פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
07/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 90
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום רביעי, ג' באב התשפ"ד (7 באוגוסט 2024), שעה 15:30


סדר היום: 
<< נושא >> מכינות קדם צבאיות בגבול הצפון ומעוטף עזה: אתגרים בעקבות המלחמה והיערכות לשנת הלימודים הבאה << נושא >> -   - דיון מעקב


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יצחק קרויזר

חברי הכנסת:
גלעד קריב
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	עומר צור
	–
	מנהל אגף מכינות קדם צבאיות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

	אורלי יוסף
	–
	מנהלת תחום תקציב מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

	גל איובי
	–
	ממונה הכנה לצה"ל ומכינות אופק, משרד החינוך

	חביבה סלומון
	–
	ר' יחידת הנח"ל ש"ש ומקד"צ, משרד הביטחון

	שמעון וייס
	–
	מנהל תחום בכיר צעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	דן שכטר כהן
	–
	מנהל תחום פרויקטים ומטה, מנהלת תקומה

	גל משעולי אפרים
	–
	עוזרת מנכ"ל, מועצת המכינות הקדם צבאיות

	אבישי ברמן
	–
	מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות

	אביתר בקסיס
	–
	מכינת גליל עליון, מכינות קדם צבאיות

	מאיר ליפשיץ
	–
	מכינת מיתרים לכיש, מכינות קדם צבאיות

	עקיבא לם
	–
	מכינת גליל עליון, מכינות קדם צבאיות




משתתף באמצעים מקוונים:
	יוסף מלכה
	–
	מנכ"ל מועצת מכינות אופק, מכינות קדם צבאיות 




ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> מכינות קדם צבאיות בגבול הצפון ומעוטף עזה : אתגרים בעקבות המלחמה והיערכות לשנת הלימודים הבאה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שלום לכולם. אנחנו ממשיכים בדיוני הוועדה לחיזוק הנגב והגליל, גם בפגרה, דיון שלישי היום. דיון מעקב בסוגיית המכינות הקדם צבאיות בגבול הצפון, עוטף עזה, ובכלל האתגרים בעקבות המלחמה והיערכות לשנה הבאה. 

זה דיון מעקב, אז את הנאומים הדגולים והמפורטים אנחנו לא ניתן, חוץ מלחבר הכנסת גלעד קריב, ניתן לו לנאום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

שמוותר מראש על זכותו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אתה יכול. תשמור אותה בינתיים בכיס. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בזבזתי את כל אנרגיות הנאומים אצל רוטמן היום. גם היום. אני באתי אליך להתאושש, אני עכשיו בחופשת מחלה אצלך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רוטמן רוטווילר, כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני בהתאוששות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

טוב, אני אשלם לך דמי הבראה. אבל באמת אנחנו בדיון הקודם שמענו שהמגמה והאפשרויות והכיוונים למחסור התקציבי ולאפשרות להשלים את מה שצריך הם ממש כמעט הוכרעו, ושכל משרד הלך לעשות את הבדיקות שלו ולהביא תשובות. אני מקווה תשובות טובות. 

אנחנו ניתן קודם כל למועצת המכינות להגיד ככה בכללי מה המצב כרגע, ואחרי זה למשרדים, לתת התייחסות למשימות שהוועדה הטילה עליהם בדיון הקודם. אבישי ברמן, מועצת של מכינות, בבקשה. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

שלום. זה דיון מעקב, אז אני אדבר בקצרה. אני כן אזכיר מעט את הנתונים. אנחנו מדברים על פיצויים למכינות לשנת 2024. זו שנה שהתחלנו אותה עם 11 מכינות מפונות. עכשיו אנחנו עם שמונה מכינות מפונות, ואנחנו מקווים לפתוח ב-1 לספטמבר עם ארבע מכינות מפונות. 

אציין אותן כאן – אדמית, מעיין ברוך, ברעם וחולית. ארבע מכינות. דרך אגב זה רק ארבע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אמרת שמונה. כרגע יש שמונה, אז מי השמונה?

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

נכון, שמונה היום. אבל מכינות שעושות את המאמץ לחזור עד ה-1 לספטמבר – נחל עוז, חוזרת לפני שהקיבוץ חוזר בהסכמת הקיבוץ, לנחל עוז. המכינה בסופה חוזרת לסופה. שדרות חוזרים לשדרות, ושכחתי מכינה אחת, עוד מכינה אחת בדרום, אני אזכר עוד רגע. 

ארבע מכינות חלוצים לפני המחנה. זאת אומרת במקומות שבהם עוד בספק חוזרים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

גם עלומים עשו את זה. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

עלומים חזרו במאי. חולית לא יכולים לחזור, ממשיכים עם הקיבוץ לרביבים, והמכינה החסרה זאת המכינה במגן שגם היא חוזרת למגן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואז יש ארבע שכנראה השנה לא חוזרים אבל לא לכל השנה, אנחנו לא יודעים מה יהיה. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

אנחנו נרצה לחזור כשניתן יהיה לחזור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

יש כאלה שמתמקמות במיקום חדש. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

חולית למשל, לרביבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל זה זמני, היא עם הקהילה שלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בסדר, השאלה אם יש שם עלויות של התארגנות במקום חדש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בטוח שיש. צריך לשאול אם יש כיסוי לעלויות, עלויות יש. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

אדמית מתוכננים להתמקם בגשר הזיו, מעיין ברוך באפיקים, וברעם בשדה נחמיה ויכול להיות ברביבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תן לנו מידע רחב יותר על ההרשמה, על גודל המכינות, על התפתחות השנה. מה התמונה הכללית? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

אחד, ההרשמה למכינות השנה הייתה מצוינת. גדלנו מהשנה הקודמת לשנה הזו בעוד 12% של ביקוש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ביקוש. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

ביקוש. לצערנו בהקשרי התקנים אל מול המצב, התקנים הוקפאו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה שהיה הוא שיהיה. אפילו לא איזה גידול טבעי או משהו.

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

מה שהיה הוא שיהיה, ואני אגיד פה בסוגריים, גם את זה אנחנו מעריכים, בסדר? אנחנו בשנת מלחמה, אנחנו מבינים את הצרכים וגם היכולת לשמר את המספרים היא דבר שמוערך בעינינו, כולל החלטה לקחת 80 תקנים מתוך עודפים שקיימים בתוך המערכת, ולהקצות אותם לטובת הקמה של שישה מוקדים חדשים. חמישה בדרום ואחד בצפון. 

