פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
09/10/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ז' בתשרי התשפ"ה (09 באוקטובר 2024), שעה 11:00



סדר היום:
 << נושא >> מיצוי זכויות אקטיבי מותאם שפתית לעולים חדשים במשרדי הממשלה ובגופים הרלבנטיים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק

מוזמנים: 
	שיר גולדפריינד-גלילי
	–
	מנהלת אגף מידע, פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה

	שרית פרסי
	–
	מנהלת תחום בכירה שירות סניפי, רשות המיסים, משרד האוצר

	ירון איזנקרפט
	–
	רפרנט פניות ציבור, רשות שוק ההון, משרד האוצר

	מנוחה ברגמן
	–
	ראש תחום דיגיטל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	דנה אלי
	–
	מנהלת תחום פניות הציבור, משרד העבודה

	שירלי אבינרי
	–
	מנהלת תחום בכיר, אגף שירות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

	עילי וגשל
	–
	מנהל תחום זכאות, הסוכנות היהודית

	אלי כהן
	–
	מנכ"ל ארגון 'פתחון לב'

	הילה סעדיה
	–
	מנהלת מחקר וקידום מדיניות, ארגון 'פתחון לב'

	דיאנה בארון
	–
	מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד

	רינה איילין-גורליק
	–
	מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל נקודת מפנה

	אליס יפימוב
	–
	מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

	אליהו שאול
	–
	מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל

	נטליה פישמן
	–
	מנהלת פרויקטים וכ"א, איגוד מורים עולים-איגום

	אביב עמר
	–
	צעירי דימונה

	ד"ר אילה אליהו
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> מיצוי זכויות אקטיבי מותאם שפתית לעולים חדשים במשרדי הממשלה ובגופים הרלבנטיים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום ה-9 באוקטובר 2024, ז' בתשרי תשפ"ה, נושא הדיון הוא מיצוי זכויות אקטיבי מותאם שפתית לעולים חדשים במשרדי הממשלה הרלבנטיים. 

אני כן חייב לומר משהו לפני שנתחיל את הדיון. היום פורסם בבוקר על עוד אירוע אנטישמי אלים וקשה בצרפת, כמובן ראוי לכל גינוי, אבל לצערי מה שחווה הקהילה היהודית בצרפת כבר הפך להיות מצב בלתי אפשרי. אני לא מצליח להבין מה עוד יש ליהודים לחפש בצרפת, חייבים לעלות לארץ ישראל. אין יכולת לקיים שם באופן חופשי חיים יהודיים, ראינו שכונות שלמות שם שנמצאות ממש כמו בגטו ולא יכולים לצאת. 

שיא השיאים הוא שבפריז משלחת של חברי כנסת, יש אזורים שמבחינה ביטחונית לא נתנו לנו לבקר בהם, אזורים שבהם גרים יהודים. אני מדבר על לפני כחודש. האירוע המזעזע הזה הוא עוד קריאת השכמה ליהודי צרפת: תעלו לישראל, אין לכם מה לחפש שם. ובתוך כך החובה עלינו כמובן היא לקלוט את העלייה כמו שצריך ולשם כך התכנסנו כאן. 

אנחנו מתכנסים כבר אחרי שאנחנו נמצאים כבר 367 ימים במלחמה, החטופות והחטופים שלנו עדיין במנהרות החמאס והכוחות שלנו נלחמים כרגע גם ברצועת עזה, גם בצפון. נאחל לכולם שיחזרו הביתה בשלום ושיחזירו גם הביתה בשלום את החטופות והחטופים שלנו. 

הדיון הזה נולד בעקבות סיור שאני קיימתי במטה הלוגיסטי, מרלוג החירום של ארגון 'פתחון לב' ונחשפתי קצת לפעילות של הארגון הזה, גם כלפי כלל האוכלוסייה מבחינת ההיערכות למלחמה וגם הסיוע השוטף, אבל גם מבחינת הסיוע לעולים. עולים חדשים שמגיעים למדינת ישראל נתקלים בבירוקרטיה יוצאת דופן נוסף על הבירוקרטיה שכל אחד מאיתנו חווה כשהוא בא במגע עם משרדי ממשלה. הבירוקרטיה הזאת לא חסה על אף אחד, אבל אם אתה גם מגיע עם חוסר ידע, עם פערי תרבות, עם פערי שפה ואין מידע נגיש בשפה הרלוונטית מיצוי הזכויות של העולים לוקה בחסר, ואז הרבה מאוד דיונים שאנחנו מקיימים כאן כדי לסייע לעולים החדשים, באמצעות הטבות מסוימות, באמצעות הקלות מסוימות, בכלל לא מגיע עד לאותם עולים שלא יודעים את הזכויות שלהם ומה המידע הרלוונטי עבורם. 

נלחמנו כאן הרבה מאוד לגבי מוקדי הסיוע בשפה לעולים החדשים כדי לוודא שבאמת לכל עולה חדש שפונה במהלך המלחמה למוקדי הסיוע שפתחו המשרדים יהיה לפחות איזה שהוא מענה בשפה. משרד העלייה והקליטה נרתם לטובת העניין הזה גם בסיוע בתרגום, קיימנו גם ישיבה עם מערך הדיגיטל הלאומי כדי לאחד את כל המידע הרלוונטי באתר gov.il, אבל עדיין אני חושב שהעולים לא מצליחים לקבל את כל מה שהם יכולים לקבל. הדברים האלה הם גם לא רק המידע, אלא גם מה לעשות עם המידע הזה ואיך להפוך את הזכות הזאת שיש לך על הנייר למשהו שאתה מקבל אותו בסוף אליך. 

אני ארצה לשמוע ואולי שיציגו פה גם מ'פתחון לב' מה שהם עושים וגם לשמוע פה את הנוכחים הנוספים ואז גם נפנה למשרדי הממשלה כדי לראות איך אפשר לקדם את זה. בבקשה, אלי.

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

היושב ראש, המוטיבציה הנוספת שאנחנו מקבלים לדיון הזה, אנחנו מתחילים לשמוע על תקציב האימים שמתוכנן ל-2025 בראייה החברתית ואנחנו מבינים שאם אנחנו לא נתחיל לעבוד היום כדי להביא גם אלינו בדל"ת אמותינו של 'פתחון לב' פחות לקוחות מה שנקרא אנחנו נהיה בבעיה. 

כל מי שיושב פה סביב השולחן מכיר את העובדה שמחקרית בישראל ככל שיורדים בעשירונים יש תת מיצוי זכויות גדול בעשרות אחוזים, דהיינו עשירים ממצים זכויות, עניים אינם ממצים זכויות. הדוח האחרון על מיצוי זכויות של ביטוח לאומי ושל מבקר המדינה מ-2015 מדבר רק שם על מיליארדי שקלים שנמצאים. נכון שמאז הביטוח הלאומי עשה מהפכה טכנולוגית ואחרת בכל מה שקשור להנגשת מידע, באמת שיפור מדהים, אבל, ופה זה האבל הגדול, לאוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהן, בין היתר שמדברת כאן הוועדה, הנגשת מידע היא בכלל לא רלוונטית כמעט. 

