פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
31/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 263
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> 1. השלכות רפורמת מימון הסרטים על תעשיית הקולנוע הישראלי << נושא >>  
 << נושא >> 2. הצעת תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לילדים מאושפזים וילדים חולים בביתם), התשפ"ד-2024<< נושא >>  
 << נושא >> 3. חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג -2023 – היערכות לכניסה לתוקף << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
זאב אלקין
סימון דוידסון
מיכל מרים וולדיגר
צגה מלקו

חברי הכנסת:
טלי גוטליב
מאיר כהן
ירון לוי
אפרת רייטן מרום


מוזמנים: 
שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר
	אלעד גודינגר
	–
	לשכה משפטית, משרד הבריאות

	אייל גינגולד
	–
	עו"ד, יועץ משפטי מעונות יום, לשכה משפטית, משרד החינוך

	עביר מטאנס
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, המחלה הפלילית, משרד המשפטים

	מוריאל אורדן
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

	ליאור טוביה
	–
	מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך

	מירי נבון
	–
	סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

	אילן שי
	–
	עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד החינוך

	איריס כהן דור
	–
	מדריכה ארצית במינהל הפדגוגי, משרד החינוך

	דן פיקמן
	–
	רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

	ילנה פרלמן
	–
	רמ"ט תרבות לשכת השר, משרד התרבות והספורט

	דינה עברי עומר
	–
	עו"ד, יועצת חיצונית, משרד התרבות והספורט

	דני חורין
	–
	יועץ משפטי, חשבות וספורט, משרד התרבות והספורט

	קרן כרמל
	–
	מנהלת תחום מחול וקולנוע, משרד התרבות והספורט

	שי יוסף
	–
	עו"ד, רפרנטית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עפרה אוסטין
	–
	מרכזת מוגנות חסרי ישע וקטינים, משרד הבריאות

	פקד יעל רוזנקרנץ
	–
	קמ"ד אח"מ יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	עדי פרץ
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש משרד לביטחון לאומי

	פקד הילה לוי
	–
	ק חו' במחלקת מענה אזרחי אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	קשת יונה פיינברג
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד הרווחה

	נטלי מופסיק
	–
	עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	גיא דוד
	–
	עו"ד, מנהל אגף בכיר משמעת, נציבות שירות המדינה

	מנחם גולדין
	–
	עו"ד, מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	ורד וינדרמן
	–
	עו"ד, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד

	ליה קוק
	–
	עו"ד, מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה, המועצה הלאומית לשלום הילד

	קרן אוחנה איוס
	–
	עו"ד, מנכ"ל חיבה - איגוד גני הילדים הפרטיים

	עליזה לביא
	–
	חכ"ל, ראש מועצת הקולנוע, יזמת חברתית, סופרת ומרצה

	יפה בן דוד
	–
	מזכ"לית הסתדרות המורים

	מאיר ארסף
	–
	עו"ד, נציג לשכת הקשר עם הכנסת, שדלן

	גלי עציון
	–
	עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

	צופית גולן
	–
	ס. יו"ר הנהגת ההורים הארצית

	אביגיל סאמין
	–
	יו"ר שותפה, מנהיגים, ארגון מנהלים

	איילת צ'ייט הצופה
	–
	ראש תחום סיוע פרטני, עמותת גדולים מהחיים

	שרונה נמר
	–
	יו"ר המטה לקידום החינוך לילדים חולים, מטה המאבק לשוויון זכויות לילדים חולים

	נלה דוידוב
	–
	מנכ"לית המטה לקידום החינוך לילדים חולים, מטה המאבק לשוויון זכויות לילדים חולים

	רויטל לן כהן
	–
	עו"ד, מנהלת קשרי ממשל וחברה בצוות המנהל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

	מיכל בר דורון
	–
	סמנכ"לית חלאסרטן

	דורית ענבר
	–
	עו"ד, מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

	אביתר מונצ'ז
	–
	נציג המפיקים הצעירים

	חיים מקלברג
	–
	מפיק סרטי קולנוע, איגוד המפיקים

	עדי גולד
	–
	מנכ"ל איגוד הבמאיות והבמאים

	טל גרניט
	–
	חברת הנהלת איגוד הבמאים והתסריטאים

	פראג בנבניסטי
	–
	מלהקת, במאית סרטים ופעילה חברתית, איגוד הבאים והתסריטאים

	ניר גילעת
	–
	במאי, תסריטאי ועורך וידיאו, איגוד הבמאים והתסריטאים

	ליאור תמאם
	–
	עו"ד, מנכ"ל איגוד התסריטאים

	ריקי בליך
	–
	יו"ר שח"ם - איגוד השחקנים והשחקניות

	לירן עצמור
	–
	במאי ומפיק, פורום היוצרים הדוקומנטריים

	קרין קיינר
	–
	במאית דוקו, חברת הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים

	מיה נאור
	–
	אחראית תחום שיווק, פורום היוצרים הדוקומנטריים

	אסף אמיר
	–
	יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה

	יואב אברמוביץ
	–
	מנכ"ל משותל, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות

	שרה פון שוורצה
	–
	שחקנית בכירה בתעשיית הקולנוע

	מיכל לביא
	–
	גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה



	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	נועה בן אריה
	–
	יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

	שרון זיגדון
	–
	מנהלת אגף לגיל הרך, ויצ"ו

	מוריה כהן בקשי
	–
	עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, אקי"ם




ייעוץ משפטי: 
תמי סלע
מאיה גונן

מנהלת הוועדה:
אתי דנן 

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> השלכות רפורמת מימון הסרטים על תעשיית הקולנוע הישראלי << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ה בתמוז, 31.7.2024. נראה לי שלא נשכח את התאריך הזה. השלכות רפורמות מימון הסרטים על תעשיית הקולנוע הישראלי, בהשתתפות שר התרבות מיקי זוהר. 

משפחות החטופים, בבקשה. 

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >>  

שלום. כשאני נמצאת פה תמיד הדיסוננס הוא מאוד גדול בין הפנים הנעימות גם שאני פוגשת פה לבין הסערה הקשה מאוד שמתחוללת בתוך תוכי, בתוך תוכנו המשפחות. אני רוצה להודות למשרד התרבות על הפעולה שערכנו בפסטיבל קאן. על האפשרות שניתנה לי לעשות את זה. ילנה, כפיר, קרן, תודה גדולה לכם על הפעולה הזאת. 

אבל עכשיו אנחנו ניכנס שנייה לסערה, ואני כתבתי כדי שזה לא יהיה מפוזר. אז שמי מיכל, אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף מנחל עוז לעיניהן של אחותי לישי ואחייניות שלי רוני ועלמה. ארבעתם היו בני ערובה בשטח הקיבוץ. באדיבות חמאס יש גם תיעוד של לייב פייסבוק. את לישי, רוני ועלמה קיבלנו בחזרה, אבל עמרי נלקח מהן באכזריות כאשר רוני נתלשת ממנו. רוני הייתה בת שנתיים וחודשיים. אמש היא ציינה את יום הולדתה השלישי כאשר אבא עמרי שלה 299 ימים בשבי בעזה. 

מאז ה-7 באוקטובר הזהות של כולנו כמשפחה עברה שינוי מהותי. מאותו יום ארור אנחנו בהישרדות קיומית. אנחנו כבר לא מי שהיינו קודם ואני, שעוסקת בתחום הקולנוע כ-20 שנה כבר אינני מי שהייתי. מאז אותו יום המוח שלי מחולק לשניים: אני יכולה לדאוג למשפחה שלי ואני יכולה לפעול למען השבת עמרי ביחד עם 14 החטופים והחטופות שעדיין נמקים במנהרות חמאס. כל השאר נשמט כמו לא קיים. עניין של סדר עדיפות שכנראה אדם השרוי במצב קיומי כמו נכפה עליו באופן פיזיולוגי. הייתי מצפה שגם המדינה שלנו תעשה את זה. 

הייתי מצפה שגם אתם בכנסת, נבחרי הציבור, תבינו את הבערה, את האש הלופתת בכפות רגלינו, תרגישו אותה ותפעלו בהתאם. כבר 10 חודשים שבאמת לא ברור לי מה אתם עושים למען עתיד המדינה שלנו. בזמן שאנחנו מדממים בצפון ובדרום, בזמן שילדות וילדים נטבחים בדרום ובצפון, אתם משחקים כאן משחקים של אגו והורדת ידיים. 

אני באמת שואלת אם אין אפשרות להבחין בין עיקר לטפל. אנחנו במצב קיומי ולפעמים אני תוהה אם זה רק אנשי הצפון והדרום. איזה תרבות בדיוק יש בנחל עוז כאשר בחג המשק, אירוע תרבותי שצפוי היה להתקיים ב-7 באוקטובר, במקום לחגוג נטבחו, נחטפו שם ילדים, קשישים, נשים וגברים? איזה ספורט יש כאשר לפני ימים בודדים נטבחו 12 ילדות וילדים בזמן ששיחקו כדורגל? איך אפשר להתעסק ברפורמה בקולנוע כאשר 115 חטופים וחטופות נמקים במנהרות? כאשר למעלה מ-100,000 עקורים מביתם ורבים מהם ששבו הביתה או ישובו באמצע אוגוסט בציווי המדינה, בציווי שלכם. חוזרים לגור באזור מלחמה. גם אני והמשפחה שלי ביניהם. כאשר חיילים וחיילות יוצאים לסבב לחימה שלישי והאופק לא נראה כאשר משפחות החיילים והמילואימניקים נאנקות תחת העול והחשש הכבד מה-"הותר לפרסום" הארור. 

אני פונה אליכם עם שתי הזהויות שלי: האחת שעיסוקה המרכזי הוא קולנוע ונזנחה הרחק מאחור וזו שהפכה אותי למי שאני היום – משפחה של חטוף, של עמרי מירן האהוב ובת הנגב המערבי. אני מבקשת מכם שבעת הבוערת הזאת, כאשר הוולקנו כבר התפרץ עלינו והלם בחוזקה, כאשר חמאס לופת בידיו האכזריות את האהובים והאהובות שלנו, לבדוק היטב היטב את סולם הערכים שלכם ואת סדר העדיפות שלכם. 

נכון לעכשיו 115 חטופים נלקחו מביתם, הופקרו באכזריות על ידי מדינת ישראל וטרם שבו הביתה. כאשר כל שבוע אנחנו ממשיכים לספור את אלה שאינם, את ה-ז"ל. אם הם לא יחזרו לא יהיה ביטחון במדינה הזאת, לא יהיה עתיד למקום הזה. איך אפשר לחיות במקום שמפקיר אזרחים ואזרחיות להירקב בידיים אכזריות כל כך? החברה הישראלית מתפרקת, האדמה בוערת. וזה לא זמן לרפורמה במימון סרטים, אלא אם אתם בעד שלהוב הלהבה והסטה מהעיקר. תחום הקולנוע אכן סובל בצורה קשה ממדיניות ההנהגה הנוכחית. יש פה חכמים ממני שידעו להגיד בדיוק. טיפול עומק אכן נדרש והוא רחב ממה שנראה לי שאתם חושבים, מהסיבה הפשוטה שהוא לא נמצא בשום רפורמה. הוא צריך להיחשף מתוך הערכים הבסיסיים ביותר של חברה אנושית חפצת חיים. 

אני מזמינה את כולכם להניח את הרפורמה בצד ולפנות זמן לנושאים בוערים להצלת המדינה, שתחילתה בהחזרת החטופים הביתה מהשאול. והמשכה במסע מאתגר להחזרת אמון האזרחים ביכולתה של המדינה לדאוג לצורך הבסיסי ביותר של קיום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה מיכל. יש עוד מישהו? בבקשה השר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז קודם כל, אין ספק שהכאב שמובע פה הוא כאב מוצדק, החטופים שלנו עדיין בעזה ומחובתנו להשיב את כולם הביתה. המשימה הזאת היא משימה שאני עוסק בה לדעתי יום יום, לפחות כמה שעות ביום. גם עם שיחות שאני עושה עם הרבה מאוד משפחות וגם עם חטופים ששבו. וגם עם הממשלה עצמה, עם חבריי לממשלה, עם ראש הממשלה. אני מאלה שתומכים בעסקה ודוחפים לעסקה. ומקווים שעסקה תהיה בקרוב. לא יקרה כלום אם נעצור את המלחמה למספר חודשים על מנת שנוכל להשיב כמה שיותר חטופים הביתה ונוכל לחזור להילחם באויבינו ולהשמיד אותם עד האחרון שבהם. 

אני חושב שבסוף יש מסר שלישראל מאוד ברור. החטופים צריכים לשוב הביתה, אנחנו נעשה הכול כדי להשיב אותם. צריך להבין שעיסוק מול ארגון הטרור חמאס הוא עיסוק מורכב. זה ארגון טרור חלאתי, עם אמות מידה שונות ממה שאנחנו מכירים. הם לא מקדשים את החיים, הם מקדשים את המוות. לכן השיחות מולם כל הזמן לצערי עד רגע זה עולות בתוהו. אני מקווה שבקרוב מאוד, מאוד, נדע כבר איזה שהיא בשורה טובה בעניין הזה. והמסר של ישראל הנוסף הוא זה שכל מי שחושב שלטבוח ביהודים משתלם כדאי לו לחשוב שוב. ואנחנו כמדינה צריכים בימים האלו באמת למצוא את הדרך להתאחד ולעבוד יחד ולשתף פעולה יחד כדי להשיג את המטרות שלנו שזה השבת החטופים והשמדת אויבינו עד האחרון שבהם, ככל שנוכל. 

מעבר לזה, בכל מה שקשור לנושא שאנחנו דנים בו היום, תכף נצלול גם לפרטים, מדינת ישראל לא עוצרת מלתפקד. מדינת ישראל צריכה להמשיך לפעול בכל מיני נושאים וכל מיני עניינים. כמובן שכל מה שיכול להעמיק קרע זה לא דבר שאני בעדו. במקרה הזה שאנחנו דנים פה היום אני לא חושב שזה משהו שצריך להעמיק קרע, אלא אם כן מישהו לוקח את זה למקום לא נכון. אני חושב שהנושא שאנחנו דנים בו היום הוא באמת מהותי וקשור לעתיד הקולנוע הישראלי בכללותו. אין כאן מרכיב של שיח פוליטי, לא ימין ולא שמאל. וכל מי שגורר את זה לתוך השיח הזה אני מציע לו שיחדל, כי אין כאן שום עניין פוליטי. יש כאן עניין פרופר מקצועי, כלכלי. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

למה אתה לא מודה בזה שאתה עוסק בפוליטיקה הקטנה עכשיו? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אתה איש פוליטי שבא להחריש את הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה אדוני. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אתה בא לחסל אותו. אתה הקטנת את המימון לקולנוע דוקומנטרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אדוני, תודה. אני לא רוצה להוציא אותך, אדוני. בבקשה בלי התפרצויות. אני אתן לך זכות דיבור כשיגיע תורך. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אתה נתת לכל היהלומים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אדוני, תודה רבה. אני קורא לך לסדר, תודה רבה. לא רוצה להוציא אותך, אני רוצה לתת לך להתבטא בצורה טובה ובלי התפרצויות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הטענות שלך מבישות, בעיקר מהעובדה שאתה מחזיק תמונה של חטוף ומדבר על פוליטיקה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

כן? ואתה לא מדבר על פוליטיקה? אתה לא בא לחסל אותנו פה? אחרי 10 חודשים של תיעוד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מציע לך לא לגעת בקודש הקודשים של מדינת ישראל שזה החטופים שלה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אז אתם אל תטיפו לנו, כי אנחנו אלה שעומדים ברחובות ומפגינים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ולהכניס אותם פנימה לתוך הפוליטיקה, זה מביש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אדוני, תודה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אנחנו אלה שעומדים ברחובות ומפגינים כדי לשחרר את החטופים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה מביש בעיניי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אדוני, תודה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אתה רוצה לסגור, לעשות shot down על הקולנוע הישראלי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מציע לך להרחיק את הפוליטיקה מהעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מבקש ממך בצורה יפה. ההתפרצות הבאה אני פשוט מוציא החוצה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בושה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא רוצה להגיע לזה, אבל אתה לא נותן לי ברירה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מקווה מאוד שאנשים יבינו שמי שיושב פה לפניכם לא מתעסק במרכיבים הצהובים הפוליטיים שכל הזמן מנסים לגרור אותי לתוכם. אני באתי לעשות תיקון שאני מאמין בו, משום שאני חושב שהוא לטובת הקולנוע הישראלי. אני חושב שהוא ירים את הקולנוע הישראלי בישראל. אני חושב שהוא ייקח אותו לגבהים חדשים שהוא עוד לא ראה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אם אתה מחסל את הדוקו, כך אתה מרים לקולנוע הישראלי? אני מנסה להבין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו נצלול לתוך הדיון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תכף שנברר את הדיון יובהר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו נצלול לתוך הדיון, ניתן לכל אחד את זכות הדיון. אנחנו פה בשביל זה. למה צריך להתפרץ?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הם פשוט צריכים לטרפד את כל התחקירים שהולכים לבוא על המחדלים שלהם, של הטבח, של הפקרת החטופים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גברתי, גברתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מי זה מדבר שם? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גברתי, תכף יובהר שלא רק שלא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה מיקי, תעצור שנייה. הנה אני אומר לכם, ואני מצטער, סימון, אם הדיון ממשיך להתנהל בצורה כזו אני פשוט נועל את הדיון ולא יהיה דיון. בצורה חד וחלק אני אומר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני באתי לפה לדיון מקצועי, לא לדיון פוליטי. מי שרוצה לשאול שאלות על דוקו, אז אני רוצה להבהיר. לא רק שהפוך ממה שאמרתם, סרטי הדוקו בישראל יוכפלו בכמותם. שמעתם? יוכפלו בכמותם. מה שהיה בשנת 2023 ו-2022 תכפילו כפול שתיים. זה כמות סרטי הדוקו שיהיו בשנת 2025 בעקבות התיקון שאנחנו עושים. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני אשמח לשמוע, אם תוכל להרחיב בנושא. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אוכיח את זה בנתונים. בגלל זה אני פה, אגב. השוני ביני אולי לבין אחרים, שאני גם בקיא בפרטים ובנתונים. אני גם קורא, אני גם לומד את החומר. אני גם בעצמי יושב על מבחני התמיכה. אני מכיר על מה אני מדבר. לא רק שהם לא יקטנו, הם יוכפלו בעקבות התיקון שאנחנו עושים. כי העידוד המרכזי בתוך התיקון הזה זה דווקא לסרטי דוקו. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >> 

אבל אם אתה מוריד את התמריץ שאתה נותן לקרנות ומוריד את הניקוד של הדוקו לחמש נקודות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גברתי, את לא מהפאנל שיח. תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בדיוק הפוך. הגדלנו את התקציב. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

קוראים לי קרין קיינר, אני חברת הנהלה של הפורום היוצרים הדוקומנטריים ואני במאית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נעים מאוד, את לא מתפרצת. קוראים לי יוסי טייב, אני יו"ר הוועדה ואני לא אתן התפרצויות. תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את ישבת איתי בדיון עם פורום סרטי דוקו? לא ישבת, נכון? 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

היה דיון עם חגית, היו"רית הקודמת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ישבתי עם פורום סרטי דוקו והוכחתי להם שאני מכפיל את התקציב של הדוקו. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

והם יצאו במסקנה אחרת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הנה, מיה המנכ"לית הייתה בדיון הזה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הם יצאו עם מסקנה הפוכה, כי אולי שקלו אותם אחרת. אבל מה לעשות שנתוני המבחן קובעים שאני צודק? 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אין בעיה. כשיגיע תורי אני אדבר ונרחיב על זה בצורה מקצועית. אין שום בעיה בכלל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מעולה, תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בשביל זה אני פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה אדוני השר. סימון דוידסון, מיוזמי הדיון, בבקשה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב-הראש. וקודם כל תודה רבה לשר שהגיע ישר מהמשחקים האולימפיים. ואני רוצה להגיד למה אני אומר תודה, לפני שמתחילים להתלהם. צריך להבין שבכל דיון אחר אולי שר לא היה מגיע. לא היה מגיע ולא היה דן ויושב מול הדברים שלפעמים לא נעים לשמוע. אבל רק לפני שבוע ימים העברנו פה בוועדה הזאת את חוק הספריות. הגיע חוק אחד, יצא חוק אחר, בהשתתפות השר וחברי המשרד. ויצא חוק טוב בסוף. 

גם פה, כשהגיע אליי הנושא הזה של התבחינים של עולם הקולנוע, באמת הרמתי גבה ואמרתי אני לוקח את זה לידיים. והדיון הזה נוצר בעקבות רעשים מהשטח עצמו. צריך להבין, ואני רוצה לגעת בנקודות למה אנחנו עושים את הדיון הזה ומה החששות אדוני השר. 

קודם כל, אנחנו צריכים להבין שכן, יש פה רפורמה. משרד התרבות הציג רפורמה במימון קרנות הקולנוע שבעיקרה שינוי אמות המידה לקבלת מימון. הרפורמה החדשה שמה דגש על הפוטנציאל המסחרי. ואם זה לא נכון, יגיבו אנשי המשרד ויגידו זה לא נכון. שינוי הסטנדרטים לקבלת מימון כך שיתבססו על סרטים בעלי אוריינטציה מסחרית בלבד עלול לבוא על חשבון ההצלחה האמנותית הבין לאומית ותהווה פגיעה משמעותית בתחומי קולנוע רבים, לרבות דוקומנטרי, אנימציה, ביוגרפיות ועוד. 

חשש מהותי הינו מפגיעה ביצירה של הפריפריה או ביוצרים החדשים המגיעים מהפריפריה ויצירתם עוסקת בפריפריה החברתית הישראלית. יצירות כאלו הן יצירות שסיכוייהן להצליח נמוכים מיצירות של יוצרים ותיקים, שהוכיחו את עצמם ויצירתם עוסקת בנושאים מרכזיים שנמצאים בקונצנזוס הישראלי. כמו כן, נקודה נוספת היא הצלחת הסרטים הישראלים בפסטיבלים היוקרתיים בחו"ל כגון פסטיבל קאן, כמו שציינתם, הינה תוצאה של מימון הקולנוע שהתקיים עד הרפורמה. אלו הציגו את העושר והגיוון של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית מתקדמת במעגלים תרבותיים וחשובים. 

ישנן חששות כי רפורמה זו תפגע באיכות הסרטים הישראלים ואלו היחידים שיצטרפו לפנתאון הסרטים הישראלים בשנים הקרובות. מי הסרטים האלה יהיו? רק שוברי קופות. לאלו פוטנציאל בידורי רב, שאין לזלזל בו, אך בדרך כלל אלו באים על חשבון האיכות של האומנות. 

לנוכח כל אלו, אנו חברי הוועדה, חתמו איתי עוד חברים, בוועדת חינוך, התרבות והספורט, קוראים לקיים דיון דחוף שמתקיים היום בנוגע להשלכות האפשרויות של רפורמת מימון הסרטים של תעשיית הקולנוע הישראלי. 

על זה הדיון. וכדי שהוא יצליח כולם צריכים להבין שהדיון חייב להיות תרבותי. אחד צריך לשמוע את השני. השר יקשיב, אנשי המשרד שלו נמצאים פה. ולא יוצאים מהחדר הזה היום עם תוצאות במיידי, אבל יהיה פה קשב, כל הנושאים ידונו. יושב-ראש הוועדה זה יוסי טייב, וישמעו את כולם. חשוב מאוד להיות מאוד מקצועיים במה שאתם אומרים. אל תלכו לקטע של פוליטיקה. תלכו לקטע של מה שחשוב לקולנוע הישראלי. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

רק חשוב שישתמשו בוועדה הזאת לבג"ץ אחר כך כדי להגיד שהיה דיון בכנסת והכול עבר באישור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה אדוני. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

בסוף יוציאו אותך הרי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אדוני רומז שהוא כבר עותר לבג"ץ לפני שסיימנו את הרפורמה?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

וכל מה שאני אמרתי אומר חבר אופוזיציה ולא חבר קואליציה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אולי אדוני ישמע קודם כל את הטענות לפני שהוא יחליט לעתור לבג"ץ? אולי בסוף יתרצה?

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

קראתי את כל הראיונות איתך, שמעתי את כל ההתבטאות שלך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה נקרא בג"ץ מראש. אני חושב שדברים כאלה צריכים לעבור דיון רציני ומסודר לפני שעותרים לבג"ץ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברי הכנסת, רוצים התייחסות?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

מילה, ברשותך. אני גם רוצה לומר לך השר מיקי, שתודה על זה שהגעת. וגם לכם באמת להגיד, בסוף אני באתי מעולם התרבות. ליבי אתכם עד הסוף ואנחנו נעשה כל מה שצריך ביחד כדי לשנות את הדברים, ככל שצריך לעשות את זה. אבל אני מצטרפת למה שאמר סימון, מבחינתנו בכנסת זה שמגיע שר ומתייחס לדברים האלה בצורה רצינית זה חשוב מאוד. וגם באמת בחוק הספריות היה שינוי מאוד גדול במסגרת הדיונים כאן וצריך לנצל את זה. ובאמת לעשות כאן את המיטב. 

אני אשמח להגיד דבר ולשמוע דבר. לשמוע קודם כל באמת מהשר איזה שהיא תמצית סדורה של ההיגיון ושל התבחינים והמטרות של הרפורמה. וכמו שכבר הבנו גם מדברי הפתיחה, יש כנראה פער מאוד גדול בין התפיסה שלכם במשרד לבין מה שאנשי התרבות והאומנות חשים.

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כדוגמה, חה"כ רייטן, הרבה מאוד מהערות הציבור שהוגשו על ידי אנשים רבים שיושבים פה, תכף אני אודיע שאני מתכוון לקבל אותן. במיוחד בנושא סרטי סטודנטים, דוקו, סרטים קצרים. הרי המשרד שישב וכתב את התיקון הוא ראה את הדברים בצורה מסוימת והרבה מהנושאים האירו את ענינו באמצעות הערות ציבור ובאמצעות מועצת הקולנוע שדנה ובקרוב גם תגיש את המלצותיה בפניי כדי שאני אוכל באמת לראות איפה דברים היו חסרים. אז יכול להיות שהרבה מאוד מהטענות שעלו עד עכשיו היום בדיון כבר לא יהיו רלוונטיות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אז אולי צריך לפרסם עוד טיוטה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רק עוד מילה, חברים, אני לא הולכת לדבר ארוך. לכן אני חושבת שהדיון הזה חשוב וגם כדי לשמוע את הדברים שהיום נמצאים על הפרק. האם כבר יש שינויים שאפשר להתייחס אליכם. 

אני רק נתפסתי, וזה רק בגלל דברים שקראתי בתקשורת. ואחד הדברים שקראתי כקריטריון היה לגבי זה, ונדמה לי שאתה צוטטת, כך כתוב: "אני סבור שתקצוב סרטים שישראלים לא צופים בהם הוא פגיעה בחלוקה הוגנת של כספי הציבור".

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עומד מאחורי דבריי. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

"ואני מתעקש על כך שהכסף הרב שמוזרם לתעשייה מהמדינה חייב לחזור למשלמי המיסים". ועל זה אני רוצה לאתגר אותך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אלו משפטים שאני לא חוזר מהם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אז על זה אני רוצה לאתגר אותך ולומר דברים שונים בהסתכלות. התרבות והאומנות, תכלס, למרות שכולם רוצים להרוויח כסף, זה לא נועד, תשאל כמעט כל שחקן וכל אמן, האנשים האלה היו עושים את זה גם אם הם לא היו מרוויחים כסף, כי זה בנשמתם. כי זה דבר שבו אתה מרגיש כשירות, אתה מרגיש כמשהו שהוא השליחות שלך בחיים האלה. תקנו אותי אם אני טועה, לפחות כך אני הרגשתי. והמקום שבו אתה רוצה לעשות וצריך לעשות, ואנחנו מדברים פה על סרטי תעודה ומדברים פה על דברים אחרים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אם את כבר אומרת, כשאני יצאתי לכפר עזה אחרי ה-7 באוקטובר עם צוות צילום אף אחד לא מימן את זה בתור התחלה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

בדיוק, בדיוק. זה ממש משהו אחר לגמרי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו מימנו את זה לבד, אני וחברת ההפקה ענני תקשורת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

בדיוק. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

סביר להניח שהתוכן שאת עשית הוא תוכן שהציבור הישראלי מאוד מאוד ירצה לראות אותו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

ואם לא? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא בטוח בכלל. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

שנייה חברים, שנייה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ועדיין זה חשוב. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

תנו לי לסיים, אני מסיימת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

האינסנטיב שאני מדבר עליו זה ציבור ישראלי, האם הוא אוהב או לא אוהב את התוכן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מי יקבע?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אין לי ספק שמה שאת עשית ישראלים יאהבו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

תנו לי לסיים ואני מפנה לכם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני רק חיזקתי את דבריה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה גברתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא שאלה, אני בסך הכול עונה. אני רק אומרת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה גברתי, היא לא שואלת. אני מנהל פה את הדיון. תודה רבה. 

בבקשה אפרת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

בדיוק זה מה שאמרתי. ומה שאני באה לומר שאם זה השיקול, אז זה שיקול פסול שלא שייך לעולם האומנות, התרבות והקולנוע. זה לא שייך. מיקי, תן לי לסיים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני חייב לשאול אותך שאלה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רגע, לא, אני חייבת רגע להשלים את הדברים שלי. קודם כל כי גם אתה שומע הדברים שלי אלה הם בנפשי, כאילו, זה בנפשנו. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני יודע, את מכירה את העולם. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לכן כשגם אתה מסתכל האם עכשיו הסרט הוא פופולרי, האם הוא לא פופולרי, האם הוא מצליח או לא מצליח. זה בכלל לא רלוונטי. אתה יודע כמה יצירות אומנות וסרטים הצליחו רק אחרי 20 שנה? מה זה משנה? אין לזה בכלל משמעות, אי אפשר לבדוק את זה דרך החור של הכסף, של הפרוטה. יש לסרטים משמעות מטורפת של תיעוד. יש לסרטים משמעות מטורפת של תמונת מצב של מדינת ישראל. יש להם משמעות מטורפת ערכית של גיוון, של יכולות. השיקול שהאם הוא פופולרי והאם הוא יצליח או לא יצליח זה בכלל אירוע שהוא לא מעניינה של התרבות, של האומנות ושל היצירה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז רגע אפרת, אני רוצה להבין. אני מצטרף, הדברים שנאמרו נאמרו מדם ליבך. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני סיימתי עם מחיאות הכפיים בגלגול הראשון שלי, תודה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש להם ערך חשוב ואני באמת מתייחס לזה ברצינות. ואני בא ואומר האם אני צריך לשנות בהתאם למה שאת אומרת את כל שיטת הניקוד במשרד התרבות והספורט? שהרי כל הניקוד בתרבות וספורט היום לא אני המצאתי את זה, זה קודמיי לתפקיד וכל השרים שעברו שם. קבעו שמספר כרטיסים שנמכרים ומספר ארצות של הצגות, כל דבר - - -

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לא בקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רגע, חוץ מהקולנוע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם בתיאטרון זו טעות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא בכל מקום. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

סליחה, אני יכול להוכיח לכם את זה בכתובים. 

בכל תחומי תרבות במשרדנו הניקוד נקבע על פי מספר כרטיסים שנמכרו, על פי מספר ארצות של הצגות, בהתאם להצלחת התוכן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מיקי, זה לא נכון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה נכון מאוד. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אתה לא נותן תמיכה לאייל גולן שממלא את אצטדיון, שממלא את בלומפילד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה לא קשור. אני לא תומך באופן כללי בשום אומן מצליח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא אתן לשיח הזה להתנהל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני רק רוצה להגיד. לא נכון, גם לתזמורות יש מבחן של כמות ארצות וכמות כרטיסים. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

זה לא נכון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רגע. יש תחום אחד - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו בונים תשתית לתרבות הישראלית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ניתן לשר לסיים את המשפט שלו ונתחיל לעשות סבב, תודה .

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש תחום אחד, זה הטיעון שלי, ואני מקווה שאנשי הקולנוע פה לא ייפגעו ממני יותר מידי. יש תחום אחד שדועך בשנים האחרונות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ממש לא דועך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. מספיק להתפרץ. אתה לא מפסיק להתפרץ. באמת, אתה לא תיתן לי ברירה רק להוציא אותך. תודה גברתי. גברתי, תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אבל גברתי יודעת שבתיקון שלי אנחנו עודדנו עוד יותר נשים? ושנשים יקבלו תקציב מוגדל, יהיה יותר תקציב לקרנות שייקחו נשים שיעשו את הפעולות? את זה לא הערתם. אבל רק משפט אחד, חשוב לי להגיד את זה. אני מעריך שהתיקון שאני רוצה להביא יביא את עולם הקולנוע לשיאים ולגבהים חדשים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא שם, הוא שם כבר 20 שנה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הוא לא שם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא לא שם? הוא לא שם? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא מבחינת אזרחי ישראל. אולי הוא שם בעיני מתבוננים מסוימים, אבל לא בעיני הקהל הישראלי. שלא מגיע מספיק לסרטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי, תעצור שנייה. פעם אחרונה. מה שמך?

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

לירן עצמור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לירן, אני באמת רוצה לכבד אותך, אבל אם לא תיתן לי ברירה אני אצטרך להוציא אותך. ואני לא מרבה לעשות את זה. 

ניר גלעד, בבקשה. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

כמו שאתם רואים, אני ניר גילעת, אני במאי, תסריטאי ועורך וידיאו. עכשיו אני במילואים, ממש ברגעים אלה. אני לוחם, נמצא בעוטף עזה כרגע. לפני שאני שנייה מדבר אני מבקש להעביר לשר אם אפשר, יש כאן מכתב שרשמו יוצרים מפונים ומילואימניקים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני קיבלתי אותו וכמובן שקראתי אותו. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נשמח גם להעביר לך עותק פיזי בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הוא פה מולי. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

אז באמת הרפורמה נוגעת בהרבה סוגיות. אני אתמקד ספציפית במשהו שיותר מחובר אליי וזה הנושא של המימון של סרטים קצרים, עצמאים וסטודנטים וההיתכנות של פגיעה משמעותית בהם. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא תקרה. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

אוקיי, אז שנייה אדבר ונבהיר את זה. אני שנייה אבהיר את זה דרך הסיפור שלי. אני עמדתי לצלם סרט קצר ב-17 באוקטובר. הסרט היה אמור להצטלם בדרום, אני קיבלתי תמיכה מקרן דרומית. ומי שמכיר או לא מכיר, כשאתה מקבל תמיכה מקרן דרומית בעצם הסרט ברובו מצטלם בדרום וגם רוב אנשי הצוות הם מהדרום. אבל כמו שאתם יכולים לתאר, הסרט לא הצטלם ב-17 באוקטובר. אני הוקפצתי למילואים. ובכל כל הטירוף של היומיים הראשונים אני דיברתי עם אנשי הצוות שעבדו איתי על הסרט להבין מה קורה איתם, מה שלומם. חלקם נצורים בבתים שלהם, חלקם מנסים להימלט מהעוטף. 

אני משם המשכתי בעצם כמעט ארבעה חודשים של שירות מילואים, ברובו בעזה. ואחרי שיצאתי משם התלבטתי מה לעשות בנוגע לסרט. אם נצא לצלם אותו, לא נצא לצלם אותו. מול עצמי לא ידעתי ומול הצוות לא ידעתי. אז פניתי לאנשים והתחלתי לשאול אותם מה הם חושבים על זה. כולם כמובן מפונים. ופשוט כולם מיידית נרתמו. כולם מיידית רצו לעשות את זה. זה היה בדם שלהם, זו התשוקה שלהם וזה גם המקצוע שלהם. ואני חושב שלחזור לעשייה הזאת היה כמו חזרה לאיזה שהוא ממשק של נורמליות ושל חוויית חיים וחיות. בסוף באמת הרמנו את ההפקה וצילמנו אותה באפריל. 

ואני מספר את כל זה כדי להיכנס שנייה לנושא של המשמעות של סרטים קצרים והחשיבות שלהם. שר התרבות דיבר באחד הראיונות שיצא לי לקרוא על זה שבעצם כספי המיסים של אזרחי מדינת ישראל צריכים להגיע לבמאים שיודעים לעשות את העבודה. אני לא נכנס למחלוקת על האמירה הזאת, אבל אני חושב שצריך לשאול מתוך האמירה הזאת מה זה לעשות את העבודה? איך אתה יודע לעשות את העבודה? אני חושב שברוב המקצועות שאנשים רוכשים בהם השכלה יש איזה שהיא תקופה של התמחות, יש איזה שהוא תהליך שבו אנשים לא רק עוברים מהשלב שבו הם לומדים לשלב של איזה שהוא תהליך ראשוני של יישום היכולות שלהם והתמקצעות. ורואים גם שיוצרי קולנוע ותיקים בישראל, שהם כביכול לא צריכים את הדבר הזה, גם הם תומכים בנו ותומכים באמירה הזאת. כי הם מבינים שתהיה פה בשלב מסוים החלפת משמרות. יגיע דור צעיר, והוא צריך, כמו שהשר אומר, לדעת לעשות את העבודה. ובשביל זה יש גם את הסרטים הקצרים. 

הסרטים הקצרים והסטודנטים והעצמאים, אני מכניס את כולם לאותה סוגה, הם עומדים בפני עצמם והם צריכים לעמוד בפני עצמם. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה רגע לעצור אותך. אני רוצה להבין, שכולם יבינו וגם נבהיר את זה לשר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא מבינה, סליחה, קודם כל הוא מאוד צנוע, הוא העורך שלי. אבל איפה כבוד השר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא קיבל טלפון, מה קרה? הוא כבר חוזר. תפסיקו כבר עם ההתנהלות הזאת. אני אומר לכם, אני אתחיל להוציא אחד אחד החוצה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

בנושא של סרטים קצרים ויוצרים צעירים. מה היה לפני הרפורמה ואיך אתה תיפגע או חבריך אחרי?

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

אז אני שנייה אסביר. אני רוצה, אני ארחיב על זה כי לדעתי זה מאוד משמעותי, זו בדיוק הנקודה שאני מגיע אליה עכשיו. זה לא רק היוצרים עצמם, זה לא רק הבימאים. כשאני סיפרתי לכם על החבר'ה האלה עכשיו בדרום שפונו וזה, גם הם מפיקים, צלמים, עורכים, אנשי גריפ, אנשים עם ציוד טכני. האנשים האלה הם גם עובדים בתעשייה. גם הם צריכים הזדמנות. גם הם צריכים כביכול הסטאז' הזה שדיברתי עליו. והם לא יקבלו את ההזדמנות הזאת. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

תסביר. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

אני אסביר. כי כדי לקבל הזדמנות ממפיקים או מיוצרים או מגופים אחרים אתה צריך איזה שהוא, להראות משהו. אתה בא למפיק. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

בוא אני אעזור לך, בוא אני אעזור לך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, לא לעזור לו, תודה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >> 

לא, הוא ביקש עזרה. אני המפיק שלו והוא ביקש עזרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אתה המפיק שלו ואני פה מנהל את הוועדה. ניר, בבקשה, תמשיך. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

אז אני אסביר. כשאתה בא, גם מול גופי שידור יש כל מיני דרישות סף מסוימות. גם מול מפיקים. אנשים, בהקשר של מה שהשר אמר, כי זה באמת כספי ציבור וצריך שהם יגיעו לידיים שיודעות לעשות את העבודה. אז התהליך הזה מאפשר הכשרה שגם מפיקים יבינו מול מי הם עומדים. מה היכולות ומה הניסיון שנרכש. זה חלק מהותי. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אתה לא עונה על השאלה שהכי חשובה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

התשובה היא התבחינים החדשים, אני אגיד לך.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

מה היה היום ואיפה תיפגע מחר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

בדיוק, אנחנו רוצים לשמוע את הפער. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני חושב שהוא מספיק בוגר, הבחור במילואים, שומר על כולנו. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

הוא במאי והוא לא מפיק, אז הוא לא מבין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אז כשיגיע תורך אתה תסביר לנו גם את הנקודה הזאת. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אבל הוא שאל את השאלה, אני עונה לו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אבל הוא לא מנהל את הדיון, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

מה שאני מנסה להגיד שהסרטים הקצרים וסרטי הסטודנטים יפגעו משמעותית. הם יפחתו וכך בעצם ייווצר מצב שבו דור ההמשך לא יקבל את כביכול הסטאז' או ההתמחות הזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

איך? 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

זה פשוט לא יקרה. אם אתה צריך תמיכה, סרט קולנוע קצר, רגע, שנייה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה להבין בתבחינים. 

 << אורח >> ניר גילעת: << אורח >>  

זה בתבחינים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

למשל בספורט אני יודע שאם לא תעשה תוצאה כזו וכזו לא תקבל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עליזה, בבקשה. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

תודה אדוני יושב-הראש, תודה על הדיון. תודה חברי סימון על ההתכנסות גם בתקופה של הפגרה. תודה רבה, אני אומרת את זה גם כחברת כנסת לשעבר וגם כמי שהובילה הרבה דברים, זה לא מובן מאליו ששר מתייצב. תאמינו לי, זה ממש לא מובן מאליו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

זה צריך להיות קבוע, כן? שלא תגידו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ראוי היה ששרים יכבדו יותר את הכנסת ויגיעו יותר לכנסת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

בדיוק. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני משתדל להגיע. הייתי פה בדיוני הספריות, הייתי פה גם בנושאים אחרים ואני אמשיך לנסות להגיע ככל שאני רק יכול. אני חושב שזה חשוב גם כלפי הכנסת בראש ובראשונה. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

לכן חשוב לציין את זה. ואני גם רוצה לשתף אתכם שהשר, כשהגיע למשרד, ביום השלישי או הרביעי, הוא נפגש עם מועצת הקולנוע. ואני אומרת את זה משום שחשוב גם את זה להגיד בהבנה של עומקים של תהליכים. כי אנחנו, מועצת הקולנוע, אני עומדת בראש מועצת הקולנוע. אני לא מינוי של השר הזה, ואתם יודעים את זה. אנחנו שוקדים על המבחן, על התבחינים, הרבה לפני שהשר מיקי זוהר הגיע. 

המבחנים לא טובים, בואו נתחיל בזה. המבחנים לא טובים. גם אנחנו כנציגי ציבור, כחברי מועצה ובטח כיו"ר מועצה, אני אומרת לכם ציבורית, ערכית, מוסרית, כנציגת ציבור – המבחנים לא טובים. הוטלו עלינו, על נציגי ציבור שנבחרנו כל אחד על פי יכולתו, תחומו, עניינו. כל החברים במועצת הקולנוע, חברים וחברות, אנשים מעולים שבמעולים. יש בינינו הרבה חילוקי דעות. אבל אין ספק שהיחד האנושי, ההון האנושי שבמועצת הקולנוע מניב הרבה מאוד דברים טובים. אנחנו עצמנו, ואני בין השאר שהסכמתי להקדיש המון המון זמן למועצת הקולנוע, לקולנוע בישראל, נבע מזה שרציתי לשנות את המבחנים. וזה לא סוד, הפרוטוקולים שקופים, הדברים קיימים. 

מועצת הקולנוע קיימה שמונה חודשים עוד טרם כניסתו של השר דיונים ושינתה את מבחני הקולנוע. חלק ענק מההמלצות שלנו הם בסיס לשינויים שמוצעים. נכון שהוכנסו כמה שינויים נוספים. נכון, ואני אומרת את זה, וגם השר יודע את זה, שלא אהבתי שנכנסו גם שינויים והוגשו לציבור לפני שהם הגיעו למועצת הקולנוע. וגם זה מתוקן עכשיו בדיונים הרבים. ואני חייבת לשתף אתכם ברצינות ובאחריות במרוץ דיונים האינטנסיבי מאוד שחברי מועצת הקולנוע שהם מפנים המון זמן בהתנדבות לשבת ולשבת ולהקשיב. אנחנו באירוע. יש 300 תגובות מהציבור, הרבה מאוד. וזה מחייב דיון מעמיק. כל מי שבקיא בזה מבין שכל כך הרבה תגובות יש פה שינויים ויש פה דברים. ויש שינוי. 

