פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
18/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 474
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ו באלול התשפ"ד (18 בספטמבר 2024), שעה 15:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, של ח"כ משה פסל << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
בועז טופורובסקי
משה פסל



מוזמנים: 
	צביאל גנץ
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	הראל ורבין
	–
	צו 8

	סיגל אבירם
	–
	לה"ב

	יעקב סוקול
	–
	משפחות שכולות

	לי סיגל
	–
	משפחות החטופים

	איתי סיגל
	–
	משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	משפחות החטופים

	שי דיקמן
	–
	משפחות החטופים

	שמעון אור
	–
	משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, פ/4422/25 כ/1050 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני פותח את הישיבה בנושא: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת משה פסל.

אני רואה שיש פה נציגים של משפחות החטופים, אז בבקשה.


 << דובר >> שמעון אור: << דובר >>   

לצערי, אני שוב נפגש איתך בוועדה. תודה על הסבלנות. אני מקווה שגם לחטופים שלנו יש סבלנות להמשיך ולחיות. חבר הכנסת ביטן, אתה מהליכוד ויש לך קשר עם ראש הממשלה. את הדברים שאני אומר עכשיו, חלקם אמרנו לראש הממשלה לפני כשבועיים כשהיינו איתו בפגישה. אני לא יודע אם זה התקבל, אני אשמח שהדברים האלה ייאמרו גם לך. אני אתחיל באמירה שכשאנחנו רוצים לנצח גורם כלשהו, צריך גם להשאיר לאזרחים שלו תקווה. אם מחסלים גורם צבאי, צריך לתת לאזרחים תקווה. אם אנחנו מחסלים את החמאס, אם אנחנו מורידים את היכולת הצבאית של חמאס, אנחנו צריכים שתהיה תקווה לתושבים כדי שהם ישתפו איתנו פעולה בדברים שחשובים לנו, וכשאני אומר "דברים שחשובים לנו", הכוונה לחטופים. 

לנו ברור שהחמאס לא יגיע לשום עסקה כי הוא יודע מה המטרה של בנימין נתניהו ושל הממשלה – לחסל את החמאס. ראש הממשלה אמר: אני לא יכול שיהיה איראן בחצר הקדמית של מדינת ישראל, זה מסכן את כל מדינת ישראל. החמאס רוצה לחזור למשילות – לא תהיה עסקה.

וורנר אמר לנו שגם אם אולי הייתה עסקה של כולם תמורת כולם, כלומר קחו את כל המחבלים, חזרו למשילות ותביאו לנו את החטופים – חמאס לא מסכים. הוא רוצה שני שלבים: שלב ראשון עסקת חטופים, שלב שני למשוך אותנו 10 שנים, להקיז לנו את הדם ולגרום לכאוס של מדינת ישראל לקראת החזון שלו להשמדה. לא תהיה עסקה ואמרנו את זה לראש הממשלה. אמרתי לו: פעימה שנייה, מה אתה מציע לחמאס, את פילדלפי? אתה מציע לו חזרה למשילות? הוא אומר: לא. הדבר היחיד שאני יכול להציע זה כרטיסי טיסה החוצה. אז אמרתי לו: לא תהיה עסקה. אז הוא אומר: אז יפתחו אפשרויות חדשות. לכן אנחנו מבקשים ממך – אם לא תהיה עסקה, וכולם יודעים את זה, להפסיק את המשא ומתן עם החמאס כי זה מאותת לעזתים שחמאס ממשיך להיות מושל בעזה.

ואני יכול להגיד דבר נוסף: הסיבה היחידה שהחמאס שולח אנשים למשא ומתן הזה זה כדי להזכיר לעזתים מי בעל הבית.

שמעת על העתירה שיש מהאגודה לזכויות האזרח נגד מדינת ישראל על הנושא ההומניטרי בעזה, ואנחנו שומעים שהתשובה של ממשלת ישראל היא: אנחנו לא המושלים בעזה, חמאס מושל. הנה הוא מתחזק בכל מיני מקומות. כלומר, כדי להיפטר מהאחריות על הנושא ההומניטרי, ממשלת ישראל עונה באופן רשמי לבג"ץ שאנחנו לא המושלים בעזה. מאיפה הטירוף הזה? ברגע שהעזתים רואים את זה, הם מחזיקים את החטופים. ואז כשיש הוראה מחמאס להרוג את החטופים, הם הורגים כי החמאס הוא השולט, אנחנו בעצמנו מודים.

מה שאני מבקש ממך זה מה שאמרנו לראש הממשלה: אתה חייב לגדוע את המשילות. לא רק את הצבאיות, את המשילות. ואז אתה צריך להפסיק את המשא ומתן ואת המשלחות. כן, צריך להיות אמיץ, להודיע למשפחות ולאזרחים ולאמריקאים שאין לזה טעם. ואז, במקביל, לקחת אחריות הומניטרית על עזה כי צריך לתת תקווה לתושבים כדי שהם יסכימו וירצו לשתף איתנו פעולה, גם מצד אחד אין חמאס ביום שאחרי, וגם מצד שני לתת תקווה לשיתוף פעולה. ואז ליצור את הקשר עם הגורמים שמחזיקים את החטופים או להודיע לגורמים שהם מוזמנים למשא ומתן מקומי – לקבל כסף, לקבל כרטיס טיסה, לא משנה מה אבל לא מערכת שלטונית. זאת האלטרנטיבה היחידה. לא יהיה משא ומתן ולא תהיה שום עסקה. אלף פעם זה לא יהיה אבל גם מבצע צבאי זה לא דבר שסוגר פינה, אנחנו רואים. אנחנו מתקרבים לחטופים והם נהרגים כי יש להם מה לקבל מחמאס.

