פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 55 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 09/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 81 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> העיר קריית שמונה בצל מלחמת חרבות הברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו שלי טל מירון קטי שטרית מוזמנים: לירון סביון – רפרנטית פנים אגף התקציבים, משרד האוצר עינב פרץ – רו"ח, ממונה מחוז צפון, משרד הפנים ד"ר אורנה שמחון – מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך, משרד החינוך חסן אבו ריש – מנהל נפת צפת, מחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי גונן ירום – מנהל אגף א ארגון תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון לאומי משה אלפסי – מ' משל"ט מ"י, המשרד לביטחון לאומי שמעון פרץ – מ' נפת חירום, משרד הביטחון רונן כהן – אופק צפוני - ר' מכלול תשתיות, משרד הביטחון יעל ענטר – עו"ד, מנהלת תחום בכיר תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה יוסף חיים דיאמנט – עוזר מחקר הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה ניצן קורקין – מנהלת אגף א׳ גליל בפועל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יעל אסיף – רשות המיסים, רשות המסים בישראל אירית גולדשטיין – מנהלת סיעוד מנהלת הגליל כללית, קופות החולים ד"ר אביטל מרגלית – מנהלת מינהלת גליל במחוז צפון בכללית, קופות החולים אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה, עיריית קריית שמונה יורם ביטון – עו"ד, מנכ"ל עיריית קריית שמונה, עיריית קריית שמונה עליזה בלוך – יועצת חינוך עיריית קריית שמונה, עיריית קריית שמונה מיטל הלוי – עו"ס, מ"מ מנהלת אגף רווחה, עיריית קריית שמונה אריאל משעל – פרויקטור עיריית קריית שמונה, עיריית קריית שמונה דוד פרץ – מפקד היקל"ר עיריית קריית שמונה, עיריית קריית שמונה ד"ר אביבה זריהן ויצמן – חברת מועצת עיר, עיריית קריית שמונה אלעד קוזיקרו – מנכל רשת המתנסים, עיריית קריית שמונה טל עוזיאל כרמל – מהנדסת העיר, עיריית קריית שמונה ד"ר אורית דגני דיניסמן – נציגת ציבור, מומחית לקהילות ושלטון אזורי מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> העיר קריית שמונה בצל מלחמת חרבות הברזל << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הוועדה ממשיכה בסדרת דיונים גם על הצפון. בחרנו לשים זרקור על העיר קריית שמונה, שחווה את אחד המשברים הכי גדולים שחוותה אי פעם. זו עיר שידעה קטיושות גם בשנות השישים, השבעים והשמונים, אבל מעולם לא פונתה למשך תשעה חודשים. היא מעולם לא הייתה עיר רפאים שכבר במהלך תשעה חודשים היא ללא תושבים וללא בהירות לגבי עתידה. הדבר הזה מצטרף למשבר של ההון האנושי, שבו אלפי מפונים של קריית שמונה פזורים במאות מוקדים של פינויים, כשחלקם גם בפינוי עצמי ועם קושי גדול בשמירה על הקשר והקהילה והידיעה מה מצב התושבים. הדבר הזה יוצר מציאות של סיכון, של נפילה בין הכיסאות, וגם של היעדר מימוש זכויות וזכאויות שיש לתושבים האלה מטבע הדברים. חלקם גם עולים חדשים. חלקם גם לא מכיר את הבירוקרטיה ואת השפה. לצערי, על הקשיים האובייקטיבים בתוך העיר קריית שמונה, נוספו קשיים לא אובייקטיבים. יש משבר פוליטי שכבר הביא להדחת חברי מועצת העיר ולמינוי ועדה ממונה. אנחנו גם לא יודעים איך הדבר הזה