פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 ועדת הכלכלה 19/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 402 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י"ג בסיון התשפ"ד (19 ביוני 2024), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, (פ/4317/25) (כ/1004) << הצח >>, של חה"כ דוד ביטן, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ זאב אלקין, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ שלום דנינו, חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ אופיר כץ, חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ משה פסל, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ רון כץ, חה"כ אליהו ברוכי נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה רון כץ מוזמנים: גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר הילה דוידוביץ-בלומנטל – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גאל אזריאל – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אילנה מזרחי – ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אריאל דיאמנט – יועץ משפטי, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אניטה יצחק – ס' הממונה על הרשות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן סיון ינקוביץ' – מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אביב חצבני – מנהל איגוד תעשיות המזון מירב ולדמן – יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר נועה זלצמן – מנהלת תחום הכנסת, לובי 99 ירון לוינסון – מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024 << נושא >> << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, בנושא: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, של חה"כ דוד ביטן ואחרים, הכנה לקריאה שנייה ושלישית והצבעות. מכיוון שהיו שינויים בנוסחים וגם בתוספות שנתנו למשרדי הממשלה לסכם עם היועץ המשפטי שלנו, נצטרף להתייחס אליהם לפני ההצבעה. בסך-הכול לא הוגשו הסתייגויות, למעט הסתייגויות מעטות של יש עתיד, שקשורות יותר לזכות דיבור במליאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם לא מנמקים אותן? << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> הם לא ינמקו, סיכמתי איתם בלי נימוקים. בוא נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לקראת הישיבה היום הפצנו נוסח לדיון בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שבו הבאנו לידי ביטוי את החלטות הוועדה בדיון הקודם, ונתנו מענה לסוגיות שהועלו כאן בוועדה, בפרט לעניין האכיפה, ואני אגיע לזה תוך כדי הקראה. "הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024 הוספת סעיף 3א 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: "איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום 3א. (א) בסעיף זה, "מצב חירום" – כל אחד מאלה: (1) מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; (2) אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה, [נוסח חדש], התשל"א–1971; (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אפנה את תשומת הלב לשינויים בסעיף קטן (ב), סעיף שכבר הוקרא. מדובר כאן על הסמכות של השר להכריז על איסור השפעה בלתי הוגנת. ההכרזה הזאת תהיה בהתייעצות עם שר האוצר, ובהכרזה ניתן יהיה לקבוע שההכרזה יכולה להיות במדינה או בחלק ממנה, כפי שיקבע. אלה שני שינויים. שינוי נוסף – אם לא נמסרה עמדת שר האוצר בתוך שבעה ימים מיום שהשר פנה אליו בענייו, יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו לפי סעיף קטן זה. כלומר, שר הכלכלה והתעשייה יידרש להתייעץ עם שר האוצר, ונתנו כאן מועד לקיום חובת ההיוועצות. אני אקרא עכשיו את סעיף קטן (ג), כי נעשו כאן כמה וכמה שינויים. "(ג) (1) הכריז השר כאמור בסעיף קטן (ב), יקבעו הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות, טובין ושירותים חיוניים, למעט פירות וירקות בכפוף להוראות פסקה (3), בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום (בסעיף זה – ההודעה); הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר רשאים לעדכן את ההודעה כאמור מזמן לזמן. (2) לא הסכימו הממונה והממונה על התקציבים על טובין חיוני או שירות חיוני לפי פסקה (1), יביאו את העניין בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שימנו השר ושר האוצר (בסעיף קטן זה – השרים), שהוא איש סגל בכיר בתחום הכלכלה של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; על מינויו וכהונתו של נציג הציבור כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות החלות לעניין חבר ועדת הערר לפי סעיף 5(א)(3) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996; אין במחלוקת לעניין טובין חיוני או שירות חיוני כאמור כדי למנוע פרסום הודעה לגבי טובין ושירותים חיוניים שעליהם הסכימו הממונה והממונה על התקציבים." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן עיגנו את נושא ההכרעה במקרה שבו הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים לא מסכימים על שירות מסוים או טובין מסוימים. הם אמורים להביא את המחלוקת בלא דיחוי להכרעת נציג ציבור שיהיה איש סגל בכיר בתחום הכלכלה. זו בעצם הכשירות שחשבנו שנכונה כאן לעניין הזה. על המינוי שלו ועל כהונתו יחולו הוראות ששאבנו מחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים לעניין ועדת הערר באותו חוק. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אבל בינתיים, מה שהם הסכימו תופס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. בסיפה של פסקה (2) כתבנו שאין במחלוקת כדי למנוע פרסום הודעה לגבי המוצרים והשירותים שהייתה לגביהם הסכמה. "(3) סברו השרים כי יש לכלול בהודעה פרי מסוים או ירק מסוים, רשאים הם, לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, להורות לממונה ולממונה על התקציבים לכלול אותם בהודעה;" << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן נתנו מענה לייחודיות של תוצרת חקלאית, פירות וירקות, בין היתר, עקב תנודתיות במחירים. נדרשנו בעצם לקבוע הסדר מיוחד לעניין הזה, ולכן, אם בכל זאת השרים, שר האוצר ושר הכלכלה, סברו שצריך לכלול ברשימה פירות או ירקות, הם יידרשו לפנות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר. אילנה, רצית להעיר? << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >> יש איזה עניין של נוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הוא מהותי, אז תגידי. << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >> הוא לא מהותי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. אני אקרא את פסקה (ד)(1) ואסב את תשומת הלב לשינויים. "(ד) (1) בתקופת ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין או שירותים חיוניים הנכללים בהודעה במחיר העולה באופן ניכר וחריג על המחיר הממוצע של הטובין או השירותים האמורים כפי שנמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (בסעיף זה – המחיר הממוצע), ולעניין טובין שהם פירות או ירקות – בכפוף להוראות פסקה (6); הממונה, בהתייעצות עם ועדת המחירים כמשמעותה בסעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; אמות מידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים כאמור, שבה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר; נוהל לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של הרשות." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם כאן עיגנו התייחסות מיוחדת לעניין פירות וירקות, וכן התייעצות עם ועדת המחירים, חובת התייעצות שחלה על הממונה על הגנת הצרכן, בקובעו את אמות המידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; כאשר אמות המידה לעניין פירות וירקות ייקבעו בהתייעצות עם ועדת המחירים שבה חברים נציגי המשרד הרלוונטי למשרד הזה, שהוא משרד החקלאות. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> זה לא דיון. זה הצבעות. רק אם יש משהו נוסחי, אין בעיה. << דובר >> נועה זלצמן: << דובר >> יש משהו נוסחי. אפשר להתייחס? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי גברתי? << דובר >> נועה זלצמן: << דובר >> אני עו"ד נועה זלצמן מלובי 99. העליתי בדיון הקודם את הסוגיה שהחוק חל רק על עוסק שהציע, הציג או מכר לצרכן, ואז זה רק בתחום המזון על קמעונאי, אבל לא על ספקי מזון שהעלו מחירים. ההערה התקבלה, אבל לא - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, הנושא הזה נבחן וקיבלנו את עמדת משרדי הממשלה שהם יוכלו להציג, ואנחנו מדברים כאן על מערכת היחסים שבין קמעונאי לצרכן. זו מערכת היחסים שבה מדובר בחוק הזה. אתם רוצים להשלים? << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תענו לה, בבקשה. << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >> בסוף אנחנו מדברים על ממשק היחסים שבין העוסק לצרכן, אבל ברור שבסיטואציה שבה הספק הוא זה שהעלה את המחיר, והקמעונאי פשוט גלגל אותו הלאה, אז הוא יבוא ויטען שמתקיים לגביו החריג שאלה עלויות שהוא אמור לשאת בהן וזו לא עלייה שהוא יצר. הוא רק מגלגל אותה הלאה. ואז, כשהוא יטען את הטענה הזאת, כמובן