כשיבינו העזתים שהם מחזיקים פצצת זמן ביד והם יכולים להתחסל יחד עם כל הסביבה שלהם ומצד שני, יש להם תקווה שישראל תיתן להם את הצרכים שלהם, יש מצב שאנחנו נוכל לקבל את מרבית החטופים, מה שלא יתכן עכשיו.
אני מבקש ממך, חבר הכנסת ביטן, שאתה תיצור קשר עם ראש הממשלה ותשאל אותו מה הוא מציע? מה הוא מציע? כי אני דיברתי ודרשתי ואמרתי לו בצורה מפורשת בפנים. מה שאני אומר עכשיו מצריך חשיבה אסטרטגית חדשה, זה מצריך גם אומץ. זה מצריך גם להסתכל מחוץ לקופסה ולא רק בשנאה מכל הצדדים האלה. תודה רבה, ואני אשמח מאוד שתעביר את הדברים לראש הממשלה וגם לחברים האחרים בקבינט הביטחוני ולסיעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו יכולים להעביר מסרים אבל אנחנו לא חברים בקבינט ולכן אנחנו לא קובעים את העניינים האלה אבל אפשר להעביר את המסרים.

 << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >>   

לדבר בטח שאפשר, נכון? תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכון. בבקשה.

 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

אני אח של קית' סיגל. קית' ואביבה נחטפו מכפר עזה בהיותם יותר מ-40 שנה, מי שלא מכיר, ואני מקווה שאין כאן אף אחד או אחת שלא מכירים את הסיפור. אביבה יצאה ביום ה-51 מהאירוע במלחמה, במהלך הדיפלומטי היחידי – הפסקת אש, בהסכמה בינינו לבין חמאס והיא בבית. מקבלת חיבוקים, מחבקת חיבוקים, הרוסה מבפנים. היא לא בסדר. בעלה קית' עוד נמצא בעזה והיא יודעת מה זה אומר, וזה אומר לא טוב. לא טוב 51 יום שהיא הייתה ובטח שלא טוב 348 יום שקית' עוד חטוף ביחד עם עוד 100 חטופים וחטופות. 

מה שייתן לי תקווה זה שבמדינת ישראל הממשלה מתעשתת, מגיעה להסכם ואח שלי וכל החטופים חוזרים. אלה שבחיים לשיקום, שהמדינה תוכל להתחיל להשתקם ואלה שלא – לקבורה. לקבורה מכובדת. ההצעה היא שלא כולם יקברו בישראל, זה אירוע עולמי.

אני נשאר עם תקווה מזה שאני רואה אופק של התחלה לשפיות, הפסקה של המלחמה, מהלכים רציניים שיגיעו להסכם, ולמי שלא מסכים איתי – אין לי שום בעיה, יש חילוקי דעות? קודם החטופים ואחר-כך לטפל בבעיות ביטחוניות רציניות ביותר שעוד קיימות. אני מסכים. אבל אין לנו עתיד בלי שהחטופים חוזרים כמה שיותר מהר, כמה שיותר עוד בחיים. 

הצבא שלנו עושה דברים מדהימים, חיילים וחיילות נופלים ונופלות ואני לא מעוניין שחיילים יקריבו את החיים שלהם כדי להתקרב ואולי להוציא את אח שלי. זה מסוכן, זה לא מתאים, לרוב זה לא מצליח וזו לא השיטה. השיטה היא הפסקת אש, הפסקת מלחמה, הסכם דיפלומטי, החטופים חוזרים ומדינת ישראל מתחילה בדרך חדשה. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> איתי סיגל: << דובר >>   

צוהריים. צוהריים 348. 348 יום של חוסר אונים, עצב, שכול וטפטופים של תקווה. אני הבן של לי, אחיין של קית' ואביבה. אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות שהצטרפו למשפחות השכול. שלושה לוחמים ולוחמת, פרמדיקית, נפלו בזמן שניסו להגן על המדינה ולהציל את החטופים. להחזיר את תושבי הדרום לביתם ויחד עם תושבי הצפון – להחזיר גם את תושבי הצפון.

