פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 428
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ז' באלול התשפ"ד (10 בספטמבר 2024), שעה 12:57



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו) (תיקון), התשפ"ד- 2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
ניסים ואטורי
יואב סגלוביץ'



מוזמנים: 
	יעל טייב
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	רן סלבצקי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

	יעל בוקר יוסף
	–
	עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, יחידת החילוט, האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים

	נוית דויטש
	–
	עו"ד, האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים

	עטרת דוד
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	טלי יוגב
	–
	ראש אגף בכיר - מניעה, טיפול ושיקום - המשרד לביטחון לאומי

	מירב אברהמי
	–
	מנהלת תחום בכירה, חילוט, המשרד לביטחון לאומי

	בוסנה מהרט דסה
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית המשרד לביטחון לאומי





ייעוץ משפטי: 
אפרת חקאק

סגן מנהל הוועדה:
אלירן כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו) (תיקון), התשפ"ד- 2024 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הצעת תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו) (תיקון), התשפ"ד-2024. התקנות מוגשות מטעם הממשלה. 

 << אורח >> בוסנה מהרט דסה: << אורח >>   

הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי. ברמה אישית אני חייבת לומר שאני מאוד מתרגשת להיות כאן. זה תיקון שאנחנו מחכים לו מסוף 2017 ותודה לאל שהגענו עד הלום. כמו שאדוני יראה בהמשך, התיקון לא תיקון מורכב אבל תהליך העבודה, המצב של בחירות חוזרות ונשנות ושרים שהתחלפו בשני המשרדים – כפי שנראה, אלה תקנות משותפות של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי – הייתה איזושהי התמשכות הליכים.

מדובר בתקנות מכוח סעיף 31ב לפקודת הסמים המסוכנים של רכוש שחולט בהתאם להחלטה שיפוטית של בית המשפט. אצל האפוטרופוס הכללי יש קרן ייעודית - הוא אמון על הקרן ומנהל אותה – ויש מועצה ייעודית להכוונת פעולות הקרן שעושה בסוף את החלוקה וההקצאה לגופים הרלוונטיים של הכספים שהצטברו בקרן.

התקנות הללו למעשה הן תקנות שקובעות את ההרכב ואת התפקיד של המועצה. מדובר בתקנות שבראשית דרכן הוכנו בשנת 1999. במהלך הדרך היו תיקונים מאוד מינוריים. גם עכשיו התיקון שאנחנו מביאים לאישור הוועדה, זה לא תיקון מהותי במובן הזה שהוא לא משנה את סדרי העבודה והפרקטיקה של המועצה והעבודה שלה אלא יותר תיקון שנובע כתוצאה מכך שבשנת 2017 חוקק חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ומכוחו הוקמה הרשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי   ועם חקיקת החוק והקמת הרשות בוטל חוק הרשות למלחמה בסמים ושימוש לרעה באלכוהול מ-1988 מכוחו פעלה אותה רשות מכוח חוק התאגיד הסטטוטורי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

סליחה, רק לומר לפרוטוקול. אני לא רוצה להפריע לך בשטף המחשבה אבל בדקתי. כנראה זאת טעות. אמרת סעיף 31 אבל זה סעיף 36ח.

 << אורח >> בוסנה מהרט דסה: << אורח >>   

31. פקודת הסמים המסוכנים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני מול הפקודה. לא מכוחן קמו התקנות אלא זה 36ח. סעיף 31 עוסק בדבר אחר לגמרי. זה חלק מהחזקות וגם לא כל החזקות. רק לומר לפרוטוקול לשם הסדר. סליחה שהפרעתי. 

 << אורח >> בוסנה מהרט דסה: << אורח >>   

כתוצאה מביטול החוק וחקיקת החוק החדש והקמת הרשות, היינו צריכים לתקן את התקנות ולעשות את השינויים וההתאמות הנדרשות בנוגע להרכב חברי המועצה, בין אם זה תיקון שנוגע ליושב-ראש המועצה כאשר לפי הנוסח של התקנות הקיימות היושב-ראש הוא מי שהיה בזמנו מנהל הרשות שהייתה תגיד סטטוטורי שבוטלה בעקבות חקיקת החוק, ותיקון שנוגע לשני חברים במועצה – נציג משרד החינוך ונציג משרד הרווחה – שבזמנו היו מתמנים על ידי מי שהיה יושב-ראש המועצה של אותה רשות שסגרנו אותה, הייתה מועצה שהייתה מעין דירקטוריון והיא הייתה מתווה את הפעילות של הרשות, וכעת אותה רשות מן הסתם בטלה עם ביטול החוק וסגירת הרשות. בנוסף לכך ראינו חשיבות רבה לקבוע סעיף לעניין קוורום שיאפשר כינוס של המועצה כאשר היא בהרכב חסר כי היום, כתוצאה מזה שחסרה הוראה כזאת ותקנה כזאת בתקנות, לא יכולנו לכנס את המועצה. זאת הסיבה שבשנים אחרונות המועצה לא כונסה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למיטב ידיעתי במדינת ישראל חל חוק שנקרא חוק הפרשנות שאומר שגוף עם מספר חברים יכול להמשיך לתפקד כל עוד יש בו רוב חברים.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

שלושה חברים מתוך שישה הם מהרשות. 50 אחוזים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. זאת אומרת, בגלל ששלושה לא היו.

