פרוטוקול של ישיבת ועדה

  
הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



50
ועדת הבריאות
11/08/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 244
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, ז' באב התשפ"ד (11 באוגוסט 2024), שעה 15:00


סדר היום:
 << נושא >> מצבם הבריאותי של יוצאי אתיופיה בישראל << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר

חברי הכנסת:
צגה צגנש מלקו

מוזמנים: 
	דוד יאסו
	–
	מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

	רויטל אורדן
	–
	מנהלת המערך האמבולטורי, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות

	מירי כהן
	–
	מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות

	עופר זילברטל
	–
	מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד הבריאות

	ד"ר שרון אלרעי פרייס
	–
	ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

	ד"ר אבי יצחק
	–
	מנהל בית חולים אסותא באר שבע, יו"ר וועדה מייעצת, משרד הבריאות

	אורית מועלם
	–
	היחידה למניעת אובדנות, משרד הבריאות

	אברהם ברהן מלדה
	–
	מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה

	יונת מייזל
	–
	מרכז המידע והמחקר של הכנסת

	שלי לוי
	–
	ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	יוסף כהן
	–
	מנכ"ל, עריית קריית מלאכי

	אתי עדנה
	–
	אחות חדר ניתוח, מגשרת, פעילה בקהילה חברתית, בית חולים מאיר

	משה גטה
	–
	אח מוסמך, סגן אחראי מחלקה, בית חולים לבריאות הנפש שער מנשה

	אילנה אלמנש-ברקאי
	–
	אחות, שיפור ובקרת איכות, בית חולים

	מרגלית שילה
	–
	מנהלת מערך קידום בריאות וצמצום פערים, לאומית שירותי בריאות

	אסתר ביינה
	–
	מנהלת סיעוד, שירותי בריאות כללית

	ד"ר אייצק ספפה
	–
	מנהל מקצועי, עמותת טנא בריאות

	קרין אהרון
	–
	מייסדת ומנהלת גנים טובים, עמותת נשאיות ונשאי BRCA 

	רינה איילין גורליק
	–
	עו"ד, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה



מנהל/ת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> מצבם הבריאותי של יוצאי אתיופיה בישראל << נושא >>

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות שתעסוק בנושא מצבם הבריאות של יוצאי אתיופיה בישראל. אני מבקש להתנצל על העיכוב בפתיחת הישיבה. אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה להחלמתם ולרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו וכמובן לתפילה לחזרתם והשבתם הביתה במהרה של כלל החטופים והחטופות, בעזרת השם גם כן, בבריאות.

הדיון היום דיון מאוד משמעותי, בבקשת חברת הכנסת צגה מלקו ולאחר שהמרכז המחקר והמידע של הכנסת עשה עבודה מקיפה יוצאת מן הכלל עם הנתונים הקשים כלפי אותה אוכלוסייה. אנחנו נבקש כמובן לעסוק בישיבה הזו ובכלל הנושאים. אנחנו נבקש כמובן להתחיל קודם כל בהצגת המחקר והנתונים. אנחנו רוצים להבין היטב את הפערים הקיימים, ממה הם נובעים, מה הפעולות שמשרדי הממשלה, ובפרט משרד הבריאות, עושים כדי להתמודד.

ישנן נקודות בדו"ח שאינן מופיעות, כנראה שגם המידע כלפיהן לא נמצא או שהוא נמצא, אנחנו נשאל בדיוק איפה ולמה. נושא התאבדויות, נושא שאנחנו עסוקים בו גם בוועדה רבות, וגם אני באופן אישי הקצתי לו סכום של תקציב בסיכומים מול האוצר. אני לא חושב שזה מספיק אבל עדיין אנחנו רוצים להבין מה הן הפעולות הנדרשות ומה באמת המשרדים עושים. אז כמו שאמרתי נתחיל קודם כל בהצגת הדו"ח. כמובן שכולכם רשאים לשאול שאלות ברשות דיבור. הרימו את היד תקבלו אפשרות לשאול, לדבר. נשתדל גם לשמוע את כולם במהלך הדיון הזה. אז גברת יונת מייזל בבקשה.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

תודה רבה אדוני יושב-הראש. שלום לכולם, שמי יונת מייזל, מרכז המידע ומחקר של הכנסת. אציג את המסמך שנכתב לבקשת חברת הכנסת צגה מלקו והוא עוסק במצב הבריאות של יוצאי אתיופיה בישראל.

(הצגת מצגת)

במסמך מוצגים נתוני בריאות שונים, בהתבסס על הנתונים של משרד הבריאות והלשכה המרכזית בסטטיסטיקה, ומטבע הדברים אני לא אציג את כל הנתונים שמופיעים במסמך אך אגע בכמה מהם. אני מבקשת להדגיש שהיום אנחנו מתארים את תמונת המצב ואני מניחה שמשרד הבריאות וגורמים נוספים יתייחסו להסברים ולמגמות בתחומים שאציג. לפני שאעבור להצגת הנתונים, אגדיר את אוכלוסיות יוצאי אתיופיה בישראל.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמנתה בשנת 2022, 175,000 אנשים שהם כ-2% מאוכלוסיית ישראל באותה שנה. מתוך 175,000 יוצאי אתיופיה, כ-92,000 הם ילידי אתיופיה. כ-77,000 הם ילידי ישראל לאב שנולד באתיופיה. ויש עוד קבוצה קטנה של ילידי ישראל שרק אמם נולדה באתיופיה. 

יש לשים לב כי הנתונים שאציג מתייחסים לקבוצות שונות, למשל חלק מהנתונים של משרד הבריאות מתייחסים רק לילידי אתיופיה ללא ילידי ישראל, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים לגבי יוצאי אתיופיה. כלומר על ילידי אתיופיה וילידי ישראל, אך היא לא כוללת את ילידי ישראל שרק אמם יוצאת אתיופיה בנתונים שלה. 

מאפיין נוסף של אוכלוסייה זו יהיה כי מדובר באוכלוסייה צעירה יחסית. כ-6% מכלל האוכלוסייה הם בני 65 ומעלה כאשר חלקם של בני 65 ומעלה באוכלוסייה כללית עומדת על כ-12%. הנתון הראשון שאני אציג, הן סיבות התמותה המובילות. כפי שאתם רואים בשנת 2022, מחלות הסרטן היו סיבת המוות המובילות בקרב שתי הקבוצות.

לדוגמה מחלות כלי דם במוח ומחלות הלב הן הסיבה השלישית בקרב יוצאי אתיופיה, כאשר בכלל האוכלוסייה מחלות אלה הם הסיבה השנייה ומחלות כלי דם במוח, הן הסיבה השביעית. אחת מסיבות התמותה שאתמקד בהן היא אובדנות. שיעור האובדנות בקרב יוצאי אתיופיה הוא יותר מכפול מהשיעור בכלל האוכלוסייה. 

שיעור ניסיונות התאבדות בקרב עולים מאתיופיה אמנם היה נמוך מהשיעור בקרב העולים מברית המועצות לשעבר, אך יותר גבוה בקרב אוכלוסיית יהודים ואחרים. אציין גם כי יש ירידה בשיעור האובדנות וניסיונות התאבדות בקרב עולי אתיופיה אך המספרים עדיין גבוהים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בבקשה. מה השם רק בבקשה לפרוטוקול?

 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

עו"ד רינה איילין גורליק, אגודת יהודי אתיופיה. השקף הקודם, הירידה בניסיונות התאבדות. אם את יכולה להרחיב על זה רגע?

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

כל הנתונים מופיעים בפרסום משרד הבריאות ובטח משרד הבריאות יוכל להרחיב עוד יותר, ואנחנו ראינו שיש ירידה בניסיונות התאבדות בקרב יוצאי אתיופיה ונגיד באוכלוסיית עולי ברית המועצות לשעבר.

 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

אבל פה ההגדרה של יוצאי אתיופיה היא?

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

כאן הגדרה של יוצאי אתיופיה. לא, רגע. אנחנו מדברים על שיעורי התאבדות וכאן אנחנו מדברים על עולים מאתיופיה.

 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

ילידי אתיופיה.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עולים מאתיופיה.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

בשיעורי ניסיון התאבדות, כן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יש לנו נתון גם על כל יוצאי אתיופיה, לאו דווקא עולים?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

לא, אין להם.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

נתון נוסף שאציג הוא תמותת תינוקות עד גיל שנה. וגם במקרה הזה ניתן לראות כי בשנים 2019-2023 בקרב התינוקות לאב יליד אתיופיה, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בהשוואה לאוכלוסיית יהודים, ובשנים 2020-2021 שיעורים אלה היו גבוהים גם בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

סיבת התמותה בתינוקות הללו?

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

אין לנו הסבר לגבי סיבת התמותה בתינוקות הללו, אבל אולי למשרד הבריאות יש הסברים, וכאן אנחנו פשוט ממפים את הנתונים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

אברהם מלדה. כשאת אומרת עולי אתיופיה, לא בהכרח כולם עולים ועולים ותיקים. יש להבדיל בין עולים לעולים ותיקים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

מי שנולד באתיופיה, זו ההגדרה.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

לא. עדיין מבחינת, לפי ההגדרה של מדינת ישראל, עולה אתיופיה הוא 15 שנים, לעומת 40 שנים שיהיה אפשר לכלול את זה ביחד. יש מקום להפריד, כשמדברים על עולים המספרים הם נמוכים והאחוזים הם נמוכים מאוד.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

במקרה הזה של תמותת תינוקות אני מדברת על תמותת תינוקות בקרב התינוקות של אב שנולד באתיופיה.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

לא. דיברת על תמותה. אני מדבר על האובדנות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו עוד מעט נחזור לזה, גם נשמע את אנשי המקצוע. כרגע זו הצגת נתונים. בבקשה.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

היבט נוסף של בריאות האישה וילודה הוא הפסקות הריון. בישראל נשים המבקשות לבצע הפסקת הריון נדרשות לקבל את אישורה של הוועדה להפסקת הריון, ובשנת 2022 כ-99% מהפניות אושרו. 

לגבי אישורי הפסקת הריון לפי קבוצות גיל, אפשר לראות כי בכל קבוצות הגיל נמצא שיעור גבוה יותר בקרב ילידות אתיופיה, לעומת שיעור בקרב ילידות ברית המועצות לשעבר ובהשוואה ליהודיות ואחרות ללא עולות. שימו לב להבדלים בקבוצות הגיל הצעירות עד גיל 19 ובגילאים 20-24. אחת מההשערות לגבי הסיבה להבדלים אלה היא נגישות מוגבלת של נשים ממוצא אתיופי לאמצעי מניעה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, יש קמפיינים יעודים בשפה האמהרית?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

לא, אין.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

להפסקת הריון או שימוש באמצעי מניעה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אין, אני מכירה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

התשובה היא לא? אני לא שואל אותך אני שואל את אנשי המקצוע, בכוונה.

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

לדעתי אין בכלל, לא רק באמהרית אלא בכלל.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בכלל? הבנתי. מה את אומרת צגה, סליחה?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אין. אחת הבעיות, אחר כך אני ארחיב את זה. אחת הבעיות בדיוק אלה הנקודות האלה של ההסברה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב רגע, בסדר, נגיע לזה. בסדר גמור.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

כפי שהצגתי, מחלות הסרטן היו בשנת 2022 סיבת המוות המובילה, וכאן אנחנו מציגים את סוגי הסרטן השכיחים בקרב אוכלוסיית ילידי אתיופיה לעומת יהודים ואחרים. אפשר לראות כי בקרב גברים ילידי אתיופיה הסוג השכיח ביותר הוא סרטן המעי הגס והחלחולת ולאחריו סרטן הערמונית, כאשר בקרב יהודים ואחרים, סרטן הערמונית הוא הסוג השכיח ואחריו סרטן הריאה.

בקרב נשים לא נמצאו הבדלים בנוגע לשני סוגי הסרטן השכיחים וכך גם בקרב ילידות אתיופיה וגם בקרב יהודיות ואחרות, סרטן השד הוא השכיח ביותר ואחריו בא סרטן מגיע הגס והחלחולת. בישראל קיימות כמה בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן ואנחנו ביקשנו לבחון את שיעור הביצוע של בדיקות אלה בקרב יוצאי אתיופיה.

אם זאת משרד הבריאות העביר לנו נתונים לגבי בדיקת ממוגרפיה בלבד. בדיקת ממוגרפיה ניתנת פעם בשנתיים לנשים בגילאים 50-74 שאינן מוגדרות בסיכון, והשיעור שהעמיד לעצמו משרד הבריאות הוא 70% מסך נשים אלה, שיעור היעד של ביצוע בדיקות אלה. מהנתונים עולה כי בשנים 2019-2022 בקרב אוכלוסיית יהודיות אכן הגיעו לשיעור זה ואף עברו אותו, כאשר בקרב ילדות אתיופיה עדיין לא הגיעו לשיעור היעד של משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הוא לא רחוק אבל, זאת אומרת הפער לא משמעותי כל כך. בסדר.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

אבל הם נמוכים יותר מ-70%.



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הוא נמוך יותר, כן.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

מחלה נוספת שאני אציג היום הוא שבץ מוחי ומהנתונים אפשר ללמוד כי בשנים 2019-2021 בין 1.2% ל-1.4% מסך המקרים של שבץ מוחי בישראל, התרחשו בקרב ילידי אתיופיה. שיעור זה גבוה בהשוואה לחלקם של ילידי אתיופיה באוכלוסייה שעומדת על פחות מ-1%. 

מצד שמאל אתם יכולים לראות את שיעורי מקרה שבץ מוחי לפי סוג השבץ וכך בשני המקרים הראשונים שבץ איסכמי ושבץ דימומי, אנחנו רואים שיעורים גבוהים יותר בקרב ילידי אתיופיה לעומת קבוצת יהודים לא ילידי אתיופיה, ושימו לב לשבץ דימומי שיעור גבוה ביותר מפי שניים בקרב ילידי אתיופיה לעומת יהודים לא ילידי אתיופיה. אין לנו הסבר ברור לגבי תופעה זו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, למה?

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

לא הצלחנו לקבל הסבר.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

הם לא קיבלו נתונים ממשרד הבריאות.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

עלייתם של יוצאי אתיופיה לישראל הביאה לשינוי באורח החיים ומשם הובילה גם לעלייה בתחלואה, אולם אין בידי משרד הבריאות נתונים עדכניים על השכיחות במחלות כרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם והשמנת יתר, למרות שהמשרד מכיר בכך שיש עלייה בתופעות האלה ובמסמך אנחנו מציגים מחקרים משנים קודמות שמדברים שם על השכיחות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שעל מה הם מתבססים, למה למשרד אין נתון?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אין דרך איסוף מתודית קבועה לראות נתונים על יוצאי אתיופיה. יש הרבה מאוד דאטה בייסים, שהנתון הזה בכלל לא קיים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

למה אי אפשר לקבל דרך קופות חולים?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

כי גם אצל קופות החולים, לא בהכרח מופיע להן ארץ מוצא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מסמנים, האם הוא יוצא אתיופיה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

משרד הבריאות עשה ב-2018, פרופ' גרוטו הצליח. איך אתם לא הצלחתם אחריו? זו השאלה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה הצליח?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

הנתונים שעשו על הקהילה, על יוצאי אתיופיה בנושא של בריאות, רק ב-2018 גם זה פרופסור גרוטו עשה את זה, אחרי זה משרד הבריאות. אני אתייחס בהרווחה, על זה הזמנתי את הדיון באמת, עדיף לי לדבר אחר כך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, רגע שניה, בבקשה.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

מרגלית שילה, מנהלת קידום בריאות וממונה על שוויון בקופה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

באיזו קופה?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

לאומית שירותי בריאות. נעשית עבודה מאוד יפה בנושא של החברה האתיופית. אנחנו את הנתונים אפרופו נתונים, ביטוח לאומי לא נתן לנו נתונים מדויקים על ילידי אתיופיה, יוצאי אתיופיה. מה שאנחנו עשינו פשוט פילחנו את זה לפי אזורים וכמו שתי וערב לאט לאט בנינו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

מה זאת אומרת הכוונה, מי נולד באתיופיה, מי נולד בארץ או מה?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

כן, מי נולד באתיופיה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

זה לא נתונים שנאספים, זו הבעיה. וכשאנחנו העלינו את זה נאמר בצורה מפורשת שגם הקהילה לא בדיוק רוצה שיתייגו אותה כך, תקנו אותי אם אני טועה. ואז מה שיוצא, שאפשר לעשות דו"ח בריאות רק זה דורש הרבה עבודה להתחיל לאסוף וזה לא נאסף באופן קבוע שיטתי בכל הדאטה בייסים.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו נצלול לזה, הבנתי. בסדר גמור, תודה. בבקשה.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

מספר הקבלות באשפוז בריאות הנפש. בשנים 2019-2023 בין 3.8% ל-4.4% מסך הקבלות באשפוז בריאות הנפש היו קבלות של יוצאי אתיופיה. נציין ששיעור זה גבוה מחלקם של יוצאי אתיופיה באוכלוסיית ישראל שעומד על 1.7%.