אנחנו במועצת הקולנוע מנסים לבנות את האיזון ורוצים לבנות אותו בצורה מיטיבה לטובת הציבור בישראל ולטובת האומנות וכל הדברים שבאמת אנחנו כולנו רוצים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתם מקבלים מספיק זמן לבחון?

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אני אגיד את זה כך: השינויים הם גדולים. הם מאוד מאוד רחבים. וגם כשאנחנו בודקים משהו אז יש עוד דברים שמשליכים, כולנו פה עשינו דברים. ואני מוצאת ויש אוזן קשבת גם בהרבה דברים שנעשים תוך כדי. אנחנו זוכים גם לליווי של היועצת המשפטית שלנו וגם לליווי של היועץ המשפטי של המשרד. שגם זה לא מובן מאליו, הוא גם נמצא כאן והוא לבטח ידבר בהמשך. כך שהדברים נעשים בשום שכל. בתוך המועצה אנחנו לא מסכימים על הכול. יש דברים שאנחנו מבקשים, שאנחנו משנים, על האיזונים. גם אנחנו מאוד רוצים לעודד את החטיבה הצעירה, מה שאנחנו מכנים סרטי סטודנטים, סרטי ביכורים, סרטים קצרים. אנחנו מאוד מאוד רוצים להשביח את הקולות המגוונים של התעשייה של הקולנוע. תראו כמה בתי ספר לקולנוע יש. יש הרבה מאוד. כולם רוצים לייצר, כולם רוצים להגיע. יש קולות שונים בחברה בישראל. מה לעשות? אנחנו רוצים את כולם על המרקע. זה לא המצב היום. 

אני מגיעה לפסטיבלים, אני נמצאת, ואתם רואים אותי ואני צופה ואני הולכת ואני נוסעת יחד עם חברי המועצה. אל תגידו לי שיש גיוון בפסטיבלים, זה לא נכון. אני שם. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

איזה סוג של גיוון לא קיים?

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

רגע. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

סליחה עליזה, מה שאת אומרת לא אמת, עליזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אולי תיתן לה לסיים את הדברים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. תודה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

באנו להגיד את האמת, זו לא האמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תקבל את זכות הדיבור תוכל להגיד את האמת שלך, תודה רבה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

תתביישי עליזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה עליזה. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אני צריכה להתבייש על מה שאני אומרת? אולי אתה תתבייש איך שאתה מדבר אליי?

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

לא, את תתביישי כי את יודעת שזה לא נכון, ואת יודעת שזה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אדוני, אתה תמצא את עצמך בחוץ בסוף.

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

אבל עליזה, איזה קולות חסרים לך?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. עליזה, בבקשה. אפשר לא להפריע לה בבקשה?

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

לעזור לה, איזה קולות חסרים לה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אל תעזור לה. תודה. בבקשה עליזה. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אני שומעת אותך, ואתה יודע שאני מאוד מעריכה את עבודתך, והגעתי לסרט מדהים שאתה עושה בצילומים על קולות שאתה מביא מהחברה החרדית. אתה יודע, אני מכירה, אתה יודע. ועדיין, אני נמצאת בקומה השלישית, לא השנייה, השלישית שצופה. אני מקבלת הרבה מאוד פניות על סוגים של לקטורים, על סרטים שמקבלים גם בתוך הקרנות עצמן. אתה יודע מה? אני אגיד את זה כך, במדינת ישראל שהיא מדינה קטנה, יש 11 קרנות. אתה חושב שזה נכון שהכסף הציבורי - - -

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

לא, לא. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אני שואלת אותך, שהכסף הציבורי של מדינת ישראל הולך על מימון של 11 - - -

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >> 

אבל זה מירי רגב, שהוא ממשיך אותה. זה מירי רגב עשתה את זה, אנחנו התחננו לא לעשות את זה. היא הרסה את הקולנוע הישראלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

להוציא אותו בבקשה, תודה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >> 

ואתה בא עכשיו להמשיך ולהרוס אותו. לתת ליהלומים שלך. קיבלת הנחיות אולי להביא ליהלום של ביבי - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, תודה רבה. יאללה, עשית את ההופעה שלך, קדימה החוצה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

איזה כבוד יש לו לקולנוע הישראלי?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קיבלת את מה שרצית. להוציא אותו בבקשה, תודה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

באולימפיאדה אין אף מדליה, אנחנו זכינו בטרבייקה מקום ראשון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

איזה עוד יצירה ישראלית זכתה במקום הראשון בפסטיבל. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

באמצע מלחמה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

הוא רוצה לחסל את זה כקריטריון כי זה לא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור, שמענו. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

להוציא אותו בבקשה. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

הכול פוליטי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> לירן עצמור: << אורח >>  

כמו שהיה הכול פוליטי - - - מירי רגב. אני הולך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שמענו. תלך בלי לצעוק בדרך. תודה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

המדיניות שלי הייתה ועודנה מקצועית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מצטער שאתה מדבר בצורה הלא מכובדת הזאת, ממש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. מי שמכיר אותי אני לא מרבה להוציא אנשים החוצה ואני משתדל להביא דיונים מעמיקים כפי שעשינו בספריות. וחבל שאנחנו מגיעים לשם. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

דרך אגב, היוצרת שזכתה זה סרט ביכורים שלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. תודה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לא, רק אני אומרת, זה סרט ביכורים שלה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עליזה, בבקשה. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אנחנו מכירים ויודעים והערכה ענקית ליוצרת ולפסטיבל שבחר בה באמצע מלחמה, במצב של אנטישמיות. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

זה מהפיק שלה. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

תאמיני לי שאני יודעת. בסדר? הענקתי לה את הפרס בפסטיבל ירושלים בסוף. אוקיי? אז את מאמינה לי שאני יודעת על מה אני מדברת?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני מאמינה, פשוט גם אמרתם גיוון. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

לכן מאוד מאוד קשה לי דווקא עם הדברים שאתה בחרת לומר כלפיי עכשיו. אני את מה שאמרתי אמרתי על שמונת החודשים הרבה לפני שהשר הגיע. בסדר? כשאני מדברת איתך על גיוון אני רוצה לראות גיוון אנושי. עכשיו, דברים קיימים. קורים פה דברים מדהימים. יש חממות ויש טיפוח ויש קרנות אזוריות שנכנסו וטופחו על ידי קרנות ארציות. תאמין לי שאני בקיאה, יודעת, מכירה, לומדת, מקשיבה וקשובה. ועדיין אנחנו רוצים להביא יותר ויותר כמצופה מנציגי ציבור. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

את מתכוונת סרטי תעמולה? כזה גיוון רוצים להביא? אולי יוצרים שמזדהים עם הממשלה ומה שהיא עושה? זה הגיוון שרוצים להביא? 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

לא. אני קיבלתי נתונים. לא, סליחה גברתי, אני קיבלתי נתונים גם על סרטים שזכו וגם על סרטים שהגיעו ממקומות שונים והכול. אז תאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת. ולא סרטי תעמולה, ותעשי לי טובה, אני מכירה את הדברים. בסדר? 

אז אני רוצה רגע לומר שאנחנו יושבים במועצת הקולנוע ואנחנו מגבשים את ההצעה שלנו לשר. גם על התבחינים הקיימים, גם בעקבות הפגישות הרבות שנעשות אתכם. יש פה אנשים מאוד טובים בחדר, משובחים. זו גם הזדמנות טובה לומר לכם תודה על כל העשייה הנפלאה שלכם. אתם יודעים שאנחנו עובדים ביחד. וגם בתקופה המאוד קשה של האנטישמיות שסרטים שלנו לא מצליחים להגיע ופסטיבלים לא מתקיימים. 

אני רוצה רגע לומר שאנחנו בעצם התפקיד שלנו לייעץ לשר. ואנחנו מאוד מקווים שהעצות שלנו שמגיעות אחרי מחשבות רבות, אנחנו עדיין בעיצומם של ההחלטות שלנו ושל ההתגבשות. להביא את זה לאיזונים ראויים, נכונים, טובים, שישביחו את התעשייה. אבל תבינו, תבינו שגם במועצת הקולנוע יש דעות שונות. והדעות האלה נשענות לא על תעמולה גברתי, אלא על רצון להרחיב את המנעד ולהשביח את הקולנוע הישראלי. ויותר מזה, למלא את בתי הקולנוע, שכולכם רוצים את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. טל גרנית, בבקשה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אפשר מילה בבקשה רגע? אפשר רגע מילה, לשים את הדברים בסוגריים שנייה אדוני. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא. טל גרניט, בבקשה. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אני מרשה לו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ואני לא. בבקשה טל. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אבל למה אתה לא מרשה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן לכל אחד. אנחנו מנסים לנהל את הדיון ולי יש את הסדר שלי. תודה רבה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אבל מענה לדברים. אני רוצה לשים את הדברים בסוגריים לשנייה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן לכם. חברים, תפסיקו להפריע, יהיה לכל אחד מספיק זמן לדבר. אז מה אתה עושה עכשיו, אתה לא מפריע? טל, בבקשה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >> 

הייתי פה מאות פעמים, אדוני. מאות פעמים. ונותנים לאנשים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יתנו לך. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >> 

אבל אדוני, אני מבקש להגיש משהו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה פשוט בדיחה. תודה רבה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אני רוצה להכניס את הדיון הזה לסוגריים, ואתם לא מוכנים לתת את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. טל גרניט, בבקשה. לא להפריע לטל גרניט, תודה רבה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

הפיל שבחדר, חברים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה טל. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

שלום. אני רוצה רק להציב כמה הגדרות שהן שגויות לטעמנו. אני במאית ותסריטאית וגם חברה בהנהלת איגוד הבמאיות והבמאים. דבר ראשון, העניין של להציב קולנוע מסחרי מול קולנוע אומנותי הוא שגוי לחלוטין. יש יצירות אומנות שנמכרות במאות מיליוני דולרים. רוטקו, זה לא אומנות פיגורטיבית. 200 מיליון דולר. וגם הקולנוע הישראלי, גם כשהוא אומנותי הוא יכול להיות מסחרי. סרטים כמו ואלס עם באשיר. הסרט אפס ביחסי אנוש. סרטים אומנותיים, תרבותיים, שהם גם הביאו מיליוני צופים וצופות לבתי הקולנוע בישראל. לכן בכלל הרעיון של מסחרי מול אומנותי הוא שגוי והוא בא לשרת איזה אג'נדה שאולי מתאימה לשר של אליטיזם מול עממיות. זה לא נכון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רגע, מי האליטיסט מי העממי בעינייך?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אני לא יודעת, אבל ככה זה נשמע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, אמרת שזה אליטיזם מול עממיות. מי האליטיסט ומי העממי? סתם סקרנת אותי. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

תגיד אתה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז מה אתה?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אומנותי זה לכאורה - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, ממש סקרנת אותי, אני מתעקש. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אני אומרת, אני עונה לך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מי האליטיסט ומי העממי בעינייך?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתה לא הולך לקולנוע בכלל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את לא יודעת להגדיר?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אני יודעת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ישראל הראשונה מול ישראל השנייה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, שאלתי מי אני בתווך המשוואה. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אני לא יודעת. אני מקווה שאתה תבוא לקולנוע, רגע, אני אגיד לך. אני מקווה שאתה תבוא לקולנוע לראות, השנה יש 30 סרטי קולנוע באקדמיה לקולנוע. אחת השנים הכי טובות שאני הייתי בהן. אי אפשר לבחור, אני צריכה לבחור שלושה סרטים שיעלו לחמישייה, אני לא יכולה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מבורך. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

כי כל הסרטים, או רובם בואו נגיד באמינות, רובם הם סרטים פשוט מצוינים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

את רוצה לספר במה הם עוסקים אולי? בבדואים, בזוג בבני ברק. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

בחרדים. בעיירת פיתוח. גיוון כזה, גב' עליזה לביא, אם היית רואה את הגיוון שיש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז כדאי לכם לצפות בהם. אגב, את רובם עשו נשים, שגם זה חדש. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אין לי ספק שהם מעולים ואין לי ספק שזה עוד יותר טוב שנשים עשו אותם. רק דבר אחד שהוא חשוב לי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה חסר לכם פה בתחום הגיוון?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

דבר אחד, הישראלים אהבו?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

הישראלים עוד לא ראו, כי הסרטים האלה עוד לא יצאו לבתי הקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אם הישראלים יאהבו אני אגיד לכם מושלם. אם הישראלים לא יאהבו תהיה בעיה. כי הכול לא נמדד על פי מה שאתם חושבים, אלא מה שהציבור הישראלי חושב. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הישראלים, הם אוהבים ללכת למוזיאונים? לא בכמויות מאוד גדולות. נכון? אז צריך לסגור את כל המוזיאונים?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

האם הישראלים צריכים לאהוב או רק אתם פה שיושבים בחדר צריכים לאהוב?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ספרים טובים אתה בוחן לפי כמה אנשים קראו אותם?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הישראלים גם לא אהבו שעוצרים חיילים שחשודים במעשי סדום. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את רוצה לעשות תוכן שישראלים לא אוהבים? בשמחה. תעשי, אבל על חשבונך, לא על חשבון משלם המיסים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. גברתי, את בדרך לחבר שלך. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אני רוצה להגיד עוד משהו. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא יכול להיות שזה יהיה הקריטריון. רגע, לא יכול להיות, מיקי. מיקי, אני חושבת שאסור, באמת, אני אומרת לך, אל תשתמשו אפילו במינוח ובמושג "מה שאוהבים ומה שלא אוהבים".

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

למה לא?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

כי זאת, אתם לא יכולים לחשוב ככה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה כסף של משלמי המיסים, לא שלי ולא שלך. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפרת, נדון בזה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אתה לא יכול מיקי. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אנחנו מחזירים למשלמי המיסים בהעשרת התרבות הישראלית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אה, אוקיי. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

זה מה שחשוב לנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אבל רק להזכיר לכם שמשלמי המיסים משלמים פעמיים: גם על הכרטיס בקולנוע וגם מהכסף שלהם על הסרט. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אז תוזיל את הכרטיסים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז לפחות שייהנו מהתוכן, לא?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

זה מה שהיית צריך לעשות, תוזיל את הכרטיסים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אולי תעודד אותם ללכת לקולנוע?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את מדברת על שלושה ימי קולנוע? שלושה ימי קולנוע ישראלי בכהונתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ביום הקולנוע הישראלי כשכרטיס עולה 10 שקלים הישראלים מאוד אוהבים להגיע לקולנוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גברתי, את בדרך. פעם הבאה את מצטרפת לחבר שלך. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

חה"כ יוסף טייב, אני רוצה להגיד עוד נקודה אחת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, הנקודה הובהרה. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

לא, יש לי עוד נקודה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

חיים מקלברג, בבקשה. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

לא. חה"כ יוסף טייב, הפריעו לי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

את מפריעה לחיים. מקודם שמרתי על זכות הדיבור שלך. כרגע אני שומר על זכות דיבור של חיים. חיים, בבקשה. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אין דרך לדעת איזה סרט יהיה מסחרי ואיזה סרט יביא קהל לקולנוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, הנקודה הובהרה, אנחנו נדון בכל הנקודות. תודה רבה. אל תחזרו על הדברים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

והאם משחקים בו שלישיית מה קשור. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

גם איך אתה בודק את זה? האם אוהבים אותו בשנה הראשונה? האם אוהבים אותו אחרי עשר שנים?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ועל זה נאמר מה קשור "מה קשור"?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני לא מבינה את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אמרת את הנקודה הזאת חמש פעמים, הבנו ונדון. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

כי זה השורש של הבעיה, זה לא יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אז נדון בבעיה. חיים, בבקשה. אגב, עדיין לא קיבלתי על השאלה של סימון לניר, אז אם תוכל לענות. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אתה לא נתת לי לענות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנה, עכשיו אני נותן לך. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הנה, עכשיו תדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש סדרי דיון. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

סימון, לשאלתך, קודם כל הסרטים הקצרים נחוצים לחלוטין. אין לי כמפיק ואין לקרנות שום דרך להעריך אם תסריט מעולה של במאי חדש הוא יוכל לביים אותו או לא לביים אותו לולא הוא יראה לנו עבודות קודמות שלו. עדיף לנו להוציא 200,000 שקלים עליו, לעשות סרט קצר, מאשר שאתם תשימו מיליון שקלים ואני אלך לגייס עוד שני מיליון שקלים ונבזבז את כל הכסף שיתברר שהוא לא במאי טוב. זו הדרך היחידה. זו גם הדרך היחידה למפיקים צעירים כמו המפיק שיושב לידי שהדרך היחידה שלו לקבל כסף מקרנות להפקה היא אם יש לו ניסיון מוקדם. אנחנו לא ניתן לו לנסות קודם קודם פיצ'ר ב-8 מיליוני שקלים. לכן הסרטים האלה הם חשובים. 

שאלת למה התבחינים האלה נמחקו? כי התבחינים האלה לא נותנים שום תמריץ לקרנות לתמוך בזה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני שאלתי, וזה חשוב להבין, מה היה יום לפני ומה היה יום אחרי?

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

היו תמריצים לקרנות לעשות סרטים קצרים. היו קרנות שהתמחו במתן כסף - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ואתה טוען, אתה אומר שאם הרפורמה תהיה כפי שהיא אותם סרטים קצרים לא יקבלו עזרה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

נכון, נכון. אני מקווה שהשר יקבל את זה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אז איך יהיו סרטים קצרים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. רשמתי את השאלה והשר יתייחס גם לזה. בבקשה. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

יפה, אני יכול להמשיך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יהיה וגם קיבלתי הערות ציבור. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

מיקי, אני מגיב לתבחינים שקראתי. אם זה ישונה, אז תודה על ההקשבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הנושא של סרטים קצרים חד משמעית הנושא ייבחן בצורה הכי מקצועית והכי רצינית, משום שהטענות שעלו שם בהחלט האירו את ענינו בנושא מסוים. מה שאתם צודקים, תאמין לי, לא יהיה ויכוח. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

מעולה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה בנקודה הזאת שיהיה רשום בפרוטוקול. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה חד משמעית יקבל מענה. ולגבי הדוקו אני אוכיח לכם שיש הכפלה בכמות הסרטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז לגבי הנושא של סרטים קצרים לדברי השר לא תהיה פגיעה בסרטים קצרים וביוצרים צעירים וזה צריך להיות רשום בפרוטוקול. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ובסרטי סטודנטים וסטודנטיות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

ואנחנו נבדוק שזה יהיה ברפורמה. זה נקודה אחת, הלאה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. חיים, יש לך עוד משהו להוסיף?

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

עליזה, אני רק רוצה להתנצל. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רגע, זה נכלל סרטי הסטודנטים? זה נכלל באותה קטגוריה של סרטים קצרים סרטי הסטודנטים?

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אני רוצה לעשות סדר. אתה רצית להתנצל, אז אני אתן לך קודם. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אני רוצה להתנצל שהתפרעתי, אבל המשפט שלך שאין גיוון בקולנוע הישראלי אינו מבוסס על שום עובדה שאני מכיר ואני מכיר טוב ממך את הקולנוע הישראלי. מתוך 30 הסרטים שמוקרנים עכשיו אני ראיתי 26. הגיוון הוא מטורף. כל חלקי הארץ, כל חלקי העם מיוצגים בו בצורה מרהיבה. יש לי שלושה סרטים והשלושה שלי מכסים כמעט את כל הארץ. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

על שתי נקודות ונקודה אחת לטל. טל, הפגישה הראשונה או השנייה שהייתה לי, הראשונה הייתה עם המפיקים, אבל השנייה הייתה עם ארגון הנשים של הקולנוע. והדבר הראשון שהן ביקשו ממני 'עליזה, אנחנו חייבות יותר נשים'. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

בואי תראי השנה כמה נשים וכמה סרטי נשים יש. אני לא מצליחה לספור אפילו בראש. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אבל את ראית כמה דברים עשינו במבחנים לטובת נשים?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

כל הכבוד. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

יופי. אז תאמיני לי שזה התחלנו עוד בשמונה חודשים של טרם. כמו דברים נוספים וגם שיתוף פעולה הרבה מעבר, ואתם יודעים את זה. אתם יודעים את זה משום שהיו פה גם כל מיני דברים שזה לא המקום ולא הזמן להרחיב. 

אבל לגבי הניקוד, זה על המדוכה גם בשולחן שלנו. חלק מההמלצות כבר העברנו וחלק הגיע בביקורת מהציבור בפניות מהציבור. ואני אומרת, אני אומרת את זה כבר כאן, השר, זה חלק מההמלצות של המועצה. יהיה פה איזון ואנחנו בונים מערכת מאוזנת בין החלוקה של הז'אנרים, גם סטודנטים, גם ביכורים, גם קצרים. כל החטיבה הצעירה מה שאנחנו מכנים, חיים, תקבל מענה בהמלצה שלנו לשר. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

מעולה. אז אני אמשיך בשאר הדברים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה חיים. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

הרעיון הראשוני לרפורמה היה מעולה. השר והמשרד הגיבו לעובדה שאנחנו באמת נאנקים תחת תקציבים לא סבירים לעשיית הסרטים. אני אומר בואו נעשה פחות סרטים ונשקיע יותר כסף. הדברים שנכתבו בנוסף לזה פשוט פוגעים בקולנוע הישראלי. זה משהו שיתרום לקולנוע הישראלי. זה נעשה ברשלנות לדעתי, בלי התייעצות מספקת עם אנשים מתוך התעשייה. אני לא זומנתי אף פעם. כל הסרטים שלי היו קופרודוקציות. זכיתי בפסטיבלים, בכל הפסטיבלים החשובים בעולם. לא זומנתי אף פעם. אני זימנתי את עצמי והלכתי ביחד עם שלומי אלקבץ לפגוש את השר. אני חזרתי לשם כשאני אומר לכולם 'תקשיבו, השר מקשיב, השר לא מה שחשבתם. זה יהיה נהדר'. 

למחרת התברר שהשר רוצה לקחת 20% מהתקציב אותנו ולתת אותו לסדרות טלוויזיה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שקר. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

לא הוגן. אני לא שקרן, לא שיקרתי מעולם. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שקר. לא אמרתי שאתה שקרן, אבל ברגע זה אמרת דבר שקר. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אוקיי, סליחה, סליחה. התבחינים שקיבלנו קוראים לזה ש-20%, עדיף לקרן להשקיע 350,000 שקלים בסדרת טלוויזיה מאשר שלושה מיליון בסרט. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רגע, שכחת איזה פרט קטן. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

איזה פרט? אני לא שוכח פרטים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז אני אגיד לך איזה פרט שכחת. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

לא שוכח פרטים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שהתקציב של הסדרות הוא תוספתי לכסף שיש לקולנוע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לא מה שכתוב. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

שוב, זו הבטחה שלך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה זה הבטחה? 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אבל לא כתוב, לא כתוב בתבחינים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אמרתי במפורש שאני עושה מבחן מתוך שאיפה, מתוך שאיפה שאם יש בו מרכיבים מסוימים שהם אינם קשורים לתחום הקולנוע יהיה בו תוספת. מה הכוונה? 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אם לא יהיה תוספת לא יהיה?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אם אני אומר דבר פשוט - - -

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אתה אומר את זה, אבל השר אחריך כבר יהיה לו 20%. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, לא. אמרתי דבר פשוט, אני מבקש, חבר'ה, לדייק בפרטים. כי האמירות שלפעמים נאמרות הן לא בהכרח מדויקות, אז אנא. אני אומר דבר פשוט: אם וכאשר, נניח, אני אומר דוגמה. שתקציב הקולנוע בשנת 2025 יהיה 130 מיליון שקלים ו-on top יהיו עוד 25 מיליון שקלים כתוספת בשביל האפשרות לכל קרן לעשות 20% מתקציבה לסדרות. במי זה פוגע?

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

זה יפגע בנו כשהשר הבא לא יביא תוספת ועדיין יהיה כתוב בתבחינים 20%. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הסכם הוא חמש שנתי, ידידי. הסכם קולנוע הוא חמש שנתי. כמו שהיה חמש שנים הסכם, עכשיו צריך לעשות הסכם חדש לחמש שנים. אם תרצו איזה שהיא אינפורמציה אני כבר בעיצומו של משא ומתן עם שר האוצר על ההסכם הזה. ואני אומר לכם שאני מאוד אופטימי לגבי ההסכם הבא. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אגב, זו ההזדמנות להודות לך על התוספת לסרטים, להפקות שנפגעו בחברות ברזל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

משהו חיובי בדיון. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

חיים, בבקשה לסיים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

השר בעצם אומר לנו שאם יהיו רק 130 מיליון לא יהיו סדרות טלוויזיה. זו התחלה. זו התחלה. היינו שמחים ליותר, אבל זה הסיכום. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אגב, סדרות עוזרות מאוד לעולם התרבות. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

לא, הן עוזרות לזכיינים. הזכיינים יורידו את הכסף הזה מההשקעה שלהם. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא נכון. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

אני מוכן להתערב איתך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הזכיינים לא עומדים בהתחייבויות שלהם גם ככה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. חיים, לסיכום. 

 << אורח >> חיים מקלברג: << אורח >>  

שני דברים נוספים. אחד, ליד התוספת לסרטים בתקציב גבוה, בתקציב בינוני וקופרודוקציה נקבע גם כמה הסרטים האלה חייבים להביא ממקורות פרטיים ומחו"ל. מה שכתוב שם לא מתכתב בכלל עם התעשייה. חוסר הבנה מוחלטת. יש בארץ הזאת, אני יכול להביא את זה, יש עוד ארבעה מפיקים שיכולים להביא את זה. אנחנו נעשה את כל הסרטים בארץ אם התקנות האלה יעברו. זה מעולה לחברה שלי, זה רע לקולנוע הישראלי. אם את רוצה גיוון את חייבת למחוק את הסעיף הזה. כי אין הרבה מפיקים שיכולים להביא עוד ארבעה מיליוני שקלים כתוספת לסרטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. חה"כ צגה מלקו, בבקשה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, כבוד השר, אני רוצה להתייחס קודם כל, הדיון באמת אי אפשר לשמוע את כולם. בואו תדברו אחד אחד, נקשיב, בשביל זה אנחנו באנו, גם אתם. יושב-הראש משקיע וכבוד השר, באמת שני אנשים שמשקיעים אם אתם הייתם יודעים איזה בנושא של הספריות כמה דיונים התקיימו, איך שפתרו. גם חברי דוידסון. באמת נעשות עבודות מעמיקות פה. 

עכשיו השאלה שלי, אני בתור יוצאת אתיופיה, אני לא מאמינה עדיין בישראל יש גיוון. זה אני לא מאמינה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לנו יש פרויקטים יוצרים אתיופים. סרטים של אתיופים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא לעזור לחברת הכנסת, תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את יודעת צגה, תשאלי שאלה חשובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי, תנו לה אבל לדבר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כמה פעמים אינדל ניסה להגיש את התסריטים שלו. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

יפה, בדיוק. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

וסורב, כמה פעמים? את יודעת את המספר?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

באקדמיה השנה יש סרט שעשה יוצר אתיופי, ממוצא אתיופי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כמה פעמים אינדל סורב, תבדקו. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אתה יודע כמה פעמים קיבלתי "לא" במקצוע? זה חלק מהאומנות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה גברתי, חברת הכנסת באמצע זכות דיבור, תודה. סליחה, יש פה חברת כנסת שרוצה לסיים את הדברים שלה. מיקי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש לו את הסדרה הכי מצליחה בישראל היום. הוא סורב עשרות פעמים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, אל תעזרו לי. אני לא הפרעתי לאף אחד. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אתה יודע כמה פעמים אני קיבלתי "לא" כשהייתי שחקנית?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפרת. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני לא הפרעתי לכם, אני הקשבתי לכולכם. אנא בבקשה תקשיבו לי. אין דבר כזה, וזה שאתם צועקים אתם תשתיקו אותי, לא יעזור לכם, חבר'ה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא רוצים להשתיק אותך. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

לא יעזור, תקשיב בבקשה. אני הקשבתי לכולכם, לא הפרעתי. יש גבול לכל דבר. מה שאני רוצה להגיד בעניין של גיוון, קודם כל אני מאמינה ליושבת ראש מועצת הקולנוע, לחה"כ לשעבר, לד"ר עליזה. היא הביאה את הנתונים. היא אמרה מה שהיא יודעת. וזה שאתם מתפרצים ולכל אחד זה לא אומר שפותר את הבעיה. אם אתם חושבים, אתם יודעים, ברגע שהיא דיברה על הגיוון אתם קפצתם – זה מעיד שאין גיוון. לכן אם יש גיוון תדברו בשקט, תסבירו. יש מרחק עצום. חבר'ה, אתם לא חיים בישראל? אתם רוצים להגיד שבאמת אין שום בעיה? בעיה של גיוון נפתרה? הלוואי שהיה קורה. זה לא ככה. לכן אני מבקשת אם יש בעיות תסבירו, תדברו. יש את זה. אני שומעת את זה. זה פשוט לא מעורר כבוד. השר יוצא לחמש דקות, לדקה, יש לו שיחה דחופה, כאילו שהלך כולם מתפרצים. זה לא ככה, חבר'ה. כולנו עסוקים, כולנו עובדים, באנו לפתור את הבעיה. 

לכן אני מבקשת, אדוני יושב-הראש, אתה תמיד מנהל את הישיבות בצורה מאוד רצינית, מעמיקה. גם פה עניין של גיוון קפץ לא סתם. אני בדם שלי חשוב לי הגיוון. במיוחד האוכלוסייה שאני נמנית עליה, יוצאי אתיופיה. גם יש עוד קבוצות. כמה אחוז הם מיוצגים? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני יכול להבטיח שאחרי הרפורמה הם לא יהיו מיוצגים בכלל. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, על זה השר ייתן תשובה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני יכול להבטיח שאתיופים לא יהיו מיוצגים בכלל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ההיפך ידידי. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אבל אם הסרט הזה לא יהיה אהוב? אם הסרט של אותו יוצא אתיופיה לא יהיה אהוב ולא ימכור כרטיסים?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אתה יודע אינדל להכניס אותו איזה ויכוח היה? 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אבל הקריטריון הוא אם אוהבים או לא. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אין יותר מזה גיוון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפרת, אני רוצה לסיים את סבב השולחן. קרין, בבקשה, פורום היוצרים. כן, בבקשה קרין. למרות ההתפרצויות, כן. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

תודה רבה. נעים מאוד, אני קרין קיינר, אני חברת הנהלה בפורום היוצרים הדוקומנטריים ואני בעצמי במאית ויוצרת. האמת שעכשיו הקשבתי לך, כבוד השר, ואתה אומר בעצם שסדרות מאוד עוזרות לעולם התרבות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אז אני חייבת לציין, דרך אגב, שסדרות הדוקו רק בשנה האחרונה, ועם כל הצניעות, גם הסדרה שלי "דברים מתחת לקו האדום" שברו את כל שיאי הצפיות בכל הפלטפורמות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא בקולנוע. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לא בקולנוע, בטלוויזיה. אמרת שהסדרות תורמות לעולם התרבות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את תוכלי להגיש, גם סדרות דוקו, אין שום בעיה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

בסדר, אני רוצה לסיים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש לך עוד מקור תקציבי חדש. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לא, מסתבר שלא. כי הניקוד יורד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, ההיפך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

זה אומר שאנחנו לא נקבל בכלל. בכלל לא נקבל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

למה? הניקוד של הדוקו הוא שונה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אוקיי. גם ככה אני רוצה קודם כל להגיד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תראי מה עשינו בדוקו, שאת בטח ממש תשמחי. אנחנו מנתקים את התלות שלך בחברות הפקה שמשלמות את הכסף בשביל הדוקו שלך. למה? א' אנחנו מגדילים את אחוזי המימון בדוקו. זאת אומרת שאנחנו נהיה שותפים הרבה יותר גדולים עם הקרן בעלות הדוקו. מה שלא יצריך ממך לרוץ אחרי קשת או רשת או כאן 11. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

קשת ורשת בכלל לא נכללים ברגולציה, בוא נדייק. הם לא מממנים דוקו בכלל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

או הוט או yes או לא משנה מה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

דוקו מבחינתם לא קיים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הוט או yes או לא משנה מה. אבל יש עוד דבר אחד נוסף, איך אנחנו בוחנים את הצלחת הדוקו? בכמה פלטפורמות הוא משודר. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

בכל הפלטפורמות, כולל בתי הקולנוע, אם אתה רוצה שנדבר על זה כקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז הנה אני מודיע לך גברתי, אם הוא יפורסם בכמה פלטפורמות הניקוד שלך יהיה מקסימלי. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

עכשיו יש סרטי דוקו שעשרות אלפים נוהרים אליהם כבר עשרה שבועות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הניקוד שלך יהיה מקסימלי, בגלל שיש כאן מרכיב שחשבנו עליו ואמרנו רגע, למה ישראלים צריכים חצי ליהנות מסרטי דוקו? כי למה? באים yes או הוט, מממן את התוכן והוא משודר רק בפלטפורמה הזאת. אנחנו רוצים להפסיק את זה. אנחנו רוצים שכל הציבור הישראלי ייהנה מזה. איך אנחנו עושים את זה? נותנים לכם יותר תקציב. אתם פחות תלויים בחברות האלה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

איזה חברות? אנחנו מדברים על גופי השידור? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גופי השידור שמממנים לכם את הדוקו. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

איך אנחנו פחות? בוא נתחיל מזה שאני כיוצרת, אני רוצה להתחיל עם כמה דברים, בסדר? 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

איפה זה ישודר, קרין? איפה זה ישודר?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בכמה שיותר פלטפורמות. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

רגע, אני אשאל אותו, אני אשאל את הכול. יש לי הרבה שאלות. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

איפה זה ישודר?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה זאת אומרת? חסרות פלטפורמות?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

איזה, איזה פלטפורמות?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

איפה זה ישודר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתה רשום אצלי כדובר הבא וחבל שסתם נשאלות שאלות חשובות. רגע, תעצרו שנייה. קרין, תעצרו שנייה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

זכות הדיבור שלי כרגע. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

כבוד היו"ר, אבל יש דיון. לפעמים מישהו אומר משפט שתורם לדיון. אתה לא מאפשר את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין בעיה, אני מאפשר. אבל לא כולם ביחד. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לא ביחד, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן קרין, בבקשה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

קודם כל אני גם חברת הנהלה באקדמיה, אז אסף היקר הוא גם קולגה שלי בלי קשר, אז אני רוצה שנייה להרחיב את הנושא וגם לשאול שאלה. כאן זו זכות הדיבור שלי, אז אני שואלת שאלה. אני רוצה רק לקבל תשובה קצרה בשביל שאני כן אוכל להגיד את כל דבריי ובאתי להגיד כמה וכמה דברים. 

אני רוצה לשאול דבר ראשון, מה שאסף שאל. אם בעצם אתם נותנים את רוב התקציב, איפה ישודרו הסדרות? באיזה פלטפורמה? דרך אגב, אני גם רוצה לסייג ולהגיד שרוב הכסף מגיע מגופי השידור.

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זהו, זה משהו שאני רוצה לשנות. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

כרגע הרגולציה לא נאכפת ואני מזמן נלחמת על זה שפרטנר וסלקום אין עליהם רגולציה. סליחה, אני מבחינתי הם פושעים. הם בכלל לא נותנים שקל לשום יצירה מקורית אם זה דוקומנטרית או עלילתית ואתם לא אוכפים את הרגולציה. עכשיו, זה לא תחתיך, כי אתה במשרד התרבות, זה אמור להיות במשרד התקשורת. קרעי רוצה לגמור אותנו בכלל, אבל זה בסדר. הרגולציה לא קשורה. 

אני כרגע שואלת אם בעצם אתה אומר אני אתן לך את רוב המימון, איפה זה ישודר? באיזה פלטפורמה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא יענה בהמשך, כן בבקשה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

כשהפלטפורמות, דרך אגב, רק נותנים לנו פחות ופחות כסף. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני יכול לענות בקצרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תשובה קצרה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

Yes והוט עוברים מעכשיו למקום של סטרימרים. גם אין להם כסף, כבר לא נותנים להם כסף. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז אני אומר לך כך: תוכן טוב ישודר. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל מי יודע מה זה תוכן טוב?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רגע, רגע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתם רוצים לקבל תשובה או שאתם רוצים לקפוץ?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

מה זה תוכן טוב?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תוכן שהוא טוב. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אבל מי מחליט מה זה טוב?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

יש לי עוד הרבה מה להגיד, אני אשמח לסיים את דבריי. תודה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

דבר נוסף, בסוף אם את לא תלויה בהוצאות ההפקה בגופי השידור, כשהתוכן הוא שלך. זה דרך אגב נאמר לי על ידי הפורומים שלכם. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

שמה?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שאם התוכן הוא שלך כמפיק ואתה לא צריך את גופי השידור שיממנו לך את זה אתה נמצא במצב שאתה יכול להביא את זה לכל פלטפורמה שאתה רק רוצה אם התוכן הוא תוכן טוב. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

זה לא קורה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אתם אומרים לי דבר הפוך. אתם כועסים על התלות בגופי השידור, אבל עדיין רוצים להישאר תלויים בזה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

זה לא קשור, הם מביאים את רוב הכסף להפקה. רגע, אני רוצה לסיים את דבריי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

להיות נגד באופן קטגורי רק כי אני השר שיושב פה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני כרגע הנציגה היחידה פה של הדוקו, בבקשה תנו לי לדבר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ואני רוצה לעשות את התיקון, זה לא נראה לי נכון. אתם נגד באופן קטגורי, זה בולט. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

לא נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, תודה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני רוצה לדבר, תנו לי שנייה לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, אני רק רוצה, אנחנו נבדוק את זה לעומק איזה פלטפורמות קיימות בהמשך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני רוצה לסיים את דבריי. באמת, זה באמת קצת קשוח כל הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני שמח שזה בא מהצד שלך הפעם. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני רוצה להגיד שני דברים. בתור התחלה אני עונה פה לחברת הכנסת, סליחה, אני לא זוכרת את שמך, לגבי הגיוון. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

השם שלי צגה מלקו. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

שנייה, אני רוצה לדבר עכשיו. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

לא, אני מזכירה לך את השם שלי. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

כשמגישים לקרנות זה אנונימי. כמו שאת רואה, אולי אני לא, בגיוון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה אנונימי?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

כשאתה מגיש הגשה לקרנות היא אנונימית. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ההגשה? רגע, אני רק רוצה להבין. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

הם בוחנים רק את התוכן, הם לא יודעים מי היוצר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יצא לי גם לבחון את זה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

הם לא יודעים מי היוצר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יצא לי גם לבחון את זה. אני רוצה לתקן אותך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני לא יודעת, אני מגישה הגשות זה באנונימיות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

באנונימיות, אבל יש את השלב השני ששכחת להזכיר אותו. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

שמה?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עם הפרזנטציה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל פרזנטציה זה רק אחרי - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש פרזנטציה שבה אתה כבר פוגש את היוצר ואת המפיק לפני שאתה מחליט. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

כבוד השר, אני רוצה לסיים את דבריי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז אנונימי זה לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, בקצרה, יש לך עוד דקה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל הוא נכנס לתוך דבריי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מקבלים את כולם כמעט ואז אתה פוגש את היוצר, אתה מכיר את היוצר. אז אנונימי זה לא. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל הוא מדבר, הוא מדבר על הדקה שלי, סליחה, זה לא מתאים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי, הנקודה הובהרה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

שנייה, אני רוצה שתקשיב לי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אנונימי זה לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, יש לך עוד דקה, בבקשה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

רגע אחד. אני רוצה להגיד לך ספציפית, טבריה מתחת לקו האדום. אני במשך שנתיים מימנתי את זה לבד. כמות ה-"לא" שאני, הבלונדינית פה, קיבלה, הייתה אין סופית. כמות של "לא" אין סופית. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני לא חושב שזה קשור לצבע השיער שלך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

ואני מימנתי את זה לבד, על חשבוני, דרך אגב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני לא חושב שזה קשור לצבע השיער שלך, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

עד, דרך אגב, שכאן 11 האמינו בסדרה הזאת שהצליחה ברמות, לא משנה, ברמות הכי גבוהות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה הקשרים שלך עם הקרן? טובים מספיק?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אין לי שום קשרים עם הקרן. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אה-אה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני מגישה הגשה, היא אנונימית לחלוטין. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז תתפלאי, אבל יש כאלה שיש להם קשרים טובים עם הקרן. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אז לי אין קשרים. אני רוצה לסיים את דבריי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי, שנייה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

דרך אגב, כשאומרים לי שאני דואג לאנשים מסוימים, אני עושה בדיוק את ההיפך. כי הקשרים עם הקרן בעיניי לא יכולים להיות פקטור בקבלה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

דרך אגב, אתה רואה אותו, זה עם המדים? אני לא ידעתי הוא יהיה כאן. הוא העורך שלי בסדרה, הוא במילואים והסדרה שלי כבר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לא, אני רוצה לסיים את דבריי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

זה לא הגיוני. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, יש לך - - -

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אתה רוצה לעצור את הדוקו ואני רוצה להבין למה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תעצרי שנייה. תעצרי שנייה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

מה הסיבה ומה האינטרס?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תעצרי שנייה, תנשמי, תשתי מים קרים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני עונה לכם. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני יכולה שנייה לסיים את דבריי?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני עונה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לגופם של דברים, נשארו לך 30 שניות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שהמרכיב - - -

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני רוצה, אבל הוא לא נותן לי לדבר. תיתן לי לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

תן לי לסיים. תכבד אותי ואת המקום שלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין. קרין, בבקשה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני רוצה להגיד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, למה את כיבדת את כולם. כן, בבקשה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אמרתי את זה כבר מקודם, אני מה-7 באוקטובר מתעדת את כפר עזה. כמות המצוקה והזוועות שאני מכילה בתקופה הזאת היא אין סופית. אז אני רוצה להבין, אתם רוצים לעצור את הדוקו על מה? כדי שמה? שהסיפור הישראלי ייעצר? כדי שלא ידברו על המחדל הכי גדול שקרה כאן בתולדות עם ישראל? כי אנחנו, היוצרים הדוקומנטריים מספרים את הסיפור הישראלי. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

מה קשור?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

שלנו. ואם תראו את כל היצירות שלי תראו שאני מאוד פלורליסטית ואני בן אדם הומני. ואני אומרת לכם, אתם לא תעצרו אותנו. זו התשוקה שלנו. ואנחנו נמצא את כל הדרכים לספר את הסיפור הישראלי הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני בעד. אני בעד, כל הכבוד, אני גם מוחה כפיים. תספרו את הסיפור הישראלי שידבר לישראלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אסף אמיר, בבקשה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

תודה על הכינוס של הישיבה הזאת, זה מאוד חשוב. ואני שמח שאנחנו מתכנסים ומדברים על הדברים. חבל שבאמת אנחנו לא שומעים אחד את השני מספיק. ואני אחכה שהשר יתפנה. אבל צריך לשים לדעתי את הישיבה הזאת, כבוד היו"ר, בסוגריים. בדרך כלל, ואני בא הנה הרבה שנים כבר לישיבות ועדת כלכלה ודברים שדנים בחוק הקולנוע. במקרה הזה אנחנו מוציאים קיטור, מדברים, וזה חשוב לדבר. אבל הדברים לא נקבעים פה. הם בשום פנים ואופן לא נקבעים פה. אנחנו בעצם מחכים לשמוע בסופו של דבר את פסק דינו של השר, שהוא יוציא את התבחינים ויעביר אותם. זה לא עובר בכנסת, אז אני לא חושב שזה דומה לחוק הספריות. זה לא עולה לשולחנכם, זה לא צריך לעבור את הכנסת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני רק אסייג שזה כן צריך על פי חוק לעבור אישור של ועדת הכנסת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, אבל לא משנה, אסף כבר מנהל את העניינים. כן?