 << אורח >> בוסנה מהרט דסה: << אורח >>   

קיבלנו חוות דעת משפטית מהייעוץ המשפטי במשרד המשפטים והנציגה כאן, לפיה שמכיוון שמדובר בהרכב קטוע של המועצה, אנחנו לא יכולים לכנס את המועצה כי בעצם שלושה מתוך שישה חברים, המינוי שלהם לא בתוקף למרות שהייתה איזושהי תקופה מסוימת שמכוח פרשנות יצירתית בתקופת מעבר מסוימת כן אפשרו אבל זה היה עד השלמת הליך התקנות. מכיוון שראו שהשלמת הליך תיקון התקנות נמשך ונמשך ולא התבצע - כמו שאמרתי, זה תהליך שהתחלנו להתניע אותו מסוף שנת 2017 – באיזשהו שלב - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לפי הפרשנות, מה כן היה? מי כן נכנס בנעלי אחד החברים?

 << אורח >> בוסנה מהרט דסה: << אורח >>   

היום יש את הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, יש את מנהלת הרשות והיא נכנסה לנעליו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לכן שאלתי. כתבתם לנו במכתב שהמועצה לא יכלה לפעול. פניתי אליכם לפני תחילת הדיון כי אני לא ראיתי איך – לפי התקנות הישנות שאני מחזיקה מולי – יש בעיה גם בהתכתב עם חוק שאני מחזיקה אותו מולי, החוק של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי עם הפרשנות של מה נכנס בנעלי מי ויש גם הוראות מעבר. למה אי אפשר היה לכנס ולעבוד בהתאם לפרשנות שאתם נתתם? הרי לפי הפרשנות שלכם לקחתם נציג של הרשות החדשה שהוקמה ובעצם ביטלה את הרשות למלחמה בסמים ואפשר היה באופן פרשני סטנדרטי לחלוטין שזה מה שיחליף. זה לא משנה, אלה תקנות שאין איתן מורכבות, תקנות שאני מניחה שהיושב-ראש ימליץ להצביע בעדן. אני לא חברה בוועדה כי אני בסנקציות פרלמנטריות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את עדיין יכולה להצביע.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני עדיין יכולה להצביע. לא זה העניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל זמן שלא יהיו כאן מספיק ליכודניקים שהם חברי הוועדה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה לא קשור. אני מגיעה מפאת חשיבות הנושאים. אני מחויבת לעם ישראל ולא לכובע שיש לי על הראש או אין לי על הראש. זה לא מעניין אותי. אני רק מבקשת להבהיר שבמכתב של השרים, בגלל הייעוץ המשפטי, הייתה יכולה להיות פרשנות שמאפשרת כניסה בנעלי הרשות הקודמת. הרשות החדשה שהוקמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מוכן לקבל ששני החברים במועצת הרשות למלחמה בסמים לא היו יכולים להיות אבל לכאורה ראש הרשות מוחלף. לגבי החברים בהחלט יש בעיה כי המועצה בוטלה ואין מענה אבל יש תיקון, אפילו שיש את סעיף 36ח בחוק הרשות שמחליף א' ב-ב'. לכן הפרשנות הסבירה מאוד להגיד שגם בתקנות זה מחליף א' ו-ב' ולכן אתם לעולם לא פחדתם מ-א'.


 << אורח >> בוסנה מהרט דסה: << אורח >>   

נבחנו מספר חלופות. ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ניסו - מתוך הבנה של החשיבות של כינוס המועצה וחלוקת הכספים לגופים שבאמת זקוקים לכסף הזה – כל מיני דרכים ופרשנויות. לצערי לא עלה בידם. באמת היה חשוב שנציגים של משרד החינוך ומשרד הרווחה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

הכול חשוב אבל יותר חשוב לעבוד.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

שהוועדה תהיה בהרכב שהוא הטרוגני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מברך על הבאת התקנות לתיקון. מי נתן את חוותה דעת שמדובר בהרכב קטוע?

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

אני מרכזת את המועצה ברשות לביטחון קהילתי. התקנות היו אמורות להיות מתוקנות יחד עם החוק ולא נעשה כך, אבל לא הייתה מניעה להתכנס ואכן התכנסנו תחת אישור חריג שמשרד המשפטים אפשר זאת. התכנסנו ב-2018.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אישור חריג לקיים את החוק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

כן. אין דבר כזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

היה אישור חריג לקיים את החוק. מצוין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אין דבר כזה אישור חריג. אני לא מכירה את המושג הזה משפטית. מה יש לכם? מה הולך כאן?

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

ההתכנסות הייתה ללא שני חברים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור שזה לא טוב. 

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

ב-2018 התכנסנו וגם ב-2021 אלא שלאחר מכן ביקשו לשנות את הרכב המועצה. השר הקודם, ממשלה קודמת, ביקש לשנות את ההרכב. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה משהו אחר.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

ואז משרד המשפטים אמר לא. עד שהתקנות לא יושלמו, עד אז אתם לא תוכלו להתכנס. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

ברשותך היושב-ראש, אני מבקשת לומר כמה דברים לפרוטוקול. אני אומרת כאן דברים בעיקר לשם הפרוטוקול כי באמת זאת פשוט הזיה. תסלחו לי. אתם כותבים לנו במכתב, לחברי כנסת, נבחרי ציבור, שאיזה מזל שאנחנו גם עורכי דין כי אז אנחנו יודעים לקרוא ולהסיק מסקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מזל שאת עורכת דין. אני לא. אומר מזל שאנחנו עורכי דין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא נכון. אני חושבת שזה מזל גדול. זה ניסיון גדול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אמרתי מזל עליך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