לפי ההסבר שקיבלנו, אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לא נוטה לפנות למערכת הבריאות בשלבים המוקדמים של המחלה אלא פונה כשהמצב כבר קשה מאוד. כמו כן הועלתה בפנינו מידת ההתאמה של מערכת לבריאות הנפש למאפיינים ולצרכים של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. 

לצד אשפוז בריאות הנפש יש גם חלופות אשפוז. רצינו לבחון את מספר יוצאי אתיופיה המטופלים בבתים מאזנים וביקשנו מהמשרד נתונים אך הוא לא מסר אותם.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אין להם, בסיור הייתי, היה להם אחד. אני שאלתי את השאלה, אדוני היושב-ראש אם אתה זוכר את זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, נכון.

 << דובר >> יונת מייזל: << דובר >>   

כאמור כל הנתונים מוצגים במסמך שמפורסם באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת ולסיכום אני אציג שלוש נקודות שעלו במהלך איסוף הנתונים. הראשונה היא שונות בהגדרת יוצאי אתיופיה. כמו שהסברתי, הלמ"ס לא כוללת בנתונים שלה את ילידי ישראל שרק אמם ילידת אתיופיה, ומשרד הבריאות בנושאים רבים מתייחס בנתונים שלו רק לילידי אתיופיה.

כמו כן בידי משרד הבריאות נתונים מעודכנים בתחומים על תחלואה כרונית בדגש על מחלות סוכרת, השמנת יתר ויתר לחץ דם, למרות שתחלואה כרונית זו הוגדרה על יד המשרד כאחד ההגדרים בקידום הבריאות של האוכלוסייה האתיופית, ונשאלת השאלה אם זה לא מקשה על קביעת מדיניות בתחום.

הועלה בפנינו גם צורך בגורם מתכלל לתחום קידום הבריאות של יוצאי אתיופיה על מנת שיהיה אפשר לטייב את נושא איסוף הנתונים וטיפול בתחום. אנחנו יודעים שבעקבות החלטת הממשלה בשנת 2023 הוקם במשרד הבריאות פורום מייעץ בנושא, אך לא ידוע לנו מה התוצרים של פעילות של פורום זה ואני מניחה שמשרד הבריאות יתייחס לכך בהמשך הדיון. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה יונת גם על הכנת הדו"ח המקיף הזה וכמובן גם על ההצגה כאן בוועדה. אפשר לראות את זה כמעט בכל שקופית שהעברת פה, שקיימים פערים משמעותיים לרעה בקרב יוצאי אתיופיה, ואני לא מחלק בין ילידי או צאצאי אתיופיה. בסך הכול התמונה די עגומה ורואים שקיימים פערים משמעותיים לרעה ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת ולהבין גם ממה הם נובעים הפערים הללו ומה הכלים שהמדינה מציעה כדי להתמודד עם זה.

אני רואה בזה כמשימה. צגה אמנם הכניסה אותי לזה כך בכול הכוח אבל ברגע שנכנסתי לזה אני גם רואה בזה משימה אישית. אני כבר אומר מראש, אני מניח שלא נקבל תשובות ב-100% על כל מה שאנחנו מבקשים. 

זה דיון ראשון מתוך, אולי אפשר לומר מסדרת דיונים או דיון נוסף שאנחנו נקיים כדי לנסות ולהגיע בסופו של דבר למקסימום עבודה עבור הקהילה. צגה, עכשיו אני רוצה לאפשר, אבל אני חושב שנכון קודם כל לאפשר למשרד הבריאות להציג את הדברים ואחרי זה גם אולי למנוע שאלות או דברים נוספים. אז בואי נאפשר רגע למשרד הבריאות ואחרי זה ניתן לך את רשות הדיבור. בבקשה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

טוב, אני לא רואה את המצגת. קודם כל נגיד שאנחנו בהחלט רואים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למי שלא מכיר דוקטור אלרועי פרייס, משרד הבריאות בבקשה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אנחנו בהחלט מסכימים שיש פערים משמעותיים בבריאות של הקהילה ושיש צורך לעשות תכנית ייעודית כדי לטפל בזה.

(הצגת מצגת)

לאור הדבר הזה הוקם צוות במינוי המנכ"ל שיושב-ראש הפורום המייעץ הזה, ואתם יכולים לראות פה את השמות, אחר כך יתווספו עוד שמות, אבל יושב-ראש הפורום המייעץ הוא דוקטור אבי יצחק ואתם רואים את הנקודות שבהן היה צריך לבחון אותן. גם עולמות של קידום בריאות, גם עולמות של בריאות הנפש, בריאות האישה וכולי.

מה שנעשה בוועדה הזו, זה מספר ישיבות שהראשונה בהן הייתה להסתכל על נתונים שקיימים והם קיימים מתוך הדו"ח המקיף שנעשה ב-2018, שכמו שאמרתי דורש הרבה מאוד חקירות, זה לא קיים ברוב המערכות שלנו לא קיים האם מישהו הוא יוצא אתיופיה או בן לעדה. 

ברוב מסדי הנתונים לא קיים המידע הזה ולכן כן אפשר אחת לכמה זמן לעשות איזושהי בדיקה ולנסות ולאסוף את זה בצורה אקטיבית, אבל זה לא קיים באופן רגיל כמו שאנחנו יכולים הרבה מאוד פעמים להסתכל על בריאות יוצאי המגזר הערבי והמגזר החרדי. לגבי העדה האתיופית זה לא קיים באותו אופן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כשמטופל נכנס לרופא הוא מסמן מה הוא?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

לא, אבל יש במגזר הערבי והמגזר החרדי, בגלל הישובים אתה יכול לדעת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הגיאוגרפים.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בדיוק, אתה יכול לדעת, להסיק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ואצל יוצאי אתיופיה זה לא קיים?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

לא, זה יותר מסובך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יותר מסובך. בסדר גמור, אנחנו כבר נשמע בטח פה מאנשי הקהילה, הם בטח יודעים להגיד לנו איפה ישנם ריכוזים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

יש מקומות שיש ריכוז גבוה, אם זה בערים, אם בשכונות מסוימות. חבר'ה, אם יש רצון אפשר לעשות את זה.




 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אז יש רצון, אתם תיכף תראו אנחנו נתייחס לזה בחלק מהתכנית. אין ספק שאחד הדברים העיקריים זה שיהיו מסדי נתונים קבועים שמסתכלים עליהם כי יש פה הרבה מאוד תכניות שמנסים להפעיל אותן ואנחנו חייבים למדוד אותן באיזושהי דרך אם משפיעות או לא משפיעות, אז חייבים להתייחס לעניין הזה של הנתונים, בהחלט.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עכשיו הפורום הזה שאנחנו מדברים עליו אני רואה שהוא קיבל, לא הצלחתי לראות מרחוק אבל עכשיו אני רואה שיש בו חמישה נושאים למעשה שבהם הפורום מתמקד.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

נכון אבל האמת היא שהסתכלנו על הכול. הסתכלנו, דוקטור יצחק הציג את הנתונים שהיו מ-2018, עלו דברים מתוך אנשי הוועדה, מה הם חושבים שעדיין הבעיות. דנו האם צריך לעשות איסוף מחודש והחלטנו שבמקום לעשות איסוף על איסוף, בואו נתחיל לעשות פעולות ובמקביל ננסה לפתור את הנושא של הדאטה, כי חברי הוועדה לא חשבו שיש פה איזשהו הבדל משמעותי ממה שהיה ב-2018, לא חלה איזו הטבה משמעותית בבריאות הקהילה אז בואו נתחיל לעשות תכניות, נבחר מה התעדוף לתכניות ובמקביל גם ננסה לטפל בנושא של הדאטה.

הייתה הסתכלות על הכול, הדיונים היו דיונים רבי משתתפים, מי שניהל אותם כמו שאמרתי זה ד"ר יצחק, ובסופו של דבר יש תכניות שהן תכניות קבועות שהיו מתוכננות על ידי משרד הבריאות, העברת סדנאות בריאות. אתם רואים יש פה חטיבות שונות שמנהלות את זה, בין אם בריאות הציבור, חטיבת רפואה, חטיבת הבריאות וכולי.

יש תכניות שהיו מתוכננות על ידי משרד הבריאות גם לפני זה אבל מאוד היה חשוב לנו לגייס פרויקטור ייעודי להובלת התכנית הזו ואנחנו בתהליכים של לגייס את הפרויקטור הזה. יש התכנות מאוד גדולה עם גו'ינט לעשות את זה דרכם, אנחנו צריכים כמובן לסגור ולוודא שהכול סופי אבל מבחינת נכונות יש נכונות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

למה דרך ג'וינט? למה לא דרך משרד הבריאות ישר.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

כין אין לנו הרבה דרכים לגייס פרויקטור. אי אפשר להביא תקן בימים האלה אנחנו רק - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אתם מקבלים תקציב, למה אתם לא יכולים לקחת, למה ג'וינט?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

זה פשוט ייקח יותר זמן.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

יותר זמן, מאז שדיברנו עברה שנה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

נכון, אבל רק עכשיו ניתן לנו האישור להשתמש בתקציב הזה לפרויקטור ייעודי, רק עכשיו. אז אם עכשיו אנחנו נחכה - - -
	


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זאת אומרת עד עכשיו התקציב היה רק עבור פעולות ועכשיו אתם, נשאר לכם.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בדיוק, נכון. ואמרנו בסוף אפשר לעשות עוד פעולות והגשנו תכנית עבודה לעוד פעולות בהתאם למה שנאמר בוועדה, תיכף אני אראה את זה, אבל בסוף אם אין פרויקטור ייעודי שמתכלל את כל הדבר הזה בין היחידות השונות ומציג להנהלת המשרד או למנכ"ל או למשנה למנכ"ל, יהיה קשה מאוד לעשות את קפיצת המדרגה וגם אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה.

לשמחתנו אושר ואנחנו כבר עם תיאור תפקיד שקיים ודרך הג'וינט זה פשוט ילך יותר מהר. אם אנחנו נגייס יועץ למשרד הבריאות דרך המשרד, פשוט ייקח יותר זמן. אני גם מאמינה שהפרויקטור הזה לא יגיע לכמה חודשים וילך אלא זה יהיה פרויקטור שילווה את התכנית הזו לכמה שנים ולכן הדרך היותר מהירה לעשות את זה עוד השנה בזמן הנראה לעין הוא דרך הג'וינט.

מעבר לזה אני אגיד שלג'וינט גם יש יכולות אחרות. אני חושבת שהתכנית הזו, קודם כל צריך לווסת את התכנית של משרד הבריאות אבל בסוף יש פה פעולה שיכולה להיות גם פעולה בין משרדית. החלטת הממשלה מדברת על משרדים שונים ואחרי שאנחנו נבנה כמו שצריך את הקומה שלנו, היא יכולה להתחבר גם עם מה שקורה במשרדים אחרים ולכן הג'וינט כגוף שעוזר בפעולה בין משרדית יכול לתרום גם לזה.

תחומי הפעילות הם גם בעולמות של קידום בריאות, גם בעולמות של טיפול בתחלואה זיהומית, מניעה וטיפול בתחלואה כרונית, בריאות הנפש ואובדנות וכל הנושא של הנגשה, התאמה, שירות וכל הנושאים האלה. מבחינת עידוד פעילות גופנית ואורח חיים בריא, יש בעולמות פעילות ההסברה. אנחנו צריכים להכניס הרבה יותר דברים. הדגש המאוד חזק היום הוא על מחלות זיהומית, אנחנו צריכים להכניס הרבה יותר דגש על קידום בריאות.

נושא של מניעת תחלואה כרונית לתוך זה כמו שראיתם, הנושא של סוכרת, אני לא יודעת אם הנושא של סוכרת הוצג, כנראה שכן לפני שנכנסתי. הנושא של סוכרת הוא מאוד משמעותי, הסיפור של שבץ מוחי שאנחנו יודעים שהוא הקטלן השקט ואם בעולמות של יהודים שאינם אתיופים, אולי זה עניין של מודעות שיותר מכירים, בסוף אין סימפטומים ללחץ דם עד שזה מגיע למצב קטסטרופלי. 

יכול להיות שחלק ממה שאנחנו רואים עם שבץ מוחי זה פשוט כי זה ללא מודעות, אין בדיקות ללחץ דם ואין מתן טיפולים ומגיעים מאוחר מידי. יכול להיות שיש עוד סיבות לזה, אבל הרבה יותר דגש על הנושא הזה של קידום תחלואה כרונית.

הנושא של מניעה וטיפול ב-HIV איידס, אני לא אפרט את זה אבל זה מאוד נרחב וגם הנושא של טיפול בשחפת כמו שאמרתי. הסיפור הזה הוא סיפור שכן מנוהל והביא לירידה מאוד משמעותית בשיעורי התחלואה. 

כאן אני רוצה להדגיש, אנחנו בונים קמפיין מודעות לגבי חיסוןBCG , אנחנו שינינו את הנוהל לגבי חיסון BCG בגלל שהייתה אמירה שהדבר הזה מוביל להתנהלות שהיא התנהלות גזענית שבסוף נותנים לפי צבע עור ולא לפי ההנחיות.

שינינו את הנהלים כדי לדייק אותם אבל זה לא יעזור, רק לשנות את הנוהל לא ישנה את המציאות וצריך לעשות קמפיין גם בקרב צוותים רפואיים, להסביר על החיסון וגם בקרב הקהילה כדי שהם יהיו מודעים לזכויות שלהם, מתי כדאי לקבל מתי לא צריך לקבל. אז הדבר הזה הוא משהו שהוא בהחלט צריך להדגיש אותו שונה השנה כי נעשה בזה שינוי. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

יש מעקב לזה?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

מעקב למה?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

להנחיה, אם זה ירד למטה, כי אחת הבעיות היו לפני שנה ושלושה חודשים, ישבנו, על זה היה, על דור שלישי קיבלו את החיסון נגד שחפת. האם הדבר הזה ההנחיה שלהם, ראיתי, אני קראתי את זה, האם זה חלחל למטה או נשאר בסיסמאות?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אז הדרך לבדוק אם זה מחלחל למטה זה בבקרות של בתי חולים ואנחנו נמצאים בתהליך עם חטיבת רפואה כדי להכניס את זה לתוך הבקרות, אבל מעבר לזה אני חושבת שיש בעיה בהבנת הנושא. למה בכלל נותנים את החיסון, למי צריך לתת אותו?

אני חושבת שהסרטון הזה שצריך להיות מופץ בקרב צוותים רפואיים וגם בקרב הקהילה, יכול לעזור אם זה להבין את הרציונל הרפואי מאחורי החיסון הזה, ואז כשמבינים את הרציונל הרפואי אז ברור שדור שלישי פה, לא נמצא בסיכון אז אין מה להציע לו את זה. אני חושבת שההצעה נובעת מחוסר הבנה של מה מטרת החיסון ולמי הוא מיועד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ומה אתם עושים בשביל להפסיק, לגרום לכך שיפסיקו, הצוותים הרפואיים?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

מה שאני אומרת זה קמפיין הסברה גם לצוות רפואי וגם לקהילה, והוספה של הנושא הזה בתוך בקרות - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

זה התחיל כבר, הקמפיין התחיל?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אנחנו צריכים את התקציב הייעודי התוספתי מרוה"מ. ברגע שאושרה תכנית העבודה אנחנו מתחילים אתה. הנושא של הכנסה של זה לבקרות יהיה קריטי כי בסוף אנחנו יכולים לעשות הרבה סרטונים, צריך לראות בשטח כמו שאמרת שזה באמת מחלחל. הנושא של בריאות הנפש, רויטל את רוצה את להציג את הפעילות?

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

שלום, רויטל אורדן מנהלת את המערך האמבולטורי בבריאות הנפש במשרד הבריאות.

(הצגת מצגת)

השנה כמו שכולכם יודעים, שנה מאוד לא פשוטה בתחום בריאות הנפש. לצד זאת אנחנו כן מינפנו את  הסיפור של התכנית הלאומית גם לעשייה ולקידום בריאות הנפש בקרב יוצאי אתיופיה. לצד התכנית הלאומית בבריאות הנפש יש גם קדם רפורמה בתחום ההתמכרויות, שכרגע תחום ההתמכרויות כמו שבריאות הנפש עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים, גם תחום ההתמכרויות אנחנו מקווים כך, יעבור בשנים הקרובות, אבל בינתיים הוא במבחני תמיכה וקופות החולים התחילו לפתח את תחום ההתמכרויות.