לחטופים אין זמן. לחטופים אין זמן, והממשלה, הקבינט, עסוקים בלא לקחת החלטות. כל יום שעובר, החטופים נרקבים שם במנהרות, נרצחים לאט לאט בגופם ובנפשם. אין דבר יותר חשוב מלהחזיר את החטופים כמה שיותר מהר. כולנו ראינו את התמונות במנהרות, כולנו שמענו עדויות וכולנו יודעים מה הם עוברים שם, ועלינו להחליט מה הדבר הכי חשוב כרגע, אם היינו יכולים לאכול בשלב זה את העוגה או להשאיר אותה שלמה. עלינו להחליט מה יותר חשוב. לי יותר חשוב להחזיר את כל החטופים והחטופות שנשארו שם עכשיו כי אין דבר יותר חשוב, לא לאותם אזרחים ואזרחיות שהופקרו ב-7 באוקטובר ולמשפחות שלהם ולמורל המדיני. מעבר לזה, ברגע שנעבור את המשוכה הזאת נוכל לפתור עוד כל-כך הרבה דברים.

קראתי ידיעה על זה שאוגדה 98 עוברת צפונה. אני לא יודע מה זה אומר. פחות לחץ צבאי בעזה – טוב לנו? רע לנו? אני לא יודע. מה שלי הכי חשוב זה שההחלטות שנלקחות יהיו לטובת החזרת החטופים תוך כדי הבטחת שלומם של החיילים והחיילות ושאר האזרחים במדינה שלנו.

אנחנו בחודש אלול ואנחנו מתקרבים לסליחות, ואני רוצה שכולנו נחשוב טוב טוב מה יכולנו לעשות אחרת? איך יכולנו להתנהג אחרת אחד לשנייה? ואני אישית רוצה לבקש סליחה מעדן, כרמל, אלמוג, אלכס, הרש ואורי זכרם לברכה, שנרצחו במנהרות אחרי 11 חודשים של סבל והתעללות יום יומית שאף אחד מאיתנו לא יכול לתאר. הם שרדו שם 11 חודשים ובסוף נרצחו כי צה"ל התקרב מהר מדי. אני לא מאשים את צה"ל, מי שלחץ על ההדק זה חמאס אבל עלינו לחשוב טוב טוב איך אנחנו משיגים את הדבר הכי חשוב, שזה להחזיר את החטופים והחטופות.

ובקשה אישית לאנשים שנמצאים בממשלה – קחו צעד אחורה ונסו להבין מה קרה במדינה שלנו בשנה האחרונה ואיך אנחנו יוצאים מהדבר הזה הכי טוב ומה הכי טוב לעם ישראל. וזה לא כיסאות, וזה לא משכורות, זה חיים. חיים ומתים שנמצאים כרגע בעזה ומחכים שיצילו אותם, צועקים "הצילו" ברגע זה. הצילו! הצילו! הצילו! תודה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

אני הדודה של ענבר הימן. ענבר השתתפה במסיבת ה"נובה", נחטפה ובכניסה לעזה נרצחה בצורה האכזרית ביותר. מדינת ישראל הפקירה את ענבר ב-7 באוקטובר. חמאס רצח את ענבר וחטף אותה, והיום אתם מפקירים אותה בפעם השנייה. למה אתם מפקירים אותה? כי דחפתם את ענבר לפעימה השלישית, הפעימה השלישית שאולי תהיה בעוד שמונה, תשע, עשר שנים. ענבר מתפוררת באדמת עזה, מתחת לאדמת עזה ואנחנו מתפוררים פה, מעל אדמת ארץ ישראל, המשפחה שלה. אנחנו נרצחים איתה כל יום, כל דקה, כל שעה. 

מר ביטן, יש לי שאלה אליך: אם חלילה וחס הייתה זו הבת שלך, איך היית מרגיש? איך היית מרגיש שהיא 11 חודש קבורה באדמת עזה, כשאנחנו לא יודעים איפה היא נמצא בכלל. היא מתפוררת. מה אנחנו נקבל ממנה, אתה יכול לענות לי, אחרי 11 חודש? זה לא ייגמר ב-11 חודשים, כולנו יודעים את זה, זה יימשך הרבה יותר. תעשה חשבון האם נקבל משהו מענבר, מה נקבל ממנה? מה נקבור ממנה? איך אתה היית אוכל את זה בכלל אם זו הייתה הבת שלך חלילה? חלילה וחס, אני לא מאחלת את זה לאף אחד. 

אתם יודעים מה אנחנו עוברים בתור משפחה? אתם יודעים איזה זוועות אנחנו עוברים? אתם יודעים איזה כאב עוצמתי אנחנו עוברים? אנחנו אפילו לא יכולים לקבור את הילדה שלנו, שזה הדבר הכי אלמנטרי שיש לכל אזרח, לקבור את הילדה שלו.
   
	אנחנו נושקים לשנה, ב-7 לאוקטובר זה שנה. אני אעלה לפה, ליד העץ, שם בחנייה, להדליק נר לענבר. למה? כי אין לי קבר, אין לנו קבר לעלות אליו. להורים שלה אין איפה לבכות, אין איפה להדליק נר, איפה להניח פרח. אנחנו נרצחים כל יום, תצילו אותנו. תצילו את המשפחה שלנו. ענבר היא אזרחית מדינת ישראל והחוזה בין האזרח לבין המדינה הופקר, הוא כבר לא קיים, הוא הופר.