החסמים שלהם הם הרבה מעבר לנושא הזה של הנגשה של מידע. בואו רגע כולנו ננסה לחשוב על עולה חדש שגר בצפון, מפונה, שיש לו עסק שנסגר והבן שלו חולה. תחשבו רגע על כמה גורמים הוא צריך לדבר איתם. יש פה דוח שאני מחזיק שעברנו ב-48 מוקדי שירות שונים שמפעילה המדינה, כל מה שאתם רואים בצבע צבוע זה אומר שאין שם הנגשה שפתית. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ממתי הדוח? 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

שבוע שעבר. אפשר לראות שהרוב צבוע, אתם יכולים לראות את זה גם מרחוק, נעביר אותו אחרי זה. זאת אומרת שבסופו של דבר העולה שדיברתי עליו קודם מהצפון, עסק, ברוב המכריע של המקרים לא רק שהוא צריך להיות מטורטר בין גופים שונים, ברוב המקרים הוא לא יוכל אפילו לנהל שיחה מול איזה שהוא גורם שיוכל לתת לו את המענה. 

ב'פתחון לב' תחום מיצוי הזכויות הוא מאוד מאוד רחב, אנחנו מטפלים בכ-60,000 פניות כל שנה בתחום הזה של מיצוי זכויות באלמנטים השונים שלנו, לא כולל פעילות החירום שעשינו במלחמה, שזה עוד עשרות אלפי פניות אחרות שעשינו. 

מתוך הדבר הזה אנחנו מבינים כמה דברים שחייבים לקרות. אחת, אנחנו חייבים לעבור, אדוני היושב ראש, מעבר למה שאמרת, למודל פרואקטיבי. האנשים האלה, זה שננגיש להם מידע זה חסם שהמדינה לא מעוניינת להיכנס אליו ולכן לא בטוח שהפתרון לדבר הזה הוא פתרון רק מדינתי, יכול להיות שהוא צריך לבוא תחת שילוב בגורמים נוספים מפני שהאנשים האלה בראש ובראשונה צריכים מישהו שייתן להם יד ויילך איתם את כל הדרך. 

הפתרון השפתי שאנחנו מדברים עליו עכשיו, הבסיס זה לקחת את זה ולעשות הפוך בבסיס כדי שנוכל להתחיל להתקדם בדיון, וכמובן להפוך את זה לוון סטופ שופ. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל בצורה הזאת שבן אדם צריך להגיע. אני יכול לתת לכם דוגמה שטיפלנו בה לא מזמן, של מפונה, מהדרום אמנם, שהיה צריך לקבל לאחר טיפול שעשינו לו 380,000 שקל. אתם מבינים שזה סכום גדול מאוד לכל משפחה, אפילו לא משפחה ענייה או משפחה של עולים. הוא היה צריך לעבור דרך שבעה נותני שירות שונים בתוך הממשלה כדי לעשות את זה, במקרה הזה גם מדובר בבן אדם שיצא מחלון ביתו כשאפילו הארנק ותעודת הזהות נשארו בבית, זה בלתי אפשרי. 

לכן אנחנו חושבים שהפתרון חייב ללכת תחת שלוש הרמות האלה, מהקל לכבד. אחת, במשרד העלייה והקליטה להגדיל את התמיכות למיצוי זכויות. אם אנחנו מבינים שהמדינה מכל מיני סיבות לא רוצה לעשות מיצוי זכויות אקטיבי, לא רוצה להגיע למיצוי אלא רק להנגשה והפעלה של מידע, שתעודד ארגונים חברתיים ואחרים לעשות מיצוי זכויות בשמם של האנשים. זה שינוי של מה בכך שהמשרד יכול לעשות תוך חודשים בודדים וספורים. הדבר השני זה התאמה של החקיקה כך שחקיקתית יהיו חייבים לעשות הנגשה שפתית במוקדים, אם לא בכל המוקדים אז במוקדים נבחרים מסוימים, אבל ברמה של חוק, לא של המלצה ולא של בקשה. והדבר האחרון, שהוא אולי הכי חשוב, אבל הכי כבד משקלית, זה להקים מערך, וון סטופ שופ, למיצוי זכויות, חולש על כל פתחי השירות של כל משרדי הממשלה השונים, אחרי שכבר עבר החוק שמדבר על הנגשה שפתית. הפתרון המשולב הזה יכול להוביל אותנו למצב אחר, כי כיום הנתונים הם נתונים מזעזעים מאוד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. רן מלמד.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

תודה, אדוני היושב ראש. תודה על הדברים של אלי שאני, ברשותכם, אתחבר אליהם. אני עוסק בתחום הזה כמעט 30 שנה. אני הייתי רוצה לדבר על מה שצריך בהיבט קצת אחר, אדוני, אני רוצה לדבר על מה זה מיצוי זכויות אקטיבי ולהציג איזה שהיא תוכנית קצת אולי שונה וחדשנית. 

ובלי שתיבהלו אני רק אגיד בהתחלה, לפני 25 שנה העליתי הצעת חוק שצחקו עליי ואמרו לי שבחיים זה לא יעבוד, קוראים לזה ארוחה חמה לתלמיד, היום בערך מיליארד וחצי שקלים מושקעים בזה. לפני 15 שנה העברנו חוק שכולם צחקו עליי שנקרא דודי שמש בדיור הציבורי, של להתקין לדיירי הדיור הציבורי דודי שמש כדי שהם יוכלו לחסוך בחשבונות החשמל. סיימנו להתקין את כל הדודים, החוק בעצם כבר סיים את תפקידו. אז צחקו. 

על התוכנית שאני אציג לכם פה תשתדלו לא לצחוק כי אני חושב שהיא הולכת לעבוד. מיצוי זכויות אקטיבי בתפיסה שלי זה לא רק מרכזים שאליהם יגיעו אנשים ויקבלו בשפה שלהם, בתרבות שלהם, את כל מה שמגיע להם, היא קודם כל בלהגיע לאנשים. אנשים לא צריכים להגיע אליי כדי שאני אעזור להם לממש את הזכויות שלהם, אני כממשלה, בין אם באמצעות ארגונים חברתיים ובין אם באמצעות משרדי הממשלה, צריך להגיע לאנשים. לרוב האנשים אנחנו יכולים להגיע אם רק הייתה תפיסה שאומרת שצריך להגיע. מבחינתי זה מיצוי זכויות אקטיבי.

בתפיסה שלי צריך לתת לכל אדם, לכל אזרח, את הזכות לחיות ברווחה כלכלית, לכן אני לא מדבר יותר על עניים או מוחלשים, אלא אני מדבר על אנשים מעוטי הכנה והזדמנויות כי אני חושב שזה מקיף חלק הרבה יותר גדול מהחברה שלנו, לכן מה שאני חושב שצריך לעשות הוא בארבע רמות. 