אנחנו יודעים שכל סיפור בריאות הנפש ותחום ההתמכרויות והאובדנות בקרב יוצאי אתיופיה נמצא בשכיחות גבוהה יותר מאשר האחוז באוכלוסייה, ולכן כך אנחנו פועלים בכמה רמות. יש את הפעולות שנעשו גם קודם בהקשר של העבודה של מחלקת התמכרויות עם המשרד לביטחון לאומי, אבל אני שמה את הדבר הזה בצד ואני אומרת מה קורה מבחינת המערך האמבולטורי השנה ולאן אנחנו מכוונים.

יש את העניין של הגישור במרכזים, לפני המערך האמבולטורי, פעולות הגישור במרכזים לבריאות הנפש בחטיבת בתי החולים הממשלתיים. אז אני הייתי בקשר עם טנא בריאות ובמחשבה גם להכניס את עניין הגישור גם לקופות החולים ולא לחכות עד שאנשים מגיעים לאשפוזים, הכוונה לחזק את הקהילה לטפל בקהילה בשלבים המוקדמים ולקחת צעד אחורה, להשאיר את אפשרות הגישור באשפוז אבל בהחלט לחזק אותם קודם בקהילה. לצד הדבר הזה אנחנו עדכנו כבר את מבחן, עכשיו הוא נמצא בהערות, עדכון מבחן תמיכה של התמכרויות כאשר תעדפנו הקמת תשתיות ומרפאות ושירותים ליוצאי אתיופיה, זה נמצא בהערות וזה אמור לעבור.

 מבחן התמיכה של בריאות הנפש באופן כללי, גם שם ונוהל ריבוד מענים, אנחנו עובדים עם ווסטה צגה, במחשבה עם קופות החולים, במסגרת ריבוד המענים והרחבת השירות בבריאות הנפש, פתחו מענה נגיש יותר בתוך המרפאות הראשוניות למטפלים בעלי תואר ראשון משתי סיבות –להרחיב את המענה למקרים קלים ובינוניים ולהנגיש את השירות.

הסיבה השנייה, לגייס מטפלים לתחום בריאות הנפש כאשר הכוונה שאנשים נכנסים עם תואר ראשון הם עוברים ליווי אימון ומוסללים להיות מטפלים בברן, אז אותה כוונה גם כאן לגבי עניין של יוצאי אתיופיה, הכוונה היא שאותם מטפלים בעלי תואר ראשון שהם יוצאי אתיופיה כבר ייכנסו לתכניות של ריבוד המענים בקופות החולים, הם יקבלו הכשרה הם יקבלו ליווי אימון.

הכוונה שמצד אחד הם יוכלו כן לטפל בצורה מותאמת תרבותית יותר תחת ליווי אימון של ווסטה צגה ושל בריאות הנפש, ומצד שני הכוונה שהמסלול הזה עם ליווי אימון ועם ההסללה לתוך בריאות הנפש, יביאו אותם לעשות תואר שני ולימודי פסיכותרפיה כדי שהם יהיו מטפלים בתוך בריאות הנפש, אז זה פרויקט שקורה גם כן. אני חושבת שדי כיסיתי את הדברים המרכזיים.

זו הרבה עבודה ואתם רואים פה את התקציב רק של הגישור, אבל במסגרת מבחני התמיכה מדובר בתקציב הרבה יותר גדול שעובר לקופות כך או כך והעניין הוא שברגע שהתקציב הזה נצבע תחת איזה שהם תנאים או תעדוף ליוצאי אתיופיה – בסופו של דבר תקציב הרבה יותר גדול מוסט לטובת העניין.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רק שאלה אני רוצה לדעת. בבקשה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

תודה אדוני היושב-ראש אני יזמתי את - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, הם לא סיימו את המצגת. אני רציתי לשאול אותך שאלה בהקשר. יש מטפלים או מטפלות היום בנושא של בריאות הנפש שדוברות את השפה?

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

קיימים?

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

ברור, כן, קיימים. ווסטה צגה זו חברה לבריאות הציבור אבל היא מכון לפסיכותרפיה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כמה יש?

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

אני לא יודעת כמה יש ואני לא יכולה להגיד. עוד דבר ששכחתי להגיד, יש את המלגות לסטודנטים. זה החלק של מלגות לסטודנטים, של תואר שני לפסיכולוגיה להתמחות בפסיכולוגיה, אז ברור שיש. לא יודעים כמה יש אבל אני יודעת שלדוגמה כל סיפור המלגות לא ממוצה. אנחנו כן מעודדים קבלת מלגות אבל זה לא ממומש. אנחנו רוצים, יש עוד תקציב שאנחנו יכולים להעביר ולקדם, העניין הוא שזה לא רק עניין של תקציב לחלוקת מלגות אלא תחושה. לנו יש עבודה לעשות ולצד זה אנחנו צריכים לגייס את הקהילה לעבוד אתנו לראות איך אנחנו עובדים ביחד בשיתוף פעולה כדי לקדם את הנושאים האלה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בתוך הוועדה גם היה מאוד ברור שאפילו המלגות האלה שהן קיימות, לא בהכרח יודעים עליהן, זאת אומרת צריך הרבה יותר לפרסם את העובדה הזו. יש הרבה עבודה שאפשר וצריך לעשות עם הקהילה. אז גם העובדה הזאת שיש מלגות ויש כסף למלגות, יכול להיות שאפשר למנף את זה יותר כשעובדים ביחד עם הקהילה ומנגישים את זה והם יודעים שזה בכלל קיים.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

ד"ר, אפשר להוסיף משהו לגבי מה שאתם אומרים לגבי המלגות? אני רוצה לציין משהו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מי הדוברת סליחה?

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

אני אחות. עד לאחרונה עסקתי בשיפור ובקרת איכות, אילנה אלמנש-ברקאי, ואני יכולה להגיד משהו. אנחנו דנים בנושא הזה, אני לא רואה שום שיפור, אני לא רואה ת'כלס. אני מקשיבה לכם, מכבדת, מעריכה, אבל יש הרבה אחים ואחיות ממוצא אתיופי מצוינים בעלי תארים מתקדמים, הכשרות, יכולים לבצע את העבודה מצוין, תנו להם את הדרך. צריך לפתוח, צריך להציב אותם במקומות שהם יכולים להראות מה הם יכולים לעשות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תסבירי.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

בעמדות בכירות בעמדות ניהול. כדי להשפיע אתה צריך להיות נוכח, אתה לא יכול להיות בעמדה ראשונית כדי להשפיע ועל זה צריך לעבוד. לשים אותנו, אני אחות, שני החברים שלי, אחות, משה, אח בריאות הנפש מצוין. תנו לנו, אנחנו רוצים להיכנס להשפיע ולשפר את מערכת הבריאות למען הקהילה האתיופית. אני עליתי מאתיופיה אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות אחות, לשפר את הבריאות של יוצאי אתיופיה בישראל. זה לא קורה.

 הספקתי 20 שנים לא להיות בארץ, לחזור, אנחנו באותה עמדה. אין שום שיפור בבריאות יוצאי אתיופיה, ההיפך, יש החמרה ואנחנו רוצים לראות תוצאות. אתם מדברים יפה אבל אני לא רואה פעולה אני לא רואה שיפור. בשביל לעשות עבודה מעמיקה שורשית צריך – בקרה, ניתור, להיכנס לבתי חולים, לקהילה, לראות מה צריך, שפה. שפה זה לא המכשול. 40 שנה בארץ שפה זה לא מכשול.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בעולמות של בריאות הנפש אנחנו יודעים שהפער של השפה הוא משמעותי בשביל טיפול, דיברנו על זה פה הרבה מאוד.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

הטיפול בעולם בריאות הנפש, המגבלה היא תקשורת עם ההורים. משה ירצה להרחיב על זה אני אשמח. רוב הצעירים שלנו הם בבריאות הנפש. בבריאות הנפש הילדים יודעים לדבר, הצעירים יודעים לדבר עברית מצוין.



 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

רובם ילידי הארץ.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

ילידי הארץ וגם ואלה שעלו, אני דור ראשון. אני עליתי לארץ בגיל ארבע ואני יכולה להגיד לכם שיש להם קושי בהבנה, בהדרכה במה קורה, הזכויות שלהם, איפה מיצוי הזכויות. הם באים לבתי חולים הם אבודים. אנחנו צריכים לעשות פעולה מעמיקה שורשית במשרד הבריאות, בכל הקופות. כללית, מכבי, מאוחדת, ובאמת לעשות עבודה מעמיקה. אין לי בעיה, משה אתה רוצה להסביר?

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

אני יכול להתייחס לנושא הזה בקצרה? 2014-2016 משרד העלייה והקליטה תקצב עובדים סוציאליים בכל בתי החולים, 11 בתי חולים הממשלתיים לבריאות הנפש, ואנחנו תקצבנו חצי משרה ב-100,000 שקלים לכל אחד. אחרי תקופת מה המשרד היה אמור לקלוט אותם במשרות האלה, אבל מה, פרויקט ומשרות לא יכול ללכת באותם תקציבים וזה היה קשה מאוד להשאיר אותם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

סליחה רק שאתה אומר אותנו, עשינו, מי זה אנחנו אותנו?

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

אמרתי משרד העלייה והקליטה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מטעם משרד העלייה והקליטה.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

משרד העלייה והקליטה תקצב ב-2014-2016, 1.1 מיליון שקלים, 11 עובדים סוציאליים בחצאי משרה. הבעיה שבפרויקט אתה יכול לקחת בסכום כזה, אבל במשרה רגילה אתה לא יכול למצוא ואף אחד לא יישאר בסכומים האלה. אבל כמו שחברתי אמרה פה, לא נמצאים בנקודות שמשפיעים בהם ונשארים כמטפלים הכי למטה, וזה נכון לכל התחומים.

 כשמעסיקים אותם במלגות זה טוב ויפה אבל בן אדם שרוצה, שמנהל משפחה הוא לא יכול להישאר במלגות, זה טוב לסטודנטים אבל גם סטודנטים הם כאלה שנשואים ולא יכולים לנהל עם זה חיים. אנחנו, אני חושב, צריכים להתייחס לנושא הזה בכובד ראש והמשקעים של המבוגרים. נכון שהשפה מגבלה אבל המשקעים כמי שעלה דרך סודאן, יש דברים שלא פתורים וזה נמשך שנים והמערכות השונות למיניהן לא נתנו לזה מענה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה. הנקודה ברורה ברובה, אבל אני חותר לכך שהמשרד יסיים את הצגת הדברים ואז אני הבטחתי לחברת הכנסת צגה ואחרי זה אני כמובן נשמע את כולם אז בבקשה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

מבחינת בריאות האישה והנערה אז כמו שראיתם זה באמת פער מאוד גדול מבחינת הפסקות הריון. יש שיפור אבל עדיין יש הרבה מה לעשות, גם הפסקות הריון, גם הסיפור של גילוי מוקדם של מחלת סרטן, אגב בקרב נשים וגברים, כי אם אנחנו ראינו שהסרטן הכי שכיח בקרב גברים, זה לא קשור לבריאות האישה והנערה אבל בקרב גברים הוא סרטן בר מניעה בהרבה מאוד, באחוז מאוד גבוה מהמקרים ובאוכלוסייה היהודית חל בו שינוי משמעותי, גם כאן זה הרבה מאוד עניין של מודעות לבדיקות סקר, אבל בעולם של בריאות האישה והנערה, הפסקות הריון, ממוגרפיה וכולי, אז גם הדבר הזה הוא חלק מהתכנית. מניעת אובדנות דיברנו עליה. אולי רוצים עוד?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אז בבקשה.

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

אורית מועלם, היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות. אנחנו במשך כל השנים של התכנית ראינו בקהילה האתיופית והעולים בכלל או ילידי חו"ל, אוכלוסיית סיכון. אנחנו מגדירים את זה עולים ילידי חו"ל ודור שני, כי אנחנו יודעים שגם בדור השני באובדנות - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - האוכלוסייה או בלבד אתיופים?

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

לא, בכלל עולים אבל הדור שני זו קהילה אתיופית בעיקר, אלה הנתונים שיש, ושם בדור השני יש גם פי שלושה מהאוכלוסייה הכללית, גם התאבדויות וגם ניסיונות אובדנות ואנחנו מתייחסים לזה בצורה מאוד רצינית בתכנית ועושים הכשרות שומרי סף. יש לנו שיתוף פעולה מאוד רחב עכשיו עם טנא בריאות. יש החודש הכשרת מנחים דוברי אמהרית להכשרות שומרי סף כדי להגיע לקהילה.

גם בפלטפורמה של אפשרי בריא, הכשרות שכבר קורות וגם הכשרות נוספות. יש לנו הכשרות במשרד העלייה והקליטה, בסוכנות היהודית. חלקם דוברי עברית ולכן אין בעיה לעשות את זה גם בעברית וחלקם צריכים את השפה האמהרית. אנחנו מחכים לאישור סופי לתכנית בנושא בריאות הנפש ומניעת אובדנות בערוץ האתיופי שיהיה באמהרית, IETV, שתהיה ממש תכנית של 15 פרקים, עשר תכניות אולפן.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אבל עדיין לא יצא לפועל.

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

לא, זה מחכה לאישור.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כמה זמן לאישור חבר'ה?

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

לא שלנו, אישור משפטי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני מאז שאני שמעתי עברו עשרה חודשים. לא, סליחה שאני מתפרצת חברים, אתם מדברים יפה איך קוראים לאחות? אילנה הגדירה מאוד יפה, אתם מדברים, אבל במבחן התוצאה אנחנו רואים בעיות. אתם באים מה יהיה, אני לפני שנה ושלושה חודשים ישבתי פה כחברת כנסת חדשה, ישבנו בנושא של שחפת, החיסון נגד שחפת נפלו לדור שלישי.

דוקטור שרון, את מאוד קשובה אבל במבחן התוצאה אני לא רואה, זאת הבעיה שלי. גם את מדברת שאתם עושים טנא בריאות. טנא בריאות קיים יותר מ-20 שנים, אתם יודעים מתחננים שיתנו להם אגורה, זה מבחן תוצאה?


 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

לא, רגע. בתכנית למניעת אובדנות נכנסנו. דברים מאוד יפים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני מרגישה, תקשיבו, סליחה. אדוני היושב-ראש אחר כך אני אבהיר. אני מרגישה פה כאילו שהכול בסדר אנחנו באנו לכיף לשבת. לא. חברים לא. מבחן התוצאה, הנתון מראה לנו, לכן אל תגידו את זה, וכל דבר יש לו תכנית. עד אז הקהילה תמות כולה?

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

לא. נקודת המוצא שלנו הייתה שיש בעיות ובגלל זה יש תכנית מיוחדת לא רק לאובדנות אלא בכלל, ושמים כאן דגש. אמנם יש היום, כלומר הנתונים הם יותר טובים אבל הם עדיין לא טובים כי אם הם יותר מהממוצע הכללי – הם לא טובים נקודה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הם הרבה יותר, זו הבעיה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

הרבה יותר, פי ארבע. תגידי לי.

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

הם לא טובים נקודה, זה מה שאני אומרת. לכן בתכנית, לא, עושים כבר. עושים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אז לכן, אתם, כל מה שאתם מדברים בצורה נחמדה מנומסת – לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים תוצאה חברים. אנחנו רוצים תוצאה.

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

גם אנחנו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

הנה כולנו מדברים, אני אומרת לכם, אחר כך אני ארחיב אבל זה לא הולך.

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

גם אנחנו רוצים. חלק מהדברים עשינו באובדנות. יש, אנחנו רואים ירידה, כמו שאמרתי עוד רחוק מלספק ולכן יש תכנית מאוד ממוקדת לנושא של החברה האתיופית יחד עם משרד העלייה והקליטה ויחד עם גורמים נוספים כי המטרה שלנו שזה יהיה לפחות שווה, מבחינתי שזה יהיה פחות מכלל האוכלוסייה, לא רק שווה.

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

שנייה, אני רק אגיד שהכשרות קורות. קורות כבר גם הכשרות מטפלים. יש כבר הכשרות למטפלים שהיא עם התאמה לקהילה האתיופית.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אין סוף הכשרות, באמת?


 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

מה יש?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אין סוף הכשרות?

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

לא, תמיד יש מה לעשות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

איפה התוצאה?

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

תמיד יש מה לעשות, אבל אני אומרת שהערוץ האתיופי, אנחנו עוד מחכים גם אנחנו זה לא תלוי בנו, לצערי זה אישור משפטי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני אפילו נכנסתי לתמונה כבר כמה חודשים. עשרה חודשים מחכים להסברה, לגרושים.