כל מכינה כזו חדשה שמוקמת קיבלה מענק של 13 תקנים נוספים בקו עימות. בניר עם, בסעד, בגבים וביד מרדכי. ארבעה מוקדים ועוד מוקד אחד בקריית שמונה, ככל שיינתן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

וזה גופים שונים. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי שמוכן ללכת לאזורי קו העימות, אז משרד הביטחון נותן לו תמריץ של תקנים חדשים באופן חריג, יחד עם ההתיישבות. אולי הם נותנים תקנים אבל אתם נותנים כסף. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

כן. שני המשרדים, נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר, שניכם על הכיפאק. אם עכשיו תביאו הרבה כסף לדיון הזה, תהיו עוד יותר על הכיפאק. נראה לי יש משרדים שלא היה להם כסף, לא באו לדיון. רק אלה שיש להם כסף הגיעו. נגב גליל רציתי מהם כסף, ברחו. הם אמרו שאין להם כסף, שקשה להם לתת לתשתיות. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

נוצרו לנו שני נזקים מרכזיים. אני שוב רק מזכיר את זה. אחד, זה הנשק של השוטף. מכינה שלא שילמה שכר דירה במקום האם שלה, מצאה מקום חדש, שם צריך לשלם שכר דירה. זה נזק, זו הוצאה תוספתית, הם לא תיכננו לעשות את זה ויש רשימה ארוכה של סעיפים שהמכינות העבירו אלינו, שמבטאות הוצאות תוספתיות. זה סוג אחד של הוצאות. 

והסוג השני, שאני מבודד אותו, הוא הוצאות על שיפוץ. הגעתי למקום, הגעתי לבית ילדים, בית הילדים לא מותאם להיות מכינה, צריך להשקיע 50, 100 או 200 אלף שקלים כדי להתאים את המקום כדי שתוכל להתקיים בו מכינה. וגם סכומים גבוהים יותר. 

אני אגיד שבתקופה האחרונה מאז הישיבה הקודמת עשינו שתי ישיבות במשרד ההתיישבות. עשינו ישיבה אחת גם במשרד האוצר. אנחנו מוצאים שיש רצון גדול למצוא פתרון, ויש נכונות לקדם את זה ולהוציא קול קורא, ומהמאמצים הם אמיתיים, אבל אני כן אומר גם כאן סביב השולחן, עדיין אין פתרון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני אגיד לך איפה הפתרון צריך להיות. המשרדים האלה לא יודעים להציג 100% ביצוע, ובנובמבר הם גילו ששלושה-ארבעה פרויקטים שלהם לא מתממשים. מה שצריך זה רצון טוב של האוצר לאפשר את ניצול היתרות למטרות שלכם, כי כמעט אין משרד שלא מגיע בדצמבר ליתרות, במיוחד בשנה כזאת שלא כל מה שהוא רצה לבצע הוא יכול היה בשל אילוצים של תפקוד. 

ואתה צודק שלא יהיה ביצוע אם לא תהיה פרוצדורה של קול קורא. אבל הקול קורא צריך להיות כזה חכם, לא יודע איך עושים את זה, מסייג את עצמו שהוא קורא להם להגיש עכשיו עד דצמבר ושהוא ניתן לביצוע נגיד גם בינואר והלאה. 

עכשיו, אם יש לך כסף עד דצמבר אתה משלם, ואם אין, בתקציב הבא בינואר. זאת אומרת שלא את אותו כסף, אבל כאילו מה שיש לך במשרד לשלם מיתרות או תת ביצוע, לשלם עד דצמבר אבל זמין עם סיום הפרוצדורה של הקול קורא עד נובמבר ככה, ואתה יודע פחות או יותר מה אתה לא תממש, ואז אומר האוצר טוב את ה-5-6 מיליון שקל האלה תאפשרו לי לתת חד פעמי לצורכי המלחמה, על בסיס קול קורא שכבר גמרנו. 

יגידו לך אבל איך עשית קול קורא אם לא היה לך כסף? אז הקול קורא הוא עקרוני. חל על השנה, חל על שנה הבאה. מתי שיהיה לי כסף. זה מציון בקול קורא. אין בקול קורא התחייבות לכסף, אלא להכרה עקרונית בתוכנית לפני בדיקה, לא משנה מה, ואז לפחות לא תבזבז זמן על איך אני אשלם לך. אם פתאום מצאתי יתרות אצלי ואני רוצה להעביר למכינות, אז סיימתי את החלק הבירוקרטי. 

למרות שגם במשרד הביטחון אין לו יתרות, זה כן אני יכול להגיד לכם, הוא מוציא יותר ממה שהוא התכוון, אבל אם הוא יכול פתאום, את יודעת איפה יש יתרות במשרד הביטחון? לא בסעיפים של מלחמה, אלא בסעיפים האזרחיים. כי הביצוע לא גבוה וכללי ההפעלה שם יותר קשים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אפשר רק לדעת, משהו השתנה בתוכניות שנה ב'? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

לא, תוכניות שנה ב' גם הן שומרות בשלב זה על גודלן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

גודלן, ויש עוד תוכניות שנה ב' שנאלצו להזיז מיקום? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

לא שאני מכיר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בסדר גמור. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אתם יודעים להגיד מה העלויות שאתם צריכים לתכלול, למעברים, לשיפוצים, למיגונים?

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

כן. אז אחד, קודם כל עשיתי את החלוקה בין השוטף, שוטף 24, הוצאות תוספתיות לבין השיפוצים. בשוטף צריך 5.5 מיליון שקלים. עשינו הערכה, עברנו מכינה מכינה, מיפינו את ההוצאות התוספתיות. אנחנו לא מדברים על הוצאות רגילות. כמה השנה הזאת הייתה יקרה לאותן 11 מכינות שהיו מפונות מתחילת 2024, המספר שהגענו אליו זה 5.5 מיליון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

צריך לומר שכמובן זה נכון בייחוד ל-11 המכינות, אבל היו הוצאות תוספתיות ללא מעט מכינות. למשל אני בזמנו ניהלתי מכינה שהייתה במתקן מאושר אבל לא ממוגן במרכז הארץ, התקבלה הנחיה לעבור. 

 << אורח >> חביבה סלומון: << אורח >>  

איזו מכינה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

מכינת תלם ביפו, נאלצה לצאת מהמתקן כי זה בניין ישן באזור בלי מקלוט ציבורי. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

היום יש להם שם אגב מקלוט ציבורי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

עכשיו יש, אבל הם שלושה חודשים היו מחוץ למבנה, המשיכו לשלם שכירות כי כל סוגיית השכירות הרי לא טופלה. אני רק אומר שעולם המכינות ושנות השירות ספג פגיעה תקציבית מאוד מאוד רחבה, הרבה יותר מה-5 מיליון. זה ממש כבשת הרש 5 מיליון ל-11 מכינות שבאמת לא יכולות לחזור למקום או שוכרות מקום חדש. אבל יש פה חתיכת אירוע. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

נכון, ואני אגיד שבנוסף ל-5.5, הנושא של הצפון, זאת אומרת המכינות הצפוניות שלנו שנאלצות להיכנס למתחמים חדשים ולשפץ אותם, גם הנושא הזה הוא לא מכוסה. שם אנחנו מעריכים את זה ב-2.5 מיליון נוספים. 

