פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 32 ועדת הכנסת 04/06/2024 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת הכנסת 04/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 156 מישיבת ועדת הכנסת יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 12:35 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הכנסת (תיקון-ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד-2024 – הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה, לאור פנייתה של היועצת המשפטית לכנסת. 2. קביעת ועדת לדיון בהצעות חוק הבאות: א. הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024 (פ/4485/25), של חבר הכנסת צביקה פוגל. << הצח >> ב. הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות-היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד-2024, (פ/4333/25), של חבר הכנסת דן אילוז. ג. הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד-2024 (פ/4332/255), של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת. ד. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024 (פ/4287/25), של חבר הכנסת מתן כהנא וקבוצת חברי כנסת. ה. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג-2023 (פ/3779/25), של חבר הכנסת צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת. << הצח >> ו. הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד-2024 (פ/4407/25), של חבר הכנסת אליהו רביבו. ז. הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024 (פ/4486/25), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. ח. הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023 (פ/3752/25), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר ינון אזולאי מירב בן ארי ארז מלול משה סעדה צביקה פוגל אריאל קלנר חברי הכנסת: ישראל אייכלר יונתן מישרקי לימור סון הר מלך משתתפים: היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק דוד בבלי – יועץ השר לביטחון לאומי גאיה גורמן – נציגת משפחות החטופים עילי דוד – נציגת משפחות החטופים ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רשם פרלמנטרי: ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הכנסת (תיקון - ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שוב שלום. הנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק הכנסת (תיקון - ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד-2024, מטעם הוועדה, לאור פנייתה של היועצת המשפטית לכנסת. לפני שנתחיל, ביקשו לדבר נציגי משפחות החטופים. << דובר >> גאיה גורמן: << דובר >> אני לא יודעת אם אתם יודעים מה התאריך הנכון היום. אבל התאריך הנכון הוא 242 באוקטובר, שכבר 242 ימים של חוסר ודאות ותחושת אובדן כל-כך כבדה. אתמול היה יום קשה לכולנו. אני חושבת שכל יום שעובר רק מזכיר לנו את חובתנו, את חובתנו כאזרחים, את חובתנו בממשלה, את חובתנו כמשפחה אחת גדולה, משפחת עם ישראל. אני רוצה להבין – ולהזכיר – איך זה יכול להיות שהם עדיין שם? איך זה יכול להיות שאלון בן דוד שלי עדיין שם? איך אני יכולה ללכת בבטחה ולדעת כשאני לא מוגנת, ושאין אף אחד שבאמת יגן עליי וישמור עליי? בתור אזרחית, אני גדלתי על המילה תקווה. אנחנו כעם גדלנו על המנון התקווה ועל המילה שתקווה מביאה איתה, והעומק והחוזק שהיא מביאה איתה. ואני רוצה לשאול אתכם: יש לכם תקווה? חבר הכנסת, יש לך תקווה? לנו יש תקווה ולי יש תקווה ולמשפחה שלי יש תקווה. אבל אני רוצה לדעת האם לדור הבא שלי תהיה תקווה להישאר כאן. התקווה קצת אבדה לנו. האם היא באמת קיימת בינינו? האם אותו ערך שעליו אני גדלתי, שאותו אנחנו רגילים לשיר, אבד, התקווה שאנחנו מקדשים ומפארים אותה? איפה היא? איך אני יכולה להתקדם אם אלון שם? אם 123 חטופים נוספים נמצאים שם? איך? אז איפה התקווה שלנו? איפה? איפה? מה עוד צריך לקרות? עוד יום עובר. עוד תקווה נהרסת, נשברת. הלב שלנו כבר שבור. כמה הלב כבר יכול להכיל? כמה? עוד ארונות? עוד "הותר לפרסום"? עוד שיברונות לב כואבים? חבר הכנסת, אני יודעת שיש לך את הכוח להשפיע. ואני רוצה שתחשוב אם זאת הייתה הבת שלך או הבן שלך או אימא שלך או אבא שלך, נמקים שם 242 ימים. הייתה לך תקווה? היית מאמין שיחזירו אותם מהר? היית מאמין שעושים הכול? יש לנו עסקה, עסקת נתניהו על הפרק. עסקה שתחזיר לנו את התקווה, את האמון אחד בשני, לדעת שהתקווה שלנו כאן, שהמשפחה שלנו משפחת עם ישראל, לא משנה מה דעותינו הפוליטיות. כולנו ביחד כעם אחד, משפחה אחת, אוהבים ומחבקים ותומכים אחד בשני. תתמכו בעסקת נתניהו. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. עילי. << דובר >> עילי דוד: << דובר >> היי, אני יודע שזאת ועדה חשובה, ראיתי שיש הרבה נושאים, אשתדל להיות קצר. אני עילי, אח של אביתר דוד, של הנער היפה הזה. אביתר נחטף מהנובה, כמו אלון. את שניהם ראינו חיים בסרטונים מ-7 באוקטובר, את אלון עם כתמי דם; ואת אביתר ממש ראינו כשהוא מובל, פעם אחת ברגל, פעם שנייה כשהוא קשור בתוך איזשהו מחסן או חדר חשוך ביחד עם עוד ארבעה גברים צעירים. אני, כמו גאיה, אנחנו מרגישים עמוק בפנים שהם חיים. לא איבדנו את התקווה עדיין, כמה שזה קשה. עברו כבר כמעט שמונה חודשים, ואנחנו בתוך הסיפור הזה. בגלל שאנחנו יודעים שהם חיים, אנחנו לא מרשים לעצמנו לוותר. חבר הכנסת כץ, אני יודע שאתה איתנו. יש עסקה על הפרק, מבחינתנו זה אולי הסיכוי היחיד להחזיר אותם הביתה. מבחינתנו זה אולי הסיכוי היחיד להחזיר תקווה אמיתית לעם ישראל, להחזיר ריפוי ותקומה לעם הזה. תעשו הכול כדי שזה יקרה. תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. אני בדיון הקודם התייחסתי בכל הנוגע לעסקה. אבל לפני כן, אני בהחלט מבין כשאת שמה סימן שאלה אחרי המילה תקווה. בן אדם שחטפו אותו מהבית שלו בפיג'מה ושמו אותו שמונה חודשים בשבי נוראי – אני בהחלט מבין. אבל בי עדיין יש תקווה, כי כשאני רואה את החיילים שלנו שנכנסים לשם בידיעה שיש סיכוי גבוה שהם יפלו בקרב, והחיילים