופי כדין, זו המהות. אנחנו נגיע להחרגות אחר כך אבל כל נושא ההוראות המאומצות אמור להיות מוסדר בארץ וזה לא קשור לזה שאני מסתמך על מי שהביא לי את המזון. הוא מספק לי את האמירה שזה משווק באירופה כדין וזה תוכן ההצהרה שאני מספק הלאה לשירות המזון. עבור כל היתר יש לנו את סעיף 50 לחוק שאומר שאני חייב לעמוד בחקיקת המזון מלכתחילה ואת כל ההוראות המהותיות לאורך החוק שעליהם יש עיצומים. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

למה עד היום היה כתוב שזה עומד בדין הישראלי? אתה לא יכול להתעלם מזה כשאתה עושה שינוי.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נכון ועד היום היקף היבוא לישראל הוא מאוד מצומצם ואחד הדברים שציינו לנו במפורש זה ההצהרה הזאת שאתה לא יכול לקבל אותה מאף אחד. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אבל היבואן מצהיר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נכון אבל בסוף, הוא מסתמך על הספק שלו.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

הוא ממילא כפוף - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בהצהרה הזאת הוא לא מתייחס לדין הישראלי, הוא לא מתייחס לחקיקת המזון.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

ברמה הפרקטית, מה שאני מציעה שימחקו לגמרי המילים "בכפוף להוראות המאומצות". זאת אומרת, החוק ימשיך לחול עליו ובהצהרה הזאת הוא רק יצהיר שהוא משווק כדין באירופה בלי שום התייחסות לחקיקת המזון שממילא חלה עליו או שיהיה כתוב שהוא עומד בחקיקת המזון אבל לא שהוא עומד בחלק מחקיקת המזון כי אז המסר הוא שהוא צריך לעמוד בחלק מחקיקת המזון.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו בעד האופציה הראשונה, פשוט למחוק את זה. אני חושב שקראנו מקודם סעיף שאומר שהוא מקבל מהספק שלו את אותה התחייבות והוא בעצם משרשר אותה הלאה. זה הבסיס של זה שהוא משווק באירופה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

פתרנו את זה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, אנחנו - - -

 << דובר >> פרופסור טליה אינהורן: << דובר >>   

אפשר לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, יש גם את משרד הבריאות בחדר הזה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

תודה רבה. 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שלום פנינה, מה העניינים? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו יכולים ללכת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, יש את גל. גל יותר טוב. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

גל ורוית.

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

גל פה, הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

האמת היא שיכול להיות שאם הם היו מנהלים את זה לבד אז זה היה יותר קל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא במשרד הבריאות.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

קודם שפנינה תסכים לקבל אותי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

השאלה הנכונה היא מתי החוק עובר לאוצר. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

פנינה, מה דעתכם?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רוית, הייתי שמחה שתחזרי על הנוסח כפי שאת חושבת שהוא צריך להיות.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כתוב כרגע שהוא עומד בחקיקת המזון, אנחנו מוחקים את זה וכותבים במקום זה "ובכפוף להוראות המאומצת". יכול להשתמע מזה שהוא כפוף רק לזה אז אני רוצה להימנע מכל הפרשנויות המטעות האלה. אחד משניים, או שתימחק כל התייחסות לחקיקת המזון ואז המילים "ובכפוף להוראות המאומצות" פשוט ימחקו כי ממילא הוא כפוף לחקיקת המזון הישראלית - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אם את אומרת שדווקא המסמך הזה הוא מה שמעיד על מה הוא צריך לעמוד אז אולי צריך להגיד את שתי ההתחייבויות. הוא מתחייב שהוא יודע שכרגע המזון משווק באיחוד האירופי כדין והוא מתחייב שהוא לא ישווק את המזון - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

מייבא לישראל בכפוף לחקיקת המזון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הוא יעמוד בהוראות חקיקת המזון. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הוא לא צריך להתחייב, זה החוק. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם זה החוק אז למה ההצהרה שלו לא צריכה לתאום את החוק?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ההצהרה הזאת היא לא בעלת ערך מאוד גדול והיום, היא בעיקר מפריעה. הפשרה שנעשתה פה בכדי לאפשר את הייבוא מאירופה היא שזה מה שהוא יצהיר. הוא עובר דרך הספק שלו, הספק שלו אומר לו שזה משווק באירופה כדין והוא משרשר הלאה את אותה הצהרה והוא גם מתחייב בעצמו שזה משווק באירופה כדין. הוספנו גם את ההתחייבות מהספק בתוך החוק, הוא ממש צריך לספק אותה אז גם פה אין הרבה ערך מוסף.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זאת הצהרה שהוא חותם עליה, לא הייצרן בחו"ל.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

הוא יכול לקבל מהיצרן בחו"ל הצהרה שזה משווק כדי באירופה והוא עצמו - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

בסוף, הוא יבואן. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו עוד פעם חוזרים לגישה הבסיסית שהיבואן במסלול האירופי לא צריך להכיר את הדין ולכן הוא גם לא יכול להצהיר שהוא עומד בחקיקת המזון, מפה בא גם השינוי הזה. זאת אותה גישה של סעיף 277.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הוא כן צריך להכיר והוא בהפרה אם הוא מפר את הדין.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון אז לכן ההצהרה שלו - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

פנינה, אפשר הכרעה שלכם?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו נאותים למחוק את המילים "ובכפוף להוראות המאומצות".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי, מצוין. טליה?


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

רציתי להעיר שבכל מדינה, כאשר מייצאים אליה, צריך לעמוד בחקיקה שלה. אני אתן לך דוגמה שעלתה לי לראש. כשאתה נכנס לסופרמרקט בהולנד, אתה רואה שמוכרים שם בשר סוסים. הוא ללא ספק מיוצר ומשווק כדין באיחוד האירופי. אם אתה מוריד את הדרישה לגבי החקיקה הישראלית אז הגענו גם לזה. מה שמשווק - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא אבל יש את סעיף 50. כל מזון שמיובא לארץ חייב לעמוד בסעיף 50 בהוראות החקיקה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה הוא אומר? 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

רק שההצהרה לא תטעה, זה כבר טוב. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא ייבא אדם מזון אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה סעיף כללי. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה בסוף הסעיף המכריע.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אני לא מבינה, זה מופיע בכמה מקומות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

השאלה היא אם לא נכון לתת לזה בכל זאת ביטוי בתוך ההתחייבות שלו.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

בוודאי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הוא אומר "המזון שאני אייבא, אמכור או אשווק בישראל הוא יהיה מזון שעומד בדרישת חקיקת המזון".

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אתם מבינים על מה אנחנו מנהלים פה ויכוח? על האם היבואן צריך להתחייב לזה שהוא עומד בהוראות החוק. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה בסיסי. 


 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו עוברים בכל יום באור ירוק גם בלי שאנחנו מצהירים שאנחנו לא נחצה באדום. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, בסדר גמור. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אז או שהוא לא יצהיר בכלל או שהוא יצהיר אבל לא יצהיר על חצי - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

מה הנוסח? לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>  

אנחנו מסירים את "ובכפוף להוראות המאומצות".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

את המילים המסומנות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נא לשמור על שקט.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זה נמחק?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן. אמרתי מסירים. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בסדר, תודה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

- - - אז הוא לא משווק באיחוד האירופי כדין. יש לך את הסעיף (ב2) שהוא מאפשר לך. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

חבר'ה, מיצנו את הדיון פה. בואו נתקדם. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יש לך את הסעיף של "עומד בהסדרה האירופית". 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז מה הנוסח בסוף?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הסרנו את המילים גם ב-(א) וגם ב-(ב). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

גם ב-(א) וגם ב-(ב) הורדנו את "בכפוף להוראות המאומצות".