הרמה הראשונה זה מיצוי זכויות אקטיבי במשרדי הממשלה שיבוצע על ידי זה שתקום רשות סטטוטורית למיצוי זכויות במשרד המשפטים שיהיו לה יחידות סטטוטוריות למיצוי זכויות בכל אחד ממשרדי הממשלה. תזכרו למשל שהממשלה משלמת מה שנקרא שכר עידוד לעובדים שלה. אדוני היושב ראש, מה היה קורה אם חלק משכר העידוד היה בא על מיצוי זכויות של אזרחים שמגיע להם? שעובדים של ביטוח לאומי או משרד הקליטה או משרד הרווחה או משרדים אחרים היו מקבלים בונוסים ואפילו בונוסים שמנים על זה שהם ממצים זכויות של אוכלוסיות מוחלשות או אוכלוסיות מעוטות הכנסה. 

השלב השני הוא מה שאני קורא יחס הפקידים. לצערי הרב אנחנו נמצאים עדיין היום במקום שבו במקומות רבים במשרדי הממשלה יחס הפקידים לאנשים שמבקשים את הזכויות שלהם הוא מחפיר, הוא בתפיסה שאומרת שאם באת ואתה מבקש משהו כנראה אתה מנסה לגנוב את המדינה. הדבר הזה צריך להשתנות וזאת הרמה השנייה, אם תרצה תקרא לזה רמה חינוכית.

הרמה השלישית זה פישוט תהליכים. הפעולות למיצוי זכויות חייבות להיות פשוטות, בהירות, ברורות ומאוד מאוד מהירות ותיכף אני אגיד איך אני חושב שצריך לעשות את זה. 

הדבר האחרון זה הסברה. בלי שאנשים יודעים מה יכול להגיע להם הם לא יכולים לבקש ואם אנחנו רוצים שהם אפילו ייגשו ויבקשו, אם הם לא יידעו מה מגיע להם הם לא יקבלו. אני אתן דוגמה מאוד קטנה, אדוני, כי ככה חוסכים כסף בממשלה. 

לפני מספר שנים משרד הכלכלה החליט להעמיד תקציב של 15 מיליון שקלים לתמיכה באימהות חד הוריות בקייטנות בקיץ. נוצלו מתוך הסעיף בערך 4.5 מיליון שקלים באותה שנה, 2016. ניסינו לבדוק למה זה קרה, התברר שרוב האימהות החד הוריות לא ידעו שיש בכלל תקציב כזה כי אף אחד לא הודיע להן. שאלנו את משרד הכלכלה למה לא שולחים לכל האימהות החד הוריות באמצעות הביטוח הלאומי מכתב שאומר שיש להן זכאות, הרי האימהות החד הוריות רשומות בביטוח הלאומי, בין אם הן מקבלות קצבאות ובין אם לא, בכל צורה שהיא. אמרו לנו במשרד הכלכלה שביטוח לאומי דורש 100,000 שקל על כל משלוח של מכתב כזה. אין לנו 100,000 שקל כדי לשלוח מכתב ולכן אנחנו לא שולחים מכתב. בא משרד האוצר ואמר: אם לא ניצלתם יותר משני שליש מהכסף אין טעם לתת את הכסף הזה באותו היקף בשנה הבאה. הסברה. 

מכאן אני רוצה לדבר בשתי דקות על הפתרונות. שלחתי לאדוני ולוועדה תוכנית מאוד מפורטת שכוללת הצעות חוק במספר היבטים שבהם אפשר בצורה מהירה להתקדם ולפתור את הבעיות ואני אדבר עליהם בקצרה. 

הדבר הראשון זה העברת מידע בין משרדים לצורך צמצם הבירוקרטיה. הצעת חוק שלי שעברה בעזרת משרד המשפטים בקריאה טרומית לפני כמה שנים כשאיילת שקד הייתה שרת המשפטים. הממשלה התחלפה, זה לא התקדם. ההצעה אומרת בצורה פשוטה, בכל מצב שבו אדם מבקש לממש זכות שלו והוא צריך להמציא נתונים למשרד שממנו הוא מבקש, הנתונים נמצאים בידי הממשלה, הממשלה תעביר בינה לבין עצמה את הנתונים, לא צריך לטרטר את הבן אדם להביא מסמכים. הנתונים נמצאים במערכת, תעבירו אותם בתוך המערכת, זה אפשרי וזה ניתן. 

הדבר השני זה הפחתה וביטול אגרות. יש לי דוח ששלחתי אותו לאדוני במסגרת התוכנית שבו עשינו ניתוח של כל האגרות שנדרש מאדם לשלם כדי שהוא יוכל למצות זכויות, בין אם בהגשת עררים ובין אם הגשת בקשות לוועדות. היום בשביל לקבל פטור ממס הכנסה, אם אתה נכה ואתה רוצה לגשת לוועדה של מס הכנסה אתה צריך לשלם 600 שקל. לפי מה נקבע הסכום? למה צריך לשלם 600 שקל? אתה יודע כמה אנשים אין להם 600 שקל ולא ניגשים בגלל זה לוועדה? הפחתת האגרות יכולה לסייע מאוד למיצוי זכויות אקטיבי. 

מחשבוני זכויות אקטיביים ופסיביים. לממשלת ישראל יש מיזם מדהים של מחשבון זכויות אקטיבי, מחשבון זכויות שלתוכו אתה מכניס את הפרטים האישיים שלך והמחשבון הזה אומר לך מה מגיע לך ואיך אתה יכול לקבל את זה. זה פיילוט בערך שש, שבע, שמונה שנים, הוא יושב בישראל דיגיטלית, אפשר לזרז אותו. יש בו היום נתונים על חד הוריות, על אזרחים קשישים ויש בו חלק מהנתונים שקשורים לזכויות של אנשים מהמלחמה, אבל רוב האזרחים לא יודעים שהוא קיים ולכן הם לא יכולים להיכנס ולהשתמש בו. מיצוי זכויות הוא חצי אקטיבי, הוא אפילו לא אקטיבי.

הדבר הנוסף זה הקמת מרכז הסברת החקיקה הממשלתי, שכל חוק שנוגע לזכות שמגיעה לבן אדם מרכז ההסברה החקיקתי, בין אם באמצעות משרדי הממשלה השונים ובין אם בדרכים אחרות, יהיה מחויב להנגיש את הדברים. 

לגבי אוכלוסיות שקשורות לאוכלוסיות רווחה, אני מציע להכניס מושג חדש למערכת שנקרא פרא-עו"ס, שזה בעצם אומר שכל מי שמגיע ללשכת רווחה, לפני שהוא צריך להיפגש עם עובד סוציאלי קודם יעשה אינטייק מלא על הזכויות שלו. כשאתה עושה אינטייק מלא על הזכויות שלך ברוב המקרים אתה יכול ישר לטפל במתווה הזכויות וחלק גדול מהצורך בפעילות הסוציאלית מתייתר. 