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

זו סוגיה משפטית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מוכרח לומר שיכול להיות שצריך לקיים שיח נוסף עם נציגי הקהילה, לשמוע על אולי על חלופות נוספות שיש להם, אולי ריכוזים נוספים שבהם מלבד מה שעושים, חינוך למניעת אובדנות וכולי, אבל אולי במקומות של איסוף קהילתי כמו למשל מנהלים קהילתיים או שיש להם באירועי תרבות משלהם.

 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

מה ברמת הקופות?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מדבר עם רגולטור שמנחה את הקופות. אני לא אכפת לי. שמע, אותי לא מעניין מי מנחה, אותי מעניין בפועל שזה יגיע. אז אם למשל יוצאי הקהילה, אנחנו יודעים שמתכנסים פעם בשבוע או יש להם, חלק מהתרבות שלהם מתכנס פעם בשבוע לאכול משהו מסוים ושם אפשר להעביר איזושהי סדנה, או משהו שהוא ייחודי לקהילה.

 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

אם הקופות יש להן נגישות לכל המטופלים יוצאי העידה גם בריכוזים מסוימים, אני אף פעם לא ראיתי בקופת חולים איזו שהיא סדנה ליוצאי העדה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

על זה אני מדבר, אני ואתה אומרים אותו הדבר.



 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

דברים בסיסיים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני ואתה מדברים אותו הדבר. ייתכן מאוד שנכון שהרגולטור יחשוב קצת מחוץ לקופסא כי אנחנו מדברים על הקהילה, ויגיע אליהם בדרכים הלא מקובלות במגזרים האחרים. 

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אתה צודק במאה אחוז. כחלק ממה שאנחנו צריכים לעשות, כי אחרת אנחנו מייצרים תכניות שהן לא ביחד עם העדה ואז אנחנו לא יודעים מה הבעיות, אנחנו לא יודעים מה הפתרונות שיעבדו וזה השינוי שצריך לעשות.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

סליחה, אני יכולה להוסיף משהו לגבי דרכי גישה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

לכולם יש סמארטפונים, זה מצוין. אפשר להנגיש הרבה מידע, משרד הבריאות האתיופי, יש שם הרבה מידע לכל נושא והוא עשוי בצורה נהדרת מצוינת. אפשר לקחת מרפאה ניידת. הרי אנחנו לא יודעים, צריך לעשות סקר לראות מה המגבלות. ללכת לשאול מה יעזור לשיפור בריאותך. ללכת לקחת מרפאה ניידת, לקחת לחץ דם, את הבדיקות התקופתיות וכך להתחיל לשפר לאט לאט, לבוא לקראת, אנחנו לא יודעים מה הבעיות, אנחנו אף פעם לא שאלנו אותם מה מגביל אתכם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הלאה, בבקשה מי? סיימת?

 << דובר >> אורית מועלם: << דובר >>   

אנחנו מנגישים חומרים גם באמצעות תרגום, גם חומרים מקצועיים, גם באתר שלנו יש דף שמתורגם לאמהרית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, יכול להיות שהפרויקטור הזה ייכנס והוא ינהל שיח עם הקבוצות שיושבות פה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אני חושבת שהשיח עם העדה צריך להשתנות לגמרי, מהיסוד ולעשות את זה ביחד אתם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בדיוק.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

מעבירה רק לנושא של המוקד ואז נדבר שנייה על התכניות הבאות.



 << דובר >> עופר זילברטל: << דובר >>   

שלום. שמי עופר זילברטל, אני מנהל אגף שירות לציבור במשרד הבריאות. בין הפעולות שלנו גם הפעלת מוקד קול הבריאות. לשמחתי וזו כבר לא חדשה, זו פעולה שמבוצעת זמן רב. כל מענה המוקד נטען בשפות זרות לרבות באמהרית וטיגרית. נוסף לכך ישנו מוקד ייעודי לתרגום רפואי, כלומר כאשר ישנה סיטואציה בממשק של קבלת טיפול, ישנו פער שפתי – מרימים טלפון ומקבלים תרגום סימולטני.

אני אגיד בהקשר הזה שהמשרד נמצא החל מהשנה בהתנעה של מיזם מאוד משמעותי לשיפור ההנגשה הלשונית והתרבותית, ובמסגרת המיזם הזה אנחנו גם נרחיב את פעילות המוקד ואנחנו ניתן כיסוי בכל שעות היממה. שרון אם תרצי לתאר או שאני כבר אמשיך, בשקף הקודם.

(הצגת מצגת)

אני אומר שהוזכר נושא הפרויקטור הייעודי ואני חושב שמבחינתנו זה קריטי, כי כאשר אנחנו מדברים פה על איך מודדים, איך מקיימים את השיח הבלתי אמצעי עם בני הקהילה, הדבר הזה דורש תכלול בשביל שזה לא יהיה ספורדי, ולכן אנחנו תולים תקוות רבות בגיוס הפרויקטור הזה בשביל שיוכל לאגד את הנתונים ואת השיח ולא כל פעם נגרד את הנתונים מן הגורן או מן היקב ואז נאסוף אותם מחדש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זאת אומרת בהגדרה, אחד התפקידים של הפרויקטור הוא יהיה גם באיסוף הנתונים.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

לא, הפרויקטור צריך לתכלל את הכול. אני חושבת שהנושא של הנתונים הוא בעייתי במהות שלו. צריך להבין איך אוספים נתונים לאורך זמן, ושוב, צריך לעשות את זה עם הקהילה. המצב הזה שבו אנחנו מתכננים תכניות לבד ומפעילים אותן הוא לא נכון, צריך לעשות את זה ביחד עם הקהילה. הקהילה לא רוצה שיתייגו אותה, היא לא רוצה, לפי מה שאמרו עד עכשיו, שעכשיו יעשו איסוף שיטתי על יוצאי אתיופיה. מקובל לחלוטין.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כאילו משרד הבריאות לא תייג אותנו בעבר? משרד הבריאות לא תייג אותנו? ד"ר שרון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, יש הבדל אם אתה מגיע בגלל השולחן או ש - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

לא, כי אני אגיד לך למה, הם תייגו את הקהילה לאורך השנים חברים. לא נולדנו אתמול. סליחה. למען הבריאות לא רוצים לתייג אותנו. למען שיפור מצב הבריאות?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אני לא אחראית על 40 שנים של המשרד. בסוף, אם הקהילה תגיד אנחנו מוכנים שיהיה איסוף נתונים שיטתי – נעשה איסוף נתונים שיטתי. אם לא, אפשר לעשות איסוף נתונים בהרבה מאוד דרכים.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

סליחה, ד"ר אלרעי פרייס. אין בעיה בזה, אפשר להיכנס לכל המערכות, של הכללי, של כל בתי החולים, להכניס שם נתון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני לא בטוח שיש שם היום רובריקה שמציינת.


 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

בטח שאפשר. אפשר להוסיף, המערכות - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אפשר הכול. השאלה, גם יש פה שאלה אתית, יש פה שאלה שעולה, אולי לך זה נוח.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אני אומרת, הייתה התנגדות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אולי לך זה נוח, אולי לאחרים זה לא נוח.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

הייתה התנגדות. אני לא מבינה גם את ההתנגדות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני לא חושב שיהיה נכון לכפות תפיסת עולם או תפיסה רפואית כזו שמכריחה מישהו להגדיר את עצמו כמשהו. זו שאלה נכונה וצריך לתת עליה את הדעת ואתם אלה שצריכים, כל היושבים פה, צריכים לקבל את ההחלטה בעניין הזה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני אתייחס אחר כך גם לזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אז בבקשה בואו נמשיך הלאה, אני אתן לכולם. בבקשה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

טוב, יש פה עוד תכניות. גם הסיפור של CVA שהוא מאוד משמעותי, צריך להיכנס ולהבין מה למעשה הפערים ולמה יש כזה הבדל בהפניות לשיקום, למה יש כזה הבדל ב-CVA. שוב, אנחנו יכולים להניח הנחות שזה חוסר מודעות וכולי, אבל אנחנו לא באמת יודעים את זה אז צריך להיכנס ולעשות עבודה.

אגף השיקום שלנו אתנו בסיפור הזה ומעוניין להתקדם בזה, וכמו שאמרתי הרבה מאוד דברים שקשורים לקידום בריאות בצורה קצת יותר רחבה ולא רק על עולמות של מחלות זיהומיות, וגם לראות איך אנחנו נכנסים בפלטפורמות תקשורת לקהילה ומדברים ביחד עם הקהילה ומייצרים תכניות ביחד אתה. סקר ייעודי לראות איך אנחנו אוספים באופן שיטתי את הנושא של דאטה על יוצאי אתיופיה.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

אני אשמח לעזור בזה, בבניית הסקר, איך לעשות את האיסוף. אין לי בעיה, בשמחה מהידע שלי.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

מעולה. אני בכלל חושבת שפשוט צריך לעשות את הכול אתכם. זהו. וגם הנושא של הרחבת מבחן תמיכה מגשרים, זה משהו שעלה מאוד חזר בוועדה. שהמגשרים זו פונקציה שעוזרת, מחברת, מסבירה, מקשרת, ואנחנו מנסים להחיות את המודל תקצוב שהיה בזמנו ופג תוקף כבר כמה שנים כי הייתה איזושהי מחשבה שכבר לא צריך את זה, לנסות להחיות את זה, אני מקווה שאנחנו נצליח, אנחנו עובדים על זה קשה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כל הסכומים האלה שראינו עכשיו במסגרת כל המצגת הזו, הוגשו למשרד ראש הממשלה במסגרת תכנית חומש?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

כל התכנית הזו, יש את החלקים של משרד הבריאות שיש לה תקציב והיא מקדמת אותם, ומול התקציבים האלה הגשנו למשרד ראש הממשלה את התקציבים שאנחנו נותנים. היה אישור לתקציב תוספתיים ממשרד רוה"מ ואתם אנחנו מתקדמים עכשיו. תקציבים עם משרד הבריאות אנחנו כבר מקדמים ועושים. את האישור - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו יודעים בכמה מדובר, בכמה כסף מדובר בתכניות קיימות וכמה כסף מדובר בתקציב שהשגתם ממשרד ראש הממשלה?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בטח.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אפילו בגדול שנבין על מה מדובר פה, כי אני לא מצליח לסכם פה את כל הסכומים, אני לא יודע מה פועל ומה לא.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אני אגיד לך את המדויק. אז סך הכול של התכניות שהן - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מיד נותן לך דוד, לענות על זה. כן?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אני יכולה להעביר לך את המסמך. זה מסמך של התכניות אבל סך הכול התקציב הוא כמעט 6 מיליון שקלים, שמתוך זה ממשרד רוה"ם זה 2.4 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב. ד"ר אבי יצחק בבקשה.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

אני חושב שהבעיה שמאוד עולה בעוצמה גם על השולחן הזה, אבל ביתר שאת גם מן הקהילה כלפי משרד הבריאות היא בעיית אמון בעיקרה, ויש לזה היסטוריה רבה ואנחנו מכירים את זה אבל אתם רואים את זה יוצא ובעיית האמון הזו נשפכת ויוצאת אל מול מי שבא כן לעשות את העבודה.

אני חושב שעד ששרון הגיעה לא היה הצ'מפיון לדבר, שייקח את זה כמשימה באופן כולל ולתת לזה מענה וזו פעם ראשונה שבאמת אני רואה תכנית סדורה שנוגעת בכול ולוקחת את הדברים באופן רציני. אני אצטרך לחלוק עליך אדוני היושב-ראש בכך שהעבודה שהוצגה היא, אמרת שהעבודה מאוד מעמיקה ויסודית, והיא לא. מדוע היא לא? יונת גם אומרת את זה, שהרבה מאוד מהדאטה הם לא קיבלו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא קיימים. על זה אני מסכים.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

על כן, העבודה שהוצגה היא לא מעמיקה. אנחנו מה שעשינו, כן היה לקחת את העבודה של 2018 של משרד הבריאות, מתוך הנחה שלא הרבה דברים השתנו. עשינו על זה כמובן מחשבה ודיון בכמה ישיבות וועדה ועל בסיס זה יצרנו את תכנית העבודה והמסגרת הכוללת.

המבחן יהיה ביישום של מה שנכתב והוצגו לכם הדברים הרגע, אבל יותר מזה אני אגיד, שרון ציינה את זה בכמה מילים אבל אני אשמח להעמיק בזה. אנחנו צריכים את הנתונים האלה והדאטה כמו שפרופ' איתמר גרוטו כן הצליח להוציא יחד עם שלומית אבני ב-2018. הצליח להוציא את הנתונים בעומק וברוחב הנדרש. אפשר כן לעשות את זה וחייבים את זה מכיוון שלכאורה, אתה יודע מה? אני קראתי את הדו"ח - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אתה לא תדע אף פעם את עומק הבעיה, אם לא תדע את הנתונים, נכון.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

אני קראתי את הדו"ח הזה, נרגעתי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למה?

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

כי הנתונים כמו שציינת אפילו באיזה משפט, שהנתונים לא ממש שונים מהקהילה היהודית שקיימת באחד הנושאים. לכאורה זה מרגיע,  כי הוא לא אמיתי, לא מעמיק. הוא לא מעמיק כי הנתונים לא קיימים, לכן אני כן חושב שזה נכון במקביל לתכנית הזו שאנחנו אמרנו, קיבלנו החלטה אסטרטגית בוועדה שבאנו ואמרנו קודם כל נצא לדרך על דאטה שקיים, נבנה תכנית.

עם זאת, במקביל צריך לעשות עבודה מעמיקה כולל הגדרה מדויקת של מי הוא יוצא אתיופיה, מהמקום שלא הגדרה אקדמית, מהמקום של לבוא להגיד, כי אם אני מגדיר כך אז אני יכול להתערב ביתר שאת ביותר יעילות. זו אמירה אחת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

איך אתה חושב שנכון לעשות את זה?

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

אני חושב שצריך להתחיל בזה שצריך לשחזר את מה שמשרד הבריאות עשה ב-2018, יש את הכלים, יש את הנתונים, צריך לנבור בתוך המידע שקיים. כל מערכות המידע שקיימות למשרד הבריאות ולקופות החולים, יודעות לשקף מי הוא יוצא אתיופיה, מי הוא לא יוצא אתיופיה.

זה דורש עבודה מעמיקה, לא של חודש חודשיים, היא לוקחת זמן, לוקחת גורם מתכלל וכאן אני נכנס לסוגיה המהותית השנייה. אני מאוד מעריך ואוהב את ד"ר שרון אלרעי פרייס, היא באמת בן אדם שיודע להזיז הרים אבל יש לה גם מגבלות. היא חטיבה בתוך משרד הבריאות. נושא יוצאי אתיופיה הוא נושא שחולש על מגוון חטיבות. חטיבת הבריאות צוין כאן, על חיסון שחפת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לכן דיברו על פרויקטור שינסה לתכלל.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

אבל הפרויקטור הזה חייב להיות תחת או מנכ"ל או סמנכ"ל שהם אלה שרואים את התמונה הכוללת של כלל החטיבות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

דיברנו שיהיה תחת מנכ"ל בזמנו.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

מאחר וזה דורש. לד"ר שרון אלרעי פרייס אין שום. יכולה להיות לה השפעה אבל אין לה יכולת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, זו הבקשה שלנו.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

אין לה יכולת למשטר, סתם אני אומר כן? את ראש אגף רפואה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מאה אחוז. אתה צודק.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

על כן הפרויקטור הזה לא אכפת לי איפה הוא יושב אבל בתכל'ס הוא צריך לתת דין וחשבון למישהו שהוא כובע מתכלל שרואה את הדברים באופן כולל. אז אם אני צריך להגיד בסיכום, לא צריך להעמיק אפילו בנתונים. פערים קיימים, זה ידוע. הנקודה היא מה אנחנו עושים. אם אנחנו יוצאים לתכנית חייבים לשים בזה סימנים ואבני דרך ולבוא להתכנס ולהגיד מה נעשה מאז היום נניח, ב-11 באוגוסט 2024. ולא – אנחנו נפגש בעוד חמש שנים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עם אותם נתונים.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

ונגיד הייתה עבודה, מה עשינו עם זה והכול התפרק. זהו, עד כאן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. צגה בבקשה, סליחה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

תודה אדוני היושב-ראש, אני יודעת כמה אתה משקיע על הנושא, במיוחד בנושא בריאות הנפש, כמה זה חשוב לך בסיור שאני רואה את זה. אני פה יזמתי את הישיבה וגם את הממ"מ. קודם כל תודה על עבודה נפלאה שאתם עשיתם, כי הסיבה שהייתה לפי שנה ושלושה חודשים בחודש מאי 2023, כתב Ynet, אדיר ינקו חשף לגבי חיסון נגד שחפת לדור שלישי.