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אפשר להתקדם בבקשה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

פסקה 3 נמחקת ועכשיו אנחנו בתיקון לתוספת השלישית ב'.


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מי קוראת, את או יולי?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יולי.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>   

	תיקון התוספת השלישית ב'
	29.
	בתוספת השלישית ב' לחוק העיקרי –

(1) בפרט (4), במקום "כשמשמעותה בסעיף האמור" יבוא "אם נעשתה בדיקה באותו משלוח לפי הוראות סעיף 96(א) או אם נעשתה בדיקה בהתאם לתוכנית בקרת איכות ובטיחות לפי הוראות סעיף 96(א1)";

(2) בפרט (6), המילים "מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר" – יימחקו;

(3) בפרט (11), בפסקה (ג), "המילים "שערך היצרן" – יימחקו.



 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

שרון או פנינה, אתן תרצו להסביר את התיקונים שאתם עושים בתוספת השלישית ב'? זה המסמכים בבקשה לתעודת שחרור מזון. 

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

זה "כמשמעותה", לא "כשמשמעותה". 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא שומעים, אני לא שומע. 


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כמשמעותה, נכון. אבל תרצו להגיב לגבי התוכן?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

התוספת השלישית ב' מפרטת לגבי אותו יבואן נאות. זה לא שהוא לא צריך להגיש מסמכים ושלא חלות עליו דרישות. במעמד השחרור הוא צריך להגיש מסמכים, הוא היה צריך להגיש מפרט או תוצאות של בדיקה ופה אנחנו לוקחים בחשבון את זה שהוא מנהל מערכת סיכונים והוא יצטרך להגיש בהתאם לכך. 

זאת אומרת, במשלוח שהוא לא ביצע בו בדיקה לפי תוכנית ניהול הסיכונים שלו, הוא לא יגיש תוצאת בדיקה אלא הוא יגיש את התוכנית.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז בעצם כל הסיפה הזאת מאפשרת לו חלופה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זאת חלופה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

במקום המפרט – אין לו קשר ישיר עם מייצר המזון – אז הוא יכול להסתפק גם בלעשות בדיקה אבל למה זה מנוסח "אם נעשתה בדיקה"?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

מאחר ואנחנו מדברים על תוכנית ניהול סיכונים. בעבר, משרד הבריאות היה מנהל את הסיכונים ואז הוא היה אומר "אם אין לך מפרט אז תבצע את הבדיקות". היום אנחנו אומרים שאתה מבצע את הבדיקות על פי תוכנית ניהול הסיכונים שלך. 

לפעמים תהייה לו בדיקה ולפעמים יכול להיות שהבדיקה לא תהיה בהלימה למשלוח. לדוגמה, נניח שהוא יצרף בדיקה שבוצעה על המשלוח הקודם כי בתוכנית ניהול הסיכונים שלו הוא קבע שהוא יבצע בדיקות למשלוח אחד כן ולמשלוח אחד לא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

משרד החקלאות, בבקשה. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

ריבה בן עזרא, משרד החקלאות. ברגע שמבטלים את החלק הזה זאת אומרת שהחלב מסתמך על התעודה הווטרינרית. בתעודה הווטרינרית יש כל מיני סוגים שמונעים התפתחות או העברה של מחלות בארץ. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אבל זה לא קשור לתעודה וטרינרית. אם תסתכלי בתוספת - - -

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

אולי תתני לי לסיים, בבקשה? כמו בחלב או מוצרי החלב שאנחנו מייצאים לאירופה, יש כמה סוגים של תעודות וטרינריות בהתאם לממצאים של המחלות במדינה. לדוגמה, בארץ יש לנו מחלת הפה והטלפיים ולכן אנחנו צריכים לעשות טיפול מיוחד כדי לייצא את הגבינות שלנו לאירופה.

אנחנו רוצים לוודא שהתעודה הווטרינרית של המוצרים שבאים לארץ היא עם אותם תנאים שאירופה דורשת עבורם כי שם אנחנו יכולים להיות מוגנים לגבי מחלות. אני לא יודעת אם זה פה אבל זה מאוד חשוב לנו לחוק. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה מופיע פה. כדי שתסתכלי - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, רגע. את אומרת שזאת דווקא התעודה הווטרינרית שנדרשת באירופה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה סעיף 6. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

- - - בתוספת השלישית. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

כתוב רק תעודה ווטרינרית, לא כתוב - - -


 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה רק למזון שמשווק במסלול האירופי.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לגבי מוצרי חלב, זה תעודה ווטרינרית.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה למזון המיובא במסלול האירופי, זה חייב להיות מזון שמשווק באירופה. 

 << דובר >> אפרת ורד: << דובר >>   

לא כתוב תעודה וטרינרית, זה נמחק.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא, תעודה וטרינרית נשארה, זה לא נמחק. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

אבל תעודה וטרינרית היא פר אצווה. יכול להיות - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ברור, זה לא לכול משלוח. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

פר אצווה, לכל משלוח.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אלו מסמכים ופרטים נוספים בהקשר לקבלת תעודת שחרור למזון במשלוח, זה לא פעם אחת.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

נעה, אני אבהיר שאנחנו לא תיקנו את הסעיף הזה, זה קיים ומפורט בתוספת השלישית ב'. אנחנו לא ביצענו תיקון בזה, כתוב במוצרי חלב חייבים להגיע עם תעודה וטרינרית והתעודה הווטרינרית חייבת להיות מלווה לכל משלוח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ויתרתם רק על המסמך המעיד על תהליך הפסטור של המוצר. אני לא יודעת אם הסברת למה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כי זה חלק מהתעודה, זה ממילא מופיעה בתעודה הווטרינרית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אם הבנתי נכון את מה שאומרת ד"ר ריבה בן עזרא, היא אומרת שכשאנחנו אומרים תעודה ווטרינרית אז יכולות להיות כמה תעודות ווטרינריות ולא הבהרנו איזו אחת אנחנו בעצם מבקשים לגבי החלב.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לגבי חלב ובכלל, למעט דגים שבהם דרשנו פורמט מסוים של תעודה ווטרינרית, אנחנו לא מגבילים ולא מבקשים ופה ממילא ברור שמדובר על מוצרים שמיובאים במסלול האירופי כך שהתעודות הווטרינריות חייבות להתאים לנוסחים שמקובלים באירופה. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

אבל זה לא מדויק פה כי באצווה שהולכת לאירופה, כתוב בתעודה הווטרינרית שהיעד הוא אירופה. עכשיו אנחנו מדברים על תעודה ווטרינרית שהיעד שלה הוא ישראל. יכולות להיות כל מיני תעודות וטרינריות ולא כתוב מה התנאים. כמו שיש שני סוגים לפחות של תעודות וטרינריות של דברים שמגיעים לאירופה אז אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מקבלים את מה שמתאים. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

מה את מציעה? 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

כמו שאמרתי, ההצעה היא לכתוב באותו נוסח של תעודה וטרינרית בהתאם לסיכונים של המדינה הזאת ואם רוצים אפשר לפרט.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

איזה סיכונים, של המדינה באירופה או של ישראל?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מבקש לצאת להפסקה של חמש דקות, אנחנו נחזור לפה ב-14:45. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:33 ונתחדשה בשעה 14:42.) << הפסקה >>   

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שלום לכולם, אנחנו מחדשים את הדיון. נא לשמור על שקט ומי שרוצה, לשבת. היה שיח בזמן הזה שהיינו בהפסקה? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

גם אנחנו היינו בהפסקה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, שיח על איילון. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

שיח קוצני. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו עוד רבע שעה או עשרים דקות, נסיים את הדיון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה עם סעיף 3? אנחנו צריכים להקריא אותו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

חכי. אם לא בדיון היום אז בדיון הבא. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

חקלאות, בריאות?