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אז אני אומר, אישור, בסדר, רוב יש. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא צריך אישור של הוועדה?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש את היועמ"ש פה, אם תרצו הוא יכול לענות. יועמ"ש המשרד שלנו. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לא ביקשתי עזרה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

צריך? לא צריך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפרת, את מפריעה לאסף. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רגע, הוא עונה היועמ"ש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל לא, הוא לא צריך לענות לך. כן אסף, בבקשה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הנה, הוא ענה לוועדה. לא צריך אישור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפרת, תודה רבה. די, מספיק. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

יוסי, אתה רוצה שאני אצרח עליך בחזרה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תצרחי כמה שאת רוצה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הקול שלי הרבה יותר חזק. באמת, מה זה הסגנון הזה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה אסף. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

כבוד היו"ר, אני באמת הייתי פה בהמון ישיבות. לפעמים יש איזה שהיא סוגיה שלא בטוחים מה התשובה עליה. ואז יש פה את היועץ המשפטי והוא אומר ככה ולא אחרת, זה בסדר לשמוע מה יש לו להגיד. האם זה צריך לעבור אישור של הוועדה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לא. תודה רבה. אז מה שאני מנסה להגיד שאנחנו מתכנסים, מדברים, כל אחד אומר את הפוזיציה שלו, זה נהדר. השר, אני משוכנע שהשר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רק שנייה, לגופם של דברים?

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

סליחה אדוני, זה לגופו של דבר. כי מה שאני אומר שכל הדיון שדיברת על הספרייה זה לא מגיע הנה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אסף, תן לי רגע להגיד לך בנושא הזה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הוא צודק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, תודה רבה. אסף, אתה רוצה לדבר על גופם של דברים, בבקשה. אם לא, אני מתכנסת לסיכום הדיון. בבקשה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

ברור שאני רוצה לדבר על גופם של דברים, ברור. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

דרך אגב, אין תחליף לדיון ציבורי. דיון ציבורי זה דבר טוב. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

מאוד חשוב, השר, מאוד חשוב. רק אני רוצה להגיד שדיון ציבורי וזה לא דיון בוועדה שדן בחוק. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

איפה נדון בדיון הציבורי? בתקשורת שאתם עוסקים בה כל היום?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא, הוא רק אומר שאין פה שיניים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לא, הכול בסדר, אתה לא - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בשביל זה אנחנו פה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא, הוא אומר שזה בניגוד לחוק, שזה לא צריך פה אישור. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אז למה מקיימים דיון?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לי ממש כואב שבדיון הזה לא הגענו לרזולוציות של הנושאים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אולי אני אגיע לרזולוציה כלשהי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה אסף. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אולי אני אגיע בכל זאת לאיזה רזולוציה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

חבל, אתם מובילים עליי תמיד. כמה טריקים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אני, דרך אגב, לא הצגתי את עצמי. אני אסף אמיר, אני מפיק. יו"ר האקדמיה. יש לי כמה דברים להגיד, אבל אני רוצה לסיים את הנושא הזה. אנחנו דנים פה כשאנחנו כולנו יודעים שהשר שלח מכתב למועצה שאמר שאם עד ה-9 באוגוסט הם לא יגישו את המלצותיהם והם אומרים שהם לא יספיקו להגיש את המלצותיהם הוא ימשיך הלאה בלי קשר. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

הוא אמר שהוא יענה על זה, אסף. כי אני שאלתי את עליזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

זה המצב כרגע. המצב כרגע שאנחנו יכולים לדון, המועצה יכולה לדון. השר אמר אם הם לא יספיקו עד ה-9 באוגוסט זה פשוט יעבור, הוא ימשיך הלאה בלעדיהם, כי באמת הם רק גוף מייעץ. זה דבר שהייתי שמח שהשר יגיד לנו. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בהחלט שאני אגיד. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

הייתי שמח שהשר יגיד לנו שאם הם לא הספיקו לדון בכל הערות הציבור הוא יאפשר להם לדון בהם. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כמה זמן אדוני סבור?

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אני לא יודע. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

כמה שצריך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עד החלפת הממשלה?

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לא, לא, יש יו"רית. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עד החלפת הממשלה?

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לא, ממש לא. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עד הבחירות?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

עד שהחטופים יחזרו. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אה, יפה. טיעון שלי קשה אפילו להתעמת איתו, כי זה הכי חשוב בעולם שהחטופים יחזרו. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אז אם זה הכי חשוב בעולם זה מה שאתה צריך לעסוק בו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, נא לא להפריע לאסף. תודה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

טיעון חזק, אני חייב לומר. אבל אני רק רוצה להגיד שבסוף אם נכנסים לגופו של עניין אני באמת אומר שצריך גם לדבר על מספרים הגיוניים וזמנים הגיוניים. כי בסוף צריך להבין, לא סביר שתהליכים בירוקרטיים - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לא בירוקרטיה אדוני, זו חובת התייעצות סטטוטורית. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

היא מתקיימת, אדוני. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

ל-300 התנגדויות? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

היא מתקיימת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי, אסף. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

היא מתקיימת, חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אסף, לגופם של דברים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

היא מתקיימת גם מתקיימת. מתקיימת, אגב, בצורה שלדעתי מרחיקת לכת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי של המשרד. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

כבוד השר, הכול בסדר, כבוד השר. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

אדוני השר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, עליזה לא, אני רוצה לשמוע. תנו לו לדבר את הדברים שלו. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אבל היו"רית רוצה לענות, זה יותר חשוב ממה שאני אגיד. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

לא לענות, רק לשאול בהמשך של הדברים. האם השר יכול לאפשר לנו עד סוף אוגוסט?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יסיימו את דבריהם חבריי פה ואני אגיד בדיוק את עמדתי. אני עוד פעם חוזר ואומר, גם תשמעו את עמדת היועץ המשפטי בעניין הזה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אני רוצה להמשיך, סליחה. קודם כל השר פתח ואמר אחרי הדברים המאוד מרגשים שנאמרו פה, נאמרו דברים על החטופים שלא פה ושאי אפשר לעבור הלאה. אבל עברנו הלאה, כהרגלנו. כולנו עברנו הלאה. וזה מאוד מצער ואתה אמרת שזה לא זמן לעשות דברים שקורעים ושמפרידים בין אנשים. זה לא במקרה שכל התעשייה - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא כואב. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אנחנו לא שמענו את מי לא. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני שמעתי מי לא. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אז אנחנו נשמע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הוא פשוט חושש לומר את זה לך כנראה. אבל לי הוא אומר דברים אחרים. רבים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

ידידי משה אדרי?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא ידידך משה אדרי. משה אדרי הולך להפסיד הרבה מהרפורמה הזאת, סתם שתדע. אבל אני רק רוצה להסביר לך, כי אם העלית את שמו, אז כל מה שתיארתם בעניין שלו, תכף אני אסביר לכם למה הוא הולך להפסיד הכי הרבה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

הוא לא הולך להפסיד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תכף תראו למה. אבל רק אני אסביר לכם דבר אחד נוסף. אתה העלית את שמו, לא אני. דבר אחד נוסף. אני אומר את זה בצורה הכי כנה והכי ברורה, שאני בא לאירוע הזה הכי נקי שיש. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אבל יש מי שמנסה ללכלך את האירוע הזה. ואני לא מוכן להיות חלק מהסאגה הזאת. רוצים לדבר איתי בעניינים מקצועיים? אתם תמצאו פה פרטנר נהדר. רוצים לדבר איתי על פוליטיקה, על ימין ועל שמאל? זה נשאיר למערכת הבחירות כשתהיה. היא לא נמצאת כרגע על סדר היום. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לגופו של עניין. אני אעלה שני נושאים, כי אי אפשר לדבר על הכול. אחד הרצון, לא נדבר עוד פעם על זה שסרט מצליח, אתה יודע שיש עוד גוף שמעניק תמיכה לסרטים מצליחים. אנחנו יודעים את זה, נכון? בכנסת יודעים את זה. זה לא חוק הקולנוע. זה לא חוק הקולנוע. זה מס עינוגים שבעלי בתי הקולנוע גובים מכל מי שנכנס. זה כסף שהולך על הצלחה בסרטים. וחלק מזה מגיע במקצת גם למפיקים וליוצרים והרוב הולך לבעלי בתי הקולנוע. וזה חוק טוב וטוב שיש אותו. הוא מעודד סרטים מצליחים, זה קיים. חוק הקולנוע נועד בעצם לטפל בבעיית שוק ובעצם לעודד תרבות ישראלית. והוא עשה את זה בהצלחה יוצאת דופן. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני רוצה לחדד את זה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אם הספורט, ואני איש ספורט - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אדוני, אדוני. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אם הספורט היה מצליח כמו הקולנוע היו לנו, אני לא מדבר על כדורגל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אתה טועה בניואנס אחד קטן. יש לך, אתה קרוב לאמת, אבל עדיין לא שם. אני אסביר לך מה ההבדל בין מה שאני חושב לבין מה שאתה חושב. קולנוע ישראלי לא יכול להתקיים בלי כסף ציבורי. אין אפשרות לקיים קולנוע ישראלי בלי כסף ציבורי. אבל בשום שלב לא נאמר שהכסף הזה צריך להגיע כדי לממן קולנוע לא מצליח. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אז תקשיב, אני סרט שנקרא "למלא את החלל". מגיעה אליי בחורה - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זאת אומרת שחייבים כסף לקיים קולנוע ישראלי, אבל אנחנו חייבים להצליח בקולנוע. אנחנו רוצים שישראלים ייהנו מהתוכן. כי הרי אנחנו משלמים. אנחנו, משלמי המיסים. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

זה לא עובד ככה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כדי שהקולנוע הישראלי יהיה טוב לנו הישראלים. שנוכל ליהנות ממנו כמה שיותר. הרי למה אנחנו רוצים לממן קולנוע? כדי שיהיה פה קולנוע. אבל לא קולנוע שמתאים רק למישהו מסוים, אלא למישהו שמתאים לכל האזרחים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אתה יודע מה קורה בארצות הברית? אתה יודע מה קורה בהוליווד. מיקי, אתה יודע מה קורה סליחה, כבוד השר, אתה יודע מה קורה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אסף כן, עוד דקה, בבקשה.

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

כבוד השר, אתה יודע מה קורה בהוליווד? על 100 סרטים שנעשים 20 מצליחים. הם לא מצאו פטנט. בצרפת על 240 סרטים יש אולי 10 שמצליחים. אנחנו על אחוז הצלחה מאוד גבוה. מגיעה אליי לפני עשור בחורה חרדית בשם רמה בורשטיין שאף אחד לא מכיר אותה ולא יודע, ולא הצליחה בשום דבר, כי היא עשתה, הייתה בבית עם המשפחה וגידלה משפחה. היא נותנת לנו תסריט שמי שקורא אותו ומבין בתסריטאות אומר זה חייב לעשות את הסרט הזה. אף אחד לא חושב שהוא יצליח מסחרית. הסרט הזה מביא 350,000 צופים בלי להיות מוקרן בשישי ושבת. הוא בא מעולם חרדי, אפרופו גיוון. הוא מצליח בוונציה והיא זוכה בפרס השחקנית השחקנית שלנו. אין סוף דוגמאות. 

סרט אחר שעשיתי, נודל. מי רוצה לעשות סרט על ילד סיני? את מי זה מעניין? זה סרט שהביא, אני לא חושב שיש הרבה אנשים שלא ראו את הסרט הזה. השר מיקי זוהר, אין דרך לדעת איזה סרט מצליח. ויותר חשוב, צריך - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ומה הדרך לדעת איזה סרט יתקבל לפסטיבל?

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אין דרך. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אין. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מצוין, אז זה אותו דבר. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

תמיד זה הימור. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז זה אומר שזה אותו דבר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לדבר על מהות של אומנות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שאנחנו לא מקפחים אף אחד. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אפס ביחסי אנוש, דרך אגב, היה סרט ביכורים של טליה לביא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה. אסף, לסיכום. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

לסיכום אני רוצה להגיד משפט אחד. הזכרתי את משה אדרי ואני עובד עם משה ואני מכבד אותו. אני פשוט קראתי במאמר מסוים שהוא תומך ברפורמה ולכן העליתי את שמו.

עכשיו אני רוצה להגיד, אפרופו העניין הזה, חייב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני הגבתי שלדעתי הוא הולך להפסיד בגדול מהרפורמה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אז אני רוצה להגיד לך שמה שקורה שאחרי הרפורמה הזאת במידה ואני, ואני מפיק שכבר עשה כמה דברים וכמה הצלחות. אם אני צריך להביא בין שניים לשלושה מיליון שקלים פרטיים זה אומר שיישארו בארץ בין שלוש לארבע חברות, אני לא חושב שהוא אחת מהן, שיפיקו את כל הקולנוע הישראלי. מדובר עכשיו כמי שאני מעריך שוק חופשי, מדובר פה בלהפוך את הקולנוע הישראלי באמת, זה יהפוך להיות פה מונופול יוצא דופן. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רק למי שיש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא מחזק את הפריווילגים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

והוא לא נותן לחדשים להפיק סרטים. לא תהיה שום דרך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. שנייה, אני רוצה לתת לשרה ואחרי זה אני אתן לך. 

 << אורח >> שרה פון שוורצה: << אורח >>  

שלום שמי שרה פון שוורצה, אני שחקנית בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. שחקנית מ-1992. לגבי גיוון, אני חייבת להגיד, מתחת לצל של השמש, שלום הגר, דתי שגדל איתי, זאת אומרת גדל עם החברה שלי טובה, הוא הבעל שלה. עוסק בפליטים והוא יוצר דתי. אני יצא לי לשחק חרדית, יצא לי לשחק אשת קבלן בעפולה, ראשת מוסד, אמא מרוקאית בבאר שבע. אני נודדת כל יום ויום, עולה על הוואן להצגות בכל הפריפריה, בניגוד לאליטיזם שמשויך לנו כשחקנים. אני בשטח. אני לא יכולה לתת את הנתונים שחיים אומר, את הנתונים המדויקים, אבל כן התעמקתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

את נוסעת בכל הארץ?

 << אורח >> שרה פון שוורצה: << אורח >>  

אני נוסעת בכל הארץ, כל יום. שלא יהיה ספק. אני כל יום לא נמצאת בעיר שבה אני גרה. ואני שואלת את כבוד השר, כי אני כן מעריכה שענית לי ב-S.M.S ששלחתי לך ואני כן מעריכה שאתה יושב איתנו פה. למה לא לעשות את הרפורמה הזאת עם אנשי מקצוע? למה אתם באים מלמעלה? אם הייתם בבית חולים הייתם מסבירים לרופאים איך לעשות את זה?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה זאת אומרת? אנחנו עושים את זה עם אנשי המקצוע. ברור שכן. 

 << אורח >> שרה פון שוורצה: << אורח >>  

אבל אתה ישבת עם בן אדם אחד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ישבתי עם כל עולם הקולנוע, ללא יוצא מן הכלל. 

 << אורח >> שרה פון שוורצה: << אורח >>  

אבל יש פה אנשים שחושבים אחרת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אין אחד שלא ישבתי איתו. כל מי שיושב פה כמעט בחדר. אתה לא פנית לפגישה, אז לא נפגשנו. 

 << אורח >> שרה פון שוורצה: << אורח >>  

אני אעבור לדברים שלי, כי אני אתן, אני ממש מבקשת מכם. תנו לי רק לסיים, בבקשה. 

אני חושבת שחשוב לעבוד ביחד. בסדר פסח לא מגרשים את הרשע מהשולחן. אומר מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לא? כל אחד חושב שהשני רשע. אומרים לו כך וכך עשה לנו ביוצאנו ממצרים. ומושיבים אותו לשולחן ויושבים ביחד. זו המהות של היהדות ולא מה שנעשה ממנה בשנים האחרונות, שכל הזמן מנסים לגרש מישהו מהשולחן ולהגיד שהוא לא לגיטימי. 

ישבתי עם הבת שלי, אני בוכה כבר שבוע. הדבר הזה הוא בעוכרנו, אתם לא מבינים עד כמה. הבת שלי בת 20, היא החליטה כן להישאר בארץ, היא כן רוצה ליצור פה. היא כתבה ככה: אין לדעת מראש מה יצירה מסחרית מצליחה בקופות. השקעה בסרט היא הימור. אני אומרת לך כאומנית. אני יושבת, אני לא יודעת מה יהיה. אני יושבת וכותבת מדם ליבי. אין לי מושג איך זה יתקבל בסוף. מינדי כתבה את פינק ליידי מדם ליבה, מחייה, בחברה חרדית. ומישהו אחרי זה מחליט לשים על זה כסף. אנחנו מנסים, אנחנו מנחשים. ואז אנשי מקצוע, כן, אנשי מקצוע נכנסים שמבינים בתחום, בוחנים את החומר. רואים אם הוא מעניין, אם הוא טוב, מרגש, מהמרים על זה. רק אז אולי יש סיכוי. תדמה את עולם התרבות לעץ. אם אתה תכרות את העץ שכרגע קיים לא יהיה הענף של המסחרי. המסחרי הוא ענף בתוך עולם תרבות. אנחנו מהות של אנשים שהתפקיד שלנו בחברה הוא לספר סיפור. לעצב זיכרון. לדבר אל הלב של אנשים, לתת להם את הפרח בסוף היום. לשקף את המציאות. וברגע שאנחנו כורתים את כל העץ הזה, גם אל המסחרי אנחנו לא נגיע. אנחנו יכולים פה להתווכח עם מחר. 

להמר אך ורק על כסף אפשר בקזינו, אפשר בבורסה. אנחנו מתעסקים בסיפורים וסיפורים הם רוח, הם נמדדים בעניין וברגש. אי אפשר להמר על הצלחה שלהם. תרבות נמדדת באיכות, אין מה לעשות. לעיתים משהו איכותי ומשמעותי מצליח כלכלית, אבל זה לא העניין. כולנו גדלנו על יצירות מכוננות, גאוניות, ששינו את תפיסת עולמנו, ששינו את ההיסטוריה ולא תמיד הצליחו מסחרית. אולי הבינו אחרי שבן האדם מת. אולי אחרי 100 שנים, יש גם יוצרים כאלה. וזה מה שכל יוצר חולם לעשות, יצירה משמעותית. לא מסחרית, משמעותית. הוא ישמח גם אם הקופות ייגשו לקראתה. זה ההבדל בין יצירה משמעותית מצליחה ליצירה מסחרית. קל לעשות יצירה מסחרית. עוד מעט נעשה אותה בבינה מלאכותית, הן נעשות בכל מקרה. אפשר למצוא משקיעים, יש את חיסוי מס שהשקעתה מוכרת להם במס ואת הטיעון הזה גם שמעת. 

אבל תן לי להגיד לך שהיצירות האלה שמתמקדות בכסף נשכחות תוך דקה ולא בשביל זה בן אדם יוצר יוצר. הוא רוצה לספר סיפור שיזכרו. 

אני אעבור לסוף של מה שהבת שלי כתבה. אומרים לי כרגע שהמקום הזה לא בשבילה. כל עוד מישהו פה מתעניין במשהו, הוא מוגבל להתעניין במה שיביא כסף. היא קוראת לך, כתבה את זה בת שלי, בת 20, קוראים לה ליה. היא צחקה איתי שעדיף היה לי להקריא כאן מכתב התאבדות, שאולי יבהיר את הטענות שלנו. היא אוהבת את המדינה שלה, היא אוהבת את המקום בו היא גדלה. היא רוצה לעשות פה קולנוע. שתי אחיות שלה הלכו ללמוד בחו"ל כי זה יותר זול. למה? כי אני אומנית, אין לי אפשרות לממן את זה. עוד לפני הרפורמה המדוברת הם הלכו ללמוד בחו"ל. הם ראו אותי נלחמת כאומנית.

ואז היא אמרה אז מה אם קשה? עוד אפשר לעשות פה משהו פה ושם. וזה מספיק, וזה המקום שלי וזו השפה שלי ואין לי לכתוב במקום אחר. אם הרפורמה תעבור זה יהיה בלתי אפשרי. אל תגרום לה לעזוב, לא כדאי לך. הדור שלה יעשה דברים יפים אם רק תיתן להם אפשרות. 

אז יש גיוון בקולנוע הישראלי, אני לא יודעת מאיפה הנתונים שלכם. אני מייעצת, מתחננת, מבקשת, שבו עם אנשי מקצוע יד ביד. תעשו את השינוי בצורה מושכלת. לא באים לבית חולים ואומרים לרופאים איך לרפא. שבו איתם. תקשיבו. תפסיקו לעשות ככה, תפסיקו למחוק את גימנסיה הרצליה ולתהות אחרי זה איך הלך הבניין. צריך ללכת ולעבוד ביחד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה מה שעשינו, אבל לא משנה.

 << אורח >> שרה פון שוורצה: << אורח >>  

זה לא נראה כך. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

אתם צריכים לפנות לאנשי מקצוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בעצם הפסקנו לעבוד ביחד מהרגע שלא הסכימו איתי, זה מה שקרה. כל עוד הסכימו איתי עבדנו ביחד. ברגע שעשיתי משהו שלא הסכימו איתי אז הפסקנו לעבוד ביחד. אני תמיד יושב עם כולם, שומע את כולם. עשינו שינויים בהתאם להרבה מאוד הערות. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

עוד לא עשינו שום שינויים, זה לא נכון. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

זה נכון שישבת והקשבת, אבל השאלה אם יישמת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גם איתך ישבתי עוד לפני המבחן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ישבת איתי ואני שמח שישבת איתי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

והרבה מהדברים שהערת כבר נטמעו. ואני אומר, אבל כרגע בגלל שלא מסכימים איתי על העיקרון שאני מאמין בו, על העיקרון המסחרי, אז פתאום אני כבר לא פרטנר לשיח. עצוב בעיניי. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

זה לא נכון, דרך אגב, זה לא נכון. השאלה מה מסחרי אף אחד לא יכול לדעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טל, אם את רוצה לדבר, כבר קיבלת זכות דיבור. שבי סביב השולחן. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אני לא קיבלתי זכות דיבור. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, עוד שנייה, אני חייב להגיד משהו. אסף תקשיב, זה נכון שהוועדה הזאת אין לה זכות חקיקתית לגעת בתקנות האלו ובתבחינים. אבל צריך להבין שכאשר מגיע חבר כנסת, במקרה הזה זה אני, ומעלה את הנושא הזה ומגיעים לפה, אתה רואה שורה של חברי כנסת, ואנחנו מעלים את הנושא. אני מבטיח לך, אסף אל תענה לי, תקשיב. אף אחד מה-120 חברי כנסת, אולי מעטים, מעטים אולי בכלל הבינו מה האירוע. הפגישה הזאת, הדיון הזה, מעלה מודעות. רגע, תקשיב עד הסוף, יש לך בעיה להקשיב. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אני אומר שזה סופר חשוב הדיון ואני מודה לך עליו.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

וכשיושבים פה בדיון הזה וגם השר נמצא פה, אני מבטיח לך שיש פה אוזן קשבת והדברים האלו יתגלגלו לשינוי שיהיה לטובת האירוע הזה. אז אל תהיו כולם עם פרצוף חמוץ ועצבניים. ייצאו מפה דברים טובים. לא הכול יהיה מושלם, אבל יהיו דברים טובים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אנחנו בעד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש אנשים שעוד מחכים לזכות דיבור, כבוד השר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הוא אומר בצדק שחוק הספריות הגיע לכאן לוועדה והיה צריך לעבור את הוועדה כדין. והדיון הזה לא צריך את אישור הוועדה. זה מה שהוא אמר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אבל התבחינים בספריות לא היה צריך לעבור דרך הוועדה והגענו להבנות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש עוד אנשים שמאוד מחכים לזכות דיבור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

את לא תדברי בדיון הזה, הנה, כבר אמרתי לך. אז אם את רוצה תמשיכי להקשיב, אם את לא רוצה את מוזמנת לצאת. בבקשה זאב. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב-הראש. כמה הערות שאני רוצה להעיר: קודם כל, צריך לעשות סדר מבחינת החוק ואני חושב שהסדר הוא מאוד מאוד ברור ואני חושב שמכאן גם תהיה הפנייה שלי לשר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה לא חוק. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

אני מדבר על חוק הקולנוע. זה נכון שסעיף 14 לחוק הקולנוע מדבר על כך שהתקנות אמורות לעבור אישור של הוועדה הזאת לאחר התייעצות עם המועצה. אבל כאן אנחנו לא מדברים על תקנות ולכן סעיף 14 לא יעזור כאן ולכן זה לא יעבור. אבל מכן לצד השני, כי יש סעיף 12 והחשיבות של סעיף 12, דווקא בגלל שהמחוקק לא רצה מעורבות פוליטית בקביעת התבחינים, אבל כן רצה מעורבות של המועצה. וסעיף 12(א) הוא מאוד מאוד ברור והוא מדבר על כך שהתבחינים ייקבעו לאחר ההתייעצות עם מועצת הקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה מה שקורה, חה"כ אלקין. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לא, אבל אני רוצה פה, מיקי, אני הייתי גם במצב שלך ואני מכיר את זה. ברור שאתה רוצה לסיים את הליך ההתייעצות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

קיבלו 45 יום עם תוספת של 15 יום נוספים. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

שנייה רגע, אפשר לתת לך עצה?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בטח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

והשר יביא גם בשורה. כן, בבקשה. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

אני מציע לך, עם כל הרצון להתקדם, ואתה בטוח שאתה צודק, תכף אני אדבר לגופו של עניין. אבל אני מציע לך, דווקא בגלל הרוח של החוק ואיך שהוא בנוי, לא לדלג על ההתייעצות הזאת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

חס וחלילה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נראה לך שאני אדלג על ההתייעצות?

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

גם אם לטעמך - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אנחנו גם מתייעצים ונמשיך להתייעץ ומאפשרים להם את כל הזמן שרק אפשר. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >> 

היא ביקשה עכשיו יותר זמן, תיתן לה יותר זמן?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תכף אני אענה על זה. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

שנייה. גם אם לטעמך זה הולך לאט מידי, ואני מכיר, הייתי בפוזיציה של שר שרוצה לדחוף רפורמה והוא חושב שמעכבים אותו. עדיין מבחינת התוצר הסופי ומבחינת ההליך אני מאוד מאוד ממליץ לך, גם אם זה יעלה עוד שבועיים, עוד שלושה, עוד חודש. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מסכים לגמרי. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לחכות להם לסיים את הליך ההתייעצות. זה דבר אחד. ואני גם מציע לקחת בחשבון מאוד מאוד רציני את ההמלצה שלהם. זה נכון שזה התייעצות ולא אישור, אבל עדיין זה גוף שהוא אמור לתת את הסיוע - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני כבר אומר לך שמה שאני שמעתי מהמועצה בהתאם בוא נגיד לאינפורמציה שקיבלתי, הרבה מאוד מהדברים שהם המליצו בהחלט יישמעו בנפש חפצה. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

אז לכן אני קודם כל מציע שהתהליך הזה ימוצה ויסתיים עם התייעצות ברורה והמלצות ברורות של המועצה. ואם הם צריכים בשביל זה כמה שבועות העולם לא יקרוס. כן? אתה אמרת שאין בחירות כרגע? אז אין לך לאן למהר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא לפחות ממה שאני יודע. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לא, אני מצטט אותך. אז אין לך לאן למהר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גם לך, גם לך.

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לפי שיטתך אין לך לאן למהר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גם לך. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לשיטתי זה אחרת. אבל זה סיפור אחר, לא קשור באירוע הזה. 

עכשיו משהו לגופו של עניין. אני חושב שהרעיון להביא תחום כלשהו של תרבות לבסיס מסחרי הוא טעות קשה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

נכון. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

הוא טעות קשה. זה מרכיב חשוב, הוא צריך לבוא לידי ביטוי במשהו. אבל בסופו של דבר אין תחום תרבות שפריצות דרך גדולות לא נעשו בה, דווקא בדברים שלא היו מסחריים. ולפעמים מצאו את הקהל שלהם אפילו איחור. כי לפעמים לוקח זמן לחברה להבשיל למשהו שהיא עוד לא מוכנה לקבל. וזה קורה כל מי שצמח פה בתוך התרבויות הגדולות, מכיר את זה היטב. ובוודאי ובוודאי זה נכון פי אלף כשאתה מדבר על השוק הישראלי שהוא קטן. הרי זה אופיו. אין מה לעשות. הוא לא יכול, כמו שאמרת בצדק, הוא לא יכול להחזיק מסחרית את עולם הקולנוע. אבל הרבה פעמים היצירות שנעשות פה יש להם קהלים אחרים. אבל עד שהם ימצאו את הקהל הזה זה לא יהיה מסחרי. לכן לקחת את זה כאבן בסיס לתקצוב הקרנות שאם תרצה או לא תרצה, גם אם תגיד שאתה לא רוצה, הם ישליכו את זה אחר כך לתהליך השיפוט שלהם ואגב הרבה פעמים ייקחו ביטחון. זאת אומרת שהם יגידו גם אם אני מתלבט אני לא רוצה, כי בסוף זה יפגע בתקצוב שלי כקרן. ואני אעדיף ללכת על בטוח. ללכת בתרבות על בטוח זה בוודאות להפסיד את התרבות. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אין פה אפקט צמיחה, אין פה כלום. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

לכן במרכיב הבסיסי הזה אני מציע לך לשקול את זה מחדש. כי אין, אני לא מכיר תחום אחד של תרבות, קולנוע הוא לא חריג בעניין הזה שלהשתית אותו על הבסיס המסחרי זה יביא אותו להישגים גדולים תרבותיים באמת. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >> 

כל הכבוד. אם לקרן קולנוע אין תמריץ - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זאב, אני מצטער שאני לא מצטרף למחיאות הכפיים. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

מותר לך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל אם אתה מוריד ניקוד על הדוקו ולקרן אין תמריץ לתת כסף לדוקו למה שיהיה? זה לא משנה כמה תקציב הקולנוע יגדל לא נקבל כלום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

וכרגע אני אוסיף משפט ליוצרים, מהניסיון שלי. כי אני רואה את התלהטות הרוחות ואני רואה את זה גם בחוץ, בתקשורת. אני מכיר את השר הספציפי הזה. אני ממליץ לכם, אפשר לדבר איתו. ואני בעצמי הייתי פה חלק מתהליכים שאנחנו כאופוזיציה בשיח איתו הגענו לשינויים נכונים והגענו לתוצאות. ולכן אני ממליץ גם לכם. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אגב, מומלץ גם לא דרך התקשורת. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

במלחמה הזאת תצאו אולי צודקים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

בזכות התקשורת חה"כ אלקין הגיע. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

תצאו אולי צודקים, אבל לדעתי לא תשיגו את המטרה. לכן אני מציע לכם להיכנס להידברות אמיתית, להוריד טיפה את גובה הלהבות ולנסות להשפיע כמה שאפשר על הרפורמה. אני חושב שכך תגיעו ליותר. מהניסיון שלי, מהיכרות עם השחקנים הפועלים כרגע. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

גם בזוגיות זה לא טוב להיות צודק, מה לעשות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה. אני לימדו אותי כשנכנסתי פה לנהל את הוועדה, מנהלת הוועדה אמרה לי זמן העבודה הוא זמן שנקבע לה. לכן אנחנו כבר בחריגה ויש לי עוד שני דיונים ארוכים היום, עד השעה 18:00. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

נראה שזה מאוד מעניין מה שקורה פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה גברתי. תודה רבה גברתי. נתנו לשרה לדבר, השחקנים בעצמם דיברו. כן, בבקשה מיקי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, רגע, אני גם רוצה לדבר בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

את אמרתי לך את לא תדברי. כבר הודעתי לך את זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז אני רוצה להגיד שרואים לכם את הפוזיציה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

להוציא בבקשה, להוציא אותה בבקשה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רואים לך את הפוזיציה, זה חלק מההפיכה המשטרית שלכם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה, שמענו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתם ניסיתם לשלוט על הביקורת השיפוטית ועכשיו אתם רוצים לשלוט על הביקורת של - - - אתם רוצים לשלוט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו לא ניתן לכם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. דפקת את ההופעה שלך. יאללה, תודה. אני מוחה ממך, אל תשתמשי בחטופים בשביל השטויות שאת מוציאה מהפה שלך. תתביישי לך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה אתה צורח עליה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו - - - לכל העולם על ממשלת ההפקרה שלכם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שמענו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא אכפת לנו, בלי תקציבים. ואתם, כל האיגודים, לא לשתף פעולה עם זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, תודה, תודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו העם, זה הנרטיב שלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שמענו, שמענו. להוציא אותה בבקשה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו נשמיע את הקול שלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. חבל לי שזה מגיע לשם. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >> 

אני ביקשתי רשות דיבור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין לזה שום קשר. הביקורת האחרונה שיכולה להיות כלפי חברי כנסת זה כלפיי בנושא הזה של החטופים, אז אנא מכם. כן, בבקשה מיקי. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

סליחה, אני ביקשתי רשות דיבור ואני מנהלת קרן קולנוע, סליחה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רק ברשותך, אני רוצה התייחסות של 10 שניות, 20 שניות, 30 שניות, של היועץ המשפטי שלנו. חשוב שיישמעו גם עמדה שלו ואז אני אדבר. 

 << אורח >> דני חורין: << אורח >>  

אני רק אגיד ברמה התהליכית. המבחן פורסם, אני מבין שיש פה מחלוקת ושכולם מדברים פה מדם ליבם. המבחן בסוף משקף איזה שהם קריטריונים ואמות מידה מסוגים שונים. המבחן פורסם להערות ציבור בתחילת חודש מרץ. באופן חריג הוא פורסם להערות ציבור לתקופה ממושכת של 45 ימים. ההליך ההיוועצות עם המועצה הוא הליך שגם נמשך כבר מספר חודשים והשר שיקף שחשוב לו מאוד לקבל את עמדת המועצה. במסגרת הזאת וכפי שהשר אמר גם עכשיו יש כוונה לעשות שינויים במבחן בהתאם להערות ציבור שונות שהתקבלו ובהתאם להערות שאנחנו מקווים שיתקבלו מהמועצה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

הם לא הספיקו, אבל הם לא הספיקו. 

 << אורח >> דני חורין: << אורח >>  

הלך ההיוועצות הזה אנחנו מתייחסים אליו מאוד ברצינות. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אבל הם לא הספיקו. 

 << אורח >> דני חורין: << אורח >>  

ומהטעם הזה גם ניתנו לו שלושה חודשים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

ועדיין הגישו 300 תגובות והם לא הספיקו. 

 << אורח >> דני חורין: << אורח >>  

אני לא מתווכח. אני אומר שהליך ההיוועצות הזה נעשה בצורה מאוד רצינית. והכוונה של המשרד היא - - -

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

למה היום הזה כל כך חשוב?

 << אורח >> דני חורין: << אורח >>  

והכוונה של המשרד היא גם לקבל את ההמלצות, לשקול את ההערות בצורה משמעותית כפי שגם אמר השר. 

 << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >>  

בשביל זה הוא צריך להסתיים. הוא צריך להביא לתוצאה שהמועצה עומדת מאחוריה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יהיה תוצר. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אם מאיצים בהם הם לא יכולים לעבוד כמו שצריך. צריך לתת להם זמן. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אם תרצו אני אגיב בשמחה להרבה מאוד מהדברים שעלו כאן. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אבל המועצה אומרת לנו שהם לא מספיקים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אגב, גם אם לא תרצו, אני גם אכבד את בקשתכם, ובלבד שתתנו לי לנסות להשלים את דבריי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בסבלנות ככל שניתן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע מיקי, אני הבטחתי. כן, בבקשה גברתי, בקצרה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

תודה. שמי דורית ענבר, אני מנהלת קרן קולנוע. הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שהיא אחת משתי הקרנות הישנות. קודם כל תודה על הכוונות הטובות, השר זוהר. ואני מאמינה שהכוונות שלך הן טובות. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב שהשיטה של עולם ישן נחריבה, עולם חדש נקימה, היא שיטה שאף פעם לא הוכיחה את עצמה בשום תחום. צריך לעשות אבולוציה ולא רבולוציה. ומה שקרה כאן זה פשוט לקחת את הקולנוע הישראלי המאוד מאוד מאוד מצליח. מאוד מאוד מצליח. פשוט למחוק את הכול ולהמציא את השיטה מחדש. 

לדבר הזה יש גם נזק עצום, גם השימוע של התגובות שיש עליו צריך לקחת הרבה יותר זמן וגם צריך בסופו של דבר לפרסם טיוטה נוספת ולא לפרסם נוסח סופי מפני שבסיטואציה הזאת כשדבר משליך על דבר, כשבסופו של דבר מדובר במשחק סכום אפס וצריך, וכל דבר שאתה נותן לו ניקוד לוקח ניקוד מדברים אחרים צריך לראות את האיזונים והבלמים החדשים. 

אני יכולה להגיד לכם שבאיזונים והבלמים הקיימים, סתם אתן לכם דוגמה, כיוון שדובר על גיוון. הקרן שלנו עושה המון חממות ליוצרים צעירים ממגזרים מרג'ינליים מכל מיני סוגים. יש לנו, חבל שחה"כ צגה מלקו לא נמצאת כאן כבר יותר. אבל למשל יש לנו פרויקט שנקרא אצ'ציר ליוצרים אתיופים. אנחנו גם תמכנו באינדל ובעוד יוצרים אתיופים אחרים. יש לנו פרויקט של יוצרות חרדיות, יש לנו פרויקט ליוצרים ערבים. יש לנו פרויקט ליוצרים עולים מברית המועצות. יש לנו פרויקטים של יוצרים בעלי מוגבלות ועוד ועוד. 

אני יכולה לספר שהפרויקטים האלה שהם פרויקטים של פיתוח, אם אתה לוקח לפי המבחנים שפורסמו מיליון וחצי שקלים ושם אותם על פיתוח אתה מקבל 15 נקודות במקסימום. אם אתה לוקח את המיליון וחצי שקלים האלה ושם אותם על סרט עלילתי ביכורים מסחרי אחד אתה מקבל 40 נקודות. עכשיו, מה יש לנו לעשות במקרה הזה? כל הגיוון וכל - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני רוצה שתשקיעו בסרטי ביכורים. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

מה זה קשור? ברור שאנחנו משקיעים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

חשוב לי סרטי ביכורים. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אין שום בעיה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

סרט של אומן בפעם הראשונה אני כן רוצה שתשקיעו בו. אני רוצה שתתנו הזדמנות לאומנים. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני רוצה לסיים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ההשלמות זה להצטרף להצלחה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

כבוד השר זוהר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני רוצה שתיקחו אנשים שבחיים לא עשו סרט ותנו להם כסף. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אתה ביקשת לשמוע עובדות ולא דברים פופוליסטיים ולא דברים - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שאלת. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני לא שאלתי. סליחה, אני לא שאלתי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, אני אומר את עמדתי. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני לא שאלתי שום דבר, בניגוד לאחרים. אני רוצה לומר את המעט שאני יודעת. אגב, אני מוכרחה לומר על המעט שאני יודעת שאותי אתה לא פגשת, אותי אתה לא זימנת. אני לא ישבתי איתך, לא ניתנה לי הזדמנות מעולם. אני, אגב, ביקשתי אפילו מילנה להיפגש איתך ולא נפגשתי איתך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא אישית, אבל נפגשנו עם קבוצה גדולה של אנשים. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

הקבוצה הגדולה הזאת הייתה מאוד לא מקשיבנית. אני יכולה לומר שהפעם הראשונה שאני נתקלתי במה שאתה חושב היה בטיוטה השלמה והענקית שפורסמה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הלוואי שהיה לנו 25 שעות ביממה, היה לי יותר קל, אבל יש רק 24. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני לא מנהלת את היומן של השר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני צריך לישון איזה שעה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני בשום אופן, גם קטונתי, באמת. דבריי לא חשובים ודעתי לא חשובה. אני רק אומרת - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את יושבת, את מנהלת קרן, ועוד איך שכן. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

- - - שאם רוצים עובדות אז כדאי להתייעץ עם מי שיודע את העובדות ובקיא. והקרנות שהן גופים ציבוריים שכל מטרתן לעזור לתחום הקולנוע ולסייע לרשויות בעניין הזה לא נשמעו. לכן אני גם באמת חוזרת ומציעה שכשתהיה, כשתגמרו לשקול את כל הדברים ותעשו עוד נוסח תוציאו אותו שוב כטיוטה. כי כשדבר אחד מוזזים בו הניקוד אז זה משפיע על דברים אחרים והדבר הזה ממש מעוות את המכלול. 

אני רוצה לומר עוד משהו, כאשר מסתכלים על ההישגים של הקולנוע הם הישגים מאוד מגוונים. לקולנוע יש המון שימושים. הוא גם בידור. ובעניין הזה כמובן שאנחנו רוצים שכמה שיותר מהציבור ייהנו ממנו. אגב, מה שכבוד השר מציע זה להטיל מס כפול על הציבור, כשהוא רוצה שהם ישלמו גם כרטיסים אחרי שהם מימנו ממיסיהם את הקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אבל זה מה שקורה היום. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

לא, כשהם הולכים לקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה זאת אומרת? זה מה שקורה היום. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני מנסה להסביר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את רוצה שנבטל את הכרטיסים בקולנוע?

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני מנסה להסביר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אין לי בעיה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

לא, לא. אני רוצה להסביר שזה לא בהכרח מה שנותן את הקולנוע לציבור. ואגב, אם מדברים על בתי קולנוע אז כולנו יודעים שברוב המדינה אין בתי קולנוע. אני לא מדברת רק על הצפון השרוף והדרום החרב, אני מדברת אפילו על המרכז. אין בתי קולנוע בקריית גת, אין בתי קולנוע בטבריה, אין בתי קולנוע כמעט בשום מקום. אז לצמצם את כל המדדים רק לזה שאם ימכרו או לא ימכרו כרטיסים זה דבר מאוד מאוד צר. צריך לספור ולתת את הניקוד הראוי ובטיוטה הנוכחית אין ניקוד ראוי לצפייה בטלוויזיה, שזה רוב האנשים מעדיפים לראות את זה ב-2:00 בלילה אצלם בסלון בטלוויזיה הגדולה שלהם. למה לא? לאלה שרואים את זה בכל מיני מחוזות אחרים, בבתי ספר, במתנ"סים, בבתי אבות, בכל מקום. בתי סוהר. אז את הדברים הללו אין להם. הניקוד הוא לחלוטין לא מאוזן בטיוטה שאנחנו ראינו, הוא קיצונית לא מאוזן. 

אז נוצר מצב שסרטים שהם מאוד מאוד מצליחים ומאוד מאוד רואים אותם הם לא נספרים בכלל באופן שאתם מחשיבים, משום מה, אני לא יודעת, הביג דיל שאתם עושים ממכירת כרטיסים לקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני חושב שזה נושא נהדר להערות ציבור והערות המועצה שנבחן אותו. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

נכון, אבל זהו, בדיוק עכשיו אני רוצה לומר את זה. קודם כל אני רק אשלים את הנקודה הקודמת. כאשר אנחנו מדברים על ההישגים של הקולנוע, לקולנוע יש הרבה מאוד הישגים ולא רק הגעה לציבור בבתי קולנוע. אלא גם חינוך, גם רובד תיעודי של כל מיני חומרים. יש המון סרטים למשל בתחום השואה או סרטים שמתעסקים ביוצרים ואומנים, פסלים, אדריכלים וכן הלאה. זה לא בהכרח משהו שמוכר המון כרטיסים, אבל זה מייצר שכבה תרבותית נורא חשובה. 

יש סרטים שמחנכים, יש סרטים שמוציאים את שם ישראל ברבים בכל רחבי העולם. שזה, אגב, השר אמר שלא מעניין אותו בכלל מה קורה בחו"ל, הוא רוצה רק את ישראל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא אמרתי. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

בדיון הגדול ההוא שהשתתף.

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא אמרתי את זה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני שמעתי. אולי לא הבנתי, אבל מה שאני הבנתי שאדוני אמר - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז כנראה לא הבנת נכון. ישראל יותר חשובה ממה שחושבים בחו"ל זה מה שאמרתי. זאת אומרת שהצופים הישראלים יותר חשובים ממה שחושבים בחו"ל עלינו. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני שמחה על התיקון או על הסיכון בהבנה שלי. בכל מקרה, לקולנוע יש הרבה מאוד שימושים ולכן גם יש בו הרבה מאוד פרמטרים איך אתה מודד בו הצלחה. אתה לא יכול למדוד הצלחה רק לפי כרטיסים. עכשיו, כבר נאמר פה אלף פעם, אני לא אחזור על זה הרבה. אין למען השם מישהו יכול לדעת מה יצליח ומה לא? אף אחד לא יכול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. להתכנס לסיכום בבקשה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני רוצה לומר רק עוד נקודה אחת. שמענו מחברי מועצה שהם אומרים בגלל לחץ הזמנים וסד הזמנים הזה שבו השר דורש תגובות ושהמועצה מרגישה כפויה להגיב עליו הם יתנו את תגובתם רק בעניינים מרכזיים. ואני רוצה לומר שהדבר הזה לעניות דעתי הוא לא נכון. כיוון שברגע שאתה מתעסק אפילו בדברים קטנים מאוד כמו הדוגמה שעכשיו נתתי לכם ואני יכולה לתת לכם עוד דוגמאות כאלה. אז העיוותים כתוצאה מהניקוד הם מאוד מאוד גדולים. ולכן אני חושבת שצריך לתת למועצה לא עוד שבועיים. אני חושבת שיש דיאלוג מאוד טוב עם המועצה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נתתי עוד שבועיים. נתתי 45 יום אחרי זמן מסוים שהיה. נתתי עוד שבועיים. את חושבת שצריך עוד?