עליך היית מתפשרת. נכון. אפשר להסכים איתך. אפשר בלעדיך בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אקדיש לך את "מזל שיש אותך" בביצוע של עמיר בניון.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אתם כותבים לנו מכתב שאי אפשר היה - זה מ-2017 – לכנס כי לא היה קוורום. אנחנו בודקים את הדבר הזה ואנחנו תוהים. כמו שאמר רוטמן, חוק הפרשנות, אם יש רוב. הוא אמר שצריך ארבעה ולא שלושה כמו שיש. אבל לפי המצב הקיים הכניסה של הרשות הלאומית נכנסה בנעלי הרשות של הסמים בדיוק ועובדתית שאישרתם לנו כאן במהלך הדיון שבשנת 2021 ועוד היו לפחות שני כינוסים. קראתם לזה אישור חריג. שידע הייעוץ המשפטי שאין חיה כזאת, אישור חריג. או שיש פעולה בסמכות או שאין פעולה בסמכות. אתה לא מאשר למישהו לחרוג מהוראות הדין ואתה לא מאשר למישהו סמכות לעשות איזושהי פעולה אם היא לא מתכתבת עם הוראות הדין. אין חיה כזאת. זה לא אישור חריג אלא זה פשוט הטרלה משונה מאוד כי אולי רצו לעשות פעולה כזאת ואחרת ופתאום מישהו הוריד הנחיה בשנת 2021 שעכשיו סטופ, אנחנו עכשיו לא נותנים לכם אישור ואתם לא יכולים לפעול. 

ההוראה הזאת היא הוראה מקוממת, היא שימוש לרעה בסמכות, תסלחו לי, והיא פוגעת תוך כך בשירות לציבור שיכול ליהנות מחלוקת הכספים שמחולטים ונתפסים, רכוש שנתפס או כספים שנתפסים על דרך הכרזתו של אדם כסוחר סמים וחבל כי אלה כספים רבים שנמצאים וניתן היה לעשות בהם שימוש מזמן אלא שהייתה כאן הוראה, כפי שאמרתי, שהיא הוראה דרקונית שלא מתיישבת עם הוראות החוק.

אם כן, להבא לזכור שבסוף בסוף זה לא משחק כוח בין הייעוץ המשפטי שעושה כך או אחרת על נבחרי הציבור. לא. אתם מפרשים את החוק, ואגב, בפרשנות משפטית ובייעוץ משפטי, הפרשנות חייבת להיות מרחיקת לכת לטובת המטרה ככל שזה מאפשר. כאן לא רק שהפרשנות אפשרה את קיום הכינוסים אלא זה היה בסדר עד שנת 2021.

לכן אני מבקשת להבהיר לפרוטוקול שהכתוב במסמך שאי אפשר היה מ-2021 – ב-2017 החוק תוקן - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

	כתוב שמוחלט מכוח פרשנות שמנהל הרשות הלאומית לביטחון קהילתי יבוא בנעליו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

יפה. אבל תקרא את סעיף 9. תראה מה הם כותבים. אם זה היה, הכול טוב. "הרקע לתיקון והחשיבות והדחיפות שבקידומו" - השר לא כותב סתם אלא כנראה אמרו לו את זה. – "היא העובדה שהמועצה לא יכולה להתכנס ולחלק את הכספים שנצברו בה לטובת כלל הגופים הרשאים להגיש בקשות". 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

המשפט הזה הוא המשפט הבעייתי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה המשפט בגינו עלה לי המצב רוח, שגם כך הוא אין לי מצב רוח טוב, למצב רוח כועס. אפשר להסכים שהייתה כאן תקלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תני להם את האפשרות לנשום.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא סיימתי את דבריי. הייתי בזכות דיבור ואז אתה שאלת והפניתי אותך לסעיף 9. אני אסיים ואומר שמוטב לומר את הדברים לאשורם. זה לא נכון שלא ניתן היה לכנס. ניתן היה לכנס. ההוראה משנת 2021 זאת הוראה שלא מתיישבת עם הוראות החוק ועם התנהלות הפרשנית ממילא שמתיישבת עם כניסה בנעליים של ראש הרשות הלאומית לראש הרשות למלחמה בסמים. לכן חבל שזה קרה כי משנת 2021 אנחנו איבדנו את היכולת לחלק כספים רבים מאוד מאוד. אני יודעת באיזה גובה של כספים מדובר וחבל מאוד.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

כמה כסף יש שם?


 << אורח >> יעל בוקר יוסף: << אורח >>   

46 מיליון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

לחלוקה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אלה כספים שלא חולקו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה כל הסכום שחילטתם?

 << אורח >> יעל בוקר יוסף: << אורח >>   

זאת רק פקודת הסמים. זה לא הלבנת הון.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

זה הסכום שהיה בקרן.

 << אורח >> יעל בוקר יוסף: << אורח >>   

זה לוקח בחשבון גם הוצאות צפויות עד סוף השנה, קרן שמורה והתחייבויות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

איך רואים שהוא היה שוטר. הוא חושב שסוחר סמים, נתפוס אצלו הרבה כסף. חיים בסרט.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא קשור. תלוי כמה נכסים תופסים ומה לוח הזמנים של האפוטרופוס לחילוט. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

נזכיר לסגלוביץ' שכמשטרה אתם באמת תופסים אבל אז מגיעים הדיונים בחזקות. לעניין נכסים, בשונה מכסף שקל לך לומר שזאת החזקה, בא צד ג' ואומר - אני ייצגתי בדיון מקרה כזה – שזה שלו ומתנהלים על זה דיונים.


 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

יש לנו גם מוצר... שמחכה למכירה וזה יגדיל את הסכום.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

לכן שאלתי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבעיה העיקרית שרוב מה שהם תופסים דרך הסמים, זה את הסמים עצמם.

 << אורח >> יעל בוקר יוסף: << אורח >>   

לא. יש הרבה כסף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל פעם אני רואה הודעות שאומרות תפסנו סמים בשווי הרבה מאוד מיליונים. 

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

לא מגיע למימוש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא מגיע למימוש כי אי אפשר למכור אותם.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

סתם מעניין אותי וזה לא קשור לדיון. ברשותכם, שאלת צד. לגבי האפוטרופוס ומהירות הטיפול, היו עיכובים ובעיות כוח אדם. זה נפתר?

