פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 56 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 16/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 45 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, י' בסיון התשפ"ד (16 ביוני 2024), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר ניסים ואטורי אושר שקלים מוזמנים: נעם בוטוש – כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתנאל קופראק – רכז, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניר סהר – מנכ"ל, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל חן נויבואר – סמנכ"לית, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל עזורי שרוני – ראש מועצה מקומית "אליכין" ומ"מ יו"ר מועצת איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל דותן יושע – רכז חינוך וקיימות, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל ערן דוידוב – מנהל מחלקת תעשיות ותשתיות, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל משה לבטון – מנהל מחלקת פיקוח ואכיפה, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל חנאן זחאלקה – מנהלת מחלקת ניטור אוויר, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל קרנית אלקסלסי – מנהלת פיתוח הון אנושי, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל יותם אשל – דובר, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל אבי מרדכי – מנהל פרויקטים במערך ניטור אוויר, איגוד ערים שרון-כרמל בלה בן דוד – יועצת בנושא ניטור ואיכות האוויר, איגוד ערים לאיכות הסביבה נתי לייזרוביץ – סטטוטוריקה ותכנון סביבתי, תה"ל מהנדסים בע"מ יעקב סלע – דובר של חה"כ לימור סון הר מלך רעות ואן לואן – יועצת פרלמנטרית של יו"ר הוועדה כנרת רצאבי – עוזרת פרלמנטרית של חה"כ אושר שקלים שרון טירן – נהג ח"כ ואטורי חיים חומרי – יו"ר ועד שכונת חפציבה ניצה יעקובי – תושבת שכונת חפציבה אבי מרדכי – טכנאי ניטור אויר, תחנת ניטור אלכס – טכנאי ניטור אויר, תחנת ניטור מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: מיכל כ.– איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל << נושא >> << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> בוקר טוב, ניר בבקשה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ברוכים וברוכות הבאות. נתחיל עם טעימה קלה על משמעות האיגוד, מה זה הייצור כלאיים הזה שנוסד כבר ב-1979 – גוף סטטוטורי עם חוקי עזר, גוף רגולטורי, שהוקם עוד לפני ההקמה של המשרד להגנת הסביבה שקם ב-1988 או ב-1989. קמנו כאשר יוסף בורג, אבא של חבר הכנסת אברום בורג, שהיה שר הפנים דאז והקים את תחנת הכוח "מאור דוד" שהיום נקראת "אורות רבין". כך נקבע מי יפקח על המפגעים הסביבתיים ומי ישמור על התושבים מהפליטה של תחנת הכוח "מאור דוד". << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> מדובר ב-1979. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, ב-1979. הוא הקים לנו צו ואמר לנו שזה התפקיד שלנו. שני עובדים כל הזמן ישבו ופיקחו, תוך כדי הקמה של התחנה עצמה שמספקת חשמל למדינת ישראל, רבע מתצרוכת האנרגיה של מדינת ישראל על ידי פחם החל משנת 1979. (הצגת מצגת) אלה 19 הרשויות, וכמובן שלא היינו בהתחלה כאלה גדולים – מגידו בצפון מזרח, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א-זרקא, עיריית באקה אל-גרביה, פוריידיס, חריש הצטרפו אלינו לפני כשנה וחצי, חוף כרמל, נתניה, זיכרון יעקב, ג'את, אליכין כמובן, אור עקיבא, חדרה, פרדס חנה, עמק חפר, מנשה, כפר יונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה תושבים? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כמעט מיליון תושבים. זה האיגוד הגדול ביותר בישראל, וכמובן שלא היינו כאלה גדולים בעבר. התרכזנו בעיקר בנושאים שקשורים לתחנת הכוח, אבל האתגרים הסביבתיים צומחים וגדלים כל הזמן. המדינה שלנו קטנטונת, לתושבים יש צרכים ובצדק והצורך הראשי שלנו, הוא כמו שחברת הכנסת לימור אמרה לי – זו הזכות הבסיסית לנשום אוויר נקי. אני זוכר את המשפט שלך כששוחחנו בדיון בוועדה. אז אם נסתכל כרגע על מבואות חיפה, הכפר הירוק ועד מגידו, אמרנו חריש, נרד דרומה לנתניה – זה השטח שלנו, זה המרחב שלנו, אזור מאתגר מאוד עם 900,000 דונם וכמיליון תושבים. כשאנחנו מדברים על מרחב האיגוד, אנחנו מסתכלים לא רק על תחנת הכוח "אורות רבין" כמו שתיארנו בתחילה, אלא שיש פה מהתשתיות האנרגטיות של מחז"מים 70-80 שכרגע דיברו על כך ארוכות נועם ונתנאל ביחד ונשמח לשתף אתכם. יש את יחידות חמש ושש שמופעלות גם בפחם, יש את מרכז האנרגיה "אינפיניה" שזה מפעלי לנייר בחדרה, זה ה- Cogenerationשל מפעלי נייר חדרה ב-OPC1, מפעל "אליאנס" OPC1 והנה OPC2 שעליו דיברנו גם כן בהפסקה. ברקע שם מצד שמאל, יש את אסדת לוויתן שגם עליו אנחנו מפקחים, וכעת נשמע איך. כמובן שיש לנו גם את "חגית" ואת "אורות פנינה" - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם זה בחיפה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא. בעקבות הרפורמה של חברת החשמל, הם נדרשו לפצל ולמכור חלק. היום זה כבר ספק פרטי. כעת אספר מעט עלינו מבחינת מבנה – יש דירקטוריון של אותם 19 רשויות, יש אותי, יש את חן הסמנכ"לית, ישנן מחלקות מקצועיות מצד שמאל ויחידות סמך מצד ימין. אנחנו מונים כ-30 עובדים, כאשר רוב התעסוקה שלנו, זה בנושאים סביבתיים שקשורים להנדסה. זו החלוקה שלנו, כפי שאמרתי אנחנו כ-30 עובדים, אני מהנדס במקצועי עם תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון, ורוב האנשים פה הם אנשי הנדסה, אנשי כימיה, אנשי סביבה. מספרים זה משהו שמוכר לנו טוב. אגב, אני לא הגעתי מהעולם הציבורי, אלא מהעולם הפרטי. עבדתי לאורך כל הקריירה שלי במשך 25 שנה בעולם הפרטי כמהנדס ונבחרתי פה במכרז. עד היום כששואלים אותי של מי אני, אני משיב שאני של אשתי. אני מנכ"ל האיגוד, ואני נהנה מכל יום שאני עושה לטובת הסביבה, לטובת החברה, לטובת הקהילה ואני מאפשר לעובדים היקרים האלה ליהנות כל יום ממה שהם עושים עם כל האתגרים הסביבתיים שיש לנו פה. גם אני עדיין לומד מה זו סביבה. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> נראה לי שאלה לימודים שאין להם סוף, כי כל הזמן יש אתגרים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, אין להם סוף. הרבה אתגרים, ועכשיו על המרחב הימי, שאתם בטח שמעתם קצת. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> שבוע שעבר שמענו על "אקואושן". << דובר >> ניר סהר: << דובר >> "אקואושן" נכון, הם מקסימים, יש להם תפקיד חשוב מאוד ולדעתי התפקיד שלכם כחברי כנסת הוא לחוקק או להוציא בחקיקה שכמו שיש – רשות הגנים, רשות הטבע, רשות הנחלים - - - << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> כבר הגיעו אלינו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה המשאב הגדול ביותר של מדינת ישראל. 220 ק"מ רצועת החוף של מדינת ישראל, ואין רשות מלבד שמונה פקחים של משרד הגנת הסביבה שמפקחים על הגוף הזה, על המשאב הכי גדול שלנו. חייבים להקים רשות - - - אני קראתי לה כבר בשם "רשות הים התיכון". << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> יפה. כבר הגיעו אלינו עם זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> היה פה חבר הכנסת אופיר פינס, שהוא יו"ר רשות פורום רשויות החוף, דיברנו על העניין הזה, הם שאלו את דעתנו בעניין הזה, ולדעתנו זה חייב להיות - - - ראינו את זה חזק מאוד כשהיה האירוע עם אסון הזפת, ואנחנו רואים את זה כרגע עם כל האתגרים הסביבתיים שיש לנו במרחב הימי. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> אגב, זה גם אפילו ברמה הביטחונית, אבל שיתופי הפעולה עם חיל הים - - - זה ממש ברמת הביטחון שלנו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, גם עם משרד האנרגיה וגם עם משרד הגנת הסביבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם אתם מעבירים לים בסוף? << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> לא. מי שעכשיו פועל - - - נגיד כשאנחנו פגשנו את "אקואושן", אז הם עובדים בשיתוף פעולה ובסנכרון מלא עם חיל הים ועם השייטת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבחינת מה? << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> הכול. בסופו של דבר, הם פועלים בתוך הים, זרמים כאלה ואחרים, מיקומים - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לפני שנהייתי חבר כנסת, אני ניהלתי את מרכז המבקרים בשפד"ן במשך כמעט עשור, ולכן יש לי מעט רקע, אמנם לא מקצועי, אבל פחות או יותר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אתגר גדול. אני מגיע מעולם השפכים, שהרי ניהלתי את מט"ש חיפה במשך חמש שנים ואחרי זה את "ויאוליה" ישראל שהתמחו בתחום המים והשפכים בכובע אחר, ואז נבחרתי ונכנסתי לפה. אז המרחב הימי הוא פרויקט לאומי של מדינת ישראל, וזה כן מתבלט עכשיו בנושא הביטחוני, אבל אני מסתכל על זה גם בהיבט התכנוני. חשוב לומר שלמרות שאנחנו איכות הסביבה, ההסתכלות שלנו היא לא להגיד לא, אלא להגיד איך כן. להגיד איך אנחנו חושבים ועושים את זה כן, במקום להגיד כל הזמן לא, ואז לצרוך חשמל ולרצות עוד מזגנים וכו, וגם בואו נתחייב. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> אנחנו צריכים גם לראות, כי מכל הנושאים האלה צריך למצוא איזשהו איזון נכון, כי בנושא של הים, היום הכיוון הוא מאוד Blue Tech, ואני חשדנית מאוד כשאני שומעת - - - בואו נראה איך אנחנו לא מצד אחד מביאים איזושהי בשורה בתחום ההייטק אבל בסוף פוגעים ומשלמים מחיר באקולוגיה. צריך לראות ששיתופי הפעולה שם הם מהודקים ממש בין המשרדים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אנחנו עובדים חזק מאוד עם "חקר ימים ואגמים" של משרד האנרגיה. האם אתם מכירים אותם? << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> כן, בטח. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> עבדנו עם אלון שהוא גם מגיע ממשרד הגנת הסביבה. עבדנו איתו טוב ביחד וגם היום אנחנו עובדים. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> אנחנו צריכים להיות על זה בערנות, כי בסוף יש כל מיני אינטרסים כאלה ואחרים שיכולים - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לכן אני חושב שזה התפקיד של הרשות, רשות הים התיכון – זה משהו שצריך לתכלל את הכול, כמו שיש לנו היום המון רשויות ובצדק, בשביל לנהל את עצמנו. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לתקצב את המשאב הגדול ביותר של המדינה. אין לנו פה קרקעות, אין לנו שטחים, הצרכים שלנו גדלים ואנחנו רוצים להיות יזמים וחדשנים. באים אלינו עם תכניות תמ"א 13/ג על החדשנות במרחב הימי, שואלים את דעתנו ואנחנו נותנים את ההתייחסות שלנו. האמירה שלנו היא לעשות את זה נכון, בחשיבה וביחד, עד שייצא עשן לבן, ביחד עם כולם. הגיע אלינו רמי לוי, רצה להקים חוות גידול דגים מול מכמורת, את זוכרת את התכנית הזו? קראנו לה "כלכלה ימית חקלאית" – זה רעיון מקסים ונהדר, אבל מה זה עושה למרחב? מה המשמעויות של זה? << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> נכון. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> דיברתם על "אקואושן", אז הנה "אקואושן" שכמובן אנחנו עובדים איתם בצמוד, רשות ניקוז, הרשת הירוקה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והמשטרה הירוקה, המשטרה הכחולה, משרד הגנת הסביבה, חברת "נגה", משרד האנרגיה. אנחנו גם עובדים לא מעט עם מוסדות אקדמיים, ועל זה נדבר בהמשך – עם מוסד נאמן, עם הטכניון, עם מכללת "רופין" הסמוכה אלינו כרגע, עם "רייכמן" ועם הסטודנטים לתואר ראשון שהם נהנים מאוד מהלימוד על הנושאים הסביבתיים בהקשר של בינה מלאכותית AI. אנחנו עובדים גם עם המרכז הרפואי "הלל יפה", כאשר הדגש שלנו הוא כמובן חינוך, קיימות וכו'. חבר הכנסת אושר שקלים, אני רוצה לומר מילה בהקשר הזה – אין לנו שטח שאנחנו מפעילים בו, אלא שאנחנו גוף רגולטורי מפקח, וזה בניגוד לשפד"ן של איגוד ערים דן שאתה מכיר שיש לו מט"ש. אנחנו בסה"כ גוף עם חוקי עזר שמפקח על המרחב פה. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> האם יש לכם כלי אכיפה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, יש לנו כלי אכיפה ופיקוח. משה בבקשה. << דובר >> משה לבטון: << דובר >> מדובר פה על שרון כרמל. מה המרחב? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אנחנו 900,000 דונם עם כמיליון תושבים מחוף כרמל בצפון ועד נתניה בדרום. אלו הרשויות שהן חברות פה – מגידו, בנימינה, באקה, נתניה, זיכרון, חדרה, חריש - - - אני לא אקריא את כולם. << דובר >> משה לבטון: << דובר >> אין פה איזה מט"ש? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא, אנחנו לא גוף תפעולי. הרבה פעמים אנשים מתבלבלים בהקשר הזה, ולכן חשוב לומר שאנחנו גוף עם חוקי עזר ועם יכולת אכיפה ופיקוח שלנו. אנחנו עובדים כמו כל רשות אחרת, כשאין לנו למעשה את הארנונה. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> איך החלטתם מה הוא השטח שלמעשה אתם - - - ? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הרשויות פונות אלינו ואומרות שהם רוצים לעשות אסדרה סביבתית והם צריכים את העזרה שלנו, לפי הידע שיש כאן - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא רואה שום יישוב או רשות שקשורה ליו"ש. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא, זה המרחב שלנו, אבל יש איגוד ערים יו"ש. << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> הרשויות של יו"ש מתחברות לאיגוד ערים שהוא או יהודה או שומרון, בגלל השונות בחקיקה - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> יש שני איגודים שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ביהודה ושומרון? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, יש שם בחור מקסים בשם גלעד ויש גם את ניצן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעבירו אלינו בבקשה את הפרטים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בטח, אין בעיה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם אתם עושים גם בין היתר בקרת שפכי תעשייה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, עוד מעט נדבר על זה ואתה תראה את זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חברת הכנסת, יש שני איגודים. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> אוקיי. זה בדיוק באזור שאני גרה, אני גרה בשומרון, אבל אם אתה אומר שיש - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> יש איגוד ערים חזק מאוד, טוב ודומיננטי מאוד עם מעט משאבים. אנחנו הרבה יותר חזקים מהם מבחינת המשאבים בגלל חוקי העזר שלנו, ולכן אין ספק שצריך לעזור להם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אצלנו זה ממש הפקרה מוחלטת. << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> מבחינה סביבתית מתמודדים עם סוגיות אחרות וברמות אחרות. אני עבדתי ביו"ש, ושם זה בעיקר שריפת פסולת פינוי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וגם אלקטרונית. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. אבל אני חושב שיש את התפקיד הגדול של המשרד להגנת הסביבה, שהוא לא לוקח את - - - טוב, נדבר על המשרד אחרי כן. << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> המשרד שם פחות רלוונטי, כי זה יותר המנהל האזרחי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, אבל אם המשרד להגנת הסביבה היה נותן מדיניות בנושא של הפסולת – היה קל יותר גם לאיגוד הגליל המערבי והוא היה מאמץ את זה גם ליו"ש, אבל אם אין מדיניות בנושא הפסולת במדינה, אז ככה זה נראה. כעת אנחנו בדיון אחר. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> אני מסכימה אתך מאוד. צריך לנהל מדיניות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לי זה קל, כי אני פה בפריפריה שלי, במרחב שלי, אני לא תלוי באף אחד, הם לא תלוי בי, אני ארגון מלכ"ר ללא כוונת רווח, ואני אומר את מה שאני אומר כאזרח, כאיש מקצוע שמנהל את הגוף הגדול והמשמעותי הזה בצורה נקייה. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> חשוב מאוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> על נושא ניטור אוויר נדבר עוד רבות בהמשך; חינוך וקיימות – זה נושא עוצמתי אצלנו ונשמח אולי לשתף פעולה, כי קראנו עליכם לא מעט בנושא של חינוך וקיימות; תעשיות – יש לנו פה אתגרים גדולים מאוד מלבד תחנות הכוח ברמת התעשיות; פיקוח ואכיפה – כאן אתם רואים מצלמות שגם אני לא יודע לזהות אותן ואיפה הן נמצאות. עוד מעט משה יספר לנו איפה הוא שם אותן; מעבדות – יש לנו שתי מעבדות, אחת מעבדת ניטור אוויר; והשנייה מעבדה שמוסמכת ל-iSO 17025 פה אצלנו, מעבדה עם ההסמכה הגבוהה ביותר בעולם, גם לפי ה-EN וגם לפי ה-EPA. זו המעבדה המוסמכת היחידה בארץ שהיא ציבורית, כל השאר הן מסחריות – "בקטוכם" - - - או מעבדות ניטור אוויר של חברת " אנויטק", של IN.P.C של "אינוירומנג'ר". אנחנו היחידים שהם ציבוריים, ובאים אלינו לא מעט כדי לקבל את המידע הנכון והמהימן. אנחנו מתעקשים לשמור על המעבדה הזו, למרות שלא תמיד הן רווחיות. תכנון וסטטוטוריקה –נדבר על כך בקרוב. תחנות הכוח – אלה האתגרים הגדולים שלנו. "אורות רבין", "חגית", "אורות פנינה"; תחבורה – כמו בכל מדינת ישראל. אגב, אפשר לעשות פה המון עם הנושא של התחבורה, רק צריך שיתוף פעולה בהקשר הזה עם משרד התחבורה; מפעלי תעשייה ואסדת לוויתן – בנושא זה, אספר סיפור מעניין משנת 2017, אני לא יודע אם היית אז חברת כנסת. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> שנתיים וקצת, למרות שזה בסדר שמאשימים אותי בכל העוולות שהיו בשנים עברו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני לא מאשים. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> לא אתה. אנשים כותבים לי על דברים שקרו עשר שנים אחורה, על כל מיני דברים שאפילו לא ידעתי שהם קיימים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חברת הכנסת לימור, במקרה הזה אם היית שותפה בדרך כזו, אז אני מברך אותך, כי אם נחשוב לרגע אם לא היה לנו את אסדת לוויתן באיזה המצב הינו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לגמרי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> דווקא פה קחי קרדיט שהיית מאחורי הקלעים. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> בסדר, אבל בשנתיים שאני פה, אני כן עושה הרבה בשביל שהמעברים יהיו דווקא לאסדות ולגז ולא לשימוש במה שלצערנו הרב לא נותן לנו לנשום וגורם לתחלואה גדולה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אספר לכם סיפור בעניין של אסדת הגז – אני לא יודע אם אתם מכירים, אבל היה פה מאבק גדול מאוד כנגד הקמה של אסדת הגז. בעבר רצו לעשות את זה ביבשה, אחרי זה אמרו שיעשו את זה בים, אחרי זה החזירו את זה ליבשה ובסופו של דבר בית המשפט פסק שזה יהיה ביבשה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> באו חברת "נובל" שהיום נקראים "שברון" ואמרו שבסדר, יעשו את זה בים כדי שהציבור יהיה רגוע וכך הקימו את זה בים ועדיין היה את כל - - - אני ו-18 הרשויות שהיינו פה בלי חריש, נהגנו במדיניות כזו שאם מדינת ישראל החליטה שזה מה שצריך לעשות – אנחנו נעשה את זה נכון וטוב, לא התנגדנו. אבל אז באו מולנו כל הגופים הירוקים, הציבור וחלק מהרשויות, וזה קרה בדיוק בבחירות לשלטון המקומי של 2018. הם לא קיבלו את זה שאני תומך באסדת הגז, כי זה מה שישחרר אותנו מהפחם - - - << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> נכון בדיוק. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה האינטרס שלנו. נכון שגם גז - - - << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> גם זה לא האידיאלי, אבל האויב של הטוב הוא הטוב מאוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, ולכן רצינו להתקדם ולעשות את זה נכון. הלכנו למשרד הגנת הסביבה, אמרנו שנעשה ניטור על האסדה, בכדי שהציבור ידע מה קורה ותהיה לנו תמונה מלאה. משרד הגנת הסביבה סירב, ואז חשבנו לעשות מערך ניטור על היבשה – גם לזה סירבו עד שעשינו הרצת מודלים במשרד הגנת הסביבה וכך אין צורך להקים שום אמצעים כאלה ואחרים. כינסתי ישיבה דחופה של מועצת האיגוד של אותם 18 רשויות, אמרתי להם שאני צריך 2.5 מיליון שקלים ונתנו לי. הקמתי מערך ניטור אוויר על היבשה באופן עצמאי, והיום אנחנו נלך לבקר באחד מהם. החשיבה שלי הייתה שברגע שהאסדה תתחיל לעבוד – אוכל דעת אם יש או אין השפעה על התושבים, שהרי איך אוכל לבדל בין נתוני רקע לבין אחרי ההפעלה, וזה מה שעשינו במשך שנתיים. היום תחנות הניטור נמצאים בהיתר של אסדת הגז, של "שברון". עבדנו עם אלון מ"חקר ימים ואגמים", שילמתי 133,000 שקלים ל"חקר ימים ואגמים", כדי שיעשו לנו הרצת מודלים של השפך שנשפך מאסדת הגז את הים למשך עשר שנים. בדקנו גם לגבי עוצמות הרוח, כיוון הרוח, הזיהום האקולוגי, מה המשמעות של חיים ב"אקואושן" וכן הלאה, שילמנו לא מעט וקיבלנו תמונה מלאה. לא הכול אנחנו יודעים, אבל אנחנו יודעים להשתמש בכל השיטות ובכל הכלים שיש לנו, וכמובן כשזה כספי ציבור, הכול בשיתוף פעולה ובצורה מבוקרת ושקולה. פעלנו פה בשעתו עם פרופ' חירות, לא עם אלון שלמעשה מחליף אותו היום. שיתפנו איתו פעולה והיינו בטוחים. בשורה התחתונה של העניין הזה, אמרנו להם שבתוך היתר הפליטה נעשה אמצעי שיעזור לנו לבדוק אם תהיה קורלציה בין המזהם לבין תחנות הניטור על היבשה – גם לא. הלכנו כל 19 הרשויות לבג"ץ מול המשרד להגנת הסביבה, מול משרד האנרגיה ומול "שברון". השופטת שם קבעה שמה שהרגולטור יגיד זה מה שיהיה. כרגיל. בסדר, אנחנו עשינו את החלק שלנו. סיימנו את ההליך הזה שהיה ממש סיפור גדול. הלכנו לביני זומר מ"שברון" שאז היה "נובל" ושאלנו אותו אם יש לו משהו להסתיר, כי אם לא ואם הוא רוצה להיות שקוף, הצענו לו להקים ביחד תחנת ניטור על אסדת הגז. שאלנו אותו אם יש לו התנגדות, והוא אמר שלא. היום יש תחנת ניטור שלנו - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו יודעים, ראינו אותה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תחנת ניטור שלנו שמשדרת ON LINE באתר של האיגוד לציבור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ביני גאה מאוד בזה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> גם אני גאה מאוד בזה. זה מעל הראש של בית המשפט, מעל הראש של המשרד להגנת הסביבה, מעל הראש של המשרד האנרגיה ומעל כל הפקידים למיניהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה עצוב מאוד שזה צריך להיות מעל הראש שלהם, כי זה משהו שהיה צריך להיות בתוך הראש שלהם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מה יש לנו להפסיד? אם הציבור מבקש, תנו לו. היזם רוצה להשקיע בדבר הזה, בשביל להיות בטוח בעצמו. עד היום זה נמצא שם שריר וקיים ומשדר באתר של האיגוד, ואנחנו בשיתוף פעולה מעולה איתם, חוץ מזה שלפעמים אנחנו כועסים עליהם מעט, אבל זה התפקיד שלנו וזה התפקיד שלהם והכול בסדר, אנחנו לא מתבלבלים. על זה אני גאה מאוד מ-2018 – הסכם וולונטרי ביננו ובין "שברון". << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה מאוד. לא הכרתי את כל הסיפור, אני בסה"כ ידעתי את השורה התחתונה על מרכז הניטור, אבל לא ידעתי שיש כזה סיפור מאחורי זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> היום למעשה, אם יש לי אירוע כזה או אחר מאסדת הגז כשאני מקבל התרעות, אני מיד יודע להגיד האם יש אירוע על האסדה ועם כל הכבוד אותי לא מעניין מה קורה עם האסדה כי זה קשור למשרד העבודה ולא אליי, אבל מה שחשוב לי הוא האם זה מגיע לתושבים, ואני יכול להגיד לך כיו"ר הוועדה, כחברת כנסת וכאזרחית במדינת ישראל – אין שום השפעה של אסדת הגז על המרחב הציבורי של תושבי מדינת ישראל מזה שלוש שנים. על כל 24 תחנות הניטור שלנו, יש פה אנשי מקצוע שיכולים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שמעתי את זה מביני, אבל לשמוע את זה ממך זה כבר סיפור. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני מזכיר לך שאמרו לי שלא צריך להקים תחנת ניטור אפילו לא על היבשה ולא על הים. איך היינו יודעים להגיד את זה היום? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. זה גם אינטרס שלהם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> סוף מעשה באהבה תחילה - - - כך קרנית מלמדת אותי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה נכון. << דובר >> קרנית אלקסלסי: << דובר >> קטונתי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לטובת הפרויקט הסביבתי הזה של מערך ניטור אוויר, מפעל ניטור אוויר, יש לנו 24 תחנות ניטור במרחב של האיגוד שנראה חלק מהם, כאשר אנחנו למעשה מפקחים על – תחנות הכוח, תעשייה, תחבורה ואנחנו מוסמכים, כפי שאמרתי קודם, ל- iSO 17025 – אתה מכיר את ההסמכה הזו מהשפכים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני פחות במספרים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בשפכים אנחנו מוסמכים גם לדיגומי שפכים וגם לבדיקות שפכים לפי ההסמכה הגבוהה ביותר בעולם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אז אתם מתחרים עם "אקודן"? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא מתחרים באף אחד. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לא, למה? זה משהו בריא מאוד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה ביחד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> דניאל סולומון היה חבר טוב מאוד, היום יש את שלומי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כן, שלומי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> שלומי היה עובד שלי ב"ויאוליה". << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בחור מקסים, איש מקצוע מדהים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. כולם אנשים טובים, רק שצריך מעט לכייל. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם יש לכם גם מעבדה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> שלנו. עוד מעט תשמע מה אנחנו עושים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אז אתם לא מוציאים החוצה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אין צורך להוציא, התאגידים מביאים אלינו, כדי שאנחנו ניתן להם את התמונה המלאה גם בנושא אוויר וגם בנושא של שפכים. כמובן שאנחנו מקבלים את הנתונים בזמן אמת, בקרת נתונים, מעבירים אותם ל- MANAשזה מערך ניטור אוויר ארצי של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו עובדים ביחד איתם, שותפים איתם, מפרסמים באתר - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ובמידה וישנן חריגות, אז האם יש קנסות? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> עושים תהליך פיקוח ובקרה, עוד מעט נדבר על זה וגם על תחנת הכוח "אורות רבין", שהם עכשיו ממש חורגים מהיתר הפליטה שלהם. לנו חשוב כל הזמן להיות בחזית הטכנולוגיה, ואנחנו עושים לא מעט על מנת להביא את הטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם. לא הכול נמצא אצלנו, לא הכול אנחנו יודעים ולכן אנחנו נוסעים לתערוכות בעולם ומביאים טכנולוגיות מתקדמות בסטנדרט הגבוה ביותר ומיישמים. מה שאתם רואים פה בתמונה מצד שמאל שזזה מעט, זה מכשיר שנקרא "חישה מרחוק" infra-red, שזורק קרן לייזר למרחק של עד קילומטר בגובה של מספר מאות מטרים ואם אני מחפש עכשיו, לצורך הדוגמה, מזהם מסוג סטירן כי אני יודע שיש מפעל באזור ואני רוצה לראות אם הוא מגיע לתושבים, אז אני אומר לו לחפש את הסטירן הזה והוא נותן תמונה מלאה – זו טכנולוגיה מתקדמת שקיימת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה כאלה יש? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> יש לי רק אחד. אני לא קניתי כי זה עולה יותר מדי כסף. כרגע שכרתי אותו ואני שם אותו לטובת אכיפה אל מול מפעלים ואני מקבל תמונה. לצערי, משרד הגנת הסביבה עדיין לא אישר את הטכנולוגיה הזו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם יש לכם צוותים שעוברים בין מפעלים ועושים בקרה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה אנשים? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אנחנו בסה"כ 30 אנשים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בגלל זה אני אומר, כמה פקחים כבר יש? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אנחנו מסתדרים, אני לא מתלונן. ככל שיבואו יותר, אנחנו נעשה יותר. אנחנו משתדלים, עושים תכניות עבודה שבשבילן יש לנו את חן הסמנכ"לית עם תכניות עבודה הדוקות. הסנסורים הטובים ביותר שלנו הם התושבים. יש טכנולוגיה, כסף, מיליוני שקלים רצים פה, אבל הסנסורים הטובים ביותר הם הציבור. נכון שצריך לזהות כי יש את זה שעושה "על האש" וזה מפריע לו ומישהו אחר שהמזגן מפריע לו וזה בסדר - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם אתם זוכים לשיתוף פעולה עם המפעלים? כי לא תמיד זה קורה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה לא קל, אבל בסדר, בשביל זה אנחנו פה, בדיוק בשביל לעשות את הדברים האלה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל כאשר מישהו רוצה משהו שמאיים על אותו בעל מפעל, או לצורך העניין אותו מוסכניק - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אז לפעמים צריך להפעיל מעט כוח – לא לתת לו רישיון עסק, לעשות לו צו - - - לא פעם עשיתי צו מנהלי ביחד עם ראש הרשות, הוצאנו צו מנהלי לסגירה של המפעל מול בית המשפט. מה אני יכול לעשות אם הוא לא מקשיב, לא רוצה ומזהם? הוצאנו לא מעט צווים מנהליים כאן, ואני לא אוהב את זה. גם המפעלים הם הלקוחות שלנו, אנחנו לא רק מדינת הייטק. גם תעשייה מסורתית חשובה לתושבים בסופו של דבר ולא רק הטייקונים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נחמד מאוד לראות שיש לך ראייה כזו שרואה את כל ההיבטים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני חושב שזה הכובע של אדם - - - אני חושב שכל אדם שעובד במגזר הציבור, צריך קודם כל לטעום בגזרה הפרטית ורק אחרי כן לעבור למגזר הציבורי. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> חשוב מאוד שאמרת את זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> דיברתי קודם עם נעם ועם אלחנן ואמרתי להם שאני לא חושב שיש בן אדם שהוא בעל מפעל והוא רוצה לזהם. הוא פשוט לא יודע ולא מבין או שזה פחות חשוב לו. ואם אנחנו, דרך – חינוך, הסברה וחיבורים, נביא אותם למצב כזה שהם ירצו לשתות, כשהם יבינו שאלה התושבים שלהם, שזה המרחב שלהם ושזה הציבור שלהם, – הדברים ייראו אחרת והם יהיו מוכנים לתת גם מס על זה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם אתם עושים בקרה גם בבית החולים? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, גם להלל יפה. אנחנו גם משתפים איתם פעולה. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> מה הם הפתרונות שאתם מציעים לאלה מהמגזר הפרטי, כשאתם מזהים שיש איזשהו מזהם כזה או אחר? מה אתם מציעים להם כפתרון לפני האכיפה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני אספר לך סיפור, אני לא לוקח את הזכות אליי כי זה לא אני. יש פה באזור מפעל שנקרא "מפעל גלעם" שמייצר מזון לבעלי חיים, לפרות. בדרך כלל, מייצרים את המזון מעמילן מתפוחי אדמה ומתירס; ויש מפעל נוסף "מפעל נייר חדרה" שמייצר נייר – אז אחד צריך את העמילן, והשני זורק את העמילן, זו הפסולת שלו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חיברנו ביניהם, וזה מה שנקרא בשפה המקצועית כלכלה ירוקה, או כלכלה מעגלית –לחבר בין תעשיות. הוא קנה עמילן מחו"ל לאורך כל השנים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה נהנה וזה לא חסר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> והשני נתן כסף כדי לפנות את העמילן. אנחנו מסתכלים על זה בראייה רחבה ואז חשבנו על החיבור הזה – זו אחת הדוגמאות לגבי דרך ההסתכלות הרחבה שלנו כגוף. אין לנו אינטרס כלכלי כאן, הם סוגרים ביניהם את העלויות וכו', אבל האינטרס שלנו הוא למעשה רק לחבר ביניהם. הסיפור הזה נותן טעימה. כפי שאמרנו, אנחנו מביאים טכנולוגיות מתקדמות מאוד. לצערי, משרד הגנת הסביבה עדיין לא במקום של טכנולוגיות מתקדמות, אבל לפעמים אנחנו כן מצליחים להכניס. אתן לכם דוגמה נוספת, אני לא יודע אם יש את זה כאן, אבל יש דוגמה על פאלאס – בשנת 2016 נסעתי לתערוכה בגרמניה, וראיתי מכשיר שבודק חלקיקים שהיום אנחנו נדון עליהם, על תושבים שסובלים מאותם חלקיקים של הפחם. עד היום, הטכנולוגיה שמאושרת על ידי משרד להגנת הסביבה PM-Particulate Matter היא חלקיק שהוא בגודל אחד או שתיים וחצי או ארבע או עשר. פתאום בתערוכה ראיתי מכשיר שמודד את הכול ביחד בו-זמנית. שאלתי אותם לאיזה צורך הם משתמשים בזה, והם אמרו שזה לתעשיות ולתחבורה – קניתי שניים שעלו לי 150,000 שקלים. לקח לי חמש שנים לאשר את זה במשרד להגנת הסביבה, אבל מאז אני בודק את זה עם המכשירים האלה, והיום זה כבר מאושר. אז לקח לי חמש שנים, ואני עוד אתעקש על הטכנולוגיה הזו, כי אני חושב שזו טכנולוגיה מנצחת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ממש. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בעניין הזה של החלקיקים, יש לנו פה אזור של מחצבה בכניסה של ואדי ערה, יש שם את מחצבת ורד ויש שם את יישוב בשם ברקאי, ששם התושבים כל הזמן סובלים מחלקיקים, אז הוא הגיע אלינו ואמר שיש להם את המחצבה ושנפקח עליה בצורה טובה יותר. בעל המחצבה אומרת שבנו פה את כביש שש, יש את כביש 65 ואלה למעשה חלקיקים מהתחבורה. אלה אומרים ככה ואלה אומרים אחרת. שמתי את המכשיר שיודע למדוד בו-זמנית את כל הפרקציות האלה – אז אני רואה שהכביש נותן עד 2.5 והמחצבה מעל עשר, כך שקל לי לדעת היום בצורה מובהקת מה הבעיה. זו אחת מבין השיטות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מדהים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הנה, ככה זה נראות ערימות הפחם. היום אנחנו נראה את זה מהצד של התושבים, ולא מהצד של התחנה. הרים על הרים על הרים של פחם. ראו כאן, זו שכונת חפציבה שהיום נבקר בה. 800 מטר משכונה חדשה שאמורה להיבנות. יו"ר, יש פה תמונה שצריכה להתרחב עם 50,000 תושבים, ומזה עשור היא לא נבנית רק בגלל אבק הפחם. הוועדה המחוזית מסרבת לתת אישור בניה לגברת שרי אריסון שיש לה מנדט לבנות כאן מהסיבה שיש כאן את המפגע של אבק הפחם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשהיינו בסיור ב"אורות רבין", הם דיברו על זה שלמעשה יש איזשהו כיסוי שהם שמים? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן. נדבר על זה. זה נקרא קרסט. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם הוא באמת אפקטיבי? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הוא אפקטיבי עד השלב שבא הבאגר ומעמיס את זה. תארי לעצמך שזו שכבה של קרח, ומה יקרה עם השכבה הזו כשאני אתן לה מכה? היא תישבר, ואז כל מה שמתחת לשכבה יתעופף. היינו בסיפור הזה כבר מלפני עשר שנים, אולי הם שכחו מעט. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה גם עלויות של המשאיות שנכנסות ויוצאות - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> האתגר הגדול ביותר זו האנייה שמגיעה לכאן במזח, פורקת כאן את הפחם ואז משנעת לכל האזורים האלה – וכל זה פתוח. אמנם יש כיסוי, אבל הכול מתעופף. כל האזור הזה הוא לא עם "קרסט", ואת כל האזור הזה משקים, אבל הרבה פעמים לא משקים. עוד מעט אתן לכם פתרון קטן של איך אנחנו רואים את הדברים. יש לנו איזשהו רעיון בעניין הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם אתם עובדים מול חברת החשמל? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי המנכ"ל החדש הוא אלוף. אני יודעת שהוא עשה מהפכות בביטוח לאומי. האיש מוכשר ויש עם מי לדבר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, מאיר הוא אלוף. אנחנו בקשר טוב, אנחנו מדברים ועובדים ביחד. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> מצוין, כי הוא הדגיש הרבה - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. גם לפני כן עבדנו טוב עם עופר ועם יפתח שהיה יושב הראש. הלוואי שיהיה יו"ר לחברת החשמל שאפשר יהיה סוף סוף לדבר גם איתו ושייקח גם אחריות, כי דירקטוריון סוף סוף התמנה בחלקו. זה תהליך ואנחנו סבלנים. בהקשר של השכונה שהיום נבקר בה, רציתי לומר שהיא קמה עם יוצאי תימן, הושיבו אותם שם והם אלה שהקימו את תחנת הכוח, אבל עד היום הם סובלים מאותו מפגע כמו משנות ה-70 – זה לא נתפס. הם מסכנים וכואב לנו הלב. עוד מעט נדבר על זה. לגבי חינוך וליווי האזרח – יש פה קולות קוראים שהמשרד להגנת הסביבה מוציא. אנחנו תומכים במשרד הגנת הסביבה, כדי שהרשויות פה במרחב של האיגוד ישתמשו בקול קורא. הכאב הגדול ביותר שלנו הוא שיש להם כסף על השולחן, והם פשוט לא יודעים למלא את הקול קורא ואז הם מפספסים את הכסף הזה, לכן, התפקיד שלנו פה במרחב הוא שכולם ימלאו את הקולות קוראים. יש כאן כאלה, ואני אגיד שזה ממש בשוליים, שהם מעדיפים שלא נעזור להם למלא, כי זה יוצר להם עבודה, אבל כעת נשים אותם בצד. ג'סר א זרקא, לדוגמה, שהם במעמד סוציואקונומי אחד, אם אני לא טועה, אנחנו ממלאים עבורם את הקול קרא וגם משלמים עבורם על המצ'ינג, ובלבד שיהיה להם חינוך סביבתי, שהילדים שם יגדלו, יצמחו ויבינו איך זה לחיות באיכות חיים טובה יותר. עם זאת, יש לנו פה רשויות שהן חזקות מאוד מבחינה סוציואקונומית תשע – חוף כרמל, בנימינה, מגידו, מנשה, והאינטרס שלנו הוא לעשות ביניהם חיבורים והמבין יבין. אתה יושב במנשה כמו מלך, אבל החבר'ה האחרים חלשים יותר, אז בואו נעזור. יש לנו חיבורים לתכנים ופעילויות במערכת החינוך. פעם כשהיו לנו בנות שרות היו מגיעים לפה בסביבות 10,000 ילדים בשנה, כדי ללמוד על איכות הסביבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז מה קרה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> המשרד להגנת הסביבה החליט לא לתקצב את זה יותר. הן היו מגיעות לכאן בנות שירות, היה להם כאן חדר שאולי אפילו תראו את השלט "בנות שירות". הן היו מקבלות כל פעם כיתה מבתי הספר כאן, וזה כלום כסף. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הם גם היו מגיעות לבתי הספר ולגנים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, היינו באים לבתי הספר, הייתי עושה שיתוף פעולה עם מרכז המבקרים של מפעלי הנייר חדרה, היינו מוציאים אוטובוס ועושים פה פעילות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מתי הם ביטלו את זה, כי זה היה עד לא מזמן, לא? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לפני הקורונה ביטלו את זה. בשלב מסוים, אני מימנתי את זה - - - << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> תשלחו אלינו פנייה לוועדה, ואנחנו נעביר את זה למשרד לאיכות הסביבה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> יותם בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 10,000 ילדים בשנה זה לא מעט, זה הרבה מאוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> 10,000 ילדים בשנה מכל המגזרים פה במרחב. אני התגאיתי שבמשך שנים רבות בכך שאני מחזיק את בנות השירות האלו וכל האיגודים האחרים לא – עד ששברו אותי ואני אומר את זה בכאב. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זו השקעה כדאית מאוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> והן היו מאושרות בנות השירות האלו. עד היום הן מתכתבות איתי לגבי המלצות וכו'. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה כלום הוצאה, ויש לה אפקטיביות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ההוצאות בגדול, הן רק על ההסעות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, 5,000 שקלים לאוטובוס. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> למה שלא תחברו אותם לשבדן שיידעו להתאים לכם תכנית מתאימה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה רחוק. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אז מה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כל אחד עם המרחב שלו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מגיעים לשם גם מאילת. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני בעד. את הסטודנטים שלי אני לוקח לשבדן, למרכז המבקרים שלך, אבל אני אחראי רק על אזור מסוים ואני לא יכול - - - גם לא נכון שאני אחצה. שאלת אותי לגבי הגדילה שלנו, ואני לא מעונין לגדול כי אני חושב שככל שנגדל יותר זה יהיה פחות נכון לנו עם היקפים גדולים ואנחנו נהיה גם פחות טובים. שיקימו איגודים נוספים ואני אעזור ואתמוך. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לגבי הקהילה – כמובן שאנחנו עוסקים בקידום ברשויות בהכשרה ובהפעלת קבוצות תושבים. יש משהו שנקרא בחוק, אני לא יודע אם בתור אזרחים אתם מכירים, אבל יש את ועדות איכות הסביבה שזה סטטוטורי, ואין היום כמעט רשויות במדינת ישראל שמיישמות כל רבעון ישיבה, זה לא פ"ע בין המזכיר או המזכירה לבין ראש הרשות, אלא שיש הרכב ועדה מדויק שמדבר על נושא של ועדת איכות הסביבה – מה התוכן של העניין הזה? מה המשמעות? ויש נציגים מהציבור וצריך להקים ולקיים את זה, צריך לאשרר את זה. אנחנו נעזור, אנחנו פה וזה מה שאנחנו עושים עם הרשויות שלנו. אני חושב שזו הסיבה שבגללה הם מחוברים לנושא של איכות הסביבה. כמו כן, תכנון סדנאות והרצאות, העשרה לכלל הציבור, רשויות, קידום פרויקטים - - - אספר לכם סיפור מעניין – נשאר לי כסף בסוף השנה, כי אנחנו צריכים להיות מאוזנים. משרד הפנים אמר לי לא לגבות מהתושבים כסף - - - אגב, כל תושב משלם פה 2.9 שקלים בשנה, מה שאומר שאם יש לנו מיליון אז כמעט שלושה מיליון שקלים מכלל התקציב שלנו. רוב הכסף שלנו הוא מחוקי העזר. נשאר לנו כסף ואמרו לי לא לגבות כסף, אבל אני אמרתי בשום אופן לא, אני רוצה בסוף השנה את הכסף של הציבור גם בהקשר של מחויבות. נציג משרד הפנים אמר לי שאמצא פתרון ליתרה כי אני לא יכול להיות ביתרה מכיוון שאני ארגון מלכ"ר. אמרתי שאני אוציא קול קורא אל התושבים שלנו במרחב שלנו ואבקש מהם שימלאו בנושאים סביבתיים, הסברתיים – וכך מדי שנה אנחנו מקבלים פרויקטים של העצמת נשים, של גינות קהילתיות, של סקר טבע עירוני, של סקר פאנלים סולאריים, וזה מטורף. אני ממליץ לאיגודים אחרים גם לעשות את זה, ויש חלק ש התחילו, קיבלו את הקול קורא שאנחנו מוציאים, אבל זה משהו שהוא ייחודי לנו. זה נקרא "קול בסביבה", שאנחנו מוציאים מיליון שקלים בשנה לטובת הציבור שלנו, ואז לראש הרשות זה פתאום צבוע בצבע אחר לגמרי, והוא מאושר מזה. << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> אנחנו גם עשינו מספר פרויקטים בזכות הקולות קוראים. אנחנו לא יכולים להגיש את כל הקולות קוראים דרך המדינה בגלל המצ'ינג והכול, אבל דווקא כאן יש לנו את האפשרות והאמת שזה כסף צבוע לעשות בו דברים לגבי איכות הסביבה, בין אם זה פינות מיחזור, גינות כלבים וכל מיני דברים שלפעמים ביכולות שלנו אנחנו לא יכולים לעשות. אבל כשזה מגיע צבוע, אנחנו יכולים לעשות את אותם דברים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה מאוד. זה גם משקף, כמו שאמרת, את הרצון של הציבור. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> זה בסוף כסף שחוזר לציבור, ואת לא מחזירה את זה בתור כסף שנכנס לקופה הכללית ועושים איתו דברים אחרים. הם משלמים עבור איכות סביבה – ומקבלים איכות סביבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, הוא צבוע לעניין הזה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כמובן שהקמנו ועדת היגוי ולא כל מי שמבקש מקבל, אנחנו מדייקים אותם ומשתדלים לעשות זאת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אילו פרויקטים אתם עשיתם? << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> עשינו עמדות מיחזור וגינות כלבים, עשינו המון בנושא של החינוך בבתי הספר והגנים, כי אנחנו אומרים שבסופו של דבר מי שמחנך את ההורים, אלה הילדים, כי אם הילדים יראו אבא או אימא שעושים דברים שהם למדו בגן שאסור להשליך - - - כשאני התחלתי לעסוק במיחזור בבית, באתי לאשתי בבית ואמרתי לאשתי שקיבלנו את השקיות הכתומות ונתחיל לעשות מיחזור. זה לא עניין אף אחד, אבל כשזה בא מהילדים שלמדו בגן שצריך למחזר וצריך את האריזות וכו' – אין ברירה כי אם הילד למד את זה בגן, אני חייב ליישם את זה בבית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה משהו שאנחנו מנסים לייצר כאן. כמובן גם קידום ועידוד רשויות בהעסקת רכז חינוך כי לא לכולם יש רכזי חינוך שמתעסקים בשוטף של הפסולת, של החשמל, של תלונות התושבים, ולכן אנחנו דורשים מהם למעשה שיהיה פיבוט בכדי שנוכל לעבוד איתו. יש לי חזון להקים פה מרכז מבקרים. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> לגבי רכזי החינוך הסביבתי – בכמה מקומות כן יש כאלה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> דותן, כמה יש? << דובר >> דותן יושע: << דובר >> חמש רשויות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חמש רשויות מתוך ה-19. קשה. כעת, לשבת עם ראש הרשות ולדבר איתו על החינוך, זה הדבר האחרון שמעניין איתו ולא בגלל שהוא לא רוצה. יש לו דברים שוטפים, ובסופו של דבר הוא כבאי אש כי הוא כל הזמן מכבה אש ולא מגיע לאסטרטגיה, קשה להם ואני מסכים איתם. זה קשה וזה מאתגר. האם אני טועה? << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> זה מנגנון טיפה שונה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כן ולא, כי בדרך כלל ראש רשות בממוצע נשאר בתפקיד הרבה יותר זמן מאשר חבר כנסת או שר, ולכן במרחב התמרון שיש לו, יחסית זה גדול יותר והוא יכול לקבל החלטות יותר מרחיקות לכת לטווח ארוך יותר. בדינאמיקה ובפוליטיקה שיש לנו פה במדינה, זה קצת בעייתי. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> אנחנו צריכים לא לוותר גם על החלומות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חינוך, הסברה והדרכה. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> הרי כל הזמן אפשר להתעסק בכיבוי השריפות, אבל אנחנו רוצים באמת לייצר מנגנונים שהם פועלים לטווחים ארוכים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אסטרטגיה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, בדיוק. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני רוצה להקים פה מרכז ידע והדרכה, מרכז מבקרים כאשר הדגש הוא בנושא של מחקרים אקדמיים מכיוון שיש פה המון ידע. האקדמיה נהנית מאוד אתנו כי הידע נמצא אצלנו ועוד מעט תראו - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם הם באים אליכם, כדי לקבל את המידע על המחקרים שלהם? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, את הדאטה. פעמים רבות גם בעלי מפעלים מגיעים הנה, ואם הם חדשים לשם הדוגמה, הם לא מכירים את כל מה שאנחנו יודעים עם הניסיון של 45 השנים. יש מפעלים שאנחנו מכירים אותם מהרגע שבנו אותם. וכן הלאה – קידום אורח חיים מקיים, תשתיות, הכשרה, העשרה - - - והנה קצת על הקול קורא – גינה קהילתי בג'את, חלוקת פוסטרים בפרדס חנה, ואם הזכרתי את שיתופי הפעולה עם האקדמיה, גם על זה יש סיפור מעניין מאוד – כשבאתי ל"הלל יפה", הצעתי להם לשתף פעולה בנושא של תחלואה מתחנת הכוח אורות רבין והם הגישו מכתב לשר הבריאות דאז, אבל הם סירבו בכל תוקף. << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> לעשות את המחקר? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן. ולכן פנינו לוועדת הלסינקי בפינלנד וביקשנו מהם אישור למחקר. הלל יפה ביקש את זה ביחד אתנו, והיום הממצאים משמשים את האקדמיה פה גם של רופין וגם של רייכמן. רואים תחלואה של ילדים ושל אנשים מבוגרים שהם קרובים יותר לתחנת הכוח אורות רבין או הרחוקים יותר – זה על פי הבדיקה שעשינו וזה מרתק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מעניין. האם אפשר לראות את המחקר הזה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מתי תהיה לנו פה המצגת שלהם? << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> המצגת הסגורה בעוד כחודש ימים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה לא אנחנו הכנו את המצגת, אלא האקדמיה. << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> הם מסיימים בדיוק עכשיו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רואים באופן מובהק שמי שנמצא קרוב יותר לתחנה, יש תחלואת ילדים גבוהה יותר? << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> בימים של זיהום ושל פליטות גדולות יותר של מזהמים, כשהממצאים שלנו בתחנות הניטור גבוהים יותר לגבי המזהמים, רואים שיש תחלואה גבוהה יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לאילו מחלות? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בעיקר בעיות נשימה, ברונכיט, אסטמה וכו'. אלה אנשים שיש להם בעיות במערכות הנשימה בלב באופן כללי. אנחנו חתומים ביחד עם ד"ר עדי קליין שהיא מנהלת מרכז ילדים של הלל יפה מול הפינלנדים שם בהקשר הזה. שילמתי לא מעט לעניין הזה, כדי להצטרף אליהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נשמח גם לראות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אין בעיה. אנחנו רושמים את זה לעצמנו. יותם בבקשה. לגבי השאלה שלך, על מה שהמשרד להגנת הסביבה מדווח כל שנה, זה לא משרד להגנת הסביבה, אלא שזה מבקר המדינה שמדווח כל שנה מה היא העלות השולית של הפעלת יחידות פחמיות למדינת ישראל. בפעם האחרונה שזה פורסם, זה היה 1.7 מיליארד שקלים בשנה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> עלות סביבתית? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא עלות סביבתית, אלא עלות שולית שזה בעיקר עלות בריאותית. מה עוד למדנו שם? << דובר >> חן נויבואר: << דובר >> בעיקר עלות בריאותית וסביבתית עם השלכות על הסביבה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> השלכות על הסביבה והמשמעויות. אם נדבר רגע על סולקנים – סולקן עולה מיליארד שקלים. אם 1.7 מיליארד שקלים זה העלות בשנה – תעשו סולקן ביחידות אחד עד ארבע, אם אתם לא מתכוונים לסגור אותם, כי אם אתם כן מתכוונים לסגור, תעמדו בזה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> רצו לסגור אותם לפני שנתיים, כן?! << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, ביוני 2022. אם אתם מתכוונים לשמר אותם, כמו שאתה אמרת שעל זה השיח כרגע, אז בואו נשים סולקנים. אי אפשר להגיד כן ולא, אנחנו צריכים לקבל החלטות ולכן אנחנו מנהלים. מנהל צריך בסופו של דבר לקבל החלטות, גם אם הן החלטות אמיצות ולא פשוטות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל היו תחנות שבהן כן הרכיבו עליהן סולקנים? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, חמש ושש, אלו הן יחידות חדשות. אנחנו מדברים על יחידות ישנות שהקמנו ב-1969. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם טוענים שבגלל שעומדים לסגור אותם, אז הם - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אבל אני עכשיו שומע מדיונים שיש לכם, אנשי הכלכלה שלכם, שהם כבר לא מדברים על לסגור אותם. היתר הפליטה הוא לשימור. << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> כנראה שזה הפער בין היתר הפליטה לבין מה שהם החליטו. הם החליטו שזה יהיה לשימור שבמקרה חירום – יפעילו אותם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> במצבי חירום אבל לא בשגרה, ולכן יש לשים סולקנים במקומות שמיועדים לשימור, זה משהו שהוא - - - << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> אבל אנחנו תמיד בחירום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו לא תמיד בחירום, למרות שאנחנו - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בכדי שהוא יהיה כשיר, יחידה אחת, שתיים, שלוש וארבע – צריך להפעיל על פי הוראות היצרן. לגבי ההפעלה עצמה – הפעלה אחת פעמיים בשנה, יחידה שתיים וכן הלאה. כך הגענו להפעלה של מעל רבעון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, נכון. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מעל רבעון. כלומר, רבע מהשנה היחידות האלה - - - תשאלו האם 1.7 מיליארד שקלים זה כן או לא? אני לא יודע. יכול מאוד להיות שאם אני בתור מהנדס מסכים שיחליטו לשים סולקנים רק על יחידות אחד עד שתיים וכך לא נשקיע כל כך הרבה כסף, כי יכול להיות שלא כדאי להשקיע ביחידות שלא נשתמש בהן הרבה, אז לא נשים סולקנים על כולם נשים, אלא על אחד משתיים. שימי לב שזו ארובה אחת לשתי יחידות. כלומר, נשים בארובה הזו שתשמש את יחידה אחת ואת יחידה שתיים סולקן אחד ולא ארבעה , שלא יבלבלו אתכם. מצד אחד, לא הוצאנו את כל הכסף; מצד שני, ניהלנו את זה. בואו נקבל החלטות, גם אם הן החלטות שאולי לא הכי מדויקות. לפעמים מקבלים החלטות שהן לא הכי מדויקות על פי האקסל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה מאיר אומר על זה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אם נדבר רגע ברמת החוק, זה מה שסיפרתי כרגע על הצוות המקצועי שלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אמרת שיש פליטה, והם לא עומדים בהיתרי פליטה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> היתר הפליטה אומר - - - מה החוק אומר כרגע עבור חברת חשמל שסוף 2005 יחידות אחד עד ארבע סגורות ולא לשימור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם אמרו כבר שלא יהיה, הם אמרו שמדברים על - - - << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> לא, מה שהם אומרים הוא בנושא עיכוב, אבל ניר אומר שיש פער בין מה שכרגע בחוק לבין מה שיהיה בעתיד. שגם אם הם היו עומדים בזמנים, עדיין הם רוצים שיחידות אחד עד ארבע יהיו לשימור. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. זה הפער הגדול ביננו כרגע. רישיון העסק שיש להם עכשיו, הוא עד סוף 2025. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה אומר על זה מאיר באמת? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מגמגם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם הוא לא עונה על זה? << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> הוא לא אומר שהם יבקש לשנות את היתר הפליטה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הרי אתם מכירים אותו. הוא אומר שזה רמ"י, הרגולציה, המשרד, הרשויות – הוא מסובב את כולנו בהקשר הזה, הוא פוליטיקאי אלוף. אני לא חושב שהוא עושה משהו רע; אבל מצד שני אני אומר שיש כאלה שצריכים לקבל החלטות. משרד הגנת הסביבה, שרת הגנת הסביבה חתמה על רישיון העסק לאורות רבין לפני שלושה או ארבעה חודשים בפברואר 2024, הם עכשיו ממש מפרים את ההסכם, מפרים את רישיון העסק. אם אני הייתי בעל עסק של פלאפל והייתי מפר את רישיון העסק שלי – היו עטים עליי. אני מבין שישנם שיקולים ביטחוניים ושיקולים של ביטחון אנרגטי וכו', אנחנו מבינים הכול, אבל הציבור כבר שבע משנת 1979 ביחידות שפולטות פה מזהמים. תקבלו החלטה, החלטה אמיצה ותסגרו לדוגמה את שלוש וארבע ותעשו לאחד ולשתיים סולקנים, כי אם אתם אומרים מראש שאתם לא יכולים לעמוד בזה, וזה בסדר ואף אחד לא יכעס עליכם. גם יבינו אתכם שיש סיכון על אסדת הגז, יש סיכון על אסדת תמר ויש שיקולים גיאופוליטיים של אספקת גז למצרים – הכול נכון, כולנו תושבי מדינת ישראל, אבל בואו נשמור על איכות חיים של האנשים שחיים כאן. או שתעמדו במה שרישיון של העסק שלכם אומר, שזה אומר שב-2025 אתם סוגרים את היחידות האלו, אבל אי אפשר גם וגם, או או. זה הבלבול שהם יוצרים. משרד הגנת הסביבה ממלא פיו מים ומסתתר עכשיו מול מכתב שהוציא לו אלי כהן שר האנרגיה, בו הוא כותב שאנחנו במצב חירום, ובמצב חירום נא להפעיל את כל היחידות הפחמיות. האם ראיתם את המכתב הזה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> שלחו להם בבקשה את המכתב של אלי כהן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אלי כהן היה אצלנו לפני כשבועיים, אבל הוא לא דיבר על זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בכוונה לא. אני אזמין אותו לכאן בחודש הבא ואני אדבר איתו על העניין הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מעולה, זה חשוב מאוד. אתם גם מציעים הצעות שהן פרקטיות ומעשיות שיכולות לתת מענה ולא כמו כל מיני הצעות שאני שומעת מסביב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השרה עידית ישבה פה לפני כשבועיים ודיברתי איתה על זה, אז היא ביקשה מהמנכ"ל גיא סמט שבינתיים עזב, ולא קיבלנו תשובה עד עכשיו. פנינו ללשכה המשפטית על ידי היועץ המשפטי שמלווה אותנו שגם כתב לעניין הזה. זה מביא אותנו למקום הזה שעוד פעם נעתור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> העצה הזו של הסולקן לאחד ולשתיים, הם זה סולקן אחד כמו שאמרת? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וסגירה של שלוש ושל ארבע? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> או הפוך, מה שהם יחליטו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא משנה, מה עמדתה? מה היא אמרה על הדבר הזה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה לא בר שיח מבחינתם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הם צריכים את כל היחידות, זה מה ש"נגה" טוענים, שהם חייבים את הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש דיון בעוד כשבועיים, אז תדברו אתם, תציגו את זה מולם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל זה בסדר גמור שהם רוצים את הכול, רק שצריך לדעת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל יש גם את היחידה הזו שעכשיו שנפתחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יחידה חדשה? << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> יש את יחידה 70 - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לפחות ממה שאנחנו פגשנו עכשיו, נכון שאלה לא היעדים שהצבנו לעצמנו בנושא של שימוש בפחם או שימוש בגז או באנרגיות אחרות, וזה אמנם לא האידיאלי, אבל אנחנו רואים שזה כן בכיוון. << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> בשנת 2023 הייתה ירידה, הגענו ל-17% - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וגם שרוב השימוש הוא כן - - - המגמה היא כן חיובית. << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> אם החלטת הממשלה אומרת שעד סוף 2025 יש להפסיק להשתמש בפחם - - - << דובר >> היו”ר לימור סון הר מלך: << דובר >> נכון, אנחנו לא שם. << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> לפי מה שנראה כרגע, אנחנו לא נהיה שם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מה עם החלטה 4080 שמשנת 2018 גם תהיה הפסקה - - - גם לא. אתם לא יודעים כמה החלטות ממשלה לא מיישמים, אני לא יכול להסתמך על זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה נחמד מאוד שיש החלטות ממשלה, זה כמו חוקים שלא מיושמים. זה נחמד מאוד להגיד שעישנו חוק, אבל בוא נראה אתכם - - - << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> זה בדיוק מה שאמר חבר הכנסת, הוא אמר שהממשלות מתחלפות בקצב מהיר יותר, ואני אומר שאף אחד לא מכבד את ההחלטות של השני. בגלל זה, אתם שאתם נמצאים היום בתפקיד הזה, אני מקווה שעד סוף הקדנציה - - - צריך לדעת לקחת וליישם את זה, כי אף אחד לא יסגור את התחנות האלו, לא יסגרו לא את אחד, לא את שתיים, לא את שלוש ולא את ארבע, אבל חברת החשמל צריכה לדעת שכל עוד הן פועלות, הם חייבים לשים את הסולקנים. בזה זה נגמר. זה צריך להיות איזשהו תנאי עם קנס כבד מאוד בצדו, שיהיה עדיף להם לשים את זה, מאשר לשלם את הקנסות האלו. רק באמצעות קנס כזה שהם יקבלו ויצטרכו לשלם למדינה, אחרת יהיו סנקציות, זה יסתדר, כי ברגע שמדברים ומדברים, אומרים להם שהם צריכים לשים ואם לא ישימו זה לא בסדר ואף מאריכים להם את זה עד 2025 ואחרי 2025 יאריכו להם זה עוד. בין עמי אני חי, אנחנו יודעים איך זה עובד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כבר מדברים על הארכה של עד 2026. << דובר >> נתנאל קופראק: << דובר >> ניר אומר שהוא מוכן לחתום גם אם זה היה 2027. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני מוכן לחתום גם על 2028. << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> זה לא ייגמר וזה ימשיך לעבוד. אנחנו ערים למצב הזה, אבל הם חייבים שצריך לשים את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה צודק. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חשוב לי לומר לכם ואולי אפשר יהיה לשתף פעולה ביננו, זה שאנחנו רוצים להקים פה מסלול הנדסאי סביבה שיודע לדבר בשפה של שפכים, בנושא של – אוויר, בנושא של קרינה, ברעש, בתכנון, בפיקוח סביבה. לא כל האנשים יודעים להיות הכי מקצועיים שבעולם, ולא חסרים אנשים שרוצים לקבל תואר הנדסאי. זה אמנם לא תואר ראשון, אבל זה סטטוס. אנחנו רוצים לקחת את המפעלים שנמצאים פה במרחב, להציע להם שאם יש להם עובדים שהם רוצים לקדם אותם, כמו לדוגמה עובד שעבר אצלם עשר שנים, אנחנו מציעים להעלות אותו, לתת לו ביחד קורס של הנדסאי סביבה, שיבין בתחום הזה ויחסוך לכם הרבה מאוד כסף, מצד אחד; ומצד שני יחבר אתכם לנושא הסביבה ונושאי הקהילה. זה משהו שאנחנו מנסים להקים פה ביחד עם האקדמיה וקרן "עתידים". << דובר >> קרנית אלקסלסי: << דובר >> לגבי הנושא הזה, הרעיון שלנו הוא לעשות מסלול מקצועי שיגיע לכמה שיותר אזרחים, וכרגע החיבור הנוסף שאנחנו עושים עם "בלימן תעשייה" זה עם קרן עתידים שהיא לוקחת צעירים מהפריפריה ומכניסה אותם למסלולי עבודה שיאפשר להם, וזה נותן מעטפת רחבה מאוד להרבה מאוד עניינים חברתיים או לאומיים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תמשיכי גם לסעיף הבא. << דובר >> קרנית אלקסלסי: << דובר >> ובהקשר של הסעיף הבא – אנחנו לא רואים את התפקיד שלנו רק בהיבט של הפיקוח. חבר הכנסת שקלים שאל כמה אנשים אנחנו וניר ענה שאנחנו 26 עובדים, אבל 30 זה ביחד עם יועצים חיצוניים ועם סטודנטים שאנחנו משלבים. אני אמרתי לניר לפני שנה במכרז שעברתי, שמעט אנשים שעושים דברים גדולים מאוד, אבל השאיפה שלנו היא להביא פתרונות באמצעות טכנולוגיות חדשניות, כמו הסולקנים וכמו מה שניר הציג בכל הסקירה הזו בהקשר של האוויר. אנחנו יודעים שבמדינת ישראל יש ידע רב בתחום. אנרגיה וסביבה הם לא נושאים סותרים אלא שהם נושאים מחוברים מאוד. השאיפה שלנו היא כן לנסות להרים פה כנס בינלאומי לטכנולוגיות חדשניות לאנרגיה סביבתית בשיתוף יזמים מקומיים. בהיבט הזה, אני מקווה שאנחנו נצליח לקדם. זה ערך מוסף, אבל ערך מוסף זה לא מעט. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. האם אתם יודעים כמה ידע יש במדינת ישראל? כמה יזמים יש בתחום איכות הסביבה? מסתכלים על מדינת ישראל, על בירוקרטיה, על הטכנוקרטיה ולא רוצים לעבוד עם השוק הישראלי, אבל אז אני רואה אותם בתערוכות בחו"ל ושואל איך הם לא באים אלינו כדי להציע, אבל הם לא מעוניינים. בואו ניקח את הטכנולוגיה ואת הידע שיש לנו פה במדינת ישראל – יזמים חדשנים וניישם אותה בשבילנו, בשביל התושבים, בשביל המרחב, בשביל איכות החיים שלנו. אני רואה אותם בסינגפור, בארה"ב בעוד אני צריך אותם כאן. ולכן אנחנו רוצים לעשות פה פיתוח טכנולוגיות חדשניות בנושא של אנרגיה וסביבה בשיתוף יזמים, סוג של חממה טכנולוגית, כדי שנוכל לתת להם להתפתח, לגדול וליישם כאן. אגב, יש פה אחד כזה בקומה למטה כבר מספר שנים, אולי נספיק לראות אותו. יש לו פתרון לשפכים, יש לו טיפול באמוניה שלא בשיטה קונבנציונאלית. חבר הכנסת אושר, אולי תשב איתו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני בור ועם הארץ בתחום הזה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אנחנו בלוחות זמני צפופים, אז אני אתקדם מהר עם המחלקות. יש כאן אתגרים רבים, כמו שאת פוגשת במרחב שאת חיה, גם אנחנו פוגשים את זה כאן. היופי שלהם הוא שהם לקחו מצלמות שנמצאים בכל מיני דברים שזרוקים. לדוגמה, לוקחים קופסת נעליים ושמים שם מצלמה. אם מישהו בא – מצלמים אותו ועושים אכיפה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יצירתיים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, ממש יצירתיות והכל ב-WIFI משדר אלינו, אנחנו מקבלים התראה, רואים, יוצאים אליו, מתעדים אותו, תופסים אותו ודורשים ממנו לפנות את השטח, נותנים לו קנס והרשויות פה מאושרות מאוד מהדבר הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם אוכפים את זה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן. כמובן שאם הייתה לנו יותר יכולת תקציבית וכוח אדם, היינו עושים יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הרשויות משתפות אתכם פעולה בעניין הזה? << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> אנחנו מבקשים את זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הם אומרים לי לקחת, אבל אני לא רוצה לקחת כי יש לו אחריות ואני לא שש לקחת את האחריות שלהם. הוא ראש הרשות והוא אחראי על התושבים שלו, אני אעזור לו אבל לא אעשה את העבודה במקומו. זה מה שאני אומר לכולם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא סתם שאלתי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> דיברנו על מעבדת השפכים, על iSO 17025 - - - אנחנו עוד מעט נרד למטה, נראה אותה, אתם תראו גם את העובדים והעובדות פה. הגענו לתעשיות עיקריות – יש 600 עסקי C – מסגריות, מוסכים וכדומה, הקטנים האלה מזהמים בלי סוף ואנחנו דוגמים ובודקים אותם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> גני אירועים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> גני האירועים - - - הכול שפכים, ואנחנו עושים זאת פה במעבדה שלנו. ראשי הרשויות פה, אני לא יודע אם זה במסגרת האחריות שלכם, האם אתם מטפלים בנושא שת תאגידי מים וביוב? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. בוועדת הפנים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, אצל אושר - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא יודעת למה נכנסתי להיות חברה שם, אבל כן. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> למה? זה דווקא מעניין מאוד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מעניין, אבל כשאתה בוועדת חוץ וביטחון אז להיות גם בוועדת הפנים זה מאתגר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. יש פה רשויות שלא הצטרפו לתאגידי מים וביוב מהשיקולים שלהם, ואנחנו משמשים עבורם כגורם מפקח לתעשיות שלהם. משרד הגנת הסביבה סיווג את המפעלים לפי גודל, לפי רמת הזיהום וכאן יש 107 מפעלים מסוג A ו-B, זה מטורף, זה ענק ומאתגר מאוד. סטטוטוריקה – הנה חלק מהמרחב הימי, כפי שיושבת הראש דיברה עליו. יושבים ב-11 ועדות מקומיות, נותנים את התייחסותנו לכל נושא סטטוטורי, לכל נושא של ועדה ותכנון מקומית ומרחבית, בנושאים פוטו-וולטאים, שטחים פתוחים, סקרי טבע, ימי עיון. יש לנו על הפרק כאן במרחב שלנו, תת"ל 74  שזה שדה תעופה שרוצים לפנות ולהעביר אותו לכאן, כי הנדל"ן שם יקר יותר – זה השיקול של תושבי הרצליה והמרחב שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם אתה מכיר את זה? << דובר >> דותן יושע: << דובר >> אלה מטוסים קלים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, זה לא שדה תעופה משלים כמו במרחב מגידו, זה לא קשור אלינו. פה הם רוצים לפנות נדל"ן מהרצליה, שיש שם מטוסים קלים, כי הנדל"ן יקר יותר שם. כמובן שאנחנו מתנגדים. תמ"א 75א – כל נושא של פינוי אזור מפרץ חיפה. אני שואל אותך, חברת הכנסת, יושבת הראש – זו עבודה שעשינו ביחד עם הטכניון ועם מוסד "נאמן" בהקשר הזה. הם מדברים על להשקיע פה מיליארדי שקלים של פיזור תפוח האדמה הלוהט הזה שנמצא במפרץ חיפה. הם רוצים לפזר אותו חלק כאן, חלק שם, חלק באזור השומרון, ואני שואל למה? מי יזדקק לדברים האלה ב-50 השנים הבאות? האם באמת אנחנו הולכים להשתמש בדלקים פוסיליים? בתזקיקים? אני חושב שאין פה תכלול של המרחב, וכאזרח אני אומר שזה בזבוז כסף. לקחנו עבודה של מוסד נאמן עם פרופ' אופירה אילון ביחד עם ד"ר גלעד פורטונה, ואני חוזר ושואל למה? איפה ההסתכלות האסטרטגית? איפה הכלכלה משתלבת פה בהקשר הזה? מדובר במיליארדי שקלים. אני אומר לך בסוד שהגיע גם היועץ של משרד האנרגיה אלינו, אבל הוא לא נתן לי את המצגת, כי אסור לו, כי המזמין שלו הוא משרד האנרגיה ואין לזה היתכנות כלכלית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין לזה היתכנות כלכלית, אוקיי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה פופולארי מאוד להגיד שמפנים את מפרץ חיפה, רק בואו נעשה את זה בשום שכל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם אין היתכנות כלכלית, אז - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> East Made- דיברנו עליו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש הרבה מאוד דברים שפופולארי מאוד להגיד אותם, זה העניין. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. ה-East Made זה דווקא תחום שמרתק אותי - - - אגב יום לפני שגיא סמט עזב אמר שלדעתו זה לא ייצא לפועל, כי אין לזה - - - בסדר, לא משנה. אני אומר שזה נכון לעשות קשר בין מדינת ישראל ובין אירופה, רק השאלה היא איך כן ולא איך לא – זה בכותרת. << דובר >> דותן יושע: << דובר >> מה אתם אומרים על מתקן הנזלה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני מאוד בעד. יש שלושה אתרים שמשרד האנרגיה הוציא – אחד ליד תמר; שני ליד 20 ק"מ מ"אסדת לוויתן"; ושלישי ליד "כריש". אני חושב שזה נכון לעשות את זה, אני לא אומר שלא, אבל אני רק אומר שחשוב שנעשה את זה נכון. העברנו את ההערות שלנו למשרד האנרגיה, הבהרנו על ההסתכלות הרחבה, הסברנו את המשמעויות של ההנזלה ואיך עושים את הדבר הזה, כי יש המון טכנולוגיות להנזלה. חשוב להסתכל על זה לא רק ברמת החשיבה, אלא ברמה האסטרטגית שהיא בהחלט חשובה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו נשמח לקבל את זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בשמחה רבה. יותם בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי אנחנו באמת מנסים את כל מתקני ההנזלה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בשמחה רבה. הייתה פה אנייה במשך 12 שנה מול חופי חדרה שנקראת "מגזזת". האם יצא לך להיות שם? << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> לא, אבל אני מכיר את זה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הייתם יכולים לראות מה זה מתקן הנזלה אד-הוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הפוך. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, הפוך, בדיוק. זה לא בשמיים, יש את הטכנולוגיות ורק צריך לעשות את זה נכון. 12 שנה הם היו פה וסיפקו לנו גז דרך הים לחופי חדרה. אנייה במרחק 11 ק"מ מול חופי מדינת ישראל, כדי לספק לנו ביטחון אנרגטי. זכיתי להיות שם, העלו אותי עם סל גבוה. אגב, היא מגיעה מיוון. זה לא כצעקתה. מדובר באנשי הנדסה שמבינים מה הם עושים. נכון שיש לזה סיכונים ויש לזה משמעויות, אבל אי אפשר להתקדם בלי לקחת סיכונים. ולכן, אם רוצים לעשות הנזלה, אם רוצים להיות עם הסתכלות גיאופוליטית, עם אסטרטגיה גיאופוליטית, אז קדימה. התברכנו בזה, אז בואו נעשה את זה נכון. נתי, אני מסתכל על הסטטוטוריקה פה שכועסת עליי. << דובר >> נתי לייזרוביץ: << דובר >> להפך, אני אקח אותך ותציג אתה. ברשותך כמובן ובהמשך לדברים שאמרתם קודם על הים, בסטטוטוריקה יש עכשיו למעלה משש תכניות שרצות. זה התחיל מהובלת גז והיום זה ממשיך להובלת קווי חשמל מהדרום צפונה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> השינוע. << דובר >> נתי לייזרוביץ: << דובר >> כן שינוע, והים פשוט פרוץ. לכן, זו הזדמנות לעשות סדר בכל התכניות הענקיות האלו. היו דיונים על 37ח' שרצו להחזיר שטחים שנלקחו עבור התכנית – הדיון הזה לא נסגר. במקביל, תכניות נוספות מקודמות. זה בהמשך לדברים החשובים שאמרתם על רשות הים התיכון. צריך לעשות סדר בכל התהליכים הססטטוטורים האלה, כי לא כל גוף יכול לקחת את החתיכה שלו בים ולהתקדם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני ממליץ לכם לקחת את פרופ' שמאי אסיף, תזמינו אותו אליכם. הוא בן אדם מבוגר, שהיה יו"ר מנהל התכנון של מדינת ישראל, ואני למדתי ממנו המון דברים. יש לו תכנית למרחב הימי, אבל לא שומעים אותו. הוא אדם עם המון ידע ועם המון כוח והוא הגיש את זה למנהל התכנון מספר פעמים. הוא אמר שאם אתה גר בחיפה אז אתה רואה אופק מסוים; אם אתה גר בחוף דור אתה רואה אופק אחר, נצייר קו וירטואלי באוויר, וממנו והלאה – אפשר לבנות תשתיות; וממנו אלינו – לא. הוא תיאר את זה יפה כאיש תכנון, יש לו שם בינלאומי בתחום התכנון ושווה להזמין אותו לפגישה שלכם בשקט. לסיכום – האתגר הגדול ביותר שלנו, של מדינת ישראל כרגע, בטח בעת מלחמה – נושא של ביטחון אנרגטי. גם אני שוקל מה לפרסם ומה לעשות, ויש עתירה מוכנה על השולחן שלנו כנגד חברת חשמל, אבל אני אומר לכם בכנות שקשה לי עם זה. האם בתקופה הזו אני אגיש עתירה? הרי רק אתמול בלילה נהרגו לנו 11 חיילים וכל יום יש פה אירוע אחר. << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> כן, אבל חברת החשמל הורגת הרבה יותר אם אנחנו לא נעשה את זה. זה התפקיד שלנו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אתה צודק. אני תמיד בעד הידברות. << דובר >> עזורי שרוני: << דובר >> לפעמים כשהחרב לא נמצאת על הצוואר – אין הידברות; ולפעמים אם תהיה עתירה, אז בבית המשפט - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> עזורי, זה גם עולה כסף, וזה כסף שאני שומר חזק לטובת חינוך וכו', חבל לי על הכסף הזה. אם אפשר יהיה להגיע איתם לידי הבנות, אני חושב שהם ממש על המדוכה בעניין הזה כרגע בנושא של יחידות אחד עד ארבע. אתה אומר שהם מדברים ככה, משרד האנרגיה מדבר ככה, רשות החשמל ונגה, לדעתי כרגע זה על המדוכה. ברגע שהם יחליטו על משהו שהוא בניגוד למה שההיתר אומר להם – אשים את זה על השולחן. זה מה שאני חושב כרגע. יש עליי לחץ גדול מאוד מצד הרשויות, ועתירה כזו זה מאות אלפי שקלים. חבל לי על הכסף הזה, אני מוכן לקחת את הילדים ולעשות מהלך חינוכי נוסף, הכשרה, למידה וכן הלאה. תמיד יש את הכלי הזה, הוא תמיד שריר וקיים, הוא נמצא ואני מקווה שלא נגיע לזה. בשעתו כשהגעתי לזה מול "שברון" שנקראה "נובל" לא הייתה לי כבר ברירה, ופה אני חושב שיש עוד רגע של הזדמנות לדבר ולהידבר אולי בעזרתכם, כדי להגיע בסופו של דבר להבנות ויינתנו תשובות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מוזר שאתה אומר שמאיר שפיגלר מגמגם, כי בדרך כלל הוא לא מגמגם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא, הכוונה שהוא נותן תירוצים, הוא אלוף בתירוצים – רמ"י, הרשויות, המשרד הזה והמשרד הזה. יש לי פה הקלטות, עשינו פה שולחן עגול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יגיד שאין לו בעיה, ובלבד שהרשות תכניס את זה בתעריף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל באמת יש פה סוגיה. הוא אומר שאם הרשות תכניס את זה, אין לו בעיה לשים סולקנים, אז אולי באמת הכתובת היא באמת הרשות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> היה כאן יו"ר מאיר שביט. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל עכשיו יש חדש, גולדשטיין - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא, גולדשטיין זה של "נגה" ואגב הוא איש סביבה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את שאול אני מכירה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הם היו פה, עשינו פה שולחן עגול אחד, ובו היו – מנכ"ל משרד הגנת הסביבה, מנכ"ל חברת חשמל שלא הגיע, היה יו"ר רשות החשמל שזה שביט, היה שאול גולדשטיין והגענו להבנות בעניין הזה. הצלחנו ביחד ובהסכמה בהיתר הפליטה וזה נחתם, אבל עכשיו הם לא עומדים בזה ולוחצים עליי להגיש עתירה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמו שכבר נאמר פה, אנחנו הרבה פעמים לא עומדים בכל ההסכמות האלו, ולכן צריך למצוא פה משהו שיבטיח את זה שלא תהיה פליטה. ולגבי הסולקנים, גם איתם יש פליטה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אבל 90% פחות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, פחות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני רואה את זה בין חמש ושש לפני הסולקנים ואחרי הסולקנים אני רואה את זה בדוחות שלי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אני רק אומרת שהיינו צריכים לפחות למקסם את זה, ולכן זו הסוגיה שהייתה צריכה להיות - - - פשוט הסולקנים האלה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ממש, אבל זה כתוב בהיתר – "אם לא עומדים בסוף 2025 בסגירה של יחידות אחד עד ארבע, אנא מכם תרימו סולקנים - - - " << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא "אנא מכם". << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כתוב "מחויבים". << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> תשלח אלינו גם את זה בבקשה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אין בעיה. תשלחו להם גם את זה. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> תשלחו לנו את זה ואנחנו נכניס את זה לנייר אליהם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> עשינו פה עבודה – עשינו שולחן עגול ראשון, שולחן עגול שני, ישבנו, השקענו בלי להוציא שקל משפטי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו סוגיה שצריך - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> יש לי בקשה אליכם – אני יודע שגם לכם חשוב כל הנושא של החינוך וההסברה. אני מנסה כל פעם להוציא כסף מכל מיני מקורות. פעם אחרונה מילאתי כסף של משרד המשפטים של האפוטרופוס וזכיתי ב-630,000 שקלים לטובת חטיבות ביניים במרחב של האיגוד – וזה היה אליפות. לא מוציאים יותר את הדברים האלה וחבל. במעט הכסף שיש לי, אני מנסה, אבל אם אני חושב שנכון שאחד הדברים לפי מה שקראתי באתר שלכם, של הוועדה, הוא לתמרן את זה או להכווין את זה לכיוון חינוך והסברה בנושא אנרגיה, אנחנו נהיה שותפים שלכם בעניין הזה. להביא לפה ילדים, להביא לפה ציבור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> הדיונים הבאים הם על זה. תבואו לוועדה ותציגו גם אתם. יש דיונים נפרדים על זה בוועדה עצמה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כי זה קשור לנושא של קרן האושר לגמרי. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> כבר היו לנו מספר דיונים בנושא. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> (סיור) << דובר >> ניר סהר: << דובר >> את רואה את הפליטה של אחד ושל שתיים? אלו היחידות שראינו על הצג שהן עובדות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אחד, שתיים ושלוש כאשר ארבע לא עובדת. שלוש וארבע הם מצד ימין, שרק אחת מהן עובדת. הצענו להקים סולקנים רק על אחד מבין שתי היחידות, ולא צריך ארבעה סולקנים, כמו שעשו בחמש ובשש, במקום שיוצא עשן לבן. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> דווקא זה? נראה שזה מזהם יותר, וזה דווקא טוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה עם סולקנים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. אלה האדים. ברמה הכימית אני אסביר מעט מה זה עושה – מחדירים סיד לתוך המערכת עצמה, והסיד יודע לספוח אליו את המזהמים, את אותם תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית שנפלטים בעקבות השריפה של הפחם, הסיד המזוהם יורד כלפי מטה והאדים של המים החמים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נראה לי שעם הסיד הזה אחר כך משתמשים גם בבנייה וכאלה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. אפרופו כלכלה מעגלית שדיברנו עליה קודם. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> אז הימנית זה שש וזו חמש? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא. חמש ושש זו הארובה שיוצאים ממנה אדים. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> ומה זה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זו הארובה של אותם חמש ושש לפני הסולקנים, שעכשיו היא מושבתת ולא עובדת. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> האם בנו עכשיו חדשה ממש? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בנו חדשה ממש, אתם רואים שהיא גם רחבה יותר ועם שני צינורות. ראו שזה יוצא מהקצה של צינור אחד, ולידו יש צינור נוסף – הצינור הבא, זה הסולקן של יחידה שש. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> האם בשביל לבנות סולקנים – תצטרכו להקים יחידות חדשות? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בסך הכל, צינור נוסף כזה עם שתי ארובות פנימיות ועם מערכת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה המיליארד? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, זה המיליארד שקלים עם FGD ועם SER בפנים ומערכת כמו שדיברנו קודם. לא צריך לעשות על כל היחידות עצמן. אנחנו רואים פה למעשה את הפחם, עיר שלמה של פחם. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> ראינו את זה בדיוק מהצד השני. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, ולכן אמרתי שעכשיו אתם תראו את זה מהצד של התושבים. אגב, שתי הארובות האלו הן יחידות 70 ו-80. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שם היינו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. ושתיהן לא עובדות עדיין. התעלות האלו שאתם רואים אותן עם מסגרת מלבנית, אלה הם למעשה המסועים שמסיעים מהאנייה אל אותם אתרים ומפזרים את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הזמן של הפיזור, זה - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. ה"קרסט" הזה שהם מדברים עליו – אפשר לעשות על ערימה סטטית, אבל ברגע שאתה מגיע ושופך כאן, כל האזור הזה מתמלא בעננים של אבק, זה דבר ראשון; ודבר שני, כשהבאגר לוקח מהמערום הכול עולה והעננים מתרבים. ולכן, כל האזור הזה הוא מזוהם ומאתגר מאוד. מה הוא הפתרון שאני הצעתי? שהרי אסור לי להציע פתרונות, כי אני בסופו של דבר רגולטור אזורי כאן, אבל אמרתי שיש בעולם מחצבות - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם זה חפציבה? איזו שכונה אנחנו רואים פה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא, שכונת חפציבה היא בצד השני ועוד מעט נגיע אליהם. אין פה מגורים. תושבי עין הים שקרובים לחדרה לא מרגישים, מכיוון שכיוון הרוח הוא דרום מערבית או צפון מערבית או מערב מערב, ולכן זה פחות. אגב, תושבי קיסריה למרות שהם מתחת לתחנה, הם לא מרגישים כלום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז זה לכיוון הרוח? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, לכיוון הרוח. זו המטאורולוגיה שדיברתי איתך על כך קודם, כשאתה רואה ירידה בצריכת הפחם, אני לפעמים רואה עלייה במזהמים של תחמוצות חנקן ושל תחמוצות גופרית של התחנה. יש לי פתרון לנושא של הפחם – יש רשת שנקראת רשת תלת ממדית, שהיא אמנם סבוכה, אבל שמים אותה בגובה של חמש מטר באזורים שהם מיושבים מאוד כנגד מחצבות, ולא כנגד פחם. זה קיים בעולם וזה עובד בעולם, ולכן אפשר לשים את הרשת הזו מקצה אחד עד לקצה האחר. מדי פעם הרשת הזו מתמלא באותם חלקיקים, מקבלת ניעור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סוג של פילטר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. וזה קיים בעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם יש את זה בארץ? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא, בארץ אין את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה היא העלות של דבר כזה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> סדר גודל של 20 מיליון שקלים, וזה על פי הצעת מחיר שחברת החשמל הביאו לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לזה גם עניין של תפעול, לא?! << דובר >> ניר סהר: << דובר >> התפעול שוטף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא אירוע. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. 20 מיליון שקלים זה לא אירוע, ולכן הם הציעו את הפולימרים האלה, אותו "קרסט" ששמעת עליו מהם, שהוא פתרון טוב אבל הוא לא פתרון תפעולי. הוא יכול היה להיות פתרון אם הערימות היו סטטיות, אבל הן לא סטטיות אלא דינאמיות, בטח ובטח כשאנחנו רואים את היחידות האלו ממשיכות לעבוד. << דובר >> חנאן זחאלקה: << דובר >> חמש ושש צריכים לשמור על שימור בפתיחה, אז נכון יהיו סטטיות, אבל תהיה גם עבודה באתר הפחם, כי הם יצטרכו לקחת ולעבוד - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מה שחנאן אומרת, הוא שגם את יחידות חמש ושש – יסבו בשלב מסוים לגז, אבל הם תמיד משאירים לעצמם את האלטרנטיבה להפעיל אותם גם בפחם. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> הם יצטרכו להפעיל אותם גם בפחם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק, זה יהיה דו שימושי – גם בגז וגם בפחם, והערימות האלו שוב לא יהיו סטטיות כמו שהם טוענים, אלא שוב דינאמיות. לכן, הפתרון שאנחנו מציעים, הוא פתרון שקיים בעולם, אמנם לא לפחם, אבל כן קיים עבור חלקיקים מסוג דומה של אותו אתר פחם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מתנגד לזה, חברת החשמל? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל עלות התקציב? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, העלות הזו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 20 מיליון שקלים בשביל חברת החשמל, זו בדיחה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה משהו שאני הצעתי למאיר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה עולה לו הכיסוי הזה שהוא מדבר עליו? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מבחינה תיאורטית, אם זו הייתה ערימה סטטית, הוא יכול היה לשים את זה ונגמר הסיפור, אבל אנחנו יודעים שכל פעם הוא יצטרך לעשות את זה שוב פעם ושוב פעם. ואם מדברים על הטכנולוגיה מהסוג הזה, אני מציע טכנולוגיה - - - באים אליי יזמים עם טכנולוגיה שהתהליך מתחיל מנקודת הקצה של האנייה לכל אורך המסוע, ובמסוע עצמו משפריצים פולימר. זה מתערבב תוך כדי, ואז הערימה עצמה היא לא רק בחלק העליון, אלא כולה – אבל זה כבר בעלות גבוהה יותר. אני חושב שיש לזה כבר השפעה סביבתית אחרת כשורפים חומר פולימרי יחד עם פחם. אם יש חברה בינלאומית שיודעת לתת את המענה – זה הפתרון הנכון. תראו איזו מפלצת ענקית יש לנו פה והיא משנת 1979 עם אותן יחידות שעובדות כמו כשאני הייתי בן תשע. כלומר, אותן פליטות היו אז ואנחנו כבר ב-2024. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשאני נולדתי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ואני נולדתי ב-1970 וזה בדיוק ככה עבד, ואותו הדבר היום זה עומד. אני חושב שיש פה טעם לפגם, כי לא יכול להיות שזה ימשיך לעבוד בצורה כזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו נעשה תמונה אחת עם כל הרקע הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצטרף אלינו חיים חומרי, יו"ר ועד שכונת חפציבה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> מה שאתם רואים פה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם זה אחרי שטיפה? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני שוטף אבל זה לא יעזור. תושבי השכונה לא סובלים מהארובות, אלא מערימות הפחם האלו. אנחנו בדיון משפטי מתקדם מאוד מול חברת החשמל, והם אומרים שאין פחם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ראינו. יש לי כבר סחרחורות. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> תראו כאן - - - זה המקום ששטפתי, וכאן לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא תיכף יראה לכם גם סרטונים איך זה היה נראה לפני שהוא ניקה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> זה עוד כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עזוב את הלכלוך, אני מסתכל ברמה הבריאותית לנשום את זה - - - << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> ברמה הבריאותית, אנחנו לא נושמים פה. תיכף ניכנס לחדר ממוזג ונדבר. זו השכונה הוותיקה כאן, הארובות מולך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרוח מביאה את אבק הפחם לכאן. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אבק הפחם הוא 600 מטר מהבית הראשון שלנו, מהבית של ניצה, שהגיעה עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא הראית את הבית של ניצה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איך הפאנלים הסולאריים לא מתכסים? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> זה חדש, רק עכשיו הנחתי אותם, זה אפילו עוד לא עובד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אם זה ייראה כמו שהרעפים נראים – הם לא יהיו אפקטיביים. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> קודם כל, לא לקחת חשמל ירוק היום זה הפסד, וכאחד שמתעסק בזה אני אומר שחבל לי לא לשים פה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שואלת איך אתה - - - << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני אשים מתזים. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> אני לא חושבת שזה צודק, כי מה קורה עם כל דודי השמש? הם לא מחממים את המים? הם מחממים. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> פחות, אבל יש. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> הסולאריים בדודי שמש - - - הרי לכל דוד שמש יש - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, יש פאנל סולארי. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> אבל הוא מחמם, כך שאני לא חושבת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את אומרת שאין לזה השפעה? << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> אני לא חושבת שיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש השפעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תראי כאן – זה קלאסי. את זה הוא לא שטף וכאן זה לא אבק, אלא שזה אבק פחם, זה לא לכלוך. הנה, אלה החיים שלהם. אז לפני החג הוא ניקה, למרות שביקשתי ממנו לא לנקות. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> היו לי פה אורחים. פה לא ניקיתי כי אני לא גר פה, אני גר בצד האחר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פה ממש חלקי פחם. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אבל הם גם מודים בזה. את יכולה להסתכל בדיון המשפטי שמתנהל מול חפציבה ותקראו שם שהם מודים שיש, זה לא שהם אומרים שאין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרבה שנים הם אמרו שזה בגלל כביש 6 וכביש 2. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> הם גם לא הולכים לסגור את זה. << דובר >> דותן יושע: << דובר >> זו לא הבעיה, כי רואים את זה. אם כל הגרגירים היו כאלה, אז היו מטפלים בזה. מה שלא רואים, זה מה שאנחנו נושמים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל הם לא יכולים להגיד שזה לא הפחם, כשיש כאלה חלקים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> קודם כל, הם יכולים להגיד הכול. הנה, ראו את תחנת הניטור שלנו, שהיא כל הזמן - - - << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני יושב הרבה עם גילה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ומה גילה אומרת? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> מתקדמים, אני אראה לכם את החומר. הדיון המשפטי בשלב מתקדם מאוד. ניצה ואני הולכים לדיונים האלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עכשיו שמענו פה רעיון טוב מאוד על הרשת התלת הממדית. זה 20 מיליון שקלים וזה לא הרבה כסף בשביל אף אחד, לא בשביל המדינה ולא בשביל - - - << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> הם לא יעשו את זה. הפחם עצמו, הוא פחם מסוכן מאוד כשנותנים לו כיסוי. הוא מגיע לתבערה, מגיע לטמפרטורה מסוכנת מאוד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל פה 20 מיליון שקלים זו בדיחה, וזה יכול להוות פתרון לכל מה שאנחנו פוגשים פה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ממש. פתרון לא רק לתושבי חפציבה הקיימים, אלא גם העתידיים, שהרי שתי שכונות הולכות להיבנות כאן עם 50,000 תושבים. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> הנה, ראו כאן שלא נגעו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השם ישמור. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> וזה כלום. אם אתם תעמדו ליד הניקוז - - - מהמרפסת העליונה שלי, מהדירה שהבן גרה למעלה, רואים מה נופל למטה כשהוא שוטף. אתם לא תאמינו כמה שזה שחור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכנס לאוכל, נכנס לשתייה, נכנס לנשימה. עד שלא מגיעים לפה, לא מבינים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה אירוע שהוא פתיר ולא בכסף רב. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תודה רבה שאתה מארח אותנו אצלך בבית, זה לא ברור מאליו. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> לא ברור לי שאתם עוזרים לנו כאיגוד, זה לא מובן מאליו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה מובן מאליו, כי זו העבודה שלנו. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> זה לא מדויק, כי בגלל המשפט והדיון, מסתכלים עלינו כעל מצורעים כי הם מקבלים תקציב מחברת החשמל. אדוני, האם זה נכון? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון, זה חוק העזר. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> והם כן עוזרים לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רואים כאן תמונה של הנכד של חיים, תינוק עם רגליים שחורות. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני שלחתי ליותם את הסרטון - - - << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> זה מיום חמישי מתוך בית של אחד הדיירים - - - אני עוד מעט אקח אותך לבית שלי, תעבירי את היד על השיש ותגידי לי מה את רואה. זו הבעיה כי זה נכנס לתוך הבית, וכשהם באו הנה הראנו להם את זה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> זה דבר לא נורמלי. השופט נזף בהם, הם קיבלו נזיפה והם אמרו לו שהם אוטוטו סוגרים. אני אמרתי לשופט שאם הם יסגרו – אני עוזב את חפציבה. עכשיו אמרו להוריד לאשקלון משאיות בגלל החירום. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה בעגורן שנפל בשנה שעברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהרס להם את המזח. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אז מובילים משאיות מפה לאשקלון. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> 300 משאיות נוסעות מ"אורות רבין" כל יום על כבישי ישראל אל "רוטנברג", כדי לספק להם פחם. אז עכשיו, לא מספיק שאנחנו חוטפים פה את הפחם של "אורות רבין", עכשיו אנחנו חוטפים גם את של "רוטנברג". אני קורא להם אמיצים, זה מאתגר מאוד. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> את לוויתן סגרו בגלל החירום מאז המלחמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. תמר. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> תמר נכון. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לוויתן זה מסיבות אחרות, עבודות תחזוקה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> הכול פחם שם. הפחם הזה הוא ברמה מדאיגה לא רק אותנו. הולכים לבנות עכשיו ליד הבית של ניצה 1,600 יחידות, ואני לא מבין איך נותנים להם היתרים. אגב, הערימות מהבית של ניצה, הם 600 מטר, היא הכי קרובה. החבר'ה קיבלו לבנות שם - - - זה היה שיכון ובינוי ועבר עכשיו לחברה אחרת. אני לא מבין איך נותנים להם 12 או 14 קומות בחפציבה, בין הפארק של חברת חשמל אלינו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא נותנים להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכונת הפרפרים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> עצרנו את זה בוועדה המחוזית. יש להם אישור, אבל הם לא יכולים להתחיל לבנות כל עוד הוועדה לא מאשרת להם. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> העירייה רואה רק כספים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> יש פה משהו לעירייה לעשות. מה הם אומרים? איפה הם בסיפור? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הם סומכים עלינו בעניין הזה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אין להם בעלי מקצוע כמו איגוד ערים. אנחנו נעזרים בהם הרבה מאוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> העירייה חזקה מאוד בהקשר הזה, אבל הם סומכים את ידם עלינו כאנשי המקצוע שלהם ובצדק. ניר בן חיים וחדוה יחזקאלי על זה. הם מכירים את הסוגיה הזו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מן הסתם, זו לא תופעה ישנה, וזה כבר עבר מספר ראשי ערים פה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> בשטח הזה 50 משפחות של ערבים ו-50 משפחות של יהודים שבאו מעדן בתימן. חברת החשמל באה בשנת 1975, שאלה אותם כמה כסף הם רוצים ונתנו להם. רק אותנו הם השאירו פה. הם קנו דירות בחדרה ובכל מקום וזה בסדר גמור, אבל רק אותנו השאירו כאן עם הזיהום. אף אחד לא ידע שיהיה דבר כזה. כשהתחלנו את הדיון המשפטי, ניצה ואני, לפני חמש שנים, חברת החשמל צחקה עלינו. לפני שנתיים השופט שלח אותנו לגישור וכשהם צחקו עלינו בגישור – הוא אמר שעכשיו מתחיל המשפט האמתי והוא אכן בא לבקר פה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הוא בא לבקר פה וביקש לראות את הבתים - - - מה שאתם עושים היום, הוא עשה וכל הכבוד לו. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> כבוד השופט בא פמליה של 30. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הוא אמר שהוא מבקש שאיגוד ערים יגיע לכאן, כי הוא רוצה לשמוע את דעתו המקצועית. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> ויותר מזה, ניצה ואני אספנו כסף והצלחנו לגייס פה 100,000 שקלים, והכל זה מתרומות שאנחנו משלמים. כדי שתבינו, רק ההגנה זה שלושה מיליון דולר. השופט החזיר לנו את ה-30,000 שנתנו. חברת ליפא זה משרד עורכי דין ענק - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ציפי, היא הייתה מנכ"לית לשעבר של "אדם טבע ודין". << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> היא מייצגת אותנו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בהצלחה. הצלחתכם היא הצלחתנו. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> כשאנחנו התחלנו עם זה, התחלנו כשהיה מנהל איגוד ערים אחר, ניסינו להפעיל את התהליך והוא לא הלך לנו, הוא לא שיתף אתנו פעולה. לאחר מכן, כאשר הגעתי לאיגוד, ביקשתי מניר להיפגש איתו והוא פתח לי דלתות ואני מתרגשת לספר את זה. הוא נפגש איתי, הסביר לי, עשה כל מה שהוא יכול לעשות, הגיע אלינו לפה. אני עוד לא ראיתי יחס כזה, אז זו ההזדמנות להגיד לך תודה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ניצה, אין צורך. אני לא פוליטיקאי. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> אני לא פוליטיקאית, אני בסך הכול משכונה קטנה שנקראת חפציבה ויש כאן איזשהו חור קטן. אני רוצה בפורום הזה לומר לניר שוב תודה - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תגידי לי תודה אחרי שזה ייפתר. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> לא, גם בתהליך, גם אני תמיד אמרתי את זה. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> זה לא קשור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא מובן מאליו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני לא מרגיש שאני משיג פה את המטרות שלי. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> כשאני מתקשר עם משה ואני צועק עליו - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ההישג הגדול שלי, זה ההיתר והם לא אוכפים עכשיו את ההיתר. אמרתי לצוות העובדים שזה ההישג הגדול ביותר שלי בקריירה, ועכשיו כשאני רואה שהם לא עומדים בהיתר – איך אני יכול לשמוע אותה עם התודות? << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> זה לא רק זה, אלא שהקפיאו פה את הבנייה בשכונה. הבנתי שיש תב"ע אבל לא נותנים לאנשים לבנות. למה? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אנחנו סובלים פעמיים. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> סובלים כי תחנת הכוח מספקת פחם לשכונה ולכן לא יכולים לבנות. אז גם סובלים מהפחם וגם סובלים עם הפיתוח וזה פשוט - - - התושבים פה כל הזמן שואלים מה קורה ורוצים להיות שותפים, אבל אין לנו תשובות. גם אם כל זה שאנחנו בתביעה משפטית, כי זה תהליך - - - בואו נגיד שזה לא יהיה עכשיו, ואולי אפילו לא בזמן שלי עד שתהיה תשובה ויהיה פתרון לפחם הזה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נקווה שבקרוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את עוד תזכי ליהנות מזה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בשביל זה, יו"ר הוועדה, חברת הכנסת נמצאת פה, וגם חבר כנסת נוסף כיבד אותנו פה, מר שקלים, וזאת בכדי לשנות, לעזור ולהשפיע. חשוב שאתם תגיעו גם לוועדה ותגידו אל מול פנים של מנכ"ל חברת החשמל - - - << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> שיזמינו אותנו, אנחנו נבוא לשם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תבואו, כי אתם בסופו של דבר אתם חיים פה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> ניצה ואני חיים פה כבר 50 שנה בוועד. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> היינו בכנס שהיה באיגוד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לא בכנס, לא בשימוע הציבורי, אלא בוועדה שבכנסת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאם השר אלי כהן יידע מזה, הוא קשוב ואכפתי מאוד והוא יכול להזיז דברים. אני אקח על עצמי להעלות את זה בפניו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חשוב. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> אתה יודע שיש מלחמה בדרום - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הלב שלו נמצא במקום הנכון, ומשם נמשיך. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נכון. הכוונות שלו הן בהחלט כוונות טובות גם לגבי OPC2 כפי שדיברנו בפגישה, האג'נדה שלו הייתה ברורה, יש פה מספיק מזהמים במרחב של חדרה. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> הוא אמר את זה בוועדה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, הוא אמר את זה בוועדה וקיבלתי את המכתב מהמנכ"ל שלו, וגם בבקשה לדחיית הדיון. לכן, כמו שאתה אומר, הלב שלו במקום הנכון, הוא קשוב ומבין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פה פתרון שהוא לא - - - זה מונע סבל גדול כל כך, וזה לא רק סבל אלא שיש לזה השלכות על חיים של ממש. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> גם מבחינת החיים וגם מבחינה כלכלית. מי שיראה את החשבונות שלנו, ואני תמיד מראה אותם, אני משלם מסים וחשמל בדיוק אותו הדבר. 3,000 שקלים מסים ו-3,000 חשמל, מים זה 1,500 שקלים כמו כלום, כי אנחנו כל הזמן שוטפים ומנקים. אף אחד לא אמר לחברת החשמל שאולי יעזרו לנו. נהפוך הוא – הם לא רואים אותנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האם דיברתם עם מאיר המנכ"ל החדש של חברת החשמל? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> לא. אני נפגשתי עם הקודמים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה משהו שצריך לעשות, הוא צריך לשמוע אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל החברים בתחנת הכוח, מנהלי תחנת הכוח מכירים. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני מדבר איתו, הוא לא מבין איך הפחמים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם היו פה והם מכירים את הסיפור. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> דיברתי עם מנהל התחנה והוא לא קשוב. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> הבעיה היא שהם לא מרטיבים מספיק. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> הם לא מרטיבים, זאת זה אנחנו יודעים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אם תהיה הרשת התלת ממדית, לא יהיה צריך להרטיב. << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> אני לא מכירה את זה. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני לא בטוח, כי אסור לאטום אותו, כמו שאני מכיר את הפחם הזה ואני מכיר אותו כבר 50 שנה בלי קשר לתחנה, כי הוא פחם מסוכן מאוד, הוא מרתיח את עצמו. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אתה עונה על משהו אחר ממה שהם מציעים. הרי דיברנו שיש מספר אמצעים בכדי למנוע את הסעת הפחם בעת תפעול מהתחנה אל השכונה, נכון? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> נכון. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> עשינו סקר ספרות בעניין הזה, ואחד הדברים שעלו זו אותה הרשת התלת ממדית הזו וגם אותו הפולימר שהם מדברים עליו, ה"קרסט" הזה כמו שסיפרנו – והוא ענה לך לגבי ה"קרסט". << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אנחנו לא דיברנו על ה"קרסט". << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הוא מעלה פה נקודה נכונה מאוד, שזה גם משהו שאנחנו אמרנו. הרי פחם זה חומר אורגני שחי ונושם, וברגע שמכסים אותו הוא יוצר בערה פנימית בפנים, ואז רואים עשן ועלולה להיות שריפה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הרשת הזו מייצרת איזשהו אוורור. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> בדיוק. אתה רצית לדבר על ההתחממות, על הבערות הפנימיות - - - << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני בא ממשפחה שהתעסקו בנושא קפיצים כבר 70 שנה פה בחדרה, והיינו מייבאים פחם לקפיצים בשקים, כדי להבעיר במקום גז, כי זה הכי זול. אותו הדבר זה הפחם הזה, רק שהוא בא מקולומביה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הייתה הצעה פה ששמעתי, ובעיניי זה רעיון שגם העלויות שלו הן הגיוניות וכך אף אחד לא יגיד לך שזה בא על חשבון מלחמה או משהו כזה, והוא גם יכול לתת מענה ברמה של האורגני, של החומר - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> מניעת בעירה פנימית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אני חושב שאם לא הייתה להם חזירות, הם היו יכולים לבוא לשכונה וקצת להשקיע בה. הם לא רוצים לראות אותנו, אנחנו לא קיימים בשבילם. מבחינה כלכלית, אנשים פה קורסים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> טוב, אבל כרגע אתה בתהליך משפטי איתם. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> לא קשור בכלל. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> ברגע שבחרת במסלול מסוים, יש פה סוגיה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה אנשים מיוצגים כאן בתביעה? << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> אנחנו 80 משפחות במשך חמש שנים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כ-250 אנשים. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> כל השכונה זה 84 משפחות. התביעה שהיא תביעה ייצוגית - - - << דובר >> ניצה יעקובי: << דובר >> ראש העיר היה אומר פעם שזה כמו בלוק בחדרה. כשהולכים להצביע, חפציבה זה כמו בלוק בחדרה, בניין. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תמיד אני שואל את השאלה ההפוכה – אם תחנת הכוח הייתה קיימת כאן ורוצים להקים שכונה, האם היו מקימים פה שכונה? כנראה שלא. << דובר >> חיים חומרי: << דובר >> תמיד כשאנחנו נכנסים לשם, לא שואלים אותנו שאלות ונותנים לנו מיד להיכנס, ועכשיו כששמעו שחברי כנסת מגיעים, אמרו שהם צריכים אישורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אתר פתוח? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה אתר פתוח, אבל הם רוצים לדעת מי נכנס וזה בסדר. לפני שאנחנו מסבירים לכם על טחנת ניטור, אתם יכולים לראות את אסדת הגז מפה מול העיניים. אם הייתם עליה, אז אתם מכירים איך היא בנויה. מצד שמאל, אנחנו רואים את הלפיד ויש פה שני לפידים. זו פלטפורמה קיימת בארבע קומות כפי שראיתם. אגב, צריכה לבוא לשם פלטפורמה נוספת שהיא תהיה על אחת - - - אני לא יודע אם שמתם לב שיש שם סוג של מדרגה בין שתי פלטפורמות, צריכה להגיע אחת נוספת מיוסטון בשביל להעלות את הסליקה מ-1.4 מיליון מטר קוב שעה ל-2.4 מיליון, כאשר לפי ועדת צמח החלק של המיליון הנוסף הוא לייצוא. אנחנו יודעים שכבר היום משתמשים לייצוא ב-1.4 הקיימים. לגבי תמ"א 37ח' – תכנית זו הגדירה מרכב פוליגון אחד באזור הצפוני ועוד פוליגון אחד באזור הדרומי. זו התמ"א במרחב הימי, ושם היה לחץ ציבורי גדול מאוד כי דובר על כך שיהיו פה ארבע אסדות. כלומר, ארבעה ספקים שונים צריכים להיות פה במרחב הזה – וגם בנושא זה הלכנו לבג"צ מול "נובל", שהיום נקראת "שברון". מסתבר שעל פי התמ"א, מתאפשר להם עד 2.4 מיליון מטר קוב שעה, והם בהיתר שלהם נעצו 2.4. הלכנו לבית המשפט ואמרנו להם שאם "נובל" לקחו כבר את ה-2.4 מיליון מטר קוב שעה, כלומר תבטלו את הספקים האחרים שכרגע שמים את יהבם פה במרחב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי יש מיצוי. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן יש פוטנציאל עדיין מול חופי מחמורת לעוד ארבעה ספקים. כלומר, תמ"א 37ח' מדברת על עוד ארבעה ספקים שיכולים לקום מול חופי מדינת ישראל. זה מחוף הים 9.7 ק"מ, שזה מנחשולים וממושב דור. כפי שתיארתי לכם, אנחנו בחרנו את האזור הזה עוד בשנת 2018, וזה אזור שהוא גבוה. גם אזור נמוך וגם אזור גבוה, במקום שיש אוכלוסייה, תושבי זיכרון. זה לא היה בכלל בתכניות, כפי שהבנו, הדבר הזה. "שברון" ראו כי טוב ואמרו שגם הם רוצים להקים תחנה, והנה אתם רואים פלטפורמה שהם שמו תחנה סמוכה, זה שלהם וזה שלנו. הם מודדים בשתי שיטות שונות, אבל הנתונים דומים. לכל מקום שהלכתי, הם נצמדו אליי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדיר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> הנה, רואים את זה הלכה למעשה. כעת נראה קצת בפנים, אנחנו נכנסים ומציצים פנימה, כדי שגם תראו את המכשור. << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> אני אסביר. המכונה הזו מודדת זיהום אוויר בלבד. יש פה מספר מכשירי ניטור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אה, זה רק זיהום אוויר? זה לא הזיהום של המים? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, זה רק זיהום אוויר. << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> זיהום אוויר בלבד. יש פה NOx, SOx וחנקן - - - יש פה גם תרכובות BTEX שזה בנזן, טולואן - - - ממשפחת וקסילן. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה החשש שלנו מהפליטה מאסדת הגז, כי בנזן, טולואן, וקסילן אלה הם - - - << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> הם הגזים הרעילים יותר, שסף המודעות הוא נמוך מאוד בהשוואה לגזים אחרים. זה המחשוב, כאשר יש יניקה מהאוויר בחוץ לתוך - - - מאחור. << דובר >> אלכס: << דובר >> זו סעפת היניקה שעוברת דרך המכשיר. << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> כל מכשיר יונק משם את האוויר ומודד את הגז שהוא צריך למדוד – אם זה NOx, SOx - - - ו- BTEX. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ומה אתם רואים? << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> אנחנו רואים רק את המספרים, ובשביל זה יש בקר נתונים בשביל לפענח את כל השאר. << דובר >> אלכס: << דובר >> רואים שזה נמוך, רואים שזה נמוך 1.8 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משתנה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> תראה שזה דינאמי וכל הזמן זז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שניר אמר, שאפשר להגיד - - - << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> בוודאי. כל יום, כל מכשיר עובר בדיקה על ידי הזרמה של גז - - - חוץ מהמכשיר הזה שהוא טיפה מסובך - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה המקסימום שהוא יכול להגיע? ראינו עכשיו 1.8. << דובר >> אבי מרדכי: << דובר >> 1.8 זה כלום. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> זה פחות מדאיג אותי, כי כרגע - - - לשם הידיעה, SOx זה מתחנת הכוח "אורות רבין" או מתחבורה ו-NOx זה מהרבה מאוד מזהמים. מה שמעניין אותי זה ה-BTX, זה מה שנגרם מפליטה של זיקוק גז. הפרמטרים פה, כפי שאתם רואים בגרף כאן, נמוך ממש, כאשר התקן הוא 1.2PPB. << דובר >> אלכס: << דובר >> כרגע הוא 0.05. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו הרבה מתחת לתקן. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> לכן אני אומר שאני יכול להיות סמוך ובטוח להגיד לכם שאחרי ארבע שנים, לא בנחשולים, לא במעין צבי, לא בקיסריה, לא באליקים – בכל מקום שיש מרכז אוכלוסייה, אין השפעה של אסדת הגז על הפליטות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> על זיהום האוויר. זו אמירה מאוד - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, זו אכן אמירה. ביני ומשרד האנרגיה התרשמו מאוד מזה. אפשר לראות את הנתונים און-ליין באתר האינטרנט של האיגוד ובאתר של מנ"א . מנ"א – מערך ניטור אוויר ארצי של משרד הגנת הסביבה. כל תושב ותושב יכול לראות און-ליין את הנתונים בכל עת ובכל רגע – שקיפות מלאה לציבור, בכדי שיבינו איפה הם חיים ואיפה הם נמצאים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מדהים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> נשאלתי שאלה טובה על ידי נעם ונתנאל – הם שאלו מאיין התקציבים שלנו, אז אמרתי ואני חוזר על כך שהתקציבים מגיעים בעיקר מחוקי העזר שלנו, שעוד מעט אפרט לגביהם, ומתושבים שחיים באיגוד. ישנם שלושה מיליון, כאשר כל השאר, שזה בערך 10 מיליון שקלים נוספים מגיעים מחוקי העזר שלנו. ביחד זה 13 מיליון התקציב של האיגוד. יש עיקרון שנקרא עיקרון המזהם משלם, שזה אומר שמפעל שהוא מזהם, נדרש שהרגולטור שאחראי עליו יממן לו את מפעל ניטור האוויר. כלומר, אם אנחנו אומרים שהתחנה הזו עולה מיליון שקלים, לשם הדוגמה, אז למעשה מי שמשפיע צריך לשלם את הדברים האלה. אותו הדבר לגבי חברת החשמל ומפעלים מזהמים אחרים, או מפעלים שבגלל השפכים שלהם הם נדרשים לשלם במסגרת אגרה, כמו ארנונה של הרשויות המקומיות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> עכשיו כשהם יעברו לגז, התקציב שלכם יירד. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> שיירד, ואני מברך על כך. אני מעדיף כי אני לא צריך 24 תחנות ניטור, לדעתי זה יותר מדי. נרד ל-12 בכדי שנהיה יעילים, זריזים ומקצועיים יותר ונעשה יותר דברים אחרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ורווחיים יותר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בנושא תשתיות הולכה זה לא אתם? אתם עוסקים רק בנושא הפיקוח - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אחת הטענות הגדולות שלנו, ושוחחתי עם נעם בעניין הזה – אין בעיה ליצור אנרגיה במדינת ישראל. אם רוצים להקים OPC2 וכו'. הבעיה היא לא אנרגיה, אלא קווי הולכה. גם היום, כשאנחנו מייצרים פאנלים סולאריים - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תשתיות זה לא אתם? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש להם קו תשתיות. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> קיבלתי 4 מיליון שקל עכשיו ממשרד האנרגיה לטובת אנרגיה מתחדשת. הם אמרו לי שאין אפשרות לקבל את הפאנלים הסולאריים בכדי שיתחברו לרשת, אז למה לעשות את זה? אין מספיק קווי הולכה במדינת ישראל. ומי לדעתכם הוא האחראי על קווי ההולכה? נועם, דיברנו על זה. << דובר >> נעם בוטוש: << דובר >> חברת חשמל. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> חברת חשמל. ברפורמה של חברת החשמל לקחו להם את הייצור, אבל הדבר היחיד שהשאירו להם, זו ההולכה, ועל זה הם מקבלים הרבה מאוד כסף. אין עוד הולכה במדינת ישראל, מלבד חברת החשמל. למה הם לא דאגו מ-2018 שיהיו לנו מספיק קווי הולכה במדינת ישראל? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בתחילת שנות ה-2000 יש דו"ח מבקר המדינה - - - << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני מדבר על הרפורמה בחברת החשמל שהם אמרו שהם מונופול. לקחו להם הייצור, אז יש הרבה מאוד חברות וטוב שכך, אבל ההולכה זה הדבר היחיד שנשאר לחברת החשמל. איפה נרדמתם בשמירה? האם שוב זה בגלל הרשויות, רמ"י או בגלל כל הגורמים הרלוונטיים? די עם התירוצים. אני עכשיו משקיע 4 מיליון שקלים שקיבלתי ממשרד האנרגיה לטובת פאנלים סולאריים בבתים של אנשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואין לך הולכה. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אין. אז מה נעשה? נעשה Off Grid, מה שנקרא שכל אחד יעשה לביתו, אבל הרגולציה לא מאשרת את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת אומרת שזה חסום. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אז עכשיו אני יוצא למכרז, ואמרתי שלא יהיו יותר פאנלים סולאריים אז אעשה התייעלות אנרגטית – החלפת מזגנים, לדים וכל מיני אמצעים לחיסכון בחשמל כאלה ואחרים, ולא פאנלים סולאריים, כי אין קווי הולכה למדינה על מנת לספק את החשמל. זה אבסורד וזה בלתי ייתפס הדבר הזה. ועוד רוצים להקים עוד OPC ועוד תחנות כוח. אין קווי הולכה – למי תקימו את התחנות האלו?! אמרתי לשאול גולדשטיין שיראה לי תכניות שהוא מבקש עוד 8,000 מגה וואט במדינת ישראל, ותראה לי איך תספק את החשמל הזה. לא קיבלתי תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם אגירה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אנחנו מאוד בעד אגירה. הנה אנחנו יוצאים בשבוע הבא סוף סוף לגיבוש עם העובדים, ונשתדל ללכת למתקן אגירת אנרגיה שם. האם הייתם פעם במתקן כזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אתם חייבים ללכת ולראות. זה למעשה שתי בריכות גדולות מאוד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מה אתה מדבר? על אנרגיה שאובה? << דובר >> ניר סהר: << דובר >> כן, אנרגיה שאובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז הוא מתכוון על מתקני אגירה גדולים. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> באלה יש סוגיה של קרינה ואנחנו עדיין לא בשלים לזה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> יש בגלבוע, ושם זה לחירום 11% מהתצרוכת. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> במקום שיש שטחים פתוחים, אתה יכול לעשות את זה, אבל פה אם נעשה אגירה שלובה, אנשים יתלוננו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו בסרט של ג'יימס בונד בתוך ההר. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> היכנסו להר ותראו את זה שם. זה משהו שהוא נכון לעשות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נעשה סיור שם. << דובר >> ניר סהר: << דובר >> אני רוצה להודות לכם שוב. תודה רבה על הביקור, זה לא ברור מאליו. אנחנו נבוא וניתן את מדרשתנו, וכמובן כל מה שאתם צריכים, כל מידע כדי שתוכלו לקבל החלטות נכונות, אנחנו לשירותכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>