היום שר הבריאות בוסו, היה יושב-ראש הוועדה והוא ניהל את הישיבה בצורה מאוד יפה ומרשימה וגם ד"ר שרון אני יכולה להגיד לך, באת מוכנה, הסברת את הכישלון והייתה הנחייה, תשנו. אחרי זה היו לי פגישות גם אתך ביחד עם המנכ"ל, אחר כך גם אתך ואני ביקשתי קודם כל העניין של נושא בריאות של יוצאי אתיופיה.

נמסר לי שיהיה לו פרויקטור, סיכמנו. הפרויקטור יהיה. אחר כך מה שקצת כאב לי, לא קצת, אפילו הרבה. במשרד ראש הממשלה יש תקציב, התקציב הזה דו שנתי. משרד הבריאות לאורך שלוש שנים נתנו לו כל שנה 5 מיליון שקלים ויטפל בבריאות הזו של יוצאי אתיופיה, אבל משרד הבריאות לא מגיש תכנית, הכסף חוזר לקופה של המדינה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה נכון?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

שלוש פעמים, זו עובדה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, זה נכון?

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

היו שנים שכן, והיא צודקת. נכון, זו עובדה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

זו עובדה, אז אמרתי מה שאני יודעת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למה?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק, מה שאני יודעת אדוני היושב-ראש, משרדים מביאים תכנית, אחר כך דורשים תקציב. לא נותנים להם את הכסף. לא עושים תכנית, הכסף חוזר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, אבל למה לא?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כי לא סופרים אותנו לא מעניין אותם הבריאות שלנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא. רגע, בסדר. אני לא מקבל כאלה תשובות בסיסמאות. אני רוצה להבין, יש בעיה בהקמה או ביצוע של תכניות עבודה מול הקהילה האתיופית? אני באמת מנסה להבין למה להחזיר כסף לקופת המדינה?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אני אגיד כך. לא היה מי שהוביל את זה בזמנו.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

לא היה צ'מפיון לדבר.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בדיוק, לא היה מי שהוביל את זה ולא היה אפילו בהכרח מידע. אני לא חושבת שזה לא מעניין את אף אחד, אני חושבת שזה מעניין הרבה מאוד אנשים במשרד הבריאות אבל גם לא היה צ'מפיון וגם בסוף תבינו שזה כסף שיכול היה להיכנס למשרד הבריאות לעשות עוד תכניות. כי משרד הבריאות השקיע את הכסף שנדרש כדי לקבל עליו מצ'ינג, זה לא שהוא לא השקיע תכניות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

זה לא משנה. עצם העובדה שקיבלתם תוספת כסף ואתם יודעים שיש בעיה, הקהילה צריכה את זה. אדוני היושב-ראש לא רק היום אנחנו מדברים, נושא של בריאות של הקהילה, לפחות כמעט 40 שנים אנחנו מדברים. וד"ר אבי יצחק הוא סיפר לגבי אי אמון, אין אמון במערכת הבריאות, מערכת הבריאות גרמה לזה – בפרשת הדם, בהזרקה של אמצעי מניעה, בחיסון נגד השחפת.

משרד הבריאות בכלל לא התעניין בבריאות של יוצאי אתיופיה. אני לא באה להכפיש אתכם. אני באה לתת, לחשוף את זה כדי שנשפר את זה. לי חשוב עליית קהילה, לא מעניין אותי אף אחד. כשאתם מקבלים כסף אתם לא יכולים בהסברה, כן הבריאות מתחננים לקבל כסף, טלוויזיה להסברה מתחננים, ואתם עושים לא תכנית והכסף חוזר לקופה למדינה.

זה כישלון טוטאלי. אני רוצה להגיד לכם ממש בושה. לא יכול להיות שאנחנו נשב, אני מצפה מכל ממשלה, מכל הגופים הממשלתיים שיביאו תכנית לקידום של הקהילה ולבקש תקציב, אנחנו בני העדה נתארגן להביא את הכסף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

צגה, בסוף צריך פה שילוב ידיים. זה לא משרד הבריאות לבד, זה לא משרד רוה"מ לבד, יש פה משרדי ממשלה שונים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אבל הכסף ישנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הכסף קיים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

הוא חוזר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ואני גם שואל את עצמי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עם 20,000 סימני שאלה למה הכסף חוזר לקופת המדינה על נושא שהוא כזה חשוב? אבל אנחנו צריכים פה שילוב ידיים של משרד רוה"מ, משרד הבריאות ומשרדים נוספים שידעו להוריד את הכסף הזה לביצוע מול הקהילה. זה חייב להיות בשיתוף פעולה עם נציגי הקהילה, צריכים להיות בשיתוף פעולה של גורמי הרפואה בתוך הקהילה, ביחד לשלב ידיים ולהוציא לפועל.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני מסכימה אתך, אני אתן לך דוגמה. כולכם זוכרים ב-1996 פרשת הדם? זרקו את הדם שלנו. היה לנו ארגון אגף של יוצאי אתיופיה, אני הייתי מזכ"ל הארגון. הפגנה, אני חתומה עליה, יצאנו להפגין. מה היה בנושא שלHIV ? בלי שיתוף פעולה של הקהילה לא היה זז. אני הייתי שדרנית ברדיו, אני הייתי מגישת תכנית בטלוויזיה.

הרי כשאתם יודעים, אם אין כסף – תגידו, אני יכולה להבין, נדרוש ממשרד האוצר תביאו. כשאתם מקבלים אתם מוותרים עלינו, אבל אנחנו לא נוותר, שלא תהיה טעות. בנוסף אחרי שדיברנו שיהיה פרויקטור, כבר שנה אני לא שומעת שום דבר. כל הכבוד אני מאוד מעריכה ד"ר שרון, את קשובה, הקמתם את הוועדה מייעצת. הוועדה המייעצת התכנסה פעם פעמיים. מה יצא? גם זה כולם וולונטריים מתנדבים.

 ד"ר אבי יצחק, הנה הוא יושב-ראש של הוועדה, הוא מתנדב. הוא מנהל בית חולים אסותא בבאר שבע, איזה זמן יש לו תגידו לי? אם רוצים שדברים יצליחו, לקחת פרויקטור. אני אומרת לכם את זה אם לא היה כסף תאמינו לי אני הייתי הולכת להתלונן לממשלה, אבל כשיש אתם לא עושים.

 30 שנים 40 שנים אתם דברתם על תיוג של הקהילה. אתם דיברתם על המחלות שלנו בכל מקום, בכל מצב פרסמתם אותנו על המחלות שלנו. לכן אני באה ואומרת חברים אני נותנת ביקורת, מאוד כואב לי אבל יחד עם זאת אין לנו משרד בריאות אחר.

צריכים לתקן את. זו הזדמנות שלכם, תיקחו. אני לא מוותרת, אני לא אחכה שנה ושלושה חודשים לעוד ישיבה. אני רוצה בעוד חודש לראות את זה, מה אתם עושים עם מה שאתם מתכננים. אם אתם תוותרו על הקהילה אנחנו לא נוותר למשרד הבריאות כי אנחנו אזרחי מדינת ישראל. אני לא מוכנה לשמוע את זה. באמת כואב לי, תשמעו את כל אנשי הבריאות או אפילו בקהילה תשבו. היום תדברו על משרד הבריאות, הבעיה.

אני אתן עוד דוגמה אחרונה. בתקופה של הקורונה, הקהילה בגלל שלא מאמינה לא רוצה לקבל חיסון, אז גם הייתי שדרנית. הייתי מביאה לשכנע את ד"ר אבי, אפילו שהוא בחוץ-לארץ, אני מתקשרת שהוא יסביר לי לשכנע את הציבור. פעם אחת בשידור, אני מעלה את אימא שלי שתסביר להם כמה זה חשוב להתחסן. הקהילה לא התחסנה ברובה. למה? למה את גורמים שלא נאמין? למה אתם מוותרים על הקהילה?

אני חושבת שזו הזדמנות אחרונה למשרד הבריאות. אני אומרת את זה כי הקהילה כבר לא תשלים. 40 שנים שתקנו, 40 שנים סבלנות. 

לגבי בריאות הנפש אדוני היושב-ראש. מבחינת השיקום, רוב הצעירים מבינים עברית, רובם נולדו פה. הסתובבנו בבית מאזן, בבית מאזן השאלה שלי הייתה האם יש להם יוצאי אתיופיה? לא היה. חברים, לכן יש את הקופות חולים. אני לא רואה שיש פה נציגים של קופות חולים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יש, אנחנו כבר נשמע אותם.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

נשמע אותם. לכן אני אומרת את זה, זו הזדמנות אחרונה. זה יהיה מעקב, אני לא מוותרת, הקהילה גם לא תוותר על הבריאות שלה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. דוד ממשרד רוה"מ בבקשה.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

צהרים טובים, דוד יאסו. אני מודה לך על ההתכנסות. אנחנו יושבים הרבה לשאלתכם בנושא של התקצוב. ממשלת ישראל תקצבה תקציב מיוחד עוד מ-2015-1016, כלל משרדי הממשלה בנושא שילוב בחברה הישראלית של יוצאי אתיופיה. כל משרד קיבל את המשאבים לפי התכניות שהוא הגיש, וראיה לכך שמשרד הבריאות היה אחד המשרדים שהוביל לזה ביד רמה. עד 2018 כפי שד"ר אבי התייחס, כל הדו"ח שהוא התייצב.

מה שקרה שכפי ד"ר שרון אמרה, ברגע שהמתכלל, הנציג של משרד הבריאות עזב, הועבר לתפקיד אחר, לא מונה במקומו. ברגע שאתה לא ממנה את המתכלל, בכול משרדי ממשלה, אני מנהל המטה לשילוב יוצאי אתיופיה ובכל משרדי ממשלה יש לי מתכלל שהוא כפוף למשנה למנכ"ל או סמנכ"ל. מנכ"ל גם כי זה בגישה ישירה ובמשרד הבריאות לא היה ואני כל כך שמח שבהחלטה 878 ב-2023 הגישו תכנית מאוד מפורטת ביחד עם הוועדה או משהו שד"ר אביב מנהל אותה, והתכנית הזו אני יכול להגיד, שמשרד הבריאות שם אפילו יותר כסף ממה שהוא חויב בהחלטות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בשלוש שנים 15 מיליון לא קיבלו, החזירו את זה. דוד אנחנו מדברים על מבחן התוצאה. אני לא מדברת על זה, אני ראיתי בעיניים שלי, גם לקחתי ממך נתונים. אתה שנה בתפקיד, אני ראיתי את זה. שלוש שנים משרד הבריאות לא הגיש פרויקט לכן הכסף חזר. 

לי לא מעניין אותי מה עליהם, פרויקטור עזב, התפטר, הלך, לא. לכל בן אדם יש תחליף. סליחה, לא יכול להיות שאנחנו נקבל שבגלל שהבן אדם לא נמצא, אני אקבל. לא בא בחשבון חברים, לכל בן אדם יש מחליף, הדברים צריכים להתבצע. מה שאנחנו רואים זו בושה.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

לכן, חברת הכנסת צגה, את צודקת. משרד רוה"מ ראה את הנושא הזה, תקצב אותו ב-2023 על פי החלטת ממשלה 787 והגישו את התכנית, ואני כמעט על בסיס שבועי אנחנו מדברים עם ד"ר שרון ואשרת את התכנית, גם את הפרויקטור. 

בעניין הפרויקטור אולי תראו את זה שיהיה מהתקציב הזה. התקציב הזה היה צריך ללכת לפעולות וכך צריך להיות, אבל הבנתי את המשמעות וגם את המעכב כרגע, אישרנו את זה ביחד. אני מוכן לדברים האלה אבל כפי שד"ר אביב התייחס, צריך להיות אותו פרויקטור או מישהו שיהיה כפוף לסמנכ"ל או מנכ"ל כדי שהעניינים יתקדמו כמה שיותר מהר. נכון ההערה של חברת הכנסת צגה, את צודקת.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

דוד, אני דיברתי, סיכמנו שהם תחת מנכ"ל. זה היה הסיפור.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

נכון, דיברת בנושא הזה. אני צריך להסתכל קדימה, אני מסתכל היום קדימה. אם אני בהסתכלות קדימה שלי, איך שהתכנית נכתבה, איך אנחנו יכולים להוציא אותה לפועל כמה שיותר מהר כי מבחינת מקצועיות יש פה אנשים ברמה מקצועית פי עשר ממני ואני לא שם. אני בעניין צד ההתנהלות מול של הממשלה, לכן אני מקדם את הנושא הזה ואני אשמח - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

דוגמה, ב-2023 לא קיבלו תקציב.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

לא היה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

רק 2024 כי לא הגישו תכנית.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

נכון, צודקת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אנחנו לא נקבל את זה שכסף חוזר בגלל אי הצגת תכנית בסדר?

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

לא, אין להחזרה, כרגע יש לי תכנית. התכנית צריכה לצאת לפועל, התכנית הם צריכים להפעיל אותה כמה שיותר מהר.


 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

דוד, אנחנו  מדברים עד 2023 לא קיבלו.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

צודקת.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אי אפשר עכשיו לבוא, אני חוזרת על זה. דוד, זה לא תפקידך למה לא הגישו תכנית, למה לא קיבלו. התפקיד שלך לפקח אם הכסף מגיע. הפעם ב-2024 קיבלו כי הגישו תכנית, לפני זה לא הגישו שלוש שנים, 15 מיליון שקלים חזרו.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

אני מסכים אתך במאה אחוז, שלוש שנים לא הגישו, זה מה שאמרתי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק, זה מה שמעניין. לא מעניין אותי אם היה להם עובד או לא היה להם עובד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בסדר, טוב. גם הוועדה תבקש לקבל בחודש נובמבר דו"ח על ביצוע ומימוש הכספים הללו כדי שנוכל לעקוב, אם נצטרך גם נכנס פה דיון על זה. משה גטה.

 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

שלום רב. אני משה גטה, אני אח מוסמך, סגן אחראי מחלקה, עובד בבית חולים לבריאות הנפש שער מנשה. אשקף קצת את המציאות בשטח. אנחנו רואים מתמודדי נפש צעירים זורמים לצערי לבית חולים, אשפוזים חוזרים. 

אנחנו רואים שהמערכת לא מותאמת, אם זה לשלב את המשפחות בתהליך השיקום של הילדים שלהם. אנחנו רואים נערים מתמודדים לבד עם מה שעובר עליהם, המשפחות לא מעורבות כי המערכת, אין הנגשה לשונית.

יש אנשים מבוגרים שנמצאים במערכת, נמצאים במחלקה, אין להם מי שידבר אתם באמהרית, אין הנגשה לשונית, וועדות פסיכיאטריות שאין להן תרגום. אני בתור אח צריך ללכת להתנדב ולהשמיע ולעשות תרגום. 

זה לא אמור לעבוד כך, המערכת לא בנויה כמו שצריך ומותאמת למתמודדי נפש יוצאי העדה. אין להם הבנה בסל שיקום, בשיקום, בגלל זה אנחנו רואים אותם בדלת מסתובבת ואנחנו מאבדים את החברים הצעירים האלה לצערי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה קורה אבל בשאר המוסדות. למשל ביוצאי אתיופיה שצריך הנחה בארנונה, מי מלווה אותו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, אין אף אחד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יוצא אתיופיה שצריך רישיון נהיגה, מי מלווה אותו?


 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

אני אענה לך  כבוד היושב-ראש. אני יוסף, מנכ"ל עריית קריית מלאכי, אנחנו מעסיקים מגשרת בעירית קריית מלאכי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למה זה לא קיים לי בעולמות של בריאות הנפש?

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

העניין הוא, זה לא רק בעניין בריאות הנפש. בכל נושא הבריאות זו אוריינות מצד אחד של זכויות ואוריינות בריאות. זה מורכב בתחום בהררי ההיררכיה של קופות חולים, אישורים, טפסים, כתובות שונות לכל נושא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מה הפתרון ד"ר?

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

הפתרון לזה זו מודעות. העלאת מודעות וחלק מהתכנית שהציגו מקודם מדברת על זה שהם מציגים בתכניות טלוויזיה, תכניות רדיו, תכניות מדיה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אבל מי ילווה את המטופל?

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

יש 400 שעות של שירותי גישור בחטיבת בתי החולים הפסיכיאטריים שממוצות לחלוטין. עם 50 שעות.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

אז אני אגיד כך.

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

דקה, אני אגיד את המספרים. יש, אנחנו עשינו על זה ישיבה עם עמותת טנא בריאות לפני כחודש. לטובת בתי החולים זה מספיק אך אנו כן צריכים להרחיב את זה לקהילה. אני כן חושבת שעניין של שירותי גישור, צריכים, אנחנו כאן נראה כך ונדבר עם הקופות עוד מעט, אבל אני אומרת לעניין חטיבת בתי החולים - - -

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

מה עם בתי חולים שהם לא בריאות הנפש?