הכול אגב נמצא בתוכנית ששלחתי לך, כולל הצעות חוק מסודרות, כולל הצעת חוק מפורטת לנושא הנגשה שפתית ואיך לחייב את משרדי הממשלה בחקיקה לבצע הנגשה שפתית בצורה כזאת שכל העולים יוכלו לקבל את כל המידע שמגיע להם בדרך שמגיעה, אבל, שוב, אדוני, דבר הראשון זה מיצוי זכויות אקטיבי, להגיע לאנשים. אני קורא לתוכנית הזאת להגיע למה שמגיע, אני אשמח אם אתם תעזרו לקדם אותה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה. משרד הקליטה. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

תודה רבה על ההזמנה, כבוד היושב ראש. קודם כל אני מודה לכולכם שהגעתם לפה. אני בתפקידי חצי שנה ואחד הדברים המרכזיים שאני עושה בתור מנהלת אגף מידע, פרסום והסברה זה בדיוק הדברים שרן אמר ואני אסקור חלק מהדברים ואני מזמינה כבר בפתח דבריי להגיע, נשב, ניפגש ביחד ונעשה את זה.

רן אמר משהו מאוד מאוד נכון, כשהגעתי לאגף זה הדבר המרכזי שאמרתי לצוות, אם אני לא יודע מה הזכויות שלי אני לא יודע לבקש אותן ולכן אחד הפרויקטים הראשונים שהתחלנו לעשות והוא ממש הולך לצאת בקרוב גם לכל העולים החדשים זה מחשבון זכויות. מחשבון זכויות יאפשר לעולים החדשים לכתוב את כל הפרטים שלהם ולהבין איזה זכויות מגיעות להם כעולים. המטרה של הדבר הזה, זה פתרון משולב לאפליקציה, שגם שם כשהם מקישים את הפרטים האישיים שלהם יש להם את היכולת לראות מה הזכויות שלהם והמחשבון בא כדי להגיד: אתה יכול לשלוט במידע. יכול להיות שהמידע שיש אצלי לא מעודכן, הוא לא נכון, עברת שינוי במהלך עשר השנים של הזכאות, תבוא, תסתכל ואז גם תדע איך לפנות אליי ואיך לבקש. 

זה אחד הדברים הראשונים, יש לזה פיתוח אחרון ואני שמחה להגיד שאני מקווה שאחרי החג זה ייצא בצורה מסודרת. כל המידע נמצא, נגיש, גם באפליקציה שלנו, יש אפליקציה של משרד העלייה והקליטה. האפליקציה הראשונה של משרדי הממשלה, עולה יכול לבוא, להיכנס, להקיש את פרטי ההזדהות שלו ולהיכנס לאזור האישי. 

אנחנו הוספנו לזה נדבך נוסף, רובד לא מזוהה, שבן אדם יכול להגיד, אני לא רוצה שתדעו מי אני, אני שם את כל הפרטים שלי, אחרי כל המידע שהוא שם: אלה הזכויות שמגיעות לך, תפנה אלינו. יכול להיות שיש דיוקים ובתקנה אתה כן זכאי, לא זכאי, אבל בוא תראה - - -

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ומי שאין לו את האוריינטציה הדיגיטלית? 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

יש גם את המרכזים שלנו, יש לנו את הלשכות שלנו, הם יכולים להגיע אלינו, אבל אנחנו רוצים גם לאפשר לבן אדם לא להגיע עד אלינו. אני חושבת שכולנו נמצאים פה בעולם יחסית דיגיטלי - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה עובד כבר? 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

זה מה שאמרתי, אנחנו צריכים לצאת עם זה בשבועיים הקרובים. הכול כבר קיים, הכול מתורגם. אני אאשים שנייה את המלחמה, המפתח שלנו נשלח לצו 8 אז אנחנו התעכבנו בשלושה שבועות בעבודה, זה היה אמור להיות מושק בראש השנה, אבל אנחנו בזמן הקרוב משיקים את זה. חשוב להגיד את זה כבר פה, שזה הולך להיות קיים וזה מתורגם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה כולל את הזכויות של כל המשרדים או רק מה שנמצא אצלכם במשרד הקליטה? 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

זה כולל גם את ההטבות שיש במכס, הטבות מס רכישה, זה כולל כל מיני הטבות שיש לעולים שהם במעטפת, אנחנו שולחים לקישור במשרדים הרלוונטיים. גם הקישורים עצמם הולכים להיות מתורגמים. אחד הצעדים הראשונים שעשינו זה לייצר סוג של נאמן עולה בכל משרדי הממשלה, כל סמנכ"לי השירות הגיעו לפגישה במשרד העלייה והקליטה כדי להתחיל לתרגם טפסים רלוונטיים לעולים. אנחנו נרחיב גם את זה, אבל לשם אנחנו הולכים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה בכל השפות? 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

כן, בכל השפות, אנגלית, צרפתית, ספרדית, אמהרית ורוסית וכמובן בעברית, אבל זה פחות רלוונטי. נראה לי שלא ישתמשו בזה בעברית כל כך.

אחד הדברים הנוספים שאנחנו עושים, כמו שהתחלתי להגיד, אנחנו מתרגמים מסמכים ממשרדי ממשלה אחרים. משרד השיכון פנה אלינו לא פעם ולא פעמיים, מבקשים ממני שפה אחת ואני כבר מתרגמת להם את כל השפות. המטרה שלנו להגיע למצב שבכל משרדי הממשלה כשאני כעולה אגיע אני אוכל לקבל את השירות בשפה שלי. יש גופים שעושים תרגום, חלקם לכל השפות, חלקם לא. בתקופת החירום פיקוד העורף אכן מתרגמים לחלק מהשפות, אבל צרפתית וספרדית ראינו שהם לא מתרגמים ולכן יצרנו מצב שבו יש באתר שלנו יחד עם שיתוף של פיקוד העורף קישור לכל הדברים האלה כדי שגם העולים שדוברים ספרדית וצרפתית יוכלו להיות מונגשים למצב החירום.

בשנת 2025 אני מקווה שנתחיל את סרטוני ההסברה. סרטוני ההסברה שלנו לא יעסקו רק במשרד העלייה והקליטה, הם יעסקו בדברים שהם ברמה של אני עכשיו צריך להוציא רישיון נהיגה, מה אני עושה? אנחנו עושים את זה בשיתוף משרדי הממשלה הנוספים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש את מיצוי הזכויות הבסיסי של כל משרד ומשרד. בא עולה למשרד העלייה והקליטה, הם יודעים מה מגיע לו מבחינת משרד העלייה והקליטה, אבל יש הרבה זכויות שהן לא בהכרח זכויות שנוגעות להיותו של אותו אדם עולה, למשל משפחה שיש ילד עם צרכים מיוחדים ואבא שהעסק שלו עכשיו נסגר או נמצא בקשיים. יש הרבה מאוד גופים שמטפלים בכל הדברים האלה, בטח בהקשר הזה של המלחמה, אם אני מדבר על עסק מפונה וכו', שהם לא קשורים למשרד העלייה והקליטה. 