אני רוצה שכולכם תדעו שאנחנו המראה שלכם. אנחנו המראה שלכם. היום זה אנחנו, מחר זה יכול לקרות לכל אחת ואחד מכם. תסתכלו עלינו שנה אחרי, באיזה מצב אנחנו נמצאים ואיפה אנחנו נמצאים היום, שנה אחרי. ילדה שמתפוררת מתחת לאדמת עזה, שההורים שלה לא יכולים לקבור אותה, שאין לה קבר. ילדה בת 27, אזרחית מדינת ישראל שסך הכל יצאה לחגוג, מדינת ישראל לא החזירה אותה. אנשים חיים בתוך מנהרות, עוברים התעללות – זה מעניין מישהו? מעניין מישהו מה אנחנו עוברים כמשפחות? לא, זה לא מעניין אף אחד. 

מר ביטן, יש לי בקשה אליך, באמת: כל לילה, לפני שאתה הולך לישון, תסתכל על הפרצוף של ענבר, תסתכל על העיניים שלה ותגיד לה שמדינת ישראל החליטה לוותר עליה. זה מה שאני מבקשת ממך. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. 
 << דובר >> יעקב סוקול: << דובר >>   

אני אח של ישראל סוקול, שנהרג לפני שמונה חודשים בעזה ביחד עם עוד 20 חברים שלו כשמבנה שהם הכינו לפיצוץ קרס כתוצאה מפגיעה של טיל אר.פי.ג'י. ישראל והחברים שלו יצאו למלחמה צודקת, למלחמה שאף אחד מאיתנו לא רצה, בתור המייצגים של עם גיבור, בתור המייצגים של הטוב עלי אדמות, עם מטרה להשמיד ולחסל את הרוע שבא לידי ביטוי באותו שמיני עצרת, 7 באוקטובר. הם, לצערנו, לא הצליחו לסיים את המשימה הזאת ובגלל זה אין לנו ברירה אלא להמשיך אותה. את הרוע הזה אנחנו חייבים להשמיד. כן, מלחמות זה קשה, לא צריך לספר לאף אחד פה בחדר כי כולנו יודעים כמה מלחמות זה קשה וכמה המחירים כבדים. אבל אנחנו מוקפים באויב שמנצל את זה שאנחנו לא רוצים להילחם כי אנחנו רוצים לעשות טוב ואנחנו שוכחים שלפעמים בשביל לעשות טוב, אנחנו צריכים לחסל את הרע. אז כן, אנחנו חייבים לקחת את המלחמה הזאת, אנחנו חייבים להמשיך אותה, אנחנו חייבים לשנות את איך שאנחנו נלחמים בה כי היום הזה באמת מסמל בצורה מדהימה את מה שקורה – מצד אחד, אתמול הצלחה טקטית מרהיבה שמצטרפת להרבה הצלחות בשטח של צה"ל, גם בעזה וגם בגזרות האחרות שהוא פועל. וישראל, כל פעם שהיינו מדברים, היה אומר כמה שהוא גאה במה שהוא עושה וכמה שצה"ל עושה עבודה טובה.

הישגים טקטיים מדהימים ובצידם מחיר – תזכורת כואבת ותמידית למחיר המלחמה עם ארבע משפחות חדשות שהצטרפו למעגל השכול היום בבוקר. ובכל זאת, המחירים האלה עדיפים על מחיר חוסר המלחמה, זה מה שאנחנו רואים כבר עשרות שנים. כל פעם שאנחנו לוקחים הלוואה על חשבון העתיד שלנו, אנחנו נאלצים לשלום אותה בריבית קצוצה. עד מתי נמשיך בדרך הזאת? מתי נחזור בתשובה ונחתור לשינוי המציאות מן היסוד? צריך לחזור למציאות הבסיסית, לאמיתות היסוד, להחזיק בשטח. אנחנו לא רוצים את המלחמה הזאת אבל היא נכפתה עלינו. אנחנו נלחמים מתוך תאוות נקם, אנחנו לא נלחמים כדי להטביע אף אחד בדם – לא. אנחנו עושים את זה בשביל החיים, בשביל החיים שלנו, בשביל החיים של הילדים שלנו, של ההורים שלנו, של הסבים והסבתות שלנו וגם בשביל החיים של האחים שלנו שכבר נהרגו במלחמה הזאת ולא יכולים להמשיך במשימה. אבל כדי שהחיים שלהם, שנמסרו למען המטרה הזאת לא יהיו סתם, אנחנו חייבים לסיים את המשימה הזאת. זה נכון לגבי עזה, זה נכון לגבי יהודה ושומרון וכמובן שזה נכון גם לגבי לבנון, איפה שמאות-אלפי אנשים כבר שנה גולים בארצם ולא מסוגלים לחזור לבית שלהם כי לא מוכנים לעשות שינוי של ממש במציאות.

אנחנו חייבים לעשות את זה, חייבים את זה בשביל ההווה, לא רק בשביל העתיד. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> שי דיקמן: << דובר >>   

יעקב, אני משתתפת בצערך על אחיך. נשמע שהוא נלחם בגבורה כדי להגן על כולנו. אני בת דודה של כרמל גת, שהייתה חטופה בעזה 328 ימים. וכרגע, מה שמשותף לישראל ולכרמל זה ששניהם כבר אינם בחיים. וכמו שאמרת, אנחנו נאבקים כאן בשביל החיים.