 << אורח >> יעל בוקר יוסף: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מצטרף לאמירה שלכאורה היה ניתן. אני מבין את הצורך והרצון סביב השולחן בקבלת ההחלטות לאן הולכים ושישבו גם הנציגות הרלוונטיים אבל עדיין מ-2021 עד עכשיו לא התכנסו ולא הייתה לזה סיבה חוקית. זה לא בסדר. 

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

הגורם המתאים בייעוץ המשפטי לממשלה הרלוונטי להחלטה הזו לא נמצא כאן. אני כן אומר שבמשפט המינהלי יש כללים שחלים לעניין הרכבים הטרוגניים קטועים. בעקרון הקביעה היא שהרכב הטרוגני שהוא קטוע מנוע מלפעול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איפה זה כתוב?

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

זאת העמדה של הייעוץ המשפטי לממשלה כפי שהתקבלה בפנייה של המשרד לביטחון פנים בזמנו, עכשיו המשרד לביטחון לאומי, שביקש לדעת האם אפשר להתכנס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שהרכב הטרוגני מנוע מלפעול גם אם חסר אחד. 

 << אורח >> יעל בוקר יוסף: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא צריך את הרוב.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

צריך להבדיל בין קוורום לפעילות לבין קוורום להתכנסות של ישיבה. השאלה הראשונה היא האם בעצם כל המינויים של בעלי התפקידים של החברים בוועדה או במועצה תקפים. שאלה שנייה היא כמה אנשים משתתפים בישיבה. לעניין כמה אנשים משתתפים בישיבה באמת הסעיף בחוק הפרשנות הוא זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

לעניין עצם הפעילות, האם בכלל יש לה קיום שלא כל המינויים בתוקף. זאת שאלה שהיא תלויה במהות של המועצה הזאת. כאשר מדובר בהרכב שהוא הטרוגני, במובן הזה שיש לנו נציגות של כל מיני אוכלוסיות או כל מיני משרדים או כל מיני בעלי אינטרסים שבאים לשולחן עם אג'נדה אחרת, אז העמדה היא, גם המשפטית וגם על פי הספרות, שבוועדה מסוג זה צריך שיהיה הרכב מלא כדי שהיא תפעל. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כלומר, מספיק שאחד חולה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מה זה על פי הספרות? ש.י. עגנון? מה זה ספרות?

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

פסיקה וספרות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מספיק שאחד לא ממונה, אי אפשר לפעול.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

איזו ספרות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איזו פסיקה? בבקשה תפנו אותי לפסיקה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. אני לא מכירה. פסק דין אחד הוא לא פסיקה. די. נו.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

אנחנו מונחים על ידי בית המשפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הגיע הזמן שנהיה מונחים קצת על ידי החוק.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

זו הפרשנות שניתנת לחוק. יש לנו הרבה דברי חקיקה שבהם יש סעיף של קוורום לפעילות, בדיוק למטרה הזאת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אם כן, אם אין – אין בעיה.

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

אנחנו מציעים אותו כאן.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

תקנות העונשין שמסדירות את הפעילות של הקרן המקבילה לעניין סחר בבני אדם. יש שם סעיף בדיוק למטרה הזאת שאומר: "הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה כל עוד לא פחת משבעה ובהם לפחות היושב-ראש".

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אבל אם לא הייתה ההוראה הזאת, היא הייתה יכולה לפעול בכל מקרה בהתאם לחוק הפרשנות. חבל. לפי חוק הפרשנות מספיק רוב וכשאת נותנת הודעת קוורום, זה לא רוב אלא זה שבעה ושבעה יכולים להיות הרבה יותר מהרוב. אני אומרת שלשיטתי פרשנותי שלי שמתיישבת עם פסקי דין רבים זה שאם לא רשום בחוק שאם זה פחת אפשר – אז אפשר. חוק הפרשנות כשיש לך הוראה שותקת, יש כוונת מכוון לשתיקה הזאת. מה את צריכה את ההוראות האלה?

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

הדבר הזה יביא למצב שבו אם השרים נמנעים מלמנות את הנציגים שלהם מסיבה כזו או אחרת, לכאורה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אם יש רוב, בבקשה.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

אנחנו התכסנו פעמיים על פי אותו רוב. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך? הרי זה הטרוגני. יש חוק.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

לא מכוח החוק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כי היה לכם משעמם, לא היה לכם מה לעשות אחר הצוהריים.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

התכנסנו מכוח רוב פעמיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל לפני שנייה הסבירו לי שאם זה הטרוגני זה לא רוב וכי מספיק שחסר אחד. משהו כאן לא ברור לי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. תפסיקו. עדיף לכם, בואו נתקדם.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

היה צריך לסיים את התקנות האלה כדי שגם משרד החינוך והרווחה שהם חברים במועצה, המינוי שלהם יהיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הכול מצוין, שמשרד החינוך והרווחה יהיו חברים. אנחנו בעד ואנחנו שמחים שסוף סוף הבאתם את התקנות מ-2017. הנזילות הזאת היא לא לגיטימית. זאת אומרת, אנחנו – להבנתי גם חברת הכנסת טלי גוטליב ולהבנתי גם מחוקקים אחרים, אותם אלה שקבעו את חוק הפרשנות – אמרנו שכאשר יש גוף שיש בו שישה חברים, כל זמן שרובו קיים, רובו ככולו. כך כתב החוק. הסברתם לנו עכשיו שיש איזו עמדה משפטית, בעיניי גם שגויה וגם מופרכת, אבל אתם טוענים שאתם חבים לבית המשפט – זו בעיה אחרת, יום אחד נהיה בכל זאת במדינת חוק – אבל פרשנות מופרכת שאומרת שלא, ההוראה של חוק הפרשנות חלה, לא יודע במה, למעשה היא אף פעם לא חלה כי כמעט כל גוף שמוקם הוא הטרוגני בהגדרה וזו הסיבה שמקימים גופים, אבל בכל גוף שכל חבר מגיע ממקום אחר או מקבוצות של חברים, מספיק שחסר אחד כדי שהגוף לא יוכל לפעול. 