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

פתרנו את העניין, תודה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

פתרתם?

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

זה קורה מידי פעם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אולי נצא לעוד חמש דקות הפסקה?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אפשר את אותו דבר על חומרי הדברה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מי ביקש ממך להתערב בזה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

סגרנו, זה יוצא מהחוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רק שנייה, לפני שאנחנו מדלגים בוא נראה מה היה לנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, בדיוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נשארנו עם התעודה הווטרינרית ואנחנו כבר יודעים על מה מדובר. הסעיף הבא מופיע פה בתוך סעיף 32. זה סעיף (ב1), קראנו כבר את הנוסח של הסעיף והייתה בקשה של איגוד לשכות המסחר - - - 

אנחנו מדברים פה ההוראה שאומרת שתעודות אישור מוקדם יהיו עד עשר שנים במקום עד שש שנים. הייתה שאלה האם זה יחול גם על אישורים שכבר הוגשו ואימצנו את הנוסח שהיה בתיקונים קודמים שזה יחול על בקשות לחידוש אישור מוקדם או בקשות חדשות שהוגשה ביום התחילה או לאחריו. 

הוצע כאן להתחשב ולהגיש שזה יחול גם על בקשות שהוגשו לפני כן – אחרי איזשהו יום שנקבע – והיו תלויות ועומדות ביום התחילה.

 << דובר >> עמיר עופר: << דובר >>   

גברתי, אפשר להתייחס? עמיר מלשכת המסחר. כמו שאמרתי בדיון הקודם, ישנם כל מיני סוגים של מזונות - - - לתוספת ה-12 כמו למשל תוספי תזונה. שש שנים אחרי שיבואן מגיש בקשה לחידוש המשמעות היא בעצם בקשה לרישום מחדש.

אנחנו עשינו בדיקה עם יבואנים של תוספי תזונה לצורך הדוגמה והם שיתפו אותנו בזמנים של למעלה משנה וחצי לקבלת אישור, אחרי שהם הגישו בקשה מחודשת. מה שאני בא להגיד זה שאם אנחנו רוצים לנקוב פה בתאריך אז אם אפשר ואדוני מאשר את זה, מבחינתנו שהתאריך יהיה על בקשות כאומר שהוגשו אחרי 1 במאי 2022 כי יש בקשות שהן שנתיים אחורה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש אצלכם בקשות שתלויות ועומדות מ-1 במאי 2022? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני לא יודעת אם יש בקשות שעומדות מ-1 במאי 2022 אבל אנחנו נגיד שאחרי שנסיים את תיקוני החקיקה הזאת, אנחנו מתכוונים להניח על שולחן הוועדה תקנות שמסדירות מחדש את כל הייבוא של תוספי תזונה באמצעות יבואן נאות. 

אנחנו פותחים מסלול רביעי לייבוא. הבקשה הזאת מובנת כי באמת מדובר כאן על שינוי. הייבוא הולך ועולה ויש עיכובים. אני חושבת שלכל הדעות, אם יש תיק שמעוכב שנתיים זה אומר שכנראה - - - אין דבר כזה שתיק לא טופל בשנתיים. יש בקשות שנמצאות בסבב של השלמות ולכן אנחנו חושבים שבשביל להיות הוגנים עם הצדדים, אפשר לדבר על תחילת השנה או על שנה אחורה מהיום. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

תחילת 2023. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

1 במאי 2023? 

 << דובר >> עמיר עופר: << דובר >>   

1 בינואר 2023 זה מקובל. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

1 במאי 2023.

 << דובר >> עמיר עופר: << דובר >>   

1 בינואר 2023.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

1 במאי 2023. 


 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>  

אני רק רוצה לוודא משהו מחינת הניסוח. לא הגישו בקשה להערכה כי לא היה אפשר אז מה שהגישו זה בקשה חדשה. אישור פג אחרי שש שנים והגישו בקשה חדשה. השאלה היא אם הנוסח שקיים כרגע באמת מאפשר שיראו את מה שהגישו כאילו זאת הייתה בקשה להערכה אפילו שזאת הייתה בקשה חדשה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מתי? בתוך השנה הזאת?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, רגע. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הבקשה החדשה תינתן כבר לעשר שנים. הגשת בקשה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, לא על זה הוא מדבר.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כל הרעיון הוא להקל עליהם ושהם לא יצטרכו לבדוק בכלל את הבקשות שהוגשו לפני שנה וחצי כי הם לא עומדים בזה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, לא יאריכו. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אנחנו אומרים, בואו נהפוך אותם לבקשה להארכה. זאת הכוונה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, לא.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זאת הכוונה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כל הרעיון כאן הוא שאם כבר יש תיק שיובא לארץ כדוגמה, תוסף תזונה שכבר יובא ויש לגביו היסטוריה שהכול תקין איתו ועכשיו רוצים לחדש את האישור כי הוא הסתיים ועברו שש שנים אז אנחנו אומרים שנראה אותו כאישור שחל לגביו ההארכה של העשר שנים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

העשר שנים.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זה בדיוק מה שהתכוונתי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, לא התכוונת לאותו דבר. היא אומר שמכאן ואילך, זה יהיה עכשיו לעשר שנים אבל לא משהו שכבר היה שבע שנים בישראל - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא החידושים. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לא, אבל כל הבעיות הן אחורה. הבעיה היא עם המלאי, אנחנו רוצים לעזור עם מלאי הבקשות שמחכות אצלכם. זאת הבעיה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אז זה מה שאני אומרת.  אנחנו נכניס אותו רטרואקטיבית והאישור שלו - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יהיה לעשר שנים.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

יהיה לעשר שנים. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

האישור המקורי שמלפני שש שנים.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא האישור המקורי, לא.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הבעיה היא שהוא לא עומד בתנאי כי הוא לא הגיש בקשה להארכה, הוא הגיש בקשה חדשה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

מה זה משנה?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זאת השאלה. זה לא משנה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הבקשה היא בקשה חדשה. בוחנים אותה ויתנו אותה לעשר שנים. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אפשר לעשות את זה רגע עם דוגמה כדי שנבין שאנחנו מדברים על אותו דבר? היה לי אישור שהגשתי ב-1 בינואר 2018 - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני אגיד לך למה אני מתכוונת.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אני אסיים את הדוגמה, זאת דוגמה קצרה. קיבלתי אישור ב-1 בינואר 2018. חלפו שש שנים והוא פקע ב-1 בינואר 2024. אני הגשתי בקשה חדשה לאותו מוצר כמה חודשים לפני. מה שאני רוצה זה שבמצב כזה, אותו אישור שבינתיים פקע כי לא הספקתם לטפל בבקשה, יקבל את הארבע שנים הנוספות. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

גם אני מדברת על אותו דבר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אז הכול בסדר. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

הנוסח בסדר? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אם שניכם מסכימים אז תוודאו אחר כך שהנוסח בסדר. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

שרון, כן? מסכימים? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן, ברור. אנחנו בעצם מייצרים את המודל - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

שהיה אז? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

הארכת אישורים רגולטורים, זה מה שהיה אז. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הבנו אחד את השני? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כן, תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הלאה, בואו נתקדם. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