והכל מגובה בבדיקות שעשינו. זאת אומרת אלה לא דברים בשליפה. אז אם אני אסכם את הפערים, וחשוב להגיד את זה. מנהלת תקומה יחד עם משרד ההתיישבות דואגים לסיפור הדרומי בהקשר של שיפוץ ובינוי. בדרום נשאר לנו רק את האירוע השוטף, לא את השיפוץ והבינוי. בצפון יש לנו פער גם של שוטף וגם של שיפוץ ובינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כל הדיבור שעכשיו היה, הוא היה על חד שנתיות. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

על מכינות שנתיות, נכון. בכל אופן אם אני אסכם שוב, הוצאות שוטפות, תוספתיות, והוצאות על שיפוץ – 5.5 מיליון לשוטף, 2.5 מיליון לשיפוצים בצפון, וזה מה שאנחנו צריכים. ואני אגיד עוד מילה אחת אחרונה על סוגיית התזמון. 

יש משמעות גם לתזמון. קול קורא שמתפרסם בדצמבר גורם למכינות לאי ודאות אדירה עד סוף שנה, וזה מייצר בעיה ניהולית קשה מאוד. אי אפשר לתכנן קדימה. כן לשפץ, לא לשפץ, איך להתנהל מול ההורים במצב כזה, להיכנס למתחם או לא להיכנס למתחם. 

כלומר, יש משמעות גם לעובדה שקול הקורא התפרסם מוקדם, גם אם לצורך העניין הוודאות עכשיו היא על 3 מיליון, וש-2 מיליון יגיעו מהיתרות באזור נובמבר. יש לזה משמעות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר גמור. מועצת המכינות החצי שנתיות, יוסי מלכה, בבקשה. 

 << אורח >> יוסף מלכה: << אורח >>  

קודם כל תודה על ישיבת המעקב, אנחנו מדברים על כתשע מכינות חצי שנתיות שפונו ונדרשות להיערך מחדש באתרים חלופיים. אנחנו מדברים על קריית שמונה, ראש הנקרה, יחיעם, שלומי, אלרום, נתיבות, ניצן ומלכיה. סך הכול תשע מכינות. 

אנחנו מדברים על כך שהמכינות האלה נדרשו בדומה לאתגרים של השנתיות לייצר חלופות, להיכנס למבנים שרובם המכריע דורש שיפוץ משמעותי. צריך לומר שבשיח שלנו עם משרד החינוך, כי עיקר התקציב מגיע ממשרד החינוך, ומיעוטו כרגע ממשרד הביטחון, בוא נאמר ככה, יש המון רצון טוב וגם אמירה ברורה של מנהל חברה ונוער שהם מכירים בצרכים התוספתיים, כתוצאה מאירועי המלחמה. 

וכפי שנאמר פה, הם לא רק בתחום הבינוי והשיפוצים, אלא גם בעלויות שוטף, מאוד מאוד גבוהות. אז יש הבנה, יש הכרה, יש אמירה, צריך לומר גם מאז הישיבה האחרונה הייתה אמירה בשיג ושיח שלנו מול משרד החינוך, שמשרד החינוך יגבה, לא נאמר במספרים מדויקים, אבל יגבה בתוספת תקציבית. 

אני אומר בצורה ככה ברורה, שהשיח פתוח, שקוף, ויש רצון אמיתי של משרד החינוך להעמיד סיוע נוסף למכינות, גם בצפון וגם בדרום. צריך להגיד שלא כל המכינות עדיין בשלב הזה מצאו פתרונות לגמרי אופטימליים. עושים את המקסימום. 

בעיית המבנים למכינות היא בעיה קשה, אני רוצה רגע לומר לחברי הכנסת, חברי הוועדה. מכינות אופק עוברות גידול דרמטי. התחלנו את שנה שעברה עם 1700 חניכים, 39 מכינות. אנחנו פותחים עם 47 מכינות, למעלה מ-2000 חניכים. 

במילים אחרות, למרות המשבר הגדול ב-7 באוקטובר, הצעירים והצעירות במדינת ישראל רוצים להצטרף לעולם המכינות הקדם הצבאיות, גם השנתיות וגם החצי שנתיות. מדובר בגידול של למעלה מ-15%. זה גידול מרשים. אנחנו רואים כניסה מאסיבית לבתי ספר בפריפריה. אנחנו פותחים שתי מכינות חדשות לצעירים מפונים מהצפון ומהדרום, מכינות ייעודיות חדשות. 

משרד החינוך הרחיב את התקנה בהוראת שעה, שתאפשר גם לאוכלוסייה שלא הייתה עד עכשיו בפרופיל של החצי שנתיות, אבל מפונה להיכנס למכינות החצי שנתיות. אני מברך אותם על כך, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. בכלל, יש עבודה שוטפת, רציפה, רצינית, מענה מהיר לבעיות ולסוגיות שעומדות על סדר היום. 

זו גם הזדמנות להגיד תודה, גם למשרד החינוך, גם למשרד הביטחון. אנחנו מאוד מקווים, אני אומר בפורום המכובד הזה, שגם משרד הביטחון ייכנס מתחת לאלונקה. אנחנו מבינים את האילוצים של משרד הביטחון, אבל כמו שאמרת אדוני היו"ר, גם במשרד הביטחון הגדול יש עודפי תקציב כאלה ואחרים.

לראות בחצי שנתיות יעד חשוב, את התרומה שלנו לצבא ההגנה לישראל. כל הצבא יודע, דהיינו הדרגים הבכירים ביותר יודעים, זה נבדק בשני מחקרי עומק פעמיים, האם - - - מדים גם לתפקידי לוחמה, גם בתפקידי פיקוד וקצונה. 

ולכן מעבר לחשיבות האזרחית העצומה, קוראים גם למשרד הביטחון, וגם איתו יש לנו שיג ושיח שוטף וטוב, להגדיל את התקציב שניתן למכינות אופק מ-7 מיליון שקל, לפחות ל-10 מיליון שקלים. גם בגלל צורכי השעה, אבל בעיקר בגלל חשיבות המפעל. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה יוסי. נציגי מכינות, תנסו להיות קצרים ולחדש לנו חידוש. אביתר בקסיס, מכינת גליל עליון. 

 << אורח >> אביתר בקסיס: << אורח >>  

צוהריים טובים. אני מחזק את מה שאבישי אמר, יש לא מעט קשב, התייחסות ורצון טוב ממשרד ההתיישבות ואנחנו מודים על כך. שורה תחתונה, אנחנו היום אוגוסט. שנת 2024 התחילה בינואר, לשוטף עדיין לא נמצא פתרון ולא פחות חשוב אנחנו ב-20 באוגוסט פותחים שתי שלוחות לנחמיה ואפיקים. 

אנחנו עד היום חיינו במעברים של אודיטוריומים ונדדנו בתוך הקיבוץ למקומות לא מקומות. אנחנו משפצים שם כבר עכשיו ואין לזה שום מקור או כיוון של עזרה, וכמובן הסוגייה שעלתה פה של המיגונים שהיא חשובה, אנחנו מקבלים שיחות מידי יום מהורים שאומרים אל תיקחו את הסיכון הזה ותשימו את הילדים שלנו בשדה נחמיה, באמיר. 