אומרים: "אנחנו פה בשביל לנצח את חמאס, אנחנו פה בשביל להחזיר את האחים שלנו הביתה", ואנחנו רואים את המחיר הכבד, וכשאני הולך להרבה ניחומים של משפחות שכולות, של חיילים, ואני שומע את המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל – ועדיין חשוב להן שאנחנו לא נפסיק ולא נעצור, ושהילדים שלהן לא נפלו לשווא, בשביל להשלים את המשימה, בשביל להחזיר את החטופים הביתה. העם שלנו עבר הרבה, ועכשיו אנחנו עוברים באמת אחת התקופות הקשות. אבל אנחנו חייבים שהתקווה תישאר. ואני מסכים, אנחנו באמת צריכים לעשות כל מה שאפשר בשביל להחזיר אותם הביתה. לגבי העסקה. אני אמרתי, אני לא מכיר את הפרטים ולא מכיר את המתווה. אבל אני כן סומך על ראש הממשלה. אני חושב שצריך ללוות, ביחד עם הלחץ הצבאי. אני חושב שהלחץ הצבאי הוא זה שהביא ויביא אותם, כי כרגע הם נהנים להסתכל עלינו מתווכחים ורבים. זו הנאה הכי גדולה שלהם, שאנחנו עדיין אפילו לא שמענו אותם ומה הם אומרים לגבי זה, ואנחנו פה במציאות קשה, עם כל השיח שקורה פה. אני לא ראיתי, אבל אני כן סומך, כמו שאמרתי, על שיקול הדעת של ראש הממשלה, ואני אגבה אותו בהחלטה שהוא יקבל. בעזרת ה', שהם יחזרו כמה שיותר מהר. << דובר >> גאיה גורמן: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> עילי דוד: << דובר >> תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה, רק שנינו פה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. לא טוב? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה? מה קרה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כלום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עבדתם אתמול? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עבדתם עלינו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא קרה שום דבר, קצת אופוזיציה. אתה חי על זרי הדפנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את רוצה שניכנס לזה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נדבר על זה אחרי זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא יודע. את פותחת ואז אומרת לי "נדבר אחרי זה"? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כי אני רואה שאתה עושה לי מבט כזה, מה הקטע? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון, מבט של אחד שניסו לעבוד עליו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, פעם באלף שנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא הצלחתם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יופי, תהיה מבסוט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בטח שאני מבסוט. הצעת חוק הכנסת. כן, שגית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת קובע הסדר ביחס לחבר הכנסת שפרש מהסיעה שלו ולא התפטר מכהונתו. במסגרת ההסדר הזה יש לו מתווה משלים בחוק הכנסת שקובע שלאחר שוועדת הכנסת קבעה את פרישתו של חבר הכנסת בהליך מעין שיפוטי, חבר הכנסת רשאי לערער על-כך לבית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים. הליך הערעור שנקבע בסעיף 61(ג) לחוק הכנסת הוכנס לקראת סיום הליכי החקיקה, ולמעשה נוצר מצב שלצד הקביעה של זכות הערעור על ההחלטה המעין שיפוטית של ועדת הכנסת לא נקבעו סדרי הדיון ביחס לאותו ערעור – לא המועדים להגשת הערעור ולא כל יתר סדרי הדיון. ועדת הכנסת קיימה ביחס לחבר הכנסת שיקלי – השר שיקלי היום, דאז חבר הכנסת – הליך בהתאם לסעיף 6א לחוק היסוד, והיא קיבלה החלטה בדבר הפרישה שלו. חבר הכנסת שיקלי ועורך הדין שלו פירשו את סעיף 61(ג) כאילו עומד לרשותם פרק הזמן הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, כ-60 ימים, לצורך הגשת הערעור. כשהגענו לבית המשפט המחוזי, בית המשפט המחוזי שאל גם לעמדתנו האם יש לראות בכך משום שיהוי או שמא ניתן לקבל את בקשת הערעור בנסיבות שבהן הוגשו. העמדה של הייעוץ המשפטי של הכנסת הייתה שלאור חוסר הבהירות הדיונית שנוצרה כתוצאה מנוסח הסעיף, הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות נעלה, שלא נכון יהיה לפגוע בנסיבות העניין, ולכן צריך לפרש את החקיקה באופן כזה שיפגע בצורה הקטנה ביותר. אותו עניין הגיע בהמשך הדרך גם לערעור בפני ועדת הבחירות, ובסופו של דבר הוא הגיע גם לערעור בבית המשפט העליון על החלטת ועדת הבחירות. בדיון בבית המשפט העליון שוב התעוררה השאלה הזו. עמדתי בבית המשפט העליון הייתה שיש להסדיר את העניין הזה, של סדרי הדיון המועדים הדרושים הניתנים לחבר הכנסת לערער על החלטת הפרישה, בחקיקה. הנשיאה חיות ציינה בפסק הדין שלה שהיא מקבלת את העמדה, שבהיעדר תיקון חקיקה אכן חלות תקנות סדר הדין האזרחי. יחד עם זאת, ולנוכח העמדה שלנו שמעתה ואילך אנחנו נייעץ לחברי הכנסת שיש החלטת ועדת הכנסת בדבר פרישה לגביהם, שעליהם להגיש באופן המהיר ביותר ושאנחנו לא נכיר עוד בשיהוי של זמנים כל-כך ארוך ביחס לערעור, גם הנשיאה חיות המליצה שיבוצע תיקון חקיקה שמסדיר את הנושא הזה. אנחנו מניחים בפניכם תיקון חקיקה שמשנה שני עניינים. העניין האחד הוא השינוי לעניין המועדים שדיברתי עליו עכשיו. בהתאם לתיקון שמוצע כאן, הערעור צריך להיות מוגש בתוך שבועיים מיום ההחלטה, וגם פסק הדין צריך להינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור. זאת כדי לא להיתקל באותה סיטואציה שחלה במקרה של שיקלי וגם בסיטואציות דומות שעלולות להיווצר בהליכים של פרישה בשלהי כהונת הכנסת. השינוי השני שאנחנו מציעים כאן הוא שהערעור לא יהיה לבית המשפט המחוזי, אלא לבית המשפט העליון. הניסיון מלמד, וגם הנשיאה חיות עמדה על-כך בפסק הדין בעניין שיקלי, שמדובר בסוגיה שהיא ציבורית כבדת משקל שעוסקת גם בזכויות של לבחור ולהיבחר, סוגיה שגם מגיעה לבית המשפט העליון בעקבות החלטות של ועדת הבחירות. לכן נכון, לדעתנו, שהערעור יהיה לבית המשפט העליון. אלו שלושה תיקונים מאוד טכניים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אחד – בית המשפט העליון. שתיים – בלי בית המשפט העליון, שבועיים לערעור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ו-30 ימים לתשובה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ו-30 ימים לפסק הדין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם דיברנו על סיעה אחרת - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ומי יכול להגיש? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - שיכולה להגיש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שזאת רק הסיעה שלו. על זה לא דיברת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי שיכול להגיש את הערעור זה חבר הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת הסיעה של חבר הכנסת. מי שיכול להגיש את הערעור זאת הסיעה של חבר הכנסת או חבר הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת חייבת להיות הסיעה שלו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הקשורה, כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא סיעות אחרות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בניגוד לעבר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה "הקשורה"? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסיעה שהוא פרש ממנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סיעה שלו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, שני הצדדים הנפגעים כתוצאה מאירוע הפרישה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז ארבע הנקודות, השינויים שלך, הן: זה עליון במקום מחוזי; זה הסיעה שלו והוא; ו-14 ימים במקום 30. ומה הרביעית הייתה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, 14 ימים לערעור ו-30 ימים לתשובה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא תשובה. פסק דין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לחייב 30 ימים לפסק דין? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, אני מבינה שלא היו הערות על זה להנהלת בתי המשפט. נכון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים וועדת הבחירות המרכזית – דיברנו איתם על זה. הם אמרו שנוסח הזה, כל עוד לא נכנסים עניינים נוספים, אין להם הערות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה אומר שהם יודעים להסתדר עם 30 ימים בנסיבות העניין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אם היו שינויים – והם לא פה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לקריאה השנייה והשלישית הם צריכים להגיע. לא משנה, גם לא לפי הנוסח. הם צריכים להיות כאן, זה יותר נכון לצורך הדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ברור, אם עושים שינויים בחוק? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הייתה עוד נקודה, לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היו עוד הרבה נקודות. לפי דעתי, סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת מנוסח נכון לעכשיו באופן שמעורר הרבה שאלות. הוא מנוסח בצורה יחסית עמומה. אני חושבת שראינו בכנסת האחרונה ביחס לשני מקרים, ואולי אפילו יותר, בכנסות קודמות זה התעורר גם ביחס למקרים אחרים, שההסדר הוא לא סדור וכל הפרטים שלו הם כאלה שניתן לצפות מראש איך יתנהל ההליך המעין שיפוטי בוועדת הכנסת. לדעתי היה נכון לתקן את סעיף 6א לחוק היסוד, בסוגיות שונות. על חלק מהן עמדתם כאן: מי הסיעה שתוכל להגיש; יש סוגיות נוספות שקשורות במערכת היחסים בין החלטת ועדת הבחירות לבין החלטת הכנסת; ועוד ועוד סוגיות. אני חושבת שבימים האלה, כשהעיסוק של הכנסת הוא בדברי חקיקה משמעותיים יותר, לא התאים להביא את התיקון הזה בעיתוי הזה. אבל אני כן חושבת שאם הוועדה תנחה אותנו, זה יהיה נכון להביא תיקון מסיבי יותר ביחס לכל נושא הפרישה משום שזה נושא שהוא לא מוסדר. היה לי חשוב לעמוד בהתחייבות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש כל הזמן ניסיון להתעלם מזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון, ולכן חשוב להסדיר את זה ושהמחוקק ייתן את דעתו בצורה מסודרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו יכולים להכין איזשהו מתווה להצעה שתדונו בו, גם אם לא בחודשים הקרובים. לאחר מכן, אני חושבת שזה יהיה דבר נכון לוועדת הכנסת לעשות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על פרישה, עוד איזו סוגיה שדנו בה את ואני בעבר. כשחבר הכנסת פורש, יש לו בכלל צינון? למשל, צינון על מקומות תעסוקה מסוימים כמו מנכ"לים וכאלה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לחבר הכנסת אין צינון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כי דיברנו עכשיו על הנושא של פרישת חה"כים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל זאת פרישה אחרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה סתם עניין אותי, כי דיברנו את ואני. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לגבי לוביסטים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק זה? אין לו שום צינון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה? יש צינון היום? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לשדלן יש. להיות שדלן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לחבר הכנסת שפורש? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה יכול לעבוד, בניגוד למנכ"לים של משרדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה יכול לעבוד במקומות אחרים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מדהים. אז אין צינון על שום מקום. רק על לובי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למעט שדלן, נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל זה לא אותו מונח "פרישה". שלא יהיה בלבול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה סיום כהונה בכנסת. לא פרישה מהסוג הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם הוא לא ממשיך, זה אותו דבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל הוא נשאר בכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם הוא לא ממשיך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל בפרישה הזאת שאנחנו מדברים עליה, מכוח סעיף 6א, הוא נשאר חבר הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זו הצעת תיקון לחוק יסוד: הכנסת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה תיקון לחוק הכנסת, לא לחוק היסוד. ולכן אמרתי, אם תנחו אותנו, אנחנו נעשה תיקון גם לחוק היסוד שיסדיר את כל מתווה הפרישה. כרגע זה תיקון לחוק הכנסת. אנחנו מביאים אותו כהצעה מטעם הוועדה, וגם לגבי זה אני רוצה להעיר. כזכור לכם, הצעת החוק בעניין עילת הסבירות עברה גם היא כהצעה מטעם ועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מוועדת החוקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, ובפסק הדין העירו הערות גם לייעוץ המשפטי של הכנסת לגבי שאלת הסיווג וראויות ההליך ביחס להצעה מטעם ועדה. אני ציינתי בפני בית המשפט שבכוונתי להביא הנחיה ביחס לנושאים וביחס להליכים המתאימים להיכלל בהצעה מטעם הוועדה. היום יש לוועדת הכנסת, לוועדת החוקה ולוועדה לביקורת בלבד סמכות להביא הצעות מטעם ועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה הייתה ההערה שלהם? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שזה תיקון של חוק יסוד, זה לא אמור לבוא - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, לא, ההערה הייתה האם ההליך הנכון והמתאים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מתי אפשר ומתי לא? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדיוק. הצעה מטעם ועדה למעשה מדלגת על שני שלבים: היא מדלגת על שלב הקריאה הטרומית, ככל שמדובר בהצעה פרטית; ועל עבודת המטה הממשלתית, לעומת הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלושה דברים, גם על הדיון שאחרי הטרומית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה הדיון שאנחנו עושים עכשיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה הדיון שעכשיו אנחנו עושים. עכשיו אנחנו עושים דיון לקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, את אומרת שזה מוותר על שני דברים: על הממשלה, על הטרומית – ויש עוד ועדה, אחרי הטרומית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה עכשיו. עכשיו אנחנו עושים את הוועדה הזאת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מביא מוועדה, אתה מוותר - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מוותר על מליאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כשאתה מביא טרומית, יש לך עוד תחנה של ועדה. כשאתה מביא מוועדה, זה פחות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא. כשאתה מביא טרומית, אחרי קבלת "פ" יש לך הליך של הנחה על שולחן הכנסת 45 ימים, קבלה של עמדת ועדת שרים. היא עוברת בקריאה הטרומית במליאה, יורדת לוועדה. אתה מכין את זה בוועדה לקריאה הראשונה. לאחר מכן מפורסמת חוברת, עוברת בקריאה הראשונה, חוזרת לוועדה לשנייה ושלישית. עכשיו אנחנו בשלב של ההכנה לחוברת הכחולה של הקריאה הראשונה. לעומת ההליך של הטרומית יש פה דילוג על ההצבעה במליאה בקריאה הטרומית, אנחנו מגיעים מיד לוועדה. לעומת הצעת חוק ממשלתית, הדילוג הוא על עבודת המטה הממשלתית שנעשית בהכנה לקריאה הראשונה. אף על פי כן – ואני עובדת על הנחיה כזאת, אני מקווה שגם נוציא אותה בהקדם – הנושא הזה הוא נושא מאוד מגודר, מאוד ספציפי. הוא עוסק אך ורק ביחסים שבתוך הכנסת. למרות שהוא עוסק בנושא שהוא חשוב מאוד, אני חשבתי שאין שום מניעה. גם אם אין עדיין הנחיה ביחס לנושאים שיכולים להיכלל בהצעה מטעם הוועדה, אין ספק שזה נושא מובהק שיהיה מקומו בהצבעה מטעם ועדה. לכן ראיתי לנכון בכל זאת להביא את הדברים ושהצעת החוק הזאת תעבור כבר בעיתוי הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז הצעת החוק היא מטעם ועדת הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> והיא מתקנת את חוק יסוד: הכנסת? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, חוק הכנסת. הסדר הפרישה הוא בחוק היסוד, ההשלמה של ההליכים היא בחוק הכנסת. חוק היסוד קובע את העיקרון, ההליכים הפרוצדורליים הם בחוק הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> האם אותן שלוש-ארבע נקודות סוגרות לך את הפינה עם ההחלטה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה בעצם עונה על ההתחייבות שלי כיועצת המשפטית של הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> האם יש לך עוד משהו שפתוח? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין משהו שפתוח. יחד עם זאת, לצד התחייבותי להסדיר את הנושא הזה בפני בית המשפט, הנשיאה חיות ציינה שנכון יהיה להסדיר את מכלול הנושאים שכלולים בהסדר הזה. גם אני ממליצה לכם לעשות את זה, ואני שוב אומרת, ככל שתנחו אותנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בהכנה לשנייה-שלישית כדאי שנשמע את הנהלת בתי המשפט? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, את הנציגים הרלוונטיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק על הסוגיה של ה-30 ימים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> על ארבעת הסעיפים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יכול להיות שיעלו נושאים נוספים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד מישהו שרלוונטי לדיון, חוץ מהנהלת בתי המשפט? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> משרד המשפטים וועדת הבחירות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> והם, מבחינתם? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, הם ראו את הנוסח, דיברנו איתם על הנוסח. היו להם הערות, סגרנו את זה איתם. בסוף, זה עניין של הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור, אז אפשר להתקדם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני רוצה להקריא. כאמור, זה תיקון לחוק הכנסת. זה יהיה תיקון מספר 53, ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה. פרישה מסיעה 61. (ג) במקום "רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי, שידון בערעור בשלושה", שזה הנוסח שכתוב היום, יבוא "רשאים חבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה או סיעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון; הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור". הנושא של קציבת הזמנים, מעבר לחשיבות שלו בגלל הצורך בוודאות האם חבר הכנסת הוא פורש או לא ומתי הוא צריך להתפטר, צריך לדעת שכבר היום בכל ההסדר הזה של הפרישה יש התייחסות לזמנים. זאת אומרת, חוק היסוד אומר: אם חבר הכנסת פרש ולא התפטר – "בסמוך"; ועדת הכנסת צריכה לדון "בסמוך" לפניה. כלומר, כל ההסדר הזה מלכתחילה אמור להיות בקציבת זמנים. בגלל שהתעוררה פה אי-בהירות – ושוב, זה התעורר בכנסת הקודמת, כי הערעור על החלטת ועדת הכנסת הוגש אחרי 49 ימים. במקרה הקודם שבו היה ערעור, הוא הוגש אחרי יומיים אז הדבר הזה לא התעורר. ערעורים לבית המשפט המחוזי היו בסך הכול פעמיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> חוץ משיקלי, מי עוד היה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חבר הכנסת נודלמן. אורלי לוי שהוכרזה כפורשת – לא הגישה ערעור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא לא הגישה ערעור. ולגבי יפעת שאשא ביטן לא הייתה החלטת ועדת הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא הייתה, נכון. הזכירה את זה גם היועצת המשפטית, אבל רציתי להביא בדיוק את הדברים. כשהחוק הזה נחקק בשנת 91' בעקבות "התרגיל המסריח", עשו איזשהו הסדר בוועדת החוקה. במליאה הוגשה הסתייגות של חבר הכנסת מיכאל איתן שהציע שאפשר יהיה להגיש ערעור, והוא נימק את זה: "אפשרות ערעור לבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה, שידון כערכאת ערעור על החלטת ועדת הכנסת. אנחנו מונעים ניסיון של שימוש ברוב פוליטי, לא משפטי, לא ענייני, לעשיית חשבון". בגלל שזה התווסף כהסתייגות, בעצם לא היה דיון של ממש בוועדה בשאלה לאן יוגש הערעור ותוך כמה זמן. אנחנו רואים את זה לפעמים, כשיש משהו שנכנס כערעור, הוא לא שלם עד הסוף. בעצם, כבר במקור, ב-91' נכון היה שזה יגיע לעליון, שתהיה קציבת זמנים. אנחנו מתקנים את זה עכשיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה על העניין של העליון, רק כדי לחדד לי את זה. דיברתי עם שגית, אבל אני רוצה שזה יישב לי יותר מדויק. אם אנחנו מעבירים את חברי הכנסת ישר לעליון, לא מורידים לו מדרגת ערעור? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בעיניי לא, ואני אגיד לך למה. גם במקרה של שיקלי, כשזה בסוף הגיע לעליון, זה הגיע כערעור על החלטת ועדת הבחירות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא על המחוזי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדיוק, זה הגיע כערעור על החלטת ועדת הבחירות. ולכן, אם תהיה החלטת ועדת הבחירות בשאלה המהותית ויהיו עניינים אחרים, למעשה הסמכות היא העליון. גם הנשיאה חיות אמרה שבעיניה מדובר בנושא שהוא מספיק ציבורי כדי שהוא יגיע - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ישר לעליון וידלג על המחוזי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> וזה גם מתאים. מי שדן בעתירות על החלטות של ועדת הכנסת, למשל אם יש החלטה על ענייני שכר זה מגיע לעליון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> החלטות של ועדת הבחירות גם ישר הולכות לשם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לעליון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לעליון. בגלל זה, מאותה סיבה בדיוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> פסילת רשימות, פסילת מועמדים, כל הדברים האלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ישר הולכים לעליון, אז זה גם הגיוני. הבנתי, בסדר. הקראת, אז אפשר להצביע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חשוב להגיד, כמו שהבנתם, הבקשה להביא את זה היא של היועצת המשפטית. כשהיא פנתה אליי עם זה, אמרתי שאני רוצה שזה יהיה כמובן בהסכמה כדי שלא יתחילו כל מיני - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וגם אי-אפשר כל הזמן לבקש ממנה, וכשהיא מבקשת דברים לא לענות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, אבל התנאי שלי היה שזה באמת יהיה בהסכמה, ולכן עשינו ישיבה מקדימה. יש תמיד, על כל דבר, כשרואים את המילים האלה, יש כל מיני ספקולציות. זה בא מהייעוץ המשפטי, ודיברנו על זה לפני כן שזה יבוא בהסכמה. חשוב שזה ייאמר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון, ודיברתי עם שגית לפני כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עשינו הכנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מה שאמרתי. וגם איתך. מי בעד לקריאה ראשונה? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024, פ/4485/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק. הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024, פ/4485/25, של חברי הכנסת צביקה פוגל. המלצת הייעוץ המשפטי – לוועדת חוק, חוקה ומשפט. כן, חבר הכנסת פוגל, אני מבין שיש לך הערה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> הנושא הזה כל-כך מחובר לעשייה שלנו עם שירות בתי הסוהר. בדיוק כמו שקיבלתם את דעתי אז בנושא של קבורת סוהרים וקבורת כבאים לא לקיים את זה בוועדת החוץ והביטחון, בגלל הנושא, בגלל הקרבה, בגלל המשמעות. בדיוק בשל אותה סיבה אני מבקש שהחקיקה הזאת, שנוגעת ספציפית לסוהרים, תהיה אצלי. אמרתי שאני מוכן במקרה הצורך, במידה ויש פה איזושהי התנגדות מקצה לקצה, לקיים את זה בוועדה משותפת בראשותי. גם את זה אני מוכן לספוג. אבל זה לא יכול להיערך אחרת לטעמי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא פעם, כשאנחנו מתכנסים פה, אני מקבל פניות מחברי הכנסת או מראשי ועדות: "אני רוצה את החוק שלי פה, אני רוצה את החוק שלי שם". כמו שאני שומר על חוקים שאתה אפילו לא יודע שמבקשים