רגע, מיד אחרי ההפסקה אתם התחלתם עם הסעיף הזה אבל אני רציתי להעיר על התוספת השלישית ב', סעיף 8. אנחנו שלחנו לוועדה הערה בנושא של מוצרים שצריכים תעודה ווטרינרית כשיש בהם ג'לטין וביקשנו שזה יוחרג רק לג'לטין שהוא ג'לטין מבקר כי בג'לטין דג אין את הבעיה של הפרה המשוגעת.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו הסכמנו לזה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

- - - או הקולגן או הבקר. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו הסכמנו להוריד את הג'לטין. לגבי מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן ולהוסיף - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

מבקר פשוט?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היה או בקר או קולגן, לא? 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

יש "לגבי מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן צריך תעודה וטרינרית". 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו החרגנו והורדנו "למעט דגים". 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אולי אפשר לכתוב "לגבי מוצרים המכילים ג'לטין מבקר או קולגן", לא? קולגן זה גם קשור לבקר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא הבנתי בדיוק מה ההסדר שהגעתם אליו לגבי ההארכה. אדוני, אני מציעה שנבין את הניסוח ונציג את זה בדיון הבא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

או-קיי. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אפשר לרשום "למעט דגים או מוצרי". 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

או-קיי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

למעט דגים או מוצרי דגים? 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

השאלה היא האם סוכריה שיש ג'לטין דג נחשבת למוצרי דגים? אני חושב שכדאי לכתוב ג'לטין מבקר ואז זה יהיה יותר פשוט. 

 << דובר >> ד"ר זיווה חממא: << דובר >>   

למה? ג'לטין מדגים עונה גם על הסוכריה. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זאת השאלה. כי אני לא יודע אם אפשר לקרוא לסוכריה מוצר דגים.

 << דובר >> ד"ר זיווה חממא: << דובר >>   

זה לא מוצר דגים אבל מקורו של הג'לטין בדג. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אז אני חושב שכדאי לנסח את זה בצורה יותר מדויקת. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

מה אתה מציע?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תשמע, אם יש בינכם הסכמה על העקרון אז רמת הניסוח פחות מעניינת. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

טוב, אנחנו ננסח. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה את רוצה לנסח לגבי הסעיף של - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא הבנתי בדיוק את ההסדר לגבי הסעיף של המועדים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, סיימנו את נושא הג'לטין. בואו נתקדם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מכיוון שהייתה ביניהם הסכמה גם בג'לטין וגם בהארכה של המועדים אז אני לא יודעת אם כדאי - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ברמת הניסוח אין בעיה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

את הניסוח נחזור ונציג בדיון הבא, בסדר?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אין בעיה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, נעבור ברשותך לנושא הוראת השעה שהיא מה שהיה סעיף 50א.  

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אני יכולה להעיר רגע? אנחנו מדברים על נוסח מוסכם אבל לפני הדיון דיברנו על זה שאולי צריך לשנות את הניסוח ולוותר על המנגנון בגלל - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אולי תסבירי על מה אנחנו מדברים בכלל?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

עמדת לקרוא את סעיף 33 ואני רוצה להציע שאולי נדבר על שינוי הנוסח במובן הטכני שדיברנו עליו לפני הדיון, זה שאנחנו מורידים שם את המנגנון ומפנים ל-41(ב) ונקריא אותו אחר כך, בדיון הבא אולי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לפני הדיון אמרת לי שההצעה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תסבירי קודם כול מה אומר הסעיף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסעיף מדבר על יבואן נאות במסלול האירופי או בעל רישיון ייצור.  עד 31 באוגוסט 2029, אם   הוא הגיש התחייבות להפעלת תוכנית בטיחות מזון, הוא מתחייב שהוא מיישם אותה וגם הגיש הצהרה לגבי מזון מסוים המיוצר אצלו שהוא עומד בדרישות החלות באיחוד האירופי על מזון שמשווק באיחוד האירופי אז המונח חקיקת המזון שיחול עליו לפי כל החוק הזה, לא יכלול את התקנים הרשמיים בישראל, את ההוראות לפי צו הגנת הצרכן ואותן הוראות שנחשבות חלק מחקיקת המזון. זה יכלול את החוק, את ההוראות שנובעות מרישוי עסקים ואת ההוראות המאומצות. זה

זאת הייתה ההצעה להקלה והייתה הוראה מקבילה לגבי הנושא של גלוטן. יצרן שמייצר פה בארץ, הגיש התחייבות שהוא מייצר לפי תוכנית בטיחות עצמית והוא יעמוד בתוכנית הזאת אז הוא יוכל לייצר את המזון ולסמן אותו "ללא גלוטן" בהתאם לתקנות.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

גם בלי GMP.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

גם בלי GMP. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

במקום אישור ייצור נאות, הוא יוכל להסתמך על תוכנית הבטיחות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ולכן, מה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מה שעורכת הדין ארבל אמרה לי לפני הדיון זה שאולי זה אומר שאפשר כבר להקדים את תחילתו של סעיף 41 שבנוסחו המחודש אמור להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2026, ולהחיל את זה כבר מעכשיו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש לי כמה הערות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני קצת מבולבלת לגבי הדבר הזה כי לגבי אותו חלק ב' מסעיף 41 שמאפשר כבר עכשיו להגיש התחייבות, אנחנו כן מציעים להקדים את התחילה שלו אבל אני לא בטוחה שזה חל גם על החלקים האחרים של סעיף 41 כי יש עוד סעיפים שמפנים אליהם כמו סעיף 22. בגלל שיש עוד סעיפים שמפנים אליו, אני לא יודעת אם אפשר להקדים את כולו. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו  צריכים לבדוק את כל ההקשרים אבל באופן וולונטרי, אין לנו מניעה  שזה ייכנס ויהיה מחייב באוגוסט 2026.

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

אני לא מחכה עד אוגוסט 2026 ואמרתי לך את זה כבר כמה פעמים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ברור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מה שאנחנו מסבירים זה שכל המטרה של התיקון הוא שלא תצטרך לחכות לאוגוסט 2026.

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

זה מה שאני אומר. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, אם אנחנו בכל מקרה נשארים עכשיו בנוסח הזה אז בואו נקרא אותו. אם יש בעיה עם סעיף 40 - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

41.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

41.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, נועה אמרה שיכול להיות שהסעיף שם מפנה, נכון?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

ממילא, כדי לאפשר וולונטרית ליצרנים להיות כבר היום בעלי אישור שהם מוכרים ומיישמים מערכת בטיחות בבקרה עצמית אז מאפשרים ש-41(ב) שהיה אמור להיכנס לתוקף רק באוגוסט 2026, ייכנס לתוקף כבר היום ולכן כל המנגנון נמצא שם. 

לכן, לא צריך לחזור על המנגנון שלשו פעמים. אנחנו הצענו שגם לעניין הגלוטן וגם לעניין 50א הם פשוט יפנו לאותו סעיף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני אגיד לך מה הבעיה. אני מסתכלת עכשיו על איך יראה סעיף 41 כשהוא ייכנס לתוקף במובן המלא שלו ואז תהיה חובה על כל היצרנים להיות בעלי - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון, מזה חששתי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זאת לא הוראה שאנחנו רוצים להכניס אותה כרגע כי אנחנו רוצים לאפשר ליצרנים זמן להיערך. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה מה שמפריע לנו ולכן, אולי נקרא את זה עכשיו למרות שאנחנו מכניסים את 41ב.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אני רק מבקשת שהמלל יהיה זהה כדי שלא ישתמע שיש מנגנון כזה ומנגנון כזה. זה אותו מנגנון, בסדר?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

או-קיי.

