פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 16/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 94 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, י"ג באלול התשפ"ד (16 בספטמבר 2024), שעה 13:06 סדר היום: << נושא >> הגדרות קו עימות וישובים שנופלים בין הכיסאות בסוגיות סבסוד מגרשים ומרכיבי ביטחון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי יסמין פרידמן חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום – ראש מנהלת לשיקום הצפון, מנהלת לשיקום הצפון נוחי מנדל – ראש היחידה להתיישבות, משרד הביטחון דניאל ביטון – רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון נדב זוהר – ק' מחלקת תכנון אג"ת, המשרד לביטחון לאומי מאיר ברוכים – מנהל אגף מידע תקציבים, המשרד לביטחון לאומי יהודה פרג'ון – משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אבינועם ביר – המחלקה למשפט ציבורי מנהלי, משרד המשפטים אורלי אלמגור – מרכז המידע והמחקר של הכנסת מתן שחק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת גלית ויטנברג – מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל רועי ישראלי – מנהל מרחב, התאחדות התעשיינים בישראל ניר הולנדר – מנהל קהילה בקיבוץ להבות הבשן מעין לשם – יו"ר קיבוץ גונן יאסר ג'דבאן – ראש מועצה מקומית כסרא סמיע ואיל מוגרבי – ראש המועצה המקומית עין קיניא אילן שדה – ראש מועצה אזורית מנשה רוני רוזנצוויג – מנכ"ל קיבוץ להבות הבשן נזיה דבור – עו"ד, ראש מועצת בית ג'ן שריף נג'ם – מהנדס, ראש מועצה מקומית גוש חלב יהודה דואה – ראש המועצה המקומית קצרין אורית דגני דיניסמן – ד"ר, מרצה ויועצת ארגונית עסקית מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הגדרות קו עימות וישובים שנופלים בין הכיסאות בסוגיות סבסוד מגרשים ומרכיבי ביטחון << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אנחנו ממשיכים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה צריך להחליט בכנסת, אבל אנחנו דואגים לגולן דה פקטו. הנושא הוא הגדרות קו עימות ויישובים שנופלים בין הכיסאות בסוגיות שונות כולל סבסוד מגרשים ומרכיבי ביטחון. אנחנו פוגשים בשנה האחרונה מצבים לא נורמליים שיישובים מסוימים לא מקבלים סיוע מהממשלה בגלל שהם 100 מטרים מאיזה קו דמיוני שהוגדר, ובמציאות הם מאוימים ונפגעים ויש בהם נפילות ואזעקות. הממשלה הצהירה שהיא הולכת לעשות סדר בנושא הזה, אני לא יודע אם כבר יש לה מה לספר לנו על סדר, אז אני מאמין שיהיה דיון מעקב לדיון הזה. אנחנו כן הזמנו עבודה מאגף המחקר והמידע של הכנסת לספר לנו איך נראית תמונת ההתרעות והאזעקות והאם היא מגבה את הקווים המוחלטים שהצבא פועל על פיהם? יש פה גם עוד מידע שמגיע מהמערך הדיגיטלי הלאומי, שגם שם יש התייחסות לסוגיות של התרעות ותמונה סטטיסטית בנושא. אז אני אבקש מאנשי אגף הממ"מ בחמש דקות לסקור בפנינו גם את המחקר שלכם וגם את המסמך הנוסף שהוא לא להפצה אבל שהוא נמסר לעיני חברי הכנסת ועיקרי הדברים ייאמרו בעל פה. בבקשה. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> תודה כבוד יושב-הראש, שמי מתן שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג בקצרה מסמך נתונים שכתבנו לקראת הדיון היום. אני אציין שהוועדה ביקשה מאיתנו נתונים או אומדנים על נזקים, על פגיעות, כל נתון שיכול לתת איזושהי אינדיקציה לרמת האיום או רמת הנזק, בעצם מידת ההשפעה של המלחמה על היישוב. ביקשנו נתונים ממשרד הביטחון על נזקים ועל נפילות אבל הנתונים האלו לא נמסרו לנו בטענה שהנתונים מסווגים, מה שכן יש לנו אלו נתוני אזעקות, הנתונים האלו הם נתוני פיקוד העורף שמפורסמים באתר שלו. ריכוז הנתונים נעשה על ידי אנליסט המידע ארי אייזנמן שהעביר את הנתונים שהוא הפיק ממערכת פיקוד העורף אלינו ואנחנו עשינו את הניתוח של הנתונים לפי יישובים, לפי מרחקם מהגבול ולפי הקטגוריות השונות, כמות אוכלוסייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם צפון וגם דרום? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> עשינו רק צפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוסקים בצפון. אבל הבעיה הזאת קיימת גם בדרום, יש שם יישובים בדרום שנפלו בין הכיסאות, עסקנו בהם ספציפית, אורים, גבולות. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> בעצם הקטגוריות הקיימות – יישובי קו עימות הם יישובים שנמצאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה רגע לקטוע אותך. משרד הביטחון, צהל, מה הבעיה שיהיה מידע סטטיסטי רטרואקטיבי איפה היו נפילות? זה אפילו לא סודי זה מתפרסם בעיתונות איפה הייתה נפילה. למה שלא נקבל מידע במהלך המלחמה איפה היו נפילות? יש חפיפה בין אזעקה לנפילה ברוב המקרים, אבל מה הייתה הבעיה בלתת תמונה סטטיסטית רטרואקטיבית שהיא לא בזמן אמת איפה היו הנפילות? משרד הביטחון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני מאגף התקציבים, אני אבדוק ואני אחזיר לכם תשובה תוך כדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין פה נציג? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אני פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה נשמע נוחי? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> שלום חבר הכנסת. לא פנו אליי, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא פנו אליך? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אף אחד לא ביקש, אני לא מכיר את הפניה. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> פנינו כמקובל דרך לשכת השר, אתה מכיר את זה זו הכתובת הרגילה, ואנחנו יודעים שהנתונים קיימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נראה לי שיש בעיה רטרואקטיבית להגיד איפה היו נפילות? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> גם לי לא נשמע שיש בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא מדיניות מבצעית וזה לא פריסת עמדות של כיפת ברזל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה גם לא סמוך לאזעקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה דה פקטו היו נפילות? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אלא אם זה משהו מסווג מידי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא מסווג במיוחד אם זה משהו רטרואקטיבי. אז אני מבקש שהצבא ומשרד הביטחון ישלים לאגף המחקר של הכנסת סקירה גיאוגרפית של הנפילות והסטטיסטיקה של נפילות גם בדרום וגם בצפון. אם יש אבחנה בנפילה שפגעה בנפש, פצעה, או פגעה ברכוש לעומת נפילות בשטח פתוח . איזה סטטיסטיקה של מה היה לנו עד היום במפה, ב-GIS, והם יעבדו את הנתונים וישלימו לנו. יש לנו כרגע את המידע על האזעקות, אין לנו את המידע על הנפילות בפועל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וכניסת כלי טיס עוין. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> אם אתה מבקש, אז לבקש גם את הנתונים על הנזקים אנחנו יודעים שהם קיימים די בלחיצת כפתור גם על רמת הנזק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול קיים, זה לא סודי. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> יש באופק צפוני מיפוי מלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה של הנזק. לגבי הנפילות זה בטח יהיה במקום אחר, באמ"ץ או באיזה מקום. איפה היו נפילות מתועדות, מה שידוע? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> משרד הביטחון לא אישר לפרסם את הנתונים על הנזק שמפורסמים במערכת אמון. אני אנסה לתמצת ולקצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צ'ייני הציג משהו בדיון הקודם. זה לא זה? << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> אין לנו ויכוח, אנחנו רק אומרים שכשפנינו למשרד הביטחון אמרו לנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, אני סומך על שני אנשים פה, גם על נוחי וגם על דניאל שהם ישלימו לנו את הנתונים האלה. אבל מה התובנות שלכם כרגע בקצרה? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> (הצגת מצגת) הנתונים כוללים את סך ההתרעות לפי יישוב, על כל האלמנטים, אם זה חדירה, כלי טיס, רקטה, טיל או כל דבר אחר. אני אתחיל ואומר שהנתונים שמרכזים את כל הנתונים על כל התקופה, כלומר זה לא מאפשר לנו לראות מגמות שונות לאורך התקופה למרות שהיו מגמות כאלה אבל זה לא מה שאנחנו נראה פה. מה שבחרנו זה לראות לפי הגדרות המרחק של היישובים שזה היום עד שני קילומטרים, עד ארבעה קילומטרים, עד תשעה קילומטרים שזה מה שנקרא יישובי קו עימות. פה במפה אתם רואים את אלו שעד שני קילומטרים צבועים באדום, היישובים שעד ארבעה קילומטרים צבועים בכתום, עד תשעה קילומטרים בצהוב ומעבר לתשעה קילומטרים בכחול. גודל העיגולים מסמן את טווח ההתרעות שהיו בכל התקופה מה-7 באוקטובר עד ה-2 בספטמבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמות ההתרעות? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> מספר ההתרעות הכולל שהיה בכל יישוב. << אורח >> יהודה פרג'ון: << אורח >> מה זה כחול? לא רואים בדיוק. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> זה עד תשע קילומטרים לפי ההגדרות של החלטות הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם כפר בית ג'ן הוא 8.3 שלא מופיע בכלל. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> נתוני המרחק מעבר לתשעה קילומטר אלו נתונים שאני הפקתי באמצעות מערכת ה-GIS, זה לא לפי אותה הגדרת מרחק שהחלטות הממשלה הולכות. החלטות הממשלה מודדות מהבית הקיצוני ביישוב לגבול, הגדרות המרחק של החלטות הממשלה הם לפי הבית הקיצוני לגבול. מאחר ורצינו לקבל עוד יישובים שקצת יותר רחוקים, זה לא היה בדיוק חשוב אם קצרין היא 12 או 17 ומאיזו נקודה מדדתי, אלא לראות איך ההתרעות בקצרין עומדות ביחס להתרעות של היישובים שהם יותר קרובים. אז באופן כללי אפשר לומר שהיישובים שככל והם יותר קרובים לגבול – יש בהם יותר התרעות. יש אחרי זה גם מפה של פינוי, ביישובים מפונים יש יותר התרעות מאשר ביישובים לא מפונים, זה באופן עקרוני, בגדול. << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> עין קיניא טעות, זה 6.7. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> אם יש טעות נקודתית אפשר אחר כך להגיד. << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> 6.7 זה לא יכול להיות, אנחנו הכי קרובים לגבול לבנון. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> יכול להיות, אני אומר שהנתונים שאנחנו מציגים התבססו על הטבלאות בהחלטות הממשלה. יכול להיות שאנחנו נבדוק את זה, בסדר גמור. אבל מה שאני רוצה לומר זה שמה שכן רואים שבאופן כללי ככל שיותר קרובים לגבול יש יותר התרעות. אבל אפשר לראות שבגלל צורת הגבול ובגלל אופן המדידה יש כל מיני דברים שהם יותר מוזרים. יישובים שמאוד קרובים אחד לשני שהם נכללים בקטגוריות אחרות. אפשר לראות את זה באצבע הגליל וברמת הגולן בצורה הכי טובה, עמק החולה. אפשר לראות את היישובים שעל רכס רמים למעלה מרגליות, מנרה, ואז לרדת למטה למעיין ברוך קריית שמונה, עוד קו היישובים הנוסף הגושרים ובית הלל, ולאחר מכן היישובים של עמיר, שמיר, שדה נחמיה וכך הלאה שהם לא נחשבים ליישובי קו עימות, הם מעבר לתשעה קילומטרים. אזור נוסף שאפשר לראות שהמרחק מהגבול פחות משנה למספר ההתרעות זה באזור צפת. אנחנו יודעים למה הדברים האלו קורים, האלמנט הוא לא המרחק. גם איילת השחר, אם תשימו לב זה עיגול כחול יותר גדול, למטה בחלק התחתון של המפה, וגם שם יש יותר התרעות מאשר יישובים מסביב וגם יותר התרעות מחלק מהיישובים שיותר קרובים לגבול. זאת אומרת שהכלל של המרחק לא מצליח לבטא את המורכבות של האיומים שהיישובים בסופו של דבר צריכים להתמודד איתם. אם אנחנו לוקחים את מספר ההתרעות כאינדיקציה לרמת האיום. אם אנחנו נסתכל – לא נלאה אותכם עכשיו – במסמך עצמו אנחנו חילקנו לתרשימים, בכל תרשים מופיעים מספר ההתרעות לפי טווחי הגבול עד שני קילומטרים, עד ארבעה, עד תשעה, עד 15 ועד 20 הוספנו עוד שני מדרגות יותר רחוק. אז למשל, בישובים שהם מעבר לתשעת הקילומטרים יש יישובים שבהם מספר ההתרעות יותר גבוה מאשר יישובים אחרים שנמצאים יותר קרוב, זה כשמשווים אחד לאחד. זאת אומרת שיש שאלה עד כמה המרחק מבטא את האיום? באלו אזורים זה יותר נכון? באילו אזורים זה פחות נכון? אילו אירועים או מקרים יוצאי דופן יש? ואיך אפשר לנסח את זה אולי בפרמטרים או באיזשהם כללים שאפשר יהיה להוסיף כדי להעשיר יותר את הקטגוריה של המרחק בעוד אלמנטים שיכולים להשפיע על מידת הסיכון או האיום או הנזק שנגרם ליישובים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> רק עוד מילה לגבי הדוח של מרכז המחקר והמידע והידע שיוצא בכל שבוע, יצא אחרי שכבר הגשנו את המסמך. אם מסתכלים על הנתונים שיש שם על החודש האחרון – מ-14 באוגוסט עד ה-10 בספטמבר אז באמת רואים שזה מתכתב גם עם מה שמתן אמר שזה הנתונים המצטברים שביישובים שמאוד קרובים באמת לגבול הצפוני, אם זה קריית שמונה, מרגליות, חניתה, מנרה, משגב עם, יש באמת את העומס הכי גבוה של התרעות גם מבחינת מספר הימים שיש בהם התרעות וגם מבחינת מספר ההתרעות שהיו בהם, אבל אנחנו כן רואים שיש לא מעט התרעות בתוך החודש גם ביישובים שלא נכללו. במקרה הזה הייתה התייחסות לתוכניות הפינוי מול לא תוכניות הפינוי, אז בולטים במספר ההתרעות ולא במספר ימי ההתרעה, ג'יש, שמיר, דלתון כפר סאלד וביריה וצפת בפנים. קלע, שמיר וכפר בלום גם רואים יחסית מספר התרעות גבוה ואלו דוגמאות לכמה יישובים שלא פונו. אני רוצה רק להוסיף משפט אם אפשר, זה כבר נאמר על ידינו בדיונים קודמים, אדוני היו"ר, לגבי הקריטריונים. אנחנו התייחסנו לזה בהקשר של הפינוי שאנחנו חושבים שהסתכלות רק על המרחק בלי גם בחינה של פרמטרים אזרחים כמו היכולת של יישוב בתוך מועצה אזורית לתפקד כשחלק מהמועצה האזורית מפונה וחלק לא, וכשעיר המחוז האוכלוסייה שלה פונתה ובעצם האוכלוסייה שתלויה בה לא פונתה, זה פרמטר שאנחנו חושבים שאולי היה נכון להכניס אותו לסדר העדיפויות ביום הפינוי בגלל דחיפות, אז בחלוף 11 חודשים יכול להיות שאלו שיקולים שצריך להתחיל לקחת אותם בחשבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מעיין, יושב-ראש קיבוץ גונן. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה, אם אפשר לחזור למפה הקודמת. הדברים שאני הולך להציג מתכתבים מאוד עם מה שנאמר. ראשית, גונן כשמו כן הוא הוקם בשביל להגן על גבול הצפון אי אז לפני 1967. רק להתמצאות על המפות, מה שאתם רואים באדום אלו היישובים שמוגדרים כאזורי קו עימות, ויש שם שני יישובים כחולים שאותם אנחנו מייצגים, גונן ולהבות, יישובים שעיר המחוז שלהם היא קריית שמונה, הלימודים שלהם בכפר בלום, החוגים בעמיר, החברים נמצאים בקיבוצים הצפוניים, אבל חסר להם כמה מאות מטרים להיות מוגדרים כקו עימות. אולי אני אדייק, לאורך השנים וזה תלוי בפרשנות של החוק, בהתחלה להבות הבשן וגונן נחשבו כיישובי קו עימות, אחרי כמה שנים החליטו להוציא אותם מקו עימות, בשנת 2000 החזירו אותם לקו עימות, אחרי זה שוב הוציאו אותנו, מה שגורם לנו להבין שזה עניין של פרשנות של החוק. אם אני מתחבר לדיון הקודם – לא כולם היו פה – דיברו על הדחיפות ועל הצורך לסייע עכשיו ליישובי הצפון ולא לחכות עם זה עד שיהיו תוכניות חומש וכן הלאה כי כרגע עסקים קורסים, כרגע משפחות עוזבות, ומה שאנחנו מבקשים מכל הגורמים זה שהמשרדים יאפשרו את הבנת החוק כמו שהיא הובנה לאורך השנים, ככה שגונן ולהבות הבשן שאותם אנחנו מייצגים יוכרו כיישובי קו עימות לכל דבר ועניין. אני חייב להגיד שאפילו בהצגה של המחקר של הכנסת זה מתכתב עם המחקר שאנחנו ניסינו לעשות וזה בלבול מאוד גדול מהו קו עימות ומה לא קו עימות? כשאנחנו מבינים שחלק ממשרדי הממשלה מבינים את זה ככה, חלק מהרשויות מבינים את זה אחרת. רמ"י, לצורך העניין בוחר לא להחשיב אותנו. למעשה, מי שיש לו צד כלכלי בעניין לא רואה אותנו כקו עימות ומי שאין לו צד כלכלי רואה אותנו כקו עימות. אנחנו פה לייצג את התושבים של הקיבוצים שלנו שעומדים ומגינים – כשמנו כן אנו – על גבול הצפון ועושים את זה בגאווה, אבל אנחנו חייבים שרשויות המדינה היום, אתמול, יעשו כל מה שהם יכולים בשביל לסייע לנו. צ'ייני דיבר על זה בדיון הקודם על הצורך לגרום לתושבים להבין שהם חשובים, לגרום לתושבים להבין שהמדינה רוצה שהם יישארו שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צ'ייני אמר שהוא ישב פעמיים עם שמונת היישובים שם בצפון. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> כנראה שהוא ישב עם ששת האחרים ולא איתנו, ויכול להיות שזה בדיוק העניין ותודה שאתה מחזיר אותי, אדוני יושב-הראש, לנושא של שמונת היישובים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק מחזק את הנקודה שהוא אמר. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> המציאות בשטח היא כדלקמן, יש את שמונת היישובים, על זה כולם מדברים באזור שלנו, למי שעוד לא הכיר הייתה על זה כתבה גדולה בסוף השבוע גם בהארץ. שמונת היישובים זה מושג שמדברים עליו שהם שמונת יישובי צפון עמק החולה שלא פונו שחיים בתוך אזור מלחמה, חלקנו עזבנו, המשפחה שלי עזבה לחודשיים וחצי וחזרנו לגור באזור מלחמה מתוך רצון להיות בבית ומתוך צורך ציוני להחזיק באזור הזה של המדינה, ואנחנו חיים בתוך אזור מלחמה ובגלל כמה מאות מטרים שאולי אפשר להבין אותם בימי שגרה, אנחנו לא נחשבים כיישובי קו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא רק המרחק וכמה מאות המטרים פער, אלו היישובים שראינו שהם באזור של 50 אזעקות והיישובים הקרובים לגבול כמו דלתון זה 50-60. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קשור לאזעקות, מה, אזעקות זה הפרמטר היחידי שצריך להיות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של נפילות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, גם לא נפילות. ברגע שאין לך מערכת חינוך מתפקדת, מערכת בריאות מתפקדת, מה הם אמורים לעשות? זה לא עניין של סעיף, זה עניין של מציאות. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> רק להבין את ההשפעה, אם תסתכלו שוב על המפה, פה לא כלולה רמת הגולן שמקבלת את ההקלות שלה מתוקף חוק הגולן ולא מתוקף זה שהם יישובי קו עימות, תחשבו על זה שהרחבה בקיבוץ גונן המקום בו אני גר, מגרשים יכולים לעלות מאות אלפי שקלים יותר מאשר קיבוצים מסביב מעצם העניין שאלו יישובי קו עימות זכאים וזה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם משהו מוזר. מה זה היישוב מתחת לגונן? << אורח >> מעין לשם: << אורח >> יסוד המעלה. יסוד המעלה בפנים וחולתה בחוץ, יש כאלו שיגידו שזה קשור לפוליטיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, האדום שקרוב לגונן. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> שמיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. מתחת, באמצע, בלב העמק. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> יסוד המעלה. יסוד המעלה הוכנסה פנימה, חולתה שצמודה אליה – מי שמכיר את השטח הם אחד ליד השני – יש שיגידו שהיו שיקולים פוליטיים אז כשזה נעשה אבל לא ניכנס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל המרחק של יסוד הוא לא כמו של שמיר וגונן? << אורח >> מעין לשם: << אורח >> תלוי מי מודד. אני לא מדדתי את יסוד. אבל רק להבהיר שוב את הנושא של מה הבעיה? זה מייצר תחרות כזו שכשמתיישב מגיע למקום כמו גונן הוא אומר: למה שאני אגור בגונן כשאני יכול ללכת 200 מטרים ימינה לרמת הגולן, לעלות חצי קילומטר לשעל או למצוק עורבים או לעלות ליישוב כמו שמיר, ושם הוא יכול לקבל מגרש בסבסוד מלא בלי שהוא משלם דמי היוון וכן הלאה, וכנ"ל כמובן כל המרכיבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציג של מנהל מקרקעי ישראל? << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלית. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> גלית ויטנברג, מנהלת האגף החקלאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נדרשתם לשאלה שהוא מעלה? << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> חשוב להבין שלנו אין שום פרשנות כלשהי שלנו, אנחנו רק נסמכים על המדיניות של הממשלה, לפי הרשימה שקובעת הממשלה זה מה שנמצא אצלנו, אין לנו פרשנות עצמאית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האם להבנתכם יש פה בעיה שאולי צריך לתקן? << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> אנחנו חד משמעית מקבלים את הנתונים מיהם יישובי קו עימות, מי נכנס לקו התשע? מדידות לדעתי מפ"י עושה. מה שהממשלה מחליטה אנחנו נותנים את מיטב ההטבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אולי תביאו תיקון החלטת ממשלה, כי תסתכלי על התמונה הזאת שהאדום הזה למטה מקבל ושני הכחולים לא מקבלים. מה היגיון? << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> אתה מתכוון ליסוד המעלה, המדידה היא כנראה אחרת. הדברים קבועים בחוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל חוק בני אדם יצרו, והוא גם אומר שבעבר, עד שנות 2000 הם היו קו עימות והחוק השתנה לרעתם. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> אני לא חושבת שמשהו שונה, יכול להיות שעשו מדידה שדייקו אותה אחרת. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> שינו וחייבו מהחוק ברטרואקטיבית. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> אני לא יודעת, צריכים להבין שחוק ומה שנותן ההטבות של קו עימות זה לא רק הטבות בקרקע, זה לא חוק שאנחנו כרשות מקרקעי ישראל עומדים עליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכים איתך, אבל אם תבואו ותציגו שאין פה היגיון אז אולי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למי הם יציגו אדוני יושב-ראש הוועדה, למי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הפער הזה בין יסוד המעלה לחולתה הוא הגיוני? << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> אין לנו התנגדות לכל החלטה שתתקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני עוד לא שואל אותך על ההחלטה, אני שואל אותך כאשת מקצוע, כשאדם רוצה לקנות מגרש ביסוד המעלה הוא יקבל סבסוד ובחולתה הוא לא יקבל, תראי את צמידות הדופן. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> יכול להיות. הוא אמר שיש לו בעיה עם רמת הגולן, ואני לא חושבת שמישהו הציע כאן להוציא את רמת הגולן מקו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו הכנסנו את הגולן. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> רמת הגולן לא כולה בקו עימות. האבסורד הוא שגם גונן וגם להבות הבשן יושבים על הבזלת. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> המזל של המדינה זה שאנחנו אנשי הבזלת, זה המזל של המדינה. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> אנחנו אנשי בזלת, אבל זה האבסורד, זה מדגיש אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מקבל את מה שאת אומרת שאת כפופה להגדרות של החלטת ממשלה ואת תפעלי לפי מה שיגדירו לך. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל חלק מתפקידכם הוא להתריע בפני הממשלה על דברים חסרי היגיון. ואם בעמק החולה יש שניים או שלושה יישובים שנפלו בין הכיסאות – להמליץ לממשלה לתקן את המפה ולהביא תיקון מפה. אנחנו עשינו את זה עם ג'יש, הכנסנו אותם, פתרנו להם, מצאנו דלת עקומה להכניס את הגולן לפתרונות של חירום, אבל המפה הזאת הוגדרה בימים שעוד לא ידענו את טווח הטילים המדויקים של חיזבאללה, משהו השתנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גלית, אני רואה שאת מאבדת את הסבלנות שלך ואני גם מבינה, זה לא קשור אליך. אני באמת רוצה לומר לך משהו מכל הלב. באמת אין לי מה לבוא בטענות אליך, את מקבלת מדיניות ואת צריכה לפעול לפי מדיניות, אבל אני כן הייתי מצפה או לפחות רוצה שעכשיו, בגלל מצב החירום הזה, בואו נעשה עבודה ביחד. אני אשב איתך, עם מי שצריך, בואו נתחיל לעבור מועצה-מועצה ולהבין איפה המדינה הזאת פועלת בחוסר היגיון ולבוא עם איזשהם המלצות לוועדה כדי שהוועדה תראה את זה לראש הממשלה ולמשרדים שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא גלית יכולה לעשות את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי היא לא הסמכות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה בא אליה בטענות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא בא אליה בטענות, אני רק אומר שאם היא רואה חוסר היגיון היא צריכה להציף את זה כלפי מעלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז זה מה שאני מציעה לה שנעשה את זה ביחד לא במקום אחד – בכל הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הסמכות לתקן את המפה - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא של משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - היא של הביטחון ושל פיקוד העורף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז נגיש את זה למשרד הביטחון ולפיקוד העורף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז צריך להציף בעיות, לא להסתפק בזה שזה נכפה עליכם, ולהגיד שהמפה לא הגיונית. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> אדוני היו"ר, אמנם בהקשר של פינוי האוכלוסייה אבל כבר נעשו התאמות במהלך המלחמה הזאת כשבהחלטות על הפינוי בדרום כללו גם תשעה יישובים שלא היו כלולים בהחלטה בכל ההגדרות של עוטף עזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וגם שם עשו טעויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשרוצים להיות גמישים אז יכולים, היא אומרת לך שכשממשלה רוצה, היא הכניסה תשעה ישובים שלא עלו על ההגדרה של העוטף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את צודקת אני בהחלט מחזקת את זה, אבל אני מנסה גם להיות פרקטית. אדוני, יושב-ראש הוועדה, אנחנו יושבים פה ומתלוננים על זה ועל זה והם מגיעים מהצפון ועוזבים הכול ונוסעים. אני מנסה רגע מה הצעד שהוא יהיה פרקטי? שאני אצא היום מהוועדה ואני אגיד: וואלה, עשינו איזשהו צעד קטן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול הממשלה התחייבה שהיא תעשה בדיקה של המפה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי היא התחייבה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתחילת המלחמה . << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יופי, בואו נחכה עוד 11 חודשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה שם ויכוח על תקציבים ומי יקבל אותם, והממשלה אמרה שהיא תעשה סדר במפה. משרד הביטחון, מישהו עוסק בדבר הזה? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אדוני יושב-הראש, יש הבדל בין הגדרת קו עימות להגדרת מרכיבי ביטחון ולדברים נוספים. היישוב יסוד המעלה שנכנס לתוך קו העימות הוא לא נמצא בגבולות הגזרה של משרד הביטחון, הוא לא נמצא בגבולות הגזרה להגנה של פיקוד הצפון. הוא נכנס להגדרה אחרת של יישובי קו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא נהנה בשל כך מהטבות מס, מהוזלת מגרשים. אולי הוא לא נהנה מזה שהצבא אחראי על הביטחון שלו, אבל מעצם כניסתו להגדרה של קו עימות יש לו זכאויות שונות. אולי לא אצלכם – במקומות אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל איך אתה מציע שנפתור את זה? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> ההגדרה היא הגדרה אוצרית, היא לא קשורה למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קו העימות לא מוגדר על ידי האוצר, הצבא מגדיר אותו. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> זה לא מוגדר על ידי הצבא, זה לא נכון, צריך לעשות סדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככה זה נולד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח לעשות סדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשה לנו. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> עוד שניה. מה שנכנס למשרד הביטחון הם יישובים שבגבולות הגזרה להגנה של פיקוד הצפון, מה שמעבר לגבולות הגזרה של פיקוד הצפון היישובים האלו נכנסים בהיבט של ההגנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל נוחי, גם שנינו יודעים שהכניסו והוציאו יישובים גם מצה"ל. שמונת היישובים של עוטף ירושלים, יישובים בעמק חפר שהיו של הצבא ועברו למג"ב. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> לא נכון אדוני חבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו כל מיני העברות, ובקעת הירדן הודיעו להם שהם יעברו. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אין כרגע העברות, בטח לא במלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר שהדבר הזה הוא דינמי, הוא לא מאלוקים מגיע. יש את אלוקים שקובע הכול ויש את בני האדם. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אני רק אומר שהגדרה של יישובים שנכללים בתוך קו העימות היא לא הגדרה של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא התחילה כמשרד הביטחון בהיסטוריה שלה, ובגלל שיש לה השלכות כלכליות אז משרד האוצר לא פותח אותה ורוצה סמכויות עליה. אבל מושג קו העימות לא ישב איש אוצר ואמר שהוא מבין בפגזים ותותחים במלחמת לבנון או במבצע ליטני כשהמציאו את קו העימות. איש צבא אמר לו: פה קו העימות, פה נופלים הפגזים. מאז קרו כמה דברים במדינה והאוצר לא יפתח את הקווים האלה כי יש לזה השלכות כלכליות. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אני רק אומר שהסטטיסטיקה שנעשתה פה על ירי תמ"ס היא מאוד חלקית אם יורשה לי לומר, היא בהקשר של תמ"ס. למשל לא נלקח פה בחשבון ירי נ"ט שהוא פקטור מאוד משמעותי ישירות על הבתים, הדבר הזה לא בא פה לידי ביטוי והוא מאוד . << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מחכים לנתונים מכם. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> לא, על ירי נ"ט. אתם בדקתם פה ירי תמ"ס לא בדקתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביאו אתם נתונים על כל סוג של התקפה, כטב"מ, טיל, נ"ט, מפגע, כל דבר תביא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על כטב"מ יש אזעקות, על נ"ט אין אזעקה בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ביקשנו ממשרד הביטחון את הסטטיסטיקה של איפה המקומות שנפגעו מכל הסוגים, לא קיבלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם לא יכולים למדוד את זה כי אין אזעקות, הם מדדו אזעקות, אי אפשר לקבל. אבל שניה, אני אומרת שזה לא קשור למשרד הביטחון, בסופו של יום זה רק תקציב, זה כסף . ואם כרגע זה מסובך אז אני אומרת שצריכה לצאת החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק כסף, גם היגיון, יש איזו לוגיקה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יכול להיות שההיגיון הוא נכון לשנה-שנתיים הקרובות אז אולי זה צריך להיות בהוראת שעה, אבל משהו צריך לקרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למשל עכשיו צפת לא קיבלה עזרה במסעדות ופעילות פנאי ואז פנו לפיקוד העורף ופיקוד העורף אמר: תשמע ירו פה כמה טילים וזה מאוים, בסיסי צבא, עניינים, אני ממליץ לכם לעזור לכם כלכלית וככה הצלחנו להכניס את צפת, עכשיו לפני חודש-חודשיים. הדברים האלה דינמיים. אבל זה סוג של טלאים, אנחנו מדברים על שיטה, על משהו שהמלחמה הזאת צריכה ללמד אותנו ברמה רחבה יותר. סימן לי מפה צ'ייני לפי השקפתו איך ייראה העתיד של ההגדרה מה זה יישוב מאוים? בסדר, הוא אלוף יש לו ניסיון. אבל אתם, משרד הביטחון וצה"ל, צריכים לחזור למפות הישנות ולהגדיר מחדש דברים, ואם זה גם עם האוצר שיש לו סמכויות ואחריות ונגזרות כלכליות – שגם הוא יהיה חלק מהצוות. אני יודע שהממשלה התחייבה לעשות תהליך כזה, אני לא יודע אם מישהו מוביל אותו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר גם להגדיר תקופה ממתי זה התחיל? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים. אני אבקש לעשות סדר קטן במונחים. קודם כול קו עימות מוגדר – ומדובר פה על השינוי – בחקיקה ראשית בחוק יסודות התקציב ב-2011, שם הוא מוגדר זה החוק קובע – אין פה יותר מידי משחק – תשעה קילומטרים מגבול הלבנון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא עבר שינויים עם השנים והוא יכול לעבור עוד שינויים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> הוא עבר שינויים עם השנים ואפשר גם לשנות אותו, זה נכון. אני אומר שזו חקיקה ראשית, אני מנסה לעשות סדר אני לא מנסה לעשות הרבה מעבר לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשהממשלה רצתה חקיקה ראשית על נושא דחוף, הביאה אותו בתוך שבוע. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> זה נושא אחד. הנושא השני הוא עדיפות לאומית באופן כללי, יש לנו בעצם את חוק עדיפות לאומית שקובע שם פרמטרים מכוח מה אפשר להגדיר אזור כמוגדר בעל עדיפות לאומית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד המשפטים, הוא פשוט ליווה את החוקים אז הוא יודע מה הסיפור. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני חדש בתחום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלת מחמאה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אז בראש ובראשונה התחום הראשון שמאפשר לנו להגדיר אזור כבעל עדיפות לאומית זה בעצם המצב הביטחוני וזה המקום של משרד הביטחון לתת את חוות הדעת הביטחונית בתוך זה יש עוד רשימה של עוד שש קטגוריות שונות שגם מתוכן אפשר להגדיר אזור כאזור בעל עדיפות לאומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהם? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני יכול להקריא. הם המצב הביטחוני באזור או ביישוב; חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים, זה סוציו; תכנון הפריסה של האוכלוסייה; מיקום גיאוגרפי או המרחק מריכוז אוכלוסייה וממרכז הארץ; הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או ישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות; נטל קליטת העלייה על האזור או היישוב; ושיקולים נוספים הנוגעים לצרכי האוכלוסייה בלבד שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אתה יודע פעם ניסו לפרש סיפורים של ש"י עגנון. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> הוא לא התכוון אבל זה מה שהבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לו שורה הוא אומר: אלוקים שבשמים יודע למה אותה בתולה, אלוקים שבשמים יודע למה ככה וככה, ואז קורצוויל אומר ריבוי הנמקות כמוהו כהיעדר הנמקה כלל. אם אתה לוקח את שש הקטגוריות שלך, אין דבר שאנחנו לא יכולים לעשות. או סוציואקונומי או עליה או כלכלה או פער בין יישובים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> ובלבד שהדבר ייעשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, רצון טוב של ממשלה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> רצון טוב וכמובן שיקולי שוויון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ששה סעיפים שמאפשרים לממשלה לעשות מה שהיא רוצה בצפון. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> שבעה שיקולים, ששה פלוס כנסת. חוץ מזה, אז אלו ההחלטות הכלליות, מתוכן התקבלו לאחרונה עוד לפני המלחמה החלטה 462, החלטה 919 שהן בעצם קובעות את רשימת היישובים, גם שם מופיעים המרחקים, התשעה קילומטרים, השבעה קילומטרים מעזה. אלו המקומות שנמצאים בתוך המענים הפרטניים שנוסחו בהחלטות הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל שאתה עושה לנו סדר, תן לי הבהרה. כשקיבלו החלטות על מנהלת תקומה וגם על החלטת הממשלה הזאת. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> בדיוק לשם הגעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המציאו טווחים או שנשענו על ההגדרות האלה? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא. בדרום זה יותר פשוט, מה שעשו במנהלת תקומה זה נשענו לגמרי על ההגדרה הזו, זה בהחלטה הראשונה ב-980, ההחלטה הבאה 1127 בעצם מציינת בתוך ההחלטה עצמה מצד אחד את זה שאנחנו נשארים עם ההגדרה הזו ולצד זה נוסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מוסיפים. אופקים, אשקלון. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> כלל משרדי הממשלה אשר בידם נתונים רלוונטיים להערכת מענים יביאו את זה למנכ"ל ראש הממשלה ומי שיצטרך לטפל ולהכניס את היישובים האלה זה משרד ראש הממשלה בהסכמת משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לזה התכוונתי שהממשלה התחייבה לעשות סדר. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> בתקומה רק 0-7 נכנסו. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> 0-7 נכנסו אוטומטית. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אבל היישוב גבולות למשל לא נכנס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הסעיף הזה אומר שהממשלה התחייבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, לא כולם נכנסו. יש 0-5 יישובים כלואים שלא פונו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק שניה יסמין. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני מדבר על הדרום, על עוטף עזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, ביר. בסעיף הזה הממשלה התחייבה לבדוק את עצמה? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא לא עשתה את זה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> נכון, אפשר לשאול את משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ואת משרד הביטחון מה קורה עם זה? אני יכול להגיד שאצלנו במשרד המשפטים מתקיימים על זה דיונים ביחד עם המשרדים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה אתם עושים את זה רק על הדרום? חוסר ההיגיון קיים גם בצפון. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אנחנו לא עושים את זה רק על הדרום אנחנו עושים את זה גם על הצפון כשבצפון ההחלטה היא שונה, היא לא מסתמכת על 0-9 אלא על החלטת הפינוי שנעשתה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. ופה הבעיה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> נכון, ועל מה שפונה בפועל. אני עכשיו מדבר על המענים לצפון לא מדבר על הגדרת קו עימות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על המענים עכשיו, אבל דיברת על החוק. החוק קשיח וגם ההחלטה קשיחה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> בחוק אי אפשר לגעת, אזור עדיפות לאומית החלטת ממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עכשיו השתנה? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> עכשיו יש לנו פה מענים שאנחנו נותנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סוג של הוראות שעה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> זה מענה לצורך נקודתי, הוא לא נקודתי כמו שאנחנו יודעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא חייב להיות מעוגן בהחלטת ממשלה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> הוא צריך להיות מעוגן בנימוקים והחלטה, כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא חייב להיות מעוגן בהחלטת ממשלה? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> כן, עכשיו בתוך זה גם אני רוצה רק להקריא את הסעיף ביחס לצפון כי זה גם אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סעיף לצפון. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לגבי יישובים בצפון שלא נכללו בהחלטה 975 שזו החלטת הפינוי, יעבירו נתונים למנכ"ל משרד ראש הממשלה. ככל שהנתונים יעלו צורך למתן מענים, יביא משרד ראש הממשלה בהסכמת משרד האוצר החלטה מתאימה. אותו דבר, אותו רעיון כשהנתונים - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממ"מ מראה לך יישובים שהם עם 50 אזעקות, שהם כמו יישוב על קו הגבול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, תפסיקו להיתפס לאזעקות, האזעקות זה לא הפרמטר היחיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא רוצים להפסיק להיתפס לאזעקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה לא הפרמטר היחיד << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אמרנו שהוא היחיד, אנחנו אמרנו לפנייך בעניין של מועצה שלא נמצאת אין שירותים, אבל אנחנו רוצים להגיד מה שאנחנו רוצים, אל תגידי לנו מה להגיד. עשו פה מחקר על אזעקות והוא דרמטי. מראים שם יישוב שצמוד לגבול שמקבל אזעקות כמו יישוב שלא צמוד לגבול וזה מצדיק שינוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד משמעי, אבל אני אומרת שיש עוד פרמטרים שמצדיקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עוד פרמטרים. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> יש עוד פרמטרים ועוד הרבה נתונים שיכול להיות שנכון לבחון ולתת להם משקל כזה או אחר. המשרדים שאמונים על הנושא הם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר וכמובן משרד הביטחון שהנתונים ברובם נמצאים אצלו, מה שרלוונטי ומה שלא רלוונטי, כמובן צריך את חוות הדעת שלהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי ממשרד ראש הממשלה? שם? משהו? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני פה כמו שאמרתי קודם באתי לעשות סדר להסביר את ההליך שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, עשית לנו סדר, עזרת לנו מאוד. האלוף צ'ייני יש פה איזה סעיף איזו פרצה, שאתה ישבת עם אותם שמונת יישובים. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> לא רק איתם, עם אחרים גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. בא ואומר שהממשלה הסמיכה את משרד הביטחון והאוצר להציג תיקוני מפה שבו יישובים שלא קיבלו מענה יקבלו מענה. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפעמים האוצר פוחד כי זה 100 שנים קדימה. שאפילו יגידו שבזמן המלחמה לגבי אותם מגרשים של גונן, בתקופה של שנתיים-שלוש, בהוראת שנה, יהיה שוויון בין היישובים האלה. ששמונת היישובים שאין להם מועצה ואין להם שירותים יוגדרו כיישובים שפונו, שגבולות ואורים – זה לא התחום שלך – עשו בג"ץ נגד המדינה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> עדיין צריכה להיות פה החלטת ממשלה. לפי חוק עדיפות לאומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אבל הוא הממליץ לממשלה. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> רק שניה, אני רוצה להסביר כמה דברים. אחד, קודם כול מרבית הטווחים והיישובים שנכנסו, דברים היסטוריים, לדוגמה תשעה קילומטרים. אתה לוקח את החבל הזה ומתחיל למשוך אותו, בקצה החבל הזה יש פתק וכתוב צה"ל. בסוף, צה"ל הוא זה שבעצם באיזשהו מקום – מישהו בצה"ל או פיקוד העורף , זה לא משנה – בסוף היה שותף להחלטה הזאת ולהגדרה הזאת כנ"ל לגבי השבעה קילומטרים בדרום, זה אותו דבר. איפה זה מתחיל להסתבך? כשאתה רוצה להכניס יישובים נוספים, מאיפה הקריטריונים האלו שהוא הקריא, איך קוראים לך? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבינועם ניר. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> אבינועם, למה יש את הקריטריונים האלה? כי כולם מפחדים מבג"ץ. אז מה הם עושים? הם אומרים: תשמע, אם אתה רוצה להכניס יישוב – אלו הקריטריונים, תעבוד לפי הקריטריונים האלו אחד שתיים שלוש ארבע חמש שש, ותמיד יצוץ לך אותו אחד שהוא מאוד מאוד קרוב והוא קיבל או לא קיבל. אנחנו נסתכל על הדבר הזה, זה מתוכנן אצלי בתוכנית העבודה להסתכל על הדבר הזה ואני אמליץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולוועדת המנכ"לים שהוא עומד בראשה, המלצות ככל שאני אוכל. אני לא רוצה לפרט את זה פה כי ישר אני נכנס פה לעימותים וכן הלאה. אני בקשר טוב עם פיקוד העורף והעבודה שנעשתה פה, לי יש אותה אפילו יותר פרטנית ממה שמוצגת פה. ראיתי את המצגת או את המסמך של מה שהוצג פה בוועדה וגם לי יש חתכים של אזעקות ושל נפילות ושל נפגעים, לא עלינו, ביישובים השונים. אני מסכים לגמרי, אלו לא כל הקריטריונים. אני לא אמרתי לכם את זה בדיון הקודם אבל אתמול לדוגמה דיברתי עם ראש עיריית צפת. צפת היא עיר שמתקשה מאוד להתנהל כי זו עיר שבחלקה מאוד ישנה, בלי מיגון, מוסדות חינוך ללא מיגון, גני ילדים ללא מיגון, חברים. הייתי בבית חולים צפת, חלקו הגדול לא ממוגן. אתם יודעים שאם יש עכשיו אירוע רב נפגעים מתחילים להגיע אמבולנסים לרחבה של המיון והם צריכים להכניס עכשיו בכמות גדולה אנשים – שום דבר שם לא ממוגן. יש תוכנית איך למגן את זה – לא משנה, אני לא אכנס לפרטים – ישבתי עם מנהל בית החולים, סלמן זרקא, ישבנו ודיברנו על העניין הזה, גם הוא היה פעם פרויקטור. בקיצור, הנושא הזה שעולה היום לדיון פה הוא נושא מורכב, אל תחשבו. מי שאומר פה מה, בואו נכניס את צפת, בואו נכניס את זה בוא נכנסי את שם, מה ההבדל בין גונן לבין זה לבין ופה? חברים, זה עסק מורכב, תאמינו לי. מי שדיבר פה הוא יודע כמה זה מורכב וכמה מסובך זה לעשות את זה. וזה לא מקרה שיש הרבה קריטריונים, הקריטריונים האלה מופיעים כדי שאנחנו נתמודד איתם, ומחר בבוקר ילך מישהו לבג"ץ והמדינה תצטרך להתמודד עם הדבר הזה. אני חושב שזה ראוי לבחינה, אני אדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אנחנו נתאם בינינו את הדברים. ובסיכומו של דבר, ברגע שתהיה החלטה אני אשמח לעדכן. בכל מקרה זה צריך לעבור החלטת ממשלה, זה לא עניין של מה בכך, זאת אומרת שצריך להכין החלטת ממשלה. לעשות עבודת מטה קודם כול ואחרי זה להכין החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין ספק שזאת משימה מורכבת, היא רגישה והיא חשופה להיבטים משפטיים, אבל הגיע זמנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כבר עוד שניה שנה. אני גם רוצה להעלות עוד שאלה << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> רק שאלה, אני לא יודעת אם זה למשרד המשפטים או לפרויקטור, שאלה עקרונית. הרי החלטת הממשלה 975 התייחסה לטווח של 0-5 ונתנה את האישור העקרוני. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> פונו עד 3.5. << אורח >> אורלי אלמגור: << אורח >> לא, ההחלטה הייתה עד חמישה קילומטרים, משרד הביטחון יישם אותה בפועל עד 3.5, אבל ההחלטה נגעה לאישור עקרוני עד חמש. השאלה כאן האם עדיין נדרש אותו מנגנון של הכנסת שמונת הישובים שנכללו ב-3.5 עד חמש ולא כלולים מעבר לחמש, כמו שנכנס ליישובים שמעבר לחמש בהינתן זה שכבר יש החלטת ממשלה עקרונית עד קו החמש? שאלה, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו לא שאלה, זה רעיון טוב וצריך ללכת איתו ולפתור לשמונה יישובים את הבעיה אם כבר יש כיסוי של חמישה קילומטרים. נציג המשטרה, רגע יסמין. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> שלום, נעים מאוד, נדב זוהר, אגף התכנון של משטרת ישראל. למיטב ידיעתי, צה"ל הוא הגורם המוסמך לסווג גם לפי חוק, את היישובים לפי רמת האיום. בדיון שנערך בינואר האחרון במל"ל, אושר למשטרה לראשונה לסווג את רמת האיום על היישובים בשטח בט"פ משטרת ישראל, ונבנה מודל רמת איום. אני חושב שחלק מהלקונה שמתוארת פה, יושבת על זה שאין מודל ארצי. יש בערך 1,265 יישובים במדינת ישראל, בערך 400 בשטח בט"פ צה"ל, המודל שצה"ל עושה זה על ה-400 יישובים בשטחו ומזה נגזרות בסוף ההנחות של רמ"י שקשורות גם לאחד מששת העקרונות שם, לרמת איום. לו היה מודל ארצי שמשקלל הכול ומסתכל על כל התמונה של כל המדינה, היינו במקום אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אתה יודע שיש פה איזה פינג-פונג שמלאים אותנו, אנחנו, אנשי הציבור והכנסת, ששואלים: מי אחראי על המפות האלה? אומרים: משרד הביטחון וצהל. כשבאים באופן בלתי פורמלי ושואלים מי אחראי על המפות? אומרים שהאוצר. וכל אלו שאמרו הם לא טעו, כי כל שינוי במפה עולה כסף והאוצר בולם. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא אומר שהצבא לא מסכים שמשהו השתנה במציאות, אבל האוצר אומר לו: תיזהר לפתוח את המפות האלה. ואז מתחיל דיאלוג בעייתי שאנחנו רוצים שיהיה בו סדר. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> ברור לגמרי שלכל החלטה פה יש משמעות כלכלית, אבל אני מסתכל רגע בצורה קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפרופו העניין הזה של יישובים. למשל פנה אליי אורים. אורים הוא יישוב קרוב לגבול, אמנם לא הכי קרוב לעזה, והמחבלים במקום לפנות ימינה ליישוב פנו שמאלה לבסיס אורים, הם היו 200 מטרים מהיישוב. אם הם היו פונים ימינה היו שוחטים את כולם כי היו שם רק שתי נשקים, הם פנו שמאלה למודיעין ולפיקוד העורף. עכשיו, אורים אומר לי היום הרבש"ץ: אין לי אבא. מי האבא של אורים, אתה יודע אולי? יכול לבדוק לי את זה? << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אורים הוא מהיישובים שיש עליו דיון כמו מפקיעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרבון, זה מה שדניאל אומר: עוד בשיח, אנחנו בשיח. הוא אומר שיש עליו דיון, הוא יכול להגיד שאנחנו בשיח. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> השיח נערך שנים רבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על אורים? << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> על הרבה מאוד יישובים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אגיד שבתחילת המלחמה, אגף המבצעים. אורים זה משטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה אין להם שם המתמיד? למה אין לו ג'יפ של מג"ב? אין לו כלום. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אני מסתכל רגע מעבר ליישוב נקודתי, יש פה לקונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סתם כ-case study, אנחנו מקבלים את הפניות האלה. הייתי באורים, הרבש"ץ אומר לי: מי האבא שלי. חשבתי שהוא לא יודע ויש לו אבא, אתה אומר לי שבאמת אין לו אבא, הנושא בדיון. זו תביעת הורות, מסכן. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> היישוב אורים בשטח בט"פ משטרת ישראל, אחריות משימתית על מרכיבי ביטחון עדיין של צה"ל. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> ממש לא. התשובה היא לא. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אבל רגע, אני רוצה בשביל העיקרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אקח אותכם כמו בהורים גרושים, לגישור. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אני רגע רוצה להרים את הראש מעבר למקרה נקודתי. יוצא מחבל מיישוב, נגיד ואדי פוכין בין בית"ר עילית לצור הדסה. בית"ר עילית שטח בט"פ צהל, צור הדסה שטח בט"פ משטרת ישראל. היישוב ביתר הוא יישוב חזק מבחינה ביטחונית, צה"ל יודע לעבוד שם חזק, מתרגל שם, יש שם מרכיבי ביטחון של צה"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> צור הדסה גדר טיפשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מועצה מקומית צור הדסה, בשבילך. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אם אני מחבל, אני מסתכל על שני היישובים, אני יודע לאיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תביא לנו רעיונות, תעשה את זה באופן כללי. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אין היגיון, זו סתם דוגמה. אני יכול לתת לך הרבה דוגמאות שאין מודל אחיד שמסתכל על הכול ונותן את המשאבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חוסר היגיון. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אני לא מצליח להבין מה שאתה אומר. אם צור הדסה הוא יישוב בט"פ משטרת ישראל, אז תתנו לו מרכיבי ביטחון, מה הבעיה? יש לכם אחריות ליישובים בדיוק כמו שיש למשרד הביטחון, תתנו לו מרכיבי ביטחון אם אתה אומר שהוא מאוים אותו דבר. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> עד ה-7 באוקטובר התקציב שהיה למרכיבי ביטחון למשטרת ישראל עמד על כמה מיליונים בודדים, כולם פה מבינים את זה. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אז תלכו לאוצר ותביאו תקציב לזה. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> עכשיו הצלחנו לראשונה להשיג תקציבים. הנקודה היא שגם עם התקציבים האלה, מה שאני אומר זה ששווה לשקול לחתור לזה שיהיה מודל אחיד שמסתכל מלמעלה. << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> אבל זה לא קשור למודל, לעולם יהיה כך, הקו תמיד יעבור. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אבל הקו לא יהיה 0-1, אם הפרמטר שיהיה במודל הוא לא ייקח מרחק מגבול, לא יהיה 0-1, זה יישוב שמקבל הכול ומטר ממנו יישוב שמקבל אפס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין איך האזרחים אמורים להרגיש כשהם יושבים בבית, הילדים שלהם צריכים לנסוע שעה וחצי לבית ספר הלוך חזור, אין להם שירותי רפואה, אין להם מקלטים, הם לא יכולים לצאת לחצר האחורית שלהם והם שומעים פה ויכוחים על מטר לפה ומטר לשם. די, צריך לפתור את זה. אנחנו כבר שנה באירוע הזה. לא הגיוני. עכשיו, אתם מדברים על זה? אתם לא הזכרתם שיש ישובים כלואים שהם בתוך ה-0-5, אבל לא פינו אותם אבל אין להם כלום במועצה שלהם, כלום, שום יכולת לנהל שם חיים. והכספים שמגיעים ל-0-5 הם לא מגיעים אליהם, הם מגיעים לאלו שפינו אותם במועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברנו על היישובים האלה, הם פה, דיברנו עליהם. נתנו להם זכות ראשונים להציג. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מדבר על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יישובים כלואים זה כמו רווחים כלואים. רק שזה רע. זה טוב וזה רע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז די כבר לדבר על מטר לפה ומטר לשם. בואו נחשוב מה אפשר לעשות כדי להתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לחזור אליך אדוני השוטר, נדב. אומר לך נוחי שעד שהמדינה תגדיר אחרת, היית צריך לבנות גדר לצור הדסה ומצלמות ומה שצריך. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> לא היו תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא היה לך כסף. התשובה שלך הרבה יותר מדאיגה לא בגללך, בגלל השלומיאליות של מדינה. כי נוחי יודע שלפני עשר שנים מישהו אמר שכדאי שיישובי עוטף ירושלים לא יהיו עם צה"ל, כי זו עיר הבירה שלנו, כדאי שמשטרת ישראל תהיה בעוטף ירושלים. יישובים כמו כפר אדומים, איפה שהיה פיגוע שם בהרי ירושלים – הר אדר. עכשיו, מה קרה בהר אדר כשהיה פיגוע? והאחריות על היישוב הזה של המשטרה, הרשמית, המשטרה לא לקחה כי לא נתנו לה כסף. אמרה: אני לוקחת, תביא כסף. לא נתנו לה כסף אז זה נפל בין הכיסאות, אז ביום שנהרג הרבש"ץ, אני חושב, גייסו אותו לצה"ל. וביום שזה קרה פתאום ראית את אלוף פיקוד מרכז מסתובב ביישוב. אתה מבין? כשיש אסון, הדיון על אחריות - - -. אבל מה שמדאיג אותי פה באמת, אני אומר לכם, שכשאני שואל מי אחראי על אורים ואתם מתגוששים נגד עינינו, זו דאגה, כי אפילו הגדרה רשמית לא קיימת. נגיד משטרה תעשה מה שיש לך, צבא תעשה מה שיש לך, אבל כשישוב שכל-כך קרוב לעזה הוא בוויכוח, זה לא ייתכן הדבר הזה. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> אין ויכוח, יש מפות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל עובדה שאמרת משפט שזה תרתי דסתרי – אתה בתלמוד, נכון? – אמרת באחריות המשטרה אבל הוא עוד לא עבר ביטחונית למשטרת ישראל. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> כל יישוב נופל במפה או פה או פה. יש יישובים, אתה צודק אתה מכיר את ההיסטוריה, שהיו בעבר באחריות צה"ל הטיפול של מרכיבי הביטחון בהם, וטרם הועברו התקציבים לטיפול של מרכיבי הביטחון. המשטרה אומרת: אנחנו נשמח לטפל במרכיבי הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איך עשו העברת אחריות בלי שטיפלו בדבר הזה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> סליחה, נקודתית על אורים, מעולם הוא לא היה של צה"ל, הוא שלכם. אין כאן התגוששות, הוא חד משמעית שלהם. זה אפילו לא כמו יישובי ירושלים. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> נכון, אני לא חולק. היישוב בשטח בט"פ משטרת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אמרת שהבעיות של אורים לא פתורות. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> על אורים להבנתי הנושא היה הפוך, שמישהו בצה"ל העלה שאולי זה יעבור להיות בתחום צהל". שם לא היה את הסיפור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הייתה הצעה הזאת? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> יש עליו בג"ץ, אבל עד שיוחלט אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה בג"ץ? מי עשה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> על אורים יש בג"ץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בג"ץ כללי על המלחמה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא, יש בג"ץ גם על דברים ספציפיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם על ההיבטים הביטחוניים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תושבי אורים עשו בג"ץ? הם עשו בג"ץ על זה שהם לא קיבלו מענים אזרחיים אבל הם כללו גם בתוך הבג"ץ את הסיפור של רבש"ץ וכיתות כוננות? לא ידוע לי דבר כזה. אני הייתי מבקש מכם כסתם מקרה שאני פגשתי, אני פגשתי עוד כמה. אלו שנופלים בין הכיסאות זה הכי מסוכן, המשטרה תצטרך לעסוק בבניין הכוח, והוא דיבר על ראייה ארצית ואם יש לה אחריות על יישוב כמו צור הדסה שהוא דומה לביתר עילית וביתר עילית הצבא נתן מענים, הם יצטרכו לתת מענים דומים בצור הדסה ושמישהו יגבה אותם תקציבית. << אורח >> נדב זוהר: << אורח >> בשביל לוודא שהמענים האלו יהיו דומים זה צריך להיות תחת מודל אחד עם אותו סל תקציבי של צה"ל והמשטרה ביחד. זה לא ויכוח של צה"ל מול האוצר וויכוח של המשטרה מול האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אגיד לך פה משהו עצוב עוד יותר? שמדינת ישראל משלמת מחיר רע מאוד שהשר לביטחון לאומי פוגע בכל שבוע בשר הביטחון. זה לא עניינכם, אבל ביטחון ישראל נפגע מזה ששר ביטחון לאומי ושר ביטחון לא יודעים לעבוד ביחד. אז איך תגיע לשותפות הזאת ולסעיף התקציבי המשותף ולרמת התיאום שאנחנו רוצים? בסוף צריך מנהיגים לדבר הזה. אז זו הערת ביניים שהיא עצובה, אני מקווה שהם ילמדו לעבוד ביחד למען ביטחון ישראל ולשים בצד מתחים וסוגיות אישיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול את משרד המשפטים שאלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מעכשיו? אתם עשיתם לי את זה בכוונה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גדעון סער מנשים את הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נדב זוהר, במשך חודשים ארוכים אני קורא לראש הממשלה לפטר את גלנט, זה לפני שעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מישהו כתב, לא משנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה את משרד המשפטים רגע? הבהרה. בהחלטה 975 של מלחמת חרבות ברזל, רשום על הגדרה של פינוי שזה קיים על אוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול הצפוני של מדינת שראל במסגרת - - - נוכח ירי טילים, חדירת גורמים עוינים משלא ניתן לשמור על שלומה של האוכלוסייה או להבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים עבורה. מה זה שירותים בסיסיים בעיני משרד המשפטים שהגדיר את זה משפטית? << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אין הגדרה חד משמעית של שירותים בסיסיים במדינת ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו הבעיה. האם שירותים בסיסיים זו מערכת חינוך? כי אם אין מערכת חינוך, איך המבוגרים ילכו לעבודה, למשל? האם זה כולל מערכת בריאות? כי אם אין מערכת בריאות איך הקשישים יכולים לצרוך בריאות? ופה שורש הבעיה. כי משרד המשפטים לא הגדיר מה זה? אז תתכבדו בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בג"ץ תלוי ועומד על הדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אי אפשר לחכות, הבג"ץ נדחה, היינו אמורים לקבל תשובה בשבוע שעבר והוא שוב נדחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבג"ץ של שמונת היישובים הוא פתוח. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> לא, יש שורה של בג"צים שעומדים. אגב בדקתי את העניין של אורים ,הנושא של חלוקה בין בט"פ לביטחון זה לא רלוונטי לעתירה, או לפחות לא התבקש בעתירה, זה אחד. שתיים, הסיפור שהזה של סל שירותים מינימליים או קיום בכבוד, הנושא הזה נידון בבג"ץ מספר פעמים, בין אם זו חובת המדינה לתת שירותים, בין אם זו חובת הרשויות המקומיות לתת שירותים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלכת רחוק מידי, זו סוגייה של רווחה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> שאלה חברת הכנסת פרידמן אם יש לזה הגדרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא רווחה. אבל פה זה ביטחון במלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סל מינימלי של קיום בכבוד. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> נכון, זה בג"ץ קיום בכבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נולד לפני המלחמה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> נכון, ולכן ההגדרה הזאת לא תהיה. מה כן יש? קודם כול 975 נותן את הסמכות להורות על הפינוי. הוא הגדיר את זה כ-0-5 כי זה המידע שהיה בפניו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לך 0-5 לא מפונה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני אשיב. בפועל הגיעו משרד הביטחון וצה"ל, עשו את העבודה שלהם והגיעו למסקנה שאפשר להסתפק ב-0-3.5 וזה מה שהם עשו. באה החלטה 1786 ואמרה שני דברים, אחד, תנו מענה – וזה מענה לשאלת הממ"מ – יש שם התייחסות גם לאוכלוסיית המפונים וגם ליישובים המאוימים. היישובים המאוימים כל מה שמדברים עליהם זה 0-5, אוכלוסיית המפונים זה מי שהוחל עליו פינוי ולכן את ההגדרה הזאת יצטרכו לשנות בהחלטת ממשלה ככל שיעלה צורך. בתוך החלטה 1786 במפורש הוטל על המשרדים, על משרד ראש הממשלה, על משרד האוצר וכמובן על משרד הביטחון שהרבה מהנתונים נמצאים אצלנו, לבוא ולהגיד שיש יישובים שצריכים את השירותים האלה. לצורך העניין הזכרת שירותי חינוך, יש לי פה יישוב שמקבל את כל שירותי החינוך שלו ממועצה שכולה פונתה והוא נשאר לבד? תנו על זה את הדעת. ככל שתגיעו למסקנה שצריך להכניס אותו לתוך התוכנית – בבקשה. זה מה שההחלטה אמרה, היא הטילה על המשרדים לעשות עוד עבודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, זה נורא נוח. זה מה שהוא אמר, זה מה שזה. בוא תהיה שבוע בכרם בן זימרה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אני מאוד אשמח אם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה יענו על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדברת עליך, ברור. אבל בוא תיקח לדוגמה את כרם בן זימרה, לך תחיה שם שבוע שאתה לא יכול לצאת לחצר האחורית שלך לתלות כביסה. לך תשלח את הילדים שלך שעה וחצי לבית ספר בכבישים שהם פחד אימים, הם לא מפונים, הם לא מקבלים שקל, הם לא יכולים להגיע לחלקות, הם כולם שם חקלאים ולא יכולים להגיע לחלקות שלהם. אף אחד לא מפצה אותם על האובדן, אף אחד לא מפצה אותם על אובדן ימי עבודה כי הילדים לא רוצים לנסוע שעה וחצי. אני פשוט לא מצליחה להבין את ההיגיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, יסמין, הנקודה ברורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מה עושים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשמוע את התושבים. קיבלת את הזמן הארוך ביותר להגיד את הדברים. תשלים מעיין ואני רוצה שרוני גם יתייחס. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> לפני רוני אני אדבר ואחרי זה אני אתן את רשות הדיבור לרוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אתם מסתדרים ביניכם? << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תנהלו שם את העסק לדקות הקרובות. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> שמי ניר הולנדר, אני מנהל הקהילה של קיבוץ להבות הבשן. קודם כול לפני שאני מתחיל, אז תודה, גם את זה צריך להגיד. תודה על ההזדמנות לתת לנו לבוא ולהשמיע את קולנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רוצה שתגיד תודה, זו חובתנו. זה ה-basic של השירות הציבורי. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> אני מנהל הקהילה של להבות, אני אתן לכם תמונת מצב על מה שקורה בקהילה שלנו, קצת יותר מקרוב ואחרי כן אנשי הכלכלה שלי, רוני שהוא המנהל העסקי של הקיבוץ וניר שהוא הגזבר שיושבים לצידי יתנו קצת את ההשפעות הכלכליות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממש רוצה לעשות פה ישיבת הנהלה של להבות הבשן. אם תדברו קצר אני ארשה לכולכם. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> אז קודם כול אני רוצה להכניס אתכם קצת למציאות של להבות. אתמול התעוררנו בשש בבוקר למשמע של מטח מאוד משמעותית שגרם לשריפה באזור המרעה של להבות הבשן, ממש ליד הירידה ליישוב, באזורי המרעה של להבות. ברגע שיש אזעקה יש לנו 15 שניות לרוץ למרחבים מוגנים, ואני כבר מבלבל לכם את המוח 30 שניות אז תבינו מה זה 15 שניות, כשלחלק גדול מהאנשים בלהבות אין ממ"דים בבתים הפרטיים שלהם והם צריכים לרוץ כמו פעם לפני אי אילו שנים, למקלטים תת קרקעיים. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> וחסר להם 200 מטרים להיות מתוקצבים לממ"דים שהם יכולים לבנות. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> זהו, באמת כמו שמעיין אמר, אנחנו טיפל'ה מעבר לתשע הקילומטר כדי להיות קו עימות, ואנחנו לפני שנה-שנתיים היינו בתוך הקבוצה הזאת ומשום מה הוציאו אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שנה-שנתיים הייתם קו עימות? << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וקיבלתם מכתב מממשלת ישראל שאתם בחוץ? << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> הוציאו אותנו, אנחנו כרגע מחוץ לקו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה הסיבה? הסבירו לכם למה הוציאו אתכם? << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> לא נכנס לזה כי נתת לי דקה וחצי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כסף, מה הסיבה? כסף. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> אני ארחיב קצת. אני רוצה להכניס אותכם למציאות היישובית שלנו. מ-day one. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח לשמוע מה הנימוק? אמרו כסף אבל מה הנימוק שאמרו? << אורח >> מעין לשם: << אורח >> אנחנו בין 9-10 קילומטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במקרה שמו לב אחרי 20 שנים שהם מעבר. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> אנחנו מעבר לתשעה קילומטר, לצורך העניין אנחנו 9.8. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע כשאתה קונה בחנות וכשלא רוצים להגיד לך 10 שקלים אומרים לך תשעה שקלים. 9.9 זה עדיין תשע. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> הטילים של חיזבאללה לא בוחלים בתשעה קילומטרים, עשרה קילומטרים ו-15 קילומטרים. הדיון על כמות הקילומטרים חייב להשתנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, פתחנו בזה. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> לא יכול להיות שאנחנו כל הזמן חוזרים לסוגיה של הקילומטרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דקדוקי עניות, 9.2, 9.3. וגם נניח, ברור שארבעה קילומטר אני אעזור לו יותר, אבל אם אני אתן מענקים לתושבים כאלה 40,000 שקלים ויבנו לבד ממ"ד ב-80 או 100 אלף שקלים? עשיתי משהו. יש מדרג. אז לאלו תממן מלא, לאלו חצי, לאלו 30%, אבל תתחיל לזוז. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> כבוד יושב-הראש, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, גני הילדים שלנו פעלו ממקלטים תת קרקעיים בגלל הוראות פיקוד העורף. אנחנו לצורך העניין, קיבוץ שלא פונה, אנחנו חלק משמונת הקיבוצים שלא פונו, אבל עדיין חיים באזור מלחמה. הדבר הזה משפיע והוא יגרום מן הסתם לטראומות לילדים שלנו בשנים הבאות. אנחנו מנהלים מתווה חינוכי, בית הספר האזורי שלנו שנמצא בקיבוץ נאות מרדכי, מסלול הנסיעה הוא מסלול שהוגדר כמסלול מסוכן ולכן קיבלנו אישור מהמועצה/משרד החינוך לנהל מתווה חינוכי. יש לי היום בית ספר בלהבות הבשן של א'-ו' שאני מנהל אותו, כמובן בעזרת משרד החינוך, אבל תבינו לאיזו מציאות לא פשוטה אנחנו נקלענו. למה? << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> לא, בוא תדייק רק, נהיה מדויקים. זו הייתה בקשה שלכם, של להבות הבשן לעשות למידה יישובית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מחוסר ברירה. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> זה בסדר, זה ניתן לכם, אין שום בעיה בעניין הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח שיש בעיה. מה זאת אומרת אין בעיה? << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> רק שניה, סליחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם עשו את זה בגלל שלא הייתה להם ברירה. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> אני יכול לסיים להגיד את מה שאני רוצה להגיד, בבקשה? זו לא מדיניות, וזו לא מדיניותו של משרד החינוך ולא של המועצה ולא של הצבא, זה אתם. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> זאת יוזמה שקיבלה את ברכת הדרך ממשרד החינוך לאור הבקשה שלנו ולאור זה שלמנהלת המחוז לא הייתה תשובה מה קורה במידה וקורה משהו בזמן הנסיעה לבית הספר. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> אבל זו יוזמה שלכם. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> זאת יוזמה שלנו ואנחנו מאוד מודים עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה יפה שהסכימו וגמישים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה יפה שהסכימו, תגידו, אתם רציניים? הם לא רוצים לשלוח את הילדים שלהם בכבישים מסוכנים. מה זה יפה שהסכימו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יפה שהסכימו, זה יפה שמשרד החינוך גמיש ומקים בית ספר בתוך יישוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כאילו אתם עושים להם טובה. << אורח >> אליעזר (צ'ייני) מרום: << אורח >> חברת הכנסת, אבל בתוך היישובים האלה יש יישובים שכן שולחים את הילדים והם נוסעים ואני אפילו נסעתי איתם בהסעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואני מורידה בפניהם את הכובע, אבל יש כאלה שמפחדים ואנחנו לא יודעים מה יהיה, ואני מבינה אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> ברמת הקליטה, כבוד יושב-הראש, מכיוון שהוציאו אותנו מהקבוצה הזאת של קו העימות, אז כמו שאמר קודמי מעין, יש לנו מה שנקרא חיסרון יחסי, וכשבן אדם בא להיקלט בקיבוץ הגושרים או בקיבוץ שניר או משהו כזה, לנו יש פחיתות מכיוון שאין לנו את המענקים שמקבלים על הקרקע בקיבוצים שכן שייכים לקח העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הולנדר, אם אתה רוצה שעוד מישהו ידבר, אתה צריך להגיד משפט סיום. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> אז אני אומר שברמה הקהילתית אנחנו נמצאים בבעיה ואני אשמח מאוד גם לבוא לוועדות הבאות וגם שיכניסו אותנו לקבוצה של קו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה מונח על כתפיהם של האוצר והביטחון וצה"ל. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> אנחנו לרשותם בכל עניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם פורום היישום ייתן את הדעת הזה לקראת 2025. << אורח >> ניר הולנדר: << אורח >> ואני אתן לרוני, המנהל העסקי שלנו, לתת את ההשפעות הכלכליות שהן לא פחות חשובות, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, קדימה. רוני, קצר. << אורח >> רוני רוזנצוויג: << אורח >> שלום לכם, ביטחון זה ביטחון לתושבים, פחות לקרקע, זה לא מעניין אותנו הקרקע. למרות שאנחנו חקלאים אנחנו רוצים הרחבה יישובית, אנחנו רוצים להגדיל ולשמור על האנשים שלנו שם ולפתח אותם. אנחנו מדברים על אפקטים לא רק שהחברים בורחים משם והתושבים בורחים משם ונשארים שטחים שלא תהיה גם אפשרות להביא אותם לשם כי כל המרחק, כל האקו-סיסטם, גם החקלאי, גם התיירותי, גם העסקי פשוט קורס לנו מול העיניים. אין לנו כרגע עם מי לעבוד. ודוגמה אחרת את אמרת משהו אחר, אבל אני נוסע היום 30 קילומטרים, חצי שעה, כדי להפקיד שיק, אין לי דרך אחרת. כל המרפאות באזור ראש פינה שזה גם כבר הוא נהפך להיות אזור. אני מדבר על בנק, על לשלוח דואר. אין לנו מי, אין פתרון אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אנסח את זה אחרת, רוני. ממשלה אומרת לך: אתה לא מפונה, תחיה כרגיל, אבל משרדי ממשלה לא רוצים לתת לך שירות בבית, לא דואר ולא זה בגלל שצ'ייני טיפל בדואר שביקש בקשה אישית שיביאו את הדואר לאיזה יישוב. << אורח >> רוני רוזנצוויג: << אורח >> היינו צריכים לקבל אישור מיוחד מחברת החשמל כדי לבוא לתקן אצלנו תקלות, כי הם לא רצו לבוא, הם פחדו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> רוני רוזנצוויג: << אורח >> אז חברת חשמל גיבורים גדולים ועושים את כל העבודה אבל כדי לתקן משהו קטן חכה יום וחצי עד שהם יגיעו. האזורים שלנו הם פשוט מטווחים יום-יום והמדד שלכם שהוא מדד של האזעקות הוא חשוב אבל הוא לא מספיק, כי יש לא מעט גם נפילות ללא אזעקות, יש גם כטב"מים שלא סופרים את האזעקות. אף אחד לא הטילים ולא הכטב"מים לא מסתכלים על הקילומטרים לאן הם מגיעים, הם פשוט נופלים מהשמיים על כולנו. שוב, אם לא יהיה שם ביטחון לא יהיו שם אנשים, אם לא יהיו שם אנשים לא תהיה שם כלכלה ולא שום דבר, וגם לכם אם תרצו יום אחד להגיד לשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב האוכלוסייה שבוויכוח היא לא כזאת גדולה, זה כמה אלפים. כל היום אנחנו טוחנים מים בבג"צים ושנה שלמה פה על כמה אלפים. << אורח >> רוני רוזנצוויג: << אורח >> אמת, אנחנו מדברים על שני ישובים מתוך השמיניה שנשארה שם, שאנחנו מופלים לרעה. כמו שאמר ניר, אנחנו עם חיסרון יחסי בצורה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום רוני. << אורח >> רוני רוזנצוויג: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם דבר נורא פשוט, ההטבות שלהבות ושגונן מקבלים זהים לאותן הטבות שבכרמיאל, אתם תבינו מזה מה שאתם מבינים. זה לא הגיוני, זה לא סביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שצריך לגור בכרמיאל ולכן המפעל מחניתה עבר לכרמיאל. וכל הצפון ילך דרומה. << אורח >> רוני רוזנצוויג: << אורח >> יש שם גם רכבת. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> ברשותך, משפט סיכום מהבחינה הזו. מה שאנחנו מבקשים מכל היושבים כאן אם אפשר רגע של תשומת לב, מכל אחד שיושב איפה שהוא יושב – לעשות את מה שאתם יכולים ,כי אני חושב שהחוק, הכנסת מחוקקת חוקים ומטרות הוועדות הן בשביל לדקדק בחוקים ולראות איפה הם לא הגיוניים. התורה שמה לנו את סדום בשביל להגיד מה לא טוב, ומיטת סדום זו מיטה שקובעים גבולות ומי שלא נכנס מקצרים אותו או מאריכים אותו. אם תסתכלו על המפה הזאת, זה ברור לאן אנחנו שייכים, איפה אנחנו חיים ומה חוויית החיים שלנו, ומה שאנחנו מבקשים זה שכל היושבים כאן יעשו את מה שהם יכולים בשביל לתקן את הדבר הזה שבעצם מונע מהיישובים שלנו להתפתח. אנחנו חיים שם עכשיו, יש עסקים שעזבו מתחילת המלחמה, יש משפחות שעוזבות, עכשיו השבוע עוברת עוד משפחה מגונן, וחלק מהסיבה זה בגלל שאנחנו לא מקבלים דברים שאנחנו יכולים לקבל ויעזרו לנו להישאר. אם נצליח לשנות את הדבר הזה – ובשביל זה כל היושבים בחדר הוזמנו – אז היישובים האלה יהיו חזקים יותר והגבול הצפוני יהיה חזק יותר ואנחנו נוכל להישאר בבתים שלנו. ודיברו פה קודם, צ'ייני, דיברת על המקום הזה של תנו לנו להרגיש שרואים אותנו, לא רק שדנים אם שתשעה קילומטרים זה הגיוני או לא הגיוני, אלא שרואים אותנו ומצליחים לעשות את השינוי הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלית, אנחנו צריכים חוות דעת של רשות מקרקעי ישראל, שיש היגיון בהכללת היישובים האלה, שאתם ממליצים שהם ייכנסו ושהם לא יופלו בסבסוד מגרשים. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> זה לא בידיים שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המלצה, לא את מחליטה. המלצה לאוצר. כל אחד מכם עם הרציונל בא לאוצר ואומר: יש פה היגיון שצריך לתקן אותו. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> אני אמרתי שהוא דיבר קודם על זה שהם לא יכולים לקבל מימון למקלטים וכו', זה לא משהו שאנחנו - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני על סבסוד המגרשים. זה מאוד מפריע לו סבסוד המגרשים אם הוא רוצה להיות אטרקטיבי. << אורח >> מעין לשם: << אורח >> יש לי עשרה מגרשים לידי, אני לבד, אף אחד לא בא. הוא אומר לי שזה יקר. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> יש הגיון בזה שאנחנו הולכים אחרי החלטות הממשלה, ואנחנו לא עושים החלטות נפרדות לחלוטין ומתחילים לבדוק באמת כל אחד את הקריטריונים שלו אם עושים אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם מישהו נופל בין הכיסאות, אם הייתה טעות לוגית או איזה משהו? לא צריך לגרור אותה שנים. << אורח >> גלית ויטנברג: << אורח >> נכון, אז לכן המחוקק מהממשלה יכולים להידרש לזה. אבל אם אנחנו נתחיל להיפרד מהחלטות הממשלה, זה יכול להיות כיוון פחות חיובי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, את לא יכולה לפעול ללא תיקון החלטת הממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אמרנו להמליץ, מכתב המלצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנשי המקצוע יכולים להגיד: אנחנו בשטח ואנחנו רואים חוסר היגיון. דניסמן. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> כמה משפטים, אני מקווה שאני לא חוזרת. רוב ההחלטות התקבלו על בסיס מלחמות קודמות, לא על גבי המלחמה הזאת ולכן חלק ממה שצריך זה רגע להסתכל אחרת. מתחילת המלחמה אנחנו מדברים על זה שתפסיקו למדוד מטרים, תתחילו להסתכל על צרכים. אנחנו בפועל מסתכלים על משפחה שצריכה לקבל החלטה איפה לחיות ביום שאחרי, או איפה לקבוע את מרכז חייה? ואם יש לה אפשרות לבנות בכרמיאל באותן הטבות ובאותן תנאים אז היא תבנה בכרמיאל כמו שהעסק שקם ביוקנעם ולא בתל חי, בדיוק אותו דבר. ברגע שאנחנו עושים קריטריונים והטבות באזורים אחרים בהעדפה שווה, בעצם אנחנו לא נותנים הזדמנות שווה לאותם יישובים שנמצאים בקו עימות בפועל, לא בהגדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה דניסמן, בהיר ומובן. אנחנו רוצים לסכם את הדיון הזה, יש מישהו שבוער לו להגיד משהו? מה, אתם תמיד רוצים להגיד משהו? קצר. נראה אותכם קצר כי באתם מהצפון, קצר ולעניין. << אורח >> שריף נג'ם: << אורח >> תודה רבה. נתחיל בקצר מאוד. כשהציגו את המפה, אם מישהו רק יודע מה ההבדל בין האדום לבין הכתום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, האדום זה עד שני קילומטרים, הכתום זה עד ארבעה קילומטרים. << אורח >> שריף נג'ם: << אורח >> לא, האדום זה יישובים שהתפנו, בגלל זה טווחו. אני מדבר על המטווח, אם אנחנו מסתכלים, זאת אומרת כל יישוב שפונה כתשו אותו. מי שלא פונה זה אנחנו ומ-0-9 בגלל זה אתם רואים אותו בכתום. אם אנחנו נפנה אז זה יהיה אדום גם. זה מה שאומר שהקריטריונים שאתם שמים זה ממש - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם במילים אחרות שלי זה שלא התפניתי זה לא אומר שאני צריך להיענש. << אורח >> שריף נג'ם: << אורח >> לא רק את זה, אני מזהה משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם פיניתם אותי אז גם לאזרחים שלי נתתם יותר וגם ליישוב. << אורח >> שריף נג'ם: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם לא התפניתי שזה טוב למדינה, ואני לא אקבל עזרה כמו אלו שהתפנו. << אורח >> שריף נג'ם: << אורח >> בדיוק. וזה מה שרציתי להגיד ולהעביר את זה. ועוד דבר שאני מזהה, עם כל הכבוד, את המלחמה בינינו פתאום. אנחנו המפונים סובלים יותר, אנחנו לא מפונים סובלים עוד יותר, אנחנו מ-0-9, תראו למה גרמו לנו. גוש חלב שמטווחת מפחדים ללכת לקצרין הילדים המחוננים כי מפחדים על הילדים שלהם בקצרין. אתה מבין איזה מצב הזוי? כל הילדים שלי שמחוננים ומצטיינים שעבדו קשה להגיע – ויתרו על החלום להיות. אז מה שאנחנו מקווים זה סתם, זה בולשיט. המטרה היחידה שלנו זה הצפון, ואם אתה רוצה להגיד צפון, המטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חייב לסיים ומשום כבודכם כל אחד קצר, בבקשה. << אורח >> אילן שדה: << אורח >> אילן שדה, ממקום קצת שונה, מקו התפר, ראש מועצה אזורית מנשה. רק לומר שכשהייתי בן ארבע פוניתי מהיישוב שלי עם האמא אבל האבא נשאר שם להילחם על הקו המזרחי של המדינה. אני לא רוצה לדבר על פינוי, זה נכון זה לא נכון, אבל קו התפר היום, היום אני בא מעל יד קיבוץ מגל, יש לי פה סרטון איך עוברים את המכשול החדש של הקיר הזה עם הברזלים למטה, ובתוך 100 מטרים נמצאים בתוך בית ילדים או בתים של חברים במקום. הממשלה אישרה 100 מיליון לחיזוק קו התפר כבר לפני 7-8 חודשים. הוויכוח מי מעביר איך מעביר והכסף עדיין לא נכנס לחיזוק מרכיבי ביטחון ביישובי קו התפר. ביישובי קו התפר גם בהם יש הבדל בין משטרה לבין צבא, אז ראיתי פרסום של פטור מלעשות גדר ליישובים אבל יישוב כמו קציר שהוא ישוב גדול של 3,200 תושבים שנמצא על קו התפר רגיש על יד ברטעה המזרחית, פלסטינאית, אבל נמצא בתוך הגדר. קציר איננו מגודר כולו והוא לא נמצא בתוך אלו שאפשר לגדר אותם או לקבל לגדר, למה? כי הוא לא בצבא אלא הוא תחת המשטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אילן, הנושא לא נועד לכאן וכשהייתה לי ועדה בחוץ וביטחון עסקתי גם בנושא, אבל הדבר שאתה אומר נשמע. בואו נמשיך בבקשה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> נזיה דבור, ראש מועצת בית ג'ן, אלוף משנה במילואים, ואני לא מכיר את עצמי שאני עבדתי בצבא בניגוד לחוק או בניגוד לתקנות או להחלטות הממשלה. מכאן אני רוצה לקחת אתכם שאני כיישוב בית ג'ן נופל בהגדרת קו עימות, נופל בכל התקנה ובהחלטה 919 אני נמצא בפנים ומוגדר כן כקו עימות, אבל זכויות או שוויון במה שנותנים לכל יישוב אחר שהוא יותר מרוחק ממני, אני לא מקבל כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למשל? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> למשל רבש"ץ, למשל כיתת כוננות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד היום אין לך כיתת כוננות? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אין לי מקלטים, אין לי כיתת כוננות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לך כיתת כוננות? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> יש לי מתנדבים משלי שאין להם ביטוח, אין להם כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יישוב קו עימות ולא מקבל את הזכויות של קו עימות? << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אני יישוב קו עימות, נופל בהחלטה 919 בסעיף ארבעה היישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתם אומרים על זה נוחי? << אורח >> נוחי מנדל: << אורח >> משטרת ישראל. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> למה משטרת ישראל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא משטרה? נדב זוהר, אתה צריך לטפל בו. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אין לי מקלטים, אין לי כלום. יש לי כיתת כוננות משטרתית מה שעכשיו הקמנו. אבל כיתת כוננות, חוץ מזה אין לי כלום. << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> אני מאיר ברוכים מהמשרד לביטחון לאומי. לפני שבוע וחצי הוקצו התקציבים ליישובים הראשונים במודל. כמובן שבמודל יש מעל 700 ישובים יושב-הראש, ואי אפשר לעשות את כולם בשנה הראשונה, צריך לעשות איזשהו תיעדוף וכרגע חולקו 150 מיליון שקלים ראשונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם תהיו בקשר עם ראש הרשות הזו? תנסו לתת מענים? << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> הוקצו, סליחה, נכון, נוחי מתקן אותי נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוקצו עבורו גם? << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> הוקצו, לא בוצעו, ואנחנו מקווים שהרשויות ירוצו עם זה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. בואו נמשיך. מה התפקיד שלך שם? << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> אני ראש אגף ניתוח מידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תבקר אותו בעירייה, תגיד לו שלום, תראה מה אפשר לעשות. אנחנו נפעל לפי המודל. תבוא לבקר אותו. ברוכים זה פרסי, לא? השם ישמור אותך. זה היה חיובי, תדע לך. היה רב אחד שהביא קהילה שלמה מפרס לארץ. << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> אני מודע לשם שיש לפרסים, אני לא מתכחש לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הם הכי טובים שיש, תראה מה הם עשו לנו, הם הכי מתוחכמים שיש. אבל יש רב אחד שהביא קהילה שלמה לירושלים. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> העניין המשמעותי הוא, סליחה כבוד יושב-ראש הוועדה, שהחוק הוא חוקק בשביל שיבצעו אותו וגם התקנות, וזו הפעם הראשונה שאני שומע שאני שייך למשטרה ולא לפק"ע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בבעלות המשטרה, כדאי לך להיזהר. אדוני אני צריך להמשיך. כן, קצר בבקשה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> יאסר ג'דבאן, ראש מועצה מקומית כסרא סמיע יושב-ראש הפורום. כשראיתי את המסמך לדיון כתוב: הישובים שנפלו בין הכיסאות. יש רשויות שלא נפלו בין הכיסאות, נפלו מתחת לאדמה. שלוש רשויות כסמא סמיע בית ג'ן וינוח ג'ת בגליל, עין קיניא ברמת הגולן ועוד כמה יישובים אחרים שנפלו מתחת לאדמה ולא מתחת לכיסאות. כיסרא סמיע – בדיוק לפני שבוע היה אצלי ביקור בכיר בצה"ל, אלוף, ואמרתי לו בוא תסתכל איפה סמיע ואיפה היישובים ממזרח ועוד יישובים ממערב. כשאתה נמצא ביישוב שלי ואתה מסתכל אחורה אתה רואה את היישובים שנמצאים בקו העימות ואני לא בקו בעימות. לפני שנת 2000 כסרא סמיע מוגדרת כקו עימות מול אלוף צפון, מול קו עימות עם משה דוידוביץ' ואחרים, וצ'ייני אני חושב שמכיר ושמע את זה. האיומים שנמצאים על היישוב והאזעקות והמרחק – אומרים לי משטרת ישראל שהצבא קובע, הלכתי לצבא עשיתי בדיקה, האלוף היה אצלי הוא אומר לי יאסר תשמע אתה צודק, זו החלטה פוליטית, באמת. אחרי זה הלכתי למפ"י אמרתי להם: חבר'ה תעשו לי מדידה מה המרחק של כסרא סמיע מהגבול הבינלאומי? וזה המסמך של מפ"י, 8 ומשהו קילומטר. אז איזה עוד הוכחות צריך להביא? יושב-הראש, במאי ב-8 בנובמבר 2018 אלוף פיקוד העורף תמיר, שולח מסמך שמגדיר בו התגוננות אזרחית. כסרא סמיע מופיעה, עין קיניא מופיע, אבל משום מה גם נוחי, גם משרד הביטחון וגם משטרת ישראל וכל העולם מתעלם מהעניין הזה. אני מציע באמת להכליל את היישובים האלה בקו העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על זה הדיון הזה, אלו בדיוק ישובים שצריך להכניס אותם למפת קו העימות. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> יושב-הראש, אני אומר לך שאני מחזיק כאן מסמכים שמנכ"ל משרד הפנים אומר: אתה בפנים על בסיס החלטה שהיה צריך לקדם. בהחלטה 919 כתוב אני בפנים ומשום מה עד היום אני לבד, אף אחד לא מתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעשה מעקב לראות מה התקדם בנושא הזה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> ואני מבקש מצ'ייני, אם אתה עושה את העבודה לטובת המנכ"ל יוסי שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צ'ייני לא הוגדר כמי שיעצב את המפה החדשה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אבל שמעתי שהוא חבר לרשויות, ליישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הוא לא הוגדר כמי שאחראי לעצב את המפה החדשה, אבל הוא אמר לי בארבע עיניים שהוא מתכוון ללמוד את זה ולנסות להשפיע על המפה ולעדכן אותה באופן הגון. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> הדבר האחרון, סליחה, אני לא הייתי בדיון הקודם. אני חושב שהדין של חורפיש שהוא יישוב בקו עימות מ-0-3 שלא התפנה ולא יתפנה, גם חורפיש וגם יישובים דרוזים אחרים, אבל לא צריך להתעלם מהיישובים האלה, צריך לתגמל אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסכים איתך. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> צריך לחזק אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נהריה, חורפיש, כולם צריכים עזרה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> פי כמה יותר מאלו שהתפנו ויושבים לי בבתי מלון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, כן. << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, תודה. אני אמשיך ממה שיאסר סיים. בכל זאת, לפי מרכז המחקר והמידע עם הנתונים שנתתם לנו, עם כל הכבוד הנתון שלכם הוא לא נכון, אנחנו רחוקים מהגבול 6.7 ורמת הסיכון של היישוב עין קיניא במתקפה האיראנית אני מקבל טלפון מפיקוד צפון ומפקע"ר בשעה 22:00 ואומרים לי שאני ברמת סיכון מאוד גבוהה. כן, אנחנו קיבלנו את כל הנתונים ואת כל השירותים של ההתיישבות מבחינת מיגון ומבחינת כיתת כוננות, יש לי כיתת כוננות אבל עדיין לפי הממשלה אנחנו לא מוגדרים. הייתה לי ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי והוא מראה לי שבתוך ההחלטה לצערי הרב משום מה אנחנו נופלים מההחלטה הזאת, מאוד מעניין. ומכאן משפט אחרון אדוני יושב-הראש, אני עושה את זה קצר, אני מזמין את כולם להגיע לעין קיניא ללילה אחד על חשבוני, בואו תשנו לילה אחד ותבינו איך אנחנו חיים, תחת איזו מתקפה אנחנו חיים. כל יירוט שיוצא מזעורה, כל יירוט שבא מכיוון דרום לבנון כיפת ברזל פועל והפיצוץ זה מעל הראש שלי, של התושבים שלי. רמת הסיכון שאנחנו חיים בה היא מאוד גבוהה. רק לפני שבוע אני מקבל טלפון מאח שלי ששולח לי תמונה ואומר לי מה זה? אני שולח את זה לצה"ל לאוגדה 210, הוא אומר לי זה בסיסים, ואתם יודעים איפה זה נפל? 100 מטרים מרחק מבית הספר, חלילה וזה היה נופל בבית הספר מה היה קורה? ועם כל זה אנחנו לא קו עימות ולא מוגדרים כקו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, יהודה. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> אדוני יושב-הראש, תודה על הדיון הזה, זה לדעתי הדיון הכי חשוב בגלל שאני מסתכל על העתיד. אני רוצה לספר רגע משהו שקרה לנו בשישי בערב ואז להסתכל על העתיד. ביום שישי בערב, ברוך השם בקצרין יש אוכלוסייה יחסית גדולה של שומרי השבת. ביום שישי 21:00 מתקשרים אלינו מהאוגדה: יהודה, נוהל שיוט בסמיכות למרחבים מוגנים. מה עושים? לוקחים 20 רכבים מביאים מתנדבים, יוצאים לרחובות, תופסים אנשים מהאוזן. אני העליתי אישית לרכב – הפכתי להיות נהג מונית, בשמחה עשיתי את זה – לקחת אנשים לבתים, כי שלושה שבועות לפני כן נפלו אצלו מספר לא מבוטל של טילים שפירקו ארבעה בתים ועשו עוד נזק של 60-70 בתים, ולמה אני מספר את זה? כי עוד פעם אני שומע פה קו עימות לא קו עימות כן בפנים לא בפנים. אני חושב דבר מאוד פשוט, למקבלי ההחלטות נוח לא לקבל החלטה ומטעם כלכלי לא לפתוח את המפה. << אורח >> ואיל מוגרבי: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> אם אני מסתכל על העתיד, העתיד צריך להגיד דבר אחד, אני מסתכל על החלטת הממשלה הגדולה שאני גאה ושמח שמדינת ישראל בחרה בפרויקטור צ'ייני לקחת ולקדם ולהציל את הצפון, זה להציל אותו מקדיש, זה להציל את הצפון, אבל או שנצטרך ללכת לצמתים לשרוף צמיגים ולהבעיר את המדינה או שמדינת ישראל תבוא ותגיד בצורה ברורה: אני פותחת את המפה, החלטת הממשלה הגדולה שצ'ייני צריך להוביל אותה יקבלו הרשויות שלא מוגדרות היום כקו עימות. זה להיות או לחדול, זו שעת המבחן של המדינה, ואני חושב שזו שעת המבחן של כולם, שרים, חברי כנסת, מנכ"לים, כל הצוותים המקצועיים. אם לא יבואו ויגידו עד כאן, אפשר להיפרד מצפון המדינה לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה יהודה, אני חושב שבמובן מסוים סיכמת את הדיון הזה. הדיון הזה בא להצביע על חוסר היגיון וסתירה לוגית ונפילה בין הכיסאות שיישובים שהגדרות של המדינה בתחומים של קו עימות והגדרות אחרות לא חלים עליהם והם נפגעים יום-יום והחיים שלהם לא חיים. אנחנו שמענו וקראנו בהחלטות ממשלה גם על הצפון וגם על תקומה שהממשלה התחייבה לבחון את סוגיית היישובים האלה ולהביא המלצה משותפת לאוצר ולביטחון על הכנסת יישובים נוספים. אנחנו מצפים מהממשלה שתבצע מה שהיא כתבה, שתובא המלצה לממשלה ליישובים נוספים עם רציונל וסיבה. אנחנו כן מבקשים מהאלוף צ'ייני למרות שזה לא תפקידו להיכנס לסוגייה הזאת ולנסות להתלבש על שני הסעיפים האלה בהחלטות הממשלה שמסמיכות גם את מנהלת תקומה והשרים וגם אותך, לבחון הכנסת יישובים נוספים ובניית רציונל. תמיד יהיה מישהו שיטען שהוא רוצה גם להיכנס, תמיד יהיה מישהו שיהיה בדיוק קרוב להגדרה, אבל גם בתוך ההגדרות הקיימות יש חוסר היגיון משווע, לפעמים זה גם אלפים בודדים של תושבים. אם פינינו 80,000 או 100,000 ו-3,000 הולכים לבג"ץ, רק בזבוז הזמן והאנרגיות של מדינה על הבג"ץ הזה והזמן היקר של אנשי מקצוע, כבר היה צריך לפתור את זה. אורים, גבולות והיישוב השלישי צאלים שנופל שם בין הכיסאות ולא היה לו מועצת אשכול, שמונה חודשים לא הייתה לו מועצה, מסכן, ולא היה לו בתי ספר והוא לא קיבל כלום והוא עדיין גם בבג"ץ נגד המדינה. תפתרו את זה בהסכמה, תעשו מענק חד פעמי ליישובים האלה שיפתרו את הבעיות בתוך הבית אם אתם לא רוצים לתת לאנשים כסף ישירות, תתנו למועצה שתתן לכל יישוב מענק חד פעמי על המלחמה והם יחתמו על כתב ויתור תביעות שנובעות מסוגיות אזרחיות של המלחמה. תפתרו את הבעיות. אנחנו נעשה מעקב על הסוגייה של המפה של הממשלה וההגדרות של המפה, אנחנו גם נבקש ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להיות בדיון הזה ואנחנו ניתן להם את הזמן כפי שהם הבטיחו, לבחון את הנושא הזה. אני נועל את הדיון, תודה לך צ'ייני שהיית איתנו מההתחלה עד הסוף, תודה לצוות שלך, תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:35. << סיום >>