בסוף שדה נחמיה ואמיר הם מקומות שאינם מפונים, אנחנו מתכננים להישאר שם אבל אנחנו צריכים את העזרה לעשות את זה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אם אפשר, גילוי נאות. המדינה בנתה לי ממ"ד בבית, אבל אנשים חיים בשדה נחמיה וחלקם בלי ממ"ד, ומשתמשים בהכי מוגן שיש. אני מבקש מכם לעמוד איתן מול ההורים. אתמול שמעתי רב שאומר לתלמידיו, שאלו אותו בעניין נדמה לי גיוס, או התיישבות באיו"ש בניגוד לדעת ההורים, והוא אמר להם אל תשמעו להם. אז מותר להביע דעת מדינה בנושאים מסוימים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שוסטר זה מהדור של החלוצים שהם הלכו להתיישב בנגב ולא הקשיבו. 

 << אורח >> אביתר בקסיס: << אורח >>  

כש-36 הורים כתבו לנו מכתב שהם מפצירים בנו לא להגיע ולהתיישב באמיר ובשדה נחמיה, אנחנו עדיין הולכים לעשות את זה ולפתוח השנה את ה-20 באוגוסט בשדה נחמיה ובאמיר. יחד עם זאת, כשעולה השאלה למשל באמיר, כמה זמן לוקח להגיע למקלט, התשובה היא כמו בכל בית ספר וגן ילדים. זה לוקח יותר מ-15 דקות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה צודק, וכן צריך לנסות ולהשתדל גם לייצר אצל ההורים ידיעה ותחושה ששומרים על ביטחונם המקסימלי של הילדים. מאיר ליפשיץ, מנכ"ל מיתרים לכיש. 

 << אורח >> מאיר ליפשיץ: << אורח >>  

קודם כל גם אני אגיד תודות, אבל אני אציג את המכינות שחוזרות לעוטף, שכאילו כבר לא נהיה בסטטוס מפונות אבל גם לחזרה יש עלויות שוטפות מאוד גדולות. אני אתן דוגמה אחת מתוך הדוגמאות, אבל לנחל עוז אין תחבורה ציבורית שנה הבאה. 

זאת אומרת אם שנה שעברה החניכים היו יכולים להגיע בתחבורה ציבורית, השנה כל כניסה ויציאה של החניכים אני צריך להזמין הסעה כולל פעם בשבוע שאנחנו רוצים שהם יגיעו לקשר עם הקהילה, כי אנחנו לא רוצים לוותר על הקהילה שנמצאת בנתיבות ותהיה במשמר העמק. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

שנייה, האוטובוסים האזוריים? 

 << אורח >> מאיר ליפשיץ: << אורח >>  

מגיעים עד לצומת סעד. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מסיבות ביטחון או היעדר אנשים? אני מניח שזה מהיעדר אנשים, לא מסיבות ביטחוניות. 

 << אורח >> מאיר ליפשיץ: << אורח >>  

קודם כל גם מסיבות ביטחוניות. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למה?

 << אורח >> מאיר ליפשיץ: << אורח >>  

אין בעיה, אנחנו נעשה את הבדיקה. אבל גם הכניסות והיציאות הם לא תמיד באותו זמן, וכאילו אם זה רק בשבילנו אני לא יודע אם יעשו קו, אבל אפשר לבדוק את זה. בכל מקרה, זה לפחות בין שניים לארבעה אוטובוסים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם לא היחידים. יש חיילים, יש כיתת כוננות, יש כמה תושבים שחזרו. 

 << אורח >> מאיר ליפשיץ: << אורח >>  

בכל מקרה, כרגע לא נכנסים לנחל עוז, ונעשה את הבדיקה, אבל זו דוגמה אחת מתוך דוגמאות רבות של עלויות. בעצם החזרה לנחל עוז, אז גם מכינות שחוזרות צריכות מענק חזרה או תמיכה לגבי החזרה שלהם. 

 << אורח >> חביבה סלומון: << אורח >>  

הם יודעים לחזור בספטמבר בנחל עוז? 

 << אורח >> מאיר ליפשיץ: << אורח >>  

אנחנו מקווים מאוד, אנחנו צריכים לעבור עוד את האישורים, אבל זאת התוכנית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

במהלך תחילת ספטמבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נציגי משרדי הממשלה, בואו נתחיל, עומר. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

אז אנחנו בעצם מלווים את המכינות, גם את החוזרות, גם את מי שעדיין מפונות. בהמשך למה שהצעת, לסיפור של מבחני התמיכה, רוצים להאמין שאנחנו נפרסם מבחן תמיכה שיתבסס על יתרות שקיימות באמת במשרד, ונעשה את זה בפרק הזמן הקרוב ביותר, לא בדצמבר, כדי לאפשר להם גם להיערך. 

אבל זה לא שיש שינוי דרמטי מהפעם האחרונה שנפגשנו כאן, זה לא שצנח עלינו סכום של כסף שיאפשר את זה מחר בבוקר. אנחנו עדיין צריכים לבחון את מצב היתרות במשרד, וברגע שיהיה לנו את הנתון הזה אנחנו נוכל להתקדם עם מבחן התמיכה. 

יחד עם זאת, בהמשך למה שאמרת, עשיתי את זה בעבר, פרסום של מבחן תמיכה בהיעדר תקציב וברגע שיש תקציב אז רצים מהר קדימה. זו אחת האופציות, ואפשר בהחלט לבחון את זה. וכמובן אנחנו מלווים את הצרכים השוטפים. 

במידה ועולה צורך עכשיו של מכינות בצפון בהקשר של בינוי, אז יש מנהלת לצפון ואנחנו גם עובדים איתה כדי לדאוג לתקציב, כמו שדאגנו יחד עם מנהלת תקומה שיושב כאן דן איתנו בדיון, ויש תקציב שאנחנו עומדים לפרסם מבחן תמיכה לגביו והוא רלוונטי למכינות שנמצאות בחבל תקומה. 

אז כן, אנחנו בשוטף על זה כל הזמן ומנסים למצוא את הפתרון. כמו שדאגנו למכינות המפונות ב-2023, גם בתוך 2024. זה מבחינתנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז בסיכום של הפגישה הקודמת, דיברנו על איזה סכום שהיה באי ודאות ושצריך להבטיח אותו, ושהוא אכן הולך לביצוע. כל משרד לקח על עצמו לבדוק כמה דברים. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

אז אין לי עוד עדכון. זה באופן יחסי, לא עבר הרבה זמן, אבל אין לי עוד עדכון לגביו. אנחנו מאמינים שאנחנו נערכים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם פועלים לאתר משאבים לצורכי המלחמה למכינות, אתם עדיין לא יודעים להגיד איך וכמה. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

אני מקווה שבסוף החודש הנוכחי יהיה לנו איזשהו מידע לגבי היתרות שנוכל לרוץ איתן במבחני תמיכה נוספים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי, שזה כבר לביצוע. עד סוף אוגוסט עדיין תוכל לסייע להם. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

בדיוק, ובהערכה של כמה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז אם אתם הגעתם להכרעה, תוציאו מכתב ועדכון לוועדה מה גיליתם ומה החלטתם, שאנחנו נדע. 