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

יש לי כמה הערות. אני ביקשתי ממשרד הבריאות שמפעל שרוצה לסמן מוצרים ללא גלוטן וגם יש לו גלוטן בשטח המפעל, יהיה מחויב על אחד מארבעת התקנים שציינתי כבר מספר פעמים. לפרוטוקול, ISO 22,000, SSE, BRC ו-IFS. מה הכוונה? אנחנו רוצים להשוות ושאותם יצרנים שיש בארץ יחמירו כי אני חושש מבטיחות מזון, מ-recall וזיהום משני.

מפעל שיש לו אחד מארבעת התקנים האלה ויש לו גם גלוטן בשטח המפעל, יחויב באחד מארבעת התנם האלה. מפעל שלא מחזיק גלוטן בשטח המפעל ויש לו את מערכת ה-HACCP, שהיא מערכת ניהול הסיכונים, יוכל לרשום מחר,  על המוצרים שלו "ללא גלוטן". אני חושב שזה הגיוני בסך הכול. 

דיברתי עם נציגים של משרד הבריאות וזה גם יעזור להם בפיקוח של הדבר הזה. כאמור, הקדם האפשרי כדי שהם יוכלו לרשום את זה כבר מחר. ממה שאני יודע, לא יותר מעשרה מפעלים יכולים כבר לרשום את זה אז לא כזה עניין גדול.

פנינה, זה מה שאני מבקש ממשרד הבריאות. אני לא רוצה שמפעל שיש לו גם גלוטן וגם ללא גלוטן, יסתפק רק במערכת ה-HACCP.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה אמור לבוא לידי ביטוי פה, בסעיף הזה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הסעיף הבא אחריו זה סעיף שעוסק בגלוטן אבל אני מבינה שאתה מבקש בקשה נוספת למה שאמרנו. אם בדיון הקודם אמרנו "תגיש התחייבות לעמוד תוכנית בטיחות מזון ואז נשחרר אותך מאישור ייצור נאות" אז עכשיו אתה אומר - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הוא רוצה להגיד שפה הוא לא יצטרך בכלל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אם אין לו גלוטן במפעל אז אני בכלל לא צריך - - -

 << דובר >> דן סלומון: << דובר >>   

לא, אישור נאות זה GMP.אני אמרתי שאני לא מוכן - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

שנייה, אנחנו הבנו את הנקודה הזאת. אתה אמרת שאתה רוצה להשתחרר מהאישור ייצור נאות, אתה רוצה להשתחרר מה-GMP. אמרו לך שיש לך חלופה של הגשת התחייבות לתוכנית בטיחות בקרת איכות עצמית. זה דבר שכן מופיע פה. אתה עכשיו רוצה להגיד שיש מפעלים שאין בהם בכלל גלוטן והם יוכלו ללכת גם בלי התוכנית הזאת? אני לא בדיוק הבנתי את הבקשה החדשה. 


 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני אסביר. קודם כול אני רוצה לומר שככול שנכניס את זה, זה עדיין יהיה וולונטרי. התקנות היום באופן כללי לכלל יצרני המזון וליצרני הגלוטן זה בהחלט הקלה כי הדרישה המחייבת היא אישור GMP.
עם זאת, אנחנו כרגע לא יכולים להכניס מדרג שלישי אז מה שדן מבקש כאן זה לעשות מדרג ביניים. יש את האישור של ה-GMP שהרגולטור בודק כתנאי לקבלת האישור ויש את האישור של תוכנית בבטיחות מזון עצמית שבה אני מתחייב ומקבל את האישור. 

מה שדן מציע זה להכניס מדרג שלישי שהוא מדרג ביניים. הוא אומר שבמקרים שיש מפעל שיש בו גלוטן והוא עדין רוצה - - - אז מהסכנה של מניעת זיהום צולב או שאתה מגדיל את הסיכון אז הוא רוצה להכניס כאן שהיצרנים ידרשו לקחת גוף חיצוני שיעשה עליהם פיקוח וייתן להם תעודה של ISO 22,000, BRC או IFS, אלו תקנים בין לאומיים מקובלים. 

נחנו היינו שמחים להוסיף את הדרישה הזאת אבל פה חברינו מהתעשייה צריכים לבוא כי הניסיון שלנו מלמד שאם אנחנו עושים את זה לגלוטן אז מחר תהיה דרישה גם לאלרגנים. אם יש לך פה מזון שאתה מייצר, אני לא יכולה להבחין בין גלוטן לכל אלרגן אחר. לכן, אני יוצרת כאן איזשהו מדרג. כמשרד הבריאות, אני הייתי שמחה לכל פיקוח. 

כשאני מדברת על תוכנית בטיחות מזון עצמית, אנחנו באים ודורשים שהיצרן יהיה מחויב. כשאתה בא ומוסיף את התעודה שיש לך אסמכתא שגוף בקרה בודק אותך, בהרבה מקרים אנחנו מוצאים את זה כדבר טוב כי זה מלמד אותך לפעול לפי הכללים אבל יכול להיות שבהרבה מקרים זה גם גורם ליצרנים להיות שאננים כי יש להם את האישור אז הם לא מנהלים סיכונים. 

אנחנו ערים לעניין הזה ואנחנו נכניס פה פיקוח יותר אדוק שלנו, ככול שנמצא לנכון. מי שירצה לעשות את זה באופן וולונטרי, אנחנו כמובן לא יכולים להתנגד אבל אם אנחנו כמשרד נדרוש את זה פה כמדרג שלישי ונתעלם מכלל היצרנים, אני חושבת שזאת תהיה מדיניות שמפלה. זאת דעתי. ככול שירצו להחמיר אנחנו - - -

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אפשר לחזור רגע?? דיגלתם על הסיפה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

רגע. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

אני רק יכול להגיד שפנינה צודקת. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

פנינה, תתעדי את הפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תמסגרי אותו. 

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

אפשר לשאול שאלה? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן.

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

אני חושב שבכל הלך המחשבה, הקו אומר "בואו נקדם קודם את הדיונים במה שמקל על ייבוא של מזון מאירופה" - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו מדברים עם ייצור, כן?

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

רגע, אני אגיע תכף לייצור. אני פשוט לא מבין כל כך מהר  כמוך. מאחר ואנחנו רוצים לעזור לציבור לקבל את המזון בזול אז כל התקנות שדנו בהן כרגע הן תקנות שנועדו להקל על הייבוא וזה לגיטימי. אולי אני מבין לא נכון אבל אני רואה שברישה של סעיף 33 שכתוב גם "ולגבי בעל רישיון ייצור". זאת אומרת, זה לא רק לגבי אלה שמייבאים אלא גם בעלי רישיון ייצור. 

אני שואל אם לדוגמה יש לנו מפעלים של פסטרמה, מפעל שמייצר חביתות מביצים או דברים מהסוג הזה, האם זה לא מכניס בדלת האחורית דרך ה-HACCP שלהם את החקלאים לתוך הסיפור?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני רוצה להגיד שנתת דוגמה מצוינת כי גם היום, לפי פקודת מחלות בעלי חיים – ריבה תוכל להרחיב פה – ברגע שפרק ח' נכנס לתוקף אז כל יצרן או בעל מפעל בשר חייב לנהל מערכת בטיחות מזון המבוססת על עקרונות ה-HACCP כתנאי לקבל רישיון יצרן או כתנאי לקבל היתר הפעלה ולפחות אצלנו, גם נדרש היום אישור GMP. 

אנחנו משווים את כלל יצרני המזון ליצרני הבשר שאצלם זה נכנס לתוקף כבר ב-2018. 