יימשך. מדובר במשבר ביטחוני-לאומי, משבר בחוסן הקהילתי והחברתי ומציאות פוליטית, שלא הייתה כדוגמתה, והכול קורה בזמן מלחמה. הוועדה רוצה לדעת שהממשלה נותנת דעתה המיוחדת על העיר קריית שמונה. הבעיות של העיר קריית שמונה הן הבעיות הכי גדולות בצפון. הם הקהילה הכי גדולה, עם המשבר הכי גדול והכי עמוק. לזה תוסיפו שאנשים רבים שם באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ולזה תוסיפו שמדובר גם באוכלוסיות רווחה מפונות, והדבר הזה הוא כפל קשיים למשפחות. אנחנו נשמע את ראש העיר, ולאחר מכן נציגים אחרים של העיר והארגונים, ואחרי זה התייחסות של גופי ממשלה. הייתי רוצה לשמוע מה בכוונתנו ליזום ולעשות למענם, ולא מה עשינו כבר לקריית שמונה. פחות להתמקד בדברים שאין להם תוחלת, אלא איך לוקחים את העיר הזו. ואם הממשלה רוצה להביא תיקון להחלטת הממשלה שלה בקרוב, אז איך קריית שמונה דומיננטית ומרכזית שם ואיך היא מקבלת מענים מיוחדים בשל הייחוד שלה וגודל הבעיה והאתגר. נתחיל עם ראש העיר, עו"ד אביחי שטרן, בבקשה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להתחיל ולומר תודה רבה. זה לא מובן מאליו שהוועדה הזו מתחילת המלחמה גם ביקרה אצלנו בשטח כמה פעמים. אני חושב שזו הוועדה היחידה שבאמת שמה את קריית שמונה רק כקריית שמונה וכמוקד, ומזמינה את כולם לבוא ולפתור את הבעיות, כי בסוף התרשמת מחלק מהדברים וראית. יש פערים ואתגרים כמעט בכל תחום שבו ניגע. הבעיות הן לא רק עכשיו. בוודאי שעכשיו יש אתגר במצב שבו אנחנו פזורים ב-460 יישובים וב-309 בתי מלון. האתגר הגדול יותר הוא, באמת, היום שאחרי: איך אנחנו מחזירים את התושבים, איזה תמריצים אנחנו נותנים להם. וגם היום של החזרה עצמו, וצריך לומר גם את זה. אף אחד לא מדבר היום על החזרה, אף אחד לא מדבר על ודאות. גם כששמו כרגע החלטה להאריך את הפינוי, ההחלטה היא עד 31 באוגוסט. עוד יום אחד היה צריך כדי לתת ודאות לאנשים בדבר שהכי חשוב להם והוא מה קורה בשנת הלימודים הבאה, ב-1 בספטמבר, איפה נרשמים ומה עושים. אבל, כנראה, ההחלטה של ה-31 במודע לא לוקחת בחשבון את ה-1 בספטמבר, למרות שלדעתי ברור לכולם שה-1 לספטמבר, כנראה, לא ייפתח בקריית שמונה, והייתי רוצה שנדבר גם על זה. לפני שאני אעביר את זכות הדיבור, אני רוצה לומר שהזמנתי את כל מנהלי האגפים שלנו לפה כדי שכל אחד, באמת, יוכל לסקור את הפערים בתחום שהוא מוביל. אנחנו, כמובן, לא נוכל לגעת בכל הפערים אלא בדברים הגדולים, וננסה להציג בקצרה, עד כמה שניתן, את המציאות אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני ראש העיר, לפני שאתה מעביר את זה לצד המקצועי, אני רוצה שתגיד לציבור, לנו, מה קורה גם בצד הפוליטי, מה הדברים, איך המציאות, איך אתה רואה את זה, לאן זה הולך. זה מצער שזה הגיע לידי כך, אבל אני כן רוצה לדעת את עמדתך בצורה ברורה גם על המצב הזה. << דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >> לפני הרגע הפוליטי, אני חושב שיש לנו, קודם כול, את אתגר הלחימה, ולשם כך כולנו פה. כמות הפגיעה היום בקריית שמונה היא הרבה יותר מכל מה שהיה בכל לבנון השנייה, בכל 2006. לא רק בכמות הפגיעות אלא גם בהיקפי הנזק, והאירוע אפילו עוד לא הסתיים. יש נזקים שאנחנו לא מכירים. אף מלחמה לא ארכה תשעה חודשים. לדוגמה, חולדות, עכברים, ג'וקים, הניאגרות לא עובדות תשעה חודשים, עשבייה שמביאה איתה מזיקים, נחשים ועקרבים, וכל הדברים האלה. צריך