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

אז אני אגיד כך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, את לא מדברת רק על בריאות הנפש.



 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

אני כרגע מדברת על בריאות הנפש. הוא דיבר על, שההבנה היא שזה בריאות הנפש.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

הוא דיבר על נושאים, הוא הגביל ארנונה וכיוצא באלה.

 << דובר >> רויטל אורדן: << דובר >>   

אז בסדר, אני אומרת לעניין בריאות הנפש יש כבר כמה שנים, 400 שעות של שירותי גישור. זה לא רק עניין של גישור שפתי אלא גם תרבותי. יש 50 שעות הדרכה לקהילה ועוד 50 שעות הדרכה למטפלים. דיברנו עם עמותת טנא, מפעילת השירות, היא אומרת שהיה אפשר, בוא נגדיר את זה היה אפשר יותר אבל זה עניין של חוסר מודעות של הצוותים והיכולת שהצוותים יידעו להזמין את השירות הזה, גם כולל ליווי בוועדות, העמותה עושה גם את זה.

במקרה הצורך אנחנו פתוחים להרחיב את השירות, לשמוע איך מרחיבים את השירות. אני חושבת שהרחבה של השירות צריכה ללכת לכיוון של הקהילה כדי למנוע את ההגעה לאשפוז, אבל אם אנחנו מדברים כבר מה כן נעשה אז זה כן קיים.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, רק לשאלה שלך, בעניין איך מגיעים לארנונה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני יכול אבל היינו אומרים למשה.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

אז למשה, בבקשה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא נעים לי. משה, רשות הדיבור שלך.

 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

רק אוסיף לסיכום שצריך מסגרות מותאמות לבני העדה, אם זה אשפוזיות מותאמות לבעיות התמכרות לחברים מהעדה. אם זו הנגשה לשונית יותר, 400 שעות לכל הארץ – זו בדיחה, סליחה שאני אומר את זה, יש וועדות, יש שיחות יום יומיות בין הרופא ליוצאי העדה שהוא מוכר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני חושב שזה חובה, בכל השנים ובעשור הקרוב זו חובה וזה דבר שהוא בסיסי. איך הוא יכול לקבל טיפול אם הוא לא יודע מה רוצים ממנו כשמדברים אתו?

 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

הוא יכול להיות חודשים באשפוז ואין הנגשה לשונית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, הוא גם לא מבין ולא יכול להתקדם בתהליך של האשפוז, ובשיקום בטח - - -




 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

יש פה שני יצירים שחייבים להבדיל. מה שאנחנו מדברים כאן זה סוג של פלסטר, יש בעיה כרגע מה עושים. מגשרת יודע לתת מענה, מגשר יודע לתת מענה. לאורך זמן חייבת מודעות גם בתוך הקהילה. מה זו מחלת נפש, איך זה מתבטא, איך מסייעים לנער בבית שהוא בתקופת בלבול, מה הורים צריכים לדעת ומה הנקודות האדומות. זו סוגיה עמוקה יותר שמקבלת מענה, דאגנו שתקבל מענה בתכנית הזו שהוצגה, צריך רק לבחון את הדבר הזה עם תכנית בחינה בעוד איקס זמן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

משה סיימת?

 << דובר >> משה גטה: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. דוד, רצית להשלים משהו?

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

רציתי להשלים, מה עושה שנמצא, איך הוא מגיע לארנונה. משרד העלייה והקליטה בשנת 2000 הקימו מוקדי קליטה שייתנו מיקוד ספציפי ליוצאי אתיופיה שיכוון אותם. זה בדיוק כמו שמדברים גם כרגע. אתה צריך למקד את הנושא הזה בנושא של ההסברה כמה שיותר. וברגע שאתה עושה את ההסברה נכונה, ברגע שאתה מחלק כמה שיותר להגיע לאוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מנגיש.

 << דובר >> דוד יאסו: << דובר >>   

הנגשה, בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, תודה רבה, אילנה את כבר דיברת. ד"ר ספפה אייצק.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

אני רק רוצה להוסיף משהו לגבי מגשרים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בבקשה. אז שניה, תגידי בקצרה ואנחנו נעבור.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

בקצרה, אני רק  אוסיף לגבי מגשרים. יש עוד הפעם, אמרתי את זה, יש מאות אחים ואחיות ממוצא אתיופי בעלי תארים מתקדמים ויכולות לבצע. צריך מישהו מקצועי, אי אפשר להגיד מגשר וזהו. מישהו שיודע על מה מדובר, תוכן של בריאות הנפש. כשמטופל מגיע לניתוח שהוא דובר השפה האמהרית והוא לא, אתה לא יכול להביא מגשר. צריך להסביר את התארים הרפואיים, הכול, מישהו מקצועי מתוך המערכת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יש ריכוז של כל אותם מטפלים?

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

משרד הבריאות צריך לדעת את הנתונים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

שואל אתכם, אם אתם. אני בכוונה שואל אתכם.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

עשיתי סקר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני, הכי קל זה לזרוק. את יודע מה זה נכון, אולי זו אחריות שלהם. אתם יוצאי העדה בואו חברים תיקחו יוזמה. יש לנו רשימה של כל אותם אחים ואחיות, בעלי תארים?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני אתן לך דוגמה. בנושא של HIV אני אתן להם דוגמה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא, צגה. חשוב לי לדעת תשובה לשאלה הזו. בסוף היוזמה שלכם הפרטית היא תפתור את רוב הבעיות במקום שאין איש שישתדל להיות איש. אתם צריכים להקים כזה מאגר. לא, צגה, תסלחי לי. מאגר כזה - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

היה אפשר להשתמש בו או שלהמשיך את המודל. בנושא של HIV, אחרי פרשת הדם היו צריכים מגשרים לאנשים, מי ייתן את התרופה? כי אנשים גם הכחישו והדחיקו, אין לי את זה, והיו בסתר, הייתה סטיגמה, דעה קדומה. היו מגשרים. משרד הבריאות, אני זוכרת את זה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

עדיין יש מגשרים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

לא שומעת.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

עדיין יש מגשרים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. אז כאלה אפשר להגדיל, לאפשר אותם. לא כל דובר אמהרית יכול להיות מגשר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תסלחי לי צגה, אני עדיין מתעקש על זה שאתם הקהילה עצמה, אולי זו לא האחריות שלכם וזה לא התפקיד שלכם, אבל אם אתם תיקחו בידיים ותרכזו עכשיו מול במשרד הבריאות, ותביאו לו. הנה 300, 400 אחים ואחיות בעלי תארים, זה מתאים לזה, זה מתאים לזה, קחו תשתמשו בכוח הזה שיש לכם, איזו עוצמה זו, איזה כלי מדהים זה.


 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

אז אני אוסיף היושב-ראש לגבי זה. האחיות כמו שאמרתי, יש אחים ואחיות ממוצא אתיופי שנמצאים בשטח. עכשיו הם לא בעמדות להשפיע, הם לא בעמדות.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

דיברת על זה, את צודקת.

 << דובר >> אילנה אלמנש-ברקאי: << דובר >>   

אז אני רוצה להגיד לך. עשיתי סקר לגבי אחים ואחיות ממוצא אתיופי. 70 אחים ואחיות ענו לי על שאלות ששאלתי אותם מה קורה למה אתם לא בשטח, איפה אתם, למה אתם לא בעמדות בכירות? לא נותנים לנו זה המענה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

גם יש גוף שנקרא טנא הבריאות, התפקיד שלו בהסברה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עכשיו הנה עכשיו אנחנו, הנה בבקשה, ד"ר ספפה בבקשה. אני מקווה שאני אומר נכון את השם.

 << דובר >> ד"ר אייצק ספפה: << דובר >>   

ד"ר ספפה מעמותת טנא הבריאות. תודה. קודם כל יורשה לי אדוני היושב-ראש, להודות לכל אלה שעסקו בסיכום הדו"ח הזה, במיוחד ליוזמת של הד"וח הזה, לחברת כנסת ד"ר צגה פנטהון, אני מודה לך מאוד. לפחות בשלב הזה, לאחר 40 שנה שאנחנו ישבנו שוב לבדוק את עצמנו ונסתכל על העניין באופן רציני. זה לפעמים עצוב, זה גם לפעמים משמח.

אני עוסק בטנא הבריאות וקידום בריאות הקהילה שקמה ב-2006. יש הרבה סיפורים על עמותת טנא הבריאות ואין זמן, הייתי רוצה להגיד כמה אתה גם שמרת בהרבה פעמים על עמותה שקמה. אנחנו משתדלים לעסוק בנושא של קידום בריאות בקהילה ושיתוף פעולה הדוק כמה שניתן עם כל מיני גורמים.

 אחרי 40 שנים לשמוע בצורה מצמררת כזו, היא אסורה. הוא אנחנו נמצאים במדינת ישראל שבכל תכונות שלה שהיא מקדמת כל העניין, איך קהילה אחת קטנה ב-40 שנים מדברים כאילו מאלף בשלבים כאלה?

אני אומר, בטנא הבריאות שהקמנו, זיהינו קשיים של הקהילה בנושא בריאות בכל הסיבות המוכרות. אלה – פערים שפתיים, פערים תרבותיים, פערים השכלתיים וכולי. אז בזמנו, כמה גורמים עודדו אותנו במיוחד בין משרדי הממשלה, משרד העלייה והקליטה נתן חלק ניכר, נתן תקציב ניכר כדי שהעמותה הזו תתבסס ותפעל בשטח.

ואני מודה למשרד הזה. ברור שהוא היה, מר דוד, אני מאוד שמח לסיים את העניין הזה. גם בחלקו משרד הבריאות ניסה לתמוך אבל עדיין לא מספיק כשאני שומע שתקציבים בסדר גודל של 5 מיליון שקלים חוזרים לקופה בלי לנצל אותם לטובה – זה מצמרר אותי אנחנו צריכים לדבר על זה עוד ועוד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא צריך לדבר, צריך לבצע. דיבורים לא יעזרו פה.

 << דובר >> ד"ר אייצק ספפה: << דובר >>   

אז מה שאני אומר, אם אנחנו נתגבש ונתכנן כמו שצריך עם הנתונים שמשקפים לנו את המצב היום, אם אנחנו יכולים באמת - - - וצמצום הבירוקרטיה הקשה שגורעת הרבה עוצמה, הרבה אנרגיה ללא תועלת – אפשר לשפר את המצב הזה לפחות בחמש השנים הבאות. 

אני עדיין עובד בטנא הבריאות ומצפה מכולם שנקדם את זה ונתפנה יותר טוב ממה שהיה קודם וכל אחד בתפקידו, כמו שנאמר, יושיט יד ויתגבש יחד ותנצלו את מה שטמון באנשי מקצוע יוצאי אתיופיה שבונים תכניות ריאליות כדי לקדם את העניין.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני פונה אליך בגלל שאתה בעמותה הזו שמרכזת כל כך הרבה מידע וידע. אולי אתם תובילו את הרשימה הזו יחד עם משרד הבריאות? כל אנשי המקצוע בתחום הבריאות יוצאי אתיופיה שמדברים את השפה, שיש להם את הכלים לעזור לאחים שלהם, שהם אחים שלנו. 

אולי לרכז את הרשימה הזו וביחד עם משרד הבריאות תהיה יד אחת שמכוונת את כולם, כל אחד לפי המקצוע שלו, לסייע לפחות בעשור הקרוב עד שהקהילה תיטמע בתוך מדינת ישראל מבחינה שפתית וכולי, ואז תצליחו אחד עם השני לייצר פתרונות שהם קצת מחוץ לקופסא.

 << דובר >> ד"ר אייצק ספפה: << דובר >>   

נכון אדוני היושב-ראש, אנחנו ניסינו ומנסים לפתח.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הלאה. לא צריך להתייאש מזה, בסדר גמור. תודה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני אוסיף. אני מכירה את ד"ר ספפה במשך הרבה שנים בנושא בריאות הציבור וגם כשירכז ייכנס לתפקיד משרד הבריאות, בזמנו לא הצלחנו אבל בהתמדה בהתנדבות שנים הוא עשה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יישר כוח.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אבל מה קורה? טנא הבריאות, אם לא יקבלו תקציב הם לא יכולים לשרוד. אנשים לא יכולים בהתנדבות, זה סדר גודל כזה כמו שאמר ד"ר ספפה. 40 שנים אין שיפור, המצב מחמיר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

רגע, יש לכם מבחני תמיכות לעמותות מהסוג הזה? רגע.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

צריך לעבוד אתם עם תקציב.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

היו לכם איזה שהם מבחני תמיכה לארגונים מהסוג הזה, ייעודיים?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

לפי נושאים, כן. יש סדנאות של קידום בריאות שטנא עושים, הם עובדים עם בריאות הנפש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מתוקצבים דרך זה.



 << דובר >> ד"ר אייצ'ק ספפה: << דובר >>   

זה לא מספיק.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כן, אבל לא מספיק גם התקציב שקיבלו.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בסדר, בגלל זה התקציבים הנוספים, עכשיו אפשר להעביר אותם דרך אותם ערוצים ולהגדיל את הפעולה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כי יש פלטפורמה מוכנה את מבינה? להשתמש בזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב, תודה רבה. קרין אהרון בבקשה.

 << דובר >> קרין אהרון: << דובר >>   

שלום. אני קרין אהרון אני מייסדת ומנהלת עמותת גנים טובים, שמרכזת את קהילת הנשאיות של BRCA בישראל. נשאית BRCA כמוני, יש לה סיכוי מאוד גבוה של עד 80% לחלות בסרטן שד, שחלה. נשאיות BRCA חולות בסרטני שד אגרסיבי מאוד, נדרשות למעקב רפואי צפוף כבר בגיל 25 ובגילאים מאוחרים יותר לניתוחים מפחיתי סיכון, כאשר לסרטן שחלה אין גילוי מוקדם.

מינואר 2020 כפי שצוין בדו"ח, בדיקת סקר לנשאיות BRCA נמצאת בסל הבריאות לנשים בעלות רקע אשכנזי בלבד. כלומר אישה אשכנזייה ללא רקע של סרטן במשפחה יכולה לגשת ללא הפניה וללא ייעוץ גנטי לבצע בדיקה גנטית, שהמטרה שלה לדעת האם היא נשאית של הגן BRCA. שתי המוטציות הנפוצות בקרב הקהילה האתיופית הן ב-BRCA2 ובשכיחות מצטברת של כ-2% מהקהילה האתיופית. כלומר אחת מתוך 55 נשים וגם גברים יכולים להיות נשאי BRCA.

ברור מהנתונים האלה שיש חשיבות לאפשר לאנשים ממוצא אתיופי מלא או חלקי, לגשת לבדיקת הסקר הזו כחלק מהמטרה לעודד בריאות וגילוי מוקדם של סרטן, ואכן השנה התוספת הזו מועמדת לסל הבריאות לצד הבקשה לעמותה להנגיש את טכנולוגיית PGD לנשאיות BRCA, הליך שימנע הורשה של המוטציה לדורות הבאים.

נכון להיום ההיענות לבדיקת הסדר בקרב הנשים האשכנזיות הנו נמוך במיוחד בערך רק 10% ניגשות. יש להניח שתידרש חשיפה והדרכה מקיפה לנשים ממוצא אתיופי באשר לחשיבות בדיקת הסקר ומשמעותה, גם מצד קופות החולים וכמובן שהעמותה, נשמח לסייע בזה, אבל חשוב לציין שכיום יש כבר צוואר בקבוק מאוד משמעותי בטיפול בנשאיות BRCA.

יש מעט מאוד מקום במרפאות נשאיות ואני מניחה שחברות הקהילה האתיופית שאם הן יגלו שהן נשאיות – גם הן ייתקלו בקושי של מעקב וצריך לקחת בחשבון כמו שנכתב בדו"ח ,להיות נשאית BRCA זה אומר להיות בקשר מאוד רצוף עם מערכת הבריאות במשך עשרות שנים והמידע היום לא נגיש בכלל בשפה האמהרית, לא לגבי בדיקת הסקר באתרי הקופות ולא לגבי המעקבים במקומות שונים, ועם כל היעדר האמון של העדה האתיופית אל מול מערכת הבריאות, זה נושא שצריך לדון בו. אנחנו נוכל באמצעות בדיקת הסקר, להציל נשים רבות מהקהילה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אין נתונים? אני שואל נתונים על הקהילה האתיופית, על נשים מהקהילה האתיופית, יש?




