פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 167 ועדת הכלכלה 07/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 427 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, א' בתמוז התשפ"ד (07 ביולי 2024), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר דן אילוז אברהם בצלאל משה פסל חברי הכנסת: עודד פורר מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמנון מרחב – מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי – ראש מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה שני ברוך עזרי – עוזרת ראשית לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלוביץ – הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה גלית יעקובוב – משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה טיראן ששון – משרד הכלכלה והתעשייה גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר אסתי ליס – מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון הדר לוינברג – לשכה משפטית, משרד הבריאות עמיר יצחקי – ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות דלית זמיר – יועצת משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות אילן בנימין – מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה והתשתיות חן בר יוסף – מנהל מינהל הדלק וגפ"מ, משרד האנרגיה והתשתיות רן כהן – מנהל תחום בכיר בטיחות בעבודה, מינהל הבטיחות, משרד העבודה רן אברהם – מנהל אגף בנייה ירוקה תקינה ותיווי, המשרד להגנת הסביבה מאיר לוין – משנה ליועץ המשפטי לממשלה משפט כלכלי, משרד המשפטים לילך וגנר – משרד המשפטים מאיה שניט אורלנד – משרד החקלאות יואל בריס – יו"ר רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה חיים תמם – ס. נציב לרגולוציה כב״ה, המשרד לביטחון לאומי תומר חזות – ס. בכיר ליועמש כב״ה, המשרד לביטחון לאומי אלכס מילר – חבר כנסת לשעבר אייל פרובלר – יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר מרדכי שיף – היועץ המשפטי, מכון התקנים ידידיה שטכלברג – רשות החשמל רחל גור – סמנכ״ל, לובי 99 ליאור רוזן – יו"ר ועד מכון התקנים, ההסתדרות החדשה דני גרינוולד – סמנכ"ל אסדרה, רשות המים יעקב סער – מנהל אגף רישוי תקנות ומכונים, מינהל התכנון אריאל רכניץ – חוקר, פורום קהלת עידן בן ארי – מנכ"ל חברהסינרג'י כבלים בע"מ שדרות אילן בר – סמנכ"ל סיסטם לבס, מעבדות פרטיות למוצרי צריכה דור חרל"פ – מנכ"ל האינטרס שלנו ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1743 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 – המשך דיון. אנחנו רוצים לסיים את זה היום. יש כמה בעיות, נדבר על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הופץ נוסח לקראת הדיון כולל נושאים שונים שעלו בדיונים הקודמים וקיבלנו תשובות ממשרד הכלכלה. זה הנוסח שאתם רואים בפניכם, הסימונים בצהוב. בנוסף, הפצנו תוספת לנוסח בעניין היחס לחקיקת משנה מכוח דינים אחרים, שיש בה הפניות לתקנים והוראות שנוגעות לתקנים רשמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה נושאים נשארו פתוחים חוץ מהבעיה המרכזית? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> יש כמה וכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים פה? המשנה פה? אתה בריא, הכול בסדר? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> נקווה שאשאר בריא עד סוף הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתחיל עם זה שבאופן כללי, אני מכיר את החלטת ועדת שרים. אני העליתי את זה בזמנו בישיבה שאין פתרון לזה והפתרון צריך להיות כמו שוועדת השרים החליטה אך קיבלתי פניות גם ממשרד המשפטים וגם מהייעוץ המשפטי של הכנסת. אמרתי לשר שאיני חשוב שאנו צריכים לעשות משבר חוקתי על הבעיה הזאת. בסופו של דבר, כל מה שהממשלה צריכה זה לעבוד. על זה שכן יעבדו או לא יעבדו זה לא סיבה לכתוב סעיף מאוד דרקוני שכמוהו לא היה בכנסת מקום המדינה. לכן מצאנו פתרון זמני שמקובל גם על משרד המפשטים וגם על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שפותר את הבעיה בטווח של השנתיים הקרובות. מצריך עבודה מצד משרדי הממשלה וגם איני רואה הרבה חוקים ותקנות שיהיו איתם בעיה כי אם כולם יעשו את העבודה נגיע לישורת האחרונה עם ממש מעט בעיות. משרד האוצר יצטרך לתת תקציב כדי שבשנתיים הקרובות יעבדו המשרדים כי בסופו של דבר מה שאני שומע זה בעיקר בעיה של כוח אדם. משרד האוצר, אתם צריכים לתת תקציב, אין ברירה. זו משימה שכולם מחויבים לה, ואם זו החלטת הממשלה, ועדת השרים - אתם צריכים גם לעשות מה שצריך אחרי שהמשרדים לא יטענו אחרי שנה וחצי שלא היה להם תקציב ולכן אין להם תקנים ואז הם לא ביצעו את העבודה. הבנתי עכשיו ממך שהסעיף שאנו ניסחנו פותר את עניין התקנות אך לא את עניין החוקים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. המתווה הוא שאיננו יכולים לגבור במעין חוק מסגרת, חוק יסוד, שזה לא חוק יסוד, על דברי חקיקה רבים שאנו אפילו לא יודעים מהם ומה היקפם. מעבר לבעיה החוקתית זו כמובן פגיעה בהליך החקיקה. נוכל להרחיב אם הוועדה תרצה אך זה פוגע בכנסת בהיותה בית המחוקקים, שאומר להידרש לכל דבר חקיקה, בנפרד, לדון בו, בהשלכות המשפטיות והמקצועיות שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המנכ"ל, השר, יש חוקים שצריך לתקן אותם או הרוב זה תקנות? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הרוב זה תקנות. היו גם דברי חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לנו דוגמה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מבחינת התהליך אנו מתייחסים לזה אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התהליך הוא תהליך. הכוונה הסוף שמאפשר לשר הכלכלה להביא צווים ואז הוועדה מאשרת. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> דוגמאות – מתקני משחקים – אדוני, התפיסה שלנו אומרת- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לך חוקים שאתה כבר יודע עליהם, בואו נעשה תיקון עקיף עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנו לא יכולים לקבל מתווה כללי – דברי חקיקה שאנחנו אפילו לא יודעים מה ההיקף שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתה כבר יודע אני יכול להכניס במסגרת תיקון עקיף עכשיו. אין בעיה. ניתן להם תקופת התארגנות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מה שנספיק לפני סיום החקיקה נכניס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום אני מסיים ולקראת ההצבעה אם אתה רוצה לתקן משהו - תן לנו לפני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נצטרך לדון כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדון בהתחלה, לא בעיה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו לא פוחדים מעבודה. זה הרבה עבודה ואנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מישהו פה שעשה בדיקה על החוקים? הבנתי שפורום קהלת עשה. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> כן, עשינו מיפוי – יש כ-70 דברי חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב תקנות. חוקים. תחזור אליי עוד עשר דקות. תתחיל עם הבעיות הפתוחות לפני שמגיעים לסעיף הגדול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כפי שאמרתי בנוסח שמונח בפני הוועדה, הסעיף הראשון, נציגי משרד הכלכלה יציגו, בעמוד הראשון, סעיף 2א, תיקון סעיף 8ב לחוק התקנים. כל מה שמסומן בצהוב זה סעיפים שהוועדה טרם קיבלה החלטה עליהם, כפי שכתבנו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 8ב. 2א. בסעיף 8ב לחוק העיקרי, בסעיף (ב)(3א), במקום "המכהן בוועד הפועל" יבוא "שמונה על ידי הממונה על אגף תקציבים במשרד האוצר". למעשה אנו מבקשים שהנציג שימונה לוועדת האימוץ לא בהכרח יהיה אותו נציג של הוועד הפועל, אותו נציג של משרד האוצר. ועדת האימוץ היא ועדה שבוחנת תקנים אירופאיים, כאשר רוצים תקנים רשמיים, כאשר רוצים לאמצם לתוך התקן הישראלי, והוועדה בוחנת ודנה, האם היא רוצה לדון בשינויים שיש או לא. יושבים שם נציגים של הממשלה, גם משקיפים של ארגונים יציגים. שם מתקבלות החלטות לגבי תקן שאותו רוצים לאמץ וכדי שהנציג לא יהיה גם של ועדת האימוץ וגם של הוועד הפועל- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שלא יהיה אותו בן אדם. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> יכול להיות ויכול להיות גם לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תיקון חקיקה כדי לבטא את העיקרון הזה, היה צריך לתקן את הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא הוא בעמ' 2 לנוסח. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> זה בסעיף שכבר הקראנו שמתייחס לדין שצריך לעמוד האימוץ הדין האירופי. הוא חלק מסעיף 9א1ד שזה דרישות התקינה הכלליות. "(ד) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או תהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר באותה אסדרה וזאת בנוסף לסימון הנדרש לפי הדין הישראלי – והתוספת המבוקשת: ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל."; זה נוסח שקיים גם בשאר המסלולים של דרישות התקינה, כדי שאם המכשירים החשמליים יהיו בארץ, הוא יתאם את הרשת בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, עבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הבא בעמ' 3. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> תחת סעיף 9א1 המוצע. "הוראות לעניין האסדרה האירופית המאומצת". בסעיף קטן (ב) הוספנו תוספת כדי שיהיה ברור מהי אסדרה אירופית מאומצת. אקריא: (ב) הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה, לרבות הפניות באסדרה האירופית המאומצת להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה. למעשה כללנו פה גם את הנושא של הפניה להפניה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נושא שעלה לדיון בדיון הראשון להצעת החוק. במהות תסבירי מה יהיה דינן של הפניות כאלה. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> כאשר יש אסדרה אירופית שאימצנו ומפנה לאסדרה אירופית שלא אימצנו תהיה מחייבת וצריך יהיה לפעול על פיה, כאשר גם היא תהיה מונגשת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר אפילו שלא הוחלה בישראל על פי המנגנון הזה, אם יש הפניה היא תהיה מחייבת. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> היא תהיה מחייבת מונגשת רק לעניין הסעיף שמפנים אליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לעניין הנגשה. אני שואל ברמת המהות. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> הסעיף שכלול בתוך האסדרה המאומצת הוא יהיה הסעיף המחייב כלומר לא כל האסדרה – רק מה שמפנים אליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוראה מהותית מצויה בתוספת החמישית. נגיע לכך בהמשך. הנושא הבא הוא בסעיף 9א2 בעמ' 4. אזכיר, כאן מדובר במנגנון של עדכון או שינוי התוספת החמישית שבה מנויות האסדרות האירופיות המאומצות. הוועדה החליטה שכל הוספת אסדרה חדשה ודחיית מועדי התחילה לגביה יהיו טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בדיון האחרון הוחלט, לפי בקשת יושב-ראש הוועדה, שגם הסרת הוראה מחייבת תהיה טעונה אישור הוועדה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> גם הקלה צריכה לעבור אישור ועדה של הכנסת. יש שם סעיף של הקלה מדירקטיבה. השר רשאי להקל אז לא הגיוני שיהיה רק החלטה של השר אם כל השאר כן טעון. לפי סעיף 9א2(1) השר רשאי גם להקל בדרישות הקבועות בדירקטיבה – אין סיבה שזה לא יעבור אישור ועדה של הכנסת כשכל השאר כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכניס גם את זה, אין בעיה. אם זה מה שהם רוצים, מקובל עליי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה רוצה שגם אם מקלים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הקלה רגילה. הכנסנו דירקטיבה בתוספת. אתה החלטת להוריד. תסביר למה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> להוריד לגמרי את האירופית? זה אסדרה, חריגים. מעדיף שזה יגיע לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מגיע לוועדת חריגים, אבל הסופי, בגלל שתוספת אישור כלכלה - גם גריעה. בסדר. זה לא צריך להפריע. הקלה – גם אישור ועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הבא שהוחלט לגביו בוועדה – הבאנו נוסח בעניין הזה – זה האפשרות של גופים מסוימים, קראנו להם ארגונים יציגים שמוגדרים היום בחוק התקנים, גם הם לפנות לוועדת החריגים באותן עילות שמנויות בסעיף 9א3א. כאן מנינו את איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל ורשות ההסתדרות לצרכנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם הסתדרות עובדים לאומית? רק ההסתדרות יכולה להגיש? יש עוד הסתדרות. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אנחנו הגוף המייצג את רוב העובדים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מפריע לך שהסתדרות אחרת גם? אבל אם היא מייצגת, מגיע לה. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> אנחנו הגוף המייצג, הגוף הגדול. כמו שאתה כשאתה עובד עם התעשיינים והמעסיקים - לוקח גוף אחד גדול, ככה זה עובד, זה החוק, זה מדינת ישראל. הם לא קשורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם לא מייצגים אנשים? גם הם מייצגים גופים. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> יש הרבה שמייצגים, קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה? << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> לא משנה. יש חוק במדינת ישראל. אנו מדברים על כך שגוף שמייצג את רוב העובדים במדינת ישראל הוא הגוף היציג. כך קובע בכל חוק אחר. אפשר לבדוק עם היועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מדובר על ייצוג עובדים אלא על פניות מקצועיות. הגופים שאליהם הפנינו, מוגדרים היום בחוק התקנים. יש להם מעמד היום מכוח החוק ונקבע בחוק מנגנון לשינוי הגופים האלה בצו באישור ועדה אם הם משתנים כי הם לא סטטוטוריים. כלומר הפעילות שלהם לא מעוגנת בחקיקה. לכן אלה הגופים שחשבנו שנכון לתת להם מעמד. הם רשומים בעוד מקומות בסעיף, נתנו להם מעמד בהקשרים שונים בחוק התקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שאני חושב שלא יקרה כלום אם יצטרפו אם הסתדרות העובדים תצטרף. זה מתחרה שלך? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אני מתנגד. אתה עושה פה תקדים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> יש עוד גופים שרוצים להיכנס ודחינו אותם, כמו לובי 99 למשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא מייצג גופים. מה שייך לובי 99? לא רלוונטי בכלל פה. לא כל גוף שטוען לציבור אלא זה דווקא גופים שמייצגים מפעלים וכו'. לא קשור לעניין. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> הסוגיה – גם כתוב אצלך ברשימה – עניין הצרכנות. יש לנו אגף מאוד גדול- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלך איתך אבל זה לא בסדר. צריך להיות פרגון גם בתוך בהסתדרויות האלה. לא צריך להתנגד לכל דבר. אתם לא בסדר. קצת פרגון לא יקרה לכם כלום. זה לא פוגע בהסתדרות. נראה שאתם פוחדים מהם. אתה פוחד מהסתדרות עובדים לאומית? בבקשה. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> רציתי רק להציע שעוד גוף שמוזכר גם בחוק התקנים - המועצה לצרכנות - זה גם גוף שקיים בחוק התקנים. זה נציג צרכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור לצרכנים. ברור שהצרכנים יכולים לטעון מאה טענות. פה מדובר על גופים יציגים שמייצגים גופים שמושפעים מהתקנים. זה כל העניין. מקצועיים. מה הקשר למועצה לצרכנות? גם ההסתדרות אגב, הרשות הצרכנית היא בעייתית להיכנס לסעיף הזה, אם כבר מדברים. את מי אתם מייצגים בנושא הזה? כי אז באמת צריך להכניס עוד גופים צרכניים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> רוב הגופים עליהם אתם דנים פה בסבירות גדולה מאוד שיעלו לוועדת חריגים. כל העובדים שם מיוצגים על ידי ההסתדרות. העובדים שכל השלכה שיכולה להיות בוועדת החריגים, בסופו של דבר יכולה להשפיע גם על עובדים, אז אני בטוח שהסוגיה שאתם מעלים פה, שהיא סוגיה צרכנית מאוד חשובה, אבל גם לצד הצרכנות, שאנו גם מייצגים את הצרכנים, יש לנו המון פניות ואנו היחידים שהפעלנו את המוקדים בזמן המלחמה – לא ראיתי גופים אחרים מתנדבים כל כך הרבה כפי שהתנדבו עובדי ההסתדרות בכל הסוגיה הזו. אנו פה מייצגים גם את העובדים וההשלכות יכולות להיות כמו מפעל סינרג'י. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נלך איתך אבל אתם מגזימים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא ברור מה משמעות ההמלצה של ועדת החריגים. היא המליצה לשר ומה קורה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אותו תהליך אמור להיות. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> היום השר מגיש ואז רוצה לעשות משהו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ועדת חריגים דנה בעניין שבאה לפתחה ואותם סעיפים חלים. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה אומר שגורם מחוץ לממשלה מכריח שר לתקן צו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מכריח. ועדת חריגים היא רק ממליצה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כי בדרך כלל שר פונה אליה עם רצון כלשהו וזה התהליך. התהליך אומר ששר פונה לכתחילה עם רצון. ועדת חריגים, אם ממליצה, השר חותם על מה שרוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסעיף מדבר על ועדת החריגים. זה סעיף מוסכם, אז נתקדם. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (ב1) (1) גוף מהגופים המנויים להלן רשאי לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה לשר בעניינים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (4): איגוד לשכות המסחר; התאחדות המלאכה והתעשייה; התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ; לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל; רשות ההסתדרות לצרכנות. (2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 2יח(ב) לפקודת היבוא והיצוא, שר ממונה שהפנייה האמורה בפסקה (1) היא בתחום סמכותו רשאי למנות מטעמו חבר נוסף מקרב עובדי משרדו שיכהן בהרכב ועדת החריגים לעניין הדיון בפנייה האמורה. כפי שאמרתם קודם, אלה הגופים שיכולים לפנות לוועדת האימוץ בבקשה להחרגה ובמקרה כזה השר שזה התחום סמכותו יוכל למנות נציג נוסף שידון באותה בקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם הכנסת את כל הגופים שכתובים, מה קורה אם החוק הזה פתאום מתוקן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש מנגנון בסעיף 27 שנחקק בסוף 2016 שמאפשר לשר הכלכלה לשנות את הגופים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מציין בחוק את הגופים. אם שר הכלכלה שינה- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהגדרה בחוק התקנים מנויים הגופים – כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הכנסת את הגופים בחוק. פה כתוב שאם גוף אחר נכנס - זה לא כתוב לפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו הגדרה די ייחודית, אין הרבה כאלה בחקיקה אבל בנינו פה מנגנון- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתוב – לפי הצו. ואז אם הוא משנה, הם בפנים. אם הוא לא משנה זה לא בפנים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נצטרך לדייק את הנוסח של ועדת חריגים. לדעתי בעצה עם איתי נעתיק את החלקים הרלוונטיים ונחוקק כמכלול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. נעשה הפסקה ותעשו את זה בהפסקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה התאמות. הוא מבוסס על העקרונות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אני מזכיר שאמרנו שבוע שעבר שאם הגופים האלה פונים, ההחרגה לא נכנסת לתוקף עד החלטה של ועדת החריגים, שזה מצב הפוך מאשר כששר פונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם השר תומך בבקשה, כן. אז יש עיכוב. אם לא תומך - אין עיכוב. אם השר תומך זה כאילו שהוא הגיש את הבקשה. השר הממונה. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> אפשר לבקש שיעבירו את הבקשה לידיעת השר הממונה לפני שמגיעים לוועדה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שכתוב, שהשר הממונה שהפנייה היא בתחום סמכותו רשאי להוסיף אפילו עוד חבר. << דובר_המשך >> אסתי ליס: << דובר_המשך >> חוץ מאשר להוסיף חבר, לקבל את עמדתו לפני ועדת ההחרגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהם לפני זה יפנו למשרד הרלוונטי. לפני הפנייה הזאת. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זו הייתה צריכה להיות דרך המלך לכתחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם השר מתנגד הם יכולים לפנות. היא אומרת לפני שהם פונים שיפנו גם למשרד. זה מעכב את התהליך חזק. הרי ועדת חריגים לא יכולה להחליט בלי לקבל את עמדתכם. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> אבל אם יש ועדת חריגים ולא הגשנו עמדה תוך פרק זמן, זה אומר שאנו מסכימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם יגישו, אתם תקבלו עותק, תגישו את תגובתכם. זה הכול. אם הם חכמים יפנו אליכם לפני, זה נכון. בלי קשר. לא צריך לחוק כדי להיות חכם. << אורח >> יעקב סער: << אורח >> אפשר להתייחס לנקודה הזאת? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> רק אוסיף הערה אחת שדיברנו שגם אותה יש לשים בנוסח - יש לנו סוגיה שאם שר פונה לוועדה והוועדה טרם החליטה ברירת המחדל שמחכים לשר – צריך לראות איך זה מדבר עם המועדים שאנו קובעים בתוספת ואיך אנו מסנכרנים את זה אחד עם השני. אנו הרי מכניסים לתוספת הסדרות עם תאריך כניסה, ואם פנה שר ממונה לוועדה והוועדה טרם דנה או טרם קיבלה הכרעה, אנחנו אומרים שעוד לא מחילים את הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה עיכוב. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> בתוספת, לראות איך אנו מדברים אחד עם השני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתבו סעיף כללי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא ברור מה ההמלצה של הוועדה אומרת בהקשר של פנייה של גוף חיצוני. נניח שהם ממליצים, מה קורה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם ממליצים כן - אז תופס כמו כל בקשה. היא לא חייבת ללכת עם המשרד הממשלתי. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> ועדת החריגים היום אין לה סמכות יוזמת. יש לה רק סמכות מגיבה. שר רוצה לעשות משהו מתוקף סמכותו החוקית. היא מקבלת את הבקשה וממליצה לו האם כן או לא. נוצר מצב שהוועדה נהיית גורם הפוך – פונה לשר ואומרת לו: תעשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא רק ממליצה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אז הכול בסדר. צריך לחדד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צודק. אם התאחדות התעשיינים הגישו בקשה, השר מתנגד, הם החליטו שהם צודקים, חוזר לשר כדי שיתנגד שוב? זה לא הגיוני. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אם השר מתנגד זה חייב להסתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אדוני. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דבר כזה. ודאי. מה פתאום. אם ועדת החריגים מחליטה בניגוד לעמדת השר, זה צריך לבוא להחלטת ממשלה או משהו כזה. השר הרי נגד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם השר לא פונה לממשלה – זה יתקבל אוטומטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הגיוני. אז מה עשינו פה? בסוף זה נשאר אותו דבר? אז חבל על הזמן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אותו מנגנון של קבלת החלטות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> השר רוצה לחתום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא רוצה – ו-וועדת חריגים החליטה לקבל הכול בסדר אבל אם החליטה לקבל בניגוד לעמדת השר אתה אומר שוב שיחזור לשר כדי שיתנגד? אנו לא עושים כאילו פנייה. במקרה כזה, אם השר מתנגד, יחזור לממשלה להכרעה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה מצב באמת חסר תקדים שגורם ציבורי ופקידים גרמו לשר לחתום על צו. כזה עוד לא שמעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעת. אנחנו מחזירים את זה לממשלה. זה לא שהפקידות קובעת. הממשלה קובעת. רק שיעשו. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> השר פונה לוועדה לקבל את המלצתה. פה הציבור פנה לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הציבור. נציגי ארגונים. למשל, המפעל בשדרות. הוא יכול להגיש בקשה דרך התאחדות התעשיינים אם הממשלה לא תלך לקראתו והם החליטו סתם למשל לקבל את הבקשה, אז מה קורה? השר יגיד: אני התנגדתי מההתחלה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> צריך להסתיים בהמלצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנו מחזירים את זה לממשלה. אם הממשלה מחליטה - הוא כן יחתום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה אותו מנגנון בדיוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא אותו מנגנון. המנגנון במקור הוא שר שרוצה לחתום על צו לפי סמכות חוקית. פה אנו יוצרים מצב הפוך שמישהו מכריח שר לחתום על צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא מכריח. זה חוזר לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכניס סעיף כזה. אם הממשלה מתנגדת למרות ועדת חריגים זה מה שיתפוס. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בוועדת חריגים יש נציג לשר. השר יגיד בוועדת חריגים את עמדתו כי תמיד מצרפים את נציג השר – לא משנה מיהו - לוועדת חריגים. אני לא רואה תרחיב שבו הנושא הזה יעלה והשר מתנגד, ולטובת העניין רוב האנשים שיושבים בוועדה לא בדיוק אוהבים החרגות – בלשון המעטה - או רוצים מינימום החרגות בתהליך הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתם שהוועדה מקצועית. אם היא מקצועית וחושבת שהבקשה נכונה מקצועית, מה הסיפור? מה הבעיה? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הוא מעלה סוגיה משפטית שוועדה מקצועית ציבורית לא יכולה לאכוף שר להפעיל סמכויותיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו – זה חוזר לממשלה. קיבלנו את ההערה. יחזור לממשלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הייתה כוונה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם השר לא מוכן לקבל את ההמלצה - קיבלנו את ההערה שלך. ההערה שלך נכונה, יחזור לממשלה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רק הבהרה – איך יודעים – אנו הרי מדברים על סוגית המפעלים. איך יודעים מי השר הממונה ואנו יודעים לאיזה שר לפנות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מתכוונים להגיש מיליון בקשות? אני הלכתי פה לקראת כל הארגונים. אם תגזימו נביא תיקון לחוק בשנייה שמבטל את היכולת שלכם להגיש. ניצול לא טוב של החוק יגרום לממשלה להגיש תיקון להצעת החוק. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך שצריך להיות פה סדר, לכן אני שואל – איפה אפשר לקבל תשובה ברורה, לאיזה שר שייך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שקשור למשרד. למשל אם המפעל תעשייתי – זה שר הכלכלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אחרי שיהיה מיפוי תוך שלושה חודשים, תדע בדיוק, לפי התקנה והחוק הרלוונטי. תדע בדיוק למי זה שייך. לא נשאיר ספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מדבר על משהו אחר. אתה יכול להגיש בקשה ללא קשר למה שצריך לתקן – אלא במסגרת התוספת החמישית חושבים שצריך להחריג משהו. אז זה הולך לפי סוג המפעל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אין שום בעיה. יש טבלה שתגדיר איפה יש חוקים סותרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. באופן כללי. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> צריכה להית כתובת מסודרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאמרת זה נכון. נוסיף סעיף שאומר שאם יש יותר משר אחד, שניהם יהיו בוועדה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו נוסיף אולי גם המלצה שהוועדה עצמה תפרסם את הפנייה כדי שכל השרים יוכלו לראות אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתם רוצים להוסיף תוסיפו לוועדת חריגים. עניין שלכם. קוד 99. << אורח >> רחל גור: << אורח >> שאלה לגבי הוועדה. כעת יש לנו ועדה שבה יהיו נציגים מקצועיים של הממשלה, ובנוסף יהיו בו ארגונים כמו תעשיינים. הם לא יהיו חברים אבל הם יפנו. לוועדה הזו אין שקיפות. לא כמו בכנסת. אין מצלמות, אין תיעוד, אין פרוטוקול. איך מוודאים שלא סוגרים דילים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההחלטות מתפרסמות. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> החלטה זה 2.5 שורות בסוף. לא יודעים מה נסגר. נוכחתי בוועדה שדנו בתקני מזון. אם לא הייתי בוועדה לא הייתי יודעת- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אמר שאין פרוטוקול? הפרוטוקול לא מפורסם באינטרנט. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אין פרוטוקול שמפורסם. הם מפרסמים את ההחלטות בשורה וחצי ואיך הגיעו ומי אמר ומי לחץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם חושבים שעל כל החלטה יוגשו בג"צים? יש חוק חופש המידע. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני רוצה שיהיה בוועדה הזאת חבר של נציג ציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה. זה ועדה ממשלתית. לא ועדת בניין ערים שמכניסים מיליון נציגים. את רוצה שאבטל את הסעיף הזה לגמרי? הלכנו לקראת כל הארגונים כדי שיהיה להם ייצוג במסגרת הבקשה. אם תגזימו אולי לא צריך את הסעיף הזה. זה חריג מאוד. מספיק. אתם פתאום רוצים נציג ציבור. לא. זו לא ועדת בניין ערים מחוזית ולא ועדת בניין ערים ארצית שצריכים נציגים כאלה ואחרים. זו ועדה מקצועית ממשלתית ואפשרנו לארגונים היציגים גם בגלל הטענות – אני לא מוכן שמפעלים כאלה ואחרים, כמו הפלדה שאמרו פה ש-25 סוגים באירופה אבל בישראל רק שלושה בגלל המצב, שצריך לעשות חיזוקים מיוחדים – הטענה הזו נשמעה לי הגיונית, גם הטענה של המפעל בשדרות נשמעה לי הגיונית ולכן הכנסתי את הממשלה שאם הממשלה לא נראה לה העניינים האלה, יכולים להגיש בקשות. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבו בחדר ללא מצלמות – ללא דיווח וללא פרוטוקול, התעשיינים- - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התעשיינים שם באים להחליט נגד המדינה? לא כולם פועלים במחשכים. סמכו גם על הפקידות. אל תגזימו. כאילו אתם סומכים רק על עצמכם. זה לא המצב. פה טוענים טענות לא סתם. טענו טענות סבירות – קיבלנו את זה. נתנו אפשרויות. << אורח >> רחל גור: << אורח >> שיפרסמו החלטות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש חוק חופש המידע, אשר לבקש במסגרת הזו. לא כל דבר צריך להכניס לחוק. אם מישהו רוצה לדעת מה היה בוועדה, יכול לקבל לפי חוק חופש המידע? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> יש ועדת חריגים. עשינו כבר כמה מהלכים. מהלך גדול מאוד בתחום המזון, למעלה ממאה תקנים שכבר אוחדו עם התקן האירופי. עשינו מהלך בנושא של ייבוא דלקים ועוד כמה מהלכים. הוועדה מאוד מקצועית ומאוזנת, מאוד מגוונת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המקצוע שלך? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> בעברי אני עו"ד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עו"ד יכול להחליט על תקנים? מי חברים בוועדה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> משרד הכלכלה, רשות התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתם מתייעצים עם אנשי מקצוע מומחים? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> ודאי. יש לנו כל אנשי המקצוע בתוך הממשלה יושבים שם. הדיון הוא מאוד נרחב, והתפקיד שלי כמתווך מגשר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם צריך מומחה חיצוני, תשמעו אותו? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> ודאי. יש לנו כל הזמן. הוועדה פועלת בשקיפות מאוד גדולה. זה חלק מהאתוס שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים שלא רואים את השקיפות הזו. איפה אתה מפרסם אותה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> הוועדה לא משודרת. חושב שלא נכון שתהיה משודרת. יש פרוטוקול מלא. הוא לא תמליל, אבל הוא פרוטוקול מלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מישהו רוצה ללכת לבית משפט יכול לקבל אותו? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> בשמחה רבה. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אני נכחתי בדיונים סביב המזון ולכן כאדם שהיה נוכח בחדר אני יכולה לומר שיש הבדל תהומי בין מה שפורסם- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט כל ארגון ירצה אדם בחר. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> זה לא מה שאני מבקשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבקשה לא מתקבלת. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> שאלה שנייה, מה קורה כאשר לא מכבדים את החלטות ועדת החריגים? בעניין תקני מזון הגענו להסכמות מאוד רחבות לגבי ביטול תקני מזון. בסופו של דבר משרדי ממשלה לא כיבדו את ההחלטות. למשל, בוועדה בראשות יואל בריס החליטו שנכון ל-1.6 שהתקן המיוחד על דבש ושמן זית יבוטל, כאשר דנו וכשדיברתי עם יו"ר הוועדה גם בדיוני משרד הבריאות וגם עם נציגי משרד הבריאות בוועדת הבריאות, שניהם אמרו שההסכמה הזו לא כובדה ושאין כוונה לכבדה. לכן השאלה שלי פה אחרי שנכוויתי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש בית משפט. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להגיע לבית משפט. אני רוצה שיהיה תוקף מחייב. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> לפני שמגיעים למשפטי הייתי רוצה לדבר על המהויות. בוועדת החריגים היו נושאים שהיו לגמרי בסמכותנו, שבהם נוסח החוק אומנם שהוועדה מייעצת אבל זה קצת כמו הצעה שקשה לסרב לה כמו בסרטים, אבל היו תחומים שלא היו בתחום הסמכות המחייבת שלנו. לא יכולנו לחייב את השרים לא בעניין הדבש ולא בעניין שמן הזית. לכן הגענו להמלצות שהמלצנו לתקן את התקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה. אבל מה הטענה? הרי ועדת חריגים רק ממליצה. אם זה רק המלצה – זה לא חובה. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> יש דברים שבהם ההמלצה שלנו היא חובה. כתוב בלשון החוק המלצה בסגנון המכבד אבל ההמלצה שלנו נכנסת לתוקף. יש נושאים שבהם ההמלצה שלנו היא רק המלצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, יש לכם תשובה בשבילה, מה קורה כשלא מכבדים את ההמלצות האלה, השר – לא רוצה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> השר חייב ללכת לפי הפרוצדורה שקבועה בחוק. לא יכול להתעלם מזה. יש פרוצדורה שאם מקבל המלצה, יש לו שתי אפשרויות - אם מקבל אותה – מיישם ואם לא, הולך לממשלה. הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז את יכולה ללכת לבית משפט אם את חושבת שהוא לא נוהג כדין. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אני לא מאמינה בללכת לבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפעמים צריך לנער את הבן אדם, אין ברירה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זאת חובה, זה לא המלצה. זה לא מה שאומרים פה. אומרים פה שהמלצה. יש החלטות הוא אומר שבגדר כמעט חובה. יש כאלה שבאמצע, אז השר יכול לתמרן. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אנחנו הרחבנו את הדיון. דנו גם מעבר למה שהיינו מוסמכים וחייבים לדון לפי החוק. אמרנו – אם כבר התכנסנו כל גורמי המקצוע, נגיש גם המלצות מעבר, שהן רק בגדר המלצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יכול להיות שלא צריך להגיש המלצות מעבר לפי מה שאני שומע – אז זה מסבך את העניין. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> יכול להיות אבל חשבנו שזו האחריות שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בפרוטוקול אתם יכולים לומר: זו ההמלצה שלנו. יחד עם זאת אנו ממליצים לבדוק את זה ואת זה ואז זה בסדר. תלוי היכן אתה כותב את ההמלצה הנוספת. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> כתבנו בפרוטוקול: עד כאן המלצות המחייבות. מכאן ואילך. עוד נקודה, לעניין הגשת הצעה לממשלה, הייתי מציע שבנושא הזה זו באמת תהיה המלצה שלנו ולא שבגלל שקיבלנו החלטה, אוטומטית זה חייב לעלות לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חייב. אם מסכים - לא חייב. אם מיישם את זה - נגמר. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> גם אם הוא לא מעלה את זה לממשלה, אם הוא מבקש להעלות את זה לממשלה, זה יעלה לממשלה לפי החלטת ראש הממשלה. לא אוטומטית יבוטל אם היוזמה המקורית לא הייתה בידי שר. אני במקצועי 30 שנה בשירות המדינה. יש לי כבוד גדול מאוד לממשלה. לא הייתי רוצה להיות במצב שוועדה מקצועית בראשותי כופה על המשלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. כל הרעיון זה שתהיה החלטת ממשלה. אם ראש המשלה לא רוצה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז יש החלטת ממשלה – אם ראש הממשלה לא מעלה את העניין- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נותנים לראש הממשלה לקבוע הכול. אני לא חושב. אני רוצה שהמשלה תדון. לא כופה עליו כלום. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אם החליט לא לדון? אתה לא יכול לכפות על ראש הממשלה סדר-יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק אני יכול לכפות עליו כל דבר. יש פסק דין בנושא של הרכבת, העבודות בשבת, שראש הממשלה נתן את הסמכות של השר. בג"ץ החליט שלא יכול לטעון, שהסמכות היא רק של השר. זה המצב. אתה רוצה שראש ממשלה יקבע מה שהוא רוצה? זה לא הנוהל. אני לא קובע – משאיר את זה פתוח, אבל אם זה המצב, ראש הממשלה קובע אילו תקנים ויהיו ואילו לא, אז בואו ניתן לו את הסמכות שהוא קובע ונגמר. למה כל התהליך הזה? נשאיר את זה פתוח. החיים נעים וזזים. אם הוא חולק על ההמלצה, הוא חייב לפנות. הוא לא קובע. הממשלה קובעת. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> רק אנו מבקשים שלשר הכלכלה תהיה הזכות לפנות לממשלה כי זה חוק התקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. זה השר הממונה או שר הכלכלה. בבקשה. << אורח >> יעקב סער: << אורח >> לגבי חברותו של השר הממונה בוועדת החריגים, כתוב שאם השר פונה הוא רשאי למנות חבר עובד משרדו שיהיה חבר בהרכב הוועדה אבל אם פונה גוף מהגופים המנויים בחוק- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם כתוב אותו דבר. תסתכל על פסקה (2) של סעיף קטן (ב1). אמרנו שהוא כן יקבל יידוע ויהיה רשאי, אם הנושא בתחום סמכותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכניסים את חובת היידוע. גם אם מתנגד. מה שרוצה שיעשה. אם רוצה – שישים. אם לא רוצה לשים, בעיה שלו. << דובר_המשך >> יעקב סער: << דובר_המשך >> תודה. ועוד שאלה – נאמר שאם השר פונה לוועדת חריגים יש הקפאת המצב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אם השר פונה יש הקפאה. אנו כותבים את זה. אם השר פונה, יש הקפאה. אם פונה גוף, והשר תומך, גם יש הקפאה. אם לא תומך, אין הקפאה. זה המצב. לכן כדאי לארגונים לפני שפונים, לפנות לשר, לראות מה עמדתו. לא סתם להגיש בקשות. לשכנע את השר זה הכי טוב. בבקשה. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לסעיף הזה בנוגע לשיקולי הוועדה. אנו העברנו את כל המשקל לוועדת חריגים. שים לב שהרשימה פה של השיקולים שהוועדה יכולה לשקול היא סגורה. יש פה בטיחות, בריאות, איכות סביבה ושיקולי תחרות. אני רוצה להגיע לוועדה - למשל אם אני מגיע עם המפעל – שביקשתם לא להחריג אותו פה אלא אתם שולחי אותנו לוועדת חריגים – למשל סינרג'י. אני רוצה להעלות שם גם שיקול לאומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שיקול. << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >> זה בהחלט שיקול. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לשיקולים האלה יש כלים אחרים לממשלה. דיברנו על זה. אמרתם שאתם פועלים רק בענייני בטיחות. אמר את זה מנכ"ל המפעל, שמה שמטריד אותו בחוק הזה זה רק שיקולי בטיחות. אמרתם בפירוש שבהיבטים אחרים יש כלים אחרים ואני שאלתי אותו האם יש לו אינטרסים אחרים בהתנגדות. אמר שלא. << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >> זה עוד שיקול שהייתי רוצה לשכנע את הוועדה ואני שואל- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הזה הוא לא חוק שירות ביטחון. זה חוק כלכלי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה לענות לכבודו בצורה מאוד ברורה. בנושא של תעדוף לאומי יש חוקים אחרים, שהם תקפים ואנו מאוד מקפידים עליהם. למשל הנושא של היטל היצף – שהיה מאוד משמעותי – אני חתמתי על צו היטל היצף אחד שבא להגן על סינרג'י. אחד בלבד. שתיים, אנחנו נלחמים על העדפת כחול לבן בהתאם להעדפות המדינה, אזורי פיתוח א'. את הטענות הללו תשמיע שם. בנושא של כלכלה ואימוץ תקנים אירופיים, אני חושב שהשיקולים שהם העלו הם נכונים והטענה שלך מטופלת - אך בחוקים אחרים. << אורח >> עידן בן ארי: << אורח >> בקשה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מספיק. אל תגזים. גם קיבלת 18 חודש עד שיתבררו העניינים לגביך, גם קיבלת את האפשרות שהארגון היציג שלך יגיש בקשה. עשינו המון שינויים לכבודך, וגם מטפלים בך במישורים אחרים. לא צריכה להיות לך טענה – לא לוועדה ולא למשרדים. יש לך האופציות. אני מקווה שהדברים שלך יסתדרו. טענת טענות שבהן בסדר גמור. אני פחות התרשמתי מהלאומי. יותר התרשמתי מזה שאתה אומר שבבדיקות מדגמיות שנעשה יש בעיה ואז הבעיה היא בטיחותית. פחות התרשמתי שאתה בשדרות. בשדרות הכול טוב ויפה. יש אפשרות לעזור לך בדרכים אחרות. לגבי העובדה שבבדיקות שנעשו יש המון בעיות בבדיקות האלה מבחינה בטיחותית ואתה לא יכול להתחרות בעניין הזה, ויש לך בסעיף גם בטיחות, גם תחרות, גם הפחתת יוקר המחיה - הכול בפנים. מה אתם רוצים? נושא לאומי אם יתחילו לדון בוועדה המקצועית – ועדה מקצועית יכולה לדון בנושא לאומי, האם זה לאומי או לא? ההרכב גם לא מתאים. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> כובד המשקל הועבר אליה אז למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין לא כתוב בשום מקום מה שיקולי הממשלה. זה מגיע לממשלה – היא יכולה לדון על כל מיני שיקולים. עדיין יש לך הממשלה שיכולה לדון בשיקול לאומי ושיקול לא לאומי. הוועדה מקצועית ולכן אי אפשר להכניס לה שיקולים לאומיים. זה לא שיקול מקצועי. זה שיקול אחר. << אורח >> עידן בן ארי: << אורח >> שיקול לאומי כולל הרבה דברים. גם שיקולים מקצועיים. זה לא סותר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שיקולים מקצועיים כתוב. כל השאר לא רלוונטי לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> רן כהן: << אורח >> שאלת הבהרה: האם בטיחות הציבור לפרוטוקול כאחד השיקולים כולל גם בטיחות עובדים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, גם באירופה חשוב בטיחות עובדים. מה שטוב לעובדים באירופה מקובל עלינו שגם טוב לעובדים בישראל כשיקול. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בטיחות בעבודה. חד משמעית. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אנחנו דנים בבטיחות, זה כולל גם בטיחות עובדים והייתי רוצה לשמור את זה במסגרת הדיונים המקצועיים ולא להטיל עלינו להחליט שיקולים לאומים ואחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אומר שהממשלה לא יכולה לשקול שיקולים לאומיים. אין מגבלה על שיקול דעת הממשלה. << אורח >> עידן בן ארי: << אורח >> אבל זה לא יגיע לממשלה. הממשלה לא תדון בזה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בשיקולים הלאומיים אמרנו - יש לך ערוצים אחרים לטפל בהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כתבנו מה שיקולי הממשלה. היא תדון. סביר להניח אם יטענו שיקול לאומי והם יחשבו שצריך לעזור לשדרות אולי כן יחליטו אבל לא רואה מצב שיעשו את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש אזורי פיתוח א' ויש אזורים בעדיפות לאומית. שם מתייחסים בדיוק למפעלים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זו לא המסגרת. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> רגולציה זה חשוב כי יש פה תפיסה שרגולציה יכולה לשמש לצורך השגת מטרות שהן חיצוניות לרגולציה, לשיקולים מקצועיים. זה לא המטרה של רגולציה. רגולציה נועדה לטפל בכשלי שוק, בהגנה על אינטרסים- - - דיברנו על בטיחות הציבור. הנושאים אתה מדבר עליהם – יש כלים ממשלתיים אחרים. יש סובסידיות. יש העדפה של תוצרת מקומית. הבעיה היא בדיוק זו שמתחילים לערבב לתוך רגולציה ולהעמיס עליה שיקולים אחרים ואז הדיון הופך לא מקצועי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קיבלנו את הטענה. עוד מישהו רוצה לומר משהו על הסעיף הזה? קדימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא, עמוד 10 שנוגע לסעיף 12 לחוק התקנים. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 12 לחוק התקנים. (2) בסעיף קטן (א) – בפסקה (1), במקום או לתקן רשמי יבוא – לתקן רשמי, לתקן בין לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם לפי העניין, ובסופו יבוא: וכן רשאים הם לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה שמנויה בתוספת הרביעית ולתת אישור התאמה לאסדרות אלה – להלן אישור התאמה. הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים גם על אישור התאמה. אסביר. מה שבאנו לקבוע כאן – קודם כל, סעיף 12 בחוק התקנים הוא סעיף שהממונה נותן אישור למעבדות, להיות מעבדות מאושרות ומכון התקנים, ולבדוק התאמה לתקן או לתקן רשמי. חלק מהתיקונים שנעשו פה, כדי להכניס את הנושא של האסדרה האירופית המאומצת, זה שאותן מעבדות יוכלו לבדוק את מידת ההתאמה לאותה אסדרה אירופית מאומצת ולתת על כך אישור התאמה. יש פה גם את זה שהממונה על התקינה מתיר להם את האישור לבדוק את האסדרה האירופית וגם שאותן מעבדות יוכלו לתת אישור התאמה על כך בדומה לזה שנותנות תעודת בדיקה כשבודקות תקן או תקן רשמי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הממונה יבדוק לפני שהוא נותן אישור כזה? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> זה בסעיף הבא. אקריא, והממונה על התקינה ישלים. תיקנו גם את פסקה (3) שקובעת כך: אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) הממונה ייתן למעבדה מאושרת אישור לתת אישור התאמה (להלן – אישור מורחב), אם מצא להנחת דעתו כי המעבדה המאושרת בעלת ידע, יכולת וכשירות מקצועית הנדרשים לשם ביצוע בדיקת התאמה כאמור; הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים גם על אישור מורחב, למעט סעיף קטן (א)(1) ו-(2א)." בהמשך למה שענית, יש פה האישור המורחב שזה אותו אישור שהממונה על התקינה נותן לאותה מעבדה כדי לבדוק אותה אסדרה אירופית מאומצת. זה בהתאם להנחת דעתו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מדובר לא בפעילות רגילה של מעבדה אלא בפעילות של גוף הערכת האימות. זה יותר פעילות של משרד הנדסי מקצועי ברמה גבוהה מאוד שמסתמך על תוצאות הבדיקה ונקבע בהוראות ובנהלים מה אנו מבקשים מהמעבדות להוסיף כדי לקבל את הסטטוס הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר > יש היתכנות לכך שיוסמכו כמה וכמה מעבדות כאלה בטווח הזמן הנראה לעין בהתאם למועד התחילה? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> כן, כי כבר שאלנו את המעבדות בפניות אליהן האם יש ביכולתן והמעבדות רובן אמרו שיש ביכולתן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש עוד תיקונים שצריך להקריא בהקשר הזה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בגלל שקבענו בפסקה (2) שאותו אישור שהמעבדות נותנות בדיקה של אסדרה אירופית מאומצת, במקום שייקרא לזה אישור קוראים לזה אישור התאמה ולכן עשינו תיקונים נדרשים בכל הסעיפים שבהם היה כתוב אישור. גם במקום שבו ניתן אישור של מעבדה מאושרת על אישור התאמה, שישמש ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת. אקריא את שתי הפסקאות. (4) בסעיף קטן (ב), במקום "שניתנה" יבוא "או אישור התאמה שניתנו", במקום "ונחתמה" יבוא "ונחתמו" ובמקום "תשמש ראיה לתכנה" יבוא "ישמשו ראיה לתכנם"; זה מתקן את סעיף קטן (ב), שמדבר על מתן אישור תעודת בדיקה, שבמקום שבו תעודת הבדיקה ניתנה בידי מעבדה מאושרת תשמש ראיה לתוכנה. סעיף קטן (ד) מדבר על מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת, או תנאי אסדרה זרה כהגדרתה בסעיף קטן (א)(1) שאומצה בתקן, לא יתקבל כראיה אישור התאמה בעניין זה אלא אם כן ניתן בידי מעבדה מאושרת שרשאית לפי סעיף קטן (א) לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה כאמור. פה לא מדובר על תעודת בדיקה שמהווה ראיה לתוכנה אלא אישור התאמה. שוב, רק אם הוא ניתן בידי מעבדה שקיבלה את האישור המורחב מאת הממונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו רוצה לומר משהו? הנושא הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האיסורים. << אורח >> רן אברהם: << אורח >> לגבי הסעיף הקודם – הממונה יפרסם גם רשימת גופים שרשאים לתת אישור התאמה מחוץ לגבולות המדינה או רק גופים שהוסמכו? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> רק גופים לאומיים. לא יכול לקבוע לגבי גופים בחו"ל. הפרסום הוא נגיש לכל אחד, ואתה לא צריך לעשות את זה בחקיקה. בכל דירקטיבה יש רובריקה שמדברת על NB - גופי הערכת אימות אירופית – יש שם רשימה של כל הגופים עם כל הפרטים שלהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 12. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 13. זה סעיף האיסורים. בעקבות ההערות שעלו בוועדה יש פה תיקון, במקור גם פסקה (1) וגם פסקה (2) נמחקו ועכשיו אנו מציעים נוסח מתוקן לפסקה (1). הרישא של סעיף קטן (א) בסעיף 13: אסור לאדם - במקום פסקה (1), יבוא: להשתמש במילה תקן לתיאור – פה אנו מבקשים במקום לתיאור שיבוא: לקביעת מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה אומר לקביעת? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> לקבוע כללים טכניים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה שינוי שלא הייתי מודע אליו. כרגע יש איסור, להשתמש במילים תקן, סטנדרט ונורמה או במילים קרובות לאלה לתיאור מפרט או כללים טכניים שלא נקבעו כתקן או כתקן רשמי – את זה אתם מבקשים למחוק, ועכשיו הצעתם להחליף את האיסור הזה באיסור להשתמש במילה תקן לתיאור מפרט או כללים טכניים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בעקבות ההערה של משרד המשפטים, במקום לתיאור שזה יכול להיות רחב וניתן להשתמש בזה גם במאמרים, שיהיה לקביעת כללים טכניים. שיהיה ברור שזה עצם קביעת התקן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם מותר לי כיצרן לכתוב: עומד בתקן? זה התיאור. מה זה קביעה? לא מבין את מהות האיסור. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> המהות של האיסור זה לא האם המוצר כן עומד או לא עומד בתקן - זה בהמשך אלא למצב שבו מישהו קובע מפרט טכני – לוקח מפרט טכני וקורא לו תקן, כדי למנוע הטעיה של הציבור בין התקנים – לפי סעיף 6 לחוק לבין משהו אחר. זה לא תיאור המצרך כמצרך שעומד בתקן. זה סעיף אחר. כאן זה ממש קביעת המפרט כתקן למרות שאתה לא עומד בתנאי סעיף 6. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בעצם האיסור הוא לקבוע מפרט או כללים טכניים ולקרוא לו תקן. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אלא אם כן אתה מכון התקנים לפי סעיף 6. ההיגיון, שלפי סעיף 6 לחוק היחיד שמוסמך במדינת ישראל לקבוע תקן זה מכון התקנים והוא קורא למסמך הזה תקן. אם רוצים לאמצו כתקן רשמי, השר קובע את זה בצו. אם נותנים למישהו אחר לקחת מסמך טכני ולקרוא לו תקן, הוא יכול לגרום לבלבול בציבור כאילו הדבר הזה תקן והוא לא. זו הייתה הבקשה שעלתה מהוועדה בדיון הקודם, שכשמחקנו אנחנו את הסעיף הזה באופן מלא, הוועדה ביקשה או נציגים בה ביקשו שנתקן את זה בחזרה, ונגביל את היכולת להטעות את הציבור במפרט טכני כדי שיהיה ברור מה מכון התקנים קבע ומה לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקראו את המשך הסעיף. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אקריא מההתחלה כדי שיהיה יותר ברור. במקום פסקה (1), יבוא: "(1) להשתמש במילה תקן לתיאור מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון, לעניין פעולותיו בהתאם לסמכותו לפי חוק זה; של הסמכות הקבועה לו בסעיף 6. פסקה (2) תימחק. קראנו את זה בדיונים הקודמים בוועדה. במקום פסקאות (1) ו-(2) זה פסקה אחת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה: אם אני מקים מכון בדיקות משל עצמי ואומר: זה עומד בתקן עודד פורר, תקן שלי. אני ד"ר לחשמל, זה תקן שלי. איך בחוק אתם מייצרים בעלות על המילה תקן? יש תקן של המדינה, יש תקן של מכון התקנים ויש תקן של עודד פורר. אני קובע סטנדרט שירות שלי. אני מקים עמותה לבדיקת עמידת משרד הכלכלה בתקן השירות שאני קבעתי. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אתה שואל לבדיקה או קובע מפרט לפי מה אתה בודק? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מפרט שלי. אם אתה רוצה להתחשב בו – תתחשב בו. לא חובה. זה לא תקן מחייב. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> חבר הכנסת פורר צודק לגמרי. אם כבר תגבילו את זה לאמירה תקן ישראלי מחייב לא רק למילה תקן ולא לכל חוק התקנים אלא רק לעניין קביעת תקנים ישראליים. המילה תקן היא מילה כמעט גנרית. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא. תקן ישראלי יכול לקבוע רק גוף לאומי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא תקן ישראלי. אני רוצה לקבוע עכשיו תקן עודד פורר למכונות כביסה. אני מפרסם אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כל אחד יכול לפרסם תקן? אנחנו אוסרים על זה ואומרים: כללים טכניים. זה בסדר גמור. למה שהיבואן יטעה? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שיהיה ברור שזה תקן ישראלי מחייב. תקן שאושר על ידי ועדות התקנים במכון התקנים. לא המילה תקן. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מייצרים פה הטעיה לציבור ממש, המנכ"ל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת ביטן, אקח לסיפור של הכשרות שבעיניי זו שערורייה וזה תיקון שצריך לעשותו בחוק. יש כשרות כזו, יש כשרות אחרת. אתה מייצר פה מונופול – אסור לך להשתמש במילה כשר אלא אם כן זה הרבנות הראשית אבל אני חושב – חושב שזו טעות ואני גם מנסה לתקן את החוק הזה, מחר יש כשרות של הרב סתיו, של רבני צוהר. בעיניי מספיק טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, היום מי אחראי ליצור תקנים? רק מכון התקנים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לפי חוק ולסעיף 9 לפי החוק, רק מכון התקנים רשאי לקבוע תקן ישראלי. מי שבפועל קובע תקן זה ועדות ציבוריות, כפי שהוגדרו בחוק עצמו, מה הרכב הוועדות. במסגרת מכון התקנים. כמו בכל העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה מתנגד למה שהמנכ"ל אמר שזה יהיה כתוב תקן ישראלי? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> כי זה מייצר הטעיה לציבור. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> VEGIN FRIENDLY על מוצר ואני קורא לזה תקן בטעות – תבואו לתבוע אותי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה ממציא תקן? לא הבנתי. יש גבול. מספיק עם זה. אם הוא תקן, הוא מטעה את הציבור. למה שניתן לו? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מה דעתכם, שגם חוק יפורשן אותו דבר – כל אחד ימציא לעצמו חוק. תקן זה כמו חוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש חוקים כאלה באקדמיה, באקדמיה אתה יכול לומר חוק כלים שלובים. אז אסור לומר חוק כלים שלובים כי זה לא עבר בכנסת? זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לתקנים יש משמעות. זו לא הכוונה. מה, חוק כלים שלובים יש לו משמעות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היום האיסור מאוד רחב. בחוק כיום הרבה יותר רחב. צמצמנו את זה. פסקה (5). << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> להשתמש במילה תקן. למכון התקנים אין מונופול על המילה תקן במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק יש לו. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אם כתוב על מוצר: עומד בתקן האמריקאי, תתבע? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה לא העניין. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הסעיף הזה מדבר רק מי יקבע בישראל מפרט טכני שיקבע תקן. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זה לא מה שהסעיף אומר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה כוונת הסעיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לתיאור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מחקו את המילה תיאור. משרד המשפטים ביקש לבטל את המילה תיאור. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה רק לעניין כתיבת התקן. אחר כך מי בודק ואיך - סיפור אחר לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם עושים מהסעיף הזה יותר מדי. זה לא המהות של החוק. על מה רבים פה? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מצמצמים פה את החוק כי בנוסח היום לא כתוב התוספת של למעט מכון התקנים, ופה מבקשים להוסיף עוד מגבלה על מה שכתוב בחוק שזה לא יחול על המכון. אז או תשאירו ואל תתקנו את הסעיף הזה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המצב בחוק הקיים יותר גרוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 6 לחוק קובע היום שמכון התקנים והוא בלבד רשאי לקבוע מפרט או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות כתקן ישראלי (להלן – תקן). מה שכתוב בחוק היום הוא איסור הרבה יותר רחב, שאסור על אדם להשתמש במילים תקן, סטנדרט ונורמה או במילים קרובות לאלה על כל נטיותיהן, להלן מילים לתיאור מפרט או כללים טכניים שלא נקבעו כתקן או כתקן רשמי. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> מה מבוקש פה בתיקון – להוסיף את המילים שאמור בסעיף 13, מה שהקראת עכשיו, לא יחול על המכון. כלומר כרגע אפשר לחשוב אחרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 6 בנוסח שלו לא שינינו. כל עוד סעיף 6 קיים כפי שהקראתי, ברור, שהמכון רשאי לקבוע מפרט כתקן. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני קורא שוב ושוב את הסעיף. מוצר שעומד בתקן הישראלי, שרוצים להוסיף, עומד גם בתקן האמריקאי, אסור לכתוב את זה לפי הסעיף הזה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים מכון התקנים נתנו 105 מיליון שקל למדינה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אציין שחלק מהתיקון שעשינו, שעד היום היה אסור לסמן מצרך שעומד בתקן, וזה מה ששינינו, והיום מותר לסמן על מצרך שעומד בתקן אלא אם כן לא עומד בתקן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר אני יכול לסמן מוצר שעומד בתקן אמריקאי. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> גם בישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר אבל אתה לא יכול להמציא תקן חדש – לומר: הנה התקן של פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האמריקאים יכולים להמציא תקן, גם האירופאים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ברור. אתה יכול להמציא רק תקרא נורמה או סטנדרט. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> פסקה (5) – מוצע תיקון – בפסקה (5), במקום "משגיח על ייצורו, אם אין המכון משגיח על ייצורו" יבוא "או מעבדה מאושרת שהוסמכה כאמור בסעיף 11ב(1) משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור". אסביר. פסקה (5) בסעיף האיסורים אומרת, שאסור לתאר מצרך באופן שעלול לעורר את הרושם שמכון או מעבדה מאושרת שהוסמכה, כמו בסעף 11ב שזה הוסמכה על די ארגון ILAC, כגוף להתעדת מוצרים משגיחה על ייצורו כלומר אנו מעוררים את הרושם שמישהו משגיח על הייצור למרות שזה לא כך. בהקשר לתו ההתעדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקונים הבאים - בעמ' 12. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> בסעיף 12 – יש פה תיקון, שמדבר על תו התעדה במקום תו השגחה. לדעתי, עשינו את זה בתיקונים הקודמים אך איני בטוחה. זה בפסקה (9) של סעיף 16א(א). בסעיף 16א(א1) ביצענו גם תיקון – אקרא ואסביר - בסעיף קטן (א1) – (א) ברישה, במקום "בסעיף 9(א)(1)" יבוא "בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)"; (ב) בפסקה (2), ברישה, בסופה יבוא "שרכש טובין שלא יוצרו בישראל"; (ג) בפסקה (3), אחרי "אם הוא יצרן" יבוא "או עוסק שרכש טובין שיוצרו בישראל". זה לא משהו חדש אלא זה משהו שעשינו, זה להבחין את סעיפי העיצומים רק במקום שלא מדובר על אסדרות אירופיות מומלצות אלא על המסלולים האחרים בדרישות התקינה. פסקאות (ב) ו-(ג) מדברות על הבחנה בין סוגי העוסקים. עד היום סעיף העיצומים הייתה הבחנה בו בין יבואן, יצרן ועוסק שאינו יבואן או יצרן. כעת אנו מבקשים לקבוע הבחנה קצת שונה. יהיה עיצום, שיהיה ייחודי ליבואן, יהיה עיצום למי שהוא עוסק שאינו יבואן או יצרן אבל שרכש טובין שלא יוצרו בישראל כלומר רכש מיבואן או ממשווק שרכש מיבואן, ובמקום שבו היה עיצום על יצרן העיצום הזה יהיה זהה גם על יצרן וגם על מי שאינו יבואן ויצרן ורכש טובין מיצרן או ממשווק שרכש מיצרן כלומר ממישהו שרכש טובין שיוצרו בישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההשלכות של השינוי על גובה העיצומים? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> יש השלכה. אם רכשת את הטובין שיוצרו בישראל, גובה העיצום הכספי שיוטל עליך יהיה מופחת משמעותית ממה שהיה עד היום, כי נוצרה פה תקלה בחוק, שעד היום עוסק שרכש טובין שיוצרו בישראל היה מקבל גובה עיצום כספי גבוה יותר מהיצרן שממנו הוא רכש את הטובין. נוצרה פה תקלה שהיינו צריכים לסדר וכעת העיצום הכספי יהיה זהה לזה שמוטל על היצרן. זו ההתאמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערות לסעיף הזה? תתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (5). << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> זה סעיף ההגנה. גם סעיף שדנו בו. אקריא ואסביר. בסעיף קטן (ג), במקום פסקה (1) יבוא: "(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(ב)(1), מצא הממונה על התקינה כי מצרך שחל עליו תקן רשמי, אינו עומד בדרישות התקינה לפי סעיף 9(א)(1) החלות עליו, לא יטיל עיצום כספי לפי אותם סעיפים קטנים על עוסק שאינו יצרן או יבואן ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) החזיק במסמכים המעידים על עמידת המצרך לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1), להנחת דעתו של הממונה; (ב) סומן המצרך בתו תקן; (ג) החזיק בהתחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים, המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1), להנחת דעתו של הממונה ובלבד שהעוסק ממנו רכש את המוצר אותר וניתן לאכוף כנגדו בהתאם להוראות חוק זה;". סעיף 16א(ג) זה סעיף הגנה על העוסקים שאינם יבואן או יצרן, כאשר יש הפרה של הדין המהותי למעט דרישת סימון, במקום שבו העוסק – עד היום היה מקום שבו העוסק יודע לספק מסמכים שמעידים על התאמה לדרישות התקן או להציג סימן תו תקן, היה מקבל אותה הגנה ולא היו מטילים עליו עיצום כספי. בתיקונים שהקראנו בישיבות הקודמות הוספנו סעיף דומה, שאומר שגם במקום שבו תציג מסמך חלופי – זה היה התחייבות או מסמכים אחרים וניתן יהיה לאכוף כנגד היבואן שממנו רכשת את הטובין תהיה זכאי לאותה הגנה. כעת יצרנו איחוד בין הסעיפים, וכעת כל עוסק שאינו יצרן או יבואן שיציג - שיחולו עליו אחד מהתנאים החלופיים שמופיעים פה יהיה זכאי לאותה הגנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אזכיר שבישיבה הקודמת של הוועדה, הוועדה שאלה לעניין מה שמופיע בפסקת משנה (ג) לגבי התחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים נוספים. השאלה האם אותם משווקים יכולים להשיג את המסמכים האלה או שהשגתם מחיבת קשר ישיר עם היצרן שיכול להיות שאין להם אם מדובר במשווקים קטנים, ייבוא מקביל וכו'. ביקשנו לתת לזה מענה לנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלומר אם אין לו ההתחייבות יכול להביא ממסמכים אחרים – למשל איזה מסמכים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מסמכים שמעידים על התאמה כמו הצהרת התאמה של היצרן לדרישות רגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם הוא יכול להביא בדיקת מעבדה? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> יכול. ודאי, אם עשה בדיקת מעבדה בעצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לכתוב במפורש שאם הוא מביא בדיקת מעבדה שמראה התאמה, זה בסדר גמור. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה קיים ב-(א). רצינו להשאיר את סעיף (ג) רחב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מעבדה זה לא מסמכים. אפשר להבין את זה אחרת. או במסמכים. תוסיפו או – או בדיקות התאמה של מעבדה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מופיע כ-או. לכן אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב מסמכים. אני רוצה שזה יהיה ברור. פה מדובר במסמכים או בדיקות מעבדה שאומרות שזה מתאים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני קורא מסמכים, לא בדיקות מעבדה. תכתוב לרבות בדיקות מעבדה. מה מפריע לכם שיהיה כתוב? אם מביא מעבדה שמראה שזה תואם, אין בעיה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בפועל זה מה שקורה היום ופירוט המסמכים מפריע. (א) ו-(ב) היה בחוק, ופירוט המסמכים מופיע בנוהל עיצומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתוב לרבות בדיקות מעבדה שמראות על התאמה. הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הבא, זה סעיף העונשין. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> לפי כן בסעיף קטן (ב) תיקון של סעיף 17א שזה סעיף העונשין. אני מזכירה, שסעיף האיסורים בסעיף 13א תוקן - במקור מחקנו אותו. לכן צריך להוסיף סעיף פלילי עליו כלומר הורדנו ואנו מחזירים אותו חזרה. זה התיקון – פסקה (4) , במקום "באחת או יותר מהמילים המוגנות" יבוא "במילה תקן" והסיפה "או (2)" תימחק; << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש בקשה לסעיף הפלילי לדון יותר מאוחר כדי שהנציגה של משרד המשפטים תוכל להיות גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. לוין, ראינו את החלטת הממשלה. לפני שהשר יתייחס אני מבקש שאתה תתייחס והיועץ המשפטי של הוועדה יתייחס ואז השר. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> לגבי מה שעלה בממשלה, אגיב ואומר שהבעיה מוסכמת על כולם. כולנו למודי, הרבה מאוד רפורמות בנושא הייבוא והניסיון להטמיע רגולציות אירופאיות, והאמת היא בפרטים כי בסוף מספיק שיש לך סתירה מכוח אחר או מתקנה אחרת, ומהלכים מאוד גדולים שאתה עושה יכולים להיתקע באותה נקודה. לכן אנו שותפים מלאים בהבנת הבעיה שיש לתת מענה להוראות סותרות שהן חיצוניות לחוק התקנים. מסתכלים בעולם איך זה נפתר - בעבודה קשה, כלומר בזה שנעשה הליך מיפוי של כל אותן סתירות ומגיעים או למחוקק או למחוקק המשנה או אם זה הוראות באותם גופים ובעבודת נמלים מסירים עשב אחר עשב, אחרי בחינה פרטנית שמוצדק להסיר אותו עשב ושלא יוצר תקלות. זו השיטה שזה נעשה. אפשר היה לעשות את זה כאן, כלומר דרך המלך לטפל ברפורמה כה מורכבת – לעשות את המיפוי הזה של כל אותן הוראות סותרות, ולהגיע לכנסת או לשרים ולטפל בהוראות האלה. לא צריך לעשות זאת לאורך שנים. המחוקק יכול להגדיר גדרי זמן שאפשר לטפל בהם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שעושים בדרך כלל בחוק ההסדרים - בחוק ההסדרים מתקנים כמה חוקים במקביל. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אפשר היה לעשות חוק שמרכז כמה נושאים. זה מעורר שאלות, למה שוועדת הכלכלה למשל, תדון בחקיקות של ועדה אחרת רק כי רוצים- - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחר כך זה מגיע לכנסת והכנסת מחליטה האם היא מפצלת את זה בין הוועדות כפי שהיא עושה בחוק הסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מחליטים מראש שזה יפוצל לפי הוועדה הרלוונטית. מה שקשור לוועדת הבריאות ילך לוועדת הבריאות. למה זה צריך לבוא אלינו? הם יותר מומחים מאתנו בעניין הזה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> גם הממשלה עשתה מהלך שנקרא ניקיון אביב לא בהקשרי רגולציה אירופית אלא לקחה מכלול שלם של נושאים שהם הכבדות רגולטוריות שכולם הגיעו למסקנה שהן מיותרות, ואמרה: אנו תוקפים את זה באופן מרוכז – יוצרים קדימות גם בתוך משרד המשפטים, מחלקת נוסח וגם בפעולה מול ועדות הכנסת, אומרים: תנו להם קדימות לנושאים האלה ובתוך איקס זמן מנסים לחסל את כל החבילה הזו. זה עבד לא רע. כלומר יש אפשרות לעשות מהלכים כאלה שמוכיחים את עצמם. מה שעלה בממשלה ואני מבין שגם עלה בדיון הקודם כאן, לעשות מין תיקון במסגרת החקיקה כאן שיהיה מין סעיף ג'וקר שיהיה מתגבר – במקום לומר: נבדוק מה החקיקות הסותרות, נבין אילו תקלות יכולות לקרות. לא עשינו את זה. אנו רוצים להתקדם ולהשיג צעד משמעותי בכיסוח ההוראות הסותרות, ולכן נעשה חוק הג'וקר, חוק ההתגברות שאומר שבסוף כל התהליך שהשרים אמורים לעשות את התיקון הזה בעצמם – אם זה לא יקרה או כי השר במחדל לא פנה לוועדת החריגים או החליטו אחרת – החוק הזה יאמר שבמועד מסוים כל ההתאמה האלה נפתרות מאליהן בהוקוס פוקוס כזה, ותהיה הרמוניזציה עם התקינה האירופאית. למרות שהרעיון קוסם – הוקוס פוקוס זה רעיון נחמד – אנו חושבים שבפועל הוא קשה מאוד ולא אפשרי. כפי שאמרנו, איננו מכירים מצב שבו כנסת, שלא יודעת מה היא מחוקקת – אם בפני הכנסת הייתה רשימה, והייתה מבינה ביחס לכל אחד מהחוקים מה הסתירות ומה תהיה משמעות של הטיפול בסתירה הזאת- - קריאה: בחוק הסדרים או בחוק תקציב זה ככה? אף פעם לא יודעים. << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> אני חולק עליך לחלוטין. כשיש חקיקה של חוק ההסדרים, כל אחד מהחוקים נדונים באופן מלא בכל אחת מוועדות הכנסת הרלוונטיות. אין הוקוס פוקוס. זה הליך מזורז, בסוף מצביעים על החבילה כחבילה אחת אך יש דיון. פה הרעיון הוא לומר: אנו לא יודעים מה שאנו לא יודעים ואנו רוצים לנהל את הסיכון כך שאם בעתיד יתברר שלא עשו את כל הפעולות למגר את הסתירה, יקרה ההוקוס פוקוס. עבדנו בממשלה עם משרד הכלכלה, עם משרד האוצר על חקיקה של חוק עקרונות האסדרה. הכנסת הטמיעה לחקיקה של מדינת ישראל את העיקרון של ניהול סיכונים. המדינה אמרה, שצריך לא רק לאיין סיכונים – צריך לנהל סיכונים. השאלה איך כנסת יכולה לנהל סיכון כשהיא לא יודעת מהו. אם עוסקים בחקיקות שאינן ידועות- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנו יודעים שהמצב באירופה טוב. שלא מתאים אנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש סתירה בין המצב באירופה לחקיקה הישראלית, מה יעשה היבואן? יידע מה לעשות? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ויש לי גם פתרון משפטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבלך על הוויכוחים. אתם לא יודים מה אתם מדברים. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני לא מכיר דבר כזה שיש לו דוגמה לא בארץ ולדעתי לא במדינות שבדקנו בעולם. כשרוצים לעשות פעולה כזו הממשלה נכנסת לפול גז בניכוש העשבים אחד אחרי השני. בנוסף, גם אם מסתכלים על תקינות הליכי החקיקה, אנו נמצאים בהכנה לקראה שנייה ושלישית ועולה הרעיון הזה לראשונה. זה לא שהסוגיה של חוקים סותרים לא הייתה מוכרת וידועה קודם בזמן עבודת הממשלה על גיבוש הצעת חוק הממשלתית, הדברים היו ידועים ועמדנו אז על הקושי בכך ומבקשים עכשיו מבלי שהמשרדים הייתה להם הזדמנות לנתח- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת שרים החליטה הפוך. << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> אני מתאר את העבודה המקצועית שנעשתה בתוך משרדי הממשלה. האם משרד האנרגיה או המשרד להגנת הסביבה יודע לומר מהם רשימת ההוראות או החיקוקים הסותרים ולשקף לשר מה הסיכויים שיכולים לנבוע מהביטול? התשובה היא שזה לא נעשה. גם בפני ועדת כלכלה לא התקיים דון פרטני ביחס לסעיפים הסותרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון כי זה לא רק ועדת כלכלה. אנו כן דנו ושמענו משרדים לגבי הסעיפים הסותרים באופן כללי, לגבי האסדרות שמנויות. בגדול ברור שיש לעשות עבודה. לא ייתכן מצב שנעשה חוק שמעולם לא עשו, חוק ג'וקר, רק כי השרים לא רוצים לעבוד. שיעבדו, יעשו עבודה בשביל שנה וחצי בכל מה שצריך, ומה שיישאר זו הבעיה ולא יישאר הרבה, כי אנו פה עושים תהליך שהם חייבים לעשות את העבודה. זה לא אותו מצב. אני לא מוכן ללכת לבעיה חוקתית שגם הייעוץ המשפטי של הכנסת- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה חוקתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. היועצת המשפטית לכנסת אמרה לי במפורש- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה המניעה החוקתית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה פוסל חוקים בלי שאתה יודע איזה. החוק הזה לא אעביר אותו אם הסעיף שניסחנו לא יהיה, הסעיף שמונח על שולחן הוועדה. לא אצביע עליו כי עליכם להבין דבר אחד: עם כל הרצון לעשות הכול מהר - אתם יוצרים בעיה כי אם גם הייעוץ המשפטי של הממשלה וגם הייעוץ המשפטי לכנסת – הרי יוגש בג"ץ, שניהם יבואו לבג"ץ ויגידו שזה מניעה חוקתית, החוק הזה יתעכב לגמרי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אפשר לדון לפני שנגיע למסקנות כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נקריא אותו וזה נותן מענה סביר מאוד לנסיבות העניין. לא צריך כל דבר מלחמת עולם. שהשרים יעבדו, שהמשרדים יעבדו, יעשו את התיקונים. בגלל שהם לא רוצים לעבוד אני אעשה חוק דרקוני? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא שהם לא רוצים לעבוד. ברירת המחדל תישאר ולא ייכנס אירופה ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תישאר. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> תישאר עם התקנים הישראליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מכיר את הסעיף שאנחנו מביאים. קראת אותו? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיב לדברים של לוין? יש לי רשות דיבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עכשיו. אני מודיע לכם – אם הסעיף, כפי שניסחנו, לא יהיה בחוק, אני לא מעלה את החוק הזה להצבעה. קחו זאת בשיקולים שלכם. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני רוצה לגעת בסוגיה, שהיא אחת המורכבות ביותר בשיטה הזו של הג'וקר – סוגית האכיפה. המודל מתבסס היום על הרעיון שאומר: אם פעם היו בודקים כל מוצר בכניסה לשוק, היום אנו בעולם שבו יבואנים יכולים להצהיר על מרבית העמידה שלהם בתקנים, וכל המודל נשען על אכיפה בשווקים. זה המודל. זו ההקלה הרגולטורית – לא אבדוק אותך שתביא לי מיליון דוחות ואישורים ומעבדות. אבל תחול עליך חובה לעמוד בדין האירופי ונבדוק אותך בשווקים. מה שקורה במסגרת הביטול האוטומטי - אותו ג'וקר - זה שיש מצבים שבהם מבלי שתעשה בחינה פרטנית של הביטול הספציפי, נהיה בעולם שבו לא תהיה אכיפה בכלל, ואתן דוגמה. יש חוקים היום שבמסגרת ההוראה הפרטנית, אותה הוראה שסותרת את הדירקטיבה האירופית, יש רק סמכות של אכיפה פלילית. אין עיצומים כספיים. אין אכיפה מינהלית. תקנות החשמל – לא יודע אם דוגמה מדויקת – קובעת רק אכיפה פלילית. אנו אומרים: בתום התקופה ההתאמה הזו נפתרת באמצעות ההחלה האוטומטית של הדירקטיבה האירופית לצד ההוראה הישראלית ותוצאת הדברים יכולה להיות שכיוון שעמדת משרד המפשטים שאין אכיפה פלילית על הוראות מאומצות של הדירקטיבה האירופית וכיוון שבחוק שדיברנו עליו שעכשיו יהיה אפשר לפעול גם מכוח הדירקטיבה האירופית יש רק אכיפה פלילית ולא מינהלית המשמעות היא שאין אכיפה בכלל על המוצרים האלה שיגיעו מכוח הדירקטיבה הזו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הקייס שאתה מדבר – הוא הביא מוצר תקין אירופאית או לא? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> נניח שיש מוצר שלא עומד בתקינה האירופית. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יהיה יבואן מפר, יהיו עליו עיצומים? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> לא. יש מצבי עולם שבהם לא תהיה אכיפה בכלל. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מינהל התקינה לא אוכף את כל החוקים שמתייחסים - יש חוקים כמו חוק החשמל- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אבל יש אכיפה לפי חוק התקנים, קודם כל. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תוכל להסביר מה המניעות המשפטיות בעיקרון? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> העיקרון אומר שכשאתה לא עושה בחינה פרטנית ואתה עושה הוקוס פוקוס לביטול הכול, וכשאתה נמצא מאחורי מסך בערות כי אתה לא יודע היום מהם אותם חוקים עתידיים שיתבטלו ואתה לא יודע אם תקרה תקלה- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מכניזם של 90 יום לגיבוש רשימה מפורטת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר להציע לך תיקון לזה, למה זה בסדר? יש תקן ישראלי. אנחנו רק מוסיפים גם דרך אירופאית. זה הכול. זה לא שאנחנו מבטלים חוק. למשל משרד התחבורה קובע שאופניים יהיו רק עם פדלים בשני מטר. אתה בצדק טוען, שאנו מבטלים משהו שלא יודעים מה אנו הולכים לבטל. זה לא אומר שהיבואן לא יוכל להביא פדלים שני מטר. זה אומר שאומר שיוכל להביא גם אופניים שעומדים בתקן האירופאי. אנו מוסיפים את התקן האירופאי ולא מבטלים את זה הישראלי. גם במה שמציע ברפורמה השר ומנהל התקינה – אנו לא מבטלים את התקן הישראלי. אנחנו מציעים עוד דרך ליבואן להביא. יש לו האפשרות – תקן אותי אם אני טועה איגור – להביא גם את התקינה הישראלית וגם לעבור במסלול אירופאי. לכן אין פה ביטול של הדין אלא תוספת. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אשיב. אחת, יכול להיות שלצד הדרישה האחרת לגובה הפדלים יש דרישת חלופית לפי התקן האירופי. אתה לא תוכל לעשות אכיפה לרכיב הזה למשל ביחס לשימוש, לא ביחס לייבוא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הממשלה לא הביאה את זה בחוק כמו שמביאים את חוק ההסדרים? הרי בחוק ההסדרים אתם יודעים לעשות עבודה. סורקים את כל המשרדים, מביאים תיקוני חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתייחס לזה בסוף. לדעתי בחוק ההסדרים הבא אפשר להכניס. התקנות מסודרות בהצעה שלנו. לגבי חוקים, תכף נשמע. אפשר להביא את זה במסגרת חוק ההסדרים הבא, אין בעיה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> עוד מילה ברשותכם. אני רוצה לדבר על החלופה שנמצאת על השולחן הוועדה. הרי הבעיה הגדולה היא בעיית הרגל המסיימת. אנחנו חושבים שלמרות שתהיה פה חקיקה, וזה גם חדשני - כל ההצעה שמונחת מאוד אגרסיבית במובן הזה שאומרת כבר עכשיו בחקיקה: אנו מורים לשר – אם לא תעבור את המסוכה של ועדת החריגים והממשלה לא תקבל את ההשגה שלך אתה חייב לתקן את התקנות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> השרים הסכימו לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מדבר על הצעת הוועדה, שאם אין הצעת פשרה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני לא מתנגד לה, רק רוצה להסביר כמה היא נותנת מענים חדשים שלא ניתנו עד היום. במילה, מה שהחלופה אומרת, שתהיה חובה חוקית, אחרי ההליך של ההשגה, חובה חוקית על השר לעשות תיקון התקנות ולכן זה מאוד משמעותי. הדבר הנוסף שהוא עוד יותר חדשני והוא לא נקי מקשיים משפטיים – הצגנו אותם גם לממשלה וגם בדיונים הפנימיים ועם זאת חשבנו שזו חלופה שאפשר ללכת עליה – אני חוזר לבעיית הרגל המסיימת - מה יקרה, אם בסופו של דבר אותו שר שחשב שצריך להחריג את ההוראה המסוימת מהמנגנון הזה והלך לוועדת החריגים שא קיבלה את המלצתו, הגיש השגה לממשלה, הממשלה לא קיבלה את השגתו, ובסוף כעניין של עובדה לא הולך לתקן את התקן. איך נותנים את הערובה שזה יקרה? בזה אנו עוסקים. פה במקום הג'וקר שאומר מראש: נהפוך את כל ברירת המחדל, ההצעה אומרת: ניתן לשר הכלכלה סמכויות שבהקשר הזה של שר על – בתוך הממשלה וחלוקת הסמכויות ואחריויות בין המשרדים זה חריג ביותר אך ניתן לשר הכלכלה את היכולת באמצעות תוספת שתיתוסף לחוק שאתם דנים בו כאן על השולחן לעשות את ההרמוניזציה הזו. לקבוע שלצד אותה הוראה סותרת אפשר יהיה לקבוע גם באמצעות ההוראה לפי הדירקטיבה האירופית. מה היתרון בחלופה הזו – שתהיה בחינה פרטנית. כלומר שר הכלכלה כשיבוא לעשות את הפעולה הזו יצטרך להפיץ להערות הציבור את הצו שעוסק בדבר הזה, יצטרך לאשר את התיקון לתוספת בוועדה. אפקטיבית אנו משיגים את הרגל המסיימת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי את הרגל המסיימת, אם אפשר לחזור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נותן לשר הכלכלה את הסמכויות של השר לאיכות הסביבה למשל לתקן תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמצעות צו ואז מביא את זה לוועדה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ואז פרסום לציבור והסתייגויות והערות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה לייעוץ המשפטי: הרי חוק גובה על תקנה. מרגע שחוקקתי זאת כחוק – לא מדבר על חוק שגבר על חוק אחר - זה יותר מורכב אבל אני יכול לקבוע שהחוק, מרגע שסיימה הממשלה, החוק נכנס לתוקף ולא התקנה ובזה התקנה מתבטלת. למה אני צריך על התקנות לייצר שוב מנגנון של תיקון תקנות חדשות? אם השרים ירצו תמיד יכולים לתקן תקנות, בלי קשר לחקיקה. אתה אומר: ברגע שהחרב נופלת, החוק חל, ואם החוק חל והתקנה סותרת חוק, החוק גובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא סותרת את התוספת החמישית. אומנם החוק כללי אבל מה שקובע התוספת החמישית והיא לא חוק יסוד. עדיין תוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתייחס לשני דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחר כך השר ואז הח"כים, אבל הח"כים תתאפקו. אתם רוצים לדבר לפייסבוק – אין בעיה אבל זה מה שיהיה. לא עושים משבר חוקתי על כלום. שהשרים יעבדו. הוא יביא את ההצעות בסוף ונגמר הסיפור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שחברי הוועדה מכירים אותי, ויודעים שאיני נוהג להשתמש בטיעונים חוקתיים בקלות, אך אני חושב שהמקרה שמובא לכאן בעקבות החלטת ועדת השרים אכן מעלה את השאלה. אני חושב שההצעה שאושרה ביום חמישי בוועדת השרים ליוקר המחיה מעלה קשיים משפטיים משמעותיים עד כדי אי חוקתיות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש הבדל בין קושי למניעה משפטית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעיניי מדובר באי חוקתיות. לא ממש על קושי. אמרתי – קשיים משפטיים מורכבים, אבל הקשיים האלה מגיעים לכדי אי חוקתיות. משמעות ההצעה, הפיכתו של חוק התקנים למעין חוק יסוד, חוק על שגובר על כל חוק ראשי וכל חקיקת משנה, כאשר הנושא וההליך שבו אנו מצויים אינם מתאימים בכלל לחקיקת חוקי יסוד. אין טעם להמשיך להכביר במילים על מה המשמעות של חוקי יסוד בהיותם פרטים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפילו חוק היסוד: כבוד אדם וחירותו קבע שחוקים שקדמו – הוא לא גובר עליהם. לכן לא גובר למשל על חוק השבות. אי אפשר בנושאים כלכליים לומר: בגלל שרוצים תקן אירופי, נבעט בכול. שיעבדו השרים, יעשו את התיקונים ונגמר הסיפור. יש פתרון אז מה העיבה? לא מבין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו המניעה הראשונה. החוק ככל שהוא חשוב ומטרותיו טובות ויש פה בוועדה לא מעט חוקים – נזכיר את חוק הגנת הצרכן שהוא מאוד משמעותי וחשוב, והוועדה עוסקת בו רבות, בכלל בהקשר של צרכנות, הוא לא במעמד חוק יסוד. לא גובר על כל דין אחר. יש עוד שיקולים כמובן. לגבי הקושי בבחינת ההליך, ההליך כפי שמובא כרגע יכול להגיע לכדי פגם בהליך החקיקה שיורד לשורשו של ההליך. מדובר בהרחבה ניכרת מאוד של הצעת החוק הממשלתית שאושרה בממשלה, אושרה בקריאה הראשונה והובאה לכאן. המשמנת שלה תיקון דברי חקיקה בהיקף שלא ידוע כעת – גם לא ליוזמי ההצעה כפי ששמענו, שלא נכללו בהצעה הממשלתית, לא פורסמו לציבור הרחב, ואין מאחוריהם כל תשתית עובדתית ומשפטית בדבר הצורך בתיקון. לו הייתה מובאת לכאן חבילת חוקים, כמו בחוק ההסדרים, תיקוני חקיקה, ניתן היה לדון בהם ולהבין את המשמעויות שלהם. כידוע הוועדה עומדת מאוד על עניין שמירת הנושא של גדר הנושא של הצעת החוק ויש גם פסיקת בג"ץ בעניין. אני כיעוץ משפטי של הוועדה מקפיד מאוד על הליכי חקיקה נאותים כאן בוועדה, גם כשמדובר בתיקון שמונח על השולחן אך לא קשור להצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה גם שאם יוגש בג"ץ זה יעכב את יישום החוק לתקופה ארוכה אז מה הטעם? אני פונה לשר. מה יקרה – מרוב שרוצים למהר - זה יעכב. שיעשו מה שצריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאמור מעבר לבעיית החוקתיות האי חוקתיות המתווה המוצע פוגע גם בכנסת שאמורה להידרש לכל דבר חקיקה שמובא לפתחה. אנו מקפידים על קיום דיונים שקופים, פתוחים, שבהם ניתנת לציבור האפשרות לעמוד על ההשלכות והמשמעויות של כל דבר חקיקה. לכל דבר חקיקה יש תהליך משלו, ותהליך סדור שאנו מקפידים עליו. ההצעה הזו שנותנת צ'ק פתוח לגבור על היקף בלתי ידוע של- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במקום ג'וקר אנו שמים אס שפותר את הבעיה. המילה ג'וקר מצאה חן בעיניי. לא משפטית אבל בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק אזכיר – אנו מדברים על נושאי תקינה שיש להם השלכות על בטיחות הציבור, על שלום הציבור כלומר מדובר פה בעניינים שיכולים להגיע לכדי השלכה של שלומם של בני אדם ויש לקחת זאת בחשבון בהליך הזה. בשלב הזה, בהמשך למה שאמר יושב-ראש הוועדה, משההצעה החדשה שאושרה על ידי ועדת השרים הובאה לפתחנו רק ביום חמישי אחר הצהריים ברור שלא אוכל לתת חוות דעת מקיפה על כל ההשלכות והמשמעויות המשפטיות שגלומות בהצעה, אבל מעוררת שאלות רבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת השרים הבינו שזה יבוא אלינו. הם עשו את שלהם ואנחנו נעצור אותם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההצעה שמונחת על שולחן הוועדה, גם היא, כפי שאמר פה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אינה טריוויאלית ומבנה תהליך של מיפוי חקיקה בכלל, חקיקה שיש בה הפניה לתקנים רשמיים, הוראות שחלות בקשר לתקנים רשמיים, חלות על מוצרים. בעצם מבנה תהליך של מיפוי כל החקיקה, פרסום הרשימה, ולאחר מכן תהליך שמחייב את השר הרלוונטי להביא תיקון חקיקה באופן שיתאים את החקיקה שבסמכותו לאסדרה האירופית. אם מתנגד לכך – אומר בקיצור – העניין מובא לוועדת חריגים – מקצועית - ולאחר מכן, אם ההליך בוועדת החריגים לא לשביעות רצון השר הממונה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נותן פתרון לתקנות - כרגע לא נותן פתרון לחוק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה מציג כרגע סעיף של הוועדה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אנחנו הבאנו את הסעיף הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם נקרא אותו ונדון בכל פרטיו. כאמור יהיה תהליך של בחינה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניתן לשר לדבר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> קודם כל, אני רוצה לברך אותך יושב-ראש הוועדה ואת כל חברי הכנסת. הממשלה מאוד-מאוד רואה בכם שותפים. אני רואה את התהליך שהחקיקה הזאת עוברת מרגע שהונחה לאיפה שהיא היום – היא הרבה יותר טובה ומותאמת למציאות. היעד שלנו להגיע למצב שבו החקיקה שעוברת כאן היא בפה אחד, גם ח"כים וגם גורמי המקצוע וגם המשפטנים. אני חושב שיש תמימות דעים, מסכים עם עו"ד לוין, שאנו מסכימים על כמעט 95% מהדברים. אני רוצה לפרט במה מדובר. אנו מבינים ששש פה שינוי עומק. זה לא משהו קטן. הציבור לא רואה את היער. נזכיר לציבור מה היער – היער זה שהממשלה והכנסת מסכימים שעוברים מרגולציה ישראלית סופית לרגולציה אירופית מלאה, למעט חריגים. הדיון הוא על התהליך, איך מגיעים לשם. גם הסכמנו שלמעט הבוכטה הגדולה של מוצרי הצריכה שכבר אושרו, שייכנסו לתוקפם מתי שיוחלט, שזה 92% ממוצרי הצריכה, וכמדומני עד 1.1 יש סיכוי שנביא אפילו עוד יותר, למעט זה אנו מדברים על תהליך של שלושה חודשים של מיפוי, ואז הכנסת והציבור יבין היכן הפערים בין המצוי לרצוי. ואז אנו נותנים שנה זמן למשרדים שנה לתקן. חלק מהתיקונים זה ו/או - כלומר בכל מקום שיש תקינה ישראלית מוסיפים ו/או תקינה אירופאית. זה רוב התיקונים שיהיו. הם תיקונים לא מסובכים. זה בתקנות. אנו נותנים את הזמן הזה אבל יש פה לא רק תהליך חקיקתי – גם ניהולי, ובו שמשרד הכלכלה ושותפינו משרדי הממשלה אנחנו יודעים לעשות מיפוי, מה התיקונים הקלים והחשובים נעשה אותם תחילה, נביא אותם מהר לכנסת, לא נחכה שנה וחצי. מה התיקונים היותר מסובכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק ההסדרים הבא. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון, לא בעיה. אנחנו פה בהסמכה מקיר לקיר שיש להביא תוצאה מהר. הממשלה רוצה שזה יהיה מהר ולוודא שיש ודאות בתהליך. כשאתה משאיר את הדברים פתוחים, אנו לא יודעים כמה זמן ייקח. אני מסתכל על הציבור או מישהו שרוצה להיות יבואן. הוא לא יודע מה מותר, מה אסור, מחכה. במובן הזה ההצעה של הממשלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מזכיר לך, שבחוק לא שמתם את זה. אנו בכנסת דיברנו על זה ואז זה עלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה בדיוק הרעיון של תהליך. אתה צודק. אין תקדים. יתקן אותי עו"ד לוין – אין תקדים לחקיקה שמשנה מאות חוקים ותקנים - במדינת ישראל. הגודל וההיקף של האתגר שלקחנו על עצמנו הוא דרמטי. לכן גם הממשלה מגיעה ושומעת ואתם מעלים לנו שאלות ושאילתות. זה מצוין כי בסוף אנו צריכים להיות כולם על אותו דף – גם הממשלה, גם הציבור וכמובן הכנסת אז חלק מהתיקונים פשוטים יחסית, חלקם אולי יותר מסובכים. אנו בממשלה טוענים שדווקא אם אתה מגדיר – זה לא שזו החקיקה הישראלית הקיימת או לא יודעים מה. מדובר על או חקיקה ישראלית או רגולציה אירופאית שבוודאות יודעים מהי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתכנון ובנייה שם זה שינוי משמעותי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כך או אחרת, אם בא היועץ המשפטי לוועדה ואומר שזו מניעה משפטית, אני רואה קושי ללכת על זה. לא חושב שאנו צריכים להתעכב ולפתוח אופציה להליך משפטי. עם יד על הלב - הפערים בין התפיסות שמציג לוין לבין הממשלה במבחן התוצאה לא כזה דרמטי ואפרט למה. אנחנו נעבוד קשה, אין לנו בעיה של עבודה קשה, לעבור על כל החקיקות, על כל התקנים במהלך שלושת החודשים של המיפוי ואז בהתכנסות לתהליך. אני מזכיר שיש ציבור. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה ממילא תדרוש עדכונים פעם ברבעון, פעם בחצי שנה - נעדכן היכן יש פערים. היעד לצמצם את הפערים האלה כמה שיותר מהר. בשורה התחתונה אני חושב, שכ-90% מהתקנות – אל תתפסו אותי במילה – יוסדו במהלך השנה או הזמן שניתן לשרים. הפערים שיישארו פתוחים שהם לא מוסדרים ולא מתוקנים מעריך שיהיו אחוז מאוד מצומצם של התקנות הללו וממילא יגיעו לוועדת הכלכלה או לוועדת הבריאות, לכן עמדת הממשלה שונה ממה שאתה מציג אבל אם אתה שואל אותי כשר בעניין הזה, אם המשמעות היא מניעה משפטית, אנו נתמוך בהצעה שלך – אני לפחות אתמוך בהצעה שלך כי נותנת תוצאה יחסית דומה וזה מה שהציבור צריך לדעת. ברמת היער הפערים אינם משמעותיים מאוד מתוך הנחה שהשרים יעבדו ואנחנו צריכים לוודא שכל אחד מהשרים, כל אחד בתחומו יעבור קשה כי אנחנו רוצים להרוויח זמן ולהגיע כמה שיותר מהר להשלמת החקיקה ולאימוץ מלא של הדין האירופי למעט חריגים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> כבוד השר, איך אנחנו מוודאים שהשרים יעבדו קשה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה התהליך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם זה היה תלוי בך השר הייתי אומר: אתה הבאת את הרפורמה הזאת, אתה יזמת אותה, הכוונה שלך להוריד את יוקר המחיה – מצוין. אבל אם זה עכשיו תלוי בכל משרד ומשרד - אתה מכיר את התהליך הטבעי. זה לוקח זמן. אפשר לקבל הסבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא תלוי בשר ספציפית. הוא יכול להביא את זה.\ << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. אם יש מניעה משפטית – ולא נלך איתה – אם היה פער גדול מאוד בביצוע, בתוצאה בין התפיסה של הממשלה ולחליפין של חברי הכנסת לבין מה שאומרים היועצים המשפטיים, הייתי נלחם על זה מלחמת חורמה. אבל אני רואה בעיניים המקצועיות – אני יזם, אני יודע להוביל רפורמות. אני רואה שבעבודה נכונה הפערים בין התפיסות הן לא משמעותיות מספיק בשביל ששווה להתווכח עם הייעוץ המשפטי, ולכן אני חושב שההצעה של יושב-ראש הוועדה אומנם פחות אידיאלית מבחינתנו אך במבחן התוצאה, וזה מה שכתוב, זה בלי עיכובים, ומגיעים לתוצאה מאוד דומה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקרא. בהקראה נסביר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> איפה קיבלנו את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פרסמנו ביום חמישי. אנחנו מקפידים מאוד על הליך חקיקה מסודר וכחלק מכך אנו מפרסמים מבעוד מועד את הנוסחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש חוקים, שנגיע להסכמה פה, שאפשר לתקנם היום, נתקם היום במסגרת החוק הזה. אבל בוא נשמע איזה חוקים. אחרי שנעבור את זה נעבור לחוקים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שאקרא הוראה-הוראה כדי לשמוע הערות שלא קיבלנו עדיין ממשרדי הממשלה. אנו מדברים על הוספת סעיף חדש – כרגע המספור 19ג להצעת החוק לעניין התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות אסדרה אירופית מאומצת. (א) במטרה לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות בחיקוקים - חיקוק זה גם חוק וגם תקנה - לדרישות האסדרה האירופית המאומצת כהגדרתה בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה – (1) כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר הכלכלה והתעשייה, רשימה של חיקוקים שבתחום סמכותו, שבהם קבועות הוראות לעניין ייבוא מוצר ולעניין שימוש במוצר מיובא, שיש בהן הפנייה המחייבת לעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מוצר שיש לגביו תקן רשמי; (2) מכון התקנים יעביר לשר הכלכלה והתעשייה רשימה של כלל החיקוקים כאמור בפסקה (1). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן רשום פה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפי המועד שסוכם איתך - חמישה חודשים מיום הפרסום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דיברנו על שלושה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 90 יום זה בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שר הכלכלה יפרסם את הרשימה גם אם לא הועברו אליו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תביאו בחשבון שבצד השני הציבור מחכה לראות את זה קורה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> רוצה לראות את זה קורה נכון ולא שיהיו טעויות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה לא חל על מזון ותמרוקים. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> אני ממשרד השיכון וגם לנו זה מעט זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק הרשימה – לא תיקון של הרשימה. בעיה להביא רשימה? אתם מגזימים. אתם לא מכירים את החוקים שלכם? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אומר שבנוסח שעלה לוועדת השרים כן יש שלושה חודשים לדבר הזה וכל השרים הסכימו. יש תהליך סדור בוועדת שרים שהוסכם על השרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש חגים. זה מתחיל מיום הפרסום. החוק לא נכנס מייד. החודשים האלה זה עוד לפני שהחוק נכנס. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> הערה, אדוני: בנוסח שכחתם מילה מאוד חשובה: ייצור. ייבוא כתבתם ושימוש במוצר אבל שכחתם ייצור. הרפורמה הזו חלה גם על יצרנים מקומיים. ייצור, יבוא מוצר ולעניין שימוש במוצר מיובא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איגור? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם איגור מסכים, גם אני מסכים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> מה אם השר לא עושה את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש סעיף על זה. חשבנו גם על זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עד עכשיו אנחנו מבינים שיש שלושה או ארבעה חודשים של כל המשרדים להגיש רשימה לשר הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רשימה. לא להגיש את התיקון של החוק עצמו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש פה מתווה קצת מורכב. לכן נעבור שלב-שלב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מספיק שלושה חודשים. רשימה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי זה עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף. כשהחוק נכנס לתוקף תהיה לך רשימה. בין שלושה לארבעה זה לא משנה. תן להם להיות רגועים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> יש פה חובה חוקית על מכון התקנים להביא רשימה. מה אם המכון פספס דבר חקיקה? אין לי בעיה אבל לא להחיל עלינו את האחריות אם פספסנו משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכון התקנים, לבקשת השר - יעביר. << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אין לנו בעיה לעשות את העבודה. רק אומר, שיש פה איזו חובה רגולטורית. לחייב את המכון אם פספס משהו כזה, כאחראי לזה - לא נראה לי סביר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נכון. יגישו המשרדים, הרגולטורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם מכירים את כל התקנים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כל התקנים מוחזקים אצלם לטובת העניין הזה. הם כפופים לשר בכל מקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב שזה יהיה. שיהיה להם חובה להגיש, לבקשת השר. אם ירצה, שיבקש. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> נמסר לנו שזה גם בהסכמה של כלכלה ואוצר שהכוונה רק להפניה למקומות שהמוצר עצמו צריך לעמוד בתקן, שלא מתייחסים לעניין של אופי שימוש לפי תקן. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> הכוונה היא לכל הוראה שמגבילה את היכולת להשתמש או לייבא במוצר שיש עליו תקן רשמי. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> לגבי המוצר תקן רשמי. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ודאי אבל זה לא רק הוראה שמפנה לשימוש אלא כל הוראה שיכולה לגרוע ממני את היכולת להשתמש במוצר הזה. זה גם רשום פה. המילה מוצר נמצאת פה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מה את חושבת שלא נכלל? איזו תקינה את חושבת שלא נכללת? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> תקינה לגבי אופי פעולה מסוימת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מטריד אותי למה היא שואלת. מה לא נכנס במה שטוב לאירופה טוב לישראל? תני דוגמה למה שאת חושבת שלא נכלל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם התקן נכלל, ואופן השימוש לא – למשל, יכול להיות שיהיה לך מותר לפי התקינה האירופאית להביא מוצר מסוים, אבל יהיה לך אסור להשתמש בו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה היא מסכימה שלא יוחרג. השאלה, היא למה היא מתכוונת שאנו לא חושבים עליו עכשיו. תני לי דוגמה למשהו שאת חושבת שצריך להיות בחקיקה מוחרג ולא ללכת לוועדת חריגים. << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> יש מוצרים שאפשר לייבא אותם מאירופה אבל אופן השימוש נקבע בתקינה ישראלית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> למה לא ללכת לוועדת חריגים? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> למשל, אתה יכול להשתמש ב- - - או אביזרים, ברזים, מכלים, מחממי מים – יכול להשתמש בהם אבל יש בדיקות תקופתיות שהן צריכות לעבור אחת לשנה, אחת לחמש שנים. צריך להחליף אותם מדי פעם. המוצרים האלה חייבים להיות מותקנים על ידי מתקין גז. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז למה לא ללכת לוועדת חריגים? למה לא להכליל את זה בכול ולכו לוועדת חריגים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בתחום הזה גם צריך לבדוק האם אותה רגולציה שמדברים עליה אירופאית – כי באירופה יש רגולציית על, אבל הרבה מתחת ליישום ניתן גם למדינות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אין בעיה אבל למה שנחליט עכשיו בכנסת ולא שתחליט ועדת חריגים? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> זה שני נושאים שונים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> למה להגיע לוועדת חריגים? אני לא מונע את המוצר. המוצר יכול להיכנס לישראל. הדרך שמתקינים אותו- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה ללכת לאמירה מרחיבה, למשמעות מרחיבה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל. בעיניי רוחי – אני חושב שכך גם הממשלה – לא מסתכלת רק על הנושא הספציפי של מוצרים אלא ברמה העקרונית בניהול סיכונים, בהתנהלות, בתהליכים בסופו של דבר בהחלט היינו רוצים לראות גם תהליכים שקורים באירופה, שאפשר יהיה לעשות אותם בישראל. לכן השאלה למה לא ללכת לוועדת חריגים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא באמצעות. אם נקבע תדירות בדיקה מסוימת, הוא נקבע לא באמצעות התקן עצמו גם באירופה. עכשיו באמצעות חוק התקנים שעוסק בתקנים אתה מכליל מדיניות אחרת? חוקים אחרים של אירופה? אני חושב על שיווק של מוצרים. אני לא מונע מהם להיכנס. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כנראה לא נפל לך האסימון למה אנו מתכוונים במה שטוב לאירופה טוב לישראל. זה לא רק במוצרים. זה בכלל. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אבל אז זה לא החוק הזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה מנסה להחריג. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא מנסה להחריג. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני טוען שככלל, כל מה שמקובל באירופה, לא רק המוצרים – אם אתה שואל אותי, גם דברים שאולי לא בחקיקה כאן, בתפיסת עולם, אנו רוצים לאמץ סטנדרטים בין לאומיים בכל דבר ועניין. זה לא בא למחוק מה שמקובל בישראל עד עכשיו. אם יש עכשיו תהליכים – לא רק מוצרים - שמקובלים על פי התקן הישראלי, אנו לא באים לסתור אותם. אנחנו באים לאפשר שיטת עבודה - לא רק מוצרים – שיטות עבודות מקובלות באירופה, לאפשר גם בישראל. לכן איני רואה סיבה למה להחריג לכתחילה את זה מוועדת חריגים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אז כדאי לאמץ את החקיקות האירופאיות האחרות אבל אתה כרגע לא מאמץ אותן. לכן באותה תקופת ביניים- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה אומר, לא אני. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> זו המציאות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל יש דברים שנתנו בהם פרק זמן של שלוש, חמש שנים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> זה לא קשור לזה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אתם מאמצים רק את הדירקטיבות אבל אם אתם מבטלים לגמרי תהליכי עבודה, צריך לאמץ גם את התקינה האירופאית. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בהחלט. בסופו של דבר הכוונה שבהחלט גם גז יוכל לעבוד גם בשיטה האירופאית. באירופה למיטב ידיעתי – לא מתים יותר אנשים. זה גם תהליך תקין. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לעניין הזה של לא מתים – תחולת החיים בישראל יותר גבוהה מאשר ברוב מדינות באירופה. כשאני טוען שתוחלת החיים בישראל יותר גבוהה – אתה אמר שזה בגלל התקינה? הפוך אתה יכול לטעון? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני טוען שכוונת המחוק וכוונת השר, לאמץ את התקינה האירופאית, כלומר לאמץ את כל מה שקורה באירופה שתהיה אפשרות גם בישראל לנהוג כך. לא רק. במקביל לתקן הישראלי. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אז צריך לאמץ עוד דברים – צריך לאמץ את החקיקה שלהם בדבר דיווח על ריקול או כל מיני דברים אחרים. אם אתה רוצה, תאמץ את כל החקיקה ביחד. עכשיו אתה מאמץ רק דבר אחד ויוצר לקונות אחרות. לכן אני אומר – אני אומר, את מה שצריך כדי לייבא מוצרים לישראל – אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו למדת למה אתה לא יכול לעשות חוק ג'וקר כי יש ויכוחים. יש ויכוחים גם מה כן חל, מה לא חל. כל הוויכוח הזה לא רלוונטי כרגע. אנו מדברים על תהליך. הוויכוחים אחר כך. בבקשה. << אורח >> חיים תמם: << אורח >> קודם כל, בחוק הכבאות יש סעיף שאומר שצריך להיצמד לתקן האמריקאי. אפילו אומר איזה תקן, NFPM101, וזה בא כדי להקל על הנטל הרגולטורי. כל העבודה שלנו לאימוץ התקינה מתבססת כרגע על התקן האמריקאי. החוק שלנו, לתכנון ובנייה בנושא בטיחות אש בבניינים, שפורסם ב-2008, מתייחס בהתאם ל-NFPA. מערכות בטיחות האש, גם הגלאים, גם המתזים, צריך להיות מותאם למבנה. חייב להיות מבוסס על התקן האמריקאי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לכן זה יגיע לוועדת חריגים, ובסבירות גבוהה יתייחסו לזה. << אורח >> חיים תמם: << אורח >> אני חושב שכיוון שיש חוק הכבאות שקובע שצריך לעבוד לפי NFPA, צריך להיצמד לזה. יש גם העניין של אימוץ התקינה. אנו כרגע נמצאים באמצע תהליך של אימוץ התקינה לבטל את כל הוראות הנציב ולהפוך אותם לתקנים אמריקאיים של ה-PFAP. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> כמה זמן אורך התהליך הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין שום רע בתקן האמריקאי. אומר לך שבכבאות זה תקן אחר. << אורח >> חיים תמם: << אורח >> ב-2000 כשרצינו, עשינו בדיקה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו. תישאר אתנו. יש חלק ג'. כשנדון בחלק ג' בתוספת, עמ' 19, נדבר על זה, ואז אולי נכניס את זה לחריגים כי זה לפי התקן האמריקאי ולא לפי התקן האירופי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה עם התקן האמריקאי בכלל – אני בעד, אבל יש לוודא שתהליך שאורך שנים יסתיים. בחוק הזה אנו מזרזים דברים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> התהליך משנת 2000 התחיל. מאמצים תקינה. << אורח >> חיים תמם: << אורח >> ב-2000 החלטנו ללכת לפי התקן האמריקאי. ב-2008 פורסם תקנות. אנו ממשיכים- - << אורח >> תומר חזות: << אורח >> אפשר להסביר? החובה להיצמד לתקן האמריקאי נקבעה בחוק הכבאות בשנת 21'. החובה היא להחליף את כל הוראות הנציב עד מרס 26' בתקנות שיתבססו על התקן האמריקאי. זו עבודה שנמצאת בעיצומה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תספיקו עד 26'? << אורח >> תומר חזות: << אורח >> לדעתי נצטרך אורכה. השר מוסמך לתת עוד שנה אורכה ויכול להיות גם שנצטרך לתקן את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה משהו שקשור לכיבוי אש בתוספת החמישית? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כרגע לא, אך יש לקחת בחשבון, שאם אנו נכנסים לכל נושא תקנות התכנון והבנייה שיש לזה קשר במבנה להליכים של הכבאות ומניעת הדליקות, יש להתייחס לזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כלומר אם יש לך בתכנון ובנייה חוקים שכן מקבלים את המודל האירופי, צריך לדון על קונפליקט בין האמריקאי לאירופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה עוד דוגמה למה אי אפשר להחיל חוק שמבטל את הכול במכה אחת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכים. נגיד שהיית מקבל את החוק – היו באים הכבעים לשר, אומרים לו: אנחנו אימצנו את התקן האמריקאי, היה אומר: אתם מוחרגים. מה הביג דיל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שלא עשו את התיקונים - זה הדיפולט. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש הסכם ללכת אתכם בנושא התקינה האמריקאית. לא נראה לי בעייתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ראית איך נפתר בשתי דקות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכניס את זה לחלק ג'. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> יש לי שאלה במהלך למה שעולה פה – למה שלא - - - לגבי מה שנשקלת דירקטיבה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאלתי את איגור. לא הכניסו בתוספת החמישית דירקטיבה שקשורה לכיבוי אש. << דובר_המשך >> הדר לוינברג: << דובר_המשך >> אז למה שכל המשרדים יצטרכו לרכז את כל החקיקות שיש להם? רק מה שנשקלת דירקטיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הכול שירכזו. אחר כך יגידו: לא אמרתם, לא כתבתם, לא עשיתם. מה אני צריך? << אורח >> חיים תמם: << אורח >> סידורי הבטיחות שמשפיעים על הטקטיקה של הכבאים - אם יהיו מערכות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אימצתם את האמריקאית? האירופית לא מספיק טובה פה? << דובר_המשך >> חיים תמם: << דובר_המשך >> עשינו בחינה בזמנו. האירופאים בגישה של דרישות תפקודיות. האמריקאים זה דרישות מרשמיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. נעשה עשר דקות הפסקה ונחדש בשעה 11:40. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מחדש את הישיבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ב). << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אנו מציעים, שאת התהליך עצמו, כל מה שאתה מפרט בהתחלה, יאומץ המתווה הממשלתית, כי הפרוצדורה היא פרוצדורה של עבודת הממשלה. בעצם הסעיף שהגדרתם, עניין חוקתי, מניעה חוקתי יתוקן בהתאם להצעתך. כלומר העקרונות הממשלתיים לפרוצדורה יאומצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההצעה שכרגע מונחת על שולחן הוועדה היא הצעת הוועדה. השאלה מה התיקונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו עדיין לא הבנו את הצעת הוועדה, את התהליך בשפה פשוטה של הדיוטות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> קראתי בזמן ההפסקה. אמרת שבסעיף הראשון שאלתי מה קורה אם שר לא מרכז את כל הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שר הכלכלה מפרסם רשימה. הוא קיבל סמכות בחוק, גם בהכנה. הוא עושה איגום של הכול, ומפרסם, אם אף שר לא נותן לו. לוקחים יועץ ובודקים. סיימנו את סעיף (א). << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אומר מה הייתה הצעה שלנו, שאושרה בממשלה. בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה יעביר כל משרד ממשלתי לשר הכלכלה רשימת חיקוקים בתחום סמכותו שבהם קבועות הוראות מחיבות לעניין ייצור מוצר, ייבוא מוצר או לעניין שימוש במוצר שיש בהם הפניה מחייבת לעמוד בדרישות תקן רשמי או שחלים על המוצר שיש לגביו תקן רשמי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו אמרנו ארבעה חודשים – שלושה חודשים מיום הפרסום ברשומות של החוק. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אחרי 30 יום - שר הכלכלה עם התייעצות עם הממונה על התקינה יפרסם בתוך 30 יום רשימת כלל החיקוקים שקיבל ממשרדי הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) במטרה לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות באותם חיקוקים לדרישות האסדרה האירופאיות כהגדרתם בחוק התקנים וכו'. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> צריך לתקן את השלושה חודשים כדי להתאים למועד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוויכוח בינינו רק על המועדים. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> לא העביר המשרד חיקוק כאמור אשר בתחום סמכותו, רשאי שר הכלכלה להוסיף ולכלול את אותו רישום בחקיקה לפי סעיף זה בכל עת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנו קוראים מה שפורסם לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדקנו מה שהממשלה - שילבנו. אם יש הערות תגיד לנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעניין המועד דיברנו בסעיף קטן (א) על ארבעה חודשים אז צריך לתת לשר הכלכלה עוד 30 יום מתום אותם ארבעה חודשים להכין את הרשימה ולפרסם אותה? נתתי שישה חודשים. בעצם תוך חמישה יום מיום הפרסום - זה בהצעה המקורית – מעבירים את הרשימה ותוך שישה חודשים - נתנו 30 יום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הממשלה רוצה להרוויח זמן. זה רשימה סופית של לכל אחד ממשרדי הממשלה, יודעים את זה. אני אומר שוב: בואו נרוויח זמן. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אם אומרים ארבעה חודשים זה יהיה חמישה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ארבעה ועוד 30 יום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חמישה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שתהיה לו סמכות להוסיף בכל עת לרשימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נחדד. ברשותך אקרא סעיף קטן (ב) ואז נראה מה אנו מתקנים. אנו מתקנים – בתוך חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה – וכך לשר הכלכלה יהיו 30 ימים להכין את הרשימה, כי אם לא יקבל מידע יצטרך לאסוף את המידע הזה ממקור אחר. (1) שר הכלכלה והתעשייה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לעיון הציבור רשימה של כלל החיקוקים שבהם קבועות הוראות לעניין ייבוא מוצר ולעניין שימוש במוצר מיובא – כמובן כאן נוסיף גם ייצור כפי שבהתאם לתיקון שערכנו בסעיף קטן (א), שיש בהן הפנייה המחייבת לעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מוצר שיש לגביו תקן רשמי, וזאת בהתבסס בין היתר על הרשימות שקיבל לפי סעיף קטן (א); אתם מבקשים פה להוסיף שהשר יהיה רשאי להוסיף. באיזה שלב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אם יפנה אליו משרד ויגיד ששכח משהו - יוכל להוסיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל במסגרת הזמנים הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי הזמן הזה. אחרי שהוא פרסם התברר – אבל אז אתה צריך לפרסם את זה גם. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> תפרסם בשקיפות מלאה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא רק תקן רשמי. פה מדובר גם על תקנים לא רשמיים, ב-(א) ו-(ב). << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מה שנוגע לחוק הזה זה רק התקן הרשמי. הרי כל הזמן אמרנו, שחוק מה שטוב באירופה, לייצר אסדרה מקבילה למה שמוסדר בתקן רשמי. לכן מה שאינו תקן רשמי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, אם חקיקה מפנה לתקן לא רשמי? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> רק תקן רשמי. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אבל יש פה השלכות שיש להבין. גם אם עכשיו נעשה מיפוי של תקן רשמי, יש המון דברים שמקושרים גם לדברים הלא רשמיים. יש לקחת בחשבון את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רוב הבעיה הזאת היא דווקא בתקנים לא רשמיים שתקנות שמשרדי ממשלה שונים מפנים אליהם. גם תקנים שלא עברו את כל מנגנוני הבקרה שתקן עובר וגם לא נעשה להם את התיקון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כתבנו כל החיקוקים שיש הוראות לעניין ייבוא או לעניין ייצור. זה אם חוק מפנה לתקן שאינו רשמי. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> יכול להיות מצב שבו כבל- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> חייבים שיהיה גם תקן לא רשמי – אחרת אנו לא פותרים את הבעיה. יש הרבה תקנים שלא רשמיים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יש להבין את ההיקף כי אם אנו מדברים על תקנים רשמיים אנו במשרד שלנו לפחות יודעים מה אנו מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבנו: שיש בהם הפניה מחייבת לעמוד בדרישות תקן. אם תקנה מסוימת מפנה לתקן לא רשמי – צריך להתייחס לזה בפרסום. מחייב. מה שכתבנו זה המילה מחייב. זה מה שקובע. בין אם זה תקן כזה או תקן אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר בין אם הוא עבר את המסלול של הכרזה לפי חוק התקנים ובין אם עבר מסלול של עיגון בחקיקת משנה שמביאה לכך שיהיה מחייב. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה היקף של התקנים שונה לחלוטין. דיברנו עד היום על 526 תקנים, פה אנחנו מגיעים ל-2,000, 2,500. כמה יש פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, זה אומר שאתה צריך לעבוד קצת יותר קשה בחודשים הקרובים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כמה תקנים מחייבים יש לנו? << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> לא זוכר אבל יש פה גם העניין של חיקוקים ולפעמים זה לא רק בחיקוקים אצל המשרדים. זה יכול להיות גם בהוראות מנכ"ל או דברים כאלה. זה גם מחייב. יש פה גם אירועים אחרים. חיקוק אתה מתכוון לחוק או לתקנה או צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איזה הוראות למשל? תן דוגמה. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> חוזר מנכ"ל משרד החינוך, כבאות יש, הוא אומר שמשרד העבודה יש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע דיברנו על חוקים ותקנות. אתם עכשיו מרחיבים את זה עוד יותר. יכול להיות שזה ידרוש עוד עבודה יותר מסועפת ומורכבת ממה שדיברנו עליו. אם יש דוגמאות קונקרטיות, תגידו מהן. אני לא מכיר כאלה. << אורח >> רן כהן: << אורח >> יש לנו דוגמה של עגורני צריח – עגורני צריח באירופה בכלל לא עומדים בתקן כלומר מישהו חותם עליהם – אנחנו יודעים כי דיברנו עם הרגולטור הגרמני שסיפר לנו איך מכניסים להם מיסים. לנו יש נוהל מ-2010 וצריך לעבור בדיקה של מכון התקנים וכו', זה בנוהל. זה מחייב מכוח שיתוף הפעולה שלנו עם משרד התחבורה וכך זה נעצר עד שזה נבדק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא קשור למועדים האלה. אם יש נוהל שמחייב, אין בעיה. שגם אותו יתקנו. למה לא? תכניס סעיף כללי שהשר יפרסם מעת לעת – אל תיתן לו מועדים כי אתה לא יכול לדעת; זה עבודה די קשה. את רשימת הנהלים או הוראות מנכ"ל – או אסדרות שהן לא חקיקה. שדורשות פיקוח. אמרתי מעת לעת. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כשאתה מפנה לנהלים והוראות, זה ריסרט שאני לא חושב שיש מישהו בממשלה שיודע את זה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני חושב שנצטרך לחשוב על טיפול בזה. גם כל הסמכות של שר הכלכלה שמכניס בתוספת – הוא לא יכול להתחיל לתת הוראות מינהל למשרדים אחרים דרך תוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החריגים – תדון בזה. הוא לא מחליט לבד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ששואל המשנה ליועצת המשפטית, מה ההשלכה של החלת האסדרות האלה שהם לא חיקוקים ברשימה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה עושה כפי שהוא אומר, כשאין תקן אירופי, אין כלום והכניסו את זה בהוראות נוהל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התוספת כרגע חלה רק על תקנים רשמיים בהוראות סותרות. היא לא חלה על התקנים המחייבים. התקנים המחייבים זה רק מיפוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אל תרשום. מה יהיה – יהיה. יש תוך כדי. תשאיר את הנוסח כפי שהוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (2) אם יש סתירה בין חיקוק ובין דרישות אסדרה אירופית מאומצת, יפנה בכתב לכל אחד מהשרים שבתחום סמכותם מצויים החיקוקים כאמור בפסקה (א) (להלן ¬ השרים הממונים) בבקשה כי יפעלו לתיקון החקיקה שבתחום סמכותם, עד למועד תחילתה של האסדרה האירופית המאומצת, לפי חוק זה, בעניין החקיקה שבתחום סמכותם. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה למשל סעיף שלא היה בעקרונות שהממשלה אישרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני ביקשתי שהפנייה תהיה בכתב לכל אחד מהשרים. שלא יגיד: כן ידעתי, לא ידעתי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה המון בירוקרטיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בירוקרטיה מאוד רצינית לכתוב מכתב. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ואז הוא יגיד: לא קיבלתי את המכתב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם יודעים מה יש ברשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תהיה פנייה בכתב. זה חלק מהעניין. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> מי שיודע מה סותר זה לא שר הכלכלה אלא המשרדים. הם הרגולטור. הם צריכים לדעת. תהיה רשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תהיה פנייה בכתב. אל תגיד לי שזה עומס לא סביר. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה מוסיף בירוקרטיה לתהליך שגם ככה בירוקרטי מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תהיה פנייה בכתב. ככה לא יוכל לומר: לא ידעתי, צריך עוד זמן. הסמכות היא של השר, לא של השרים. אתה רואה את גולדקנופף קורא אינטרנט? אני לא ראיתי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם פרסמת את זה – זה כמו מכתב. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא נדע למפות את כל הסתירות – זה חלק מהבעיה. אם יש חובה לפרסם, נפרסם את זה לכל השרים אבל רק את הרשימה בלי המיפוי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר למחוק את הרישא – אם יש סתירה? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> כן. כי לא נדע לומר את זה. אנו יודעים למפות ולשלוח את המיפוי לכולם אבל לומר את הדלתות – כל שר צריך את שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם הוא לא יודע מה הסתירות? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שר הבינוי והשיכון למשל יש לו בעיה, הוא- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם השר לא עושה, הוא צריך להביא צו. איך הוא יביא אם הוא לא יודע מה הסתירות? לא הבנתי את זה. אני מוכן שבמכתב לא יכתבו אבל בסוף כן יצטרך לדעת. אין בעיה, במכתב לא צריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז הפנייה תכלול פנייה, שהמיפוי כלול ברשימה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, שצריך לתקן אותו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה צריך את כל הבלגאן הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל שר צריך לקבל מכתב שהוא יודע שיש בעיה וצריך לתקן. לא ייתכן שיסתכל באינטרנט. עזוב אותי מזה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מי אומר לו שיש לו בעיה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוא יצטרך ללמוד ולהגיד. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כלומר אנחנו מעבירים לו אסדרות וגם חיקוק והוא צריך לעשות מיפוי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לדעתי הדבר הנכון. מי יעשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. הם יצטרכו לעשות. כמו שאני רואה פה הפקידות בכל המשרדים לא רוצה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא סביר לתקוע את כל התהליך כי שר לא שולח מייל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במה אתה תוקע? כולה שולח לו מכתב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ואם לא יישלח המכתב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעיה. זה לא סיבה שלא יישלח. הוא צריך לדעת. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זו התוצאה. כל התהליך לא קורה אם במקרה שר לא שלח מכתב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שר הכלכלה שולח את המכתב לשרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה שרים יש? אומנם הרבה שרים אבל כולה עוד כמה מכתבים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> כשכותבים חוק צריך לנטרל מיהו שר הכלכלה כרגע, ואם יש שר כלכלה שרוצה לתקוע את התהליך- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלנו את ההערה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אקרא את פסקה (2) עם התיקון. פסקה (2) הרישא, אם יש סתירה בין חיקוק ובין דרישות אסדרה אירופית מאומצת - תימחק כלומר שר הכלכלה יצטרך לפנות בכתב לכל אחד מהשרים שבתחום סמכותם נמצאים החיקוקים שנכללו ברשימה בבקשה כי יפעלו לתיקון החקיקה שבתחום סמכותם. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני לא מבין את התהליך. אם אין סתירה, לא צריך לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יתקן לפי מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> המשרד מקבל את המיפוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הוא צריך לעבוד. האמת - אני חושב שצריך לומר לו מה הסתירה אבל לא ניכנס לזה. אמרו שמסובך אז ויתרתי על זה. לוין, אם שר אומר, שאין סתירה, וחושבים שיש סתירה, יכתבו לו: אדוני, יש סתירה – ככה וככה. כל שר יגיד: אין סתירה וזהו? לא יעשו את זה. בגדול, אם יגיד שאין – יראו לו מה יש. << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> צריך להבנות את זה. שלב אחד צריך להיות ששר הכלכלה מעביר למשרדים את המיפוי של כל הרשימה, שיש הפניות לתקנים רשמיים ויש חקיקות שמתייחסות לתקנים רשמיים. זה השלב של הקבוצה החשודה - מעבירים אותה למשרד. המשרד צריך לעשות מיפוי של הסתירות. לא בכל דבר יש סתירה. זה השלב השני. אחרי שעשה את המיפוי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם עשה – אין בעיה. אם לא עשה – מה קורה? << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> צריך לעשות דיווח או להחזיר לשר הכלכלה, שיהיה מיפוי של הסתירות, ואז צריכה לחול עליו החובה לעשות את התיקון של הסתירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אנחנו אומרים שכל שר ממונה יבחן האם יש סתירה כזו, ואם יש סתירה הוא צריך לפעול לתיקון, אפשר במקביל שיודיע גם לשר הכלכלה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זה מחזיר לשאלה המקורית שלי, מה קורה אם השר לא רוצה לעשות עבודה, לא רוצה לבדוק האם יש סתירה או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכתוב סעיף שאם לא רוצה... << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא כותבים כל חקיקה בהנחה שכל שר יפר הוראת חוק. גם המודל הזה הוא מאוד חריג, לכתוב הבניה של תהליכים פנים ממשלתיים, לכתוב חוק שנראה כמו החלטת ממשלה גם זה אני פחות מכיר. בנסיבות האלה אפשר להצדיק את זה אבל לא צריך להגזים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לפחות שיהיה סעיף דיווח על מיפוי סתירות – לוועדה אולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך לוועדה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> תהיה לשר שנה למפות את הסתירות ולפעול לתיקונן או להחרגתן ולהודיע על הסתירות לשר הכלכלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הממשלה סיכמה על שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מרגע שפונים לשר הממונה יש לו שנה להשלים או להחריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנה זה יותר מדי זמן. תן תשעה חודשים עם אפשרות להאריך בשלושה חודשים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> מה זה אומר לפעול לתיקונן? לאמץ רק את ההסדרה? גם וגם? או ואו? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ללכת לוועדת חריגים. לתקן את החקיקה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לשיקול דעת השר. יכול להחליט ו/או. יכול להחליט להחליף את התקנה בתקן שהוא בתוקף. זה סמכות השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשעה חודשים, ואם רוצה הארכה של שלושה חודשים - ראש הממשלה יאשר בלי החלטת ממשלה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל אם צריך לתקן חקיקה – אי אפשר להספיק בשישה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבדו גם אתם קשה. גם משרד המשפטים צריך לתת תזכיר חקיקה מהר. מה קרה? אז בואו נעשה את החוק עוד עשר שנים. << דובר_המשך >> הדר לוינברג: << דובר_המשך >> זה זמנים לא ריאליים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק מה שחלקם רוצים שהחוק יהיה עוד 15 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם רוצים זמן לעבוד. אבל לכן אמרתי למשרד האוצר, שבשנתיים האלה יביא לכם תקנים זמניים. לא יעזור לו כלום. בישיבת ההצבעה אני רוצה את זה לפני הישיבה, אתה צריך לומר לי מה אתם נותנים כדי שהעבודה תרוץ פה. אתה צריך לתת תקן זמני גם למשרד המשפטים, גם לכלכלה, גם לאוצר. גם למשרד העבודה, גם למשרד הפנים. לא יכול להיות – אני צריך שהשנתיים האלה החשובות יהיה להם תקן זמני, כל אחד לפי כמות החוקים שיש. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר שהחקיקה נותנת זמני מקסימום וכאן נכנסת עבודת ממשלה שצריכה לקצר את הזמנים. מהקל אל הכבד אנחנו צריכים לעבוד בשני ממדים – קודם כל ללכת על החקיקה שיש לה אימפקט גדול כלומר השפעה על כלכלת מדינת ישראל – יותר מחיה ודברים אחרים. דבר שני, ללכת מהקל אל הכבד. חלק גדול מהתיקונים הם ו/או. להיכנס לאותם סעיפים שכתוב מה מחויב ולהכניס ו/או. לעניין הזה נתחיל עם הקלים, עם ה-ו/או ולדעתי מדובר בלא מעט תיקונים. לכן אתם מסתכלים על החקיקה, על גבולות הגזרה של הזמן המותר ואני מסתכל – אחלה, זה גבולות הגזרה אבל עכשיו נתחיל להניע מהלכים של הסכמה רחבה בצד הניהולי של המהלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל משרד יפנה לברנס ויגיד מה הוא צריך בשנתיים האלה כתקן זמני כדי לעשות את העבודה. עד לישיבת הצבעה תביאו לי את התוצאות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שרי הממשלה על פניו רוצים לאמץ את הרפורמה. זה מוסכם על כל שרי הממשלה, כמובן על ראש הממשלה ושר האוצר שדוחפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אל תגזימו בתקנים. תגידו את האמת. אתה צריך להבין: אתם רוצים ביצוע מיידי – צריך גם לתת אמצעים לביצוע הזה. הדברים לא באוויר. ברנס, תהיה רציני. כשהמשרדים מדברים עם ברנס – תהיו רציניים. תגידו את האמת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו עובדים כבר עם מרכז הכלכלה להקים שם מרכז ידע. זה לא יהיה בתקנים אלא בייעוץ חיצוני לכל המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן תקציב. מה, אתה יכול לתת למשרד המשפטים התייחסות לחקיקה – תעשה את זה באמצעות יועץ חיצוני? באמת. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> יהיה למשרדים תקציב ללמוד מה האסדרה האירופאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם יביאו עשרים חוקים, אתה יודע שזה יעמיס על משרד המשפטים. הם צריכים עוד עובד, שניים, זמני לשנתיים. מה הבעיה? אחרת ייתנו ברגיל עד שתיתנו את התשובה – כל הזמן יעבור. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> גם לנציבות יש מכרזים חיצוניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני משאיר לכם את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה שיהיה ברור שיש שני תהליכים משלימים - אחד זה התהליך החקיקתי. השני הוא הניהולי, איך אנו מתכנסים, איך מרוויחים זמן. אני רוצה לצאת מנקודת הנחה, שהשרים מעוניינים כולם לקצר זמן ולעשות סדר. אני יוצא מנקודת זמן שהרגולטורים רוצים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה עשו את ההחלטה הזאת? כי אף אחד לא רוצה לעבוד. צא מנקודת הנחה שזה לא מה שהם רוצים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> היו פה כל הדיונים ואמרו שהם לא רוצים – לא זמן ולא זה. חלק מהדברים אולי בצדק ואולי לא הם רוצים שלא יהיה תקן אירופאי. רוצים להשאיר את התקן הקיים. אמרו זאת פה בלי סוף בכל הדיונים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני עושה הבחנה בין הממשלה והשרים לבין רגולטורים. הממשלה רוצה שינוי מהר, והרגולטורים רוצים את הזמן. הם באזור הנוחות שלהם. אנחנו צריכים להוציא את כולם מאזור הנוחות ולהרוויח זמן. פה אני אומר שוב – החקיקה היא גבולות גזרה. בתוכם אנו צריכים לפעול ולשים לחץ. הבקשה שלי לח"כים לייצר לחץ כדי שנוכל להרוויח זמן. ובכל דבר שאפשר – לקצר את לוחות הזמנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בניגוד אליך חושב אחרת ולכן אני רוצה שיינתנו תקנים למשרדים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בזה אני מסכים איתך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לרפורמה כזו משרד האוצר היה צריך לשלם 200, 300 מיליון שקל אם הרפורמה באמת כמו שצריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> צריך ייעוץ חיצוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השתמשתי במילה תקן ולא הייתי צריך להשתמש במילה תקן. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד את הנקודה שאמרת כי היא סופר חשובה. יש לנו רק למינהל הבטיחות 26 חוקים, תקנות ונהלים במשרד המשפטים. משרד המשפטים עושה עבודה קשה אבל בסוף זה לא משרד המפשטים. יש שם רפרנט אחד שמטפל גם בנו וגם בביטוח לאומי. אין שום סיכוי שבלי כוח אדם אפשר לעמוד במספרים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבל על הזמן. יהיה כוח אדם והם יעשו זאת עד ישיבת ההצבעות. כל משרד יפנה אליו, והוא יעשה אתכם את המשא ומתן ותגמרו את זה. כל תקציב תן לו לשנתיים. אתה לא יכול לחייך ולומר: צריך לעשות שינויים, וזה משפיע על יוקר המחיה – ובסוף נעצור כי חסר כמה עובדים. זה לא הגיוני. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מוכן, רק משרד שלא יעמוד בזמנים יחזיר לנו פי שניים. זה לא יקרה הרי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת התהליך שנעגן פה – סעיף קטן (ג) שעוד לא הקראתי אותו, שמחייב את השר הממונה לפעול לתיקון חקיקה, אתם מבקשים לכתוב מתווה יותר מפורט. נכון, המנכ"ל? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כן. זה היה העקרונות. הוא יפעל לפי אחד מאלה – (1) לעניין חוק המופיע ברשימה שבתחום סמכותו יגיש טיוטת חוק לאישור הממשלה, שלפיה ניתן יהיה לייבא את המוצר הנוגע בדבר, ולעשות בו שימוש גם בהתאם לדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופאית מאומצת כאמור בסעיף 9א1ד לחוק התקנים. (2) לעניין חקיקת משנה שבתחום סמכותו יפעל לתיקון חקיקת המשנה כך שניתן יהיה לייבא את המוצר הנוגע בדבר ולעשות בו שימוש גם בהתאם לדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור וכו'. לעניין חקיקת משנה אשר טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת יביא השר את התיקון כאמור לאישור אותה ועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנו מסכימים. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> יש לי הערה - רשום בפתיח שזה לעניין חוק המופיע ברשימה ושזה בתחום סמכותו. אם היא סותרת דירקטיבה. כמו שהיה בנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תוסיפו את זה. זה בסדר. הנוסח – תנסחו יחד. << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >> ייבוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל התאמות הנוסח נעשה לקראת הדיון הבא. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני חושב שהשינוי העיקרי שבנוסח שלך, של הוועדה, הופיע שמי שעושה את מיפוי הסתירות זה שר הסתירות. מי שיעשה את מיפוי הסתירות זה השר המוסמך – יודיע על כך לכלכלה וחובת התיקון בהמשך תחול ביחס לקבוצה הזו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנתקן את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לעניין המועדים, השאלה מה קורה לגבי דירקטיבות שנכנסות לתוקף מייד, לגבי מועדים. יכול להיווצר פער, יכול להתייחס לדירקטיבות אחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנו לא מעכבים את כל הדירקטיבה – רק את המוצר הספציפי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל יכול להיות שהסתירה הזאת עולה לגבי אסדרה אירופית שנכנסת לתוקף – לא וידע מה זה מייד; לא יודעים מה מועד התחילה אך תוך חודשים ספורים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לוחות הזמנים כאן קודמים לפרסום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שוב, נצטרך להתאים את לוחות הזמנים למועד התחילה. מועד התחילה שתבקשו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשו חצי שנה. אם יש דירקטיבה נכנסת לתוקף מייד אז העיכוב חל רק לגבי המוצרים הספציפיים. לא לגבי כל הדירקטיבה. נגיד לצורך הדוגמה היא כוללת אלף מוצרים, ולגבי חלק מהם הוגשה הבקשה אז רק החלק הזה מתעכב. לא כל הדירקטיבה. זו הכוונה. נכון, איגור? אמרתי נכון? תכתוב את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא הגיוני. אפשר להביא את המוצר. צריך להתאימו לדין הסותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מתאים לדין הישראלי, שיהיה בתקן הישראלי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הייבוא יותר בכל מקרה לפי תקן אירופאי או לפי דירקטיבה אירופאית, זה בסדר. השימוש זה משהו אחר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הברז הוא דוגמה טובה – אפשר לייבא ברז באסדרה אירופאית, השימוש בברז הזה, מי שעושה שיפוץ בבית יכול להשתמש בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיפה אני יודע מה הטיעון? זה תלוי בטיעון שלו. אם הוא טוען שהאסדרה האירופאית לא מתאימה בכלל, הוא גם לא יכול להביא. מה אתם רוצים ממני? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כל הרעיון הוא להתאים לדין האירופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא מתנגד לזה. אומר שלא מסכים. ניקח לדוגמה את המפעל בשדרות. הוא אומר שאסדרה אירופית לא מתאימה מבחינתו. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אם זה יוחרג – יוחרג. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אחדד את הטענה. יכול להיות שבתקן ישראלי יש עשר סתירות – 9 כי למישהו התחשק ועוד 1 לפי דין סותר. עכשיו אימצנו רגולציה אירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תלוי מה הטענה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לכן אני אומר - אין סיבה לעכב את הכניסה של האסדרה האירופית. בסוף, הדין בישראל הוא הדין בישראל. אם יש דין סותר יצטרכו להתאים לדין הסותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. נסחו זאת כך שכל הדברים האלה יהיו בפנים. תלוי בטענות. אני לא יכול לדעת מה יהיו הטענות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כבר עשינו את המיפוי שאנו יודעים לגבי סתירת דינים. זה מופיע בפרק של האסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו התשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מראש היית אומרת לנו את זה – לא היינו מתווכחים. כי אין הרבה שנכנסים לתוקף מייד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רוב מוצרי הצריכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם בטעות ייבאו מוצר שיש בעיה עם התחולה שלו – ועדת הכלכלה אישרה עכשיו את התוספת – לגבי המוצר הזה נאשר דחייה. אין בעיה. השר יגיש ואנחנו נאשר. יש פתרון. אין שום בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כרגע סמכות לשר לדחות את מועדי התחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יהיה מוצר בעייתי, תבואו נאשר את זה. אולי הם שכחו? יש לך זמן עד לפרסום, גם בפרסום יש לך כמעט חצי שנה. לכן הכנסנו פרסום ולא תחולה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (ד) התנגד שר ממונה לבקשת שר הכלכלה והתעשייה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), מהטעם שמתקיימים במדינת ישראל תנאים ייחודיים המצדיקים קביעת – לא יודע אם לכתוב פה דין לאומי או דין שונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יפנה לוועדת החריגים כמשמעותה בסעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979 (להלן – פקודת היבוא והיצוא), בתוך 45 יום מיום קבלת בקשת שר הכלכלה והתעשייה לפי סעיף קטן (ב)(2), בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין השינוי הלאומי הנדרש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לאומי? כל דין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מונח שקיים בחוק התקנים כיום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דין שאינו לאומי? דין. לא מתכוונים לדין אירופי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין פנייה של שר הכלכלה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נכון. צריך יהיה לתקן את זה. נעשה את הדיון. אנחנו הצענו – על אף האמור בסעיף קטן (ג) סבור השר הממונה כי מתקיימים תנאים ייחודיים המצדיקים הותרה על כנו של דין לאומי ייחודי שונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, רשאי השר הממונה לפנות לוועדת החריגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואז התנגדות השר הממונה היא מהותית לשינוי - שבסמכותו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נדון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך שיהיו טעמים ייחודיים להתנגדות. מה זה ייחודי - בטיחותיים או דברים מסוג זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ייחודי זה מה שטוב לאירופה לא טוב לישראל, וזה מתקשר לחוק, כי בחוק אין לנו את זה. אם מסתכלים על סעיף 9א3 שזה סעיף ועדת חריגים לדירקטיבות, גם שם הסמכות היא כללית ולא נוגעת לדין לאומי ייחודי – יש לחדד את זה גם שם. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ההצדקה להחרגה אם יש הבדל בין אירופה לישראל שמצדיק, שבישראל צריכים דין ייחודי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כתוב מה ועדת חריגים שוקלת. זה לא רק מה שאתה אומר. היא שוקלת עוד דברים - שוקלת בטיחות, אפילו יוקר מחיה שוקלת. לא רוצה לשנות את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היא כל המוצרים בחוק הם מוצרים שיש בהם בעיית בטיחות – אחרת לא היו בחוק לכתחילה ושר הכלכלה לא היה מכריז עליהם רשמיים אבל אתה צריך להסבר למה מה שבאירופה לא בטוח. אחרת הכול פה לא בטוח. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אנחנו הגדרנו שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. זו ההחלטה של הממשלה ושל הכנסת. על זה יש - - - למה מה שטוב לאירופה לא לישראל. הם לא יכולים לומר: אנחנו יותר חכמים, הרגולציה שלנו, כי למשל באוסטרליה יש רגולציה יותר מחמרה – החלטנו לאמץ את האוסטרלית כי זה יותר בטוח. זו לא סיבה שיכולה להיות להחריג מוצר מהרפורמה שעליה החליטה הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם כתבנו תנאים ייחודיים, מה הבעיה? << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> הנוסח לא של הסעיף הזה אלא הנוסח הרגיל של ועדת חריגים, של החרגה מדירקטיבות, שם אין את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נצטרך לנסח כפי שאמרנו ואמר יושב-ראש הוועדה –זו הייתה אחת ההערות שלנו לנוסח הצעת החוק – כל סעיף ועדת החריגים צריך לעבור שעתוק – יצטרכו לקבוע אותו מחדש עם כל ההתאמות. גם עכשיו אי אפשר להבין אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני מעלה דירקטיבה מאירופה וזה מעלה לי את המחיר ב-40%, אני לא רוצה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בנוסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן מה שכתוב בחוק שגם יוקר המחיה משפיע – ודאי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברגע שזה אופציה, אין לך בעיה לאמץ את המודל האירופי, והציבור יבחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. נמשיך. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כל הבקשה זה להתאים שם את הנוסח כמו פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (ה) לפניית השר הממונה לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (ד) יצרף השר הממונה את פרטי ההוראה המחייבת החלה באיחוד האירופי, החיקוק בדין הישראלי הנוגע בדבר, וכן את עמדתו, לאחר שהתייעץ עם גורמי המקצוע הנוגעים בדבר, לעניין קיום תנאי ייחודי במדינת ישראל, ולעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה. (ו) פנה השר הממונה לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (ד), יתווסף להרכב ועדת החריגים נציג נוסף מטעם השר הממונה, שהוא עובד משרדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הערות? תתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (ז) (1) המליצה ועדת החריגים, לאחר שבחנה את פניית השר הממונה, כי אין הצדקה לקביעת דין – מוחק את המילה לאומי - ייחודי לעניין החיקוק, תודיע על כך לשר הכלכלה והתעשייה ולשר הממונה, ותפרסם את החלטתה כאמור בסעיף 2יח(ו) לפקודת היבוא והיצוא. (2) שר הכלכלה והתעשייה והשר הממונה רשאים לפנות בתוך 30 ימים לממשלה כדי שתדון בהמלצת ועדת החריגים ובעמדת שר הכלכלה והתעשייה או השר הממונה, לפי העניין, ביחס להמלצתה. (3) הממשלה תקבל החלטה בדבר פניית השר לפי פסקה (2) בתוך 30 ימים, ותהיה רשאית להפעיל את סמכותה כאמור באמצעות ועדת שרים כפי שתחליט. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אמרת ששר הכלכלה והתעשייה זה השר הממונה. זה אומר שהם צריכים שניהם ביחד? אם זה מה שהתכוונת, כדאי שיהיה כתוב או – כל אחד מהם - כי כרגע זה לא ברור. גם בסעיף הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא צריכה להודיע לשני השרים בפסקה (1). בפסקה (2) ההערה נכונה. (ח) – החליטה הממשלה לקבל את המלצת ועדת החריגים ולדחות את עמדת השר הממונה, או שהחליט השר הממונה שלא לפנות לממשלה עד תום המועד שניתן לעשות זאת לפי סעיף קטן (ד) (להלן – המועד הקובע), יפעל השר הממונה לתיקון החקיקה כך שניתן יהיה לייבא את המוצר הנוגע בדבר או לעשות בו שימוש - גם כאן נתייחס לנושא של ייצור, תיקון שנצטרך לעשות אותו רוחבית - לפי העניין, בהתאם לדרישות האסדרה האירופית המאומצת הרלוונטית, וזאת עד תום 120 ימים ממועד החלטת הממשלה או מהמועד הקובע. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פה כדאי להתאים למה שתיקנו קודם, להתאים לאם זה חוק, להגיש הצעת חוק ואם זה תקנות לתקן תקנות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הכוונה פה יפעל עד תום – הוא יסיים את התהליך או חייב להתחיל תהליך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם למען הסדר הטוב ולהיות הגונים – צריך להיות המאוחר מבין 120 יום או שנה. קריאה: יש השנה שדיברנו קודם אז שלא יקצר לו את התקופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתם דואגים לעצמכם. משהו-משהו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לחדד. מה אמור לעשות תוך 120 יום? לפעול את אותן פעולות. להגיש תזכיר וכו'. קריאה: אולי להפנות לסעיף שדיברנו עליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כבר טכני. (ט) – זה הסעיף, חבר הכנסת אילוז, שקובע מה קורה האם השר לא פעל לתיקון החקיקה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> השאלה שלי הייתה אחרת אבל ענית גם על השאלה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (ט)(1) לא פעל השר הממונה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ח) בנוגע לחיקוק שהוא חקיקת משנה הכלול ברשימת החיקוקים שהוא אחראי לביצועם במסגרת סמכויותיו, ויש בו הפנייה להוראות תקן ישראלי רשמי או הוראה המגבילה את האפשרות לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי או להשתמש בהם לפי אסדרה אירופית מאומצת, שר הכלכלה והתעשייה יתקן בצו, בכפוף להוראות פסקה (2), את התוספת השביעית לחוק התקנים, כך שתכלול חקיקת משנה שלגביה לא פעל השר הממונה כאמור, ובלבד שהביא בחשבון את קיומם של אמצעי פיקוח ואכיפה מספקים לאכיפת הוראות אותו חיקוק. (2) צו לפי סעיף קטן זה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר בחקיקת המשנה האמורה הוא בתחום ענייניה. אומר בקצרה שהמתווה הזה הוא המתווה שדיברנו עליו קודם שהוא ממתן את הקשיים המשפטיים שעמדנו עליהם גם המשנה ליועצת המשפטי לממשלה וגם אנוכי. לפי המתווה הזה רק לגבי חקיקת משנה בגלל המדרג הנורמטיבי הנמוך יותר ניתן יהיה להביא בצו לאישור ועדה בכנסת שהתחום הרלוונטי הוא בתחום סמכויותיה – למשל חקיקת משנה בתחום בריאות תובא לאישור לוועדת הבריאות וכו', ועדת הפנים – תכנון ובנייה וכו', ותיתוסף לחוק התקנים תוספת שביעית שבה יפורטו דברי חקיקת המשנה האלה ולצידם – תכף אגיע לזה – גם סעיפי חקיקת המשנה שכוללים הוראות שמפנות לתקן ישראלי רשמי ואת הוראות האסדרה האירופית המאומצת שניתן יהיה לפעול לפיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקרא עד הסוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (3) הוסף חיקוק שהוא חקיקת משנה לתוספת השביעית כאמור, ניתן יהיה לפעול, על אף האמור באותו חיקוק, הן לעניין ייבוא, ייצור והן לעניין שימוש בטובין, בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, וזאת לצד החובה לפעול לפי דרישות התקן הישראלי הרשמי שאליו מפנה אותו חיקוק או ההוראה המגבילה את האפשרות לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי או להשתמש בהם לפי אסדרה אירופית מאומצת. (4) בתוספת השביעית כאמור יצוינו, לצד חקיקת המשנה, גם את סעיפי חקיקת המשנה הכוללים הוראות המפנות לתקן ישראלי רשמי וכן את הוראות האסדרה האירופית המאומצת שניתן לפעול לפיה. (5) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישוי לפי כל דין. (6) על אף האמור בכל דין, לא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, שחלה מכוח התוספת השביעית במקביל לחקיקת המשנה המנויה בתוספת האמורה. (7) שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, עד תום – צריך לראות מה תקופת הדיווח – איקס שנים מיום התחילה, על יישום הוראות סעיף זה. יש פה החרגה שלא הוספנו לגבי מוצרים מסוימים, שכל המתווה הזה לא חל עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף. מה זה אומר אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישוי לפי כל דין? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפי הצעת הממשלה, תכף יסבירו. זה אומר שאם יש לך חוק חובת רישוי, גם אם האסדרה האירופית לא קובעת חוק רישוי, עדיין חובת הרישוי חלה. יש דברי חקיקה שונים שקובעים חובות רישוי. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> למשל ציוד רפואי, ימ"ר, יש לו חובת רישוי מוקדם במשרד הבריאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה רישום. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> חובת רישוי ורישום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי ההחרגה של המוצרים, מה אמרה החלטת ועדת השרים? << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> תמרוקים ומזון מוחרגים, כי אנו עושים רפורמה מקבילה שם במוצרי תמרוקים ומזון שעוברת בכנסת עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי החריגים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשה פה לגבי הדיווח – 4 שנים. לא צריך יותר מזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי החריגים, אם אני מבין נכון, לפי סעיף 9א3 לחוק התקנים, דרישות התקינה האירופאיות האלה, האסדרה האירופית המאומצת לא חלה על מזון, על רכב מנועי ועל מוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי. אני צודק? אז אלה גם חריגים. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זה לא החלה של פרק ד' של הפרק החדש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוצע תיקון במסגרת הצעת החוק הזו גם לחריגים האלה. הפסקה אומרת: הוראות פסקאות (1ב) עד (ד) ו-2 – (ד) זו האסדרה האירופית המאומצת – לא יחולו על מצרכים אלה – מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור, מזון, התשע"ו-2015, רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי הפקודה האמורה ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי. השאלה אם גם ההחרגות האלה אמורות להיות פה. << דובר_המשך >> הדר לוינברג: << דובר_המשך >> אם הם מוחרגים זה לא אמור להתעורר לגביהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדלתא לפי מה שאתם אומרים זה רק התמרוקים שלא נכללים פה בפסקה (3). << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לתמרוקים אין לך תקינה רשמית בכלל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה למה לא כתבתם את זה בפסקה (3)? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יש חובה לעמוד בתקן רשמי, רק זה לא המשרד שלנו מתקן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא חושב שאמורים להיות מוחרגים. בגלל שלכל הדברים האלה יש היתר הם מוחרגים דרך נושא ההיתר אבל הם לא מוחרגים מהמהות של להתאים לאירופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכם – נוסיף שאין בכך כדי לגרוע מחובת רישום ורישוי לפי כל דין, ונחריג תמרוקים ומזון. ארבע שנים יהיה דיווח – מיום תחילת החוק, אחת לשנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיום התחילה, אחת לשנה או לפי דרישה של ועדת הכלכלה. אולי נרצה לדון בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעזוב את זה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לו הייתה הערה לגבי הבחינה של השר את האכיפה. טיראן, תקריא בבקשה את ההערה לעניין שיקול הדעת של השר לגבי אכיפה. היה נוסח שהוסכם עם משרד המשפטים באותו בוקר של ועדת יוקר המחיה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> הנוסח הוא ששר הכלכלה יתקן לאחר שנתן דעתו לאפשרות השימוש בכלי הפיקוח והאכיפה הקיימים בחיקוק או בחיקוקים אחרים לאור תיקון התוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעומת מה שאני הקראתי שצריך להביא בחשבון את קיומם של הפיקוח והאכיפה. מה ההבדל? << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> לאחר שנתן דעתו. זה גם בזה וגם בחיקוקים אחרים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> גם לא יודעים מה זה להביא בחשבון לכן נתן דעתו. קריאה: אולי ישקול. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה לפתוח אוקיינוס, האם שיקול דעתו – הפעילו באופן סביר, האם שקל את כל השיקולים, האם שקל שיקולים זרים. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> כל מה שאתה אומר נכון גם ביחס להביא בחשבון. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> גם ביחס לנתן דעתו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מכיר את נתן דעתו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> משרד המשפטים הסכים. זה לשים בפני שר הכלכלה, לעשות אובר רולינג על כל האופציות של החקיקה הזאת ומה המשמעויות שלה, ואנחנו כבר יודעים שיש ויכוחים גדולים, חברנו מאיר לוין ציין זאת בפתח דבריו, מה המשמעויות על אכיפה בדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יגידו: אין מספיק כוח אדם לאכיפה? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> הסעיף לא מכוון לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמצעי אכיפה זה כוח אדם גם. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> הנוסח מדבר האם יש סמכויות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סמכויות. צריך לחדד את זה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כל זה נדון בממשלה. שר הכלכלה לא צריך לשקול עוד שיקולים אחרי הדיונים בממשלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק סמכויות. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> הוא לא צריך לבדוק. אחרת זה לשים בפניו מכשול. כל הטיעונים שיטענו החברים לגבי סמכויות אכיפה וכו' חזקה שיידונו גם בוועדת החריגים וגם בממשלה. ברגע שהממשלה לא מצאה לנכון להתערב ודחתה את הערר של השר, לא צריך שר הכלכלה לבדוק שוב. שיטענו הכול בממשמלה אבל פעם שהממשלה סיימה את הדיון, השר צריך לפרסם. אחרת זה עוד ועוד מחסומים ועוד טיעונים ועוד עתירות נגד שיקול דעתו. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> הנוסח שדיברנו עליו בפני הממשלה מדבר על זה שנתן את אפשרות השימוש בכלי הפיקוח והאכיפה. מכוון לשפה של סמכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן כתבנו: הביא בחשבון קיומם של סמכויות פיקוח ואכיפה. לא אמצעים. אמצעים כולל עובדים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אחרי שהנושא נטחן- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה המילה אפשרות? << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אבל למה מבקשים בכלל מהשר שיעשה זאת? אחרי שהממשלה דנה והחליטה, למה הוא צריך לשקול שוב? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> קודם כל, כאן חשוב לחדד - בעמדה שלנו שהייתה לפני ישיבת השרים חשבנו שנכון לצמצם את כל השימוש של התוספת והסמכות הכופה של שר הכלכלה על שר אחר רק להוראות שמפנות לתקן רשמי, כי אמרנו: זה יחסית מקרה קל מפנה לתקן רשמי, מטופל במסגרת חוק התקנים, לא נוגע בהוראות אחרות ואז היישום על ידי שר הכלכלה יחסית אומר שבמסגרת התוספת הפנית לתקן רשמי, ייכתב – יכול להיות גם לפי דירקטיבה אירופית. הנוסח שנמצא בפני הוועדה מרחיב יותר – אנו חשבנו שמרחיב מדי, ומבקש גם לכלול את היכולת של שר הכלכלה למעשה לקחת הוראה שלא מפנה לתקן רשמי אבל משפיעה על היכולת. הצורך ברור אבל הסמכות שיש לשר הכלכלה עכשיו הרבה יותר רחבה. הוא דרך התיקון של התוספת מתגבר לא רק על הפניה לתקן רשמי אלא ממש להוראה. יכול להיות שהוראה כתובה שחוטי חשמל צריך לעשות בצבע כזה וכזה ושר הכלכלה בא במסגרת התיקון לתוספת, אחרי החלטת ממשלה, אחרי ועדת חריגים, ומתקן – מתגבר על זה. הדבר הזה לטעמנו במישור האכיפה יוצרת את השאלות הכי משמעויות שיכולות להיות. לכן חשבנו שיש הכרח, כשהשר בא להפעיל את הסמכות הזו, צריך לראות שאנו לא נמצאים בעולם שבו אין כלום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא צריך לכתוב את זה. זה ברור. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> לדבר הזה שדיבר עליו עכשיו מאיר לוין, הדבר העיקרי, שזה לא ישתמע מהסעיף שאם אין לצורך העניין באותו חוק סמכויות פיקוח שנכנסו לתוקף, השר לא יכול לאמץ. אני אומר לפרוטוקול בכוונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין אבל בחקיקה כשאנו אומרים הביא בחשבון – זה אחד מהשיקולים לשקול אותו. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אומר שהשר לא יכול לעצום עיניים לעובדה שיכול להיות שכתוצאה שאנו לא יודעים מה תהיה החקיקה העתידית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פה ההליך שאנו מדברים עליו עכשיו – להוסיף חיקוק מסוים לתוספת. פה אנו כן יודעים זאת. << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> אבל עכשיו כשהוא בא לעשות את התוספת הוא צריך לשקול או לבחון או לתת את הדעת- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה אם אין סמכויות פיקוח לגבי התקנה הספציפית? הוא לא יכול לקבל החלטה? << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> לא. היה יכול להיות סעיף שאומר: אם אין אמצעי אכיפה או אין אמצעי אכיפה מספיקים – לא יכול לתקן את התוספת. זה לא כתוב. זה אומר שבניהול הסיכונים צריך לקחת זאת בחשבון ויכול להיות שיגיע למסקנה בהתייעצות אני מניח גם עם המשרד – שהרכיב הזה לא דרמטי ולכן אולי אפשר לאפשר אותו אל מול התועלת שתצמח מזה שהמוצר ייכנס, ויכול להיות שיגיעו למסקנה שזה משהו בעייתי מאוד ולא יתקן את זה. אגב אדוני יושב-הראש- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אז תוריד את המילה מספקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נשנה פה: ובלבד שהביא בחשבון את שאלת קיומם. יכול להיות שאין. רק הוא דן בסוגיה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> זה מכוון לאותו מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה שונה. הוא לקח בחשבון את השאלה הזאת והחליט מה שהחליט. יותר בריא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואת המילה מספקים להוריד? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> זה לא מוריד מהחובה לבחון את השאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אומר בפסקה (1) בסיפא: ובלבד שהביא בחשבון את סוגית קיומן של סמכויות פיקוח ואכיפה בחיקוק או בחוקים אחרים לאכיפת הוראות אותו חיקוק. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אדוני היו"ר, זה ההבדל בין המצב שבו שר הכלכלה מפעיל את הסמכות לבין השר הממונה. כשהשר הממונה מפעיל את הסמכות, אם הוא מגלה שכתוצאה מהאימוץ של הדירקטיבה האירופית חסרה לו סמכות אכיפה – נגיד עיצום כספי, יש לו רק אכיפה פלילית ואין אכיפה פלילית - הוא יכול במסגרת התיקון שהוא עושה, להוסיף לעצמו את הכלים האלה. לא יכול לעשות שר הכלכלה. לכן חייב לבחון לפני שעושה שימוש את העובדה שלו אין היכולת להוסיף את כלי האכיפה הזה ומה המשמעות. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> יש לזכור בעניין הזה שגם אחרי ששר הכלכלה עשה שימוש, ונניח הגענו למצב ששרים לא עשו מה שהוטל עליהם ואז שר הכלכלה עשה את השימוש, גם אחר יכול השר הרלוונטי להוסיף לעצמו את סמכויות האכיפה אם גילה שיש לקונה משוגעת פה. זה לא משהו מאוד מדאיג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יכול לחייב תיקון חקיקה ראשית. אנחנו מדברים פה על חקיקת משנה. הרבה פעמים אמצעי אכיפה נקבעים בחקיקה ראשית. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אגב הוצאת צו כזה טעונה התייעצות עם השר הממונה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע לא. << דובר_המשך >> הדר לוינברג: << דובר_המשך >> יכול להיות שהוא לא יודע על זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה פורסם להערות הציבור. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אל תסבכו. תפשטו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בניסיוננו להיות פה הגונים, חסר פה הסעיף בנוסח שאם פנה לוועדת חריגים, הלו"ז מוקפא. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> עד סיום ועדת חריגים בממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה לא בנוסח. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זה צריך להיות לשני הקשרים, גם בתיקון- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסעיף הכללי. אמרנו שגם עד סיום החלטת ממשלה גם תהיה הקפאה. אמרנו את זה. דיברנו על זה בישיבה הקודמת. תכניס את זה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש פה טעות נוסח – בסעיף ט3 זה סעיף שמדבר על זה שההוראה האירופאית תהיה על אף האמור באותו חיקוק ובשורה הרביעית כתוב: וזאת על אף החובה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי החיקוק לא קובע את זה היום. החיקוק אומר: אתה צריך לפעול רק לפי תקן מסוים. צריך לגבור על ההוראה הזו ולומר: על אף האמור שיש בהוראה באותה תקנה למשל שמחייבת לפעול רק לפי התקן, אפשר לפעול לפי האסדרה האירופית. << דובר_המשך >> רז הילמן: << דובר_המשך >> כדי שלא יחשבו שנותנים שוב תוקף לתקן הרשמי, אני חושב שאפשר לכתוב: וזאת בצד החלופה לפעול לפי דרישת התקן. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא בטוח שתמיד אפשר לייצר את שני המסלולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כבר תלוי בכם. כשאתם מביאים את הצעת המתקן - תביאו מה שצריך. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> פה חייבים שני מסלולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חובה. יש מצבים שזה לא אפשרי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יכול להיות שהשר יחליט לייתר את התקן הישראלי במקרה ספציפי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא השר. זה עניין מקצועי. תמיד יש שניים אם זה אפשרי. אם לא אפשרי – לא אפשרי, ואז איני רוצה את השר. רוצה את הממונה על התקינה שיגיד את זה. זה עניין מקצועי. מישהו צריך לומר שזה לא אפשרי. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אני מזכיר שאתה פונה לוועדה בעניין הזה בנוסח שלכם. אם יגידו שזה לא אפשרי, זה יעלה בוועדה. אמרת לבוא לוועדה הרלוונטית. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אתה מגיע לוועדה למוצר מוגמר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מהמיפוי שעשיתם כמה ממוצרי הצריכה יש להם דינים סותרים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בודדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזאת ככל האפשר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל המודל היה, שיש הוראות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא אומר שיש מקרים שאי אפשר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתן דוגמה. יכול להיות שהשר יגיד שהתקן האירופי כל כך הרבה יותר מובהק מהישראלי, שיגיד: נפשט את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז צריך – אם אנחנו עושים כזה שינוי, צריך התייעצות עם השר הממונה הרלוונטי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> מניח שזה יבוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שאם מדובר על ממש ביטול של החובה לפי התקן הישראלי, צריך להיות בהתייעצות עם השר. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> דיברנו על מסלול חלופי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם אני הבנתי כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם יש מקרה בלתי אפשר? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אז הוועדה לא תאשר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בתחילת התהליך הרעיון המרכזי זה לתת אופציה לאירופי וגם לתת אופציה לשר הרלוונטי לייתר חקיקה ישראלית, אם מרגיש שהיא באופן מובהק לא תורמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה שנכתוב? יש מקרים שאי אפשר לעשות לצד, אז מה תרצה שאכתוב? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אבל זה לא בסעיף הזה אלא זה בסעיף למעלה. פה אין לי בעיה שיש שתי חלופות. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> הכוונה שבמקום שאפשר לעשות או – או – ברור שאתה לא צריך לעשות גם את התקן הישראלי. צריך לראות בנוסח, איך פותרים את המצבים שבהם אתה רוצה לשמר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נסחו אחר כך את זה. אין לנו בעיה. תכניסו סעיף שמתייחס למצב, שבאמת אי אפשר לעשות - תחליטו מה שאתם רוצים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> במקרה כזה כן צריך את העמדה של השר הממונה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני מציע, שבכל מקרה, מאחר שיש פה שימוש – שר הכלכלה נכנס לעולמות שהם בסמכות השר האחר, למרות שעברנו את ועדת חריגים ואת הממשלה, ואין שאלה לגבי החובה לעשות את זה. עכשיו אנו בשאלה איך מיישמים את זה. אני חושב שיש היגיון לפנות לשר הממונה ולהתייעץ איתו איך ליישם. לא אם מסכים או לא – עברנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא לא מסכים מראש. אז מה אתה מציע לו? הוא לא רוצה. זה כשהוא לא רוצה לעשות כלום. אתה מכניס אותו חזרה למהלך? << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> אני חושב ששר הכלכלה יצטרך את שיתוף הפעולה או לפחות יש דברים שירצה לדעת. אסור לתת לו שוב וטו כי אנחנו אחרי הסרת הווטו. אני מציע שיודיע לו קודם כל על הכוונה לעשות את השימוש בסמכותו, ויפנה להתייעץ אפילו בנושא האכיפה. ככל שחלפו 21 יום ולא הגיב לפנייה, יראו בזה כאילו קוימה חובת ההיוועצות. כך אפשר לדעת איך ליישם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא לא מעכב. הסמכות היא של שר הכלכלה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מה זה השר הממונה יבקש זמן להתייעץ עם צוותו המקצועי, יבקש ארכה של 21 יום. אתם הכנסת, אנחנו הממשלה – אתם אמרתם. אנחנו יודעים איך הדברים האלה עובדים. יש יוצאי דופן ואין תקן והוא חולה והוא לא נמצא וזה לא נגמר. זה מסטיק שלא נגמר. חזקה על שר הכלכלה שאם יחשוב שיש פה אירוע מורכב, הוא יעשה זאת ממילא. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> השר ממילא הולך להפיץ את הצו להערות הצבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה אני צריך להתייעץ? הוא מפרסם והמשרד כותב. << דובר_המשך >> מאיר לוין: << דובר_המשך >> זו הדרך – לא חובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התייעצות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ההתייעצות הזו פותחת עוד סיבוב. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> נזכיר שזה שר שצפצף על הכול, במירכאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לו עמדה מקצועית אחרת. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> אבל ממשלה קבעה אחרי ועדת חריגים וכו' שהוא צריך לעשות – והוא עדיין לא תיקן חקיקתו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כל ההיוועצות פותחת את הכול מההתחלה. אנחנו יודעים איך זה. בחובת ההיוועצות אתה מקבל את כל ההתנגדויות ושר הכלכלה יצטרך לשקול הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך שר הכלכלה יכול לדעת שאי אפשר לעשות את זה בד בבד? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ממילא כל שינוי חקיקה צריך לפרסם. מפרסמים את זה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה גם בסוף התהליך – זה אחרי שעבר ועדת חריגים, עבר ממשלה. צריך סופיות לזה. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני חושב שזה נכון יותר. לא יושב שחייבים לעמוד על זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה מסכים שממילא יש תהליך של פרסום, ולכן הפרסום לטובת העניין- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש פרסום, יכול להגיב לפרסום. לא צריך. << אורח >> רן כהן: << אורח >> מה לגבי ציוד משומש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבנו. לא בפנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא פה. בתיקון לפקודה. << אורח >> תומר חזות: << אורח >> לגבי תחולת שני מסלולים במקביל, כפי שסגן הנציב קיבל קודם- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותך אנחנו מחריגים כרגע. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתם מוחרגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש חלק ג' שאומר מי מוחרג לגמרי. << אורח >> תומר חזות: << אורח >> אבל חלק ג' מדבר על תחולה במקביל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לזה. יש מישהו שרוצה להעיר הערה על הסעיף שמוסיפים? ח"כים? נותן לכם פתרונות למה שביקשתם? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בגדול, רואים פה שר שמאוד רוצה להוריד את יוקר המחיה, והרפורמה הזו חשובה מאוד ליוקר המחיה והיא נצרכת. השר רוצה, חברי הכנסת רוצים, ולדעתי גם הצבור מאוד רוצה, אבל תמיד יש כל מיני – אנחנו שואלים עצמנו איך 15, 20 שנה אדם נכנס לסופר בברצלונה, גרמניה, בולגריה ובסוף קונה שם יותר בזול והסיבה העיקרית לדעתי בפרטו, היא קשורה בעיקר לייבוא. לכן הרפורמה הזו היא מאוד חשובה. לגבי הסעיף, לדעתי החוק הזה הוא חשוב, נותן מענה. כמובן נצביע בעדו אך אני מציע לך השר, להביא בנוסף לחוק הזה חוק על, נוסף, שנוגע לפחות למוצרי צריכה, שבהחלט מתגבר ונותן את – אפשר לקחת שנה, שנתיים עד שכולם – אך מוסיף איפה שכתוב התקן הישראלי או התקן האירופאי, לפחות במוצרי צריכה. אם הבעיה תיפתר, מעולה. זו הייתה כוונת הממשלה, כוונת השר וחברי הכנסת. חבל שבגלל לכל מיני פלפולים בסוף אזרחי ישראל לא ייהנו מהחוק הזה. זו עצתי לשר וכמובן החוק טוב מכלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה רוצה שנמשוך את החוק? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי שאני בעד החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר כן ולא. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אי אפשר? לדעתי זה לא מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה מיליון דברים טובים ואתם מתעסקים בדבר שמוביל לאותה תוצאה בלי לעשות משבר חוקתי. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אותנו מפחיד שכל מיני משחקים – מה רצינו? רצינו שיבואן יוכל לבוא, להסתכל על תקן אירופאי ומה שיש לו – להכניס לארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מצליח עם זה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו בעד החוק, בעד השר, בעד יושב-ראש הוועדה. רק רוצים שהדברים ייעשו ואני קצת חושש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון להיום רוב הרפורמות לא הצליחו, כי לא התעסקו בדברים האלה. אנחנו מובילים את זה עד הסוף. כפי שאמרתי בהתחלה – זה עניין של תהליך. החוק הראשון שהיה בזמנו שהשר הקודמת עשתה – עשה תהליך מסוים. אחר כך החוק בינואר – חוק שמאפשר כניסת מוצרים בלי בדיקה – עוד תהליך. עכשיו תהליך נוסף ועוד 3, 4 שנים זה התהליך האחרון. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> שים לב מה היועץ המשפטי אמר לך - אנחנו 15 שנה פה בכנסת מנסים לעשות רפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נוגעים בקרניים של השור. לא היה דבר כזה. בכלל לא בטוח שזה יעשה שינוי גדול מאוד במחירים. אבל אנחנו צריכים את זה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אין סרט שפותחים את הייבוא ולא יעשה שינוי במחירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקווה שכן אבל בכל מקרה צריך את הרפורמה הזו גם מהצד השני – לפתוח את הייבוא, להוריד את התקנים, לפשט את התהליכים ולהוריד רגולציה בלי קשר למחירים. אני מקווה שיוריד את המחיר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> במיוחד אחרי הדברים של חברי הכנסת, אמר פעם אשכול – התפשרתי עד שהגעתי למה שאני רוצה. נכון לעכשיו בהצעה שעומדת על השולחן היא על דעת הייעוץ המשפטי, היא על דעת כל חברי הכנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה, היא על דעת המשרד, היא על הממשלה עם שינוי קל, וזה בסדר, ואני רוצה לומר לך שלא סתם התהליך הזה נמשך כה הרבה זמן. אני לא זוכר - תקנו אותי אם אני טועה – חקיקה שמשפיעה על מאות חוקים ותקנות. זה לא סתם לוקח את הזמן שלו, ואני רוצה להודות לך ולחברי הכנסת על הגמישות החשיבתית ועל ההקשבה ולעשות חקיקה שמקובלת על כולם. לגופו של עניין, אין ספק שכשאתה מאפשר עוד אופציות לצד הרגולציה הישראלית להביא מסה של עשרות אלפי אם לא מאות אלפי מוצרים ומאפשר ייבוא ישירות למדפים, זה תנאי הכרחי להורדת מחירים. בלי זה אתה לא יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקווה. זה מה שאנו רוצים להגיע. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> השאלה מתי זה יקרה. ככל – ופה אני פונה שוב למשרדי הממשלה, בעיקר לרגולטורים – ככל שנעביר את החקיקות מהר יותר, ככל שנאפשר ליותר מוצרים לקרות, כך השינוי יהיה מהיר יותר. הציבור צריך לדעת – ופה יש קונפליקט שיש לנהל אותו בין הזהירות של הרגולטורים במשרדים השונים לבין הציפייה של הציבור לראות את זה קורה מהר. זה שיש לנו מסגרת של שנה, שנה וחצי לא אומר שאי אפשר לעבוד יותר מהר. הזמן פה הוא קריטי. המתווה שנוצר הוא מאזן נכון בין הזהירות הנדרשת לצורך לעשות שינוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שיכול להוריד את המחיר זה לפשט תהליכים והייבוא המקביל. הם היחידים. היבואנים האלה ויבואנים קטנים הם היחידים שיכולים להוריד את המחיר. בתנאים הקיימים הם לא מורידים את המחיר. אני מקווה שזה מה שיקרה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לכן השר הגדיר שהלקוחות- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שנייה. עמדת הממשלה כפי שהתקבלה ביום חמישי, היום אומרים לנו היועצים המשפטים, שיש מניעה משפטית, אז אנו מתחשבים בזה ובסופו של דבר התוצאה יחסית מאוד דומה אך אני רוצה שוב לברך שהדברים מתכנסים. זה היה הסעיף הכי מורכב ומאתגר, ואני רואה שאנו אחריו. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני כן חושש כי הסעיף הזה נבנה על בסיס הנחת יסוד שיש שר כלכלה שהוא בעד ייבוא. כרגע זה מצב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל שרי הכלכלה בעד ייבוא מהסיבה הפשוטה שזה הדבר היחיד שיכול להוריד את המחיר. זה תפקיד השר. הכול בסדר. יש לך רשימת חוקים – לא תקנות? בבקשה, גל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש לי הערת נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חשבתי שאתה מתכוון לומר שנתת 30 תקנים. אם לא תהיה תוספת זה לא יעבור. זה תנאי להעברת החוק. אתם יודעים את עמדתי. נאשים את משרד האוצר שהחוק לא עבר. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אנו תמיד שמחים להיות אשמים. בסעיף ט1: לא פעל השר הממונה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ח) שזה הסעיף שבו הממשלה או ועדת חריגים הורו לו אבל לא כתב מה קורה אם השר לכתחילה אפילו לא טרח לפנות. אם לא פעל בכלל לוועדת חריגים לממשלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. הערה נכונה. הורדתי לך מ-30 ל-29 תקנים. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> יש הסעיף שאומר שצריך לפנות לוועדת חריגים או לתקן. אם לא עשה אף אחד מהם- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכניס את זה. תקנות – מצאנו פתרון. לגבי חוקים, כמה חוקים שבדקתם- - << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> עברנו על כל 526 התקנים שלתוך הרפורמה, ובתחילת כל תקן יש רשימה של חקיקה ישראלית שמפנה לאותו תקן. מיפינו הכול וגילינו שחוץ מחוק התקנים יש עוד 12 חוקים ישראליים בחקיקה ראשית שמפנים לתקנים ישראליים. זה מה שיש אצלנו. יכול להיות שיש דברים שלא נמצאים בתוך התקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן דוגמה של חוק כזה. << דובר_המשך >> אריאל רכניץ: << דובר_המשך >> חוק החומרים המסוכנים, חוק החשמל, חוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוק התכנון והבנייה זה לא סתם. זה מסה. << דובר_המשך >> אריאל רכניץ: << דובר_המשך >> כן. זה המיפוי שעשינו. אני מציע לוועדה לתת לשר הכלכלה סמכות להגיש תיקונים לחקיקה ראשית גם בדברים שלא בסמכותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע לא יכולים לעשות זאת. נותנים לו את זה במהלך הדרך. << דובר_המשך >> אריאל רכניץ: << דובר_המשך >> אני מדבר על חקיקה ראשית, לא על חקיקת משנה. אני מציע לאפשר לשר הכלכלה להגיש הצעות חוק גם בתחומים שהם לא תחת משרד הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להגיש חקיקה בתחום סמכותו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> התקנים זה משולב. זה הרעיון המרכזי, לפחות משרד אחר. ההתייחסות שלנו תהיה בדיוק באותה פרוצדורה אם זה חקיקה ראשית או חקיקה משנית מבחינת הקונפליקטים. הפרוצדורה אותו דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפרוצדורה לא יכולה להיות אותו דבר לפי החוק. כמתודה של עבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שתכתוב לנו לאילו חוקים אתה מתייחס. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איתי, שר הכלכלה לא יכול לתקן תקנות בנושא מסמרים, למשל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל שר מוסמך למה שמוסמך לעשות לפי החוק שבתחום סמכותו. שר הבריאות לא יכול להתקין תקנות בנושא של שר לביטחון לאומי למשל. הסמכנו אותו במודל חריג אחרי החלטת ממשלה, אחרי ועדת חריגים. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הוא יוכל לאמץ נגיד תקן של מסמרים אירופאים, למשל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מחזיר אותנו לסעיף הקודם. לפי הסעיף הקודם, עושים תהליך אסדרה. אם זה לא עוזר, לגבי תקנות – צו, והצו מאושר בוועדות. לא נחזור לזה שוב. תן לנו את החוקים האלה ואבקש מהיועץ המשפטי שיבדוק האם אנו יכולים לעשות תיקון עקיף לגבי דברים מסוימים. רק מה שאפשר, כי אין לנו מספיק זמן. פורום 99, תביאו גם אתם. אם יש. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אנו חושבים שהממשלה צריכה להיות מסוגלת לעשות מיפוי. לא לעשות מיקור חוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לך. לא צריך פרשנות. << דובר >> דור חרל"פ: << דובר >> גם לנו בארגון האינטרס שלנו יש רשימה ונעביר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוקים, לא תקנות. אם אפשר – מעולה. אני לא מעכב את החוק בגלל זה. עמ' 14 – ביקשתם זמן. סעיף העונשין. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (6) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: "(ב3) עוסק שבחר במסלול האירופי לפי פרק ד'1, המייצר, מוכר או מייבא מצרך שחל עליו תקן רשמי ואשר בשל אחת הנסיבות המפורטות עלול לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, וכל זאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) המצרך הוא חומר כימי אשר בשל הרכבו או אריזתו, עלול לגרום להרעלה או לסיכון חיי אדם בדרך אחרת; (2) המצרך מכיל חומר כימי אשר בשל המינון שלו במצרך עלול לגרום לחבלה או לסכן חיי אדם בדרך אחרת; (3) המצרך מופעל על ידי חשמל או סוללות ובשל כך עלול לגרום לקצר חשמלי, חשמול, התחממות יתר, התלקחות או שריפה; (4) המצרך עלול לגרום לחנק או לפגיעה במערכת הנשימה בהתחשב בקהל היעד אליו מיועד המצרך; (5) המצרך עלול לגרום לנפילה, להתלכדות חלקי גוף או לחבלה בשל מבנהו, חוזקו או תצורתו; (6) המצרך הוא אריזת לחץ [ובכלל זה אירוסול, מיכל גז ומצת] העלול לגרום להתפוצצות, התלקחות או הדף בשל לחץ עודף או אריזה לקויה; (7) המצרך מיועד לבניה או להתקנה במבנה וקיים בו כשל מבני, הנדסי, כימי או אחר העלול לגרום לקריסת המבנה או חלק ממנו; (8) המצרך כולל מערכות אלקטרוניות אשר עלולות לגרום להפרעות אלקטרומגנטיות; (9) לא צורפה למצרך או לא סומנה על גבי המצרך אזהרת שימוש באופן שתואם לסכנה העלולה להיווצר מאופן השימוש בו, תנאי אחזקתו, תנאי אחסונו או הגבלת הגיל בשימוש בו." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירו בבקשה וגם תתייחסו למדרג הענישה הקיים כיום בחוק התקנים. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> הסעיף הזה מדבר על ענישה, על הפרות ספציפיות, שיהיו בהתאם לאסדרה האירופית כלומר מי שבוחר לייבא במסלול האסדרה האירופית ויבצע את אחת מהפעולות הללו – הענישה כלפיו תהיה מאסר 3 שנים. מבחינת מדרג הענישה, זה מדרג שתואם היום לנוסח של עבירה של 338 בחוק העונשין שתכף ירחיבו עליה משרד המשפטים. ביחס למה שהיה, רף ההוכחה עליו, ולכן מדרג הענישה עלה, שזה להבדיל ממה שהיה קיים. ניסינו לקחת את כל ההפרות שיכולות להיות מהאסדרה האירופית, ולהתאים להן עבירה בהתאם לפעולה שנעשית. אוכל לפרט מה זה אומר כל דבר ועל מה זה יכול לחול. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אנחנו סייענו בניסוח הסעיף העונשי של העבירה הזו יחד עם משרד הכלכלה. ההשראה לסעיף באה מעבירות סיכון התנהגותיות שקימות כבר בתחום העונשין ובמיוחד סעיף 338 שקובע עבירות של מעשה פזיזות ברשלנות והוא גם נועד להבטיח את אותם ערכים מוגנים של ביטחון הציבור ובריאותו במסגרת פעילויות שונות שיכולות להיות מבוצעות ויוצרות סיכון. רעיון הסעיף היה, שמאחר שהדין האירופי המאומץ שאפשר לאכוף אותו באמצעות עיצומים כספיים בלבד – לא באמצעות עבירות פליליות, אנו לא יכולים להסתמך על העבירות שקיימות כיום ויש ליצור עבירה מיוחדת. ניסינו ליצור עבירה במסגרת מגבלת הזמן שהייתה לנו, שמשקפת את נושא הסיכון במוצר עצמו ובדרך שבה הוא מיוצר, מיובא ומשווק. לכן יש לנו אלמנט הסיכון גם ביחס למוצר וגם ביחס ליסוד הנפשי של המייבא, מייצא ומשווק. ניסינו גם לתחום את זה לקריטריונים הרבה יותר קונקרטיים, שמפורטים בנסיבות – ניסינו לאפיין בחלקים של הפסקאות את האפיון הקונקרטי של המוצרים המסוכנים בהיבטיהם השונים יחד עם אנשי המקצוע ומשרד הכלכלה כדי שהעבירה תהיה יותר מגודרת. אני מודעת לכך שהעבירה הזו יש לה אלמנטים עמומים מסוימים ואני חושבת שהאכיפה שלה יהיה צורך בקביעת נהלים על ידי משרד הכלכלה אבל התכלית שלה מניעת ייבוא וייצור ושיווק של מוצרם מסוכנים שכרגע אין לה אחיזה בהיבטים הפליליים בגלל הסיפור של אימוץ הדין האירופי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבקש לשאול שתי שאלות – אחת, לגבי מדרג הענישה, אם אני מבין נכון, זה יהיה מדרג הענישה החמור ביותר, אבל יחול רק לגבי עוסק שעסק במסלול האירופי – שימו לב שזו התוצאה. << דובר_המשך >> לילך וגנר: << דובר_המשך >> זה משרד הכלכלה יגיד. מבחינתי העבירה הזו גם יכולה להיות עבירה כללית. זה עניין של משרד הכלכלה ושלכם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להציף את זה בפני הוועדה – מי שמייצר, מוכר או מייבא מצרך שנכלל עליו תקן רשמי אבל ביחס לדרישות תקינה אחרות ועלול לסכן עקב כך חיי אדם או לגרום חבלה וכו' – לא חל עליו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הגופים החייבים היום, זה עמד או לא עמד בתקן – חובת הוכחה מאוד פשוטה יחסית. פה אנו מגיעים לסעיף שחובת ההוכחה בו היא יותר גבוהה להוכיח את מידת הרשלנות. לכן המקרים שבהם נצליח לעשות את זה – המקרים הקשים מאוד ואז אנו חושבים שהענישה צריכה לבוא לידי ביטוי. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> למה שלא יחול גם במסלולים הרגילים? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כרגע אמרנו שאנחנו משאירים את האסדרה האירופית בנפרד ואת העמידה בתקן בנפרד ואנו לא מערבבים. אם רוצים אחר כך לתקן - אפשר. כרגע עשינו משהו נפרד לזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא אמרתי כעמדה אלא שאלתי. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> למה זה רשימה סגורה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ככה מנסחים עבירות פליליות. גם ככה העבירות האלה מרחיקות לכת. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> העבירה הזאת גם יש לזכור שיש שם יסוד נפשי של רשלנות, יחסית יסוד נפשי חריג. לא ר של מחשבה פלילית כמו העבירות הקיימות כיום. מחשבה פלילית זה מודעות לכל נסיבות העבירה. פה אנו חושבים שיש מקום להרחיב את זה גם לרשלנות, אגב מה שנותן לנו מגבלות ענישתיות שמפורטות בחלק הכללי של חוק העונשין אבל אנו עומדים בהן. חושבים שזה חשוב כדי להבטיח את בטיחות הציבור בהקשר זה – גם לאפשר העמדה לדין במקרה של רשלנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד שאלה לגבי פסקה (9) – לא צורפה למצרך או לא סומנה על גבי המצרך אזהרת שימוש. מהיכן שאבתם את ההוראה הזו? מכוח מה המצרך מסומן? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אסדרה אירופית CLP שאומצה בישראל בנושא שזה - -- סיווג חומרים מסוכנים שיכולים לפגוע בציבור. גם היקף אריזה, היעדר אזהרות והוראות שימוש מתאימות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה חובות סימון שהן בנוסף לאלה הישראליות. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> זו חלופה שאנו מייצרים. אותה רגולציה אירופאית CLP דנה באותם דברים ונועדה לאותה מטרה. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אולי אם איגור יכול לתת דוגמאות, עברנו על דוגמאות קונקרטיות של מוצרים, ראינו לנגד עינינו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שתי שאלות: ראשית, לא כתוב בשום מקום שמי שעומד בדרישות ההוראות המאומצות, הסעיף הזה לא חל עליו. רציתי לוודא שזה המצב – שלא יכול להיות מצב שאני עומד בהוראות המאומצות ויגידו לי שעשיתי עבירה. למשל על מצרך חשמלי - מצרך חשמלי מופעל על ידי חשמל או סוללות ובשל כך עלול לגרום. רק בשל זה שהוא חשמלי לא עלול לגרום. כנראה שהיה פה משהו לא עמד בדרישות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כמובן לא עמד בדרישות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בדרך נמהרת או רשלנית לדעתי מכניס את זה כי- - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אז אולי כדאי לרשום: ולא יראו מי שעמד בהוראות כמי- - - << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> מאחר שהנושא של הפרת הדירקטיבות לא יכול להיות עבירה פלילית, כי זה מנוגד לעיקרון החוקיות, לא נקרא בחקיקה ישראלית, ראשית או משנית, אנחנו רואים את הרף שנקבע בסעיף הזה ואני אומרת גם לפרוטוקול כרף יותר חמור מהנושא של עמידה בדירקטיבות. ודאי מי שעומד בדירקטיבות אינו רשלן. אנו מדברים פה על רף של חומרה יותר גבוה מזה, וגם ביסוד הנפשי של רשלנות – אנו מתייחסים למצבים מסוכנים מובהקים שכרגע אין לנו דרך אחרת אלא להחיל אותם בנפרד כי אי העמידה בדירקטיבה לא מכניסה אותי לסעיף הזה אלא רק אם אני עומדת ברף של מוצר מסוכן והתנהלות רשלנית או חמורה מרשלנית. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> תודה. עוד הערה אחת – כתבתם: עוסק שבחר במסלול האירופאי המייצר, מוכר או מייבא. המשווק לא באמת בוחר להיות במסלול האירופאי ואני חושב שנכון בצורה מפורשת להחריג את המשווקים פה מאחריות פלילית. בסוף הם משווקים מוצר שיש יבואן או יצרן שהם אחראים לבטיחות שלו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אבל אם כשבאים לאכוף כלפיו הוא אומר: אנחנו במסלול האירופי, ולא מראה מי המשווק? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הוא קיבל מוצר מיבואן או מיצרן ומשווק אותו. את רוצה לתת לו אחריות פלילית? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא. ברירת המחדל של הבדיקה כפי שאמרנו, ועברנו כבר על הסעיף הזה - היא התקן הרשמי הישראלי. רק במקום שבו הוא בא וטוען: אני לפי המסלול האירופי – נכנס כל האירוע. אם לא יודע בכלל – אנו בודקים אותו לפי תקן רשמי ישראלי, אבל אם הוא טוען לחלופה האירופית, לא יכול לומר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> האם תיקחו מישהו שמנהל רשת שיווק, ותשימו עליו כתב אישום פלילי בגלל שמוצר שהוא קנה מיבואן התברר בדיעבד שלמרות שהיבואן אמר לו שעומד בדרישות - לא עומד בדרישות? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם הוא טען שהוא במסלול האירופי והוא לא זכאי לפטור כי אמרנו שברגע שמביא לנו את היבואן אנו פוטרים אותו – הוא לא זכאי לפטור. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה גם עניין של רשלנות. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא כתוב פה שאם לא מגיעים ליבואן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש לנו לפני כן את סעיפי הפטור. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> זה לא ניתנים לאיתור. זה לא שלא נתן מידע כדי לאתר אותם. זה שאתם לא הצלחתם לאתר אותם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם בסופו של דבר אנחנו נגלגל את הכול למשווק שיוכל לומר: אני לא יודע, זה אומר שאנו מסכנים את השוק. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אז תגידו שהוא צריך להביא חשבונית, שאפשר יהיה לזהות את היבואן. אם היבואן נפטר? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם הוא מביא לנו יבואן שאי אפשר לאתרו את יבואן- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש טעם בדברים שהם אומרים שאי אפשר להתייחס למשווק קטן שקנה כמה מוצרים ומחזיק מוצרים שלא עמדו בדירקטיבה כמו יבואן שעכשיו זה. לכן גם אם לא איתרת את היבואן – בסדר. עדיין האחריות הפלילית או האחריות של אותו קיוסק שמוכר את המוצרים לא יכול להיות אותו דבר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אין ספק שזה יבוא בחשבון אבל- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז אולי שווה להוסיף את זה בחוק. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אסביר שהעבירה הפלילית הזאת נוגעת למקרים הרבה יותר מובהקים ורמת הרשלנות נקבעת בהתאם לפונקציה הספציפית שממלא אותו שחקן, אם זה היצרן, היבואן או המשווק. ודאי שהרשלנות נמדדת מכוח התפקיד שלו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז שווה לומר שהרשלנות של מי שמוכר את זה היא פחות מזו של היבואן או של היצרן. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> הרשלנות נמדדת לפי מראש הידיעה שלו. הידיעה של היצרן לגבי המוצר שלו, היא הרבה יותר רחבה מאשר של המשווק. גם של היבואן. של המשווק היא מן הסתם פחותה. לכן כשיבדקו את הרשלנות שלו, שזה היסוד הנפשי המינימלי כדי להיכנס לעבירה הזו, הגורמים הללו יילקחו בחשבון ואפשר לבקש ממשרד הכלכלה במסגרת הנהלים שלהם לבצע אותה דיפרנציאציה. קשה לי לכתוב אותה בתוך עבירות פליליות אבל זה דבר מובהק במסגרת בחינה של נושא הרשלנות שמותאמת לשחקן הרלוונטי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי למה מגבילים את זה רק למסלול האירופאי. אם יש רשלנות, יש רשלנות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> במסלול הרגיל יש לנו הסעיפים הרגילים של עמידה או אי עמידה בדרישות תקן. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תסתכלי מהשוק. לא אנשים שמבינים את החוק לעומק. השוק קורא, רואה: בחר מסלול אירופאי – יש אחריות פלילית. אם אני לא בוחר במסלול האירופי לא תהיה לי אחריות פלילי. למה להגביל את זה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם תראו את המשולב, תראו שזה מגיע אחרי הסעיף של האחריות הפלילית לכל מי שמייבא במסלול של התקן- - << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> למה יש דיפרנציאציה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> משפטית לא הסכימו שנעשה את אותם סעיפים שקיימים היום גם לאסדרה האירופית כי לא מוכנים להפנות לאסדרה האירופית ולומר: אם הפר את האסדרה האירופית, יש עליו אחריות פלילית. שם יש 18 חודשים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> למה פה 18? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זו הבקשה שהייתה של המשרד שלנו, של המחלקה הפלילית. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אין סיבה שתהיה רמת ענישה שונה בין שי המסלולים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אם מחריפים על האירופאי, צריך להחריף גם על הישראלי. אין סיבה שתהיה החמרה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש פה החמרה ברמת היכולת להוכיח את ההפרה. מבחינתנו היכולת להוכיח- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הנטל עלינו. לא בגלל זה צריך להעניש את היבואן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם אתם רוצים להוריד את זה ל-18 חודשים, אפשר. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אם הוכחנו לגבי האירופי את זה ואז זה מצדיק 3 שנים כי רף ההוכחה מאוד גבוה, נניח יכולנו להוכיח את זה לגבי המסלול הישראלי את אחת מההפרות הכלליות שנמצאות פה. יש לך עבירה במדרג נמוך יותר. אם אתה רוצה ללכת למדרג הגבוה יכולה ללכת לפי זה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> צריכה להיות אחידות כדי שלא תהיה מערכת תמריצים שתפגע בתמריץ להשתמש ברגולציה האירופית. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אתם רוצים שנעשה את החלופה הזאת גם לגבי התקן הישראלי במקום מה שיש, בנוסף למה שיש? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> צריכה להיות אחידות. זה צריך להיות העיקרון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מקבל את דעתו של חבר הכנסת אילוז שתהיה אחידות. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זה לקחת מישהו רשלן- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בשני המסלולים רמת הענישה צריכה להיות זהה. או מגדיל להוא או משווה לשני. או שיקבעו 18 חודש בהתאמה למסלול התקינה- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בטוח שזה מתאים לחומרה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שיבחרו. אחרת אתה מרחיק אנשים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שלוש שנים זה כן מתאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נחיל את זה על כולם בנסיבות מחמירות. בנסיבות כאלה מחמירות. בנוסף, למה אתם מחילים את זה על מוכר? מה המוכר אשם? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> הרשלנות היא כאמור מופחתת. בהתאם לתפקיד שלו. עזוב רשלנות. בואו נחשוב על מחשבה פלילית. המוכר מודע לכל הדברים האלה, שמוכר משה ו מסוכן. לא צריך לחול עליו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרתם בדרך אחרת או רשלנית. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> נכון. זה חל גם על מודעות. שואלים למה זה חל גם על משווק. אני מצדיקה גם את הנושא של מחשבה פלילית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תרשמו לגבי המוכר, שבמפורש שמודע. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> הסעיף הזה חל גם במצב של מחשבה פלילית וגם של רשלנות, אז אתם שואלים למה משווק – אני מצדיקה את זה במצב שהוא מודע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מודע – מסכים איתך, אבל רשלנות - קשה לומר רשלן על מוכר שעכשיו צריך לברר את כל התקנים של כל הדברים שהוא מוכר, להביא. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם הוא מספיק בקי לומר: אני במסלול האירופי- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> האחריות היא על היבואן בעיקר. הרפורמה הזו לא שכל מוכר יגיד: באיזה מסלול אתה. הוא צריך להניח שאם המוצר בארץ, סביר להניח שעומד באחת מהתקינות. אם לא, יכול להיות עליו איזה משהו אבל- - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מצד שני, אם אנחנו פוטרים את העוסק בקצה, מה שיכול להיווצר שבסוף אף אחד לא אחראי על כלום. אם אתה פוטר את העוסק בקצה, אתה לא מגיע למשתמשים למעלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם היבואן הביא מוצר לא תקין לא באסדרה - תקרעי אותו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אתה הולך לעשות אכיפה בשווקים, אתה מגיע לאותו מקום - אתה לא מגיע ליבואן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר להאשים את המוכר באותו דבר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יהיה קשה מאוד להוכיח כלפי אותו מוכר רשלנות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז צריך להוציא את המוכר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כי בסופו של דבר כל יבואן ימצא את הדרך לנתק את השרשרת. אנחנו צריכים לוודא שכולם אחראיים ויש אינטרס למשתמש קצה שאנו נדע מי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי להוציא. תעשה אחריות מופחתת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנו מקבלים את הטענה. מה שהיושב-ראש התכוון שאולי צריך ליצור עבירה אחרת, מופחתת לגבי המשווק, המוכר. << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> יש עבירה של עיצומים מינהליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה משהו אחר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אתם רוצים להפחית את המשווק ל-18? זה המוכר. יש משווקים גם מאוד גדולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. זה בסדר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לפרוטוקול – כשכתבנו את הסעיפים האלה אסדרה בתחום גז גפ"מ הייתה בחוץ, לא בתוספת החמישית. אנו רוצים לאותה רשימה, להוסיף עוד סעיף אחד, שקשור למכשירים בגפ"מ – נעשה את זה בתיאום עם משרד המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע, אם צריך - נוסיף. חן בר יוסף: נשמט מרשימת האירועים שיכולים לגרום לנזק משמעותי אירועים שיכולים לגרום לשריפה או פיצוץ גז ביתי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכנסנו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תעבירו לנו את הנוסח המדויק בעניין. << אורח >> עידן בן ארי: << אורח >> לגבי מוצרי חשמל – בסכנות שישנן לא מוזכר חבלה ופגיעה באדם. שריפה ודברים אחרים, אבל יש מאווררים שיכולים להוריד אצבע וכן הלאה. מוצרים חשמליים, יש בהם חלקים נעים. צריך שגם חבלה תהיה מוזכרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב חבלה. חיי אדם או חבלה. ברור שזה עד שלוש שנים. שופט קובע כמה הוא יקבל. זה כתוב. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> לגבי סעיף 7 – הוא מדבר על מצרכים שמיועדים לבנייה והכוונה היא בניית מבנים. חסר פה התייחסות לתשתיות אז צריך להוסיף בניית תשתיות, שיכול לגרום לקריסת תשתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. לא רק בנייה – גם תשתית. למרות שהכוונה לבנייה של תשתית. << דובר_המשך >> אסתי ליס: << דובר_המשך >> אבל בסוף כתוב: לגרום לקריסת המבנה או חלק ממנו. זה יכול לגרום גם- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> תשתית יכול להיות שיש לך קו ביוב צנרת גדול, וברגע שלא ייצרו את הצינור בהתאם לדרישות התקינה, הקו קרס ואז קריסת תשתיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להעיר לסעיף הזה? הפסקה עד 14:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 14:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הדיון. אנחנו בתוספת החמישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עמ' 15, סעיף 16 להצעת החוק. הוועדה דנה ברוב ההוראות שמנויות בתוספת החמישית. יש כמה השלמות ותוספות שמשרד הכלכלה ביקש – הן מסומנות בצהוב. את רוצה לומר באופן כללי, או לעבור הוראה-הוראה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יש גם שינויים בחלק א' בהגדרות, יש תוספות של שתי הגדרות. בנוסף, הכנסנו לכל דירקטיבה במה היא עוסקת. יש דירקטיבות מסוימות, שיש להן תנאים להחלה וגם לבקשת יושב-הראש הוספנו בחלק ג' בתנאים הנוספים תנאי לעניין מצרכים שמשפיעים על מי הקולחין. אקריא מה שבצהוב. חלק א', הגדרות. הגדרה שנוספה – "הוראה מחייבת" – לרבות הפנייה באסדרה אירופית מאומצת לאסדרה אירופית שטרם הוחלה בתוספת זו ובכלל זה דירקטיבות, רגולציות והנספחים שלהן, או להגדרות בהן, אלא אם נאמר אחרת במפורש בתוספת זו; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו ההוראה המהותית שקובעת שגם הפניות באסדרה אירופית שאומצה פה, הפניות לדירקטיבות שטרם הוחלו בישראל, גם הן יחולו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> לא כל הדירקטיבה תחול אלא רק ההפניה לאותה דירקטיבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם מפנים לסעיף אבל אני מניח שיש הפניות שהן גם לדירקטיבה שלמה. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> ככל שמדובר בדירקטיבה שלמה כולה תחול אבל אם מדובר בהפניה לסעיף- -. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אם כולה תחול, זה אומר שהיא לא עברה את המסלול שמותווה בהצעת החוק של צו באישור ועדה. אני רוצה שהוועדה תבין את משמעות ההגדרה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> היא עברה בעצם זה שאנו מאמצים כאן את אותה אסדרה לרבות כל הסעיפים שיש בה, גם אם יש בהן הפניות. אנו מנגישים הכול באותו אופן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המשמעות היא, שאנו מחילים בדרך של הפניה עוד דירקטיבות, שאנו אפילו לא מודעים אליהן. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אנו אמורים להיות מודעים אליהן מהסיבה הפשוטה שאנו למעשה מאמצים את הדירקטיבה ואז מגישים את כל הסעיפים שבה ומנגישים גם את ההפניות שבה כולל מה שכתוב במקומות שאליהם הפנינו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי הדירקטיבות שעכשיו מנויות בתוספת החמישית אתם יודעים לומר כמה הפניות פחות או יותר יש בהן? האם יש בהן הפניות לדירקטיבות שלמות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אלא אם נאמר אחרת? אנו לא יודעים במה מדובר. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אמרנו שבסופו של דבר אנחנו מאמצים את האסדרות רק לעניין מוצר שחל עליו תקן רשמי ורק בהיבטים האלה. אם יש נגיד באסדרה אירופית משהו שלא חל – לא רצינו להחיל אותו כי לא קשור למצרך, אז אם יש בו הפניה למשהו אחר, את זה אנו לא רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה סעיף סל. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> נכון אבל אנחנו מדייקים את האסדרה האירופית כאסדרה שחלה על המצרך. הרי גם בהגדרה של האסדרה האירופית אם נחזור אליה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה כתוב שחל על מצרך? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> בהגדרה בסעיף המהותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את כתבת: אסדרה אירופית מאומצת, באופן כללי. את מבקשת סעיף סל, אז למה צריך את התוספת? לא צריך את התוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק אסדרה פה שמפנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. ואם היא מפנה לעוד מאה אסדרות אחרות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כיוון שאתם לא יודעים לומר לנו כמה הפניות יש, אולי בשלב הזה לא נכלול את התוספת הזאת? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> אי אפשר. תיווצר לקונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון ואתם לא יודעים לומר מהי הלקונה. כיוון שיש מנגנון לשינוי התוספת, אני מציע אולי כשתוכלו לומר לנו ותדעו לבחון את זה לגבי כל אסדרה, אפשר להביא את זה בצו באישור ועדה אבל כרגע לאשר כזה דבר – אני חושש שאנו מאשרים פה דבר שאנו לא לגמרי מודעים אליו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הרי התפיסה הבסיסית היא שאסדרה אירופאית היא נכונה, לא בעייתית. ברגע שהחשש ליצירת לקונה, אם אתה לא מאמץ את זה כמקשה אחת – מייצרת הרבה ויתר בעיות כי אז לכאורה אם אתה לא מאמץ הפניות, אתה מייצר חלל במה שאתה מביא כי אז האדם לא מחויב להביא משהו שעומד ברגולציה האירופאית כולל ההפניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד אתה יכול לבוא לוועדה ולומר: אני רוצה להוסיף את זה ואת זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הייתם יודעים לומר לנו: יש כך וכך הפניות – אם תגידו שיש הפניות לסעיפים מסומים – אז אתה צודק, אבל אם למשל יש סעיף בדירקטיבה שמחיל שתי דירקטיבות שלמות כלומר מחיל אותן בשינויים גם על המצרכים באסדרה שכלולה כאן, והועדה כרגע מאשרת את האסדרות האלה בלי שעברו את המנגנון הקיים פה. לא בצו באישור ועדה, לא מנויות כרגע בתוספות. אנו לא מודעים להשלכות המהלך הזה. אם הייתה לכם עבודה מקצועית, שאומרת מה ההפניות הייתי יכול יותר בקלות לתמוך בזה. זה יכול להעלות קשיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מביאים לנו רשימה בנספח. עכשיו אומרים: אם גם דירקטיבה אחרת חלה, גם היא חלה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא כל דירקטיבה. גם היום כשיש סעיפים בתקן רשמי שמפנים לתקנים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את כותבת: ובכלל זה דירקטיבות. ואל תשכחי שיש לנו המון חוקים סותרים. אז עכשיו את צריכה להתייחס גם לדירקטיבות שלא רשומות פה? איך תעשי את זה? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> יש זמן עד שהחוק הזה נכנס לתוקף. בזמן הזה אנחנו אמורים למפות את כל האסדרות ולהנגישן באופן מלא. אם נמצא התנגשות מדויקת או משהו כזה, נבקש להחריג את זה אבל ברירת המחדל צריכה להיות שההפניה כן חלה – אחרת אנו יכולים לייצר מצב של ואקום מאוד מסוכן. אם יש דרישה בתקן ישראלי שטמפרטורה למשל לא תעלה על טמפרטורה מסוימת, ובאסדרה האירופית זה נמצא בדרך של הפניה זה אומר שביטלנו ברגע זה את הדרישה למקסימום טמפרטורה. זה יכול להיות דרישה למשהו מאוד דרמטי, מסוכן. לא יכול להיות שאנחנו מייצרים ריק. אז אם יהיה מצב של התנגשות, נמנע את ההתנגשות אבל לא יכול להיות שאנחנו מייצרים היעדר הוראה בכלל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אנו גם מזכירים שאנו מניחים שבשבוע-שבועיים הקרובים גם ייבחר גוף שיקים עבורנו את מרכז הידע, יעשה את זה הסקרינינג הזה – אבל לאמץ אסדרה כשאתה אומר: אני לא מאמץ את ההפניות שלה – אתה מאמץ משהו חסר, פגום לכתחילה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את נושא ההפניות העליתי בישיבה הראשונה בהצעת החוק. שאלתי מה יהיה דינן. זו התשובה שקיבלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם נקבע מועד ששר הכלכלה יצטרך להביא את ההפניות האלה לתוספת - חצי שנה יידעו מה קורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עכשיו שומע שיש כוונה להוסיף עוד דירקטיבות שלא מנויות. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אני מזכיר לכם שאמרנו שגם אם השר ירצה להוסיף או להסיר, כלומר אם נרצה להסיר הפניה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אתם עושים את זה בלי להביא לוועדת הכלה. חל וזהו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אפשר לייצר חובת דיווח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חובת הדיווח אין לה השלכה לגבי התוקף של הדינים האלה. עכשיו אתם רוצים לתת תוקף לכל ההפניות שמנויות באותן דירקטיבות וזה לא רק הדירקטיבות שמנויות פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שהחוק יחול עוד חצי שנה. עד אז את יכולה להביא לוועדה את כל ההפניות? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> זו הכוונה. לייצר גוף ידע- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נאשר לכם כהוראת שעה ותביאי לאישור הוועדה. ניתן להם – כדי שלא יהיה נזק בלקונה, כהוראת שעה, נגיד לשנה ובינתיים שיביאו אלינו. עם הזמן ילמדו את הדירקטיבה- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אז למה צריך כהוראת שעה? נביא אליכם בכל מקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים אתה לא מביא לי כלום. ניתן לך שנה. עוד שנה כל הדירקטיבות האלה, תדע מה ההפניות אז תביא לאישור ונגמר הסיפור. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> גלית, את בסדר עם הוראת שעה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה אומר שבזמן הזה אנחנו צריכים להביא את המיפוי המלא של ההפניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנה זה מספיק? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכתוב ששנה הוראת שעה ותכתוב שהשר תוך שנה יביא לאישור הוועדה את כל ההפניות האלה וזהו. זה יחייב אתכם ללמוד הכול מהר, לסדר את העניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי כל אסדרה יש מועד תחילה אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ממועד תחילת החוק. מה זה משנה? אתה צריך ללמוד את ההפניות. זה הכול. לא משנה מתי בתוקף ומתי לא. זה לא סותר את זה שאם פתאום תגלה משהו אתה מוציא צו וטיק – אתה מכניס. רק בלקונה זה לא פטור. עד שתלמד. לכן זה טוב כהוראת שעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי פה חידוד – אם מדובר על הפניה לסעיף ספציפי בדירקטיבה זה פחות בעייתי. הבעיה שלי אם יש שם הפניות לדירקטיבות ממש שונות. על זה מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכלל זה. יכול להיות שזה כל מיני סעיפים. אני לא יכול לעשות הוראת שעה – לא יודע למה, אז אני עושה באופן כללי. תכתוב שאפשר להאריך את זה גם בעוד שנה אם יחליטו. כי זה רק אם הם לא יודעים. הלאה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הגדרה נוספת – SDS – "SDS" – Safety Data Sheet – גיליון בטיחות חומרים המפרט את הרכיבים הכימיים הקיימים בחומר הכלול במצרך. תכף נראה את השימוש בזה בתוך תנאים להחלה של מספר דירקטיבות. אני קוראת על מה כל דירקטיבה חלה. הדירקטיבה הראשונה היא לבטיחות צעצועים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי הדירקטיבה הזו, נשמח אם תחדדי שוב לגבי התנאי לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3. מה ההבדל לעניין החלת הדירקטיבה על צעצועים מתחת לגיל 3? מה נותן האחזקה של המסמכים הספציפיים האלה לעומת המקרה הכללי למשל של דרכי הוכחה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> להסביר כי דרשנו אחזקת תיק מוצר כפי שנדרש באירופה, טכניקל פייל בדוק. זה מייצר רמת ודאות גבוהה יותר לגבי תקינות המוצרים שנכנסים שמתאימים לרגולציה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעומת המקרה הכללי כאן יחויב בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים כאשר יבואן ככלל לא מחויב? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> לא, הוא חייב להחזיק בטכיקל פייל כפי שנדרש ברגולציה האירופית ובדוק גם כמו שנדרש ברגולציה האירופית. זה התנאי שצעצועים לילדים עד גיל 3 יכולים להיכנס למסלול הזה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> למוצרים שרמת המסוכנות שלהם גבוהה יותר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה מייצר ודאות גבוהה יותר שהמוצר הזה הוא באמת המתאים לאסדרה האירופית. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> מה המסמכים האלה מלמדים על מידת המסוכנות לאוכלוסייה של ילדים ותינוקות? איך זה מוסיף לנו ערובה שזה בטווח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוצץ רק בישראל יש? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה תנאי שקיים גם בשוק המשותף. יבואן שדואג להשיג את המסמכים האלה ודאי בודק שמה שהוא מכניס הוא מתאים לרגולציה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אתה יכול לדעת האם הוציאו ריקול לגבי מוצר של מוצץ? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אנחנו בודקים מדי פעם, ודאי. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זה פתוח לציבור. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אם עושים ריקול למוצרים של תינוקות? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כן, נדע כמו כל אחד. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> באופן מיידי. אף אחד מאתנו לא נכנס סתם לאתרים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> צריך להיכנס ולבדוק מדי פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היבואן בכל מקרה אחראי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר להעיר הערה כללית על הסעיף שהוקרא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נוסף פה סעיף שלא מתואם, SDS ותכף נגיע גם למסמכי יצרן – אנחנו ראינו אותו רק בנוסח לוועדה. הוא חסם להבנתנו לכל הייבוא בלי קשר עם יצרן. שינוי מאוד דרמטי שלא דנו עליו מעולם. גם SDS וגם מה שתכף תראו שעל העוסק להחזיק בהצהרת יצרן. כל הדברים האלה אי אפשר להביא בלי קשר עם יצרן. אנחנו מדברים על קבוצות מוצרים של כל חומרי הניקוי, כל מה שבא במגע עם מזון. כל המדף בסופר שדיברנו עליו כל הזמן פתאום אפשר להביא אותו רק בקשר עם יצרן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איך יבואן מקביל יביא את זה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מסמך SDS הוא סמך בין לאומי שקיים בכל העולם אותו. הפורמט שלו זהה לחלוטין בכל העולם, בין אם זה אירופה, אוסטרליה, ארצות הברית, ישראל. אותו פורמט. נגישים לכולם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה עם הצהרת היצרן? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הצהרת היצרן או ברמת דוק שזה ברוב המקרים נגיש לציבור, והיצרן שלא מייצא לשוק המשותף מצהיר שמתאים לרגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה מה שכתבנו שם לגבי המצאת מסמכים במקום המצאת יצרן? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל יבואן כולל הגדולים ביותר לא יודע להביא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה מתוך הרשימה הם לא יודעים להביא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם את ה-SDS וגם את הדוק. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מאיפה לקחת את זה? לא נתקלתי בדבר כזה. הדרישה קיימת כבר היום. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אולי נסביר מה מקור התיקון ולמה עשינו את זה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כי בהרבה מאוד חומרים כימיים לא ניתן לבדוק את החומר לפי דרישות אותה רגולציה אירופית אם אין לך המסמך הזה. הסוגיה הזו נבדקה אפילו מול הגופים באירופה. שאלו האם ניתן לבדוק וענו: בלי המסמך הזה אתה לא יכול לבדוק את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עכשיו בוועדת בריאות דנים בחוק של תמרוקים. משרד הבריאות הוריד את הדברים האלה של הארכת בטיחות בתיק תמרוק כי הם חסם. למרות שגם שם- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כולם מסכימים, גם איגור יגיד שזה חסם. השאלה האם חסם מוצדק או לא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מדבר על כל המדף בסופר, של כל מה שבא במגע עם מזון שזה להבנתי כל הקופסאות החד פעמי, תבניות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה נגד – SDS או הנושא שכתוב בסעיף ב1? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> גם SDS וגם להחזיק בהצהרת יצרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הנושא הזה – כמו בחקיקה שחוקקנו. אמרנו או יצרן או מסמכים לרבות מעבדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף שאנו דיברנו עליו מדבר על פטור מעיצום כספי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אותו דבר כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן זה דרישה מהותית. השאלה האם הוועדה רוצה להקל בדרישה המהותית בהתאם להוכחת העמידה באסדרה האירופית. לא בטוח כי פה זה דרישה מהותית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צודק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף בפקודת הייבוא והייצוא כן הביאו עכשיו נוסח חמור יותר שכן נראה לנו סביר, שאומר שלגבי קבוצות המוצרים היותר מסוכנים אתה מביא או הצהרת יצרו או דוק או הצהרה לשיווק באירופה. צריך לחול גם עם זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או מעבדה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה השינוי? למה בקבוצה הזו ככה ובזו ככה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה דברים שונים לחלוטין. ביקשנו להוסיף את הדברים לעניין חומרים כימיים כי בלי SDS לא ניתן לבדוק קיומה של רגולציה. זה דבר אחד. לגבי חומרים באים במגע עם מזון, אותו דבר. יש באירופה דרישות, האם החומר הזה מיועד ל- - - הכלי, לאחסנה קצרת טווח, ארוכת טווח, חד פעמית, לחימום, לא לחימום, האם האריזה הזאת נוצרה מחומרי גלם ממוחזרים. כל זה מופיע בהצהרת יצרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבין שייבוא מקביל לא יהיה בסעיף. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> הדברים האלה אתה לא יכול לבדוק אותם לאחר מכן. אתה לא יכול לבדוק את זה. יש דברים שאתה לא יכול לבדוק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה לוקח את המוצר מהשוק, ושולח אותו למכון התקנים, ואומר לו: תבדקו לי אותו בהתאם ל-SDS – לא יודעים להגיד לך תשובה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ברגע שאני מלווה את המוצר הזה באותה תעודת SDS - - יודע לבדוק. אם לא נתתי לו את התעודה לא יודע לבדוק. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> מה זה התעודה הזאת? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כי זה מסמך טכני שכל יצרן בעולם בכל מדינה בעולם יודע להרכיב אותו. הוא נגיש לכולם כי הוא מחויב בכל המדינות בעולם. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני רוצה למצוא. אני יכול? << אורח >> רן כהן: << אורח >> יש תקנות 26 שנה, של תקנות הבטיחות בעבודה. << דובר >> דור חרל"פ: << דובר >> ככה הגענו למחירים הכי גבוהים ב-OECD. << אורח >> רן כהן: << אורח >> לא בגלל מוצרים כימיים. הגליון הזה הכרחי כדי שעובדים ומנהלים יידעו אילו חומרים כימיים – לא תמרוקים – כימיים, הם עושים שימוש כדי שיוכלו לעשות ניהול סיכון. אני לא מדבר על חומרי הניקוי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> פה הפער. אני מעביר את הכדור אליך. איך אתה מציע שיבואן מקביל יביא את המסמכים האלה? << אורח >> רן כהן: << אורח >> אני רוצה שזה לא ישפיע על חומרים כימיים מסוכנים שמגיעים- - - רוצה לדאוג לתמרוקים? אין לי בעיה. אני רוצה לדעת שמתי שמוצר שהיום תחת ההגדרות שלנו והגדרות מאוד מפורטות, החומר הזה הוא חומר כימי נכנס למקום עבודה – שזה מגיע עם SDS. 26 שנה זה קיים - לא היה חסם. תבדקו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כתוב בתקנות שלכם? << אורח >> רן כהן: << אורח >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז הכול בסדר. אז זה יידון בסתירת דינים. לא קשור לפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? מאיפה הבאת את ה-SDS? למה לא היה עד עכשיו בהצעת החוק? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כל הדברים הלאה קיימים גם היום. גם היום הדרישות האלה קיימות. אנו לא מייצרים שום דרישה חדשה. אנחנו יכולים לשפר ליבואנים את התנאים – תורידו אחריות מהרגולטור לאכוף. תורידו את הדרישה – אין שום בעיה. גם באירופה לא עושים את זה ככה. באירופה דורשים מיצרן להצהיר על חומרים מי מייצר את זה ואז לראות ריכוזים של חומרים שהוא מצהיר, מתאימים או לא מתאימים לרגולציה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אמרתם ש-SDS קל למצוא בגוגל, אז למה אתה לא עושה גוגל ומוצא את זה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> למה אני צריך למצוא בשבילו? דובר: אבל זה מראה שזה לא חסם. אתם מדברים על לבדוק את המוצר במכון התקנים, שזה החלק שלו. אני מדבר על זה שזה מגיע לנקודת הקצה, ויש פה הגדרה שזה חומר מסוכן, רעל - זה לא כל דבר, לפחות לא אצלנו מחויב ב-SDS אבל כשזה מגיע למשתמש הקצה והוא מכניס את זה לתהליך ייצור, הוא צריך לדעת במה הוא משתמש כדי שגם לא תהיה לו כפילות בין חומרים, ריאקציה עם חומרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא קשור לפה. דובר: אני כבר לא עוקב אחרי כל השינויים, ועדת חריגים. אני צריך לדעת חד משמעית. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה הדיון שהתקיים פה לפני שעתיים, הנחה את המשרדים לצאת לעבודה לסתירת דינים. כל עוד הדין סותר – כיום הוא עדיין סותר. אני מדבר פה כרגע רק על החוק הזה. לא יודע על חומרים מסוכנים בעבודה. מדבר על כל המדף בסופר שכל החוק הזה עוסק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר לדעת על אילו מוצרים מדובר וכמה כסף? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מדובר בחומרים מסוכנים שכל אחד קונה בסופר. חומרי ניקוי, פותח סתימות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה להבין. קודם כל, אני יוצא מנקודת הנחה שהאירופאים התלבטו אותה התלבטות ואישרו דברים. עם החשש הזה יודעים להתמודד איתו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> האירופאים דורשים את זה חד משמעי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז מה שהאירופאים דורשים גם אנחנו אבל אם הם כבר קיבלו C- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אין באירופה לקבל C. 99.9% מוצרים משווקים באירופה – אף אחד לא בדק אותם. אין חובה באירופה שרגולטור יבדוק ואישר מוצר. לא קיים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הרגולטור באירופה לא עושה- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> עושה אבל אין אישור מוצרים. אין אישור פוזיטיבי באירופה של מוצרים. צריך להיות ברור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני שואל על הבדיקה בשטח, אתה אומר שלא יודע לבדוק. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> נכון. לכן שאלנו מקבילים שלנו באירופה האם החומרים האלה אפשר לבדוק במעבדה בלי מסמכים? אמרו שחד משמעית לא. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> באירופה אני מניח שמאפשרים ויכולים לעשות בדיקות בדיעבד או מתי שהם רוצים באופן אקראי או לא – תגיד אתה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לא, אי אפשר. שאלנו אירופאים. אומרים שהמסמכים האלה חייבים להיות בתיק מוצר של נציג ויצרן בשוק המשותף. בלי זה אתה לא יכול לבדוק. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז הבקשה הזאת היא בדיוק מה שקורה באירופה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> חד משמעית. אין פה שום החמרה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אל"ף, איגור צודק. העניין הוא בייבוא לישראל כי בייבוא לישראל היבואן שעליו אנו מנסים לפתור את הבעיה שלנו מתקשה לקבל את ה-SDS ואז זה הופך לחסם ייבוא. אומר הרגולטור: אפשר להביא את זה על בסיס הוכחת שיווק אדוני היו"ר, אבל אז איני יודע לבדוק את זה. יהיו פה דברים על המדף שאיני יודע לבדוק. אז אפשר לטעמנו לחלק את הדברים לכמה קטגוריות. אם זה מוצרי צריכה שממילא יש לגביהם הוכחת שיווק באירופה, בניהול הסיכונים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הלכנו בחוק הזה- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל במוצרים האלה אפשר ללכת. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> גם הצענו את זה במוצרים אחרים. בישיבה הראשונה הכנסנו הוכחת שיווק אחת האופציות אבל לא במוצרים האלה אלא במוצרים שאפשר לבדוק אבל זה היה בהתאם לבקשתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שלא יכול לבדוק. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> נכון. פה אומר הרגולטור: אני לא יכול לבדוק אותם בלי המסמך הזה, SDS. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך פה סעיפים שאתה כותב להחזיק בהצהרת יצרן אבל אי אפשר להביא הצהרת יצרן. זו בדיוק הבעיה. יש כאלה שאתה שם את שניהם, יש כאלה רק הצהרת יצרן וכאלה רק SDS. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה האם הצהרת יצרן כזה מחייבת ממש קשר עם היצרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ייבוא מקביל בסעיפים האלה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אדוני היו"ר, תן לי ברשותך לסיים את הרעיון. גם בדיון הראשון ביקשת לראות על אותם מוצרים של אבקות כביסה ומדיחים וכו'. הראיתי לך שזה מיליארד וחצי שקל בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> יש שם מוצרם ספציפיים שבגלל המים החרגנו אותם אבל מעבר לזה, באותם מוצרי צריכה שבהם הצריכה גדולה מאוד אני חושב שהוועדה יכולה בניהול הסיכונים הנכון להסתפק בכלל השיווק. במוצרים היותר מורכבים כמו שרן פה ממשרד העבודה מציג, בחומרים הכימיים היותר מסוכנים – שם נבקש SDS. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה פחות נוגע למחיר של הצרכן בסופר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה לא מוצר צריכה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ואז איפה שזה לא קיים יהיה פטור מרגולטור לאכוף את האסדרות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאט-לאט. נשאיר את ההגדרות ונעבור לדירקטיבות ואז נדבר. מה לגבי 1ב1? הדירקטיבה הראשונה. שוב הכניס פה הצהרת יצרן. עכשיו אני שם לב לזה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> צעצועים שמיועדים עד גיל 3. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זו החלטה שהוועדה קיבלה בדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני יכול להתייחס לסעיפים 1 ו-2? אני אומר, שהסיכום הראשוני שגם היה אתנו, עם משרד הכלכלה, היה של החרגה של זה. פה הוספתם אלא אם כן החזיק בהצהרת יצרן, בסעיף 1ב(1). הוספתם החרגה של הצהרת יצרן. אנחנו חושבים, שזה צריך להיות מוחרג בלי ההערה הזאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיהיה רק מוצצים ישראליים? מה רע באירופאיים? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו לא אומרים שרע. כשאנחנו מדברים על תהליך ההחרגה אנו מדברים על החרגה. ואני יכול לומר – זה משפיע, איך זה מגיע לישראל ואילו בדיקות- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בדיקות הכי מחמירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תפנו לוועדת חריגים. לא אכנס לזה. נתנו את הצהרת היצרן בכוונה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לפחות תגידו שזה משווק כדין באירופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כתוב בחוק- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כתוב בחוק. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> בחלק מהמוצרים לאירופאים יש חקיקה משלימה אחרת במקום אחד. כשאתה אומר: משווק כדין באירופה – מה שלא נכנס לאירופה, כמו שזה מנוסח היום, ייכנס לישראל. כי בגלל חוק אחר זה לא נכנס לאירופה, ואתה את כל הסינים אוהבי ישראל מכניס אותם לישראל בדלת האחורית. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תסביר איך יכול להיות דבר כזה – משהו שאסור שייכנס באירופה ונכנס פה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כי עומד בתקינה האירופאית. יכול להיות שיש כל מיני איסורים אחרים. אם אתה רוצה מה שטוב לאירופה טוב לישראל, תגיד: מה שמשווק באירופה כדין ואז אתה כולל את כל החבילה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה מה שרצינו לכתחילה – הוכחת שיווק, רק כולם התנגדו פה להוכחת שיווק. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> תתקנו ותגידו שיהיה פה סעיף שאומר שמה שטוב לאירופה- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה בעד שמה שמשווק באירופה ישווק פה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> גם במוצרים האלה, אם זה משווק כדין- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מנהל איתו משא ומתן? תעזוב את זה עכשיו. בוא נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השינוי הבא הוא ברגולציה שנקובה בסעיף 4 בתוספת. רק מה שבצהוב. השמות זה לנוחות הקורא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> גם ברגולציה הקבועה בסעיף 4 וגם ברגולציה הקבועה בסעיף 4א שזה רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון וחומרים וחפצים הבאים במגע עם מוצרי מזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקופסאות האלה? את זה מייצרים מישראל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מדף שלם בסופר שאנחנו עכשיו לא נותנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם מייצרים בישראל. מקסימום שיקנו את זה. מה זה צריך להפריע לי? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בשני המצבים האלה התנאי להחלה – החזקה של הצהרת יצרן. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> דברים שבאים במגע עם מזון – צלחות, כוסות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> גם כלים חד פעמיים, גם כלים לאחסנה ארוכת טווח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה אתה רוצה הצהרת יצרן? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> כן, גם הסברתי למה. אל"ף צריך להיות ברור ייעוד הכלי – האם מיועד למזון קר, למזון חם. האם מיועד לאחסנת מזון קצרה, ארוכה. האם הכלי יוצר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הרבה מוצרים. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> זה מה שהאירופאים דורשים. האם הכלי הזה מיוצר מחומרים ממוחזרים או לא, האם הוא מיוצר ביחד עם סיבים טבעיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אירופאים דורשים? תרשום שהמוצר חייב לעמוד בכללים האירופאיים, בדין האירופי. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ודאי. השאלה איזה מסמך איגור דורש מהיבואן. ברור שהוא חייב לעמוד ברגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אם יבוא יבואן מקביל ויראה- - << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> הוא לא יכול להראות. זה החסם. אין לו גישה למסמכים האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מציעים שבהקשר ספציפית של כל המוצרים האלה שתכף נגיע אליהם, שכולם מוצרי צריכה חשובים שהוועדה שמה עליהם דגש – רק למקרים האלה יוכל להצהיר שזה משווק כדין באירופה, שזה חלופה שכבר עכשיו משרד הכלכלה הוסיף ולא יצטרך את כל הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתנאי שזה משווק. לא שהוא מביא את זה מסין וזה לא משווק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מבחינתי אפילו שיצהיר שאני יבואן מקביל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוכן לזה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מה שאיגור אומר, ברמה המקצועית זה ייעוד הכלי ובאיזה טמפרטורה. יכול להיות שאפשר לומר שזו הצהרת יבואן שמבוססת- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. הצהרת יבואן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל באירופה. לא שמשווק בסין ועומד בדין האירופי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> במוצרים האלה כבוד היושב-ראש, מה שמשווק באירופה בעיניי ראוי – ספציפית פתרון. דובר: כבוד היושב-ראש, איזה הוכחה יש ליבואן שזה משווק באירופה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצהיר. מה רצית שיביא תצהיר? דובר: לא, שיראה את זה באתר אינטרנט, שיביא חשבונית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במוצר הזה כן. נעבור מוצר-מוצר ונראה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לגבי מוצרים שבאים במגע עם מזון איגור אמר שהוא צריך כמה דברים ספציפיים כמו מה ייעוד הכלי, האם יש בממוחזרים ולאיזו טמפרטורה. אפשר לדייק שזה הדברים היחידים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם עכשיו המוצר במדף בברלין מה הבעיה? מה הוא צריך לדעת? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> האם מטילים על הרגולטור אחריות לבדוק, אם עומד או לא עומד ברגולציה האירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא שם, אין בעיה. אתה צריך לומר מה אמר. איך מוכיחים שמשווק בברלין. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> לא תפקידו של רגולטור טכני. אפשר לקחת משרד של כלכלנים שיבדקו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הרגולטור. יכול לומר שייקחו הוכחות כאלה וכאלה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> תרשה לי אדוני היו"ר לחדד את דברי איגור, אבל שוב – אנו חוזרים לעולם של ניהול סיכונים. איגור אומר: אם אתם מסתפקים בהוכחת השיווק, זה בסדר רק תדעו שאי אפשר לבדוק אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קשה לבדוק. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> הדבר היחיד שהוא יכול לבדוק – האם משווק באירופה. ובניהול הסיכונים זה בסדר במוצרים מסוימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאט-לאט. אנחנו נרשום כך: אם זה משווק באירופה – משווק באירופה, כדין – זה אחת. שתיים, אנחנו נותנים סמכות לממונה על התקינה לקבוע בהנחיה חלופה להצהרת היצרן. אם הוא חושב שיכול – שייקח. לגבי הסעיף הזה. יש לך שתי אופציות פה – או אתה נותן חלופה להצהרת היצרן אם יש אפשרות כזו, או משווק באירופה אבל הוא צריך לומר איך מוכיחים זאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה זה חלופה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חייב להיות הנחיה כזו – איך קובעים שמשווק באירופה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אול עדיף הצהרת יבואן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצהרת יבואן תהיה בכל מקרה. << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> ייעוד וטמפרטורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיגיד. הצהרת יבואן. למה שלא נבקש מאיגור? עכשיו משרד הכלכלה דואג לעצמו. אמרנו כך: המוצרים האלה של פלסטיק או שזה משווק באירופה, משווק אמיתי והוא יצטרך לומר מה צריך להוכיח כדי שזה משווק באירופה – אולי תמונות. או הצהרת יצרן או משווק באירופה כדין, או חלופה – אם הוא סבור שיש חלופה להצהרת יצרן – גם יכול לתת את זה. מה אתם רוצים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש את זה כבר בפקודת הייבוא והייצוא – חושב שהוועדה עוד לא הגיעה להקריא את זה. הוסיף משרד הכלכלה סעיף שאומר שאתה צריך להביא לגבי כל מוצר שבקבוצות 1 ו-2 או הצהרה שמשווק כדין באירופה או את תעודת היצרן או את המסמכים הטכניים. כבר יש כזה סעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש תיקון לסעיף 2ו לפקודה. קריאה: שם כתוב שהצהרת יבואן מספיקה וזה לא הרעיון פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קיים בכל מקרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין סיבה לכתוב בכפל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כפל. כמה חלופות. תוסיפי לגבי הדירקטיבה הזו. כל מה שכתוב פה בכל מקרה הוא צריך להמציא את הצהרת היצרן. זה קיים בכל מקרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה מה החפיפה בין מה שכתוב פה לבין התוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו את העניין. ההחלטה – החלופות. או-או. הכי טוב שיגיד שמשווק באירופה, יביא הוכחות. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל זה רק לגבי 4 ו-4א. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוברים אחד-אחד. תגיד לנו מה המוצר שנדע אם אפשר לקחת סיכון. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> למעשה אנו רוצים לעשות את זה רק למוצרי הצריכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו נעבור. 4 גמרנו. 4א – זה הכול אותם מוצרים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> 4א זה דירקטיבה ראשית. חומרים פלסטיק זה יורד לדירקטיבה 10 – 2011, וחומרי קרמיקה – 84-500. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לנו איזה מוצרים. 4א(ב) איזה מוצרים אלה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> דירקטיבה לפרטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סיכון יש בזה? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> צבע, מתכות כבדות- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כל הצלחות, כוסות? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> שיש שם מדידת מתכות כבדות. במקרה הזה אפשר להסתפק בהצהרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתייחס לדירקטיבה לפרטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון. ביקשתם גם הצהרת יצרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין הצהרת יצרן אז מה עושים? אותן חלופות שקבענו בראשון. תתקדם. 4ב(ב) – עשינו. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו בעמ' 18. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ב-5 מועד הכניסה לתוקף דיברנו שיהיה רק לכבלים ועשו את זה לכול – הסיכום היה ש-18 חודשים יהיה רק לכבלים במתח נמוך ולא לכל הדירקטיבה. ביקשתי לחדד את זה במפורש בדיון ואמרו בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה המוצר? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> המון מוצרים. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> המון מוצרי חשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עשינו 18 חודש. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אין סיבה. רק לכבלים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הכבלים אין בעיה 18 חודשים. מדברים על מוצרי חשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא סתם החלטנו 18. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ה-18 היה בגלל הטענה של סינרג'י שאמרו שלא יספיקו לפנות לוועדת חריגים. על זה הייתה הדחייה – לא על המהות של הדירקטיבה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איגור, מה אתה אומר על המהות של הדירקטיבה? חייב 18 חודשים? מנהל התקינה אומר שלא צריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה מוצרים פה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה דירקטיבה מאוד רחבה שחלה על כל מוצרי החשמל שרק תדמיינו לשימוש ביתי. בין היתר חלה גם על כבלי חשמל למתח נמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברו על כבלים. זה המפעל בשדרות. משרד האנרגיה, מוכנים שלא יהיה 18 חודשים עם כל המוצרים, רק על הכבלים? << דובר >> ידידיה שטכלברג: << דובר >> צריכים לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לבדוק? אנחנו גומרים היום את החוק. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אנחנו עשינו איזו ג'סטה ואמרנו 18 חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נזכרתי. שואל אותם אם יש להם בעיה עם זה. תחשוב. הלאה. נחזור לזה. << דובר >> ידידיה שטכלברג: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגידו מה המוצר שההחלטה תהיה ברורה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כבלי חשמל למתח נמוך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אותה הערה לסעיף 7. גם שם דובר רק על אבקות הכביסה ובטעות דחו את כל הדירקטיבה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אפשר לחזור לסעיף 4. אני מבקש להשאיר הצהרת יצרן. סעיף 4 לרגולציה אירופאית, FOOD CONTACT PLASTICS. להשאיר הצהרת יצרן, כי אני לא יכול לבדוק את זה. זה כל כלי הפלסטיק שבאים במגע עם מזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגרנו את זה. למה לחזור? מה שכתבנו. עזוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיעשה את העבודה. זה המון מוצרים. כולם קונים את זה. דווקא את זה אתה רוצה לא להביא? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הכול בסדר. שיירשם לפרוטוקול שאין ביכולת הממונה לבדוק את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מכון התקנים, אתם יודעים לבדוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר שורה כזו של מוצרים לדרוש הצהרת יצרן. אמרנו שאם זה משווק באירופה בסופר, גם ישווק פה. הם בודקים בשבילנו. הכול בסדר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אחוז הבדיקות שלהם- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנושא של כוח אדם לא יעצור את החוק. הלאה. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> 70% לא מתאימים לרגולציה אירופית, זה בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרנו רק מה שמשווק שם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שבאירופה לא מתאים לדירקטיבה מה שמשווק. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> היושב-ראש, רק תשמע מה אמר – ש-60% או 70% מהמוצרים שנבדקים באירופה לא מתאימים לרגולציה- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה לפי ניהול סיכונים. הם פוגעים בניהול סיכונים, כמו איגור. זה לא אומר שכל המוצרים אלא שאלה שנדגמים נתפסים. זה ניהול סיכונים חכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 60% זה המון. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> ממה שנדגם. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זה לא מה שאמרנו. אמרנו שמה שמספיק טוב כדי להיות בסופר באירופה, מספיק טוב להיות בסופר בישראל. מה שטוב לאירופה טוב לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המוצרים. אם בעתיד תראו שיוצר בעיה – מה שאני לא חושב – השר יכול להביא תיקון הצו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין פה אירוע: איך הרגולטור האירופאי יודע לבדוק, ואנחנו לא נדע לבדוק גם עוד שנה? << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> אין המסמכים. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כלומר אם היה המסמך היית אומר: יודע לעמוד. ואנחנו לוקחים סיכון ואומרים: אם זה באירופה בסופר, כנראה שזה בסדר. אתה אומר שזה לא בסדר. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> אתם לוקחים סיכון – הכול טוב ויפה. רק שיירשם לפרוטוקול- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשמנו בפרוטוקול שהעברנו את זה לשר. אם השר בעתיד, עוד שנה יחשוב שזה בעייתי – יכול לבוא לתקן. אני חושב שמוצרים כאלה לא צריכים לבקש יצרן. זה מוגזם. משרד הבריאות, כמה אנשים בגרמניה חלו כתוצאה מה-60% האלה שאינם תקינים? אין לך תשובה, כי לא הרבה חלו. נתקדם. בחייכם. זה כולה כלים חד פעמיים. דובר: אדוני היושב-ראש, אתם לוקחים מאירופה רק את הזכויות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על איזו בדיקה אתה יכול לעשות? אנחנו יודעים מה מסרטן ומה לא? כל המוצרים שהם מפלסטיק הם בעייתיים. מה חשוב אם זה חד פעמי, שאתה אוכל או לא אוכל? עד הישיבה הבאה מבקש ממשרד הבריאות ומאיגור שייתנו לנו נתונים כמה בגרמניה חולים כתוצאה מזה. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> אני כבר אומר – לי אין נתון כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תאיימו עלינו סתם. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה טוב גם לסביבה – אולי לא יאכלו מכלים חד פעמיים או מפלסטיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום יש כלים מנייר או מעץ. גם עץ ונייר פוגע בסביבה – פוגע בעצים. דובר: ובנייר אתה חושב שאין פלסטיק? איך אתה חושב שהכוס החד פעמית מנייר מחזיקה את הנוזלים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הערה נכונה. מה אתה רוצה שאעשה? דובר: לקחת מאירופה את הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתורת הסיכונים שאתם מדברים עליה, אתם יכולים באמצעות השר להביא צו אם אתם רואים שהסיפור הזה קטסטרופלי. נדע בעתיד. עוד לא ראיתי 5,000 איש ואישה מתים מחיידקים בבתי חולים בשנה. זה המספר פחות או יותר. אני לא רואה את משרד הבריאות הורס את בתי החולים, מוציא צווים. בינתיים אנשים מתים ולא עושים דבר. פתאום נתפסתם בכלים החד פעמיים. הולכים על זה ככה ותמיד אתם יכולים לתקן אם אתם רואים שזה בעייתי. דובר: אני מוחה על הדוגמה הזאת. היא לא נכונה בהשוואה. אני יכול גם לומר ונתנו פה דוגמה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוזר בי מהדוגמה. נתקדם. דובר: גם מתכות או עופרת, עם כל ההשלכות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על תורת הסיכונים. זה שאנשים נדבקים בחיידק זה לא אומר שאתה סוגר את בתי החולים. נותן להם עדיין להגיע לבתי חולים כי אתה מציל חיים הרבה יותר אבל זו הייתה כוונתי. זה עניין של תורת סיכונים וסדרי עדיפויות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בטיחות זה עניין של טרייד אוף. אחרת כולנו היינו מגיעים לפה הבוקר עם טנקים כי היינו פוחדים שזה הכי עמיד. יש לנהל סיכונים. דובר: תנהלו את הסיכונים כמו האירופאים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל היושב-ראש קיבל את דבריך, אמר: הוכחת שיווק כדין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתי חודש בטיפול נמרץ קורונה תל השומר. סוף-סוף אמרו לי: לך לפנימית רגילה. נגמר הקורונה, ניקח אותך לפנימית. איך שהגעתי לפנימית נכנס הפרופסור, מה אומר לי – יש לי בשורה לא טובה אליך: נדבקת בחיידק. אחרי כמה ימים מצאו את החיידק וטיפלו. הייתי מבסוט ששחררו אותי מטיפול נמרץ קורונה, אמרתי: אתגבר על החיידק והתגברתי אבל לא עזבתי את הפנימית. אם יש לכם נתונים רפואיים לומר לנו – תגידו לנו. אם לא – ההחלטה בעינה והשר תמיד יכול לשנות. אם הרגולטור יגיד לך: קטסטרופה – תעשה החמרה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הוא לא יידע שזה קטסטרופה כי לא יבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביא לי נתונים מאנגליה ומגרמניה – משם אני צריך את הנתונים, לא מישראל. כי אתה אומר: 60% מהבדיקות המדגמיות זה לא לפי התקן אז בטח אנשים חולים. אחרת מה הטעם בזה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> עם המסר הזה ליבואנים נהיה במאה אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשה מה שאתה חושב. הנושא הבא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לגבי 7 – כשאמרו 18 חודשים בשביל הכבלים, פה אמרו בשביל אבקות הכביסה והמים וכו' ושוב נדחתה כל הדירקטיבה במקום רק אבקות כביסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה הוראה מחייבת? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה ערכות הכביסה שדנו בוועדה, והוועדה אמרה: שיפנו לוועדת חריגים על המים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סך הכול חודשיים ממועד התחילה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא, 18 חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, מה היה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ביקשנו 18 חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על הכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> דיברנו על המים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה פה מרשות המים ודיברו אתנו. לא נתחיל הכול מאפס. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הם אומרים שאין סיבה ל-18 חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מומחה? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> רשות המים דיברה על מוצרים ספציפיים ואותם החרגנו. הייתי בדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. דיברה באופן כללי. אני זוכר טוב מאוד. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נפרק את האירוע. מה שרשות המים התריעו זה רק על הנושא של אבקות כביסה ודטרגנטים באבקות הכביסה. את זה ביקשו להחריג בגלל הטיפול במים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם עושים פיליבאסטר? << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> לצמצם את כל ההחרגות. << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> אכן מהרגע שהחומרים הספציפיים שדיברנו עליהם הוחרגו לסעיף אחר שנראה בהמשך, כאן אין לנו עמדה. מה שמשרד הכלכלה מבין מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה מוכן שלא יהיה 18 חודש? << דובר_המשך >> דני גרינוולד: << דובר_המשך >> אני לא צד בדיון הזה כי הרכיבים שלי הוצאו מהסעיף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הדטרגנים זה בצד אחר. כל השאר אפשר מיידי. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מה מוחרג ל-18 חודשים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מה שביקשנו וזה מופיע בסעיפים 5 ו-6 בהמשך לגבי החרגה- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר על התנאים הנוספים, על חלק ג'. אני שואל עכשיו לגבי דירקטיבה שנקובה בסעיף 7 בתוספת. מה מועד התחילה הריאלי מבחינתכם? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> לפחות חצי שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. ממועד התחילה. שישה חודשים במקום 18. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מיום הפרסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום? יום הפרסום התייחסנו רק לחוק השני, לנושא תיקון. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מיום הפרסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין לנו פה מיום הפרסום. פתאום מכניסים את זה. אז זה מיידי, חצי שנה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לעשות 1.3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מיידי, מה זה משנה? כי זה חצי שנה. אם אתה אומר שישה חודשים – מיידי. 8ב – פה הכנסת רק SDS.למה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חומרים מסוכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק את זה. לא צריך הצהרת יצרן. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אין בטיחות לחומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם את זה אי אפשר להביא בלי קשר עם יצרן. אמרו לנו הסופרים הגדולים בארץ שהם לא ידעו להביא את הייבוא מקביל מהקשרים שלהם בחו"ל עם המסמך הזה. אני מבחין בין רן מה שאומר על הבטיחות בעבודה – לא יודע לומר. יכול להיות שאפשר, יכול להיות שלא. אני יכול לומר למוצרי צריכה, לכל מוצרי הניקיון שיש במדף אמרו לנו שאי אפשר להביא את זה כי המפיצים באירופה אינם יבואנים. אין להם קשר עם יצרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא לא דורש יצרן, קר SDS. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אומרים שאת המסמך הזה יש ליצרנים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> פה אני עומד על הרגליים האחוריות. אם זה לא יקרה הרגולציה הזו לא נכנסת לתוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי הטענה שלו? SDS אין בעיה להשיג גם בלי היצרן? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> שידאגו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש הרבה ייבוא מקביל בפארם – גוד פארם, עדיקא וכו'. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> זה לא פארמה. זה חומרים מסוכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאט-לאט. איזה מוצרים אלה? תן דוגמאות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> נניח פותח סתימות, ניקוי צנרת, מסיר שומנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אקונומיקה יש פה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משפיע על יוקר המחיה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כל המדף של חומרי הניקוי בסופר. לא רק פותח סתימות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר לך שחייבים את ה-SDS הזה. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> לפי הנתונים של אנואר, ברוב המקרים הם יודעים להביא את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרו לנו היבואנים ישירות, לא אנואר, היבואן שהוא צריך להביא את זה שהוא אחד הסופרים הגדולים בארץ אומר שלא יודע. קריאה: כל יצרן מכובד יש לו את זה באתר, ואם אתה לא רוצה לקבל חומרים של יצרנים לא מכובדים זה כבר עניין שלך. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> למה יבואן צריך להביא את זה? מה הבעיה שרגולטור? או קשה להביא או לא קשה להביא. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> היום לא נתקלתי באירוע – שנים אנו באכיפת חומרים כאלה – באירוע שאנשים לא סיפקו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא כולם יכולים לייבא כי אתה דורש את ה-SDS. מה לגבי האופציות שעשינו בסעיף 1? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ממש לא מתקרב לזה אפילו. אתה לא יכול לבדוק את סימון האזהרות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> איגור, על איזה מוצרים קודם הסכמת עם ההצעה של היו"ר ופה אתה לא מסכים? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> מה שהסכמתי להצעת היו"ר זה כמו נניח אבקות כביסה, טבלאות למדיח, נוזל ניקוי כלים – שם אפשר להתמודד כי יש רגולציה 648 שדנה בטרגנטים ומחייבת שעל גבי המוצר יהיה סימון. בדירקטיבה CLP סיפור אחר לגמרי. היא דורשת ממש מכל אחד ואחד להחזיק – ולא נתקלתי בבעיה. שמעתי סיפורים ולא נתקלתי בבעיה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> גם ליבואנים חדשים שלא מכירים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מאיפה הם מביאים את זה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> היצרנים לא מסירים את המסמך הזה. זה מסמך אחוד בכל העולם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ברור שאין בעיה. מי שבקשר ישיר עם היצרן ודאי אין לו בעיה כי הוא בקשר ישיר עם היצרן, קונה ממנו ב-2 מיליון שקל בחודש, אומר לו: תביא לי את המסמכים, מביא לו את המסמכים. אממה אם קניתי סטוק – אני קניתי את המוצרים – עכשיו היצרן בכלל לא יודע מי אני. שולח אותי- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בכל העולם כשהחומרים האלה נכנסים בשטחי המדינות חייבים שמי שמכניס אותם יחזיק במסמכים האלה. זה מסמך אחוד. אוסטרליה, ארצות הברית, אירופה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש לי בקשה: אנחנו צריכים לבדוק למשל עם קרפור ואחרים האם על פנוי זה הסטנדרט שקורה באירופה. אם זו השיטה שבה הדברים עובדים באירופה, אין בעיה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מציע שתבדוק גם עם גוד פארם ועדיקא והיבואנים המקבילים שמתעסקים עם ייבוא מקביל של פארם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כנראה שמביאים את המסמך הזה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שיגידו לך- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אגב הם אמרו לי בנושא של משחות שיניים למשל שיש להם בעיה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משחת שיניים קשורה לזה? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> הוא נותן את זה כדוגמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל"ף, הוא אומר שאין בעיה להשיג את המסמך הזה ובי"ת, אלה חומרים מאוד מסוכנים. לא ניקח אחריות על זה. יש הבדל בין זה לכוס חד פעמית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> היושב-ראש, ברוב הדברים אנחנו מתירים יותר. פה בא הרגולטור ואומר שכאן הוא מבקש להחריג. בוא נזרום איתו ונראה אחרי תקופה. תמיד אפשר לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד אפשר. נמשיך. 24 חודשים במקום שלוש שנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל השינויים האחרים כבר נדונו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ביקשנו לדון למרות שלא הכנסנו לנוסח את אסדרת הגז, רגולציה לציוד גז. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> נכון. מדובר ברגולציה - הנציגים של מינהל הדלק והגז נמצאים פה – היא דנה במכשירים צורכי גז גפ"מ וגם בווסתים שסתומים. מוסיפים אותה לתוספת החמישית. רגוליישן לגז אפליינס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עמדתכם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה התחילה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 18 חודשים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אנו מברכים על הרפורמה. נזכיר כמה דברים. אחת, התוספת הזו הגיעה הבוקר, אתמול בלילה, בסוף שבוע. ניסינו ללכת למהלך שבו במסלול של שיפור רגולציה משנים את התקינה הזאת בצורה יותר מתאימה. כיוון שזה מגיע מעכשיו לעכשיו, ראשית אנו מבקשים שהתחילה של זה תהיה תוך 24 חודש כמו רכיב אחר – גם לדעתי דברים שקשורים לגז ונפיצות. לפחות 24 חודש כדי שנוכל להתארגן לזה. דובר על חלק מוצרים. ייתכן שבחלקם נבקש הוספת תנאים ספציפיים כפי שיש בחלק ג' בחקיקה הנוכחית. ראיתי את זה ביחס, אם איני טועה, למוצרים שקשורים לחשמל, מוצרי גז. גם פה בוועדה עלה- - - ייתכן שבחלק מהמוצרים נבקש להוסיף תנאים ככל שהמציאות בארץ שונה מזו באירופה. יש חלק ג' בחקיקה הנוכחית ביחס למוצרי חשמל. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז תבקשו החרגה, נלך לוועדת חריגים ונבדוק את זה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> החריגות בתוספת בחלק ג' זה רק איפה שיש דין סותר. לא כי משרד ביקש. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם המשרד מבקש, סלולה הדרך בפניו לבקש ללכת לוועדת חריגים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> ועדת חריגים אנחנו מכירים מסיבובים קודמים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא הייתה ועדה כזאת. איך אתה מכיר? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אנחנו מכירים דיונים עם ועדות חריגים ביחס לתקנים אחרים, שנה בוועדה ולא הצלחנו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם לא תצליחו, לא תצליחו. למה יש ועדת חריגים? אתה רוצה שמראש נייתר את ועדות החריגים שלא לענייני דינים סותרים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> להפך. אנחנו חושבים שנצטרך להגיע לוועדת חריגים. התיקון הזה הגיע ב-24 השעות האחרונות אז אנחנו מבקשים להציג בפני הוועדה דברים שאנו יודעים שיצטרכו להגיע איתם לוועדת חריגים כלומר אתם הפתעתם אותנו ולא אנו אתכם – אנו מבקשים שב-24 השעות הקרובות נביא לכם את הבקשות שיתוספו לחלק ג', ככל שנראה שיש דברים כאלה ברור לגמרי ויחסכו לכולנו דיונים על דיונים בהמשך. נקודה אחרונה נוגעת לכניסת המוצרים לישראל. זה החל להיות נדון בשינוי רגולציה שרצינו לעשות בחוק התקנים. המוצרים האלה היום מגיעים- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> באיזה מוצרים מדובר? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> כיריים, מחממי מים, מחממי גז, כאלה שדליפה מהם – גם מנגל גז, ככל שנמצא במקומות סגורים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מדובר פה על מיליארדים של ייבוא. הרבה מאוד כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אנחנו מכניסים תחולה 24 חודש, מסכימים להכניס את הרגולציה הזאת? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא עם החרגות. אנחנו נחזור אליכם האם נדרשות החרגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלינו לא. צריך ועדת חריגים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה התהליך הרגיל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הכוונה היא שהרגולציה הזו תיתוסף לתוספת אך לצידה יהיו תנאים לתחולתה נוסף למועד התחילה הנדחית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תן ליועץ המשפטי בתיאום עם איגור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לגבי 24 חודש אין בעיה אבל הרעיון הוא שב-24 חודש הולכים לוועדת חריגים, לא משכנעים את משרד הכלכלה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נכון, זה הסיכום הכללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כומ שפה היה מוצרים שהחרגנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החרגנו בגלל דין אחר שסותר – לא כי משרד אמר שזה מסוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תמיד דין שסותר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה המקרה היחיד. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> רק נקודה אחרונה – קשורה לבדיקה של מוצרים. ראינו מה אומר אותו תיק יצרן. לצערנו תיק יצרן אומר שאי פעם באיזה זמן בעבר דגם של המוצר נבדק. לא אומר דבר על המשלוח הנוכחי ולא על זה שהדגם מתאים לתקן הנוכחי בחמש השנים האחרונות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל זאת הרפורמה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הסתכלתי עכשיו באתר השוואת מחירים. - - מ-400 שקל עד אלפי שקלים. נגיד שהרפורמה הזאת לא תביא אותנו ל-355. כיריים אפשר להשיג במחיל מאוד זול, בטח ביחס למחיר גז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רפורמה זה לא רק מחיר. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אלא כשאדם מביא אלפיים כיריים, 200 מחממים – בדיקה כזו שהוא לא חייב לעשותה בישראל, אנחנו לא חברים במכון התקנים, לא עובדים אצלו. יביא תעודה עדכנית מהשנה האחרונה בלבד. היום מחויב כל משלוח להביא – תעודה שאומרת- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דרכים להרוג את הרפורמה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> ממש לא. להציל חיים במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> שיצהיר על הכול. יש ניהול סיכונים בכל אחד מהמוצרים, לא רק בקטגוריה שאתה מדבר עליה עכשיו. אני מסכים איתך שזה ניהול סיכונים. תנוח דעתך שהאדם צריך להצהיר שזה משווק באירופה. על זה אנחנו מדברים כל הזמן. הקדמנו את הקטגוריות. אם אתה רוצה להחריג, לך לוועדת חריגים. לא מבין למה אתה חוזר אחורה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה צודק שכיריים במחירים אבל אם ניקח למשל את המנגלים הגז, הם מאוד יקרים בישראל יחסית לאירופה. ובכלל אתה מדבר פה על הרבה מאוד מוצרים. בלי לבדוק אני אומר – מדובר במיליארדים. זה מוצרי צריכה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא מדובר במיליארדים. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> לכל אדם יש כיריים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכניסים לתוספת. 24 חודש כפי שביקש. אם אתה חושב שמוצר ספציפי יש להחריגו החרגה מיוחדת מבקש שתודיע וכשנצביע נכניס את זה אם אתה צודק. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> 24 חודש? מה כל כך הרבה זמן? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה לא כמו כולם? אם שר האנרגיה היה פה, היה אומר לך שגם רוצה להוזיל לאנשים והיה אומר לך שאפשר לעשות זאת ב-18 חודשים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> וגם 12 חודשים. תהיו רגישים לציבור. הציבור רוצה לקנות את זה כבר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אגב אם אתה יודע תוך 24 שעות להביא לפה רשימה, בטח מספיק לך 12 חודשים להחריג הכול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין סיבה ל-24 חודשים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה חוסר התחשבות בציבור. זה בלתי מתקבל על הדעת 24 שעות. אתה יכול לעשות את זה בחודשיים. אתה לא מבין שהזמן לציבור זה אלמנט מכריע. כולם שואלים אותך: מתי זה מתחיל לקרות? אתה אומר להם: עוד שנתיים וחצי בקצב הזה. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בגלל הנושא של הבטיחות זה חשוב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל המוצרים בטיחות. אם השר היה פה, לא היה נותן לזה לקרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התנורים זה לא בטיחות. בלוני גז שאתה עושה על האש? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> באירופה לא עושים על האש? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> יש ועדת חריגים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני הייתי בבר בי קיו באירופה ויצאתי חי כי גם שם יודעים לעשות על האש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 18 חודשים. נסיים את העניין. תשתדל לקצר את הזמן. הלאה. מה עוד אתם צריכים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מספיק עם ההחרגות האלה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לגבי הבדיקות – - - בכניסה לישראל. זה המקום ה- - לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חוק ישן. חוק שהעברנו בינואר. << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> הבדיקה היום מבוצעת על בסיס פקודת הייבוא והייצוא ומכס ומשרד הכלכלה- - - אז אחד משניים אנו מבקשים: או משרד הכלכלה הוא שיאכוף את זה בשווקים כי אנו לא יודעים איך לעשות את זה או לחילופין, ואני ממש לא מבקש את זה אבל אם יהיה צורך – שמשרד האנרגיה יאכוף את זה כי צריך תקנים. אנחנו לא אוכפים היום בשום סופר מרקט את המוצר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תסתדר איתם אחרי זה. << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> המושג תסתדר איתם אחרי זה לא עובד, לא בחוק ההסדרים ולא בשום תהליך תקינה אחר. בעינינו יותר יעיל, הרבה יותר זול לכולנו לעשות את זה בכניסה לארץ. לרדוף אחרי מוצרים שהתפזרו בכל הארץ, בכל הסופרים- - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בניהול סיכונים זה בסדר לבדוק את זה בשווקים. בניהול סיכונים. אתה לא מוכן לקחת שום סיכון. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כל כיריים אתה בודק? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה לא כל כיריים? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כלומר אם מישהו מביא 12 קונטיינרים, תבדוק אחד? לפי מה קבעתם אותו? << דובר_המשך >>קריאה: << דובר_המשך >> מדגמי. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אז תעשו את הבדיקה המדגמית הזו בשווקים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> גם לתפיסתך אתה משחרר 11 מכולות באותו דקה ורק אחד בודק מדגמית. אני טוען שתלך לשווקים, תפעיל שכל ותבדוק מדגמית בשטח. << דובר_המשך >>קריאה: << דובר_המשך >> ואם המוצר כבר הותקן בבית? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> גם לשיטתך אתה בודק רק 1 מ-12. אם לא עלית על המדגם הנכון? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אין גבול לבדיקות. אפשר לבדוק כל כיריים וגם בבית וגם פעם בשנה בתוך הבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איגור, אתה הבאת את החוק הזה של לא צריך לבדוק בכניסה והכנסת למוצר 1 או 2. במקרה הזה מקצועית כשאתה מוציא אותו מ-1 ו-2 הזה, צריך לעשות בדיקה כשמגיע לנמל או מספיק מדגמי? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אם יודעים לנהל סיכונים ולעשות – אפשר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומר שלא צריך בדיקה. אתה רוצה 20 תקנים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, משרד הכלכלה שמנהל סיכונים – ינהל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר להציע הצעה פרקטית? כרגע אין סמכות לוועדת חריגים וזה היה פה גם בהקשר המעליות והלחץ וכו' – אין סמכות לומר שרוצים כן בכל זאת לבדוק בכניסה. כן הוגדר קבוצה 1 שזה המוצרים הכי מסוכנים. אפשר לומר שאפשר יהיה לפנות לוועדת חריגים, להראות שמקובל באירופה לבדוק בכניסה, ובהינתן שבאמת מקובל באירופה את המוצרים האלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באירופה בודקים בכניסה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אם יראו לנו שכן- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם באירופה בודקים כיריים בכניסה יכול להיות ששווה לשקול גם פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לכתוב בחוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר. בפקודת ייבוא וייצוא כרגע, ברגע שמוצר נכנס לפי אסדרה אירופית אין לו שום בדיקות ומסמכים. אפשר לומר לגבי המוצרים של קבוצה 1 שהוגדרו כהכי מסוכנים וגם עלו פה בוועדה על ידי משרד העבודה ועכשיו על ידי משרד האנרגיה שהם יוכלו להראות לוועדת החריגים שזה כן מקובל באירופה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכנס לשיקולים. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> ואז ועדת החריגים תסכים לדרוש גם בדיקה בכניסה או תעודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תיקון של חוק אחר. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא, של חוק שפה. דובר: רק הערה – באירופה סוג הגז בכיריים הוא שונה. לא כמו בארץ. הדיזות שונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במעליות למשל כן הכנסנו בדיקה בנמל, נכון? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למעליות יד שנייה הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יד שנייה אין על זה ויכוח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסעיף שאני מציע מאפשר יהיה שיבוא משרד העבודה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עשינו במעליות? << אורח >> רן כהן: << אורח >> לא עשיתם. רק אמרת שאתה לא מוכן שייכנס ציוד משומש בלי שום בדיקה וביקשנו שייכנס ועכשיו מדברים על הנוסח העדכני שעוד לא הגענו. נכון? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> נתנו 18 חודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיפנו לוועדת חריגים. לא כתבנו בחוק. << אורח >> רן כהן: << אורח >> יש הבדל להיכנס לוועדת חריגים על ציוד שעכשיו יצטרך להיות כפוף לדירקטיבה האירופית לבין להיכנס לוועדת חריגים כדי שלא ייכנס משומש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המשומש כבר הוחרג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להיות רגוע. משומש יהיה כתוב בחוק. לא צריך את ועדת חריגים. מעלית יד שנייה לא תבוא לארץ בלי בדיקה. לא מעניין אותי מה דורשים משרד הכלכלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> משומש זה בסדר. הצענו עוד פתרון לטובת הרגולטורים. כרגע אין לנו הסמכות לאפשר לבדוק מוצרים בכניסה גם אם הם מסוכנים ובאירופה בודקים אותם בכניסה, שאנחנו יודעים שאת הרוב לא בודקים באירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם לא בודקים לא ייכנס משומש. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על משומש אלא על החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חדש זה יבוא לוועדת חריגים. אבל לא צריך לכתוב את זה בחוק. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אתה צריך כי הוועדה כרגע לא מוסכמת. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> גם השר לא מוסמך. צריך להוסיף בסעיף בחוק סמכות לשר לקבוע בצו לגבי אסדרה אירופית להכניס אותם לקבוצה 1 אם קיבל המלצה של ועדת חריגים או לא יודעת. הרי יש לנו מוצרים שהיום מסוכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכניס את זה. אבל איך הוא יכניס אם זה לא יבוא לוועדת חריגים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההסמכה שאת מבקשת? << דובר_המשך >> גלית יעקובוב: << דובר_המשך >> לקבוע בצו שהמוצרים שייכנסו באסדרה אירופית בכל זאת ישויכו לקבוצה מס' 1 ואז יצטרכו לעשות בדיקה בכניסה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לאחר המלצת ועדת חריגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מוצרים בקבוצה 1. יוכלו להיכנס או לפי השיטה של 1 או לפי 2, מה שהשר יבקש. החבר'ה של הגפ"מ – אנחנו מוכנים לפי 2. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כמו בצעצועים לילדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תעבירו לנו הצעה בעניין. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זאת לא הצורה הזאת כי מה שגל מדבר זה לא לעשות כמו צעצועים לילדים. גל מדבר על משהו רוחבי, לכל מה שנמצא היום בקבוצה 1. הדברים האלה יוכלו להגיע לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל המעליות, פיגומים וכו'. פתרנו את הבעיה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ועדת חריגים תוכל להחליט אחד משניים – אחד, שנבדקים בכניסה, או שידרשו אישור דגם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיקול הדעת שלו – האם קיים באירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תכניס לי סעיפים. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני הצעתי את הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת חריגים תדון מכל מיני סיבות. אל תגיד לי מה ההחלטה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> היא צריכה לדעת- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שבדיקות באירופה לא אותו דבר. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> עשינו בדיקה של כל התקנים שנמצאים ברשימה. הרבה מאוד תקנים, ואני מדברת על תקנים שהם חלק ממכלול העבודה כמו פלדה- - -כבר התחלנו וגם סיימנו תהליך אימוץ כלומר הם תקנים לפי תקן אירופי ויש להם התאמות מסוימות למציאות ישראלית כמו רעידות אדמה, הג"א וכו'. העבודה נעשתה במכון התקנים על ידי ועדות מומחים, ועדות טכניות ומה שהייתי מבקשת זה לקבל את התקנים המאומצים כלשונם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כל הדיון. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> היא שונה כפי שאימצו אותם במכון התקנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה הדיון שאנו לא מוכנים לזה. זו ההצעה שהממשלה הביאה שלא מוכנה לתקנים של מכון התקנים ורוצה את אירופה. של ועדות התקינה. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> אבל זה תקן מאומץ שעבר כבר את התהליך שאתה רוצה לעשות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק בוועדות התקינה עבר דיון. אנחנו רוצים שיהיה כמו אירופה ודיון ממשלה ולא בוועדות תקינה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> דיון על התקן נמצא בוועדות תקינה – לא בממשלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני יודע. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אל תטעה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני רוצה את האסדרה של אירופה ואת הדיון בחריג ביחס אליה בתוך משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול להיכנס לזה. יש בשביל זה ועדת חריגים, הממשלה. תדברו. איך התקן ייכנס, איזה שינויים – עכשיו את רוצה שאקבל- - << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> מה שאני אומרת כבר אומץ. זה כבר תקן אירופי. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> הכול כבר אומץ. זו הסיבה. זה אצלנו בדין, ועם שינויים שאותם אנו מנסים לפתור. זו בדיוק מטרת הרפורמה. אומץ עם שינויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אומרת שאם אימצו תקן אירופי וכבר עשו לו את ההתאמות הנכונות, לא צריכים לעשות מזה סיפור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כך לא צריך היה את הרפורמה. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> אני מדברת על מוצרי בנייה שאינם מוצרי מדף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בתוספת החמישית. למה את מעירה? << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> סעיף 16, מוצרי הבנייה. יש מוצרים שהם מוצרי מדף כמו בלטות, אריחים וכו', יש מוצרים שהם חלק ממכלול עבודה כמו פלדה. יש תקנים שהם אריחים, מוצרי מדף ואפשר לעשות להם ריקול אבל יש מוצרים כמו פלדה שהם חלק ממכלול עבודה שמתבסס על המציאות הישראלית. כבר עשינו עליהם עבודה מאוד עמוקה ויקרה וארוכה ואותם אני מבקשת שנחריג. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו לא מדברים על העבודה שעשיתם אלא על מה שמקובל באירופה שזה שני צירים מקבילים. אנחנו לא מדברים על מה שנעשה שעל פניו זה אפשרי. בואי נצא מנקודת הנחה שגם באירופה עשו תהליך דומה והגיעו למסקנות מסוימות שאותן אנו רוצים לאמץ. מה לא בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אומרת שאימצו את התקן אך עשו לו התאמות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה אומר שאת לא מקבלת אותו. לא רוצים את התאמות. את רוצה – תסבירי בוועדת חריגים למה. יתקבל – נהדר. נמחא כפיים. אבל התהליך אחוד. אנו רוצים לאמץ את ניהול הסיכונים האירופי. הרגולטורים הישראליים כל הזמן יותר חוכמים ממה שמקובל באירופה. אנו יודעים טוב מהם. את אומרת לי: אנחנו יודעים טוב מהם. התשובה היא לא. << אורח >> אסתי ליס: << אורח >> זה לא בדיוק כך כי באירופה כל מדינה כותבת לעצמה את ניהול הסיכונים. יש הדירקטיבה שזה תנאי המינימום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הוויכוח לא בעת הזו. הגדרנו תהליך מתכנס. הוא מתחיל ובסוף מתכנסים, להחרגה או לא החרגה. אין דירקטיבה אחת שלא תעבור את אותו תהליך – לחלק יש יותר זמן, לחלק אנו כבר מאשרים. אני מזכיר שב-1.1 נכנסים כ-90% מכל מוצרי הצריכה האוטומטית. אז יש דברים שמקבלים מהר, יש דברים שלוקחים את הזמן שלהם ואנחנו פה מתאימים את הזמן לרגולטורים להסדיר את הנושא – מה להחרגה ומה לאישור. אין משהו שלא יעבור או החרגה או אישור, כל אחד בלו"ז שלו. לכן אדוני היושב-ראש, אני נדרש לעזוב. אני רוצה להגיד תודה רבה. ישבתי פה כל היום והתרשמתי שערך המוסף של הוועדה הוא קריטי להצלחה. אני באמת רוצה להודות לך. העובדה היא שבסוף נצא מהחקיקה הזאת בהסכמה מקיר לקיר – בסופו של דבר משרדי הממשלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסכמה תחת לחץ מתון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אבל מקיר לקיר – חברי הכנסת מכל הסיעות, כל משרדי הממשלה. זו אומנות להגיע לזה, ואני יוצא מכאן מאוד מרוצה ואופטימי. אני רוצה להזכיר לכולם בקונטקסט של היער שהתמקדנו במוצרי צריכה שרצים לנו מאוד מהר ובהסכמה רחבה שזה למעלה מ-100 מיליארד שקל שוק שנפתח לייבוא מיידי. זה הציבור הרגיש על המדפים. שאר הדברים על פי המורכבויות שלהם נתנו להם את הזמן אבל בסוף סופית אנחנו עוברים על כל רגולציה, על כל ה-526 נעבור אחד-אחד בצורה אחראית, בהסכמה רחבה עם גיבוי משפטי ועם גיבוי של כולם. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יעקב סער: << אורח >> אפשר לשאול שאלה בהמשך לדיון על מוצרי הבנייה ולהעיר הערה? בהתייחס לסעיף 16 מה שעולה – יכול להיות שגם נכון לשאר המשרדים – שאין לנו שיקול דעת האם נראה לנכון לפנות לוועדת חריגים והפנייה תידחה והפנייה לממשלה תידחה, השר צריך לתקן את התקנות, והתיקון בעצם הוא שניתן לאמץ את התקינה האירופית באשר היא. אני חושב שאני מבקש בשם כל המשרדים – שבחוק יינתן לנו פטור במקרה כזה מהצורך להכין דוח רי"ה. דוח רי"ה נדרש היום לפי חוק האסדרה ואין לו משמעות כי אנו לא עושים לו בחינת חלופות ולא היוועצות עם הציבור ולא בדיקה של השפעות כלכליות ולכן ההליך הזה לכשעצמו יכול להיות גם גורם מעכב, אז אני חושב שיהיה נכון במקרה כזה שלפחות השר הממונה יהיה פטור מהכנת דוח רי"ה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רי"ה זה לא בחוק אלא בהחלטת ממשלה וכבר כתוב גם בחוק וגם בהחלטת הממשלה שברגע שמאמצים דין מסוים כפי שהוא בלי חריגות, אז דוח רי"ה יכול להיות מאוד מצומצם גם ברמת העמוד ואני מניח שרשות האסדרה תידרש לזה שכל מי שיתאים עצמה לאסדרה האירופית תוכל לעשות דוח רי"ה מאוד מצומצם – כמובן בלי בחינת חלופות ובלי שום דבר כי זה החוק אבל אי אפשר לתת פטור כי זה לא נקבע בחוק אלא בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל מה צריך את הרי"ה? << אורח >> יעקב סער: << אורח >> למרות ההערה של נציג האוצר, זה כתוב בחוק עקרונות האסדרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בתור מי שכתב את החוק זה לא כתוב בחוק עקרונות האסדרה. זה מתוקף החלטת ממשלה. מה שכתוב בחוק עקרונות האסדרה שחייב להיוועץ עם רשות הרגולציה. פשוט הרגולציה יכולה להחליט גם לא לייעץ לך. אני לא יכול להתחייב בשמם אך מניח שכל מי שיפעל לפי החוק, לא יהיה טעם לרשות לייעץ לו – פשוט ישלח לה מסמך קצר, יכתוב: אני פועל לפי החוק והיא תגיד שלא מתכוונת לייעץ לו. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> אנחנו העלינו את הנקודה בפני יושב-ראש רשות האסדרה קודם יואל בריס. הוא דיבר קודם עם מאיר לוין. אני חושב שכדאי לחכות לשמוע מה הם חושבים על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשמע לי הגיוני מה שהוא אומר. מבקש שביום שאנו מצביעים על החוק שתבואו עם הודעה בעניין. הודעה לפרוטוקול. שגם משרד המשפטים וגם משרד האוצר יודיעו את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הרשות שאחראית על זה שזה רשות הרגולציה, תוכל להודיע על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתה תודיע. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה לא סמכותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל מקרה תודיע. אתם מנהלים הרי את המדינה. עמ' 20, סעיף 5. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש לי הערה כללית על כל חלק ג', מרגע שסיכמנו את כל מנגנון סתירת דינים, זה צריך להיות בהוראת שעה. לא יכול להיות מנגנון קבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אני יודע כמה זמן? תלוי בהחלטות. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אם זה יישאר בקבע, לא משנה מה תעשו בסתירת דינים, פה נשארים עם החסם. אנחנו צריכים לוודא שבזמן שנתנו לתקן, או אם זה יישאר בוועדת חריגים, השר יביא את זה ויחריג את זה ואם לא – יבוטל. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ממילא כל חריג אנחנו חייבים בסוף להביא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא סתם החרגנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החרגנו כי היום החוק סותר. ברגע שזה יתוקן- - << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> לא עשינו כלום שהחרגנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> זה יגיע לוועדת חריגים, זה מה שאמרנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הכול מוחרג לפי חוק החשמל או פקודת בריאות העם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ברגע שתביאו את הצו עם התיקון של התוספת השישית, תביאו גם את החמישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביאו. מה הבעיה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה צריך להיות הפוך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר לתקן בחקיקת משנה את חלק ג'. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה סותר את סעיף סתירת דינים כי כל הדברים האלה כביכול אמורים או להתבטל או להיות מוחרגים. אם מוחרגים צריך להביא צו- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא סותר. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כאילו החרגנו עוד לפני הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא סותר כי יש פה סעיפים שזה צורך. לא קשור לדינים. למשל הנושא של הביוב, לא משנה מה הדין. פשוט אי אפשר לעשות את זה. שם זה רגולציה אחרת ופה זה רגולציה אחרת. מה זה קשור לדינים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לכן אני מחדד שוב. קבענו סעיף שיוצא לתהליך – כל הסעיפים האלה כרגע, כל חלק ג' נכתב כי יש חוק כרגע שסותר אותו. קבענו כרגע בחוק תהליך שאומר שאנו צריכים לפתור את כל הסתירות האלה אלא אם יש חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור לסתירות. אתה נתפסת בנושא של הדינים. אין שום קשר לסתירות. תסתכל. אם המצרך בא במדע עם מי שתייה ומתאים לדרישות לפי סעיף52א פקודת בריאות העם – והסבירו מה הבעיה. לא יהיה שום שינוי בזה. מכבי אש – הם עכשיו לפי התקן האמריקאי, לא יהיה שינוי. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> בטח שיהיה שינוי. יכול להיות שיגידו שמטפים אפשר גם לפי התקן האירופי, לא רק האמריקאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם סתם מסבכים. יש לכם אפשרות בצו לתקן. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ועדת חריגים בסוף מה קורה – אם החרגתי – אני צריך לתקן את התוספת אבל אם לא החרגתי צריכה להיות אמירה מקבילה על משהו שמוחרג בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חלק ג' לא שייך לוועדת חריגים. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> כל הדברים בחלק ג' יידונו בוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה החרגה בחוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לפתור את זה בסעיף בסתירת דינים שמנחה את שר הכלכלה שאם אחד הדברים האלה תוקנו, שיתקן גם את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין מה לכתוב את זה. יכול לעשות את זה גם כך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא גם יכול לא לעשות את זה. שיהיה ברור שצריך לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הבעיות שבגינן אנו שמנו אותם בתוספת בחלק ג' נפתרו אז- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם ממילא החיקוק הזה יהיה מנוי בתוספת השביעית- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יכול להיות ששר הבריאות ירצה לתקן את החוק שלו, ובמקרה שר הכלכלה לא ירצה לתקן את זה, וניווצר עם אבסורד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת. מילא הם אומרים את זה – גם אתה אומר את זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הבקשה היא טריוויאלית. אם מישהו חשב שכדאי לבטל את ההחרגה הזאת, שיבטלו אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כיוון שזו החרגה ספציפית, אין לי בעיה שאם הסיבה להחרגה התבטלה או שונתה – אבל השר יביא תיקון אם צריך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו רק רוצים שזה יגיד לו את התהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהוא אומר – בוא נחייב אותו לעשות- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שלא יקרה מקרה אבסורד ששר הבריאות יתקן ואנחנו- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נבדוק את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במקור הצעתי הוראת שעה. נראה לי הכי מסודר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה יש לו סמכות להגיש צו. הוא לא רוצה להגיש. לא רוצה, למרות שלא מתקבל על הדעת. אם עכשיו נפתרו הבעיות בחוק החשמל הוא יהיה חייב לתקן את זה. קריאה: אם הכול יהיה חקיקה של משרד הבריאות, לא יהיה רלוונטי גם אם כן יתקן- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות ששר האנרגיה או שר הבריאות יתקנו את חלקם. לא צריך תוספת שביעית ולא כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - או בתוספת לאמור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הבעיה היא שלא שר הכלכלה יתקן את התוספת השביעית אלא שר האנרגיה או שר הבריאות יתקנו את חלקם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסמכות היא של שר הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו איתך. אתה חושב שאני איתך בלי שתשלם מחיר? אני רוצה לישיבה הבאה את כל התקנים שאתה מוסיף לשנתיים הבאות. אם לא, כל מה שאמרתי שאני מסכים איתו – תבטל. תכניס סעיף שאומר שאם הסיבה להחרגה הספציפית בחלק ג' היא בטלה או השתנתה – השר יהיה מחויב לתקן את הסעיף הזה. זה הכול. באישור ועדת הכלכלה. להגיש בקשה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אפשר להכניס את זה אפילו לנוסח של סתירת דינים, שיגיד תיקן – ויימחק מחלק ג'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חקיקה אוטומטית זה לא- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תיקון באישור ועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי חל' ג'? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו כיבוי אש. איך אתם רוצים להגדיר את כיבוי אש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן מדובר על מצרך שמתאים לדרישות האסדרה האירופאית המאומצת לעמוד בעוד תנאים לפי דין. אנו מבינים שמדובר על מוצרים שחלה עליהם רגולציה אמריקאית. << אורח >> תומר חזות: << אורח >> נכון. זה לא תנאים נוספים. אנחנו לא עומדים בדירקטיבה האירופאית אלא רוצים להחריג את זה לגמרי מתחולת החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לתקן את סעיף 9 בחוק התקנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יש מוצרים שהם תחת הכבאות שיעמדו באירופה. למשל מטפים. לא כל הכבאות מוחרגת. הדירקטיבות למבנים אבל זה נמצא בחוק הכבאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים שאת המטף הזה נחריג ואת זה לא? אני מבקש מכיבוי אש עם היועץ המשפטי שלנו ולא יודע עם עוד מי – תנסחו את זה לישיבה הבאה. אנחנו רוצים להחריג מה שאפשר בעניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> איפה שיש תהליכים ויש NFBA הכול בסדר. איפה שיש מוצרים – לא צריך להחריג מוצרים, והדירקטיבה תחול על המוצרים. התקנים הם על המוצרים – לא על התהליכים. << אורח >>דובר: << אורח >> המוצרים רובם צריכים להיות באינטגרציה עם מוצרים אחרים. אפשר אולי למצוא דברים בודדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יהיה לנו תקן אמריקאי. בגלל שהשר הלך לטלוויזיה ואמר שהכול אירופי? אפשר גם אמריקאי. גם ככה קיבלנו תלונה משגרירות ארצות הברית על שר החוץ- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר להשיב להם שאימצנו את התקן האמריקאי בכיבוי אש. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> התכתבתי עם עו"ד יואל בריס לגבי השאלה של הרי"ה. הוא כתב לי כך – שכל ענייני הרי"ה סביב האחדה יביא להחלטת ממשלה. זה יהיה פשוט ומינימלי. זה עניין לממשלה ולא לחוק. שאלתי האם אני יכול למסור זאת לוועדה והשיב שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם הממשלה תחליט שלא? << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> זה עניין של הממשלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו נודיע לוועדה איך זה יעבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודיעו לי שזה פתור. תודיעו לנו בישיבה ששקלתם את העניין, תתייעצו עם מי שאתם רוצים ועם הייעוץ המשפטי של הממשלה. משרד האוצר לא נגד. הוא הביא את הרי"ה. הם אומרים שבסדר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפילו אני אישית. זה יהיה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טענה נכונה. מה שלא נעשה עכשיו לא יהיה. ברגע שעבר החוק כולם ישכחו מה היה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בחלק ג' בתנאים נוספים בפסקה (5) ו-(6) הוספנו בעקבות בקשת יושב-הראש את המוצרים שמזהמים את המים שמשמשים לקולחין. אקריא. (5) אם המצרך הוא נוזל לניקוי כלים ידני שחל עליו ת"י 139, או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים, שחל עליהן ת"י 1417- כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 ג' לק"ג; (6) אם המצרך הוא אבקות ניקוי, שחל עליהן ת"י 438 חלק 1, הוא מתאים לדרישות הבאות: (א) כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 ג' לק"ג; (ב) כמות הכלורידים לא תעלה על 40 ג' לק"ג לאבקה המיועדת לכביסה במכונה ולא תעלה על 90 ג' לק"ג לאבקה המיועדת לכביסה ידנית; (ג) כמות הנתרן לא תעלה על 4 ג' לכמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק"ג כבסים על פי הוראות היצרן; << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערות? דיברנו על זה. עכשיו תוספת שישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - כרגע. הנושא הבא – תיקון לפקודת הייבוא והייצוא. יש כמה נושאים שנשארו פתוחים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוספנו עכשיו החרגות ספציפיות למוצרים האלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שביקש יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא היית בדיון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הייתי בדיון. גם כשאני לא כאן אני בדיון – אתה על המסכים אצלי, בפודקאסט. הדירקטיבה עצמה נשארת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל המוסיף גורע. למרות שהוא הציג לנו שזה מיליארד וחצי שקל, והרוב זה שני יבואנים. לא טוב ליוקר המחיה, לא טוב לתחרות. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> לפרוטוקול – זה עדיין מגיע לוועדת חריגים, גם החריג הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. אל תצהיר הצהרות. אמרנו שזה לא מגיע לוועדת חריגים. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> זה מה שאמרנו בדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. זה פטור אבל אם השתנתה המציאות, השר יביא תיקון של החלק הזה. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> זה היה מסוכם על כל המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא סתירת דינים. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> לא, לוועדת חריגים רגיל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> עלה בדיון שזה יבוא לוועדת חריגים כי זה לא – לא נבדק. נכנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טענה שזה עולה מיליארד שקל- - << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> ואמרנו שכל הטענות האלה ייבחנו בטענת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד אתה יכול להביא תיקון. תביא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אם יש חומר שאינו באמת פוגע במים באקוויפר, מאיפה אתה ואני יכולים למדוד האם פוגע במים באקוויפר או לא? יש ועדה מקצועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק ועדה מקצועית. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> גם משרד הבריאות אומר וגם רשות המים וכו' – הבדיקות שהם ביצעו רובן לגבי אבקות כביסה ומה שהם עושים וההשלכות שלהם. נוסף על אבקות כביסה יש עוד מוצרים שנכנסים פנימה ברשימה הזאת כמו נוזל לניקוי כלים וטבליות למדיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבנו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אומר שלגביהם לא הייתה בדיקה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זה לא נבדק למשל כמו שצריך. הם יגידו לך גם רשות המים – כל החומרים שהועברו, הועברו לגבי אבקות כביסה. לכן הדברים האלה חייבים להגיע לוועדת חריגים. אחרת אנחנו מפספסים. הראו לך שוק של מיליארד וחצי שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרדי הממשלה יכולים להגיש מה שהם רוצים לוועדה – תגישו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם אתה מחריג אותם, הם לא יבואו לוועדת חריגים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אתה אומר פה שיש פה החרגה לנצח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשר יש סמכות לתקן את חלק ג' אז יעשה איזה תהליך שהוא מבין מול ועדת חריגים. אם השתנתה המציאות, אין בעיה. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים שההחרגה פה לא תהיה טוטלית. זה גם היה השיח לפני כמה דיונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מכניסים לנו מילים לפה. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> חלילה. רצינו להכניס כלל- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רואה איך אתם משנים פה משהו כל כך מהר. לפי מה ששמעתי, לא סתם זה נכנס. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אנחנו מוכנים להביא הכול. מי שמתנגד זה המשרדים. כנראה שהם יודעים למה הם מתנגדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגישו ותחליטו מקצועית ועדת חריגים שזה לא נכון, ותביאו לממשלה – זה יחזור אלינו עם צו שלכם ונראה מה יהיה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שלא הבנתי נכון אבל פה אתה אומר שלא יגיע לוועדת חריגים בכלל. אתה מחריג את זה עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכולים לפנות לוועדה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> למה שיפנה לוועדה אם החרגת אותו? הוא הרי רוצה לפנות לוועדה לבקש החרגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול לפנות רק כדי לקבל החלטה אחת – שהשתנתה המציאות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שר הכלכלה לא יכול לפנות. מי שיכול לפנות זה השר הממונה. ברגע שנתת לו פטור מוחלט אין לו שום אינסנטיב לפנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כיוון שלשר הכלכלה יש סמכות לתקן את חל' ג', הוא כן רשאי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוא מבקש לתקן עכשיו את התוספת, ואם הם ירצו, הם ילכו לוועדת חריגים ויסבירו לנו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> חלילה לא למחוק. אנחנו רוצים לומר שההחרגה תישאר בעינה אבל המשרד הממונה יביא את זה לוועדת חריגים לבחינה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההצעה? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אין לנו מחלוקת עם הקולחין. אנחנו רק אומרים, תבואו לוועדת חריגים, עוד 18 חודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אנחנו משקיעים בקולחין ואירופה לא – אני לא יודע מה הם יביאו אבל אתם עושים מלחמת סרק. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אז בוא ננהל את הדיון המלא פה ויסבירו לך- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> דקה. הייתה רק אמירה לגבי אבקות הכביסה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> שים את זה להוראת שעה של 18 חודש ואז הם יבואו לוועדת חריגים, והם ממילא רוצים ומוכנים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפנות לוועדת חריגים בסעיף הזה – מה אתה רוצה ממני? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם החרגת אותו, למה שהשר יפנה? אם אתה נותן לו החרגה, נתת לו מה שאתה רוצה. מאיה שניט אורלנד: הסיבה שאנחנו ביקשנו את זה ושמחים שזה התקבל כהחרגה קבועה – יש פה שלושה או ארבעה משרדים. אפילו הגשתי את חוות דעתי לוועדת הכלכלה והייתי פה בדיון בשבוע שעבר והסברתי שבישראל יש אחוזי השבה מאוד גבוהים של הקולחין שמשמשים להשקיה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> על איזה מוצרים עשיתם בדיקות? רק אבקות כביסה, נכון? מאיה שניט אורלנד: אפשר להשלים את דבריי? היום שאצלנו אחוזי השבה מאוד גבוהים ואנחנו משקים בקולחין, החשש הוא מפני פגיעה בגלל אחוזי ברון גבוהים, נתרן וכלוריד, כפי שהיה בשנות ה-80' וה-90' ולכן התקן הישראלי בוצע כדי למנוע את הפגיעה בקרקע החקלאית, בגידולים – רואים פה שלושה משרדים- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אנחנו מבקשים שכל הטענות המקצועיות האלה יובאו לוועדת חריגים. מדוע אתם מתנגדים לזה כל כך? אם אתם הולכים על קרקע מוצקה – כי מה שהיה בשנות ה-80' ייתכן שהשתנה. זה הכול. משום שכפי שאמר השר ברקת- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אולי גם משחת שיניים? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כפי שהסביר שר הכלכלה לפני חצי שעה לאדון מהאנרגיה – אנחנו רוצים להביא בשורה לאזרחי המדינה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אתה רק- - << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אתה שוב לא מבין על מה אתה צועק. אתה רק מקובע בעמדה המקצועית שלך שגורמת לעם ישראל יוקר מחיה. כל מה שביקשנו שתביא לוועדת חריגים. מי שמתנגד כרגע- - << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אתה לא תדבר אליי ככה. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אני מדבר אליך במלוא הנימוס. אתה רק חוסם רפורמות משמעותיות. תביא את זה לוועדה מקצועית. אני לא ועדה מקצועית. אדון עו"ד יואל בריס הוא יושב-ראש ועדת החריגים, חבר של המשרד שלך וחבר של המשרד שלה יהיה חבר בוועדת החריגים. יהיו עוד נציגים מקצועיים. ממה נפשכם? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גם מה הוויכוח הגדול? כולם מבינים שהטענה הזאת מכל הטענות שהושמעו פה היא רצינית ומקובלת. לא שווה לבדוק על איזו אבקת כביסה? אולי תמצא שיש נוזל כלים שאין לך בעיה איתו? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כי הבדיקות לא נעשו על שום דבר חוץ מאבקות כביסה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> גם אתה לא עושה את הבדיקות על המוצרים שנכנסים לארץ. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בגלל זה ויתרנו על זה. אתה צודק. נפל האסימון. אצל חלק מהמשרדים לא נפל האסימון. בדיוק זו הנקודה. למה עשה הממונה על התקינה רפורמה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כבר לא משתמשים בסימונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה השחי הלא מכבד הזה? אתם הצגתם את הטענות, הן נשמעות הגיוניות גם. מה הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. אני רוצה שתבינו דבר אחד – קיבלנו את הטענות גם של משרד הבריאות, גם של משרד החקלאות למרות הרפורמה. הכנסנו את זה לחלק ג'. אולי יהיה שינוי עם הזמן אז הכנסנו גם את השינוי הזה שאם יהיה, שר הכלכלה מחויב להגיש תיקון צו לוועדת הכלכלה. אנחנו נוסיף, גם את העניין שאם ועדת חריגים קיבלה החלטה שמשנה מציאות פה, אז נביא את זה לדיון שוב. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> רק תן לנו זכות כי כרגע הזכות לפנות לוועדת החריגים היא לשר הממונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הסעיפים האלה גם שר הכלכלה מוסמך לפנות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין למה לא לעשות כמו כל התהליכים שעשית עד עכשיו. היה פה משרד הבינוי והשיכון, היה פה משרד האנרגיה. למה משרד האנרגיה לא? רוצה שגם הוא יבקש החרגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור. קיבל החרגה בפועל פה. תקרא. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הבעיה לתת להם 24 חודשים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - לפנות לוועדת חריגים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> חובת ההוכחה במקרה הזה תהיה על המשרד הממונה, לא עלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשת – נתתי לך. רק הסעיפים האלה גם אתה רשאי לפנות. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> לחקיקה יש היגיון. ההיגיון אמר – המשרד הממונה שחושב שיש סיבה להחריג- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו החרגנו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדעת אילו מוצרים החריגו, מה להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקרא את הסעיף. כתוב אילו מוצרים. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה כסף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא היית בישיבה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתנגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתנגד סתם. על מה אתה מתנגד? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> למה שיחריגו אותם באופן אישי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי זה משפיע. זה לא דומה לאירופה. באירופה אין מי קולחין. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> טענה הגיונית כמו הרבה טענות ששמענו פה. אפשר להעלות לוועדת חריגים. מה הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה ממשיך אני מפסיק את הישיבה ואז החוק הזה יעבור רק אחרי הפגרה. מספיק. יש גבול למשיכת זמן ולהסברים חוזרים ונשנים. אתה תקבל את הסמכות להגיש יחד – זה אחת. שתיים, אם ועדת חריגים תקבל החלטה אחרי דיון מעמיק מה שנקרא שההחרגה יש בעיה בה, תוכל להביא בצו לדיון פה. לא מאמין שתגישו סתם. אני חושב שלגבי מי קולחין זה לא דבר שנתון לוויכוח כי אין באירופה השקיה במי קולחין. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל כל הסבונים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לכן הסכמנו מראש להחריג את זה כרגע בחוק, שזה די נדיר למה שקורה בחוק. רק מה שאנו אומרים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לך. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> יש פה הסתמכות רק על בדיקות של אבקות כביסה. שאר המוצרים לא נבדקו. יכול להיות שבשאר המוצרים כמות החומרים הבעייתית להשבת מי קולחין- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתן לך לפנות. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> אבל אני לא משרד מקצועי לסוגיות האלה. לכן אמרנו להם – קחו את הזמן- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם רוצים לעשות בדיקות לכל מיני מוצרים – תבקש מהם. אם הם לא יעשו, לך אתה לוועדת חריגים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שהם יגידו: הסבון הזה לא תקין. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שאני רוצה לבטל את ההחרגה. << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> שלושת התקנים האלה כשהם נעשו, נבדקו לעומק ונמצאו רלוונטיים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> על אילו מוצרים? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> על הטבליות למדיחים, על אבקות הכביסה- - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לפני כמה שנים בוצע? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> רגע. אני סמנכ"ל רגולציה של משק המים. אני מסכים שכל כמה שנים צריך לעשות רוויזיה ולבדוק מה עדיין רלוונטי. מאחר שמשק המים הישראלי שונה ממשק המים האירופאי ובעיית הברון קריטי לחקלאות ולכן משרד החקלאות נמצא פה – מה שאני מבקש, להשאיר אותם פה בתוספת ג'. אני מתחייב שתוך 18 חודשים נעשה הערכת רגולציה. נוביל אותה יחד עם המשרד להגנת הסביבה. ככל שנמצא שיש פה משהו מיותר, נבוא למשרד הכלכלה ונבקש לשנות את זה. אנחנו פתוחים אבל כשאני יודע שמשק המים הישראלי כל כך שונה מהאירופאי, לא רוצה להיכנס לסד של ועדת חריגים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הוא אומר דברי טעם. עשית הערכה חוזרת – תבוא לוועדת החריגים. זה לא עוזר לי שאתה בא למשרד הכלכלה. ועדת החריגים היא ועדה מקצועית. לך יש שם נציג, לי יש נציג, לאוצר יש נציג. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> התחייבת 24 חודשים – מעולה. נרשום 24 חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו החרגה קבועה. אמר שיעשו בדיקות. << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> ההבדל הוא ברירת המחדל. מאחר שמשק המים כל כך שונה מהאירופאי אני מבקש שברירת המחדל תהיה שהסבונים האלה יהיו מחוץ לתקינה. ככל שבבחינת הערכת רגולציה נראה- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה מה שכתוב. << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> זה מה שכתוב עכשיו. אנחנו רוצים שיישאר כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. לא נשנה את הסעיף הזה. לגבי רשימת המוצרים יכול להיות שינויים, אין ויכוח. הם התחייבו לך פה לפרוטוקול שיעשו בדיקה תוך 18 חודש ויביאו לך את הממצאים כדי להחליט יחד. אני חושב שזה מספק. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> כל סתירת הדינים במדינת ישראל הכנסנו לתהליך שמחויב להגיע לוועדת חריגים. רק פה- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש עמדה מאוד נחרצת של הממשלה שקיימה דיון מיוחד על זה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אין הבדל בין סתירת הדינים שכל משרד יודע להצדיק- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הממשלה החליטה שבנושא הקולחין לא צריכים כלום? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> החליטה שיהיה דיון בוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הממשלה החליטה- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היה על זה דיון עקרוני מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא החליטו כלום. תראה לי את ההחלטה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> החליטו שיגיע לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סתם החלטתם ועדת חריגים. על מה ועדת חריגים פה? אתם לא מבינים? אז הוא אמר שיעשה בדיקה. לגבי המוצרים אין בעיה. זה סתם ויכוח. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> על כמה כסף מדובר? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> מיליארד וחצי שקל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שני יבואנים ששולטים על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 60%. אתה מנכ"ל משרד הכלכלה – תדאג שעוד יבואנים יביאו. אני חייב להתקדם – אחרת לא אסיים היום ואז החוק הזה יעבור רק אחרי הפגרה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מציע שהמנגנון יהיה כמו שאר המנגנונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> תן להם יותר זמן. 24 חודש כפי שאמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל חלק ג'- - << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> חלק ג' הוא כך בטעות כי כך כתוב היום החוקים. אף אחד לא חשב עליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חבל מאוד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לכן יש ועדה. דנים ומתקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכניס סעיף כללי לא רק לגבי זה. לגבי הכול. אני רוצה ששר הכלכלה בגלל שאחראי להוציא את הצו, יהיה רשאי לפנות גם לוועדת חריגים בנושאים האלה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> קיימנו דיון שלם בבוקר בדיוק על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או לגבי ההחרגות או לגבי מוצרים בתוך ההחרגות. ואז יש לך את זה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כל הדיון שקיימנו בבוקר על זה שאנו עושים עכשיו תהליך שבו אנו מבטלים את סתירת הדינים וכל השרים צריכים לבחון ולתקן הולכת לוועדת חריגים – זה-זה. זה לא מוצרים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. פה הכנסנו סעיפים שאין לנו ברירה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> יש לנו ברירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו אומרים שלא. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה המוצרים. מיליארד וחצי שוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סידרנו את זה – אל"ף, הם יעשו בדיקה עוד 18 חודש. בי"ת, שר הכלכלה בעצמו יכול לפנות. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אבל יש מנגנון. קבענו אותו בבוקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור המנגנון. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה אותו מנגנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא מניעה של סתירת דינים. זה צורך. מספיק. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> על זה עלה כל ההערות של הח"כים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אעשה את חלק ג' הוראת שעה. אם יש שינוי השר קיבל אפשרות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ברור שמי קולחין זה משהו רציני וכנראה יש לו כל הסיבות להתקבל בוועדת חריגים. ויותר מזה אני הולך איתך – בטוח שמוצרים ספציפיים יוחרגו בגלל העניין הזה של מי קולחין. אבל לא בחנו האם זה כל המוצרים שכרגע מופיעים, כל המיליארד וחצי שקל. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> חומרי ניקוי וטבליות למדיח- - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא יודע אם זה כך. תהיה ועדה, יזמינו איש מקצוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רציניים? הכנסנו נוזל ניקוי כלים ידני שחל עליו ת"י 139 – לא יודע מה זה או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים שחל עליהם. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> על העובדות אין מחלוקת. השאלה היא רק למה לגביהם לחרוג מהקריטריון או מהדרך שהוועדה התוותה שכל משרד יבוא לוועדת החריגים? למה להפוך בדברים האלה את הנטל? למה לשנות את השיטה? זה מה שאנו אומרים. נותנים להם זמן, 18 חודשים כמו לכל המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה שלך זה רק בסעיף הזה 5 ו-6? או כל פרק ג'? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר כי דנו בזה ממש לפני חצי שעה. אמרנו שכל התוספת הזאת נשארת כפי שהיא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא קשורה לסתירת דינים. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> היא פה רק בגלל סתירת דינים. אנחנו משאירים אותה הוראת שעה ולא כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון מה שאתם אומרים. זה לא קשור לסתירת דינים. קשור לצורך מיוחד שמדינת ישראל צריכה. אולי החשמל קשור לסתירת דינים אבל זה לא. מה זה קשור לסתירת דינים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אנו אומרים וזו גם עמדת הממשלה – אנחנו מבקשים שכל הדברים, גם אם שישים שנה פה או 77 שנה פה, ייבחנו מחדש. זה הדרך לעשות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין מניעה שתבחנו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, גם רשות המים לא אומרת לך היום: אני יודע בוודאות שכל המיליארד וחצי שקל מסוכנים למי קולחין. אם הם יגידו – אני איתך, נחריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר שיעשה את הבדיקה תוך 18 חודש. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מה הבעיה שיבוא לוועדת חריגים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע מה תוצאות הבדיקה. אני בעניין הזה לא יכול לתת את זה לוועדת חריגים לבד. << דובר_המשך >> אמנון מרחב: << דובר_המשך >> יש ממשלה ויש הוועדה בסוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אומר לך גש לממשלה כי יש סתירה בדינים. אני אומר לך – השר יכול לתקן. אם יש לו סיבה לתקן, שיתקן. נותן לך את זה יותר טוב מהסעיף הספציפי ההוא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שר הכלכלה יתחיל לעשות בדיקות? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אתה לא משאיר את זה לוועדת חריגים. אם ועדת חריגים דחתה עמדת השר הרלוונטי, יכול לעתור לממשלה. אתה משאיר לוועדת חריגים ואחר כך לממשלה, ואם הממשלה קיבלה הכרעה שאפשר להסתדר בלי אבקות הכביסה או בלי נוזל לניקוי כלים או בלי הטבליות למדיח זה בסדר גמור. זה בדיוק המנגנון שהגדרנו פה לכל דין אחר במדינת ישראל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אחרת כל משרד יבקש מנגנון מיוחד. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> לגפ"מ יש טיעונים טובים יותר ממשרד הבריאות בטח לגבי חלק מהמוצרים אבל לא נתנו לו. אמרנו לו: תבוא לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן רצית את הוראת השעה? << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> 18 חודשים הוראת שעה. בזמן הזה יבוא לוועדת חריגים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יעזור לכם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה חייב הוראת שעה. אחרת אין דרך לגבור על זה. << אורח >> מאיה שניט אורלנד: << אורח >> השתכנעתם פה בדיון הקודם שמדובר במצב ייחודי לישראל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לכן הזו. לכן החרגנו את זה לתוספת ואמרנו לכם: תבואו לוועדת חריגים. << אורח >> מאיה שניט אורלנד: << אורח >> אבל למה הצורך להביא לוועדת חריגים ובזבוז השעות הזה? כי כבר שכנענו אתכם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גם את לא יודעת לומר לי היום כמה מתוך- - << אורח >> מאיה שניט אורלנד: << אורח >> ההחרגה היא על - - - של חומרים כימיים במוצרים. גם בזמן קביעת התקן חברות יבואנים מסחריות בין לאומיות היו שותפות בדיונים והבינו שזה לא הגבלת סחר. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה פה מרשות המים אומרים שרצוי לערוך עוד בדיקות? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> כל חמש עד עשר שנים צריך לבדוק את כל הרגולציה בכל נושא. אולי מחר האיגוד האירופי יגיע לרמה שלנו, יעשה תקן ברון אצלו כי גם שם מתחילים להשתמש בקולחין. דברים יכולים להשתנות. דווקא לעשות בדיקה עכשיו זה פחות משמעותי כי אנחנו יודעים מה יש בתקנים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כלומר בהערכה סבירה אתה אומר לי שמה שהיום אסור כנראה מסוכן למי הקולחין. << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> נכון. גם אם נחליט לקבל את ההחלטה הזאת, בעוד 5 שנים יש לבדוק את זה שוב. יש מגמה באירופה שמשתנה ויש שינוי בכימיקלים וכפי שנאמר פה משתמשים פחות באבקות כביסה ויותר בג'ל כביסה – ואגב בו אין בעיה בכלל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אגב בדקתם את עצמכם למול מדינות שיש בהן שימוש במי קולחין? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> אנחנו פי חמישה יותר מכל מדינה אחרת בעולם. אנחנו המובילים. עולים אלינו לרגל כדי ללמוד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בזמן שדנתם משרד החקלאות בהחלט שכנע אותי, יש טענות של ממש בדבריו. יש בטענות שלהם ממש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מוסיפים סעיף- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוך שנתיים וחצי ועדת החריגים תהיה חייבת לדון בהחרגות המנויות בסעיפים 5 ו-6 לתוספת החמישית, ולפי המלצת ועדת החריגים השר יבחן האם לתקן את התוספת בעניין הזה. כרגע זה נותר בעינו ולא הוראת שעה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אבל תשאיר להם את המנגנון של עתירה לממשלה אם החליטו נגדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין מנגנון ממשלתי פה. יותר טוב לך. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> לי יותר טוב. בשבילם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הבא, תיקון עקיף לפקודת הייבוא והייצוא, סעיף 17 להצעת החוק. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בסעיף 2א – הוספנו לבקשת יושב-הראש את הנושא של טובין משומשים. אקריא: בסעיף 2א - (א) (2) אחרי ההגדרה "טובין" יבוא: ""טובין משומשים" – טובין שנעשה בהם שימוש לרבות טובין שחודשו." << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אשמח להתייחס. אנו מבקשים שתינתן סמכות לממונה על התקינה לקבוע לגבי סוגים מסוימים של נסיבות שכל יוכל לאפשר טובין משומשים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה שלך היא לגבי הסעיף המהותי. רק קראנו את ההגדרה. אולי תעיר אחרי שנקרא את הסעיף המהותי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הסעיף המהותי הוא בסעיף קטן (ג) - אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), על טובין משומשים תחול חובה לקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר המצאת אישור דגם ובדיקת כל מוצר שבמשלוח."; << אורח >> רז הילמן: << אורח >> יש נסיבות שבהן חברה בין לאומית בחו"ל שולחת משהו משומש לחברה בת שלה בישראל או ממש לחברה עצמה, לסניף שלה בישראל או מצב – היום זה קיים בהוראת מנכ"ל 26, יש נסיבות שמתאפשר להביא ציוד מוחדש או משומש. אני מדבר על סמכות לממונה, לא לקבוע מראש מה מותר. שתהיה לו סמכות לקבוע מקרים בנהלי הממונה מתי זה כן יתאפשר בלי הבדיקה הזו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאלה נהלים? << אורח >> רן כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש שבכל מה שקשור לבטיחות בעבודה – אין לי בעיה – סמכות הממונה זה בסדר גם מבחינתנו אבל לאחר התייעצות עם הרגולטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הממונה רשאי לאחר התייעצות. << דובר_המשך >> רן כהן: << דובר_המשך >> אני גם לא רוצה לגרום נזק אוטומטי. יכול להיות שאפשר להביא מוצר ממומש לחתיכת חלק. זה יחיה הרבה מעבר לתפקיד שלי ושלך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה התפקיד המקצועי של הממונה על התקינה. אנחנו סומכים עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הביאו טרנזיסטורים משומשים אבל מעלית הוא לא ישחרר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> היו לנו בסך הכול שניים שלושה מקרים בודדים כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתוב ככה: שזה לא קשור לבטיחות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם מצא שאין חשש לפגיעה בבטיחות הציבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. מה שרשאי לבטיחות לא רשאי לפטור. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> הכול זה בריאות ובטיחות הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר פה במשומש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז תציעו הצעה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה יכול לפגוע בבטיחות – אתה לא יכול לפטור. אם זה לא רציני – אין בעיה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ובלבד שהשתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבריאות ובטיחות הציבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. קריאה: איך הוא ישתכנע? תוך התייעצות אתנו או עצמאית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין התייעצות. הוא הרגולטור. אז אתה מתלונן עליו. אתם מגזימים פה, משרד העבודה. קצת מגזימים. << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >> יש פה מוצרים שנמצאים באכיפה של משרדים אחרים, למשל במשרד העבודה, במוט הרמה וכו'. צריך לראות איך עושים פייר וול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי מעליות וזה שלא ייתן. קריאה: אפשר להוסיף שאם יש רגולטור נוסף שאחראי – בהסכמת אותו רגולטור. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש לנו קבוצה 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העיקר שמעליות למשל ייבדקו אחד-אחד. זה לא הגיוני. אני יודע מה עשו במעלית? יש דברים שצריך לבדוק אחד-אחד ויש דברים שאין בעיה. למשל אתה היית מייבא פלאפונים. את זה לא חייבים לבדוק, למעט הבטריות שמתפוצצות. זה גמרנו. תמשיכו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (2). << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (2) בסעיף 2ה(א), בפסקה (2), אחרי "כאמור בסעיף 2א(ד) רישה" יבוא "או 2א(ד1)". למעשה זה תיקון משלים לטובין משומשים, כשמדברים על שחרור טובין משומשים מפיקוח המכס, סעיף 2ה מדבר על שחרור מפיקוח המכס ובלבד שיש אישור הממונה על התקינה. גם פה צריך אישור הממונה על התקינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמ' 22. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> (ב2) זה תוספת לסעיף 2ו שמדבר על הצהרת יצרן. נוסף על האמור בסעיף קטן (ב1), יבואן טובין, המייבא בהתאם לדרישות האסדרה האירופית המאומצת והטובין המיובאים היו נדרשים לעמוד בהוראות סעיף 2א(ג) או (ד) אילו היו מיובאים שלא במסגרת התאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת כאמור בסעיף 2א(א1), יידרש היבואן לשמור בתיק המוצר אחד מאלה: (1) הצהרה על שיווק המוצר כדין במדינות האיחוד האירופי, בעת יבוא המוצר; (2) הצהרת יצרן כנדרש באסדרה האירופית -DOC- Declaration Of Conformity או Declaration Of Compliance; – (3) הצהרת היצרן בדבר התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו." אני מזכירה – סעיף (ב1) תחת סעיף 2ו זה הסעיף של הצהרת היבואן שמדבר על כך שיבואן צריך להצהיר במסלול של אימוץ האסדרה האירופית שלא ידוע לו על ליקוי במוצר ושהוא בודק את הדיווחים במערכת של האיחוד או פרסומי היצרן. פה אנו מבקשים להוסיף לטובין שמוגדרים ברמת סיכון קצת יותר גבוהה שלו היו מייבאים אותם במסגרת התאמה לתקן רשמי ישראלי או תקן בין לאומי שאומץ בתקן רשמי ישראלי, הם היו מיובאים בקבוצות ייבוא 1 ו-2. למוצרים האלה שהם ברמת סיכון גבוהה יותר מבקשים מהם מסמך נוסף ויש פה חלופות. היבואן יצטרך להביא אחת החלופות שכתובות פה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איזה חלופות? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הצהרה על שיווק המוצר כדין במדינות האיחוד, הצהרת יצרן שזה דוק או הצהרת יצרן בדבר התאמה – מה שהקראתי. או-או. (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) השר, בהתייעצות עם הממונה על התקינה, רשאי בצו, לפטור, לעניין סוג טובין, לתקופה שלא תעלה על שנה, מחובת החזקה של הצהרה כאמור בסעיף זה, אם נוכח כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור ."; אנו מדברים פה על מתן סמכות לשר לפטור בצו במצבים שאין סכנה ולתקופה שלא תעלה על שנה מהחזקת ההצהרה עצמה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הסיבה לפטור למשל? באילו נסיבות למשל יכולה להידרש סמכות כזו? << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> יכולים להיות מצבים מיוחדים למשל כמו מצב המלחמה העכשווית או יש שינויים מהותיים באסדרה, נניח במסגרת התיקון אנו למעשה משנים גם הוראת מנכ"ל 26 לעניין הענקת הפטורים ואז משנים את סדר הפעילות של היבואנים. היו עד היום נדרשים להחזיק במסמך איקס. ממחר יידרשו להחזיק במסמך אחר אבל נותנים להם מעבר, איך הם יכולים להסתגל לתהליך הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. אם יש למישהו הערה – שיצביע. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> פסקה (5) זה גם תיקון משלים לטובין משומשים. בסעיף 2ז(א), אחרי סעיף 2א(ד)" יבוא "או 2א(ד1)"; זה מתן האפשרות למעבדות מוכרות בייבוא לבדוק את הטובין המשומשים כפי שרגילים בייבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמ' 24. << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> פסקה (3) תחת סעיף 22יב. סעיף 22יב זה סעיף שמדבר על חובות יבואנים. בתוכו יש גם החובה להחזיק תיק מוצר. פה אנו מבקשים להוסיף אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), יבואן טובין פטור מחובת שמירה של הפרטים והמסמכים כאמור בפרט 1(6) ו-(9) לתוספת הראשונה לפקודה לגבי טובין המיועדים לחלקי חילוף למוצרי צריכה ובלבד ששמר בתיק מוצר הצהרה כאמור בסעיף 2ו והצהרה לעניין היותם של הטובין טובין המיועדים לחלקי חילוף כאמור."; למעשה גם בעקבות התיקון שנכנס עכשיו לתוקף שלא עוצרים בנמל נעשו התאמות בהוראת מנכ"ל 26 לרפורמה שבה הטובין בקבוצות 2 ו-3 לא צריכות עוד לקבל אישור פוזיטיבי מקדים. מה שאנו מבקשים פה – לטובין שהם מוצרי חילוף למוצרי צריכה, שיהיו פטורים מהחזקת תעודות מהותיות שזה תעודות בדיקה ובלבד שהם שומרים את ההצהרה של היבואן פלוס הצהרה על כך שהם עומדים בתנאי הפטור. יש פה עוד משהו שאנחנו מבקשים להביא לוועדה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אגב עכשיו אני בא מהצד השני, שלכם, של הרגולטורים – איך אתם מונעים את זה שאדם באמצעות חלקי החילוף יתחיל להביא לפה- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> עושים בקרה. יש הערכת סיכונים. חוץ מזה שהדברים האלה קופצים מהר – אנשים רואים. יש לו חברים עמיתים שמייד מדווחים. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כאן אנחנו מבקשים להוסיף משהו שלא כתוב בנוסח שהוגש לוועדה. זה סעיף נוסף של פטור מהחזקת המסמכים המהותיים כלומר תעודות הבדיקה למוצרים שהם תרומות. גם פה – נביא את הנוסח אבל גם כאן זה יהיה בתנאים דומים כלומר אתה פטור מהחזקת המסמכים המהותיים ובלבד שאתה שומר הצהרה שתיקבע בהנחיות הממונה על התקינה לעניין התוכן שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתרומות? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני יכול להביא מוצר לא תקין לתרומה? << דובר_המשך >> שני ברוך עזרי: << דובר_המשך >> פטור משמירת מסמכים – לא פטור מדרישות עמידה בתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך תבדוק אם יש בעיה? קריאה: מי שמקבל את התרומה זה מי שצריך להגן עליו הכי הרבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין כרגע נוסח בפני הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתחילת המלחמה הרבה מוצרים שהגיעו היו לא טובים. תרמו אותם והצבא אמר: אל תקבל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ומצד שני עמדו על הגדרות אנשים ואמרו: עזרה – אנחנו תורמים ואתם עוצרים את זה בנמל, ואז אמרו – כל העולם מתגייס ואתם עוצרים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אבל במלחמה אפשר לתת הוראת שעה ואתם פה אומרים- - << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> תרומות יש כל הזמן ייבוא. אנחנו שנים עם התופעה הזו. גם אנשים שתורמים בחו"ל וגם אנשים שמביאים את התרומות, אין להם כל יכולת להחזיק בתעודות בדיקה התאמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל המוצר חייב להיות תקין. << דובר_המשך >> איגור דוסקלוביץ: << דובר_המשך >> חד משמעי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> חובה לעמוד בדרישות התקינה, נשארת בעינה. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> ואז גם מתחייבים שהוא תקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה מאוד אפודים לא היו טובים. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> אין תקן לאפודים קרמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> התיקון הבא שאנו מבקשים להביא זה בסעיף 14א שזה סעיף העיצומים בפקודת הייבוא והייצוא. בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (7) יבוא: (7ב) ייבא טובין בהתאם לאמור בסעיף 2א(1א) ולא שמר את המסמכים כאמור בסעיף 2ו(ב2);". זה תיקון משלים למה שהוספנו בסעיף 2ו, הצהרת יבואן, שאתה צריך להוסיף את אחד המסמכים בקבוצות 1 ו-2, ברמת סיכון גבוהה יותר, וזה סעיף עיצום שמדבר על זה שאם לא שמרת את המסמכים יש עליך עיצום כספי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה העיצום? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אבדוק. לא זוכרת בעל פה. הסכום הוא 10,000 ₪ ליחיד ואם הוא תאגיד – 25,000 ₪. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיפים הבאים הם סעיפי הדיווח לכנסת. עמ' 27. למעשה לבקשת יושב-ראש הוועדה עשינו שינוי בסעיפי הדיווח לוועדת הכלכלה. ראשית ביטלנו את סעיף הדיווח לגבי הרפורמה מ-2021 והחלפנו אותו בסעיף מעודכן. אקרא את התיקונים. הסעיף הראשון הוא ביטול סעיף 100 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, סעיף 100 – בטל. במקומו נעגן סעיף חדש של דיווח לכנסת כהוראת שעה. 19ב. (א) שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, לא יאוחר מתום שנה מיום תחילתו של חוק זה (להלן – הדין החדש), על יישום הדין החדש וכן על יישום הוראות חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד-2024 (להלן – תיקון מס' 6) – זו הרפורמה הקודמת שנכנסה לתוקף ב-1 בוילי, ובכלל זה על כל אלה: (1) סקירה כלכלית לעניין השפעות הדין החדש ותיקון מס' 6, שתכלול בין היתר בחינה של משך תהליך היבוא ועלותו בתחום מוצרי צריכה שהוראות לפי פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים בישראל חלות עליהם, וכן סקירה מדגמית לעניין השפעות הדין החדש ותיקון מס' 6 על התחרות ועל המחירים בתחום מוצרי צריכה כאמור; (2) החלטות ועדת החריגים לעניין הדין החדש, ככל שהתקבלו, במהלך התקופה שלגביה מתייחס הדיווח; (3) פעולות הפיקוח והאכיפה שנעשו לפי הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו וסכומם, ובשל אילו הפרות הוטלו. (ב) דיווח לפי סעיף זה יימסר אחת לחצי שנה, במשך שנתיים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנו מבקשים להוסיף עוד סעיף, ששר הכלכלה יביא לאישור הוועדה לא יאוחר משלושה חודשים מיום פרסום תיקון 19 לחוק התקנים את רשימת כלל האסדרות האירופיות הנוגעות למצרכים שחל עליהם תקן רשמי וזאת לשם הוספתן לתוספת החמישית בהתאם להוראות סעיף 9א2(1). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר השר מחייב את עצמו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תיקון חשוב מאוד. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> בתנאי שתהיה לנו חברה שתיתן לנו את השירות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> פה אנו קושטים את עצמנו. מעולה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא רוצה לכתוב בחוק שהשר יהיה חייב להביא לאישור הוועדה את האסדרות האלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מעולה. זה סעיף שאומר שהרפורמה באמת נכנסת לפועל וכמו שצריך, וכפי שאתם מבקשים משאר המשרדים, אתם אומרים: נאה דורש נאה מקיים גם מעצמכם וזה יפה מאוד. כל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה את זה – שר המשפטים? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא. שר הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קודם כל הוא תמיד רשאי להביא – לא רק עוד שלושה חודשים. גם עוד שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה האם הרגולטור ערוך להרחבה הזאת. << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >> כרגע לא. ברגע שתהיה לנו חברה שמפעילה – בדיוק היום יום אחרון של המכרז – אם היא תיכנס לפעולה ותיתן לנו את הסקירה המבוקשת, בהחלט כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הטעם לכתוב בחוק מועדים שבכלל לא בטוח- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא תמיד יכול להביא. השר הצהיר פה שיעשה את זה מהר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מעולה, אז למה לא להוסיף פה שיעשה את זה תוך שלושה חודשים? השר בעצמו רוצה ואתה אומר לו: לא, קח את הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיגיד עוד חודש, אבל יכול להביא גם עוד חצי שנה אם יהיה משהו ועוד שנתיים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אעשה סדר. דיברנו בחוק הקודם שבלי דירקטיבה אין תקנים בחוק. כדי להכניס את כל התקנים בחוק, שרצו את כל ה-500 תקנים בחוק, צריך להביא דירקטיבות. אחרי זה אפשר לדון – כן חריגים, לא חריגים אבל כדי להתניע את התהליך חייב דירקטיבה. זה הבסיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה יקרה – הוא סתם יביא את כל הדירקטיבות הקיימות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה מה שאנחנו רוצים. הוא יביא את הדירקטיבות ואז המשרדים יוכלו להתחיל לעבוד ולמפות מה הם רוצים להגיש ועדת חריגים. אם הוא לא יגיש התהליך בכלל לא יותנע. לכן הסעיף הזה חשוב מאוד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה היה צריך לקרות כבר עכשיו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איגור אומר שבלי החברה שמייעצת להם הוא לא יוכל לעשות את זה ולכן מן הראוי שתיתן תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין. עוד שנה רוצה להכין דירקטיבה – יכול? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כל החיוב בפעם הראשונה שחייב להביא? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא אמור להיות עוד דירקטיבות אלא אם יכריזו על עוד תקנים רשמיים. << אורח >> מרדכי שיף: << אורח >> אני חושב שלגבי התקופה, יש פה בעייתיות מסוימת כי כתוב פה בסעיף ב שהדיווח יימסר אחת לשנה במשך שנתיים. חלק מהדירקטיבות בכלל נכנסות לתוקף רק שלוש שנים לאחר מועד התחילה אז חלק גדול מהסיפור הזה לא יהיה בתוקף עדיין ואי אפשר יהיה לקבל תמונה ברורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לראות מה קורה בהתחלה. היה סעיף שארבע שנים צריך לתת דיווח. סעיף אחר שדנו. << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> זה לא רק העניין של מה עשו עם הדירקטיבות. יש פה גם פעולות אכיפה שנעשו. יש פה גם סעיף אכיפה ופקודת הייבוא ומספר עיצומים. אני אומר, צריך להתאים את התקופה לתקופה הרלוונטית מבחינת מתי נכנס לתוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לראות שהדברים זזים. אם אני ארצה תמיד אני יכול לזמן את הוועדה, אין בעיה, אבל אני פה רוצה לדעת תוך שנתיים מה המצב. << דובר_המשך >> מרדכי שיף: << דובר_המשך >> אבל זו תהיה תמונה מאוד חלקית. זה מה שאני אומר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הם יבואו אליך ויגידו: זה חלקי כי כך וכך, התקדמנו פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תרשום שלוש שנים. שיהיו מרוצים. אחת לחצי שנה. שישה דיווחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההחלטה לגבי הסעיף שמחייב את השר? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> שיהיה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זו אמירה יפה מאוד של השר שהוא דורש ממשרדים אחרים אבל קודם כל דורש מהמשרד שלו. יפה מאוד. אני בעד לכתוב את זה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להיות מנהל בית ספר בנוסף לכישוריך? נותן ציון לשבח? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> בלי זה הרפורמה לא מתחילה, בלי להגיש את הדירקטיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון כי תוספת חמישית הגישה. פה מדובר בתוספת. נתחיל מזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כרגע בתוספת החמישית חסר המון תקנים. אסדרות שיש בהם- - - לתקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יגיש דירקטיבה וגם מתי הוא רוצה שיחולו. לא רק להגיש את הדירקטיבה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ברור. יחד עם מועד תחילה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מזכיר ששאלתי האם יש הפניות. לא קיבלתי תשובה מה ההפניות שיש בדירקטיבות שכבר עכשיו מנויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי החוק נכנס לתוקף? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> 1.1.25. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תן לו חמישה חודשים. לפני שנכנס לתוקף שיביא לנו את הדירקטיבות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תחילתו של חוק זה ביום 1 בינואר 2025. נתנו סמכות גם לדחיית יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים באישור ועדה כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הסעיף הזה, מבלי לפגוע בסמכות השר להביא כל הזמן דירקטיבות, כמה זה 1.1? ממש מתקרב לתאריך. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> צריך קצת לפני כדי שהשוק- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ארבעה חודשים. שיגיש לא רק דירקטיבות – גם תחילת תוקף לפי דעתו לאישור הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תחילת הבאת הדירקטיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך יביא דירקטיבה כשהרגולטור לא מוכן עדיין. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה צריך אישור ועדה אם זה טכני? אם החוק אומר להכניס את כל הדירקטיבות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק לא אומר את זה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה מה שהסעיף אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם יש תחולה, יש החרגות. צריך לבוא לפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ודאי שצריך לבוא לפה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אם אני מבין נכון הסעיף אומר שצריך להביא הכול. לא לשיקול דעתו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ודאי שזה לשיקול דעתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כיוון שיש לו סמכות להביא תמיד, יביא עכשיו מה שיכול להביא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל בסעיף פה הכנסת והוועדה מצביעים על זה שהוא מתחייב היום להביא את כל הדירקטיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יביא את הדירקטיבות שיכול להביא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לא עניין של טכני או לא טכני. זה עניין שאנחנו מאמצים את כל התקינה האירופאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מאמצים סתם. אחרי דיונים ובדיקות מאמצים. תפסיקו בדלת האחורית להכניס לי דברים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק להבהיר – כל המוצרים שדיברו בדיונים הקודמים שכרגע מוחרגים, בפלסטרים והכול עדיין מוחרגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא הבאתי את הדירקטיבות. יש לכם אפשרות עד אישור הוועדה – תביאו לנו את הדירקטיבות. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> בגלל שהרגולטור לא יודע- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד ארבעה חודשים כן יידע? אומר לך שלא. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> רק צריך לדעת מה מיפוי הדירקטיבות. צריך לדעת את הקשר בין המוצר לדירקטיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם עושים מהחוק הזה כאילו זה פר טאץ'. צריך להביא את הדירקטיבה, ללמוד אותה, לומר ממתי חלה, האם יש לה החרגות מסוימות במוצרים מסוימים. אתם יכולים להביא תוך ארבעה חודשים – תביאו. מה שלא הבאתם – תביאו אחר כך. זה סעיף בשביל התקשורת. תביאו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רוצים להקריא את התוספת בסעיף 20? שאלתי בדיון הקודם האם יש סעיפים בהצעת החוק שיכולים להיכנס לתוקף ביום הפרסום או תוך X ימים מיום הפרסום. כלומר במועד מוקדם יותר מזה שקצבנו. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> סעיף קטן (ג) מתייחס לסעיפים שיחולו מייד עם פרסום החוק. אקריא: על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 8ב, 9(א)(6)(ג), 11, 11ב, 13, 16, 16א(א)(9), 16א(1), 16א(א1), 16א(ג1), 17א(א1)(2), 17א(ב)(4) וכותרת פרק ו' לחוק התקנים ושל סעיפים 2א(א) לעניין הגדרת "טובין משומשים", 2א(ד1), 2ה(א), 2ה1, 2ו(ד), 2ז(א), 2יב(ג), 2יב(ה), והוספנו לפרוטוקול של הוועדה את סעיף קטן (ו) – לעניין תרומות. 2יב(ו). << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הכנסתם את נושא התרומות? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כניסה מיידית. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אבל האסדרה המהותית מה קבעתם? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הקראנו קודם. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> 2טו(א2)(5), 14א(ב)(4), 14יח(א1)(2) לפקודת היבוא והיצוא, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סעיפים שהתחולה שונה מ-1.1. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מיום הפרסום? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כן, תחילה מיידית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם עדיין אתם רוצים לשנות משהו בסעיף הזה, תשנו. רבותיי, סיימנו את החוק להכנה לשנייה ושלישית. יהיו הצבעות. אומר מתי. קריאה: לא חסרה תוספת שביעית? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תהיה. הסעיף שהופץ בנפרד ונדון בבוקר ישתלב בנוסח להצבעות כפי שמקובל ותהיה תוספת שביעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד הרבה עבודה על החוק. ראיתי שאתה רושם הכול מסודר אך זה לא פשוט. מה שאני מבקש ממשרדי הממשלה, אם רוצים לעמוד בכך שהחוק הזה יוצבע ביום ראשון הבא צריך שיתוף פעולה של כולם בעבודה מהירה. הוא לא יכול לבד לעשות הכול. צריך גם אתכם. ביום ראשון נצביע. מתי אתה צריך לפרסם את החוק לחכ"ים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדרך כלל מפיצים ביום רביעי. הצבעות בראשון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים בראשון. אם תראה שיש המון תיקונים שאני צריך להקריא יכול להיות שנעשה ישיבה של שעה במועד מוקדם יותר – נמצא זמן, אם נוכל למצוא זמן. אולי ביום ראשון נעשה ישיבה מקדמית על התיקונים והצבעות נעשה אחרי זה – לא באותה ישיבה. לא נראה טוב שהמון תיקונים צריך לאשר לפני הצבעות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא חושב שיש הרבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש. לגבי התיקון דינים, נראה לי שזה לא אפשרי, שנכניס עכשיו תיקון. כי לא קיבלנו נתונים. החוק יעבור עכשיו. לפי המתווה שהצבענו עליו. מישהו רוצה לומר משהו ממשרדי הממשלה לפני שננעל את הישיבה? מישהו רוצה לומר משהו מהנציגים שאינם משרדי הממשלה? המנכ"ל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> להודות לכולם על הדיון האינטנסיבי אבל המאוד ממצה. אני חושב שזה חוק מורכב מאוד, רפורמה רוחבית. תודה לך אדוני היו"ר על ההובלה ולייעוץ המשפטי שלכם. חושב שעשה פה עבודה נפלאה, איתי ואביגל. תודה רבה. נעבוד כתף אל כתף עם איתי וצוותו כדי להגיע ליעד של ההצבעות ביום ראשון. המון תודה לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:35. << סיום >>