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

כן אבל אני מפשטן קטן, אני תומך ב-HACCP ובדברים האלה. אני חושב שאלו דברים טובים ואין לנו בעיה עם זה אבל השאלה היא - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אולי לא הבנתי את השאלה.

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

השאלה היא אם דרך העניין הזה אנחנו לא מחילים בדלת האחורית, דרך ה-HACCP - - - כי שם זה גם תהליכי קליטת התוצרת החקלאית, הביצים והבשר וזה מה שהאירופאים בודקים בביקורת שלהם.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו היינו שמחים להחיל את זה אבל זה לא החלק שלנו, זה משרד החקלאות.

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

אני רואה מה האירופאים בודקים. השאלה היא אם דרך הסעיף הזה, אתם לא מכניסים את ההחלה על החקלאים בארץ? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כנראה שהתשובה היא פשוט לא. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מציע שאנחנו נקרא את סעיף 33.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

ההחלה היא על מזון. זאת שאלה שאתה צריך להפנות לד"ר ריבה בן עזרא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מציע שאנחנו נקרא את סעיף 33 ואחרי שנסיים לקרוא אותו אז ריבה תענה לזה. בבקשה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   
 
	הוראת שעה
	33.
	(א) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ' באלול התשפ"ט (31 באוגוסט 2029) פסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון" לא יחולו לגבי יבואן נאות במסלול האירופי ולגבי בעל רישיון ייצור שהתקיימו בו כל אלה, למעט לעניין מזון המפורט בתוספת השתים-עשרה: 

(1) יש בידיו אישור ייצור נאות או שהוא הגיש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שלגביו יש לו רשיון ייצור התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית והלשכה הנפיקה לו אישור הגשת התחייבות כאמור; ההתחייבות תוגש בצירוף מסמכים לפי סעיף 41ב(2)(א) ו-(ב); 



	בסדר? אז אנחנו מדברים על אותם מסמכים שיש ב-41.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אולי נקרא לזה סעיף רוית? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו עוברים ל-(ב). כפי שאמרנו, זה 1 באוגוסט 2026.

	הוראת שעה
	33.
	(ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום התחילה המאוחר –

(1) יקראו את סעיף (22) לחוק העיקרי, כך –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "(31 באוגוסט 2023)" יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור";




אני חושבת שאנחנו עוד צריכים לדון על זה בהקשר היותר רחב. 


	
	
	(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובתקנות המחייבות קבלת אישור ייצור נאות כתנאי לסימון מזון ללא גלוטן, יצרן רשאי לייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" לפי התקנות האמורות אף אם אין בידיו אישור ייצור נאות, ובלבד שהוא הגיש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שלגביו יש לו רישיון ייצור התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית בצירוף המסמכים הנדרשים לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) לסעיף קטן (א)(1)".


	
	
	"(א2) יצרן שקיבל אישור הגדת התחייבות בדבר יישום תוכנית מזון בבקרה עצמית, המייצר מזון המסומן "ללא גלוטן" יפעל בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שצירף להתחייבות שמסר"



פה שוב  נפנה לסעיף 41ב(2)(א) ו-(ב).

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש לנו כמה הערות.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

לפני ההערות על היצרן, אני רוצה לדבר על המהות. ההגדרה הצרה יותר של חקיקת המזון שמוצעת פה היא כמובן מאוד חשובה וטובה מבחינתנו אבל היא עדיין משאירה את פסקה 1 להגדרה של חקיקת המזון.

 פיסקה 1 של חקיקת המזון כוללת את כל תקנות משרד הבריאות, כולל כל 79 ההוראות שהפכו אותן לתקנות וזה מבוך גדול ושלם. אנחנו חושבים שמה שנכון היה לעשות זה להפוך את ברירת המחדל ושנשב אנחנו עם משרד הבריאות וכל מי שיש לו עניין בנושא הזה למפות את הדרישות האלה. 

בסוף, ניתן לעוסקים במזון רשימה סגורה ומוגדרת של מה צריכים לעמוד בו בחקיקת המזון לגבי מוצרים כאלה וכאלה, חוץ מהדברים החדשים של ההוראות המאומצות. אנחנו לא נשלח אותם ללכת לחפש בכל עשרות את המסמכים הארכאיים האלה. ברור לכולם שצריך לתקן אותם אבל עד שזה יקרה אנחנו בבעיה. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אדוני משווה ומוסיף.  אנחנו באותה עמדה.


 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

רק לגבי פרסום המאגר, כן? מאגר החקיקה. 

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

להפוך את המאגר הזה למאגר שרק הוא מחייב, מה שלא יהיה שם, לא מחייב. 

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

אנחנו באותה עמדה ומסכימים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תגובה? 

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

לגבי תקופת הוראת השעה, אני מבינה שיש לכם הערות לגבי התקופה. מה שירד זה התקנים הרשמיים, צו הגנת הצרכן ו-15 צווי פיקוח. מה שנותר, החוק והתקנות לפיו ותקנות רישוי עסקים - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

וההוראות המאומצות.

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

בוודאי. אין לנו דרך לעשות כרגע רשימה חיובית עם מה שנותר. זאת חקיקת המזון שנותרה בישראל. מה שכן בכוונתנו לעשות ואמרנו את זה, זה מה שהוא פועל יוצא של ההוראות המאומצת ותיקון התוספת השנייה א', כפי שמובא בהצעת החוק. 

כל מה שיוצא כתוצאה מכך ויש לבטל בחקיקת משנה, אנחנו נעשה מאמץ להביא לכאן עד סוף החקיקה בשביל שהוועדה תאשר את אותם ביטולים כולל נושא הסימון התזונתי כדי שיהיה לנו איזושהי קודיפיקציה יותר שלמה, במיוחד של הוראות הסימון.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני גם אשמח להתייחס. פה עוד אין לנו הנסכמה ממשלתית, אנחנו גם בעמדה של הפוסקים. מה הסעיף הזה אומר? הוא אומר מה צריך יבואן שמייבא במסלול האירופי לעשות. אנחנו חושבים שזאת כן חייבת להיות קבוצה סגורה שאומרת את ההוראות המאומצות ואחד, שתיים, שלוש כי אחרת אנחנו נכנסים למבוכי רגולציה. 

אנחנו לא יודעים אם התקנה הזאת תהיה חסם הסחר, או התקנה הזאת תהיה חסם הסחר וזה הסעיף הכי קריטי מבחינתנו בחוק, שאומר שאנחנו אירופה במאה אחוז למעט חריגים. אז אני חושב שכדאי להגיד באופן פוזיטיבי "מאה אחוז אירופה למעט חריגים". אנחנו עוד בשיח הממשלתי אבל אני מניח שנמצא אותו בהקדם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

	או-קיי, בסדר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז עד שהם יימצו את השיח, אני רוצה לדלג בבקשה על הנוסחים שמופיעים פה - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו עוד לא הערנו על הסעיף ויש לנו כמה הערות. למשל, התקופה של חמש שנים, אנחנו רוצים שהיא תהיה שנה או לכל היותר שנתיים. אנחנו עושים פה איזשהו מהלך שהוא מאוד חריג.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל זה מהלך שדווקא מאפשר לכם.



 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

מה מאפשר לנו, הסעיף הזה? אז אנחנו לא מבינים. יש פה איזושהי פשרה שנעשתה וליאור התייחס לזה בתחילת הישיבה. יש פה פשרה שאין ברירה לגביה אבל מה שקורה פה זה שאינהרנטית, היא לא שוויונית. בתקופת המעבר, רוב היצרנים לא יוכלו לאמץ.