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

חוץ משאלת ההטרוגניות יש ועדות שממנים שרים נציגי ציבור. יש ארבעה נציגי ציבור. יכול להיות שהשר לקח בחשבון שיבואו פנים שונים אבל המחוקק לא הכווין בהכרח לנציגות לענייני חינוך, רווחה וכולי ולכן בכל זאת רואים את ההבדל הזה בין ההטרוגני ושאינו הטרוגני. 

 בהמשך לדברי חברתי יעל אני רוצה לומר שחוק הפרשנות להבנתנו חל כאשר יש ועדה או מועצה ולא כל החברים מגיעים לישיבה או משתתפים בהצבעה, עדיין רובם כשירים לקבל החלטה. לא אם בכלל לא קיימו את הוראות החוק. לא מינו את החברים. זאת אומרת, אין. הוועדה שאמורה לכלול שישה חברים לא קמה והיא לא קיימת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש לא קמה ויש קמה ואז פחת. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. זה המצב. לא קמה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

קניתי את הטיעון שלך, אני לא מסכים איתו אבל מי יכול לתת אישור לעבור על החוק? אם הפרשנות שלך היא נכונה, אני מבקש לדעת מי העבריין שאמר ב-2021 בכל זאת להתכנס? מי העבריין שב-2018 אמר להתכנס בכל זאת? אתה לא יכול לאחוז בחבל משני קצותיו מתי שבא לך. או שאסור היה להתכנס כי אין גוף או שמותר להתכנס כי יש גוף. לא יתכן שגוף סטטוטורי שהוקם בתקנות, השאלה האם מותר לו להתכנס או לא תהיה... או שזה אסור או שזה מותר. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

אני אתן את הפרשנות שלי לפי הפרשנות שאני מכיר אותה שהיא לא קשורה לחוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק הפרשנות.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

 יש כאן משרדים ונציגים שהולכים לריב על הכסף. הם רוצים לוודא שכולם נמצאים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה אבל זאת לא סיבה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה רעיון מצוין אבל אני אומר שאני לא מוכן לקבל מציאות ואני אומר יותר מזה, אם יש רציונל כלשהו לאותה פסיקה שאתם מצטטים, שאני לא חושב שהיא אומרת את מה שאתם אומרים אבל זה לא משנה, אם יש איזשהו רציונל, אז מה פתאום שיפחת מספר הנציגים? אם עכשיו התפטר הנציג של שר החינוך והוא לא ישב ליד השולחן ולא ימנו, אז כן תוכלו להתכנס? אם כן, מה קרה לאינטרסים של משרד החינוך, הם לא חשובים? אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו. אני לא מצליח להבין איך זה עובד. דרך אגב, יש לי תחושה שאני יודע מה קרה ב-2021 אבל זה עניין אחר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה לומר משהו. אני חושבת שהייתה כאן תקלה חמורה. אני חושבת שמי שנתן את ההוראה ב-2021 לא לכנס, זו שערורייה בפני עצמה. אנחנו לא שופטים כאן אף אחד ולא מעמידים לדין. אנחנו מבקשים לא לכבס את זה. בסדר? היה. גם אני וגם שמחה וכל מי שמבין ושומע את מה שאתם אומרים כאן יודע שאין חיה כזאת שנקראת פרשנות חריגה לחוק או אישור חריג לחוק. זה מביך ואפילו מביש לומר את זה. סליחה, במלוא הצניעות. אין חיה כזאת. או שאפשר או שאי אפשר. 

אנחנו יכולים למתוח את הפרשנויות אבל אנחנו ממילא בודקים את זה רטרואקטיבית ואנחנו עכשיו מחוקקים את התקנות האלה. זאת אומרת, יושב-ראש הוועדה יאשר את התקנות הללו לטובת הציבור וזה מה שבסופו של דבר חשוב. אבל הייתה כאן תקופה מספיק ארוכה שמישהו עשה כאן משהו שגוי מאוד, שלא לומר בלתי מתקבל על הדעת בעליל, כמובן על חשבון טובת הציבור בהקשר הזה. הייתה כאן ועדה, הייתה כאן קבוצה, הייתה כאן מועצה שכבר הייתה קיימת. זה לא משהו שהיינו צריכים לבנות מחדש. לכן אני אומרת שהיה כאן רוב, חוק הפרשנות היה.

אני גם חושבת שלא צריך לעשות את הסעיף. בכל המקומות האלה הסעיף שקובע קוורום לדעתי מיותר. 

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>   

הרשות לביטחון קהילתי נדדה בין משרד כזה או משרד אחר. היו כאן את הבעיות שלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר. הייתה כאן בעיה פוליטית. יש לי בעיה עם הכסות המשפטית שלה. זה שהייתה כאן בעיה פוליטית, אני מבין. זה שמשרד המשפטים תפס כאן צד פוליטי, לא מוצא חן בעיניי. או ארבע שנים אישרתם משהו שאסור היה לכם לאשר או שלוש שנים לא אישרתם משהו שהייתם צריכים לאשר.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

המציאות אומרת בניגוד למה שאתה מתאר ואני אסביר לך גם למה. בתקופה שהייתה בעיה פוליטית לא חולקו כספים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בסדר, אבל זאת לא סיבה לא לעשות את זה.