אני מרשה לעצמי לנחש, מהיכרותי גם את המשרד, כנראה שהאנשים שנותנים את הייעוץ הישיר לא בהכרח מכירים גם מה הסיוע שניתן לילד עם צרכים מיוחדים או סיוע כזה או אחר בתחומים אחרים שלא קשורים למשרד העלייה והקליטה. זה אותו מיצוי זכויות שאנחנו מדברים פה. זה לעלות עוד רובד מעבר לזה שבמשרד הקליטה מגיע לו תור לדיור ציבורי או סיוע בהשכלה גבוהה וסל קליטה. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

אחד הדברים הנוספים שאנחנו עושים, ואני מסכימה איתך, אחד הדברים שאמרתי זה שעולה הוא אזרח. עולה הוא עולה, זה נחמד אצלנו, אבל בסוף עולה הוא אזרח. ספציפית לצרכים מיוחדים יש לנו עובדות סוציאליות ולכן כן יש את המענה לדבר הזה ויש לנו קשר גם עם ביטוח לאומי וגם משרד הרווחה. כרגע אגף הרווחה שלנו מייצר את הממשקים כדי לתת את המענה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נמצא פה מישהו מאגף הרווחה? 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

לא. חשבנו שרק מיצוי זכויות אז רק אני פה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה מיצוי הזכויות. אני אגיד לך למה, כי יש דברים שהם לא בהכרח נמצאים גם לא במומחיות שלכם. אגב אני חושב שלכל תחום יש את המומחים שלו, זאת אומרת אם אני אקח עכשיו נושא של ילדים עם צרכים מיוחדים, אז יש את העמותה שמטפלת בזה, היא מכירה בדיוק מה הזכויות שמגיעות לכל ילד כזה. אם אני מדבר עכשיו על חד הוריות, יש את מי שמכיר ויודע מה הזכויות פה. יש הרבה מאוד דברים ברמת ההתמקצעות.

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

אחד התהליכים הנוספים שאנחנו עושים במשרד, האגף הזה עבר תחת אגף השירות והמשרד מתחיל תהליך של מה שנקרא היועץ החדש. רוב הדברים שהם לא דורשים הגעה למשרד יעברו לדיגיטל, יתאפשר כמובן להגיע ולהגיש מסמכים פרונטלית, אבל היועץ הופך להיות יוזם. היועץ יתקשר, יהיו לו בין חמישה לשבעה מגעים במהלך השנה יחד עם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

את לא עונה למה שאני שאלתי. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

המטרה של הדבר הזה זה להבין מה הצרכים שלו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל אני לא חושב שאתם יודעים מה הזכויות שלו, זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

זה חלק מההכשרה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אם אני אשאל את משרד הרווחה מה הזכויות שניתנות במשרד החינוך לא בהכרח הם יידעו. אם אני אשאל במשרד החינוך מה הזכויות שניתנות במשרד הבריאות, לא בהכרח הם יידעו. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

לחלוש על הכול ברור שלא, לכל משרד יש את ההתמחות שלו, אבל גם עשינו מיפוי של שירותים. 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

אבל האזרח הוא אותו אזרח, זה מה שלדעתי מתכוון היושב ראש. זה שלכל משרד יש את ההתמחות שלו זה נכון. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

אתם צודקים, ובכל זאת אני אגיד שזה נכון לכל נושא מעבר לממשלה. בסוף זה כמו שאתה תיקח אקדמיה, יש אחד שמתמחה בחינוך, יש אחד מתמחה בכלכלה ויש אחד שמתמחה בחקלאות. בסוף המטרה שלנו זה שהם יכירו כולם את תחומו של זה, אבל לכל אחד יש את ההתמחות שלנו. 

אני שנייה אדבר גם בשם כל הממשלה, אנחנו עובדים על ממשקים משותפים כדי, כמו שרן אמר, שאני לא אטרטר את העולה שצריך מסמך ממשרד השיכון, לשלוח אותו למשרד השיכון ושיעביר אליי ולכן בסוף - - - 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

בכל הכבוד, זה לא נכון, זה לא יהיה פה גם בעוד עשור. גם בעוד עשר שנים מהיום לא יהיה חיבור שבפועל יהיה קשר בין המשרדים השונים. חבל להגיד פה דברים לא נכונים. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

אבל יש משרדים שיש לנו איתם ממשקים. 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

זה שאתם יודעים לדבר זה אני מסכים לגמרי, אבל בסוף האזרח כשייכנס למרכז שי"ל כדי לקבל זכויות ממשרד הרווחה, במקום שהוא מבחינתו מדינת ישראל, לא יידע, בדיוק כמו שאומר אדוני היושב ראש, לקבל שום זכות שמגיעה לו על משרד הבריאות ולא יעשו איתו את התהליך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

עד לרגע זה, אחרי הרבה מאוד דיונים, אני מקווה שאולי זה יהיה אחרי החגים, משרד העלייה והקליטה לא מקבל את הנתונים של מספר העולים שלומדים באולפנים במשרד החינוך. באותה ממשלה. אני לא מדבר אפילו על זכויות, אני מדבר על מידע. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >> 

אבל בשביל זה אתה צריך את החקיקה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מקבל, רשמתי את הצעת החוק הזו. חקיקה בכנסת הזאת עם הממשלה הזאת, הכול בסדר, אנחנו חיים באותו עולם. אני אגיד לך למה אני חותר, מדוע שלא תייצרו בתוך תקנות התמיכה שלכם, יש הרבה מאוד ארגונים חברתיים שעוסקים בזה וזה המקצוע שלהם, בזה הם מתמחים, לפי מדדים של הצלחה, זאת אומרת לכמה עולים הצלחתם לסייע למצות את הזכויות שלהם. לדעתי בכסף הרבה יותר קטן ממה שאתם משקיעים בכל מיני ניסיונות לבירוקרטיה הממשלתית תייצרו מענה שהוא מענה הרבה יותר מהיר. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

אני לוקחת את זה אלינו לבדיקה. יש לנו מבחני תמיכות שמתעסקים במיצוי זכויות ואנחנו תומכים בארגונים שעוסקים במיצוי זכויות, אבל אני לוקחת את הדברים פה מהדיון ואנחנו נראה איך אנחנו יכולים לטייב את זה, כי בסוף זו המטרה שלנו.

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

ממש בהתאמות מינוריות אפשר להגיע למקום שמדבר עליו אדוני היושב ראש. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

אנחנו שם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מי עוד רצה להתייחס? משרד הרווחה? 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אליהו שאול רצה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ארגוני עולים, נשמע אותם ואז אולי תוכלו להשיב. בבקשה. 

 << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> 

קודם כל אני מחזק את הדיון כי ארגוני עולים מתמודדים עם הבעיה הזאת יום יום. הרבה מאוד דברים שאנחנו יודעים שהממשלה לא עושה עושים המגזר השלישי וארגוני עולים עם אותם המתנדבים והפעילים, עולים ותיקים, הם מתמודדים עם אותה בעיה ומנסים לפתור את הבעיה, אבל זאת בעיה של הממשלה, זאת לא בעיה של המגזר השלישי. לארגוני עולים אין את כל המידע, אלא עושים את זה מהניסיון האישי. אם היה מרכז שירכז את כל המידע, שגם ארגוני עולים יוכלו להשתמש בזה יותר בקלות, בהחלט יבורך. 