 << דובר_המשך >> עומר צור: << דובר_המשך >>  

בשמחה, בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי, אורלי יוסף, תחום תקציב מנהל חברה ונוער, משרד החינוך. מה הבאת לנו?

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

לצערנו אין לנו עדיין עדכון על סכום התקציב ועל הקצאתו. אנחנו עוד לא קיבלנו אישור מאגף תקציבים באוצר. אבל כמו שאמרנו בוועדה הקודמת, בכוונת משרד החינוך, אנחנו מכירים בהוצאות ובחירום, ובכל מה שיוסי פירט ואנחנו מחכים לאישור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מתי לדעתך?

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

זה לא בשליטה שלנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מהאוצר את צריכה לקבל את האישור? 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

למה? אם יש לך תקציב למה את צריכה אישור מהאוצר?

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

זה תקציב חירום תוספתי של המשרד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שהוא לא קיים אצלך עכשיו?

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

לא. מה שקיים אצלנו זה מה שמגיע מהבסיס וממשרד הביטחון. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הסכום ידוע? הסכום מאושר? את צריכה רק את החתימה וההעברה? 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

התוכנית יצאה, הבנו שזה יושב בהחלטות ממשלה של צפון ודרום, אבל האישור לתוכנית העבודה עוד לא קיבלנו מאגף תקציבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מתי תדעו? 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

ברגע שנדע אנחנו נעדכן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ומה שאמר יוסי מלכה על מה שהוא מצפה מכם השנה? להגדיל את זה. 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

זה בדיוק זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חביבה סלומון, ראש יחידת הנח"ל, שינשינים ומקד"צ, משרד הביטחון. 

 << אורח >> חביבה סלומון: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס לשני דברים שעלו בפעם הקודמת. קודם כל המעורבות של משרד הביטחון במכינות, בעוטף, צפון ובכל הארץ. אני יכולה להגיד לך שהמעורבות היא מאוד מאוד הכי קרובה שיכולה להיות. 

אנחנו מגיעים למכינות, משוחחים עם ראשי המכינות, מגיעים לעוטף, גם צפון, גם בעוטף, ואני גם יכולה להגיד לך שעשינו את הכול על מנת לחזק את העוטף על ידי זה שאנחנו הוספנו דחיות גיוס, כדי שייפתחו שלוחות נוספות בשיתוף פעולה כמובן עם משרד ההתיישבות ומועצת המכינות. אותו כנ"ל גם בצפון. אז חשוב גם באמת לומר את הדבר החשוב הזה. אנחנו על זה. 

הדבר הנוסף, פעם שעברה דובר על תוספת למכינות אופק. אז המשרד העביר 5 מיליון ושנה שעברה וגם השנה, המנכ"ל הנחה להגדיל לתוספת של 7 מיליון. אז ה-7 מיליון יהיו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יפה מאוד. דן שכטר כהן, תחום פרויקטים, מנהלת תקומה. 

 << אורח >> דן שכטר כהן: << אורח >>  

כמו שעומר אמר, אנחנו עובדים על מבחן תמיכה שברובו לחבל תקומה, 0-7 קילומטר, שברובו יתייחס למכינות השנתיות. יש רק מכינה חצי שנתית אחת בחבל שהיא עדיין בתהליך הכרה, שנבחן פה עם משרד הביטחון ומשרד החינוך, רק שאפשר רגולטורית להכניס אותם למבחן וגם נרצה לעשות את זה. 

והמבחן ברובו יתייחס לענייני בינוי-שיפוץ, אבל גם ננסה להכניס רכיב של הוצאות חזרה כאלה ואחרות, כמו שמאיר פה ציין. אנחנו עובדים על טיוטה מתקדמת פה עם המשרדים ומקווים שבהקדם זה כבר ייצא לשלב הבא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> חביבה סלומון: << אורח >>  

סליחה ברשותך, אני רק אוסיף עוד משפט אחד ששכחתי והוא חשוב. לאורך כל הדרך מתחילת המלחמה ועד עכשיו, אנחנו בקשר מאוד מאוד הדוק עם מנהלת תקומה על זה, לעשות את הכול על מנת למצוא את הדרך לסייע למכינות ולשלוחות בעוטף, ואני מקווה שגם עם המנהלת בצפון נוכל לעשות את אותו דבר. אז תודה לתקומה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חברי כנסת, רוצים להתייחס? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

רוצים לשאול מה נסגר בתכל'ס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בתכל'ס המון רצון טוב, מספרים סופיים אין. רצינו מספרים היום. נציג משרד נגב גליל, מה קורה עם הנושא של החד פעמי לשיפוצים, תשתיות וכל זה? 

 << אורח >> שמעון וייס: << אורח >>  

אני לא יודע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

דנתם בזה?

 << דובר_המשך >> שמעון וייס: << דובר_המשך >>  

אנחנו באים יותר בנושא של תקומה בסעיף של צעירים, אבל בזה אני לא מכיר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל המכינות נחשבות אצלך צעירים, אתה יכול לעזור להם דרך עולם הצעירים שהוא כפוף לנגב גליל? 

 << דובר_המשך >> שמעון וייס: << דובר_המשך >>  

אני יכול לבדוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל זה היה צריך לקרות לפני הוועדה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבישי, התקציב שלכם של מה שאמרו במשרד החינוך, זה תקציבים מקבילים? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

השנתיות בהתיישבות והחצי שנתיות בחינוך. פיצול בעייתי, אבל זה מה שיש.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זאת אומרת לשנתיות אין בכלל משהו מוגדר. אין תקציב צבוע איפשהו שמחכה לכם. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >>  

כמו שאמר דן, יש תקציב צבוע לדרום לטובת שיפוץ ובינוי, בתקומה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ואיפה הוא אבל? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

רק שאני אבין, יש פה הרי הבחנה בין שני תקציבים שנדרשים בנושא הבינוי. יש תקציב אחד והוא הבינוי באתרי הקבע, בסדר? שצריך לשפץ אותם במסגרת השיפוץ של היישובים בעוטף. זה דבר אחד. והדבר השני, הוא העלויות של הפעלת המכינה במקום החלופי. אלה שתי סוגיות נפרדות. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל זה נפרד גם צפון דרום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

נכון. לא כל הדרום חזרו, חלק מהדרום חזרו לאתרי הקבע וחלק מהדרום פועלים במקומות חלופיים, כמו חולית ברביבים. אז קודם כל, יש פה גם סדרי זמנים. אנחנו יודעים איזה מכינות חוזרות כבר עכשיו ליישובי הקבע, אז עכשיו צריך לטפל בהזרמת הכסף, נכון? ויש דברים שמנהלת תקומה אומרת בסדר, כשיחזרו לחולית אז המכינה תחזור לחולית. 

איך אנחנו מבטיחים שברמה של כמה שבועות, אין פה זמן. עכשיו אני מניח שבאותם קיבוצים שהמכינות חזרו, זה לא לבנות מחדש בניינים. זה כסף של שיפוצים. אם היה צריך לבנות הן לא היו חוזרות, לא היה מקום. 