שהם יגיעו לוועדות אחרות, אני תמיד משתדל לשמור על הקו הזה: שצריך לבוא בהסכמה עם ראש הוועדה שהלשכה המשפטית ממליצה להעביר אליו; ושהייעוץ המשפטי גם יקבל את ההעברה הזאת. המקרה שהזכרת – הוא לא בדיוק. היה אפשר או לשם או לשם. החלטנו ללכת עם זה, כי כולם שוכנעו. אבל היה אפשר או זה או זה. מבחינתי, אני חייב להיצמד לקו הזה. כמו שאתה לא רוצה שאני אקח לך חוקים, אותו דבר אני עם ראשי ועדות אחרים. ולכן, צריך את ההסכמה של יו"ר הוועדה שזה אמור ללכת אליו וגם את ההסכמה של הייעוץ המשפטי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איך הייעוץ המשפטי מסביר את זה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חוק העונשין – זה חוק של ועדת החוקה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> כן, אבל את יודעת שאני יכול להעביר את הצעת החוק הזאת גם כחלק מפקודת בתי הסוהר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, אבל זה נכנס לתוך פרק שעניינו תקיפת שוטרים. זאת ממש המטריה של חוק העונשין. זה לא בטעות נכנס לשם. אנחנו מסתכלים עניינית על הדברים. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אין לי טענות אליכם. אני עדיין חושב, שלמרות כל הטיעונים המשפטיים – שאני לא פוסל אותם, הם נכונים – ההיגיון המקצועי, השייכותי, מחייב אותי לקיים את הדיון הזה אצלי. תחליטו אחרת – זה בסדר. אתם רוצים ועדה משותפת בראשותי – גם אפשר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אתן לבבלי, ואז אני אגיד לך מה אני ממליץ שנעשה. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> תודה על ההזדמנות. קודם כל, בכנסת הזו כן היו חוקים, למשל בזה הרגע ועדת הרווחה דנה בעבירה כלפי קשיש חסר ישע, זה תיקונים רבים בחוק העונשין. עבירות מין על רקע לאומני, שזה בעצם שילוב של חוק המאבק בטרור וחוק העונשין, נדון בוועדה לביטחון לאומי בשיתוף עם הוועדה למעמד האישה. כלומר, גם בכנסת הזו היו תקדימים. אני מבין לגמרי את הרציונל שחוק צריך להידון בוועדת האם שלו, בעיקר בגלל המומחיות, אין פה שאלה בכלל. זאת אומרת, יש מומחיות לוועדת החוקה, אין מחלוקת, הצוות המשפטי שלה מדהים. פה ספציפית מדובר במשהו שהוא בעיקר הצהרתי, מדובר בשאלה ערכית, כלומר האם סוהר מושווה לשוטר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק ראויה. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> ראויה, בואו נגיד את האמת. הסוהרים, להבדיל משוטרים, נמצאים מול אוכלוסיות לא נורמטיביות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צריכים את אותה הגנה. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> אפילו יותר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפילו יותר. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> הם נמצאים בלי נשק, נמצאים עם פנס, מול עבריינים. אגב, הוא גם פוגש אותו. זאת אומרת, אם הוא עכשיו חוטף כאפה מראש ארגון פשיעה, הוא אחר כך נמצא איתו, זאת הסיטואציה. הוא באמת חסר ערך מולו. וגם יותר מזה. מאוד קשה לאיים עליו בעונש, כי בדרך כלל זה חפיפתי, ואם הוא יושב 30 שנה – אגב, בעיניי זה צריך להיות יותר חמור משוטר, כי שוטר פוגש אנשים נורמטיביים. הצעת החוק היא ראויה, אבל היא נורמטיבית. אין פה איזשהם הסדרים מיוחדים שהמומחיות היא של ועדת החוקה. זה בעיקר הצהרתי, כמו חוקים אחרים, כמו תקיפת עובד הוראה. ולכן, בגלל שזה סעיף נקודתי, באותה מידה אפשר היה להכניס אותו לפקודת בתי הסוהר. הרי בשלב הטרומית, בתוך חוק עצמו אתה לפעמים משנה. הגנה - - - זה חוק העונשין, אבל כרגע, בפועל, מתקנים בוועדה את הסמכויות של השר הביטחון לאומי בחוק אחר בכלל, לדוגמה. אני חושב שזה בדיוק המקרה שבו זה פחות לוועדת האם. שוב, זה לא איזה פרוטקשן, עם הרבה מאוד סעיפים, שאגב, גם עבר בוועדה אחרת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם החוק הזה הוא לא כזה מורכב, וכמו שאתה אומר, הוא הצהרתי ולא הולכים להיות שם עכשיו, ממה שאני מבין, שינויים מהותיים, אתה תשב שם, ביחד איתו, זה לא חוק ארוך, אם אתם רוצים לסיים אותו כמה שיותר מהר. אין פה הרבה עבודה על החוק הזה, זה לא מהחוקים המורכבים. אני לא יכול לאשר עכשיו את הבקשה. אם אתם רוצים, יש שתי אפשרויות: או שאני אדחה את ההצבעה, תנסו לשכנע את הייעוץ המשפטי, את יושב-ראש הוועדה, ומה שתקבלו או על מה שתהיה הסכמה, מבחינתי בסדר; או האפשרות השנייה, לאשר לוועדת החוקה. שוב, צביקה, אם זה היה חוק כזה מורכב, עם המון סעיפים, אז אני מבין. אבל אם זה חוק שהוא לא כזה - - - << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> להפך, אם זה היה מורכב הייתי נותן לו. זה לא מורכב, זה פשוט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ולכן, אם חשוב לך להעביר את החוק מהר והוא לא כזה חוק כבד - - - << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> זה נטו עניין זה לו"ז. רוטמן חבר הכנסת מדהים, באמת, עובד מהבוקר עד הערב. הלו"ז שלו – הוא אמר ביושר שהוא לא יכול לקבוע דיונים, זה ייקח כמה חודשים. אנחנו רצינו את זה, בטח לאור מה שקורה עם הסוהרים, לוחמי כליאה. באמת, הם עומדים באתגרים פסיכיים, במיוחד עכשיו. בסוף זה חוק הצהרתי. כשאני נותן למישהו שנה כשהוא יושב 30 שנים, זה לא שוס גדול. זה הרעיון. לא אכפת לנו איפה זה יעבור. פשוט זה לא יכול לעבור שם כרגע, זאת הנקודה, זאת הבעיה שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צביקה, אתם רוצים שנדחה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תדחו את זה, תדברו איתו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא נצביע אחד נגד השני. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> לא, ברור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, ברור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין פה עניין של גיוסים, אנחנו קואליציה. צביקה, אני אמשיך עם הסעיפים. בבלי, רוטמן פה? << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> הוא עכשיו בדיון, אני יכול לרוץ אליו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אתקדם, תראה את הזמינות שלו. תגיד לו שזה לא חוק כזה מורכב, לא צריך הרבה דיונים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אולי, בגלל שזה גם כל-כך ספציפי, על שב"ס. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה חוק של לא הרבה דיונים, הוא יכול לעשות אותו. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> הוא אמר שלא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא עדיף לדבר איתו? תדבר איתו. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> דיברתי איתו כבר פעמיים, אני מחכה לתשובה שלו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אתה דיברת איתו על ועדה משותפת. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> דיברתי איתו על להעביר את זה אליי או לוועדה משותפת בראשותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אולי כן כדאי לשאול אותו, אם משאירים את זה אצלך כי יש בעיה להעביר. מבחינת לוחות זמנים זה לא חוק מורכב. שיראה מתי יכול להכניס את שני הדיונים האלה. אתם עושים את זה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוא תמשיך בינתיים בסדר היום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אדבר איתו גם. בבלי, לך אליו. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> הוא אמר לי שמבחינתו אין לו בעיה להעביר. הוא אמר שהאירוע זה הייעוץ המשפטי, לא הוא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, מבחינת הלו"ז שלו. << דובר >> דוד בבלי: << דובר >> לו"ז – חד משמעית הוא לא יכול. את זה שאלתי אותו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מתקדם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תתקדם. איך תפתור את האירוע הזה? << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות-היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד-2024, פ/4333/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד-2024, פ/4332/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות-היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות-היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד-2024, פ/4333/25, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד-2024, פ/4332/25, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. ההמלצה – ועדת החוץ והביטחון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש הצעה דומה בוועדת החוץ והביטחון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> איפה הצעת החוק שלי? אני לא רואה. היא לא מופיעה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה עבר ישירות לוועדה. אם אף אחד לא צעק, זה לא מגיע לפה. << דובר >> נועה בירן - דדון: << דובר >> זה עבר לוועדת העבודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מגיע לפה להכרעה אם מישהו צועק במליאה "אני רוצה ועדה אחרת". << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שתי ועדות שונות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם אף אחד לא צעק, זה הולך ישירות לוועדה. הקראתי את החוקים. ההמלצה היא לוועדת החוץ והביטחון. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד להעביר את שני החוקים לוועדת החוץ והביטחון? שני חוקים, של דן אילוז ויוליה מלינובסקי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עברה לשם הצעה באותו נושא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> של ביסמוט, כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הייתה עוד אחת במליאה שעברה ישר לחוץ וביטחון. שתי אלה עברו לכאן, והן יעברו גם. הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, פ/4287/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד-2024, פ/4287/25, של חבר הכנסת מתן כהנא וקבוצת חברי הכנסת; ואותה הצעה, שהיא זהה, שמספרה פ/3779/25, של חבר הכנסת צביקה פוגל וקבוצת חברי הכנסת. ההמלצה – לוועדת העבודה והרווחה. מישהו רוצה להתייחס? מי בעד להעביר את שתי ההצעות לוועדת העבודה והרווחה? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד-2024, פ/4407/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון - קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד-2024, פ/4407/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו. גם פה, ההמלצה היא להעביר לוועדת העבודה והרווחה. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר. << נושא >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה ההמלצה של הייעוץ המשפטי? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לוועדת הכלכלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה קשור כלכלה? זה פנים, לא? זה יישובים. אפשר לשמוע את העמדה של הייעוץ המשפטי למה כלכלה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה כלכלה באמת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי חוק הרשות לפיתוח הנגב הוא תמיד בכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נחכה עם ההצבעה עד שלימור תבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא רוצה לוועדת הפנים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תחכה, תעבור הלאה. אם היא לא תגיע, לא תגיע. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה ההמלצה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יופי. מישהו רוצה להתייחס? אם כך, מי בעד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה ההמלצה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שירותי תעופה – ברור שכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההמלצה היא – ועדת הכלכלה. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת סוהר), התשפ"ד-2024, פ/4485/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את הסעיף הראשון, של פוגל, תקיפת סוהר, אנחנו נדחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תעשה של לימור קודם, כי בכל מקרה הרשות לפיתוח הנגב תמיד בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לגבי החוק של פוגל. תעדכנו אותנו מה הם סיכמו, על תקיפת סוהר. אם כן, תגידו לי, שמחר אני כבר אעשה, שתוכלו להתקדם עם החוק. עדיף לקבל החלטה כמה שיותר מהר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא יהיה מהר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> החלטה שלכם. תקבלו החלטה לאיזו ועדה, שמחר אני אוכל להביא את זה. << נושא >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, לימור, רק את נשארת, חיכינו לך. הצעת החוק שלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו רוצים שהצעת החוק תעבור לוועדת הפנים, מהסיבות הבאות: נכון שהחוק חוקק בוועדת הכלכלה. אבל בגלל שהחוק מתעסק עם תיחום גיאוגרפי, אנחנו חושבים שהוא הרבה יותר מתאים למשרד הפנים. וכמובן, סמכויות שניתנו למשרד הפנים, שלא ניתנו לו בעבר, יותר מתאימים לחוק הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ארבל רוצה לענות, ואחרי זה אני אענה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש היום הגדרה של הנגב בחוק עצמו. מוצע לתקן את הדבר הזה. אבל זה חוק שנחקק בוועדת הכלכלה, תמיד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. אבל היום, הסמכויות שהיו אז הועברו לוועדת הפנים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> למשל, בחוק יש הוראה על התקנת תקנות לפי החוק הזה, זה באישור ועדת הכלכלה. זאת אומרת, אם יהיו איזשהם שינויים שמצריכים תקנות, זה יחוקק בוועדה אחרת והתקנות ילכו לוועדת הכלכלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל גבולות בין רשויות מקומיות – זה שייך לוועדת הפנים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל זה לא הרשויות המקומיות. זה כל שטח הנגב לעניין החוק הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, בסדר, אבל כל הנושא של תיחום גיאוגרפי שייך לוועדת הפנים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> על מה יחול החוק הזה? זה לא לכל עניין. פה יש הגדרה של הנגב. ולכן, לעניין החוק הזה, מי שמוסמכת, בעינינו, זו ועדת הכלכלה שחוקקה את החוק ודנה בתיקוניו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הבעיה שאני מחפשת כל-כך הרבה זמן את שגית שתעזור לי עם הדבר הזה, להסביר למה אני חושבת שהדבר הזה צריך להיות בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לימור, מה שאני נוהג פה, ואמרתי את זה מקודם כשלא היית: אם רוצים להעביר מוועדה שזה תחום האחריות שלה לוועדה אחרת, צריך הסכמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, תחום הוועדה שהייעוץ המשפטי ממליץ. בדרך כלל, מה שאני עושה פה, כמו שאמרתי מקודם, כשבאים למשל ורוצים חוקים מהוועדה של פוגל – אם פוגל לא מסכים, אני לא מעביר. אם זה שלו, זה שלו. אני שומר על הקו הזה מול כל ראשי הוועדות. ועדת הכלכלה – עד כמה שאני יודע, לא דיברו איתו. צריך שני תנאים בשביל שזה יקרה: אחד, ששני ראשי הוועדות מסכימים; ושתיים, שהייעוץ המשפטי אומר גם שאפשר לעשות את זה. שני התנאים האלה הם הקווים המנחים אותי. אם את רוצה לנסות, אני יכול לא להצביע ולחכות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז לא להצביע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, לפני שנכנסת אני שאלתי למה זה לא. אמרה לי היועצת המשפטית שחוק הרשות לפיתוח הנגב תמיד הולך לוועדת הכלכלה. תמיד, שאלתי את זה. אם זה הנוהל, אז זה הנוהל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אני מחכה. לימור, היה גם חבר מהסיעה שלי שרצה ועדה אחרת. אין פה משהו מכוון לפי המציע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה כבר משהו שאני מרגישה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא קשור. את יודעת כמה חוקים שלי כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי הועברו לוועדת החוקה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> קודם כל, צריך לומר, שמי שמכניס את העמדה זה לא אני. אני מציגה אותה בוועדת הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הייעוץ המשפטי של הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הייעוץ המשפטי של הכנסת כותב את העמדה הזאת ליו"ר הכנסת לפני הדיון. יו"ר הכנסת בכל הצעת חוק מקריא מה הוועדה. אני מציגה את עמדת הלשכה המשפטית שנבחנת, לגבי כל הצעה, לפי נושא. אני גם מנמקת את זה. במקרה הזה גם לא הייתה שום מחלוקת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר, הבנתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, גם אין פה עניין אישי. זה לא מתאים. אין עניין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אופיר, תעשה את מה שאמרת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אחכה. אם תגיעו – יש פה גם חוק של פוגל, שהוא ביקש ממני לחכות – תגידו, אני אעשה את זה מחר ב-10:45 כדי שתוכלו להתקדם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה. בסדר גמור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני כבר אומרת, ובגלל זה שאלתי. כשאני הייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי נלחמו פה בשיניים שדיני עונשין יהיו בחוקה, אז שימשיך. ואם החוק הזה תמיד היה בכלכלה, אז שימשיך. לא לעשות פה בגלל שהם סוגרים ביניהם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל זה לא מספיק שהם יסגרו ביניהם. אמרתי את זה פעמיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב מאוד, אז אני חידדתי את הנקודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כי אם זה לא יהיה ככה, תהיה בעיה לכל ראשי הוועדות, ואני לא רוצה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אם אנחנו עוברים לפי הייעוץ המשפטי, אז כולנו מקבלים את העמדה של הייעוץ המשפטי, גם אם היא לא נוחה לנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:27. << סיום >>