 << דובר >> קרין אהרון: << דובר >>   

נשאיות? אנחנו יודעים שיש שתי מוטציות שכיחות שזה בערך 2% אחת ל-55, כאשר אצל האשכנזיות זה 2.5% זאת אומרת זה מאוד קרוב לסיכון של נשים אשכנזיות ולכן ראוי להכניס את זה לבדיקת הסקר.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

הבדיקות של BRCA בקרב יוצאות אתיופיה נעשה על הפרט הפתולוגי או בדיקת סקר?

 << דובר >> קרין אהרון: << דובר >>   

כיום הן לא בבדיקת הסקר. בדיקת הסקר מועמדת לסל הבריאות של 2025.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

שזה שונה מן הסתם מהנתונים, שאצל האשכנזיות שזה כסקר.

 << דובר >> קרין אהרון: << דובר >>   

נכון. ולכן אני אומרת, יש חשיבות. ממה שיודעים מהסקר שביצעו עד היום יודעים שהמוטציות האלה בגן BRCA2 שכיחות מאוד בקרב האוכלוסייה האתיופית והן צריכות להיכנס לבדיקת הסקר, מה גם שכנראה לא תהיה בעיית תקציב כי אנחנו האשכנזיות לא מנצלות. עכשיו איך תדעו שהצלחתם? אם בפעם הבאה שיהיה דיון, תשב פה נשאית ממוצא אתיופי ולא אני אז תדעו שהצלחתם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. מה משרד הבריאות חושב על זה?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

יש, המחלקה לגנטיקה קהילתית הרימה את הדגל ואמרה שיש מוטציות שכיחות של BRCA בקרב העדה והם רוצים להביא את זה גם לוועדת הסל, אני לא יודעת איפה זה עומד עם וועדת הסל אבל להביא את זה שהסקר יורחב. אבל שוב כמו שנאמר פה, צריך יהיה לעשות עבודה להביא את הנשים להיבדק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ברור. קרין תודה שהעלית את הנושא הזה, תודה רבה. רינה גורליק. את כבר דיברת?

 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

שאלתי שאלה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

את רוצה לדבר?

 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בבקשה.



 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

אני רוצה לומר שני דברים חשובים לגבי הדו"ח. שני הדברים הבולטים בדו"ח. קודם כל להודות מאוד לחברת הכנסת ד"ר צגה מלקו ולך, על קיום הדיון הזה, דיון מאוד חשוב. שני הדברים הבולטים בדו"ח הם כמובן אחד הפערים החריגים שאנחנו רואים שם. 

הדבר השני הוא באמת היעדר מסד נתונים אחיד, אנחנו דיברנו על זה פה בוועדה.אי אפשר יהיה להתקדם וזה צריך להיות ברור לכולנו. אם אנחנו רוצים בעוד חמש שנים לדעת איפה אנחנו עומדים, אנחנו חייבים לדעת מה נקודת ההתחלה. יותר מזה אנחנו לא נוכל לדעת האם התכניות שאנחנו עכשיו שוקדים עליהן, אם הן תכניות באמת אפקטיביות בלי שיהיו לנו את המדדים האלה.

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני  מסכים אתך.

 << דובר >> רינה איילין גורליק: << דובר >>   

עכשיו אני חייבת לומר שישבתי והקשבתי לכל מה שאומר משרד הבריאות. לכאורה יש טיפול לכל, לכאורה יש פתרונות לכל, לכאורה אין שום דבר. הכול בסדר, יש שיפור בכל וזה ממש לא הולם את המציאות. 

השאלה שלי היא מה אנחנו עושים כדי שאנחנו נדע שבעוד כמה שנים אנחנו יושבים פה ויש לנו את כל הכלים לדעת – את זה עשינו, את זה לא עשינו. פה הצלחנו, פה לא הצלחנו, והולכים מחדש, כי אני אומרת את זה מהסיבה שאנחנו לא מתחילים פה בראשית. יש לנו היסטוריה של שנים של תכניות שכבר נכתבו, תכניות שהופעלו והדבר הזה לא צלח אז מוכרחים לקחת את זה בחשבון, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה. זה ברור, אתם תשמעו אותנו גם בסיכום הישיבה. אתי עדנה.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

אני אתי ואני אחות חדר ניתוח כבר שנים בבית חולים מאיר. אני גם מגשרת בקהילה חברתית, בכפר סבא.

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

גילוי נאות, כולן פה דודות שלי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

לא יאומן. באתם ביחד?

 << דובר >> ד"ר אבי יצחק: << דובר >>   

לא. גיליתי את זה פה.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

מה שאני רוצה להגיד זה שעל הפתרונות כולם דיברו. אני רוצה לדבר על המניעה. אם אנחנו אומרים שהתאבדויות יוצאי אתיופיה, לא אלה שנולדו פה אלא אלה שבאו משם, זה כבר מעל 40 שנים אז בגיל הזה אנחנו לא נתאבד, גם אני מאלה שבאו בעבר. 

מי שמתאבד זה הצעירים שנתקלו בכל מיני בעיות. אם זה בבית ספר, אחר כך או שנפלטים מבית הספר, אחר כך המשטרה פותחת להם תיקים, תופרת להם, וכל מיני. יש גורמים מאוד קשים שמביאים אותם למצב הזה של התאבדות.

קודם כל לפתור את הבעיות האלה. דבר שני גם בריאות הנפש אותו הדבר. לא פתאום נער קם ונהיה חולה נפש. עבר טראומה, עבר מקרה, כל מיני דברים, וכל הדברים האלה צריך לעקוב אחרי הנוער, אחרי הצעירים, כל אלה שנחשבים בסיכון בהתאבדות, בסיכון חולי נפש וכל זה. 

צריך לעקוב אחריהם ולעשות רשימה של בית ספר, מי חלש, מי חזק, את מי לחזק, לתגבר. אם זו הכנה לצבא. צריך למנוע את זה לא רק להגיע לשם כשהוא מגיע לבית חולים חולי נפש, אז מה נעשה, זה לא עוזר. גם כשמתאבד זה אותו הדבר. צריך למנוע את זה.

דבר שלישי, ילודה. ילודה לפי מה שאני הבנתי, יש ירידה רצינית ביוצאי אתיופיה. אני רוצה לתת דוגמה אחת. למשל יש חוסר אמון מוחלט, לאו דווקא ברופא נשים, בכלל במחלות. הולכים לרופא יושבים מול הרופא והרופא מסתכל. אני לא יודע אם הוא באמת מסביר להם מה הבעיות שלהם, מה התוצאות של הבדיקה, כמה המוגלובין יש להם, תוצאות של הבדיקות. פשוט מתעסק עם המחשב שלצערי המחשב הזה בעייתי.

החולה יושב וחושב לבד והרופא עושה את שלו, גם אנחנו בתור האחיות, אבל בסופו של דבר צריך להשקיע בהם, להסתכל עליהם, להסביר להם, לתת להם תרופות שמתאימות. פעם אחת, שלוש פעמים, ארבע פעמים מנסים, אחרי זה לא הולכים. לא סומכים כבר על הרופא, האמונה ירדה. בנוסף אישה אחת אני אתן להם דוגמה שתזדעזעו לשמוע. היא הלכה לרופא נשים בהריון ראשון בהריון שני אמר לה תפילי, את לא צריכה את ההיריון הזה. לא הקשיבה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כן. זה קורה הרבה. זה הרבה מדובר בקהילה.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

בהריון שלישי גם הלכה לשם, גם כן אמר לה. אחר כך הפסיקה ללכת. בהריון השישי האחרון הלכה, כשביקשו בחדר לידה מעקב הריון לא היה כלום. לא הייתה בקופת חולים למעקב הריון. לא הייתה. כמו באתיופיה. נכנסה להיריון, הייתה תשעה חודשים, ובסוף כשהלכה ללדת בחדר לידה כשדרשו את הטופס, טופס מעקב לא היה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אין להם שום מושג.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

עד כדי כך, ולא רק זה. גם כל המבוגרים מתחננים לילדים שלהם שלא ייקחו אותם לבית חולים, והם מתים בבית.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כשחולים לא רוצים שרופא יראה אותם, מעדיפים למות בבית.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

זה כואב הלב כבוד היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נהיה חוסר אמון שדיברנו.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

הלב נקרע. אני חווה את זה יום-יום, אם זה במועצה, בזה שאני פעילה חברתית, אם זה בבית חולים שאני גם בחדר ניתוח שנים אני עובדת, והיחס ליוצאי אתיופיה בבתי חולים מחפיר. זה מה שאני אומרת. דבר אחרון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נגעת כמעט בכל הנקודות, זה מורכב. 

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

דבר אחרון, תפקידים בכל מיני מערכות. למשל במחלקות, בחדר ניתוח או באיזה שהוא. יש ייצוג יחסי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

ייצוג הולם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

את מדברת על מה שאילנה הזכירה?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כן, ייצוג הולם צריך ליישם אותו גם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ברור, אני מסכים אתך.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

למשל יש במחלקה אחת שישה דוברי ערבית, עשרה דוברי עברית. חמישה דוברי רוסית. דובר אמהרית – אין. מה, הם לא צריכים תרגום? רק נכנסים לחדר ניתוח או לאיזו מחלקה, הם כבר רועדים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כל שנה כמעט יש דו"ח מבקר מדינה על זה וכל פעם חוזרים לאותם דיונים. נכון צודקת.

 << דובר >> אתי עדנה: << דובר >>   

רוצים לראות. אז שיהיה בכל מקום, שיהיה חוזר, לא יודעת. משרד הבריאות שיוציא חוק שיהיה ייצוג הולם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יש כבר, יש חוק של ייצוג הולם. לצערי הרב זה לא מגיע למדרגות הגבוהות זה תמיד נשאר למטה בתפקידים הזוטרים. בסדר גמור, תודה רבה. קריית מלאכי. לא זוכר את השם שלך, מחילה.

 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

יוסף כהן, מנכ"ל עיריית קריית מלאכי. תודה רבה על ההזדמנות, נעשה את זה קצר. אני קודם כל רוצה להתחבר לדברים של האחות הנכבדה אתי יחד עם  ד"ר אבי יצחק, שדיברו על הנושא הזה שאין אמון במערכות. וכמובן להתחבר לדברים של חברת הכנסת צגה מלקו בנושא הקורונה, שראינו שאיפה שכן ניתן אמון זה דווקא ברשויות המקומיות, ואני רוצה להציע רגע את הנתיב הזה בשתי נקודות קצרות. 

לצערי משרד הבריאות בשנה האחרונה ביטל לחלוטין את תקציבי אפשרי בריא כמעט לחלוטין. תקציבי אפשרי בריא, שזו הדרך שלנו לגשת לקהילה הכללית בכלל ולקהילה יוצאת אתיופיה בפרט. זה פשוט פגע בנו בצורה קשה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

מי ביטל?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

שניה, אני אסביר. לא ביטל.

 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

אין בעיה, אני אסיים תגידי מה שאת רוצה. אנחנו כרגע באוגוסט, עוד לא קיבלנו שקל שאנחנו יכולים - - -

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אתה צודק, אבל זה לא ביטל.

 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

אנחנו קיבלנו הודעה שכנראה השנה לא יהיה תקציב, זה מה שנאמר לנו אבל גם אם לא, אנחנו כבר באוגוסט, קצת קשה לעשות דברים בחודשיים. זו פעם אחת. בנוסף,  אנחנו מקיימים טרם, בגלל שבית החולים הקרוב אלינו מאוד רחוק. אין לנו מוקד עירוני של אחת מקופות חולים בתוך הרשות, אנחנו מקיימים טרם. פנינו למשרד הבריאות, פנינו לשר הבריאות, פנינו לכל כך הרבה מקומות ואיך אומרים, 20% מהחבר'ה שלנו מקבלים שירות בטרם אצלנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טרם? למה זה קשור לדיון פה, או שזה לא קשור?

 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

אני אומר, שם יש אמון. אנשים מגיעים לשם, הם נותנים אמון בתוך המקום. הם באים להיבדק, לעשות בדיקות, הכול. מגיעים ואיך אומרים, חבר'ה פה יש הזדמנות שכן מגיעים אליה כדי לתת מענה ולאף אחד לא אכפת.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

תראה אחר כך בקריית מלאכי 17% מכלל התושבים הם יוצאי אתיופיה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ד"ר שרון, מה רצית לומר לגבי?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

התקציב של "אפשרי בריא" כרגע נכנס לתכנית גדולה של קידום בריאות גוף ונפש שמוביל המשרד ביחד עם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בתוך הרפורמה.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

בדיוק. ביחד עם הג'וינט, עם משרד רוה"מ, עם החינוך ועם הרווחה. מן הסתם כשזו כבר תכנית רב משרדית אז זה לוקח קצת יותר זמן כדי להוציא אותה לדרך. ב-22 ביולי הייתה ישיבת התנעה לזה והתקציבים יגיעו, והם לא יגיעו לשנה, הם יגיעו לשנתיים רצוף כך שיהיה אפשר להעביר משנה לשנה אבל מקווה שבקרוב זה ייצא כחלק מהתכנית לקידום הבריאות גוף ונפש. גם התקציבים של אפשרי בריא וגם עוד הרבה תקציבים שהגיעו מהחלטת הממשלה של בריאות הנפש.


 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

השנה זה ייכנס?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נציגי קופות החולים, כללית, אסתר ביינה.

 << דובר >> אסתר ביינה: << דובר >>   

שלום לכם, אני רוצה להציג דבר שעובד דווקא. אני עובדת במרפאה בראשון בכללית, מנהלת סיעוד שיש בה ריכוז רב ליוצאי אתיופיה, ובינם יש לנו מגשרת ב- 100% משרה, כל ימות השבוע. יש הרבה שיתופי פעולה גם עם המטופלים, גם עם כל דבר שרוצים ליישם – זה מיושם. יש הרבה דברים שצריך לשנות. מודעות, גם לאוכלוסייה לקהילה האתיופית בעצמה, בריאות הנפש.

לצערי מגיעים במקרים מאוחרים שההתערבות היא כבר קשה. יש חוסר אמון של המערכת. הורים אומרים לי אני מפחד לפנות כי אני מפחד שהילד שלי ייפגע. אני עובדת מערכת בסופו של דבר אז מאוד חשוב שזה יהיה יותר הסברתי, עם זה רדיו, עם זה כל דבר אחר. תרגום ישיר יש בשפע, יש לנו מגשרת קוראים כבר ד"ר גילה מרוב שהיא יודעת את הכול. האמון שנוצר הוא אחרת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

איך מעתיקים את הפלטפורמה הזו גם לעולמות של בריאות הנפש?

 << דובר >> אסתר ביינה: << דובר >>   

אז העניין של הפרויקטור, ומישהו שיבחן שיש בכל מקום איש כזה, זה ממש חשוב.

 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

זה דבר מבורך, השאלה אם זה נמצא בעוד מרפאות?

 << דובר >> אסתר ביינה: << דובר >>   

יש 22 מרפאות, הבנתי שבכללית.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

רוב הציבור יוצאי אתיופיה חבר בכללית. אז לכן הדוגמה שאת נותנת אם ירחיבו אותו זה טוב, אבל כשאת אומרת לי שיש 22 – זה עדיין טיפה בים.

 << דובר >> אסתר ביינה: << דובר >>   

נכון, אני אומרת שזה טיפה בים. אנחנו אנשי שטח, מאנשי שטח אתם יכולים ללמוד הרבה גם אם זה במחיר. זה מאוד חשוב.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

זה עלה מאוד חזק בוועדה ולכן תקציב גדול הלך למגשרים. אנחנו צריכים פשוט למצוא את הערוץ להחיות את מבחן התמיכה מהר כדי עוד השנה להעביר אותו לקופות, זה ממש הלך חזק.




 << דובר >> אסתר ביינה: << דובר >>   

יש מרפאה צמודה אלי. בריאות הנפש, שם אין מגשרת. זה תמיד בהרבה שיתופי פעולה יש, אבל זה מאוד חשוב שגם שם יהיה.

 << דובר >> יוסף כהן: << דובר >>   

הקופה יודעת להגיד בכמה מקומות יש מגשרים דוברי השפה, צורך העניין?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

כן, יודעים.

