פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 02/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 76 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> היעלמות שקטה וזוחלת של הכלכלות המקומיות בקווי העימות והיעדר מענים ופתרונות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר יצחק קרויזר חברי הכנסת: גלעד קריב אלון שוסטר פנינה תמנו מוזמנים: עמית יגור קרול – מנהל תחום מדדי איכות חיים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אלאא אכתילאת – ראש תחום אומדני אוכלוסייה והגירה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דניאל רואש – ראש תחום אינדיקטורים כלכליים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוראל פיין – רפרנט חקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המיסים, רשות המיסים בישראל שי קורן – ראש תחום תכנון הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה ישי רובין – ראש אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי גליה כהן – מנהלת תחום ארנונה, משרד הפנים סלעית לב – מנהלת אגף גיאוגרפי דמוגרפי, רשות החדשנות לי עוז – מנהלת תחום בכירה תכנון ואסטרטגיה, מינהלת תקומה דובי אמיתי – נשיא, נשיאות המגזר העסקי דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל דודי אלון – סגן ראש המועצה האזורית אשכול, מועצות אזוריות שריף ניג'ם – ראש המועצה המקומית גוש חלב, רשויות מקומיות מוטי חטיאל – ראש מועצת ראש פינה יואב כהן – יו"ר ועד מושב נטועה צחי בן עיון – יו"ר הפורום ענבר בזק – חברת כנסת לשעבר עמיחי דידי – מנכ"ל ובעלים מפעל מתכות דידי פתרונות בע"מ אדית פרידמן – בעלים בנחלה, מסעדה בנהריה גלעד אהרונסון – מנהל חברת סופר נייצ'ר סנקס עמית כהן – מנהלת קפה עוטף רעים אלכס וינטרוב – תנועת עתיד לעוטף אלישע כודר – תושב נטועה משתתפים באמצעים מקוונים: בני בן-מובחר – ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, מועצות אזוריות אביב סוטו – מנכ"ל אייברי דניסון חניתה איילת שקד – חברת כנסת לשעבר מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היעלמות שקטה וזוחלת של כלכלות המקומיות בקווי העימות והיעדר מענים ופתרונות << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. על סדר-היום: היעלמות שקטה וזוחלת של הכלכלות המקומיות בקווי העימות והיעדר מענים ופתרונות. היום מציינת הכנסת יום מיוחד שעוסק בשיקום ופיתוח כלכלי בקו העימות הצפוני והדרומי. היום הזה הוא ביוזמת חבר הכנסת אלון שוסטר, חבר הכנסת קרויזר וחבר הכנסת גלעד קריב, שאני מקווה שיצטרף אלינו בהמשך. יש פה קרוב ל-30 דוברים. צריך לדבר קצר ולעניין. לגבי מה כבר עשינו למען הצפון – כל אחד יבדוק את עצמו ויגיד אם הוא עשה משהו. אנחנו רוצים לשמוע מכם מה לא עשינו למען הצפון. לא בכיינות ולא נאומים ארוכים. דיברתי עכשיו 30 שניות, ואני מרשה לכם לדבר רק דקה – לא יותר. אנחנו שמחים שבאתם. אלון בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדרום אנחנו אחרי יום אחד בלבד של שואה, כאשר מסביב צבא חזק, שמאחר להגיע אבל בסוף הגיע. אנחנו הולכים ומשתקמים. בצפון אנחנו באמצע הכאוס, במציאות דינמית. אין לנו אפשרות אלא לצאת מגדרנו ולהבין שאין הימים כתיקונם. כל אחד וכל אחת מאיתנו צריך לשאול את עצמו כיצד עושים בצפון מעשה תקומה של הדרום – זה הסיפור, בשביל זה אנחנו כאן. לא נרפה, לא בכינוס ולא בפגרה, שאולי לא צריכה להיות, כי הצפון הוא חלק ממדינת ישראל, ומדינת ישראל זקוקה לריבונות מלאה ולאופטימיות מלאה של בניה ובנותיה המפונים, המבוזבזים, החוששים, הנלחמים, ההרוגים והנהרגים. הימים הם ימי משבר, ולכן אנחנו כאן. הצפון צריך להיות בראש מעיינינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת שוסטר. חברי הכנסת נותנים לכם דוגמה אישית שאפשר לדבר דקה ולהגיד משהו. חבר הכנסת קריב, ברוך הבא. גם לך מותר דקה לדבר הגות ודבר מהות. אבל עוד לא הגיע תורך. חבר הכנסת קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אני אשתדל גם לקצר ולדבר מהר. אבל לפני שאתחיל לדבר, אני רוצה, קודם כול, להגיד תודה רבה לאורחים המכובדים שהגיעו מהצפון ומהדרום: ראשי הרשויות ונציגי הארגונים. וגם לך, חבר הכנסת ביטון, יושב ראש הוועדה, ולחברים: שוסטר וקריב. אני חושב שלפני הכול יש כאן איזושהי אמירה גם לציבור, בסופו של דבר, לגבי נושא החטופים וההחטופות שכולנו פועלים להשבתם חזרה, ואת הנרצחים לקבר ישראל. כל אחד פועל במסגרת שבה הוא נמצא. וגם כאן בנושא הצפון. גם כתושב הצפון וגם הדרום, אין כאן אירועים פוליטיים. יש כאן שילוב ושיתוף פעולה בין קואליציה ואופוזיציה למען האזרחים שגרים בפריפריה, ביישובים הצמודים והסמוכים לגבולות מדינת ישראל, המהווים חומה בצורה מול אויבינו. ומכאן למשימות שלנו, שחלקנו כאן ממש פועלים בהן. אלו גם נושאים שמעסיקים לא מעט חברי כנסת. מדובר בחיזוק הפריפריה, חיזוק התעסוקה, התעשייה, החקלאות. בכך אנחנו בעצם מקרינים לחוסנה של מדינת ישראל. כאמור, המשימות שלנו הן באמת להמשיך וללחוץ שהפרויקטור הצפוני שמונה, יתחיל לפעול, ולאחל לו באמת הצלחה בביצוע המשימה הלא פשוטה שהוא קיבל או לקח על עצמו בצורה מקצועית ועניינית, ממש כפי שאנחנו עושים. וגם חבר הכנסת שוסטר בבקרה שלו על העשייה של מינהלת תקומה בדרום. צריך לשכפל את זה. חבר הכנסת ביטון ואני החתמנו פה כמעט את כל הכנסת, מעל 50 חברי כנסת, להקמת המינהלת, שתתכלל את אירועי הצפון לפני שזה קורה, לפני האירוע הגדול, ולא להיות חכמים בדיעבד. בתפיסת עולמי, האירוע הזה חייב להתרחש. אנחנו חייבים לצאת שם למערכה שבסופה אירגוני הטרור במדינת לבנון יוכרעו ויושמדו, ובכך לחזור ולשקם ולהפריח את חבל הארץ היפה הזה. המשימה שלנו היא להמשיך לדחוף להפעלת הפרויקטור, להפעלת המינהלת, להסיר את החסמים והבירוקרטיה מדרישות הרשויות כלפי בעלי העסקים ורשות המיסים למתווה הפיצויים, ובאמת שאותם גיבורים וגיבורות, שגרים, כפי שאמרתי, ביישובים צמודי וסמוכי הגדר, יקבלו את המענים הראויים למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרויזר. אתמול פגשתי קיבוצניקית שמאלנית, והיא אמרה לי: אני אוהבת את קרויזר כי הוא עובד והוא עוזר לנו – אז שתדע את זה. אני לא יודע אם זה טוב לך, אבל יש אחת שמעריכה אותך. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. תודה לשלושת עמיתיי, ובמיוחד לכם, מיכאל ואלון, על הובלת היום המיוחד. תודה לכל מי שנמצא כאן, וביניהם חברים נוספים משותפים מוכרים וגם פנים חדשות. כל הדברים כבר נאמרו בתשעת החודשים האחרונים. באמת הכול נאמר, והכל רשום בפרוטוקול. גם התודות למי שראוי להודות לו על פעולותיו, וגם, ולצערי אני אומר בעיקר, האמירות לגבי אותם דברים שלא הבשילו ושלא נעשו. אני רוצה להציע לעמיתיי, שבאמת מובילים את העניין, מי כיושב-ראש ועדה בכנסת שעסוק בנושא, ומי כתושבים נבחרי ציבור, שבסופו של דבר מייצגים את בוחרי מפלגותיהם, אבל במקרה של אלון הוא גם נבחר ציבור שמייצג את תושבי העוטף והנגב המערבי, ובמקרה של יצחק כנבחר ציבור אחד ממעט נבחרי הציבור, לצערי, שמגיעים מקו העימות הצפוני, כשהיום הרמה כולה הפכה לקו עימות. אני מאוד מקווה שנדלג אל מעבר משוכת הדברים הטריוויאליים ושחרור הקיטור. אני רוצה להציע לפורום הזה, וגם לארבעתנו, ביחד עם השותפים, שנעבור לגיבוש מאוד מאוד מתוכנן ומדוקדק של רשימה קונקרטית וברורה של צעדים שאנחנו יודעים שהם צעדים ברי ביצוע. כי חלומות חשוב לחלום, אבל אנחנו עם הניסיון של דובי, של ענבר ושל ראשי מועצות שנמצאים כאן, ואנחנו הרי יודעים מה בעולם המעשה ומה בחזון. בואו נגבש ביחד את הרשימה הברורה של אותם 10, 15, 20 צעדים שהם לביצוע יחסית מיידי, ונתחייב ארבעתנו. ולי היה ניסיון חשוב, יחד עם יצחק, בחודשים האחרונים בהתלבשות על נושא: תנאי וזכויות בני משפחות החטופים, ואז השבים. והצלחנו כי היינו קונקרטיים. לכן, אני רוצה להציע לכם, מובילי הכנס, שנבקש מאורחינו את הדבר הבא. בוודאי שתתנו גם פרספקטיבה כללית, וגם תאמרו את אשר על ליבכם כי אתם גם מייצגים ציבור כואב וכועס, ובצדק הוא כועס. אני באתי פה כדי ללמוד, ופחות להשמיע. אני ממש מבקש מכל אחד מהדוברים שלצד האמירה העקרונית שחשוב שתאמר עוד פעם, לומר דבר אחד או שניים שהם בני השגה אם כולנו נשלב כוחות אופוזיציה, קואליציה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, נציגי תושבים. ואני מתחייב, ואני בטוח ששלושת חבריי איתי, שעד תום הכנס הזה, שהוא בעוד שלושה שבועות, לצערי. אבל גם בפגרה. אנחנו לא יוצאים לפגרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין פגרה. עובדים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו לא יוצאים לפגרה. אני אומר את זה על ארבעת חברי הכנסת שנמצאים. אני יודע, אני יכול לחתום גם בעבורם שהם בפגרה לא יהיו. בואו תאמרו דברים קונקרטיים, ונתחיל לעבוד. אני גם מבקש שייצא סיכום, בסדר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. נעשה את זה. מעולה. שתי נקודות: האחת, יש החלטת ממשלה על הצפון. היא באה באיחור חמור של שמונה חודשים. זו הייתה הזנחה פושעת של הממשלה ביחס למהירות קבלת ההחלטות בדרום של מינהלת תקומה. החלטת הממשלה, שהגיעה אלינו לוועדה, הייתה עם מלא חורים. הייתי נותן לה ציון 50–60 בצורה שבה היא הגיעה אלינו. שיפרנו אותה קצת בכל מיני מרכיבים שיקשיבו לנו. היום היא ב-70%. הדבר הכי חמור שלא מטופל בהחלטת הממשלה זה הקריסה הכלכלית של הצפון, התיירות, הפנאי, עסקים תומכי תיירות, וברוצח השקט של הצפון שהוא בריחת עסקים מקו הגבול. עסקים בורחים. אני הולך כל שבועיים לחניתה. מפעל אחד של מאה עובדים ויותר עוזב דרומה. מפעל אחד עומד לעזוב כי אין לו שתי מיגוניות צמודות למפעל. עסק למשקאות יוקרתיים של ליקרים בוטיק בשם ג'ולס חושב לעזוב. עסקים קטנים עזבו את חניתה. תיקחו את חניתה ותכפילו ב-60, 70 או 100 מהיישובים על הקו הזה של ה-2–3 ק"מ, כפול כל העובדים שלהם, זה אובדן של אלפי מקומות עבודה. משרד האוצר נדיב במתן כסף למפונים: קח 18,000 שקל, תסתדר. הכסף הזה לא יחזור לקופת המדינה. אם הוא היה נדיב מול עסקים, ובמענקי התמדה על קו הגבול, ומענקי הישארות, ומקדמות לעסקי פנאי ותיירות, אז כך שומרים על הכלכלה הזאת. כשיעבור המשבר, הם ישלמו מיסים וכסף יחזור לקופת המדינה. מה שלא יעשו עכשיו, לא יהיה. אנחנו בזרקור על ההיבט הכלכלי. כמובן שהוא נתמך בזה שאם אין בית ספר, אז אי-אפשר לצאת לעבודה, ואם אין מעון ויש איסור לטייל בנחלים של הצפון. הם לא מפונים אבל אסור ללכת לחצבני. אנחנו אוספים כל מיני בעיות ואנחנו רוצים לפתור אותן. אנחנו נשמע סקירות מאוד קצרות מרשות המיסים ומהלשכה המרכזית. אחר כך ניתן לראשי רשויות ולמנהלי עסקים ולגופים אחרים להתבטא. תנסו להיות חדים וקצרים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבקשה, ארבע דקות. תתייחסו בעיקר לגבי השאלה מה קרה ביחס למצב הקודם. << אורח >> עמית יגור קרול: << אורח >> שלום, עמית מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני לא יודע איך אנחנו נספיק בארבע דקות, אבל אני אשתדל. אפשר להעלות את המצגת. אחרי שפרצה המלחמה, אנחנו, בלמ"ס, לקחנו על עצמנו יוזמה, והיא לנסות לתת איזושהי תמונת מצב של נתונים חברתיים-כלכליים ערב המלחמה. מה שיש כאן זה נתונים שמתייחסים לאיזושהי תמונת מצב טרום, לא באוכלוסייה מפונה, אלא ביישובים שנמצאים ממרחק מסוים מקו הגבול בעזה או מלבנון לפי מה שהוגדר על ידי מינהלת תקומה. אנחנו הגדרנו את היישובים שבמרחק עד 11 ק"מ מגבול לבנון, ועד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה ואלה הרשויות המקומיות שכלולות. אתם תראו שיש חלוקה גם בתוך המרחקים הללו לקבוצות מרחק יותר קטנות. אלה נתוני האוכלוסייה. אתם רואים על איזה אוכלוסייה אנחנו מדברים: גבול רצועת עזה, גבול לבנון. נתון אחד מעניין קצת יותר זה שהאוכלוסייה המבוגרת, למשל, בגבול לבנון – האחוז שלה מתוך כלל האוכלוסייה בגבול לבנון הוא יותר גבוה מהאחוז בכלל האוכלוסייה. נתונים של הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, הדירוג החברתי-כלכלי: אם בכלל האוכלוסייה, 30% מהאוכלוסייה נמצאים בדירוג עם 1–3, אז, לעומת זאת, בגבול עזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמית, עזוב אותי. זה היסטוריה. זה היה לפני המלחמה. << דובר_המשך >> עמית יגור קרול: << דובר_המשך >> זה כל מה שאני מראה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים לדעת מה המצב היום. מה קרה מאז ביחס להיום. << אורח >> עמית יגור קרול: << אורח >> אני עושה מה שהתבקשתי – זה הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כנראה שלא ביקשו ממך את המשימה הנכונה. אנחנו רוצים לדעת מה היה המצב הכלכלי אז, ומה הוא היום. מה הפגיעה הכלכלית בתמונת מאקרו. << דובר_המשך >> עמית יגור קרול: << דובר_המשך >> שוב, אני מציג פה רק את מה שאנחנו עשינו ערב המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש לך קצת מידע מה קרה מאז. << אורח >> עמית יגור קרול: << אורח >> יש קצת מידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שחשוב לנו. << אורח >> עמית יגור קרול: << אורח >> אז אפשר לדלג על כל החלק שלי, ולעבור לחלק של אלאא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלאא אכתילאת: << אורח >> אני רק רוצה לציין שאני מציגה נתוני אוכלוסייה בעקבות המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> אלאא אכתילאת: << אורח >> אני מניחה שדניאל יציג נתונים כלכליים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, אנחנו לא רוצים את זה. אני לא יודע, אני מצטער שלא קיבלתם את ההנחיות ישירות ממני. לא מעניין אותי. מעניין אותי לדעת מהי הפגיעה בכלכלת הצפון – לכו לשם. << אורח >> אלאא אכתילאת: << אורח >> אז אפשר לעבור לדניאל. << אורח >> עמית יגור קרול: << אורח >> סליחה, זה מה שהתבקשנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רוצה לפגוע ברגשות שלכם, אבל תשמע מה נושא דיון הזה. נושא הדיון הוא: היעלמות שקטה וזוחלת של כלכלות מקומיות בקווי קו העימות והיעדר מענים ופתרונות. הדיון הזה הוא חלק מיום שיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות. זה היה די ברור, לפחות מהכותרות, מה הם הנושאים. בבקשה. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> מיכאל, אף אחד לא רוצה לתת את הנתונים האמיתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. הם רוצים. הם אנשים טובים. לא קיבלו הנחיות ברורות. << אורח >> דניאל רואש: << אורח >> אני מנתח פה נתונים מסקר מדדי פדיון על העסקים ביישובים המפונים לפי החלטות הממשלה. לא לפי גבול של קילומטרים. יש לנו 5,268 עסקים בצפון, לעומת 3,412 בדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באזורי הפינוי. << אורח >> דניאל רואש: << אורח >> כן. במחוז הצפון מדובר על 51 יישובים. היישוב הגדול הוא, כמובן, קריית שמונה. הניתוח הזה לא כולל רשתות ארציות. זאת אומרת, הנתונים פה לא כוללים עכשיו סופרמרקטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני גם פחות דואג להם. רשת ארצית תתקיים גם אחרי המלחמה. אני מדבר על עסקים בינוניים וקטנים, ועסקים שגם אם הם תעשייתיים הם במקום עצמו – כלכלה מקומית מקיימת. << אורח >> דניאל רואש: << אורח >> אם אנחנו ננסה לפשט את הנתונים, אני בדקתי איזה עסקים הפסיקו את הפעילות שלהם לחלוטין בשיא הלחימה בנובמבר-דצמבר, מה השיעור שלהם מסך העסקים. אם אמרתי 5,268, אז אנחנו רואים שבצפון בנובמבר, בשיא הלחימה, 27% מהעסקים היו עם אפס הכנסות. יש, כמובן, כאלו שירדו ב-80% או 90% מההכנסות. אבל אז זה נכנס לעניינים של עונתיות. לקחתי את המקרים הכי ברורים. עסק שמדווח על אפס הכנסות בעצם החליט לסגור את העניין. אנחנו רואים שבאפריל 2024 הנתון הזה יורד ל- 22% במחוז הצפון. במחוז הדרום בשיא הלחימה, אנחנו מדברים על 36% מהעסקים שהם סגורים, עם אפס הכנסות, ובאפריל אנחנו רואים את השיפור ושזה ירד ל-18% מהעסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השיפור הוא בעיקר בדרום כי שדרות ועוד כמה יישובים חזרו הביתה. הצפון עוד לא חזר הביתה. << אורח >> דניאל רואש: << אורח >> בדיוק. כן, זה מה שאני אומר. כמו שאמרתי, בצפון השיעורים מתמתנים במעט, ובדרום זה יורד בצורה חדה יחסית. אם אנחנו מדברים על ענפים עמידים וענפים שנפגעו באופן חמור, אז הנתונים מבוססים על המצב באפריל, שזה מה שזמין לי כעת. אנחנו רואים שענפי התעשייה, ההובלה והתחבורה בצפון יחסית במצב של איבוד הכנסות סביר. זה לא מתחשב בעניינים ארוכי טווח, ואם הם יעברו ודברים אחרים. אבל, בסופו של דבר, אנחנו אומרים שהענפים שנפגעו קשות וההכנסות שלהם ירדו מעל 50% הם: שירותי מזון, שירותי אירוח, חקלאות והמסחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אין לזה מענה שלם. לצערי, עד עכשיו שירותי פנאי ותיירות ותומכי תיירות לא מקבלים מענה. הפגיעה בהם היא לא ב-20–30 ק"מ ולא ב-10 ק"מ, וזה לא מופיע פה. כלומר, הנתונים הם יותר חמורים כי זה מתעסק במפונים. אבל יש עסקים בסובב כנרת שנסגרו, ויש גם עסקים בגולן שנסגרו, וצפת שוממה, וראש פינה עם צימרים כמעט ריקים, ואין מענה. יש פה סוגיית עומק, שאותה צריך לפצח עכשיו, והיא לשמור על כלכלת הצפון. << דובר_המשך >> דניאל רואש: << דובר_המשך >> נעבור לשקף הבא. בדרום אנחנו רואים, נכון לאפריל 2024, שהתעשייה וגם המסחר והבינוי והובלה ותחבורה באזורים האלו חזרו יחסית לפעילות. הם נראים במצב עמיד. לעומת זאת, אנחנו רואים שההכנסות בחקלאות, חינוך, וכמובן בשירותי אירוח, ירדו במעל 50% עדיין גם באפריל 2024. אלו הנתונים העדכניים לעכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אם תוכלו לחקור בשבילנו מחקר עומק מה הייתה תמונת המצב הכלכלית בצפון בתיירות ובפנאי, ורזולוציות יותר גבוהות של מספרי העסקים שנסגרים וירדו בהכנסת. כלומר, מידע הרבה יותר קונקרטי פר עסק, ומצב הכלכלה לפני המלחמה ומצב הכלכלה היום. לא בכותרת אלא לפי ענפים, לפי פנאי, מסעדנות, צימרים ואזורים. לא להישאר רק במפונים אלא ממש 30 ק"מ בצפון, כי הפנאי והתיירות נפגעו 30 ק"מ. אם תוכלו לחקור את זה, הוועדה שלי תעשה דיון רק על זה ובה אתם תציגו רבע שעה. תתכוננו. תודה רבה. דובי אמיתי, יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי, בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה לכם חברי הכנסת, על הדיון הזה. אני ניסיתי לחשוב אחרי 24 שעות על הגדר, בין רג'ר לקיבוץ מעיין ברוך, על האפשרות לדבר דקה אחרי נסיעה ארוכה, ומספיקות גם 45 שניות. תמונת המצב כרגע בגליל היא קשה מאוד. אני מקיים שיחות גם עם העסקים בכל התחומים, גם עם התושבים, ואני, ובוודאי אתם, צריכים להצדיע להם על יכולת העמידה המדהימה לנוכח מה שקורה. קראתי את כותרת הדיון הזה: שיקום ופיתוח כלכלי בקו העימות. קודם כול, אנחנו צריכים לחלק את זה לשניים: הדבר הראשון הוא, קודם כול, לאפשר לנו לעבור את השלב הקשה הזה, שאני קורא לו שלב ההחזקה, הישרדות. הדבר השני, גם אני קראתי את החלטת הממשלה, אדוני היושב-ראש. המצגות וההחלטות כפי שהיו עד היום, גם בדרום, נראות לכאורה החלטות משמעותיות. אבל כשיורדים לרזולוציה הנמוכה, ואני מנתח את המספרים, אני רואה שמדובר בסך הכול על 23 מיליארד שקל, ואני בכלל לא נוגע כרגע בשאלה אם נוכל להוציא אותם כן או לא, זה בסימן שאלה, אז אני מבין שהיחס לתושב במה שהוקצה לדרום זה 400,000 שקל ובצפון זה רק 20,000 שקל לתושב. יש דבר שהוא חמור בעיניי. רובנו פה מהעולם העסקי. אנחנו יודעים שבכל תוכנית שאנחנו מאשרים אנחנו קובעים מדדים, וזאת מעבר למטרות. בהחלטות שמתקבלות כאן, בבית הזה, אין מדדים להצלחה: לאן אנחנו רוצים להגיע, מה הכיוון. אדוני היושב-ראש, אתה קראת את ההחלטה כמוני. איך מודדים את זה? אנחנו עושים אחת לרבעון דוח כספי. מכנסים את הדירקטוריון בכל המפעלים שלנו. יושבים ורואים את התקציב השנתי ואת תוכנית העבודה, ואחת לרבעון עושים: עד כאן. לא עושים היום בממשלה הערכת מדדים, לא בודקים את הביצוע תכלס בשטח, וזורקים מספרים. בדיון, שעשה יושב-ראש השדולה החקלאית, אמרתי וציטטתי את מה שכתב טרומפלדור ב-1920. הוא כתב ואמר: יורים על מטולה, יורים עלינו, יורים על כפר גלעדי – אנחנו חזקים. אז כן, כל מי שיושב פה מהצפון ומהגליל הוא איש חזק. הוא ביקש בסוף המכתב הזה, ואמרתי את זה: תשתדלו לעזור לנו. פשוט תשתדלו לעזור לנו. ואני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש. אני מכיר אותך ברמה האישית, אני מכיר את חבר הכנסת קרויזר, את גלעד ואלון. תתחברו כולכם יחד ותעזרו לנו לעבור את הימים הקשים האלו כי יש לנו עוד הרבה ימים קשים. תתחילו גם לבדוק האם ההחלטות של הבית הזה מיושמות, ואם אפשר להוציא אותן מהמצגות ומהחלטות הממשלה אל הפועל. תבדקו מה נעשה בדרום עם אותם 18 מיליארד שקל וכמה יצא. האם יושב-ראש תקומה התפטר כי יש לו משימות אחרות? תבדקו, תתחילו לבקר את עצמכם בבית הזה. תתחילו לראות אם מה שאתם מביאים ומניחים זה באמת יוצא אל הפועל מהנייר. אדוני היושב-ראש, אני מתנצל כי אני חייב לצאת. לסיכום, אני מאמין בכם. אין לנו ברירה אלא להאמין בכולכם. תחזקו אותנו ותעזרו לכל מי שנמצא פה, לא רק במילים אלא במעשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, דובי. נעשה זאת. אדרי הודיע, לפני שהוא נכנס למינהלת תקומה, שהוא לא יישאר קבוע. יש לו זכויות רבות בהקמתה, ואנחנו מאחלים הצלחה לראש מינהלת תקומה החדש. לגבי מעקב על ממשלה – עשינו מעקב על תקומה אצלי בחדר אחרי החלטת הממשלה, ואני דוגם אותם כל חודש-חודשיים. אנחנו לא מתכוונים לוותר. יש לנו ב-15 ביולי בקרה על החלטת הממשלה בצפון, ולראות איך מתקנים ומרחיבים אותה. וכבר יש נכונות לעשות שם מספר תיקונים מצד הממשלה. תודה לך על הדברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דובי, ועל המקום שאתה נמצא בו, על האומץ, על ההתיישבות, על חיזוק האזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. בכל המלחמה הזו נדרשה רשות המיסים למאמצים עליונים. היא מעולם לא פגשה היקף נזק ופניות ותובענות, גם של נזק ישיר ועקיף. ייאמר לזכותם שהם מגיעים לשטח. הם היו איתנו בשטח. הם כל שבוע שם. בסיפור של הנזק הישיר זה גם טופל טוב, למעט סכנת חיים של הגעה למקום באופן ספציפי עקב התנגדות צה"ל. אבל יש פעולה נמרצת בכל ההיבטים. גם בהיבטים של נזקים עקיפים יש פתרונות ויש גמישות. יש מצבים שאנשים לא עונים להגדרות שהממשלה והכנסת גיבתה את רשות המיסים, ושם אנחנו צריכים לעזור להם להגמיש ולהרחיב את מוטת הסיוע. מירי, המשנה למנכ"ל, תני לנו פה סקירה, בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> צוהריים טובים. אני באמת מברכת על הדיון. כמו שציין חבר הכנסת מיכאל ביטון, רשות המיסים וקרן הפיצויים בתוך רשות המיסים התגייסו מייד עם ה-7 באוקטובר כדי להתארגן ולטפל בנושא תשלום פיצויים. יש שני סוגים של פיצויים שרשות המיסים מפצה מכוח מס רכוש: על נזקים ישירים ועל נזקים עקיפים. נזקים ישירים זה הנזק לרכוש שנפגע בצורה ישירה כתוצאה מהלחימה, והנזקים העקיפים זה אובדן רווחים לעסקים השונים שנמצאים באזורים שנפגעו. נתחיל בנזק הישיר. מדובר כאן, באמת, באירוע חסר תקדים בכל ההיבטים, ולא רק עבורנו אלא עבור כל המדינה. כיום הוגשו אלינו למעלה מ-40,000 תביעות בגין נזק ישיר. כמובן שזה האירוע הכי גדול. אנחנו לוקחים בחשבון שישנן תביעות לנזקים שעדיין לא הוגשו, ובעיקר ביישובי הצפון. יש לנו אינדיקציות שיש תביעות כאלה. אנחנו נמצאים בקשר שוטף גם עם ראשי הרשויות, עם נציגויות התושבים, וכמובן גם עם הצבא, עם אופק צפוני, ואנחנו עושים הכול כדי, באמת, לטפל בדברים כמה שיותר מהר. כפי שציין חבר הכנסת ביטון, אנחנו נמצאים שם בשטח. כדי לטפל יותר טוב באזור הצפון, אנחנו פתחנו, למעשה, מוקד נוסף לטיפול בנזקים הישירים והוא נמצא בעכו, כך שהגליל מחולק בין מוקד עכו למוקד טבריה כדי שנהיה קרובים ונוכל להגיע כמה שיותר מהר לפגיעות כשאפשר להגיע, ואנחנו מפצים בהתאם. כמו שאמרתי, לגבי הנזק הישיר – כיום למעלה מ-40,000 פניות. רובן טופלו איפה שאפשר לטפל. שילמנו כ-1.4 מיליארד שקלים בנזק הישיר. התמונה הרבה יותר מורכבת וארוכת טווח ונמשכת בנזק העקיף. מבחינת החוק, יש לנו חקיקה קבועה, גם חוק וגם תקנות. כשיש אירועים מהסוג הזה, ולמעשה בכל אירועי הלחימה הקודמים, הכנסת והממשלה מתקינות תקנות ייעודיות שמתאימות לאירוע. במקרה הזה היו גם תקנות ייעודיות מעת לעת, תקנות של הוראת שעה, וגם החלטות ממשלה כשרשות המיסים הייתה צריכה לפעול בהתאם, כדי לשלם פיצויים לעסקים שנפגעו במסלולים שונים בהתאם לעומק הפגיעה. כיום, מבחינת הנתונים, כדי שנבין את ההיקפים, הסכומים שכבר שילמנו, לא התביעות שיש אלא סכומים שיצאו כבר מקרן הפיצויים עבור נזקים עקיפים, זה למעלה מ-13.5 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש לך חלוקה בין צפון לדרום? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> לא, אין לנו אזורים גיאוגרפים. הוגשו אלינו כ-550,000 פניות בכל המסלולים. צריך לזכור שעסקים שיש להם פגיעה נמשכת יכולים להגיש כל חודשיים תביעה לאותה תקופה, או בקשה למקדמה בגין אותה תקופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתה דאגה שביולי זה עדיין לא פתוח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> רגע. אולי קודם אציג קצת את המצב מבחינת היכולת. קודם כול, אותם עסקים שנמצאים ביישובים שזכאים למסלול האדום זה בעיקר היישובים המפונים, למעשה, גם בצפון וגם בדרום. הם זכאים לקבל פיצוי על נזקים עקיפים בלי קשר לשום הוראות שעה ולשום תקינה – זו הזכאות שלהם בהתאם להוראות החוק. ולכן, ככל שהם ממשיכים להיות מפונים ולא מתקיימת פעילות כלכלית, בוודאי שהם זכאים לכך. גם עסקי תיירות שנמצאים ביישובי ספר ועדיין אין אפשרות לקיים פעילות של תיירות, ממשיכים להיות זכאים במסלולים האדומים. באזורים אחרים, שבהם אפשר לקיים פעילות, אבל היא מוגבלת כתוצאה מהמצב, אבל עדיין יש פגיעה משמעותית, יש לנו מסלולים ייעודיים, שחלקם נובעים מהחלטות ממשלה וחלקם מתקנות. למעשה, יש לנו תקנות שמאפשרות פיצוי במסלול של מחזורים או שכר באזורים נרחבים, גם באזור קו העימות בצפון, עם תוספת של כמה יישובים שנוספו לו. יש כרגע חקיקה, תקנות שמאפשרות קבלת פיצויים, למעשה, עד סוף חודש יוני. נכון שלגבי מאי-יוני, אם לזאת הייתה הכוונה, המסלול ייפתח להגשת תביעות בגין מאי-יוני ב-15 ביולי, אחרי שיהיה אפשר להגיש את הדיווחים למע"מ. אבל המסלולים האלה כבר קיימים. גם בעוטף עזה יישובים שפונו – גם אם הם חזרו כבר לפעילות, ברור לנו שעדיין יש שם פגיעה, ולכן העסקים שנפגעים שם יכולים להמשיך לקבל פיצויים עד סוף יוני כרגע במסלול של מחזור - - - באזורים אחרים בגולן, למשל, מאחר והתיירות ממשיכה להיפגע, כמו שאמרתי, הם זכאים לפיצוי במסלול האדום. בגולן בחודשים ינואר-פברואר היה אפשר לקבל פיצוי עסקים אחרים שהם לא תיירות במסלול של ההוצאות המזכות, המסלול הכלל ארצי. וגם בגליל העליון כרגע יש פיצוי בגובה של הוצאות מזכות עד סוף חודש אפריל. אני מזכירה שעד סוף דצמבר, למעשה, ניתן פיצוי במסלולים ארציים במסלול של ההוצאות המזכות לכל העסקים בכל הארץ. אלה עיקרי המסלולים שכרגע נמצאים על השולחן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי פותחים את האפשרות להגיש בגין, ולפחות החלטה עקרונית? הרי הנסיבות בצפון לא השתנו, ויולי זה אזור מלחמה, וכנראה אוגוסט. מתי אנשים יקבלו ודאות שבגין יולי-אוגוסט גם יתייחסו אליהם? כי אנחנו כבר ביולי. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אני אחלק. לגבי היישובים המפונים – אין ספק שיש שם הפסקת פעילות, ולכן תהיה זכאות. אנחנו בהקדם נפתח את האפשרות לקבל מקדמות. כי, למעשה, אנחנו מאפשרים לעסקים ביישובים שפונו לקבל מקדמות כבר בתוך התקופה. ברגע שיתאפשר לנו לפתוח את המסלול לקבלת מקדמות, אנחנו נעדכן. וכמו שציינתי, לגבי מאי-יוני, שזה תקנות שאושרו רק לאחרונה, אנחנו נפתח את האפשרות למי שזכאי למסלולי מחזורים ושכר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שאני שואל. מתי יאושרו תקנות יולי, אוגוסט, ספטמבר? מתי אנשים ירגישו ודאות שגם החודשים האלה מגובים? אנחנו כבר בתוך יולי. למה זה צריך להיות בדיעבד? למה לא מראש? למה לא רואים את הנולד מראש? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אני אחדד. לגבי יישובים שפונו – אין צורך בהתקנות תקנות מיוחדות כי הם זכאים לפי התקנות הקבועות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה תקנות מיוחדות שאפשרו לכם לטפל בבעיות נוספות מעבר למפונים. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> כן. אני אחדד שוב. בחוק ובתקנות הקבועות יש אפשרות לגבי יישובי ספר שלא מתקיימים בהם פעילות. הם זכאים לפיצויים לפי החוק הקבוע. הם לא מחכים לאיזושהי תקנה והוראת שעה כדי לקבל את הפיצוי. תקנות הוראות השעה מרחיבות את הפיצויים שהמדינה משלמת בהתאם לנסיבות ליישובים נוספים. אבל יישובי ספר שכרגע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני הבנתי את התשובה. מהניסיון שלכם בשטח, ואתם באמת בשטח ואתם שומעים את זעקת העסקים תומכי התיירות והפגיעה בצפת וכו', האם אתם מגבשים המלצה לממשלה, לפחות בהיבטים של תיירות ותומכי תיירות ועסקי פנאי לפתוח את זה לסיוע גם באזורים רחבים יותר בצפון? האם כרשות המיסים אתם משקפים לממשלה מה שאתם מקבלים ואת הפניות שאתם לא יכולים לתת להן מענה, אבל אתם רואים בנתונים של רשות המיסים אובדן הכנסות ונסיגה כספית? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> שוב, לגבי התקופה שכרגע עד אליה אנחנו יודעים להגיד מה היה, כי זה תקופה שאנחנו מאחוריה, עד סוף יוני, אנחנו, באמת, בהתאם לנתונים שראינו, והעבודה שאנחנו מקיימים והשיח שמתקיים בתוך משרד האוצר, התקבלו החלטות שהתקבלו עד עכשיו. הנושא של הגליל העליון לגבי מאי-יוני נמצא כרגע בבחינה. כרגע אני יכולה להגיד שעד סוף יוני אנחנו הבאנו את כל המידע שהיה לנו ואת הנתונים שאנחנו אוספים לדיונים, כמובן, בכל הפורומים הרלוונטיים במשרד האוצר, ובהתאם לזה, באמת, תוקנו התקנות שהותקנו עד עכשיו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מיכאל, בהמשך לשאלתך לגבי מצוקות שעולות מהשטח, אני רוצה לתת דוגמה לרכב של חבר כיתת כוננות באחד היישובים צמודי הגדר שנפגע משברי רסיסים. זה נושא שהוא חוזר על עצמו כי לא מעט רכבים נפגעו מהמיירטים ומהשיגורים. בסוף יש פה איזושהי מצוקה כי אותם אנשים לא יכולים לקבל פיצוי על הרכב כי אי-אפשר להגיע ולאמוד את הנזק שלו, ומבחינתכם, אי-אפשר לאמוד את הנזק בתמונה ולא במבט ויזואלי. שנית, לאחר שהוא נמצא בסיטואציה שהוא ללא רכב, הוא גם לא יודע לקבל רכב חלופי. זו מצוקה שחוזרת על עצמה. קיבלתי אין-ספור פניות כאלו. האם נושא כזה, למשל, עולה מכם למעלה כדי שאפשר יהיה לתקן תקנה או חקיקה או לנסות לפתור את הבעיה הזו? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הרי אזור שמטופל היטב, אזור קו העימות, ובדגש על המפונים, ואנחנו יודעים את האזור הרגיש בין אזור הפינוי לאזור שמוגדר קו עימות. ויש אזור שלישי באזור הצפון, שנפגע באופן דרמטי. כשאני מסתובב בגולן אני משתהה על הפער בין השקט האמיתי, לא המדומה, והיעדר האיום כפי שקיים במקומות אחרים, לבין העובדה שהישראלים לא שמעו על זה, בוודאי לא חוץ-לארץ, ולא מגיעים. זאת אומרת, לא שמעו על זה שיחסית רגוע. בקיצור, השפעה מאסיבית שהולכת ויורדת עד איזשהו קו דרומי, שאתם יכולים לזהות אותו, ששם האטה הכלכלית הכללית באה לידי ביטוי. חייבים להיכנס לשם. זה תחום שהוא לא מטופל מספיק, משהו קרה לתיירות, אבל לא יותר מזה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח לענות לפני שהיא תענה. אנחנו כן מנסים לייצר בוועדת הכספים ולצאת ממסלולי הפיצוי הרגילים אליהם התרגלנו בדרום בצפון, ולתת איזשהו מתווה. זרקנו טווח של 30 ק"מ מגבול הצפון דרומה, כי בסוף בדיוק דייקת. בסוף בצפת או בדרום רמת הגולן, אין ציבור. וגם להרחיב את מתווה הפיצויים לא רק לתיירות ולחקלאות אלא בכלל לכלל בעלי עסקים, כי גם המסעדות נפגעו, וגם מישהי שיש לה סדנה נפגעה. כל בעל עסק שנמצא בטווח 30 ק"מ מקו הגבול הכחול, לא גדר המערכת, יוכיח שיש לו ירידה בהכנסות של 50%, לא משנה, ויקבל פיצוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נתנו תשובה, את לא צריכה לתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, היא תבצע את מדיניות הממשלה. רשות המיסים תבצע כהלכתה את מדיניות הממשלה. אבל אני פה מציף לכם, כרשות המיסים, לחקור, כי לכם יש מידע מי משלם מיסים, ומה הפעילות הכלכלית שלו. לחקור את ההתנהגות בצפת, את הצימרים של ראש פינה שמשלמים מיסים, ולראות את הירידה בנתונים שלכם. ואז להגיד לממשלה: אנחנו רואים את הירידה, אנחנו צופים בפגיעה. ולכן, אנחנו ממליצים לכם להביא החלטה ממשלה מתוקנת כדי שנוכל לעזור לאנשים האלה. תעשו זאת כגורם מייעץ לממשלה. כי אתם עושים את מה שאתם נדרשים לעשות, וגם יותר מזה. אנשי רשויות המיסים מייעצים לאדם איך למקסם את מה שמגיע לו, ולא הפוך. לא פוגעים בו. ראיתי זאת במו עיניי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יש פה נציג של משרד האוצר שהוא לא רשות המיסים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן, אני מאגף תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוראל, האם ישבת בעמדה נסתרת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> היה פה עומס על העמדות. לא רציתי להקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוראל, כשבא לכם אתם ביישנים ונחבאים אל הכלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו ביישנות כאסטרטגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא – זה בסדר. מה נקודת החיוב שבו? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מקיבוץ עין גב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כבר לזכותו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בהחלט לזכותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעם חטפו הפצצות מהסורים בעין גב. יש להם ניסיון. אנחנו רוצים לשמוע עכשיו ראשי מועצות ובעלי עסקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפני שנשמע אותם, אני רוצה לומר שאני מודה. אני לא חבר ועדת הכספים. אבל אני תמיד אוהב להתייצב מול היושב-ראש גפני, אני מרבה להגיע לשם. ואני מודה שאני לא הצלחתי למצוא את ידיי ואת רגליי במסלולי הסיוע לצפון. אני תשעה חודשים לא מצליח להבין את תמונת המצב. אני אשמח להבין מעבר להתייחסות רשות המיסים על מסלול אדום או מסלול ירוק, ובכוונה לא מרשות המיסים, אלא מהאגפים הרלוונטיים על המדיניות במשרד האוצר מה התפיסה העקרונית שלכם כרגע לגבי החגורות השונות בצפון. כי אני לא מצליח להבין איך חודשים ארוכים ברור שמעבר לחגורה השלישית שמקו טבריה צפונה, אם לא דרומה מזה, אין תיירות במובנה הרחב, וזה מסעדות, זה מדריכי טיולים מקומיים, זה עסקי האטרקציות – זה הכול. לגב כל התחום הזה של תרבות הפנאי במובנים הכי רחבים – כולנו הרי יודעים שאנחנו לא נוסעים לשם בסופי השבוע עם הילדים. אז, קודם כול, אני רוצה להבין מה האסטרטגיה הממשלתית לגבי הרצועה הרחבה. אחרי זה אני מבקש להבין מה האסטרטגיה שלכם לאותם יישובים שהמדינה לא מפנה, אבל ברור לכולנו שאין בהם שגרת חיים. אם הילדים לא נמצאים יום-יום בבית הספר האזורי ולא מוציאים אותם לבית הספר האזורי, כי יש הוראות, למשל, שהם יכולים ללמוד 3 או 4 שעות בכיתה בתוך היישוב. ענבר, זה חלק מהמצב בחלק מהיישובים? יפה. הרי ברור שאם מדובר בילדים קטנים, אז גם אם יש להורה משרד עורכי דין בחיפה, הוא לא יכול לנסוע. ואם הוא עובד במפעל בגוש שגב, הוא צריך להיות ליד הילדים. הוא לא אומר: הילדים מוגנים בבית ספר, שיש בו מרחב מוגן, משבע בבוקר עד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד עשר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז ברור לכם שהם לא יכולים לצאת לעבודה. אז אני מבקש להבין, עוד לפני אדום וירוק, מה האסטרטגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה, אל תשיב עכשיו כי אתה תשמע עוד בעיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לצערי, אני ניגש לנהל הלוויה של חבר יקר ואהוב בקיבוץ גבים. אני עוד מעט אצא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה שהוא יאסוף עוד עניינים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, גם אם אני אקרא אחרי זה את הפרוטוקול, התחושה שלי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא רוצה שתקרא. אני רוצה שתשתמע אותו כשאתה כאן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התחושה שלי היא שאני פשוט לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם יש עוד זמן לשמוע עוד בעיות, הוא ישמע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני צריך לצאת בשעה שלוש. אני רוצה להבין את האסטרטגיה הממשלתית לגבי שלוש החגורות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשעה חמישה לשלוש אתה תשיב. וגם לי אתה תשיב איך אתם לא שומרים על הכלכלה בצפון, ואיך התעשייה בורחת מהצפון, ואיך זה אינטרס של האוצר. שמירה על עסקים זה הדבר היחיד שמניב כסף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה רוצה לדייק את השאלה: איך זה יכול להיות שהמדינה נותנת מענק למפעל שעוקר מהצפון לאזור חיפה, ולא נותנת מענק למפעל שבוחר להישאר בקריית שמונה, שזה באמת פרס נובל בכלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחשוב על השאלות האלה. נחזור אליך בעוד עשר דקות. מוטי חטיאל, ראש מועצת ראש פינה. << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> קודם כול, אני מברך על היום הזה. אני חושב שזה יום חשוב מאוד. הייתי פה במספר ועדות, ובכל ועדה היה מה להגיד ומה להאיר. אני חושב שאנחנו במצב שקצת מוקדם להגיד שיקום ופיתוח כלכלי. אנחנו עוד לא בשיקום ולא בפיתוח. לדעתי, כרגע אנחנו צריכים להשקיע את הימים שלנו למוכנות, כי כל מי שנמצא וחי בצפון, ובכלל במדינה, רואה לאן אנחנו הולכים. וככל שהימים עוברים, האתגרים רק גדלים. אנחנו מגלים שהאתגרים שלנו כרשויות וכמדינה רק הולכים וגדלים, וממצב של מלחמה בצפון אנחנו כבר בשיח של מלחמה קיומית למדינת ישראל, ואנחנו ממש עוד לא בשיקום. חשוב לי, קודם כול, שהמונח "שיקום" קצת ישתנה ונעבור למצב של מוכנות. אנחנו צריכים את העזרה שלכם במוכנות, ואני מדבר כרגע על ראש פינה. בראש פינה אנחנו חווים אזעקות מדי שבוע, ושומעים את קולות היירוטים, שלא לומר מדי יום. אנשים חיים בחוסר ודאות. אנחנו מנסים לקדם ולהיות מובילים, ולא מובלים, ולראות איך אנחנו נערכים לאתגרים, שלפחות מדברים עלינו איתם במדינה, שבמידה ויהיה מצב ביטחוני קשה יותר ונצטרך לפנות את התושבים שלנו למקום אחר, בואו ניערך היום לתוכנית של פינוי והסעות לפינוי התושבים מהצפון לדרום, למרכז, או לאן שיחליטו. אין עם מי לדבר. המדינה כרגע עוצרת את זה. אני אומר: חבר'ה, אני לא רוצה להתפנות. בואו נהיה ערוכים בתוך המושבה שלנו כדי להישאר פה. כדי שהדבר הזה יקרה, אני צריך גנרטורים למקלטים. כל אחד מבין שיש צורך בגנרטור במקלט שמאכלס אנשים שנמצאים בלחץ ושפעילות המעיים שלהם עולה בשעת לחץ. צריך שתהיה בו משאבה פעילה לאורך זמן. ללא זאת, המקלט הופך להיות מקום שאי-אפשר להיות בו יותר משעה, ויצטרכו לפנות אותם למקום אחר, ואז זה יעלה עשרות מיליונים. לעומת זאת, במחיר קטן יחסית אפשר לתת פתרונות שיכולים לתת מענה לתרחישים הבאים שלנו. תושבי הגליל, תושבי ראש פינה, התיכון וחטיבות הביניים, לומדים שלוש שעות ביום, ארבעה ימים בשבוע. אני לא יודע אם מי שנמצא פה בחדר, והוא מתגורר בירושלים או במרכז, מבין את המשמעות הזאת ששנה שלמה כמעט, מאוקטובר ועד היום, ואני מקווה שב-1 בספטמבר זה ישתנה, הילדים למדו שלוש שעות ביום, ארבעה ימים בשבוע. תחשבו על האתגר שלהם לחזור. וכשאני מדבר על ה-1 בספטמבר, אני לא מדבר על 2024, אני מדבר על ה-1 בספטמבר 2025. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כולל היסודי? << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> לא. היסודי הרגיל לומדים שעה אחת פחות ביום כדי לאפשר אכסניה לילדים של התיכון ללמוד אחר הצוהריים באותו בית ספר. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משלימים את הפערים האלה. אלו דברים שאנחנו צריכים לדבר עליהם היום, ולתת לזה היום מענה ולראות את החיבור שעושים בשנה הבאה. זה אירוע מאוד מאוד קשה. אנשים שהם ללא מיגון בגליל, ובראש פינה בפרט, נמצאים בחרדה. אנחנו מקבלים המון המון פניות מתושבים שנמצאים בחרדה מאוד מאוד גדולה. הדבר שמקשה עליהם את ההישרדות היום יומית הוא עניין הכלכלה. רשות המיסים היא המפתח. מאוד אהבתי לשמוע את מה שאמרת, שאתם רואים את הירידה ואת החיבור, וזאת בהתייחס לשאלה של מיכאל. אתם רואים את הכלכלה ולאן היא הולכת, ואתם יודעים לומר איזה עסקים נפגעו כלכלית, וזאת מבלי שאני אהיה פה, או אם אהיה פה חברי מגוש חלב. אתם יודעים את זה, אתם רואים את זה אצלכם בדוחות שלכם, ואתם יכולים להמליץ לממשלה מה לעשות. תבואו ממקום של הובלה. תגידו: חברים, העסקים האלה נפגעו כלכלית בצורה משמעותית, ואנחנו ניזום וניפנה אליהם. לא לחכות שהם ייצאו לרחובות ושאנחנו נבוא לפה ונדבר. חבל על הזמן של כולנו. אתם רואים הכול טוב יותר מאיתנו. הציפייה שלי מכל הבית הגדול הזה, מהכנסת, היא לראות את הציבור, שנמצא למטה בשטח. , אנחנו נמצאים בשטח, ואותנו לא מעניין קואליציה או אופוזיציה. כולם מסתכלים על הבית הזה ורוצים לראות פה את הביחד. לא ביחד ננצח האחד את השני, אלא ביחד ננצח את האויבים שלנו. נעבוד ביחד, בשיתוף פעולה, על מנת לקדם את המדינה שלנו, כי, לדעתי, אנחנו נמצאים כרגע במבחן קיומי לעצם היותנו כאן בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, מוטי. תשמור על ראש פינה, ותנסה לעזור כמה שיותר. אנחנו מבקשים מנציגי משרד הביטחון ופיקוד העורף להגיע לראש פינה ולסייע להם עם הגנרטורים האלה ובהיערכות לחירום. אם ייפול עליך טיל, אתה תקבל עשרים גנרטורים. אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים עשרים גנרטורים לפני הטיל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תפנה למשרד השירותים החברתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש המועצה המקומית גוש חלב, שריף נג'ים, שאנחנו פוגשים אותו בכנסת, וזה גאווה לראות אותו בא ועובד ומתחיל להוביל את הקהילה שלו, בבקשה. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה של אמת ממני ומכל תושבי גוש חלב. אני לא שוכח שהכול התחיל אצלך. אתה התחלת לגלגל את זה, ואחר כך באו כל האבירים, מהשר וסרלאוף, אפרת רייטן, ורפי מילוא – האלוף, וגם בחור צעיר אחד בשם רועי ברגר. בזכותכם הפכנו מכפר נסתר לכפר ידוע בשם גוש חלב. אני מודה, באמת, מעריך בשמי ובשם כל גוש חלב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה רק אתה כי אתה יודע לעבוד. אנחנו רק תומכים. אתה לוחם ואנחנו תומכי לחימה. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> אתה עשית הכול מעל ומעבר, ומי שיודע – יודע. אז תודה. אני אתחיל מדברי חברי חבר הכנסת גלעד. תאתגר אותי. אני אתחיל בדבר הקל. אני יכול לאתגר אותך במשהו מאוד קל ופשוט שאני פוגש, ואתם יכולים לקום היום, ותנו לנו זכות להגיד לכם תודה. עצם העובדה שבאתם והקדשתם מזמנכם, זה דבר ראוי להערכה. יש משהו קטן שאתם יכולים לעשות לכל אנשי הצפון בנושא הרווחה. זה דברר שפגעתי במקרה. זה נכון שיש כל מיני תוכניות שיגיעו. אבל רווחה – משהו פשוט. אתה רוצה שיבוא היום בזמן שקל עבור הרווחה כי אם הוא לא יבוא בזמן, לא תוכל לתקן את השקל הזה גם ב-100 שקלים. ומה הכוונה? אין יישוב אחד בצפון שניסה לעשות תקציב מאוזן והצליח. עוד לא פגשתי אותו. אנחנו מתמודדים עם קושי תזרימי. אני ביקשתי מהפדרציה 6,000 שקל בשביל להעביר פסנתר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לך ברירה, אתה הולך לגייס תרומות. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> גייסתי 83,000 דולר, ותודה לפדרציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם כך אנחנו רוצים את המדינה שלנו? במלחמת לבנון הראשונה תורמים החזיקו את הקהילות. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> מה שטוב בגוש חלב זה שיש אנשים טובים שתורמים מהנשמה שלהם. מה האתגר הכי פשוט? תבין איזה בקשה פשוטה. הייתי בזום עם כל משרד הרווחה, יחד עם מנהלת הרווחה שלי, והאנשים ממש עובדים מהלב, וביקשתי בקשה אחת קטנה להקדים את התשלומים ששילמתי. לא ביקשתי שייתנו לי יותר. הם חייבים לי עכשיו 400,000 שקל. אני אקבל אותם בסוף השנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתה מדבר על רווחה? << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> על הרווחה. יש לי עכשיו אופציה או לא לשלם משכורות לאנשים שנותנים את הנשמה שלהם או - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שריף, אני אדבר עם שר הרווחה. אתה תשלח לי מכתב קטן בוואטסאפ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא רק רווחה, זה עניין של הקדמת תשלומים ממשלתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל בסך הכול משרד הרווחה מגיב טוב במלחמה, והקדמת מימון זה לא סיפור. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> אתה יודע במה הוא מגיב טוב? בעוד תפקידים. תן לי כסף לשלם כי אני מתמודד. או שייקחו את המפתחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אתה רוצה תזרים. זה אפשרי, זה לא סיפור. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> זה קשה לעסקים. בית האבות בגוש חלב הוא הדבר היחידי שפונה. בית האבות הזה הוא הכי מוגן, והוא ממ"ד אחד ענק. הוא פונה, ועד היום הוא לא קיבל כסף. אתמול חשבתי שאני פתרתי את הבעיות שלי כשנכנסתי ל-975. תשמעי מה ההודעה שהוא מקבל: משמעות ההחלטה שהתקבלה היא שכעת לגוש חלב מעמד יישוב באזור הנחיה מתגוננת קו עימות, אשר אינו מפונה. לכן, מבחינת הזכאות המקדימה אין שינוי. במי אתם תומכים במקדמות? אנחנו צריכים שהעסקים האלה יישארו עם הראש מעל המים. שאלתי, וענו עם אלון שוסטר. תאמין לי, נדהמתי. לא הבנתי מה היא ענתה. האם הבנת מה היא ענתה לי? אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מירי, האם הם מופיעים בהנחיות שלכם שבהן נכנסו כמה יישובים להתייחסות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> גוש חלב – כרגע אני לא רואה אותו בתוך קו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה היה מנות, גוש חלב. היו כמה שמות. תבדקי את זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בסדר, אני אבדוק << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> האם מגיעה מקדמה למי שנמצא ב-0 –5 בקו עימות אפילו במסלול האדום? כי לא ייתכן. עד שהוא יגמור את התביעה הוא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שריף, אנחנו נבדוק לך את זה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מציעה שתעבירו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו כבר דנים 50 דקות ואנחנו לא נותנים לעסקים שסובלים באמת לדבר. אנחנו נאפשר עכשיו לגל אנשי עסקים לדבר. גלעד אהרונסון, חברת סופר נייצ'ר סנקס, בבקשה. נציג האוצר, אתה צריך עכשיו להקשיב טוב כי העסקים הם הכי חשובים. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> שלום. אני גלעד אהרונסון ואני מקריית שמונה. אני החזקתי מפעל בקריית שמונה במשך קרוב ל-30 שנה, עם מעל ל-200 עובדים בחלק מהזמנים. המפעל נסגר. מיכאל ליווה אותנו וניסה לעזור. אמרו לנו: חבר'ה, אי-אפשר להחזיק את תעשייה הישנה. נסגרה התעשייה הישנה והלכנו ועשינו פודטק, טכנולוגיה, פטנטים, ועסק חדש לגמרי. הגיעה המלחמה ואיתה משבר גדול. אני לא נכנס כרגע לרמת הקשיים. אנחנו, בני קריית שמונה, חזקים. מי שנשאר היום בעיר זה הם אנשים שהם תושבי קריית שמונה במקור. אלו תשעה חודשים לא פשוטים. יש עליות, מורדות, פחד, כי אנחנו תחת אש. לדוגמה, אתמול לא היו אזעקות, ואני לא יודע למה לא היו. אבל יש נפילות ויירוטים והתקפות. היה פה דובי. הוא חזר מלילה. אני עושה לילות כמו דובי כי זו המציאות שלנו. בלילות שומרים ובימים צריכים לעבוד. זה לא פשוט, ואנחנו צריכים לעבור את זה. אני אתן דוגמה לשני חברים, בעל ואישה מקריית שמונה, שמחזיקים עסק. הם קיבלו החלטה שכשיש אזעקה או כשיש נפילות, כל אחד רץ לכיוון שני במפעל כי אין להם עובדים כי העובדים ברחו והם צריכים להחזיק. יש להם שלושה ילדים בבית, וזו ההחלטה הקיומית שלהם. כל אחד רץ לכיוון שני כדי שאם מישהו ייפגע, לפחות השני יישאר. זו המציאות היום יומית שלנו במשך תשעה חודשים. אני, באופן אישי, פיניתי את אשתי והילדה כי אשתי גם עובדת וגם אני עובד ואי-אפשר להשאיר ילדה לבד בבית במצב כזה. אשתי יוצאת לעבוד. עיקר העבודה שלה זה שיווק חו"ל וייצוא. ואין מה לעשות, צריך להמשיך לקיים תחת מלחמה גם מציאות כלכלית. אנחנו, בסך הכול, מנסים לקיים את העסק היום כפי שהוא. מירי יושבת פה, והייתה עזרה אמיתית מכיוון מס רכוש כדי לבוא ולסייע. אי-אפשר להגדיל פעילות ייצוא היום מבלי שאנחנו נוציא חלק מהפעילות מחוץ לקריית שמונה. אי-אפשר להחזיר אנשים בכינון ישיר. אי-אפשר לסכן עשרה עובדים או יותר מזה רק כדי לעשות פעולות ייצור יחסית פשוטות שהן לא טכנולוגיות או הטכנולוגיה שאותה פיתחנו, כשצריך להוציא עסק כזה החוצה במצב שנוצר. אנחנו לפני המלחמה. מיכאל, אני לא יודע איך העניין הזה ייגמר – כן מלחמה, כן פתרון מדיני. השורה התחתונה היא שאני כבר רואה בעיה מאוד גדולה. אני נשארתי לבד באזור תעשייה. ואני נשארתי לבד באזור תעשייה, לא כי אני נהנה מזה אלא כי כל אחד מצא אלטרנטיבה. אני מדבר עם העסקים שיצאו. אף אחד לא מתכוון לחזור מסיבה אחת: ביום שאחרי המלחמה, אף אחד לא רוצה להיות בסיכון שהוא יצטרך לצאת עוד פעם. ההתייחסות העתידית צריכה להיות כזאת שבסופו של דבר יש מדרון קדמי ויש מדרון אחורי. צריך להתייחס לקריית שמונה וליישובים על הגדר כמדרון קדמי, שאף אחד לא רוצה לחזור אליו. כי אם אני הולך 20 ק"מ אחורה אצלך, בצחר, אז כולם מתפנים לצחר כי זה מדרון אחורי. זה מאוד נוח להיות שם – אותם תנאים ואותן הטבות. אז למה בכלל להיות בקו האש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שקראתי כאזור עדיפות א'-א'. קריית שמונה זה משהו אחר. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אני לא רואה אף אחד חוזר מחר. מבחינת העסקים, גם אם תחזירו את התושבים, אז תחזירו אותם לעיר ריקה, בלי אפשרויות פרנסה. אנחנו לא רוצים לחזור לעיר שלא הייתה בה שום תעסוקה, חוץ מעבודות של נטיעת עצים של קק"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלעד, אני שומר את הזכות שתדברו ביניכם כי הם הקימו עסק מדהים והתקשו לקבל מענק לשימור העסק הזה במלחמה. מדובר בעסק מדהים, חדשני בכל העולם, עם פוטנציאל של מוצר עתיר בריאות. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> מיכאל, ההתייחסות שצריכה להיות היום היא איך משמרים את העסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. אם יש אסימון אחד שצריך ליפול לאוצר, זה שמירת כלכלה צפון לפי קווים. בואו נשמור על קו 4 ועל ה-10. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אני יודע על מפעל עוגן שיצא עם 200 והוא לא יחזור לעיר. הם חתמו על הסכם שכירות לעשר שנים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גלעד, יבואו מפעלים אחרים. גלעד אהרונסון: לא יבואו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יבואו, יבואו. אבל בשביל זה אומר מיכאל נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדע לך שכשהאוצר נתן מענק לעובד בתעשייה על קו הגבול זה עזר. מענק לעובד חקלאי שיישאר או לעובד חדש. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אלון, אני 30 שנה ומשהו. אני החזקתי 200 עובדים בעיר. אף אחד לא יבוא אם הוא לא תושב העיר. אף אחד לא יקים תעשייה בעיר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ללא ביטחון לא יחזרו. אבל יהיה ביטחון בצפון, ואז אנחנו צריכים לראות שמקבלים. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אלון, ביטחון ואמון הם שני דברים שונים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עד אז צריך לעסוק בעירוי כלכלי למי שאפשר ומי שצריך, וכל אחד על פי דרכו. ולכן, החגורות עליהן אנחנו מדברים הן קריטיות. צריך לעשות את ההבחנה כפי שאני עשיתי בשער הנגב אחרי צוק איתן. לא כולם אותו דבר. כולם מקבלים, אבל כל אחד לפי צרכיו. הרעיון של המדרון הקדמי הוא נכון. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> אלון, אנחנו נמצאים 2 ק"מ בכינון ישיר, ואף אחד לא יבוא כי אין אמון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע אף אחד לא יבוא, אבל אחר כך יבואו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. גלעד ממהר. הבטחתי לו שהוא ישמע בהתייחסות ביניים את האוצר. בסוף הדיון תוסיפו גם התייחסויות לדברים נוספים שתשמעו. בבקשה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין, אגף תקציבים. אני, באופן ספציפי, רפרנט חקלאות, ונשלחתי לפה בשם האגף. לשאלתו של חבר הכנסת קריב – לא מסמכותי להגיד מהי מדיניות הממשלה. בשביל זה יש דרג מדיני. אני כן יכול לשקף לך את הזווית של איך אנחנו רואים את הדברים אצלנו באוצר ובאגף, וזה באמת לתת מענה לשלושת החגורות האלה. בראש ובראשונה, לתת מענה לאנשים שזקוקים לזה יותר מכול: ליישובים המפונים, העובדים והעסקים, אם זה במסלולים האדומים של מס רכוש, שכרגע היא אמרה, ואם זה לחגורה במעגל השני של אותם ענפים שאנחנו מזהים שהפגיעה בהם היא יותר משמעותית, אם זה בחקלאות ובתיירות, וגם שם אנחנו יודעים לעשות את זה דרך המסלולים של קרן מס רכוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק תדייק שבתיירות אתם נותנים עכשיו עזרה למלונאות גם לרחוקים, אבל לעסקים תומכי תיירות, כמו עסק צליינים על שפת הכנרת, אין מענה. << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב שאל על רמת המדיניות. השאלה שלך נוגעת לשאלת ההגדרות. יכול להיות שצריך לדייק את ההגדרות. אני לא באתי מוכן לענות על השאלה על הגדרה כזו או אחרת. יש פה את רשות המיסים שיידעו לתת לך תשובות יותר מדויקות בנושא הזה. אבל לשאלתך איך אנחנו רואים את הדברים – כרגע ישנה חוסר בהירות לגבי המשך הלחימה בצפון. אנחנו לא יודעים לאן הדבר הזה הולך להוביל אותנו. אם אנחנו הולכים למלחמה כוללת, אז לדבר הזה יש גם משמעויות פיסקליות שאנחנו נידרש להן. כרגע אנחנו כן רואים את הדברים בראייה קצרת טווח, שאנחנו צריכים לתת מענה מיידי לאותם מפונים ולאותם עסקים שנמצאים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לגבי המפונים – הבנתי, חגורה ראשונה. מה המדיניות שלכם לגבי החגורה השנייה – יישובים, שגם על פי הצבא, אורח החיים שם השתנה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, זה לתת להם באמת מענה לאותם ענפים שנפגעו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל לא ניתן מענה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> למה? נתנו לחקלאות, לתיירות. לשיטתנו, אלו הענפים שנפגעו בצורה יותר משמעותית, ולהם נתנו פתרונות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה המענה לעסק בצפון בחגורה השנייה שברור שיש בו ירידה משמעותית בהכנסות? עזוב לרגע מלונאות או תיירות. נדבר על מסעדה מקומית. האם מישהו היום הולך לכפר בלום? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> למיטב הבנתי, מסעדה מקומית בעמק הירדן כרגע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בראש פינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראשי המועצה, אני יודע מה אני שואל. אמרתם חקלאות ומלונאות, ואני מבין גם בחגורה השנייה. אני פשוט רוצה להבין כי אני לא מצליח להבין. מה קורה היום עם עסקים שנמצאים בחגורה השנייה, או עם יישובים שלגביהם יש הנחיה של צה"ל, הוראות התגוננות אחרות, שלא קיימות בגבעתיים שבה אני גר, או שיש שם דפוס אחר של הפעלה מערכת החינוך? האם היום עסק בחגורה השנייה מכל סוג, שמוכיח ירידה משמעותית בהכנסות שלו בתקופה הזו אל מול אשתקד, יש מסלול או אין מסלול? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> תתקן אותי הגברת מירי סביון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא, אני לא אתקן. אני לא בטוחה שכשאתם אומרים חגורה שנייה, חגורה ראשונה. במצב הקיים כרגע, ונשענו על הנחיות פיקוד העורף או פיקוד הצפון לגבי המגבלות, ובהתאם לזה נקבעו המסלולים שקודם פירטתי בהתייחס למה שמוגדר, ובאמת גם החלטות הממשלה וגם התקנות נקבעו בהתאם לאזורי הנחיה של פיקוד העורף, אז האם השאלה היא מה המצב כרגע בגולן, למשל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יישובי עמק הירדן ועמק החולה שלא מפונים. מקו 5 ק"מ עד הקו של ראש פינה, למשל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך כרגע לאיזה אזור התגוננות שייך כל יישוב. לגבי אזור התגוננות בגליל העליון, כשצפת בוודאות נמצאת שם, ויכול להיות שגם ראש פינה, אני לא בטוחה – כרגע באזורים האלה יש פיצוי רק לענף התיירות בלבד עד סוף אפריל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא תומך תיירות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נכון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ואנחנו עובדים בימים אלו להאריך את זה עד יוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא עסקים שהם תומכי תיירות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רבותיי, כדי שנדע במה אנחנו צריכים להתעסק, אני מבין שמבחינת המדינה יש היום בעיה של מצאי עובדים. מה לעשות, לפעמים העסק ממוקם בין ראש פינה לקריית שמונה, אבל 80% מהעובדים הם מהיישובים המפונים. הם בני קריית שמונה שנמצאים בטבריה. אף אחד מהם לא יבוא לעבוד בקו חצור הגלילית מטבריה כי המדינה גם לא מסיעה אותם ומחזירה אותם למקום העבודה. בואו ניקח עסק שהוא לא תיירות. למשל, מוסך לכלים חקלאים שירדה לו העבודה, ובתקופה הזו יש ירידה במחזור של 40% כי אף אחד לא הולך עכשיו לתקן את הטרקטור כשנופלים שם כטב"מי נפץ, כמו שנפל ליד מרום הגולן או שעל. התשובה שלכם כרגע היא שאין מסלול פיצוי. זאת אומרת, יכול להיות שאדם לא יוצא לבית כי הילד שלו ב-12:00 חוזר, ומי משאיר את הילד שלו בגיל 9 כשיש לך כל הזמן התרעות כטב"מים, והמדינה אומרת: לא מעניין אותי אם העסק שלך ירד ב-40%. נניח והאדם הזה שכיר שעובד במקום אחר ואין לו כבר ימי חופש. האם אין מדיניות אוצר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלעד, המדינה שלנו ידעה לעזור לעסקים בקורונה יותר טוב ממה שהיא עושה היום. ההערה שלך היא נכונה. << אורח >> שריף נג'ים: << אורח >> אני רוצה להראות איך אפילו בחקלאות הכול תיאורטי. הייתה הפגזה בגוש חלב ובחור אחד נפגע מהדף. היו חמישה נצורים בין הפגנות לאש. למוחרת מתקשר אליי חקלאי, שיש לו דובדבנים, ושואל אותי: שריף, האם ללכת לקטוף או לא? מה אני יכול לענות לו? התקשרתי למיסים, ואז: אנחנו עוד מגבשים את הזן של הדובדבנים ועד שנגבש. מה אני אגיד לו? אין שם כיפת ברזל ואין שם מיגוניות. אם אני אגיד לאדם הזה ללכת ויקרה לו משהו, אני לא אישן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני ראש המועצה, צריך להבין שתשעה חודשים אחרי תחילת הלחימה בצפון, התשובה היא ברורה. חוץ מאיים מאוד מאוד קטנים של מלונאות ואולי משהו בחקלאות, בגדול, בכל חגורת האש מקו 5 ק"מ, שעד לשם פחות או יותר פינו, ושם יש מעטפת מאוד רחבה - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ל-0–9. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא פינו 0–9. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא, אני מדבר שאותם מסלולים אדומים, שכרגע דיברנו עליהם, חלים מ-0–9. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה לא לפי קילומטרים, זה לפי האזורים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מפונים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא רק למפונים, יש מעבר למפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אב הפגיעה הכלכלית גדולה יותר מ-9 ק"מ. הפגיעה הכלכלית היא לא סוד כי אתם רואים ירידה בפעילות הכלכלית באזור המיסים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עניתי כמיטב יכולתי לשאלת חבר הכנסת קריב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בני בן-מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, בזום, בבקשה. << אורח >> בני בן-מובחר: << אורח >> חבר הכנסת גלעד, אתה מדבר כאילו אתה גר בגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יצא, אבל אנחנו נעביר לו את מה שאתה רוצה. << אורח >> בני בן-מובחר: << אורח >> אוקיי. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אלון שוסטר, וחברים נכבדים, אני במסעדה, מטר וחצי ממועצה מקומית ראש פינה, בחווה בוורד הגליל. בבקשה, תסתכלו. מסעדה ריקה לגמרי. זה עסק שבו העובדים נמצאים כאן ולא מקבלים שקל אחד פיצוי. בבקשה, תסתכלו באונליין. הינה, כל חברי הכנסת והוועדה, בבקשה. הוא ריק. הוא לא מקבל שום פיצוי, לא במסלול כתום, לא באדום, לא בוורוד ולא בירוק. וגם מה שנאמר על המוסכים של טרקטורים של חקלאים. אתם יודעים מה? מוסכים של כלים שהם של הצבא, שהצבא רוצה שייתנו להם פה מענה בשירות במושב דישון או בכל מיני מקומות אחרים שכאלו, אין כאן. אני רוצה להגיד שאנחנו נמצאים במקום שנשכח על ידי ממשלת ישראל. אבל מנסים לעשות שיפורים. אי-אפשר לעשות הכללות על הכול ולהגיד שהכול לא בסדר. אבל אם בנתונים של האשכול, 73% מהעצמאים במרחב האשכול מעידים על כך שמצבם הכלכלי גרוע יותר לעומת ערב המלחמה, 82% מעידים על פגיעה משמעותית בהכנסותיהם, וחלק גדול מהם, 25% מהם, שוקלים להעביר את פעילותם העסקית לאזור גיאוגרפי. רשת קסטרו, רשת אדידס של מוטי מראש פינה, ואתמול עדכנתי אותו, סגרו ועוזבים את האזור. הרבה משפחות חזקות מגלות את החינוך ואת החיים הטובים בין גדרה לחדרה. אלה לא יחזרו לגליל. קריית שמונה היא עיר הבירה של הגליל. אני מכיר את גלעד עוד בהיותו ילד במפעל של אבא שלו. אם קריית שמונה לא תקבל חבילת סיוע כזו שתרים אותה על הרגליים ותביא עסקים חזרה ביום שאחרי, תישכחו מהעיר קריית שמונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בני, משפט סיום, כי את ההדגמה הכי טובה עשית לנו בעיניים. הלכת למסעדה שלא יכולה לקבל עזרה כי היא נופלת בין הכיסאות. היא נפגעה ישירות במלחמה. תראו מי שם? שלום חברת כנסת לשעבר אילת שקד. << דובר_המשך >> בני בן-מובחר: << דובר_המשך >> היא באה לחזק אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם באים לבני בן-מובחר. במלחמת לבנון השנייה גבי אשכנזי היה בין תפקידים. הוא לא היה רמטכ"ל והוא עוד לא מונה למנכ"ל, והוא בא להתנדב אצלו במקלט. שם הוא קיבל את ההודעה במלחמה שהוא הולך להיות מנכ"ל משרד הביטחון ואחרי זה רמטכ"ל. אנחנו מודאגים איזה בשורה את תקבלי שם, איילת. בבקשה. << אורח >> איילת שקד: << אורח >> הכול, באמת, ריק פה, ואתם חייבים לטפל גם בזה. ריק, ריק. שאלתי את בעל המסעדה והוא אמר: 40% תפוסה מקסימום. << אורח >> בני בן-מובחר: << אורח >> רק בסוף שבוע באים המקומיים. אין פה כלום. הוא לא בשום מסלול של פיצויים. כל הקטע של ראש פינה, חצור הגלילית וצפת רק עכשיו מקבל את הסיכוי לתמיכה בתיירות. ואני מקווה מאוד. ואני מתפלא על הרפרנט של משרד החקלאות שנמצא כאן בוועדה. אם אתה לא מכיר את הנתונים, למה אתה בא לוועדה כזו? למה אתה לא מגיע מוכן? החקלאים כבר מיואשים. אתה צריך לבוא מוכן לדיונים שכאלה ולבוא ולהגיד במה כן אפשר לעזור להם, ומהי באמת הפגיעה שיש בהם. אדוני היושב-ראש, היית פה מספר פעמים. כשלא היה לנו מרכז חוסן, באת והרמת את מרכז חוסן בגליל מערבי ובגולן. האם אתה יודע מה הנתונים היום במספרים של דרישה במרכזי החוסן? 400% יותר ממה שהיית. תתחילו להסתכל על הגליל שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, בני ידידי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בני, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממסעדה למסעדה. אדית פרידמן, ואחרי זה חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק. אני מבקש מכולם להיות קצרים כדי שנוכל לכולם את הזכות לדבר. << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> כולם מבינים שהמסעדות ריקות. חבל עוד פעם שרשות המיסים יצאה מוקדם. זהו הדיון השלישי שלי שאני מופיע בפניך, ומאוד מאכזב כי אנחנו מדיון לדיון ולא קורה שום דבר. הייתי בשלושה דיונים של הוועדה לפיתוח הנגב והגליל, הייתי בשתי פגישות עם מנהל קרן הפיצויים אמיר דהן, ועדיין מינואר אני בלי פיצויים, למרות שמילאתי את המענק מוטה תיירות. אולי הגיע הזמן להבין במשרד האוצר למרות שאתה כרגע הנציג היחידי שאני יכולה לכעוס עליו. אני רק רוצה לתת פה פתרונות. הבנתם שאנחנו ריקים, נכון? אנחנו עם 80% ירידה בהכנסות שלנו. מעבר לזה שהמסעדה שלי הייתה סגורה חצי שנה, אנחנו צריכים פתרונות, והפתרונות הם מאוד פשוטים. מעכשיו אני רוצה להגיד רק פתרונות. מסעדנות זה תיירות. מי שלא מבין שבן-אדם שיוצא לצימר בגליל חייב מסעדה, לא מבין מה זה תיירות. צריך להכניס את כל נושא המסעדנות ושהמסעדות פה קורסות. בישיבה אחרונה שלנו ישב מטרלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא רוצה לסגור, אבל אני לא רוצה שהוא ייסגר. אני נוסע אליו ביום חמישי. אני קורא לו מפה לא לסגור עד שאני בא. אני רוצה לחשוב מה לעשות איתו. << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> עדי פרץ היה כזה חמוד. הוא ישב מנומס ואמר: אנחנו קורסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הקרואסון הכי טוב במדינה ויש בו תורים. באים מתל אביב לאכול את זה. << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> לא עכשיו, בימים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << אורח >> אדית פרידמן: << אורח >> זה לא הגיוני שאנחנו, המסעדנים, קורסים. מישהו החליט בינואר שאין יותר מלחמה בצפון. היה מתווה מסלול אדום, ומישהו החליט שהוא משנה את המתווים, עושה לנו פסיכומטרי, ורק עכשיו, אחרי פגישה עם אמיר דהן בעצמו, הוא הסביר לי לאיזה מסלול אני יכולה לפנות רק לינואר-פברואר. מעבר לזה אין לי אופק, למרות שאני כבר ביולי. והאבסורד הוא שאתם ממשיכים לקבל משכורת. אני לא משכתי משכורת מינואר. תגיד לי למה זה בסדר? למה כל אחד מחברי כנסת, שיושבים כאן ואמורים לעשות את העבודה שלהם, מקבלים משכורת? אני לא רוצה שתקבלו יותר משכורת. אני משלמת ים מיסים, מלא מס הכנסה, מלא ביטוח לאומי. למה אני לא זכאית לקבל שכר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פיין, אתה מפסיד מיסים. מפונה לא יחזיר לך כסף, אבל בעסקים שנסגרו תפסיד הכנסות. זה הקללה הגדולה – היעלמות הכלכלה של הצפון, הדעיכה של הכלכלה הזו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מיכאל, אני חושב שאנחנו צריכים לקדם את תיקון החקיקה הזה למתווה. המסעדה שראינו קודם בוורד הגליל היא לא צמודה או סמוכה, אבל אנשים לא מגיעים אליה ויש נזק בתיירות. דיברנו בוועדת הכספים שצריך להכליל את המסעדנות פנימה. אבל במקום להיכנס לקישקע ולומר: זה מסעדה, וזה צימר, זה יש לו הצעה או קייטנה, נדבר על כל עסק שנפגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. לגבי עסק שנפגע מהמלחמה – רואים את הפעילות קודם ומה קרה ב-7 באוקטובר. האם הוא צריך להתנצל על זה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מקבל עכשיו את מפת הנזקים בצפון עד טווח 30 ק"מ. אדית פרידמן: סליחה, חבר הכנסת קרויזר, זה לא מדויק. אם הייתה פה מירי, היא הייתה אומרת לנו: יש מסלול מחזורים, ואפשר לגשת במסלול מחזורים. הוא לא רלוונטי למסעדנות, וכל אחד שעובד במסעדנות יכול להבין את החשבון. ואולי בשביל זה צריך נערי אוצר שיודעים חשבון טוב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עובדי אגף תקציבים. אדית פרידמן: אתה אגף תקציבים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הוא התכוון נערים – כאילו פחות. אגף תקציבים. אבל פיין נראה עדיין נער. אדית פרידמן: אני לא יודעת. בכל מקרה, לצערי הרב, כרגע אתה הנציגות היחידה פה שאני יכולה לפנות אליה. מסלול מחזורים לא רלוונטי למסעדנות, ואם תרצו אני אסביר לכם למה. אנחנו עובדים על הוצאות קבועות מאוד מאוד גדולות. כל אחד שיודע מסעדנות, Food cost, Labor cost, יודע איך הרווחיות שלנו עובדת ואיך אנחנו עונתיים, כי מה לעשות, אנחנו מבוססי תיירות. המשמעות היא שצריך לקחת אותנו או למסלול האדום כי אני ממשיכה. עסק, כמו שראית עם המקרר בשרים שיש לו בכניסה למסעדה שלו, עם מקרר עישון בשר שלו, מפסיד ים כסף כשהמסעדה סגורה. הוא זורק מלא פרודוקטים מעבר למשכורות. אם הייתם מבינים את הקרביים של מסעדנות, הייתם מבינים שצריך לקחת אותנו למקום אחר. היינו במסלול האדום, אבל מישהו החליט בינואר שאין יותר ושנגמרה המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מדהים. המלחמה לא השתנתה, המצב החמיר, ההתקפות גדולות יותר, והוציאו אותם מהמסלול. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אם את מכניסה את המסעדנות למסלול האדום. אדית פרידמן: אני רק רוצה לתת פתרונות. אני לא מספרת על המצב כי כולם מכירים את המצב. פתרונות זה מסלול אדום, פתרונות זה מסלול הוצאות מזכות, פתרונות זה שיישבו איתנו, עם איגוד המסעדנים, שמשום מה לא טורח להגיע, ויבינו את מצוקת המסעדות כי מסעדות נסגרות כמו פטריות. יש את מסעדת "אדלינה" בקיבוץ כברי, וביום שישי בערב היא עם סרוויס קטנטן. זו מסעדה שיכולה להכיל בסרוויס 150 איש. בערב יום שישי האחרון הייתה מתקפת של כטב"מים וטילים על כל הגליל המערבי. כל המסכים היו אדומים. כולנו נמצאים בממ"דים בשעה השיא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשעה שבע וחצי בערב. היינו בשעה הזו שם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> "מוטרלו" אצלנו בגולן גם סגרה ויורדת למרכז. אדית פרידמן: מה אתה עושה בשעת השיא של הסרוויס? איפה הפרודוקטים שלך? איפה כוח אדם? איפה ההכנות שלך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדית, תודה. לצערי, עוד יהיו לנו הזדמנויות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדית, הכוונה הייתה לקחת את כל בעלי העסקים בטווח של 30 ק"מ ולהכניס אותה למסלול אדום ובזה זה נגמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שנפגע במלחמה צריך עזרה – כך עשינו בקורונה. מי שנפגע בקורונה קיבל עזרה. בלי דקדוקי עניות של הגדרות וטווחים וסוגי פעילות. כל ההגדרות האלה רק הפריעו למערכת והכבידו על עבודתה. ענבר בזק, בבקשה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> תודה. חבל שגלעד יצא. הוא ביקש שנתעסק בהצעות אופרטיביות, וכמו שאמרו פה, אני חושבת שכל מה שנאמר פה זה פעם שלישית רביעית, שמינית, שהוא נאמר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו פה, ואנחנו רושמים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> הינה, הצעות אופרטיביות. ואני גם רוצה להתמקד ביום שאחרי, כי הרבה דיברנו פה על הפיצויים ועל הצורך הבאמת חיוני לשמר את העסקים, ודובר על זה מספיק. אני רוצה להציע כמה הצעות לנושא הכנס: שיקום ופיתוח כלכלי בקו העימות. כל מה שאני מציע אפשר לעשות כהוראת שעה לחמש שנים ולתת בוסט לעוטף ולקו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לרשום את זה. היא באה מוכנה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ראשית, פטור ממע"מ לחמש שנים לקו העימות ועוטף. שנית, תיעדוף מוצרי קו העימות ברכש ממשלתי. פה הכוונה גם לרכש מוצרים, רכש שירותים ונופש. כל משרד ממשלתי, כל מועצה, כל רשות, משרד חינוך, משרד הביטחון, כשאתם יוצאים לנופש שנתי, תקבלו החלטה שבשנים הקרובות עושים את זה בגליל או בעוטף או בגולן. שלישית, הכפלת מענק עבודה מועדפת לצעירים. העבודה המועדפת היום היא בדיוק בענפים שנפגעו בצורה הכי קשה: חקלאות, תיירות, בניין ותעשייה. תחליטו בהוראת שעה לחמש שנים שמי שבא לעבוד בגליל ובעוטף בקו עימות מקבל פי שניים. אני חושבת שזה יעזור לנו מאוד בהחזרת עובדים לאזור. והדבר האחרון זה נושא ההייטק. עשינו עבודה מאוד מאומצת בגליל המזרחי בחמש השנים האחרונות להביא חברות הייטק צפונה. וכולם התאיידו פחות או יותר ב-8 באוקטובר – 90%–95% מהחברות. גלעד פה בין הבודדים שנשארו. כדי להחזיר את ההייטק וכדי לעודד את ההייטק לחזור ולהביא גם כוח עבודה איכותי וגם כוח עבודה צעיר, יש צורך בהשתתפות המדינה במשך שנה. לגבי השתתפות – תחליטו כמה שתחליטו, 50% או 70%, בשכר עובדי ההייטק של חברות בקו עימות. אם תעשו את ארבע ההצעות האופרטיביות האלה, זה יהיה הצעד הראשון לשיקום האזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אני מוריד בפנייך את הכובע על הדיוק התמצות והחדות. כך צריך – מצוין. אביב סוטו, מנהל מפעל, בזום, בבקשה. האם אתה בחניתה עכשיו? << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> << אורח >> מיכאל, אני חייב להחמיא לך על החולצה היפה שלבשת. אני בחניתה עכשיו. למי שלא יודע, אני מנהל את מפעל אייברון דניסון חניתה. זו חברה ישראלית בבעלות אמריקאית של 100%. אנחנו מפעל של 200 עובדים פה, בקיבוץ חניתה, שכולו מפונה, אבל אנחנו עושים פה מאמצע אוקטובר בערך. << אורח >> << אורח >> רבים פה דיברו על הרבה דברים, אבל אני חושב שלא דיברו על דברים שהם חשובים לתעשייה: עובדים, הביטחון הפיזי של העובדים והביטחון התעסוקתי, שבזה צריך לטפל. לגבי הביטחון הפיזי – אמר מיכאל בהתחלה לגבי נושא מיגוניות. << אורח >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם הצלחת להשיג מיגוניות? << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> << אורח >> קודם כול, קנינו שתיים, והצלחנו להשיג פיקוד העורף עוד אחת, כך שמבחינה זו אנחנו בסך הכול די מכוסים. אנחנו מפעל שחשוף ישירות ללבנון משני כיוונים, ולכן גם ביקשנו לוחות בטון שיגנו מטילים. לצערי, הדבר הזה לא נענה. << אורח >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש מפעל לידך שעוזב את חניתה – עדשות חניתה. << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> עזב, כן – לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא עדיין מייצר, אבל הוא עזב. הוא הודיע שהוא עוזב. << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> כמו שאמרת בהתחלה, גם מזקקת "יוליוס" עזבה פה את הקיבוץ, ועוד עסקים שכמובן לא עובדים. אנחנו כרגע נשארים. אנחנו מפעל גדול, ובהחלט לא פשוט להעביר אותו. שוב, הבעלים שלנו הם אמריקאים, ויש הרבה סימפטיה ואמפטיה, והכול טוב ויפה, אבל בסוף צריך לעבוד ולייצר. אנחנו עובדים, והעובדים שלנו מגיעים. חלק מהעניין זה באמת הביטחון התעסוקתי. מענק העידוד של 3,000 שקל, שהמדינה משלמת הוא דבר נהדר, רק שהוא עד יוני. זאת אומרת, אנחנו מתחילים עכשיו את יולי ועוד אין החלטה אם הדבר הזה ממשיך. הדבר הזה מחזיק עובדים בעבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציג אוצר. אני סומך על ההיגיון שלך. אתה גם ידעת להחמיא על דברים שהם עשו טוב, כמו המענקים לעובדים בתעשייה. מה אתה ממליץ להם לעשות כדי שעסקים כמוך לא יצאו משם? פעולות אופרטיביות. אביב סוטו: << אורח >> אני מחמיא גם על המהלך הזה. זה מהלך מצוין להשארת עובדים, רק, כמו שאני אומר, אנחנו עכשיו ביולי ועוד אין החלטה מה קורה קדימה. לדעתי, בפעם הקודמת ממש ביום האחרון של מרץ שהודיעו על אפריל, מאי, יוני. עכשיו אנחנו ביולי ועוד לא הודיעו מה קורה. העובדים מחכים לזה. זה מביא את העובדים לאתר כי מי שנמצא באתר מעל 11 ימים מקבל את המענק הזה, וזה נהדר. צריך להמשיך את זה, ואני מצפה שיודיעו שממשיכים עם זה. דבר נוסף זה נושא הפיצויים לחברות. אני חייב להודות שאנחנו, מבחינתנו, מקבלים את הפיצויים בתור מקדמות. אנחנו מפעל מאוד גדול. הכספים הם גדולים, לצורך העניין, באופן אבסולוטי, אבל באופן מעשי זה לא בהכרח מכסה על הכול. אבל אני כן יכול להגיד שהיה אפשר לדבר עם האנשים, ובסוף גם פגשנו את אמיר דהן בצורה ישירה, והוא אישר גם סכומים נוספים שהגשנו ולא קיבלנו לפני כן. בהיבט הזה, את המקדמות משלמים. לוקח קצת חוצפה ישראלית כדי באמת לקבל את זה, אבל בסוף גם מקבלים. אני רק רוצה להגיד שהדבר הזה חייב להמשיך אם רוצים שהמעסיקים יישארו באזור. זאת אומרת, זה נהדר שהמדינה מפצה אם יש הפסדי הכנסות בגלל כל המצב הזה, וזה מה שצריך להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו לא שמענו מספיק את הדרום באירוע הזה. נשמע עכשיו שלושה דוברים מהדרום. עמית כהן, מנהלת קפה עוטף רעים, בבקשה. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> אני עמית, ובמקור אני מקיבוץ רעים. קיבוץ רעים התפנה ב-8 באוקטובר לאילת. חודשיים לאחר מכן עברנו, כל הקיבוץ, לשני בניינים בתל אביב. במהלך חצי שנה הייתי בכלל במילואים, וקיבלתי הצעה לפתוח בית קפה בשם "קפה עוטף רעים" בתל אביב, בסמוך לבנייני הקיבוץ, וזאת, קודם כול, ממקום של להעסיק חבר'ה צעירים מהקיבוץ ולעודד את התעסוקה. הרבה חבר'ה לא מכירים את תל אביב. הם מכירים את הקיבוץ, את הפריפריה, את הדרום, והרצון הוא להנגיש להם את התעסוקה ואת האופציה הזאת. חשוב, כמובן, להוסיף שאנחנו נמצאים אחרי התופת שעברנו ב-7 באוקטובר, ושאנשים צריכים לקום ולהיות בעשייה. בנוסף, אנחנו מציעים בקפה שלנו בעיקר תוצרת מהדרום, מעסקים מקומיים שנפגעו. לצערי, המון עסקים נפגעו בסוף כי בעל העסק נרצח או נחטף, ואנחנו פה בשביל להמשיך את הדרך הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הקמתם את זה במלחמה. האם זה עובד טוב? << אורח >> עמית כהן: << אורח >> הקמנו, ופתחתי לפני שבועיים. ובינתיים טפו, טפו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי תפתחי את זה ממש ברעים? << אורח >> עמית כהן: << אורח >> מועצה אזורית אשכול היא לא מועצה שיותר מדי מתויירת. היא אולי מתויירת שבועיים בשנה, כשהדרום אדום. אני לא יודעת אם יהיה בשנה הבאה דרום-אדום כי היה שם את הנובה. אין אצלנו תיירות, אנחנו לא אזור שמושתת על העסקים הקטנים האלו. היה לנו בית קפה אחד במועצה והוא היה בבעלות דביר קרפ, ודביר נרצח. אני לא יודעת אם העסק הזה יועבר ביום מן הימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דביר ניהל בית קפה בקיבוץ מגן עד שנרצח עם בת זוגו בשבת לעיני ילדיו. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> נכון, זה היה במועצה שלנו. אנחנו מכניסים בבית הקפה שלנו את השוקולדים של דביר. אנחנו שחזרנו את המתכונים שלו כדי להמשיך את דרכו בדרך הזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקסים. אנחנו נבוא גם לקפה בתל אביב וגם לרעים. יש מילואימניקים שישתו קפה. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> אתם מוזמנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לפתוח עגלת קפה ברעים ולהתחיל במשהו קטן. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> אין תיירות, והאנשים לא מגיעים לאזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נכון. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> כל עסק שניסה לפתוח משהו כזה בדרום, לא צלח והוא נסגר מאוד מהר. אנחנו, באמת, נותנים במה במרכז, ודווקא במרכז, לעסקים הקטנים, שברובם מושתתים על חקלאות, שנפגעו במלחמה. ושוב, אנחנו עדיין אפילו לא בשיקום. אנחנו מיום ליום, משעה לשעה, קמים בבוקר ומנסים להמשיך את החיים האלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך גם על המילואים, וגם על היזמות, וגם על ההנצחה. תצליחי. אנחנו איתך בכל דבר שיידרש. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דידי עמיחי, מנכ"ל ובעלים דידי פתרונות תצוגה. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני עמי דידי. אני הבעלים של מפעל בשדרות. יש לי היום 50 עובדים, ואני מעסיק עוד 50 עובדים לקבלני משנה גם בתוך אזור התעשייה שדרות. בסך הכול, כמעט מאה משפחות. אנחנו חווינו את כל התופת שם מהיום הראשון. המפעל שלי נפתח ביום הרביעי של המלחמה. פתחנו אותו עם צוות קטן, אבל נכנסנו לתחום הצבאי. כל המפעל התהפך מאזרחי לתחום צבאי. עבדנו 24 שעות, כולל שבתות. אני הייתי עובד ייצור. אשתי עזרה לי, וגייסתי את כל מה שאפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול לספר מה אתם מייצרים. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> את הגגות של הטנקים, את המכאניקה לכל המרכבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שזה לא סוד. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> לא, לא. את כל המכניקה והמצלמות החדשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה עובדים יש לך? << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> היום אני חזרתי לכמעט 45 עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מהם גרים בעוטף? << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> כמעט כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> היו לי 12 פלסטינאים. הצלחתי להתגבר כי ב-6 לאוקטובר אני פתחתי מפעל חדש ב-6 מיליון שקל בלי עזרה של המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> בתוך המפעל. אני יושב על שישה דונם שם, עם 3,000 מטר רצפה. הקמתי מפעל חדש ואיתו השתמשנו בשביל כמעט כל הגגות של הטנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה משמעותי. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> זה משמעותי מאוד. אני יודע שזה הציל המון המון חיים. גם כל המכניקה של כל המרכבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם הייצור החל ביום של המלחמה? << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> ביום הרביעי של המלחמה הפילו עלינו תיק: תתחילו לעבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ישר קבעתם מפרט, והתחילו. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> נכון. עשיתי דגמים וניסיונות, והוא התחיל לעבוד. עבדנו סביב השעון. היינו צוות קטן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה צריך מהמדינה? << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> קודם כול, כוח אדם. אנחנו היום בבעיה של כוח אדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה הגדילה את מספר העובדים הזרים והגמישה את האפשרויות. האם הוא יכול לקבל עובדים זרים לא פלסטינים? << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> אין כלום. תביאו לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע שהגדילו את מכסות העובדים הזרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לחקלאות. אבל כנראה יש בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חסרים עובדים למפעל "כפרית" בכפר עזה. יש לו עובדים זרים בודדים. אני חושב שהייתה הגמשה של עובדים זרים לתעשייה והגדלת המספרים. השאלה היא כמה מהר אפשר לממש את זה. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> עדיין אין כלום. זה מאוד יקר. אי-אפשר להשיג. כבוד היושב-ראש, נכנסו עכשיו המון עבודות. אני יצרן של המיטות של הולנדיה ושל אירופלקס כבר 12 שנה. ישבתי השבוע עם אבי הבעלים. הוא אמר לי: עמי, אני סוגר את כל המפעלים שלי בטורקיה, והכול עובר אליך. הכול עובר אליי, וזה יכפיל את כל הייצור פי שניים וחצי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אופטימי, אבל אתה צריך עזרה. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> אני צריך עזרה באוטומציה. בגלל שפתחתי את רוב המפעל שלי היום באוטומציה מלאה, הצלחתי להתגבר על כל המכשולים. אם לא היה לי את זה, הייתי סוגר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא עתיר ידיים וטכנולוגיה. זה הייטק-לואוטק. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> נכון, בדיוק. כוח האדם שלי היום זה כוח אדם של פחות עובדים פשוטים, ויותר אוטומציה ורובוטיקה ומפעילים, וזה מה שחסר לנו היום. אני כל היום מפרסם כוח אדם, והוא לא מגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה שהאוצר יכיר את המחסור בעובדים בעוטף, ויחבר את החלטת הממשלה שמגדילה לכמה אלפי עובדים זרים, ושיעשו מסלול ירוק לקבלת עובדים זרים לתעשייה בעוטף. אבל לא רק בעוטף. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הבעיה בסוגיית העובדים הזרים היא לא היקף המכסות, אלא, באמת, ההגעה. יש קושי בלהביא עובדים ארצה במצב הנוכחי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ננצח את זה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לגבי הנתונים לגבי מספר מכסות הפתוח בתעשייה – אני אחזיר תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדוק את זה עד סוף הישיבה. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> יש לי פתרון: תיקח עובדים מקריית גת, אשקלון ומכל המושבים ליד, ותיתן להם צ'ופר, ואז יהיה לי כוח אדם כי היום הצלחתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לחדשים, לא למתמידים, מענק הגעה לעבוד בשדרות. יש לכם מענקים ללא שנשארים בתעשייה בקו הגבול. תן מענק הגעה לתעשייה בעוטף ובקו עימות, ועידוד תעסוקה. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> תוריד להם במיסים, ואני מבטיח לך שנצליח לגייס עוד 50 עובדים, ואין לי בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דידי, נראה לי שאתה תהיה בקשר איתו. למרות שהוא אחראי על חקלאות, הוא יפתח לך דלת שם. << דובר_המשך >> עמיחי דידי: << דובר_המשך >> דבר חשוב נוסף: יצאה עכשיו תוכנית של רשות ההשקעות לכל העוטף של 70 מיליון שקל להשקעות, וזה בדיחה. מה זה 70 מיליון שקל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מעט מדי. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> קיבלנו 18 מיליארד ל - - -, ולא ראינו כלום בינתיים. לא ראינו שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש למינהלת תקומה עוד כסף, אבל צריך לראות שהוא יבוצע. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> אנחנו צריכים כסף, והרבה כסף שם. תשפכו כספים. האזור שלנו חטף המון. אנחנו צריכים השקעות. תרימו את כל אזור התעשייה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתה מכיר את תוכנית תקומה בתחום? << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> כן, אבל בינתיים זה רק תוכנית. מי שאין לו כסף כבר הלך הביתה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הכסף יבוא משם? << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> מתי הוא יגיע? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תתחבר לעטינים האלו. מה זאת אומרת? << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> מתי? אני הולך לכל תוכנית, ואני רוצה להגיש. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נדבר אחרי זה, בסדר? << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> אין לי בעיה להכפיל את כל המפעל אפילו פי ארבעה היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, אני בספק אם הכסף יהיה מיועד כי זה כסף לפיתוח, ופיתוח מוקפא. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> מה איתנו? מה עם התעשייה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה פיתוח. להכפיל פיתוח פי ארבעה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מקשה עליך את המציאות. המציאות היא שאין כסף זמין להשקעות, לדעתי. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> לאן הכסף הולך? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכסף מוקפא כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה טעות. זה אמצעי ייצור. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה שתכיר את העניין. מכיוון שאנחנו לא יודעים מה קורה עם אופקים, נתיבות, מרחבים ואשקלון, הכסף מוקפא. אנחנו דורשים, וגם פה, מהממשלה לקבל החלטות מה עושים עם מי שהוא מעבר לעוטף כדי שהעוטף עצמו יקבל מה שהוא צריך לקבל. למשל, בשיקום, בפיתוח. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> ועדיין לא קיבלתי כלום. כבר כמעט שנה ולא ראינו שקל מכם, כלום, רק מקדמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההשקעה הזו היא מה שמכנים בכלכלה: ROI - Return on investment. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> נכון. זה התעשייה וגלגל השיניים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> קח אותו בתור סבא אוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב על זה. אני רוצה להיות נער – זה החלום שלי. << אורח >> עמיחי דידי: << אורח >> חבר'ה, זה מגיע לנו. עבדנו מספיק קשה בשביל זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דידי, תודה. אלכס וינטרוב, מעתיד לעוטף, בבקשה. << אורח >> אלכס וינטרוב: << אורח >> שלום לכולם, שלום אדוני היושב-ראש, אלכס וינטרוב, חבר קיבוץ חולית. תודה מיוחדת לך, אדוני היושב-ראש. אני זוכר שהגעת לעודד אותנו במלון שלושה ימים אחרי האסון. אנחנו זוכרים לך את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במלון בים המלח. זה היה קשה מאוד לראות את נמיכות קומה ואת הכאב שעלה שם. << אורח >> אלכס וינטרוב: << אורח >> אני מייצג פה את תנועת "עתיד לעוטף". זוהי תנועה אזרחית שחרתה על דיגלה שיקום העוטף. אנחנו מסתכלים על העוטף כחבל ארץ מבחינה אזורית, ואנחנו בצרה צרורה. אבל אנחנו חזקים. יש חברה אזרחית מאוד חזקה בעוטף. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, עם מינהלת תקומה, ואני אומר לכם שאנחנו חזקים. אנחנו הולכים לשקם את חבל הארץ הזה ולהפוך אותו לאטרקטיבי, לבטוח ולמשגשג. אבל זו משימה לאומית, ולכן אני פה. אני רוצה להגיד כמה דברים בהקשר של הפיתוח הכלכלי האזורי. קודם כול, לעודד. אני חושב שצריכה להיעשות איזושהי עבודת מטה לעודד חשיבה אזורית. כל הנושא של תפיסה כלכלית אזורית הוא יצירה של אקוסיסטם. גם בהקשרים של עידוד השקעות, בהקשרים של מסלולי פיצוי, צריך לייצר תוכנית כלכלית אחת שמסתכלת על פיתוח התשתיות ועל המענים למעסיקים. לדוגמא, הרכבת. יש אבסורד בהקשר של הרכבת, שפוגע פגיעה אנושה בפיתוח העסקי ובשיקום האזור. חלק מהתושבים חזרו, וגם עסקים חוזרים ומנסים להרים את הראש. אבל אני אומר לכם שאנחנו כבר שומעים מלא מעט עסקים, ומתושבים בכלל, ואנחנו הולכים לעשות סקר אזורי, שהם מכים על חטא שהם חזרו, ושהם שוקלים את צעדיהם מהתחלה בגלל הפגיעה הכלכלית ובגלל שהמלחמה נמשכת. אנחנו מעלים על סדר-היום את נושא הרכבת. ולצד זה שהחזירו את החינוך, החזירו את התושבים, גם במקומות שהם בקו ישיר מול גבול עזה, והרכבת לא חוזרת. אדוני היושב-ראש, אני אשמח שהנושא הזה יבוא לדיון בצורה שגם אנשי המקצוע יוכלו לתת את דעתם בנושא זה. ונקודה אחרונה זה נושא התמיכה המנטלית באנשי עסקים. צריכה להיות איזושהי תוכנית הוליסטית לבעלי עסקים, וגם לשכירים, ולכל מי שחזר וכל מי שלא חזר, ואנחנו רוצים שהוא יחזור ויקדם את הפיתוח והצמיחה האזורית של האזור. מרכזי החוסן קורסים. אין מספיק מטפלים. כל מי שניגש למרכז חוסן נאלץ להמתין. לפעמים המענה הוא מתאים, ולפעמים צריך לבדוק שוב את התאמת המענה, ויש מעגלים נוספים של ילדים ובני ובנות זוג. גם לדבר הזה צריך לתת איזשהו מענה. אולי בין-משרדי או בין-תחומי גם בהקשר המנטלי. אנחנו קוראים לתת את הדעת על הנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, אלכס. אנחנו נעים לסיכום, ואנחנו נרצה לשמוע קצת בתמצית את נציגי משרדי הממשלה על העשייה הטובה, ושיגידו מה הם לוקחים ממה שהם שמעו פה לשיפור החלטת הממשלה או לבדיקה או מענה לבעיה. אנחנו מאוד מעריכים עשייה, אבל פה אנחנו רוצים ללכת עם הפנים קדימה. אנחנו שמחים שהצטרפה אלינו חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהיא אחות וחברה שלנו ויושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. היא נלחמה למען נשות המילואים ונשות הקבע, ולמען נשים חטופות. היא עושה עבודה מדהימה. חבר הכנסת פנינה תמנו שטה, תודה שאת איתנו. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> באתי לחזק את יושבי-הראש של השדולה. אני חושבת שהמסירות שלכם ושל האורחים שנמצאים כאן לנושא היא מאוד ראויה. חברים, אתם לא אורחים כאן. בסוף זה הבית שלכם, ויש לכם נציגים נאמנים. בזכותכם גם, באמת, זכיתי היום לקיים דיון בוועדה אצלי לגבי תעסוקת נשים מפונות. אנחנו עוסקים גם במוגנות נשים וגם בנשות נופלים. אנחנו עוסקים בהרבה מאוד סוגיות שנמצאות על השולחן שלנו בימים טרופים אלה. אני רוצה שתראו בי כשותפה. אנחנו ניהלנו דיון, שאליו הגיעו חברי הכנסת ביטון ושוסטר. חבר הכנסת קרויזר, לא יצא לך להגיע. אנחנו הבטחנו שאנחנו נקיים דיון על נשות הגליל, על תעסוקת נשים בגליל, ועל כל מה שצריך. אנחנו כאן רק לחזק את נבחרי הציבור ואת התושבים ולפרגן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, פנינה. דודי אלון, סגן ראש המועצה האזורית אשכול, בבקשה. << אורח >> דודי אלון: << אורח >> מכיוון שאלכס דיבר על חולית, ודידי דיבר פה על המפעל שלו, ואני מכיר את שניהם באופן אישי הרבה שנים כי שניהם בעלי עסקים, כדי שנהיה פה פרקטיים, אני רוצה שתירשם רק המלצה אחת בכל הדיון הזה. אם תבוא עכשיו לדידי ותגיד לו להרחיב את המפעל שלו בחולית כי בשדרות נגמר המקום, הוא לא יבוא. אבל אם תיתן לו עדיפות כי זה שער הנגב או שדרות, וזה מה שנקרא מרכז הפריפריה, אל מול חולית שזה דרום הפריפריה, ואפרופו, מה שדיברנו על קריית שמונה והצפון, אם רוצים לשקם את העסקים, חייבים לתת הטבה כלשהי, אם זה הטבת מס או במענקים גדולים יותר. אם לא תהיה דיפרנציאציה גיאוגרפית בין העסקים לא נצליח לפתח את קווי העימות מחדש – זה המפתח. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לך גם על התמציתיות. אנחנו עכשיו רוצים לשמוע כמה נציגי הממשלה. נציגת מינהלת תקומה, בבקשה. << אורח >> לי עוז: << אורח >> שלום וצוהריים טובים. נעים מאוד, לי עוז, ממינהלת תקומה. אני אגיד שחלק מהדברים שנשמעו פה אמורים להיות תקציבים שייצאו, ואני מאוד מאוד מקווה בקולות קוראים, בתמיכות שונות, וחלק מהדברים, כמו שאמר חבר הכנסת אלון שוסטר, תלויי החלטת ממשלה נוספת – מה שדיברת על האוטומציה. אבל כן יש דברים שאנחנו כבר היום כמו מסלול ההשקעות הון. נכון, הוא 70 מיליון שקלים, אבל בואו נמצה אותו, ואנחנו מבטיחים שנעשה. אני אתאם ציפיות, אני לא יכולה להבטיח. אבל אנחנו נחשוב מה עוד ניתן לעשות. יש, כמו שאמרתי, מסלול השקעות שמחכה להחלטת ממשלה נוספת. חוץ מזה, יש פה עוד תכניות רבות שאנחנו עושים עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עוד מסלולים שיתמכו בעסקים הקטנים, הבינוניים, העצמאיים. דובר פה על חוסן בעסקים. אנחנו עובדים מול אשכול נגב מערבי על תוכנית חוסן בעסקים עם ארגונים שכבר עובדים בשטח, ולתת עוד ועוד סיוע, גם לעובדים, וגם לתת תמיכה לניהול למודת טראומה. אני מאוד מאוד מקווה שהיא תצא לשטח בקרוב. בגדול, אנחנו מכירים חלק גדול מהבעיות, ומנסים לעשות את כל המאמצים. אבל, באמת, כמו שאמרתי יש דברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתם בהמשך תביאו איזה עדכון להחלטת הממשלה על תקומה כדי שיהיו להם סמכויות לפתור בעיות שהיום אתם כנראה לא יכולים. אפילו דברים מוזרים, בלתי נורמליים. למשל, תושבי אשכול רוצים ללמוד קצת רחוק מהגבול. הם ביקשו את זה בבית ספר 10–15 ק"מ מהגבול. רוב התלמידים יהיו של 7 ק"מ ומטה. תקומה אמרה להם: אם זה ממוקם אחרי 7 ק"מ, אני לא יכולה לעזור להקים את זה גם אם זה משרת תלמידים של ה-7 ק"מ. אלו בעיות שגם אם אין לכם מנדט חוקי, צריך להביא. למשל, אותם שלושה יישובים שנפלו בין הכיסאות: אורים, גבולות וצאלים. או בצפון: שמיר, כפר בלום וכו'. מענק חד-פעמי. להסמיך אתכם לגמור סיפור איתם. אם תיתנו לכל קיבוץ 2 מיליון שקל, תפתרו את הבעיות שלכם על מה שהיה במלחמה. זאת אומרת, יש דרישה לעדכן את ההחלטות שלכם, ולבוא לממשלה ולהמליץ: הינה, היינו בשטח. למדנו. צריך לשנות דברים. << דובר_המשך >> לי עוז: << דובר_המשך >> כמו שנאמר פה, אנחנו פועלים תחת מדיניות הממשלה והחלטות ממשלה שניתנות לנו. אם ההחלטות ישתנו בעתיד, אנחנו פה לעשות את העבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. סלעית לב, רשות החדשנות, בבקשה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> שלום. קודם כול, אני רוצה לציין שבתקופה האחרונה, ובעיקר בשנה האחרונה, עשינו מספר מהלכים. אנחנו נמצאים בחלק של הצמיחה כמובן. אנחנו מטפלים בחברות הייטק, ולכן החלק שלנו נמצא ברובו בחלקים השניים של ההחלטות, גם בצפון וגם בתקומה. אנחנו כן הצלחנו להפעיל מספר מהלכים כבר השנה, וכבר ביצענו והוצאנו אותם לפועל. הקמנו מרכז חדשנות בקריית שמונה, ואישרנו לו להתחיל לפעול לא בקריית שמונה, על מנת בכל זאת לנסות לתפוס את אותן חברות שנאלצו להתפנות, ואולי איכשהו לנסות להחזיר אותן לאזורים שהם לא בקריית שמונה אלא קצת דרומה, ובהמשך להעלות אותם. אותו הדבר לגבי העוטף, ששם המצב פחות רע. הקמנו מרכז חדשנות גם בעוטף שמטפל בשלושה תחומים. אנחנו מדברים על חדשנות טכנולוגית כמובן. הוא הושק בחודש שעבר, ואנחנו מאוד גאים ושמחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המקרה של הפודטק, זה חדשנות. אבל הוא לא הצליח לקבל מענק משמעותי, סלעית. המלחמה צריך לעזור לכם. אתם צריכים לבוא לממשלה ולהגמיש. כולם הגמישו. משרד החינוך מקים בית ספר בתוך בית מלון, ואחד אחר נותן מענק בבית. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון, נכון. אני רוצה לציין את המהלכים שעשינו. חלקם עדיין נמצאים בעבודה כי אנחנו כפופים לוועדת כספים. אנחנו יצאנו במהלך מאוד נרחב, ואני מניחה שלאור ההצלחות הקודמות שלנו גם בוועדה יש לזה משמעות מאוד חשובה. אנחנו לקחנו שמונה מסלולים, ואנחנו נמצאים בהליך של איחוד הליכים תחרותיים לאותם אזורים באופן ספציפי. אנחנו נעלה לוועדת כספים בקרוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם את מכירה את הסיפור הזה ספציפית? << דובר_המשך >> סלעית לב: << דובר_המשך >> אנחנו מכירים את החברה. היא נתמכת על ידי רשות החדשנות. יש לנו מענקים גנריים, אבל אני לא מדברת על זה כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, זה לא מספיק. << דובר_המשך >> סלעית לב: << דובר_המשך >> אני מדברת דווקא על מענקים ותשתיות שייפתחו ייעודית לאותם אזורים שעליהם אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין זמן. הוא גוסס. החולה ימות. << דובר_המשך >> סלעית לב: << דובר_המשך >> אני מסכימה, ולכן אנחנו נמצאים בעוד, כמובן, מהלכים. יש לנו מענקים לעידוד. קיבלנו 10 מיליון שקלים בהחלטה של צפונה, ובדיוק המנגנון שדובר פה של דווקא עידוד שכר. זה המנגנון שעליו אנחנו עובדים כרגע, ממש בימים אלה, ומקווים שגם תקומה יקצו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מעט כסף. << דובר_המשך >> סלעית לב: << דובר_המשך >> אנחנו מסכימים. זה הכסף שהוקצה לנו לשנה זו. לגבי הצפון – כשאנחנו מסתכלים על תקציב לעידוד חזרה של חברות לפעול באזור המדובר, כשאנחנו מדברים על 0–5, זה נראה קצת פיקציה לבוא ולעודד את החברות לחזור לעבוד שם כרגע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הם צריכים לדעת מה יעמוד לרשותם בשש אחרי המלחמה. << דובר_המשך >> סלעית לב: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו נמצאים בקשר עם מינהלת אגרי פודטק במהלך משותף של הכרת הצרכים שלהם, גם עם חממת Fresh start. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שבשבוע הבא יש לנו דיון על קריית שמונה. אנחנו מזמינים אתכם לבוא. ראש העיר אומר שהכול נעלם לו. כל העולם הכלכלי הולך ונעלם. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון, אנחנו מכירים. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> מיכאל, מילה טובה לרשות החדשנות. לא היינו יכולים להגיע לאן שהגענו בלי רשות החדשנות. גם תוך כדי המלחמה הם יצרו תוכנית שסייעה לנו להישאר. וכן, הם מנסים לתת פתרון. הדבר החשוב בפתרון שאתם מנסים לתת שעכשיו אתם מוצאים – שיהיה חשוב מאוד שמחזירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. יואב, בבקשה. << אורח >> יואב כהן: << אורח >> קודם כול, נעים מאוד. אני יואב כהן, יושב-ראש ועד מושב נטועה, חבר במועצה אזורית מעלה יוסף. אני יושב פה כבר שעתיים ואני מקשיב פה לכל החברים שמדברים, ואני מצטער שאני אומר שאני קצת מקנא בגליל המזרחי, וגם בדברים הטובים בעוטף עזה. אתם מדברים על שיקום הכלכלה, ואני מדבר על שיקום ההתיישבות. ההתיישבות שלנו הולכת לאיבוד. לא תהיה לנו התיישבות. אני מדבר על זה שאנשים הולכים לעזוב. רוב החבר'ה הצעירים אצלי במושב הם משפחות צעירות עם ילדים. הם כבר מחפשים אלטרנטיבות אחרות. זה פגיעה ישירה בכלכלה. אלו אנשים שעשו תיירות וחקלאות. אני אשתדל לדבר רק על מועצה אזורית מעלה יוסף מפאת כבודם של השאר, וזה מיערה עד למתת, גבול סאסא. אתם מדברים על החזרת הכלכלה. אצלנו פשוט לא הייתה כלכלה, וזה משהו שאני אומר לא עם כאב גדול בלב, וזה עצוב לי מאוד. אני כבר שלוש שנים יושב-ראש ועד המושב. אני יותר מעשר שנים חבר במליאת המועצה כי חשבתי שכך אני אוכל לשנות דברים כי יש לי 11 ילדים ואני רוצה שהם יישארו לגור שם. אני מאמין שהאזור שלנו הוא אזור מקסים. אני מאמין שמי שרוצה לעשות ציונות יעשה את זה במקומות כמו שלנו. ההתיישבות אצלנו ואצלכם, כמובן, היא הציונות האמיתית היום. לצערי הרב, ב-30–40 שנה האחרונות מדינת ישראל שכחה אותנו. לא השקיעו בנו. היינו בית השחי של מדינת ישראל. אף אחד לא הסתכל עלינו. היה לנו מאבק על ענף ההטלה, ושם נחשפתי והכרתי את מיכאל. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למיכאל, לאלון, לגלעד, ליצחק קרויזר, ולכל מי שתרם ליום הזה. זו הפעם הראשונה שלי בכנסת. אף פעם לא הייתי פה. אני עוד מעט בן 50, ואני ממש התרגשתי לראות פה את האנשים שבאמת עושים עבודה מקסימה. הכרתי אותם במושב. כולם ביקרו אצלי. למען הגילוי הנאות, מיכאל הוא מורי ורבי. אני משתדל, ויש לי ממש דמעות בעיניים. אתם חייבים להבין. המסר חייב לעבור. ההתיישבות שלנו מתפרקת. לפני שמדברים איתי על תעשייה ועל כלכלה, אתם צריכים להבין שלא יהיה את מה להציל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדברים שלובים, והמשפט שלך מאוד חשוב. שמירת ההתיישבות והצעירים זה שמירת העתיד של המקום הזה. << אורח >> יואב כהן: << אורח >> מיכאל, אני רק רוצה לנצל את הבמה הזו ולהגיד תודה רבה. באמת תודה רבה, בראש ובראשונה, לחברי הכנסת שיושבים פה. אני גם רוצה להגיד תודה, באמת, גדולה למס רכוש: לאמיר דהן, לאתי זיו, לחיה לוי, לאורי מקוב, לרמי – המשנה, למירי סביון – המשנה לרשות המיסים. אני לא סתם אומר את זה. אני אומר זאת באמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מגיע להם. הם בשטח, והם עובדים. << אורח >> יואב כהן: << אורח >> הם ישבו אצלי במזכירות המושב ואמרו לי: יואב, אתה לא צריך להסביר. באנו לעזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. תודה לך, יואב. << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> תודה רבה. אדוני, תודה על הישיבה הזו ועל היום המיוחד הזה. בשבוע שעבר היינו בדיון בנושא החקלאות, והיום בנושא הצפון. אדוני, קראתי את הכותרת ואת נושא הדיון, ובסוף חסר בו נושא מלחמת חרבות ברזל, כי המצב שלנו בצפון היה מאוד קשה לפני המלחמה, והוא כל כך קשה בתקופת המלחמה. יש חוסר ודאות ביטחונית. האימהות והתושבים לא יודעים מה יהיה בעוד יום ובעוד שעה. גם מבחינה כלכלית המצב מאוד קשה, וגם מבחינה ביטחונית המצב מאוד קשה. אני מאוד מקווה שאחרי היום הזה ואחרי הפעולות שלכם, של כל חברי הכנסת, שהן מכל הלב, באמת ייצא קול זעקה למשרד ראש הממשלה ולממשלת ישראל לעזור גם ביטחונית וגם כלכלית, כדי להציל את הצפון, כדי שהיום, וגם ביום שאחרי, יחזרו צעירים לגור בצפון ובגליל המערבי. ודבר אחרון. תשעה יישובים מפונים מתוך 22 יישובים במועצה האזורית מעלה יוסף. ביישובים: מנות, עבדון, אלקוש ואבירים, חצי מהיישוב מפונה. שימו לב איך מועצה אזורית אחת במדינת ישראל, שמחזיקה את הגבולות מזרעית עד מתת, וכמובן נטועה, זרעית ושתולה שמחזיקים את הגדר, פונו מיושביהם, אבל החקלאות נשארה והיא מייצרת על אף כל הקשיים. אני רוצה להודות לכולם. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אנחנו מצדיעים למי שמתמיד גם בתעשייה, גם בכלכלה וגם בחקלאות. יואב כהן: מיכאל, אני מבקש להגיד משהו חשוב. רבותיי, מדינת ישראל הקפיאה את המשכנתאות אצלנו באזור. כל היישובים המפונים לא משלמים משכנתאות. אבל יש בעיה אחרת, שבאמת חשוב לשים עליה דגש, וזה נושא הריביות. הן חיות ונושמות. יש פה בחור צעיר, שהבאתי לפני שלוש שנים לגור בנטועה מירושלים. הוא התחתן, ועכשיו הם זוג צעיר. נולדו לו שתי בנות קטנות. המשכנתה של הבחור הזה קפצה מ-2,5 מיליון בעוד 100,000 שקל בתשעה חודשים. מישהו צריך לעצור את מחול השדים הזה של הריביות באזור אצלנו. בנק הפועלים הרים את הכפפה אחרי מאבק גדול שעשינו ואמר: אני סופג את המשכנתאות שלכם שלושה חודשים. קודם כול, למה רק בנק הפועלים? והדבר השני, למה רק לשלושה חודשים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מדבר על הקפאת הריבית. הקפאת התשלומים הייתה וולונטרית, ואחרי זה בנק ישראל נתן הנחייה לבנקים. יואב כהן: כן. למה הוא צריך תוספת של עוד 100,000 שקל למשכנתה. אלישע כודר: זה כרגע עומד ב-100,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק מאז המלחמה? יואב כהן: כן, כן. אלישע כודר: תבינו, הבית שלי הוא הכי חשוף בנטועה. אני הולך לחזור לשם. אין לי ברירה, השקעתי מיליונים. המשכנתה שלי הייתה בתחילת המלחמה 2.5 מיליון, וכרגע היא 2.6. היא תופחת ותופחת ותופחת. אם אני רוצה לחזור, וייקח שנים לשקם את המקום, אין לי כסף לשלם את זה. זה הלוואה שבה הם אומרים לך: תשלם תוך שלוש שנים מסיום המלחמה. זה לא מתגבש בתוך כל המשכנתה. דרך אגב, שלחתי לקרן מרציאנו מערוץ 12, והיא אמרה לי: אתה צודק. ערוץ 12 וכל הערוצים פרסמו שהבנקים מקפיאים. אבל מה הם עושים? הם מקפיאים את הריבית דריבית, אבל את הריבית עצמה, שזה הכסף, הם מקפיאים אבל הם לוקחים את הכסף, ונצטרך לשלם אותו יום אחד. אני מאמין שאם ירצו לטפל במלחמה, זה ייקח עוד חצי שנה. אני עם עוד 150,000 מעבר לכל מה שהמלחמה הזאת הביאה אותי, מעבר לקשיים עם קרן הפיצויים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נכלול את זה בסיכום, ונפעל בנושא. אלישע כודר: קחו את הדבר הזה לפעולה כי זה מה שכואב לכל המפונים מבחינה כלכלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקחנו. אלישע כודר: והדבר הכי חשוב זה הביטחון. תחזירו את הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש עוד נציגים מהממשלה שרוצים לומר משהו? אנחנו רוצים לסכם. נציג האוצר, הייתי רוצה שתגיד הרבה. אבל אני לא רוצה שתגיד, אני רוצה שתיקח אחריות לשקף בשיחות הצוות גם חשיבה על אובדן כלכלת הצפון, שימור הפעילות הכלכלית, שימור התשתית לעתיד הצפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם בדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, אבל בדרום יש מנגנון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כבוד היושב-ראש, נאמרו פה הרבה דברים, וכמובן שניקח אותם ונציף את זה לממונים שלי, שיציפו את זה לממונים שלהם. אבל חשוב להגיד שגם נאמרו פה הרבה דברים והצעות שאני פשוט מרגיש שיש פער בידיעה של האזרחים לגבי מה מגיע להם מבחינת הזכויות שלהם, אם זה במענקי עידוד, אם זה במענקים שנתנו בהגדלת שכר העבודה בחקלאות, כל מיני דברים כאלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנשים לא מממשים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> וגם בתעשייה בכל המנגנונים והמסלולים שמוצעים במסגרת תקומה. אם זה בהייטק, שגם שם וגם במסגרת מחליטים צפון, יש מענקים לחברות עתירות יידע שימשיכו לקיים פעילות בחבל הצפוני. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> לא קיים דבר כזה, זה לא נכון. אני אומר לך בתור מי שניסה מול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהרונסון, אתה לא עובד נכון. אתה ניסית לקבל כסף. לא הצלחת. נתת מילה טובה לרשות החדשנות. הגיע לפה פיין, והוא לא רוצה שנקרא לו "נער אוצר". בא איש מאגף תקציבים והוא אומר: אני רוצה לעזור לחדשנות בצפון. אל תריב איתו. תגיד לו: אני רוצה לפגוש אותך. תבוא לבקר אותי בקריית שמונה. תבנה איתו קשר. << אורח >> גלעד אהרונסון: << אורח >> בשמחה, בשמחה, נביא אותם אלינו ואני אראה להם שהם ניסו לעשות הכול, אבל בפועל כלום לא קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שכל אגף תקציבים צריך לצאת ליומיים כדי ללמוד את המצב הכלכלי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עשינו יותר מסיור אחד בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. כולם ביחד, ביחד. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נבוא יחד עם מיכאל ועם הכנסת. ואם צריך צעדה וקריאה לאזרחי ישראל, נבוא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם פנינה. אתה יודע שכשהייתי ראש העיר ירוחם, אגף התקציבים בא ליומיים, והוא עשה את דיוני הפנים שלו: פנינו לאן. אבל הוא הקדיש חמש שעות. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> << אורח >> מיכאל, כמה שהם ישתדלו, הם בסך הכול 30 איש. מה הם יספיקו? רק שיאמצו פטנט אחד. יש לכם בכל אזור מס הכנסה ומס רכוש. תנו להם לעבוד ואתם תבקרו, ואז יהיה מענה מהיר. אין מישהו שמכיר את גוש חלב וצפת יותר מצפת. תנו להם סמכויות. הם יעבדו ואתם תבקרו. << אורח >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם ההוכחה שלא צריך הרבה עובדים כדי לנהל מיליארדים. תודה רבה לכולם. תם ולא נשלם. אנחנו רוצים שהאוצר יבין את האירוע הזוחל של דעיכת הכלכלה ושל המענים לאותם עסקים שנפגעו במלחמה, שההגדרות הקיימות לא עוזרות להם. הם פשוט ייעלמו. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני יכולים להבטיח שאנחנו ערים למצב. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לנפק פתרונות כמה שיותר מהר, ובצורה יותר מקצועית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיו שינויים. למשל, בחודש האחרון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> חשוב גם להגיד, וחשוב שהדבר הזה ייאמר, שאנחנו תמיד בעין אחת לתמונה היותר רחבה. מדינת ישראל מתמודדת היום עם מציאות פיסקלית שהיא לא ידעה בעשרים השנים האחרונות, אם זה בהיבט של הגירעון שהולך ותופח, ואם זה, באמת, בהיבט החוב. אנחנו נדרשים לאתגרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסכימים. אבל הנדיבות והגישה המרחיבה. אנחנו יודעים, אנחנו איתך. אישרנו 100 מיליארד שקל לצבא, והייתי בוועדה הזאת בחוץ וביטחון וכספים. אבל ההשקעה בשמירת כלכלה היא השקעה מניבה. זה לא כסף לטמיון. המספרים לא מספיק חזקים. האוצר היה צריך להיות הלוביסט כך שבכל תוכנית ממשלתית עכשיו: בתקומה ובהחלטת הממשלה לצפון, יהיה הרבה מאוד כסף לשימור הכלכלה, כי זה יכול להחזיר מיסים. כשהעסקים ייעלמו, תיעלם הכלכלה, ייעלמו הכנסות, תהיה אבטלה. מובטל זה כספי מדינה. אנחנו נשלם כפליים על העלות האלטרנטיבית של הזנחת המציאות הזאת – זו צורת החשיבה. כשהאוצר מוכן לסלול כבישים, הוא אומר: אם יהיו פקקים, לא יהיה פריון. אם לא ישמרו את הכלכלה, ישלמו ברווחה מיליארד שקל בצפון. אם לא יהיו עסקים ועשרת אלפים מקומות עבודה, שייעלמו בשקט, 10,000 מובטלים על פני שנה, אז הלכו כמה שקלים למדינה – זו המשמעות של האירוע. אנחנו רוצים לסכם, ותיכף אני אגיד גם את המשימות. קרויזר, כל אחד מכם, תמצית הדברים, ואני אסכם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בקצרה: נסגור את השדולה הזאת, באמת, באמירות חיוביות. תודות גם לאורחים שהגיעו מרחוק ומקרוב, לאותם תושבים שנמצאים בקווי העימות, גם בצפון וגם בדרום, ובייחוד לבעלי העסקים, שנמצאים שם בחזית המאבק, וכפי שדובי אמר פה, פשוט מבקשים עזרה – לא יותר. הם לא רוצים להתפנק ולא הקלות, אלא פשוט שמדינת ישראל תעזור להם ותסייע להם להמשיך להתקיים ולקיים את חבל הארץ הזה. ובאמת להעביר את הפוקוס גם ליום של אחרי לכשנסיים את הלחימה הזו ונחזיר את החטופים והחטופות. שמדינת ישראל תחזיר את הפריפריה לראש סדר-היום, בדיוק כמו שאתה מוביל בוועדה שלך, בהשקעה בחינוך, בבריאות, בתעשייה, בחקלאות, בהתיישבות ובתשתיות. לצערי, מי שחי בפריפריה חווה זאת על בשרו יום-יום. ואני רוצה להגיד תודה גם למשרדי הממשלה, לאגף תקציבים ורשות המיסים, שיושבים פה. הדיונים האלה אף פעם לא קלים לכם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. לשדולה למטה אף נציג לא הגיע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא קל לכם, לא פה ולא בוועדות הכספים. האש היא תמיד עליכם. בסופו של דבר, מדובר בפקידים שעושים עבודתם נאמנה, והאש צריכה לבוא לפה, לחברי הכנסת ולשרים, ולאלו שיכולים לשנות את המדיניות. הפקידים בסוף עובדים לפי המדיניות שאנחנו מכתיבים להם ולפי החוקים שאנחנו מחוקקים פה. שוב, תודה רבה על קיום השדולה ועל הכנס החשוב הזה שבו אתה שוב שם את הפריפריה במרכז ובראש סדר העדיפויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ראשית, באמת תודה לכל המגיעים. פנינה, תודה שאת איתנו. המשימה בדרום היא, פעם אחת, לעקוב אחר הפעולה. יש ספר שכתבה מינהלת תקומה, ואני מציע להתייחס לזה ברצינות כתורה מסיני. היא צריכה להתקיים בהתאמות המתאימות. המשימה השנייה, ואפרופו, ה-5 מיליארד, זה לוודא שהממשלה מחליטה מה קורה עם היישובים מעבר ל-7 ק"מ. אני רוצה לחדד לכם: מבלי שתתקבל החלטה כיצד הממשלה תומכת, אם היא תומכת, כמה היא תומכת, אבל מקבלת החלטה מה עם אופקים, נתיבות, מרחבים, ותחליטו מה שתחליטו, לא נוכל להתקדם. יש 5 מיליארד, שמיועדים לפיתוח, שמוקפאים והם בני ערובה עד לקבלת ההחלטה שאמרתי כרגע. שם יושב המון כסף. לצפון, לטעמי, בשתי פאזות: באופן מיידי להמשיך את האירועים, את הקביים, את הסיוע, את הפיצויים הצמודים לכולם, לכל מי שנפגע. אגב, ליבי אינו גס באמירה לגבי הדרמה הפיננסית, המוניטרית, הפיסקלית, שבה אנחנו נמצאים. אתם לא פקידים, אתם שליחי ציבור לתחומי האוצר הלאומי. עליכם המשימה לאזן בין, חס וחלילה, גלישה לקריסה כלכלית לבין הדברים הנכוחים שאמר חבר הכנסת ביטון לגבי הצורך, גם להיות חומל בכסף שלא נראה אותו בחזרה, וגם להיות חכם בכסף שבוודאי נראה אותו בחזרה. לגבי הפיצויים – אנחנו מוכרחים להחליף דיסקט ולהבין שהעסק הזה ארוך הרבה יותר ממה שחשבנו. והרעיון של כל חודשיים הוראת שעה כזו, הוא לא טוב. הוא מתסכל כלכלה וחברה. והדבר השני שצריך לעשות בצפון, מעבר לשוטף, זה לבנות תוכנית כוללת עם הפיצויים, וזה לכל מי שנפגע. התמריצים הם לכל מי שיחיה ויעבוד ויפעל וישקיע באזור הצפון באמצעות תוכנית רב-תחומית, רב-שנתית, שתקפיץ את האזור ותיתן, בעיקר, פרספקטיבה. כשנעשה ביחד, אז יהיה על מה לחלום כשתיגמר המלחמה. תודה. ללמ"ס – יישר כח שאתם פה. הייתם שלישייה עד לא מזמן. יפה שנשארתם. אני מציע לכם, ואני לא יודע אם אתם עושים את זה, ליזום מעקב אחר מה שביקש היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אנחנו ניתן לכם במה. אנחנו נעשה דיון רק על זה. אני רק מבקש שהמחקר יתייחס למצב שלפני ה-7 באוקטובר והמצב כיום ברמת פירוט גבוהה, לפי תחומים, לפי אזורים, כולל לא רק המפונים בפועל, אלא כל אזור הצפון והנגב. זאת אומרת, 10, 20 ו-30 ק"מ. אנחנו נבקש את זה בצורה יותר ברורה כדי שלא תהיה אי-הבנה בציפיות. אנחנו נעשה דיון מיוחד רק על הנתונים הללו. תודה רבה. אנחנו מסכמים. אני רוצה להודות לכל מי שבא ולכל מי שהתמיד עד הסוף. זה מעיד על רצינות. המוטיבציה לקיים את הדיון היום היא מה שקראנו: היעלמות שקטה וזוחלת של כלכלות מקומיות בקווי העימות והיעדר מענים ופתרונות – זה מה שקורה עכשיו. ולא חבר כנסת צריך לספר למשרד הכלכלה שמפעל נסגר או חושב להיסגר באדמית, בחניתה או שאלביט יוצאים מקריית שמונה. המשרדים צריכים לדעת. הם צריכים להיות אונליין. הם צריכים להגיד לו: אל תצא, אני איתך. מה אתה צריך כדי לא לסגור את המפעל? איזה תמריץ ישאיר אותך ב-2, 4, וב-5 ק"מ שבהם אתה חוטף. הדאגה שלנו היא היעלמות שקטה של הכלכלה. והיא כבר מתקיימת וכבר הלכו לטמיון אלפי מקומות עבודה. אנחנו יכולים להציל אלפים אחרים. אני רוצה להודות לשותפים שלי: לקרויזר לשוסטר ולקריב על כל היום הזה שעשינו בכנסת. אנחנו נעשה מעקב מיוחד אחר הדיון הזה כי יש בו נושאים חשובים. אנחנו מבקשים מהאוצר לשים דגש על המשך מענק עובדים קיימים לתעשייה וחקלאות עובדים –שימור העובדים. אנחנו מבקשים מהאוצר לפתוח ערוץ לעובדים חדשים בתעשייה וחקלאות ועסקים, שיגיעו לעוטף ולקו העימות. עידוד הגעה לתעסוקה, ובין אם זה הרעיון של ענבר של כפל עבודה מועדפת, או את אותו מסלול של שימור עובד בקו הגבול. עידוד הגעה של עובד חדש – כך נגדיל. בכלל זה, פתיחת המסלולים והקלה ופשטות למי שרוצה כמה עובדים זרים בכלל תחומי העיסוק. אנחנו נדבר עם משרד הביטחון לשים שם 10–20 מיליון שקל למיגון עסקים שאין להם מיגון, שלא יברחו. שלא יגידו: אנחנו עוזבים את העסק הקטן שלנו כי אין לנו מיגון לידו. אנחנו רוצים שהם יוכלו לעבוד. כמו כן, לתת ודאות קדימה. ביולי עוד לא יודעים מה יהיה במסלול האדום וכו'. להודיע על יולי ואוגוסט. לא להשאיר אנשים גוססים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא, במסלול האדום הם יודעים. היא דיברה על המסלולים בענפי התיירות, האטרקציות והחקלאות – זה מה שהתקבל כבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הגיע יולי, ואנחנו לא רוצים שאדם יישב עכשיו בבית ולא יידע מה לעשות – האם לפטר עובדים או לא לפטר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, אנחנו מבצעים את החלטות הדרג המדיני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל להביא לכספים עדכון התקנה הזו מהר, עכשיו, השבוע, ולא עוד חודש. אנשים יפטרו עובדים. הם צריכים ודאות, ולא בדיעבד, אלא מלכתחילה. באופן כללי להסתכל על החלטת הממשלה, שנתתי לה ציון 70, ולשפר אותה. להכניס לה את הפגיעה בכל העסקים ככזו שנובעת מהמלחמה, להגדיל את ההשקעות בכלכלה. לראות שם את המרכיבים שנפלו בין הכיסאות ולהשלים אותם. להפוך אותה מהחלטה של ציון 70 לציון 80 ו-90, וזה אפשרי. אנחנו מוקירים את עבודת רשות המיסים גם במסלול הישיר והעקיף, ומבקשים ממנה להיות זאת שתשקף לממשלה את הפגיעה בעסקים, כפי שהנתונים מעידים עכשיו. אני גם הייתי מבקש מהאוצר להזמין עבודה מחקרית מהירה של שבועיים, חודש, עם חברת ייעוץ עסקי, שתמפה לך מה קורה בכלכלה של הצפון מבחינת המשבר: איפה הוא נמצא, באיזה מרחבים, באיזה סוגים, באיזה מיקומים, כדאטה-בייס. אחת הבעיות של קבלת ההחלטות זה שהיא לא מבוססת נתונים, אלא רגשות ומי לוחץ יותר ומי צועק יותר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בדיוק מה שהיה לנו הבוקר עם תעסוקת נשים בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני אומר: יש כספי תכנון. רמת המימוש של כספי תכנון ממשלתי זה תמיד תת-ביצוע. תשקיע עכשיו חצי מיליון או מיליון שקל בעבודת מחקר על הכלכלה של הצפון: מה מצבה, מי נפגע, מה הקשיים. ויש מי שיידע לעשות את העבודה הזאת מהר. << אורח >> דניאל רואש: << אורח >> אני רק אגיד שנראה לי שכדאי שהם יהיו בקשר איתנו. זה עדיף מחברת ייעוץ חיצונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציג הלמ"ס, זה לא מדויק, ואני אסביר. אתה יודע להגיד נתון אובייקטיבי מה קרה לעסק מסוים במאבחנים שלו, אבל אתה לא תדע להגיד אם יש לו מיגונית או לא, או אם הספק באמריקה לוחץ, אם הנוצרים לא הגיעו לכנרת כי אין אוטובוסים. אתה מבין? מחקר הוא לא רק נתונים, הוא גם איכותני, הוא גם כמותי, הוא גם פרמטרים סמויים שמסבירים, ופקטורים שאי-אפשר לדעת אותם מבלי ללכת לשטח. בסדר? זה לא סותר את הנתונים היבשים של הלמ"ס, אבל זה דורש יותר מזה. צריך ללכת למאזנים של עסקים ולדלות מרשות המיסים נתונים מי הפסיק לשלם מיסים וכו'. אנחנו ממליצים להגדיל את תקציב ההשקעות והיזמות, גם בעוטף וגם בצפון. המספרים שהוצגו לרשות החדשנות הם מעט מדי. רשות החדשנות קיבלה מאות מיליונים להשקיע. 10 מיליון במלחמה זה לא כסף. אנחנו כן ממליצים על דיפרנציאליות. אותם עסקים של 2 ק"מ בגבול, צריכים יחס מסוים, ו-5 ו-10 ק"מ צריכים יחס אחר. יותר קשה לשמר כל אחד במרחב. אנחנו מבקשים מהאוצר, שאחראי על המערכת הפיננסית, לבדוק עם המפקח על הבנקים ועם נגיד בנק ישראל את סוגיית הריבית התופחת של המשכנתאות. מצד אחד, אפשרו לאנשים לדחות את תשלומי המשכנתה, אבל הייקור שלה הוא גדול ועצום בזמן המלחמה. אנחנו נקיים דיון מעקב. אנחנו לא יוצאים לפגרה, ואנחנו נהיה גם בשטח ונגיע לצפון. אני מודה לכולם על ההתמדה במשך כל הדיון הארוך הזה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>