איך אנחנו בין כל המשרדים הרלוונטיים, מנהלת תקומה, יודעים להעמיד סיוע ראשוני לטובת השיפוצים לכניסה בעוד חודש, לטובת האתרים החילופיים אם צריך? זה לא יעזור שניתן פה פתרונות בעוד שנה. מתחילה שנת מכינה ב-25-26 באוגוסט. 

 << אורח >> דן שכטר כהן: << אורח >>  

אז אני אתייחס לזה. אנחנו עובדים על מבחן תמיכה שאני מקווה שהוא ייצא עד אמצע ספטמבר, כי בסוף זה גם תמיכות 3א' עמותות, אנחנו צריכים לעבור את משרד המשפטים. אנחנו בטיוטה מתקדמת. זה בהיבט הזה. 

אני אגיד לגבי חולית, שזו המכינה שאנחנו יודעים שהיא בוודאות לא תחזור ב-2024-2025. גם היינו בסיור שם שבוע שעבר, החניכים קיבלו ממנהלת תקומה דיור, המכינה עצמה שכרה מקום ברביבים, שכרה כיתה. אנחנו כן ננסה מה שמאיר אמר, מעין רכיב של הוצאות בלתי צפויות בתוך מבחן התמיכה שאומנם הוא ברובו לשיפוצים והצטיידות, אבל שיהיה איזה סעיף כזה בדיוק לדברים האלה. שאם חולית צריכים איזה משהו, הם יוכלו לעזור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

או להתיר באופן חריג הגדלה של התקורה שמותרת. 

 << אורח >> דן שכטר כהן: << אורח >>  

מה זאת אומרת? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אחד הדרכים לטפל בעניין הזה, כשעמותה צריכה בתחילת שנה לעבור מקום ואחרי שנה לחזור למקום ביניים, יש גם הוצאות תקורה. אז או שאתם מאפשרים חריגה ולא לגזור 8% תקורה כמו בתקנות תמיכה רגילות, אלא מאפשרים באופן חריג שנה אחת 20% תקורה באישור חשכ"ל, ואז התקורה מכסה את ההוצאות הנלוות. או שאתם מכניסים עוד סעיף. יש מספיק דרכים לפתור את העניין. 

 << אורח >> דן שכטר כהן: << אורח >>  

נבדוק את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

העניין הוא שהמכינות צריכות כסף. אין למכינות כיס עמוק. 

 << אורח >> אביתר בקסיס: << אורח >>  

וזה דרום. בצפון צריך להגיד, היה אירוע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הצפון זה אירוע עוד יותר מורכב. לשמחתנו מונה פרויקטור לפני שבועיים. רק תשעה וחצי חודשים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בלי כסף בכיס. קרויזר, בבקשה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני חושב שאנחנו צריכים להתחקות ולהבין גם לחצי שנתיות מי מעכב בעצם את הכסף באוצר באגף תקציבים, כי אתם אומרים שהכסף צבוע, מוכן, מחכים רק לאישור הפורמלי שהכסף יעבור. לגבי השנתיות, המספרים הם גם לא גדולים.

כפי שגם דייקתם את הנושא של השוטף וגם את ההוצאות החריגות לפינויים ולחזרה, על כל מה שזה גורר גם בצפון וגם בדרום, ואני חושב שזה משהו שצריך להעלות אותו גם לוועדת הכספים עכשיו. לראות איפה הדברים האלה נמצאים ולראות איך מקדמים ומעבירים את התקציב הזה. זה לא איזה סכומים גדולים כל כך. 

שאלת על נגב גליל, אני לא יודע, צריך להיות עוד משרדים שיודעים להכניס את היד לכיס ולסייע בהסכמי גגות בין המשרדים, להעביר את התקציבים האלה. בסוף המכיניסטים האלה הם אלה שבעוד כמה שנים יגיעו הנה ויעצבו את עתידה של מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הלוואי. חלקם לא אומרים שהם יבואו לפה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא רק חייב בכנסת, יכולים גם להיות במשרדי המדינה. בכל מקום יש את השליחות ואת התפקיד שלו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אנחנו מאחלים שלא כולם ינסו להגיע לפה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

למה תקנת התמיכה היא רק לדרום? 

 << אורח >> חביבה סלומון: << אורח >>  

תקומה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

שנייה, עם כל הכבוד. תקומה זו פרוצדורה ממשלתית, בסדר? תקומה זה גם איגום בסופו של דבר של תקציבים. אנחנו מקדשים את הכלי ולא את המטרה. אם מותקנת במקום מסוים בממשלת ישראל תקנת תמיכה שנוגעת למכינות, ולפינוי ולבינוי, מה פשר החלוקה הזאת? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני שואל אותך מהות, אתה עונה לי פרוצדורה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא, באמת אני אומר. אם היא יוצאת מהמדינה, מה זה משנה אם זה יוצא מתקומה או ממשרד ההתיישבות, או תקנה משותפת? תוציאו כבר תקנה שנוגעת גם לדרום וגם לצפון. אפשר להזרים תקציב לתקנה משני מקורות משרדיים, אז שמשרד ההתיישבות ייתן לצפון, תקומה תיתן לדרום, מה זה משנה? אבל בשביל מה להכפיל את המאמצים הבירוקרטיים? 

תוציאו תקנה אחת שמדברת על כל המכינות הרלוונטיות, צפון ודרום. תקימו ועדה משותפת של ההתיישבות ושל תקומה על העניין הזה ותפתרו את העניין חבר'ה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ההצעה שלי היא פשוטה. אני לא הייתי פה בדיון, אבל אבישי, אתה ממונה על הנושא של המכינות, יש את הנציג או הנציגה של החצי שנתיות, הם צריכים לרכז את הפערים לגבי צפון דרום. זה הנושא. יש כאן משרדים, שלכולם רצון טוב ומאווים ברורים לתת פתרון, אבל צריך לרכז אצלכם את העניין. 

דרום נאמר, תקומה יש קונסטרוקציה שבאמת רק במדינה פסיכית כמו שלנו אפשר להעריך כל כך את המובן מאליו. אז זה יפה וטוב וחשוב, ונשאר רק דבר אחד קטן, לעשות אותו דבר בצפון. עכשיו, בצפון יש לנו. 

איך אומרים היום? נברך על מה שיש. יש החלטת ממשלה ראשונה של איזה 2-3 מיליארד שחלקם הגדול מיגון, אבל חלקם גם הוצאות שוטפות לעכשיו. אתם מכירים, ושם צריך לחפש את מה שאמר חבר הכנסת גלעד. אני חושב שבין 1-1.5 מיליארד מן הראוי לראות מה נדחף שם גם לטובת המכינות. 

ובכל מקרה, אני מסב את תשומת ליבינו של כולם, עד שהאלוף יבצע את תוכניתו הגדולה, אנחנו נעזור לו כלום, יש מהלך מאוד מעניין שאני נחשפתי אליו ממש בימים האחרונים. הג'וינט אלכא, יחד עם הרשויות המקומיות והאשכולות, מכינים מן תוכנית צל כזאת לצפון. 