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

אני בכל זאת מבקש להסתייג מההנחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מ-2017 עד 2021 היה מותר או היה אסור להתכנס?

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

אנחנו לא הייעוץ המשפטי לממשלה. מצד אחד אני מרגיש צורך להסתייג מאמירות כלפיהם כשהם לא כאן לגבי חוות דעת ומצד שני קשה לי לייצג אותם. אני כן אומר שקורה שבשל עקרונות במשפט המינהלי, בטלות יחסית וכולי, כאשר יש תיקון - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

די, נו. זה לא קשור לבטלות יחסית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אתה לא רוצה לייצג אותם, תעשה טובה, אל תייצג אותם. זה לא כדאי.

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

כאשר יש תיקון חקיקה בקנה, לעתים הייעוץ המשפטי לממשלה בשל איזון של אינטרסים ציבוריים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאיזון האינטרסים הזה בנוגע לפעילותו של גוף ייתן משרד המשפטים. אם ראש הגוף הוא הרשות לביטחון קהילתי, הוא היושב-ראש, הוא יחליט על האיזונים ולא מישהו ממשרד המשפטים. זה הכול. המציאות הזאת שכשמתאים לכם החוק אומר שאפשר וכשמתאים לכם החוק אומר שאסור, כשמתאימים לכם עקרונות המשפט המינהלי אומרים שאפשר, כשמתאימים לכם עקרונות משפט מינהלי אומרים שאסור – לא הגיוני, לא לגיטימי, לא תקין, נגמר וטוב שהיה. נצלול פנימה. אני לא מקבל את הדבר הזה. 

אני אומר שוב שאם אתם עקביים עם פרשנות פסיקה, תהיו עקביים. ארבע שנים כינסתם ועדה בניגוד לחוק ושלוש שנים לא כינסתם ועדה גם כן בניגוד לחוק. אני יודע מה קרה ב-2021. כולנו יודעים מה קרה ב-2021. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אולי נקריא את התקנות במקום שנשמע מבואות שקשה לנו לקבל?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נקריא.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

הצעת תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו) (תיקון), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותנו על פי סעיף 36ח(ב) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 11

בתקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), התש"ן-1990, בתקנה 11 – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום פסקאות (1) עד (6) יבוא:

"(1)	מנהל הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שנתמנה לפי סעיף 4 לחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז-2017 והוא יהיה היושב-ראש.

	(2)	נציג שר המשפטים מבין עובדי משרדו.

	(3)	נציג שר האוצר מבין עובדי משרדו.

		(4)	נציג שר החינוך מבין עובדי משרדו.

		(5)	נציג שר הרווחה והביטחון החברתי מבין עובדי משרדו.

		(6)	נציג ממשטרת ישראל".

(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג)	מועצה שתוקם לפי תקנת משנה (א), רשאית להתכנס ולקבל החלטות אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מארבעה חברים שאחד מהם הוא יושב-הראש".


 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

למה צריך את ההוראה הזאת? למה רוצים את ההוראה הזאת? זה חוק הפרשנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם זה לא אומר משהו שונה ממה שזה וזה מה שמפריע להם לפעול, אני לא אריב איתם על זה למרות שכאמור בעיניי הם טועים. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

זה קובע משהו פוזיטיבי לגבי היושב-ראש. לפחות אחד החברים שיהיה בקוורום צריך להיות היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את זה לא צריך לכתוב כי אין מי שיכנס בלי היושב-ראש. לא צריך לכתוב את זה, הגיוני, תכתבו, בסדר. אין בעיה. כמובן אלא אם כן מדובר ביושב-ראש שהוא שר המשפטים ואז בית המשפט יכול לכנס.

לגבי הנציגים. בנוסח הקודם הופיע, וגם בהמשך הסעיף מופיע בקשר למועצה שעוסקת בנכס בהתאם לסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון. לא כתוב נציג אלא כתוב בא כוח. בא כוח השר לביטחון פנים, בא כוח שר האוצר, בא כוח שר המשפטים. כאן כתוב נציג שר המשפטים, נציג שר האוצר וכולי אבל כתוב גם מבין עובדי משרדו וזה לא היה בהוראה הקודמת. האם שר המשפטים יכול למנות מישהו שהוא לא מבין עובדי משרדו? לא יודע מה הפרשנות שלכם או לא שלכם אבל יש כאן אותה תקנה, אותו סעיף אחרי סעיף, פעם אנחנו כותבים בא כוח ופעם כותבים נציג מבין עובדי משרדו. 

דבר שני. קודם היה בא כוח השר לביטחון פנים שימונה מתוך משטרת ישראל. זה כן היה. כלומר, זה מראה שבא כוח שר המשפטים לא היה חייב להיות מבין עובדי משרדו, בא כוח שר האוצר לא היה חייב להיות מבין עובדי משרדו ובא כוח השר לביטחון הפנים צריך לא להיות אפילו ממשרד לביטחון פנים אלא מתוך משטרת ישראל. סבבה לגמרי, אבל מי ממנה אותו? השר לביטחון פנים ימנה אותו. את נציג משטרת ישראל, לפי סעיף 6, מי ממנה? לא יודע. אין לי מושג מי ממנה את הנציג הזה. המפכ"ל ממנה אותו? ראש אח"מ? 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מי ימנה את נציג משרד המשפטים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נציג שר. אין משרד. זה נציג שר המשפטים. אני יודע ששר המשפטים ממנה מישהו מקרב עובדי משרדו. שוב, אני לא דן כרגע בשאלה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

הניסוח הזה מספיק לך? מבחינתך אם כתוב נציג שר המשפטים, זה אומר ששר המשפטים ממנה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא יודע איך זה תמיד מפורש. אני קודם כל אוהב שיש לשון אחידה בתקנות. שלא יהיו כאן שני סעיפים שונים, אחד אחרי השני, שנכנסת פרשנות. אם היה כתוב כפי שהיה כתוב קודם - בא כוח שר המשפטים – לא יודע איך זה פורש, האם מותר לשר המשפטים למנות מישהו, הנחיות יועץ, לא יודע. לא עוסק בזה. היה כתוב בא כוח שר המשפטים ולמה אני משנה? במיוחד שבסעיף אחר כך נשאר בא כוח. 