מעבר לזה, גם מבחינת האחריות הציבורית שלנו – אני לא רואה מישהו אחר שיגיד את זה אז אני אגיד את זה – יש פה ויתור על סטנדרטים ותקנים מבלי שייבאו או אימצו במקומם אחרים מאירופה. אנחנו רוצים שיהיה תמריץ שיעשו את זה כמה שיותר מהר. כרגע, אנחנו מדברים על הסדר שהוא פלסטר. אין זמן לבטל את התקנים בצורה מסודרת ולייבא במקומם אז אומרים "או-קיי, אבל אנחנו לא רוצים שיהיה חסמי סחר בתקופת מעבר" אז עשו את הסעיף הזה באיזושהי מין דרך - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זאת הפשרה שאנחנו דיברנו עליה בתחילת הדרך.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בסדר, אני רק אומרת - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לא שלא אימצו במקום, אותו מוצר עומד בדין האירופי וזה התנאי. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אני אומרת שצריך להבין שזה פתרון עקום ולכן הוא גם הוראת שעה. זה ברור לכולם שזאת לא דרך המלך ואסור שזה יישאר הרבה זמן. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הוויתור היחיד על הסטנדרטים נעשה ביחס לתעשייה, לא ביחס לייבוא. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

- - - חמש שנים זה הרבה מידי זמן.

<< דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הייבוא משווק באירופה ועומד בסטנדרטים. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כשאנחנו היינו בהידברות מול שירות המזון, נעשה ניסיון כנה מבחינתם לעשות אפילו במהלך החקיקה הזאת, לייבא את אותם תקנים והם ראו שזה מורכב וצריך עוד זמן אבל בין עוד זמן לבין חמש שנים יש פער מאוד גדול. 

האינטרס שלנו בוועדה הזאת הוא להגביל את הזמן הזה ולייצר תמריץ לרגולטור לעשות את זה כמה שיותר מהר. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני בטוח שתכף נגיע להוראות המעבר ואז התעשיינים יגידו איך שלוש, ארבע או חמש שנים הן לא מספיקות וצריך יותר. גם הרגולטור צריך זמן כי יש לו הרבה עבודה לעשות.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

הם גם יעשו מאמץ. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

באמירה כללית, זה לא רק שהציבור לא רוצה להיות בתקופת מעבר ובטח שגם הרגולטור לא צריך את זה. אי-הסדר וחוסר השקיפות לא טובים לאף צד ועל זה אנחנו מסכימים כלנו.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר ומלכתחילה, לשירות המזון יש פה עבודה אינטנסיבית של הנגשה, הבהרה והדרכה כדי לתת וודאות לגבי מה הן אותן הוראות מאומצות. זאת העדיפות הראשונה שלנו כשמדובר על בטיחות מזון. 

הנושא של הרכב מזון הוא חשוב אבל בתיעדוף, הוא כרגע בסדר גודל שני עבורנו. לכן, אנחנו מאמינים שהדגש הראשון של היצרנים יהיה ללמוד את הרגולציה המהותית. אנחנו דיברנו על חמש שנים כי אני לא רואה שום קונסטלציה שבה שירות המזון יכול להקדים את זה ולעשות את זה לפני הזמן. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

שלוש שנים? שנתיים?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

בחלק מהדברים שנעשה אנחנו יודעים שחלק גדול מאותם תקנים מחייבים בגלל צו הגנת הצרכן ויש לנו פה עבודה, יש לנו שותפים - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, אני מיציתי. קיבלתי את עמדתכם ואנחנו משאירים את זה חמש שנים. בלאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו נדלג פה על כמה תיקונים של העיצומים הכספיים כי עוד צריך לבחון אותם.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

יש לי הערה נוספת לגבי הניסוח. כתוב פה "והלשכה הנפיקה לו אישור".

 << דובר >> אביב חצבני: << דובר >>   

סעיף קטן (1).

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

סעיף קטן (1) בסעיף 33א ברישה. ברור ומסכם על כולם שמדובר במנגנון אוטומטי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו נגיד את זה כמו ב-41 - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

במנגנון אוטומטי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו נכתוב את זה כמו שכתוב בסעיף 41 "אם הוא הגיש התחייבות, תנפיק לו הלשכה".

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

מ-"תנפיק לו הלשכה" יכול להשתמע שיש פה שיקול דעת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, זה כמו שכתוב ב-41. אנחנו לא נתקן את 41.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

	או-קיי, אנחנו מדלגים עכשיו על סעיפי העיצומים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו מדלגים על סעיפי הפלילי והעיצומים ונעבור לתיקון לחוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה. 


	תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022(
	*.
	בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, בסעיף 109(ב) –

1. בפסקה (1), במקום "41," יבוא "41, למעט סעיף קטן (ב)";

1. אחרי פסקה (5) יבוא:

"תחילתו של סעיף 41(ב) לחוק הגנה על בריאות הציבור מזון, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)(תיקון מס' 9 והוראת שעה), התשפ"ד-2024"




זה צריך להיות (6), כמובן. זאת אומרת, ביום תחילתו של החוק הנוכחי, תיכנס לתוקף האפשרות להגיש התחייבות שתשמש אותנו בדיוק באותם הוראות שאליהן הפנית לפני רגע.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

גברתי, ההקראה התייחסה גם לגלוטן? אנחנו לא התייחסנו לגלוטן עדיין.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, ההקראה התייחסה גם לגלוטן.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אפשר להתייחס לגלוטן? יש לי שני דברים קצרים מאוד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה היא רוצה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היא רוצה לחזור לסעיף של הגלוטן.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא לחזור, זה סעיף עיקרי ואנחנו רק רוצים להתייחס. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, זה בסדר. בבקשה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם אני מבינה נכון, הגלוטן כפוף רק לעניין אישור קבלת ההתחייבות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אישור קבלת התחייבות ובהתחייבות לעמוד בה וליישם את התוכנית. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו מבקשים שזה יחזור לנוסח הקודם ולא יהיה רק "ללא גלוטן" אלא גם "דל מאוד בגלוטן".

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו לא כל כך הבנו למה זה ירד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היום, לפי הדין הישראלי אין לנו - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אפשרות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש לנו רק סימון של "ללא גלוטן", "דל גלוטן" יהיה לפי ההוראות האירופיות.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אני אסביר. זה חריג לכלל. הכלל אומר שצריך GMP בשביל מזון ייעודי. אם שירות המזון יצהיר שזון ייעודי זה רק מזון ללא גלוטן ודל מאוד בגלוטן לא יהיה מזון ייעודי, כהגדרתו בחוק - - -

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, יש תקנות.

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

סליחה, רווית. מדובר בהוראת שעה שתפקע ביום הכניסה לתוקף.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון, אז התקנות מחייבות לדל מאוד בגלוטן - - -

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

שנייה, ביום הכניסה לתוקף של ההוראות המאומצות. כלומר, מדובר בהוראת שעה שחלה כל עוד אין הוראות מאומצות לעניין הסימון "נטול גלוטן".

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

זאת אומרת, חלות התקנות הקיימות, תקנות בריאות הציבור מזון, סימון מזון.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון והן מחייבות GMP.

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

הן מחייבות תנאי ייצור נאותים ולכן אנחנו מתגברים על הדרישה הזאת בלבד.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון, כאן אנחנו מתגברים על הדרישה הזאת. היום, הדרישה הזאת לא מתייחסת רק ל-"ללא גלוטן" אלא גם ל-"דל מאוד בגלוטן".