אני חושב שהנושא של השפות גם חשוב. לא תמיד יש את שש השפות, אבל יש עוד שפות וארגוני העולים מטפלים בעולים מטורקיה, מכל מיני מקומות, לכן גם העברית היא גם חשובה כדי שאותם המתנדבים או פעילים יוכלו הם לקבל את המידע ויידעו איך לתת את זה ולתת את הטיפול לעולים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

משרד הרווחה. 

 << אורח >> מנוחה ברגמן: << אורח >> 

חשוב לי קודם לציין שהגישה של המשרד זה כן מאפשר לאוכלוסיות מוחלשות למצות את הזכויות שלהם, אבל השירות לא ניתן בצורה ישירה ברוב המקרים במשרד אלא ברשויות המקומיות. מעבר לזה יש למשרד מוקד טלפוני של 24/7, מוקד 118, המענה ניתן שם בחמש שפות, יש במוקד עובד סוציאלי ובמידת הצורך הנציגים במוקד ממלאים עבור הפונים טופס של פניות הציבור אם כן צריך לפנות ישירות למשרד. כמו שאמרתי, חמש שפות, כדי לעזור לאנשים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

קודם כל זה טוב שיש בחמש שפות, זה יותר ממה שיש בהרבה מאוד משרדי ממשלה אחרים, אבל חסר בצרפתית. פתחתי את הדיון עם הסיפור של העלייה מצרפת, במדינת ישראל זאת אחת העליות הגדולות, זאת גם אחת הקהילות הגדולות שנמצאות באירופה. אנחנו נוציא את זה גם בכתב, אבל אתם חייבים להוסיף מענה גם בשפה הצרפתית לאוכלוסייה הזאת. 

 << אורח >> מנוחה ברגמן: << אורח >> 

בסדר גמור, אני אעביר את זה. 

 << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> 

שלום. אני רציתי לדבר על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהיא אוכלוסייה שנמצאת כבר למעלה מ-40 שנה בארץ אבל עדיין נמצאת בשכבות החלשות ביותר בחברה וסובלת מאוריינות דיגיטלית לא מאוד גבוהה עם אתגרים גם בשפה וגם מבחינת אוריינות דיגיטלית. זה נושא שאנחנו מתמודדים איתו יום יום, יש שכבה מאוד גדולה של הורים מבוגרים שלא יכולים לעשות את כל הפעולות הבירוקרטיות האלה בעצמם ונאלצים להיעזר בילדים שלהם. זו תופעה שדור שלם סובל ממנה ולכן הפתרון הדיגיטלי שאתם מציעים הוא לא פתרון שרלוונטי לחלקים גדולים מהאוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה פתרון משלים, הוא לא הפתרון. 

 << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> 

בדיוק, ולכן צריכה להיות הנגשה שפתית שהיא של כל המסמכים, גם מבחינה שפתית וגם לצאת מהקופסה ולחשוב מעבר, לעשות פרסומות ופרסומים וקמפיינים הסברתיים כדי שאנשים באמת יידעו מה הזכויות שלהם וכדי להגביר את הנגישות לזכויות שלהם. אחרת אנחנו לא נצא מזה, הפתרון שמוצע פה הוא באמת פתרון חלקי מאוד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חבר הכנסת בליאק. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל אני מודה על הדיון ותודה גם ל'פתחון לב' ולרן ולכל הארגונים שהרבה פעמים נכנסים למקומות שהמדינה פשוט לא נמצאת בהם, אתם עושים עבודת קודש. 

אתה תמיד חוזר לניסיון האישי והייתי עולה, עליתי לארץ בגיל 25 ובדיעבד אני לא חושב שניצלתי את הזכויות שלי ביותר מ-25%-30%, שלא לדבר על ההורים שלי שעלו בגיל יותר מבוגר ובכלל אנשים מבוגרים. זה מאוד מאוד קשה עם כל הבירוקרטיה הישראלית בכל הרמות שלה. 

לכן הפתרון האידיאלי שיכול להיות, בסוף התחנה הראשונה של העולה זה משרד העלייה והקליטה ואם העולה היה מגיע והיה מקבל במוקד, לא רק דרך אפליקציה אלא גם ברמה פיזית, את כל המידע הרלוונטי דרך וון סטופ שופ אז כנראה זה היה הפתרון האידיאלי, וכנראה זה לא יקרה בשנים הקרובות. לכן אני מאוד מתחבר למה שאמרת לגבי הפתרון של ביזור הסמכויות דרך מבחני התמיכה. בעיניי אפשר לעשות את זה יחסית בצורה מהירה ויעילה ויש פה ארגונים שבאמת לאורך שנים הוכיחו את היעילות שלהם בנושא הזה. 

אני גם נזכר שבקדנציה קודמת התחלנו לתרגם את אתר 'כל זכות' לשפה הרוסית ותרגמנו בסביבות 400 עמודים. אני יודע שבשנתיים האחרונות יש עשרות אלפי עולים שנכנסים לאתר הזה, בעיקר גמלאים, ומקבלים את המידע הרלוונטי וחבל מאוד שהממשלה הזאת לא ממשיכה את הפרויקט הזה ואנחנו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי למצוא תקציב נוסף לפחות לתחזק את מה שנעשה. לתשומת ליבו של משרד העלייה והקליטה.

ועוד נושא שאולי לא דיברנו עליו, אבל הוא גם קשור. אחד הפתרונות כדי לתת לעולים אפשרות למצות את הזכויות זה לתת להם אפשרות ללמוד את השפה, וכאן אני חוזר לדיונים שלנו בנושא של האולפנים. ככל שניתן לעולים יותר אפשרויות ללמוד את השפה, להשתלב באולפנים, בכל הרמות אז גם בנושא הזה אנחנו נוכל לעזור להם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

משרד האוצר, רשות המיסים. סתם ככה מעיון, אצלכם אין בכלל מוקד שעונה בשפה מעבר לשפה העברית, לפחות ממה שמופיע פה. סליחה, עברית ואנגלית.

 << אורח >> שרית פרסי: << אורח >> 

אני לא יודעת באיזה מוקד מדובר, אולי זה מוקד הפיצויים, אבל יש לנו מוקד כללי שעונה ב - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

4954*, עברית בלבד. 

 << אורח >> שרית פרסי: << אורח >> 

אני התכוננתי לדיון הזה ובדקתי את זה במיוחד ואנחנו עונים שם בכמה שפות. 

 << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> 

התקשרנו מספר פעמים וחיפשתי גם בגוגל, רשמתי מותאם שפתית וכתבתי גם בשפות אחרות במטרה לראות אם באמת - - - 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

עודד מתקשר. 