ואני מציע להתחבר לאשכולות, לקרן דורון מהג'וינט דרך המועצות, יש להם נציגים ונציגות בכל אחת מהרשויות. ונוגה בסי נדמה לי היא הנציגה שלהם בצפון, במועצות של הצפון הרלוונטיות, ומשם לוודא שלפחות לטווח הבינוני והארוך כמובן, זה יהיה חלק מהעניין. 

חבר'ה, יש לנו פה פרויקט לדור הבא. פרויקט שיקום ענק. וחלקם של המכינות הוא לא צריך להסביר בפורום הזה מהו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. מה אתם משיבים לשאלה של חבר הכנסת קריב? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

ויש לי אפילו עוד רעיון. בזמנו, הקרן הקיימת לישראל שפטורה מכוח החוק, מכל מיני בירוקרטיות, תמכה בבינוי במכינות. אתם בשביל להתקשר עם אחד מהמוסדות הלאומיים, העבירו את כל מנהלת החטופים ממשרד רוה"מ להסתדרות הציונית כי להתמודד עם כל מיני עניינים בירוקרטיים. 

אני באמת אומר, יש פתרונות בירוקרטיים כדי לזרז דברים. לא יכול להיות שהמכינות בצפון עכשיו יצטרכו להמתין עוד שמונה חודשים עד שתתחיל מנהלת הצפון בכלל לעבוד. היא עוד לא עובדת בכלל. מתי יגיעו לתקנה של המכינות כשיש לנו כל כך הרבה יישובים חרבים בצפון שצריך לתת להם פתרון? 

המכינות בתשפ"ו, אולי יתפנו לטפל בהם. אז אם כבר מנהלת תקומה, ואני אומר את זה מתוך הערכה, אתם הצלחתם ביחד עם משרד ההתיישבות, בברכת משרד הביטחון, לנוע קדימה, אז בואו תעשו בדיקה שבאמת יכולה לקחת 24 שעות מבחינה בירוקרטית. 

דברו עם היועצים המשפטיים, אם אפשר למרות שאתם מנהלת תקומה מחוללת את התקנה, האם משרד ההתיישבות יכול להיכנס לתמונה ואפשר כבר להוציא תקנה שיש בה פרק דרום שמגיע מתקציבי תקומה. פרק צפון שמגיע מתקציבי התיישבות ובואו נסגור את האירוע בספטמבר. גם ככה ייקח שלושה חודשים. תבדקו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יוסי מלכה רצה להוסיף, להתייחס לדברים שעלו פה. יוסי, בזום. 

 << אורח >> יוסף מלכה: << אורח >>  

כן, תודה אדוני היו"ר. ברשותכם שני דברים. אחד, אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לדבר אל משרד הביטחון, חברתי חביבה, ולומר ש-7 מיליון שקל לתקציב שוטף, המשמעות של זה, זה שאין התייחסות לא לאירועי התשעה חודשים האחרונים, לא למצב חירום שאנחנו מצויים בו, לא לעובדה שחלק גדול מהמכינות האלה בצפון לא קיבלו שום מענה מכל צד שהוא, ולא לעובדה שתקציב המכינות החצי שנתיות הוא 50 מיליון שקל. 

משרד הביטחון בשנה שעברה בלבד השתתף ב-7 מיליון שקלים. אני מאוד מעריך כל שקל וכל השתתפות בכל סכום, מעריך, מודה ומוקיר. אבל אני חושב שחשוב שמשרד הביטחון יגדיל. אגב, אבטחה ברוח הזו גם ניתנה עוד ללא גיבוי בכתובים לצערי, על ידי מנכ"ל משרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו גם עוד לא אומרים שיש בעיה בכלל שהחצי שנתיות צריכות כל הזמן לחזר על הפתחים. הגיע הזמן שתהיה להם תקנה משל עצמם ושרוב הכסף שלהם יהיה יציב ומובטח, וזה בעיה כל פעם לבנות את התקציב שלהם, כל אחד עם המתנות הקטנות שהוא נותן. 

אבל יוסי אומר, אל תעשו את מה שכבר עשיתם כי השנה הזאת היא מיוחדת. ואפשר לבקש גם מהביטחון לעשות בדק בית ולהביא יותר, כי בשביל הביטחון זה דווקא לא הרבה כסף. 

 << אורח >> יוסף מלכה: << אורח >>  

ברשותך אדוני עוד ממש שני משפטים קצרים. אחד, אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת קריב. תקומה צפון, ייקח המון המון זמן. אפשר לומר שזה לא רלוונטי ל-2024 עד שהוא יגבש תמונת מצב. הוא רק עכשיו מגייס אנשים. 

תמונת מצב ובעקבותיה חלוקה תקציבית, ייקח לפחות חצי שנה. להערכתי זה לא רלוונטי וצריך למצוא פתרון אחר שלא במסגרת התקנה הספציפית לעוטף צפון או לצפון. רוב המכינות המפונות שלנו אגב הן מהצפון.

ומילה אחרונה לחבריי ממשרד החינוך, אני מבין לגמרי את הצורך בקבלת אישור מאגף התקציבים. אבל אני אומר שמשרד החינוך כמו משרדים אחרים, לא מנצל אף פעם 100% מהתקציב, זה נאמר על ידי קודמיי. אני מבקש לשקול בכל זאת לתת תיעדוף למכינות האלה ולפזר חוסר ודאות. יש עודפים במשרד, לייצר את התוספת ההכרחית הזאת כדי לסייע לחצי שנתיות, אם לא מתקציב תוספתי ממשרד האוצר, מעודפי המשרד. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון ברשותכם. אנחנו ממשיכים לשמוע רצון טוב לתגבר את השנה הקשה הזאת שעוברת על המכינות, כולל הפינויים, כולל המענים שהם נדרשו לתת, כולל שינוי דרכי הפעולה והפעילויות, והדבר הזה גרר גם הוצאות גדולות והגדלת הגירעון שלהם. 

אני שומע שהמשרדים כולם רוצים לעזור, אבל אני עדיין לא יודע את המספרים, ובסוף אנחנו רצינו מספרים מדויקים. אז אני מאוד שמח ומודה למשרדי הממשלה, שכל אחד בתפקיד שלו דוחף כדי שיגיע יותר כסף למכינות, אבל אנחנו רוצים ממש תשובות סופיות. 

בדיון הבא אני מבקש שיהיה פה נציג של משרד האוצר, שהוא רכז רפרנט של הנושא הזה. שנגב גליל גם יעשו את הבדק בית לגבי חד פעמי לעזור להם עם איזה מיליון או שניים. אמרתי לשר, הוא הסביר לי שהוא לא יודע לעשות את זה, אבל אפשר לעשות את זה דרך הרשויות שנמצאות בתחומם המכינות, לתת לרשות כסף צבוע מיועד לאותן מכינות, חד פעמי למרכיבי ביטחון והתארגנות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

וגם קרן קיימת או ההסתדרות הציונית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש בכלל פוטנציאל למנף, אתם יודעים רצים בארץ עכשיו 100 מיליון דולר של יהדות העולם, וצריכה להיות פנייה משותפת של החצי שנתיות והשנתיות אל הסוכנות, אל הפדרציות, לבקש חד פעמי. זה דווקא טוב להם, הם לא אוהבים להתחייב על כסף רב שנתי. 

