פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 111 ועדת הכלכלה 23/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 403 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, י"ז בסיון התשפ"ד (23 ביוני 2024), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אברהם בצלאל אוהד טל עופר כסיף משה פסל חברי הכנסת: עודד פורר מוזמנים: גלעד אלון – משרד הפנים שני ברוך עזרי – עוזרת ראשית - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלוביץ – הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה גלית יעקובוב – עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה טיראן ששון – יועץ מנכל, משרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי – ראש מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה איריס סעדון – מנהלת תחום בכיר חוקיות היבוא ברשות המיסים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר הדר לוינברג – לשכה משפטית, משרד הבריאות תמר ברמן – ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות יובל גל אביעד – ראש תחום בטיחות בעבודה, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה חזי שורצמן – מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות, משרד העבודה רובי מושייב – מרכז בכיר מעליות ודרגנועים, משרד העבודה צפריר גדרון – מנהל תחום תיווי ותקינה, המשרד להגנת הסביבה רומי קאופמן – רפרנטית מול משרד הכלכלה והימורים, משרד המשפטים יובל רויטמן – ראש אשכול רגולציה, משרד המשפטים אייל פרובלר – יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים מיטל פרי – מנהלת בכירה קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר מרדכי שיף – היועץ המשפטי, מכון התקנים צליל שורץ – סגנית היועץ המשפטי, מכון התקנים אילן בר – סמנכ"ל סיסטם לבס, נציגי מעבדות עינת שגיא אלפסה – מנהלת אגף קשרי חוץ, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים רחל גור – סמנכ״ל, לובי 99 אתי פלר – מנכל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות חנה פריידין – רכזת קשרי משל, פורום קהלת עידן אור – ראש חטיבת מוסדות ציבור, הסתדרות, ביטוח ויפיננסים, ההסתדרות החדשה ליאור רוזן – יו"ר ועד מכון התקנים, ההסתדרות החדשה נאור כהן – סגן יו"ר ועד מכון התקנים, ההסתדרות החדשה דני גרינוולד – סמנכ"ל אסדרה, רשות המים שרגא בירן – נשיא ומייסד המכון, המכון לרפורמות מבניות יעקב סער – מנהל אגף רישוי תקנות ומכונים, מינהל התכנון אריאל רכניץ – חוקר, פורום קהלת נמרוד זעירא – דירקטור תקנים ולן תעשיות מתחדשות בע"מ אליהו שטיין/אבן – יועץ חוד אסף מתכות בע"מ ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1743 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לגבי הסעיפים שכבר הוועדה דנה בהם, יש עוד שינויים שמשרד הכלכלה מבקש לשלב בנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה זאת כך - אנחנו נמשיך לקרוא. באמצע אתן חצי שעה להתייחסויות שדיברנו פעם שעברה. הפסקה נעשה לארוחת צהריים. מי שיש לו הערה לגבי סעיף ספציפי ירים את ידו ואתן. בלי התייחסויות כלליות. מבין שיש פה לובי 99. הגשת לנו מסמך. נדון בזה אחר כך. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אסב תשומת הלב לכך שבסעיף 1 להצעת החוק יש תיקון לגבי ההגדרה – הסדרה אירופאית מאומצת. ויש תיקון נוסף בעמ' 2, פסקת משנה (ד), שגם היא חדשה, שלא נדונה בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתם את המסמך של 99? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> כן. אנו לוקחים זאת בחשבון. << אורח >> רחל גור: << אורח >> כבוד היו"ר, יש ניתוח יותר מעודכן ממה שנשלח ונשמח להציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. דיברנו על זה. יש חוק אז שיהיה רציני. סתם לומר רפורמה ולא ייצא מזה כלום – חבל על הזמן. לא יודע אם החוק הקודם שעשינו לא מספק, שנכנסים מוצרים, ולא צריכים לעשות בדיקות, לא כלום. החוק ההוא – עם קצת תיקונים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק עצמו עוסק יותר בהיבט הפרוצדורלי טכני. השינוי של הדרישות המהותיות מחייב הרבה מאוד שינויים גם בחוק התקנים, ולכן הצעת החוק הזו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> ביצענו שני תיקונים לאחר ההקראה בישיבה הקודמת. תיקנו שוב את ההסדרה האירופית המאומצת, את ההגדרה, אקריא: "האסדרה האירופית המאומצת" – ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות בתוספת החמישית על עדכוניהן לפי סעיף 9א2 המנויים בתוספת האמורה, בהתאם למועדי התחילה הקבועים בה – זה השינוי - ובכלל זה הנספחים (ANNEX) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כמפורט בתוספת האמורה כפי שפורסם ברשומות לפי סעיף 9א4, לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים באותה תוספת;". נמחק פה: ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה. שינינו את המיקום של מועדי התחילה, כי מועדי התחילה של נספחים לא מופיעים בתוספת, ולכן היה צורך לעשות את השינוי הזה. שינוי נוסף שביצענו אחרי הדיון בישיבה הקודמת – הוספת סעיף קטן (ה) בסעיף 9: בפסקה (6), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: "(ג) המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לצורך שימוש והפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהירו על כך, ומסרו את ההצהרה לממונה אם דרש זאת." למעשה קיבלנו פה הערות ציבור. יש כוונה לפטור מחובת העמידה של דרישות התקינה גם למוצרים שהם דוגמאות ולא מיועדים לשימוש והפצה כלומר זה לא במהות של הרפורמה אלא הערה כללית שניתנה מהציבור ואנו מבקשים להביא את זה גם בתיקון הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם פטור באותו היבט- - << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בסעיף 9, בפקודת הייבוא והייצוא הפטור עוסק בשמירת מסמכים וכאן הפטור הוא מהותי מדרישות העמידה בדרישות התקינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מקובל עליך התיקונים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערות? נתקדם. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> סעיף 4. הוספת פרק ד'1. אחרי סעיף 9א יבוא: "פרק ד'1: מסלול אסדרה אירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשארנו עם מה שדיברנו בישיבה הקודמת, נדבר על זה בסוף, נושא השיווק. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> "הוראות לעניין האסדרה האירופית המאומצת. 9א1. (א)(1) אימוץ הוראות האסדרה האירופית לפי פרק זה היא לעניין עוסק שבחר לפעול על פי הוראות סעיף 9(א)(1)(ד) בלבד; (2) הממונה על התקינה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את האסדרה האירופית המאומצת. (ב) הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה. למעשה סעיף קטן (א) מבקש לקבוע ש ההסדרה האירופית חל רק על מי שבוחר. כלומר זו עוד אמירה על כך שזו חלופה ולא המסלול היחיד, לכן כל הפרק של מסלול ההסדרה האירופית יחול רק על מי שבחר לפעול לפי אותה הסדרה, שמכיר את אירופה ושפועל לפי אותה הסדרה. בנוסף הממונה על התקינה מפרסם את כל ההסדרה האירופית באתר שלו עם יכולת להנגישה. זה יתורגם לעברית, והכול יהיה שם. לכן עוסק, שבוחר בזה, יהיה לו כל המידע וכל הנגישות באתר, ויוכל לדעת מה חל עליו ומה לא חל עליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש לשאול כמה שאלות. הנושא הראשון, ההוראה שאתם מציעים לקבוע בסעיף קטן (ב) שהיא יחסית חריגה בחקיקה הישראלית שלפיה הנוסח המחייב של אותה רגולציה אירופית יהיה נוסח בשפה האנגלית. אשמח שתסבירו כי היום התקדים היחיד שאני מכיר להוראה כזו קבוע בחוק הגנה על בריאות הציבור מזון. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בגדול, גם תקנים ישראליים נכתבים בשפה האנגלית. מדובר ברגולציה טכנית. כך גם ההסדרה האירופית המאומצת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל ההסדרה האירופית המאומצת אמרתם שאינה טכנית. הסברתם בדיון הקודם, שמדובר ממש על שאיבה של לצורך העניין חיקוקים. יכול להיות גם תקנות אירופיות אל תוך הדין הישראלי. אני יכול להבין את ההוראה הזאת כשמדובר ממש בהוראות טכניות אבל כאן מדובר בהוראות מהותיות, אופרטיביות שיישאבו לדין הישראלי. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> נכון, זה הוראות האירופאיות ומפנות להסדרה טכנית. זה קיים כבר היום בתקנים, כך עובד עולם התקינה ושל העמידה במצרכים על פיהם – זה בכל זאת מצרך שחל עליו תקן רשמי. שוב, הממונה על התקינה מתחייב להעמיד תרגום מהימן ומקצועי באתר האינטרנט, כלומר תהיה הנגשה מלאה לנושא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואם לא יהיה תרגום, אם לא יהיה תרגום באתר, האם ראוי שבכלל תהיה אכיפה של ההוראות האלה? אם הדין לא נגיש ולא אחזור פה על מושכלות יסוד של נגישות הדין ואכיפה של הדין, אבל במצב שאין נגישות לדין? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בגדול לא אמורה להיות סיבה שלא יהיה תרגום. אנו קולטים את ההסדרות קודם כל פה בחקיקה, את עיקר ההסדרות, ולכן התרגום יונגש עוד לפני חקיקת החוק. אנו מדברים כנראה על מצבים של עדכונים ואת התרגום של אותם עדכונים. המטרה שכן יהיה דבר כזה. ככל שיהיה מקרה ספציפי, נבחן אותו לגופו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בטוח שראוי להשאיר את זה לכל מקרה ספציפי, יכול להיות שבפרק האכיפה, אם הוועדה תקבל, יכול להיות שצריך לבחון שם הוראה לעניין הזה. לא חושב שאם במצב שבו אין תרגום ראוי להשית אחר כך סנקציות על הפרת הדין האירופי המאומץ. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> המשמעות של זה תהיה שמישהו שאמור להכיר את ההסדרה האירופית מביא לפה מוצר שלא עומד בדרישות הדין ויוצא מזה רק כי לא תרגמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תרגמי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החובה היא עליכם. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> ברירת המחדל, שיש לנו חובה לתרגם ואנו חייבים לעמוד בה. לומר: אם לא תרגמתם אין אכיפה – אפשר לקבוע את זה, רק יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נרשום שאחת מסיבות ההפחתה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מה גם שזה מסלול חלופי ולא יחיד שקיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההשלכות של סעיף כזה, שאומר שהנוסח המחייב של חקיקה זרה יהיה הנוסח בשפה האנגלית ובאופן השאיבה של דין רז לתוך הדין הישראלי מעלה שאלות מורכבות שונות. הבנתי שגם משרד המשפטים כרגע יושב על המדוכה ומגבש עמדה עקרונית בעניין הזה. אני חושב אבל, שברגע שמדובר על מסלול אופציונלי, כלומר שמובהר בחוק, שאימוץ או החלת הדין הזר הזה היא לפי בחירת העוסק שהוא כפי שנאמר כאן, אמור כן להבין את המשמעויות ואת הסיכונים שנוטל על עצמו בכך שבוחר באותו מסלול, אני חושב שזה כן ממתן מאוד את הקושי שהיה ברור מאליו שטמון בעינינו בהחלת דין זר באופן זה או החלתו בטח בנוסח המחייב בשפה האנגלית. לעניין התרגום ונסיבות ההפחתה, אני חושב שצריך יהיה להידרש לכך אולי אפילו בקרוב כי הבנתי שאתם אמורים להגיש לנו תיקון לתקנות ההפחתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יהיה אחת מעילות ההפחתה. סיכמנו את זה. נתקדם. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אדוני, אני מסכים עם מה שגלית אמרה – שזה לא אמור להיות בהפחתה. עם כל הכבוד, זה נושא שאם לא מוסדר אין אפשרות לתת להשתמש בו. אם יש מסלול שלא סגור עד הסוף - באותה מידה אם הם לא יעשו את כל העבודה שקשורה להסדרה הזאת באתר תוך שישה חודשים זה גם לא יכול להיכנס לתוקף. אי אפשר לומר: אם לא הסדרתם נתייחס לזה בהפחתה. לא קשור להפחתה בקנסות. קשור לאם אפשר לעשות שימוש במסלול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא תורגם אתה מצפה שלא יעשו את העבודה שלהם? << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> יעשו את העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם בטעות התרגום לא היה או לא היה טוב, במקרה הזה, זו תהיה עילה להפחית את הקנס. לא לבטל אותו כי עדיין מה שתופס זה השפה האנגלית ולא העברית. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה בדיוק המצב במזון, גם שם עשו אימוץ הוראות אירופאיות, ושם קבעו שיש חובה לתרגם ושאם התרגום לא מדויק, ובגללו העוסק במזון כושל, זה באמת ייחשב כטענת הגנה בשבילו. אגב גם באנרגיה, שם עשו אימוץ ושם אפילו בלי תרגום כלומר זה לא תקדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באנרגיה זה בכלל לא דומה. פחות משמעותי שם. בכלל לא דומה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק לעניין הדירוג האנרגטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא תקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> צריך מאוד להיזהר מזה גם בנוסח שיש במזון. זה אומר שכל פער בתרגום יכול להוות עילה. זה לא נכון. אפשר לדבר על פער משמעותי בסעיף שלגבי הייתה הפרה או משהו כזה אבל לא כל פער כי תמיד אפשר למצוא פער בתרגומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש אנשים לא מומחים באנגלית. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הם לא חייבים לבחור את החלופה הזו. יש להם שתי חלופות אחרות שבהן הכול מתורגם לעברית ברמה לכתחילה. אם אתה לא בקי באנגלית ולא בקי בהסדרה אירופית, לא בטוח שזה המסלול בשבילך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא אמרתם קודם שהנוסח של התקנים המאומצים הוא באנגלית? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> התקינה במדינת ישראל, אפשר לראות ממש תקן- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו – זה עילה להפחתה. לא עילה לבטל. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נבחן את זה אך יש להיזהר מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא עילה להגנה אלא עילה להפחתה. יש הבדל. הניואנס פה הוא שונה. מה שתופס זה אנגלית. יכול להיות בעיה בתרגום. במקרה כזה, תהיה לו עילה להפחתה בתקנות ההפחתה. זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבקש לשאול עוד שאלה – האן הפרסום יכלול גם הבהרה על אילו מוצרים או באילו נושאים עוסקת אותה דירקטיבה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> התקינה של הממונה על התקינה כן מכווין למיפוי של כל התקנים ואיזו דירקטיבה חלה, כלומר זה יהיה קיים באתר הממונה על התקינה. זה גם פורסם להערות הציבור. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יש באתר שלנו מיפוי של כל התקנים הרשמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התחלתם לתרגם הכול? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> אני מתייחס לשאלה של איתי, אילו מוצרים נכנסים או לא נכנסים. יש באתר מינהל התקינה מיפוי של כל התקנים הרשמים, וככל שתקן והמוצרים שבתקן נכנסים לרפורמה, הדרים אלה יתוארו בתוך אתר המיפוי וכל אחד יוכל לראות זאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למרות שפה הלכנו עוד צעד קדימה – לא רק תקנים אלא ממש חקיקה אירופית ושהנוסח המחייב שלה הוא באנגלית. שאלתי האם אותו תרגום מהימן ומקצועי כולל גם הבהרה על אילו מוצרים ובאילו נושאים מדובר. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> יהיה בתוך באתר לגבי מוצרים. זה לא בחוק עצמו. זה יהיה בהברה לציבור באתר שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה כבר צריך עובדים שיודעים אנגלית טוב. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> מנוע חיפוש התקנים באתר הוא בעברית. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אני חושב שמה שאמרת עכשיו, יושב-הראש, מצריך התנהלות יסודית והכנה מדוקדקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעת, גל? מומחים באנגלית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הבאנו הרבה כסף כדי שנחליף מומחים באנגלית. פשוט קונה מומחים חיצוניים באנגלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> לגבי הסעיף הקודם שהקראתם, המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לצורך שימוש והפצה. מה הכוונה דוגמאות? זו מילה לא ברורה. אולי כדאי לדייק את זה בלשון החוק. דוגמאות של מה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> דוגמאות של מוצרים. בהרבה מקרים אנשים רוצים להביא דוגמאות כדי להתרשם מהן, לבחון אותן פה אבל לא יכולים לבוא בשלב הדוגמאות, להצהיר שהדוגמאות מתאימות לתקן או להסדרה. ממש לא הלכו עדיין לכיוון ההתאמה, זה רק התרשמות מהמוצר ויזואלי, ואולי בחינות שלו במעבדות. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אולי כדאי לכתוב דוגמאות של מוצרים שחלה עליהם הדירקטיבה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה לא רק דירקטיבה. זה גם התקינה. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אני רוצה לוודא, שזה לא דוגמאות של תמרוקים, של משהו אחר שהוא לא מוצרים שהדירקטיבה חלה עליהם. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הסעיף הזה הוא רלוונטי לכל המוצרים שבתחום סעיף 9א1 לחוק, שזה גם במסגרת הסדרה אירופית, גם במסגרת תקן רשמי, גם במסגרת תקן בין-לאומי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה מצרך שחל עליו תקן רשמי ולכן אנו לא מדברים פה על תמרוקים. בכל מקרה המונח דוגמאות נעשה בו שימוש בפקודת הייבוא והייצוא. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> תודה. ההערה שלי היא יותר נוסחית, למשל אני מכירה תחומים אחרים שאפילו דוגמה, למשל תכשיר הדברה דורשת רישום. מבחינת ניסוח כדאי לדייק. ההצעה שלי - דוגמאות של מוצרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי ברישא כתוב: הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה אם מתקיים בו אחד מאלה. זה דוגמאות של מצרך. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> בסדר. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכי לקרוא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון התוספת החמישית. 9א2. השר רשאי, בצו – (1) להוסיף לתוספת החמישית הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, להחיל כלשונם עדכונים של הוראה המנויה בתוספת האמורה וזאת בהקדם האפשרי ממועד העדכון, לבטל תנאי הקבוע בתוספת האמורה, או להקל בדרישות הקבועות בתנאי כאמור, והכול בשים לב, בין השאר, לשיקולים הנוגעים ליכולת האכיפה של ההוראה המחייבת ובהתחשב לסתירה אפשרית בין ההוראה האירופית המחייבת שאותה מבקשים לאמץ לחיקוק אחר בהתאם לעמדת השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק; כמו כן רשאי הוא, לרבות לפי בקשת שר ממונה, לדחות את מועד התחילה הקבוע בתוספת האמורה לגבי כל הוראה מחייבת כאמור, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה; (2) להסיר מהתוספת החמישית הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, לא להחיל או להחיל בשינויים עדכונים של הוראה המנויה בתוספת האמורה, וזאת בהקדם האפשרי ממועד העדכון, לקבוע תנאי נוסף בתוספת האמורה או לשנות תנאי בה, למעט שינוי שהוא הקלה כאמור בפסקה (1), והכול ובלבד שניתנה לכך המלצת ועדת חריגים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 2יח(ד) עד (טו) לפקודת היבוא והיצוא, בשינויים המחויבים. למעשה זה הסעיף שמדבר על איך מעדכנים ומשנים את התוספת החמישית, שזה התוספת שכתובות בה ההסדרות האירופאיות, אז מכל מה שהקראנו השר יכול בצו - כלומר זה תיקון של צו, חקיקת משנה, להוסיף לתוספת הוראות חדשות, לעדכן הסדרות קיימות, לבטל תנאי או להחריג, להקל בדרישות, וגם לדחות את מועדי התחילה של ההסדרות שקבועות בתוספת, ובנוסף יש סעיף נוסף שאומר מה הוא יכול לעשות רק באישור ועדת חריגים, לאחר שניתנה המלצת ועדת חריגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תזכירי לוועדה מהי ועדת חריגים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> ועדת חריגים קבועה היום בסעיף 2יח לפקודת הייבוא והייצוא. זו ועדה שעד היום התעסקה בהיבטי תקינה, כלומר יש לה סמכויות נוספות אבל בהיבטי תקינה היא למעשה התעסקה, נתנה המלצתה, האם להסיר מהתוספת השלישית לחוק התקנים, שזה התעסק ברפורמה שעשינו על הקסיס, שזה אימוץ תקן בין-לאומי בתקן רשמי ישראלי ושם נקבעה רשימה אילו תקנים לא יכולים להיכנס לרפורמה כלומר אילו תקנים לא ניתן לייבא בתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי ישראלי. ועדת החריגים הוקמה לצורך זה וכדי להוסיף תקן לאותה תוספת, היה צריך לקבל את המלצת ועדת החריגים, שוב - בכל מיני תנאים שכתובים באותו סעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי כמה הערות לסעיף שהקראת. ראשית, לדעתי, ברגע שמוסיפים דירקטיבות חדשות, כלומר שואבים הסדרות חדשות לגמרי – לא מתקנים או מעדכנים – לתוך התוספת החמישית, אני חושב שזה טעון פיקוח פרלמנטרי של ועדת הכלכלה. שוב, מדובר פה על ממש החלה של תקנות או חוקים של האיחוד האירופי לתוך הדין הישראלי. בעיניי זה צריך להגיע לאישור ועדה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא מנגנון אוטומטי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא חושב שזה צריך להיות מנגנון אוטומטי כי גם פה אין מנגנון אוטומטי. השר שוקל וקובע צו. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם השר לא – לא תוחל הרפורמה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מניח שנציגי הממשלה תכף יסבירו. הרעיון הוא שהרגולטור במשרד הכלכלה כן יבחן בכל דירקטיבה את ההצדקה להחיל אותה בישראל. זו הערה אחת, ברגע שמוסיפים דירקטיבות חדשות, זה צריך להגיע לאישור ועדת הכלכלה. כך גם לגבי שינויי מועד התחילה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בעיקר כשמדובר על חיקוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. מפנה תשומת הלב שבתוספת שנגיע אליה יש רשימה של 17 דירקטיבות כרגע עם מועדי תחילה. ברגע שהוועדה והכנסת מאשרות את התוספת הזו, ברור שהוספה- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין לי ספק שהוועדה תאשר כמה שיותר דירקטיבות וכמה שיותר דברים. נציע שזה יבוא לוועדה, והועדה תאשר יחד עם השר. זה אפשרי? כרגע בשביל לאמץ השר יצטרך להביא וליזום דיון בוועדה כדי לאמץ את הדירקטיבה החדשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שמביא תקנות ואנו מאשרים אותן. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> רק בוא לא נרמה את עצמנו, זה קצת מפחית את הרפורמה. זה לא בדיוק אירופה ישראל. זה אירופה ישראל אם נאמץ בעתיד את הדירקטיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בוא נבטל את מדינת ישראל. איטליה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל בתקנים לא נורא, שתתנהג כמו איטליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין צריך לאשר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לי שתי שאלות, אולי עלו בישיבה קודמת. ראשית, כל הרפורמה הזו, שבגדול- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הנושאים הכלליים יהיה חצי שעה. אז תמתין עם זה. אחרת לא נתקדם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב. לגבי הסעיף הזה, מה לגבי נגזרות כספיות? יכול להיות מצב שבו למשל רוצים להכניס שינוי קונקרטי בתחום ספציפי, חזי מכיר את זה מנושא הפיגומים, שעלו כמה פעמים בכנסת הקודמת, נושא התקן האירופי מול זה הישראלי בנושא פיגומים. אם מכניסים – זו דוגמה אבל אם יש תחום כמו הפיגומים ואחרים, שמכניסים את הרפורמה הזו ומשנים את התקן, ומכניסים את התקן האירופי, יכול להיות שיהיו עלויות יותר גבוהות. על מי הן יושתו? האם יש פיקוח על זה במסגרת החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שזה יכול להוריד, יכול גם להגדיל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא חובה. אתה יכול להישאר בתקן הישראלי כפי שהוא עכשיו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי קובע, איך קובע, והאם זה גם נקבע בהתאם לעלויות? כי אני מכיר את הפיגומים מדיונים שיזמתי בזמנו בנושא של תאונות עבודה וכן הלאה. אפילו אם זה היפותטי. נניח שמאמצים תקן אירופי עכשיו בהתאם לזה, ולכן העלות גדלה. מן הסתם זה יכול להעלות דרסטית את מחירי הדיור. את כל זה יש לקחת בחשבון בצורה יותר מערכתית. השאלה איך בודקים את זה ואיך מונעים שלא ייווצר משבר בשוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מוביל את זה באופן קיצוני. אנו לא יכולים לשנות את החוק למצבים קיצוניים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני שואל שאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אענה בקצרה, ומניח שנציגי משרד הכלכלה ישלימו. בהצעת החוק אין התייחסות לשאלה שהעלית, אבל זו שאלה שהיא יותר כלכלית, שאלה של היישום. ברגע שמודבר במסלול אופציונלי, היא פחות מתחדדת כי לא מדובר ממש כפי שמוצע בתחום המזון, החלה של דין אירופי שהוא הדין המחייב היחיד. פה זה אופציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אמרנו בהתחלה – החוק הזה חשוב גם מהפן של התקנים וגם מהפן של המחירים. יכול להיות שזה לא יוריד את המחיר בדברים מסוימים. מצד שני, יש לעשות את הרפורמה שקשורה לתקנים. לכן זה שיקול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איך ייווצר מצב? זה רק אופציונלי. אם אפשר ללכת לפי התקן הישראלי - כל מי שעבד עד כה לפי התקן הישראלי יעבוד לפי התקן הישראלי אם האירופאי יותר יקר לו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה מה קורה כשיש התנגשות בין עלות לאינטרסים בקטגוריות אחרות? מי קובע את זה? איך זה נקבע? הפרוצדורה חשובה, אופציונלי או לא. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> כבודו מעלה עניין חשוב, אבל מה שאמר היועץ המשפטי וחזר עמיתך – אנו לא מייצרים פה מהלך שמשנה את מגרש המשחקים וגורם להסטה שמכריחה את העוסק לעבוד בו. לכן הקו המסדיר של הרפורמה בזו אומר שאנו רוצים להקל על העוסקים, לאפשר להם להביא לישראל מוצרים שעומדים ברגולטור ההסדרה האירופאית מתוך הבנה שהגעת יותר מוצרים תיצור תחרות. ועדיין כפי שאתה אומר, אם היינו אומרים: זה מסלול חדש, רק איתו – לכן החשש שאתה מעלה יכול להיות ספציפי לגבי רגולציה כזו או אחרת אבל העוסק יכול להחליט שהוא לא בוחר בה ואז יש לו אלטרנטיבה מוחלטת. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל הוא יכול להחליט – וזה מה שמטריד אותי - שהוא כן מאמץ את זה אך משית את העלות על הצרכן. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> לכן יש תחרות. העוסק שהביא עד כה יוכל להביא במה שקיים כרגע, אז לכאורה אם אני צרכן טיפוסי, ומעדיף לא לשלם יותר, לא אקנה והוא יבין שלא יכול לשחק איתי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה בעולם אידיאלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד את התיקונים שאתה רוצה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אחדד גם לשאלתו של חבר הנכסת פסל. לא התייחסתי לעניין הפיקוח הפרלמנטרי לכל עדכון אך אני חושב שברגע שמחילים, למשל אם יהיו תקנות אירופאיות חדשות- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בכל עדכונים זקוקים לצו של השר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. אך לא אישור ועדה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חושב שזה נכון שכל עדכון יצטרך צו של השר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש פה שני עדכונים – אחד של ההוראה עצמה, ויש עדכון של הנספח שבהמשך, בעמ' 5 יש סעיף 9א4 שכאן זה מנגנון יותר פשוט של החלת נספח שכלול בהסדרה האירופית, ללא שינוי. נגיע אליו בהמשך הדיון. כאן יש מנגנון יותר פשוט. לגבי העדכונים להסדרות האירופאיות של הדירקטיבות עצמן לא בהכרח טעון אישור ועדה. אני כן חושב שברגע שמוסיפים דירקטיבות חדשות ומשנים את מועדי התחילה, הדבר הזה צריך להגיע לאישור ועדת כלכלה. אנו מאשרים את זה עכשיו. עוד הערה לעניין הדחייה, יש בסיפא בפסקה (1): אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה. אני חושב שצריך להתייחס גם ספציפית גם לאכיפה, כלומר במסגרת השיקולים של דחיית מועד תחילה יש להביא בחשבון את אפשרות האכיפה על ידי משרד הכלכלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לפי מה שאני רואה בסעיף 9א4 – רשאי. כלומר מנגנון העדכון, שלא יהיו ספקות, יש לשים על השולחן – המנגנון הזה אינו אוטומטי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתייחס. לפי סעיף 9א7 למטה, כל מי שפועל כבר במסלול הזה והדירקטיבה באירופה השתנתה ועדיין לא נמצא בישראל, יכול להמשיך לפעול כבר לפי הדירקטיבה החדשה. כלומר מבחינתו אם הוא יבואן והדירקטיבה השתנתה, לא משנה לו שהשר עוד לא אימץ. משנה לו רק אם השר יחליט לא לאמץ באופן אקטיבי, אבל אם השר באופן פסיבי לא אימץ- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה חשוב. המשמעות היא שדה פקטו אני מכוסה, עד שהשר יחליט לא לאמץ. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון, ואז הוא צריך גם התייעצות עם ועדת חריגים וגם אישור ועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקבלים את ההערות שלך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נתקן. עוד הערה לעניין החלת המנגנון שקבוע בפקודה לעניין ועדת החריגים. הערנו זאת גם בישיבות פנימיות שלנו. אנו חושבים שיהיה נכון לשקול לתקן את סעיף 2יח כי ההחלה שלו בשינויים המחויבים עלולה להיות די סבוכה. כיום מדובר במנגנון שמאפשר הוספת תקנים שהם חריג לכלל של אימוץ סטנדרטים בין לאומיים וכאן מדובר על כמה אפשרויות, שוועדת החריגים תהיה מעורבת בהן. אז אני חושב שנכון לתקן. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> חשבנו שזה מספיק בשינויים המחויבים אבל אין לנו התנגדות לתקן, ואם מתקנים, תיקון עקיף לפקודת הייבוא והייצוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקבלים את ההערות האלה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ביקשתם שגם לגבי דחיית מועדים יהיה אישור הוועדה. יש לשים לב שזה קצת לא מסתדר – אמרנו שנדחה רק אם השתכנענו שאין לנו היערכות ואנו לא מסוגלים ליישם או לאכוף. יכול להיות שבמצב הזה, ואם איננו מקבלים אישור הכנסת או לא יכולים לקבל אישור הכנסת, תיווצר לנו לקונה – יהיה זמן שבו לכאורה זה נכנס לתוקף ואנו לא יכולים ליישם ולאכוף את זה אז זה קצת בעייתי. זה יכול לייצר בעיה. אנו רוצים ביחד מנגנונים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשבו על הניסוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איזה מנגנון את מציעה? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נצטרך לחשוב על מנגנון שצריך לקבל, אם אנחנו חייבים לדחות ועוד לא יכולים לקבל את האישור של הכנסת שאפשר לקבל אישור תוך מספר חודשים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מספר חודשים? נשמע לי מרחיק לכת. בדרך כלל לא קובעים כאלה הוראות בחקיקה. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> צריך למצוא פתרון כי אחרת ייווצר מצב שנכנסת הסדרה שאיננו יודעים לאכוף אותה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדאי גם כשנגיע לתוספת לשקול שם מחדש את מועדי התחילה ואני מציע לוועדה לקבוע מועדי תחילה ריאליים ולא תאריכים שברור לאנשי המקצוע שאי אפשר לעמוד בהם. זה דבר שאנו מכירים בחקיקה, שקובעים מועדים מאוד צפופים, כאשר ברור על פני הדברים שלא ניתן יהיה לעמוד בכך ואז מגיעות הרבה בקשות לדחייה, אז אני מציע כשנדון בתוספת, צריך יהיה לקחת זאת בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתדרו עם היועץ המשפט. הערה שלו. מקובל. אם יכולים למצוא פתרון, תעשו זאת עד הדין הבא. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> אני רוצה לוודא בעניין של להקל בדרישות, האם הכוונה שניתן גם להקל מהדרישות הקבועות בהסדרה האירופית מעבר נניח לקבוע בתקינה הישראלית? המטרה הייתה לאחד מה שטוב לאירופה טוב לישראל ולמנוע אנומליות. האם אפשר לייצר תנאי חריג ישראלי שהוא גם בדרישות שלו נמוך מהדרישות של התקינה הישראלית? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הסמכות קיימת. השאלה האם מפעילים אותה או לא. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> אבל זה מייצר אנומליה מהעיקרון הכללי של לאחד, של מה שטוב לאירופה, ואז אנחנו חותרים מתחת לתקנים הקיימים הישראליים הייחודיים. כלומר אם המטרה הייתה לאחד, לייצר סחר חופשי ככל הניתן- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא מדובר בחתירה תחת התקנים. התקנים נשארים כפי שהם, אלא אם יתקנו אותם במסגרת ועדות תקינה. פה מדובר במנגנון שמאפשר לייצר חלופה על ידי הקלה והסדרה מאומצת. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> נכון אבל ייתכן שתהיה יותר מקלה מהתקן הישראלי. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אבל זה לגופו. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> השאלה באילו מקרים נדרש הקלה מהדירקטיבה האירופית. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כרגע לא יכול לומר דבר כזה אבל יכול להיות מצב שמבחינה כלכלית נדרש לעשות דבר כזה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כבר כיום בחוק התקנים יש התייחסות להקלות, אם תשימו לב בשינוי לאומי מתחייב שמדובר עליו בחוק, שינוי לאומי מתחייב הא גם במקום שבו החלטנו להקל ביחס לתקן בין לאומי. זה מצבים שקיימים. כשמפעילים אותם צריך לנמק ולהראות למה, אבל זה משהו קיים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אני מנסה להבין, הסעיף הזה אומר, מה שהסבירו עכשיו, שיהיה דיליי בין כניסה לתוקף של איזו רגולציה אירופאית לבין עד שזה יועבר בישראל. בתקופת הביניים הזאת כפי שגל ציין, יבואן יכול לייבא לפי הרגולציה שתהיה בתוקף באירופה. איך עושים הסדרה? איך עושים אכיפה על תקופת הביניים הזו? לפי מה? לפי מה שחל בישראל? לפי מה שחל באירופה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון שהשאלה רלוונטית גם פה, אבל יש בהמשך הפרק הזה סעיף בעניין, סעיף 9א7. נגיע אליו. זה בעמ' 6. << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> אין בעיה שיתייחסו שם, אבל השאלה בעינה עומדת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה במקומה אבל אפשר להתייחס אליה בהמשך כי יש הוראה בעניין הזה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> פניית שר ממונה לוועדת החריגים 9א3. (א) סבר שר ממונה כהגדרתו בסעיף 8(ד) (בסעיף זה – השר הממונה) כי נדרש לעשות אחד או יותר מאלה, בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, או בשל סתירה בין האסדרה האירופית המאומצת לחיקוק שהוא השר הממונה על ביצועו, רשאי הוא לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין לשר: (1) להסיר הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי מהתוספת החמישית, או להסיר עדכון שלה, לפי העניין; (2) להחיל בשינויים עדכון של הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, ובכלל זה עדכון של נספח (ANNEX) של הוראה כאמור וזאת בהקדם האפשרי ממועד העדכון; (3) לקבוע תנאי נוסף בתוספת החמישית או לשנות תנאי בה באופן שמחמיר את הדרישות הקבועות בתנאי האמור; (4) להתנגד להוספת הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לתוספת החמישית, ובלבד שפנה לשר בעניין זה לפני שפנה לוועדת החריגים. זה סעיף שמסדיר שככל שיש שר ממונה, שרוצה לבצע איזשהו שינוי באותה הסדרה שכבר מאומצת, יש לו אפשרות לעשות זאת על ידי פנייה לוועדת חריגים, לאחר פנייה לשר הממונה על חוק התקנים, שר הכלכלה והתעשייה, ולעשות זאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למשל כשאתם תבקשו לעדכן או להוסיף דירקטיבה, לא יהיה הליך של היוועצות עם אותו שר ממונים? למשל אם מוסיפים דירקטיבה שנוגעת לנושא מים, האם הרגולטור במשרד הבריאות או ברשות המים לא אמרים להיות מעורבים? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> כל הליך כזה הוא הליך של חקיקת משנה ולכן אנו מחויבים בכל הכללים של פרסום אותה הוראה, היוועצות ציבורית וגם עם גורמי המקצוע, כלומר מתקבלת פה החלטה מקצועית. זה לא רק פשוט לחוקק את זה. לכן ככל שיהיה צורך, יהיו מהצד שלנו ההיוועצויות הנדרשות אבל ככל שזה נוגע להחלטה של שר ממונה שבכל זאת מבקש לבצע שינוי, הוא יצטרך לעשות את הפנייה עצמה לוועדת החריגים. זו תהיה פנייה שלו ובקשה שלו. (ב) לפנייתו לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (א) יצרף השר הממונה את פרטי ההוראה המחייבת החלה באיחוד האירופי או העדכון שלה, לפי העניין, שלגביהם פנה, ועמדת השר הממונה בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, לאחר שהתייעץ עם גורמי המקצוע הנוגעים בדבר וכן התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה. (ג) ועדת החריגים תבחן את הפנייה ותעביר את המלצתה לשר, ויחולו לעניין זה סעיפים 2יח(ה) עד (יד) לפקודת היבוא והיצוא, בשינויים המחויבים; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אותה הערה רלוונטית גם פה. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> (ד) ראה השר הממונה, לרבות בעקבות פנייה מהציבור, כי קיים חשש מיידי לפגיעה בביטחון המדינה, בבריאות הציבור, בבטיחות הציבור או באיכות הסביבה, או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא לפנות לשר בבקשה שיפעיל את סמכותו לפי סעיף 2יח(טו) לפקודת היבוא והיצוא, בשינויים המחויבים. (ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 2יח(ב) לפקודת היבוא והיצוא, שר ממונה המבקש לפנות לוועדת החריגים לפי סעיף זה, רשאי למנות מטעמו חבר נוסף מקרב עובדי משרדו שיכהן בהרכב ועדת החריגים לעניין הדיון בפנייה האמורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מינוי אד הוק? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> זה מינוי ספציפי לפנייה שבעקבותיה פנה לוועדת החריגים. אם אחזור אחורה, סעיף קטן (ב) מדבר על כל פנייה שצריכה להיות מלווה בעמדה מקצועית של השר הממונה וצירוף התייחסות לעניין שיקולי יוקר המחיה. בנוסף דיברנו על זה שהוועדה תבחן בשינוים המחויבים – אם יש צורך, נבצע תיקון בפקודת היבוא והייצוא. בסעיף קטן (ד) יש סמכות לשר הממונה במצב של סכנה ממשית ומיידית, יש מנגנון של תחולה מיידית למשך שלושה חודשים, לא להמתין להחלטת הוועדה. זה מנגנון שקיים כבר היום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה פעולה בלי המלצת ועדת חריגים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> נכון. יש פה חידוד. הפנייה של השר הממונה תהיה לשר שלנו והוא יכול במצב של קיום חשש מיידי לבצע החרגה של תחולה מיידית של אותה בקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כפי שאמרתי, בלי הליך ההיוועצות בוועדת חריגים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בלי להמתין להמלצה ולכל התהליכים. במקביל יש פנייה לוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערות? << אורח >> יעקב סער: << אורח >> מדובר במצב שבו יש סתירה בין החקיקה החדשה לבין רגולציה אחרת קיימת, הסדרה קיימת, ואז השר צריך לפנות לוועדת החריגים. הרי יכול להיות מצב שהוועדה לא תאשר את הבקשה המיוחדת, ואז תישאר הסתירה בין החקיקות. איך מסדירים את המצב הלא תקין הזה? ושאלה שנייה, אם אנחנו יודעים היום על סתירות כאלה, האם ניתן להחריג מראש נושאים מסוימים? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יש סעיף בתוספת, שאומר שזה מבלי לגרוע מכל דין כלומר ההסדרות לא יכולות לסתור חקיקה ישראלית קיימת. כל בקשה עתידית, זה נעשה בהיוועצות, בעבודה מקצועית מקדימה. לכן, ככל שזה לא מקובל – השר הממונה לא מקבל את העבודה שנעשתה, הוא יכול לפנות. ככל שתהיה סתירת דינים, לא נאשר את זה. לא יהיה אימוץ הסדרה אירופית שסותר את הדין הישראלי. הסעיף שאומר לא לגרוע מכל דין בכל מקרה קיים. << אורח >> חזי שורצמן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה. אני רוצה להציג את הסוגיה של כלים שהם בטיחותיים לעובד כמו פיגומים ממוכנים, מעליות כולל מעליות בנייה פגומים, דודי לחץ. אנחנו כבר צריכים החרגה. אנחנו רוצים שזה יופיע עכשיו כי זה חשש מיידי. היום כשההתקנים האלה מגיעים לארץ, הם זוכים לביקורת של מכון התקנים. יש תקן רשמי לגביהם, לגבי פיגומים ולגבי מעליות יש תקן מחייב. אלה אלמנטים שמגיעים לשטח ואנחנו חייבים להיות משוכנעים- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה? התקן הישראלי נשאר. אתה יכול להמשיך בתקן כפי שעשית עד עכשיו, אותו דבר במכון התקנים. << אורח >> חזי שורצמן: << אורח >> לא. אחרי שלוש שנים, הדירקטיבה – לפי אירופה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הפיגומים מאירופה פחות מוצלחים מאלה שבישראל? << אורח >> חזי שורצמן: << אורח >> יש לוודא שהפיגומים מאירופה מגיעים לישראל בתצורה האירופאית. מישהו צריך לבדוק אותם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש אכיפה. << אורח >> חזי שורצמן: << אורח >> של מי? אין אכיפה. אנחנו לא סומכים על אכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מוצר שבא למדף, שאנחנו צריכים להוריד את המחיר? לא. זה נושא שקשור לבטיחות. מגיע מוצר לארץ, עושים לו בדיקה. אם הוא מתאים – בסדר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מנהל התקינה יעשה לו בדיקה. << אורח >> חזי שורצמן: << אורח >> זה לא מספיק הבדיקה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לא ניקח אחריות בנושא הזה. צריך בדיקה – שיעשו בדיקה. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> אלה מוצרים שכבר הוחרגו בחוק. זה לא המצאה. לצערי בודדים שכבר אתם בוועדת כלכלה החרגתם אותם שהם חייבים פיקוח קצת יותר הדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מבין מה הבעיה. זה מוצר ספציפי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גם הכבלים, כל המוצרים צריכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, גם הכבלים. זה לא מוצר שמשפיע על המחיר של הדירות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל דבר משפיע. כל בדיקה משפיעה על המחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מקבל את ההערה הזאת. זה דבר שכן צריך להחריג אותו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש להזכיר - היועצת המשפטית שלנו כבר אמרה שלא קיימת סתירת דינים. יש להזכיר שבתחום של ציוד הרמה, ציוד לחץ יש רגולציה ענפה, לרבות מעליות, יש רגולציה ענפה במשרד העבודה, שעליה אחראי בין היתר משרד העבודה, חוקים ותקנות לצווים. כדי לא לייצר סתירת דינים, על זה יש לחשוב. אני חושב שנכון שאותו משרד יצביע על נקודות שבהן יכולה להיווצר סתירת דינים. אם באופן אוטומטי נאמץ דירקטיבה- - - ודירקטיבות לתחום יוד לחץ, שתייצר סתירת דינים. הם צריכים להצביע על זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> המוצרים האלה, הפיגומים, לפי התזכיר הקיים, לפי התקנים שאימצנו, הם בתוכו או בחוץ? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> היום בעיקרון כן עם דחייה לעוד שלוש שנים, אבל צריך לבחון את סתירת הדינים בנקודה הזאת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הבנתי. בלי הסתירת דינים הם בתוך התקנים, כן? כלומר אם יש לי באירופה אוכל להביא פיגומים, כן? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה הסדרות שנמצאות בתוספת שמועד תחילתן עוד שלוש שנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לגבי נושא החריגים, אני מציע שהחריגים לא יידונו בכנסת, כל אחד על הדרך זורק הערה. הוקמה ועדת חריגים, היא ממשלתית, יושבים בה הרבה מאוד גורמי מקצוע והדרך להחריג מוצרים היא לשקול שיקולי בטיחות אל מול שיקולים כלכליים. גם לפיגומים יש השפעה על מחירי הדירות, השפעה הרבה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבדיקה האם זה עומד בתנאי הבטיחות יש לזה השפעה? בחייכם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על מוצר כזה או אחר. יש 500 תקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שום השפעה אין לזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם רק היו בודקים אם זה עומד בתקן האירופאי, אתה צודק. אבל הוא אומר: נהיה לפי התקן הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות הבדיקות האלה יש מכת מדינה עם הנושא של הרוגים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הא עובדה שישראל לא מצטיינת- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שיהיה יותר? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם באיטליה מתים יותר פועלים – תכניס את התקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משפיע ל המוצרים בסופר? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תגיד לי שבאירופה נהרגים יותר פעילים – המצב הוא הפוך. עם התקן הישראלי מתים יותר פועלים בישראל. << אורח >> יובל גל אביעד: << אורח >> ראשית, אני רוצה לומר גם למשרד הכלכלה שאנו חלק מהממשלה ולכן תמיכה שלנו ניתנה, ומההיכרות שלי כמנסח הרפורמה הראשונה שיצאה לדרך יחד עם אתי, אני רוצה לומר כמה דברים. אחד, לשאול את משרד הכלכלה שאלה מאוד פשוטה: האם כשאתם אומרים הסדרה אירופאית מאמצת אתם כוללים לא רק את האנקס אלא גם דירקטיבות שמפנות ל-NB שקובעות שצריכות להיות בדיקה לכך? כי בדירקטיבות לפחות של מיכלי לחץ, למיטב זיכרוני, כן מופיעה הפניה ל-NB, כלומר לגבי איגור, סתירת הדינים מתבצעת כבר בתוך הדירקטיבות, יש דירקטיבות שרואות מראש את הסכנה שבמוצר עצמו, ומחייבות עמידה ב-NB. כלומר איך להתגבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מציע שמשרד העבודה יגיע להסכמות עם משרד הכלכלה, ואז תחזרו אלינו. << דובר_המשך >> יובל גל אביעד: << דובר_המשך >> פנינו למשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיעו להסדר, תגידו ליועץ המשפטי שלנו ונתייחס. יש דברים שבאמת צריך להחריג אותם. הם גם לא משפיעים על המוצרים הסופיים שלנו. יש לזה השפעה על בטיחות. מה שקשור לבטיחות יש לשים לב. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה היא האם אנחנו רוצים לצמצם את הרשימה הזאת למינימום? כי להצדיק החרגות תמיד אפשר. תמיד יש סיבות למה אנחנו מיוחדים ושונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין, האם התקן האירופאי לפיגומים לא טוב? אולי נפנה אליהם שיחילו את התקן הישראלי. אולי ניתן להם עצות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברי הכנסת הצעירים, אל תהיו ללהוטים מדי. יש כל מיני סיבות שהדברים בנושא בטיחות צריכים לקבל יחס אחר. לא כל דבר זה בטיחות. אבל בדבר הזה כנראה שכן. זה דבר שכן צריך לשקול אותו. אמרתי שמשרד העבודה יישב עם משרד הכלכלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין כי לפי מה שאיגור מנהל התקינה אומר, היום הוא תקן אירופאי, התקן של הפיגומים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> תקן אירופאי עם השינויים שהוכנסו, ויש תקנות בטיחות בעבודה שגם דנות בתקן הזה בפיגומים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז למה צריך להחריג? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא אמרתי שצריך להחריג או שלא צריך להחריג. אמרתי שצריך ליישר קו ולראות איפה ניתן לאמץ ואיפה לא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לפי התזכיר שהגשת אתם בעד כן לאמץ עוד שלוש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יישבו ביניהם. אם יגיעו לסיכום, יביאו לנו את הסיכום. אם לא, נקבל החלטה. << דובר >> גלעד אלון: << דובר >> היו לנו כמה הערות, כמו שלמשרד העבודה בעניין פיגומים יש לנו כמה דברים שנבקש להיות חלק מהשיח, ולעדכן את הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרדי הממשלה, עם כל הכבוד, כל אחד בא באג'נדה שלו. מי שמוביל זה משרד הכלכלה. כשתגיעו להסכמות – תבואו. לא תגיעו – נדון בישיבה מיוחדת על כל הדברים האלה. כך לא נתקדם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נבקש לקבל משהו כתוב מכל המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי בטיחות אני מקבל את ההחרגה. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> אתם לא ממציאים את הגלגל. יש סעיף שהחריג קבוצה מאוד מצומצמת, רק את המוצרים האלה צריך להחריג – בקודם, לא פה. פלדה. זה סעיף שכבר קיים, 2א(ד1), פקודת הייבוא והייצוא. מצוינים שם המוצרים שצריכים בגלל בטיחות פיקוח קצת יותר הדוק. אותם צריך להחריג. אנחנו כותבים את זה במכתבים, אומרים את זה לממונה, לכולם. תחרות הוגנת זה מה שחשוב להתאחדות התעשיינים. כשייכנסו מוצרים שלא עומדים בתקנים - עזוב את הצרכנים שייפגעו. תחרות הוגנת, אם התעשייה תיפגע, זה קשור- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איך זה מקדם תחרות? << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> כשייכנס מוצר שלא עומד בתקנים, לא אוכל להתחרות בו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל כולם יכולים להביא אותו מוצר. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> ואני לא מייצג את הצרכנים שאף פעם לא נמצאים פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המפעל שמייצר בישראל, מישהו בודק שעומד בתקן? איזה סעיף יש בחוק שבודק אותך שאתה עומד בתקן? הוא גם יגיע ליבואן. זה החוק. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> אף אחד לא בא לעצור את הרפורמה. יש מאות מוצרים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גם למשרד הפנים יש חריגים. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> כי כולם מתייחסים לאותו סעיף, 2א(ד1). תקראו אותו ותבינו איזה מוצרים מדובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל נושא החריגים נדון בנפרד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה שחשוב זה מה שאמרת, דוד, שכתוב פה - כל דבר שנוגע לבטיחות של עובדים למשל, לבריאות הציבור וכן הלאה באופן טבעי מחייב ביקורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש פה התייחסות של משרדי ממשלה. שיישבו ביניהם קודם, ואז יבואו אלינו. אולי דברים שלא יכולים לומר בממשלה, הם אומרים פה. תשבו ביניכם. תמשיכו לקרוא בבקשה. נעשה דיון מיוחד על החריגים בסוף. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו מבקשים מכל משרדי הממשלה, להוציא לנו הודעות כתובות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא קיבלתם? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> מעט, לא כפי שזה עולה פה, וגם אם יש מישהו שטוען לסתירת דינים, לא ראינו את זה מעולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קורה שיש לחץ ומסיימים גם בלי לשבת. עכשיו זה הזמן. תשבו ונראה מה תוציאו. גם משרדי הממשלה שרוצים החרגות, קחו בחשבון, שתכלית החוק שונה. אתם צריכים ללכת לקראת משרד הכלכלה בעניין או לקראת החוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אשמח להוסיף בקשה, שכל משרד ששולח התייחסות שיסביר מה לא טוב באירופה - לא רק למה זה מסוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אחרת תחייבו אותנו להיכנס לתקנים האלה. אנחנו לא מומחים לתקנים. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לכן הצעתי – הדרך הכי פשוטה שידונו בוועדת החריגים. יש שם כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, גם כלכליים וגם הבטיחותיים. אפשר לדון בזה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה משרד זה יושב-ראש ועדת החריגים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> רשות ההסדרה זה משרד ראש הממשלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שתהיה אכיפה ומי שלא הביא פיגום כמו שצריך, תקרע אותו ותתבע אותו ותשים אותו גם בכלא, אבל זה לא פתרון לא לתת להביא. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אין ריקול על פיגום ועל כבלים באדמה. זה באדמה. זה פיגום כבר. זה מוצרים שאי אפשר לעשות ריקול בהם. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא עניין של ריקול. אני בעד שכל מי שלא מביא מוצר תקין, מצידי שימי אותו בכלא בפיגומים, בכאלה דברים שזה סכנת חיים – תכניסי אותו לכלא. אבל אי אפשר לחסום את הייבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה שהפיגומים האלה ייבדקו? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אין פיגומים ואז מוצרי ילדים, והינה משרד הפנים, ואז נגיד את הרמת - אין רפורמה. לא אירופה, לא ישראל. יש חצי רפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי נבטל את הרפורמה באמת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עובדים על הציבור. אומרים לו – אנחנו הולכים להוזיל את המחירים, לאמץ את התקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק הבעיה. המגמה היא לגבי מוצרי צריכה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה יודע כמה עולה פיגומים לדירות, כמה זה משפיע על מחירי הדירות? אני לא יודע. בוא נזמין קבלן ונראה כמה זה עולה. אני יודע שבאירופה לא יותר מסוכן מישראל בעניין של לבנות בניינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שולי לתכלית החוק. החוק מדבר יותר על מוצרי צריכה. לא על מוצרים כאלה. אתם נתפסים במשהו שולי שמשפיע על הבטיחות וחושבים שזה משפיע על החוק. זה לא משפיע על החוק. מה שקובע זה מוצרי צריכה קודם כל. זה הייבוא שאנחנו רוצים אותו מהיר ולפי התקנים באירופה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רצינו להוריד את יוקר המחיה בכל תחומי החיים. משרד הכלכלה רוצה להוזיל את יוקר המחיה בכל תחומי החיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יוריד את מחירי הדירות, אם יעשו עוד בדיקה במכון התקנים. אני אומר את זה בוודאות בלי להיות מומחה למחרי הדירות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לעמדתנו זה לא עוסק רק במוצרי צריכה. יש פה הרבה מאוד מוצרים. למשל, התקן הראשון ברשימה זה מלט. - - - מונופול היא חברה כל כך משמעותית, והתחרות בתחום הורידה משמעותית את המחירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרדי הממשלה, עם כל הכבוד, תשבו ביניכם. אחרי שתגיעו להסכמות - תבואו. אם לא תביאו להסכמות, תבואו לוועדה. רפורמה יותר על מוצרי צריכה. אחרת זה לא משפיע על המחירים. יש לכם חוות דעת שהולך להשפיע? לא נתתם לי עדיין אותה, אבל בניגוד לאחרים אני חושב שצריך את הרפורמה הזאת ללא קשר למחיר, לנושא התקנים, כי צריך לפשט את הרגולציה בעניין הזה. רגולציה, כשמדובר בבעיות בטיחות, שיכולים להשפיע, בעניין הזה יש לשים לב. זה מה שאני אומר. ללא קשר למחירים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בכל תקן יש בעיית בטיחות – אחרת לא היה תקן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> על כל דבר אפשר לומר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון אבל בנושא הזה של הבנייה, אני חושב שזה נכתב בדם. לכן יש להיות זהירים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם הם היו באים עם נתונים, אומרים: התקן האירופאי כישלון מוחלט, מתים בלי סוף פועלים בגלל פיגומים תקולים, הייתי אומר: באמת תקן לא טוב – נציע לאירופאים לאמץ את התקן הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פסל, שוב - לא החלטנו כלום בינתיים. שידונו ואז נראה נשאיר את ההערות האלה לסוף. << אורח >> נמרוד זעירא: << אורח >> הסיווג של זה במושג תקן אירופי מטעה. יש עשרות תקנים. כל מדינה קובעת לעצמה את החוקים שלה לא רק בהקשר הדירקטיבה האירופאית הגדולה, ועושה פיקוח. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה נראה לי מומחה. חוץ מהתקן הישראלי, מה תקין מבחינתך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיכמתי את הנושא. הם יישבו ויביאו לנו את הסיכום. מה שסוכם, סוכם. מה שלא סוכם נדון בו ואז תגיד את הדברים. בינתיים המחירים רק עולים של הדירות, לא משנה מה עושים. בעיקר של הדירות. מספיק שינוי תקן של כיבוי אש זה מקפיץ את המחיר ב-6%, 7%. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הודעה על עדכון נספח (Annex) 9א4. על אף האמור בסעיף 9א2(1), הממונה רשאי להחיל עדכון של נספח (ANNEX) הכלול באסדרה האירופית המאומצת, ולקבוע את מועד התחילה של עדכון כאמור בהודעה שתפורסם ברשומות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נשמט לכם כאן כלשונו. מדובר על החלה כלשונו. אז איז. מה אמורה לכלול ההודעה הזו? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> מדובר רק על ההודעה של קליטת ההסדרה. זה מועד הקליטה, הוא מועד העדכון. באתר הממונה ינגיש את כל נושא הנספחים, את התרגום שלהם. אנו מדברים על מסמכים שמתעדכנים בתדירות יותר גבוהה מההסדרות עצמן ולכן ככל שלא נעשה בהן שינוי הקליטה תהיה באמצעות הודעה של הממונה. אני מזכירה – יתר הדברים מתעדכנים באמצעות צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומה ההליך שייעשה מבחינתכם לפני ההחלה של עדכון הנספח? יהיה פרסום להערות הציבור? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כן. נפרסם כוונה לעדכן נוסח עדכון הנספח ולאחר מכן נפרסם את העדכון ברשומות. כפי ששני אמרה, תדירות עדכון נספחים בהסדרות היא יחסית גבוהה, ולהבדיל מזה, תדירות עדכון הסדרות עצמן היא נמוכה יחסית. לכן הפרדנו בין שני התהליכים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן גם חשבתי שאם מדובר בממש הוספה צריך פיקוח פרלמנטרי. זה אומר שעדכון נעשה לא כמה פעמים בשנה. זה עדכון בתדירות יותר נמוכה. תוכל לחדד מה ההבדל בין האנקסים להסדרות עצמן? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> אנקסים נותנים ממש הוראות ספציפיות. למשל, אם לקחת אנקסים בהסדרה, רגולציה אירופית או דירקטיבה אירופית לצעצועים, האנקס ממש נותן הפניה למגבלות של חומרים כאלה ואחרים שאסור שתהיה נוכחות שלהם או דליפה שלהם מצעצועים. ממש הגדרות ספציפיות, מה מותר ואסור ובאילו רמות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כמו דרישות תקינה? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערה לסעיף? תמשיכו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אי־תחולת סעיף 8. 9א5. הוראות סעיף 8 לא יחולו לעניין תיקון התוספת החמישית ולעניין עדכון נספח (Annex) לפי סעיף 9א4. אנו מבקשים להבהיר באופן פוזיטיבי שכל ההוראות שחלות היום לעניין הכרזה על תקן רשמי לא יחולו כאן בקביעת ההסדרה, אימוץ ההסדרה האירופית. לכן אנו לא נדרשים לבצע את כל ההליכים הקבועים בחוק לעניין היוועצות, הגבלה של זמנים עם שרים ממונים אלא אנחנו מבצעים זאת פה במסגרת הקליטה של ההסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבקש להעיר שהסעיף לא נדרש משפטית כי סעיף 8 חל על הכרזה של תקן כתקן רשמי. תקן מוגדר כמפרט או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות שמכון התקנים קובע. זה אני מפנה להגדרה בסעיף 6 לחוק התקנים. ברגע שמדובר על הכרזה של שר הכלכלה לפי סעיף 8, יש תהליך מסובך למדי שקבוע באותו סעיף לעניין ההכרזה. ההוראות האלה להבנתי, לא חלות על התוספת החמישית- - << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> נכון, ועדיין אנו מרגישים שיש להשאיר את הסעיף על כנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא עניין של הרגשה. אנו כותבים בחקיקה הוראה אם יש צורך בה, משפטית. בעיניי לכתוב שהוראות סעיף 8 לא יחולו כשהן לא חלות, זה גם יכול ליצור בעיות פרשניות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנו מכירים החלטות שמבוססות על תכלית החקיקה וכפי שעלה פה, ברגע שמדברים על אימוץ הסדרה, יש חשש כפי שאמרתם, שברגע שיש אימוץ הסדרה חדשה אתם רוצים את אישור הכנסת, כי יש בזה אקט. יש שיטענו שאימוץ הסדרה אירופית דינה כדין תקן רשמי. לכן אם הולכים לפי תכלית החוק, התהליכים שקבועים ב-8 צריכים לעשותם גם כאן. אם אנו רוצים שהאימוץ יהיה מהיר בלי כל הדלתות האלה אנו רוצים להבהיר פוזיטיבית שלא. אנו מפרסמים את זה כפי שמפרסמים חקיקת משנה. אם מישהו מעיר אנו מתייחסים ויש תהליך של ועדת החריגים. אם יחזירו אותנו לסעיף 8 במה שנקרא פרשנות תכליתית, איבדנו את הרורמה כי לוקח כמה חודשים – אם לא יותר מזה – לעשות את התהליכים של סעיף 8 ואיבדנו הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שאנו כותבים בחקיקה הוראות של החרגה אם יש תחולה. אם סעיף מסוים חל, אנו כותבים שלא חל. פה הוא פשוט לא חל. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> יכולה לבוא טענה שאומרת שכללים של תקן רשמי חלים גם על אימוץ הסדרה אירופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נשמח לדעת מה עמדת משרד המשפטים על הסעיף. << אורח >> רומי קאופמן: << אורח >> אנחנו מסכימים עם העמדה של משרד הכלכלה בנושא. זה סעיף מבהיר שיש בו צורך בשביל להשלים את הרפורמה שאנו מנסים לעשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההנחה שגלומה בסעיף הזה שמדובר על תקן. ולא מדובר בתקן. זו המשמעות. אם אתם מבהירים משהו שכרגע מובהר בחוק – כתוב בחוק באופן חד משמעי ואתם אומרים שהוא לא חל יכולה להיטען גם טענה הפוכה. אני חושב שכדאי לחשוב על נוסח אחר, שיהיה יותר מבהיר ולא קובע בצורה כל כך ברורה שסעיף מסוים לא חל כשברור שהוא לא חל מקריאת החוק. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם מדובר בנוסח נשמח לשבת ולמצוא נוסח מוסכם, אבל ההבהרה לדעתנו חשובה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> איתי, למען הסדר הטוב לפרוטוקול, ברור שאימוץ הסדרה אירופית איפה שאין תקן רשמי, לא יכול להפוך מוצר לחייב ברגולציה. שלא ישתמע גם הפוך. כלומר אם מאמצים הסדרה אירופית מקום שבו אין תקן רשמי, ברור שזה לא יכול להפוך מוצר בישראל לחייב ברגולציה לפי החוק הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו הסכנה הגדלה, שבסוף זה מה שיקרה - שבמקום להקל תהיה פה החמרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביניכם תגיעו למשהו. זה עניין משפטי. לא ניכנס לזה. משרד המשפטים תומך בהבהרה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> בהמשך לדברים שנאמרו - כל הסדרה שתשקלו לאמץ תפרסמו להערות ציבור? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מפרסמים כחקיקת משנה, כולל בתזכירים לפני הפרסום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו גם השאלה ששאלתי. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> השאלה האם זה ברור מהנוסח. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> חקיקת משנה, כפי שחקיקת משנה, אנו מחויבים כמו כל משרדי הממשלה לפרסם במערכת התזכירים. לא מזכירים את מערכת התזכירים בחקיקה אבל זו הכוונה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> 9א6. תוספת שישית – הפרות לעניין אסדרה אירופית מאומצת. 9א6. השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתוספת השישית הפרות לעניין התאמת מצרך לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לפי סעיף 9א(1)(ד), שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בהתאם להוראות פרק ט'. למעשה כל הנושא של האכיפה המינהלית קבועה היום כהוראת שעה למשך חמש שנים. במהלך חמש השנים האכיפה היא בדרך של בדיקת התאמת המצרך לדרישות ההסדרה האירופית המאומצת בהתייחס לסעיפים הכלולים בתקנים הרשמיים. בתום חמש השנים האלה אמור להיות פירוט של אותן הסדרות שלמעשה מתואמות עם אותן הוראות שקיימות היום. כלומר אנו חייבים לייצר קורלציה בין ההסדרות שאנו קולטים לתנאים שקבועים בתקנים. לכן עד תום חמש השנים האלה השר יכול לקבוע במסגרת התוספת את אותן דרישות שבגינן אפשר להטיל עיצום כספי. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר במילים שגם אנו נבין? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כיום ההתאמה, האכיפה מתבצעת בהתאם לבחינת ההסדרה האירופית המאומצת, אבל בהתייחס לסעיפים הקבועים בתקן הרשמי. אני אתן דוגמה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> דרישות ההסדרה, בדרך כלל הדרישות של התקן הישראלי הרשמי, מה שקיים היום הרבה יותר מצומצמות לגבי מוצר ספציפי, ממה שקיים באירופה. לכן במסגרת החקיקה בשלב הזה לא היה להרחיב את הדרישות לעניין האכיפה. המוצר חייב לעמוד בכל דרישות הסדרה אירופית, מאל"ף עד תי"ו, מה שקיים באירופה, אבל מה שנאכוף בשלב הזה זה רק הדרישות שמקבילות הקיימות בתקן הישראלי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תוכל לדמיין שני מעגלים, יש המעגל של ההסדרה האירופית המאומצת ויש לך התקן הרשמי. אנו נבדוק רק את הסעיפים שיש בהם חפיפה. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> הסעף הזה נוגע לעיצום הכספי. כולנו דיברנו כמה חשוב העיצום הכספי להרתעה אם מישהו מנצל את החוק הזה. אני לא מבין למה צריך לרשום תוספת שישית. מדובר בסרבול חקיקה שאיני מצליח להבינו. יש סעיף 16א לחוק התקנים. זה הסעיף שמדבר על עיצום כספי. כל שלושת המסלולים בייבוא כפופים אליו, והמסלול הזה אומר דבר פשוט שלא מובן למה המסלול הזה לא כפוף אליו מההתחלה, אומר: אתה נכנס חופשי לישראל, אנחנו לא בודקים אותך, אתה לא צריך אישור הממונה על התקינה, אפילו לא צריך לעמוד בתקן הישראלי – אתה עומד בהסדרה האירופית, אך דע לך שאם תנצל את המצב הזה רשאי – לא חייב – הממונה על התקינה להטיל עליך עיצום כספי. סעיף 16א לחוק. למה לא מחילים את המסלול הזה על הסעיף הזה ובזה גמרנו? למה חמש שנים ולמה תוספת שישית? למה כל הסיבוך הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, תשיבו לו. << אורח >> רומי קאופמן: << אורח >> אנו מבקשים שהסוגיה הזו תידון בדיון הבא כשנדון בסעיף עונשין, הסעיף הפלילי וסוגיות פליליות כי צריך את התגובה של נציגי המחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני בקי בחוק ולא מצליח להבין במה מדובר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנסה להסביר. כאשר אנו מדברים על אכיפה מינהלית, כלומר על הטלת עיצומים כספיים, שמוטלים על ידי גורם מינהלי – לא מדובר על בית משפט, רגולטור, ההפרות צריכות להיות מאוד ברורות ופשוטות. הרגולטור אינו שופט, הוא לא רשות מעין שיפוטית. ההפרות כאן, כשמדובר על דין אירופי, אני מזיר, שהנוסח המחייב שלו בשפה האנגלית, מעלה קושי מבחינת האכיפה של הוראות כאלה. לכן משרדי הממשלה אמורים לעשות עבודה של תרגום ובחינת אותן הסדרות ולראות איך מנסחים את ההפרות האלה בצורה ברורה כך שניתן יהיה להטיל עליהן עיצום כספי, וגם בהלימה לעקרונות היסוד של אכיפה מינהלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה הם צריכים את זה בדיון הבא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איני יודע. מבחינתי זה בסדר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כבר עכשיו יש עיצומים כספיים. יש פה שתי סוגיות. 16 חל כיום, וממשיך לחול כפי שאתם מכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתקדם. בישיבה הבאה משרד המשפטים ייתן תשובתו. כרגע איננו רואים בעיה עם הסעיף הזה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> שתי סוגיות – אחת, השאלה של תקופת חמש השנים והאכיפה בתקופה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לזה עוד לא הגענו. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> השאלה השנייה, לא אמרנו שאנחנו צריכים לבחון – פשוט האנשים הרלוונטיים לא נמצאים כאן. השאלה של קליטה על דרך הפניה. אתייחס למה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה, של אכיפה מינהלית, זו שאלה מורכבת אכן. יש כל מיני גישות לכך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה תגידו תשובה. תמשיכו לקרוא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> פעולה בהתאם לשינוי בהוראה מחייבת הכלולה באסדרה האירופית המאומצת, טרם החלתו בישראל 9א7. לא יראו עוסק שבחר לפעול על פי הוראות סעיף 9(א)(1)(ד) בלבד כמי שהפר את דרישות התקינה רק משום שפעל לפי שינוי שנכנס לתוקף בהוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי הכלולה בתוספת החמישית, לפני תחילתו של צו לפי סעיף 9א2 או עדכון נספח לפי סעיף 9א4 בעניין החלת השינוי האמור בישראל, לפי העניין." זה סעיף הגנה למי שפועל בהתאם לעדכון שמתבצע באירופה, לאותה הסדרה, וטרם נקלט כאן בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנכניס את זה בחוק, כפי שעשינו בחוק הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בחוק הקודם לקחנו את כל תקנות ההפחתה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נשאיר את זה פתוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ודאי. לא נשאיר את זה פתוח. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה סעיף מקל, רק לא ברור לי מה יקרה אם הוא לא יוציא צו בכלל? לא יצא צו – הוא מפר. כתוב: לפני תחילת הצו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אז אין הפרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם הוא החליט באופן פוזיטיבי לא להוציא צו, הוא צריך היוועצות עם ועדת חריגים ודיון הכנסת. אם לא החליט כלום היבואן יכול להמשיך לייבא לפי הרגולציה האירופית. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בכל מקרה צריכה להיות התייחסות לכל שינוי שמתבצע בהסדרה באירופה. ככל שיש שינוי, עדיין אנו צריכים לעשות פעולה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם אין צו הוא לא מפר, ואם יש צו, אז עד תחילת הצו הוא אינו מפר. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש למישהו הערה לסעיף הזה? נעשה הפסקה של 10 דקות. אחריה נדון במה שביקשתי מ-99. לאור ההערה בישיבה הקודמת מתברר שהרבה מאוד תקנים, לא יחול לגביהם החוק. זה רוב התקנים. נעשה דיון על זה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:01 ונתחדשה בשעה 11:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. לובי 99. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אנחנו עברנו לבקשת הוועדה בדיון הקודם לפני שבוע על כ-530 תקנים שנכללים בחוק. המיפוי מבוסס רק על החומר שמשרד הכלכלה פרסם, כלומר מדובר בחומר שנגיש לציבור, ובעצם אני מפרשת פה את האמירות שלהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלי לחדד את הרלוונטיות של דבריך להצעת החוק הזו? למה את מתייחסת בדיוE? כי אנו מדברים על החלת דירקטיבות אירופיות. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> נכון. אחדד. משרד הכלכלה פרסם מיפוי של אילו מוצרים. המוצרים מוגדרים במסגרת התקנים שלהם, יוכללו בתוך הרפורמה הנוכחית. כלומר האם הדירקטיבות שאנו מאמצים, יחליפו אותם תקנים, יכסו אותם מוצרים. יש היום ברשות משרד הכלכלה – כמובן יש גם תקני מזון - כ-530 תקנים רשמיים שהם מתייחסים למוצרים או לסוגי מוצרים, מגוונים, חלקם בתחום הבנייה והנדסה וחלקם בתחומי מוצרי צריכה שאנו מוצאים בכל בית וקונים כל שבוע בסופר. אנו עברנו על הטבלה שמשרד הכלכלה פרסם, וגילינו כפי שדיווחנו ליו"ר הוועדה שמתוך כ-530 תקנים, שמופו על ידי משרד הכלכלה, 300 מוחרגים מראש. אנו לא מאמצים את הדירקטיבה הרלוונטית, 300 מתוך 500. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הגעת לזה שה-300 האלה מוחרגים? << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> מאוד פשוט. יש טבלה שמשרד הכללה פרסם, טבלה שהעברנו לך, סימנו בצהוב את כל מה שמוחרג באופן טוטאלי. לגבי כל תקן שלא נכלל בדירקטיבה המשבצת ריקה, כי אין תקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וה-300 שמוחרגים, מאיזה תחומים הם מוחרגים? << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> מגוון מאוד רחב של תחומים – רובם מתחום ההנדסה או מתחום הבנייה. זה מגון מאוד רחב של נושאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כולל את נושא התינוקות? << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> לא. זה מעבר ל-300 שמוחרגים. תכף אגיע לזה. זה מעבר ל-300 שמוחרגים לחלוטין. ואז נשארנו עם כ-200 תקנים שלכאורה נכללים בדירקטיבות שמשרד הכלכלה עם הממשלה באופן כללי, בחר לאמץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה תקנים היום יש באופן כללי? << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> השאלה האם אתה סופר את הרשמיים או את הלא רשמיים. הרשמיים של משרד הכלכלה יש 538 תקנים רשמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את אומרת שזה לא כולל את התינוקות נגיד, אז יש יותר. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> התינוקות נכללים. מתוך 500, 300 בחוץ לכתחילה, כי לא אימצנו את הדירקטיבה האירופית, בתוך ה-200 שנותרו. בתוך ה-200 שנכללו, יש עוד 100 שיורדים כי יש תקנה כמו תקנת החשמל או חוק החשמל, שיש עוד משרד ממשלתי מעבר למשרד הכלכלה שיש להם כל מיני תנאים שמגבילים. אז לכאורה אנו מאמצים את הדירקטיבה האירופית והתקן נכלל אבל בפועל יש עדיין תוספות ישראליות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה 100 מתוך ה-500? << אורח >> רחל גור: << אורח >> לא, זה 100 מתוך ה-200. ה-100 האלה זה מוצרי חשמל – מכונת חשמל, מגהץ, מייבש. לדוגמה תקנת החשמל. מתוך ה-100 שנשארו אנו חייבים להוריד עוד 20 שיש החיתולים, הטמפונים, הקונדומים, שזה מוצרים שעליהם יש תקן ישראלי, ייחודי. יש שינויים לאומיים או הערות של משרד הכלכלה. חשוב לומר – משרד הכלכלה הוא הגורם המתכלל. החריגים באים מהמשרד להגנת הסביבה, מהמשרד לביטחון לאומי, ממשרד הבריאות וכדומה. מתוך ה-82 רובם כבר נכללו בקסיס, במה שהעברנו לפיני שנתיים. אין ספק שהרפורמה הנוכחית מהווה שיפור משמעותי, אבל עדיין איכשהו נכללו. החידוש פה זה בין 17 ל-20 תקנים שמיתוספים למה שכבר – 17. אחד, ראוי שהציבור יידע, שבמתכונת הנוכחית אין פה בשורה, כי מחכים לרפורמה הזו שנתיים ואנשים נחנקים כל שבוע בסופר ולא מצליחים לסגור את החשבון, אז שיידעו שפה לצערי בנוסח הנוכחי לא תבוא הבשורה, ושנית אני חושבת שזה בר שינוי. אם יהיה פה סעיף עליונות שמאמצים את האירופאי - אם יש סתירה הולכים עם האירופאי, אם יש פה אישור שיווק, כלומר על סמך האישור ניתן לייבא בכלל- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוצרי צריכה בסופר לא כלולים ב-500 האלה? << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> לא. אם יש החרגה של רשות המים, ויש משרד להגנת הסביבה, נגיד לעניין נוזל כלים, אבקת כביסה וכדומה, יש שינויים לאומיים. לעניין טמפונים, קונדומים, חיתולים, יש תקנה של חוק החשמל, לעניין מכונת כביסה, מגהץ, מייבש – הם כלולים חלקית אבל אנו מכירים שמה שכלול חלקית בפועל לא כלול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין פה רפורמה, בקיצור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד הכלכלה, מה שהיא אומרת - זה נכון? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אנחנו מודים לעו"ד גור שהציגה את הדברים לפי זווית ראייתה. ננסה להציג את הדברים בצורה טיפה שונה. חשוב להבין, המילה החרגה לא קיימת אצלנו בספר. אנחנו פועלים על מנת להקל על התהליכים. זו ההנחיה, זו הדירקטיבה שקיבלנו מהשר והמנכ"ל ולשם אנו חותרים. מהבוקר שמעתם גם אתם, כמה הנושא הזה סבוך ומורכב, ובכמה תקנים יש שותפים ממשרדים אחרים. אנו פעלנו, פועלים ונפעל להמשיך לאתר את התקנים שנכללים – אני חוזר – לא החרגנו. זיהינו קודם כל, אדוני היושב-ראש, כפי שאמרת במהלך הישיבות, קודם כל הפיקוס היה על מוצרי צריכה כי גם עו"ד גור שכתבה את חוות הדעת, היא כתבה שהם מתמחים בנושא של מוצרי צריכה כי זה נוגע לכיס של כל אחד ואחת מאתנו. אנחנו איתך מלא-מלא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בסוף זה מתנקז. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אתה צודק אבל נדמה לי שלא היית פה בבוקר ופספסת את המצג שבו ראו הנוכחים בחדר כמה כל תקן מורכב, כי יש לו כל מיני שותפים. אני רוצה להציג תמונה בזווית שונה. כרגע בגלל שהנושא מאוד סבוך החלטנו שאנו שמים פוקוס קודם כל על מוצרי הצריכה, וכשאתה לוקח את ערך הייבוא של המוצרים שייובאו וייכנסו לרפורמה, אתה רואה שמעל – ואני נזהר כרגע בהערכות – מעל 80% מערך הייבוא של מוצרי צריכה ייכנס לרפורמה במועד שתושק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כשאי אפשר לייבא ברור שלא ירחיבו. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> מה שאני מתכוון לומר זה שמוצרים שלא נכנסים יהיו אולי 20% מערך הייבוא. הנתח שלהם מערך הייבוא של מוצרי צריכה שנכנסים הם מקסימום 20% לפי הנתונים שאנו מכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכון התקנים, כמה תקנים יש היום בארץ, בכל הסוגים? << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> כ-3,000 תקנים ישראליים. מתוכם כ-538 רשמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהיא אומרת 500, מדברת על הרשמיים? ומה זה הלא רשמיים? << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> וולונטריים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשמדברים על מוצרי צריכה שמייבאים, הם בתקנים הרשמים או הלא רשמיים? << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> רובם ברשמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברפורמה הזו, נגיד שאנחנו מעבירים את החוק כפי שהוא, מוצרי הצריכה שמיובאים היום יובאו בלי צורך לעמוד בתקינה ישראלית? << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> מוצרי צריכה שכיום אמורים לעמוד בתקן ישראלי רשמי, תהיה להם עוד אופציה – כבר כיום יש להם עוד אופציה של מסלול קסיס אבל תהיה עוד אופציה של הסדרה אירופאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה היקפים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך 538 תקנים האלה יוכלו ללכת לתקן מקביל? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מתוך 538, כפי שנאמר פה, יותר ממחצית תקנים בכלל שלא קשורים לצרכנות ולמוצרי צריכה. הם תקנים שדנים בתעשייה, מוצרים תעשייתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה התקן הלא רשמי הזה? הוא לא מחייב אף אחד? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> התקן הישראלי כפי שנכתב, נכתב בכל העולם, הוא תקן וולונטרי ואף אחד לא חייב לעמוד בו. לאחר שכתוב התקן הרגולטור יכול לבוא ולומר: אני רוצה לחייב לעמוד בדרישת תקן, וכך יש תקנים שהם מחייבים, שכל רגולטור מכריז עליו כתקן מחייב ויש תקנים רשמיים, שזה הכרזה בידי שר הכלכלה והתעשייה בלבד. אז מתוך כ-3,000 תקנים, כ-538 תקנים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניקח למשל את קרפור שטוענת, שיש לה בעיה לייבא את המוצרים שהיא מייצרת, המוצרים שלה בצרפת או בחו"ל. היום אחרי הרפורמה הזו יוכלו להביאם בלי בעיה? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> לרובם כן למעט דברים שלא הוסדרו בכלל בתקינה הרשמית. יש המון מוצרים כאלה. זה קשור לנושא התמרוקים, מזון, לא קשור אלינו בכלל. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> הם לא נבדקים במכון התקנים גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אנחנו מבולבלים. אני שומע את כולכם. תכל'ס, מעשי. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אדוני, הצגנו לכם שבוע שעבר את החיסכון בעלות הייבוא, שחל על העוסקים, החל מהרפורמה של קיץ 22'. הצגנו לכם גם את הערכת החיסכון שתהיה לעוסקים בייבוא בדין שתי הרפורמות – זו שהחלטתם עליה בחודש ינואר ואמורה להתחיל עוד 10 ימים, והרפורמה הזו, שאתם יושבים עליה עכשיו. אנו מעריכים שהם יהיו מאוד משמעותיים. אנו גם מתחייבים אדוני, שמה שנמצא עכשיו בצנרת, אינו סופי. מהיום, לידע כללי, מהיום שהגשנו את הצעת החוק לכנסת ועד היום, נוספו עוד תקנים. אנו כל הזמן עובדים על זה. אנו לגמרי עובדים בזה. אני חוזר ואומר – חשוב מאוד שאתם במיוחד תבינו – נכון שיש תקנים שאנו צריכים עוד להעמיק ולהבין שכתוב, כשאמרה עו"ד גור שיש תקנים שלא כתובים לידן הסדרות, זה כי פשוט עוד לא הספקנו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז הכלל צריך להיות שמה שבאירופה כרגע אפשרי להביא. תוך כדי נעבוד. הכלל לא צריך להיות הפוך. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אתה מוכן שייכנס פה משהו שהוא לא יודע לבדוק? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מוכן שכל מה שבאירופה נמכר בשוק, יכול להימכר פה במדינת ישראל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאתה טס לחו"ל, אתה נכנס לסופר באירופה, נכנס לבית מרקחת באירופה, קונה את המוצרים – הכול בסדר. אני גר שם בדירה שנבנתה בתקן האירופאי או בבית מלון שנבנה בתקן האירופאי. אז אין שום סיבה- - << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אדוני צודק, רק בכל מדינה באירופה יש רגולטור, והוא יכול ללכת לעוסק בכל רגע נתון ולומר לו: תראה לי שאתה עומד ברגולציה. אם תאמץ, תאפשר פה להכניס דברים שהוא לא יודע לבדוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת ביטן, אני רוצה להציע – דיברו על 538 תקנים. בוא נקבע שכל 538 התקנים האלה נמצאים ברפורמה, ויהיה דיון בוועדת חריגים. מישהו יגיד: יש לי סיבה שבגללה אני צריך לצאת מהרפורמה – ילך לוועדת החריגים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה לא קשור לחריגים. אם אתם רוצים לחייב את זה – אתם צריכים לדעת, שיש מישהו שיודע לאכוף את זה. אם אותו אחד אומר: לא יודע לאכוף את זה, לא למדתי את זה, לא מכיר את זה - אתם צריכים לקבל על עצמכם דיני אכיפה מוחלט. אם אתם מוכנים לקבל את זה, אתם עכשיו יכולים לאמץ במכתב אחד- - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה פירוש לא מכיר את זה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא יודע לבדוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה עושה תקן שאתה לא יודע לבדוק אותו? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> התקן קיים. הם יודעים לבדוק. אתה אומר שאתה רוצה לאמץ את כל הרגולציה האירופית. מישהו צריך להיות אחראי על אכיפה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ודאי, מנהל התקינה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אז אני אומר: כרגע אין יכולת כזו בישראל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה יש יכולת בכל אירופה ובישראל לא? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אני הראשון שביקשתי להקים את היכולת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כולם פה עם כוונות טובות. דה פקטו אם מתוך 530 אנו מאמצים בסוף 17, באמת, זה כותרת טובה, אירופה ישראל. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אבל זה לא נכון במהות. אסביר. אם מדובר במוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מה שהגב' גור אמרה, מגבלות של תקנות חשמל לעניין מכשירים, מגבלה למכשירים מסוג 0 ו-01. המגבלה הזו קיימת גם בשוק במדינות אירופה. זה קשור לתשתיות חשמל במדינה. זה המגבלה היחידה שנשארה שם. למה לספר את זה? אם אנחנו מדברים על כל מוצרי ילדים ותינוקות - כולם נכנסים כאחד. אז למה לומר: 17 תקנים נכנסים לרפורמה? איפה ששורות ריקות - זה דברים שעוד לא בדקנו לרבות אותן הסדרות- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר לקבל רשימה מה המוצרים שאפשר יהיה להביא מאירופה בלי בעיות ומה המוצרים שלא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו חוזרים לדיון הקודם שהיה לנו שאמרנו שמוצר צריכה ששווק באירופה, ישווק פה. בלי שום בעיה. על זה קיבלתי הערה ממשרד המשפטים שרוצים לשבת איתי כי יש עם זה בעיה. אז מה עשינו בכל הרפורמה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הכול שאלה של בסוף מה רוצים. אם רוצים להביא כל מה שמשווק באירופה ואז בודקים רק מסמכי שיווק, זה גוף טכני שבודק את זה - הכול בסדר. אפשר בלי החרגות בכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על מוצרי צריכה, לא על דברים אחרים. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> ברור, מה שתחליטו, אבל בסוף, זה אומר שאין רגולטור שיודע לבדוק מהותית שהדבר הזה עומד בדרישות באירופה וזה בסדר לקבוע את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה לא? שיהיה רגולטור שילך לשווקים ויבדוק האם המוצר תקין. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אם הוא לא יודע, מה הוא יבדוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מביא לך אישור שזה משווק. עומד בסופר בגרמניה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אתה לא צריך רגולטור. לזה אתה צריך גוף כלכלי שיבדוק מסמכים. אם זה המצב, אין בעיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש רגולטור טכני אחר במדינות המערב שנתן אישור, מבחינתי זה מספיק. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> באירופה אין אישור פוזיטיבי למוצרים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אין אכיפה באירופה? אין מאגר של התרעות במצב שיש מישהו שלא עמד בתנאים? אי אפשר לאמץ את זה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> שיהיה ברור - זה נורא חשוב, זה מהות הרפורמה. אפשר להחליט שהרפורמה תהיה אחרת – רפורמה שבה אף אחד לא בודק את המצרך עצמו. בודקים מסמכי שיווק, הכול בסדר. תיכנס, תימכר - זה מה שמחוקקים. אין מישהו שצריך לדעת לבדוק את המוצר עצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אתם קוראים לזה רפורמה? אין פה שום רפורמה. למה משרד המשפטים, לאור ההערות שלי בישיבה הקודמת, אמר שיש בעיה, וביקש להיפגש איתי? למה? אמר לי היועץ המשפטי בגלל אמנות בין לאומיות? הסכמים בין לאומיים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סוגיה שנוגעת לעניין השיווק היא סוגיה נפרדת. היושב-ראש ביקש גם לעשות הבחנה בין מדינות, ואני חששתי - בהסכמי סחר. זה שאלה שצריך לבחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוצר שמשווק בגרמניה, באיטליה, בספרד, הולנד, אני לוקח אותם כרציניות. אם משווק שם, עומד על המדפים שם - זה בסדר מבחינתי. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> צריך להבין מה המודל שקיים באירופה. באירופה יש בדיקה מהותית של המוצר, שאמור לעמוד ברגולציה האירופית. קריאה: או בדירקטיבה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> כן. עכשיו השאלה, מתעוררות כל מיני שאלות לגבי היחס, בין מה שקורה באירופה למה שקורה בישראל. שתי שאלות עיקריות – אחת, איך אתה בודק מה שמשווק באירופה. מה הדרישה שלך לגבי השיווק באירופה. יכול להיות שיגידו לך: נמצא במכולת כמו הדרישה המקורית שהייתה פה בגלגולים הראשונים – ומה ההוכחה שהעובדה שזה משווק באירופה במקום כזה או אחר לזה שהמוצר עומד - הרי בסוף הדרישה הבסיסית שלנו שהמוצר יעמוד ברגולציה האירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. אם הוא משווק בגרמניה, נמצא על המדפים, זה לא עומד בדרישה אירופית? למה לא בהכרח? אתם רוצים לשלוט על המערכת הזו בצורה שאתם רוצים לשלוט אז קחו את החוק, נעביר את זה אבל זה לא רפורמה, עם כל הכבוד. אין פה שום רפורמה. ביקשתי להעביר לפי השיווק באירופה. פה משרד המשפטים עמד על הרגליים האחוריות, ביקשו ממני פגישה דחופה. על מה? אי אפשר סתם להצביע. צריך קודם ללבן את הסוגיות. << דובר_המשך >> יובל רויטמן: << דובר_המשך >> העובדה שמוצר כלשהו משווק באירופה לא אומר בהכרח שאותו מוצר יגיע לישראל. הרי חלק גדול מהמוצרים בכלל לא מיוצרים באירופה אלא מיוצרים במדינות צדדים שלישיים ולוקחים אותם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין משווק באירופה. << דובר_המשך >> יובל רויטמן: << דובר_המשך >> אתה צריך לדעת שאותו מוצר יהיה המוצר שמשווק באירופה ובדיוק אותו מוצר משווק אצלך. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה. תעשה אכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב אכיפה. על זה אמרתי שנעשה מה שעשינו בחוק הקודם, שיכול היבואן – למשל, מכון התקנים, לקבל אישור שזה בדיוק המוצר שמשווק באירופה, ותהיה לו הגנה, במובן של הקנסות, אם רואים שהמוצר לא מדויק. זה וולונטרי – רוצה – יעשה, לא רוצה – לא יעשה. עשינו זאת בחוק הקודם. זה פותר לי את הבעיה. << אורח >> נמרוד זעירא: << אורח >> מוצר כלשהו טכני, שבאירופה אין דרישה לעמידה ל-UV - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם תשכנע את ועדת החריגים שבישראל במיוחד יש תקן שהוא קריטי – אולי תשכנע את האירופאים להחיל את התקן הישראלי עליהם. << אורח >> נמרוד זעירא: << אורח >> אבל פה יש לי שמש הרבה יותר אגרסיבית. אני משווק לדנמרק. אני מכיר את המוצרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה מוצר שיש לך הסיבות הנכונות, תבוא לוועדת החריגים, אני בטוח שיושבים שם אנשים הגיוניים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הכלל צריך להיות – מה שבאירופה משווק בסופר, תאמין לי, הם בודקים, הם יודעים. הרי לא באנו לרפורמה הזו בחלל ריק. באנו כי כל המחירים בישראל הרבה יותר יקרים בכל דברים. שואלים את עצמנו למה יותר יקר ומגלים שבסוף יש פה כל מני תקנים ממוצאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשיינים, תירגעו. אנחנו מבינים את האינטרס שלכם פה. זכותכם לומר את זה. שיהיה ברור - אתם אומרים לנו, שאתם לא הולכים רחוק עם הרפורמה כי עוד לא למדתם את המוצרים, את התקינה וכו'. אתם אומרים – בעתיד זה יהיה, אחרי שתלמדו הכול, שנה, שנתיים, שלוש, אחרי שתלמדו הכול. לא יודע כמה – שנה, שנתיים, שלוש. אני חוזר לישיבה הקודמת. משרד המשפטים, רוצים ישיבה על זה – אין לי בעיה שתהיה ישיבה עם חברי כנסת, ישיבה פנימית אך ברור לגמרי, שאם אנו רוצים להתקדם עם הרפורמה הזו שתהיה באמת רפורמה ולא על הנייר, שאולי תהיה עוד שלוש שנים אחרי שהרגולטור ילמד הכול, מה שאני מציע שלגבי – הנושא של השיווק הוא מאוד חשוב. אתם צריכים למצוא פתרון איך נגן על עצמנו שהמוצר יהא זהה. אני חושב שהפתרון שמצאנו בחוק הקודם יכול לחול גם פה, הוא בסדר גמור, שהיבואן יוכל לעשות בדיקת מעבדה, שיוכיח בעתיד שהמוצר תואם. אולי אתם צודקים. לא יודע. אנו רק לומדים את זה. אמרנו - מוצרי צריכה, למעט מוצרי תינוקות, שיש עם זה בעיה כרגע, שצריכים עוד ללמוד את זה- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אפשר לעשות החרגות אבל אם רוצים שיהיה שיווק- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יוקר המחיה מגיע עם הרבה תקנים שהם גם לא מוצרי צריכה. זה מתגלגל על הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל בוא נלך על מוצרי הצריכה שזה מה שמשפיע בסופר, ששמים את זה על המדף. אנחנו צריכים ללכת על זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם אתם רוצים שהבסיס יהיה שיווק, שיהיה שיווק עד הסוף. הממונה על התקינה לא צריך לבדוק את המידע שזה עומד או לא עומד. זה רק שיווק. בודקים מסמכי שיווק עד הסוף. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> מה שהם אומרים לך, זה לא בלתי אפשרי. רק אומרים שקח בחשבון שלא יהיה אף אחד במדינת ישראל שיעשה בדיקות לוודא שהמוצר בטיחותי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש אחראי על התקינה באיטליה. הוא מקביל אליכם, הוא הולך לשווקים, נוטל מוצרים ובודק, האם הם תקינים או לא – למה אנו לא יכולים לעשות אותו דבר? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> ואז הוא הולך לנציג האחראי כי יש נציג אחראי ואומר לו – הרגולטור האיטלקי, הספרדי, הלטבי, הם הולכים לנציג האחראי של הבקבוק הריק הזה. אומרים לו: נפלת במדגם. עשינו בדיקה ונראה לנו לא תקין, לפי ההסדרה האירופאית. הוא אומר לך: אני עוד לא יודע מה ההסדרה האירופאית בחלק מהמוצרים, ואתה אומר לו: רגע. אבל יש דברים שהוא צריך לראות מסמכים. חלק מהבעיה זה שהוא צריך מסמכים. בפתרון שלכם לא יהיה פה גורם שייתן לו מסמכים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה? << דובר_המשך >> ינון אלרועי: << דובר_המשך >> כי לא יהיה. הם לא חייבים לנו כלום. ניסינו לקבל מהם חיבורים למאגרים שלהם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל התקנים שלהם מפורסמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, כמה זמן אתה צריך ללמוד את כל הדברים האלה? כמה זמן, כדי שנלך על נושא השיווק? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אם אתם רוצים ללכת על נושא השיווק, לא צריך ללמוד שום דירקטיבה. זה לא רלוונטי. לא צריך מעבדות, לא צריך בדיקות. קחו אחריות אתם כחברי כנסת, ונגמר הסיפור על בטיחות הציבור. אין רגולטור שצריך לאכוף את זה. אתם תסתמכו רק על נושא של מוצר נמכר ואם קורה משהו שאזרח ילך בתביעה בפרטית. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות רגולטור שבודק האם המוצר תקין ועומד בתקן האירופאי? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> נאמר שבדק ומצא שלא. עכשיו מה? משפטית תסביר לי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ששאל חבר הכנסת ביטן - בהנחה שרוצים שאתה תוכל לבדוק, כמה זמן ייקח לך לבדוק את 538 התקנים האלה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה רגולציות שמתחת לאותם תקנים. זה כמה שנים טובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן הוא צריך? למה אתם אומרים סיפורים, שמה שנמכר באירופה, נמכר בישראל? זה לא נכון, כי כמה שנים אתם צריכים ללמוד הכול? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> מה שעומד בהסדרה האירופאית יוכל להימכר בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. זה סיסמאות. << דובר_המשך >> ינון אלרועי: << דובר_המשך >> לא נכון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז איך אתה עונה לה שהיא אומרת ש-300 ומשהו תקנים נשארו בחוץ? << דובר_המשך >> ינון אלרועי: << דובר_המשך >> שני דברים. אני רוצה להציע הסתכלות אחרת. אנו אומרים שביום שתיכנס הרפורמה לתוקף על בסיס ההסדרות שנכללות בתוספת החמישית, מעל 80% מהיקף הייבוא שמתחת למוצרי צריכה נכנס לרפורמה. זה יותר מחצי כוס מלא. ביקשת – תקבל. בדקנו, אדוני. לקחנו את התקנים, הוצאנו מהם את ערך היבוא בכל תקן, ואמרנו: תקנים שנכנסים לרפורמה, בדקנו מה ערך הייבוא שלהם בשנת 22' ובשנים 23', ניסינו לעשות זאת הכי מקצועי שאפשר. אנו אומרים, שזה מעל 80% וכנראה לא מעט מעל 80%. אנינזהר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נגיד שאני הולך איתך. למה הוצאתם מהתזכיר את הוכחת השיווק? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כי רצינו להקל על היבואנים כי נתנו להם אפשרות להיכנס כניסה חופשית לחלוטין – אגב הרפורמה הקודמת שאושרה פה בוועדה ואז אנו רק בודקים אותם בשווקים האם הם עומדים או לא עומדים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוכחת שיווק ככלי שאין לו עיצומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אומר שעוד שנתיים נשב פה ונביא תיקון של החוק הזה. הרי מה שנמכר באירופה נמכר בישראל – זה שיטת השיווק ולא השיטה שאתם מדברים עליה אז ששר הכלכלה ידבר אחרת. זה הכול. זה לא נכון, למכור סיפורים לציבור. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> כל התקנים האירופאיים ללא יוצא מן הכלל נמצאים במערכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת בישיבה הקודמת. לא נתחיל עם זה שוב. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> באתי באופן מיוחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה? לא נותן לך כרגע זכות דיבור. << דובר_המשך >> שרגא בירן: << דובר_המשך >> מדובר בנושא- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה בבקשה. לא נותן לך זכות דיבור. << דובר_המשך >> שרגא בירן: << דובר_המשך >> אני אצא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או תעצור או תצא. נתחיל מזה שמה שהסברתם לציבור זה לא נכון. הדבר היחיד שייצא מהרפורמה זה לא מה שנמכר באירופה נמכר בישראל. זה לא נכון. יש 80% אתם טוענים ממוצרי הצריכה שעולים למדף אחרי בדיקה מקצועית שעשיתם זה כנראה יהיה. זה מה שאתם אומרים. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> מערך הייבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל שאתם עוד צריכים ללמוד את הרגולציה באירופה. << דובר_המשך >> ינון אלרועי: << דובר_המשך >> אסביר. נאמר שבשנת 22', סתם למשל, הגיעו מוצרי צריכה למדינת ישראל, שהם תחת תקינה רשמית בערך של 5 מיליארד דולר. אנו אומרים שלפחות הערך של 80% כלומר 4 מיליארד דולר נכנסים לרפורמה. כנראה יותר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> המטרה היא להגדיר. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אנחנו אתכם אך יש להבין – זה לוקח זמן. הוא צריך ללמוד את הדברים. אנחנו לא חיים באירופה. כפי שאמרה עו"ד יעקובוב, מה שטוב לאירופה, הוא מה שמתאים להיכנס לאירופה. אנו מעריכים שאתם רוצים שלא יקרה אסון ולא יתחשמלו אז צריך לייצר איזונים. הוא צריך לדעת מה הוא בודק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלנו כמה זמן. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> הוא הסביר – ביום שתושק הרפורמה 80% לפחות נכנסים תקע לשקע. התוספת הנוספת, יש המון הסדרות שאיננו מכירים. זה לוקח המון זמן. התוספת היא מוערכת בשלוש שנים. אם נוכל אחרי שנה וחצי או שנתיים - מבטיח לך שנעשה. אגב, לא הכול ייכנס עוד שלוש שנים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לקבוע בחוק ש-538 ייכנסו לתוקף עוד שלוש שנים מהיום, ומחר בבוקר נכנסים ה-100- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ומי שרוצה יפנה לוועדת חריגים. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> האתגר הקטן הוא, שחלק מהתקנים אינם רק שלנו. כפי שאמרו פה חברים – אתה יכול להכניס – סתם אני אומר – מוצר למדינה. אבל מה, בחוק תכנון ובנייה כתוב- - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר את הסיפור. אני מנסה לשאול - יש 538 תקנים. אתם יודעים לומר: אנחנו יודעים לעמוד מאחורי 200 מהם. נשאר עוד 338 תקנים. אתה אומר: ייקח לנו להערכתנו 3 שנים. למה שלא נקבע בחוק שה-338 הנותרים נכנסים לתוקף ביוני 27'? ככל שלא הספקת ללמוד - תפנה לוועדת החריגים, תאמר שמתוך 338 יש 100 שלא הספקנו ללמוד – מבקש עוד שנה דחייה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> חלק גדול מהתקנים, שלא דיברנו עליהם, יש לנו גם רגולטורים משיקים במשק, בין אם זה משרד הבינוי, בין אם זה מינהל התכנון ומשרד הפנים, אם זה משרד העבודה, מינהל בטיחות, והרגולטורים. כל הרגולטורים האלה צריכים לשנות את החקיקה שלהם כדי שנוכל לעשות את זה. מה שקורה באירופה זה שונה. מישהו צריך לבחון את זה. לא יכול להיות אחראי – יש אין ספור חוקים ותקנות וצווים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לכן קודם כל מה שבאירופה – מוחל, ומה שלא- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא אומר: אני צריך ללמוד את התקנים. ייקח לי שלוש שנים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> דוד, אם אני מבין נכון מה שנאמר פה - הרפורמה לא מבושלת. זה שהוא אומר שיש 20,000 רגלטורים במדינת ישראל, זה אנחנו מבינים אבל כל הרפורמה הייתה אמורה לפתור את הבעיה הזאת, אז אם זה לא פתור, הרפורמה לא מבושלת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאנחנו נקבע שתוך שלוש שנים הכול נכנס לסל, ובזמן הזה משרדי ממשלה צריכים לעשות, כנראה שיתחילו לדבר איתו משרדי ממשלה שלא מדברים איתו. כי הם לא רוצים את הרפורמה או מנסים לעכב אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד 3 שנים כן תוכל להיות כמו רגולטור באירופה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> רק לגבי מוצרים צרכניים. מוצרים לא צרכניים קשורים לרגולטורים אחרים. אני לא יכול להחליף אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בצרכנים אתה צריך שלוש שנים? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> הרבה פחות. רוב המוצרים האלה נמצאים, והם נמצאים כולם באותו חלק ראשון. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> דווקא לגבי הצרכנים כך בנויה התוספת. היא בנויה בכאלה שנכנסים במיידי וכאלה שתוך שלוש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נאמר שהגענו למסקנה, שהרפורמה לא מבושלת עדיין. הגשתם רפורמה, היא תיתן פתרון חלקי, וביחסי ציבור היא נותנת פתרון מלא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרפורמה נתנה פתרון ליחסי הציבור של משרד הכלכלה. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> זה לא הוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כפי שאמרתי, לא בטוח שיוריד את המחיר. << דובר_המשך >> ינון אלרועי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הבאנו את הדבר הכי אחראי שאפשר להביא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא רק משרד הכלכלה. גם משרד האוצר, כולם. נמשיך לקרוא. זה נושא שצריך לפתור. לא נפתור את זה הרגע. בבקשה, בקיצור. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> רציתי קודם לומר דבר אחד – שכל התקינה באירופה נמצאת במחשבים בענן, ואתה יכול להיכנס שם ולדעת מה המצב בכל רגע נתון. זה חבל שזה לא נכנס לחשיפה פה שמעמיקה כל כך ועשויה לתרום לשכבות העממיות. חבל שזה לא מנוצל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אם זה בענן? הוא צריך ללמוד את זה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר שכל מוצר שיש איתו בעיה, אמורה לצוץ התרעה במערכת ואז אתה יכול לעצור את זה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> המוצר שרגולטור באירופה מצא שחייבים לעשות ריקול בעניינו, מופיע באתר ההתרעות האירופאי, אבל לא כל מוצר שאינו תקני. ממש לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כדי לעשות את השיווק, הוא צריך להיות בנוי כמו בגרמניה, שיוכל לעשות רגולציה על הקיים, על מה שמגיע לארץ. הוא לא מסוגל לעשות את זה. ייקח לו 3 שנים לפחות. הם צריכים לשנות מערכת חוקים שלמה בישראל. לא פשוט. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה היה בתזכיר הקודם, בחוק הקודם שהציגו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה היה כהקלה לעיצומים. אפשר לדון בזה ואז גם לדון בשאלה מה זה הוכחת שיווק. בדיון הקודם למשל דיברנו שזה לא שוק הפשפשים או כל דוכן בשוק. אנו צריכים לרואת מה כן ואז להכניס לזה ערך. אין חובה לצרף את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאמר פורר ואמרתי גם אני בישיבה הקודמת – אולי צריך לתת זמן. להכניס נושא של השיווק בחוק, אבל להחילו רק עוד שלוש שנים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> יש לכם הצעה לתיקון? << אורח >> רחל גור: << אורח >> אנו מאמצים פה מודל, שהוא דומה לשוויץ, למיטב הבנתי. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ממש לא. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אז אני מסתמכת רק על הרי"ה של משרד הכלכלה, שלפיה כתוב שאנו מאמצים חלופה אחת, שדומה ברמה מסוימת לקסיס בצרפת. שם מסתמכים על חיפוש בגוגל שנעשה על ידי המכס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים שאם נעשה את זה לא צריכים מעבדות בישראל בכלל כי לא צריך לבדוק כלום. << אורח >> רחל גור: << אורח >> לא ברור לי למה אי אפשר לעשות, כמו שאנו עושים באיקאה, החנויות שבמסלול של מכון התקנים, מכניסים את זה ללא בדיקות, על סמך הצהרות, פורסים את המוצרים על המדפים, ואז בודקים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, תחשבו על כל העסק הזה. אנו נקיים קודם כל ישיבה פנימית אתכם ויחד עם ח"כים שירצו להיות ואז נדבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשמוע את דעתם לגבי ההצעה שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו – נעשה בישיבה פנימית, שהח"כים יהיו, מי שירצה לבוא וגם משרדי הממשלה. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> האם הוכחת השיווק שאתה מדבר עליה חליפית לזה שמישהו יצהיר שהוא עומד בתקן האירופי ולא משווק באירופה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שלא משווק באירופה לא חל. על זה אין ויכוח כלל. צריך להיות משווק בפועל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי החוק הזה לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. החוק נותן לך – יש הבדל בין יחסי ציבור של החוק לבין החוק בפועל. אולי סיסמה טובה לומר שמה שמשווק באירופה משווק בישראל אבל זה לא המצב. אתם בעצמכם אומרים ששיטת השיווק לא תחול. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם אומרים רק שיווק באירופה, יש לנו קושי גם בהיבטים אחרים, כי כרגע- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו שיחסי ציבור לא תוספים פה. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> לא. למשל דיון שהיה מול ארצות הברית, כי אנחנו אמרנו: ברגע שאנחנו מאפשרים עמידה בהסדרה אירופית, כל העולם נכנס לזה, מספיק שאתה עומד בהסדרה. אם זה רק משווק יש פה קושי. יש לדון גם בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדון בזה יחד, אמרתי. יכול להיות שנצטרך לעשות משהו שיחול עוד שלוש שנים עם אפשרות לדחות את זה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אם זה רק משווק למה לחכות שלוש שנים? משווק זה משווק. עומד ברגולציה זה משהו אחר. זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגרמניה הוא בודק את המוצרים, יש שיטת רגולציה. פה אתה אומר: אני לא עושה רגולציה. אם כך, אני מסכן את הציבור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנו נותנים זמן כדי שנוכל לבדוק כמו באירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם כך, בשיטת החוק הזו, בשיטה שהחוק מוצג, זה נחמד, אבל יש פער גדול מאוד. הבנו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שוב, להתייחס להצעה שעלתה פה – אני רוצה לחזק. אני רוצה שבדיון ידברו בנושא ספירת הדינים כי זה נושא מאוד חשוב. נמצא פה משרד הכלכלה אבל יש הרבה מאוד משרדי ממשלה אחרים בתהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנביא מסקנות - תתייחס. אין כרגע כלום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק לחדד את הפער בבקשה. אני לא דן בכל הנושא של השיווק אלא בחוק שהונח על שולחן הוועדה. יש שני פערים שגורמים לזה שהרבה מאוד תקנים מוחרגים: אחד, שפשוט לא החילו את הדירקטיבות כלומר בתוספת החמישית חסרות המון דירקטיבות שגורמות לזה שהתקנים מוחרגים. הסיבה השנייה, שיש סתירה בין הדין באירופה לדין הישראלי. למשל יכול להיות שבחוק החשמל המציאו צבע מיוחד לחוטי החשמל בישראל. כדי להגיע למצב שהציע חבר הכנסת פורר שתוך מספר מסוים של שנים נוכל לאמץ את כל התקנים בישראל לפי השיטה האירופית, אחת, צריך לאמץ את כל הדירקטיבות, ושתיים,- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עשיתם את זה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני אומר מה אפשר לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה אנחנו לא יכולים לעשות עכשיו. החוק הזה, זה להפוך את כולו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא במודל השיווק. לקבוע להם מתי כל דבר נכנס לתוקף ועד אז הם צריכים לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אני בעד וגם תיקוני חקיקה שצריכים להיות בחוקים אחרים. בסדר. אני מבין, שבגלל הרגולציה שלנו אנו לא יכולים לעשות שיטת השיווק אבל כן יכול לתת לכם זמן גם לתקן חוקים וגם להחיל את הרגולציה. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> הם לא שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עם כל הכבוד למשרד הכלכלה, אני יכול בחוק שלי לעשות מה שאני חושב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתוך כך משרדי הממשלה הרלוונטיים אם צריכים לתקן כל מיני חוקים אחרים, יתקנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אמרתי שנעשה ישיבה פנימית. קריאה: ואם לא? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הממשלה עוברת על החוק כפי שהיא עושה לפעמים. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> בסעיפים מקבילים. זה לא מספיק. החוק הזה מתעסק במצב שיש תקן רשמי ואתה כאילו מקבל פטור מהתקן הרשמי. במקביל יש הוראה אחרת שקיימת בחוק אחר. לכן לא מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם על זה נצטרך להתייחס, מה קורה אם לא מתקנים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא פתרון שכל אחד אומר: אצלו לא תוקן עדיין, כל משרד מפיל על האחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאומר היועץ המשפטי, שאם נלך על מה שאנו רוצים, לא בטוח שנסיים את החוק במושב הזה. נראה מה לעשות עם זה, כי החוק כפי שהוא - לא מבושל. נקיים ישיבה, ואז נדבר. אני מבקש שנעשה ישיבה פה, כי זה הרבה אנשים – רק משרדי הממשלה. כמו שעשינו בזמנו, רחבת היקף. בינתיים משרדי המשפטים, הכלכלה, הפנים, איכות הסביבה, העבודה – כולם תתחילו לעבוד על זה כי להשאיר את זה כך – אתם בעצמכם אומרים שיש המון רגולטורים, המון חוקים, צריך לתקן הכול. הבנתי למה הוצאתם המון תקנים, כי זה לא תקנים ששייכים למשרד שלכם. בסדר גמור. אם יש לכם רעיון איך עושים את זה, קוד 99, תגידו. תכתבו לנו את זה. אחרי שנגיע להסכמות עם משרדי הממשלה, נביא לדיון ואז כולם יוכלו להתייחס. לא שאני מונע מאתכם להתייחס. אין טעם. זה דיון תיאורטי. << אורח >> רחל גור: << אורח >> בקשה קטנה לגבי ההבהרות - נציגי משרד הכלכלה אמרו ש-80% מנפח הייבוא של מוצרי צריכה בסיסיים כלולים בחוק. ערך הייבוא. לא הבנתי, קטונתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ההערה שלך סופר חשובה כי כבוד היושב-ראש, כי אם 80% ממוצרי הצריכה בתוך הרפורמה הנוכחית על אף שאינה מושלמת – מערך הייבוא – על אף שאינה מושלמת, בואו לפחות נעביר את מה שיש. אם זה 50%, למשל, אני מתנגד להעביר. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> בואו נקבל אסמכתא כי עברתי על המוצרים שלכאורה כלולים. הם מוצרים חשובים – לולים, עריסות, אבל נגיד, המוצרים העיקריים שאנו קונים בסופר כמו מרכך כביסה, טמפונים, חיתולים, קונדומים - נמצאים כרגע בחוץ. מה שאני מבקשת מהיו"ר שכשמביאים את האסמכתא שיסבירו לנו בצורה שקופה וגלויה לציבור אילו מוצרים להבנתם כלולים ב-80% הזה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> גם היום גם טמפונים, גם כובעונים, גם חיתולים, תיכנסי לתוספת הרביעית לחוק. כבר היום את יכולה לעשות. לא צריכה לחכות לרפורמה הזאת. זה קיים כבר. << אורח >> רחל גור: << אורח >> יש לזה בסיס, והסיבה שאנו עוברים פה, זה כי הרפורמה הקודמת לא הספיקה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אשמח לראות בשלושת המוצרים האלה שאת כל הזמן מזכירה אותם מה חסר בדיוק ברפורמה הנוכחית עם התוספת הרביעית. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה צריך להיות הפוך, אנחנו כחברי הכנסת בוועדה פה צריכים להבין מה המוצרים שנכנסים, ומה בחוץ. אחרת לא נדע לקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביא רשימה. הוא אומר 80%. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הנתון הזה לא רלוונטי. לומר ש-80% ממה שמצליחים להביא היום עם כל החסמים, יוכל להיות ברפורמה זה נהדר אבל זה לא מועיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך יותר כדי שהמחירים יירדו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה דעתכם משרד האוצר? שמה יש לעשות? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרבה יותר מעניין אותי מה שלא נכנס כרגע, וייכנס כתוצאה מהרפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור - הוא יעשה לנו רשימה, אם אנחנו מעבירים את החוק כפי שהוא, מה יוצא לנו מזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חושב, שיוקר המחיה זה לא רק המוצרים הצרכניים. יכול להיות הרבה תקנים שמעמיסים על התעשייה, על הבנייה, על הרבה דברים אחרים ובסוף כל ילד מבין שזה מתגלגל לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המוצרים האלה לא בפנים כי זה רגולטורים אחרים, לא משרד הכלכלה. לכן זה ייקח זמן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם זה תקנים אחרים לפחות משרד הכלכלה אצלו יפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. מה שאמר פורר – זה נכון. אם נגיע איתם להסכמות, ניתן לוחות זמנים כאלה שאפשר יהיה עוד שלוש שנים נגיד ללכת על רפורמה גדולה אבל כבר בחקיקה זה יהיה. תמשיכו לקרוא בבקשה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 10ב 5. בסעיף 10ב לחוק העיקרי – (1) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא: "(א2) סבר הממונה כי קיים חשש שלפיו מצרך אינו מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות לעוסק, שבחר לפעול על פי הוראות סעיף 9(א)(1)(ד), בהודעה בכתב, להפסיק את מכירתו של המצרך או את הצגתו לצורך מכירתו, וכן להורות על הפסקת השימוש בו, עוד בטרם ניטלה דוגמה וזאת עד לקבלת תוצאת הבדיקה, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו."; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים קטנים (א), (א1) או (ב)" יבוא "סעיפים קטנים (א), (א1), (א2) או (ב)". סעיף 10ב לחוק מדבר על הודעה על הפסקת פעולות עוסק ועל השמדה. זה כלי אכיפתי שיש לממונה על התקינה, יכולת להורות לעוסק לעצור את הפעולה בגין המצרך – להפסיק לייצר אותו, להפסיק למכור ואף לעשות ריקול. אנו מוסיפים פה סעיף קטן (א2), שמאפשר לעוסק, להורות אותה פעולה עוד לפני שניטלה דוגמה מאותו מצרך. כלומר יש מצבים, שבהם נודע לרגולטור על מוצר לא תקין, שנמכר באירופה או שנמצא בחו"ל, והוא יכול עוד בטרם נטל את הדוגמה להורות לעצור את המכירה בגין אותו מוצר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באילו מצבים תהיה כאן החלטת הממונה לפני שהוא בודק את המוצר? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כפי שציינתי, יכול להיות מצבים שהרגולטור מקבל התרעה על מוצר לא תקין במדפים האירופאיים ורוצים לוודא שגם מוצר שיגיע לארץ, תיעצר מכירתו, עד לרגע שייקחו דוגמה ויבדקו אותו מוצר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מדברים על עוסק ואני מזכיר – לפי חוק התקנים עוסק יכול להיות גם משווק. זה לא רק יבואן. איך המשווק יוכל לדעת, שהיבואן בחר במסלול אירופי? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם אתה מוציא ריקול, אתה מוציא ריקול על המוצר ואומר: כל מוצר כזה שיובא במסלול הזה צריך לעצור אותו אז לכל הפחות הוא ירים טלפון לברר, כי ברגע שזה מוצר מסוכן, הוצאנו הודעה על ריקול - הוא חייב לברר ולוודא את זה. זה חובתו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא רק ריקול – כל מצב שיש חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נכון. יכולה להיות הפסקת מכירה ממש תעצרו, ותפנו לציבור ותגידו לו להפסיק להשתמש. שניהם מבחינתנו אותו דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אחדד את השאלה. יש פה מסלול לבחירת עוסק, שהוא יבואן. היבואן בחר במסלול של 9א1(4) שזה המסלול האירופי החדש שמוצע פה. לאחר מכן המוצרים האלה מגיעים למשווקים שיכולים להיות גדולים או קטנים, חנויות קטנות וכו'. אתם מצפים שכל משווק קטן כזה יידע באיזה מסלול בחר היבואן שממנו רכש את המוצרים? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> ליבואן יש חובה לשמור את כל שרשרת ההפצה, ולכן ברגע שמוצע לזה חייב לעדכן הלאה גם את העוסקים בקצה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושש ממצב, שבו משווק לא בהכרח יידע, ולא בהכרח יקבל את המידע הזה מהיבואן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כדאי שהוא ישאל. ברגע שאנחנו מוציאים הודעת ריקול או הפסקת מכירה, זה אומר שיש חשש כבד מאוד לחיי אדם או לבטיחות, כי אנו לא מוציאים הודעות כאלה סתם. אם יש המוצר הזה ויש לו חובת ה- - - שמקיים לפי חוק התקנים, הוא יכול לשאול את היבואן: זה אני או לא אני? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו הוראה ספציפית. כתבתם פה שהממונה רשאי להורות לעוסק שבחר לפעול לפי המסלול האירופי, להפסיק מכירה או שיווק. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נכון. אנו יכולים להורות בצורה ספציפית. אנו יכולים גם להוציא ריקול כללי ברגע שקיבלנו הודעה וכל עוסק שנכנס בגדר הזה נכנס תחת אותה הודעה. אם יש לו ספק, שירים טלפון ללודא או אלינו או למי שקנה ממנו נאת הסחורה. מדובר בחיי אדם ובבטיחות. זה הודעות מאוד חריגות. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אמרת קודם שהסעיף הזה מתייחס למקרים כשאתם מקבלים התרעה מהאיחוד האירופי. כשדובר פה על השיווק אמרתם שאתם לא יכולים לאכוף לפי האכיפה שעושים באירופה, כלומר אי אפשר להכניס לישראל מוצר במסלול שיווק בגלל שאתם לא יכולים להשתמש באכיפה האירופאית. פה אתם אומרים שאתם יכולים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש הודעות גלויות באירופה ויש הודעות חסויות באירופה. ברגע שאנו מקבלים הודעה אנו חייבים לפעול לפיה, אבל יש מערכת שלמה בתוך אירופה בין רגולטורים שהיא מערכה חסויה. אנו לא חשופים אליה. לכן במקרה הזה לא נדע על הודעות שיוצאות למערכת הזאת. אנו מדברים על מקרה שכן קיבלנו הודעה. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אם אני מבין נכון, היבואן לא יכול לייבא לפי מסלול שיווק כי אתם לא יכולים לאכוף אבל את האכיפה שאתם כן יכולים לעשות – אתם לוקחים רק את החלקים שמטילים עוד נטל על היבואן. אתם עושים פה אכיפה אפילו לא לפי בדיקה, אחרי שאתם אומרים- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> האם אני יכולה לבדוק לכתחילה האם הוא עומד בהסדרה אירופית, כן או לא – שאלה אחת, ושאלה שנייה, מה גילו אם באירופה גילו שהמוצר הזה מסכן חיים, האם אני יכולה להוציא הודעה – שימו לב המוצר הזה מסכן חיים. זה שתי שאלות נפרדות. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אני מבין, אבל אם אפשר להשתמש בזה, אפשר גם להכניס את זה על בסיס זה באופן כללי. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אז תכתבו בחוק שאפשר לייבא הכול על בסיס שיווק או מה שתרצו אלא אם כן יצאה הודעה באירופה על הפסקת- - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דנו על זה שזה החוק שהיה אמור להיות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אפשר לחוקק אותו – רק ייראה אחרת. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אבל אז צריך גם כוח האדם באכיפה כמו באירופה שזה אין בישראל. שידבר עם אגף תקציבים, נראה אם ייתנו את כוח האדם כדי לאכוף בישראל. על מי האחריות תהיה בסוף? כל אחד פה גיבור גדול, מדבר לשחרר, לשחרר. ואם אנשים ייפגעו, אתה תעומד לדין? אתה מדבר בוועדה כאילו אתה תהיה אחראי. יש פה אנשים שצריכים לקחת אחריות על זה. כל אחד פה גיבור – תשחררו, עד שיישרף בניין כי אנחנו לא עומדים בתקן, אז מה תגיד - טעינו? קריאה: וזה שיוקר המחיה גבוה, אתה תבוא ותגיד שטעית? << אורח >> עידן אור: << אורח >> וזה רפורמה חמישית ושקל אחד לא ירד לצרכן פה, מ-2017. רק המחירים פה עולים. אז על מה אתה מדבר? אתה יכול להבטיח שיירדו המחירים בגלל הרפורמה הזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שהרפורמה צריך אותה בלי קשר להפחתת המחירים. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אבל שלא ידברו על יוקר המחיה. זה לא יוריד את יוקר המחיה. מי שחושב שכן, עובד על הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, יכול להיות שאם נלך על דבר כזה שניתן לכם ארבע שנים לעשות כל מה שצריך כדי שכל המוצרים יהיו בפנים, למעט אלה שוועדת המחירים החריגה בפועל, ובעוד ארבע שנים – כדי להתגבר על העניין שלא יתקנו את החוקים, החוק הזה יגבר על כל חוק קיים שהיה לפניו. כלומר אם יש תקנה בתקנות התכנון והבנייה שמחייבת רגולציה, ו-וועדת החריגים במהלך ארבע השנים לא פטרה, לא החריגה אותה – התקנה הזאת מבוטלת. החוק הזה גובר. אני יכול להגיע למצב הזה משפטית? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני לא מכירה כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחשבו על זה. אני רוצה להעביר את החוק עם התיקונים שאנחנו רוצים, ועוד ארבע שנים כל התקנים יהיו חלק מהעניין למעט אם ועדת החריגים החליטה להחריג מכל מיני סיבות מקצועיות, ואז כל תקנה וכל חוק שלא תוקן שקשור לרגולציה של משרד אחר, החוק הזה יגבר עליו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה אומר שוועדת החריגים מבטלת חוקים אחרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מבחינה מקצועית היא מחליטה- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה אומר שהיא מבטלת חוקים אחרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למשל אם יש תקנות של משרד הבריאות, אתם מבקשים שוועדת החריגים תקבע שהם לא יחולו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. היא קובעת מוצרים. לא קובעת תקנות. שמוצר מסוים מוחרג. זה בסדר מבחינתי. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> למשל, תקנות בריאות העם של משרד הבריאות קובעות מוצרים שהם במגע עם מי שתייה, חייבים לעמוד בתקן. למשרד הבריאות יש הסמכות לקבוע – אני רוצה לדאוג שמי השתייה שמגיע לתושבים הכי בטיחותי ושמוצרים שבאים במגע עם המים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד ארבע שנים גם יהיה? << דובר_המשך >> תמר ברמן: << דובר_המשך >> בטח יהיה. לפני כמה שנים עשינו סקר של עופרת במי שתייה ומצאנו גן ילדים חדש לחלוטין עם ריכוז מאוד גבוה של עופרת במים, כי היה אביזר שחיברו למערכת המים שלא עמד בתקן הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז החוק הזה יגבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי לא צריך לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכולים לתקן. אם לא יתקנו, זו הסנקציה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שיש דין שלא צריך לתקן גם אחרי 4 שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אם ועדת החריגים תחליט שזה לא חל, אז אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ועדת החריגים היא ועדה של אנשי מקצוע. היא לא יכולה לקבוע שדין מסוים לא יחול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחשבו על פתרון. אנו רוצים שעוד 4 שנים כל מה שוועדת החריגים לא החליטה מבחינה מקצועית שצריך להחריג, יהיה בפנים. עוד 4 שנים הם ילמדו את הרגולציה. אני מקבל את זה שהם צריכים זמן. ניתן להם את הזמן הזה אבל לא מוכן שכל רגולטור של משרד ממשלתי יהיה מלך העולם, במובן הזה שלא יתקן דבר וישאיר את המצב כמו שהוא. הוא יידע שאם הוא עושה את זה, הכול מבוטל. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אין לנו שום בעיה שיביאו מוצרים במגע עם מי שתייה מאירופה אבל בתנאי שמשווקים כדין באירופה, וזו לא ההצעה היום. זו הבעיה. הבעיה שיביאו דברים מסין, יגידו: זה מתאים לדירקטיבה ואז תהיה עופרת במי שתייה בגני ילדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה אפשר לפתור בחוק הזה כי אם בשיווק מסין אבל מוכרים את זה בסופר בגרמניה, מה הבעיה? << דובר_המשך >> תמר ברמן: << דובר_המשך >> אין לנו בעיה אבל זה לא מה שכתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. יש לנו בעיה עם החוק כפי שהוא. התקנות יישארו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מה זה קשור? כתוב שחייב להתאים לרגולציה האירופאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנו מציעים לכן זאת כהצעה ואני חושב שהיא הצעה טובה. תחשבו איך עושים את זה. ניתן ארבע שנים לרגולטורים ללמוד את כל הרגולציה שהם רוצים ואז לעשות את הבדיקות כשהכול יהיה כמו באירופה. צריך גם לעשות את הבדיקות שאירופה עושים כדי לראות שהמוצר על המדף הוא המוצר הנכון. אין מה לעשות. מתעלמים מזה כי צריך ללמוד. קחו את הזמן. מצד שני, אם משרד ממשלתי דין לעצמו ולא יעשה את התיקונים הראויים של התקנות והחוקים, החוק הזה יגבר עליו, ואז לא יהיו תקנה. זו הסנקציה שתהיה לכם. תרוצו מהר מאוד לעשות את התיקון כשתחליטו שזה בעייתי במוצר מסוים. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> יביאו נוסח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין נוסח. צריך לשקול את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא 3? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי להם עוד שנה. שיהיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לשר באישור ועדת כלכלה לקבל עוד שנה גרייס. 3 פלוס 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נסכים איתם על 4. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא מסכימים על המהות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שלא. זה לא תלוי בהם. משרד הכלכלה יכול להחליט מה שהוא רוצה אבל יש תקנה או חוק שקשור בתכנון ובנייה ששם גובר על מה שהוא מקשקש. הוא לא יכול לעשות דבר. אני מבין אותו. ולא יכול להיות אחראי על מינהל התכנון, שצריך לעשות את זה משרד הפנים ומשרד העבודה. מבין את משרד הכלכלה פה. לכן הביאו חוק מנוסח בצורה מסוימת. זה שמשווקים אותו בצורה אחרת לציבור, זה עניין אחר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה אומר שעוד שלוש שנים הכול נכנס, כולם ירוצו- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם לא תיקנו, החוק הזה גובר על כולם. משרד המשפטים והיועץ המשפטי שלנו צריכים למצוא את הניסוח. זה יהיה חצי חוק יסוד. אחרת אי אפשר אתכם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברפורמה שרוצה להיות רפורמה אמיתית אתה חייב לדרוס הרבה חקיקה אחרת כי זו הבעיה בבירוקרטיה פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הכול זה בירוקרטיה. יש הוראות שיש להם הצדקה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איזה הוראות מיוחדות בישראל יש? אני חייב להבין. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> הצללה של בריכות שחייה למשל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז צריך גם לתקן לבגדים. אני לא חושב שזה עניין של מדינת ישראל האם אדם עושה הצללה או לא ואיך הוא עושה את ההצללה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצללת בריכת השחייה היא דוגמה מצוינת למעורבות יתר של ממשלת ישראל במקום שהיא לא צריכה להיות מעורבת בהם ובסוף האזרח צריך להחליט איפה הוא רוצה לשחות. יש גם אחריות לאזרחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, קודם כל, נתחיל בזה שזה לא רפורמה. קריאה: קח את הפלדה כדוגמה. בארץ אתה יכול רק שניים או שלושה סוגים. באירופה יש לך 23 סוגים. למה פה רק שניים או שלושה סוגים? כי יש פה רעידות אדמה וכו'. יש פה מומחים. תשאל את מינהל תכנון והבנייה. אל תשווה מקרר לפלדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל נתחיל בזה שזה לא רפורמה. זה חוק שנותן הקלות מסוימות למוצרים מסוימים. רפורמה צריכה לבטל חוקים קיימים. צריכה לשנות רגולציה בכל מיני משרדים. כל משרד פה מחזיק את השור בקרניו ולא מוכן לעשות שום דבר. רק משרד הכלכלה ומשרד האוצר. כך אני רואה זאת. כולם באים לפה – משרדי הבריאות, הפנים, העבודה, כולם נלחמים על העניינים שלהם ולא מעניין אותם הדברים הכלליים. מה אתם רוצים משרד הכלכלה? ומשרד האוצר מה יכול לעשות? זו ההצעה שלנו שהחוק הזה עוד 4 שנים יגבר על הכול. תמצאו דרך משפטית לעשות את זה. אפשר לכתוב שזה חצי חוק יסוד הסעיף הספציפי הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קודם כל, זאת הצעת חוק ממשלתית. משרדי הממשלה צריכים לגבש עמדה ולהעביר אלינו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנו כמשרד הכלכלה לא יודעים למפות את כל החוקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אמרתי סעיף כללי. העיקר תקפו אותי בתקשורת, שדחיתי את זה בשלושה, ארבעה ימים את הקראת החוק הזה. אמרו: עצרת לנו את הרפורמה הכי חשובה במדינה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה בהחלט חוק שיכול להביא בשורה אבל ככה הוא מביא בשורה חלקית מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשורה חלקית. זה נכון. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתם עושים פה כל מיני פרצופים של תסכול אבל אתם מבינים שהחוק לא מבושל? אם את לא יודעת למפות את זה, איך יידעו היבואנים? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנו עושים כמיטב יכולתנו למפות. יש גבול כמה אפשר לבוא אלינו בטענות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הטענות לא אליכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי במפורש, שאני לא בא אליכם בטנות למשרד הכלכלה. מה שקשור אליכם אתם מטפלים. משרד המשפטים, תנו לי תשובה בישיבה הבאה איך אני דואג שחוקים שלא יתוקנו בשלוש או ארבע שנים, יפוגו. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אתם רוצים לבטל את תקנות בריאות העם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לתקן שום דבר. אם אתם מגיעים להחלטות שהתקנות האלה צריכות לחול בכל מצב, יישארו בתוקף. אם לא, יבוטלו. << דובר_המשך >> תמר ברמן: << דובר_המשך >> אנחנו לא נחליט. ועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי הנושא הזה – נראה איך עושים את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם תהיה סכנת מוות מאימוץ תקן אירופאי, אני מניח שוועדת חריגים תפטור את זה. הם לא רוצים שאנשים ימותו פה. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> זה לא מהות הדרישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם נושא המים והשתייה משתנים עם הזמן. אולי עוד 4 שנים לא תהיה בעיה. איך את יודעת? עוד 3 שנים תביאו את זה לחקיקה מחודשת והביטול לא יחול, אבל משהו חייבים לעשות. לפי השיטה שלכם כולם יחכו לכם ונראה מה יהיה עוד מאה שנים. << דובר_המשך >> תמר ברמן: << דובר_המשך >> שיביאו לפי אירופה אבל שמישהו יבדוק אותם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תקנים של אכיפה, זה מה שאני מבין ממך. אבל את יודעת לאכוף לפי התקינה האירופאית? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> במקרה הזה כן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם היא יודעת לעבוד לפי התקינה האירופאית, לפחות את זה נחיל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתי מחיל על כל מה שקשור בתקנות משרד הבריאות, שאם יש תקינה אירופאית- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסברנו את עצמנו. נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 6 להצעת החוק. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הוספת סעיף 10ד. 6. אחרי סעיף 10ג לחוק העיקרי יבוא: "אופן ביצוע פיקוח או ביקורת לעניין בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקינה. 10ד. הפיקוח והביקורת לפי פרק זה יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקן הרשמי החל עליו בהתאם לסעיף 9(א)(1)(א), וזאת אלא אם כן ביקש עוסק כי הפיקוח והביקורת יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת המצרך בדרישות התקינה הקבועות בסעיף 9(א)(1)(ב), (ג) או (ד), כפי שביקש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבקש שתסבירי את הסעיף ואם תוכלי להתייחס לשאלה שלי בעניין סוגי העוסקים השונים בפרט לכך שמדובר פה על בקשה של עוסק, איך ייעשו הפיקוח והביקורת כלפיו ואיך יוכל לדעת מה המסלול שבחר היבואן וכו'. מה שאני מבקש שתציגי לוועדה איך הסעיף ייושם בפועל. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בגדול ברירת המחדל היא בדיקת התאמה לתקן רשמי. לכל עוסק יש יכולת לבחור אחרת וזה אחריות העוסק לדעת האם המוצר שאצלו בחנות איך הגיע, כלומר כשקונה את המוצר יכול לבדוק, וככל שלא יודע, ברירת המחדל היא תקן רשמי. אין לנו יכולת לנחש איך המוצר הגיע. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הסעיף הזה מאוד פשוט כשמדובר ביבואן שיודע את זה אבל מוצר יכול לעבור כמה וכמה ידיים ומה שחשוב בסופו של דבר, שאותו יבואן, שגם השם שלו מדובר בטח על מוצרי צריכה, יש הפרטים, יש חובת- - המשווק אמור לדעת מי היבואן. אני חושב שמינהל התקינה חייב לפנות ליבואן ולוודא איתו, באיזה אופן לעשות זאת. אם המוצר יובא במסלול התאמה לתקינה אירופאית הוא ייבדק לפי משהו אחר ולכן ייפסל- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> למה להטיל את זה על הממונה ולא על העוסק? העוסק יכול להרים טלפון ליבואן ולשאול אותו באיזה מסלול אני. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יכול להיות שלמשווק אין עניין לעזור ליבואן. אולי עברו עוד שלוש ידיים. אין אינטרסים בהכרח משותפים בין המשווק ליבואן. היבואן הוא שיישא באחריות אם תהיה בעיה לכן חשוב שהיבואן הוא זה שיקבל את הפנייה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> חייבים לייצר ברירת מחדל לרגולטור כשבא לשוק, לפי מה הוא בודק. הוא לא יכול לחכות כשהוא בא לבדוק מצרך – אני מזכירה שלפעמים במקרים שבהם יש ידיעות על סכנה, הוא לא יכול לחכות שהעוסק יגיד לו: רגע, תלך לחפש את היבואן ואז תגיד לי לפי מה לבדוק. עוסק אחראי צריך לדעת לפי מה קנה את המוצר, לפי איזה מסלול. יש ברירת מחדל. כשנגיע ליבואן, אם היבואן ירצה לבקש בדרך אחרת, נתייחס לזה. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> מתי הוא מבקש את זה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ברגע שמגיעים לעשות אצלו את נטילת הפיקוח. אנחנו לא רוצים עוסקים שאומרים: לא יודע כלום. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה? רשום היבואן על המוצר. יש כל מיני עוסקים. לא יכול להיות שעוסק שמוכר בכמה אלפי שקלים, הוא יידע לומר לך – אירופה. הוא קנה איזה סטוק איפשהו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> לכל עוסק, גם מי שמוכר בחנות, יש אחריות. ברגע שיש מוצר מסוכן, לא יכולה לאתר את היבואן. אם איתרתי את היבואן – בסדר אבל יש הרבה מצבים שאיננו מאתרים את היבואן ואני לא יכולה לומר: אין יבואן אז אני לא יודעת לעשות את הבדיקה. יש מצבים מסוכנים וחייבים לבצע את הבדיקה מיידית. יש אחריות על העוסק גם זה שמוכר בחנות לדעת מה הוא מוכר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תגיעי לקיוסק שמכר איזה שרפרף, תשאלי אותו, אירופה או בתקן הישראלי – מאיפה הוא יודע? למה לא תלך ליבואן? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נדגום קודם כל לפי הישראלי ואם עד שנגע ליבואן יגיד: אני בעצם אירופי - נבדוק אירופי. אתה חייב, שכשהרגולטור יוצא לשווקים, הוא לא מחפש משהו שלוקח ימים ואפילו שבועות לאתר מי היה היבואן. יש ברירת מחדל. אתה רוצה לומר שאינך בברירת המחדל – אתה ממילא נדרש למסמכי עקיבות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> המשווק נדרש? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ודאי, כולם נדרשים למסמכי עקיבות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הוא נדרש לדעת ממי הוא קנה. יכול להיות שלא קנה מהיבואן. את מדברת על ברירת מחדל. למשל תקנות שירות לאחר המכירה – האחריות היא על היבואן – תנסו להשיג את היבואן. אם אתם לא מוצאים אותו בסדר אבל תנסו. יש הפרטים של היבואן על המוצר. אולי המשווק יודע לומר מיהו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ככל שהפרטים ידועים נבדוק אבל אנו נתקלים בהרבה מקרים שהפרטים שאינם ידועים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז בואו נכתוב את זה שברירת המחדל כן לפנות ליבואן ולבקש ממנו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא בא לי לאכוף כשמגיעים לשווקים ולא להתחיל לחפש כל מיני יבואנים כי זה ייגמר בזה שלא נוכל לאכוף בשווקים ויש לזה משמעות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה? אם על המוצר יש המדבקה עם הסימון שזה המצב ב-90% מהמוצרים אם לא יותר, יש לכם הפרטים האלה. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אולי לשכת המסחר תגשר? יהיו לך 24 שעות לגשר. מה דעתך? 48. אני לארג' איתך. קח אחריו, שים את הכסף בכיס, שים את הארנק בפה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה טריוויאלי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אוהב את הסגנון הזה. היבואן מקבל מכם אישור לייבא? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> עכשיו לא. פטרנו אותו בכול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מסמן? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני מוצר שחל עליו תקן – זה מה שהוא מסמך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה אתם לא יודעים להגיע אליו? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אנחנו לא יודעים מה המוצר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם ראיתם משהו שהיווה X והוא חתם במכס שהמוצר בסדר, למה אתם לא יכולים להגיע אליו? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> איך אני יודע שהיווה X? איך אתה מקשר? לא רשום שהוא ייבא את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ברוב המוצרים באכיפה בשווקים רשום מי היבואן. יש חובת סימון מוצרים. נכון שלא תמיד אנשים עומדים בחובה אבל רוב הפעמים מגיעים ליבואן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם פה אתם נותנים כלי לעוסק הקטן, אומר לו: אם קנית מוצר ביל שאתה יודע לומר מי היבואן או בלי שרשום מי היבואן שזה חובה חוקית- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם מגיעים למשווק והוא מראה את היבואן ואנו יכולים לאכוף כנגד היבואן, אנו פוטרים את המשווק. תכף נגיע לזה. לכן אנו צריכים ברירת מחדל לבדיקה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אנחנו בשאלה איך בודקים ואם יש יבואן ואתם יודעים את פרטיו כי אתם מחוברים עם המכס לפרטי היבואן - נכון לפנות ליבואן. אם לא משיגים אותו – מסכים אתכם. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כאילו ממוצר שאתה מוצא בשוק אתה ישר קופץ ליבואן, למשלוח? באמת. אין דבר כזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה מציע שלא ינטלו מהמוכר את המוצר? תוסיף בחוק, שיש קודם חובת פנייה, אבל אם לא מוצאים את היבואן, לא יבדקו? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> חד משמעית, אם לא מצאו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם יש לי הודעה דחופה על משהו מסוכן אחכה עד שיענה לי? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תנסי רק ליצור קשר עם היבואן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ברור שננסה אבל בחוק אני חייבת ברירת מחדל שאומרת: יש לך ברירת מחדל שאם בדקת לפי זה את בסדר. כמובן אם יש לך ידיעה אחרת- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הם אומרים שגם ככה הם עושים את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> גם אנחנו לא רוצים לעבוד לחינם. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אופן ביצוע בדיקת העמידה בדרישות האסדרה האירופית. 10ה. (א) בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת תעשה ככלל בדרך של בדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי המתואם המשויך לאסדרה האירופית המאומצת ואם אין תקן אירופי מתואם כאמור, תיעשה הבדיקה בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה; (ב) מצא הממונה על התקינה כי המצרך אינו עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יכול העוסק לבקש להוכיח את העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה, לרבות בדרך של הצגת הצהרת היצרן ותיק מסמכים טכניים, שנערכו על ידי היצרן, ומעידים על התאמת המצרך לדרישות האסדרה, באישור אחד מאלה: (1) גוף הערכת התאמה שהוכרז על ידי המאסדר האירופאי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות לאותה האסדרה - NB (Notified body); (2) מעבדה מאושרת, שקיבלה את אישור הממונה לבדיקת האסדרה האירופית המאומצת הרלוונטית, בהתאם להוראות סעיף 12(א). (ג) בסעיף זה - "הצהרת היצרן" - הצהרה בדבר התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו – DOC–Declaration Of Conformity או Compliance Declaration Of; "תיק מסמכים טכניים – "Technical File – אוסף מסמכים שמכין היצרן בהתאם לדרישות האסדרה האירופית החלה על המצרך לצורך הערכת ההתאמה לדרישות האסדרה כאמור, שנערכו בהתאם לאותה אסדרה;". זה סעיף שאומר, איך יבוצעו בדיקות עמידה בהסדרה. ככלל, הממונה יבדוק בדיקת עמידה בהתאם לתקן האירופאי המאומץ, ואם אין כזה, בדרך אחרת שקבועה באותה הסדרה. יש לפעמים דרכים אחרות שקבועות. אם זה לא עומד בתקן העוסק יכול להוכיח עמידה בדרך אחרת כלומר יש לעוסק היכולת לפנות ולומר: לא עשיתי את הבדיקות לפי אותו תקן מתואם, ולכן אני מבקש שיבדקו אותי באופן אחר. יש פה המצבים של או גוף הערכת התאמה או מעבדה מאושרת שיכולות לבדוק אותו מצב אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שלוש שאלות לגבי הסעיף. ראשונה, ניסוחית – בסעיף קטן (א) כתבתם שבדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת תעשה ככלל. למה המילה ככלל? זה אומר בדרך כלל למעט חריגים. זה עניין נוסחי. לא כותבים כך. אתם אומרים שהתייחסתם ליחס בין שני הסעיפים הקטנים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> כן, בדיקה לפי התקן האירופי המתואם, ואם אין כזה, לפי דרישה אחרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר סעיף קטן (ב) גובר על סעיף קטן (א)? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> שניהם בתוך סעיף קטן (א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נבדוק את הנוסח. לגבי סעיף (ב), מה משמעות בקשת העוסק? זה בקשה או הוא רשאי להוכיח בדרך אחרת? כי כתבתם שיכול העוסק לבקש להוכיח את העמידה. ממי מבקש? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בפועל אנו דוגמים מוצר, נמצא לא מתאים להסדרה ואז באים בטענות לעוסקים בשרשרת, גם ליבואן ואז היבואן יכול לומר במעמד הזה: אני עדיין מתאים להסדרה האירופית והינה יש לי הוכחה שלמרות שאיני מתאים לתקן מתואם, אני מתאים לסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הבנתי את המשמעות, רק אומר – בטקסט שהוקרא כתוב: יכול העוסק לבקש להוכיח את העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת. מה שאני מבין, שיש בקשה, כלומר הממונה יכול לומר לעוסק: אתה לא רשאי להוכיח את זה בדרכים אלה. האם לכך התכוונתם? מבין שלא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז צריך לשנות את הנוסח. זו לא בקשה. רשאי העוסק להוכיח את העמידה בדרישות ההסדרה האירופית באישור – באחד האישורים. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נוריד את המילה לבקש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ולגבי סעיף (ב1), מיהו המאסדר האירופאי בהקשר הזה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בכל מדינה יש מאסדר משלה לכל דירקטיבה, והוא זה שמכריז באירופה על גוף הערכת האימות מטעם אותה מדינה באותה הסדרה. ההכרזה זו מתפרסמת בעיתון הכלל אירופאי ומתחת לכל הסדרה או דירקטיבה קיימת רובריקה, כל גופי הערכת האימות נמצאים שם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המאסדר האירופאי, נבהיר שזה המאסדר המדינתי. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> כן. באירופה זה מחולק בין הרגולטורים, בדיוק כמו בישראל, אז יש משרד הכלכלה - סתם אני זורק, הוא אחראי לבטיחות צעצועים, אז הוא שאחראי על הדירקטיבה והוא יכריז בתחום הזה. בצרפת זה יכול להיות משרד הכלכלה, אז הוא שיכריז על הגוף מטעמו. << אורח >> אילן בר: << אורח >> יש לי שאלה לגבי סעיף קטן (ג) – יש שם שני סעיפים שמגדירים תנאים נוספים שאפשר להשתמש בהם כהקלה. האם את שניהם צריך להוכיח או רק אחד מהם? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> שניהם. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אם אני מבין נכון צריך גם הצהרה של היבואן, הצהרת יצרן וגם תיק טכני. באירופה אין דרישה כזו ליבואנים להחזיק את התיק הטכני. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא דובר על יבואנים. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אני יודע אבל אתם רוצים לדרוש מיבואן להביא תיק טכני שהיצרן הכין. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אנו לא דורשים ממנו. הוא יכול להוכיח התאמה להסדרה באמצעות המסמכים האלה. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אני מבין, רק באירופה אפשר להוכיח התאמה גם בלי המסמכים האלה, רק עם DOC. << אורח >> אילן בר: << אורח >> תקראו את הבלו גייד ותראה כמה אתה טועה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ברגע שנמצא שאתה לא מתאים לבחינה, אתה חייב להוכיח התאמה להסדרה בדרך אחרת. זה מה שכתוב בכל דירקטיבה. אם נדגמת לבקרה – ודאי אתה צריך להראות. לא סתם שנדגמת לבקרה. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> DOC לא מספיק? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא. כי כבר מצאו שהוא לא מתאים. עכשיו תוכיח שאתה מתאים. באיזו דרך אתה מוכיח את זה? << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אתה מראה שהיצרן נראה לך שעשה תיק טכני. אתה לא צריך להביא את תיק טכני בעצמך. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ודאי. אחרת איך תדע? איך תבדוק אותו? מבקשים תיק טכני כדי לבדוק אותו. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> מבקשים מהיצרן – לא מהיבואן. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ודאי. הסעיף הזה, מצאנו שהיבואן לא מתאים. אם הוא אומר: למרות שאיני מתאים, המוצר מתאים לדרישות הדירקטיבה האירופאית ואני יכול להוכיח לכם את זה באמצעות הכלים שכתובים באירופה– << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> השאלה אם גם תיק יצרן וגם DOC? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> גם וגם. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> יש לך אישור מ-NB שזה בסדר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> איפה האישור? איפה מופיע? בתיק הטכני מופיע האישור הזה באירופה. ודאי שהוא קיים באירופה. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> לא נכון. אין דרישה כזו. תראה לי את הסעיף. << אורח >> אילן בר: << אורח >> יש דרישה בבלו גייד וגם מהיבואן. זה לא נכון. יש דרישה ברורה לכל מה שאיגור אמר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בעניין הזה תראה לנו מה קיים באירופה ולפי זה נקבל החלטה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אם אתה שואל שאלה לפני שמצאת שלא מתאים – אני מסכים איתך. ברגע שמצאת שאינו מתאים ואתה רוצה שיוכיח לך שמתאים, אתה צריך להמציא לו גם את כל הטכניקל פייל שאושר על ידי NB. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אפשר לדון בסעיף 13 לפני ההפסקה? אודה לך מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך ללכת? << דובר_המשך >> שרגא בירן: << דובר_המשך >> כן. חייב ללכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלך לקראתך. תקראו, בבקשה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 13. 12. בסעיף 13 לחוק, בסעיף קטן (א) – (1) פסקאות (1) ו-(2) – יימחקו; (2) בפסקה (3), אחרי "בתו תקן" יבוא "בתו התעדה"; (3) בפסקה (4), במקום "לתקן או לתקן רשמי פרט לסימון כחוק בתו תקן" יבוא "לדרישות תקן או תקן רשמי, תקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף 12(א)(1), כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמשיך לקרוא. (4) בפסקה (5), במקום "משגיח על ייצורו, אם אין המכון משגיח על ייצורו" יבוא "או מעבדה מאושרת משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור". << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> הוספנו תיקונים שרצינו להביא. פסקאות (1) ו-(2) שנמחקות – למעשה סעיף 13 הוא סעיף איסורים, מה אסור לאדם לעשות בכל ההיבטים שקשורים לתקינה, בעיקר בהיבטים של סימון ותיאור מצרכים. שתי הפסקאות שמחקנו אלה איסורים שאוסרות על השימוש במילים תקן, סטנדרט, נורמה, מפרטים שלא נקבעו כתקן רשמי וגם איסור להשתמש במילים כאלו כדי לתאר עסק או מקום של עסק או שם של עסק. אלו הסעיפים שמחקנו לאור ההבנה שאין בכך היום צורך. ברוב המקרים כשפנו אלינו להסדיר את אותם מקרים שכן רוצים להשתמש, ברוב המקרים שבחנו את זה הבנו שניתן לאשר את השימוש, וגם היום אנו מבינים שבאירופה יש שימוש בשמות האלה ולכן אין סיבה לאסור זאת גם כאן. פסקה (3), הוספת תו התעדה – עוד לא דנו בתו התעדה כי קפצנו. בפסקה (4) אנו מבקשים לבצע תיקון. אנו רוצים לשנות את נוסח הסעיף ושלא יחול על מצבים שיש תקן בין לאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי מתואם. מדובר באיסור לסמן מצרך באופן שעלול לעורר את הרושם שהמצרך מתאים לתקן או תקן רשמי אם אינו עומד בו. באירופה ושימוש בתקנים אירופאיים זה דבר שכן מותר – מותר לתאר מצרך באותו תקן. לכן אנו מבקשים שזה יירד ולהשאיר את זה רק לתקן רשמי ולתקן רגיל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדי שנוכל להבין את התיקון אם תוכלי לקרוא את נוסח הפסקה עם התיקון שלה, 13א4 לחוק התקנים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> אני מקריאה עם התיקונים שאנו מבקשים לעשות. בפסקה (4) במקום לתקן או לתקן רשמי יבוא – הנוסח המשולב, 4. האיסור לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המצרך מתאים לדרישות תקן או תקן רשמי כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור פרק לסימון כחוק בתו תקן או בתו התעדה. גם תו תקן וגם תו התעדה נותנים מעין הגנה, כל עוד סומנו כחוק, שהמצרך תקין וביתר המצבים איני יכולה לסמן את זה אם המצרך אינו תקין. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> וקסיס כן מותר גם אם לא עומד בדרישות? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא מתייחסים לזה. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אני מדבר על שני הסעיפים, שיש להם ביטול העבירה הפליית, שקשורה בעניין, כלומר כל מי שלפי החוק הקיים תיקן תקן, נתן תקן למערכת ופרסם שלא בהתאם לחוק שזה סמכות בלעדית של חוק התקנים, הוא בעצם עבר עבירה פלילית שגם היא נמחקת בהמשך לעניין הזה. המשמעות של העניין, שזה מהפך מרחיק לכת. לא שייך בשום אופן לנושא החוק הזה. לא נובע מהחוק, לא קשור אליו. נכנס כאן במטרות אחרות לגמרי. משרת מטרה מאוד מוזרה שלא קיימת באירופה ובארצות הברית. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שכל אחד יוכל לייצר תקן? << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> זה מה שנאמר פה. תקרא את המשפט הבא. בדברי ההסבר מדובר שאסור להשתמש במילים ואין איסור כזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> האם זה באמת כך? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> סעיף 6א לחוק התקנים קובע: המכון והוא בלבד רשאי לקבוע מפרט או כללים טכניים של תהליכי עבודה לרבות הגדרות טכניות כתקן ישראלי - להלן תקן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז החשש שלך פג. רק מכון התקנים יכול. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> ואם מישהו יקרא למסמך שלו תקן? מה אתה מכול לעשות? כלום. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אבל זה לא תקן ישראלי שחל עליו החוק. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אבל הוא יקרא לזה תקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> גם כיום זה קיים. יש הבחנה בין תקן ישראלי שהוראות החוק הזה חלות עליו. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> של חולי ובריאות, של השכבות העממיות - כל אחד יכול לעשות תקינה? כל אחד יכול לעשות לעסק שלו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנו באנו להקל. אתם יכולים להחליט אחרת. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> זה לא להקל אלא להטעות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אחד המוצרים שבא אלינו לדיון זה וודקה שנקראת רוסקי סטנדרט. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אז תורידי את סטנדרט ונורמה ותשאירי את המילה תקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא יכולה כי תקן מתורגם לאנגלית, וכשמתרגמים תקן לאנגלית- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> החשש הוא למשל, יבוא מחר חברת סיגריות, למשל, תגיד: אנחנו הצבנו תקן. זה עומד בתקן של הסיגריות. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תקן לפי החוק הזה הוא רק מכון התקנים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> לא תוכלו לעשות כלום למנוע את זה, אם מישהו ישתמש במילה הזאת. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> העניין הוא אכיפה ענישתית, אם מישהו כתב משהו וקרא לזה תקן. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אבל אם אתה לא מונע מאף אחד אחר לעשות שימוש במילה הזאת, כל אחד, כפי שעו"ד בירן אמר, יכול לקחת מסמך, לקרוא לו תקן, להפיץ את זה, לעשות פרסום וכולם יחשבו שזה תקן. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> למה זה שייך לחוק הזה? זה חוק שמשנה סדרי בראשית במדינת ישראל. זה חוק יסוד ששומר על השכבות העממיות כי מי שקונה למעלה תמיד קונה בתקנים. אבל מי שקונה בצרכניות וכו', שם התקן לא תקיים. פירושו של דבר גם בסמים שמותרים כביכול אתה יכול להוציא תקן. יש פה מישהו שדחף- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה פתאום. אף אחד לא ניסה. כתוב לך מייד אחרי שרק מכון התקנים. יש בעיה עם המילה תקן. איגור, איך אתם פותרים את זה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> נחשוב על ניסוח. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא ניסה לעשות שכל אחד ייצר תקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נחזיר את המילה תקן ונגיד שנאשר. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> תקרא את הסעיף השני. הוא יכול להקים עסק של תקינה ולומר - אני מתמחה בנושא של סמים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לכולנו ברור שזה לא הכוונה. אף אחד לא רוצה שכל אחד יקים לעצמו תקינה ויקרא לעצמו תקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נחשוב על זה לרבות השלכות רוחב. אי אפשר להתייחס רק לתקן. התרגום שלו זה סטנדרט. אתם רוצים לומר שאסור לאדם להטעות, שמשהו שכן קרא לו תקן הוא כמו תקן ישראלי. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> ויקראו לו סטנדרט – אף אחד לא יחשוב את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני לא בטוחה אבל נחשוב על זה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מוטי, וסטנדרט אירופי לא מפריע לך? << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> לא. כי אף אחד לא יחשוב שסטנדרט אירופי זה תקן של מכון התקנים. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> זה להפקיר. אם לא התכוונו לזה, צריך להוציא את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הם קיבלו את ההערות ויחשבו איך לנסח את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה לא הטעיה של תקן ישראלי כהגדרתו בסעיף 6. אנחנו ננסה להביא נוסח, שאומר שאסור יהיה להטעות שזה תקן ישראל כהגדרתו בסעיף 6. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה הגיוני. אחרת כל אחד ימציא תקן ויגיד: אני תקן. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בארצות הברית יש המון ארגוני תקינה רשמיים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם זה היה המהות, נבחן את זה אבל אתה אומר שזה לא. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אם לא צריך לבטל, זה לא שייך לחוק הזה. זה פתאום נכנס באמצע. אדוני היושב-ראש, אמרת כמה דברים טובים בישיבות הקודמות, אמרת דברים ממעלה ראשונה לגבי הצד החברתי של החוק הזה. העניין הזה הוא תרגיל, מריח כמו משהו שנכנס פנימה ללא שום צורך. אני מצפה ממך שתאמר שהעניין הזה צריך לרדת מהחוק ולא להיות. גם מוכנס שלא לעניין. מה פתאום? אתה רוצה שכל אדם בשכבות העממיות יוכל לומר: לי יש פטנט כזה, זה מכוסה וכו', ולאחר מכן כל זבלה ימכור לכל השכבות העממיות? זה ענין חברתי, לא פורמלי שאפשר לכסות את זה במילים אחרות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> משרד הכלכלה מסכים איתך ואמר שיתקנו את הנוסח. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אין מה לתקן. זה אסור. זה עבירה פלילית במדינת ישראל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הם אומרים שלא יוכלו להשתמש במילה תקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נציע נוסח חלופי. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> מה פתאום נוסח? זה תרגיל שצריך לעקור אותו. לא היה דבר כזה במדינת ישראל. להוציא את זה. אני מדבר מהצד הימין הימני ביותר בתולדות הימין. האדמו"ר של הימניים אמר שאפשר לעשות רגולציה אבל לא לפגוע בתקנים כי הם חוסמים מהאדם הפשוט את האפשרות לדעת ממה קונה. זה משמעות העניין. תגידו שאתם מוציאים את זה. אין לכם שום סמכות להתעסק בזה. אתם משרד הכלכלה, לא משרד המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה משרד המשפטים אומר? << אורח >> רומי קאופמן: << אורח >> העמדה המקצועית היא של משרד הכלכלה וככל שהם סוברים שיש בזה צורך או רוצים לשקול זאת פעם נוספת ואנו מקשיבים לעמדתם המקצועית. משפטית יש פה סעיף שאומר שמכון התקנים הוא הגורם היחיד שמוסמך לקבוע את התקן. התקן הזה מפורסם גם ברשומות, גם בפרסום רשמי של מכון התקנים וככל שזה עלול לבלבל את הציבור, הציבור יכול להיכנס למקומות הרשמיים שבהם התקנים מפורסמים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> זה היתממות. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אנחנו נלך לבג"ץ בעניין. יש שופטים בישראל כפי שאמר בגין. לא ניתן לזה לעבור. יש במדינת ישראל מערכת שלמה שחותרת לעניין הזה ואנו לא רוצים לדבר עליה כי אין לנו הידע המדויק על כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה נדבר על זה. תחשבו בינתיים גם משרד הכלכלה וגם משרד המשפטים. בישיבה הבאה נסכם את העניין. נחזור ב-13:45. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:15 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי סעיף 12 להצעת החוק, תיקון סעיף 13, הוקראו שינויים, ונציגי משרד הכלכלה אמרו שיבחנו תיקון נוסף בעקבות ההערות שנשמעו כאן. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לגבי מחיקת פסקה (1). << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> פסקאות (1) ו-(2). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 7 להצעת החוק. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון כותרת פרק ו'7. בכותרת פרק ו' לחוק העיקרי, בסופה יבוא "ותו התעדה". תיקון סעיף .11 8. בסעיף 11 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לכל סימן כזה" יבוא "שקבע השר כאמור"; (2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן". התיקון פה מבקש לתת תו התעדה, התיקון עצמו מתייחס לכך שלא כל סימן שנקבע פה בתוך הפרק, ייחשב תו תקן. אנו מרחיבים את זה ונבין את זה מנוסח הסעף הבא. הוספת סעיף 11ב. 9. אחרי סעיף 11א לחוק העיקרי יבוא: "סימון בתו התעדה. 11ב. בלי לגרוע מהאמור בסעיף 11 – (1) מעבדה מאושרת כהגדרתה בסעיף 12, שהוסכמה על ידי גוף החבר בארגון ILAC כגוף התעדה, רשאית, בתחום שלגביו ניתן לה האישור, להתיר לסמן מצרך בסימן שלפיו המעבדה אישרה את התאמתו לתקן או לתקן רשמי ומערך הייצור של המצרך מפוקח על ידה; לכל סימן שקבעה כאמור ייקרא "תו התעדה"; הסימן יפורסם באתר האינטרנט של המעבדה; (2) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכול לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת מעבדה מאושרת, כאמור בפסקה (1), לסמן את המצרך בתו התעדה; המעבדה רשאית בכל עת לבטל היתר כזה, בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן; (3) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו התעדה אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בפסקה (2)." למעשה נותנים פה אפשרות למעבדה מאושרת לתת היתר שהוסמכה על ידי ארגון אילק כגוף התעדה, לתת אישור שמוכיח שפיקחה על תהליך הייצור של מצרך מסוים. לסימן הזה קוראים תו התעדה. האיסור לסמן את זה אלא בהיתר והיכולת לבטל את ההיתר הזה אם הוא ניתן שלא בהתאם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה גוף התעדה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> גוף שהוסמך לתקן איזו 17,065 לעשות- - - המוצרים והתאמת התקינה שגם מפקח על תהליך ייצורם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם את אותה הוראה לעניין ההודעה על היצרן קבעתם כאן בעקבות הערות שלנו, ותיקנתם גם את סעיף 11, שמבטלים את התו הזה, יש הודעה מנומקת ליצרן. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הערות? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> תיקון סעיף 12. 10. בסעיף 12 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, אחרי "תעודת בדיקה" יבוא "או אישור" ובמקום "לתקן" יבוא "לדרישות התקינה"; (2) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), במקום "או לתקן רשמי" יבוא "לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם, לפי העניין", ובסופו יבוא "וכן רשאים הם לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה אירופית מאומצת, או לאסדרה זרה שאומצה בתקן רשמי, ולתת אישור על כך, אם הממונה על התקינה השתכנע כי יש להם הידע והכשירות המקצועיים הנדרשים לשם ביצוע בדיקת התאמה כאמור; לעניין זה – "אסדרה זרה שאומצה בתקן רשמי" – למעט תקן בין־לאומי על עדכוניו; "תקן אירופי מתואם" – תקן של האיחוד האירופי, שבהתאם לקביעת האסדרה האירופית המאומצת חזקה כי עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באותה אסדרה, מהווה עמידה באסדרה האמורה (harmonized standards)."; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "שניתנה" יבוא "או אישור שניתנו", במקום "ונחתמה" יבוא "ונחתמו" ובמקום "תשמש ראיה לתכנה" יבוא "ישמשו ראיה לתכנם"; (4) בסעיף קטן (ג), אחרי "תקן" יבוא "תקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1)"; (5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת, או תנאי אסדרה זרה כהגדרתה בסעיף קטן (א)(1) שאומצה בתקן, לא יתקבל כראיה אישור בעניין זה אלא אם כן ניתן בידי מעבדה מאושרת." פה אנו מבקשים להוסיף: שרשאית לפי סעיף קטן (א) לבדוק את מידת התאמתו של מצרך להסדרה כאמור כי הכוונה פה למעבדה מאושרת שקיבלה את אותו אישור בסעיף קטן (א1) שזה מה שהקראתי בהתחלה. בסעיף 12 לחוק התקנים, זה סעיף שהממונה על התקינה יכול לתת למעבדות מוסמכות או למכון התקנים אישור לבדוק מוצרים שמתאימים לתקן רשמי, ולמעבדות האלה קוראים מעבדות מאושרות. אנו רוצים להרחיב את מידת ההתאמה של אותן מעבדות לכלל דרישות התקינה שזה גם העמידה בדרישות תקן בין לאומי שאומץ בתקן רשמי ישראלי, מה שהיה מסלול קסיס ברפורמה הקודמת וגם להסדרה האירופאית המאומצת. אפשר לבדוק את מידת ההתאמה להסדרה האירופית המאומצת רק אם ניתן לך אישור מאת הממונה על התקינה, אם השתכנע שיש לך הידע והיכולת אכן לבדוק את זה, כלומר בדיקה של הסדרה אירופית שונה מבדיקה של התאמה לדרישות תקן רשמי או תקן אחר, ולכן נדרשת פה כן התאמה ייחודית, שהממונה יצטרך לבדוק כשנותן את האישור הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה אישור בנוסף לאישור שלה בכלל לשמש כמעבדה מאושרת? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כגוף הערכת האימות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה – מתנצל – עלתה לי עכשיו תוך הקריאה – אותו אישור ניתן גם להתלות אותו וכו'? כל הכללים שחלים על אישור לשמש כמעבדה מאושרת חלים גם פה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כמו שממונה נותן למעבדות את ההכרה כאישור מעבדה מאושרת, יכול לעשות כשהן בודקות את ההסדרה האירופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בטוח שזה בהכרח עולה מהנוסח. יש לבדוק זאת. החוק קובע מתווה שלם לעניין הזה, עם עילות וכו'. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערות? סעיף הבא. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> תיקון סעיף 12ג. בסעיף 12ג(ב2) לחוק העיקרי, בפסקה (1), ההגדרה "פקודת היבוא והיצוא" – תימחק. זה אותם תיקונים של הישיבה הקודמת. פשוט התאמה של ההגדרה לרפורמה הנוכחית. תיקון טכני. תיקון סעיף 13 - הקראנו לפני ההפסקה. תיקון סעיף 16. 13 לחוק. בסעיף 16 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "דרישות תקן רשמי" יבוא "דרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "דרישות התקן רשמי" יבוא "דרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)". סעיף 16 מדבר על פטור מדרישות התאמה לתקן רשמי. אפשר לפטור מעמידה כללית בתקן או מדרישות מסוימות. הפטור הזה יכול להינתן לעד שנה אחת. אנו מבקשים להרחיב פה את האפשרות לפטור לא רק מדרישות תקן רשמי אלא מכלל דרישות התקינה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הסיבה להרחבה? היום אפשר לקבוע פטור רק לגבי תקן רשמי ואם איני טועה ההסבר לכך היה שיש לפעמים שיש מקום לתת פטור מהן. כאן תינתן סמכות לשר הכלכלה לתת פטור לצורך העניין גם מדרישות הסדרה אירופית מאומצת. השאלה היא מה ההצדקה להרחבה? האם יש כלל דומה בהדרה האירופית שמאפשר פטור מדרישות תקינה? כי אני רוצה להבהיר מה משמעות הסעיף. לצורך העניין יהיה אפשר לפטור גם מדרישות הסדרה זרה, הסדרה אירופאית מאומצת כהגדרתה בחוק הזה ויכולים אם כך להיכנס לכאן מוצרים גם בלי עמידה בלי שום דרישות תקינה לתקופה מוגבלת. זו המשמעות. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> תכף הממונה ירחיב אבל כל פטור שניתן נבדק וזה חייב להיות פטור שלא מסכן חיי אדם. אוסיף שהרבה פעמים יש דרישות מותאמות לישראל שניתן לפטור מהן שלא בהכרח קשורות להסדרה האירופית אלא למשל פטור מחובת הסימון שזה יכול להיות גם חובה שניתנה מכוח תקן רשמי וגם חובה שניתנה מכוח תקן בין לאומי שאומץ בתקן רשמי או מהסדרה אירופית וכשאתה רוצה לפטור את זה, אתה רוצה לפטור זאת מסיבה מסוימת ולא משנה באיזו חלופה הגעת למדף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ולשאלתי לגבי הדין שחל באירופה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לי לא מוכר מנגנון כזה. כמעט בטוח שהוא קיים אבל לא מכיר אותו אבל בהחלט אנו נתקלים במקרים שבהם באירועים מיוחדים שיש צורך לתת פטור או פטור זמני אפילו פטור זמני מותנה, מדרישה כזו או אחרת. רצינו לא לנעול עצמנו רק לתקן אלא גם לאפשר את זה בהסדרה מאומצת. כפי ששני אמרה, יהיה מותנה לחלוטין בזה שיש הבטחה לבטיחות הציבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש עילות שקבועות כבר היום בסעיף – ואם נוכח השר כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור - זה אני מבין. סעיף קטן (ג) שנוגע לציוד רפואי לא תיקנתם, כלומר פה יש פטור לחובת עמידה מתקן רשמי ויש צורך להביא כחלופה לכך אישור לעמידה בתקנים בין לאומיים. מה הסיבה להבדל? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> התקנות לא קודמו לצערנו של ציוד רפואי. בזמנו כשהותקן חוק אמ"ר בציוד רפואי, היה רעיון של האחריות על הציוד הרפואי, גם בפן הרפואי, גם בפן הבטיחותי, עובר לאחריות וסמכות משרד הבריאות, ואז הוחלט שעם התקנת חור אמ"ר אחר כך יותקנו תקנות ספציפיות לכל סוגי הציודים ובאותם סוגי ציודים שהוסדר סוגי בטיחות, אז נפטור אותם מחובת עמידה בתקן רשמי, לכן בזמנו נוצר סעף כזה. איני זוכר שאי פעם השתמשנו בסעיף הזה. כנראה שלא היה צורך ולא קידמו את התקנות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חושב, שזה הגיוני לתת להם סמכות. יש מקרים, למשל עכשיו במלחמה מגיעים כל מיני טיסנים שיש להם תקן, אין תקן – יש מקרים ייחודיים שאפשר לפטור מתקן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי תקן רשמי אני מבין, היו מקרים קונקרטיים בעניין הזה. שאלתי לגבי ההרחבה כי עכשיו יש להם סמכות הרבה יותר רחבה לתת פטור. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> דוגמאות מן הסתם איננו יכולים להביא כרגע כי עוד לא הפעלנו את זה אבל אני חושב שעדיף להשאיר את האופציה מאשר אחר כך להצטער שלא עשינו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 16א. 14. בסעיף 16א לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (א) אחרי פסקה (6) יבוא: "(6א) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת מכירה או שימוש במצרך, או הפסקת הצגתו לצורך מכירתו, בניגוד להוראת סעיף 10ב(א2); (ב) אחרי פסקה (8) יבוא: "(9) סימן חומר או מוצר בתו השגחה בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 11ב(3)."; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פה יש לתקן תו התעדה כי שיניתם את המונח. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> נכון. (2) בסעיף קטן (א1), במקום "בסעיף 9(א)(1)" יבוא "בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)"; (3) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1), במקום "להוראות 9(א)(1)" יבוא "להוראות 9(א)(1)(א) עד (ג)"; (4) בסעיף קטן (ב1), אחרי פסקה (9) יבוא: "(10) נתנה תעודת בדיקה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף 12(א)(1), או נתנה אישור בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה שאומצה בתקן בניגוד להוראות סעיף 12(א)(1); סעיף 16א לחוק התקנים הוא סעיף של עיצומים כספים. יש פה גם סעיפי עיצומים כספיים שנוספו לאור השינויים שנעשו בחוק, בין אם זה סעיפים חדשים שנכנסו כמו היכולת להורות על הפסקת שימוש לפני שניטלה דוגמה לבדיקה. יש פה עיצום כספי שנוסף על סימון של מוצר בתו שלא כחוק, בניגוד להיתר של תו התעדה. בנוסף, נעשו פה כמה תיקונים קטנים, שמפרידים את העיצומים כפי שקיימים היום, ומשאירים אותם כפי שקיימים היום רק לדרישות התקינה שזה 1 עד ג, כלומר התאמה לתקן רשמי, התאמה לתקן בין לאומיו על עדכוניו או להסדרה זרה, וממעטים את הרפורמה עכשיו של ההסדרה האירופית המאומצת. הסעיפים שמדברים על סעיפים של ההסדרה האירופית המאומצת נמצאים תחת הסעיף של הוראת השעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע אחרי שנסיים את הסעיף הזה שהוועדה תעבור לסעיף של הוראת השעה, סעיף 19, ואז תהיה כל התמונה בפני הוועדה לעניין האכיפה. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> (5) בסעיף קטן (ג) – (א) בפסקה (1), במקום "סעיפים קטנים (א)(1)" יבוא "סעיפים קטנים"; (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(ב)(1), מצא הממונה על התקינה כי מצרך - כאן נבקש להוסיף – שחל עליו תקן רשמי - אינו עומד בדרישות התקינה לפי סעיף 9(א)(1) החלות עליו – כאן נשמח לבצע תיקון, במקום: ונקט פעולות אכיפה כנגד היבואן או היצרן של המצרך האמור, אנו מבקשים שייכתב: ובלבד שהיצרן או היבואן אותרו וניתן לאכוף כנגדם בהתאם להוראות חוק זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אומר שהעברנו הוראות נוספות לסעיף הזה – זה היה ביום חמישי - ולכן לא הספקנו להעביר נוסח. מכאן התיקונים שמוקראים עכשיו. אם אפשר יותר לאט כי הם לא בפני חברי הוועדה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> "(1א) על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(ב)(1), מצא הממונה על התקינה כי מצרך - כאן נבקש להוסיף – שחל עליו תקן רשמי - אינו עומד בדרישות התקינה לפי סעיף 9(א)(1) החלות עליו – כאן נשמח לבצע תיקון, במקום: ונקט פעולות אכיפה כנגד היבואן או היצרן של המצרך האמור, ייכתב: ובלבד שהיצרן או היבואן אותרו וניתן לאכוף כנגדם בהתאם להוראות חוק זה. לא יטיל עיצום כספי לפי אותם סעיפים קטנים על עוסק שאינו יצרן או יבואן, שרכש מהם את המצרך, ובלבד שאותו עוסק החזיק בהתחייבות - כאן אנו מבקשים להוסיף: או במסמכים – מאת היצרן או מאת היבואן, בדבר עמידת המצרך בדרישות התקינה האמורות;". אנו מבקשים גם להוסיף סעיף קטן (ג) שאומר: בפסקה (2) אחרי בפסקה (1) יבוא או (2) – תכף אסביר את המשמעות של זה. הסעיף הזה מדבר על הגנה שניתן לתת לעוסק שאינו יצרן ואינו יבואן. יש בסעיף הזה שני תנאים מצטברים שצריך שיקרו, כדי שניתן יהיה לתת אותה הגנה לעוסק שאינו יצרן ואינו יבואן, והתנאים הם אחד, שניתן להגיע לאותו יבואן שייבא את המוצר וניתן לאכוף כנגדו והתנאי השני שאותו עוסק בחנות מחזיק במסמך או בהתחייבות מאת היבואן, שהמצרך עצמו עומד בדרישות התקינה. ברגע שהוא מספק אותה התחייבות או אותו מצרך, וניתן לאכוף כלפי היבואן, ככל שהמוצר נמצא לא תקין, תינתן לו הגנה והאכיפה תיעשה על הבא בשרשרת – על היבואן או על היצרן. התיקון שביקשנו להוסיף, סעיף קטן (ג), זה למעשה סעיף שכבר קיים היום שאנו רוצים לקבוע שם אילו מסמכים. הסעיף היום אומר שהממונה על התקינה יכול לקבוע מהם המסמכים הנדרשים לשם הוכחה של הסעיף הקודם, סעיף קטן (1), שהוא גם סעיף הגנה שקיים כיום בחוק, וכאן אנו מבקשים שאותם מסמכים גם ייקבעו על ידי הממונה על התקינה, כלומר איזה התחייבות או מסמכים שהעוסק בחנות צריך להציג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה אתם מתכוונים בכך שהיצרן או היבואן אותרו וניתן לאכוף נגדם? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה פירוש ניתן לאכוף? אם הוא ברח לחו"ל, אז המשווק יישא בזה? זה מושג חמקמק. אם מצאת אותו – אני מבין. אבל אם מצאת אותו- - << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> מדובר במוצר פגום. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל את יודעת מי היבואן ואת לא מצליחה לאכוף. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נכון להיום כדי לתת את הפטור הזה דרשנו שיחזיק ממש תעודה בכך שהמצרך עומד בדרישות התקינה. באנו להקל על העוסק. אנו מקלים את עוצמת המסמכים שהוא צריך להחזיק. כנגד זה – אם הוא מחזיק תעודה בדבר עמידת המצרך והיבואן נעלם, ברור שהוא לא אחראי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא לפי הנוסח. לפי הנוסח, אם אי אפשר לאכוף מכל סיבה שהיא- - << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יש עוד הקלה על היבואן, סעיף קודם, לא שינינו אותו. הוא קיים, שגם אם לא ניתן לאכוף כלפי היבואן יהיה זכאי להגנה אם החזיק במסמך שמעיד על התאמת המוצר לדרישות התקינה שזה תעודות בדיקה. לכן יש לך או האופציה הזו כהגנה או השילוב של שניהם, אבל כן שניתן יהיה לאכוף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ניתן לאכוף זה מושג חמקמק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה גם הוראה די חריגה, שאיני מכיר כמוה, וגם אני מבקש להפנות תשומת הלב לכך שאותו עוסק יידרש להחזיק במסמכים מאת היצרן או היבואן כאשר לא בטוח שיש לו נגישות למסמכים האלה. אני חושש ממצב, שבו אותם עוסקים, בפרט עוסקים קטנים, משווקים קטנים, יהיו חשופים לסנקציות בגלל מערך אכיפה של משרד הכלכלה בסופו של דבר, אם ניתן לאתר או לא ניתן לאתר את היצואן או היצרן, אם יש לו מסמכים כאלה, שיכול להיות שאין לו נגישות למסמכים האלה וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכתוב בלבד שיש לו נגישות אליהם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אבל אם אין לו – בסופו של דבר אנו מדברים במצב שבו הטובין לא עומדים בדרישות התקינה, הם מחפשים למצוא הגנה לציבור כדי למנוע את המצבים האלה. יש הסעיף הרגיל שיש היום - אם יש לו תעודה הכול בסדר – הוא פטור. ניסינו לתת אפשרות להחזיק פחות מסמכים. פחות צורך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן מדובר על פטור מלא. לא יטיל עיצום כספי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לא היבואן. זה החנות שמוכרת. היא לא צריכה להחזיק תיק מוצר לכל מוצר שמוכרת. לא הגיוני. אני מבין שאת לא מבקשת תיק מוצר. המושג שלא הצלחתם לאכוף את היבואן- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש לנו מקרים כאלה כיום שבסופו של דבר מנסים להתחבא מאחורי יבואן לא קיים. זה קיים לנו היום באכיפה. אומרים: אתה לא מאתר את היבואן, או הוא לא בר אכיפה כמו למשל יבואנים מהרשות הפלסטינית ואז אין לך הגנה. אנו מנסים לרבע את המעגל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אנחנו נסייג את הבלבד הזה. אם יכול להשיג – כן. אם לא – לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היושב-ראש מציע, שנסייג את התנאי בסיפא לכך שהעוסק יכול להשיג את המסמכים האלה כי יכול להיות מצב שבו אין לו נגישות למסמכים. זו בעיה. כל הרעיון הוא להגן על אותו משווק. יש כמה מכשולים – אחד, איך שמערך האכיפה שלכם פועל, שהצלחתם לאתר את היצרן או היבואן. המכשול השני הוא החזקה במסמכים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה גם תלוי בו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברור אבל אי אפשר לדרוש ממנו דרישה בלתי סבירה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כדי לא לייצר עוסקים שאין להם בכלל שום אחריות, כן צריך משהו מסוים. אתה צריך לדרוש ממנו לדעת שהמוצר שהוא מחזיק בחנות הוא טוב. חוק התקנים חל על כל העוסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא קנה את זה מהמשווק. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> אתה כמוכר בחנות חייב לדעת שאתה מחזיק מוצרים תקינים בחנות שלך, לא מוצרי מסכנים. לכן צריך שיהיה לך רף מינימלי של דרישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיפה יביא את ההתחייבות מהיצרן או היבואן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שלא הצלחתם לאתר אז הוא אמור להחזיק במסמכים מהיצרן או היבואן? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנו מדברים על פטור במצב שבו הטובין לא עומדים בדרישות התקינה כלומר מסכנים את הציבור. אם אתן פטור כזה לכל מי שאומר לי: לא מצאתי, אני לא יודע, אני לא מגנה על הציבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל יש לכם עוד אמצעי אכיפה. במצב הזה ברור שלא צריך לאפשר מכירה של מוצרים מסוכנים לציבור. השאלה האם את לא יכולה להוציא צו כלפיו ולא להטיל עליו עיצום כספי. פה מדובר על עיצום כספי שאמור להרתיע. יש לכם סט של כלים מינהליים – יש לכם הצווים ועיצומים כספיים. אנו מדברים כרגע על עיצומים כספיים – קנסות שאמורים להרתיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוסק זעיר, כל מוצר שיבוא, הוא מחתים את היבואן או את היצרן שזה עומד בתקן? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא לא צריך להחתים אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אומרים: ובלבד שאותו עוסק יחזיק בהתחייבות – הוא תמיד צריך להחתים. זה לא קורה בפועל. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בגלל ההערה הזאת הוספנו את המילים או מסמכים אחרים. כלומר קיבלנו את ההערה הזו, שהתחייבות זה דרמטי מדי, אף יבואן לא ייתן התחייבות. לכן הוספנו או מסמכים אחרים כדי לאפשר כל מיני מסמכים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מסמכים שלא בהכרח מקורם ביבואן למשל? כי אתם מבקשים להקנות סמכות לממונה לקבעו בנוהל את המסמכים האלה שזה דבר נכון. זו גם הייתה הערה שלנו כדי שתהיה ודאות לשוק. השאלה האם המסמכים האלה בהכרח ביצרן או ביבואן. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אולי לבא בשרשרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אולי לא צריך להגביל את זה. כרגע אתם מציעים אותו עוסק יחזיק בהתחייבות או במסמכים מאת היצרן או מאת היבואן בדבר עמידת המצרך בדרישות התקינה. שיהיה נוהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נוהל לא מספיק. מסמכים או ראיות אחרות, שלא קשורות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז צריך לתקן את הנוסח. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אני צריכה באמצעות שני המסמכים האלה לראות שני דברים: שגם היה מספיק אחראי שלא מוכר משהו שמסכן את הציבור- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נותנים פטור שיכול להיות שלא יהיה קיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. ושוב, הפסקת המכירה אתם יכולים לעשות בלי קשר לכלי של העיצומים הכספיים. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אבל עצירת מכירה זה לא אכיפה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> חייבים גם כלי ענישתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> העיצומים הכספיים זה כלי הרתעתי, לא ענישתי. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> ואנחנו חושבים שאם אנו לא מרתיעים בכיוון הזה, מהר מאוד השוק יהיה מוצף- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאיר את זה. אם יש לו – נהדר. אם לא, אם יש לו מסמכים אחרים, גם אם לא קשורים ליצרן – שמהם אפשר ללמוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל המשמעות היא שאתה נותן לממונה את הסמכות לקבוע איזה מסמכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מראש אתה כותב שיכול להיות שלא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> העיצומים על חנות – אם לא מצאת את היבואן - צריכים להיות פחות חזקים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הם פחות. עוסק שהוא לא יבואן או יצרן. אבל לפטור אותו לחלוטין זה דרמה. לומר: אם הצלחת לנתק את השרשרת – אין אכיפה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נוסיף פה סעיף שבנוהל אתה יכול לקבוע גם מסמכים שלא קשורים ליצרן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שבנוהל לא ייקבעו רק מסמכים שמקורם ביצרן או ביבואן. אם אנחנו מסמיכים את הממונה על התקינה לקבוע נוהל לעניין הזה, הנוהל לא יכול שיתייחס רק למסמכים שמקורם ביצרן או ביבואן – זה אם אני מבין נכון את כוונת היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיוק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתם מדברים על תקינה של התקן. מה אם הוא לא עומד בתקן אבל לדעתו עומד בדירקטיבה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> דיברנו על זה, שיכול להחזיק תעודות מחו"ל, מאירופה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מעולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערות? << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> דיברנו על הקלות בקנסות למי שעושה אכיפה וולונטרית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אמרתי מראש – זה לא מתאים לסעיף הזה. יש סעיף כללי שאומר שאם אתה עושה בדיקה, יש לך תעודה של בדיקת מעבדה שזה עומד בתקן האירופי, תהיה לך האפשרות להפחית את הקנסות כפי שעשינו בחוק הקודם. אומר היועץ המשפטי, שהם הולכים להביא תקנות הפחתה שיהיה כלול בפנים. << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> זה התנאי להפחתות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נסיבה להפחתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נראה. אם לא, נתקן. זה באישור ועדה. לכן אני מחכה אבל זה לא קשור לסעיף הזה כי הסעיף הזה מדבר על פטור, לא על הפחתה. סעיף 19. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הוראת שעה. 19. (א) בתקופה שעד תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את החוק העיקרי כך: (1) בסעיף 10(א), בסוף סעיף קטן (א) יבוא "ואולם, ביקורת וקיום פיקוח כאמור לעניין עמידת מצרך בהוראות סעיף 9(א)(1)(ד), ייעשו בדרך של בדיקת התאמתו לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בדרך הקבועה בסעיף 10ה, וזאת בהתייחס לסעיפים הכלולים בתקנים הרשמיים בלבד בכפוף לתנאים המפורטים בתוספת החמישית"; דיברנו על זה קודם קצת כשדיברנו על התוספת השישית. הסעיף הזה נכנס בתוך סעיף 10א שמדבר על קיום פיקוח וביקורת של הממונה על התקינה. המשמעות שלו, שכל בדיקת התאמה של מצרך לדרישות ההסדרה האירופית תיעשה - נבדוק את זה בהתאם לדרישות ההסדרה האירופית המאומצת אך בהתייחס לסעיפים שקיימים בתקנים הרשמיים שזה אותם שני מעגלים שהסברנו קודם לכן של הסדרה אירופית, תקן רשמי והחיבור ביניהם, זה מה שייבדק על ידי הממונה על התקינה. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> מה זה בכפוף לתנאים המפורטים בתוספת החמישית? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> ככל שיש תנאים של החרגה, תנאים ספציפיים לכל הסדרה, זה בכפוף אליהם. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> בנוסף. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן, צריך לבדוק גם שהתנאים מתקיימים. (2) בסעיף 16א – (א) אחרי סעיף קטן (א1) כנוסחו בפסקה (3) לסעיף 14 לחוק זה יבוא: "(א2) יצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי סעיף 9(א)(1)(ד) החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1) ולפי סוגי העוסקים המנויים באותו סעיף קטן, לפי העניין."; (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא:"(1א) ייצר, מכר או ייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי סעיף 9(א)(1)(ד) החלות עליו, לעניין סימון, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו;". זה אותם סעיפי הפרה שקיימים ב-16א כבר היום. פיצלנו אותם בין מה שחל על דרישות התקינה למעט הסדרה אירופית מאומצת לבין מה שחל על הסדרה אירופית מאומצת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הוראת השעה שתחול ברגע שהחוק הזה נכנס לתוקף למשך חמש שנים ובמהלך התקופה הזו אתם אמורים לגבש את ההפרות ולהביאן לאישור הוועדה במסגרת תיקון התוספת השישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש שנים אתם צריכים פה? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> הוראת השעה קבועה לחמש שנים. << אורח >> אילן בר: << אורח >> יש צורך בסעיפים להפנות לחוק התקנים באותם מקומות שכתוב 9א? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואיך קוראים את חוק התקנים? בתקופה הזו קוראים את חוק התקנים כך. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אתה יכול לראות בנוסח המשולב. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> בסעיף שדיברת קודם, בכפוף לתנאים המפורטים בתוספת החמישית, אם זה גם – צריך להיות ובכפוף, כדי שיהיה ברור שזה גם וגם. בכפוף ל- זה כאילו מחריג את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בסדר. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> לא הצלחתי להבין, מה קורה אחרי חמש שנים? אם היום בסעיף 16א רשום שהוא ייבא מוצר והמוצר לא עומד בהסדרה שעל פיה הוא נכנס, אפשר להטיל עליו עיצום כספי. אחרי חמש שנים גם אפשר יהיה על אותה עילה? למה צריך לכתוב עילות חדשות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הוסבר בחלק הראשון של הישיבה. אחרי חמש שנים אמורות להיות הפרות בתוספת השישית, קונקרטיות לגבי הפרת דרישות התקינה שהן אימוץ הסדרה אירופית כפי שמוצע כאן. התקנות האלה, תקנות התוספת השישית, אמורות להגיע לאישור ועדת הכלכלה. במהלך חמש השנים האלה אין לנו אותן הפרות, ולכן יש הוראת השעה שבודקים לפי דרישות התקינה הקיימות כיום. << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >> עדיין אני אומר לפרוטוקול שסעיף 16א יפה גם להסדרה הזו וחבל שזה לא חל עליו מיידית. מה יכתבו – זה קצת מעלה לנו חשש. יש כוונה להפחית דווקא בהרתעה אבל נחיה ונראה מה יגישו לוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 15 להצעת החוק. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 17א 15. בסעיף 17א לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), במקום "9(א)(1)" יבוא "9(א)(1)(א) עד (ג)"; (2) בסעיף קטן (א1) – (א) בפסקה (2), אחרי "סעיף 11(ג)" יבוא "או 11ב(3)"; (ב) בפסקה (3), במקום "9(א)(1)" יבוא "9(א)(1)(א) עד (ג)"; (3) בסעיף קטן (ב) – (א) בפסקה (1), במקום "9(א)" יבוא "9(א)(1)(א) עד (ג)"; (ב) פסקה (4) – תימחק; (4) בסעיף קטן (ב1), אחרי "בדיקה" יבוא "או אישור"; (5) בסעיף קטן (ב2), במקום "או לתקן רשמי" יבוא "לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף האמור או הנותן אישור לפי הסעיף האמור בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה שאומצה בתקן". אסביר. סעיף 17א לחוק מדבר על עונשין. התיקונים שנעשו פה עכשיו יש פה שני סוגי תיקונים. אחד מבחין שוב, כמו בסעיפי העיצומים, בין דרישות תקינה שהן הסדרה אירופית מאומצת, לדרישות תקינה שאינם הסדרה אירופית מאומצת ויוצרים את ההבחנה הזו. בנוסף, סוג התיקון השני זה הוספת סעיפי עונשין על הוראות נוספות, שנכללו פה בחוק כמו תו התעדה, מחיקה של סעיפי העונשין על האיסורים ועונשין גם על מתן תעודות בדיקה בלי שבדקו את אותן תעודות של סעיף 12א לחוק התקנים. כל הנושא של ההליך הפלילי הוא נושא שאנו דנים בו כרגע בשיתוף משרד המשפטים. הוא נמצא עדיין בדיונים, ורק לאחר מכן נוכל להביא נוסח, שמדבר על ענישה למי שמייבא מצרכים לפי ההסדרה האירופית המאומצת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיון הבא יהיה ב-30 בחודש. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יודעים. נביא לדיון הבא. אנו לקראת סיום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערות? << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> זה אומר שכן יהיו סמכויות לממונה על התקינה על ענישה פלילית? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עונשין זה לא סמכות מינהלית. זה משהו אחר. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> 16. הוספת התוספת החמישית והשישית. אחרי התוספת הרביעית לחוק העיקרי יבוא: "תוספת חמישית. (ההגדרה "האסדרה האירופית המאומצת" וסעיפים 9א2 ו־9א3). האסדרה האירופית המאומצת. חלק א' – הגדרות. בתוספת זו – "יום תחילתו של תיקון מס' 19" – יום תחילתו של חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי), התשפ"ד–2024‏; חלק ב' – האסדרה האירופית המאומצת ותנאים להחלתה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש שאחרי שאת מקריאה כל הוראה מחייבת, תסבירי בקצרה על מה היא חלה, מה ההוראות שהיא קובעת ואיך בחרתם דווקא את הדירקטיבות האלה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נחלק את העבודה – שני תקריא ואיגור יסביר. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> 1. ההוראה המחייבת – 1. ההוראה המחייבת – TOYS SAFETY DIRECTIVE 2009/48/EC. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. (ב) תנאים להחלה: (1) אימוץ ההוראה למעט לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הדירקטיבה הזו חלה על כל סוגי הצעצועים שאפשר לדמיין, מעלה דרישות. קריאה: לא אמרנו שתהיה ישיבה נפרדת בעניין? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שנכון שהוועדה תדון בהצעת החוק הממשלתית שמונחת על שולחן הוועדה. יש פה רשימת הסדרות אירופאיות שמוצע להחילן. קודם כל נדון במה שיש. אפשר כמובן להרחיב או לשנות אך אני מציע שנדון בהצעה שהונחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אומר מה חל. מה לא חל – נדבר אחר כך. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> דירקטיבה בטיחות צעצועים – היא מעלה דרישות בטיחות לצעצועים, דרישות בטיחות מכניות, פיזיקליות וכימיקליות. הדירקטיבה הזו מפנה גם לרגולציות אחרות כמו ריץ'. מה שאנו מבקשים לאמץ, למעשה, את דרישות הדירקטיבה כולל דרישות מיוחדות מתוך הריץ' המתייחסות לנושא של - - - וחומרים דומים. בתחילת הדרך אמרנו שאנו רוצים להחריג מאימוץ ההסדרה צעצועים לילדים עד גיל 3. במחשבה נוספת אנו מוכנים לאפשר להכניס להסדרה צעצועים גם עד גיל 3 ובתנאי שהיבואן מחזיק גם בטכניקל פייל וגם בדוק כנהוג באיחוד האירופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אנו מאשרים את מה שכתבתם בתוספת החמישית, ה-80% שדיברת בפנים? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> זה אחד מתוך זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מאשרים את כל התוספת החמישית. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> עד סעיף 11. כולל סעיף 10. מסעיף 11 אלה דירקטיבות להבנתנו, שיישומן לדחות לתיאום עם הרגולטורים האחרים והדרך שדיברת קודם, לדחות לארבע שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עדיין לא 100% של הדברים. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> נכון. כשיעלו דברים אחרים, נבחן אותם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעניין מועד התחילה, מועד התחילה שכעת נקוב בהצעת החוק, בסעיף 20, 1.9.24. השאלה האם הוא רלוונטי לכל הדירקטיבות שמוצע להחיל פה. אני מדגיש, שאני חושב שצריך להיות מערך אכיפה על הדירקטיבות. אין טעם להכניס אותן לתוקף בלי שיש אכיפה. אתם ערוכים מבחינת כוח אדם, מבחינה מקצועית של הדירקטיבה? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> כפי שהשר ציין בדיון הקודם, בדיוק בגלל זה יש ההתלבטות בין 1.9 לשלושה חודשים לאחר מכן. זה העלה דברים שאנו שוקלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומה המסקנות? << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> ניתן בדיון הבא תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה יותר מ-1.10. אתם לא יכולים מצד אחד, לדון בזה שנתיים או שנה, לבוא ולתקוף את הכנסת למה לא מסיימת את זה מהר ואז לדרוש תחולה בעוד כמה חודשים. התחולה המקסימלית שאני נותן לכם היא 1.10. פעם הבאה תלמדו שאתם מדברים נגד הכנסת, תעמדו מאחורי הדברים שלכם. עשיתי את זה גם למשרד האנרגיה. אין מצב של דחייה של ארבעה ימים אתם שולחים את העיתונאים ויש סיבה לדחייה – כי הרבה דברים מחכים לתשובות. המקסימום דוחים לכם בחודש אז חבל על הדיונים. לא יהיה יותר מ-1.10. אין מצב. חבל על הזמן. זה יהיה התאריך. כמו שם. פעם אחת אלמד אתכם לקח. גם הוכחנו שהחוק לא פותר לכם את כל הבעיות של התקינה והמחירים. שלחתם בגלל דחייה של ארבעה ימים את כל העיתונות הכלכלית שאתם שולטים בה גם האוצר וגם הכלכלה וגם כל המשרדים. 1.9. קחו גרייס עוד חודש. זהו. זה התאריך שאני מעביר. << אורח >> אילן בר: << אורח >> לגבי הסעיף שקראתם, הייתה כוונה של משרד הכלכלה להחריג צעצועים מתחת לגיל 3. כאן מכניסים את זה פנימה, האם ליבואן יש תיק לפי החוק האירופאי. העניין הוא שבתור מעבדה, יש דבר שנקרא מסמכים מזויפים, תעודות בדיקה מזויפות, ודווקא פה הייתי אומר דווקא לצעצועים מגיל 3, להחריג אותם בשלב זה מהרפורמה ולדחות את זה לשלבים יותר מתקדמים שנקבל ביטחון, נראה שהרפורמה הזאת עובדת ולא להמר על זה שיהיו יבואנים שיביאו מסמכים מזויפים ולא בעיה לייצר אותם בייחוד צעצועים מסוג ג'. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איך אפשר לטפל ביבואן שמזייף? << אורח >> אילן בר: << אורח >> יש נוהג בין מעבדות של אימות תעודות. תעודה שיוצאת מאצלנו- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יש לנו כלים לטפל ביבואנים מזייפים שמגישים לנו מסמכים מזויפים. יש לנו סנקציות. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> יש לכם סמכות על מסמכים מזויפים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יש לנו סמכות להגדיר יבואן כמפר אמון על הגשת מסמכים כוזבים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אבל אם נתן למישהו - לא הגשה לך. פונים אליי אנשים, מציגים לנו תעודה של מכון התקנים, שואלים מה התעודה הזאת ואנו רואים שהיא מזויפת. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כרגע הוא מגיש את המסמך אליי באמצעותך, אז אין פה בעיה. << אורח >> אילן בר: << אורח >> מדובר בחוק הזה על תיק טכני של תעודות זרות, של דוחות בדיקה של מעבדה בסין. לנו יש הדרכים שלנו לאמת מולם כי אנו בקשר קבוע מולם. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> נבדוק לאמת מולכם. << אורח >> אילן בר: << אורח >> או מולנו או מול אחרים אבל מבחינת הזהירות, הצעצועים עד גיל 3 לא לכלול. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אנו חושבים שכן לכלול. אם אתה אומר כמה אחוזים של הצעצועים, תעודות כאלה מזויפות יש לכם, לומר כמה אחוזים של טכניקל פייל ודוק? << אורח >> אילן בר: << אורח >> לא יודע מספר אבל יש. << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> למה בעצם הוציאו את הנושא של צעצועים עד גיל 3 מהחרגה? הרי עד לא מזמן היה ברור לכולם שזה מוחרג. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אמרנו שברגע שיבואן יוכל להחזיק גם בטכניקל פייל, גם בדוק, שהיבואן הזה מייבא ישירות מהיצרן, הסיכון יורד משמעותית ואפשר לעשות את זה בדיוק כפי שנעשה באירופה. באופן כללי לא, למי שלא יכול להחזיק במסמכים האלה, יצטרך ללכת במסלול של קבוצה 1. << אורח >> אילן בר: << אורח >> ההנחה שלך שאתה מדבר על יבואנים רשמיים גדולים שעובדים ישירות עם היצרן אבל יש הרבה יצרנים שמייצרים זבל ומביאים את זה משם ויכולים לקבל את כל התיק שאתה מדבר עליו, לא יודע כמה יהיה שווה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> באירופה אפשר להביא את זה? אם לגרמנים זה בסדר, למה לנו לא? אותם לא מרמים? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> יש דרישות ביקורת על היצרן והיבואן באירופה שלא קיימות בישראל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה דבר חדש. את אומרת שיש דרישות שקיימות באירופה, אבל פה שאנו מאמצים את האירופאי זה לא יהיה קיים? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> בטח. מאמצים חלקים מאוד קטנים. כל הדרישות של להכיר, להשתמש, זה קשור כי כיבואן יש לך כימיקלים במוצר. בישראל אתה לא חייב להכיר את הכימיקלים, אתה לא חייב להגיש מידע, כלום. << אורח >> עידן אור: << אורח >> גם הביאו מכונות שמייצרים קפה באיטליה וגילו 85% מהם פה בארץ מייצרות עופרת לאנשים בתוך הגוף, אז זה בסדר? ואם לא היו בודקים, היית ממשיך לשתות עופרת. זה בסדר? לא. ואז היצרן אמר: נשלח לך מה שאנחנו שולחים לארצות הברית, לא לסין והחליף את המכונה. פתאום התגלה כי מישהו פנה אליו אבל אם לא היה פונה אליו כי אפשר להביא, היית ממשיך לשתות עופרת. כל מכונות הקפה בבתי הקפה. קריאה: אבל אז גילינו שהבעיה הייתה בכלל במים, לא במכונות. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> זה חד משמעית לא נכון, כמשרד הבריאות. אין עופרת במים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יש מדידות. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> חד משמעית החריגות שנמצאו במכונות קפה הן לא ממי השתייה. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אני רוצה רק להאיר תשומת ליבה של הוועדה – בתנאים הנוכחיים שמציעים שכר ותנאי עבודה במשרד הכלכלה, פיקוח לא יהיה. אנשים לא יבואו. אנשים ברפורמה הקודמת לא באו כי אי אפשר. כי אם מציעים לאנשים 6,500 שקל ולבוא עם אוטובוס ולהסתובב כל הארץ, למה שאנשים יבואו? לדעתי משרד האוצר לא נותן על זה את הדעת. צריך לתת על זה את הדעת. לראיה – אין מספיק אכיפה היום ועם החוק הזה לא תהיה בכלל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהוא צודק בכך. אם אנחנו מקלים על היבואנים, ומעבירים את העניין לאכיפה, אי אפשר לא לתת פתרון לאיגור לאכוף. בסוף אנחנו בעיקר מבצעים אכיפה בשווקים. אי אפשר בתקנים של 6,500 שקל- - << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> בדיוק מסיבה זו אני חושבת שאת מוצרי הילדים עד גיל 3 אנו חייבים להחריג. זו האוכלוסייה הכי פגיעה שקיימת, והאם אנחנו מוכנים היום לקבל על אחריותנו פגיעות שעלולות לגרור- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החריגה זה בפרק ג'. נדון בזה בישיבה הבאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את הערת לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3. ההחרגה היא פה. מה שהוצע לכתחילה בהצעת החוק הממשלתית זה להחריג את הדירקטיבה שנוגעת לבטיחות בצעצועים לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3 והתוספת כאן אומרת: אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, אז זה לא מוחרג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם רוצים? שזה כן יוחרג? << דובר_המשך >> עינת שגיא אלפסה: << דובר_המשך >> שכן. שהבדיקה תהיה בכניסה לארץ. אני מייצגת בטיחות ילדים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> את יודעת לתת נתונים לגבי מה קורה לגבי רוב הסכנות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באירופה אין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3? << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> ודאי שיש אך ברגע שעושים שינוי מהותי, כשהאכיפה הופכת להיות בשווקים, כלומר רק בבדיקה מדגמית, אני אומרת לאוכלוסייה הכי רגישה בישראל – אנו חייבים לראות שזה עובד. אולי עוד כמה שנים כשנראה שהאכיפה מתבצעת כמו שצריך אפשר יהיה לשנות גם את הנושא של מוצרי ילדים מתחת לגיל 3. כרגע לעשות עליהם את הניסוי הזה נשמע לי חוסר אחריות. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אם יורשה לי להוסיף - בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות, כי האוכלוסיות במצב סוציו אקונומי יותר טוב מן הסתם יקנו מותגים יותר טובים ויקרים - שם פחות אמורה להיות בעיה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> באופן כללי, אולי יש צדק בדבריכם אבל אתם חייבים להביא נתונים. באירופה יש סכנה לילדים? יש מדינות שקרה משהו? זה שזה לא בא מאירופה ברור לי. רוב הצעצועים מגיעים מסין. אבל הם מגיעים עם תקן- - את אומרת שאין אכיפה. << אורח >> אילן בר: << אורח >> אין אכיפה. כל מה שהוא נדרש זה מסמכים, להציג מסמכים שאתה לא יודע מהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום כל הצעצועים נבדקים? << אורח >> ליאור רוזן: << אורח >> מתחת לגיל 3. מחר אתם רוצים להפוך את זה 180 מעלות. זה צעד פזיז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתם רוצים מאתנו? למה המלצתם שזה לא יחול אלא אם כן יחזיק במסמכים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כי אנו חושבים שמי שמחזיק במסמכים אותנטיים כמו טכניקל פייל ודוק, הסבירות שהצעצוע לא יהיה מתאים לדרישות ההסדרה הוא נמוך. אני בהחלט יכול להבין טענה שיכול להיות שהכניסו את המסמכים המזויפים, אבל לדברים מזויפים יש טיפול אחר. לא אומר שבשביל זיוף המסמכים צריכים לשפוף את התינוק עם המים. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> זה מאוחר מדי. עד שהילד כבר נפגע- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> האכיפה שלנו היא בהתאם להערכה וניהול סיכונים, גם בשווקים וגם בייבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד כשמדברים על ילדים כולם נכנסים ללחץ, למרות שבחו"ל אין סטטיסטיקה שמראה ששם יש יותר מפה או משהו כזה למרות הבדיקות שלנו. אם נוסיף פה סעיף שאומר, בסוף: וכן בבדיקה שהיבואן או היצרן יעשה בדיקת מעבדה, שזה עומד בתקן? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> טכניקל פייל - יש בתוך הטכניקל תעודות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעודה זה לא בדיקה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זה כן בדיקה, זה חלק מהטכניקל פייל שכולל גם את הבדיקות שעשה היצרן למוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק לגבי צעצועי הילדים מתחת לגיל 3. ילך למעבדה, יעשה בדיקה, יהיה לו אישור שזה עומד בתקן. << אורח >> אילן בר: << אורח >> זה המצב היום ואת זה אנו רוצים לשמר. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> באירופה המצב הוא שהמוצרים האלה נכנסים לשוק בדיוק בדרך שבה הגדרנו כאן, אפילו טיפה פחות כי היבואן לא נדרש שם להחזיק את הטכניקל פייל עליו אלא צריך שתהיה לו גישה אליו. פה אנו דורשים שיחזיק את זה אצלו. אבל נכנסים באירופה המוצרים האלה בדיוק באותה דרך, בלי בדיקות בכניסה. זה שינוי מבורך. ההיקף של הייבוא במוצרים האלה קיים, והיום הם עוברים מסלול מאוד קשה של קבוצה מס' 1, שזה לבדוק כל פעם בכניסה בכל משלוח, הם צריכים לבדוק את זה. מסלול שחשבנו שאין לו סיבה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איגור, אתה כמו באירופה בנושא הזה מבחינה כמותית? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כן, בהיקפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי רק לגבי הנושא של הילדים תיתן כוח אדם נוסף שיעשו בדיקות מדגמיות יותר טובות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף בא איגור והוא מנהל את הסיכונים ויש לו נוהל, ואומר: את זה אני מעדיף לבדוק יותר ואת זה פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לו כוח אדם. איך יבדוק? << אורח >> עידן אור: << אורח >> אין כוח אדם. יש לו 27 פקחים לכל הארץ לכל המוצרים. זה כוח אדם? 27 אנשים בכל ישראל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם ההסתדרות רוצה לתרום עבדים למשרד הכלכלה, יכולה לעשות זאת. << אורח >> עידן אור: << אורח >> בסוף זה הבריאות והבטיחות של האזרחים פה, ואתה כשיקרה משהו תיעלם כי תהיה חשב על איזה חברה ענקית. יש פה אחריות ציבורית. אתה לא מייצג את עצמך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לתקוף אותו? תתייחס בצורה יותר רצינית. << דובר_המשך >> עידן אור: << דובר_המשך >> והאמירה שלו על ההסתדרות זה בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לומר מילה על ההסתדרות? לא תוקפים אישית. יש סעיף בנושא מוצרי התינוקות. אני רוצה שתביאו לי לישיבה הבאה איך אתם מתכוונים לעשות את האכיפה במוצרי הילדים, וכל הדברים. אם לא תהיה לי תוכנית בעניין, לא אקבל. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אתם מוזמנים לראות בתוכנית האכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה שתגידו לנו ותצהירו לפרוטוקול שבשנתיים הבאות, כדי שנראה שזה עובד, יהיה תעדוף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מד אחד מתירים ליבואנים, ומצד שני יש להדק את הפיקוח ולרכז יותר פיקוח בנושא הילדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז נוכל לדבר - נראה שנתיים איך זה עובד. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> השאלה האם בינתיים משרד הבריאות וארגון בטרם נאסוף נתונים על הילדים שנפגעו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תמר אומרת, שחלק מההגבלות שקיימות באירופה לא יהיו פה. זה קצת מדאיג. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אם הייתם רוצים להכניס הגבלות נוספות על צעצועים כפי שקיימות באירופה, הייתם פועלים. אף אחד לא פעל מול התקן הזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תמר, האם קיימות הגבלות באירופה בנושא ילדים שלא קיימות בישראל? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בהחלט כן. דרישות הרגולציה האירופית לצעצועים יותר מחמירות מהתקן הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי סעיף 1 ו-2 מוצרי תינוקות, אתם צריכים להראות לנו איך תהיה האכיפה, בישיבה הבאה. נדחה את מועד התחילה לא למועד התחילה של תיקון מס' 19. ניתן לכם להתארגן. 1.2. פה אני רוצה לתת להם אפשרות. גל, אתה צריך לתת להם עוד שתיים שלוש משרות לעניין. זה המצב. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> ממה שאמרו לי עכשיו, תחפושות לפורים, 50% מאלה שנבדקו נמצאו לא מתאימות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> רובן בדרישות סימון. << אורח >> רחל גור: << אורח >> נעמיד את הדברים על דיוקם. גם נזכור שמחירי תחפושות ירדו ב-70% מאז שפתחו את זה לייבוא אישי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מאיפה המידע הזה? << אורח >> רחל גור: << אורח >> מחקר שעשינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה המחיר ירד של התחפושות? << אורח >> רחל גור: << אורח >> ייבוא אישי. אפשר להזמין. כל אימא חושבת בסביבות חנוכה מה הילד רוצה להתחפש. מזמינה מראש, מאמאזון, מאיביי, לא צריך את הבדיקות. הם יודעים שישראליים מזמינים וכל שנה, עושים מבצע בעברית אחרי חג המולד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> השאלה האם התחפושות האלה מעלי אקספרס לא מסוכנות. << אורח >> רחל גור: << אורח >> לא עלי אקספרס. אני מדברת על מה שמזמינים מארצות הברית שעומדות בתקן, תחפושות מעולות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך עוד חצי שעה אבל הישיבה הבאה ב-30.6. נוכל לסיים אז. נסיים את כל מה שפתוח כי שנוכל להצביע ישיבה לאחר מכן. אתם צריכים להשלים, איגור, אתה צריך להביא את רשימת המוצרים. אני מוכן להתפשר על העניין הזה של הדינים הנוספים ולוחות הזמנים לפי ההצעה שהצעת לי, כלומר שבחוק נכניס סעיף על זה. זה לא דבר שיישאר בלי התייחסות, משרד המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אומר בקווים כלליים על מה דיברתי עם היושב-ראש. כמובן זה לא מגובש – רק רעיון. כמובן שלקבוע הוראה שגוברת על כל דין- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר אבל אני מוותר לכם. הליך מסודר – מרוב מסודר אין כלום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר לתקן אבל צריך לעשות את זה בהליך מסודר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר היום לדעת איזה תקנות ואיזה סעיפים, וזה דרוש עבודה מאומצת כדי שתגלו מהם אבל לא ייתכן שמשרדי הממשלה הרגולטורים שלהם יגידו שלא רוצים שום תיקון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אומר מה אני מציע, ואפשר לדבר על זה עם משרדי הממשלה, בפרט משרד המשפטים, לקבוע בחקיקה סעיף שקובע מועדים לבחינה מחדש של אותה רגולציה שחלה על הייבוא בדומה לתיקונים שנעשו בזמנו בסעיף 8 לחוק התקנים שקבענו שם תהליך של ניפוי התקינה ובדיקת התאמה לתקינה בין לאומית. איני יודע האם הרעיון הזה ישים אבל יש לבחון אותו, אולי בשיתוף פעולה עם רשות ההסדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שתי אופציות – או נכניס את הסעיף שאני רוצה שזה שלוש שנים, אחר כך גובר, מעין חצי חוק יסוד, בלי לדעת אילו סעיפים, כדי שכולם יתארגנו או נלך לפי הסעיף שלך כי אנו חייבים להתייחס לזה. לא יכול להיות מצב שיעשו רפורמה במירכאות ובעצם אף משרד ממשלתי חוץ מהאוצר והכלכלה לא נכנסים תחת האלונקה הזאת. לכן כולם יצטרכו להתיישר עם זה כדי שעוד שלוש שנים, חוץ ממה שוועדת חריגים אישרה, כל השאר בפנים. כך זה צריך להיות. עד הישיבה הבאה תביאו לנו. זה נראה לי הגיוני, פשרה הוגנת, מוכן ללכת על זה, לשכנע את חברי הכנסת שיסירו את ההתנגדויות בעניין. מה שכן, משרד הכלכלה, אני חייב לומר - זה לא רפורמה אלא שיפור מצב. זה המצב. זה לא רפורמה. כל פעם ממציאים את המילה רפורמה. זה שיפור מצב למה שהיה. מקווה שיצליח להוריד את המחירים. משרדי הממשלה, אתם צריכים לעבוד עד הישיבה הבאה כדי שנסיים בישיבה הבאה. כל מה שפתוח, לסיים אותו. הם רוצים שנסיים את זה עד סוף המושב. אין לנו עוד הרבה, אבל אתם צריכים להשלים את העבודה מול הייעוץ המשפטי שלנו, וכל מה שפתוח ולא הצלחתם לסגור, נסגור אנחנו בישיבה הבאה. עדיף שתבואו מסוכמים. אתם מסוגלים לעמוד עד 30 בחודש? אנחנו צריכים להעביר את זה הסתייגויות וכו' ואחר כך צריך להשלים את הנוסח, וגם המנסחים של הכנסת, ואז להביא את זה למליאה. אם לא נגמור את זה ב-30 זה ייכנס לשבוע הארון, יהיה לחץ שלא בטוח יעבור. 24 זה סוף המושב. עם כל הכבוד, את שלנו אנו יכולים לעשות אבל יש לוחות זמנים שאין לנו ברירה. לכן אני צריך לסיים עד ה-30 כדי שעד סוף המושב החוק יעבור. לא נתתי להם ברירה. או זה או זה. מה אתם רוצים? עשיתם את זה בחוק עצמו. יש סעיף דומה. אם שם היה בסדר – גם פה זה בסדר. אני מוותר לכם על חצי חוק יסוד, ונעשה את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש בכל זאת הבדל בין שני הדברים. אמרתי – אנו שואבים אותו רעיון אבל בסעיף 8 מדובר על סמכות משרד הכלכלה לגבי חקיקה של משרד הכלכלה. פה זה מהלך קצת שונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. משרד האוצר גם מוותר לי. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נשב על זה יחד. זה לא כזה פשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יכולים להסכים. הם צריכים לבוא לממשלה. תנסח אתה ונכניס לחוק. זו פשרה מבחינתי וזה הכול. עזוב אותם. הם נכנסים בקיר. אנחנו נעשה את זה. בסעיף הזה ננסח לבד, נקריא אותו, אתם אל תגידו כלום. לוחות הזמנים יחייבו אתכם. לא יותר מזה. זה אותו סעיף. הפקידים במשרדי ממשלה – זה לא עילויים, למרות שרוב המשרדים החשובים, שקשורים לחוק הזה – כולם חשובים - פה נמצאים – משרד הבריאות, הגנת הסביבה, הפנים, משרד העבודה, משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד המשפטים. איזה עוד משרד קשור לעניין הזה? ביטחון לאומי, שיכון גם חשוב. תזמינו את כל המשרדים לישיבה הבאה. שיכון, ביטחון לאומי. כולם נמצאים פה גם ככה. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> ללא רשימה סופית של התקנים שנכנסים קשה מאוד להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור אבל שלוש שנים זה הרבה זמן כדי שמישהו יעשה עבודה מאומצת. יש גם ועדת חריגים. אפשר לתפוס את כולם בוועדת חריגים. הם יגישו חריג, תגידו לו: עצור, קודם תקן את התקנה הזאת והזאת ואז נדבר. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אנו מקריאים רשימת דירקטיבות עכשיו. יש מוצר אחד שמאוד רלוונטי לאיכות מי שתייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כתוב בפרק ג': אם המצרך בא במגע עם מי שתייה ומתאים לדרישות לפי סעיף זה וזה. כתבתם את זה. << דובר_המשך >> תמר ברמן: << דובר_המשך >> זה לא מצרך שבא במגע עם מי שתייה אלא מצרך בשימוש על ידי כבאות והצלחה. בשנים האחרונות אנו מוצאים זיהום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נכניס את זה בפרק ג'. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> כמו שיש בתינוקות. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> ההפך, הדירקטיבה, הרשימה של הדירקטיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תבקשי תיקון כשנקריא. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אנחנו לא יודעים האם המוצר הזה נכנס לרפורמה או לא. בלי רשימה סופית של המוצרים שנכנסים לרפורמה אנו לא יודעים לומר האם צריך להוסיף דירקטיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה איזה מוצר. אם צריך, צריך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> להבנתי מה שביקשו קודם גם חברי הוועדה זה שהכול ייכנס כולל כל הדירקטיבות הרלוונטיות וידונו בשנים הקרובות בוועדת חריגים מה צריך להחריג. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> הדוגמה שתמר מדברת עליה נוגעת לסעיף 3. התקן שמאומץ בישראל שאימץ את התקן האירופי, התקן האירופי הפנה לריץ' בדברים מסוימים, הכניסו בישראל הוראות שנוגעות לכימיקלים מסוימים. באירופה בינתיים עשו שינוי, העבירו את אותן הוראות מהריץ' רגוליישן לדירקטיבה אחרת. עכשיו צריך להכניס את הדירקטיבה הזו. היא נמצאת ברשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכניסו אותה לרשימה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה היא לא ברשימה הדירקטיבה הספציפית הזאת שהם מדברים עליה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הרבה מאוד דירקטיבות ורגולציות לא ברשימה. הן לא נכללות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה להכניס אותה? אם היא צודקת, תכניסו אותה פה. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> לא העירו לנו עד עכשיו. כנראה נשמט, טעות סופר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך לקרוא ונכניס את זה. אם היא צודקת, צודקת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו כמשרד האוצר בעד להכניס את כל הדירקטיבות הרלוונטיות לתקנים כולל הדירקטיבה שמשרד הבריאות רוצה וכולל כל מה שירצו כדי ש-526 תקנים יהיו בתוך החוק. אחרי זה נדון במה להחריג. אנחנו בעד כמשרד אוצר לרשום הכול. קריאה: השאלה גם מי אוכף את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שמח שאתם מצליחים לדבר רק כשאתם בוועדה. למה לא דיברתם עד עכשיו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם משרדי הממשלה יפנו לוועדת שרים ויתנגדו איפה שצריך, יעירו הערות איפה שצריך, גם יידעו להתייחס. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> לנקודה הזאת העברנו הערות בכתב. לנקודה הזו לא קיבלנו התייחסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אנחנו נתייחס. להמשיך לקרוא. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לגבי השיח הקודם, חייבים לוודא שיש יכולת אכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תיקנו את זה. אמרנו שלישיבה הבאה יגידו תוכנית, האוצר ייתן עוד שתיים, שלוש משרות ונתקדם. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> צריך להכניס את זה כתנאי לכניסה לתוקף. 2. ההוראה המחייבת – GPSD EC/2001/95 (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19; (ב) תנאים להחלה: (1) אימוץ ההוראה למעט לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה.; (2) אימוץ ההוראה למעט לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם בסעיף 10ה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי מתקנים למשחקי ילדים, מדובר על גני משחקים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לזה אתה צריך זמן להתארגן? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא, יש לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותן הערות שהערנו על סעיף 1 חל לגבי סעיף 2, לעניין התחולה. 1 ו-2 של מוצרי תינוקות. גם עניין אכיפה וגם יהיה ב-1.2.25. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה דירקטיבה מאוד רחבה. תוך כדי אימוץ הדירקטיבה נכנסו המון מוצרים, GPSD , שזה דירקטיבה בטיחות כללית של מוצרי צריכה. המון מוצרי צריכה ביתיים או צרכנים נכנסים, לא רק מוצרי ילדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה התייחסנו רק לילדים. בשאר זה הרגיל, אין בעיה. פה נכנסים המון מוצרים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 3. ההוראה המחייבת – REACH REGULATION EC/1907/2006. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לגבי אותה רגולציה ריץ', אנו לא מאמצים אותה רגולציה ריץ', לא ניתן לאמצה בישראל. אנו מאמצים אותה בעניין דרישות ספציפיות למוצרים שמוזכרים בתקנים כמו נניח נושא אבטלטים, נושא של פורמלדיט והחומרים האלה- - - כל הדוגמאות האלה נלקחו מרגולציה ריץ'. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אלפית- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> צודקת. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> איך אפשר לייבא לפי זה, אם זה רק חלקי? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לגמרי חלקי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה אימצו נגיד במקרה הזה רק חלק מהדירקטיבה ולא את כולה? איך אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא תכתוב – זה לא כל הדירקטיבה, אז תכתוב פה – ההוראה המחייבת יצרן, למה שלא יהיה כתוב על מוצרים שהרגולטור הוציא על זה נייר? תכתב בחוק ואז זה פותר את כל הבעיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עדיף לאמץ את הכול מראש כי יכול להיות שבעתיד הדברים ישתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרגולטור יקבל סמכות לומר מה נכנס בזה, ואז כל פעם שיש מוצר שכן, יכניס אותו. ואז כל ההתנגדויות של המשרדים יירדו כי תלוי מה הכניס פנימה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יושב פה משרד הבריאות ואומר שמוכן לאמץ את כל הדירקטיבה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה קודם כל המשרד להגנת הסביבה, לא משרד הבריאות. קודם כל שהם יגידו שהם מוכנים לאמץ. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> היא אומרת שהיא רוצה את כל הדירקטיבה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> שתיקח גם אחריות על האכיפה מאל"ף ועד תי"ו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי כל הדירקטיבות, למה אי אפשר להכניס סעיף כללי שנותן לרגולציה לפרסם אילו מוצרים חלים בדבר הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בכל מקרה החוק הזה לא יכול לאפשר לך להכניס חוק עצום לתוך מדינת ישראל שכולל המון מוצרים. חוק רישום כימיקלים הוא בפני עצמו. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אתה מפנה לדירקטיבה שלא חלה על ישראל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היא רלוונטית שיש בה עניין בטיחות המוצר בלבד. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אני אשת מקצוע בתחום הזה הרבה שנים. לא אדע להתאים בין סעיף בדירקטיבה למוצר. איך יבואן יידע אילו סעיפים בריץ' חלים עליו, לפי איזה מוצר? אין לו שום כלים. הוא צריך להגיד מתוך הדירקטיבה מה חל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יהיה כתוחב בחוק. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה לא נכון. שלחנו לכם קובץ מסודר עם תקנים, עם הפניות. << דובר_המשך >> תמר ברמן: << דובר_המשך >> קובץ, זה לא חוק. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> דובר על זה שבריץ' יש הנחיות כוללניות, בארטיקל לא יהיה – בכל המוצרים לא יהיה כימיקלים מעבר לריכוז מסוים וזה לא מופיע בטבלה שהצגתם. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הטבלה רלוונטית לדרישות שקיימות פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין מה אתם רוצים. הוא אומר של הכול חל. היא אומרת שלא יכולה לדעת. תכתבו שיפרסם נוהל או משהו כזה שיגיד מה כן חל. מה הבעיה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בסעיפים הקודמים שהקראנו אמרנו שהממונה על התקינה, כשהוא בודק את העמידה, הוא הולך דרך הסעיפים שנדרשים בתקינה הרשמית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה זה כתוב? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> לא זוכרת. הוא בודק האם יש סעיף בתקן הרשמי. אם יש כזו דרישה הוא בודק מה דרישות אותה הסדרה אירופית שמאומצת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז זה חל פה? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> זה בחמש השנים הקרובות. מה קורה אחריהן? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> שנייה. אנחנו לפני החמש שנים. אנחנו הקראנו שני סעיפים מאוד מהותיים. אחד, שאנו אומרים: אנו אוכפים דרך התקן הרשמי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזבי אכיפה. מה אני מביא? יכול להביא מוצר או לא? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מביאים רק תקן ולא דירקטיבה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> שני דיברה על שני מעגלים. מי שמייבא צריך לדעת – הסדרה אירופית ולעמוד בה, הכול בסדר. אנו לא בודקים אותו וגם לא יודעים לבדוק אותו. אנו בודקים אותו לגבי הסעיפים שמופיעים בתקינה הרשמית כי זו החקיקה במדינת ישראל. היא מחייבת עמידה רק בסעיפים האלה, אז אני בודקת האם יש לך חובה חוקית לעמוד בסעיפים האלה ואז בודקת – זה כתוב בסעיף 10. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולכן אני לא צריך לכתוב פה שיפרסם אילו מוצרים. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז פטור. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ויש סעיף אחר שאומר שינגיש - ואז אנו גם מנגישים לציבור את הטבלה שפרסמנו לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו. אם פטור – פטור. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> אבל היבואן לא יודע במה הוא צריך לעמוד. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> היבואן יודע שאם הוא עומד ברגולציה האירופית הוא בסדר. זה קל לו לדעת. זו הדרך שלו לוודא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שמשרדי הממשלה ביניהם ידברו קצת ותפתרו את הבעיות האלה. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> תכתבו איזה מוצר צריך לעמוד באילו דרישות בריץ'. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אם יש לך שאלות ספציפיות, נמשיך אחרי הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תפתרו את זה עד הישיבה הבאה. גם אני לא מבין בדירקטיבות האלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא ייתכן שאתם מגיעים לישיבה פעם ראשונה ומתייחסים. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> השיח הזה לא מתאים. את גם כפופה לוועדת שרים לחקיקה אז בבקשה. זו לא הייתה הערה מקצועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היא צריכה להעיר, היא מעירה. אם זה משהו מקצועי, היא צריכה לומר. דברו ביניכם, תפתרו את הבעיה עד הישיבה הבאה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הם צריכים לדעת גם לאכוף אותה. 4. (EU)10/2011 FOOD CONTACT PLASTICS REGULATION. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה רגולציה שדנה בפלסטיקים שבאים במגע עם מזון, כל מיני אריזות של פלסטיקה, גם אריזות שהצרכן קונה לאחסנת המזון. << אורח >> אילן בר: << אורח >> חד פעמי? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> גם חד פעמי. לא רק. אגב אותה רגולציה גם מאומצת על ידי משרד הבריאות במסגרת- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. הם הורידו בגללך כי שמת פה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הם מדברים על חלוקה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 5. LVD 2014/35. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. 6. Directive EMC 2014/30/EU (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> שתי רגולציות די מובילות באירופה שדנות ב-LVD, זה מוצרים למתח ומתח נמוך ו- Directive EMC שדנה בהפרעות אלקטרו מגנטיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה צריך שלוש שנים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אלה פחות. אבל בתחום הכימיה אנו מבקשים יותר. בפוד קונטקט ובכל מה שקשור לכימיה ואיכות הסביבה צריך תשעה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אמרתם עד 1.9? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> לגבי הסעיף הזה רצו לדבר איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תני להם. תשעה חודשים, זה אומר יוני. 1.7. תתקדם. נלך לקראתכם למרות שתקפתם אותנו בתקשורת. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר. לסעיף 4 ביקשנו תשעה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלתם. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> סעיף 5, אחד המוצרים שחלים זה סינרג'י, כבלי חשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא הלך. << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >> כי אמרו לו שלא ידונו בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה, כי הוא הלך. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> במוצרים שלא כלולים בדירקטיבה של LVD, כרגע משרד הכלכלה התכוון להחיל את ה-GPSD שמופיע פה, אבל קיבלנו פנייה מיבואן, שאומר שיש גם דירקטיבה אחרת של ציוד קשר, ציוד רדיו. זה נושא רוחבי. הוא אומר שברגע שמוצר, כיוון שהוא מתחת למתח מסוים, ה-LVD לא חל עליו, אבל בגלל שיש דירקטיבה אחרת שחלה עליה, ה-GPSD KT JK GKHU. ביקשנו עליהם שיאמצו גם את אותה רגולציה של ציוד רדיו בהיבטים של בטיחות המוצר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אבל רולציית רדיו צריך לאמץ תקשורת. << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >> בלי נושא התדרים. רק להיבטים של בטיחות המוצר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אני חושב שאתה צודק, אבל לא הגיוני שעכשיו לעניין סוגיה ספציפית זו מאמצים רגולציה רדיו כאשר התקשורת לא מאמצת אותה. זה קצת עקום. << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >> אבל זו המציאות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> צריך לייצר את זה רוחבי. << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >> זו המציאות עד שמשרד התקשורת יוכל גם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 7. (EC)648/2004 REGULATION לעניין סימון רכיבים. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. איגור אמר שהוא רוצה לקבל על זה גם תשעה חודשים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> חומרי ניקוי. << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> היה דיון עם טיראן והייתה הסכמה שתיכנס פה החרגה של אבקות כביסה ושל נוזל ניקוי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה החרגה? איזה מרכיבים לאבקת כביסה יכול להיות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היה פתרון רוחבי. לא צריך לדון שוב בכל ההחרגות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל הפתרון הזה לא בוצע דה פקטו. לפחות מה שתזכיר החוק המקורי עובר, לפחות נבין. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מציע שלקראת הדיון הבא כן יביאו את הפתרון הזה ואז הדרך לפתור את זה תהיה בדיון מקצועי ולא על הדרך. << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >> בעקבות הדיון בשבוע שעבר, קיימנו השבוע פגישה עם משרדי הכלכלה, החקלאות, הגנת הסביבה, הבריאות ורשות המים. אנחנו מבינים – יש הסכמה בממשלה על הבעייתיות- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה פירוש? יש אבקת כביסה באירופה שנכנסת לישראל ומסוכנת לציבור בגלל המים בישראל? << אורח >> דני גרינוולד: << אורח >> רבע מהמים במדינת ישראל שמסופקים הם ביוב מטופל. רובו הולך לחקלאות. יש באבקות כביסה באירופה חומרים, רוב צמחי התרבות מתים אם הם פוגשים אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש סיבה. הוא הסביר בישיבה הקודמת. יש סיבה שעושים זאת כי בישראל זה לא אותם פרמטרים שיש באירופה. הם דנים דיון מקצועי. יש גשם, יש מים, אז הם לא משקים באמצעות מים כאלה. << דובר_המשך >> דני גרינוולד: << דובר_המשך >> החיים שלהם יפים, החיים שלנו מאתגרים. אנחנו מתגברים על זה על ידי השימוש בביוב לחקלאות. מה שסיכמנו בדיון בין משרדי הממשלה שאנו מבקשים להחריג את זה. כן התחייבנו לעשות טיוב רגולציה ולבדוק ששלושת התקנים המדוברים באמת נדרשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה שיהיה כתוב פה? << אורח >> צפריר גדרון: << אורח >> כפי שהיה כתוב על מוצרי התינוקות, שזה לא חל עליהם. למעט לעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תוסיפו את זה. אין בעיה. תנסחו את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מציע שכל מה שמשרדי הממשלה חושבים שצריך להחריג שהכלל יהיה שזה יחול עוד לשוש שנים ולא עכשיו, ובשלוש השנים האלה יביאו את זה לדיון בוועדת החריגים. אם מתעסקים שצריך להחריג, זה יוחרג, ואם לא – לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאנחנו הצענו התנגדתם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא התנגדנו. פה אין סתירת דינים. אנחנו לא מדברים על סתירת דינים. אנחנו מדברים, האם אנחנו עכשו מאמצים את כל התקנים – את כל ה-526 תקנים - אני מציע שכן. מה שמשרדי הממשלה יגידו שצריך זמן היערכות, לא מכירים, יידחה בשלוש שנים. בשלוש השנים ייבחן הדבר הזה. אם ועדת החריגים תשתכנע, תחריג, ואם לא, לא תחריג, ואז ייכנס לתוקף עוד שלוש שנים. << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> ההסכמה הייתה ההפך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי הסעיף הכללי. כאן מה שהם אומרים לגבי התיקון הזה שהם רוצים שיהיה כתוב למעט זה וזה. את זה נכניס, ונכניס סעיף שמדבר בסעיף של השלוש שנים, זה יהיה כתוב. כרגע נסכם איפה יש בעיות. אי אפשר כל דבר לשלוח אותנו לסעיף אחר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 8. (EC) 1272/2008 REGULATION. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. גם כאן אם הבנתי נכון רוצים תשעה חודשים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> נכון. זו רגולציה שדנה בטיבוי, סימון ורגולציה של חומרים מסוכנים, גם באירופה וגם אצלנו יש מקבילה לזה - לרבות לשימוש הצרכן. זה יכול להיות חומרים כמו מסיר שומנים וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. אין הערות? << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> מבקשים להחריג גם פה, בגלל המסוכנות הגבוהה של המוצרים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשעה חודשים? תני להם. בממשלה העברתם 1.9, יודעים את זה? איגור, נלחמתם בממשלה על זה? << אורח >> תמר ברמן: << אורח >> שאלה עובדתית - הדירקטיבה הזו חלה גם על תכשירי הדברה והתקן הישראלי מחריג את תכשירי ההדברה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה בדיוק כמו דברים אחרים. הוא גם יוחרג. אנו כרגע מסדירים רק מה שבחלות התקן. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אנחנו לא יוצרים רגולציה חדשה על דברים שאין עליהם תקן רשמי. בהקשר הזה יש אבל באופן כללי אנו מתעסקים רק בדברים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה צרכים דחייה של הזמן? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה מה שדיברנו קודם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 9. DIRECTIVE AEROSOL 75/324/EEC. (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> דירקטיבה שדנה באורוסולים. מוכרת וידועה לנו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 10. REGULATION PPE 2016/425 (א) תחילתה – מועד תחילתו של תיקון מס' 19. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה רגולציה שדנה בציוד הגנה אישי. קיבלנו הסכמה של משרד העבודה. זה קסדות, כפפות – ציוד עבודה בעבודה וגם בבית שאנשים עובדים בבית, כפפות לטיפול בכימיקלים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 11. EU/2010/35 TPE. (א) תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 1.. אלה ההסדרות המאוחרות יותר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה ציוד לחץ נייד. זה צריך לתאם יחד עם משרד העבודה. << אורח >> רובי מושייב: << אורח >> יובל אביעד העו"ד של משרד העבודה דיבר על הסוגיה הזאת בבוקר. אנחנו מבקשים להחריג את ארבעת הסעיפים הבאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד העבודה. הכול ביקשת שלוש שנים? << דובר_המשך >> רובי מושייב: << דובר_המשך >> ביקשנו להחריג את זה בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב תחילתה שלוש שנים. למה להחריג? << דובר_המשך >> רובי מושייב: << דובר_המשך >> אתה רוצה להכניס פיגומים, מעליות ללא בדיקה? פה מדובר בבטיחות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה להחריג? << אורח >> רובי מושייב: << אורח >> אנחנו רוצים להביא לוועדת חריגים ולהחריג את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> החוק רובו החרגות, כפי שחשבנו. << דובר_המשך >>קריאה: << דובר_המשך >> מה שצריך להחריג, צריך להחריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטיחות מקובל עליי אבל למה לכל החיים? עוד שלוש שנים נראה מה יהיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל החוק הזה זה בטיחות. התפיסה הבסיסית שבאירופה בטוח. אם אין בטיחות לא צריך את החוק בכלל. אפשר לבטל אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי בקשת הממשלה זה שלוש שנים. אחר כך אין החרגה. << אורח >> רובי מושייב: << אורח >> זו הבעיה. אנחנו לא רוצים להכניס לפה דברים מזוהמים. אנחנו רוצים כשזה נוגע למדינה שלנו שזה יעצור, ייבדק וייכנס. ברגע שזה ייכנס הנה בלי בדיקה, נהיה פה בבעיה. ראה נושא של פיגומים. נהיה בבעיה פה. מעליות שייכנסו עם מערכת פיקוד, לא נבדקת - נהיה בבעיה. לא יהיו חלקים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה פירוש לא נבדקת? יש תקן אירופאי למעלית. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אנסה להסביר את כוונתו. יש רגולציה שחלה על המוצר, שהיא רגולציה אירופית או תקן ישראלי לצורך העניין, לבין שיטת הכניסה שלו לישראל שזה אם הוא נבדק בכניסה או לא. מה שמפריע למשרד העבודה להבנתי זה לא העובדה שיהיה לפי רגולציה אירופאית – לזה הם מוכנים - אלא שלא ייבדק בכניסה כי לפי הרפורמה מוצרים לא נבדקים בכניסה אלא הם באחריות היבואן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שיבדקו בכל בניין את המעלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם רוצים את זה לכל החיים? << אורח >> רובי מושייב: << אורח >> הסברנו. ברגע שזה נכנס למדינה, בשערי הארץ, פה הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא תשובה. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> יש מוצרים שהוגדרו – לא משנה איזה תקן אימצו – שהמדינה קבעה שכשהם נכנסים לישראל, הם צריכים לעבור בדיקה. על זה הוא מדבר. זו ההחרגה שיש. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה משנה איזה תקן כי אם אתה אומר: אין לי בעיה עם התקינה האירופאית – אני רק רוצה שיעבור מסמך, שיראו שזה עובר בתקינה - זה משהו אחד. אם אתה אומר: אני לא מכיר בתקן האירופאי- - << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> המדינה קבעה שמיכל לחץ חייב להיבדק בכניסה לישראל. זה רשום היום בחוק. זה מה שהוא מבקש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מציע שגם פה מי שרוצה שייבדקו מוצרים בכניסה, שיראה באירופה שהם נבדקים בכניסה. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> אתה לוקח את זה, וממנו עושה את הכלל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תסביר לי למה באיטליה זה לא עובר בדיקה בכניסה ובישראל זה צריך לעבור בדיקה. << אורח >> רובי מושייב: << אורח >> באיטליה וספרד, לכל מדינה יש הדירקטיבה שלה. הבעיה שלנו פה, יבואו מוצרים סיניים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מ-11 עד 17 זה שלוש שנים. נעצור כאן. אני מבקש שכשננסח את הסעיף שדיברנו עליו, נתייחס. אתה דורש החרגה עד סוף החיים של הסעיפים האלה. כל הסעיפים קשורים אליך? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא, קונסטרקטור לא קשור אליהם. גם לא בטריז רגוליישן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה ביקשתם שלוש שנים עד 17? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> קונסטרקשן פרודקט זה כל מה שקשור למשרד הבינוי, מינהל התכנון. יש הרבה מאוד רגולציה לאומית. חייבים לעשות התאמות. תקנות תכנון והבנייה. זה 16. 17 – אנחנו לא מכירים את הרגולציה, לא נתקלנו בה. צריך ללמוד את זה. << אורח >> אליהו שטיין/אבן: << אורח >> אני רוצה להתייחס ל-16. אני יצרן פלדה לבניין. התקן של הפלדה לבניין הוא תקן ייחודי ישראלי שנקבע על ידי כל המומחים מתחום החומרים, היצרנים, והתקן הזה גם באירופה, כל מדינה יש לה תקן ייחודי לפלדה לבניין. אי אפשר לייבא פלדה לבניין בתקן אחר לארץ כי התנאים של הארץ הם מיוחדים. אנחנו מדינה סיסמית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו לך 3 שנים. << דובר_המשך >> אליהו שטיין/אבן: << דובר_המשך >> גם עוד שלוש שנים המדינה תהיה סיסמית ואנו צריכים לבנות ממ"דים- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא מייבאים פלדה היום? << דובר_המשך >> אליהו שטיין/אבן: << דובר_המשך >> מייבאים פלדה לפי תקן ישראלי שבודקים בכניסה לארץ. זה צריך להישאר כך גם בעתיד. לכן צריך להחריג את הפלדה לבניין בחוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מציע שוב שאת כל דיוני ההחרגות יעשו בוועדת חריגים שהיא מקצועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היום זה מוחרג. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> היום כל החוק מוחרג. אם היינו רוצים שכל החוק יהיה מוחרג לא היינו מביאים לפה חוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא כל החוק. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> התפיסה הבסיסית אומרת, וזו עמדת הממשלה שמה שטוב באירופה צריך להיות טוב לישראל. אם לא צריך להיות טוב, צריך לעשות את זה בדיון מקצועי, ולא שבא כל מי שלא רוצה תחרות ומתחיל להסביר למה זה לא מתאים. יש ועדת חריגים. יושבים בה גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים. המקום לדון באותם החרגות – שם. לכן יש שלוש שנים. יש מספיק זמן להציג חומרים מקצועיים, להציג את ההשלכות הכלכליות. הטענה שבאירופה בכל מדינה יש כללים זה לא נכון. בתוך אירופה יש עיקרון שנקרא- - וכל מוצר בתוך אירופה יכול לעבור מכל מדינה לכל מדינה. אין שם מכס, אין שם בדיקות ואין כלום. מוצר יצא בהמבורג בצפון גרמניה עד סנטוריני בדרום יוון, אף אחד לא בדק אותו באמצע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו לא נגד בדיקה. בדיקה – יבדקו. יעשו אכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מייבא? מה הבעיה? << דובר_המשך >> אליהו שטיין/אבן: << דובר_המשך >> לנו אין בעיה לייצר את הפלדה, לפי התקן הישראלי. אני יצרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא רוצה תחרות? << דובר_המשך >> אליהו שטיין/אבן: << דובר_המשך >> יש תחרות. השוק בארץ זה מעל 2 מיליון טוב בשנה. כל היצרנים הישראלים ביחד שני הישראליים ביחד מייצרים פחות מ-500,000. יש מעל מיליון וחצי טון ייבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה רוצה שיבדקו כל אחד בכניסה? << דובר_המשך >> אליהו שטיין/אבן: << דובר_המשך >> קודם כל, הפלדה לבניין הוא הבסיס ליציבות הבניינים, גם לרעידת אדמה, גם לפגיעת טילים ורקטות. לכן פותח התקן הזה לפלדה לבניין שתבטיח שהבניין יעמוד ברעידת אדמה ויעמוד בפגיעת רקטות או טילים. היום הקונסטרוקטורים יודעים לתכנן על בסיס התקן הישראלי לפלדה לבניין. אם יבואו עשרה מוצרים שונים של פלדה לבניין, מה יגיע לבניין הספציפי? איך יתכננו בכלל פלדה לבניין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא שכנע אותי, גברתי היועצת המשפטית. תכניסי את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוב, אמרנו גם בדיון הפתיחה – כל אחד יבוא פה עם טיעונים מאוד טובים. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> זה לא כל אחד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המקום הנכון לבחון- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. אתה שומע שהם מייצרים רק חצי מיליון והייבוא זה עוד מיליון וחצי. זה לא שלא מייבאים. כמה כבר נכנס? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> היינו פה לפני שבוע בחוק עם סופר פארם ושופר סל. כל אחד זרק פה מספרים לאוויר. בסוף גילינו שאף אחד לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד הישיבה הבאה נבדוק את המספרים. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> המקום לבדוק את זה - ועדת חריגים. יש לה הזמן לדון מקצועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכניס סעיף שמתייחס גם לחריגים האלה. כרגע הוא שכנע אותי שהחריג במקום. זה סעיף 16, תקראו אותו בבקשה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 16. CONSTRUCTION PRODUCTS REG 305/2011. (א) תחילתה שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי פלדה זה עוד הרבה מוצרים. רק לגבי פלדה תעשה החרגה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איגור, אתה תומך בהחרגה הזו? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אל"ף, התנאים הייחודיים - גם פלדה צריכה להיות עמידה ברעידות אדמה אבל יש עוד נקודה שלא דיברנו עלה – שיטות עבודה בישראל שונות ממה שנהוג באירופה, וגם את זה יש לקחת בחשבון. לכן דרך הליכי עבודה עשו התאמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו נתייחס להחרגות האלה. זה לא החרגות לכל החיים. נתייחס לזה בסעיף אחר. זה הסעיף שדיברנו עליו. כרגע אנו מחריגים. אנחנו מתייחסים עניינית. כרגע מחריגים את הפלדה, אבל נכניס סעיף לגבי כל ההחרגות האלה בצורה אחרת. זה הסעיף שדיברנו עליו. אנחנו נגבש. ההחרגות זה לא לכל החיים. עדיין הרגולטור יכול לבטל את זה. קחו זאת בחשבון. סעיף 17, מה פירוש אתה לא מכיר? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> כשנכיר, נאמץ אותו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ברירת המחדל אומרת שתוך שלוש שנים אנו כן לומדים את זה ומאמצים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם חושבים שתאמצו את זה? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> זה הכיוון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא, תביאו תיקון לחוק. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נכון. 17. REG BATTERIES 2023/1542. (א) תחילתה שלוש שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 19. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה 15? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מעליות. מה שמשרד העבודה דיבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 15, 14, 13 – זה בישיבה הבאה. עד אז דבר עם איגור בעניין. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה דעתך איגור על המעליות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק מעליות. כל מה שקשור לבנייה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יש להם רגולציה, חקיקה ענפה. אם רוצים לעשות את זה, צריך לומר שמשנים או לא משנים או מאמצים את הרגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה התכנון ובנייה פה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 16. זה שהחרגנו את הפלדה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הרבה חומרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי שיש בעיה שבחשמל זה לא אותו דבר, צבעים אחרים. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> מה שהם דיברו על כבלי חשמל זה דירקטיבה LVD, זה 5. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש צבעים אחרים, כל מיני דברים. בישראל זה לבן, באירופה צבעים אחרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הצבעים האחרים נועדו לחסום את הייבוא. הרעיון להחזיר אותם לצבעים של אירופה. אין סיבה. זה כולה צבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש תקנות התכנון והבנייה. זה בלבן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לכן ביקשת שתוך מספר שנים יסדירו את כל הדינים הסותרים שיתאימו לאירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תהיה רציני. אתה רוצה שבישראל יעשו את זה שחור? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כמו שכתוב שם יהיה גם פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בישראל רגילים ללבן. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מי שרוצה שיעשה לבן. מה הבעיה שיהיה גם שחור? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זה גם משרד האנרגיה שאחראי על הרגולציה, לפחות משיחות, סבור שזה צריך להשתנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סעיף 5, תשאירו פתוח. התקע עצמו בישראל הוא רק לבן. באירופה הוא בכל מיני צבעים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אין אחידות גם באירופה לעניין תקעים ושקעים. גם בתוך אירופה בכל מדינה קבעו משלה. אין אחידות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אנחנו מאמצים? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> הדבר הזה תקעים ושקעים לחשמל בכלל לא בדירקטיבה. לא שייכים. אין להם דירקטיבה מיוחדת, כי אין אחידות בתחום הזה. בכל מדינה באירופה יש צורה משלה. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> בכל מדינה יש גם זה וגם הסימון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עובד לפי התקן הישראלי. הבנתי. גל, אתה רק מדבר - בסוף זה אפילו לא מאומץ. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא דיברתי על זה אלא דיברתי על הכבלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבלים הבנתי שיש בעיה עם הצבעים. זה נשמע כשיגיע המפעל. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> גל, עוד טיעון שאמר חבר כנסת - ייבוא של מוצרים, נניח כבלים פגומים שלא בודקים אותם. אתה אומר שזה דבר נורא לומר שמפעל ייסגר. אני זורמת איתך. המפעל הסינרג'י הזה נסגר. לא תהיה חלופה איכותית למוצר איכותי יותר. זה היה טיעון של אחד מחברי הכנסת שאתה גם צריך לחשוב עליו, שמרוב שייכנסו כל מיני מוצרים מוצרים פגומים- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז נבטל את הייבוא לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? אנחנו מדברים פה על כבלים. זה לא משפיע על מחירים במשק. זה מוצר ספציפי. אל תמכרו לי שזה מוריד את המחירים. מה שקובע זה מוצרי צריכה. לא אם הכבל כזה או כזה. זה לא משנה את המחיר – זה רק פוגע ביצרן הישראלי. הישיבה נעולה. נמשיך ביום ראשון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:55. << סיום >>