 << דובר >> אסתר ביינה: << דובר >>   

הבנתי שזה 22 בכל הארץ.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בכל הארץ. דרך אגב לגבי הסברה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

ברור שזה לא מספיק, אבל הם גם יגידו לך אנחנו רוצים שיפוי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אבל לגבי הסבר אדוני היושב-ראש אני רוצה להתייחס פה. גם הצוות הרפואי ברובו כמעט לא מכיר את הקהילה. אז קבלת הפנים, ההתייחסות מזלזלת, מתעלמת, לא שמים לב. אני חושבת שגם להם מגיעה הסברה. גם להם לצוות רפואי צריכים לתת את זה, כי אחר כך דברים שגם הקהילה לא הולכת היחס. נוסיף על זה שלא מאמינים למערכת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

טוב. צגה תודה רבה.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

אני רוצה רק להגיד משפט אחד אם אפשר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

בטח.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

אני לא רוצה שנשפוך את התינוק עם המים והקהילה הזו היא חזקה, היא עברה הרבה ויודעת הרבה ולא ניקח את כולם בסל אחד, את כל הגילאים, את כל העליות, והעלייה לפחות הגדולה היא מ-1979 נמשך עד היום, וזה לא אותו הדבר למי שעלה ב-1980 למי שעלה לפני שנה שנתיים. אני חושב, הוועדה מייעצת אולי ברשותה ורשות משרד הבריאות כן לעשות איזה שהוא פילוח נכון. את הגילאים המבוגרים לעשות התאמה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אלה אותם נתונים שדיברנו עליהם. צריך שיהיה מסד נתונים שיפלח. גילאים, עליות.



 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

לא, עדיין לא כולם נמצאים באותה בעיה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אז זה מה שאני אומר. ברור, בוודאי. כשיהיו לך נתונים אתה תוכל לדעת האם יש שוני בין עולה פיזי לבין יוצא, בן של עולה, באיזה דור?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עולה חדש, עולה ותיק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, ברור. זה בדיוק מסד הנתונים שאנחנו נזכיר בסיכום הישיבה. אני מתנצל, אני עוצר אתכם, סליחה.

 << דובר >> ד"ר אייצק ספפה: << דובר >>   

אני חושב, אמרנו בין הפערים הקשים זה חוסר שפה משותפת. אנחנו בטנא בריאות, לפני עשר שנים פיתחנו מודל שירות תרגום טלפוני רפואי והפעלנו אותו. ממש היה מוצלח אבל היה לא מספיק בכל דרך. אחר כך משרד הבריאות אימץ את התכנית הזו. מה שאני מנסה להגיד עכשיו, התכנית הזו צריכה להתחזק ולהתרחב, היא כלי מאוד דרוש וחשוב.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עופר, לתשומת לבך. טוב, תודה רבה. גברת מרגלית שילה מלאומית.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

כן, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למעשה כבר דיברת לא?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

כן, רק הערתי פה הערה אבל אני רוצה, זה חשוב לי לדבר. מ-2016 שהיה את המפגש עם רוה"מ ועם משרד הבריאות. אנחנו הקופה היחידה שלקחנו את מבחן התמיכה לסוכרת ופעלנו. ניסו פה הרבה מאוד דברים מאוד מעניינים, אי אפשר לבוא ולהגיד משרד הבריאות לא עשה. עם משרד המשפטים הרמנו את כל הנושא של גזענות.

העלינו את המודעות ועשינו תשתית עם מנהלים וזה לא רק אנחנו עכשיו – כל הקופות – בנושא הזה של גזענות, הדרה ואפליה. בנושא של סוכרת אנחנו ממשיכים לעבוד. יתרה מזאת כל נושא של בדיקות סקר, ממוגרפיה, דם סמוי, סרטן צוואר הרחם. אנחנו עושים טלפונים יזומים, אנחנו שולחים מסרונים, יש לנו מגשרות. 

אפרופו מגשרות שדיברנו, כן, הכשרנו את המגשרות. הכשרנו אותן על הרבה מאוד מחלות ואיך מתקשרים. כבוד היושב-ראש חסר לי פה לראות נציגים של משרד החינוך. חסרות לי נציגים של הרווחה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

זה המינוס שאתה מגיע רק לוועדת בריאות. אבל יש פה נציג של רוה"מ שמתכלל את הכול. את צודקת, אנחנו לא יכולים להתעסק בכול.


 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

כן, דווקא בוועדות, אבל הבריאות. כבוד יושב-ראש, הבריאות ולא רופא, אחות במקצועות הבריאות. זה הרבה מאוד אנשים משפיעים על הבריאות שלך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מסכים אתך במאה אחוז.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

מרגלית, יש לי שאלה. א' כמה מגשרים יש לך? ב'.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

יש לי שמונה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כמה?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

שמונה, והם מרוכזים, הם נמצאים במרפאות או באזורים שיש שם רוב האוכלוסייה, ואני אגיד לך יתרה מזאת.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

רגע, לא ברור לי. יש לכם סך הכול שמונה בכל הארץ?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

יש לנו שמונה בכל הארץ.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

של קופת חולים. משרה מלאה?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

חצאי משרות. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו אנחנו מצטמצמים משמונה לחצאי משרה. בעוד את דיברת על רוה"מ, כל הסיפור, אני הייתי בוועדה אני מכירה את זה. בוועדה למיגור גזענות היו הרבה נושאים, משרד הבריאות בכלל לא היה שותף. שנית את אומרת משרד הבריאות - - -

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

אנחנו ישבנו בוועדה של משרד הבריאות בנושא של גזענות. יש לנו אפילו חוברת עבת כרס, איך למעשה אנחנו  מיישמים את זה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

מרגלית בואי אני אגיד לך. אני לא רוצה לדבר דברים לא יפים, במבחן התוצאה יש בעיה.


 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

אני לא אומרת שאין בעיה אבל אני אומרת שזה תהליך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

עוד הפעם מבחן התוצאה?

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

רגע, הכנסת אני חייבת להגיד משהו, רגע.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

היא אומרת שנעשה הכול. מרגלית.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

ברשותכם. רגע, תני לי שניה רגע לומר משהו. בוועדה שישבה עם רוה"מ את יודעת מה רוה"מ אמר לנו? אנחנו כבר לא רוצים לתקצב את המגשרות, ושאלנו אותם למה? אמרנו שזה דבר מאוד חשוב. אמרו לנו אנחנו לא רוצים לתת קביים, אנחנו רוצים שהאוכלוסייה עצמה, החברה עצמה, להעצים אותה, שיהיו בזכות עצמם ואז אמרנו לא, יש פה אנשים שהם יוצאים, חייבים את זה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

מרגלית אני חייבת להגיב, אני חייבת להגיד לך את זה. אפילו איך שאת מציגה את זה, זה פשוט, אני מרגישה זלזול.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

חלילה, אני כואבת. בשביל זה אני פה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

רגע, אני אגיד לך. ברגע שאת אומרת יש לנו שמונה מגשרים, אני שאלתי אותך מה המשרה שלהם, חצאי משרה, אחר כך את מדברת מה שנעשה. אני באה ואומרת לך אני מכירה את זה אחרת לא היינו יושבים פה כולנו. אנחנו רוצים לשפר את המצב, לא שתגידי לי הכול טוב ויפה, דבר שלא נכון.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

אני לא אמרתי הכול טוב ויפה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

גם שמונה מגשרים יש לך חצאי משרה, רבע משרה, את מורידה לארבע, או שניים יישארו לך בסוף.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

חלילה, א' אני לא אומרת - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אבל רגע, תודה. למה אתן מקיימות פה ויכוח? יש להם, מישהו הנחה אותם כמה מגשרים צריך להיות על כל כמה? לא, נכון?



 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כן, אבל איך מציגים אדוני היושב-ראש? אני מכירה. כשמדובר ביוצאי אתיופיה אתה יודע מה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אין הנחיות. יש הנחיות לכולם - - -? אז מה את רוצה ממנה? כל מרכיב לכאורה, כל מה שזה, זה בונוס.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אבל איך מציגים. מציעים, זו הטעיה חבר'ה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

צגה, אני מנסה. הם עושים את זה וולונטרי, הם יכולים גם לא לעשות.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

הם עושים את זה מתוך הבנה שזה מה שנכון לעשות. אולי המשרד צריך להנחות כמה תקנים?

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

ד"ר שרון אלרעי אמרה שאנחנו רוצים לחדש את מבחני התמיכה לקופות, משהו שיהיה רוחבי לכל הקופות וזה מה שלאומית עושה באופן וולונטרי, שזה לא מספיק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

כן, לחייב אותם לעשות את זה או שיגרמו להם לעשות את זה.

 << דובר >> מירי כהן: << דובר >>   

נכון, בגלל זה רוצים.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

זה תהליך.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

את כבר דיברנו. אדוני היושב-ראש אני אגיד לך למה. כשמדובר ביוצאי אתיופיה מה עושים לך? לוקחים לך, לאנשים נותנים רבע משרה, חצי משרה. פתאום באים ואומרים לך יש לנו 20 עובדים. כשאתה מצטמצם לפי משרות או שעות – נשארים לך בסוף בקושי חמישה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני מזדהה עם הכאב שלך.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

על זה אני מכירה.



 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אבל כל זמן שהמדינה לא חייבה את הקופות להשיג מגשרות ב-100% משרה, אז כל מה שהם עושים זה על בסיס רצונן.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

משרד הבריאות, סליחה, משרד רוה"מ אמר לנו בהתחלה ב-2018 כמה אנחנו צריכים לקבל מגשרים על פי כמות האוכלוסייה שיש לנו בתוך הקופה. אנחנו קטנים. שתי קופות למעשה הולכות עם זה – כללית ולאומית. מכבי ומאוחדת לא השתתפו עם זה, אבל יחד עם זאת אני אומרת זה תהליך. אנחנו לא ביום אחד, אנחנו יודעים שיש לנו הרבה מאוד ואני אגיד לכם יתר מזאת יש לנו גם - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

נא לסיים.

 << דובר >> מרגלית שילה: << דובר >>   

במקומות במרפאות שיש לנו אוכלוסייה כזו אנחנו משתדלים לשים מנהלת סניף מהעדה, אחיות, מקצועות הבריאות. כל  מה שאנחנו יכולים בשביל שגם הם יגשרו. מעבר לזה התרגום שיש לנו, גם הנגשה שפתית וגם הנגשה תרבותית אך יחד עם זה אני מברכת על הוועדה הזו כי יש עוד הרבה מה לעשות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

יישר כוח. תודה רבה. סיכום שלך צגה ואני עובר לסיכום של הוועדה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, קודם כל מאוד מעריכה, תודה לך על כל המאמץ והדיון המעמיק. אני בטוחה שזה נוגע לך ללב, אני מכירה אותך. אנחנו מסתובבים ביחד בבתי חולים, בכמה מקומות בריאות הנפש, בכל מקום הסתובבנו, היית אתנו ואני מאוד מעריכה זה מאוד חשוב. כל מה שדנו בו זה לא כדי להוציא את הקיטור או להאשים מישהו, אני הכוונה שלי, מזה נלמד ונתקן את המעוות. אנחנו ראינו את הבעיה.

שנית, אנחנו צריכים להגביל בזמן, לא נמשוך את זה ליותר זמן, ועוד חודש או חודש וחצי להתכנס פה לשמוע מה נעשה. חייב שיהיה מעקב. בלי זה אין לנו, כי כל השנים דיברנו, התמסמס, ילך לאיבוד. דוגמה אתן לכם. עוד מעט תקציב 2025-2026 שיבוא. 

על סמך מה יהיה תקציב? גם על זה צריכים לחשוב, כל זה להכניס את זה. המטרה שלנו, שזו נקודה חשובה לי. בני העדה צריכים להיות שותפים, במיוחד כל אחד במקצוע שלו. אני דוברת אמהרית מצוינת, שדרנית מצוינת אבל אני לא יכולה להיות בבריאות הציבור אין לי ידע. לכן לשלב את האנשים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

למה? יש לך ידע בכול.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

את האנשים שבאמת מתאימים לזה. בנוסף להגדיל בראש ובראשונה, חייב שיהיה פרויקטור חבר'ה. אם אין פרויקטור פעם הבאה אין לנו פגישה. אני פעם הבאה במעקב, עוד חודש או חודש וחצי נבוא, אם אין מישהו בתקן פרויקטור – הרגנו פה את כל מה שדיברנו, זה מאוד חשוב לי. בהזדמנות אני רוצה להגיד תודה אדוני היושב- ראש. לך, לממ"מ, למחקר, וד"ר שרון למרות שיש לנו חילוקי דעות המטרה שלנו שיצליח.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

אין לנו חילוקי דעות. אני מסכימה אתך בכול, אין לנו חילוקי דעות ואני אפילו מברכת שתהיה פה עוד חודש ישיבה נוספת כי אנחנו בפול גז על הדבר הזה, אחרי שהמלחמה קצת עכבה אותנו. אנחנו בפול גז על הדבר הזה וזה חשוב מאוד למשרד הבריאות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

יופי, תודה. ד"ר אבי יצחק תשמע, הוא מקדיש בהתנדבות רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

את חייבת את תקציב הזמנים גם, או פחות?

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

מתי שתזמין אותנו אנחנו נבוא.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש חשוב לי להגיד לד"ר אבי יצחק, הוא משקיע בהתנדבות הרבה שעות ואני מאוד מעריכה, תודה לך.

 << דובר >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << דובר >>   

גם עם זה אני מסכימה אתך.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

וגם לכל הארגונים, לכל האנשים שבאתם. ד"ר ספפה שנים רבות זה דגל של טנא בריאות. דגל של הסברה זה ד"ר ספפה. כמובן לכולכם תודה רבה, לצוות הנהדר שלי, בלי הצוות אני לא הייתי יכולה להביא את זה לדיון. אני מקווה לפעם הבאה בעוד חודש נשב, אולי טיפה נשנה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

תודה רבה חברת הכנסת צגה מלקו. אני עובר לסיכום שלי, ולפני כן שניה אחת מילה ברשותכם. אנחנו נמצאים ביומיים לפני תשעה באב, שבוע שחל בו תשעה באב, בתי המקדש נחרבו על שנאת חינם ואנחנו עסוקים הרבה מאוד באהבת חינם וגם הדיון הזה מצטרף לכל המגמה הזאת, וכל המשימה הזו שאנחנו רואים לנגד עיננו כדי לחבק את האחים שלנו ולאהוב אותם ולתת להם את מה שמגיע להם.

הם לא שונים מאף אחד אחר ואני חייב פה התנצלות בבמה הזו, קיימנו דיון שבוע שעבר ואמרתי לאיזה עו"ד אורן אני לא אגיד את המשפחה שלו. אמרתי לו שהוא מפיץ שקר, והוא קצת נפגע מזה אולי גם בצדק. אז אני מתנצל פה על הבמה הזו ואני מקווה שהדברים גם יגיעו אליו, כמובן שלא הייתה לי שום כוונה לפגוע בו בפרט בימים הרגישים הללו.

הוועדה מודה ליוזמת הדיון חברת הכנסת צגה מלקו וכמובן לכל המשתתפים החשובים והנכבדים. אני רואה בדיון הזה דיון חשוב מאוד, דיון שאנחנו גם נקיים, כמו שאמרתי, ישיבות מעקב עליו. כמובן לכל האנשים החשובים שיושבים כאן, ד"ר שרון אלרעי, דוד יאסו, ד"ר אבי יצחק, ד"ר ספפה ושאר המכובדים שיושבים כאן. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להביא בהקדם לאיוש תקן הפרויקטור הייעודי להובלת תכנית לקידום הבריאות הקהילה האתיופית. כמו כן הוועדה מבקשת כי הפרויקטור יהיה כפוף ישירות למנכ"ל משרד הבריאות.

הוועדה דורשת ממשרד הבריאות לאסוף נתונים באופן שיטתי וסדור בנוגע לבריאותם של יוצאי אתיופיה. כך למשל לגבי מחלות, לחץ דם, השמנה, סוכרת וכיוצא בזה, וכן לקבוע הגדרה ברורה לגבי מי הוא יוצא אתיופיה. הוועדה קובעת כי משרד הבריאות יקדם בדחיפות את תכנית ההסברה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות במיזם המשותף עם ערוץ הטלוויזיה בשפה האתיופית IETV.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וקופות החולים לקיים שיח ישיר עם יוצאי קהילת אתיופיה על מנת לעמוד מקרוב על הצרכים הייחודיים שיש לקהילה. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה דיווח על ניצול התקציבים שהוקצו לטובת תכנית לקידום בריאות הקהילה האתיופית של משרד הבריאות, וכן על התקציב התוספתי שניתן עד ליום, 1 בנובמבר 2024. 

הוועדה מבקשת לקבל את התייחסות המשרד לקופות החולים בתוך חודש ואנחנו כמו שאמרתי - - -

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שעד 1 בינואר יהיה ניצול של התקציב, עוד לא התחילו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אני רוצה לקבל דו"ח בינתיים.

 << דובר >> אברהם ברהן מלדה: << דובר >>   

דו"ח ביניים? אין בעיה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

שכחתי, אני מתנצלת. אני רוצה להגיד תודה לדוד יאסו, וגם יש כתב  Ynetוידיעות אחרונות אדיר ינקו. הוא לקח את זה כמשימה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>   

אדיר, תודה רבה לך בשם הוועדה, על המעקב אחרי המצב הרפואי של בני הקהילה, אתה עושה עבודת קודש בהקשר הזה גם כן. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:00. << סיום >>