אני לא רוצה לשנות ממה שהיה כתוב בתקנות, לא בנוגע לבא כוח שר המשפטים, לא בנוגע לבא כוח שר האוצר ולא לבא כוח השר לביטחון פנים שימונה מתוך משטרת ישראל.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

בדקתי מעט בנוסחים העדכניים ובדרך כלל היום לא מדברים על בא כוח אלא על נציג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות אבל אלה אותן תקנות, סעיף אחרי סעיף, ועכשיו אני משנה. אני צריך סיבה לשנות ואני לא רואה סיבה לשנות. לתיקון התקנות יש שתי מטרות כאשר הראשונה היא להתאים את נוסח התקנות לשינוי שחל ברשות למלחמה בסמים. תעשו את זה, אין בעיה. במקום ראש הרשות למלחמה בסמים, ראש הרשות לביטחון קהילתי. במקום שני חברים מתוך המועצה של הגוף הלא קיים, יהיה כתוב שני אחרים. בסדר גמור. אתם משנים עוד שלושה סעיפים ומייצרים לי שאלות פרשניות שאני לא יודע מה התשובות להן. עם יש לכם תשובות, תענו, אבל אני לא יודע מה התשובות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה מניח את דעתכם שמשמעות הפרשנות המילונית של בא כוח, בין השאר זה מרשה, נציג, נבחר. לכן אפשר להשאיר בא כוח ובזה שמחה צודק. תשאירו בא כוח, בדיוק כמו שהיה קודם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבקש את תשובתם. בסעיף (א)(1), יש כאן מעבר לבא כוח ונציג, שאתם יכולים להגיד שזה ניסוח ישן וניסוח חדש, אני לא חושב שהשפה העברית השתנתה כל כך הרבה אבל בסדר. יש את המגבלה "מבין עובדי משרדו" שלא מופיע באחרים. אני לא רואה סיבה לייצר מגבלה שלא מופיעה. או שזה קיים או שזה לא קיים. אני לא רואה סיבה לשנות את נוסח התקנות מהקיים.

לכן בנוסח החדש שלכם, סעיף (2) צריך להיות כתוב כמו שהיה סעיף 4 הקודם, בא כוח שר המשפטים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סעיף (3) צריך להיות כמו שהיה כתוב בנוסח הקודם, בא כוח שר האוצר. סעיף (4) הוא סעיף חדש. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בא כוח שר החינוך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

או שהייתי כותב בא כוח שר החינוך.


 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

גם בקודם היו נציגי משרד.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא אכפת מה הם היו אבל אנחנו מסתכלים מה כתוב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השאלה אם שיקול הדעת מאפשר. אני לא נוגע ואני גם לא מייצר נוסח שונה סעיף אחרי סעיף.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אם נשנה נוסח, אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו מייצגים פתח לפרשנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. לא רוצה. זה אומר שכמחוקקת התכוונתי לזה שזה יהיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא מפריע לי, וזה נשאר על אותו הגיון של התקנות, שיהיה כתוב בא כוח שר החינוך מבין עובדי משרדו כי לא היה קודם וזה כן היה חבר שהוא היה נציג משרד. הקודם כן היה מבין עובדי משרדי ולכן אין לי בעיה. אני משאיר את התוכן ואני רק מחליף את זה שזה בא כוח שר החינוך מבין עובדי משרדו. בא כוח שר הרווחה והביטחון החברתי מבין עובדי משרדו, זה בסדר. בא כוח השר לביטחון הפנים שימונה מתוך משטרת ישראל וגם בזה לא נגעתי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

השר לביטחון לאומי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. השר לביטחון לאומי.

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

התקנות באות לאפשר קיום של מועצה עם כלל חבריה כפי שנקבעו בתקנות הקודמות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. אני לא רוצה שינוי.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

כמו שאמרתם, המונח בא כוח ונציג, מבחינה לשונית הוא היינו הך. באמת בא כוח הוא נוסח שאנחנו רואים אותו בעבר. היום נוסח החוק, ואני חושבת שהתיקון הזה שהוא גם נוסח החוק – העלינו את התקנות גם להערות הציבור וגם בפניכם - זו הייתה ההערה, לעדכן את הנוסח של בא כוח ולומר נציג. 

מעבר לזה, לעניין "מבין עובדי משרדו", גם המונח בא כוח של השר וגם המונח נציג של השר, יש הנחיית יועצת לעניין מינויים שבעצם קובעת שהנציג של השר או בא כוח השר יהיה עובד של המשרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את הנחיית היועצת תשאירו בהנחיית יועצת. אנחנו מתקנים תקנות. אני לא עובד אצלה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. אני לא עובדת אצל היועצת המשפטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעזרת השם בקרוב יבואו שינויים גם בנושא מעמדם של הנחיות היועצת.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

אני מציעה שנשמור על אחידות גם ביחס להרכב של המועצה המקבילה או שנשמיט לגבי כולם, כדי לא ליצור שוב איזשהן שאלות להמשך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

היה כתוב בא כוח השר לביטחון פנים שימונה מתוך משטרת ישראל. זה היה כתוב. אני שואל שאלה אחרת. היום יש חברים במועצה?

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מי היום בא כוח שר המשפטים בוועדה? את?