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

כן, כן. ואני אגיד לך גם למה אדוני. לא בשביל לגרור, באמת, אני באמת מבקשת להסביר. כאשר מתעסקים בפרטים, ומה לעשות שבמבחנים המאוד מורכבים האלה אלוהים הוא בפרטים. ודווקא אדוני שכולם אומרים שבקיא במספרים ובקיא בפרטים - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני רק רוצה לציין נתון חשוב. אנחנו העמדנו לרשות המועצה את כל הכלים שיוכלו להתכנס כמה שיותר פעמים, כולל תקציב שהקצנו לעניין הזה, שיוכלו להתכנס כמה פעמים שהם רוצים, איפה שהם רוצים, כדי שזה יקל עליהם מבחינת היכולת להתכנס כמה שיותר. 

ואני אומר כך, גם עולים קולות מן המועצה שאני חייב לומר את האמת, שבהרבה מאוד מקרים יש גם תהליך של גרירת רגליים. לא מצד יושבת-הראש חלילה, אלא מצד חברים מסוימים במועצה. אני מניח שכולם באים לשם בנפש חפצה ואני רוצה להאמין שזה המצב. נתתי אורכה. עליה נתתי עוד אורכה ותכף נראה מה עושים בהמשך כדי שבאמת יהיה שם דיון הכי מעמיק שרק ניתן על מנת שאני אקבל את האינפורמציה הכי מדויקת, ברזולוציות הכי נמוכות שרק ניתן, בטרם אני אקבל את ההחלטות הסופיות בנושא יחד עם גורמי המקצוע שלי במשרד. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

לסיכום אני רוצה לומר משפט אחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. טל, תקשיבי, אם הייתם מתנהלים כמו תלמידים טובים אז יכול להיות שעד 13:30 היינו יכולים לסיים את הדיון ולתת לכולם לדבר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יוסי, אל תהיה חצוף ותיתן לריקי לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא יכול לתת דקה. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אני בכל זאת יו"ר איגוד הגדול בתעשייה ויש לי דקה לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ואני בכל זאת יש לי בחוץ 45 אנשים שמחכים להיכנס לדיונים עד השעה 19:00. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני רק רוצה משפט סיום אם אפשר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מוכן לוותר על מה שיש לי לומר בשביל שריקי תדבר. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

בוא נדבר שנינו, אני אדבר ממש בקצרה. ממש בקצרה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני מבקשת משפט. אני מבקשת משפט סיום, באמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

לסיום אני רוצה לומר לשר שמעבר, כשהשר נכנס לתפקידו הוא הכריז שנוספו מיליארד שקלים לתקציב המשרד. לפני כחצי שנה-שנה אנחנו שמענו מהשר שהתקציב של הקולנוע יגדל ל-150 מיליון. עכשיו אנחנו אומרים 130 מיליון אולי בשנה הבא.

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, 130 מיליון זה נאמר על ידו, לא אני אמרתי. אני רק לקחתי את הדוגמה שלו. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אתה אמרת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לקחתי את הדוגמה שלו כדי להסביר לכם את הרזולוציה הכלכלית. נושא תקציב 2025 עוד לא נסגר, אני לא שואף ל-150, אני שואף ל-180. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אבל לי יש הצעה מעבר ל-180, יש לי הצעה מבריקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דורית, לא.

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

משפט סיום שלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דורית, תודה רבה. ריקי, בקצרה, כי השר נתן לך מזמנו. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אני אעשה את זה ממש דקה. אמרו פה את כל הזמנים החשובים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ריקי, מזמני, תראי איזה לא חצוף אני. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

היא ניסתה להגיד לכם דורית שהכסף לא מגיע לקרנות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

לא, לא, רציתי להגיד שיש לי פתרון לעוד 100 מיליון שאתה יכול להשיג באופן מיידי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דורית, תודה רבה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אשמח לשמוע. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני רוצה לומר. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

תודה רבה על זכות הדיבור, אני אעשה את זה ממש קצר. נאמרו פה כל הדברים החשובים. אני חייבת להוסיף את הפרספקטיבה שלנו, השחקניות והשחקנים. בשבוע שעבר אני מבינה היה דיון על הספריות וכבוד השר השתתף בו וכמובן תמך בתמיכה בספריות ואף אחד לא שאל כמה אנשים מגיעים לספריות וכמה הציבור אוהב את הספריות במובן של כמה אנשים ממלאים את הספריות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קודם כל הקריטריון הזה גם נשאר, הקריטריון הזה מופיע. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

בתחום הרוח אנחנו לא רק סופרים כמות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש קריטריון של כמות המנויים, יש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ריקי, אני רק אתקן אותך, היה קריטריון של כמות המנויים. כן, זה קיים. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

בסדר, אבל אני מנחשת שהספריות הם לא המקום שמושך הכי הרבה ציבור בישראל. נכון?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

דווקא תתפלאי. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

זה כנראה לא הבילוי הכי פופולרי. אגב, בילוי בתיאטרון הוא פופולרי הרבה יותר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מאוד אוהבים ללכת לספרייה בישראל. עם הספר אנחנו. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אנחנו כולנו מבינים אחרי הדיון המעמיק והחשוב הזה שתרבות לא יכולה בשום אופן להימדד רק ברייטינג, רק בכמות האנשים. בגלל שאומנות שהיא מאתגרת יותר היא לפעמים קשה יותר לעיכול. היא שואלת שאלות מורכבות, היא מציגה דברים שלא קל לראות בחברה הישראלית מכל מיני זוויות. היא מאתגרת, לפעמים היא פרובוקטיבית. זאת אומרת ברור שסרט שהוא קשה יותר לעיכול לא יביא את אותה כמות. או כדי להביא כמות גדולה מאוד של צופים לקולנוע אנחנו צריכים לייצר יצירה שהיא מדברת לכולם, שהיא לא מעצבנת אף אחד, שהיא לא מרגיזה. אבל זה לא מה ששר תרבות צריך לעודד בעולם התרבות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כל אחד והמדיניות שלו מה שנקרא. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

בסדר. אבל אני לא מסכימה עם המדיניות הזאת וזה מה שבאתי להגיד לך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בסדר, את יכולה להיות שרת תרבות. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אבל אתה לא רוצה רק סרטים מתחנפים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אבל את יכולה להתמודד לכנסת ולהיות שרת תרבות. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אתה לא רוצה רק סרטים - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אגב, גם לדעתי את יכולה להתאים לתפקיד. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

- - - שהם מתחנפים ולא מרגיזים אף אחד והם גורמים לכולם רק בידור טהור. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ככה עובדת דמוקרטיה, ריקי. יש מדיניות שאני צריך ליישם. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

ולא מערערים על שום - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בהתאם למה שאני מאמין בו. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אז אני חולקת על המדיניות שלך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אתה מאמין בבידור או שאתה מאמין גם בחשיבה וחינוך? אתה רוצה לגדל דורות חדשים של יוצרים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הדרך שלך לשנות עוברת בהתנשאות פוליטית. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

זו ממש לא התנשאות ובטח לא פוליטי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אני מדברת על דבר פשוט. מה צריך לעשות כדי שיצירה תדבר לכמות גדולה ורחבה ככל האפשר של קהל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה צריך? לעשות אותה פשוט טוב. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

מה זה טוב? מי קובע מה זה טוב ומה זה לא טוב?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

מה זה טוב? מה, מה זה לא טוב? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה, לא להפריע לריקי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הקהל קובע. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אני לא סובלת סרטי אקשן, אז סרט אקשן זה טוב או לא טוב?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אבל יש את הקהל הישראלי שיקבע. את לא סומכת על הקהל הישראלי?

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

זה מה שאני מנסה להגיד וזה מה שכולם מנסים להגיד לך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שאת לא סומכת על הקהל הישראלי. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

הקהל הוא לא רק בכמויות. אנחנו לא מודדים רק בכמויות כל כרטיסים שנמכרים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז מה זה קהל?

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

הקהל הוא החברה הישראלית שצריכה לקבל שטיח, מצע של תרבות. שבתוך התרבות יש כל מיני יצירות: יצירות קשות יותר לעיכול, יצירות מורכבות יותר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

גם אם הקהל לא אוהב אותן?

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

יצירות בידוריות יותר. גם אם פחות קהל נמשך אליהם, בהחלט כן.

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נשמע לי מוזר. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

ומהזווית הצרה שלנו השחקנים והשחקניות - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

סליחה, תנו לי עוד דקה, כי הוא ממש נכנס לדבריי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני לא יכול. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

מי ילוהק לסרטים האלה? האם ילוהקו שתי השחקניות הנפלאות בסרטה של לי גילת, סרט אדיר אגב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ריקי, אנא ממך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אולי ילהקו אותך. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

או בסרטה של תום נשר, שתי שחקניות צעירות אנונימיות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אולי ילהקו אותך, את דווקא שחקנית אהובה. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

האם הם ילוהקו לסרטים האלה בכלל?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ריקי, את שחקנית אהובה, אולי ילהקו אותך, לכי תדעי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

יכול להיות. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

צריכים לתת הזדמנות לשחקנים ושחקניות חדשים. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

למי אתם רוצים לתת הזדמנות בתרבות, למי?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ריקי, תודה רבה. קרין, תודה. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

אגב, אף אחד לא ירוץ לראות סרטים על זוג עם בעיות בבני ברק או על ילדות מבית הרוס בעיירת פיתוח. זה לא יביא מספיק אנשים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ריקי, סיימת?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אשיב, ריקי, ברשותך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

השר, יש לך שתי דקות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

היות ואני בא מעיירת פיתוח אז אנא מכם, דווקא אני מצפה משחקנים, תצאו מהסטיגמות האלה. בסדר? 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

מה לעשות?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

איזה נחמד זה לשמוע שחקנית שאומרת ומי יבוא לראות על בית, נערות מבית הרוס מעיירת פיתוח. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

כשהשיקול הוא רק של רייטינג. כשהשיקול הוא רק אחד. אתה לא מבין מה אני אומרת?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

היא התכוונה להגיד שאלה סרטים שהצליחו בקופות. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

יושב הלקטור שלנגד עיניו עומד רק קריטריון אחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ריקי, תודה. 

 << אורח >> ריקי בליך: << אורח >>  

יושב הלקטור ואומר לאיזה סרט יגיעו. לסרט קומדיה - - - או לסרט על בית הרוס בפריפריה? 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מצדיק כל מילה שאתם אומרים, סליחה, תן לי לדבר. כל מילה שאתם אומרים. הרפורמה הזאת מיותרת. צריך ללכת ולעודד אנשים שעושים כן תיארון נישתי וכן קולנוע נישתי. אני רק מבקש ממך. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

לא, היא רק אומרת שאתה לא יכול לדעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה רבה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

קרין, את מוכנה לא להסביר אותה?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

יגידו "לא" לסרט על - - - שהלכה לאיבוד בעיירת פיתוח. את מי זה מעניין? ביקור התזמורת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אוציא אותה, בחיי אני אוציא אותה. טוב, להוציא את קרין בבקשה. אם את לא מסוגלת להקשיב בשקט, כן. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, זהו, קרין נרגעה, אל תוציא אותה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

התלהמות מיותרת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תשאירו את קרין, זה לא עובד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיקי, יש לך שתי דקות לסיכום. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

כדאי לשמוע את התשובות של השר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה, מיקי. שתי דקות לסיכום בבקשה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

הדיון צריך להיסגר עוד שלוש דקות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

היה צריך להיסגר לפני חצי שעה. כן, בבקשה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תראו, היו פה כל מיני התבטאויות, אני לא הולך לרדת לגופם של דברים. אני לא רוצה להעכיר את האווירה. אבל אני כן חושב שצריך לתת לאנשים את האפשרות להביע את עמדתם. גם לי, עם כמה שזה נשמע מופרך. להביע את עמדתי גם אם היא לא מוצאת חן בעיני חלק מהאנשים. 

ללא קשר, חשוב שתדעו, עולם התרבות בשנה האחרונה מה-7 באוקטובר עבר טלטלה מאוד מאוד קשה. ואני יודע ש-100 מיליון שקלים פיצוי לעולם התרבות אני הצלחתי להביא. ובעיניי הבשורה הזאת לעולם התרבות שהיא בשורה ענקית היא לא אמורה להיות מובנת מאליה. אז האמינו לי שאני עושה הכול מתוך ראייה מה טוב לעולם התרבות ולא מתוך מקום אחר. אגב, כולל 15 מיליון שקלים סיוע לעולם הקולנוע בזמן המלחמה. אלה הישגים שהם באמת חשובים והם נועדו לעולם התרבות מתוך מקום של אכפתיות ולא ממקום של חלילה להרוס כמו שמציגים פה לצערי. 

הערה בעניין הסדרות. שמענו את הערות הציבור בעניין הזה ויש היתכנות גבוהה שזה יהיה בכלל ברצועה נפרדת. אז אנא, הניחו דעתכם, זה לא יהיה קשור לתקציב הקולנוע. כך אנחנו בודקים ובוחנים את האפשרות, אז נא לא להיכנס לפאניקה מהעניין הזה. 

אני חייב להגיד שיש שיח מאוד חיובי עם שר האוצר לעניין תקציב הקולנוע ל-2025. 130 מיליון שקלים זה בהחלט לא היעד שלי. היעד שלי הוא 150 מיליון שקלים ועוד 30 מיליון שקלים לסדרות. זה היעד שלי, ברצועה נפרדת כמו שהגדרנו. אם אני אשיג את היעד הזה אני חושב שעולם הקולנוע יהיה במצב הרבה יותר טוב ממה שהוא היה היום. כי מבחינת הסכומים אלה סכומים משמעותיים שיצמיחו מאוד את עולם הקולנוע. 

תראו, בנושא הקולנוע הישראלי. די עצוב לי מצב בו אני השנה הייתי צריך להגדיל מיום קולנוע אחד ישראלי לשלושה ימי קולנוע ישראלים כדי שישראלים יקנו כרטיס ב-10 שקלים ויראו סרט. כי בלי זה כמות הצופים היא הייתה מאוד מאוד נמוכה. ואני רוצה להדגיש דגש: אם אנחנו מסירים מהשקלול סרטים מסחריים כמו שאתם לא אוהבים כל כך, או אוהבים אבל פחות. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אל תשנה את דברינו, זה לא נכון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שנייה, סליחה. אם נוריד בשנת 2024 או ב-2023 נניח את להציל את שולי, שגרף 700,000 כרטיסים, נגרע אותו מכמות הכרטיסים שנמכרו לסרטים ישראלים, כי הוא לא מדד אובייקטיבי, כי הוא מקפיץ באופן משמעותי. אנחנו נשארים עם מספרים מאוד מאוד נמוכים של ישראלים שרכשו כרטיס לראות את הסרט. מאוד נמוכים. תאמינו לי, בכל קנה מידה, גם ברמה הגלובלית העולמית. תיקחו החוצה את להציל את שולי ואת ההילולה, שהם באמת סרטים שהביאו 500,000, 600,000 ו-700,000 צופים, או ארץ נהדרת בזמנו. תגרעו את המספר הזה ותראו עם מה אנחנו נשארים ותבינו שכמות הישראלים שבאה ורוכשת כרטיס לסרט ישראלי היא לא פחות מעלובה. תרשו לי להגיד את זה בצורה ברורה ותבדקו את הנתונים, כי אני בדקתי אותם ואני אומר לכם הובכתי. הובכתי בכל קנה מידה, גם ברמה העולמית. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

הם רואים בבית. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רק להגיד דבר נוסף. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

איך אנשים יכולים ללכת לסרטים השנה, אחרי ה-7 באוקטובר?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, לפני. אני לא מדבר על זה שבאמת עשינו שלושה ימי קולנוע במקום אחד, כדי שאנשים יבואו ויראו וכו'. אבל זה לא מספיק. ואם אני מוריד את ימי הקולנוע אני לא רוצה להגיד לכם את המספר. כמה ישראלים הלכו ושילמו 60 או 70 שקלים לראות סרט ישראלי. אני לא רוצה להגיד לכם את המספר פה, כי עלו פה טענות שאני לא מבין כלום ולא יודע כלום על קולנוע. אני יודע משהו על מספרים ועל עסקים. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל גם בשנת 2024, אתה יודע, זה קצת גם השתנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה רבה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

כי יש צפיות בנטפליקס וכל הסטרימים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, תודה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עכשיו תרשו לי דבר אחד. תכף אני אסביר לכם גם למה המרכיב שאתם מעלים ממנו חשש של סרט מסחרי מידי הוא יהיה הפקטור הבלעדי לא יהיה רלוונטי, כי בהתאם למבחן שאנחנו נסיים אותו אתם תראו שסרטים של 600,000 ו-700,000 איש זה לא יהיה כל כך שונה מסרט שעושה 200,000 או 300,000 איש. 

 << אורח >> טל גרניט: << אורח >>  

איך אתה יכול לדעת כמה אנשים סרט יביא?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תכף אני אסביר. לפי מה שהוסבר, קודם כל אנחנו עושים את המבחנים האלה בהתאם לפרוצדורה משפטית מאוד מאוד ברורה וסדורה. האירוע התהליכי פה הוא מוכוון באופן ברור על פי עקרונות משפטיים. יש את הייעוץ המשפטי למשרד שמלווה את זה באופן הדוק ואנחנו לא עושים שום פעולה, שום פעולה בלי לקבל מהם את ה-אוקיי והסכמה שזה התהליך הנכון. 

מעבר לזה שנתנו 45 יום על הזמן שהיה ונתנו עוד 15 יום. הנה אני פה מודיע שאני אתן עוד תוספת של זמן למועצה כדי שיספיקו להגיע למקסימום שהם יכולים. רק תזכרו שהתוספת הזאת היא תוספת על תוספת על תוספת. אז אנא מכם. 

 << אורח >> עליזה לביא: << אורח >>  

מעמיד אותנו על שלושה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מקווה שנגמור את זה ותגמרו את זה בצורה הכי טובה. אני בכל מקרה מאוד רוצה לשמוע את ההמלצות, את המסקנות, את הדיונים ואת השיח שהיה שם. כי אני רוצה לקבל את ההחלטה עם האינפורמציה שאני אקבל מכם גם כן, כי יש לה משמעות מאוד גדולה בעיניי ובעיניי היעוץ המשפטי. 

לגבי המטרה של התיקון. בסוף התיקון שאנחנו רוצים לעשות הוא גם יביא לניתוק מבין המפיקים לבין הקרנות. למה? כי מפיק, גדול ככל שהוא יהיה או עשיר ככל שהוא יהיה, זה לא יהיה הפקטור. הפקטור יהיה האם הישראלים יאהבו את התוכן. וכאשר זה הפקטור, קודם כל זה - - -

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

אבל את זה אתה יודע אחרי שהסרט יצא. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

שלוש שנים אחרי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

רגע. אני אענה. כי מה שיקרה גם מרכיב הלקטורים יהפוך ללא רלוונטי יותר. למה? כי אם אני קרן, דורית, ואני צריכה לבחור סרט, אני חושבת בראייה אסטרטגית כמנהלת קרן מוצלחת כמוך, מה יקרה בעוד שנתיים או שלוש כשהסרט יגיע לאקרנים. האם הוא הצליח או לא וכמה נקודות אני מקבלת עבור זה. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אז אם הוא לא הצליח אני אדרוש מהם את הכסף חזרה?

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל למה אתה רוצה לרכז הכול על בן אדם אחד? 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

זה רעיון אדיר, לדרוש מהם את הכסף חזרה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אם הוא לא הצליח, קרן שבחרה סרטים מצליחים תקבל יותר תקציב ממך, זה הכול. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל לא הבנתי, אתה רוצה לוותר על שלב הלקטורה? לרכז הכול אצל בן אדם אחד? אנחנו מכירים את זה כבר, זה לא כל כך עבד בשביעי לאוקטובר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

זה נראה כאילו זה על הנייר, אבל הפרקטיקה והאמת זה לא ככה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרין, אני לא הוצאתי אותך כי חשבתי שתצליחי להתאפק. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

יש את הפרקטיקה ואת המציאות. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אני אתן להם רק אחרי שהם סיימו וגמרו והצליחו ואני אדבק לכל ההצלחות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כפי שאי אפשר לדעת לדעתכם האם סרט יצליח. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

דן, אתה משפטית יכול להגן על דבר כזה? על לקבוע מעכשיו מה יקרה עם סרט בעוד שלוש שנים?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה זה קשור לדן?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, מבחינת תבחינים. 

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

אתה יודע כמה הוצאות ספרים דחו את הארי פוטר? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

התבחינים עומדים בקריטריונים משפטיים. אני אומר, כמו שאי אפשר לדעת לטענתכם האם סרט יצליח או לא, ואני חולק עליכם בעניין הזה. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

מי אמר שכמות כרטיסים זו הצלחה?

 << אורח >> דורית ענבר: << אורח >>  

איזה מהסרטים הישראלים האחרונים שראית אתה חושב שהם הצלחה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

איך אפשר לדעת מה הולך להצליח ומה לא?

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

גם אי אפשר לדעת האם סרט יתקבל לפסטיבל או לא. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אכן אי אפשר לדעת, אבל אני חושב שכן אפשר. 

 << אורח >> דני חורין: << אורח >>  

המשתנה של מכירת כרטיסים קיים כבר היום והכוונה היא כרגע להעלות את המשקל שלו. יש ויכוח על כמה יעלה, אבל זה משתנה שהוא קיים היום. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מה שאני רוצה להגיע אליו זה תוכן שכמה שיותר ישראלים ירצו ללכת לצפות בו. אגב, לדייק, לא רק בקולנוע. גם בהקרנות בעוד מקומות, גם זה מרכיב והוא מקבל את הניקוד שלו. לא רק בקולנוע. 

דבר נוסף, גם לגבי העניין של החשש שהמסחרי ישתלט על האומנותי. קודם כל, אין סרט, לא משנה מסחרי ככל שיהיה, שאין לו מרכיב של אומנות. בכל סרט יש מרכיב של אומנות. אם זה בתחום ההומוריסטי, אם זה בתחום אני לא יודע מה. יש מרכיב של אומנות. כל אחד והאומנות שלו. אל תהיו, סליחה, אל תהיו מורי הדרך של האומנות. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אבל אף אחד לא חולק עליך. כבוד השר, לא חולקים עליך. אתה קובע מה טוב ומה לא טוב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש מספיק אנשים שיש להם גם דעות מגוונות ככל שניתן וכמה שיותר - - -

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

ולכן אין טוב ולא טוב, כי יש מגוון של דעות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תנו את זה לציבור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להגיד משפט. תראה, המציאות קצת מטשטשת. כשאני בדימונה רציתי להנגיש את הקולנוע להרבה מאוד אנשים הלכתי ובניתי סינמטק, וסבסדתי את הקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מעולה, זו יוזמה טובה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע. לא באתי ליוצרים ואמרתי להם מעכשיו תעשו רק דברים פופוליסטיים כי אני רוצה להנגיש. אל תגעו בתיאטרון, אל תיגעו באומנות. אנחנו לעיתים לא מבינים את ראשם. אתה רוצה להנגיש קולנוע? בבקשה אדוני השר, תן סבסוד בכל עיר פיתוח שיהיה סינמטק. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

קודם כל אנחנו עושים הרבה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אל תעשה שלושה ימים, תעשה חמישה ימים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עשיתי שלושה. אגב, כל יום זה הרבה מאוד כסף. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אסור לגעת. אנחנו פוליטיקאים לא צריכים להתערב בשיקולים של אומנים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני לא מערב פה פוליטיקה. חד משמעית לא. אני רוצה לסיים. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

השר, יש אלפי הקרנות בפריפריה. רק משהו, חשוב לך, יש אלפי הקרנות בפריפריה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

מצוין, נמדוד. 

 << אורח >> אסף אמיר: << אורח >>  

של יוצרים סרטים, אין לזה ניקוד יותר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נמדוד את זה. משפט אחרון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

באופן אישי הקרנתי למעלה מ-150 סרטים ישראלים שבא אליהם קהל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. לא יעזור ההתפרצויות האלה, פשוט ננעל את הדיון ולא יהיה כלום. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

האומנות לא תיעלם, הניחו את דעתם. ולא רק שהיא לא תיעלם, אנחנו גם נוודא שהתוכן המסחרי לא ישתלט על התוכן האומנותי באופן דרמטי. זה אומר שסרטים של 600,000 ו-700,000 איש יקבלו ניקוד די זהה למה שמקבלים 200,000 ו-300,000 איש. ולכן אל חשש שהשלאגרים הגדולים יעלימו את האומנות. זה לא יקרה. 

 << אורח >> קרין קיינר: << אורח >>  

אני אשמח אם אפשר גם להעלות את תקציב הדוקו. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה יעלה, כמובן שתקציב הדוקו יעלה. אמרתי. 

נשים יהיו במצב הרבה יותר אחרי התיקון הזה. גם התוכן הייעודי יהיה במצב הרבה יותר טוב אחרי התיקון הזה. סרטי דוקו לדעתי יוכפלו בכמותם לאור התיקון הזה. סרטי סטודנטים, חד משמעית, אני ער להערות הציבור וניתן להם התייחסות רצינית. סרטי ביכורים זה אחד מהדברים שאני הכי מאמין בהם, זה ה-cup of tea שלי. סרט למישהו שאף פעם לא עשה, שייתן לנו הזדמנות, כמה שיותר הזדמנויות, עם כמה שיותר תקציב. ואני מתכוון לעמדו על זה גם בתיקון הזה. 

לסיכום אני אומר ככה: סובלנות, נחת רוח והמון אהבה בחינם תעזור לכולנו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל כל הדברים שאתה אומר, שהם יפים מאוד, לא כתובים בנייר על השולחן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוועדה שולחת תנחומים למשפחות השכולות, איחולי החלמה מהירה לפצועים. מתפללת ומקווה להשבתם המהירה של כלל החטופים והחיילים. 

הוועדה מודה לשר התרבות מיקי זוהר ולכל המשתתפים בדיון. הוועדה מעריכה את ענף הקולנוע, האומנים, שהתרבות והאומנות בנשמתם ופועלים מתוך תחושת שליחות. 

אני רוצה להגיד שהוועדה רשמה את הודעת השר כי ישקול את הארכת זמן נוספת להגשת הערות ציבור. אני רוצה לבקש ממך, מיקי, שהערות ציבור יילקחו בחשבון רציני ושאתם תשקלו את הדברים כדי בסוף להביא רפורמה טובה מתחת ידינו. 

הוועדה מברכת את השר על כוונתו להגדיל את תקציב הקולנוע ב-50 מיליון ש"ח, בכפוף לאישור שר האוצר ואנחנו נפעל ביחד גם מול שר האוצר כדי להביא את התוצאה; הוועדה העירה שאם אמות מידה למתן תמיכות בקולנוע יהיה הצד המסחרי אכן עלול להיות הפסד גדול לעולם התרבות. 

ברשותכם אני נועל את הדיון. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:20 ונתחדשה בשעה 14:23.) << הפסקה >>  





 << נושא >> הצעת תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לילדים מאושפזים וילדים חולים בביתם), התשפ"ד - 2024 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ה בתמוז התשפ"ד, 31.7.2024, בנושא הצעת תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לילדים מאושפזים וילדים חולים בביתם), התשפ"ד-2024. 

אנחנו ניהלנו כבר מספר דיונים. אני מקווה שאנחנו לקראת הסוף. אני רוצה לחדד, מדובר כרגע בחובת התייעצות בלבד ולא באישור הוועדה. אני שמח שהוועדה הצליחה להביא לשינויים רבים בתקנות. ישנן סוגיות שעדיין פתוחות, בין השאר סוגיית המלווה של מורים, שיבואו וילמדו את הילדים בביתם. הייתה הצעה של הוועדה להביא חלוקה בין ילדים מתחת ל-16 ולילדים שמעל 16. אני מבין שיש התנגדות גם של ההסתדרות, ואנחנו נשמע. יפה בן דוד הגיעה כדי גם להביע את ההתנגדות שלה פה בתוך הוועדה. אני מבין שגם משרד החינוך לא שלם עם התהליך הזה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

יש לי רק שאלה, אם אפשר, שאלה מקדמית לגבי בכלל תחולת החוק ובעקבות זה התקנות לגבי קבוצת ילדים. אני לא הייתי בכל הדיונים לצערי. הייתי באחד מהדיונים, אולי אפילו יותר מכך, ודיברנו על אותם ילדים מתמודדי נפש שבעצם נמצאים במסגרות שהן לא אשפוז, אבל הם גם לא בבית. קרי לצורך העניין בתים מאזנים, שזו חלופת אשפוז. על פי החוק בעצם יש או ילד ששוהה בבית או ילד שמאושפז בבית חולים. הילד הזה נמצא בבית מאזן. אמנם חלופת אשפוז, אבל הוא לא נמצא בתוך החוק. והוא ילד שהוא בעצם נמצא שם תקופה של חודש עד שלושה חודשים. זו קבוצה אחת. 

הקבוצה השנייה אלה ילדים שנמצאים בטיפול יום. טיפול יום זה בעצם חלופה של אשפוז יום. זה בעצם לא אשפוז יום בתוך בית החולים, אלא כן זה בעצם טיפול יום לצורך העניין נניח בית הדסה, שנמצא בבית דניאלה שנמצא בצור הדסה. שהילד מגיע לשם בבוקר, שם הוא בעצם מעביר את כל היום, כולל לימודים, עד שעות אחר הצהריים ואז נוסע הביתה. זה לא לימודים. הוא אמור להיות שם נדמה לי עד שלושה או ארבעה חודשים ואז אמור להשתלב באחד מבתי הספר הרלוונטיים לו, בין אם זה חינוך רגיל ובין אם זה חינוך מיוחד. 

אני תוהה, אני שואלת, הם אמורים להיכנס לחוק, הם אמורים להיות במסגרת החוק, כי הם ילדים חולים. הם ילדים שמתמודדים עם התמודדות נפשית. חלקם אפילו היו מאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים. לכן מה דינם? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, את רוצה לענות על זה? בעיקרון זה לא קשור לתקנות האלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה יכול להיות קשור, ילד חולה זה אם הרופא אישר שהוא מעל 21 יום צריך לשהות בבית, זה יכול להיות גם מחלה שהיא - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, גם מחלה מתמשכת כתוב שם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מתמשכת, השאלה באמת בפועל, נמצאים פה גם משרד הבריאות וגם מבחינת משרד החינוך, האם המענה ניתן? איך הם מפרשים את זה? האם זה נחשב כמו אשפוז ושהמענה ניתן במסגרת שהיא חלופת אשפוז או שמפרשים את זה כאילו נמצא בביתו? הרי הוא במצב רגיל רשום לבית ספר כמו כל ילד ועכשיו בתקופה הזאת הוא לא הולך לבית הספר. לכן מהבחינה הזאת החוק כן אמור לתת לו מענה, בין אם בביתו או במסגרת האחרת שהוא שוהה בה. אז השאלה איך במקרים האלה והאם אתם מכירים את זה? 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

זו סוגייה מוכרת, שאנחנו מקיימים לגביה דיונים יחד עם משרד הבריאות. היא מעוררת סוגיות מורכבות. כאשר מדובר בתלמיד מאושפז בבית חולים היקף התלמידים שנמצאים בכל זמן נתון בבית חולים אפשר הקמה של בית ספר. והקמנו ובתי הספר קיימים. היקף התלמידים שנמצאים בבתים המאזנים ברובם הגדול לא מאפשרים הקמה של בית ספר. בית דניאלה בהיבט הזה הוא אחד הגדולים שבהם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

רק הוא לא בית מאזן, הוא טיפול יום. אבל בסדר, זה בלי לינה. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

יש גם בתים כאלה שיש בהם תלמידים שהם בהיקף של כיתה פלוס. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בית מאזן זה 12 ילדים. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אי אפשר להקים בית ספר, מבחינה ארגונית אי אפשר להקים בית ספר עם 12 תלמידים. וזה לא מצב של לתת מענה וזה גם לא מצב של תלמיד בודד בבית שצריך מענה של תלמיד חולה בביתו. זה משהו שמצד אחד אנחנו מכירים בזה שהרבה פעמים מהבחינה הרפואית זה מענה הרבה יותר טוב ונכון מהמענה שניתן בבית חולים. מהצד השני, זה יוצר לנו קשיים שהם קשיים בהיבטים הארגוניים, שאנחנו מקיימים עליהם דיונים. בשבועות האחרונים היו כמה וכמה דיונים, גם פנימיים של משרד החינוך וגם שלנו מול משרד בריאות, כדי לנסות ולגבש מענה נכון לנושא הזה. זה נושא שבטיפול של תמי אומנסקי ולא של מירי, אז הגורם המקצועי כאן שמכיר. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל גם באשפוז היום אתה לא נותן מענה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל יש כאן שתי שאלות. יש כאן שאלה האם החוק חל, ובעיניי הוא חל עליהם. ו-ב', האם החוק והתקנות נותנים להם מענה בפועל למרות שהחוק חל עליהם. כי מדובר בילדים חולים, נקודה. אין בכלל מחלוקת. הם לא בבית ספר. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

הם לא ילדים חולים בביתם והם לא מאושפזים בבית חולים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

הם בביתם. לדוגמה בית הדסה, הם כן. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אלא אם הם שוהים בבית דניאלה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, מה פתאום, ממש לא. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

חלק מהם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

ממש לא, צר לי. בבית דניאלה זה רק טיפול יום, אין שם לינה. הם באים בשעה 8:00 והולכים בשעה 16:00.

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

עדיין, זה לא בית חולים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל יש לנו עוד אשפוזי יום. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, זה חלופת אשפוז לאשפוז יום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כשהחוק נחקק בשנת 2000 פחות הכירו את חלופות האשפוז. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

נכון, לא הכירו חלופת אשפוז. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

מבחינה מהותית הסיטואציה היא שילד בגלל מחלה לא הולך לבית ספר. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא הולך לבית ספר. זהו, זו אותה סיטואציה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לכן זה לא דבר של מה בכך. הילדים האלה חייבים להיכנס לתוך החוק הזה והם אמורים לקבל פתרונות במסגרת החוק והתקנות בצורה כזו או אחרת. ולא ראיתי את זה בפנים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה לא בפנים. כל האשפוזי יום הם לא בפנים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

נכון, אמרתי, לא ראיתי את זה בפנים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה כאילו ילדים שאף אחד לא רואה אותם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

דווקא באשפוז יום אפשר להגיד שהוא נמצא בביתו, כי הוא ישן בבית. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל הם לא מכניסים את זה כאילו הוא בביתו.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

והוא לא הולך לבית ספר בגלל המחלה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל הם לא מכניסים אותו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני מבינה. אני אומרת שמבחינת תחולת החוק קשה להגיד שזה לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, מה ההבדל אם אתה נותן לו את המענה בביתו או נותן לו מענה במערכת אשפוז יום?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

לא, כשהם נמצאים במסגרות האלה הם מקבלים מענה בכיתה, הם לא מקבלים מענה בבית. אי אפשר לקחת ולהגיד יש כאן 12 ילדים שנמצאים בכיתה והם 12 ילדים שמקבלים חינוך בביתם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, הם לא חינוך בבית. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל גם בבית חולים יש לך הבדלי מגדר, מגזר, שלומדים דברים שונים. אתה גם לא יכול לקחת. גם בבית חולים יש לך ילדים חרדים, ילדים ערבים, ילדים בדואים, זה לא אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צופית, שנייה. אילן, בסוף יש לך שתי אופציות: או לבוא ולקחת מורה ולשלוח לביתו של כל תלמיד ותלמיד כזה, או שאתה אומר אני פה חוסך בעצם. אני מרכז את 12 התלמידים האלה לתוך מערכת של אשפוז יום ונותן שם את המענה. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אני ישבתי בישיבות עם בית דניאלה, הם לא מבקשים ש-12 הילדים האלה יקבלו את החינוך בבית. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, בית דניאלה, אתה עושה מיש-מש. בית דניאלה זה הרבה יותר מ-12 ילדים. בבית מאזן זה 12 ילדים. בית דניאלה זה משהו אחר. בית מאזן זה חלופת אשפוז, הילד היה יכול להיכנס לבית חולים. אומרים זה לא טוב לו בית חולים, נותנים לו חלופת אשפוז. 12 ילדים בבית ספר בחינוך מיוחד זה כיתה. 12 ילדים, פחות אפילו. לכן אני לא מצליחה להבין למה אי אפשר לתת להם מענה של כיתה? אמנם, שוב, זו לא כיתה רגילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מיכל, השאלה הובהרה. העלינו את הסוגייה הזאת גם בתחילת הדיון בתקנות. אני מבין שאתם לא תצליחו להביא לנו תשובה טובה כרגע עכשיו בתוך הוועדה הזאת. ולכן אני מבקש מכם, תעשו שיעורי בית ולקראת יום ראשון תחזרו אלינו עם תשובות. בסדר?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה שהם צריכים לקבל מענה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אתה מוסמך מקצועית לתת על זה תשובה מה נכון יותר?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אני רק מטפל בזה בהיבט המשפטי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בבקשה שהם ישמעו שהם חייבים לתת לילדים האלה מענה, כי זה לא בלופ פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה צופית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מותר לי להעיר הערה? אני לא חברה בוועדה הזאת, בגלל חשיבות הנושא נכנסתי. אני רק רוצה רגע לשאול, כשאני שומעת את השאלות החשובות של מיכל ואז אני שומעת את מה שאתה עונה, שאתה אחראי מבחינה משפטית מה נכנס להגדרה, לא הגדרה, אני ואתה יכולים להתווכח, לא להתווכח. זה לא הוויכוח. הוויכוח הוא לדעת מה נכון לילד, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זאת זכות שלו ממש. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה הדבר היחיד שאותי מעניין. בגלל זה נכנסתי לכאן. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זכות. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק, זכות לחינוך חובה. לכן אני שואלת אותך, אם אתה לא הגורם המוסמך המקצועי שיכול להסביר לי למה מוטב כך ולא אחרת ולמה אני יכול כך ולא אחרת, מהותית לטובת הילד, אז צריך את גורם המקצוע שיבוא ונשמע אותו בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תעשו התייעצות עם תמי ואם צריך שתמי תגיע ביום ראשון ותיתן מענה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל תמי זה בית מאזן, אנחנו לא מדברים רק על בית מאזן. גם אשפוז יום והוא לא תחת תמי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גם תמי תבוא ותיתן לנו פה את התשובות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אשפוז יום זה לא בעיה, כי יש בית ספר. הבעיה היא טיפול יום בקהילה. אנחנו כל הזמן מדברים על טיפול בקהילה, טיפול בקהילה. אז סוף סוף יש טיפול בקהילה כמו בית דניאלה ולא נותנים להם. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בדיוק. אז לא רק בית מאזן שזה תחת תמי, גם את הכללי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

בסדר, אנחנו נעשה את הדיון. ברור שהם צריכים לקבל מענה או כאן או כאן. ברור, מה זה? זה הילדים שלנו. אנחנו נקיים דיון. אני מקווה שעד יום ראשון נצליח לייצר משהו שהוא ראוי לבוא איתו. אנחנו נטפל בהם, אל תדאג. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מעולה. בבקשה, בואו נתקדם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בואו נתקדם עם התקנות. אני רק אעבור על נושאים שדברים שנדרשים כרגע. אני הולכת לפי הנוסח שהיה כחומר רקע לדיון. אני בעמוד 2 ואני באמת עוברת רק על שינויים שעוד לא דיברנו עליהם. 

בהגדרה "שיעור מקוון" הכנסנו רק תוספת בהסכמה עם המשרד, כדי לוודא שמדובר על שיעור שהוא ניתן פרטנית לתלמיד באמצעות הצוות החינוכי ולא איזה שהוא שיעור מקוון כללי שהוא רואה אותו בזום. "שיעור מקוון" – שעת הוראה שבה ניתן לתלמיד חולה על ידי הצוות החינוכי שיעור מרחוק באופן מקוון וכו'. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אין כאן פרטני, איפה המילה "פרטני"? לא ראיתי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, יכול להיות גם שמספר תלמידים חולים יקבלו שיעור אחד מקוון, אבל זה מהצוות החינוכי שמלווה את התוכנית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה אתם צריכים לצמצם? עדיף הרחבה. סליחה שאני מתערבת, אני חושבת שעדיף לכם ההגדרה המקורית שהיא הרבה יותר נרחבת. כי אז היא מאפשרת את הכול מהכול, מה שמתאים באותה שנייה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא. החשש הוא שהילד מאפשרים לו לצפות בזום בשיעור שמתקיים בכיתה. זה לא מהווה תחליף לשעת הוראה שמגיעה לו שהן שעות קצובות לפי התקנות. זה בנוסף בונוס מצוין וזה מוזכר בתקנות בסעיף אחר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

באיזה סעיף?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בהמשך. באפשרויות שיצרפו את התלמיד לכל מיני פעילויות של מוסד החינוך שמתקיימות במוסד החינוך. בין אם זה פיזית ובין אם זה מקוון, ונגיע לזה בהמשך. 

פה מדובר על משהו שהוא חלק מתוכנית הלימודים שלו שמסיבות כלשהן נותנים את זה באופן מקוון, כשברירת המחדל היא פרונטלי. שזה יהיה באמת משהו שהוא מיועד לו. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> 

זה בעייתי משפטית. משפטית אין לזה אישור. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

סליחה, אני רוצה ברשותכם, לפי מה שאני שמעתי, וזו פעם ראשונה שאני שומעת את זה. יש פה בעיה. אוקיי? כי בנושא של הפעילויות, כדי שהם יעשו את זה, לבוא ולהגיד, עזבי את מה שמגיע לילד. מה שמגיע לילד, בוודאי. אם אין אפשרות לזה, אז יעשו לו את זה בזום, זה ברור ומוסכם. אבל מעבר, אם יש איזה פעילות בית ספרית שהם יצטרכו לעשות את זה בזום כדי להיות יחד עם בית הספר, היה בג"ץ בנושא הזה, אני רוצה לומר, ובג"ץ קיבל את עמדת גם הסתדרות המורים וגם היה של משרד החינוך בנושא הזה, כתוצאה מהנושא של פגיעה בפרטיות ולכן זה ירד מהפרק. אז אתם לא יכולים להכניס את זה .

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

היה בג"ץ על לימודים, לא היה בג"ץ על פעילויות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא הסעיף הזה. ההגדרה הזו לא קשורה לעניין הזה. שתיים, כשנגיע לסעיף. עוד לא הגענו לסעיף. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אולי תבהירי, איך אפשר לעשות בתוך פעילויות, אם עושים פעילויות בית ספריות איך אתם רוצים לעשות את זה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש סעיף שמתייחס לזה והוא דורש את הסכמת מנהל מוסד החינוך. גם על זה אולי יהיה דיון. אבל זה מותנה בהסכמה בסיטואציה שבה זה כן מתאים ויש הסכמה. שוב, עוד לא הגענו לסעיף. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אין למנהל בית הספר סמכות חוקית לאשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אביגיל, כשנגיע לסעיף הזה נדון בו. בבקשה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

חברים, אין סמכות גם חוקית למנהל. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בסדר, אנחנו בהגדרה של שיעור מקוון, אנחנו לא שם עוד, יפה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אוקיי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו עכשיו בסעיף 2 של עקרונות למתן חינוך לתלמיד חולה או לתלמיד מאושפז. שפה הוספנו שככל הניתן זה ייעשה בשיתוף התלמיד והוריו. בעקבות הדיונים שהיו פה. שוב, אלה לא דברים חדשים. 

אני מפנה לסעיף 3 בעמוד 3. סעיף קטן (ג) בעקבות הדיונים על המסגרות החוץ ביתיות. 