יש עכשיו עדיין את קית' שנמצא בחיים, באותן מנהרות בעזה. וכמו כרמל, שכוון לה קלצ'ניקוב לראש 328 ימים, אותו עדיין אפשר להציל. שמעון דיבר פה על תקווה, איתי דיבר על תקווה, והסיפור של כרמל היה מבחינתנו סיפור של תקווה. כרמל החזיקה מעמד. היא החזיקה בגבורה את האנשים שהיו איתה כדי שישרדו ויגיעו ליום של השחרור, והם הגיעו. החטופים שהיו איתה שוחררו בעסקה ביחד עם 105 אנשים שחזרו הביתה בחיים בחודש נובמבר. כרמל חכתה לעסקה, החזיקה מעמד, החזיקה את התקווה, החזיקה את האנשים שהיו איתה אבל הלחץ הצבאי הגיע אליה לפני שהעסקה הגיעה להציל את החיים שלה. 

אין לי ספק, כמוך, לגבי הרוע של חמאס. הם החזיקו אותה במנהרות והם בסופו של דבר, כמו שאיתי אמר, לחצו על ההדק. הציפיה שלי היא מהמדינה שלי, מהממשלה שלי כי כרמל מתה. אבל התקווה לא מתה כי יש שם עדיין אנשים בחיים. יש שם עדיין ישראלים שנמצאים עכשיו בעומק המנהרות, מורעבים, בידיים של מחבלים, שאנחנו חייבים להם את החופש שלהם. את החופש שלנו, אזרחי מדינת ישראל, לחיות במדינה שלנו בידיעה שאם קורית לנו הצרה הכי גדולה שיכול לקרות. אם אנחנו משכיבים את הילד שלנו בלילה בידיעה שבמדינת ישראל הוא עלול להיחטף, אנחנו צריכים להגיד לו: מדינת ישראל עומדת מאחוריך, אנחנו נציל אותך. אימא ואבא יכולים לדאוג שאתה תחזור הביתה, כשאתה מדבר על הילדים והנכדים שלנו. 
לענבר כבר לא יהיו ילדים או נכדים. אנחנו חייבים למשפחה שלה להחזיר אותה. אבל לקית' יש נכדים בבית, והבת שלו שיר מחכה להתחתן, היא לא יכולה להתחתן כי אבא שלה לא בבית, אבא של במינהרות חמאס.

יש לנו תקווה. יש לנו תקווה ועם ישראל חי אבל חלקו חי עכשיו במנהרות חמאס בעזה. קודם כל, אנחנו צריכים להחזיר את האנשים שלנו. זה ברור לכולנו שהדרך לחזור הביתה היא עסקה כמו שחזרו 105 אנשים בחיים בעסקה. קית' יכול לחזור, אבינתן יכול לחזור, שגיא יכול לחזור. וכשאתם מדברים על ילדים אז תזכרו בבקשה את הילדים שעוד יכולים להיוולד במדינה הזאת לאנשים שעכשיו נמצאים במנהרות חמאס. ותזכרו בבקשה שכפיר ביבס, בן שנה וחצי, עדיין בתוך המנהרה. אריאל ביבס, בן חמש, הוא ילד גדל בידיים של מחבלים כי עוד לא החזרנו אותו הביתה.

עוד מעט ה-7.10. אני מבקשת מהממשלה שלי, ממשלת ישראל, לדאוג שהאזרחים שלה ב-7.10 נמצאים בבתים שלהם. אם הממשלה שמכהנת עכשיו לא יכולה לעשות את זה, אז צריכה להיות כאן משלה שיכולה.

אני רוצה להגיד דבר אחרון: הסיפור שלנו היה אמור להיות סיפור של תקווה, ואני מבקשת מכם לחשוב מה חושב בן משפחה שמסתכל עלי עכשיו? במקום סיפור של תקווה אני נהייתי תמרור אזהרה. בבקשה, תחזירו הביתה את מי שעוד אפשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. שתי דקות הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 12:54.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי מקריא את הצעת החוק? בבקשה, תקריאי.

 << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>   

אני מקריאה את הנוסח שפורסם, נוסח להצבעות.

"הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס'...) (עידוד עסקים זעירים, קטנים או בינוניים שבשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד-2024

הוספת סעיף 2ד	1.	בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, אחרי סעיף 2ג יבוא:

			"עידוד משרתי		ד2.	(א) בסעיף זה -
מילואים בעסקים                          
זעירים, קטנים או                         "אישור – אישור של רואה חשבון כי בעסק
בינוניים                                          מסוים משרת מילואים פעיל מחזיק
                                                                                  בשליטה;  
						
						"אמצעי שליטה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות
						(רישוי), התשמ"א-1981;

						"מחזיק בשליטה" – משרת מילואים פעיל
						שהוא נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד
						או יחד עם משרתי מילואים פעילים אחרים,
						במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ-50% מכל							סוג של אמצעי השליטה בעסק;
					
"משרת מילואים פעיל" – חייל מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, אשר בידו אישור המעיד כי שירת שירות מילואים לפחות 20 יום בשנה, במהלך 12 החודשים שחלפו - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נשאיר את ה-20 יום ולא נתקן את זה ל-40 יום.

 << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>   

בסדר גמור.

"- - במהלך 12 החודשים שחלפו טרם המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז. ואם לא עלה בידו להשיג אישור כאמור, הצהיר על היותו משרת מילואים פעיל בתצהיר."

 << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>   

התוספות האלה הן פועל יוצא של החלטות הוועדה בישיבה שעברה.

						"עסק – עסק זעיר, קטן או בינוני;

"עסק גדול – עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, המעסיק יותר מ-100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים;				

"תצהיר" – תצהיר של מחזיק בשליטה שלפיו מתקיימים כל אלה:
(1) הוא משרת שירות מילואים פעיל בעת הגשת הצעתו;
(2) העסק הוא בשליטת משרת מילואים פעיל;
(3) ההצעה אינה של חברת בת של עסק גדול.

(ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק אשר משרת מילואים פעיל מחזיק בשליטה בו, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז כאמור, ובלבד שצורפו לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר."

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

עוד דבר אחד שלא שמתי לב אליו ולא דיברנו עליו זה למעלה מ-50%. לדעתי, רוב העסקים שפותחים שותפות הם 50-50. שלא ניפול פה סתם על האותיות, שגם אם הוא מחזיק 50% ולא 51, או שלפי הנוסח זה בסדר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה למעלה מ-50% כתוב. 

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אם הוא רק 50% הוא יכול?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

50.1. אתה רוצה שזה יהיה 50%?

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

למעלה מ-50 או 50%.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה. איזה עוד תיקון רציתם?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אדוני, ברשותך - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא, זה רק האוצר, זה הצבעות. אנחנו לא מתחילים עכשיו דיונים.
 
 << דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>   

אנחנו מציעים להוריד את האישור "רואה חשבון" ולהסתפק בהצהרה של המציע במכרז. זה תיקון שאומר שאנחנו מוחקים את הדרישה לאישור רואה חשבון וגם תצהיר, שתצהיר בדרך כלל מפורש כתצהיר מאומת ואנחנו מסתפקים בהצהרה של המציע. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני מקבל את ההצעה, אני חושב שזה נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

 << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>   

אני רק רוצה לחדד כי יש לזה אחר-כך נפקות. זאת אומרת, צביאל, אני מסתכלת על (ב) בסוף, אז למעשה אישור רואה חשבון איננו נדרש, ובמקום תצהיר אנחנו כותבים "הצהרה". הצהרה שלו, שבתוך ההצהרה הזאת יש גם הצהרה על זה שהוא משרת מילואים פעיל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הצהרה זה מספיק, כן. צריך הצהרה שהוא עשה מילואים 20 יום או שהוא משרת מילואים פעיל.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, אבל אנשים לא יודעים. שהוא לא יחשוב שהוא עשה יום זה מספיק. שהוא עשה 20 יום בשנה החולפת.

 << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>   

זה חלק מההצהרה שלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. דיברנו על 12 חודשים אחורה – איפה התיקון הזה?

 << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>   

הנה, במהלך 12 חודשים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. איפה ההסתייגויות?

סיעת יש עתיד – הסתייגות סיעת יש עתיד לסעיף 1 להצעת החוק, סעיף 2ד(א), מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עברה. הסתייגויות בסעיף קטן 2ד(א), מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עברה. נעבור להסתייגויות סיעת העבודה לסעיף 1 בהצעת החוק. אפשר להצביע על הכל ביחד או כל אחד בנפרד?

 << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>   

כן, הכל זה אותו סעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש הסתייגויות מ-1-10. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עברו. הסתייגויות - -

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אני בעד להצביע על כל ההסתייגויות במכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה לא שלך, זה העניין. על שלך כבר הצבענו.

 << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל אין כאן אף אחד אחר מהאופוזיציה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא משנה. קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – לא כתוב לי איזה סעיף.

 << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>   

לסעיף 1. אז הכל - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר להצביע על הכל?

 << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>   

אני מניחה כי זה הכל סעיף 1, ואחר-כך הם רוצים להוסיף. התווסף סעיף 2ג, אולי נחלק את זה עד סעיף 15 ומ-16-25.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקי. הסתייגויות 1-15 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הסתייגויות 1-15 לא התקבלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עברו. הסתייגויות 16-25 – מי בעד? מי נגד?

 הצבעה

הסתייגויות 16-25 לא התקבלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עברו.

 << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>   

יש עוד שלוש הסתייגויות שהם הביאו בנוסף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד הסתייגויות? מה יש פה להסתייג ככה, אני משתגע מזה.

 << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>   

זה בנוסף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש עוד שלוש הסתייגויות. מי בעד ההסתייגויות האלה? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 לא עברו. אם כן, נדחו כל ההסתייגויות.

עכשיו נצביע על נוסח החוק, על כל הנוסח, זה רק סעיף 1, נכון?

 << דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>   

אתה יכול לחלק להגדרות ולסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי בעד ההגדרות, מי נגד?