שנגיע גם ליצרן. << דובר >> נועה זלצמן: << דובר >> אוקיי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רואה עכשיו שפסקאות (2), (3) ו-(4) כבר הוקראו, ולא נעשו בהן שינויים בנוסח הנוכחי. לכן אני אעבור לעמוד הבא, לפסקאות (5) ו-(6). "(5) על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), לעניין הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום שהשר הכריז לאחר תום שנה מיום שהוכרז מצב חירום, יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפסקה הזו נועדה לתת מענה למה שנקרא מצב חירום מתמשך, למשל, מצב חירום ביטחוני שנמשך תקופה ארוכה. היינו צריכים לקבוע הוראה לעניין אופן החישוב של המחיר הממוצע, וכאן אנחנו מביאים בחשבון, במצב הזה, את שלושת החודשים שקדמו למועד כניסתה לתוקף של ההכרזה המיוחדת, כלומר ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת. "(6) נכללו בהודעה פירות או ירקות, יקבעו השרים" – שר הכלכלה ושר האוצר – "בצו, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, את אופן חישוב המחיר הממוצע של פרי או ירק שנכללו בהודעה, ולא יחולו לגבי פרי או ירק כאמור הוראות פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המשמעות היא שאם ההודעה כוללת פירות וירקות לפי המנגנון שתיארתי קודם, כלומר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, אז עד שאין את הצו שקובע את אופן חישוב הממוצע לגבי אותו פרי או ירק – וזה יכול להיות לגבי פרי מסוים או ירק מסוים, כי יש לגבי כל פרי או ירק תנודתיות וייחודיות – לא חלות לגבי פרי או ירק ההוראות המהותיות שנוגעות למהות האיסור. כלומר, על הפעלת השפעה בלתי הוגנת שנובעת מהצעת המוצר במחיר שעולה באופן ניכר וחריג, וכולי. << דובר >> סיון ינקוביץ': << דובר >> יש לי רק שאלה של נוסח. אני ממשרד החקלאות, מפקחת על המחירים. הסיפה של הסעיף – ואני לא משפטנית, יכול להיות שזה בסדר – אומר שלא יחולו פסקאות (1) עד (5) לעניין חישוב המחיר הממוצע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, ברור שהאיסור המהותי אמור לחול. בעצם המשמעות המשפטית היא שברגע שפרי או ירק נכלל, זה כמובן לאחר התייעצות עם המשרד שלכם, וחישוב המחיר אמור להיקבע בצו. ולכן אמרנו שהוראות פסקאות (1) עד (5) לא יחולו רק לעניין חישוב המחיר. אבל ברגע שיש צו, הנורמה אמורה לחול. << דובר >> סיון ינקוביץ': << דובר >> אז לעניין אמות המידה זה חל כמו שזה כתוב בסעיף (ד)(1), נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסעיף (ד)(1), אמות המידה לעניין הזה, שזה כבר הוראות שלא נקבעות אד הוק לכל מצב חירום. אלה אמות מידה שאמורות להיות באופן קבוע שנוגעות למה רואים במחיר כמחיר שעולה באופן ניכר וחריג, ולעניין פירות וירקות הן אמורות להיקבע עם ועדת מחירים שבה חברים נציגים של המשרד שלכם. זה לא קשור. סעיף קטן (ה) זה בעצם החריג, ואני אקרא רק את השינוי יחד עם הרישה. "(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לא יראו עוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת אם התקיים אחד מאלה:" << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ובפסקה (3) – "(3) נסיבות חריגות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן בעצם נתנו אפשרות לשר הכלכלה והתעשייה, אם יראה צורך בכך, לקבוע בתקנות נסיבות חריגות נוספות שבהן לא יחול האיסור על הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. בסעיף קטן (ו), אלה שינויים שהוחלטו בישיבה הקודמת – "(ו) (1) הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ורשאי השר להאריך את תוקפה בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שאם סך תקופות ההכרזה עלה על חודשיים וחצי, לא יאריך השר את תוקף ההכרזה אלא באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה השינויים שערכנו בסעיף הזה. יש שתי הסתייגויות של סיעת יש עתיד. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> יש גם של הימין הממלכתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן 20 הסתייגויות של הימין הממלכתי לסעיף 1 להצעת החוק. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> כולן על הסעיף הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, כי זה הסעיף המהותי. הוועדה יכולה להצביע עליהן. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> הצבעה לא אושרו. בקשר להסתייגויות של הימין הממלכתי – אני לבד, ואני נגד. ההסתייגויות לא עברו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא עברו ויעלו למליאה. יש גם שתי הסתייגויות של סיעת יש עתיד לסעיף הזה. אפשר להצביע גם עליהן. הצבעה לא אושרו. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני לבד, ואני נגד. ההסתייגויות לא עברו. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אני לא יודעת אם זה מהותי. במקום חודשיים וחצי, עדיף לכתוב את מספר הימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגידו מה המספר. אין בעיה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> 75 יום. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> זה יותר מחודשיים וחצי. גם אם זה ימי עבודה, זה יותר מחודשיים וחצי. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> - - - זה יכול להשתנות בין חודש קצר לחודש ארוך. בדרך-כלל נהוג לנקוב מספר ימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפעמים כך ולפעמים כך. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אני גאל אזריאל, ממשרד המשפטים. האמת היא שאחרי מחשבה נוספת, בהתחלה היה מדובר על חודשיים ומגיעים לוועדה לאישור אחרי תקופה של שתי הכרזות. כלומר, הייתה אפשרות להכריז עד 30 ימים, ואז אחרי 60 ימים מגיעים לוועדה. בדיון הקודם ביקשתם לאפשר 45 ימים להכרזה הראשונה, ולכן, חודשיים וחצי לא נותנים את המענה למה שאתם חיפשתם. אם אתם רוצים לדבר על תקופה שלפני הכרזה, זה צריך להיות 90 ימים. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אבל צמצמנו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לדעתי, זה צריך להיות 75 ימים. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אה, סליחה. אז 75 ימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז נשנה את זה ל-75 ימים? << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אין בעיה. מה שמקובל. אנחנו לא נתווכח דווקא על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה לא מהותי. אם כך, הוועדה יכולה להצביע על סעיף 1 להצעת החוק, וזו בעצם הוספת סעיף 3א רבא עם כל השינויים שהקראתי. הצבעה לא אושרו. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> טוב. אני לבד, ואני בעד. עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הבא, סעיף 2 להצעת החוק – "תיקון סעיף 21ג 2. בסעיף 21ג לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(1), בסופו יבוא "או 3א"; (2) בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "ולעניין צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת הוראות סעיף 3א – בתוך שלושה ימי עסקים;". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בעצם הסעיף שנוגע לצו המינהלי, ודנו בו בישיבה הקודמת. אפשר להצביע עליו. הצבעה לא אושר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני בעד. עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף אושר. הסעיף הבא הוא סעיף שהשתנה באופן די מהותי. אני אקרא אותו, ואם נציגי הממשלה ירצו, הם ישלימו את ההסבר. הוא נוגע לאכיפה. "תיקון סעיף 22ג 3. בסעיף 22ג לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור בסעיף 21ג בשל הפרת הוראות סעיף 3א, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), לעניין הפרת צו שניתן לגבי כל אחד מהטובין או מהשירותים המפורטים בהודעה שפורסמה לפי סעיף 3א(ג)." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם כאן אנחנו קובעים הוראה ייחודית שנוגעת למשמעות של הפרת צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה לפי החוק המוצע. נציגי הרשות, אתם רוצים להשלים את ההסבר לעניין החישוב? בעצם יהיה כאן עיצום כספי לעניין הפרת צו שניתן לגבי כל אחד מהטובין או השירותים, וזה מודל חדש שלא קיים היום בחוק הגנת הצרכן. << דובר >> אריאל דיאמנט: << דובר >> אני אריאל דיאמנט, יועץ משפטי של הרשות. למעשה, בסעיף הזה רצינו להגשים את תכליות הוועדה כדי שהעיצום יהיה אפקטיבי ומרתיע, ויחד עם זאת, לא יפגע יתר על המידה בעוסקים, ועשינו את זה לפי מחזור, זאת אומרת, לפי גודל. עשינו פה ארבע מדרגות לפי מחזור המכירות של כל עוסק, ולכל מדרגה יש עיצום כספי שמבטא גם הרתעה ממשית מאוד. העיצום הכספי הזה מגיע אחרי הפרת צו. זאת אומרת, קודם כול, אנחנו באים לעוסק ואומרים לו, זה הצו, עליך להפסיק; ורק אם הוא מפר את הצו, זה העיצום הכספי. לכן זה צריך להיות ממשי וחמור. קבענו פה את ארבע המדרגות, ונקודת המוצא שלנו הייתה 5% ממחזור של עסק הוא משהו שלא אמור למוטט אותו, ויחד עם זאת, אמור להרתיע. אם אניטה רוצה להמשיך, בבקשה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זו לא הערה מהותית. פשוט החשבון פה לא עובד. כל הסעיפים מ-(1) עד (3) אומרים אותו דבר. אין משמעות בכלל, כי ברגע שזה עד 10,000,000 ולקחתם את זה כ-5%, אז ברור שזה 5%. זאת אומרת, זה נכון גם ל-(2) וזה נכון גם ל-(3). הסעיף המהותי אומר, לא יעלה על 5%, ואז הסעיף של המספר אומר בהגדרה 5%. אז זה לא עולה, זה פשוט 5%. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חושב. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> 500,000 זה 5% מ-10,000,000, אז כל מי שהיה עד 10,000,000 אוטומטית 500,000 עובר את ה-5%. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> לא. זה 500,000 הקנס המקסימלי במדרגה הזאת, ועד 5% ממחזור - - - << דובר >> גל ברנס: << דובר >> 500,000 זה 5%. אין עד 5%. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> במדרגה הראשונה יש עסקים עד 10,000,000. יש עסק שהמחזור העסקי שלו הוא 3,000,000 שקלים ועסק אחר שהוא 10,000,000 שקלים, המדרגה שנקבעה לעד 10,000,000 שקלים היא 500,000 שקל, והמנגנון הנוסף שהכנסנו הוא שזה לא יעבור את ה-5%. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני מבין, אבל עשיתם 5%. לא משנה איזה מספר יצא בכל העסקים האלה עד 100,000,000, זה פשוט 55. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל השאלה היא מה מחזור העסקים של אותו עסק. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> זה אומר שאם יש עסק של 1,000,000, העיצום עליו יהיה 50,000 ולא 500,000. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נכון, בגלל זה כל המספרים האלה פשוט מיותרים. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> אבל בפסקה (2) זה טווח של 10,000,000 עד 20,000,000 - - - << דובר >> גל ברנס: << דובר >> זה לא משנה. גם 1,000,000 זה 5% מ-20,000,000. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> כן, אבל זה לא 5% מ-10,000,000. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נכון, וכל המספרים האלה לא מוסיפים כלום, אם הנוסחה היא 5% מהמחזור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל השאלה היא מה המחזור. יש לך כאן עסקים יותר קטנים ועסקים יותר גדולים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אבל זה לא משנה. לקחתם שלוש קבוצות מחזורים, ולכולן התוצאה האפקטיבית היא תמיד 5% מהמחזור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא קראתי עדיין את הסעיף הזה. אולי אני אקרא אותו עכשיו. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תקרא את הכול, ואפשר לתקן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רציתי הסבר לעניין סעיף קטן (ד), לעניין החישוב של העיצום לגבי כל אחד מהטובין או השירותים. אבל בסדר, אני אקרא עכשיו גם את סעיפים קטנים (ה) ו-(ו). "(ה) סכום העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל לפי סעיף קטן (ד) יהיה בהתאם למחזור המכירות של העוסק כמפורט להלן, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 5% ממחזור המכירות של אותו עוסק בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הטלת העיצום: (1) לעוסק שמחזור המכירות שלו הוא עד 10 מיליון שקלים חדשים – 500,000 שקלים חדשים; (2) לעוסק שמחזור המכירות שלו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים ועד 20 מיליון שקלים חדשים – 1,000,000 שקלים חדשים; (3) לעוסק שמחזור המכירות שלו עולה על 20 מיליון שקלים חדשים ועד 100 מיליון שקלים חדשים – 5,000,000 שקלים חדשים; (4) לעוסק שמחזור המכירות שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 10,000,000 שקלים חדשים. (ו) לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה כאמור; לא מסר העוסק מידע כאמור בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את סכום העיצום הכספי כמפורט בסעיף קטן (ה) באופן שמבוסס על מחזור המכירות של העוסק, לפי מיטב שפיטתו." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מודל שהוא לא מאוד שכיח בפרקי העיצומים הכספיים. יש דוגמאות מעטות, אם אני לא טועה, מחוק החומרים המסוכנים, ומשם גם לקוח הביטוי: לפי מיטב שפיטתו. יש כאן את הדרגות השונות של העיצום, אבל הממונה יהיה רשאי לדרוש מידע מהעוסק המפר לגבי מחזור המכירות שלו. אם העוסק לא מוסר את הנתונים, הממונה יהיה רשאי לקבוע את סכום העיצום הכספי; אבל בהתבסס על מחזור המכירות של העוסק, אני מניח ומקווה שיש בידי הרשות את הכלים המתאימים לחשב במקרה כזה את סכום העיצום. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> יש כאן שני דברים. במהות, גל צודק - - - << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> חמש דקות הפסקה. תסגרו את הבעיה הזאת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:26 ונתחדשה בשעה 10:50.) << הפסקה >> << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני פותח את הישיבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהפסקה דנו בהערה של נציג משרד האוצר לעניין חישוב סכום העיצום, ואנחנו מציעים שינוי, כפי שאני אקרא אותו עכשיו, לגבי סעיף קטן (ה). "(ה) סכום העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל לפי סעיף קטן (ד) יהיה בהתאם למחזור המכירות של העוסק, ובלבד שסכום העיצום הכספי יהיה 5% ממחזור המכירות בשנה הקלנדרית שקדמה למועד העיצום: ובכל מקרה, לא מעל 10,000,000 שקלים חדשים." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי סעיף קטן (ו), אם קורה שהעוסק לא מסר מידע לגבי מחזור המכירות שלו לממונה, אז הרשות תצטרך לחשב את סכום העיצום הכספי לפי מיטב שפיטתה. השאלה היא אם אנחנו קובעים איזושהי מדרגה לעניין הזה, או משאירים את זה לשיקול דעתה של הרשות. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> אני חושבת שיהיה יותר נוח, כיוון שזו תהיה הערכה ולא מחיר פיקס שגוזרים ממנו 5%, לשים שם את המדרגות. זאת אומרת, אם ההערכה שלנו היא שהמחזור העסקי שלו הוא עד 10,000,000, אז הוא יקבל עיצום של 500,000 שקל. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> רק למען הסדר הטוב, יכול להיות 500% עיצום. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> שנייה, גל. זה עוסק שאנחנו ביקשנו ממנו את המידע הזה, הוא מפר, הוא בחר שלא לתת לנו את המידע, אז הוא צריך לדעת שהוא מסתכן שהוא יקבל הערכה ושהוא נכנס למדרגה גבוהה. זה גם יהיה עידוד לציית לחוק ולתת לנו את המידע. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אם יש לו מחזור של 100,000 שקל, אז נתנו לו עיצום של חמש שנים הכנסות, לא רווח. אין דברים כאלה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אז שייתן פרטים. מה אתה רוצה? << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> ושיציית לצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל יש גם תקנות הפחתה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא, אי אפשר להפחית את הדבר הזה. אנחנו מדברים על מישהו שחמש שנים - - - << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אבל זה אחד שלא נותן פרטים. מה אתה רוצה? << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> ולא מציית לצו. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בוא נעשה דבר כזה, שזה לפי מיטב השפיטה, אבל הוא יקבל הודעה שהוא צפוי לקנס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהודעה יצוינו המדרגות. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> הרי הוא לא נתן מידע, נכון? לתת לו הודעה, שים לב שאתה הולך לקבל קנס, אלא אם כן תביא לנו פרטים. זה הכול. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> בהודעה על כוונה להוציא צו אנחנו נרשום את המידע הזה, דע לך, אם לא תיתן לנו את המידע - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני חושב שבהודעה הזאת. כלומר, לא היה לכם מידע על מחזור המכירות, אתם שולחים לו הודעה בכתב שבה אתם תציינו בין היתר את המדרגות. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> אני לא צריכה לשלוח לו עוד פעם הודעה. זה מה שמוצע כאן, יש כאן הודעה בכתב. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> לפי ההערה של גל, הגיוני לתת הודעה. תנו לו הודעה. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> כשאני מוציאה לו את הדרישה לקבל את המידע, אני אגיד לו שאם המידע הזה לא יתקבל, אנחנו ניאלץ לפעול באופן הזה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בסדר גמור. אדם שיש לו מחזור נמוך ומקבל הודעה על חצי מיליון, תאמין לי, הוא ירוץ מהר לתת מידע. יש גבול כמה אתה יכול לעזור לבן-אדם שלא מוכן לעזור לעצמו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אם אתם מוציאים הודעה מיוחדת, אתם יכולים לכתוב בהודעה מהו מיטב השפיטה, שאתם מעריכים שהמחזור שלו הוא X, והעיצום יהיה 5% מאותו X. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> זה נראה לי ממש לא נכון. << דובר >> אריאל דיאמנט: << דובר >> זה כבר אחרי שהוא סירב לתת פרטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם רוצים לציין רק את המדרגות? שים לב, אם לא תמסור מידע, אלה המדרגות ואלה הסכומים הנקובים. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> אי אפשר להתנהל איתו – אני מוציאה לו דרישה, ואחרי זה אני מוציאה לו הודעה על כוונה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל הוא יודע איפה הוא נופל רק אם הוא יודע איך הם מעריכים את המחזור שלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הוא יודע מה המחזור שלו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל מה שמעניין זה מה הם מעריכים. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> הוא יודע מה המחזור, שיתכבד לתת את המידע. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> המדרגות מבטלות ומייתרות את ה-5%, וזה יכול להגיע ל-400%. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> המשמעות היא שבעצם יורדים מה-5% עם מי שלא מוסר את המידע? << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> מי שלא נותן לנו את המידע - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש סכומים נקובים. << דובר >> אניטה יצחק: << דובר >> הם יכולים להיות 5% או יותר מ-5%. הוא מסתכן בזה שהוא יקבל יותר מ-5%. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> הגעתם להסכמות? תציין את זה ובוא נסיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז כמו שאמרתי קודם לכן, אנחנו מוחקים את המדרגות מסעיף קטן (ה) ונעביר אותן לסעיף קטן (ו), כך שבמצב שבו העוסק לא מסר מידע, הממונה רשאי לקבוע את סכום העיצום בהתאם לאותן מדרגות; אבל בהודעה בכתב שהממונה ישלח לאותו עוסק, הוא יציין שזה הסיכון שהעוסק לוקח בכך שהוא לא מוסר מידע. << דובר >> אריאל דיאמנט: << דובר >> אתה מתכוון לדרישת המסמכים ובקשת המחזור? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, בהודעה בכתב שציינתי בסעיף קטן (ו). זה מקובל? << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >> מבחינת נוסח אפשר אולי לקבוע: סכום העיצום לעוסק שמחזור המכירות שלו נקבע לפי מיטב השפיטה, יהיה כדלקמן, ואז פשוט להעתיק - - - << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר גמור. אז ניתן להצביע על סעיף 3. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תשלימו את הנוסח אחר-כך עם התיקונים שדיברנו עליהם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, בטח. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> מי בעד סעיף 3, עם התיקונים? הצבעה אושר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> פה אחד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף אושר. הסעיף הבא, הוראת מעבר – "הוראות מעבר 4. הכריז שר הכלכלה והתעשייה עד ליום ה' בתשרי התשפ"ה (7 באוקטובר 2024), על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בשל ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), יובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד פרסומו של חוק זה לעניין חישוב המחיר הממוצע כאמור בסעיף 3א(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו בעצם הוראת מעבר שמתייחסת למצב דהיום, למצב הנוכחי המיוחד בעורף שהוכרז ב-7 באוקטובר, ומוצע כאן לקבוע שיובאו בחשבון שלושת החודשים שקדמו למועד פרסומו של תיקון החוק הזה; אבל זה רק אם הוא הכריז הכרזה כזו לפי החוק החדש מאז ה-7 באוקטובר 2024. כלומר, פחות משנה מיום הכרזת המצב המיוחד בעורף. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> לפני שאני מצביע על הסעיף הזה, אני רוצה להודות למשרדי הממשלה וליועצים המשפטיים של הוועדה. מדובר בחוק ייחודי שאין אותו בספר החוקים עד היום, ואני יודע שפעלתם בניגוד לאג'נדה שלכם, לפחות חלק מהאנשים פה. אבל זה דבר שהוא מחויב המציאות לאור מה שקורה במשק, כשאנשים מנצלים את מצב החירום להעלות מחירים. זה לא אומר שבעקבות החוק הזה לא יעלו מחירים, אבל לא תוך כדי ניצול מצב החירום הנתון. אני מודה לכולם, ואני מקווה שבסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי במציאות. עשינו פשרות, ואני מקווה שעמדתי בסיכומים שהיו לי עם משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ומשרד החקלאות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עם שר הבריאות עמדת בסיכומים? << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> עם שר הבריאות לא. הוא לא בעניין הזה. לא כל דבר זה שר הבריאות. נהיית סגן שר הבריאות? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> מי בעד הסעיף האחרון, סעיף 4, הוראת המעבר? הצבעה אושר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> פה אחד. תודה רבה לכולם. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית כאן, ויעבור למליאה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>