	
	
	(ג) לעניין תלמיד חולה המתגורר במסגרת חוץ ביתית תידרש הסכמת הגורם המוסמך מטעם המסגרת ונוכחות של בגיר מטעם המסגרת בה מתגורר התלמיד במקום הסמכת ונוכחות ההורה שעימו מתגורר התלמיד או בגיר מלווה, והוראות התקנות יחולו בשינויים המחויבים. 



זה יכול להיות פנימיות או מסגרות חוץ ביתיות אחרות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

שוב, זה לא עונה לקבוצה שדיברנו עליה מקודם. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

חבר הכנסת, רויטל בזום והיא ביקשה להתייחס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה להמשיך. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

יש לי שאלה, ההסכמה היא הסכמה למה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אותן הסכמות שיש פה. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

כי זה דובר בדיון הקודם, שההסכמה היא לזה שזה יינתן בבית בלבד. לא להוסיף נטל על ההורים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכון. חלק מהדברים ירדו, חלק נשארו. יש את זה מפורט בסעיף, אנחנו עברנו עליו. למעשה בדיוק הגענו לסעיף 4 שזה סעיף הגשת הבקשה, שכולל גם מה צריך להיות מוגש יחד עם הבקשה. אז אותו לא קראנו במלואו ואני אעבור עליו. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

אבל מה בכלל הסכמה במסגרת חוץ ביתית היא למה? 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

היא הסכמה לקיים את תוכנית ההוראה במסגרת חוץ ביתית מנוהלת על ידי מנהל המסגרת. אנחנו רוצים שהוא יוכל להגיש את הבקשה ולבנות את התוכנית. זה ברור שצריך אותו כחלק אינהרנטי. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

באיזה סיטואציה הוא לא יסכים? 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

קשה לי להאמין, אבל הרעיון הוא לגבור על הסכמת הורים. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

אני לא מצליחה להבין למה. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

חלק מהרעיון הוא גם לגבור על הסכמת ההורים, מאחר שזה הבית של התלמיד. הרעיון הוא שמנהל המסגרת הוא זה שיגיש את הבקשה. ובסוף הילד, ילד חולה שמתגורר במסגרת חוץ ביתית נמצא בתוך המסגרת וגם מי שצריך להגיש את הבקשה ולנהל כדי לקדם את זה שהוא יקבל את החינוך בתוך המסגרת זה מנהל המסגרת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

את מדברת על מישהו שנמצא בצו?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אולי תעשי חלוקה יותר מדויקת. כי אם הוא נמצא במסגרת דרך צו כי הוא היה צריך לצאת מהבית כי ההורים - - -

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

לזה הכוונה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל במסגרת חוץ ביתית יש לך את כל הרצף, לא כולם הם במסגרת צו. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לכן למה את מוציאה את ההורים?

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אם הוא נמצא במסגרת חוץ ביתית וההורים מסכימים לקדם את הגשת הבקשה לתוכנית החינוכית בתוך המסגרת אין בעיה. הבעיה היא במצב שהילד מוצא מהבית בניגוד - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אני מסכימה, אבל בסעיף (ג) את לא נותנת אופציה כזאת. כי ישר את אומרת המנהל יעשה את זה. ולכן צריך לדייק את זה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

עם כל הכבוד, אני לא בעד לקחת סמכויות מההורים, אם הילד לא הוצא במסגרת הליך נזקקות. אם הוא הוצא במסגרת הליך נזקקות, שזה הליך שניתנת אפוטרופסות מההורים מפאת הליכי נזקקות כאלה ואחרים, ניתנת לפחות החופשיות בהחלטה על הילד. מבחינתי שנטלת ממני את החופשיות נטלת ממני את האפוטרופסות במהותה על הילד שלי. חס וחלילה. 

אבל אני רק אומרת פה, זה לא משנה לי. את רוצה שאני אגיד לך מה דעתי על נטילת אפוטרופסות מההורים ומה דעתי על הליכי נזקקות והקלות שבה מוצאת אפוטרופסות מההורים? זה לא הוויכוח וזה לא השיח. אני רק אומר, מקום שבו יש הליך נזקקות אפשר לקבל ולהבין את מעורבות המנהל כמגיש בקשה. מקום שבו אין הליך נזקקות, גם אם הילד נמצא בהשמה חוץ ביתית ההורים שהם שיגישו את הבקשה. זה הכול. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רוצה שנייה, רגע, נטלי. בשיח שלנו עם המשרד, כשניסינו להבין את הסיטואציות בשטח שבהן מדובר, בדרך כלל כשיש ילד חולה במחלות שנכנסות פה לחוק, אם הוא ילד שרק היה בפנימייה במצב רגיל, כשהוא חולה הוא יהיה בבית ושם הוא יקבל את המענה. המצבים שבהם גם במצב כזה הוא לא יחזור הביתה, הוא יישאר במסגרת זה מצבים שההורים לא באמת מתפקדים. ואז צריך שיהיה, פה המטרה של הסעיף הייתה שההורים, ההסכמה שלהם או הדרישה להסכמה שלהם לא תמנע את קבלת המענה לילד. זאת אומרת שהמסגרת תוכל לשמש תחליף, כמו שהיא אמורה להיות בסיטואציה הזאת. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

הבנתי, אבל את לא יכולה לקחת מהורה. את יכולה להגיד אם ההורה לא יענה תוך, אין פה, ההורה לא נמצא פה. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

הסיפור הוא בכלל לא זה. רק אני אגיד משהו בכלל לא קשור להסכמות. ורד וינדרמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. הסיפור הוא בכלל, גם לגבי ההסכמות של ההורים, שזה יינתן בבית. בסוף יש הזכות של הילד לחינוך, צריך לתת חינוך, נקודה. לא צריך בכלל כל הסיפור של ההסכמות הוא מוזר מכל כיוון. וכשדיברנו על הסכמה של הורים זו הסכמה שזה יינתן בבית שלהם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הוא לא בבית. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

ופה, אם זה מסגרת של המדינה, צריך לתת לו וזהו. הוא לא צריך בכלל שום הסכמות. לתת לו את החינוך, זו זכות של הילד, נקודה. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

לכן לנו היה חשוב שהגשת הבקשה תיעשה על ידי מנהל המסגרת, כדי לקדם את זה. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אני אשמח להעיר הערה, מנחם גולדין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. השאלה אם אתם מדברים על הסכמה או שאתם מדברים על איזה שהוא תיאום. בסופו של דבר יש פה סעיף שמדבר על נבנה תוכנית, אבל נתאם אותה עם ההורים. עכשיו, השאלה אם לא בסעיף הזה כתוב נתאם אותו גם עם מנהל המסגרת או לא משנה מה. 

באמירה של הסכמה משתמע שיכול להיות שיבוא מישהו שיגיד הוא אצלי במסגרת חוץ ביתית ואני לא מסכים שתהיה פה תוכנית חינוך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אולי באמת אפשר להציע שהסעיף יבוא ויאמר שבמצבים שהילד באמת מתגורר במסגרת חוץ ביתית, במקום הדרישה להסכמת הורים ולליווי מטעמם באמת הצורך יהיה לתאם עם הגורם המוסמך מטעם המסגרת החוץ ביתית. יש פה שני דברים שצריך להבטיח. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

צריך לתת לו את הסמכות להגיש את הבקשות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שני דברים שצריך להבטיח: אחד, שיהיה תיאום. כי בסופו של דבר באים גורמים מטעם משרד החינוך ונכנסים למסגרת. הדבר השני, שלא יבינו מזה שצריך גם בנוסף את הסכמת ההורים. זה עלול בסוף לסכל את מתן הזכויות. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אבל זה לא רק הסכמת ההורים לזה. צריך להבין, גם חלק מהרעיון שיתואם עם מנהל המסגרת גם התוכנית הטיפולית שנבנית. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

בסדר גמור, אבל זה כבר משהו אחר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא הבנתי, מישהו פה חי בשקט עם זה שאתם לוקחים את כוחם של ההורים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא לוקחים. אמרנו סך הכול צריך להיות מתואם עם מנהל המסגרת. רויטל לן, להעלות אותה בבקשה, היא רוצה להתייחס לסעיף 3. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אנחנו לא נוטלים מההורים. גם היום כשילד נמצא במסגרת פנימייתית, בין היתר אחריות הרשות המקומית למצוא לילד מסגרת חינוכית. המטרה של התקנות האלה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

הכול בסדר, אבל את אומרת, את בעצם מבטלת את הסכמת ההורים להליך כזה או להליך אחר. לא הבנתי, איזה מדינה אני?

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

בסוף זה ילד שנמצא בבית בסיכון ותפקידי להבטיח לו חינוך. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז תוסיפי בסעיף שאת מתייחסת רק לילדים שיש להם בעניינם הליכי נזקקות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא, אבל מה שהבנתי מדברים פה יותר על איפה זה יהיה. לא אם הוא יקבל או לא יקבל, כי הוא חייב לקבל. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה זה משנה? מה זה משנה מה את מדברת פה? משנה מה כתוב בחוק. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אם הילד לא נמצא בצו אז ממילא ההורה יסייע בהגשת הבקשה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אין "ממילא", סליחה. סליחה, סליחה. מותר לי לומר משהו לפרוטוקול? תודה. ראשית, אנחנו נמצאים פה בהליך חקיקה. בהליך חקיקה או התקנת תקנות כל מילה שכותבת היא האות הכתובה עלי חוק וזה מה שקובע, לא הפרשנות שלי או שלך, כי שתינו אין לנו מונופול לא על חוכמה יתרה כזו או אחרת. לכן אני מבהירה פה שלא יכול להיות מצב שאנחנו באיזה שהוא אופן ננסח סעיף שבו אנחנו נניח שלא מדובר בהורים שהיה בעניינם הליך נזקקות ומי שלא ממילא משתף פעולה. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אבל זה לא, המצבים, כשאין מצב - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רגע, אבל תני לי לומר עד הסוף, מה העניין הזה? אני מבהירה ואומרת לפרוטוקול שלא יעלה על הדעת שאנחנו נניח הנחות בחקיקה. מה זאת אומרת נניח הנחות? אנחנו נגיד שאנחנו מתכוונים רק להורים במצב כזה או אחר. לא, אם את לוקחת ואת מבטלת את הדרישה הבסיסית ביותר של הסכמת הורים לכל דבר שקשור לילד שלהם, אז את צריכה לכתוב שאת מתייחסת בדבר הזה רק למי שהילד לא נמצא בבית בשל הליכי נזקקות. זה הכול. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אז שני דברים: הדבר הראשון הוא ממילא כשהילד, וזה באופן ברור, אם הילד לא נמצא מתוקף צו במסגרת חוץ ביתית הוא נמצא בהסכמת ההורים ולכן ממילא שידובר איתם ויינתן שיתוף הפעולה שלהם. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תקראי את הסעיף. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

ואני כן רוצה גם להגיד עוד משהו. משרד הרווחה, הרי מסגרות החוץ ביתיות של משרד הרווחה מאז ומעולם עושות כל מה שהן יכולות כדי לעבוד בשיתוף פעולה עם ההורים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה זה מעניין אותי? רק רגע, סליחה, שיהיה פה ברור לכולם, אני לא באה בטענות לאף אחד, זה לא מעניין אותי. אותי מעניין דבר אחד: שאם אני במקרה הגעתי לוועדה הזאת, כנראה אני לא נדרשת פה, אבל אני חייבת לומר לך. אם אני פה ואני שומעת שאתם מבטלים את הצורך בהסכמת ההורים כי תמיד הרווחה ממילא מבקשת, כי תמיד ככה, מה זה מעניין אותי מה תמיד? 

אם את רוצה שאני אבטל לך את הסכמת ההורים אז אני אומרת לך שגם אם אני לא חברה בוועדה הזאת אני אפנה לשר בהקשר הזה ואני אעשה כל מה שאני יודעת לעשות. ותאמיני לי שאני יודעת לעשות בהקשר הזה. הסכמת ההורים היא בסיס של בסיס. בין אם מדובר בילד בריא או חולה. אלא אם כן יש הליך נזקקות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כי נקודת המוצא פה בחוק הזה, בכלל בחוק לימוד חובה, זה שכדי לתת חינוך לילדים לא צריך את הסכמת ההורים. זאת אומרת, זה לפי החוק. פה הסכמת ההורים נדרשת לפי החוק של ההורה שהילד מתגורר עימו. בגלל שנכנסים אליו הביתה גורמים לתת שעות הלימוד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל אני אגיד לך מה, בואי נכתוב את זה בפנים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כדי שמישהו יפנה לילד שלך את צריכה הסכמה. מה זה משנה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה, מיכל, רגע. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא מסכימה עם הדבר הזה. אתם נוטלים את הכוח של ההורים. תשני את הנוסח, את רוצה שאני אשנה לכם את הנוסח?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי, שנייה, בסדר, אנחנו דנים בזה. רויטל, בבקשה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

תודה רבה אדוני. העליתי את הנושא הזה בדיון הקודם מהסיבות האלה, בדיוק בגלל הבלגן שאתם רואים פה עכשיו. אני רוצה רגע לחדד הבדל גם ילדים שיצאו בצו נזקקות לא תמיד צו הנזקקות במקרה הספציפי הזה ניתן בשל בעיה בסמכות ההורית שבשלה לוקחים את האפוטרופסות מההורים. לעיתים, בעיקר במשפחות מעוטות יכולת נאלצים לעשות הליך נזקקות כי הם לא יכולים לשלם, לממן את החלק שלהם במסגרת החוץ ביתית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז רק שיירשם פה, אתם מבינים שיש הליכי נזקקות שלוקחים ומחילים בגלל בעיה של כסף של ההורים. במקום לשלם למוסד, במקום לשלם להורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי, חברים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יוסי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע, אבל היא לא סיימה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, הייתי שר הרווחה, מותר לי להגיד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל שנייה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

המציאות הזאת לא קיימת יותר במשרד, נקודה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

היא קיימת. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

היא הייתה. היא הייתה נוראה. רויטל, גם את היית שותפה לזה שזה הפסיק, אם מותר לי לסנגר על החבר'ה שלי. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

אדוני, אתה מכיר אותי מספיק שנים. מדובר במקרים שקורים גם בימנו אנו. אגב, זאת לקונה בחקיקה שצריך לתקן אותה. אם יש משפחה שלא יכולה לשלם את החלק שלה, לא יעלה על הדעת שכדי שהמדינה תשלם את כל הדבר הזה צריך להוציא הליך נזקקות. אבל זה כיום, זה הסידור, אין דרך אחרת. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

זאת לא המציאות. היום יש ועדות חריגים שמאפשרות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עוד נקודה, רויטל?

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

כן, כן, לא סיימתי. אז דבר ראשון אני רוצה להגיד שזה לא רק ילד שנמצא שם בלי הליך נזקקות, לעיתים מדובר גם בילד עם הליך נזקקות. וחשוב להגיד שגם אם יש הליך נזקקות החוק עדיין אומר שלהורים צריכה להיות, כמובן כאשר לא מדובר בנסיבות שבהם מזיקים לילדים, ההורים צריכים להיות מעורבים. אז להוציא אותם לחלוטין מהתמונה? לא שואלים אותם, לא מדברים איתם, לא מתייעצים איתם. יכול להיות שהליך הנזקקות הוא מהמון סיבות. לא יכול להיות שאפריורית הם לא חלק מהדבר הזה. זה חייב להישקל כל מקרה לגופו. 

אני גם מזכירה, שוב, ב-2008 הייתה פסיקה של בית משפט שקבע שבילדים עם מוגבלות חייב כל מקרה להישקל לגופו. לנושא הסכמת מנהל המוסד: אי אפשר להשוות את זה למה שקורה בבית. בית הוא מקום פרטי, המוסד הוא לא מקום פרטי. בטח אם נמצאים פה ילדים בהליכים של המדינה. לא שואלים אותו האם, צריך לתאם איתו את ה-איך ואת ה-מתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפשר לרשום "בתיאום", רויטל? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בתיאום. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

ולא במקום הסכמה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפשר לרשום בתיאום?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

תמחק את הסיפה. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

כן, אפשר לרשום בתיאום. אבל שלא יהיה עניין של הסכמה. אף אחד לא שואל אותו. כמו שאני אבקש רשות ממנהל של בית ספר שהמורה יבוא. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

זה לא אותו דבר. בסוף במסגרת חיים גם עוד ילדים, יש מציאות של מסגרת. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

עדיין זה לא יכול להיות שתהיה להם סמכות למנוע. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

אבל אף אחד לא דיבר על סמכות למנוע. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

תקראי את סעיף 3, סעיף 3 לא מדבר כרגע על הגשת בקשה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הסכמה נותנת אפשרות גם לא להסכים. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

המדינה, ההיפך, צריך להבין. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

רויטל, סעיף 3 מדבר רק על נוכחות והסכמת הורים מדברת רק על משהו טכני. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נכתוב בתיאום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רויטל, מקובל, "בתיאום". קדימה, בואו נמשיך. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק רגע, איפה אתם רשמתם "בתיאום"? זה לא במקום הסכמה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל לא במקום ההורים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני מציעה בסעיף (ג) להשאיר "לעניין תלמיד חולה המתגורר במסגרת חוץ ביתית תידרש הסכמת הגורם המוסמך מטעם המסגרת ונוכחות של בגיר מטעם המסגרת בה מתגורר התלמיד", נקודה. ואת כל השאר למחוק. ואז אנחנו נשאיר את זה לפרשנות. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>  

לא, לא, לא להשאיר לפרשנות. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

המשמעות של לחייב הסכמת הורים - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא כתבתי לחייב, הקראתי את הסעיף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי, רגע, אבל תני לה לענות. 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

המשמעות של לחייב הסכמת הורים במצב שילד יצא מהבית בניגוד לרצונם של ההורים - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שמעת אותי אומרת לך לחייב? 

 << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >>  

- - - המשמעות היא לסנדל את האפשרות של הילדים האלה. כי אנחנו מכירים, ולפעמים ההורים, ואי אפשר לשפוט אותם, נמצאים בהתנגדות. כי לא פשוט להם כשהילד יוצא מהבית. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

יוסי, אני רוצה רגע להגיד משהו שנייה לפנייך תמי. סעיף 3 כפי שאני מבינה אותו, הכותרת שלו מדברת על נוכחות והסכמת הורים. זה לא עניין של להגיש את הבקשה. וכשאני קוראת את כל הסעיף הכוונה היא בדיוק מה שנאמר קודם, שההורים יסכימו שייכנסו אליהם הביתה, לבית הפרטי שלהם. לכן סעיף (ג) לא צריך תחת, במקום הסכמת הורים, כי לא צריך את ההורים, הם לא רלוונטיים באירוע. לכן את סתם מסבכת את העניין. פשוט להוריד את הסעיף, כמו שהיא אומרת. לא ביקשת הסכמה פה של הורים. זה לא רלוונטי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

נציגת משרד הרווחה, את יכולה לנסח את זה מדויק ולהגיד? תנסחי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל זה לא בסעיף הזה. הגשת בקשה זה סעיף 4, אנחנו עוד לא שם, אנחנו בסעיף 3. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, רויטל לא סיימה את הדברים שלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נלטש את הניסוח כך שיהיה ברור שזה נעשה בתיאום. אם הילד לא מתגורר בבית ההורים אז לפי החוק הדרישה להסכמה היא מההורים שאיתם הוא מתגורר. וזאת הסיבה לדרישה. אז לא צריך את הדרישה הזאת, נוודא שזה יובהר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. אני מציעה שתתקבל הצעתי לנוסח וזה מסתדר לך על עם הסעיף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אנחנו נקבל את הנוסח ממשרד הרווחה ונחליט. בבקשה תמי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

תקנה 4, שם אני מפנה ל-ג(2)(ד), זה בעצם גם התאמות נוסח מול תקנות אחרות. עשינו שם אבל שינויים שלא קראנו. 

	הגשת בקשה למתן חינוך לתלמיד חולה בביתו
	4.
	

	
	
	
	(2)
	(ד) אישור ההורים כי לא יוטל על הצוות החינוכי כל תפקיד החורג מתוכנית הלימודים וכי ההורים אחראים למילוי צרכי התלמיד החולה שאינם חלק מתוכנית הלימודים, ובכלל זה צרכים רפואיים ופיזיים, לרבות טיפול רפואי ותרופתי. 



אני יודעת שהיו הערות על זה, שזה דרישות יתר. ורד, ערות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ורד, בבקשה. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

תודה. אני מצטערת שאני חוזרת על מה שאמרתי בדיון הקודם, אבל זה חשוב. אני לא מכירה שבחקיקה מטילים בהקשר של חינוך מטילים נטל על ההורים או אומרים מה המורים לא יעשו. המורים עושים מה שהם צריכים לעשות, לא צריך להגיד, בבית ספר אומרים להם מה הם לא יעשו? אז למה כאשר מדובר בילדים חולים צריך להגיד להם מה הם לא יעשו?

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

ממש לא. ממש לא, היא לא צודקת ותכף נבהיר למה היא טועה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, התייחסות שלך. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

מירי נבון, משרד החינוך. גם בבית הספר אסור להם. אין שום סיבה בעולם, וזה גם אסור, שהמורים יעשו שום דבר מאשר לתת שירותי חינוך. לא לתת לו תרופות ולא לעשות לו - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אבל לא ביקשו ממנו לתת תרופות. למה את צריכה לכתוב את הלא? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, אבל מירי לא סיימה, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

כבר היו דברים מעולם, ואנחנו רוצים לדאוג לזה שמי שנותן לילד טיפול תרופתי ועושה את כל מה שצריך זה גורם מוסמך. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

נכון, למורה אסור. למורה אסור לתת תרופות, נקודה, מה זה? אבל מירי, למורה אסור לתת בכל מקרה. מה את אומרת פה? אסור לו לתת טיפול תרופתי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה לא שונה ממצב בבית ספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צופית, תודה.

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

סליחה רגע מירי, אני רוצה לחדד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע יפה, שנייה. אני רק רוצה להבין. אני מבין מה את אומרת, אם זה ככה למה אני צריך אישור הורים אז?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אנחנו רוצים את ההתחייבות של ההורים שלא תהיה דרישה כזאת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא יכול להיות. אני רוצה עכשיו שיבוא המשיח ותהיה פה דרישה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל הם לא יכולים לתת. אז מה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז אני עכשיו אחתום על מסמך שאני לא יכולה לדרוש את המשיח. תקשיבו, סליחה רגע. עורך הדין, מותר לי רגע להיות? אפילו שאני כבר ויתרתי על הרישיון. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

טלי, את יכולה לדרוש. הילדה שלי כשהיא הייתה בגן מה היה בגן? היא הייתה בגן נפרד, בחב"ד, ואז התחילו לדבר איתה משיח בן דוד. אז היא קמה, היא אמרה היי, זה מהמשפחה שלי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

יאללה, אז תביאי אותו כבר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל עכשיו רגע, תקשיבו עכשיו בשיא הרצינות. אין חוק, אין חוק בכלל, יאשרו את זה היועצים המשפטיים, שבו הורה צריך להתחייב למשהו שמישהו צד ג' מולו לא מוסמך לעשות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא רק זה, לילד מגיעה זכות ללימודים. מגיע לו, זו הזכות שלו. אז בואו נגיד להורה שיצהיר שהוא חייב הוא לתת ככה וככה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

השאלה למה ההורים צריכים לאשר את הדבר הזה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

מה זה הדבר הזה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אם יורשה לי רגע להשלים. תנו לי רגע להסביר לכם את עמדתי ואני חושבת שזה יניח את דעת כולכם. ההורים לא יכולים, בואו נסכים על המושכלת בבסיס. ההורים לא יכולים לדרוש מהמורה לתת אפילו לא אקמול. מסכימים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ברור, אנחנו מסכימים איתך. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ההורים לא יכולים לדרוש מהמורה כלום. יותר מזה, אני גם לא יכולה לבקש בדחילו וברחימו אנא תני לבת שלי נובימול. בדיוק. המצב הקיים כיום שמורה הוא רק אחראי על החינוך. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

ההיפך, אם הוא ייתן יסלקו אותו. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה לא משנה אבל כשהוא בבית. זה לא שונה כשהילד בבית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לכן גם ככה יש קושי בתקנות, בכלל יש קושי בעצם העובדה שאתה דורש מהורה מסמך מסוים שבו אתה כותב מה יהיה כתוב במסמך. יש לי עם זה קושי, אבל לא על זה אני עכשיו מחרפנת אתכם, כי גם ככה אני קרציה. בסדר? אני רק אומרת, אני מקריאה לך ותראי מה כתוב. יש פה אישור, פרטים אישיים, מה אנחנו צריכים לכתוב. "אישור ההורים כי לא יוטל על הצוות החינוכי כל תפקיד החורג מתוכנית הלימודים". וואי, מה אני צריכה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

שעכשיו אנחנו בשעה 15:01. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אין לי יכולת. לכן כל הסעיף הזה וההמשך שלו באדום, שאנחנו מסכימים שהם אחראים רק למילוי צרכים התלמיד, צריך למחוק את הסיפה. זה הכול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. היועצת המשפטית, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, אני לחלוטין מסכימה שהסעיף מיותר. גם האמירה שהם אחראים למילוי הצרכים של התלמיד מבחינה רפואית זה כתוב בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לא צריך את התקנות בשביל זה. מבחינת לאשר מה הצוות החינוכי מותר לו או אסור לו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

זה לא התפקיד של ההורים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הוא בא ללמד. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

זה לא התפקיד שלו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

זה לא התפקיד של ההורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, הנקודה הובהרה. קריאות הביניים לא תורמות לכלום כרגע. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אולי צריך להיות, יכול להיות שבמסמך שלנו אנחנו נכתוב שיובהר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לך מותר לרשום, מותר לך לרשום. אני לא מתקנת לך תקנה על זכותך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

את יכולה לציין בכוכבית שהם יהיו מודעים לזה, אבל הם לא צריכים לאשר את זה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

מעולה, על זה אנחנו זורמים איתך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור, ממשיכים. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אם אתה כותב את זה אז זה כאילו למורה כן אפשר היה לדרוש. ברור שמורה אסור לו לדרוש. מורה בא ללמד רק את הקטע החינוכי ותו לא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

נכון, ברור לכולנו. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

זה ברור מאליו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הוספנו את התחייבות ההורים לעדכן על זהות הבגיר המלווה. גם בנושא של ההליכים, העדכון בדבר קיומם של הליכים והחלטות שיפוטיות היה בשיח. לא הגענו פה, כלומר הדברים שעלו, הייתה בקשה להוריד את הדרישה לעדכן על ההליכים. כן ציינו שלגבי נושאים של משמורת זה רק על החלטות ולא על הליך שמתנהל. ושבלבד שיש השפעה על מתן החינוך לתלמיד החולה בביתו. כלומר זה כן מוגבל למטרה הזו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק, זה מסייג מאוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי רגע, אני באמצע לשאול שאלה. תודה, את מפריעה לי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה משפיע על איפה נמצא הקטין.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, זה מקובל עליכם התיקון הזה?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

נלה, המנכ"לית של מטה לקידום החינוך לילדים חולים וגם אמא לילדים בתוכנית. אנחנו דיברנו בוועדה הקודמת שרק אם נניח ויש איזה שהוא הלך, רק אם יש פסק דין אז לדווח. לא על ההליך עצמו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני אומרת שבנושאים של משמורת הגבלנו להחלטות שיפוטיות בלבד. בנושאים אחרים פה שכתוב, שקשורים לביקור סדיר או לחינוך ביתי, שזה יותר רחב וגם הרלוונטיות של זה לחינוך בבית גם על הליכים שמתנהלים ועל כל הדברים סייגנו שבלבד שיש לזה השפעה על החינוך. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

לא הבנתי. למה הליך? למה אם מתקיים הליך, למה היא צריכה לעדכן? אם יש החלטה שיפוטית אני מבינה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

להם זה היה מאוד חשוב. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בכל הכבוד, סוג ההחלטות שכתובות כאן בסעיף אלה החלטות מבית משפט לענייני משפחה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא. ביקור סדיר וחינוך ביתי לא בהכרח. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדרך כלל. בית משפט לנוער ובית משפט לענייני משפחה. בסדר, אני מקבלת. אני רק אומרת, אני מקבלת את מה שאת אומרת. כי בעצם מה שאנחנו עושים אנחנו בעצם נותנים פה הוראה שפוגעת קשות בפרטיותו של אדם. ההליכים הרלוונטיים שכתובים כאן בסעיף, כשאמרתי בית משפט לענייני משפחה או בית משפט לנוער, אלה עניינים שנעשים בדלתיים סגורות. שאי אפשר לפתוח אותם ever. לכן העובדה שאני נותנת את זה לאיזה שהוא מוסד בלי שאני מבינה למה אני צריכה לתת אותו זה קשה. 

כן יש היגיון לתת החלטה שמשליכה על ההסדרים עצמם. כי אז זה משנה כתובות ויש לזה השלכות ענייניות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו חוזרים על מה שהיועצת המשפטית אמרה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל גם חינוך ביתי לא נמצא בתוכנית בכלל, אז למה הוא מופיע פה? חינוך ביתי הוא מחוץ לתוכנית. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני רק אתאר שלוש סיטואציות שהיו בגינן אנחנו נדרשנו להתייחס לזה. ותכף החברים המשפטנים, קטונתי. היו שלושה מקרים שבהם ההורים רצו שהילד ימשיך להיות בבית והשופטת מטעמים כאלה ואחרים, כנראה, לא רוצה להיכנס לזה, נתנה החלטה שהילד חוזר לביתו. לנו לא היה מושג. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

החלטה אבל, אמרת, החלטה זה לא הליך. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

שנייה. אין בעיה, המשפטנים יכתבו בשפה המשפטית. אני רק רוצה לשקף את האירוע שהיה. לנו לא היה מושג בכלל בעניין הזה ונתנו, המשכנו לתת את השירות. ואז לכאורה יצא שאנחנו עברנו על החוק. ובגלל זה, וזה קרה בשלושה מקרים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אנחנו מסכימים איתך. אבל שוב, זו החלטה, לא הליך. לדווח פה על קיומם של הליכים משפטיים, היא לא צריכה לדווח לך. על החלטה אני מסכימה איתך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, בבקשה. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

יש לא מעט מקרים שבהם כשאנחנו מקבלים את ההחלטות המשפטיות אנחנו מבינים שהיינו רוצים להיות צד להליך. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

נו, באמת. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

ולכן יכול להיות לפעמים מצבים שבהם כשנדע על ההליך המשפטי נפנה לפרקליטות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

איזה זכות יש להם? מה זה הדבר הזה? לך לחוק, תתקן את החוק. מה זה הדבר הזה?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אתה צריך להיות חלק בהליך כשיש ילד חולה בביתו? לא הבנתי. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

למה אתה צריך להיות חלק? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הבנו. אילן, השאלה היא למה אתה רוצה להיות חלק מההליך לא הבנתי. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

כי לפעמים במסגרת ההליכים האלה - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה לא תהיה חלק. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אם להורים יש אפוטרופסות הם אחראים על הילדים שלהם. איך אתה יכול להיכנס לתוך זה?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

למה אתה לא מבקש את זה על כלל הילדים? אני לא מבינה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב חברים, אילן, מה פתאום. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

החלטות, יש לך החלטה, אני מסכימה איתך לגמרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הדוגמה שמירי הביאה אני מתחבר לגמרי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה דוגמאות של החלטה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

נכון, נכון. לכן רק החלטה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים. מפה להגיד שהמשרד צריך להיות שותף בהחלטות ובתהליכים?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כאילו אין לכם מה לעשות, כאילו חסר לכם עוד דברים לעשות. יש לכם הרבה זמן מיותר, גם להיכנס לזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, לא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

גם להיכנס לדיונים משפטיים של אנשים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תקל עליי. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה לשמוע את אילן. אני רוצה לשמוע בבקשה את אילן. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תוותרו על זה. זה פשוט נראה גם פלישה לפרטיות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אלא אם כן תשכנע אותי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אין לכם אנשי מקצוע, אין לכם אנשים, עזבו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, זה לא עניינכם.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

נשמע שעדכון על החלטות הוא בהחלט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, כן? נסה לשכנע אותי. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

טוב, אנחנו מוכנים לזה שזה יהיה החלטות משפטיות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה. הלאה, ממשיכים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

יאללה, קדימה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, נחה דעתנו. נתקדם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו בתקנה 5, החלטה בבקשה למתן חינוך לתלמיד חולה. גם פה הצענו שזה לא שהמשרד קובע אם התלמיד הוא תלמיד חולה, כי זה משהו שתלוי באישור הרופא, אלא שהוא קובע אם הבקשה היא תקינה מבחינה יותר פרוצדורלית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה לתת להם בריחה לפרוצדורה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

	החלטה בבקשה למתן חינוך לתלמיד חולה
	5.
	(א) הוגשה בקשה למתן חינוך לתלמיד חולה בביתו, יקבע המשרד אם הבקשה תקינה וימסור להורים את החלטתו בתוך 7 ימים מיום הגשת הבקשה; נמצא כי הבקשה אינה תקינה והתלמיד אינו זכאי למתן חינוך לפי החוק, תימסר להורים החלטה מנומקת בכתב בתוך 7 ימים מיום הגשת הבקשה; הורה רשאי לבקש שההחלטה תימסר לו בדואר אלקטרוני או בפקסימיליה. 



 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אפשר לשאול מה הכוונה תקינה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה זה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

מה הכוונה "תקינה" תמי? זה טכני, זה מהותי? כלומר, מה הכוונה תקינה? אני אגיד לך מה אני שואלת. כי לצורך העניין, נניח צריך להביא אישור מרופא. אז מה, אתם יכולים להגיד הרופא הזה לא מקובל עלינו? 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לא, לא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אז מה הכוונה "תקינה"? תסבירו לי מה הכוונה "תקינה".

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

שהאישור לא תקין. יכול להיות מצב שהרופא רשם שהילד יישב בביתו, שאתה מסתכל על התיארוך 14 יום ולא 21 יום. במקרה הזה אנחנו נפנה, כי החוק קובע 21 יום ומעלה. במקרה הזה אנחנו נפנה להורים ונגיד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

אז מה, זה טכני, לא מהותי. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

חד משמעית. 

 << דובר >> המיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

 לראות אם הוא ענה על כל התקנים שעומדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, דנו בזה בוועדות הקומות והבהרנו שזה טכני. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בסדר, מאה אחוז. שאלה קצרה, תשובה קצרה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני לא מחליטה מי רופא מוסמך ומי רופא לא מוסמך. יש להם את מספר הרישוי שלהם, נגמר הסיפור. אני לא בוחנת לא לב ולא כליות. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שעומד בדרישות החוק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה השינוי שהיה בתקנה 5. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אם התקנה עומדת בדרישות החוק. מה זה תקינה? 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

תקינה זה נתון לפרשנות. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

דרישות החוק. אם הבקשה עומדת בדרישות החוק. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה אותו דבר, מבחינתנו אותו דבר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אם הבקשה עומדת בדרישות החוק. כי אז זה מסתדר עם ההיגיון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

זה לא דרישות החוק, זה דרישות התקנות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה דרישות החוק והתקנות. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

חוק זה תמיד חוק לרבות תקנות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, הם חלק ממנו. בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו בתקנה 6, לגבי השגה. פה הבהרנו שבמקום לייצר שני הליכים: אחד של השגה ואחד של ועדת חריגים אז שגם במסגרת ההשגה אפשר לטעון להגדלת היקף השעות. אז זה בעצם השינוי על ההחלטה בבקשה לפי תקנה 5. זו החלטה בבקשה עצמה וגם הטענה להגדלת היקף שעות מעבר למספר השעות הקבוע בתוספת. 

	השגה
	6.
	(א) על החלטה בבקשה לפי תקנה 5, ניתן להשיג בפני מנהל האגף, לרבות טענה להגדלת היקף השעות מעבר למספר השעות הקבוע בתוספת. 



גם זה יכול להיות דרך ההשגה. ואז יש פה 14 ימים למתן החלטה. אני אגיד, כי כבר אני צופה את השאלה הבאה. שאם רוצים להשיג על ההחלטה לערער אז זה בית משפט לעניינים מינהליים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

ביקשנו בסעיף (ב) לקצר לשבעה ימים וסיכמנו על זה גם. כי אחרת אנחנו עוד שנייה מסיימים את ה-21 ימי מחלה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

בדיוק, איבדנו, הילד כבר חזר ללמוד. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אין בעיה, הצוות שלי יעמוד בשבעה ימים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אוקיי. את תקנה 7 קראנו. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

הצוות שלי הוא חרוץ והוא יעשה את זה תוך שבעה ימים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, אני חושב שהיום באת בטוב, אני הולך להמשיך את הדיון. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני עוד שומרת על שלב הרוגע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה, בואו נתקדם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

את תקנה 7 קראנו כמעט הכול. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

יש פה שוב, צריך לתקן כמו קודם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>  

כן, במקום "תקינה" תעבירי ל-"בהתאם להוראות החוק".

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רושמת, אוקיי. אני מפנה לסעיף קטן (ג) בעמוד 6.

	גיבוש תוכנית לימודים לתלמיד חולה בביתו
	7.
	

	
	
	(ג) האגף, בשיתוף מנהל מוסד החינוך, הורי התלמיד החולה, וככל הניתן גם בשיתוף התלמיד בהתאם לגילו ולמידת בגרותו, יקבע את תוכנית הלימודים, בהתבסס על הפרטים שנמסרו לפי תקנת משנה (א), והיא תכלול, בין השאר, את אלה:



 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תוספת של שיתוף התלמיד זה דבר מדהים בעיניי. זה מתכתב עם כל מיני דברים שקשורים להחלטות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בהקשר של הזכאות לשירותי חינוך מיוחדים אתם רואים את התוספת בפסקה (1). 

	גיבוש תוכנית לימודים לתלמיד חולה בביתו
	7.
	

	
	
	(ג) האגף, בשיתוף מנהל מוסד החינוך, הורי התלמיד החולה, וככל הניתן גם בשיתוף התלמיד בהתאם לגילו ולמידת בגרותו, יקבע את תוכנית הלימודים, בהתבסס על הפרטים שנמסרו לפי תקנת משנה (א), והיא תכלול, בין השאר, את אלה:

	
	
	
	(1) פירוט של מספר שעות ההוראה בחלוקה לפי מקצועות הלימוד ונושאי ההוראה, שעות התמיכה לצורך סיוע או שעות טיפול, לפי העניין, ולעניין תלמיד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים – לאחר שהובאה בחשבון הזכאות שנקבעה לתלמיד לשירותי חינוך מיוחדים, ובשינויים המחויבים;



קודם גם ציינו במסמכים שצריכים לצרף שאת התל"י והתח"א מצרפים יחד עם כל המסמכים כדי שייקחו את זה בחשבון לצורך גיבוש התוכנית. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >> 

פה יש לנו הערה, שאני לא יודעת אם זה הזמן, אחר כך הזמן. אבל מסתבר שיש הגדרה לבחור ארבע מקצועות בטופס. כשאנחנו מדברים פה על פירוט מספר שעות ההוראה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

שרונה, לפני שני רגעים היינו בחוץ והשבתי לך על זה. עניתי לך תשובה מוקפדת ואמרתי לך שאם צריך, אם צריך אין בעיה להוסיף לשם עוד 10 שורות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז תוסיפו. 

 << אורח >> שרונה נמר: << אורח >>  

לא, אין בעיה.

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אם זה נכנס לתוך מערכת השעות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז תוסיפו, למה זה צריך להיות מוגבל לארבע מקצועות מירי? זה לא יכול להיות. מירי, אני פתחתי את המערכת, יש לי שלושה ילדים במערכת החינוך. אחד עולה ל-ד', אחד עולה ל-ח', אחד עולה ל-י"א. יש להם הרבה יותר מארבעה מקצועות. השאיפה שלנו זה שהילד הזה בסופו של דבר יחזור לתוך מערכת החינוך בלי פערים בשום מקום. 

אם הילד הזה מסוגל, לפי מצבו הבריאותי והנפשי והרגשי וכו', ללמוד יותר, למה בטופס אתם מראש מגדירים ארבעה מקצועות? אז תבטלו. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אז אין שום בעיה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

תוסיפו מלא שורות ריקות. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

צופית, אם תגידי את זה עוד עשר פעמים אני לא אשיב לך תשובה אחרת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

איפה הטופס הזה, אפשר לדעת?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

באתר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

הוא לא נמצא בתקנות. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אין שום בעיה להוסיף לשורה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק רגע, סליחה שאני מעירה, הטופס לא מכוח דחיקה. הוא לא מכוח תקנות. הוא מכוח הגדרה של - - - 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו רבים על כמות השעות פה אין ספור פעמים. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

על כמות השעות אנחנו תכף נעבור, לא התחלנו. לזה הכנתי את השכפ"צ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו כבר מגיעים לשדה הקרב. אבל החימום בהחלט היה בסדר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, אני רוצה להעיר לך הערה רגע. סליחה שנייה. אנחנו פה, בגלל שזה כנסת, אז מה שבסמכותנו זה תקנות או אי תקנות. הטופס הוא לא מכוח תקנה והוא לא מחויב תקנה. זה בשיקול הדעת פררוגטיבה של נציגי המשרד. ולכן ההתנהלות היא מולם ולא מכוח התקנות שאנחנו מביאים. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

הטופס הוא מבית הספר בכלל. זה טופס שמגיע מבית הספר והורים אמורים לחתום ואז זה מגיע לתוכנית ילדים חולים. זה טופס ראשוני שבית הספר אמור למלא את התוכנית לילדים חולים. ושם ברגע שאנחנו, ילד בכיתה ו' נגיד יש לו שמונה מקצועות ואנחנו רושמים שמונה מקצועות, בית הספר ממלא. זה מגיע לתוכנית ילדים חולים, הילד זה לא מה שהוא יקבל בסוף. אז צריך לחפוף את הטופס לתוכנית ילדים חולים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אין, אף אחד לא הקשיב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לפני שאנחנו ממשיכים אנחנו חוזרים לסעיף 3, יש פה סוגיה שאנחנו צריכים לפתור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

חוזרים לסוגייה של הליווי של הורה או בגיר מטעמו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

איפה את?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני מפנה עכשיו לעמוד 3, לתקנה 3. בהקשר של נוכחות ההורים. אני מפנה ל-(א)(1), אני אקרא את זה רגע. 

	נוכחות והסכמת הורים
	3.
	חינוך לתלמיד חולה יינתן בביתו בהתאם להוראות אלה:

	
	
	
	(1) חינוך לתלמיד חולה שהוא קטין יינתן על ידי הצוות החינוכי בנוכחותו של הורה או בגיר מלווה; ההורה או הבגיר המלווה יהיה נוכח וזמין במקום מתן החינוך במהלך כל זמן מתן החינוך ויהיה אחראי למילוי צרכי התלמיד החולה שאינם חלק מתוכנית הלימודים...



זה אמרנו כבר קודם. עכשיו אני רוצה להגיד בהקשר של זה. גם בדיון הקודם היה דיון ארוך בנושא הזה וניסינו גם להתקדם עם זה, כשהייתה פה התנגדות שלנו, של עוד גורמים סביב השולחן, לכך שגם בגילאים היותר בוגרים מגיל 16 ואולי גם מתחת. אבל דיברנו על גיל 16 ומעלה, בין היתר בגלל שחוק דמי מחלה בכלל לא משלם על ילד חולה שנשארים איתו בבית מעל גיל 16. זאת אומרת אין הכרה בזה שמחויבים להישאר. בעצם אמרנו מגיל מסוים, בהסכמת הורים כמובן ובהנחה שזה לא מצב רפואי שמחייב נוכחות של מישהו מלווה כל הזמן, לאפשר את מתן ההוראה בבית גם בלי נוכחות של בגיר, כי אחרת בעצם זה דורש מההורים או להישאר בבית או להביא מישהו מטעמם. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

יפה, דקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע, אבל היא לא סיימה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז היא ענתה לי, אז חבל. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

רגע טלי, בואי נשמע את ההחלטה שלהם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רק אגיד עוד שני דברים בהקשר הזה: אחד, שבמתכונת הקודמת שבה זה היה מופרד לפי ההוראות של משרד החינוך כן הייתה אפשרות מגיל 16 שיבואו ללמד בלי נוכחות של מבוגר. ושכרגע העמדה, בהמשך לשיח, היא שמתנגדים לחלוטין. 