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

התקנות אולי מתייחסות רק ל-"ללא גלוטן" אבל בחוק עצמו שאומר "נדרש GMP", מתייחס לכל הקבוצה של מזון ייעודי. אם דל מאוד בגלוטן - - -

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

איפה? את יכולה להפנות אותנו לסעיף?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

כן, זה אותו סעיף.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אני מבינה מהעמדה הקודמת שלכם שאתם לא רוצים שיהיה יותר "דל גלוטן". 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בסעיף קטן (א) יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות".

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

איזה סעיף בחוק?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אותו סעיף שהקריאו עכשיו.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

רווית, אם את מסתכלת על תוספת 11 שהיא המזון - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא, לא. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כתוב "מזון ייעודי ובכלל זה מזון המסומן "ללא גלוטן";"

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

למעט.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

לא, התוספת ה-11 תיכנס באחד הבא, מוחרג בה דל גלוטן וזה בסדר. 

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אנחנו כרגע מדברים על הנוסח להוראת המעבר. אומרים "יקראו את סעיף 22 לחוק העיקרי כך", ואז בסעיף קטן (א) אחרי החובה שהמזונות האלה ייובאו ב-GMP, יבוא "מזון ייעודי, מזון המיועד לצריכה של תינוקות".

במסגרת מזון ייעודי נכלל גם מזון דל מאוד בגלוטן. אז אני אשמח להצהרה לפרוטוקול ש-"דל מאוד בגלוטן" לא נופל להגדרת מזון ייעודי". 

 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

איזה סעיף הקראת?

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

סעיף 22 לחוק. "לא ייצר אדם מזון חדש, למעט מזון שנכלל" - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא מזון חדש.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בסדר. "לא ייצר אדם מזון (1) חדש. (2) מזון ייעודי מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים ביעוד כאמור, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות". 


 << דובר >> שרון גוטמן: << דובר >>   

לדעתי, מיעטנו את בהוראת שעה אל אני אחפש את זה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא, הוספתם את זה בהוראת שעה. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

זה לא ייחשב? 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אז מה בעצם אומר סעיף 22א עכשיו, אחרי התיקון? לא נדרש אישור ייצור נאות למזון לפעוטות? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, ממש לא. את עשית כאן סלט. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סעיף 22א נמצא בתוקף על פרק זמן שאול כי ב-2026 הוא יבוטל.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

נכון אבל מה הוא אומר בזמן השאול? 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

בזמן השאול הוא אומר שלמזון חדש, מזון לתינוקות ומזון עם תוספת תזונה - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

ומזון ייעודי.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

ומזון ייעודי, חייב להיות GMP.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

GMP. זה בדיוק מה שאני אומרת. אחד מהשלושה שהקראת זה מזון ייעודי. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אבל אחר כך בהוראת שעה החרגנו מהתוספת 11 - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

זה ייכנס לתוקף בפאזה הבאה.

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

לא, היא תיכנס לתוקף גם עכשיו. שמנו בהוראת שעה שמהמזון הייעודי, מוחרג מזון דל גלוטן ומזון ללא גלוטן. יכול להיות שזה נפל פה בנוסחים אבל זאת הייתה הכוונה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יפה.

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

התוספת ה-11 נכנסת לתוקף בפאזה הבאה, לדעתי. כרגע, מה שמוחרג זה רק "ללא גלוטן". 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

- - - היא כבר בחוק וכבר בתוקף, לכאורה. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם כך, לא היה את סעיף (ב) בכלל. מה שאמרתם כרגע הוא לא הגיוני. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

יכול להיות שבנוסחים שהועברו כאן, נפלה טעות - - -

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

בואו נבדוק את זה בנפרד.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נראה לי שאם זה לא מהות, בוא נפתור את הנוסח ונביא לדיון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן. פנינה, תודה. 

 << דובר >> רוית ארבל: << דובר >>   

אם אנחנו מסכימים על המהות אז ננסח בנפרד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. פרופסור טליה תהיה הדוברת האחרונה ואנחנו נסגור את הוועדה. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

יש לי שלוש שאלות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שלוש?


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

כן. אחת היא לגבי סעיף 3א בעמוד הראשון של ההצעה - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו ניגע בזה בדיון הבא. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו נקרא את זה בדיון הבא. אנחנו לא דנים היום בסעיף 3 אלא בדיון הבא.


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אם זה יהיה בדיון הבא זה בסדר. השאלה השנייה מתייחסת לעניין הוועדה המייעצת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה גם לא עכשיו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם זה יהיה בדיון הבא. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

אז לא צריך לדאוג. השאלה השלישית מתייחסת לשאלה שעלתה כאן ואני לא הבנתי את התשובה. מה השם של אדוני? אתה שאלת את השאלה הזאת.

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

שמואל לויט, מולי. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

מולי. השאלה הייתה האם החקלאות לא נכנסת בדלת עקיפה דרך ה-HACCP וזאת שאלה מצוינת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מי רוצה לענות? 

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

אני יודע שהיא נכנסת, לכן שאלתי. 


 << דובר >> פרופ' טליה אינהורן: << דובר >>   

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מישהו רוצה לענות על זה?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו אמרנו שריבה תענה כי זה בתחום שלהם. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

השאלה הייתה האם חומרי הגלם שלנו נבדקים במפעלים תחת פיקוח של משרד החקלאות במסגרת ה-HACCP. היום, כל דבר זה צריך לעמוד בחוק בין אם זה חוק של אירופה, חוק של ארצות הברית או חוק של ישראל, בהתאם למפעל המייצר. אם שואלים על העניין של פרשת חומרי ההדברה, זה יכול להיות אותו דבר במזון מן החי וגם במזון מן הצומח. אי-אפשר לסיים דיון בלי חומרי הדברה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בטח. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

במקום לילא, אני לוקחת את הזכות היום.  


 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זאת לא הייתה השאלה.

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

אז מה בדיוק הייתה השאלה?

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו גם נשמח שיהיהHACCP  בחקלאות ו-good agriculture practice אצל החקלאים במסגרת היישום - - -

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

אנחנו בעד, אנחנו לא רוצים שייכנסו דברים אחרים. 

 << דובר >> פנינה אורן שנידור: << דובר >>   

אנחנו גם היינו רוצים אז למה זה לא קורה? 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

הצלחתם לבלבל אפילו אותי. מולי שאל שאלה פשוטה. האם בחקלאות יש HACCP? התשובה היא כן או לא? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

מה?

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

לא יודע, זה מה שהוא שאל אני רק תרגמתי את זה. 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

התשובה היא כן.

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

לא, הוא אמר שדרך הדרישה ל-HACCP במפעלי הייצור - - -

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

זה הינו הך. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

דרך זה מחילים חובות על החקלאים. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

כן, אני תרגמתי את זה לעברית פשוטה. הבנתי את זה אבל בסוף, זאת המשמעות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש HACCP.

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

בכל המתקנים תחת פיקוח משרד החקלאות, יש HACCP. 

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

השאלה היא של מולי, לא שלי. 

 << דובר >> ד"ר ריבה בן עזרא: << דובר >>   

בסדר. בגידול של בעלי חיים או צמחים, זה לא HACCP, זה good agriculture - - -  

 << דובר >> ליאור לוי: << דובר >>   

- - - שמכניסים את זה? זה קיים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

התשובה היא כן, בסדר גמור. 

 << דובר >> שמואל לויט: << דובר >>   

יש תהליכים נוספים שנכנסים לזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, תודה רבה לכולם. עד כאן להיום. הישיבה נעולה. ניפגש בישיבה הבאה ב-9 ביוני 2024. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:24. << סיום >>