הצבעה

ההגדרות התקבלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עברו. מי בעד סעיף 2ד(ב) עם התיקונים? מי נגד?

הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עבר. אם כן, החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית. האוצר, אין סיכוי לאיזו שהיא פשרה פה בעניין הזה? בסך הכל, הדבר הזה לא נותן הרבה להבנתי.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

צביאל, אני חושב שזה דבר נכון שלפחות באיכות, לא במחיר, שאתם אומרים שזו הצעה שהיא כלכלית והיא כבדה לאוצר וכל האוצר יגיע לטעון שזה יגרום שיבושים אחרים וכולי – אני מכבד חלק מהדברים שהאוצר אומר אבל אני חושב שראוי לפחות במרכיב האיכות, לי ברור שאני לוקח לעבודה אפילו אצלי, בחברה פרטית, מילואימניק, אדם שתורם מעצמו למען המדינה, ברור לי שהוא יעשה עבודה איכותית יותר ומגיע לו לקבל עדיפות. ולכן, אני חושב ואני מציע את הצעת היושב-ראש – דיברת על זה שנעשה רביזיה - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז לכן שאלתי אם יש סיכוי להגיע לפשרה?

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הם נגד לתת עדיפות יותר גדולה למילואימניקים, וחלק מהטענות הן טענות שאני מקבל, חלקן פחות. אני חושב שבמרכיב האיכות שווה לתת למילואימניקים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אתם מתנגדים לדבר הזה? זה יוצר סרבול בלתי אפשרי כזה?

 << דובר >> צביאל גנץ: << דובר >>   

יש כמה מסלולים שאנחנו חושבים שהמסלול זה יותר טוב, אם כי אנחנו בהסכמה שכמות התרחישים, ההעדפה תינתן כאן בפועל פחות גדולה. ודרך אגב, אחת הסיבות שרצינו מאוד לרדד את הדרישה ולהשאיר את זה רק ברמת הצהרה כדי שזה גם לא יטיל נטל כדי לקבל במקרים המתאימים. 

הקשיים הם בכמה רמות: קודם כל, ברמה של אמנות בינלאומיות, אז כל מיני מנגנונים יותר מורכבים שנותנים העדפות למילואימניקים, הם לא יינתנו בכל מיני תרחישים של חברות מחו"ל ויבואנים שמביאים מוצרים שמוגנים על-ידי - - - בעיקר מדינות אירופה וארצות-הברית. עצם כל הבירור וכל התהליך הזה יוצר סרבול מאוד גדול וגם ידרוש יותר מורכבות ממי שמבקש לקבל את זה. אגב, הרבה פעמים אנחנו מכוונים פה לעסקים קטנים ובינוניים וזה ידרוש מהם הרבה יותר עבודה בהגשת ההצעה שלהם, וזו מורכבות שאנחנו לא רוצים אותה.

יש לזה עלות. אחד הדברים שגם אמרנו בשיחה זה שאנחנו צריכים להבין את זה יותר טוב כי בגלל המורכבות של התרחיש הזה, להבין את העלות זה יותר מורכב בניגוד למנגנון הזה, שהיתרון שלו זה הפשטות והעלות, שאם היא קיימת היא מאוד מאוד נמוכה, ואנחנו לא חושבים שהמנגנון הזה ישית עלויות.

בסוף, ברובד התהליכי, זה כמו שאמרת עכשיו, היושב-ראש, שזה יוצר הרבה יותר מורכבות בתוך תהליכים שכעיקרון הממשלה מתקשה במכרזים בכל מקרה, ובסוף אנחנו מתקשים בביצוע ואנחנו מנסים כמה שפחות להכביד בנושא הזה. בסוף, כשהמנגנון לא עובד כמו שצריך כולנו משלמים את המחיר, ולכן אנחנו חושבים שכמה שאפשר להימנע מזה זה יותר טוב. זה בסוף האירוע וזה גם מה שאמרנו לחבר הכנסת המציע, שאפשר לנסות לחשוב על מנגנון, אנחנו לא מפחדים מזה, זה כן תהליך שהוא מורכב והוא לוקח הרבה זמן. אני אגיד שלכל דבר כזה בסוף אנחנו יודעים שיהיה מחיר, ויכול להיות שנצליח למצוא משהו עם קצת פחות מחיר.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

גם מילואימניק, - - - תאמין לי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו מדברים פה על הטבה ספציפית. המילואימניקים קיבלו הרבה הטבות, יכול להיות שזה לא מספיק אבל - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בעלי העסקים, לא העצמאים. דוד, בעלי עסקים, אני אומר לך שלא נתנו מענה כמו שצריך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה כמו שצריך?

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אתה מקיים פה דיון ב-26, אתה יודע איזה טענות יש לעצמאים בכלל, שחשבו להם לא נכון. אלה טענות צודקות במקרה הזה, אני כבר אומר לך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזוב. נתנו, נכון שיכלו לתת יותר וזה נתון לוויכוח אבל להגיד שלא קיבלו או לא שווה – זה לא נכון.

נציג צו 8, מה רצית להגיד?