עוד דבר שאני אגיד זה שיש התייחסות בתקנות הביטוח הלאומי בגמלה שמשולמת למצבים מסוימים שילד חייב, הוא לא נמצא בבית הספר בגלל מצב רפואי וצריך ליווי כל הזמן. אבל אין חפיפה בין זה לבין הדרישה לנוכחות הורית לפי התקנות. אם היה, גם זה לא בטוח שמצדיק, אבל אם היה תשלום שהוא ממש תמונת ראי, אז מילא. אבל ככה יכול להיות שזה יפגע בחלשים ביותר שלא יכולים להיעדר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני יכולה להעיר פה משהו בהקשר לסעיף הזה? אני קודם כל מחלקת את זה לשני חלקים. אחד, אומרת לי יפה, שהיא גורם מקצוע בהקשר הזה, שאם אני אבטל את הצורך בנוכחות בגיר מלווה או הורה מלווה, לא יהיו מורים שירצו להגיע. לכן אני בעניין הזה מרכינה את ראשי ונסוגה מהרצון לבטל את הדרישה, כי בסוף אני עלולה לפגוע בקטינים. אז אני לא חיה עם זה בשלום, אבל אני מקבלת את הניסיון שלכם בהקשר הזה. 

אני רק חייבת לשאול למה אני צריכה לכתוב בסעיף את הדבר הבא. הרי אין שאלה שעל פי דין המורה לא אחראי לא על מצבו הבריאותי של הקטין, לא לתת לו תרופות ולא שום דבר שקשור למצב הבריאותי שלו. אין אחריות. ולכן כמו שהורדנו שם, אנחנו צריכים להוריד פה את מה שכתוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, על זה אין. מאיר, בבקשה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לשאול מהם המקרים שאני מכיר של ילדים נניח י"א-י"ב, שהם מעבר לגיל 16, אני כמעט ולא זוכר מקרים שבהם לא דרשנו שיהיה מישהו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

גם בגיל 16?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שלא דרשתם שיהיה? טיפול רפואי אפשר לתת מגיל 14 בלי נוכחות של הורה או מבוגר. ילד יכול להגיע מגיל 14, לקבל, יש חוזרים של משרד הבריאות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, אבל למה? זה עלול לפגוע בחלשים ביותר, שלא יכולים להיות בבית. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני רוצה רגע לתת רקע, חברים, על כל הנושא הזה, בסדר? בהתחלה מי שניהל את כל הנושא של הילדים החולים זה קדימה מדע. עד שהחליטו להפסיק את קדימה מדע. בא משרד החינוך, כי המורים עושים עבודה טובה מאוד, אני חייבת לציין. ואז זה בא לפתחו של משרד החינוך. משרד החינוך, האמת שהייתה גם פנייה של ההורים, חלק מההורים של הילדים חולים וגם של משרד החינוך, כדי שאנחנו הסתדרות המורים ניכנס לתמונה ונוכל לסייע. אני שוב חוזרת ואומרת, כל הנושא של טיפול במה שקורה בבתים אנחנו לא מתערבים, הסתדרות המורים. אבל בגלל שהייתה פנייה אמרנו בואו ניכנס כדי לסייע. 

הייתה לי מלחמה עם האוצר, שחשב שהוא יכול לנהל את הכול לבד. בסופו של דבר לא יכול היה, הוא חזר לשולחן הדיונים. שנתיים לקח לי, שנתיים, עם האוצר, להתמקח איתם על השכר שישולם למורים שיבואו ללמד את הילדים החולים. שנתיים. בקיצור, ההסכמות בגדול מה שהיה זה הנושא של השכר, מה אם ישולם. הדבר השני שמשרד החינוך נוטל על עצמו, לא על המנהלים, ואני אומרת בצורה חד משמעית, הסתדרות המורים היא האיגוד היציג של מנהלים, של מורים, גננות, יסודי וחטיבות ביניים. רק אנחנו מוסמכים לקבל את ההסכמות, רק אנחנו מוסמכים לעשות הסכמים. לא משנה לי מה הצד הזה או צד אחר אומר. המנהלים לא יוטל עליהם, שהם רצו בהתחלה גם האוצר, שהמנהלים יוטל עליהם הכול והמורים. אמרנו בשום פנים ואופן לא. למנהלים יש עומסים מטורפים. 

לכן ההסכמות שהגענו הן כאלו: אחד, משרד החינוך מקים מוקד. עושה לפי מרחבים. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו, גם הסתדרות המורים, הבאנו והצענו וקיבלו את ההצעה, של מנהלים שפרשו לפנסיה. מנהלים מצוינים, מנהלים מצטיינים, שקיבלו פרסי חינוך, והם מנהלים היום את המרחבים. לגבי המורים, כדי שהמורים, הרי מה הייתה המטרה? המטרה הייתה להביא את המורים מהמערכת שיבואו לילדים החולים, שילמדו את הילדים החולים. כי אין מה לעשות, המורים שנמצאים במערכת הם דה בסט, המקצועיות שלהם לא ניתנת אפילו לדבר על כך, כי כולם יודעים שהם מקצועיים, וגם ההורים רצו אותם. 

לכן הנושא של התקצוב, גם הנושא של השכר, כמובן לא כפינו על אף אחד. אמרנו יש אפשרות לכל מורה שרוצה, וגם כמובן מטפלים, כי עשינו שכר גם למטפלים וגם למורים, יכולים להשתתף בנושאים האלה. כמובן, ואני חוזרת ואומרת, מה שעכשיו הבדיקה גם שאנחנו עשינו, גם משרד החינוך יותר עשה, 82% מהמורים, ממי שנותן את השירות החינוכי לתלמידים הם מורים בתוך המערכת. שזה הישג ענק שלא היה בעבר. התרומה היא תרומה משמעותית ביותר. 

אני חוזרת ואומרת, למה רצו את הדחיפה שלנו? כי באנו ואמרנו למורים הנה השכר, מי שרוצה, אנחנו לא כופים עליכם. מי שרוצה. שהייתה אמירה כזאת. ובאמת גם דחפנו לכך שגם המורים שרוצים כן ייכנסו למערכת הזאת. 

עכשיו צריך להבין דבר אחד: ברגע שבאים, אף מורה לא ייקח אחריות בבית של תלמיד שהוא יהיה לבד איתו, ואני אומרת לכם גם, אני אומרת פה את עמדתה גם של מיכל מנקס מהשלטון המקומי, שום סייעת לא תיכנס לבית שאין שם מבוגר. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

למה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, שאלנו רק על גיל 16 וזה אנחנו מסכימים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו מדברים מגיל 16 ומעלה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

גם 16 וגם 17 וגם 18. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל את לא מייצגת 16-17. היא מייצגת עד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

היא לא סיימה, צופית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בואו נשמע. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני לא באה להתווכח עם אף אחד. אני אומרת, העובדה קיימת. אוקיי? העובדה קיימת כיום ואני, תאמינו לי, ממרום ניסיוני, והוא לא מעט, בסדר? אף מורה לא ייכנס לבית שאין שם מישהו מבוגר. וזה לא משנה מה גילו של הילד. הילד הוא חולה, וזה לא משנה אם זה בגיל 14, בגיל 15, בגיל 16, בגיל 17 ובגיל 18. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

את כופה על הורים להישאר בבית ולא לצאת לעבוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע, רגע, אנחנו ניגע גם בנקודה הזאת. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

כדאי להבין את הנימוק, למה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני חייבת להגיד לכם משהו. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אתם רוצים ללכת בכוח, אין בעיה, תלכו בכוח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יפה, את יודעת שאני אף פעם לא הולך בכוח. אם הייתי רוצה ללכת בכוח הרבה חוקים כבר היו עוברי, ואת יודעת למה אני מתכוון. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רגע, לא צריך עצבים, אני אסביר לך למה. את רוצה שאני אסביר לך למה? ואני אומרת את זה בצער גדול. בסדר? בשיא הרצינות. ראשית, אנחנו פה כמחוקקים חייבים להגיע למצב שלא נוציא תחת ידינו משהו שיפגע בחולים. זה הדבר הראשון. בגלל זה אני נסוגתי בכל מה שקשור לנוכחות הורה או מבוגר אחראי לגבי חולים קטינים שהם לומדים בבית שלהם. 

כשאני שומעת בהקשר הזה למה הוא לא רוצה להיות לבד, וגם אם זה 16 או 17. בתור מי שמכירה סייעות, וזאת עבודה מאוד קשה. קשה למצוא סייעות שגם מוכנות ללמד בתוך המקומות האלה. זה מאוד קשה ומורכב. ויש בזה המון חרדות והמון חששות. ואם אני אצטרך לדרבן מישהו לבוא לשמור על ילדינו, שיהיו בריאים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא לשמור, לחנך. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני קוראת לזה לשמור על הנפש שלהם. לחנך אותם זאת שמירת הנפש הגדולה ביותר שיש. לתת להם כלים, לתת להם להיתלש מתוך הקושי של עצמם לאיזה שהיא שגרה לימודית. אז זה לשמור אותם. מייחסים למילה הזאת זלזול, זאת המילה החשובה ביותר. אני לא מדברת על בייביסיטר, אלא לשמור עליהם. בלי זה הם לא יצליחו להבריא, בלי ללמוד, בלי מסגרת, בלי תיווך, יכולת לתווך את עצמם החוצה, לקבל עוד כלים בתוך המקום הזה. זה שמירת השמירות. 

אני רק אומרת, זאת עבודה מאוד מאוד קשה. מאוד מאוד גם לא מתוגמלת. אז כשהן צריכות לבחור אם לבוא לחינוך ביתי אל ילד שאין לו מבוגר או מקום אחר, חינוך אחר של ילד עם מבוגר, הם יבחרו תמיד במקום שיש מבוגר. אז אני אומרת לך, עם כל זה שלא קשה להיות, זה לא קשה להיות עם ילד בן 16 ללא מבוגר אחראי. הוא כבר אדם בפני עצמו, עוד שנייה הוא בגיר. את יכולה לשקול אם צריך להוריד את גיל הקטינות. זה ויכוח אחר. אבל בסוף אם אני אצטרך לדעת שאני מחוקקת פה משהו שעלול בסוף בישורת האחרונה, סייעת תצטרך לבחור לבוא לקטין בן 16 ויום בלי מלווה או ללכת לבן 13 עם מלווה, היא תלך לבן ה-13 עם המלווה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל אז את תמצאי את עצמך עם הורים שלא לוקחים את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צופית. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא בגלל שזה הוגן, כי אין ברירה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי, אבל צד שני, מאידך אנחנו גם לא רוצים להוציא מתחת ידינו תקנות או חוק כזה או אחר שיפגע בסוף גם בתלמידים בעקיפין כי הורה שלא יכול לקחת יום חופש, וזה יקרה בדרך כלל בשכבות החלשות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא יום פה, יום שם. זה משהו מתמשך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או רצף של ימים. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

תתקנו את החוק השני, לא דרך החוק הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה מירי. וביטוח לאומי לא משפה על זה. עד גיל 16, אני לא אומר שאני לא מסכים עם העמדה שלך. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

תקשיבו, תקשיבו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יפה, העמדה שלך חשובה ואני מתחבר אליה, אני לא דוחה אותה. אני אומר, יחד עם זאת אנחנו צריכים למצוא פתרון. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אז אני אגיד לך מה הפתרון. כי עד גיל 16 הוא מקבל שיפוי.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

גם לא מלא. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אתם צריכים להבין דבר אחד: אני שמעתי פה, לא יודעת מי צעקה. היה נושא של קדימה מדע והיה עכשיו של המורים. מישהי שם אמרה שלמורים אין מה להשוות בכלל. אם רוצים להשאיר את המערכת כפי שהיא, ש-82% של המורים מגיעים הביתה, הרי זה מורים שעובדים בתוך המערכת ואלה מורים שאחר כך הם באים לתוך הבתים. כאשר הם יודעים בוודאות שיש שם מבוגר, ברגע, אני שוב חוזרת ואומרת, אני כהסתדרות המורים אני לא יכולה לתת הגנה לאף מורה על מה שיקרה בבית. אם תהיה תלונה, אם יהיה כזה, אני לא יכולה לתת שום ייעוץ משפטי, כי זה מילה מול מילה. לא ניכנס לתוך המערבולת הזאת בשום פנים ואופן. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אין בעיה, אבל אנחנו דיברנו על פתרון, ניתן פתרון בוועדה הקודמת. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני אגיד לך מה הפתרון. הפתרון הוא לא כל הזמן להטיל על המורים. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

לא, לא, אבל ניתן פתרון בוועדה הקודמת וזה בכלל לא קשור למורים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

מה הפתרון?

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

זה קשור לתקציב. שיסבסדו סייעת שבאותן השעות תגיע ותהיה עם המורה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רגע, בואו נעשה משהו אחר, שנייה רגע. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

מדובר גם על ילדים עד גיל 21. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע, אבל פני שאנחנו דנים בכל זה, מירי, אפשר לקבל את ההיקפים? מה היקף התלמידים שאנחנו מדברים עליהם? 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

השאלה שלי, אני אגיד לך למה אני שואלת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מגיל 16-18. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רגע, רגע, תקשיבו, שנייה רגע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם ההיקפים הם לא גדולים, טלי רגע, אני לא מצליח לנהל ככה דיון. באמת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תלוי בכמה תלמידים מדובר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אם ההיקפים לא גדולים, יכול להיות שבאמת אנחנו יכולים למצוא לזה פתרון. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

באיזה תקציב מדובר? אוקיי, יש לנו נתונים מהממ"מ. משרד החינוך, אם תחשבו שהנתונים הם לא כפי שיש אצלכם, אז תעירו על זה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אין לי את הפילוח פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז בואו נראה, יש לממ"מ איזה שהוא פילוח. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה ילדים מגיל 16 עד גיל 21. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים רגע, אני באמצע שאלה. אני רוצה לקבל תשובות מהמשרדים. הממ"מ, בבקשה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה לא עד גיל 21, זה לא חינוך מיוחד. 

 << אורח >> אתי ווייסבלאי: << אורח >>  

מה שקיבלתי ממשרד החינוך זה שבעצם יש לנו בערך מתוך ה-2,400 תלמידים בשנה, כ-35% הם בחטיבה עליונה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה גם לא מספיק. צריך את החיתוך העליון. מגיל 16 ומעלה. אם אני אדע, אנחנו פשוט נדע, אנחנו יודעים לסייע, קטונתי, כן? מי אני בכלל. עוד פעם, אני רוצה לדעת בכמה תלמידים מדובר מגיל 16 עד 18, זה לא עד גיל 21, זה לא חינוך מיוחד. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כדי לדעת מה הסכום שצריך להוציא מהתקציב. כי אם את הולכת לשנות את ההוראה בביטוח הלאומי. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

לא ביקשנו את זה כבר את הפילוח הזה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, אני לא ראיתי בפרוטוקול קודם בישיבה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא מגיל 16. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יוסי, אני רק רוצה להגיד. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

יש לחטיבה עליונה, לא גיל 16. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה להגיד משהו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בכמה כסף מדובר, לראות מאיפה אפשר להשיג. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

יפה, אני בהתחלה ניסיתי ככה לדלות מהזיכרון שלי, כמעט ואני לא זוכר מצב של מורים, אני אגב בדימונה אנחנו עשינו את זה, לא נכנסנו להביא כל מיני סוכנים זרים, המורים היו הולכים. המורים הלכו, המורים הם אלה שלימדו ונדמה לי שיפה זוכרת את זה. המורים שלי גם כשהייתי מנהל, גם כשהייתי ראש עיר, המורים הם אלה שלימדו. אבל זה מקום קהילתי, קטן, כולם הכירו את כולם. אבל גם אז, הדרישה של המורים הייתה אני לא נכנס לבית לא עם תלמידה ולא עם תלמיד לבד, לא מוכן. 

אני זוכר, אני מבין שזה מעכב גדול מאוד. אני יודע שזה מעכב שצריך לתקצב אותו. אבל אי אפשר להיכנס לראשו או ראשה של מורה ולהגיד לה תשמעי, עכשיו בשעה 16:00 את הולכת לבית שאין שם הורים ויושבת עם תלמיד. תזכרו, אני לא יודע כמה מכם, אני מאחל בריאות לכולם. אני לא יודע עד כמה מכם, אני יצא לי ללמד ילדים כאלה שהיו אחרי טיפולים כימותרפיים. תקשיבו טוב, אני מתוך תוכי ישבתי עם הילדים האלה, כי ההורים היו צריכים לצאת. כי אגב, פעם הביטוח הלאומי כשילדים חולים היו בהפוגות הם ביקשו מההורים להחזיר להם את הכסף, הם לא הכירו בזה. זה מדהים. היום הביטוח הלאומי קצת עלה על פסים של הרבה יותר פתיחות. מורים לא היו מוכנים בשום פנים ואופן להיכנס לתלמיד, במיוחד אם הוא היה חולה אונקולוגי, ולהיות שם לבד. 

אז קחו את זה בחשבון. לכן אני מציע לעשות איזה hold, לכמת את זה מבחינת כסף. לשבת לדבר, זה לא משנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר, אני אגיד לך מה הבעיה שלי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הבעיה שביום ראשון יש הצבעות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בחשיבה שנייה אני לא בטוח שהפילוח יעזור לנו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה? עשיתי לך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אני אגיד לך למה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כי אתה מכפיל אותו במספרים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, עזוב מכפיל. גם הורה שיכול להישאר אז לא יישאר. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> 

למה? עד עכשיו זה עבד. ומורים מגיל 16 כשהיו מלווים כן היו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני חייבת להגיד שזה לא נכון, הורים רוצים לעבוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל עד היום זה כן היה. ולחתוך את זה באופן חד צדדי כלפי ההורים כרגע בלי פתרון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, מה קורה היום?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אפשר רגע לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

תראו, בשנה וחצי בערך שאני אמונה על התוכנית הזאת, מעולם לא הגיעה שום השגה. להורים היה ברור שנשארים בבית ולא הייתה בכלל שאלה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

שנייה רגע, תני לי רק לסיים ברשותך. אני באמת מכבדת אתכם, תנו לי לסיים. לא הייתה השגה בעניין הזה, לא הייתה שום שאלה. ואני, למרות שכעסת עליי פעם שעברה, שאני נוקטת בדמגוגיה, אני אמרתי לכם חברים, גם אם זה ילד בן 16 ויקרה משהו בבית, אוי ואבוי לנו ולראשנו. אין מצב כזה. ההורים צריכים להיות בבית. אתה כעסת, אני אמרתי, ילד מפרכס. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא הורה, מבוגר. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

מבוגר, מבוגר. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אנחנו לא מדברים על המקרים האלה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו לא דיברנו על זה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

ילד מפרכס. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

תנסו להיות עם ילד חולה אפילפסיה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל החרגנו. אנחנו דיברנו על מקרים עם אישור רפואי. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

שנייה. אבא שלי עכשיו חולה. אתה יודע כמה פעמים הוצאנו אותו מהאמבטיה כי הוא רצה לקום, הוא היה כל כך חלש. הוא שבר את הקרסול. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

מירי, אבל אנחנו דיברנו גם בוועדה קודמת. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לא, אני רוצה לסיים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה בכפוף לאישור רפואי. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני לא אסכן לא את הילדים, הדבר הראשון. לא את הילדים וגם לא מורה שעכשיו חושש להגיע. גם אם זה ילד מבוגר. ודרך אגב, זה לא רק מסיבות של מחלה. אנחנו גם דיברנו בפעם הקודמת על עוד כל מיני אירועים שהם יותר אירועי קצה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אין מחלוקת על זה שהוא לא יישאר לבד וצריך למצוא פתרון. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לא תשכנעו אותי, חברים. לא תשכנעו אותי. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צגה, בבקשה. רגע טלי. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני אגיד לכם משהו. בתקופה של קידום מדע הבן שלי גם בן 16 עד 17.5 הוא היה חולה. ולא היו מורים מעבירים את זה, את השיעורים, ומה שיכולתי אני אפילו מימנתי. אבל הייתה החלטה או שאני צריכה להיות בבית. כשאני לא יכולתי, אמא שלי באה. היא נשארה. זה מה שהיה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אין בעיה, מבוגר. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

היום אנחנו לא יודעים מה קורה. גם אני לא רוצה מישהו זר ייכנס ואני לא נמצאת או מישהו לא מבוגר בבית. וגם המורים, זה לא תפקידם, סליחה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, אני אגיד לכם מה אנחנו רוצים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אפשר משהו קטן רגע לפני שאני הולכת? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן לך. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

עוד דקה אני הולכת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אז תשמעי אותי דקה ואז תלכי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, ברוך שפטרנו אתה אומר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה טלי, אני באמצע לדבר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

טוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מציע להשאיר את זה ככה, רק למצוא פתרון. לגבי הורים שלא יכולים להישאר אני רוצה לקבל את הפילוח ובואו נראה בכמה הורים מדובר. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

יש ביום ראשון הצבעה. אז אני לא יודעת עד כמה זמן יהיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נו, בסדר, את יודעת מה יכול לקרות עד יום ראשון? אנחנו יכולים, כמעט אמרתי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אחרי הלילה האחרון? כן, הכול יכול לקרות עד יום ראשון. אחרי האחד פלוס אחד שלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע, רגע, טלי צריכה ללכת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

הם תמיד כותבים "טלי גוטליב לא לענות" הוא כותב בטלפון. ככה הוא שם אותי בטלפון. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, את לא נשארת לדיון השעות, טלי?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא יכולה. אני רוצה רגע שנייה לומר פה משהו. אני מתחברת לכל מה שאתם אומרים, אבל בסוף אנחנו צריכים לעשות את מה שנכון עבור הילדים ואנחנו לא מוכנים להגיע למצב שעם כל הקושי שכרוך בזה לא יהיו לי מורים. ועם כל הכבוד, גם ככה אני באמת אומרת, זאת עבודה מאוד מאוד קשה, איך שלא נסתכל על זה. ועם כל הקושי, הסעיף יהיה כזה שיהיה הורה או מבוגר אחרי, זה פותר לך את הפתרון צגה. ובזה זה נגמר. לא צריך, אגב, לרשום, כבר הסכמתם לזה, שהוא אחראי. זה ברור. 

לגבי השאלה של היו"ר למה זה קריטי. אמנם ההצבעה היא ביום ראשון, אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום, נכון לעכשיו. ולכן אני רק אומרת אמנם התקציבים, הפתרון של שיפוי מהביטוח הלאומי, כמו שאתם יודעים זה מאוד מאוד קשה. תכף אנחנו נשמע מהאוצר, לדעתי לא תהיה תשובה היום. הרי זה לא שיש לנו 2,400 חולים, אם 35% זה הפילוח של החטיבה העליונה, זה בערך 800. אז חטיבה עליונה זה מכיתה ז', אז בואו נוריד. אנחנו נמצאים בערך בכמה מאות בודדות. נגיד נלך להערכה גדולה 300. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

וחלקם, טלי, כבר זכאים היום, כי במצבים הקשים יש להם זכאות לגמלה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

צריך רגע לראות. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

מדובר רק על שעות הוראה, זה משהו כמו 10 שעות. אז אפשר לתת תוספת לאותן שעות של סייעת. לאותן מקרים של אמא חד הורית או אין להם משפחה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

גם סייעות הם שני אנשים, זה גם מורה וגם סייעת יחד. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לא. הסייעת דינה כדין מורה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל הם שני מבוגרים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דן, התייחסות שלך. אם אנחנו באמת נעמוד על 700-800 תלמידים זה משהו שאנחנו יכולים לעמוד בו?

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>  

מה שאני לא מבין זה מהי ההצעה? להביא גם סייעת וגם מורה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא סייעת וגם מורה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או-או. או סייעת או לתת שיפוי להורה שלא מגיע. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

סייעת זה לא ריאלי, כי אף סייעת לא תבוא בלי שיש הורה. זה אותו דבר. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, לא, סייעת עם מורה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, היא לא מגיעה לבד, היא מגיעה עם המורה ביחד או עם המורה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

המטרה הייתה סייעת ומורה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, אז סייעת ומורה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בייביסיטר לבייביסיטר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, בכל הצניעות, זה לא ריאלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

יפה, נגמר. אני אגיד לך מה אנחנו רוצים לדעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו רוצים לדעת - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי, אני יודע מה לשאול, שאלתי אותו. זה או סייעת ומורה או שיפוי להורה שלא יכול להגיע. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>  

שיפוי להורה להבנתי, דרך המלך היא לא דרך משרד החינוך. משרד החינוך לא תפקידו לענות על הצרכים האלה. תפקידו של ביטוח לאומי. ואם צריך לעשות שינויים שם, אז זה המקום לעשות. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל ביטוח לאומי לא מחייב בגיר. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אתה נציג האוצר? 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

זה לא שונה מהדיונים של העל יסודי, מישהו אחר אחראי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אפשר לדייק את השאלה? אנחנו רוצים לדעת, הקצבה של ההורים מסתיימת בגיל 16. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, לא בדיוק. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא בדיוק, יש עוד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש דמי מחלה ויש קצבה. אולי אני רגע אגיד. בתקנות ביטוח לאומי (ילד נכה) יש הגדרה של ילד הזקוק לטיפול רפואי קבוע. וזה חל למשל על ילד שבשל טיפול רפואי קבוע, במקרה הזה שניתן בבית חולים, נבצר ממנו על פי הוראת רופא להגיע למסגרת חינוכית. אבל פה מדובר במשך שלושה חודשים. ואז הוא מקבל סכום של קצבת ילד נכה. וזה אמור באמת לתת לו את האפשרות לממן את הדברים. אבל אין פה חפיפה מלאה של זה מול הדרישה פה של משרד החינוך שבמקרים האלה ההורה יהיה בבית. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

הקצבה היא עבור הילד, זה לא עבור ההורה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, לא, זה דווקא להורה. הקצבה הזאת זה להורה עבור הטיפול וכל הסיפורים. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

נכון. והורים לוקחים את הקצבה ומטפלים בילדים. זה לא בשביל שהם יישבו בבית ויחיו מהקצבה. אין קשר בין הקצבה לביטוח הלאומי לבין המחויבות של משרד החינוך למצוא פתרון. איך בדיוק אתם מלבישים קצבה של זכאות לילד נכה שבכלל לא קשור לחוק חינוך חובה, לדבר הזה? לא הבנתי איך הנושא הזה הגיע לזה בכלל?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ניתן לשפות על זה שהוא צריך להישאר בבית לצורך הליווי של הילד. 

 << אורח >> איילת צ'ייט הצופה: << אורח >>  

סליחה, יש פה גם סיפור עם ילדים אונקולוגיים שהקצבה נפסקת חודשיים מתום סיום הטיפולים והילד עדיין יושב בבית. הורה לא מקבל קצבה ולא מקבל שום דבר. ואנחנו מבקשים ממנו לשבת בבית עם הילד ולא לעבוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אין הלימה. אנחנו נעלה את נציג הביטוח הלאומי ביום ראשון וננסה לחדד את זה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זהו, זה מול ביטוח לאומי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה דורש תיקון תקנות שהן באמת לא אצלנו, הן בוועדת העבודה והרווחה בכלל. וזה סיפור בפני עצמו. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

צריך לצאת פה קול מהוועדה. צריך לצאת קול מהוועדה, ואני חברה בוועדת העבודה והרווחה, לא שזה כזה מלהיב. אבל שנייה אני רק רוצה להבהיר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

דווקא בחוץ וביטחון מעניין לכם בזמן האחרון. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

האוצר הוא אותו אוצר, אל תתעלפו. ממש לא מרנין. אבל מה שאני רוצה רגע לומר, יש הפרדה באמת גמורה, בגלל שיש חלוקה בתוך הוועדה, בתוך הוועדה הזאת יכולה לתת פתרון מסוים והפתרון הזה צריך להתייחס לכל קולות הרקע ואת צריכה לבחור בין איזה רעשי רקע את פשוט נותנת להם תעדוף. הוועדה הזאת כרגע נותנת תעדוף בנוסח של הסעיף זה למכסת המורים שיסכימו לעשות את העבודה הזאת. ולכן כך יהיה הנוסח. 

באשר לביטוח הלאומי שיש גם תקנות שהן כבר נמצאות בשולחן העבודה והרווחה, לא שזה מחר עולה, אני רק אומרת שפה צריך באמת לתת פתרון הרבה יותר גדול מזה. אני חושבת שכל מערך התקנות של הביטוח הלאומי וחוק הביטוח הלאומי חייב להשאיר שיקול דעת רחב מאוד לגוף מחליט בתוך הביטוח הלאומי. בגלל שבביטוח הלאומי כמעט כל שקל הוא תלוי תקנה אני חושבת שחייב להיות, לשיטתי כעורך דין בלבד וכמי ששנתיים פה ורואה שעל כל דבר הכי קטן, זה פשוט לא נורמלי, זה פשוט טירוף. אני חושבת שבגדול של זה צריך להשאיר דווקא בחוק, לא בתקנות, שיקול דעת מאוד גדול לגורם בביטוח הלאומי, לבחון מקרים פרטניים. כי אי אפשר לכסות את כל המקרים. 

וזה פשוט מדהים, אתה לא יכול לדעת עד כמה צרותיו של אדם בהתמודדות יום יומית עם חולי לדוגמה של ילד, אתה לא יכול את הכול להביא לכדי תקנה. ולכן צריך להשאיר שיקול דעת עם איזה שהוא מנעד מסוים שצריך לחשוב עליו ולשבת סביב שולחן ולבנות אותו באיזה שהוא אופן. וזה יפתור בעיות רבות מאוד שאני רואה שמגיעות גם לפתח הוועדה הזאת אבל גם בפתח ועדת העבודה והרווחה. 

לכן אני רק רוצה לומר לכם שאנחנו בוחרים פה, זה אפילו לא הרע במיעוטו. כי אנחנו בוחרים בטוב שבמיטיב בתוך הסיטואציה שמורכבת וכואבת. לכן עם כל הקושי שזה עולה, תדעו שצריך פה, הפתרון צריך לבוא מהביטוח הלאומי, אם על דרך חקיקה, שיהיה לנו בהצלחה, זה מסע קשה לכשעצמו, כבר ראיתם, קראתי פרוטוקולים קודמים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

יכול להיות שצריך גם להשאיר שיקול דעת פתוח פה למשרד. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל אין לו מקור תקציבי, מה זה משנה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד החינוך לא יכול להתחיל לשפות הורים על המשכורות שלהם. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אין לו יכולת. אני צריכה את הגורם המשלם. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

לנו הובטח בוועדות, בואו, אנחנו פה מ-2015-2016 אני חושבת. לא הייתה פעם אחת שאמרו שיש בעיה בתקציב. אמרו, מדובר בסך הכול על משהו כמו 2,000 ילדים חולים בשנה. פחות. בואו, מדובר בילדים שצריכים מענה לתקופה מאוד ספציפית. אנחנו מדברים על קומץ מאוד קטן. זה משהו, אנחנו מדברים גם על שעות הוראה שצריך לתת מענה. אם נחכה לביטוח הלאומי עד שיחוקק, בואו, קצבה של ביטוח לאומי לילד נכה זה עומד על 3,500 שקלים. שההורים מתוך זה צריכים לקחת רק טיפול פרא רפואי אחד עומד היום על 350 שקלים. בואו, מפה ההורה יצטרך לקחת מתוך התקציב שאתם רוצים כרגע להפיל את זה, אני לא חושבת שזה בכלל צריך להיכנס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא רוצים להפיל את זה, רוצים להביא תוספת. לא הבנתי. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אין בעיה. אבל אני חושבת שהפתרון צריך לבוא מתוך משרד החינוך. כולה מדובר על שעות הוראה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד החינוך אבל לא יכול לשפות שעות עבודה של הורים שנעדרים מהעבודה. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

רגע, חיכיתי בסבלנות להגיד אמירה ערכית שחשוב לי להגיד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טלי, בואי ניתן לוורד. כן, בבקשה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ורד, סליחה. אני עוד רגע הולכת, אז רק תודה רבה לכולכם. וכל אחד שמגיע כאן לוועדה, אם נדמה לכם שלא שומעים את הקול, שומעים פה את הקולות, תסתכלו בפרוטוקול, הכול נשמע. אין פתרונות להכול, באמת באסה להיות פה מחוקק במהלכים המאוד מורכבים וחשובים האלה. סליחה שאנחנו לא יכולים לתת לכם מענה, באמת אני אומרת. זה הרע במיעוטו שהוא בעצם הטוב שבמיטיב. סליחה, סליחה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נמצא את המענה, תאמיני לי נמצא את המענה. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

ממש משפט. פרגמטיזם זה דבר חשוב ואני רוצה שהתקנות האלה יעברו. אבל אמירה ערכית. אסור לנו לצאת מנקודת הנחה בחקיקה כזאת או אחרת בגלל שיש איזה שהוא חשש לתלונות שווא מצד תלמידים. זה חשוב לי להגיד כאמירה ערכית. חשוב שלא נצא מנקודת הנחה כזו כי זה מטיל דופי ואת זה אני לא רוצה שזה יקרה. שיש יותר ביטחון וכו', ולמצוא פתרונות פרגמטיים, אפשר לדבר על זה. אבל לא להטיל דופי באוכלוסייה שלמה. ולכן חשוב לי להגיד את האמירה הזאת. אמירות שנאמרו בדיון הקודם ונרמזו בין השורות. היה לי חשוב להגיד את זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אנחנו נמשיך. אני רק כן רוצה להגיד בתוך כל הניסיונות למצוא פתרון מעשי שצריך לזכור שבסופו של דבר החוק מקנה זכות לילדים לקבל חינוך. הוא לא מתנה. החוק עצמו אין בו תנאי כזה שתהיה נוכחות. זה בעצם התקנות עכשיו קובעות. ואנחנו לא יכולים לקבוע משהו שבסופו של דבר ישלול מהילדים את הזכות לקבל חינוך. יש פה מחויבות של המדינה למצוא את הפתרונות כדי לתת את המענה לילד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לכן נשתדל לתת להביא את נציג ביטוח לאומי ביום ראשון, ננסה להגיע לשם להבנה. 

 << אורח >> ורד וינדרמן: << אורח >>  

וזאת הפרגמטיות שצריך, בדיוק, בלי לפגוע בזכות לחינוך כי היא זכות חובה. זכות שהיא חובה. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

ילך לכם יותר קל עם האוצר. רק תכמתו, מה שצריך לעשות, לא, באמת, אני אייעץ להם. גם אם הם לא רוצים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

את הולכת גם לטפל ברן ארז בעל יסודי? 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

המשיח יבוא וביטוח לאומי לא יפתור להם את זה. יותר מהר יבוא מאשר ביטוח לאומי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל אם הוא בן דוד הוא יבוא מהר. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אפשר לכמת, הרי זה לא מדובר בהרבה כסף. אם אפשר, רק שנייה, ברשותך, אתה ישר אומר 'לא', אני יודעת. אני מכירה אותך. אם אפשר לכמת, כי לא מדובר בהרבה כסף. איך אמרו? יושב הראש ביקש הערכה בכמה מדובר, בכמה הורים מדובר. נגיד שמדובר ב-200-300 הורים, נגיד. 400 הורים. צריך לכמת את זה. הרי זה תקופה גם מוגדרת. אז לכן התקציב הוא זעום. יישארו לכם עוד, התקציב הוא זעום. מה שצריך לעשות פשוט לשפות את ההורים האלה שלא יפסידו ימי עבודה. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>  

אבל משרד החינוך לא תפקידו לשפות הורים. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

אני מדברת עליך, עזוב את משרד החינוך. אני מדברת על משרד האוצר. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>  

לי אין דרך להעביר את התקציב הזה שלא דרך הביטוח הלאומי. אין לי דרך להעביר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר חברים. 

 << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >>  

- - - לביטוח הלאומי אני מוכן לתת לכם, צ'יק צ'ק הם יעשו את זה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יום ראשון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, יום ראשון אנחנו נדאג שדן יבוא עם בשורה שהוא מוכן להביא להם וביטוח לאומי יגיד אני מוכן להעביר להורים. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >>  

זה כנראה לא יהיה אני. אני לא עוסק בביטוח לאומי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בואו, שיתחיל בבשורה על העל יסודי, נתקדם משם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, אנחנו רוצים להתקדם, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני מתקדמת לעמוד 6 למטה, תקנה (ד) שמפנה בעצם לתוספת השנייה שקובעת את מספר השעות. בהמשך לדיון שהיה פה בישיבה הקודמת ולשיח שקיימנו בין לבין סיכמנו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

להוריד כפפות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, דווקא היו גם סיכומים שמספר השעות לא יוגדר פה כמספר מירבי, אלא כמספר שהילד זכאי לו, שהתלמיד זכאי לו. עם אפשרות, מנימוקים מתאימים לקבוע מספר שעות קטן יותר ועם הבהרה שגם אפשר להוסיף שעות במקרה הצורך. 

עוד דבר זה לכלול גם את שעות ההוראה וגם את שעות הטיפול כמספר אחד כאשר בעת גיבוש התוכנית לפי הצרכים יראו כמה שעות הוראה וכמה שעות טיפול. ולא עם כל מיני אישורים שנדרשים לצורכי המרה בין הוראה לטיפול. 

מה שלא הצלחנו, אני כן אגיד את זה, כי זה תכף יעלה. זה שתהיה תוספת לצורך טיפולים מעבר למה שנקבע פה כשעות ההוראה. אז אני רגע אקרא את זה. 

	גיבוש תוכנית לימודים לתלמיד חולה בביתו
	7.
	

	
	
	(ד) תלמיד חולה בביתו יהיה זכאי למספר שעות ההוראה, שעות הטיפול ושעות התמיכה, לצורך סיוע כפי שנקבע בתוכנית הלימודים לתלמיד החולה ולפי הקבוע בתקנות 8 ו-9 וכמפורט בתוספת השנייה; על אף האמור רשאי מנהל האגף בהחלטה מנומקת שתתקבל בהסכמת מנהל מוסד החינוך, ולאחר שניתנה להורי התלמיד הזדמנות להשמיע את עמדתם, לקבוע מספר שעות קטן יותר, אם שוכנה כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת. 

	
	
	(ה) פירוט תוכנית הלימודים בהתאם להוראות תקנת משנה (ג) יישמר באגף ועותק שלו יישלח למנהל מוסד החינוך, לתלמיד ולהוריו. 



אז זה מפנה אותנו בעצם לתוספת. אתה רוצה שכבר נעבור על התוספת? כי היא אולי מעוררת פה, שלפחות נספיק את זה. זה מפנה לתוספת. התוספת נמצאת בסוף. יש פה את פירוט השעות. אני לא אקרא אותו, אם למישהו יש הערות על זה, אז אולי נשמע. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

מינימלי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, זה לא מינימלי וזה לא מקסימלי. זו זכאות לשעות שכתובות פה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז מה זה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה מה שזכאים לו. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז מה זה? מה המשמעות של השעות האלה אם הן לא מינימום ולא מקסימום? סתם מספר? סתם בחרנו אותו? אנחנו מתייחסים אליו, מוסיפים לו, מורידים לו, כי מה? אנחנו רוצים משהו מאוד מאוד ברור. אמרנו את זה בעבר, אני אגיד את זה עוד פעם וחשוב לי שזה ייאמר כן לפרוטוקול. אנחנו חושבים שצריכה להיות פה תוכנית מותאמת לילד. אם הילד במצבו הנפשי, הרגשי והפיזי, מסוגל ללמוד יותר – בבקשה לתת לו את מה שהוא צריך. השאיפה שלנו היא שהילד הזה, בעוד חודש, בעוד חודשיים, בעוד שלושה, חוזר לתוך מערכת הלימודים בלי פערים בכיתה. בלי שיש לו תחושה שהוא לא למד X מקצועות. אם הוא יכול הוא צריך ללמוד אותם. זה לא צריך להיות nice to have, זה צריך להיות תוכנית. עדיין לא מדובר פה על אלפי, מיליוני ילדים. מדובר פה על ילדים, כל בית ספר יש לו מה? אחד, שניים, שלושה? זה לא כזה גדול, זה לא כזה מטורף. צריך שהתוכנית תתאים לילד, לצרכים שלו, למצב שלו, למקום שלו. לא יכול להיות שיהיה פה איזה שהוא מספר שלא קשור לכלום. לא יכול להיות. המספר הזה הוא לא רלוונטי. למה הוא כן רלוונטי? מה הוא נותן לי המספר הזה? הוא נותן לי התייחסות למה? זה מספר מינימום שאמורים לתת לילד הזה? כתבנו שאם הוא צריך פחות ניתן לו פחות. אם הוא צריך יותר, ניתן לו יותר. אז מה המספר? מה המשמעות מאחורי המספר הזה? ילד צריך ללמוד תוכנית מותאמת אליו, לפי יכולתו, כדי שהוא יוכל לחזור לבית הספר בעוד X זמן בלי פערים לימודיים לפחות. עזבו את הפערים החברתיים. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

הטענה שלך שזה לא קורה?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הטענה שלי ש-א' זה לא קורה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אם אתם רוצים, אם אתם משייכים, אומרים ככה: אתם בעצם אומרים הילד יהיה שייך לסוג מסגרת מסוימת. ויש פילוח בבית הספר לאותו ילד. הוא לומד שם שישה מקצועות?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הנה, יש לי מערכת, הכנתי. מה שנקרא הכינותי מראש. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

נניח הילד שלי היום בכיתה ו', יש לו תשעה מקצועות. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

והטענה היא שהתלמידים לא לומדים את המקצועות?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

כן, הם לא לומדים. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

תשעה מקצועות? אתה יכול ללמוד בתשע שעות תשעה מקצועות? תענה לי אתה. יש לך יכולת ללמוד מתשע שעות של 45 דקות כל שיעור, מתוך זה תוריד הפסקה של רבע שעה, חצי שעה תשעה מקצועות? 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אני אתן לך את המערכת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

צופית, רגע. מירי, אני רוצה להבין. מה הבקשה הקונקרטית?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הבקשה שלנו תוכנית מותאמת ילד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה. הרי מספר השעות פה גדל ל-15 שעות. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

איפה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, בתיכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בתיכון, שנייה. 15 שעות בתיכון, וזה לא המירבי. זאת אומרת שמתוך ה-15 שעות האלה אם הוא צריך ויחליטו הצוות עם ההורים ביחד שהוא צריך שלוש שעות של סעד כזה או אחר - - -

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז למה המספר? חבר הכנסת, למה המספר הזה רלוונטי אז?

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל אתה מתייחס רק ל-15. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

צריך להיות לו מינימום, המספר צריך להגדיר מינימום. ואם רוצים פחות צריך לבקש אישור מיוחד עם הצדקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה כתוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה כתוב. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל צריך מינימום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה כתוב. סך הכול אנחנו רשמנו שהוא זכאי לשעות האלה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

למינימום. תגדירו, לא כתוב שזה המינימום. לא כתוב שזה המינימום. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כתוב שהוא זכאי לזה ואם רוצים לתת פחות, זה די דומה ל-להגיד שזה המינימום. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו רוצים שיהיה כתוב ברחל בתך הקטנה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בסדר, את רוצה שיהיו תקנות גם? קודם כל העלו את מספר השעות משמעותית. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

ה-15 שעות הן רק לאלה שניגשים לבגרות, כיתות י"א-י"ב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה חברים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

וזה מה שאמרתי בפעם הקודמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר, בוא תסביר. מאיר אסרף, תסביר את זה לצופית, כי הסברת את זה טוב ממני. כן, בבקשה. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

מה שכתוב באדום זה הצעת הוועדה, הייעוץ המשפטי לוועדה. נכון? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

הוועדה קיבלה תקנות והיא שינתה אותן. היא שינתה אותן כך שבמקום שיהיה כתוב היקף מירבי, זאת אומרת מ-0 עד 5, מ-0 עד 11, כתוב 5, 11. זה אומר שהם יקבלו את זה. זו הזכאות, הזכות שלהם. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז זה מה שאנחנו רוצים שזה יהיה כתוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל זה מה שכתוב. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו רוצים שלא יהיה מקום לדיון בזה שזה מה שהילד צריך לקבל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל זו הזכאות שלו. לא הבנתי איזה דיון יש פה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה מה שעכשיו כתוב, עם אפשרות, כמו שקראתי, בהחלטה מנומקת, אחרי שההורים גם השמיעו את עמדתם אפשר להחליט שנותנים פחות אם השתכנעו שיש סיבות. גם זה צריך לאפשר. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

נכון, אנחנו אין לנו בעיה גם עם פחות אם צריך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

יש הוראה שאומרת בעמוד 8 למטה שאין באמור בסעיפים האלה כדי למנוע מן האגף לקבוע תוספת על השעות המפורטות בתוספת השנייה, כי גם זה היה חשוב לנו שזה לא ימנע עכשיו להוסיף במקרים שיש החלטה כזו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

וזה מקובל? זה מקובל על המשרד, מירי?