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

אני לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את עובדת משרד המשפטים. את באת כוח שר המשפטים. מי בא כוח שר האוצר?

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

עורכת דין אפרת כחלון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

והיא עובדת משרד האוצר.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

כן. כולם עובדי משרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כולם גם עורכי דין. 

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

מהמשטרה הייתה סגן-ניצב מירי מוקסי. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אני מציעה שבמקום מה שכתבתם, תתקנו רק את (1), (2) ו-(3), תשאירו את (4) ו-(5) וב-(6) תשנו את השם של השר. תעדכנו את שם המשרד.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

אולי עדיף שגם (4) ו-(5) יהיו אותו הדבר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא הבנתי את ההצעה הפרקטית. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

תסתכלו על המקור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

תאמרי אחד-אחד. (1) זה מנהל הרשות הלאומית, בסדר. (2) – בא כוח שר המשפטים. נקודה. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לא. תסתכלו על המקור. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני מול המקור.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

(4) – שר המשפטים. (5) – שר האוצר. (6) – נציג המשטרה. תחליפו רק את (1), (2) ו-(3).

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא יודעת, זה אולי יותר מסובך לי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה כבר באמת עניין ניסוחי. 

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

את מציעה שלא נתקן בכלל את הסעיפים שאותם אנחנו לא מבקשים לתקן?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

נכון.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

זאת אומרת, לתקן רק את שר החינוך, שר האוצר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לתקן את סעיפים (1), (2) ו-(3).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ב-(6) לעדכן את שם המשרד, המשרד לביטחון לאומי. אגב, לא חייבים לעשות את זה כי יש התאמה אוטומטית.

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

את (1) להחליף ב-(1). 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כן. את (2) ו-(3) תחליפו בבא כוח שר החינוך מבין עובדי משרדו ובא כוח שר הרווחה והביטחון החברתי מבין עובדי משרדו. 

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

אחר כך עולות שאלות פרשניות למה כאן כתוב מבין עובדי משרדו וכאן לא כתוב. זאת פרשנות של שר שירצה לא למנות עובד משרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, אתם יצרתם בדיוק את הדבר הזה כי היה כתוב בסעיף (א) כך ובסעיף (א)(1) כך. אתם יצרתם את זה. לא אני. אתם בעצמכם יצרתם את זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, למה אנחנו צריכים לכתוב בתקנות האלה "מבין עובדי משרדו"?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מסכים. לא צריך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא צריך לכתוב לגבי אף אחד. אני לא רוצה לכבול את שיקול הדעת של השרים. אם היועצת המשפטית רוצה, שהיא תכבול בהנחיות שלה שאני לא יודעת מה משמעותן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם השרים רוצים להיכבל.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק. אם השר חושב שיש חובה לממש את ההנחיות. אני לא חושבת שצריך לכתוב באף אחד מהסעיפים "מבין עובדי משרדו".

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אתם מסכימים לזה.

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

כן. מסכימים.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אם כן, (2) יהיה בא כוח שר החינוך ו-(3) יהיה בא כוח שר הרווחה והביטחון החברתי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

ולא מתוך עובדי משרדם.

 << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

יפה. תודה רבה. תצביעו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני רק אומר שלא היה צריך בביטוי "מבין עובדי משרדו" כי המועצה שהוקמה שם, חלק מהחברים שלה היו חייבים להיות עובדי משרד וחלק מהם נציגי ציבור שאינם עובדי משרד. לכן כאשר דובר על בא כוח, אמרו לו תבחר מאלה ולא מאלה. לכן אני לא בטוח שהפרשנות של הייעוץ המשפטי נכונה אבל בסדר, מי שירצה להתווכח עם הנחיות היועצת המשפטית, נעשה את זה ביום אחר אבל בהחלט כמו שאנחנו יודעים צריך לעשות את זה.

זה הנוסח המתוקן. סעיף (ג), המועצה שתוקם וכולי. בסדר. אנחנו מתקנים רק את (1), (2) ו-(3).

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אם אתם רוצים לתקן גם את (6), אפשר לתקן גם אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נתקן גם את (6). נכתוב המשרד לביטחון לאומי במקום המשרד לביטחון פנים.

 << אורח >> יעל טייב: << אורח >>   

נתקן את שם המשרד. 

 << אורח >> מירב אברהמי: << אורח >>   

בנוסח הקיים לא נוגעים אלא רק מוסיפים את שר החינוך ואת שר הרווחה ולגביהם כותבים בא כוח שר החינוך ובא כוח שר הרווחה והביטחון החברתי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אקריא כדי שיהיה מסודר בפרוטוקול. אני מקריא רק את הסעיף בלי ההקדמה.

(1) בתקנת משנה (א), במקום פסקאות (1) עד (3) יבוא:

"(1)	מנהל הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שנתמנה לפי סעיף 4 לחוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז-2017 והוא יהיה היושב-ראש.

		(2)	בא כוח שר החינוך.

		(3)	בא כוח שר הרווחה והביטחון החברתי.

סעיפים (4) ו-(5) נשארים ללא שינוי.

בסעיף (6) במקום השר לביטחון הפנים, יבוא השר לביטחון לאומי.

סעיף (ג) נשאר כפי שהוא.

זה הנוסח עליו אנחנו מצביעים ומאשרים בשינויים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מקובל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר כאן לטובת נוסח החוק שזאת מבחינתי לא הערת נוסח אלא זאת הערת מהות ואני מבקש לא לסטות מהנוסח הזה.

מי בעד? 4. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני קובע שתקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו) (תיקון), התשפ"ד-2024 תוקנו בנוסח הוועדה, בשינויים שהצביעה עליהם הוועדה.

אני מודה לכולכם. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:36. << סיום >>