(הקלטה של המענה של רשות המיסים). 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא בחרתי כלום, אני לא מבין אף מילה. אם אני דובר רוסית לא הבנתי, אם אני דובר צרפתית לא הבנתי, אם אני דובר אנגלית לא הבנתי, מבחינתי לא ניתן לי מענה. זה בדיוק הסיפור של שירות שפתי. זה א'-ב' עוד לפני הדברים האחרים. את לא מייצגת את אגף התקציבים פה אז אני לא אפנה אלייך בהיבט של התקצוב לתמיכות. אין פה מישהו מאגף התקציבים, אבל לתשומת ליבכם, אני גם אוציא בכתב את הנושא הזה. 

יש התייחסויות נוספות של מישהו שרוצה לפני שאני מסכם? ביקשה דיאנה. 

 << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> 

אנחנו עמותה שעוסקת במיצוי זכויות בתחום העבודה, מול מעסיקים, אנחנו מטפלים בעשרות אלפי פניות במוקד הטלפוני שאנחנו מפעילים ופניות באי-מייל ובנוסף אנחנו מטפלים בכ-4,000 תיקים בשנה, תיקים מול מעסיקים פרטניים. 

היה לנו חשוב לבוא לדיון הזה כדי להציג חלק מהמקרים שמגיעים אלינו במחלקת עובדים ישראלים, כי יש לנו מחלקה שעוסקת בפניות של עובדים ישראלים בשכר נמוך, הרבה מהם הם עולים חדשים ועולים ותיקים. יש לנו פרויקט משותף עם אגודת יהודי אתיופיה, מרבית העובדים יוצאי קהילת אתיופיה שמגיעים אלינו הם עובדי קבלן, הרבה מאוד מהעולים הוותיקים וגם עולים חדשים יוצאי ברה"מ או מדינות אחרות הם עובדי קבלן, הרבה מהם מועסקים בתבניות העסקה שעתיות, תבניות העסקה שגם ככה ביום יום הן יותר פוגעניות, מעניקות להם זכויות פחות טובות מאשר עובדים בתבניות העסקה אחרות. 

בשעת חירום בזמן המלחמה זה בולט הרבה יותר. אנחנו ראינו גידול מאוד משמעותי במספר הפניות שהגיעו אלינו במהלך המלחמה. אנחנו הגשנו נייר עמדה לדיון יחד עם אגודת יהודי אתיופיה וגם עם אגודת איתך-מעכי ושדולת הנשים שגם הן מפעילות מוקדים וגם הן ראו גידול מאוד מאוד משמעותי במספר הפניות שהגיעו אליהם בעיקר מעובדות מוחלשות יוצאות ברה"מ או יהדות אתיופיה. 

הוואקום הזה שהמדינה יצרה בעצם זה שהיא לא מספקת מיצוי זכויות בעולם התעסוקה זה משהו שנמשך במשך הרבה מאוד שנים למרבה הצער ורצינו להאיר זרקור על זה שבעבר היו מבחני תמיכה לארגונים שמפעילים מוקדי סיוע לעובדים ישראלים בעולם העבודה. היו מבחני תמיכה בערך עד 2019 והמבחנים האלה כבר לא קיימים מאז, הפסיקו לתקצב אותם. אנחנו ביחד עם עמותת איתך-מעכי ושדולת הנשים היינו מקבלים תקצוב על המוקדים שאנחנו מפעילים ומאז שאין לנו את זה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מאיזה משרד זה היה? 

 << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> 

משרד העבודה. ואנחנו פנינו ואנחנו ממשיכים לפנות למשרד בנושא הזה, אבל המבחנים לא מתפרסמים ואנחנו הבנו שהתקצוב כבר לא קיים לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב. 

אז אם אנחנו מדברים על מיצוי זכויות חשוב לזכור, הרבה מהעולים החדשים נמצאים קודם כל בשוק התעסוקה, מיצוי הזכויות צריך להתחיל גם מול המעסיק בדברים הבסיסיים שמגיעים לו ממקום העבודה. 

אם אני אתחבר לחוויה האישית שלי, כמו שחבר הכנסת עשה, אני גם מגיעה ממשפחה של עולים יוצאי ברה"מ, אני אמנם הגעתי לארץ כשהייתי תינוקת, אבל כשגדלתי ראיתי יום יום שבוע שבוע את הקשיים שההורים שלי התמודדו איתם, שבני המשפחה שלי התמודדו איתם. מעבר לחסמים השפתיים שהרבה דיברו עליהם והם מובנים מאליהם, אני לא אוסיף על זה, אבל כשזה מגיע למקום העבודה, כשזה מגיע לדברים הכי בסיסיים המדינה צריכה לפעול יותר אקטיבית גם כדי להנגיש מה מגיע לעולים החדשים וגם לעזור במיצוי הזכויות. אם היא לא עוזרת, אם היא מייצרת את הוואקום הזה, אז לתת תמיכה לארגונים שרוצים ומוכנים לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור. ביטוח לאומי, איפה אתם נמצאים? 

 << אורח >> שירלי אבינרי: << אורח >> 

אז מבחינת המוקד, יש לנו את המוקד הכללי שלנו שנותן תמיכה ברוסית, אמהרית, ערבית ועברית ויש לנו גם נציגים, זה אמנם לא בתפריט, אבל הם דוברי שפות נוספות ואם צריך אז מעבירים לנציג ספציפי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יש לגם גם אתר לא רע ברוסית. 

 << אורח >> שירלי אבינרי: << אורח >> 

האתר של ביטוח לאומי מתורגם לכמה שפות, רוסית, אמהרית, בערבית, צרפתית, אנגלית ועברית. יש לנו גם מחשבוני מיצוי זכויות בשפות האלה. יש לנו את המוקד של ייעוץ ל אזרח הוותיק ומשפחתו, שזה לגיל השלישי ששם נותנים גם תמיכה בעוד שפות, כמו צרפתית, ספרדית, גרמנית, אפילו אידיש. יש לנו את המתנדבים בסניפים שעוזרים לנו גם לתרגם אם צריך. זהו בגדול. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

משרד העבודה. אתם מכירים את תקנות התמיכה שהיו מתוקצבות בעבר? 

 << אורח >> דנה אלי: << אורח >> 

כן. עם כל הנושא של התמיכות יש כרגע עיכוב, אבל כן אני יכולה להתייחס לנושא של הנגשה שפתית שבעקבות 'חרבות ברזל', הערה של חבר הכנסת, אנחנו יצאנו לשידורית וניתנה הנגשה שפתית במוקד 3080* שלנו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני רק אציין שמשרד העבודה ומשרד העלייה והקליטה הם היחידים שיש בכל השפות שראינו. 