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

רגע, אבל יש לי שאלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה, שנייה, מירי, זה מקובל עליכם?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

יכול להיות במקרים חריגים, פונים אלינו 'מירי, כך וכך. הילד עכשיו עושה 30 יחידות בגרות והוא צריך עוד שלוש שעות'. אנחנו יושבים עם הוועדה המשפטית, עם מינהל כלכלה ותקציבים, הצוות שלנו, יושבים ביחד. אני רוצה שהוא יצליח, בוודאי שאני אתן לו ככל שהדברים. 

אני לא יכולה להתעלם מזה, ואתם יודעים, גם לפעמים צריך לדעת להגיד תודה. אוקיי? אני רק מזכירה לכולכם שעד שנת תשפ"ד ילדים קיבלו שבע שעות, שבע שעות, שמונה שעות. אוקיי? ילדים מקבלים ב-א'-ב' - - -

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

ילדים קיבלו הרבה יותר. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

סליחה, סליחה. בואו, בואו. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

זה לא מדויק מה שאת אומרת. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

סליחה, אני יודעת איך נראו הטבלאות. סליחה, אני יודעת. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

איזה טבלאות? מישהו פיקח עליהן?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני מפקחת. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

היום, כי זה עכשיו אצלכם. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני על הטבלאות שלי מפקחת. ואם הייתה שם בוכלטריה זה לא מעניין אותי ואין לי שום עניין בזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תמיד העסקה ישירה יותר טובה מהעסקה קבלנית. תמיד. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני אומרת עובדתית אם היה כל כך טוב לפני כן אז ההורים לא היו מבקשים. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

זה לא ההורים, זה אנחנו נלחמנו להחזיר את התוכנית. אנחנו פה שש שנים נלחמנו כדי זה יחזור למשרד החינוך. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אז בואו לא נחזור. אתם רוצים לחזור לימי קדימה מדע?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא ביקשנו. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל מי מדבר? רגע, מה, אתם מאיימים עלינו? לא הבנו את הקטע. אנחנו בסך הכול רוצים, אתם מתחלפים בסופו של דבר. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני רוצה לסיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה. מירי, בבקשה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני רוצה לסיים. אני עוד חודש-חודשיים, שנה-שנתיים, לא אהיה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לכן בתוך המסמך כתוב בדיוק מה הילדים זכאים לקבל. ולא כתבנו, בדיוק כפי שאמרת, לא כתבנו מ-0 עד 11, כתבנו 11. ואני רק רוצה להזכיר לכולכם, שמשרד החינוך הוסיף לתלמידים בממוצע שלוש שעות. יש תלמידים שקיבלו ארבע שעות ויש שעתיים. משיקולים פדגוגיים למי לתת תוספת של ארבע שעות או למי לתת תוספת של שעתיים, לפי שלבי הגיל. אז גם על זה אפשר להגיד מילה טובה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

תודה .קודם כל, תודה. זה לא אתם עושים לנו טובה לילדים שלנו. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אנחנו לא עושים טובה לאף אחד, אנחנו חשבנו שנכון לעשות. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל את שוכחת שהורדתם את הכמה שעות לפני שנתיים ופנינו לבג"ץ. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בסעיף (ד) כתוב שאפשר לרדת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מברך את משרד החינוך שקיבל את עמדת הוועדה. אנחנו לא נשנה את זה, הטבלה תישאר כפי שהיא. אני שמח שמשרד החינוך הסכים להביא את השעות ולא מינימום ולא מקסימום. אנחנו נקרא את המספרים. לא מינימום ולא מקסימום אלא אילו השעות שאותו ילד חולה זכאי להם. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל למה לא להשוות את זה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה. יש פה גם ועדת חריגים שנותנת, ומירי אמרה את זה גם בקולה. שיאפשר שעות נוספות במידה והתלמיד מסיבה פדגוגית כזו או אחרת יצטרך לקבל אותן. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

ולמה לא עושים את זה עד היום?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוא יקבל. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

למה עד היום זה לא קרה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז עכשיו זה יקרה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אבל יש את זה במתכונות. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

רגע, אני חייבת להבהיר איזה שהיא נקודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אני ממשיך. אני ממשיך, בבקשה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

רגע, אבל אני חייבת להבהיר איזה שהיא נקודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

למה לא?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, כי אני רוצה להתקדם. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל זה הזכות של הילדים שלי, אני רוצה להבהיר נקודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אם לילד שלי יש בתוכנית - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

גברתי. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

- - - בית ספר 30 שעות סיוע, למה זה לא צריך להיות חופף פה? למה תוכנית ילדים חולים צריכה להוריד? למה אם יש תשעה מקצועות, אתם אומרים שמקסימום שעות סיוע 20. בית הספר בפילוח נותן 30 שעות. למה זה לא מותאם? למה מתי שנוח למשרד החינוך הוא יחפוף לפי תוכנית שהיא נוחה, אבל כשוועדת הפילוח מפלחת בתוך התוכנית היא לא חופפת לתוכנית ילדים חולים. למה? מה, מה את מסתכלת? ועדת פילוח יש זכאות לילד חולה 30 שעות סיוע. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

סליחה, בפילוח, יש פילוח, ככל שבית הספר מחליט יחד עם ההורים לעשות פילוח תמיכות, אוקיי? כשעושים פילוח תמיכות זה המלצת הוועדה - - -

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אז למה זה לא חופף?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רוצה להתייחס רגע. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

כי המקסימום פה הוא 20. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

מה את מצפה? שילד שמקבל שיעור פרטי, ואני גם אמרתי את זה כמה פעמים. הילדים מקבלים שיעור פרטי. אין מה להשוות. אין מה להשוות בין שיעור פרטי לשיעור שבו יושבים איתו עוד 30 חברים בכיתה. וגם אם הוא בחינוך המיוחד. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

למה מה, זה מבחירה נעשה? לא הבנתי. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אין מה להשוות. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל מה הקשר? זה לא מספיק. ילד רגיל בכיתה יכול לשבת וללמוד מבלי שום מגבלה שאותו ילד שאחרי טיפולים אונקולוגיים לשבת שיעור פרטי, כשהיכולת שלו היא אפסית ללמוד. אבל זאת לא הייתה השאלה. השאלה אם יש מסגרת שבית הספר, משרד החינוך פילח את התוכנית. משרד החינוך קבע שבתוכנית פילוח 30 שעות סיוע. למה אני צריכה בתוכנית - - -

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אבל גם סיוע בבית זה לא סיוע בבית הספר. הסיוע בבית ספר הוא לתיווך - - -

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אין בעיה. מתי שנוח לכם אתם אומרים אנחנו נחפוף לתוכנית. אז למה אתם נותנים לי טופס, אתם נותנים לי טופס, בית הספר, שהוא יחתום על תוכנית חופפת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה הובהרה. תמי, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זו אמירה כללית. אני כן רוצה להגיד שהחוק, חוק חינוך חינם לילדים חולים הוא לא קובע שיתנו אחד לאחד בדיוק את מה שיש בבית הספר יתנו גם בבית. הוא קובע שזה יהיה בהתחשב, גם בחוק עצמו, כן, בצרכים, במגבלות ובתוכנית הלימודים. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אז כשהוא חולה המגבלות שלו פחותות ממה שהוא בבית הספר את אומרת לי. כאילו הזכאות הייתה לאותו ילד בחינוך מיוחד ל-X. הוא חלה עכשיו, הגיע הביתה עם מחלה. המגבלות שלו נהיו קטנות יותר. בגלל שהוא חלה אז בואו נפחית לו בחצי ממה שהוא מקבל. איפה ההיגיון? אם זה לפי מגבלה, אני רוצה לפי מגבלה. הילד ממצב של תוכנית זכאות X עבר לחצי עם מגבלה, עם מחלה. איפה בדיוק החפיפה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז יש את העניין של השעות שנקבעו לפי, גם שיקולים תקציביים וגם שיקולים של צרכים. ובהתאמה לצרכים. אני לא יודעת אם היו טענות. אני לא ראיתי, אגב, במחקר של ראמ"ה שהיו טענות בהקשר הזה שלא ניתן מספיק מענה לצרכים של ילדים בחינוך המיוחד, אלא יותר בהקשרים שאחרים שהפערים היו. היו על זה גם דיונים בבתי המשפט. הסתכלתי על ההיסטוריה החקיקתית של החוק וראיתי, זה לא אומר כמובן, עדיין אפשר להתווכח ולטעון טענות לשני הכיוונים, כי יש את הסעיף שאומר שהחוק בא להוסיף ולא לגרוע. אבל כוונת המחוקק פה לא הייתה שזה יהיה אחד לאחד מה שיש במוסד, יינתן בדיוק בבית. אלא שתיבנה תוכנית בהתאמה לצרכים וגם פה הכנסנו בתקנות שזה בהתחשב גם בתוכניות שנקבעו לו ובזכאויות שיש לו לפי חוק חינוך מיוחד וצריכים לקחת את זה בחשבון. וגם פירוט השעות בטבלאות הוא עושה איזון אני חושבת ראוי בין הצרכים. הוא לא נותן באופן מלא אחד לאחד. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >> 

תמי, סעיף 8 למטה, (ה). אנחנו צריכים את ההתייחסות המשפטית שלך בשביל לוודא שזה לא דורש ועדת חריגים, ועדת השגה, אלא שבאוטומט, אני רוצה את ההתייחסות של תמי לזה. כי אם אני צריכה להתחיל להגיש ודעת חריגים והשגה בשביל להגדיל את השעות אני דוחה ודוחה את - - -

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

ועדת חריגים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >> 

לא כתוב פה ועדת חריגים. כתוב "אין באמור בסעיפים (א) ו-(ב) כדי למנוע מן האגף לקבוע תוספת. ו-(א) ו-(ב) הסעיפים האלה לא מדברים על ועדת חריגים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא כתוב פה שזה דווקא מפנה לוועדת חריגים, אבל המנגנון כרגע של הוספת שעות הוא יכול להיות או דרך השגה או דרך ועדת חריגים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז זה מה שאנחנו רוצים למנוע. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

ואם תהיה החלטה של המשרד, נגיד איזה שהיא החלטה רוחבית שבתקופה מסוימת או בנסיבות מסוימות הם יכולים להוסיף, למשל, אז התקנות לא ימנעו מהם. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

תמי, זה מה שאנחנו רוצים למנוע. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז התקנות לא ימנעו. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >> 

לא. אבל מה שאנחנו רוצים למנוע, חבר הכנסת, זה בדיוק את זה. אנחנו לא רוצים שיהיה שעות שאם, שוב, הצוות ישב וחשב שהילד הזה צריך יותר שעות. שיהיה לו את החופש לתת לו עכשיו יותר שעות ולא נצטרך להגיש השגה או ערעור בשביל להשיג את השעות האלה. אם יושב הצוות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מי יחליט?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הצוות החינוכי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה, מה זה הצוות החינוכי?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

יש לילד הזה בית ספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בלי התייעצות עם משרד החינוך?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

חבר'ה, בואו, יש גם סדין תקציבי. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

רגע מירי, שנייה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, אני מנסה לחדד. לכן שאלתי האם זה בהתייעצות עם משרד החינוך או בלי התייעצות עם משרד החינוך?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, אני לא אומרת המורה קובע. להיפך, אני אומרת המשרד ביחד עם מנהל בית הספר, ששניהם אמונים על כתיבת התוכנית. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אז זה מה שיש פה אבל. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, אבל אני רוצה שמלכתחילה כשהם כותבים לו את התוכנית הם לא יהיו כבולים לשעות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

איך אני יכול - - -

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

יש להם שיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה, בסדר, אני מבין את שיקול הדעת. אני בסוף גם רוצה להיות בטוח שמשרד החינוך לא נותן להורה כזה או אחר או למוסד כזה או אחר כי יש לו קשר איתו יותר ממוסד אחר. לכן אני כן רוצה שתהיה ועדה שתפקח על זה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, אין לי בעיה לוועדה שאם ילד לא קיבל את מה שמגיע לו, ההורה חושב שלא קיבל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אני מדבר על החריגים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אבל למה מראש, מה שאנחנו עושים דה פקטו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

למה בית ספר ברמת אביב יקבל?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא מדברת על זה בכלל, זה לא האירוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, לא, האירוע הוא אחר. לא יכול להיות שאם לי יש ילד, לי יש ילד שיכול לגשת לבגרות, ומה לעשות מערכת חיסונית נמוכה, הוא חייב להיות בבית. בשביל שהוא יקבל אקסטרה ואקסטרה שעות מעבר למינימום שכתוב לנו פה בטבלה אני צריכה להגיש ועדת חריגים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

זה לא ועדת חריגים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

למה?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כרגע זה לא ועדת חריגים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כי יש לזה השלכות תקציביות. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בסדר, אבל למה לא יכול להיות שמלכתחילה הם יישבו ויגידו אוקיי, הילד הזה צריך יותר שעות. ועדת חריגים ראינו, זה עוד שבעה ימים ועוד שבעה ימים ועוד שבעה ימים. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

זה לא עוד שבעה ימים ועוד שבעה ימים ועוד שבעה ימים, בואו. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

מה לעשות? כתוב, יש להם שבעה ימים להגיד לנו אם הבקשה תקינה ואז שבעה ימים לתת לנו תשובה. ואז שבעה ימים להגיש השגה ואז ואז ואז. אז הגענו לחודש אחד שהילד לא לומד. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> 

הרי יש טופס שמתחילים להגיש אותו, בית הספר מלכתחילה נותן טופס להורים. הוא ממלא את התוכנית. בלי הטופס הזה אנחנו לא ניגשים לתוכנית ילדים חולים. נכון? בית הספר, הצוות החינוכי של בית הספר, הפרא הרפואי, כל הצוות, החליט משהו, העביר. למה לא ליישם את זה לפי זה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש התנגדות למשרד החינוך שמראש, לצורך העניין, אם מנהל בית הספר והצוות מגיע אליכם ואומר לכם התלמיד הזה עושה 30 יחידות. אנחנו מראש צריכים, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים יותר שעות. אתם יכולים לאשר את זה מראש או לא?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

לא, זו בדיוק הבעיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, בוועדה אצלכם. במקום שוועדת החריגים תהיה בסוף היא תהיה בהתחלה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

על זה האירוע, זהו, תודה. זה האירוע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אלא אם כן ועדת החריגים אחד מהשיקולים שלה זה מה נשאר בתוך התקופה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

ובואו נטרטר ורק מי שיהיה לו כוח יוכל להגיש. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני רק אגיד זה כבר לא ועדת חריגים, אלא זה בעצם מנהל האגף. זאת אומרת צמצמנו את זה להחלטה של מנהל האגף, שזה לא יהיה עכשיו איזה ועדה שצריכה להתכנס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז את לא יכולה לקחת את ההחלטה הזאת בהתחלה, מירי, במקום הסף?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

היא יכולה רק עם ועדה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

למה? אנחנו לא מדברים על מאות ילדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, רגע, בואו, השאלה ברורה, הבנו את הנושא. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >> 

לא מדובר בהרבה ילדים שניגשים להוציא, זה להכול. הרי בית הספר הוא הסמכות. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

בואו חברים, תקשיבו, אני הייתי מנהלת בית ספר. לא יהיה מנהל שלא יכתוב לי מראש אני צריך עוד בשביל הילד. בואו, אנחנו לא. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

מה זה צריך עוד בשביל הילד? למה זה משהו שהולך לבית הספר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל אם ועדת החריגים שאנחנו דורשים תהיה בסוף גם לא יהיה מנהל שיגיד 'כן, אני רוצה שתיגש לוועדת החריגים'? מה זה משנה לך אם זה בהתחלה או בסוף? 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני שוב פעם אומרת, אני רוצה שיהיה הליך מסודר ולא יכתבו לי מראש. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

כותבים לך מראש. אבל ככה מתחיל התהליך מלכתחילה בלי קשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, אני אנסה להסביר את עצמי שוב. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

מירי, כמנהלת שיושבת בהרבה מאוד ועדות זכאות ואפיון אני יכולה לומר לך שבהרבה ועדות אני לא מבקשת יותר מהסל ויש מקומות שבהם אני כן מבקשת תוספת כזאת או אחרת ומנמקת אותה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אז אני יכולה להגיד לך כמי שהובילה את כל הרפורמה המהוללת של הכלה והשתתפות, אני יודעת בדיוק מה קורה בוועדות זכאות ואפיון. לא את תוכלי לספר לי על זה ולא אף אחד אחר. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אני יכולה לספר לך בהחלט, את יכולה להגיד שאת לא מסכימה. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אני יודעת בדיוק מה קורה שם. אני יודעת בדיוק מה שקורה שם. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אוקיי, יכול להיות בהחלט. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אנחנו סומכים על מנהלי בתי הספר שלנו שלא יגישו בקשות סתם, שלא יבקשו מיותר. שמכירים את הילדים שלנו, זה הילדים שלהם. הם באים מתוך הקהילה שלהם. ואם מנהל בית ספר אומר לי הילד הזה ב-ד' יכול, למה מראש לא?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מירי, לא, אין לי בעיה, אני איתך. הפוך, ראית, אמרתי את הדברים בצורה הברורה ביותר. אני חושב שגם לא לתת החלטה רק למנהל אגף. אני חושב שצריכה להיות ועדת חריגים שתבדוק את הנושא הזה ואנחנו נהיה בטוחים שמגיע לתלמיד הזה או לבית הספר הזה שנמצא במוסד מיוחד יקבל כמו אותו תלמיד שנמצא בפריפריה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

התקציב לא הולך לבית הספר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לכן אני אומר, אין בעיה, נשאיר את זה אצל מנהל האגף. אני רק, אנחנו נסיים את הדיון עכשיו פה, כי יש לי עוד דיון. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

הערה לנושא של ההבדל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן לך, שנייה. יש לי עוד דיון נוסף. ואנחנו נפגשים פה ביום ראשון שוב. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא מבינה, אם אתה לא צועק בוועדה אתה לא מדבר? אני מבקשת בבקשה תנו לי לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני אתן לך לדבר. מירי, אני רק רוצה לדעת, תחשבו על זה שוב. אני לא הצלחת לשכנע אותי מה זה משנה אם זה בצורה מסודרת, מה זה משנה אם זה בהתחלה או בסוף? בסדר, עד יום ראשון אפשר להסביר לי את זה. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אני אעלה פה נקודה, כי תמיד יש X ויש X פלוס וצריך להחליט מי עושה את הפלוס. אבל כן יש מצב, נוצר פה פער ומתחילת הדיונים דיברנו על זה, על הפערים עם תלמידים עם מוגבלויות. בין אם הם ללא זכאות לחינוך מיוחד לבין אם כן זכאות לחינוך מיוחד. אני אומר כבר שאני חושב שהדלתא היא קטנה. לא צריך להגיד, היא קטנה מאוד. מדובר האם להוסיף את שלוש שעות טיפול בנפרד, זה שלוש שעות טיפול, אפילו 3,000 תלמידים. אם אני מדבר על הנתונים שאנחנו הוספנו בנציבות על תשפ"ג, על כמה שעות שמתעסקים בוועדות, אז רק לסבר את האוזן, ברמה הבסיסית שכולם קיבלו, ואלה לא צוותים רב מקצועיים. וזה רק אם יושבים הצוות המצומצם של ארבעה אנשים וזה רק אם עובדים רק שעה אחת, היו 84,828 ועדות. וישבו שם מבחינת שעות, אם תיקחו את זה כשעות כפול ארבע – 339,312 שעות בשביל לשבת ולתת לילד עוד שלוש שעות. ואנחנו מדברים על מורים ואנחנו מדברים על צוותים ואנחנו מדברים על הדברים האלה. 

קודם כל אני אומר אולי כדאי כבר בסוף לסכום את הכול. לסכום את הכול ולהגיד חברים, זה האירוע. זה 3,000 תלמידים. ממילא אני לא זוכר, הממ"מ כבר לא פה, אבל בסופו של דבר 40% מתוכם, כבר לעשות טבלה אחרת שיהיה בה לכולם מהכול. עוד שלוש שעות טיפול, עוד חמש שעות ש"ש שזה הסיוע. וכבר לסגור את העניין. זאת אופציה אחת. 

אופציה שנייה וזה אני עומד עליה, ואני לא קיבלתי על זה תשובה עד הסוף. אם בסופו של דבר מדינת ישראל החליטה שתלמיד עם מוגבלות צריך לעבור שתי ועדות בשביל לברר את מצבו. גם את הוועדה של זה וגם את הוועדה של שירותי חינוך מיוחדים, בין אם זה בבית הספר. אני רוצה להבין האם יש מסלול שבו תלמיד ילד חולה בביתו מגיש בקשה ומקבל ועדת זכאות ואפיון. ואני אסביר גם למה. כי בחוזר מנכ"ל, ואני לא אגיד, אני לא חושב שזה נכון, אבל נכתב בחוזר מנכ"ל שבסופו של דבר הוועדות נותנות לשנה עוקבת ולא לשנה נוכחית. וגם אחרי מרץ אם ניגשת אז אתה לא יכול. מניתי כמה אנשים פנו לוועדת זכאות ואפיון, אז סטטיסטית אני מניח שיש פה אנשים שכבר עברו את הסיפור הזה. אם אתה אחרי מרץ או אם אתה רוצה לשנה נוכחית, שזה מה שרלוונטי לחוק שלנו, אתה לא יכול לפנות לוועדה. המסלול אומר שאתה צריך לפנות למפקחת, שתיתן לך אישור לוועדה. לוועדה חריגה. אם היא מאשרת אז תזכה לאותה ועדה. 

אז היות ואנחנו מדברים בילדים חולים בביתם ולא קיבלתי תשובה על זה עד הלום. אז דיברתי על מסלול א' של לעשות את זה בשכל הישר, אבל בסדר, אני גם עורך דין וגם מתפרנס מבירוקרטיות. אבל אם לא, וזו התשובה שצריכה פה להיות, הילד לא בחר להיות אונקולוגי או בתאונת דרכים או משהו כזה לפני מרץ. ההתייחסות פה לדעת, ועדה שתבדוק שרק תגיד בכלל אם מגיע, היא יכולה להגיד גם שלא. ועדה שתבוא ותגיד הילד זה צריך שעתיים, שלוש, ארבע, חמש, משהו. כבר בשנה הנוכחית. דרך אגב, אנחנו פה בחוק גם אמרנו שמנהל בית הספר הוא בונה לו תוכנית חזרה. זאת אומרת המשאבים של תוכנית החזרה בבית הם גם הרבה פעמים תלויים בוועדה הזאת. אז אני לא הבנתי עד היום אם תלמיד עכשיו ילד חולה בביתו מגיש בקשה לוועדת זכאות ואפיון, האם מוותרים לו על הסיפור של לפנות קודם למפקחת, האם הוא יקבל את זה באופן ישיר? 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

הוא עומד בתנאים בחוזר מנכ"ל לוועדת חריגים?

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

רגע. חוזר מנכ"ל, אז אני אגיד כך: אני לא יודע מה זה ועדת חריגים. כי ועדת חריגים בדרך כלל זה אומר נניח ועדת זכאות ואפיון הייתה בודקת אותו. היינו מקימים ועדה שהייתה בודקת אותו. אז נכון שבכותרת בחוזר מנכ"ל כתוב ועדת חריגים, אבל כל מה שהמשמעות של ועדת החריגים הזאת זה פרוצדורה נוספת, בסדר? של מישהו שמאשר משהו שמגיע לבן אדם בחוק. אז אני שואל שאלה פשוטה: האם עכשיו - - -

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

בבג"ץ פלוני הנקודה הזאת גם נדונה והשופט מזוז אמר שאין ספק שצריך לקבוע - - -

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אני לא יודע בג"ץ פלוני ושופט מזוז, ועד היום שקראתי - - -

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

במועד האחרון לדיון בוועדת זכאות ואפיון. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

האם השופט מזוז דיבר על ילד חולה בביתו לפי - - -

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

הוא דיבר על ועדת חריגים. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אילן, האם השופט מזוז, בוא, בוא נהיה פה officer of the court. האם השופט מזוז דיבר על תקנות ילדים חולים בביתם שטרם נחקקו, שבהם אמרו שבמקום לסכום את השעות ולתת לכולם הפנו אותו לוועדת זכאות ואפיון ולכן הוא יפנה לוועדת זכאות ואפיון, אבל לאור חוזר המנכ"ל, האם השופט מזוז זה מה שהוא אמר ולזה הוא מתייחס?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אתה חייב שתהיה ועדת זכאות ואפיון. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אתה רוצה שנרים אליו טלפון ונשאל אותו? אולי נזמן אותו לוועדה?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

ועדת זכאות ואפיון חייבת, בוא למועד אחרון. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אילן, אני שואל שאלה פשוטה. אמר המשרד, זה אותו שר, אמר משרד החינוך, בסדר? פטר את תמי, זה בסדר גמור, היא לא צריכה להתעסק עם ועדות זכאות ואפיון. אמר רוצה שיבדקו אותו הוועדה שנקבעה לו בחוק שתבדוק את מצבו, בסדר? לילד שצריך החלטה על שנה נוכחית, לילד שמפאת מצבו הרפואי הוא לא יכול אחרי מרץ. אני אשאל שאלה פשוטה, האם הוא יכול לבקש בקשה - - -

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

מה ההבדל בין ילד חולה בביתו - - -

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אני לא סיימתי את דבריי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, תן לו, אני אתן לך להגיב. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אילן, אני לא סיימתי את דבריי. אני שואל שאלה פשוטה: האם אותו ילד מאושפז, אונקולוגי, שההורים שלו רצים בביטוח לאומי, רצים בוועדת ניידות, אני לא סיימתי, תקשיב שנייה. עוברים לוועדה להגדלת רכב, עוברים ללכת לכיסא חשמלי וצריך בשביל כיסא חשמלי, כי בשביל לאשר את השיפוץ בבית גם צריך את הכיסא החשמלי. צריכים עוד למצוא, את אותם אנשים שיביאו להם אבחונים לוועדת זכאות ואפיון. 

אז אני שואל שאלה פשוטה. רגע, אני שואל שאלה פשוטה, יעשו את כל הדבר הזה. האם הילד שזכותו שוועדת זכאות תבדוק אותו ויכולה להגיד לו בסמכותה לא מגיע לך כלום. האם הוא צריך לפנות באופן חריג למפקחת משרד החינוך בשביל שתאשר לו את זה? או שמשרד החינוך יגדיל לעשות ויגיד חברים, לא, הוא ילך לוועדה הזאת, יבדקו מה שהוא צריך, אם הוא צריך בכלל. זאת השאלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, בבקשה. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

מי שקרא את חוזר מנכ"ל יודע שלהשתחרר מאשפוז זו סיבה לקבל ועדה חריגה. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

לפנות למפקחת. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

לפנות למפקחת, שתסתכל בחוזר מנכ"ל ותאשר. כיוון שכתוב - - -

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

אבל כל הפרוצדורה הזאת אורכת - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

רגע חברים. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

שתפנה למנהל המחוז, שיחליטו אם לאשר לו. איפה זה כתוב בחוק, אני לא יודע. אז התשובה היא כן. אז אני אומר לוועדה, אני מתנגד לזה. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

חוזר מנכ"ל קובע במפורש שילד שהשתחרר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

יש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. שיהיה סעיף 8 לשם, ואדם צריך לקבל את זכויותיו אגב אורח חייו התקין. לבוא ולהגיד לי שאם אתה רוצה ללכת לוועדת זכאות ואפיון הוא יפנה למפקחת, שאני לא יודע מאיזה סמכות היא עכשיו תחליט או לא תחליט. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

לכאורה, רוב מכריע של הילדים שפונים לוועדה חריגה הם ילדים עם מוגבלות. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

זה לא, איפה הוועדה?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

ועדיין כדי לקבל זכאות לשירותי חינוך מיוחדים צריכים ועדת זכאות ואפיון. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אז את הוועדה, למה את המפקחת?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

כדי שוועדת זכאות ואפיון תוכל לפעול וכדי שמשרד החינוך יוכל לפעול בארגון שנת הלימודים בחינוך המיוחד, צריך לקצוב את המועד האחרון שוועדות זכאות ואפיון יקבלו החלטות. אי אפשר לקבל את ההחלטות האלה ברצף. כמובן שצריך לקבוע לזה חריגים, כיוון שלכל כלל כזה צריך לקבוע חריגים. קבענו בחוזר מנכ"ל את הנסיבות שבהם יש ועדת זכאות ואפיון חריגה, שמזכים בוועדת זכאות ואפיון חריגה ושחרור מאשפוז הוא אחד מהם. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אז אני אשאל שאלה פשוטה. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

ואם זה ילד שלא שוחרר מאשפוז?

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אז מה הבעיה להפעיל ועדה חריגה בלי אישור של מפקחת?

 << אורח >> אילן שי: << אורח >> 

כי זה המודל שקבענו בחוזר מנכ"ל. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

אז א' אני אשים פה על השולחן שאני לא מבין מאיפה הסמכות לעשות. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

שיגישו את זה למפקחת. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

לא, רגע, יש הבדל בין להגיד יגישו למפקחת או מפקחת תאשר. ויש הבדל להגיד אם ועדת זכאות הזאת מלכתחילה תקבע רק לשנה עוקבת באופן כזה שלא תהיה לזה שום משמעות לילדים חולים בביתם. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אתה מחפש בעיה במקום שאין בעיה. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

ולא תהיה שום משמעות למנהל המוסד החינוכי. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אתה ניסית למצוא בעיה במקום שאין בעיה. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >>  

כי כשהוא יצטרך לחזור אליה הוא יהיה בשנה נוכחית ולא בשנה עוקבת. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

הוא צודק, אני ויתרתי תשע שנים על זכאות ואפיון לבן שלי, בגלל כל הבירוקרטיה. כי בזמן שהוא מאושפז - - -

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

אפשר להגיש, במשך תשע שנים יש מלא זמן לפני חודש מרץ. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

חודש עד שהמפקחת עונה. אחרי שאני רצה אחרי אישור לתרופה של הילד שלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, אבל זה שנה הבאה ולא הנוכחית. שנייה, יסמין אני אתן לך, מיכל בבקשה. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

לא צריך לחכות שנה בבית, אפשר להגיש בשחרור מאשפוז מיד. 

 << אורח >> איילת צ'ייט הצופה: << אורח >>  

לא, אבל ועדת האפיון נותנת תוכנית לשנה שאחרי. שנה שאחרי הוא כבר חוזר למערכת החינוך. 

 << אורח >> אילן שי: << אורח >>  

ועדה חריגה נותנת אישור לשנה, לאותה שנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אילן, אני חייב להגיד לך שמנחם אמר דברי טעם ולא השתכנעתי מהתשובות שלך. מיכל, בבקשה. 

 << אורח >> מיכל בר דורון: << אורח >>  

תודה. אני חייבת להודות שאני מרגישה קצת out of context, אבל אני רוצה להודות לך שמצאת כן נכון להכניס בהקשר הזה. אני רוצה לספר לכם שגם יש הורים חולים לילדים במערכת החינוך. ואנחנו הצלחנו ביחד עם משרד החינוך לבנות איזה שהוא תדריך שהילדים האלה, כשמגיעים לבית הספר וההורים שלהם חולים אונקולוגיים והתדריך הזה עומד ממש יפה על המדף אבל לא מיושם. ואנחנו עשינו סקר בקרב מעל 100 הורים חולים אונקולוגיים שאין מה לעשות, הילדים שלהם עוברים טלטלה מאוד מאוד גדולה בבית הספר ובית הספר אמור לשמור עליהם ולהחזיק אותם. ואנחנו בסקר הזה מצאנו ש-92% מההורים סיפרו שהצוות לא הכיר את התדריך הפורמלי. יותר מזה, 85% דיווחו שהם עצמם עדכנו את הצוותים על התדריך הזה והילד שלהם לא קיבל את המענה הראוי. 

אני לא יודעת אם זה בקונטקסט, לא בקונטקסט, אני לא רוצה להכניס את זה לחקיקה. התדריך עומד. אני רק חושבת שצריך להכניס את זה לכל ה- environment הגדול פה, שצריך לטפל גם בזה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

יושב-הראש, אני אשמח לדבר. וזה ממש ממשיך בדיוק את מה שאמרה כאן חברתי. אז מי שלא מכיר אותי, אני אביגיל סאמין, יושבת-ראש שותפה של ארגון מנהלי בתי הספר. הארגון היחיד שמייצג מנהלי בתי ספר. ואני רוצה להתייחס. 

אני הייתי כבר מספר פעמים בישיבות בנושא הזה, כיוון שהוא נושא מאוד מאוד חשוב. חשוב לנו מאוד לתת מענה מיטיב והכי מיטבי לילדים. אז בהמשך למה שנאמר כאן ממש ממש כרגע, ובשונה ממה שאמרה כאן יפה כשהיא הייתה כאן, התקנות הללו, החדשות, מטילות על מנהל בית הספר וצוותו אחריות גדולה שלא הייתה לפני כן. כאשר השינוי הזה בא להוביל כאן איזה שהיא אמירה, שהסכמנו איתה כבר בדיונים הקודמים. 

אבל לתת למנהל וצוותו רק אחריות בלי סמכות, זה משהו שפשוט השכל פשוט לא עובד. זה דבר שהוא בסך הכול מאוד מאוד מאפיין את המערכת, ואני רוצה לומר לך אדוני יושב-הראש, יכול להיות שיש דברים שהם לא בסמכות השולחן הזה. אבל כן אני אודה אם זה יישאר כאן במסגרת המלצות הוועדה. ואני אזכיר בדיוק שלוש נקודות. 

נקודה ראשונה: יש כאן החלטה בעמוד 7, 8(ד), יש נציג ממשרד החינוך שאמור בעצם לתכלל את כל התוכנית של הילד. וזה דבר מאוד מאוד נחמד. כי זה בעצם משהו שאמור לקחת מטלה מצוות בית הספר. זה מאוד נחמד, אני יכולה לומר איזה יופי, מישהו עושה לי את זה. אבל בסופו של דבר שמעתם פה, זה חוזר אלינו לבית הספר, למורים שלנו, אנחנו המנהלים. ואם משהו בסופו של דבר חוזר אלינו אז תנו לנו תקנון ותנו למורה אצלנו יכולת לנהל את התוכנית. זה הרבה יותר נכון. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

לא יהיה, לא תטילי מטלות נוספות על המנהלים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

לא, חס וחלילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר, מאיר. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

לא תטילי מטלות נוספות על המנהלים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

סליחה, אני מדברת. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

המנהלים עמוסים. אנחנו לא מסכים שאת תבקשי - - -

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אני מייצגת את המנהלים ואני יודעת לומר את זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם אני לא. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

את מתיימרת לייצג מישהו, את לא ארגון יציג בכלל. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

רגע, רגע. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

אנחנו לא נסכים שיטילו עבודה נוספת על המנהלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

התוכנית עברה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

התוכנית עברה מקדימה מדע למשרד החינוך ומשרד החינוך מנהל אותה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

נכון, יפה. אדוני יושב-הראש, אני נמצאת כאן כדי לעשות, לומר מספר נקודות שיכולות להפוך את התוכנית הזאת לטובה יותר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני חושב שהתוכנית השתדרגה מאוד מאז קדימה ומדע. מאז כניסתה של מירי והצוות. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

בתור מנהל בית ספר, כשאתה - - -

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

מי יעסיק את המורים? שנייה, מי לדעתך צריך להעסיק את המורים? 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

היא לא רוצה להעסיק אותם. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

לא, תגידי לי מי יעסיק את המורים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אני אענה לך אחרי שאני אדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיר. מאיר, אני חייב לסיים את הדיון. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אני קודם אדבר ואחרי זה אפשר לשאול אותי שאלות. אני אומרת כזה דבר: אם אנחנו רוצים שהמורים שלנו יתנו את העבודה, והם יודעים לעשות את העבודה הכי טוב, אז אני שמה כאן על השולחן מה שאני מבקשת, שבאמצעותך יועבר למשרד החינוך ואנחנו מעמידים גם את עצמנו לאישור משרד החינוך. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

את פוגעת במנהלים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אני ביקשתי כלי לסייע למנהל לתכלל את העניין. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >> 

לפגוע בהם. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

זה נקרא תקנון וזה מה שצריך לדאוג, לתקנן איש צוות מבית הספר. זה אחד. שתיים, גמישות בהעסקה. 

 << אורח >> מאיר אסרף: << אורח >>  

את פשוט פוגעת במנהלים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

סליחה, אני יודעת שאתה רוצה עכשיו לחזור על זה כדי לקעקע את זה שאני מייצגת 2,000 מנהלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אביגיל קדימה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אבל אני לא מתייחסת. אני לא רוצה להתייחס, אתה מפריע לי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל הדברים האלה כבר נאמרו. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

אביגיל, אני גם עניתי לך, המנגנון של ילדים חולים בביתם - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הדברים האלה אבל נאמרו. לחזור על הכול עוד פעם?

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

לא, אי אפשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או שאנחנו מתקדמים או שאנחנו הולכים אחורה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אני באתי לכאן פעם אחרי פעם אחרי פעם כדי לראות שאנחנו נוכל לדאוג לתלמידים החולים בצורה טובה יותר. 

 << אורח >> מירי נבון: << אורח >>  

דואגים להם מצוין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. ואני חושב שעשינו פה המון שינויים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

רגע, נכון. לכן אמרתי שיש דברים טובים ויש דברים שאני מבקשת שניטיב אותם יותר. אחד, מה שלא ניתן כאן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני יודע מה הדברים, אמרת אותם כבר. אמרת אותם שלוש פעמים בשלוש ועדות. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

נכון. אז צריך לתת להם התייחסות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

וניירות העמדה הגיעו. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

גם לנושא של זה לתגמל את המורים האלה כראוי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז כרגע החלטת הוועדה לרגע זה הייתה שלא לקבל את העמדה הזאת. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

שמה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שלא לתת את התקנון הזה למנהלים. לא להוסיף עבודה נוספת למנהלים. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אבל לא דיברתי על זה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה בדיוק זה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

זה בדיוק אמור להקל על המנהלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, זה ממש לא מקל. טוב, שרונה, בבקשה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אדוני, רגע, לא סיימתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, לא, אני חייב לסיים את הדיון. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אבל לא סיימתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שרונה, בבקשה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

אדוני, אבל לא סיימתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, סיימת. שרונה, תודה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

לא, אבל אולי דבריי לא הובנו, כי מה שאני אומרת כאן רק אמור לעזור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אביגיל, תודה רבה. שרונה, בבקשה. 

 << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >>  

בסדר? אוקיי. אז יש כאן פשוט אמירה לא נכונה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אביגיל, תודה. שרונה, בבקשה. 

 << אורח >> שרונה נמר: << אורח >>  

קודם כל תודה למשרד החינוך, כי זה משהו שהוא חשוב, עם כל הכעס שלפעמים קורה פה בדיונים. תודה על מה שאתם עושים. חשוב לנו להגיד לפרוטוקול, לדבר באופן הכי הכי קריטי, על הנושא של השעות. עם כל זה שדיברנו ואמרנו שמי שיגיש בקשה יוכל לקבל יותר שעות, חשוב שיהיה כתוב לפרוטוקול. כשיש בין 8-10 מקצועות בכיתה, למשל ביסודי, ואתה מקבל בין 9-11 שעות, אתה לא יכול בשום אופן ללמוד את כל המקצועות, גם אם אתה נורא נורא תתאמץ. גם אם אתה לומד פרטני, לבד, עם מורים מצוינים מתוך בתי הספר. אין לנו שום טענה לגבי זה. אבל כמות השעות אינה מספיקה. אצל חלק גדול מהילדים, לא אצל כולם. יש ילדים שיכולים ללמוד שני מקצועות, מקצוע אחד. יש ילדים שלא יכולים ללמוד בכלל. אנחנו מבינים. אבל יש ילדים שיכולים. ובשביל הילדים שיכולים אין סיבה שבעולם להסתפק בין 9 ל-11 שעות על 8 עד 10 מקצועות. מה שקורה כיום זה שילד לומד, אומרים לו אוקיי, בוא תבחר. יש לנו כך וכך מקצועות. מתוך זה אתה יכול ללמוד בין 3 ל-4 מקצועות. תבחר את המקצועות האלה וזה מה שאתה תלמד. זה לא הגיוני, זה לא משהו שאמור לקרות. עם כל הכבוד שיש לנו למשרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כמה שעות כן יוכלו לפתור את הבעיה?

 << אורח >> שרונה נמר: << אורח >>  

אנחנו לא באמת יודעים כמה שעות, כי זה צריך להתאים לכל ילד. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

או לבקש את התוכנית, אני אתן לך פשוט דוגמה אחרונה. ילד שלי בכיתה ו', יש לו שישה מקצועות. הוא לומד מתוך התוכנית שלושה מקצועות. רק בשלושה מקצועות האלה יש לו ציונים. שאר התעודה שלו "נכשל, נכשל, נכשל". למה? כי הוא לא מגיש עבודות במדעים, הוא לא מגיש עבודות בתנ"ך, הוא לא מגיש עבודה בהיסטוריה. אין שעות. אז למה הילד שלי שצריך לחזור, אם בכלל מתישהו הוא יצליח להתגבר על המחלה ולחזור למערכת החינוך, צריך להרגיש נחות? למה אני צריכה לחשוב אם אני צריכה לשים אותו בכיתה קטנה שנה הבאה, כי בוא, הפער בינו, בתוכנית הלימודים הוא מאוד גדול. צריך למצוא איפה שהוא את הדרך. 

 << אורח >> שרונה נמר: << אורח >>  

הפתרון צריך להגיע ממשרד החינוך, לא מאתנו. אנחנו מציגים את הבעיה, הפתרון צריך להגיע מאנשי המקצוע, לא מאתנו. 

 << אורח >> נלה דוידוב: << אורח >>  

זה נכון. 

 << אורח >> שרונה נמר: << אורח >>  

צריך לחשוב איך פותרים את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  
	
חברים, אנחנו ניפגש פה ביום ראשון. אני פשוט באיחור, אני חייב להגיע לדיון נוסף.



 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:23 ונתחדשה בשעה 16:32.) << הפסקה >>  





 << נושא >> חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023 - היערכות לכניסה לתוקף << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום כ"ה בתמוז, 31 ביולי 2024, בנושא חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, תשפ"ג-2023. היערכות לקראת כניסת החוק לתוקפו. 

מאיה, בבקשה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

כן, שלום. אני אציג בקצרה את החוק ואת ההסדרים המרכזיים בו. בעצם החוק נחקק לפני שנה, פורסם ברשומות ב-2 באוגוסט וייכנס לתוקף ב-3 באוגוסט 2024. החוק קובע איסור עיסוק והעסקה של מי שהורשע בעבירת אלימות או התעללות, לפי רשימת עבירות שמוגדרות בחוק שהם כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. לעניין מקומות עבודה מסוימים שבהם עוסקים בחינוך או טיפול בילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. תקופת האיסור היא 10 או 18 שנים בהתאם לחומרת העבירה. וכדי לאכוף את האיסור בעצם נקבע מנגנון של אישור משטרה שאין מניעה להעסיק את העובד, בדומה לחוק מניעת העסקה של עברייני מין. 

האיסור יחול מיום התחילה, מה-3 באוגוסט כאמור. קודם כל, ביחס למועמדים להעסקה במוסד ויחול ביחס לכלל המועסקים הקיימים במוסדות בתוך שלושה חודשים, כלומר ב-3 בנובמבר. בעצם גם החוק קובע בנסיבות מסוימת סייג מאחריות פלילית, למוסד שמעסיק עובד בלי אישור משטרה והסייג הורחב לתקופה של 10 שנים מיום תחילת החוק בנסיבות מסוימות. 