 << דובר >> הראל ורבין: << דובר >>   

רציתי להתייחס למצב שבו יותר ממילואימניק אחד מגיש מועמדות למכרז, יותר ממילואימניק פעיל זכאי אחד. לעניין הזה, אנחנו מציעים להוסיף להצעת החוק סעיף תחת סעיף ד2. הסעיף המוצע על-ידי צו 8 הוא כדלקמן: הוגשו שתי הצעות או יותר לפי סעיף ד2(ב) לעיל בחוק זה מצד יותר ממשרת פעיל אחד, תיבחר ההצעה האמורה של משרת המילואים הפעיל שמשך זמן שירותו בחודשים שחלפו - - - המועד האחרון להגשת ההצעה במכרז הוא הארוך מבינהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להסביר לכם דבר אחד: אפשר לתת מיליון דוגמאות, יש לוועדה שיקול דעת, לא יושבים שם רובוטים. ברגע שהם יראו את ההצעות, הם יחליטו למי לתת לפי השיקולים שלהם. 

אתה רוצה עוד צ'אנס לפשרה?

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני חושב שנכון לעשות - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה דיברת איתי בטלפון ואמרת לי: אני מסכים להצעה למרות שלא נוח לי איתה. זאת הצעה שאתה הגשת.

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

ודאי שהייתי רוצה לתת ואני חושב שמגיע למילואימניקים לקבל למרות שזה מסובך ואני מקבל חלק מהטענות של האוצר, אני חושב שבעניין של בעלי העסקים המילואימניקים הלוחמים צריך להכיל את הסיבוך הזה. מה לעשות, זו דעתי אבל מצד שני, אני גם רוצה לספק להם את החוק כבר. אני חושב שנכון לעשות רביזיה. אגב, מה זה אני חושב? זה אתה הצעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הצעתי, אמרתי. - - - ורביזיה על-מנת להגיע לפשרה אבל שאלתי אותם, הם אמרו שאין סיכוי להגיע לפשרה בגלל העלות התקציבית והסרבול שזה ידרוש - -

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

איזה עלות תקציבית יש לאיכות? אני אומר שהאיכות, מרכיב האיכות - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, העלות התקציבית נובעת מהצורך לטפל במכרזים בצורה אחרת.

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

נו, באמת. אני בעד להצביע ורביזיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הצבענו כבר. עכשיו נשארה הרביזיה. אנחנו ניתן שבוע צ'אנס לפשרה. אני מבקש שתשבו עם המציע ותנסו להגיע לאיזה שהוא משהו מניח את הדעת, שגם אם ייתן צ'אנס כי מספר המקרים שזה יקרה בנוסח הזה הוא מצומצם ביותר. אולי תעשו איזו הוראת שעה לשנה, שנה וחצי או משהו כזה. בעוד שנה וחצי כבר אפשר להתקדם בצורה אחרת. אבל בסדר - -

 << דובר >> סיגל אבירם: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אפשר להוסיף מילה לגבי מה שאמר פה חבר הכנסת, למצב של העצמאים? אני מלה"ב – לשכת ארגוני העצמאים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מוכן לשמוע. את יכולה להגיד מה שאת רוצה אבל סיימנו את הדיון. לא פתחנו דיון חדש לנושא הזה. אני חושב שהמילואימניקים והעסקים קיבלו הרבה מאוד הטבות - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

איזה הטבות הם קיבלו?

 << דובר >> סיגל אבירם: << דובר >>   

אני רק רוצה לדבר ספציפית - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בתקציב מדינה מאוד גדול, ולבוא ולהגיד שלא קיבלו – אני לא יכול לקבל את זה.

 << דובר_המשך >> סיגל אבירם: << דובר_המשך >>   

לא אמרתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמו שהוא אמר, שלא שווה להיות מילואימניק.

 << דובר_המשך >> סיגל אבירם: << דובר_המשך >>   

רק בפריזמה של המכרזים להגיד שבעל עסק שנמצא במילואים שלושה חודשים, העסק שלו קורס. הוא מפסיד את ההזדמנות להגיש מכרזים וזה מאוד חשוב החקיקה הזאת. קודם כל, אני מאוד מעריכה ואני רוצה להגיד תודה רבה על החקיקה הזאת, היא מאוד חשובה. היא מאוד משמעותית לעסקים שצריכים לעמוד במכרזים. אני מסכימה שההטבה, יהיה קשה להגיע לנישה הספציפית הזאת. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז לגבי הרביזיה – אתן לכם שבוע ימים לשבת, בעוד שבוע אני מבטל את הרביזיה.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בואו, אני אומר לכם את האמת, הרי בסוף הייתי יכול להיות פופוליסט. אין חבר כנסת אחד שלא היה מצביע פה על תוספת של 15% למילואימניקים. אני מבין את הנקודה של האוצר, אני מבין מה אתם מדברים, אני מבין את הסיבות אבל בסוף אני כן רוצה להגיד למשהו אמתי שאנחנו מביאים למילואימניקים. אני בטוח שגם אתם, חלקכם מילואימניקים, רוצים גם לעשות משהו אז בואו נחשוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רביזיה, שבוע ימים. אם לא תגיעו להסדרה – אני מבטל את הרביזיה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:38. << סיום >>