פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 40 ועדת הכלכלה 11/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 470 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, ח' באלול התשפ"ד (11 בספטמבר 2024), שעה 10:16 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של חה"כ משה פסל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי משה פסל אלון שוסטר חברי הכנסת: יסמין פרידמן נוכחים: עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר אמיר סינאי – אגף החשב הכללי, משרד האוצר סא"ל יוסרי זינאלדין – עוזר קצין מילואים ראשי, צה"ל, משרד הביטחון נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים גלית וידרמן – סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות הילה זהבי – כלכלנית, מרכז השלטון המקומי רועי כהן – עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אורי בארי – רו"ח וסגן נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ליאור גור – צוות כנסת וממשלה בפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה יוסף חיים דיאמנט – עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אופיר כהן – יו"ר העמותה למען משרתי המילואים אופיר טל – חבר העמותה למען משרתי המילואים הראל ורבין – חבר הועד המנהל, צו 8 - פורום המילואים של ישראל עודד פלדמן – ר' תחום עסקים הקטנים, מטה המילואים יהונתן כהן – מילואימניק, עצמאי רועי מונין – מילואימניק, עמותת Made in JLM איילת השחר סיידוף – אימהות בחזית מיכל גורפינקל – אימהות בחזית גליה שרף – החמ"ל האזרחי פרופ' רחל כץ בריל – אזרחית, מתנדבת בעמותת "בואו נדבר דמוקרטיה" שרה גלזר – אזרחית ייעוץ משפטי: ורד קירו-זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, פ/4422/25 כ/1050 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת משה פסל. דיברו איתי מהאוצר היום – אתם רוצים לשנות את המהות של החוק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, מה פתאום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את המהות - הכוונה היא הדרך שבה הדברים צריכים להיעשות. זה יוצר מצב, לאחר בדיקה שהם עשו של עלות תקציבית, והם מוכנים להגיע לפשרה על העניין הזה, לא שהם מתעקשים באופן מוחלט ללכת רק לפי ההסדר שעבר בזמנו. כך שלא נוכל להצביע היום עד שנסיים את העניין הזה מולם, בסדר? אבל נעשה את הדיון הזה בכל מקרה ונתקדם הלאה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רגע, אז אני רוצה להציג את החלופות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תציג, זה במסגרת הדיון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה אומר בעצם שנצביע על החוק כמו שהוא, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. עם זה לא נראה לי שיש להם בעיה. אבל לגבי השינויים שאתה רוצה לעשות – הם עדיין צריכים לבחון את זה. מכיוון שזה נעשה מהר, מה שנקרא, אני כן אתייחס לבקשה שלהם. דיבר איתי סגן הממונה על התקציבים, אמרתי לו שאין בעיה ולא נצביע היום. אבל אם אתה רוצה להצביע על הצעת החוק המקורית, שעברה בקריאה ראשונה, נכון? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עם זה, לא נראה לי שלאוצר יש בעיה. << אורח >> ורד קירו-זילברמן: << אורח >> אם אנחנו חוזרים להצעה המקורית של הקריאה הראשונה יש כמה דברים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, יש תמיד – אנחנו נעשה דיון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> השאלה היא תוך כמה זמן האוצר יכול להביא מנגנון. בסוף אנחנו רוצים לתעדף את בעלי העסקים המילואימניקים – זו האוכלוסייה שמכל המילואימניקים הכי נפגעה. לעזוב עסק ל-200 יום זה לפעמים אפילו גזר דין מוות לעסק, וזה דבר יוצא דופן. עכשיו, אני לא אומר, גם האוצר, גם קרן הסיוע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נתחיל מזה שהאוצר נתן תקציבים מאוד גדולים לעסקים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי – גם האוצר, גם קרן הסיוע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שכל דבר עומד בפני עצמו. השיטה הזאת שכל דבר עומד בפני עצמו היא לא נכונה, צריך להסתכל על המכלול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, באופן הוליסטי האוצר וקרן הסיוע ומשרד הביטחון, סל הכול לכלל המילואימניקים, נתנו מענה בכל מיני דברים. אני אומר לך שלבעלי העסקים המילואימניקים, במיוחד בעלי העסקים המילואימניקים הלוחמים המענה הוא לא מענה מספיק. חד משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שהוא לא מספיק, זה לא 100%. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זו האוכלוסייה שהכי נפגעה. לא שזה לא 100%, זה גם לא 50%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הצעת החוק שלך וגם התיקונים שאתה רוצה לעשות לא נותנים מענה מלא. ברור שלא. ברור שאי אפשר לתת מענה מלא על הכול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל הם נותנים אופק ועוד תיעדוף למילואימניקים. זה הכול, זו המטרה. עכשיו, אם האוצר בא ואומר: אנחנו בתוך שבועיים מהיום נביא מנגנון חדש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שבועיים, נגיד תחילת הפגרה. האוצר פה? בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אני רוצה לשאול, אני לא כל כך הבנתי – בנוסח כמו שקיים אין עלות כספית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שיש זה תיעדוף. מה שהעליתי בפעם הקודמת זה שזה לא מספיק, כי אין דבר כזה בדיוק אותה הצעה. הרי, מדובר בשקלים. זו הסתברות של תיאום הצעות, אם זה קורה. זה לא קורה. אז מה שבעצם אנחנו מתכוונים לעשות זה לתת תיעדוף, וצריכים להגדיר מה הוא התיעדוף ולכן מה הנגזרת הכספית המצופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם אומרים שהם עשו בדיקה. בדיקה מקיפה דווקא, לא בדיקה של - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הערכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עשו בדיקה. יש לזה עלות תקציבית 100%. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח שיש, זה העיקרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הם אומרים "תנו לנו זמן לשבת על המציע, לשבת עם יושב-ראש הוועדה, לשבת עם חבר הכנסת. אנחנו כן רוצים להביא איזשהו פתרון". הם רוצים. עכשיו, זו החלטה שלנו, בעצם, של המציע. אם נמתין ונראה שההצעה תהיה יותר טובה או שנלך על ההצעה המקורית, שלפי הטענה של המציע היא לא נותנת מענה מספיק לעניין הזה, נכון? בשביל זה אתה רוצה לשנות את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, אני תמיד רוצה לתת יותר, כמובן. תראה, התיעדוף כמו שהוא עכשיו, הוא קיים גם לגבי אישה, לצורך העניין, בסדר? הוא קיים לגבי מילואימניק. אם יש שתי הצעות זהות זה בדרך כלל במכרזים של יועצים, במכרזים שבהם הניקוד הוא דומה. תמיד אפשר לשפר. וזו המטרה, שיהיה לפחות 5% תיעדוף לעסקים של המילואימניקים, זה בסוף מה שרוצים. עכשיו, אם האוצר אומר פה באמירה "תראו, אני מסכים, צריך לתעדף מילואימניקים ב-5%. אנחנו עוד לא יודעים איך המנגנון, אנחנו לא יודעים עוד איך לבנות את זה, יש קשיים. אבל לשם אנחנו הולכים" – אוקיי, אז בואו נתכנס לשם. אבל אם הוא אומר "תראו, לא מתאים לי לתעדף מילואימניקים ב-5%, את בעלי העסקים המילואימניקים", שזו אוכלוסייה קטנה יחסית שנפגעה הרבה, אז אני חושב שאנחנו פה, אני מציע לך כיושב-ראש הוועדה שאנחנו נצביע למרות התנגדות האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני הבטחתי שהיום לא תהיה הצבעה ואני עומד בהבטחות שלי. לאור זה שלא היה להם מספיק זמן לעשות את הבדיקות האלה. אנחנו לא במלחמה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, לא. חס וחלילה, לא מלחמה. אני רק רוצה להבין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו צריכים, אם יש לזה עלות תקציבית צריכים גם שהאוצר יתייחס לזה כמו שצריך. יכול להיות שהם באמת יביאו פתרון. ועוד שבוע או פחות שבוע זה לא מה שיציל את המצב עכשיו. יש לכם תשובה למה שחבר הכנסת פסל אמר? כמה זמן אתם צריכים על מנת, מה שאמר לי כפיר בטט, שאתם מוכנים ללכת לקראת אבל אתם עוד לא יודעים בדיוק איך לעשות את זה ומה לעשות? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנה-שנתיים סוגרים עניין. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> עמית גולדמן, אגף תקציבים. אני מציע שנעשה ישיבה עם המציע ונבדוק מה אפשר לעשות. כרגע אנחנו רואים בהערכה ראשונית שיש פה עלות של עשרות מיליוני שקלים – לא בהכרח זה הצינור הכי יעיל וטוב לתת את המענה למילואימניקים, שלא בהכרח אלו המילואימניקים הנזקקים ביותר כרגע שאנחנו רוצים לתת להם בכלל את המענה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז קודם כול לגבי הנחת היסוד, הנה אני אומר לך – האוכלוסייה שהכי זקוקה לעזרה מבין כל המילואימניקים, ואני לא אומר שהאוצר לא נתן מענה – נתן מענה, נותן מענה, קרן הסיוע – אני אומר לך שהמענה לבעלי עסקים לא מספיק. תכף אתה תשמע אותם מדברים. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לא, אני לא אומר שזה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף פעם הוא לא מספיק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, שם זה יתר על המידה לא מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, גם איפה שנתנו 100% בגלל המלחמה, עדיין הטענות היו שהכסף לא מגיע מהר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> המקור התקציבי שאתם בונים עליו זה הקרן? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש הצעה כספית לזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר שתקציבית, לא כספית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שהקושי האמיתי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מדברים על עשרות מיליונים. אני לא יודע איך, אבל אני לא - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתה הערכה של עשרות מיליונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בסדר, אנחנו בהערכה פה בפחות מ-48 השעות האחרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, כמה זמן צריכים לעניין הזה? כמה זמן אתם צריכים לעניין הזה? מה הדרישה שלכם? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני מעריך שאחרי הפגרה. אבל אנחנו צריכים לשבת עם המציע, אנחנו צריכים לשבת איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז חודשיים? חודש וחצי? משה, עד חודשיים ימים נעשה עוד דיונים – זה בסדר מבחינתך? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עד חודשיים ימים יהיה מתווה של האוצר. << דובר_המשך >> עמית גולדמן: << דובר_המשך >> בסדר, אז צריך להבין רגע מה ההגדרה שבה אנחנו רוצים לטפל והאם שיטת ההעדפה דרך המכרז היא היעילה ביותר בכדי לתת את המענה לאותה בעיה שהגדרנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך להבין שזה לא שאני עומד על זה - בדרך כלל אני לא עומד על הדברים האלה – מה שוועדת שרים אישרה זה את ההצעה המקורית שלך. זה שינוי להצעה. אני בדרך כלל לא מתחשב בהחלטות ועדת שרים בעניין, אבל במקרה הספציפי הזה צריך לתת צ'אנס. הם לא אומרים לך "אנחנו לא רוצים בכלל", הם לא אומרים לך "כן", הם אומרים לך "תן לנו זמן לבחון את זה יחד איתך". אוקיי, אם מישהו רוצה להצטרף, כי אני מבין שאתה ביקשת לשנות את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הצעתי את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תצטרף לזה גם כן. אני חושב שמן הראוי לתת צ'אנס לעניין הזה, שהדברים יהיו יותר בהסכמה ולא תחת לחץ או משהו כזה. התלוננו שאני לוחץ, נכון? הנה, הפרופסור נכנסה, היא אמרה שאני לוחץ על המערכת. אז כשצריך אני לוחץ וכאשר לא צריך אני לא לוחץ. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דווקא כאן צריך ללחוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. חודשיים ימים זה לא דבר שאני צריך ללחוץ בגינו. טוב, אז תחשבו בינתיים. תחשוב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אתייעץ פה עם המילואימניקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובינתיים אני אמשיך את הדיון. כן, מישהו מחברי הכנסת רוצה להגיד משהו? קודם כול בואו נשמע את השינוי שאתה רוצה ואחר כך נדבר. להצעת החוק המקורית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו שזה נראה כרגע, למעשה בפועל לא יהיה שום תיעדוף. ואם היום החוק כבר אומר משהו בעניין אז בכלל אין לזה שום משמעות. אם רוצים לתת תיעדוף, והשאלה היא נכונה – כמה זה חשוב והאם זאת הדרך המתאימה לסייע לבעלי עסקים שהם מילואימניקים. אני לא יודע אם יש פירוט – לוחמים, לא לוחמים. ההצעה היא מאוד פשוטה – לדרג בצורה כזאת או אחרת כדי שיהיה, אני חושב שחבר הכנסת פסל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. תגידו לי, האוצר, להעביר את הצעת החוק המקורית כמו שהיא בקריאה ראשונה, עם תיקונים קלים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> קריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. כמו שהיא הייתה בקריאה ראשונה – יש לכם בעיה עם זה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לנו לא תהיה בעיה עם זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין להם בעיה כי אין לזה משמעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני רוצה להבין. אוקיי, בואו נמשיך. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אומר שיש אפשרות מסוימת, אני לא בטוח שהיא טובה ונכונה, אבל אפשרות לגדר את האוצר בסכום מסוים. זאת גם אפשרות. הבעיה הגדולה היא שאנחנו לא יודעים מה המשמעות. גם אתם לא יודעים – אתם יכולים לעשות הערכות ספקולטיביות לחלוטין מי ייגש וכמה ייגשו ומה תהיה ההצעה האחרת. צריך לעשות עבודה אחורה מה האחוזים, מה הפערים, מה השונות בין ההצעה הראשונה לשנייה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נכון. גם עם עבודה כלכלית מאוד רצינית יהיה קשה להעריך פה את העניין. השאלה אם אתם מוכנים להגיד: אנחנו מוכנים לגדר את הדבר הזה ב-X - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אנחנו נעשה את העניין הזה בהוראת שעה על מנת שתבדקו את העניין הזה במהלכה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אל מול מה? אל מול ההצעה המקורית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לעשות את השינוי בהוראת שעה, מול ההצעה המקורית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נגיד, שינוי מגודר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז אתם תבדקו את העניין הזה, ואם תראו שבפועל זה גם נותן מענה וגם אין לזה עלויות גדולות - - - << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> מבחינתנו זה יהיה אותו דבר. כלומר, אנחנו צריכים לעשות את הבחינה גם אם זו הוראת שעה וגם אם זו לא הוראת שעה. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אני גם מציין – אנחנו עדיין עם העדפות ברכש שנקבעו בהוראת שעה מ-2011 ומחודשות כל שנתיים. אנחנו כן צריכים לבדוק את זה גם בעבור שנתיים. בסוף זה לא רק הליך אחד, אין שני מכרזים בשנה – יש עשרות אלפי מכרזים וזו הצעה שצריכה לשנות רוחבית עשרות אלפי תהליכים. ולכן, חשוב מאוד לעשות בחינה מעמיקה לגבי המנגנונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, הבנתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> וכמה תיקח בחינה מעמיקה כזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר חודשיים. זה לא רק בחינה, זה גם לשבת איתכם. אל תשכחו שיש חגים עכשיו גם. כשאתם מדברים על חודשיים זה בעצם חודש. בחגים אף אחד לא יישב עם אף אחד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> חגים ואזכרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואזכרות, נכון. עוד מעט יהיו לך הרבה אזכרות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תראו, מעבר למענה או לא מענה לבעלי העסקים המילואימניקים, אני לא חושב שהצעת החוק הזאת תפתור את כל הבעיה של בעלי העסקים המילואימניקים, יש פה גם אמירה כללית ערכית באופן כללי – כן, מילואימניקים, בטח מילואימניקים לוחם שווה יותר במדינה. זו אמירה שלא צריך להתבייש להגיד אותה. ולכן היא צריכה להיות בלי שום קשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההגדרה פה של מילואימניקים? יש הגדרה בחוק של מילואימניקים? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מילואימניקים פעיל, כן, יש הגדרה בחוק כבר הרבה זמן. << אורח >> קריאה: << אורח >> 20 יום, רשום. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> האמירה הנורמטיבית נמצאת גם בהצעת החוק הנוכחית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יודעים מה? אני מציע דבר כזה, שנוכל להתקדם מהר יותר – אנחנו נעביר את הצעת החוק המקורית, עם תיקונים כאלה שהיועצת המשפטית אומרת לי, אני אגיד רוויזיה ותעשו ישיבה. אם אנחנו - - - << אורח >> עידית חנוכה: << אורח >> יהיו הצבעות להצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה היה קבוע לדיון, מה זה לא פרסתם? << אורח >> עידית חנוכה: << אורח >> כן, אבל לא כתבנו שייתכנו הצבעות. בגלל שלא כתבנו את זה חברי הכנסת לא נערכו לכך שתהיה הצבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל אין פה איזושהי התנגדות. אני מניח שכולם יתמכו פה אחד, גם אופוזיציה וגם קואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל יש נוהל. הנוהל אומר שצריך לתת זמן להסתייגויות. אין מה לעשות. אם לא פרסמו אז אוקיי. עשו טעות אבל זה המצב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לעשות הצבעה? גם אם זו תמיכה פה אחד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, בואו נעשה את הדיון. אם זה מקובל שאנחנו נאשר את זה כמו שזה ונעשה רוויזיה, ואם יהיו שינויים שאתם תסכימו עליהם אנחנו נתקן ברוויזיה את השינויים האלה, אז ב-18 יש לנו ישיבה, נכון? זה רק יהיה לצורך הצבעה, זה הכול. ישיבה קצרה מאוד. אני לא מאמין שיהיה הסתייגויות פה. טוב, בואו נעשה דיון וההצבעה תהיה ב-18 בחודש. ההצעה הזאת מקובלת עליכם, עם הרוויזיה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> נבדוק את זה שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדוק את זה עם כפיר בטט. עליך היא מקובלת? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רק תסביר, דוד. אם זו רוויזיה זה אומר שאם הגענו להסכמה על משהו אחר אז ברוויזיה מתקנים, ואם לא אנחנו מצביעים שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מבטלים את הרוויזיה ונגמר. זאת אומרת, הרוויזיה מאפשרת לך לעשות תיקון למרות האישור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עליי זה מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, מי רצה לדבר? תתייחסו גם למה שאנחנו אמרנו. לא סתם לדבר בשביל הפייסבוק, כן? יהונתן כהן, אבל תדבר קצת. כן. << אורח >> יהונתן כהן: << אורח >> אני אשתדל. אני יהונתן כהן, חייל מילואים כבר מעל 200 ימים. אני עצמאי מ-2015, כיום בעל עסק מורשה. בעצם בעקבות המלחמה, בעקבות המילואים, למעשה, נאלצתי להיפרד מלמעלה מ-90% מהלקוחות שלי. אמרתי להם שאני לא יכול לתת להם שירות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה אתה עושה? מה העסק שלך? << אורח >> יהונתן כהן: << אורח >> העסק שלי הוא בתחום השיווק הדיגיטלי והפיתוח. עסק מורשה. באמת נאלצתי להגיד להם ביי. בהתחלה, בפברואר החיילים השכירים שלי חזרו חזרה לעבודה ואני הבנתי שאני סוג של מובטל, שאני צריך להקים את העסק שלי מהתחלה. זה מה שהתחלתי לעשות. חזרתי גם עם תחושה כזאת של לפני שנייה הייתי במשהו מאוד משמעותי וערכי וכולי ואז אני חוזר לעסק, שזה שינוי מאוד קיצוני. וגם ההתייחסות עצמה, כשהפסיקו לך את המילואים זה היה סוג של רידוד. כשעושים לך רידוד כוחות זה מעכשיו לעכשיו, ואז ההרגשה היא שאתה סוג של מוצר מדף, אוקיי? אתה מוצר מדף שבלי התראה מוקדמת והכנה נפשית פשוט אתה מגיע חזרה לאזרחות. ועכשיו אני עומד מול העסק שלי ואני אומר "מה, עכשיו אני גם צריך להקים את הכול מהתחלה ואני גם מרגיש שהעסק הוא ריקני ואין לו משמעות ואני רוצה עכשיו לחפש משהו אחר לעשות". אז זה באמת סוג של חיפוש עצמי שלוקח לא מעט זמן. ואז עוד פעם להתגייס חזרה למילואים ואז אחרי כמה חודשים עוד פעם להשתחרר. אותה רוטינה חוזרת על עצמה כל פעם מחדש. זה ברמה שכיום ללקוחות שלי, למזלי מה שאני עושה בצורה מאוד טובה זה שחוזרים אליי מאוד מהר, אבל ללקוחות שלי אני אומר שאני לא יכול לקחת משהו ארוך טווח. אני יכול לעשות עבורם רק פרויקטים שהם מאוד קצרים ומאוד נקודתיים. אז זה מאוד מגביל אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחס להצעת החוק, בסדר? לא באופן כללי. << אורח >> יהונתן כהן: << אורח >> לפני שהגעתי לפה עשיתי איזשהו סקר בין חיילי מילואים שונים. טיפה על עצמי – אני הקמתי קהילת חדשנות לחיילי מילואים שעשו 120 ימים ויותר, אז אני מדבר עם כולם. אחד הדברים ששמו לב אליהם זה שביטוח לאומי או מכניס חיילי מילואים לחובות, עוד מעט אני אסביר איך, או לא משלם להם מספיק, לפי הסכום שהם מבוטחים עליו. איך הדבר הזה קורה? אם עכשיו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל, יהונתן, אנחנו לא מדברים עכשיו על כל הבעיה של מילואימניקים, אנחנו מדברים על הצעת חוק ספציפית. למה אתה חושב שצריכים לאשר את ההצעה כפי שהיא או לעשות בה שינוי? תדבר על זה. עזוב עכשיו את כל הבעיות של המילואימניקים בעסקים – עשינו על זה המון דיונים גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה. כרגע תתייחס להצעת החוק, בסדר? אם אתה לא יכול אני אעבור למישהו אחר. << אורח >> יהונתן כהן: << אורח >> אז אני אגיד ככה – כשהגעתי לפה לא הכרתי הצעת חוק כזו או אחרת, אז אני לא מכיר מה אומרת הצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עזוב, בוא נעבור לבא. אין לי זמן לדבר דיונים כלליים. לדיונים כלליים יש ישיבות אחרות. פה אנחנו מדברים על הצעת חוק ספציפית. מי זה אופיר טל? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. היינו פה גם בדיון הקודם והיו לנו כמה הערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קח זמן. תסתכל על הצעת החוק ואחר כך נחזור אליך. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא, אני אגיד כמה מילים מקדימות. היינו פה בדיון הקודם, אנחנו מכירים את ההצעה, הערנו עליה ואני חוזר על חלק מההערות, אבל אני מבקש שתי נקודות מקדימות. אחת – מה שאמר חבר הכנסת פסל זה נכון. זה עניין ערכי גם, זה לא רק אמירה כספית. זו גם אמירה ערכית – איך אנחנו מתייחסים לחיילי המילואים, האם אנחנו נותנים להם העדפה או לא נותנים להם העדפה. זו שאלה חשובה ואי אפשר להתייחס לזה רק בהיבט הכספי. הנקודה השנייה היא שאני לא מצליח להבין כמה מתוך 35,000 המילואימניקים שהם בעלי עסקים, ואני אומר את זה כהערכה שנאמרה פה על ידי ביטוח לאומי, לא כמספר שאני סגור עליו ב-100% - כמה מתוכם בכלל ניגשים למכרזים של המדינה? מה באמת ההשפעה של זה על מכרזים של המדינה? אדם שיש לו עסק משלו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בשביל מה אתם דורשים את זה אם אין לזה השפעה? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא, אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, מה? אתם לא סתם דורשים. עכשיו אתה דורש ואחר כך אתה אומר שאין לזה השפעה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא, אני מסביר שמדברים פה על עשרות מיליונים, ואני רוצה לדעת האם זה באמת עשרות מיליונים. התחושה שלי היא שזה לא כזה דרמטי, כמו שמציגים פה. ובאמת אם האוצר עומד מאחורי ההערות שלו אז כדאי שיציג נתונים יותר ברורים. הנקודה הנוספת שדיברנו עליה בדיון הקודם נוגעת למי הוא חייל מילואים, ההגדרה. בהצעת החוק כתוב "חייל מילואים – מי ששירת 20 ימים בשנה החולפת". אז השנה כנראה לרוב חיילי המילואים זו לא תהיה בעיה גדולה, כי רובם שירתו כנראה באזור 200 ולא 20. לפחות חלק גדול מהם. אנחנו מסתכלים קדימה גם – 20 ימי מילואים בשנה היום זה הרבה לחייל קרבי. חייל קרבי עושה תעסוקה, בהנחה שאנחנו חוזרים למצב שהיה קודם, תעסוקה פעם בשלוש שנים. האימונים הם הרבה יותר ממוקדים. אנחנו מבקשים שההגדרה תהיה שחייל מילואים יהיה פעיל כהגדרתו בחוק שירות מילואים ולא כמו שמנוסח כרגע בהצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אני בכלל חושב שצריך להגדיל את הימים. אדם שעושה 20 יום מילואים, לא מגיעה לו הטבה כזאת. אני מאוד מצטער. כשאני הייתי סטודנט הייתי עושה 40 יום. רבותיי, זה חוק שלא חל, זה לא הוראת שעה, זה חוק שיחול מעכשיו והלאה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כשאין מלחמה עכשיו ימי המילואים לא צריכים להפריע באופן כללי לעסק עצמו. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני חושב שאנחנו נערכים כרגע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 20 יום – אתם תצטרכו להגדיל את הימים. אני מאוד מצטער. אתם צריכים לתת הטבה לחיילי מילואים שהם קרביים, שהם עושים הרבה ימי מילואים ולא לכל אחד. הרי, לפי השיטה הזאת כל חייל מילואים שיש לו עסק יקבל הטבה. זה לא הגיוני. אתם לא נותנים העדפה אמיתית למי שמגיעה לו ההטבה הזאת. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> צריכים לתת העדפה למי שמוגדר כחייל מילואים פעיל בחוק שירות מילואים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אני לא מקבל את זה. לא מקבל את זה. 20 יום זה לא מספיק. אני מאוד מצטער. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> הנקודה הנוספת שדיברנו עליה פעם קודמת זה שאנחנו חושבים שהעדפה אמיתית תהיה בתיקון של סעיף 2ג לחוק חובת מכרזים, בעניין של תקנות, לא עניין של חקיקה רק, שקובע שאפשר לבחון בכל מכרז אפשרות לבצע את ההתקשרות באמצעות עסקים בינוניים וקטנים, ולבצע התאמות לשם כך – אנחנו מבקשים שזה יהיה גם לגבי עסקים בשליטת חיילי מילואים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 2ג לחוק הזה? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לחוק חובת מכרזים, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוק אחר. << אורח >> ורד קירו-זילברמן: << אורח >> לא, זה החוק המקורי. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> שאפשר לבצע התאמות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה התאמות? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אנחנו מבקשים שההתאמות האלה יבוצעו גם לגבי עסקים בשליטת חיילי מילואים, כמו שזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בשליטה? אתם יודעים מה הבעיה במדינה? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> מה שמוגדר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרוצים להרחיב תמיד הרחבות, שבסוף הכול קורס, אתה מבין? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> זה ממש לא קורס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה העניין. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> זה ממש לא קורס, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בשליטה? אנחנו מדברים על עסק של מילואימניק. מה זה בשליטה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בשליטה זה אומר שיש לו מעל 50%. זה בסדר גמור, יש הרבה שותפויות, חברות של מילואימניק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עסק של חייל מילואים – אם יש לו רק 50% והוא לא מנהל, ויש לו דיבידנדים, והוא יוצא למילואים – במה זה מפריע לעסק? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתה שומע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, בוא, אני מסתכל על הפרקטיקה. במציאות יש בלי סוף חברים שלי, אנשים שהם שותפים בעסק – בהרבה מהעסקים יש 50% שותפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידו לי, אתם רציניים? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא אמרנו 10% שותפות, לא אמרנו איזה מישהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רציני? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 50% זה מישהו פעיל בעסק, מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת החוק מדברת על 20 יום. אדם שהוא שותף 50% בעסק והוא רק מקבל דיבידנדים, הוא אפילו לא מנהל אותו, ויוצא ל-20 יום - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין כמעט מקרה כזה שבן אדם שותף 50% והוא לא פעיל בעסק. אין כמעט כזה דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה אין דבר כזה? מה, אתה ממציא לנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מקבל את זה. לא מקבל את הטיעון הזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין מקרה כזה בכלל. יש מקרה שלבן-אדם יש 50% בעסק והוא לא פעיל, הוא יושב בים והוא מילואימניק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, את זה אני לא מקבל. עם כל הכבוד. כתוב בהצעת החוק שלכם "שליטה"? לא כתוב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, ברור שכתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה לי את הסעיף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> "בשליטת משרת מילואים". על זה הצבענו פה, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. למעלה מ-50%. מה אתה מבקש? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני לא מבקש, אני הולך להגדרות שבחוק, בהצבעה שעברה את הקריאה הראשונה. אני לא מבקש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה? אנחנו יכולים לשנות את זה, אין לנו בעיה. דרך אגב, ככל שתדבר השינויים יהיו לרעה. קח את זה בחשבון. כי אתה מפנה את תשומת ליבי לדברים שאני לא מסכים להם, אוקיי? אז יותר טוב אם תתייחסו לדברים אחרת. אדם שהוא רק שותף והוא לא פעיל, והוא יוצא למילואים של 20-30 יום והעסק ממשיך לעבוד, אני לא רואה מצב שצריך לקבל הטבה מסוימת. גם אם הוא איש מילואים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> ברמה העקרונית אנחנו מסכימים – אדם צריך להיות פעיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נכון. איפה כתוב "פעיל" פה? נוסיף את המילה "פעיל". אם הוא לא פעיל לא מגיע לו שום דבר. כן, הלאה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אין לנו עוד הערות. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> כבוד יושב-הראש, לגבי הנושא של סעיף 2ג – הסעיף הזה נוגע להתאמה למכרזים לפי גודל עסק מהסיבה שבהתאם לגודל עסק שונה אפשר להתאים מכרז שונה. זה מבחינת חלוקה לסלים, מבחינה של מסלול התקשרויות. בסוף, התאמת מכרז לעסק קטן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הגיוני שהוא מחזיק מעל 50% ולא עושה כלום? מקבל דיבידנדים. אז הוא יוצא למילואים והעסק מקבל הטבה? בגלל שהוא יצא למילואים ל-20? גם 20 יום זה מצחיק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אין כמעט מקרה כזה. באמת. אם היית אומר 10% הייתי אומר לך שבסדר. 50% בן אדם שותף בעסק, אלה עסקים קטנים ובינויים, זה לא חברות עתק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע כמה עסקים יש שהם בן אדם הוא לא שותף פעיל. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> כל ההגדרות פה אלה הגדרות שמתייחסות גם לעסק בשליטת אישה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא המצאנו משהו, דוד. לקחנו את מה שקורה בנשים ואמרנו שזה יהיה למילואימניקים, זה הכול. אז אתה אומר שאישה שלא עשתה מילואים, שלא זה, לה מגיע ולמילואימניקים לא, כי הוא לא עשה 21 ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב, אני הייתי מוסיף את המילה "פעיל". מכיוון שברוכי הפנה את תשומת ליבי שזו בעיה להתחיל לבדוק אם הוא פעיל או לא, אנחנו נפשט את זה ולא נתקן את זה. אבל, אל תבקש תיקונים נוספים להתאמות האלה, בסדר? << אורח >> אורי בארי: << אורח >> כבוד יושב-הראש, שמי אורי בארי, מלהב. אפשר, במקום להגדיר פעיל, ככל שהוא מקבל משכורת – אם הוא מקבל משכורת זו תהיה ראייה רלוונטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני מוותר על המילה בתנאי שיפסיקו עם כל מיני שינויים כאלה ואחרים. תפשטו את העניין, בסדר? מי זאת גליה? בבקשה. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אני גליה שרף. אני עורכת דין, מהחמ"ל האזרחי – אחים ואחיות לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה החמ"ל האזרחי? זה עוד עמותה? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> החמ"ל האזרחי – אחים ואחיות לישראל, זו עמותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חדשה? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> עמותה שקמה ב-7 באוקטובר. קודם כול כמובן שכל הצעת חוק שמיטיבה עם המילואימניקים היא מבורכת. משרתי המילואים הם מקרה ראוי להעדפה מתקנת, לקבוצת אזרחים ששירות המילואים פגעה בשוויונם. באופן ספציפי להצעה הזאת אני לא מכירה את השינוי, אני מתייחס להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, שמופיעה באתר הכנסת. ככל שקביעת מדיניות חשובה, לצערי, כולנו מבינים שהאימפקט של התיקון הזה הוא מינורי. הסבירות ששתי הצעות משוקללות, הגבוהות ביותר, יהיו בדיוק באותו ציון, היא מאוד נמוכה. לכן, הסיכוי שזה יביא לתועלת אמיתית הוא קלוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן הם רוצים לשנות את זה עכשיו, כן. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אז בבקשה, אני אשמח להתייחס להצעה כשהיא תפורסם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז את תומכת בשינוי, בקיצור. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אני תומכת בשינוי, כן. לא ראיתי אותו אבל באופן עקרוני אני תומכת. רציתי לומר מראש שהייתי מציעה לבחון את הרחבת ההטבה דרך מנגנון של תוספת ניקוד, בדומה להוראות החוק בקשר להעדפת תוצרת הארץ. עוד דרך להרחיב את מעגל המילואימניקים הזוכים במכרזים היא לתת הטבות גם לעסקים גדולים – כאלה שמעסיקים הרבה מילואימניקים – שם האימפקט יכול להיות מקיף יותר, בגלל הכמות הגדולה יותר של המילואימניקים המועסקים. והייתי מציעה לבחון מתן עדיפות למעסיקים שלהם שיעור גבוה של מילואימניקים, או לקבוע תנאי סף של חובת מדיניות. "ריבורדינג" מיוחדת לשבים ממילואים או הקלות שמעסיקים נותנים. אפשר לחשוב על עוד רעיונות יצירתיים. יש לי שלוש הסתייגויות קטנות להגדרה של משרת מילואים פעיל. קודם כול בין אם זה 20 יום או 40 יום או כמה שיוחלט, אני מבקשת להבהיר שמדובר בימים מצטברים ולא רצופים. ההסתייגויות השנייה היא לגבי המילה "החולפת" - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב "שנה חולפת". בוודאי שזה מצטבר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, אם זה חצי יום. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> למה מצטבר? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> את מתכוונת לחצי יום? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> לא, במהלך שנה אפשר לעשות גם רק - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז ודאי שזה מצטבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, ודאי שזה מצטבר. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> ודאי אבל זה לא כתוב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בוודאי מלשון החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב בשנה החולפת – זה מצטבר, אין בעיה. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אז אני אבקש להבהיר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם בשנה החולפת זה כל השנה החולפת, גם אם עשית כל חודש יום מילואים. זה בסדר. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> בנוסף, המילה "חולפת" – הייתי מבקשת להבהיר שזה במהלך השנה שמסתיימת ביום הגשת ההצעות, כי השנה החולפת, לדעתי, תוחל לפרשנות. ועוד הייתי מוסיפה, כיוון שאנחנו כבר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, עצרי. זו הערה נכונה – מה זו השנה החולפת? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בשנה האחרונה צריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. נגיד, אם הגשת ההצעת זה בספטמבר - - - << אורח >> ורד קירו-זילברמן: << אורח >> רגע, "בשנה החולפת, טרם המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל מה זה שנה חולפת? נגיד, הוא הגיש את זה בספטמבר 2024, אז בודקים שנה אחורה עד אוגוסט 2023? או שבודקים רק את 2024 כולה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם הוא ניגש למכרז, לדוגמה, במרץ 2023, והוא כבר עשה מעל 20 ימי מילואים, אז זה לא שנה חולפת, זה בתוך השנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 12 חודשים מלפני זה, כן. אנחנו נשנה את זה. הערה נכונה. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> תודה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אני חייב לומר, מכיוון שאנחנו מנוסים בזה, זה ייצור קושי משמעותי. אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. יש פה גם נציג של קמל"ר, שיוכל להעיד על מה שאני אומר. לצבא יש יכולת מוגבלת להביא את האישורים האלה. והדקויות האלה של הימים האחרונים לפני המכרז, שהם ימים מאוד קריטיים, לא יאפשרו לצבא לתת את האישורים האלה בזמן. זה ייצור אחרי המכרזים הרבה מאוד תופעה משפטית רחבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. פה אנחנו מדברים, מה זאת אומרת? << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צריך להביא אישור, נכון? << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא מביא את האישור 12 חודשים אחורה, מה הבעיה? << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אז אני אגיד. אם עכשיו התפרסם מכרז וצריך להגיש אותו, נניח, בעוד שבועיים, והחייל עושה את הימים האחרונים של ה-20 ימים בשבועיים האלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג, זה לא יהיה 20 ימים. אין לך מה לדאוג. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> לא משנה, שזה יהיה 700 ימים. הוא לא יוכל להביא את האישור הזה פרקטית מהצבא בימים האחרונים של המכרז. זה ייצור תופעה משפטית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיביא מה שהוא יכול. מה אתה רוצה שאני אעשה? אני לא מבין. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> ולכן, אני מציע, אבל זה כמובן לדיון רחב יותר, שזה יהיה בשנה שעברה. זה לא חייב להיות בשנה החולפת – בשנה שעברה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, אני מציע לסמוך על המילואימניקים. סומכים עליהם בקרב – נסמוך גם על ההצהרות שלהם, והם יספקו אולי, מי שאין לו באותה שנה יספק לאחר מכן את האישור, ונסתפק בהצהרה עם חתימה של עורך דין או משהו כזה. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אפשר לדרוש הצהרה, ואם זה בחודש האחרון ויש חסר בימים אפשר - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> להסתפק בהצהרה של המילואימניק, והוא יגיש לאחר מכן את האישור וזה בסדר גמור. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> כבוד יושב-הראש, מדובר בדיני חוזים. דיני מכרזים זה חלק מדיני החוזים. נושא המכרזים נכנסים המון, מאוד נתקפים בבית משפט. אם קובעים העדפות ברכש זה כמעט תמיד מגיע לבית משפט, בהמון התקשרויות. העדפת תוצרת הארץ – אנחנו נמצאים המון - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ומה אתה אומר? שבית המשפט - - - << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> אנחנו אומרים, בגלל זה, שמה שכאן נאמר, הנושא של הגשה ולסמוך על הפעם הבאה, זה לא יעבור, ככל הנראה, בבית משפט, ויביא לתקיעה של הליכי רכש. זה עוד נושא שטוב שעלה כאן, ואנחנו צריכים לבחון באמת מה הדרך הקלה ביותר שתהיה לבדיקה. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> יש לי הסתייגות נוספת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תגיד, מופיע באתר, אני יכול להיכנס, בתור משרת מילואים, לאתר ולראות כמה ימי מילואים צבורים לי במהלך השנה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא. אתה יכול במהלך השנה הקלנדרית - - - << אורח >> הראל ורבין: << אורח >> זה אמור להתעדכן ממש בקרוב, אדוני. שמי הראל ורבין, מצו 8 – פורום המילואים בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אתה מדבר על מקרה מאוד ייחודי, שבמהלך הגשה המכרז הוא עושה מילואים, נכון? בסדר, אי אפשר לפתור את כל הבעיות. במקרה הספציפי הזה שיביא את האישור ויצהיר שהוא עושה גם היום שירות מילואים. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> לא, ההצעה של חבר הכנסת פסל היא מדויקת וטובה. אם זה נסמך על תצהיר שלו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אני לא יכול רק על תצהיר. משרד המשפטים מוכן לזה? << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> אם זה אישור זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לאט-לאט. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אני ממשרד המשפטים, נעמה רוט. מה השאלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לדעת, מכיוון שמדובר במכרזים ויש לזה השלכות שקשורות למגישי ההצעה – אפשר להסתמך רק על הצהרה, על תצהיר "אני עשיתי מילואים כך וכך"? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אני חושבת שזאת שאלה שהיא פחות משפטית דווקא והיא יותר מקצועית, מכיוון שיש בזה סרבול של הליכי הרכש. זה לא שיש איזושהי מניעה משפטית מלהסתמך על הצהרה. זאת אומרת, זה תלוי במסמכי המכרז – כל מכרז קובע את התנאים שלו והוא יכול לקבוע תנאי כזה או תנאי אחר, וזה יהיה בסדר מבחינה משפטית. אבל יש לזה משמעויות הליכיות ותפעוליות שצריך לקחת אותן בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם אני בחוק חושב, למשל, שהוא יביא אישור, אבל אם הוא משרת במילואים פעיל במהלך התקופה של הגשת ההצעות הוא יכול להשלים את זה באמצעות הצהרה – זה בסדר? רק לגבי העניין הזה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> שוב, זה פשוט משהו שהוא טיפה מסרבל את ההליך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל את מעירה לגבי סרבול והוא מעיר לגבי משפטית. הוא אומר שיש בעיה משפטית של בית משפט ואת אומרת לגבי ההליך. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> רגע, אני אחדד. אמיר ממנהל הרכש אמר שגם הדברים האלה נתקפים הרבה בבית משפט, ולכן אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני אומר, זה בגלל שזה מכרזים. תראו, אם אתם יכולים למצוא עד הישיבה הבאה נוסח שיתאים, ותחשבו על זה, אז כן. אם לא, יישאר הנוסח כפי שהוא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר להציע הצעה, כבוד יושב-הראש? יכול להיות שבאתר האינטרנט המתחדש יש אפשרות למשרת המילואים להיכנס ולראות את הימים שעודכנו. הוא יכול להביא צילום מסך או אישור מתוך האתר. << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> יוסרי, עוזר קצין המילואים הראשי. על המילואים שהוא עשה הוא יכול להפיק אישור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, אבל מדובר, אני ניגשתי למכרז עכשיו, במהלך השנה – תוך כמה זמן מתעדכן באתר כך שאני רואה את ימי המילואים ששירתי? << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> לא, אם סיימת את זה היום מחר אתה כבר יכול להפיק אישור לכל התקופה של יום לפני. העניין הוא אם משרת המילואים הוא פעיל זה לפי הגדרות - - - << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אבל אם לא סיימת אתה לא עומד בתנאי החוק. אם לא סיימת 20 ימי מילואים אתה לא עומד בתנאי החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, לא ניכנס לזה עכשיו. אם אתם יכולים למצוא נוסח שיתאים גם מבחינה משפטית, גם לפי דיני המכרזים, גם שזה לא יפגע במציעים אחרים – נכניס אותו. הבנתם את הבעיה. אנחנו לא מצביעים היום. תחשבו על נוסח שיכול להתאים לזה. כן, מה עוד רצית? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אני רוצה להשלים ולהגיד שבין אם נכתב "השנה החולפת", כמו שמוצע עכשיו, לבין אם מדייקים את זה יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 12 חודשים אחורה, זה מה שנכנס. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> עדיין אנחנו נתקלים באותה בעיה של איזו אסמכתא להביא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הנה, הם אומרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי שהם ינסו לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אז יש לי הסתייגות נוספת, תודה. מכיוון שאנחנו כבר כמעט שנה לתחילת המלחמה אני מבקשת שזה יורחב לא רק לשנה או 12 חודשים אחורה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא הוראת שעה, גבירתי. זה חוק קבוע. אנחנו כרגע דנים - - - << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אלא לכלול את כל משרתי המילואים במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אנחנו מראש כוללים כל משרת מילואים בכלל, בלי קשר ל'חרבות ברזל'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אין צורך בתיקון הזה. << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אז לסיכום, אני רוצה להגיד שגם אם הפעם התיקון הוא בגדר תיקון דקלרטיבי בלבד, הרי שיש לכך חשיבות ואנחנו מקווים שזהו סימן לבאות, ונראה תיקוני חקיקה והצעות נוספות שמטרתן להקל על המילואימניקים, כמו פטור או הקלות בארנונה לעסקים, עוד מענקים וגם התחשבות והקלות לבני הזוג ובנות הזוג של המילואימניקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שימי לב שזה יחול גם לאורך שנים. אז אולי אנחנו נפטור את חייל המילואים, אם יש לו עסק, מכל דבר? את רוצה? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נפטור אותם מהכול? זה נראה לך? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אני לא חושבת שזה מה שאמרתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד יושב-הראש, רק הערה. כן, נראה לנו שצריך לקדם מילואימניקים בכל מקום בכל עניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל לא להגזים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה לא נותן להם פה איזו הטבה, לא יודע מה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אתה יודע, עם הפוסט-טראומה שהוא יוצא מעזה הוא הולך לכל החיים, אז גם שההטבה שלו תהיה איתו לכל החיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להגזים בדרישות, זה הכול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים בכל מקום לקדם מילואימניקים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אתה רוצה ללכת לפי מדרגים? אם עשיתי 200 ימי מילואים אז מגיעה לי הטבה לכל החיים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה. תפסיקו עם זה, כל הזמן אתם מכאיבים יתר על המידה. זו הכוונה לעזור למשרתי מילואים בהגשת מכרז. לא ארנונה ולא דברים מהסוג הזה, כרגע. אוקיי? זה החוק. אז לא להתפרש. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> שלום, שמי עודד פלדמן. אני נשוי ואבא של ינאי. משרת במילואים מעל 300 ימים. כמוני גם השותף שלי, ביחד איתי מעל 300 ימים. והעסק שלנו סגור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה אתה עושה? מה העסק שלך? << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> יש לנו בית הארחה ביפו. ב-7 באוקטובר הוא נקרא לדגל, ואני ב-10 באוקטובר – סגרנו את העסק ויצאנו. לפנינו עד ינואר 2025 לפחות במילואים, וזה עוד לפני מערכה צפונית. אנחנו כרגע משרתים באוגדה 98. והייתי רוצה לגעת פה בשתי נקודות שהן לא נקודות, נקרא לזה תקציביות, של עכשיו תביאו עוד כסף למילואימניקים, אלא בפרקטיקה. אנחנו נפגשים עם המענקים, שהם מגיעים לנו על שירות שאנחנו עושים, כי העסק שלנו סגור. אתמול בשעה 20:30 קיבלתי את התשובה על מענק ינואר-פברואר – לעסק שמשלם מעל 200,000 רק לשכירויות בשנה, והמענק שמגיע, והוא מגיע אחרי כמעט שמונה חודשים, דרך אגב כי זאת הפקודה במס הכנסה, שמונה טיפול. אז אני אומר, אני לא נקרא לדגל שמונה חודשים – אני מקבל צו 8 ועוזב הכול. אני חושב, במיוחד בזמן מלחמה, למילואימניקים, שהדבר הזה חייב להיות תוך 30 ימים. אם אני משלם מע"מ ותוך 15 יום אני חייב להגיש מסמכים, בסוף המצב הוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה שאתה אומר, יכול להיות שזה נכון אבל זה לא קשור להצעת החוק. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ריבונו של עולם, אני לא מבין את זה. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> אבל אני חייב להעלות את הדבר הזה כי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אני לא אעשה על זה דיון היום, אז זה לא משנה. אתה יכול להעלות את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אולי שווה לעשות דיון על הנושא הזה ספציפית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לוועדת כספים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> איך זה הגיוני שבקורונה שילמו כאן ועכשיו ולמילואימניקים לא? << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> עוד נקודה חשובה זה עניין של הקפאות מימונים. אני רוצה לספר לכם סיפור אחד, שתבינו כמה הדבר הזה חשוב. אח שלי מג"ד בחטיבת אלכסנדרוני, נפצע לפני חודש וחצי, ואשתו ילדה לא מזמן – היא מקבלת טלפון ממנהלת הבנק "אם הוא לא מגיע לחתום פיזית אנחנו נצטרך להוריד את כל התשלומים", וזה יוביל לחריגה ועיקולים. עכשיו, הוא בעזה, אין לו קליטה. יום אחרי יצא מצב שהוא נפצע, היו לו רסיסים ביד; הוא לא נסע לבית חולים להוציא את הרסיסים, אלא הוא נסע לבנק לחתום על ההקפאה. למה? כי זה הדבר הכי חשוב שיש לו. ו-14 שעות אחר כך הוא חזר לצבא, ומי שהוציא לו את הרסיסים זה חבר שלו, שהוא וטרינר. זו המשמעות של כמה הדבר הזה חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אומר שזה לא חשוב, זה פשוט לא קשור להצעת החוק. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> אלה שני דברים שהם לא בכסף, זה להגדיר את הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה. ליאור גור. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. גם אנחנו תומכים בשינוי להצעת החוק. וכמו שחבר הכנסת שוסטר אמר, אנחנו חושבים שהתיעדוף צריך לבוא לידי ביטוי באחוזים. במסגרת של הדבר הזה, זאת אומרת, במסגרת תיעדוף בעלי העסקים שהם משרתי מילואים, אנחנו רוצים לתת תיעדוף מיוחד לבעלי עסקים שהם עצמאים, עצמאים יחידניים. זאת אומרת, אין להם עובדים בעסק, הם לא מעסיקים אף אחד. עסקים מהסוג הזה - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נותני שירות. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> לא, לא נותני שירותים – עסקים שלא מעסיקים עובדים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> פרילנסרים. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> פרילנסרים, תקרא להם ככה. הם העסק. במקרה הזה הפגיעה בהם היא גדולה פי כמה, זה די ברור. זאת אומרת, אם הרציונל של החוק הזה הוא להיטיב עם משרתי מילואים שנפגעו כתוצאה מהשירות אז פה יש לנו קהל ספציפי, בתוך הקהל הגדול שאנחנו מדברים עליו, שהפגיעה בו חמורה יותר. ומכיוון שכך אנחנו מציעים שהתיעדוף שלהם, נניח אנחנו מדברים על 5% מציבור המילואימניקים כולו, אז לקהל הספציפי הזה, נניח 7% תיעדוף בנקודות. למה אתה עושה כזה פרצוף, יושב-הראש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אתם מבינים מה שקורה? החוק הזה, לפי השיטה שלכם, בחיים לא יעבור. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה, זאת התוצאה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אבל יש מציאות. אנחנו מדברים לעניין, אנחנו באים עם שיקולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לכם, אתם לפעמים הולכים על משהו ספציפי. הוא הגיש הצעת חוק ספציפית על נושא מסוים, בסדר? << אורח >> ליאור גור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחסו לזה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אנחנו בדיוק מתייחסים לדבר עצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון, מה שאתה אומר. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אנחנו מתייחסים לדבר עצמו, כבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה, אחד הדברים שאני לא חושב שהוא רשום בחוק זה שיש עסקים שמעסיקים אנשים שיוצאים למילואים, והם נפגעים במלחמה הרהב יותר מאנשים אחרים. הם לא זוכים לשום תיעדוף, דרך אגב. זה לא עסק אחד ולא שניים. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אז זה לא במסגרת החוק, הדוגמה שאתה נותן, דווקא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אסור להם לפטר את העובד, כמובן, ולא שום דבר. והם נפגעים. אלה לא זוכים לשום תיעדוף בהצעת החוק הזאת, נכון? אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא הצעת החוק. מי שירצה, תעשו עבודה ותגישו הצעת חוק אחרת. יש גבול גם כמה אפשר להרחיב את הצעת החוק הזו. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> ברור שיש גבול, אבל צריך לבדוק איפה הוא עובר. אתה יודע, זה לא שהטיעון שלנו תלוש לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא תלוש לגמרי אבל הוא גם תלוש. כן, איילת השחר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני עורכת דין איילת השחר סיידוף, מייצגת פה גם את חגי קורח ממטה המילואים וגם את תנועת אימהות בחזית. יושבת-הראש, הגשנו לכם נייר עמדה בנוגע להצעת החוק. אז קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת משה פסל, שיזם את התיקון הזה ואת ההצעה, וגם לחברי הכנסת קינלי טור-פז ומשה סולומון, שהם בשדולת המילואים, וגם לכבודו. כמה הערות בסיסיות. אחד – חסר לי מנגנון אכיפה. כולנו יודעים שבמדינת ישראל חוקים זה יפה, זה מהמם, רק אכיפה לרוב לא מתבצעת. אני אשמח אם יכולנו להכניס בתוך החוק איזשהו מנגנון אכיפה שמשית על הרשות. קביעה של איזה רפרנט, שזה התפקיד שלו, זה מה שהוא צריך לעשות. לראות שבאמת הדברים האלו נאכפים בתוך המכרזים. זה אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר על הממשלה פה, נכון? זה חובת מכרזים של מי? << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> חוק חובת מכרזים חל על ממשלה, על תאגידים ציבוריים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו סומכים על הממשלה, שהיא תעמוד בדרישות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני פחות סומכת על האכיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני סומך. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> יופי שאתה סומך. אני רואה את בעיות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מבקר המדינה ויש כל מיני דברים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> יופי, מבקר המדינה – מישהו הקשיב לו פעם? אנחנו רוצות הצעה בפועל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, ההצעה לא מתקבלת. הלאה, מה הנושא הבא? << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> רק לומר שמשרדי הממשלה מאוד חדים על לשלב - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> בוא תראה כמה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה? שאני אטיל קנסות על הממשלה? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, רציתי שתשים רפרנט בחוק, שיהיה אחראי על זה. אל תטיל קנסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש מבקר המדינה ויש בית משפט. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> מבקר המדינה ובית משפט, וכולנו נלך לשם, והמילואימניק יחזור ממילואים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההצעה הבאה? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> ההצעה הבאה היא לשלב בהגדרה של מה זה עסק של מילואים, להכניס גם את בני הזוג. גם אם יש לבן או בת הזוג של המילואימניק עסק, שהוא עדיין יתועדף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שאמרתי. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> מה אמרת? אם עכשיו מישהו נקרא למילואים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו להרחיב את הדברים האלה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, אוקיי? אם עכשיו בן זוגי נקרא למילואים ולי יש עסק ולו אין עסק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ההצעה הזאת לא מתקבלת. מה ההצעה הבאה? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> איפה ההעדפות? ההצעה הבאה שואלת מה תוחלת החוק? כמה זמן הוא? קבוע? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> קבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא קבוע, אין לו מגבלה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> בכל מקרה, מישהו צריך לתת מענה גם לבני הזוג שיש להם עסקים ובן הזוג השכיר הולך למילואים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא בחוק הזה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אז באיזה חוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי זה חוק ל-100 שנה. אנחנו לא נמצאים במצב מלחמה כל הזמן. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אבל למה לא להכיר בעובדה שכשאתה לוקח מישהו ל-200 ימי מילואים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עניתי לך שההצעה לא מתקבלת. תעברי. יש לך עוד איזה נושא? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אבל לא ענית לי בצורה שמסבירה את דעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מתקבלת ההצעה הזאת, תודה רבה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> ענית לי ב"ככה", כמו שהבן שלי עונה שלי. בוא תסביר לי מה עושה בן זוג כשבן הזוג שלו במילואים? איך הוא יפעיל את העסק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> הבנתי. תראה, בבוקר הזה, כשאנחנו קמים לבוקר מאוד קשה עם בשורות מאוד קשות הדרך שבה אתם מזלזלים במי שנמצא כרגע במלחמה ולא מוכנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תודה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, זה מעציב אותי, באמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעציב אותך? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> כן, הדרך שבה אתה אומר לי "בני זוג אני לא רואה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. תתייחסי בצורה עניינית. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> רפרנט שייתן איזה מענה לאכיפה – אני לא רואה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תנצלי משהו שקרה הבוקר לעניין הזה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> בואו נחוקק פה חוקים. למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תצאי החוצה, בבקשה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> למה? כי לא נעים לשמוע? כשאתה שולח את הילדים שלנו לסכן חיים אבל לא מוכן לתת להם הטבה שהיא קצת יותר קשיחה או לדאוג שמישהו יאכוף את החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צאי החוצה, בבקשה. << אורח >> יהונתן כהן: << אורח >> משהו קטן, כי למדתי את החוק בזמן הזה. שמתי לב, ויתקנו אותי אם אני טועה, אם זה עדיין לא תוקן, שמתי לב שבחוק רק אם יש שוויון בין אדם אחד לחייל מילואים יש העדפה במכרזים. מסתכלים על איש המילואים רק אם קרה שהוא שווה ערך לאותו אחד שלא עשה מילואים פעילים וכולי. מה שהייתי מציע כתיקון קטן הוא לשנות טיפה את המשפך, ברמה של קודם כול להסתכל אם עשה מילואים או לא עשה מילואים ואחרי זה להסתכל על הפרמטרים הנוספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. אולי מישהו אחר הבין את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יכול להיות פרמטר מוחלט, כי לפי זה יהיו 100 הצעות לרכישה של משהו, יהיו שני מילואימניקים במחירים כפולים – זה לא הגיוני. לכן, מה שדיברנו עליו, לתת הטבה מסוימת, כמה אחוזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר בהטבה. קדימה, ארגון העצמאים, עכשיו הזמן שלך, כן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, אנחנו מברכים את הצעת החוק. עדיפות בהתקשרות עם עסקים בשליטת משרתי מילואים – קלעת לדעת רבים. רציתי להציע שגם עסקים שמעסיקים משרתי מילואים, אם אפשר להרחיב את זה כאן, אז למצוא את הדרך גם. אני רוצה לבקש דבר אחד – מאחר ויש כבר כזה חוק שקובע עדיפות לעסק בשליטת אישה, אבל לדבר הזה אין שום שליטה ובקרה, כן למצוא דרך, אני לא אומר על אכיפה, כי כמו שאמרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, אי אפשר להכניס אכיפה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא אמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הליכים בתוך הממשלה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני חושב שכמו שדרשנו את זה מקודמיך בתפקיד, והצלחנו להכניס את זה שיביאו לוועדת הכלכלה איזשהו מעקב ובקרה על היישום של החוק הזה, אני חושב שזה כן יכול להיות חלק. כי בסופו של דבר אתה מחוקק חוק לא בשביל שזה יהיה אות מתה, אתה מחוקק חוק כדי שיהיה עליו מעקב ובקרה. יש סוכנות לעסקים קטנים שמקבלת 200 מיליון שקל מכספי הציבור – היא יכולה לקחת את הדבר הזה ולבדוק את זה. מישהו צריך לעשות מעקב ובקרה. אתם לא יושבים פה ומחוקקים חוקים כדי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, איזו בקרה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם משהו לא עובד באים אלינו ואומרים לנו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מי יבוא אליכם? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> באים. איך הצעת החוק נולדה? משיח שלי עם המילואימניקים. אם הם יבואו ויגידו: אדוני, זה לא מתקבל. הנה, הגשנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי, איך זה קורה? הבקרה עצמה נעשית על ידי האנשים שהגישו את ההצעות במכרז. זאת אומרת, אם הוא מרגיש שהוא היה צריך לזכות בכלל החוק הזה והוא לא זכה הוא מתלונן. אתה רוצה שעכשיו מישהו מהממשלה יתחיל לבדוק את כל המכרזים שקיימים ולהתחיל לבדוק מה היו ההצעות? << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> כבודו, זה לא לשלוח פקס, זה לשאול שאלה במערכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והאם היו הצעות כאלה ואחרות – זה דבר שהוא מוגזם. אתה מבין? אנחנו מסתמכים על האנשים שיגישו תלונות. אם יגישו תלונות זה יבוא לפתחו של מבקר המדינה, לפתחם של האנשים אחרים, אני לא יודע מה. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> לא מבקר המדינה, אנחנו דואגים לזה שהעדפות יקרו. יש המון מנגנונים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> של מילואימניקים? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה יודע להגיד לגבי אנשים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אגב, אני רוצה לחדש לך. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> אם תרצה המדינה מכרזים זה יבוצע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחדש לך משהו. עזוב, אני יורד רגע מהפיקוח – יש החלטת ממשלה לתעדף רכש של בעלי עסקים מילואימניקים. זה לא אני הפצרתי איזה בוקר ואמרתי לעצמי – יש החלטת ממשלה. אנחנו לא מדברים פה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ברכבת הקלה כשהיה מכרז - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתם בהחלטת ממשלה אמרתם שאתם תקימו צוות שיבחן תיעדוף של רכש מילואימניקים - מה עשיתם? לאיזה מסקנות הגעתם? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אף אישה לא קיבלה תיעדוף בגלל הדבר הזה. אף אישה. הם לא יודעים לבדוק את זה. הם לא בודקים את זה ברכבת, לא ברכבת הקלה, לא באף מקום. לבוא ולהגיד "חוק יש", אבל בסופו של דבר היישום בפועל לא קורה. הצעתי – ירצו? יופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כל אחד שחושב שהוא היה צריך לזכות במכרז ולא זכה בגלל שלא קיימו את החוק הזה מגיש תלונה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למי הוא פונה? הוא פונה לגוף הזה והוא לו "הכול היה בסדר". אף אחד לא בודק את זה. הוא פונה לגוף. אבל, אני ביקשתי, דוד, מאוד חשובה לי סוגייה שבוערת ומבעבעת מלמטה – משרתי מילואים שמשרתים למעלה מ-11 חודש, שמה לעשות? הדוח של 2023 הוגש עכשיו ומסתבר שמדינת ישראל, את כל שלושת החודשים של אוקטובר, נובמבר, דצמבר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם זה לא קשור לחוק הזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רגע, אבל אני חייב שתתייחס כי אתה בטח תעזור לתקן את הדבר הזה. לא יכול להיות שאנשים משרתי מילואים, יש לי פה דוגמה של אלוף משנה קובי כהן שמבקשים ממנו להחזיר 40,000 שקל. אתה יודע למה? כי קבעו לו שההכנסה שלו באוקטובר, נובמבר ודצמבר הייתה אפס. מה זה אומר? שהוא קיבל על בסיס ההכנסה שהייתה לו ב-2022 - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בשביל זה אתה צריך לתקן את התקנות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כולם אמרו שיתקנו. ישבנו ואמרו, הבטיחו שזה יקרה. יש פה הצהרות של שרים, יש פה הצהרות של חברי כנסת, אבל בסוף מבקשים מחייל המילואים להחזיר את הכסף. למה? כי לא יודעים לקרוא את הדוח של 2023. אומרים לו "שמע, לא עבדת", הוא אומר "איך עבדתי? אני נמצא במילואים. אני מקבל הכנסה על בסיס מה שדיווחתי ב-2022". דוד, אם אתה תוכל לעשות עם זה משהו, לקרוא לביטוח לאומי, לא יודע למי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מאז שזה עבר מקרן הסיוע, הטיפול בעסקים של המילואימניקים, התחילו בעיות. כל עוד זה היה בקרן הסיוע הכול היה בסדר. אנשים סך הכול, ב-90% מהמקרים, היו מרוצים. זה עבר לרשות המיסים, וגם הדיווחים של שמונה חודשים – הם יתנו תשובה עוד שמונה חודשים. זה דבר הזוי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> דוד, הם מציעים לו לסגור את התיק. מציעים לו לסגור את התיק, כביכול שיהיה אפס. הוא אומר "זה עסק שלי של 30 שנה, למה שאני אסגור את התיק בגלל שאני במילואים? בגלל המדינה אני נמצא במילואים ואתם מבקשים ממני לסגור את התיק?". מה הבעיה להחריג את החודשים האלה? אני לא מבין. אם יש לך הזדמנות פה ויש פה דיון על מילואים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פנית לגפני? שגפני יעשה ישיבה על העניין, מה הבעיה? הרי, הוא מאשר את התקנות. שיעשה ישיבה. נראה לי הכי הגיוני מאשר שאני אעשה. אתה צודק בעניין. וגם הסיפור הזה שטען המילואימניק, שהתקנות מדברות על זה שהם צריכים לתת את המענה תוך שמונה חודשים, אני חושב שגם זה בעייתי. אנשים לא יכולים לחכות שמונה חודשים לקבל סיוע. על הדברים האלה צריך לדון איפה שמאשרים את התקנות. אני יכול לעשות דיון כללי על זה, אין בעיה. אבל אני מציע - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הלוואי. עכשיו ועדת כלכלה עוסקת בנושא של עסקים של משרתי מילואים – יש פה סוגייה, לקונה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תפנה לגפני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> פניתי לגפני. הנה, תראה מה התשובה – "הכנו נוסח לתיקון חוק שלא מתקדם. יש עכשיו הצעת ממשלה לשינוי חישוב תגמולים. הכוונה שלי היא לדחוף את ההצעה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, מה אתה רוצה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל בפועל מבקשים מאנשים את הכסף חזרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד מבקשים כסף אבל זה לא מגיע, אתה יודע. גם בקורונה ביקשו כסף חזרה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא. לו היה 20,000 שקל הכנסה. הוא קיבל עכשיו כחייל מילואים לפי 20,000. אבל אוקטובר, נובמבר, דצמבר – דווח אפס. זה הוריד מה-20,000 ל-10,000 שקל. למה? כי זה החישוב השנתי. אומרים לו "מה, אנחנו נתנו לך ביתר 10,000 שקל – תחזיר לנו את הכסף". זה מה שקורה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה מבין שהחישוב לא מתחשב בזה שהוא במילואים ובגלל זה אין לו הכנסות. זו הזיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל הם אומרים, לדוגמה, קרן הסיוע, שהייתה רואה כזה דבר, הייתה יכולה לעזור כי היא מבינה שזה לא הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על ועדת חריגים – לא עשו ועדת חריגים? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק מקרה לוועדת חריגים. עשו ועדת חריגים או לא? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דובר בזמנו שיעשו ועדת חריגים. << אורח >> אורי בארי: << אורח >> יש הרבה חריגים כאלה, ומה שעשו בנושא של נשים זה שאמרו שיחשבו את הסכומים או בשנה השוטפת או לפי השנה שהייתה לפני כן. בצורה כזאת פתרו את הבעיה של הנפילה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה כל התיקון שצריך לעשות – לקבוע שזה לפי שנה קודמת והכול יסודר. זה מה שצריך לעשות. אבל מישהו צריך להניע את זה. אולי דיון שלך שיחייב את הביטוח הלאומי להגיע לפה, יחייב את זה. בוועדת כספים הם אומרים שצריך לשנות נוסח תקנות, זה מורכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך, כי בזמנו דיברנו על ועדת חריגים. ועדת חריגים, במקרה כזה, מוסמכת לחרוג מהתקנות. העובדה היא שעשו המון חריגים, נכון? במסגרת הזאת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נכון. כל עוד זה היה בקרן הסיוע הכול היה טוב. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תראה מה הוא כותב לי – "הם בכוח רוצים שלא נלך יותר למילואים". זה הזוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, הקרן כבר לא מטפלת בדברים האלה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, לא. זה עבר לרשות המיסים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין ועדת חריגים ברשות המיסים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אין טלפון. מה זה אין ועדה? אין טלפון. חבר'ה, אין טלפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בזמנו סיכמנו על ועדת חריגים בקרן. זה היה בקרן. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> יושב-הראש, אין טלפון. המענה נסגר במרץ. אני הייתי מתקשר. הם סגרו את הטלפון למעל מחזור 300,000, והם השאירו 300,000 ומטה פתוח. אחרי זה התקשרנו לשם וגם את זה הם סגרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בתחילת המושב אנחנו נעשה ישיבה על העניין הזה. זה יוצא באוקטובר, אחרי אמצע אוקטובר. << אורח >> עודד פדלמן: << אורח >> ושאלה לגבי העניין של הוראת השעה, כי אני לא מבין בזה, של כל הקפאת המימונים, שנגמרה ב-30 באוגוסט – האם ניתן לעשות משהו עם זה? זה אוויר. זה לא כסף שאנחנו נקבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה דיון על כל הבעיות האלה, בסדר? << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> אבל הוראת השעה נגמרה. הבנקים אומרים לך: "אני ב-15 בספטמבר" – עוד ארבעה ימים – "פותח לכל המילואימניקים הפעילים שכרגע משרתים", ולי יש עוד שבועיים לזמן חיילים. אני צריך לזמן את החיילים שלי, את החטיבה – החיילים אומרים: "אנחנו לא מגיעים כי אחרי 300 ימים ששירתנו, חטיבה פעילה" – ואפשר לבדוק את זה – "אני נכנס לעסק לעזור", ואני צריך לגייס אותם עוד שבועיים. הוראת שעה זה אוויר. כי הוראת שעה, מה היא אומרת לך? סוגרים לך את כל המימונים שלקחת, אז לפחות אתה יכול לחיות מזה שאתה יודע שאתה לא חייב להחזיר כסף מימונים. אז שכירויות אנחנו משלמים. מתגלגלים – אני מקבל מענק, אני מביא מהכיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז על מה אתה מדבר? << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> הוראת השעה, שהחבר'ה פה מהאוצר יודעים שהקפאת המימונים לכל משרתי המילואים הפעילים, שלושה חודשים הקפאה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקפאה של מה? << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> של המימונים שלך, של ההלוואות שלקחת כדי לעסק. חייבים את זה. בסוף זה דבר שניתן להעביר. זה עוד ארבעה ימים נגמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש סיכוי לדבר הזה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תראו, אם אתם אומרים שלא צריך בעלי עסקים מילואימניקים, אני הייתי מתעדף את זה. לא יודע, אולי באמת, אני חייב להגיד לך משהו – עולה הרבה יותר כסף, וזו פגיעה הרבה יותר קשה כלכלית למשק, לגייס מילואימניק שהוא בעל עסק. יש לזה השפעות רוחב. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> אנחנו לא הגורמים, אני פראייר בעצמי - - - << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> לא, אני אומר שאנחנו פראיירים כי המח"ט שלי הוא במילואים. כל השדרה, הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. העלית טענה – בואו נשמע את האוצר. << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> אני רק אומר שאנחנו פשוט לא גורמי המקצוע הרלוונטיים לנושא במשרד האוצר. אנחנו מתנצלים. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> הם פה היום? איפה לדבר איתם? תקשיבו, אנחנו נקראים לדגל ואנחנו מגיעים. אני הייתי רוצה להרגיש את הדבר הזה גם. אם הם פה בואו נדבר איתם. יש לך טלפון. תרים שנייה טלפון ותבדוק אם הוא פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ב-18 בספטמבר תכניסי את זה לסדר היום, בסדר? הנושא הזה של המשך הוראת השעה שקשורה להחזר הלוואות של משרתי הלוואות. זה הנוסח? << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> כן. ועוד נקודה אחת, וזה חשוב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי מטפל בזה? החשב הכללי? << אורח >> עידית חנוכה: << אורח >> הוא מהחשב הכללי, האדון שאמר לך שהוא לא מטפל בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מי מטפל בזה? << אורח >> אמיר סינאי: << אורח >> אנחנו מנהל הרכש הממשלתי, זה גורם אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יבואו מי שצריך. איך להגדיר את נושא הישיבה? בואו נשמע את האוצר. תבדקו. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> עוד נקודה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מספיק. אל תעלה לי עוד נושא. << אורח >> עודד פלדמן: << אורח >> זה אותו נושא, יושב-הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, אני צריך לסיים את הישיבה. הבנו את העניין? קבענו את הישיבה הבאה של החוק הזה ב-18, נקרא את החוק, נצביע, נעשה רוויזיה. אתם תתנו תשובה על העניין הזה של הרוויזיה, בסדר? ואם יהיו תיקונים נוספים נתקן אותם. בכל מקרה 20 יום ימי מילואים זה לא מספיק – אני מבקש לשנות את זה לפחות ל-40 יום. צריך שבן-אדם יהיה באמת במילואים. אולי אתה רוצה שנעשה יומיים מילואים וניתן לו? מה זה הדבר הזה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, בשגרה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 20 יום? על זה אתה רוצה לתת לו? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בשגרה משרת מילואים יכול לשרת 20 יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על 20 יום לא מגיעה לו שום הטבה. אני הייתי עושה 40 יום בשנה כשהייתי סטודנט לפני 40 שנה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> טוב, תגיש הסתייגות להצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך הסתייגות – אנחנו נתקן את זה כשנקרא את זה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אם אפשר להוסיף רק מילה אחת. אני רועי, עצמאי, בעל עמותה Made in JLM – פיתוח כלכלי בירושלים, ושליש במילואים. רק אם אפשר להוסיף על מלכ"רים – מלכ"רים עושים הרבה התקשרויות מול הממשלה והם לא נכללים בקטגוריה של עסקים קטנים. יש לנו הפסד של מיליון שקל, 60% מהמחזור, וקיבלנו 0 שקל פיצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת מלכ"רים? אנחנו מדברים על אנשים, לא על קבוצות. אני לא מבין את הטענה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הכניסו עסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכנסנו מילואימניק שאם יש לו עסק מגיעה לו הטבה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> עסק לא מגיש למכרזים? זה רק עצמאים שמגישים למכרזים? זה לא עסק? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש עסקים בשליטה אבל עמותות זה לא הפסדים. זה לא לרווח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמותה לא קשורה לעניין. עמותה עושה מילואים? אני לא מבין את העניין הזה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> יש עמותות שהן עושות הכנסות משירותים והן נפגעות אם בן אדם לא נמצא לעשות מכירות או משהו כזה או אחר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה לא עסק שבשליטה של בן אדם. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, עזוב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כי בסוף זו עמותה, זו ישות אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבקשה לא מתקבלת. אוקיי, זהו, סיימנו את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:18. << סיום >>