 << אורח >> דנה אלי: << אורח >> 

אז זה באמת בעקבות המלחמה. אנחנו התקשרנו עם שידורית ואנחנו נותנים את המענה הזה. סתם אנקדוטה קטנה, בימים האלה יש תקלה טכנית אז אם תנסו אותי עכשיו לא יהיה ממש מענה בכל השפות, אני מקווה שנתגבר עליה אחרי החג. וכן, אנחנו בקשר עם הארגונים, אני בקשר עם דיאנה, כמובן לראות מה הצרכים ומה החסמים מבחינת ההנגשה השפתית של הטפסים וכל הבירוקרטיה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, הנושא הזה הוא לא רק ההנגשה השפתית, ההנגשה השפתית זה אחד הפרמטרים למיצוי זכויות. זה אולי הבסיס, אבל זה לא מספיק. בתוך כך הבעיה המרכזית היא הבירוקרטיה הממשלתית, ריבוי משרדי הממשלה, ריבוי הגופים שעוסקים בהרבה מאוד נושאים וצריך התמקצעות גם ביכולת שלך למצות את הזכויות, אפילו, כמו שנאמר כאן, גם עובד מול מעסיק, בטח אם אנחנו מדברים על עולה חדש שהרבה פעמים יותר קל למעסיק לא לתת לו את כל מה שמגיע לו והוא לא בהכרח יודע וגם לא יודע איך להתמודד מול זה. 

לכן אני חושב שהדבר הזה, ובטח כשאני מדבר רק בהיבט של עולים חדשים, אני לא מדבר בהיבט הכללי, רק בהיבט של עולים חדשים, מונח לפתחו של משרד העלייה והקליטה. זה תפקידכם, בטח ברמת הנגשת המידע, אבל לא רק, אלא גם בפעילות מול משרדי הממשלה וגם ביצירת המעטפת הזאת. 

מכיוון שכנראה וגם בלוחות הזמנים לא תצליחו לכופף את כל משרדי הממשלה ובהכרח שהם כולם ישתפו איתכם פעולה באופן מלא ובהכרח להוציא מהם את כל המידע, אנחנו חיים כולנו בתוך אותה מדינה, הסיפור של עידוד ארגוני מגזר שלישי, לעשות מיצוי זכויות באמצעות תקנות תמיכה הוא הכי מהיר, הכי יעיל והכי זול בשלב הזה. 

אידיאלי היה אם באמת הממשלה הייתה מקושרת והיה וון סטופ שופ והייתי נכנס למשרד העלייה והקליטה ומיד משרד הבריאות היה שולח לכם את כל הנותנים ומיד הביטוח הלאומי ומשרד החינוך, אידיאלי, נקווה שנגיע לשם, כרגע זה הדבר המיידי המהיר ביותר שאתם יכולים לעשות. ובהערה גם למשרד העבודה, גם לכם כלפי כלל העובדים, כפי שהיה בעבר, אני עכשיו מסתכל רק בהיבט של - - -

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

קיימים מבחני תמיכה כאלה ואני אבדוק את ההרחבה שלהם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

קיימים מבחני תמיכה כאלה, לדעתי לא בהיבט של כמה פעמים הצלחת למצות את הזכויות. 

 << אורח >> שיר גולדפריינד-גלילי: << אורח >> 

יש לנו איזה שהוא מנגנון, אנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

וגם מבחינת הסכומים, אני מניח שתקנות התמיכה במשרד הקליטה מאוד מאוד מצומצמות. תרחיבו את זה, זה יקל גם בטווח הארוך עליכם בטיפול בפניות אחרות שפשוט לא יגיעו אליכם. גם עובדי משרד העלייה והקליטה המנוסים ביותר לא מכירים את כל הזכויות שמגיעות בכל מיני תחומים אחרים, לפחות ממה שהציגו לי בפעולות של חלק מהארגונים. 

העובדה שארגון מגזר שלישי משתף פעולה עם עמותות נוספות שנותנות מענה כזה בכל מיני תחומים, נתנו פה את הדוגמה של ילד עם צרכים מיוחדים, תפנה לעמותה שמתמקצעת בזה היא יודעת למצות את הזכויות בזה, עמותה אחרת יודעת למצות את הזכויות בתחומים אחרים. אם יש מי שיודע לעשות את הקשר הזה בין העמותות האלה ולייצר וון סטופ שופ של מגזר שלישי אל מול כל הגופים האלה זה היתרון הגדול, שבסוף אותה משפחה שמגיעה מצליחה למצות את הזכויות שלה והדבר הזה מבחינת עלויות יהיה הזול ביותר.

נושא ההנגשה השפתית, זה נושא שנגעתי בו במלחמה, במוקדים שנפתחו לתקופת המלחמה, אבל מהמיפוי שאני רואה פה לפחות יש מספר משרדים שבהם המצב הוא לא נותן סיבה לשיר, כמו שאומרים. 

אני מבקש לזמן דיון ספציפית על מוקדי מידע שוב, הפעם על מוקדי המידע הרגילים. לפחות ממה שאני רואה פה בשלב הראשון, זה משרד הביטחון, אגף השיקום, הם נותנים כרגע רק ברוסית ואנגלית, עדיין יש גם אמהרית וצרפתית שצריך לתת מענה. משרד הבינוי והשיכון, שלא נותן מענה גם הוא, לא באנגלית, לא באמהרית, לא בצרפתית. גם רמ"י לא נותנים מענה בכלל למעט בשפה העברית. משרד החוץ, משרד המשפטים, מוקד סיוע משפטי בחירום נותן מענה רק בעברית וערבית. משרד התחבורה, מוקד מידע רישוי, נותן רק בשפה העברית. מוקד מידע של פיקוד העורף, חמ"ל נפגעים צה"ל, רשות המיסים, זה ככה ממה שראינו פה. אם פספסנו מישהו נוסיף ונזמן, הכוונה היא לזמן את משרדי הממשלה שאין להם מוקדי מידע, מי שיש לו לא יזומן לדיון.

בתוך כך אני כן אקדם את החקיקה שעליה דובר כאן, גם החקיקה שתחייב הנגשה שפתית במוקדים בחוק, גם החקיקה שתחייב העברת מידע בין משרדי הממשלה, וגם הפחתה וביטול אגרות. 

ביקשנו כבר בעבר, אני חוזר ומבקש, תקצוב לתרגום אתר 'כל זכות', תרגום ולפחות תחזוקת המידע הקיים. פנינו למשרד המשפטים שבזמנו תקצב את זה. שוב, זה מונח לפתחו של משרד העלייה והקליטה. מי שאמון על האינטרס של העולים בהיבט של הנגשה שפתית זה משרד העלייה והקליטה. שר המשפטים עסוק במינוי נשיא בית המשפט העליון, בוועדה למינוי שופטים, יש לו הרבה מאוד - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

גם למשרד לשוויון חברתי היה תפקיד במימון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אגב במשרד לשוויון חברתי בכלל אין מענה טלפוני, גם לא בעברית. אין הנגשה שפתית בעברית גם, המוקד שלהם נסגר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

המשרד לא נסגר? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה קורה במשרדי הממשלה זה באמת תעלומה. אני רוצה לפנות לשר הרווחה ולמנהל רשות המיסים, להוסיף את המענה בשפות. 

שוב, זה נכון שאתם לא יכולים לתת מענה בשם כל משרדי הממשלה, אבל תפקידכם הוא לדרבן פה את משרדי הממשלה ולפחות לתת את המענה הזה, אם זה באמצעות תקנות תמיכה, בשפות. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>