סעיף 5 גם קובע ועדת מומחים שהיא תהיה מוסמכת לפטור אנשים מהצורך באישור. והסעיף הזה נכנס לתוקף בעצם ב-2 בפברואר. ואכן הוועדה מונתה ב-6 בפברואר בסמוך לדיון מעקב שערכנו פה בוועדה וגם פורסמו הוראות לעניין הוועדה - - - הרשות השופטת. ואתמול פורסמו להוראות הציבור טיוטת תקנות לעניין אישורי משטרה שעל השר לביטחון לאומי להתקין. וחשוב להדגיש שבעצם החוק חל על הרשעות וגם תיקנו את חוק המעצרים, חוק הסדר הדין הפלילי כדי שהוא יוכל להטיל, בעצם להסמיך את השופטים להטיל מגבלות על העסקה גם לפני הרשעה, בשלב כתב האישום, לעניין אותן עבירות כמובן.

ההצעה שלנו היא שהוועדה תברר בעצם האם המשטרה ערוכה לקבל את הבקשות, להנפיק את האישורים. במיוחד בעוד שלושה חודשים כשהיקף הבקשות שתקבלו יהיה הרבה יותר גבוה, כי הוא יחול על כלל המועסקים הקיימים. גם לעניין הבחינה הידנית של הרשעות עבר. ואם יש דרכי העברת מידע שנקבעו בין ועדת המומחים למשטרה. בנוסף, לשמוע קצת על פעילות ועדת המומחים, כמה בקשות הוגשו, כמה אושרו, כמה נדחו. אם פורסמו ברשומות ובעיתונות הודעה לציבור כנדרש בחוק. ומה הצפי מבחינת התקנת התקנות ששר המשפטים בעצם מוסמך לקבוע לפי החוק לעניין עבודת הוועדה. 

עוד נקודה מאוד חשובה זה האם פורסמו הודעות על כניסת החוק לתוקף, לא רק לעניין פעילות הוועדה. בעצם החוק מחייב את שר המשפטים ואת השר לביטחון לאומי לפרסם בדרכים שונות בסמוך ליום התחילה הודעה לציבור. וגם זו חובה שמוטלת על משרדי ממשלה נוספים: חינוך, בריאות, עבודה ורווחה, שהם נדרשים לפרסם הודעה באתר המשרד. 

גם בעצם על המעסיקים במוסדות יש חובה לפרסם למועסקים אצלם גם בכתב וגם בשלט במקום העבודה. ונשאלת השאלה האם ידוע לנו על מעסיקים שעושים את זה? האם משרדי הממשלה שהם מעסיקים לעניין החוק וגם מפקחים בעצם על עניין החוק פרסמו הודעות או קדמו פרסום של הודעות כאמור. 

ומבחינת תיקון חוק המעצרים האם הפרקליטות ובתי המשפט נערכו לכך. האם יש ממשקים להעברת המידע מהחלטה שהתקבלה על הגבלת עיסוק למשטרה שהיא תדע לא להנפיק אישורי העסקה במקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נתחיל. משטרת ישראל, מידת המוכנות של המנגנון, היערכות משטרתית לקראת הכניסה של החוק לתוקפו. 

 << אורח >> פקד יעל רוזנקרנץ: << אורח >>  

צהריים טובים, יעל רוזנקרנץ מהלשכה המשפטית במשטרת ישראל. משטרת ישראל נערכה ליישום החוק ליום כניסתו לתוקף. אנחנו ערוכים כבר ל-2.8.2024. יש כאן איתי את עו"ד הילה לולי ממדור מידע פלילי שהיא תוכל גם להסביר לכם ולפרט על האופן שבו ניתן להגיש את הבקשות. על אמצעי התקשורת, על המידעים שעוברים. בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש לכם גם אפשרות היערכות לבקשות ידניות? אתם מוכנים לזה כבר?

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

גם לזה נערכנו. צהריים טובים, פקד הילה לוי, מדור מידע פלילי, חטיבת החקירות. בשנה החולפת משטרת ישראל נערכה ליישום הוראות החוק. במסגרת ההיערכות גובש מתווה מותאם יחד עם אגף הטכנולוגיות של משטרת ישראל. הוקמו מסכים חדשים במערכת המשטרתית. החל מיום כניסת החוק לתוקף ניתן יהיה להגיש בקשה בכל תחנת משטרה, לאחר מילוי טפסים נדרשים. כלל הטפסים נמצאים באתר האינטרנט של משטרת ישראל, gov.il. ושם גם יש הסבר על החוק. כיצד ניתן להגיש בקשה, מתי ואיך ניתנת התשובה. אני אגיד שהתשובה ניתנת במעמד הגשת הבקשה, למעט מקרים שבהם נדרשת בחינה של בדיקת גיל הקורבן, אם מדובר בקטין מתחת לגיל 6. במקרה הזה לאחר בחינה תינתן תשובה לא יאוחר מ-90 יום מיום הגשת הבקשה. 

אני אציין שמעסיק מעל 50 עובדים יכול להגיש את הבקשה באופן מרוכז, מקוון, באתר של משטרת ישראל. לאחר שהוא ניגש בפעם הראשונה לתחנת המשטרה עם הטפסים הנדרשים וחתם על טופס התחייבות. החוקר בתחנה מעביר למדור מידע פלילי את הטפסים, אנחנו מגדירים אותו כמעסיק בעל התחייבות ומהשלב הזה הוא יוכל להגיש את הבקשה באופן מקוון באתר. התשובות מופקות אצלנו במדור מידע פלילי ואנחנו שולחים בדואר רשום לכתובת של המעסיק. 

במסגרת ההיערכות אנחנו גם הפצנו לשטח סרטון הדרכה על אופן הטיפול בבקשות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עכשיו דרכי העברת המידע לוועדת המומחים?

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

תשובות של ועדת המומחים אלינו? יועברו במייל. אנחנו נעדכן את התשובה של ועדת המומחים ובהתאם יופק האישור המלא או החלקי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקיי. פעילות ועדת המומחים, בבקשה. 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

שלום. עביר מטאנס, ייעוץ וחקיקה פלילי. כמו שנאמר בתחילת הדיון, ועדת המומחים מונתה בפברואר והחלה באמת לפעול. על כך כן פורסם גם באתר האינטרנט של משרד המשפטים וגם של המשרד לביטחון לאומי ובעיתונות בשלוש שפות. זה בפברואר. 

אני כן אתייחס שנייה להרכב הוועדה הקיים היום. מי שהיום עומד בראש הוועדה זה כבוד השופט בדימוס ערן פנישטיין ושתי מומחיות, שתי נשות מקצוע בוועדה: גב' תמר סבג וגב' נילי כהן. אני אגיד ואולי אם צריך עוד התייחסות אז הנהלת בתי המשפט יתייחסו על זה, הם נמצאים איתנו בזום. הוועדה אמנם קיימת מפברואר ופורסם על כך, כמו שאמרתי. אבל טרם הוגשו בקשות. 

אני מניחה גם הגיוני עכשיו שהחוק ייכנס לתוקף, אנשים מסוימים יקבלו סירוב אז יהיו יותר בקשות. אני אגיד שלגבי התקנות שהם ברשות לגבי קביעת מומחים נוספים לוועדה, בינתיים לא עודכנו א' כי הם ברשות, אבל אני כן אגיד שיש כבר בוועדה שתי נשות מקצוע. ככל שיהיה צורך בעוד כמובן יותקן, אבל המשרד מרגיש וגם שר המשפטים שנכון לראות איך הוועדה הזאת תתנהל, להסיק מסקנות גם לגבי אילו צרכים מבחינת גורמי מקצוע יעלו ואז להתקין את התקנות ברשות. וכך גם לגבי שאר התקנות. 

אני כן אגיד שגם פורסם כבר היו פרסומים לגבי כניסת החוק לתוקף. גם בשלוש שפות, גם באתר של משרד המשפטים ואתר של המשרד לביטחון לאומי ובעיתונות. יש גם הודעות שיפורסמו ב-1 שזה מחר וב-2 באוגוסט. וגם עם קישור שאפשר לסרוק, שהיום גם כן באתר של הרשות השופטת אילו מסמכים צריך להגיש, איך להגיש את זה ידנית, דרך נט המשפט וכו'. 

אני כמובן מאמינה שיהיו שאלות כאלה ואחרות, ונהיה במעקב. כן חשוב לי לציין שמשרד המשפטים, משרד הבל"מ והנהלת בתי המשפט היו במעקב מפברואר עד היום קיימנו ישיבות פנימיות כדי באמת לעקוב אם היו בקשות, לנסות להבין אם יש צרכים כדי להתחיל בתקנות. אין בקשות, אז לא הבנו באמת עד עכשיו מה צריכים, אבל זה כרגע לא מעכב. 

נראה לי שזהו, אלא אם יש עוד שאלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקיי. משרד החינוך, איפה אתם עומדים לגבי הפרסום של כניסת החוק לתוקפו? ליאור, בבקשה. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

קודם כל פרסמנו. אנחנו ערוכים לחוק. עשינו עבודה, צוות שאני הקמתי עשה עבודה גם מול המשטרה, אנחנו בכספת מולם מיושרים עם הבדיקות. גם מערכת הרישוי שלנו. צריך להגיד שנכון לשבוע שעבר כשאתה פונה לתחנות משטרה הן לא מכירות את זה, אז אני מקווה מאוד שמ-2 באוגוסט הם כן יכירו, כי פונים אליהם בבקשות והם לא מכירים. צריך לראות שיש לנו הטמעה בנושא הזה. 

אנחנו מבצעים בעצם כרגע יישור קו, אנחנו מוציאים את כל השמות שלנו לבדיקה חוזרת ולראות אם חוזרים אלינו כאלה עם הרשעה. אני יכול להגיד שבבדיקה ידנית של מי שאישרנו לעבוד במעונות, שזה באזור ה-70,000 חזרו לנו שלושה עם הרשעה. אבל גם פה ההרשעה שאני לא יודע להגיד לך מה הסטטוס שלה כרגע, אבל בגדול זה הרשעה וזה גם על רקע גירושים ולא אלימות במעונות. 

אני כן רוצה להגיד פה יושב-הראש, לגבי המעונות. אנחנו כחלק מחוק הפיקוח מבצעים בדיקות רישום לכל העובדים במעונות שבאים במגע עם חסרי ישע. ואנחנו כן מקבלים, נקבל מהמשטרה גם פה אינדיקציה אם יש פה הרשעה בעבירת אלימות או אין. אני חושב שאפשר להחריג את האירוע הזה ולא לבקש מהם ללכת בעצמם, יש פה עבודה כפולה פשוט מאוד וזה מכביד עלינו. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

את מי להחריג? את כל המעונות המפוקחים?

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

המעונות המפוקחים של משרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

תודה רבה. סעיף 5 לחוק הפיקוח בעצם מחייב כל עובד, כל אדם שבא במגע עם הילדים, עובד בגן ונוכח לחתום על מסמך שמאשר למשרד החינוך לבדוק אי רישום פלילי. נעשה בתוך המערכת כחלק מחוק הפיקוח. זהו חוק רחב מאוד, הבדיקה שנעשית היא מאוד יסודית. ולכן מה שאנחנו מבקשים כרגע באמצעות החוק הזה זה לעשות כפל הליכים ולקבל את אותה תוצאה. אז לכן חבל שעבודה של 70,000-80,000 איש תיפול על המשטרה, תייצר צוואר בקבוק והאימפקט של זה עלינו, מאחר ומדובר בקטינים חסרי ישע עד גיל 3 זה אומר שכל 70,000 הבקשות ילכו לדון בחריגים ותינתן לנו תשובה כמעט ב-90 יום, מכיוון שכולם מגילאי לידה עד 3. אז לכן כל פיפס קטן שיקפוץ לכם יפלוט אותנו מהמערכת והם לא יקבלו תשובה באותו רגע. ואנחנו גם ככה במצוקת כוח אדם. והנה ליאור אומר שב-70,000 חזרו שלוש. 

אם אנחנו נשים כמות של מאות או אלפים על הגדר להמתין לתשובה, מאחר שמדובר בקטינים מתחת לגיל 6, אנחנו נהיה במצוקת כוח אדם יותר גדולה והתשובה שנקבל היא אותה תשובה שנקבל כאשר המשטרה תבדוק פעמיים. אז בבקשה להחריג את הגיל הרך שחוסה תחת חוק הפיקוח על מעונות היום והמסגרות לפעוטות. זו אותה עבודה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת. אני רוצה להוסיף, זה לא רק שזו אותה עבודה, אלא הליך פלילי כמו שהוא מוגדר בחוק הפיקוח הוא הרבה יותר רחב מהעבירות שבודקים אותם לפי החוק הזה. ולכן זה ממש עבודה כפולה גם למשטרה וגם לכל הגורמים. וזה גורם לנו שגם ככה אנחנו במצב של קושי גדול מאוד עם כוח אדם. זה יגרום לבעיה הרבה יותר גדולה. וזה ממש משהו שהוא מתבקש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

מאיה, בבקשה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

כן. בעצם חשוב להגיד שזה נושא שנדון לעומק במהלך הליך החקיקה, האם להחיל את זה על המוסדות שנמצאים תחת פיקוח משרד החינוך או בכלל להחריג עוד גורמים שמפוקחים, למשל תחת משרד העבודה והרווחה, דיברנו על זה באריכות. אני אציג בקצרה כמה שיקולים שבאמת עלו ולכן הוועדה החליטה כפי שהחליטה. 

בעצם ההסדר הוא גורף ואוטומטי והוא נלקח ממודל של חוק מניעת העסקה של עברייני מין והוועדה לא ראתה לנכון לייצר איזה שהיא שונות במודל ובמנגנון מתוך איזה שהוא רציונל שזה ייצר הגנה שהיא יותר הרמטית, שהיא מחייבת. ולמה? כי יש גם פערים בפיקוח של גם בין משרדים שונים, ראינו את זה לעניין מערכות הפיקוח, אז נגיד במשרדים יש את הכספת, במשרדים אחרים יש מערכות שונות. וגם לעניין משרד החינוך עלו טענות שזה תלוי כמובן בדיווח וברישום של מעונות יום ומה נעשה לגבי אלה שלא רוצים להיות תחת הפיקוח והם בעצם פועלים לא כדין. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

לא כדין זה לא כדין, אין. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

נכון. אבל גם הכנסנו מנגנון שמאפשר להורים לבקש לראות את אישור המשטרה, שזה באמת משהו מאוד חדש שלא היה בחוק מניעת העסקה של עברייני מין, שיאפשר להם ללכת ולאכוף גם אם נגיד אין פיקוח מצד משרד החינוך כי מעון היום לא מדווח. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

בבדיקה לעבריינות מין היא בסיסית בחוק. - - - של גברים הוא אחוז אחד מתוך כלל המערכת. ומה שאתם בעצם מבקשים מאתנו לבצע לפני תחילת שנת הלימודים הוא בלתי אפשרי פעמיים: לצוואר הבקבוק למשטרת ישראל ולנו, לעובדים שלנו, שיוצאים רק בעוד 10 ימים לחופש ואנחנו עכשיו נכניס אותם למן טרטור כזה שלא נצליח לפתוח את השנה איתו. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

שלא לדבר על זה שעובדים חדשים, ויש תחלופה מאוד גבוהה, בכלל לא יוכלו להתחיל לעבוד. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

לא יוכלו לעבוד, לא יוכלו להתחיל לעבוד. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

הם לא יוכלו להתחיל לעבוד. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

אני אוסיף שיש עוד שונות אחת שהיא מאוד משמעותית בין הפיקוח שמשרד החינוך עושה לבין החוק שלנו, שזה לעניין בעצם תקופת המחיקה, שאתם רואים בעצם רק מה שכפוף לתקופת המחיקה ובחוק זה תקופה ארוכה יותר. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

הפוך, אצלנו רואים מעת הגשת תלונה. מרישום. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

ועוד עבירות שמנויות מהתוספת השנייה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

הרשעה אחרי שהיא נמחקת לפי תקופת המחיקה משרד החינוך לא יכול לדעת לגביה. ופה זה בעצם יותר זמן אחורה, זה 10 שנים אחורה ו-18 שנים אחורה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

זה לא יהיה שלוש חזרות חיוביות, זה יהיה אחת. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

עוד יותר. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

בשביל ה-0.000 פרומיל אתם מעמיסים על המערכת כולל על המשטרה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> 

והעבירות אצלנו הן הרבה יותר חמורות. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

כי המשטרה בעצם צריכה לעשות את זה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

אני רק מציגה את השיקולים שנדונו בוועדה ולאורם הוועדה החליטה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

בסדר. אבל אנחנו רק אומרים שאפשר לראות בקיום חוק הפיקוח כבעצם קיום לצורך החוק הזה עבור כל המעונות שמפוקחים וזה למעשה כל המעונות לפעוטות שיש בהם שבעה ילדים ומעלה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

ואנחנו עוד מחמירים, אנחנו עוד עבירות מנויות מהתוספת השנייה. זאת אומרת שגם אם היינו הולכים רק לפי הדרישה הקיימת, היו עוד הרבה עפים מתחת לרדאר. חוק הפיקוח הוא עומד מחמיר ומוסיף לרשימת העבירות המנויות את דרישת האי רישום פלילי. לכן אנחנו לא מצליחים להבין למה אנחנו יורדים דרגה אחת למטה וגם מעמיסים על אותו עובד פעולה כפולה לאותה התוצאה. באמת, זה ייתור של תקציבים שהוא מיותר ומעמיס על מערכת שגם ככה היא עסוקה בבירוקרטיה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

כשבחוק הפיקוח, אני רוצה לצטט לכם, בחוק הפיקוח זה כל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק. זאת אומרת זה הרבה יותר רחב. ההגדרה בסעיף 15(א) לחוק הפיקוח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

חברים, אנחנו לא בתיקון חקיקה פה עכשיו. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אני רק אומר שאפשר לראות בזה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין לי דרך להחריג את זה אבל. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

נכון, צריך להחריג. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אין לי דרך. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אפשר. אפשר לומר שהפעילות של משרד החינוך בעצם תהיה מענה לחוק. מי שקיים את החובות שלו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל מאיה הסבירה בצורה אני חושב הכי ברורה שיש, הנושא של תקופת המחיקה זה נושא שאתם לא יכולים לאכוף אותו. מה גיא, אתה רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> גיא דוד: << אורח >>  

לא, כמו שאדוני אמר, אנחנו לא בהליך חקיקה עכשיו. אלו דברים שנטענו גם קודם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון. משטרת ישראל, רק ההתייחסות שלכם לגבי הטענה של ליאור. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

לא טענה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אמירה. אמירה, בסדר? שפונים אליכם ולא יודעים מה מדובר. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

אני פשוט מאוד עכשיו אחרי סבב בכל המחוזות של פתיחת שנה עם תחנות המשטרה הרלוונטיות.

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

שפונים לתחנה? 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

כן. כשאני מדבר על החוק הזה ויש נציגים מכל התחנות של אותו מחוז. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

הם עוד לא יודעים על זה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אני אגיד שזה הניסיון שלנו גם מהשטח, שניסו לבדוק את זה וזו הייתה התגובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לכן אנחנו מתכנסים פה לפני הכניסה של החוק לתוקפו. 

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

אנחנו הפצנו את הסרטון לשטח, כנראה שזה עדיין בתחילתם של דברים. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

החוק אמור להיכנס ביום ראשון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

החוק נכנס ביום ראשון. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

העניין הוא שב-1 בספטמבר כמעט בטוח שהעובדות החדשות במעונות המפוקחים סביר להניח לא תוכלנה להתייצב לעבודה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

הן לא תקבלנה תשובה בזמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משטרת ישראל, תוך כמה זמן אתם אמורים להחזיר את התשובות מרגע שפונים אליכם?

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

כאשר מדובר בקטין, היא אמרה, עד 90 יום. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> 

לא, רק אם יש אלימות, רק אם יש הרשעה באלימות כלפי קטין. 

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

אם יש עבירה שהיא מיוחסת לחסר ישע אוטומטית זה יהיה או סירוב או אישור. אם מדובר בעבירות של קטין, קודם כל אם אין עבירות אז יהיה אישור. אם יש ספק בעבירות אם זה כלפי קטין אז הדבר הזה ייבחן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה כל המשמעות של החוק. 

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מבין את הקושי, מבין את זה. 

 << אורח >> גיא דוד: << אורח >>  

99.9 מהעובדות שלכם אין הרשעות בעבירות אלימות כלפי קטינים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז לא אמורה להיות בעיה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אנחנו לא מצליחים להבין רק את הכפילות. אז אולי תורידו את הדרישה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו לא יכולים להוריד את הדרישה, קרן. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

לא, לא מאצלכם. אולי זה מייתר את החלק שהמשטרה בודקת גם באמצעות חוק הפיקוח וגם בודקת את העובדות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל שוב, רק משטרה יכולה לבדוק את תקופת המחיקה. היינו סביב הדיונים האלה בחקיקה וזו הייתה הטענה. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

אבל המשטרה מתייחסת אך ורק לעבירה, להרשעה בעבירת אלימות בקטין, חסר ישע. יש הרבה עבירות. אתם לא מסרבים על זה, אתם לא עושים את העבודה - - -

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >> 

זה לא רק עבירה אחת, זה שורה של עבירות שהחוק מפרט וכל מיני תנאים מסוימים. 

 << אורח >> גיא דוד: << אורח >>  

בדיונים על הצעת החוק הצלחנו לעשות, המשטרה אמורה להחזיר כנראה את כל האנשים בצורה אוטומטית כאין הערות. לא מצאנו מקרה אחד של מישהו או מישהי שהייתה לה הרשעה קודמת בעבירה מהסוג הזה ועדיין עובדת בתחום. לכן כל ה-70,000 שלכם אני מניח שהתשובות צריכות להיות במערכת האוטומטית, לא בבירור. בירור זה רק לגבי מי שרשומה לחובתו הרשעה בעבירה של אלימות כלפי קטין. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אבל עכשיו השאלה היא טכנית. היום אנחנו מגישים בקשה לרישיון ברשימת העובדים, חתימת העובדים, לבדיקת אי רישום פלילי. השאלה היא, ליאור, האם גם מתקנים את מערכת הרישוי של משרד החינוך, של הפיקוח או לאן אנחנו מגישים את הטופס הזה? שומרים אותו בתיק המעון? אתם מקבלים את האינפורמציה?

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

שנייה קרן, בואי נעשה סדר. את הליך הרישוי את שמה את השמות עם האישורים. אני מבצע בדיקת רישום פלילי מול המשטרה על כלל העבירות. אני אקבל עדיין למטה שתי שורות: עבירת אלימות והרשעה בזה. אוקיי? זה סגור במשטרה. מה שאומרים פה כולם והחוק אומר, בלי קשר לבדיקה שלי ולוועדות שלי, אתם צריך ללכת לתחנת משטרה ולקבל מהם את השורה, את הסעיף הזה שאומר אין לי הרשעה בעבירות אלימות. 

 << אורח >> גיא דוד: << אורח >>  

אתם מעסיקים מעל 50 עובדים ולכן אתם יכולים להירשם. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

לא, אנחנו לא. המסגרות הפרטיות הן כל מעסיק לעצמו. ולכן אני קצת מדקדקת על העניין. 

 << אורח >> גיא דוד: << אורח >>  

המעסיקים היותר גדולים זה מקוון לחלוטין אמור להיות, לא הולכים לתחנת משטרה. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

לא, היא צריכה ללכת. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

היא צריכה ללכת. 

 << אורח >> גיא דוד: << אורח >>  

זה רישום שלה כמעסיק, לא של העובדים. ואז את העובדים מעבירה העובדת מקבלת תשובה. צריך שתהיה מערכת שתוכל להתגבר על הפער הזה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אני לא רוצה להישמע פסימית, אבל בתוך עמנו אנחנו יושבים. ובין הרצון לבין המצוי, אתה יודע. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

וברגע שיש את הטופס הזה, ליאור, מה אנחנו עושים איתו? שמים אותו בתיק המעון?

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

כן, כן. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אוקיי. ואם נניח היא מנועת העסקה בגלל עבירה שהיא עשתה לפני 10 שנים אז חלים עליה דיני פיטורים, המעסיק צריך לפטר אותה, היא מתפטרת?

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

זה משרד המשפטים יגיד. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אז אולי משרד המשפטים יגיד האם יש לה דין מפוטר כמתפטר? כי היא עברה נניח תחת הרדאר שלכם, נניח שזו מישהי כזאת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אין סיכוי כזה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אין סיכוי שכזה?

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

זו סתם עבודה כפולה, באמת שזו סתם עבודה כפולה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, להעלות את נועה בן אריה בבקשה מהשלטון המקומי. לא נמצאת? טוב, מוריה, בקשה. 

 << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>  

מוריה כהן בקשי, אקי"ם ישראל. קודם כל אני מצטרפת לדברים של חברותיי על כפל הבדיקה. אבל רציתי עוד דבר בהקשר הזה, אנחנו שמחים על הנוהל שיצא אתמול של המשטרה. אבל רצינו לבדוק את הנושא של בדיקת מניעת העסקה של עברייני מין אל מול החוק החדש. כי לפי הנוהל החדש בעצם אי אפשר להגיש בקשות מאוחדות. אני יודעת שזה לא חופף, אבל עדיין מבחינת מי שמגיש את הבקשה אנחנו שמחים על האפשרות גם להגיש בקשות מאוחדות, מרוכזות. אבל בעצם אם אני מבינה נכון יוצא שצריך להגיש פעמיים. חוץ מהבדיקה הכללית שנעשית שהוזכרה על ידי חברותיי גם צריך להגיש פעמיים טפסים: פעם על עברייני מין ופעם על אלימות. נכון שזה לא חופף לגמרי, אבל יש הרבה מקרים שזה כן חופף מבחינת מגיש הבקשה. אני אשמח לשמוע התייחסות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, חוזרים על אותה שאלה. זה מה שמופיע בחקיקה. 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

אני שנייה אתייחס. 

 << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>  

לא, זה לא בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

למה? זה בדיוק בחקיקה. 

 << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>  

זה עכשיו אני מדברת על מישהו מגיש בקשה לפי שני חוקים שונים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה עבריינות מין ואלימות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר, אנחנו רוצים להיות בטוחים שאין גם עבירות אלימות. 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

לא, שנייה. אם הבנתי נכון, אמנם שוב, משרד המשפטים, זה לא מוגש אליי. אבל מדובר בשני חוקים שונים. מקרים עם תנאים שונים בוועדות שונות לפעמים. אז זה שלפעמים, לצערנו, אני מקווה שלא יהיו הרבה מקרים כאלה, אם בכלל, יש חפיפה, אז כל אחד והמסלול שלו. כן, כל בקשה נבחנת לגופה. אלה שני חוקים שונים, אין סיבה שהם יהיו ביחד. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>  

יש חפיפה גם רק לעניין גברים, כי נשים מוחרגות מהחוק של מניעת העסקה של עברייני מין כמובן. 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

אני לא רואה סיבה כרגע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, עוד מישהו?

 << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >>  

עדיין מבחינתכם אי אפשר לאחד את הבקשות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא. עוד מישהו רוצה להתייחס? כן, בבקשה. 

 << אורח >> ליה קוק: << אורח >>  

אני אשמח בבקשה. עו"ד ליה קוק, אני מנהלת את מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. אז אני לא אאריך. כמובן אנחנו סבורים שיש להביא ליישום את החוק באופן מלא בהקדם האפשרי להשגת התכלית החשובה כל כך שלו. 

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות קטנות שחשוב להציף בהקשר של כניסת החוק לתוקף. הן לא נדונו כאן. הנקודה הראשונה, בהתאם לתיקון גם להורים יש זכות לפנות ולוודא שמי שבאים בממשק עם הילדים שלהם במוסדות יש אישור העסקה. מבחינת הפרסום של הזכות הזו ככלל למוסדות אין אינטרס גדול ליידע את ההורים ולפעול יזומות כדי שההורים ידעו את זה. לכן חשוב שיהיה פרסום גם בקרב קהלים של הורים. פרסום שכזה, כמובן מטבע הדברים יסייע ליישום יותר טוב של החוק. 

העניין השני שהוא בעצם ההמשך הישיר של הנקודה הראשונה שהעליתי הוא הצורך ליידע הורים בזכותם לקבל משמרטפים או ממי שמועסקים על ידם במתכונת ביתית ולא מוסדית אישור מהמשטרה. שוב, יש גופים שחלה עליהם חובת פרסום, אבל פה מדובר על נתח או פלח באוכלוסייה שהוא לא בהכרח נופל תחת המוסדות הללו. מדובר בזכות משמעותית. החוק עשה הרבה התקדמות בעניין הזה, אבל במתווה הנוכחי זה בעצם מבחינת הפרסום אולי יש פה איזה שהוא פער שדורש העמקה. 

אנחנו סבורים שיש צורך לקבוע דרכים להעלאת מודעות ופרסום של ההסדר הזה בקרב קהלים של הורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד החינוך, יש לכם דרך לפקח ולבדוק מה קורה עם המפעילים? אם הם כן פרסמו או לא פרסמו? לפחות במעונות הסמל. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

יש להם דרך אבל לפרסם לנו כל דבר, את החוק לצורך העניין. יש להם מערכת S.M.S לכל הורי ישראל. הם יכולים לשלוח לנו את הזכות הזאת לדעת, לקבל, כמו שהיא אמרה, את המידע. בלי בעיה בכלל, בלחיצת כפתור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה נעשה? עשיתם שימוש ב-S.M.S? 

 << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>  

S.M.S לא. אנחנו פרסמנו הודעה לציבור באתר האינטרנט של המשרד. וגם נשלח מכתב לבעלי הרישיונות של מעונות, עבור התנאים לקבלת הרישיון תשפ"ה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקיי. בסדר גמור. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אני רוצה לבקש אז שישתמשו במערכת. כמו שהיא אומרת, זו זכות של ההורים לדעת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה מורכב בשבילכם להשתמש במערכת S.M.S לשלוח פוש?

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

הם שולחים לנו כל היום הודעות על הרצאות וכאלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני יודע, אני מקבל גם. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

בדיוק, אז זה לא מורכב. זה מגיע לכל תלמידי ישראל, יש לכם את הכול מוזן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר צופית, הם יבדקו את זה. 

 << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>  

אני אבדוק. אין לי מושג על מה את מדברת, אבל אני אבדוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נועה בן אריה התחברה לזום, תנסו להעלות אותה רגע. כן נועה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אני לא שמעתי את הפתיחה של הדיון, לא הייתי, מתנצלת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו בודקים לגבי הפרסומים של המפעילים לגבי החוק, האם השלטון המקומי כן פרסם משהו? ולגבי הבדיקות איפה אתם אוחזים?

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

ככל שידוע לנו לא נעשו פרסומים כאלה. בעצם רק לאחרונה התחלנו ככה לשאול מתוך הבית, מתוך מרכז השלטון המקומי, לא מתוך הרשויות המקומיות, לבדוק איפה אנחנו, מה כל אחד כבר פרסם והודיע מבחינת המשרדים, מבחינת הרשויות. אני מוכרחה לומר ככה בעדינות, אדוני יושב-הראש, שלא מצאתי שיש היערכות פעילה לעניין של החוק. 

אני כן רואה שהיום פורסם באתר התזכירים טיוטת התקנות עם זמן תגובה קצר. אנחנו כמובן נדאג לייצר את המענה שלנו ואת ההתייחסות שלנו בפרק הזמן שנקבע. בהתאמה מתוך מרכז השלטון המקומי, ככל שיש משהו שאנחנו נוכל לקדם כדי להפיץ גם לרשויות וגם למפעילים, אנחנו כמובן נפעל. אבל כרגע אני לא יכולה להצביע, לא יכולה להראות כאן נתונים אמיתיים של איזה שהיא היערכות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק מעדכן אותך שהחוק נכנס לתוקפו ביום ראשון. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

אנחנו מודעים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ולכן ראוי בסוף שבוע בעיתונים מקומיים, הרשות המקומית יודעת לפרסם היטב מתי שהיא צריכה לפרסם דברים. ואני מצפה, יש לכם עוד כמה ימים. לפרסם לקראת סוף שבוע שבאמת החוק נכנס לתוקפו. יש לכם, אגב, מסגרות, שהן תחת האחריות שלכם ומופעלים על ידיכם. זו חובה. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

גם במידעונים של החברה החרדית, שהם נפרדים והם יודעים יופי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בכלל המגזרים. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>  

אז אני אומרת, יש את העיתונים הגדולים שמגיעים לכולנו ויש עיתונים שמגיעים לקהל ספציפי שלא מקבל את זה בפוש בווטסאפ שלו. אז גם שם, חשוב שזה יהיה כתוב. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אגב, לפי התקנות צריך להגיש את זה פרונטלי, לא מקוון. 

התקנות אומרות שמבקש יגיש במישרין או באמצעות יחיד אחר בתחנת משטרה. 

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

כן, אמרתי בתחנת המשטרה. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

כלומר צריך ללכת פיזית על כל עובדת?

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או מרוכז. הם יכולים להביא את זה מרוכז. 

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

אם אתה מעסיק מעל 50 מועמדים יש לך את האפשרות. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אבל אם פחות אז אתה הולך עם כל עובד? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

או שהעובד הולך. אני העסקתי בבלתי פורמליים, בארגון נוער. וכל עובד לפני שהוא נכנס לעבודה אצלי היה צריך ללכת עם טופס בגיר ולהוציא אישור משטרה. זה לא משהו חדש, זה קורה בכל המערכת. אגב, גם משרד החינוך אם אני לא טועה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >> 

בדיון האחרון במשטרה הצגתם את האפשרות שאתם בוחנים שתהיה אפשרות להגיש באופן מקוון גם לאזרחים ולא רק למעסיקים גדולים, רק לשאול מה קורה עם זה. אם יש חדש לגבי הבחינה הזאת? 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

השלטון המקומי בזמנו בדיונים התחייב להתחבר בכספת למשטרה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

לא, הכספת לא קשורה לאירוע הזה. משום שהשלטון המקומי ביקש להתחבר לכספת, ומשרד המשפטים מנע את זה ממנו ביחד עם המשרד לביטחון לאומי. אז בואו לא נזכיר את עניין הכספת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז אולי, הפוך, הוא בא לטובתך נועה. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

אני איתך, לא נגדך. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

לא, זה טריגר. סיפור הכספת הוא טריגר בשלטון המקומי, אדוני יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, בסדר. אולי באמת אפשר, משרד המשפטים, אתם יכולים לפתור לנו את הסוגייה הזאת? לתת לשלטון המקומי שבסוף מפעיל אלפי סייעות ואלפי גננות. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

חוגים, הכול מהכול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

למה שלא יתחבר לכספת?

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אבות בית ומנהלה ועוד. 

 << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >>  

המאבטחים ברשות, בגנים. 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

אני אשמח להתייחס. זה נמצא תחת עניין של סמכויות ולא ההפללה עצמה. אני אשמח לבדוק את זה. אין לי תשובה כאן בשלוף, אבל אני אשמח לבדוק ולעדכן את הוועדה. להגיד לרפרנטית הרלוונטית לעדכן את הוועדה בעמדה שלה לגבי זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקיי, זה חשוב מאוד, זה ימנע הרבה תהליכים פה. 

 << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >>  

זה לא רק עניין של הוועדה. זה מחייב תיקון בחקיקה משום שכרגע השלטון המקומי לא רשום כגוף רשאי, אלא רק הרשויות עצמן. ועל כן מה שאנחנו ביקשנו בשעתו זה שאם יש מקום לעדכן את התוספת בחוק כדי שיתאפשר ריכוז המידע הזה באמצעות הכספת צריך להגדיר את השלטון המקומי במסגרת התוספת לחוק כגוף ציבורי שרשאי לקבל את המידע. אילו היינו עושים דבר כזה, אז ללא שום ספק גוף אחד שצריך להיערך ליישום או גוף אחד שאחראי על איגום של המידע הזה היה הרבה יותר קל להניע אותו לפעולה ולאפשר לדבר הזה להתחיל לקרות, מאשר להתחיל ולבדוק 257 רשויות כמה הם נערכו לביצוע, באיזה קצב, איפה יש כשלים, איך אנחנו עומדים עליהם. בסוף אנחנו לא בשטח בכל אופן. 

וזה לא עניין של בדיקה יותר מידי, אנחנו כבר שנתיים אחרי בקשות לעניין הזה. אילו היה רצון אמיתי לייצר איזה שהוא פתרון היה צורך לייצר בתוספת החוק להסמיך את מרכז השלטון המקומי להיות חלק מהרשאים לייצר תוספת. זאת הדרך. 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

כאמור, אחר ואני לא אחראית על העניין של העברת מידע אז קשה לי להתייחס, מעבר להגיד לרפרנטית להתייחס לזה בוועדה אין לי מה להוסיף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. שרון זיגדון בבקשה, היא נמצאת בזום, ויצ"ו. 

 << אורח >> שרון זיגדון: << אורח >>  

אחר הצהריים טובים, שרון זיגדון, מנהלת האגף לגיל הרך ב-ויצ"ו. תודה שאפשרתם לי גם לדבר. אני חייבת לומר שהקשבתי לכולם ואני מסכימה, וגם משרד החינוך עצמו אמר שהוא רואה ככה איתור בתהליך נוסף בחוק, יש לנו את חוק הפיקוח שהוא חוק הרבה יותר מורחב והחוק השני הוא חלק רק מזה. והתהליך הזה, הוא הרבה יותר מורכב לארגונים ובאמת מסועף ואנחנו אלה שמתמודדים עם הסימול והרישוי של המעונות והתהליך הזה יהיה מורכב עבורנו. 

אני רוצה להתייחס לנקודה שאף אחד עדיין לא התייחס אליה וזה בכלל המיצוג של הפרופסיה. אני אומרת בכנות, אני עולה פה מידי שבוע כל פעם בנושאים כאלה ואחרים. אם זה חוק המצלמות ועכשיו זה חוק לגבי הרישום הפלילי. אנחנו מדברים על מטפלות. על מטפלות שעובדות ומחנכות את הילדים שלנו. אני לא רואה, אני אומרת את זה בכנות. אני בטוחה שיש פה גם אנשים שיושבים כחלק תהליך טבעי ללכת למשטרה, להביא אישור כזה. כל החוויה הזאת של להיכנס לתחנת משטרה. הרבה פעמים נכנסים, הרי חלקן הולכות לבדיקות וחקירות כאלה ואחרות וצריכות לראות פושעים או כל מיני, אתם מסתכלים על זה כאילו הוספנו משהו בחוק שהיא הולכת למכולת וקונה משהו. זה להיכנס לתחנת משטרה ולהביא אישור שלא עשיתי כלום. 

אז אם הצלחנו בעבר דרך חוק הפיקוח לעשות את ההסדרה הזאת מאחורי הקלעים ולבדוק לכולם, הארגונים המפוקחים מן הסתם יגישו את זה בצורה מבוקרת ומוסדרת ומוכללת. אבל אני אומרת, מסגרות קטנות, מסגרות שהן גם פרטיות ונתונות לחוק הפיקוח. בואו חברים, אני אומרת כל דבר כזה גורם למיתוג שלילי של הפרופסיה. אנשים באמת בסוף לא ירצו לעבוד אצלנו. זה כל פעם עוד נדבך ועוד נדבך, חוק המצלמות ואישור שאני לא עבריינית ואישור שלא עשיתי ככה. אני חייבת להעלות את זה למודעות. אני אומרת בכנות, אני לא יודעת איך החוק הזה חמק מעינינו. כי היינו מתנגדים לזה מן הסתם מלכתחילה. אני חושבת שאולי לא חשבנו שזה חל עלינו. כי זה היה נראה לנו מיותר בגלל שאנחנו בחוק הפיקוח. אז זה לא הסב את תשומת ליבנו. אבל אני חייבת לומר שאנחנו חייבים למצוא רגע את הדרך לראות איך אנחנו או דוחים את זה אם אפשר מבחינת הליכים או מיישמים את זה בצורה הרבה יותר מכבדת את המטפלות שלנו כדי שזה יראה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שרון, לא נעים להגיד, אבל אנחנו לא בתהליך חקיקה, אנחנו בדיון להיערכות לכניסת החוק לתוקפו. ואין לנו אפשרות לא לדחות את זה ולא לשנות את זה. אלא אם כן נלך על תהליך תיקון חקיקה. 

זה נאמר ואני אגיד את זה שוב. יש פה תהליכים שרק משטרת ישראל יכולה לבדוק. ולכן זה כרגע מה שמונח. אני כן חשוב לי להגיד, הרוב המוחץ של הגננות והסייעות והמטפלות הן נשים שעושות עבודת קודש ואין שום טענה כלפיהן והפוך, הערכה גדולה. ישנם עשבים שוטים בודדים שאנחנו צריכים לדאוג שלא ייכנסו לתוך המערכת. וזה מטרת החוק. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

אין מחלוקת על זה. רק כן יש פה כפל שמעמיס וכמו ששרון אמרה, מייצר תחושה מאוד לא נוחה למטפלות שגם ככה קשה לנו מאוד לגייס, אז זה הופך את זה כמעט לבלתי אפשרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני רק אגיד, החוק נכנס לתוקפו ביום ראשון הקרוב. אנא מכם, גם המפעילים, גם משרד הממשלה, לפרסם בצורה מאסיבית לקראת סוף השבוע. משרד החינוך, לבדוק את הנושא הזה של שליחת S.M.S לכלל ההורים שנמצאים במערכת. ואני מקווה גם שמשרד המשפטים אם תוכלו הארכת תקנות במספר נושאים ואני רק אפרט אותם לפי סעיף 12(ב) לעניין הגשת בקשות לוועדת המומחים, המסמכים שיש לצרף אליה. ולפי סעיף 12(ד) לעניין המידע שוועדת המומחים מוסמכת לקבל, לרבות סוגי מידע, היקפו, חיסיון המידע ואופן המסירה שלו. וחשוב לוועדה לדעת איך הנושאים האלה בסוף יהיו מסודרים. בסדר? 

 << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >>  

אני רק אחדד שמלבד הסיפה של היקף המידע וחיסיון המידע הדברים אמנם לא בתקנות, אבל קיימים היום באתר. כמובן השאיפה שיהיו בתקנות בהקדם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקיי. משרד העבודה לא נמצא פה, נכון? הם הודיעו לי פשוט שהם לא יהיו, אבל הבנתי שהם בהבנה מוחלטת עם משרד החינוך ושהם מתואמים ואיפה שיצטרכו. 

 << אורח >> אלעד גודינגר: << אורח >>  

אני פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אה, בבקשה, סליחה, שאלתי. כן בבקשה, משרד העבודה. איפה אתם עומדים לקראת פרסומים. משרד הבריאות, פספסתי אתכם, בבקשה. 

 << אורח >> אלעד גודינגר: << אורח >>  

עו"ד אלעד גודינגר, לשכה משפטית, משרד הבריאות. אנחנו בתהליך פרסום. זה יעלה או היום או מחר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אוקיי, מעולה. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אז רק המשטרה צריכה להיות ערוכה פשוט לקלוט אותנו, כי יש את ההיערכות לחוק ויש את ההיערכות לתחילת שנת הלימודים. אנחנו מאוד מקווים שאנחנו נספיק. אתם פשוט תצטרכו יותר לעשות פרסום לציבור או קישורים יותר ברורים. אולי שווה לעשות בפורטל של משרד החינוך גם להטמיע את הקישורים לניירת, שיגיעו איתה לתחנת המשטרה כדי להגיש את הבקשה. 

 << אורח >> פקד הילה לוי: << אורח >>  

באתר המשטרה יש את כל הקישורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הכול מופיע באתר המשטרה. אני מציע שהמפעילים עצמם, תעבירו להם את הפרטים. תעבירו את זה גם לכל, אולי אתם משרד החינוך, תעבירו את זה למוסדות הסמל, את הלינק. לא מסובך. שייכנסו לשם ושיעשו. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אבל הם עדיין לא ערוכים, אנחנו ניגשים אליהם. הם עדיין לא יודעים לקלוט. 

 << אורח >> גלי עציון: << אורח >>  

איך אני יכולה להפיק אישור כשהחוק לא נכנס לתוקף? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ביום ראשון. 

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>  

אבל זה לא שנאמר לנו תבואו ביום ראשון, נאמר לנו שלא יודעים על מה אנחנו מדברים, זה הפער. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז קרן, אני מציע ככה: ביום שני תתחילו לגשת למשטרת ישראל. אם תהיה בעיה נכנס דיון נוסף עד 14 באוגוסט לפני שהכנסת יוצאת להדממה ונקבל תשובות. 




ברשותכם, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:15. << סיום >>