ה-Emergency campaign כפי שהם מכנים אותו, הוא נועד לטיפול בבעיות אמיתיות של המלחמה, וכל שכן שהוא לא מתחייב להרבה שנים, אלא הוא גייס 100 מיליון דולר רק השנה וזה מה שיהיה לו. משם צריך להוציא בקשה, שניכם ביחד, מכתב ליו"ר הסוכנות, יו"ר קרן היסוד או שהפדרציות. 

יודעים להדריך אתכם פה מישהו מהאנשים, ולהוציא מכתב באנגלית ולבקש את העזרה החד פעמית הזאת. משרדים מסוימים יכולים לעשות איתם מאצ'ינג כמו שעושים עם קק"ל מיזם משותף או גוף אחר. מול הכסף הזה אולי פטור ממכרז, לעשות מיזם משותף 50-50. עשו את זה. 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

אי אפשר לעשות את זה בתמיכות. זה משהו שהגופים צריכים להתקשר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, משרד ממשלתי יודע לעשות מיזם משותף. 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

נכון, אבל אתה לא יכול לעשות את המיזם המשותף - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עם המשקיע. לא הבנתי, עשינו מיזמים משותפים. 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

עשינו ואנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מלא, גם עם משרד החינוך. איך עשינו הזנה עם קרן רש"י? 	

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זה לא נכון, סליחה. אנחנו נדבר מניסיוננו. גוף יכול, עמותה יכולה - - -

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

הגוף יכול, לא המשרד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, ברור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

עמותה יכולה לקבל כסף ממשלתי בתקנת תמיכה, ולצורך אחר להתקשר עם כל משרד ממשלתי במיזם משותף. אבל מיזם משותף זה מאצ'ינג כספי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל מה את אומרת לא יכול המשרד? אם עכשיו פוגש השר תורם שאומר יש לי מיליון דולר למכינות, תביא אתה מיליון דולר, שנינו נלך ביחד. 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

זה לא יכול להיכנס לתוך מבחן התמיכה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

למה? חד פעמי דיברנו. אנחנו משנים את שיטת העבודה. אם הצלחת למנף את הכסף שלך והוא חד פעמי, עושים את זה במסלול של מיזם משותף. גם מגדילים את הכסף. ואפשר להעביר כסף לגופים במיזם משותף, כולל עמותות שפעילות. עשינו את זה בכל משרדי הממשלה. צריך חשב שהולך איתנו, אבל קודם שיהיה מישהו בפילנתרופיה שרוצה להשקיע ביחד עם ממשלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני רוצה להציע אדוני היו"ר במסגרת הסיכום שאתה חותר אליו, הבחנה בין שתי עדיפויות. לדעתי העדיפות הראשונה היא למצוא את הדרך הבירוקרטית להפיל את המחיצה בין הדרום לצפון בעניין המכינות, בסדר? שאם יש תקנה, שהיא תהיה כבר כוללת לעניין המכינות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל בתקומה אתם עושים תקנה? לא. זה לא בדיוק. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

משרד ההתיישבות הוא המפרסם של אולפני התמיכה. השאלה התקציבית היא מעניינת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

שנייה מכובדיי, הכסף לדרום, המקור התקציבי לדרום יהיה תקציבי תקומה. המקור התקציבי לצפון, צריך לשבת עכשיו ולראות האם הוא יכול להגיע ממשרד ההתיישבות, או ממשרד האוצר, או מהתקציבים של הצפון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מכולם זה צריך להגיע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אבל תקנת התמיכה היא אותה תקנת תמיכה.

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

המכינות החצי שנתיות יש להן מבחן תמיכה אחד, ומשרד החינוך, המקורות התקציביים לכלל הגופים מגיעים ממקומות שונים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

נהדר, וזה מה שצריך להיות בתקנה. לכן משרד ההתיישבות זו דרך המלך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תגידי את זה עוד פעם. שנייה אחת, פשוט גלעד קריב הוא עשה לנו תפילת שמונה-עשרה. תגידי ברכת המזון קצרה. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

עומר עושה עכשיו במשרד ההתיישבות מבחן תמיכה. המקורות של התקציב למבחן התמיכה הם דרך מנהלת תקומה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יכולים להיות כמה מקורות, אבל הבירוקרטיה נגמרת כשהמבחן קיים, והוא יכול לחול על הצפון ועל הדרום. זה מקובל עליך עומר? 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >>  

אני אתייעץ על הנושא הזה. אני חושב שזה נשמע אפשרי כאן. אני צריך ללכת לראות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קריב, אתה יכול להגיד את מה שהיא אמרה בקצרה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

במכינות החצי שנתיות יש תקנה אחת שכוללת גם צפון וגם דרום, שיש לו הזנה תקציבית מכמה סעיפים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מקורות מימון שונים. אז את זה אנחנו מבקשים מכולכם. את הבירוקרטיה לפתור במבחן תמיכה אחד, עם מקורות מימון שונים. אנחנו נעשה דיון בראשית נובמבר ואני מקווה ודורש שתבואו עם מספרים. אנחנו לא רוצים עוד פעם דיון אגדות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני מציע שכיוון שאתה יהודי חרוץ, אתה הרי תהיה בבניין הזה בספטמבר להבדיל מאחרים. אני ממש מציע בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה רוצה בספטמבר? אבל אני פוחד שלא יהיה לי תשובות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בטח שיהיו תשובות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני לא מרגיש. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בוא ננסה אחרת, כדי שיהיו לך תשובות בנובמבר – אתה צריך לעשות דיון מעקב בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ראשית אוקטובר אנחנו כבר נקבל תשובות. תתכוננו. אני לא חושב שהם יודעים להביא את הכסף כבר בספטמבר, זה עוד שלושה שבועות. יש לי ספק על הדבר הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אבל תשובה לגבי איחוד הצפון והדרום בתקנת התמיכה לשנתיות, זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה תשלח מכתב לוועדה. בכלל, כל מי שפתר בעיה ואומר הרינו להודיעך שהפכנו מ-7 מיליון ל-10 מיליון, תוציאו לנו מכתב. למה את צוחקת? זה לא המכתב שלך? מה כולל המכתב שלך? 

 << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >>  

שקיבלתי אישור מאגף תקציבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה כסף? לא אישורים. חברים, אני מצטער בפני המכינות שאין לנו תשובות סופיות, אבל הרוח היא טובה. ואני מבקש מהמשרדים, כשאתם עושים דיוני תקציב וניצול יתרות, שימו את המכינות בקדימות של הרשימה, לא בסוף. 

תודה רבה. אני נועל את הישיבה. 


 << סיום >>הישיבה ננעלה בשעה 16:24. << סיום >>