להבין שזה היום-יום. אני לא מדבר על זה שכל יירוט, כל רסיס, כל שברי יירוט, גורמים גם להתלקחות. מה לעשות, היה לנו חורף, ברוך השם, מלא גשם, וקיץ מאוד מאוד חם. התוצאה היא קרקע פורייה לדלקות. ראינו שאין לנו כלים אפילו להתמודד עם חלק מהדלקות האלה בזמן חירום. אין סיוע מוטס. למרות שהכתובת הייתה על השולחן, ולמרות שדיברנו על זה לפני שנתיים, לא בזמן מלחמה, אלא כשהשריפות היו בזמן חירום, הפתרונות לכך לא הגיעו עד היום. לגבי הנושא הפוליטי – אני לא רוצה להתייחס יותר מדי. יש לי עוד שימוע שאצטרך לעבור, ואני חושב שלא ראוי שאתייחס לזה לפני השימוע. אני רק אצייר את הדברים בצורה עובדתית. על פי חוק, אם מצביעים נגד התקציב, החוק קובע שהמועצה מתפזרת וראש הרשות יוזמן לשימוע – זה כרגע המצב. לצערי, אני עם מועצה לעומתית כבר כשנתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם מונתה שם ועדה קרואה? << דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >> היא עוד לא מונתה. אמרתי, יש לי שימוע שאמור להיות ב-16 לחודש. ומה יהיה השיקול של השר, אני לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם חברי המועצה סיימו את תפקידם? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> חברי המועצה לפי החוק – אין שיקול דעת לאף אחד. ברגע שהצביעו נגד התקציב, התוצאה היא שעוד באותו היום, בחצות, פוקעת כהונתם – אלו הוראות החוק. אין לי שיקול דעת בנושא זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן? זה אוטומטי? << דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >> כן, אוטומטי. ופסק דין ירכא אפילו חיזק את זה, וגם חיזק את העובדה שראש עיר לא הולך אוטומטי, ושראש עיר צריך להיות מקרה קיצוני, וראש מוזמן לשמוע. בירכא גם החזירו את ראש הרשות לאחר שהדיחו אותו. זהו פסק הדין האחרון והמנחה כרגע בנושא הזה. מעבר לזה, אני, באמת, חושב שלא נכון ולא ראוי להתייחס. הסיפור נמצא לפני שימוע, והוא בעיצומו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכל מקרה, נאחל לך הצלחה במשימה המורכבת הזו. אתה פוגש גם קשיים אובייקטיבים וגם לא אובייקטיבים. << דובר_המשך >> אביחי שטרן: << דובר_המשך >> מיכאל, לצערי, לא היה לי קל. לאורך כל הקדנציה היו חמש מערכות בחירות. לא היה תקציב מדינה, שנתיים קורונה, מלחמה, מועצה לעומתית. אומנם הכתפיים שלי הן צנומות, אבל הן סוחבות, ואני לא מתלונן. בחרנו בזה, ונמשיך לסחוב כל מה שצריך. מבחינתי, הדבר החשוב ביותר הוא להחזיר את התושבים הביתה ולמצב הכי טוב שיכול להיות. אנחנו לא שם. אנחנו אפילו לא קרובים איך אני יכול להחזיר אותם, בטח לא לשינוי המיוחל. צריך פה דברים גרנדיוזיים. דיברו על אזור עדיפות לאומית, ונתעדף, ושזה חשוב, אבל בפועל לאורך 70 שנה זה לא הביא את השינוי וזה לא עשה את התוצאה. יתרה מזאת, התושבים שלנו פזורים היום בכל רחבי הארץ. הם מגלים שפתאום הם אזרחים סוג ב', ושפתאום הכול זמין ונמצא לידם. הם מגלים שאפשר לקבל תור לרופא תוך יומיים ושהם לא צריכים לחכות שלושה חודשים ולנסוע לבית חולים רמב"ם או פורייה. הם מגלים שיש להם כמה מסגרות חינוך מיוחד לכל סוג נכות, ליקוי, ויש מסגרות מותאמות, ושאין רק מסגרת אחת. הם מגלים שיש להם תחבורה ציבורית כל חמש דקות, אם זה מונית שירות או קו אגד או דן, כשאצלנו קו של חמש דקות עושה לפעמים נסיעה של 40 דקות כדי להגיע לאנשים. זה מתחיל אפילו מהדברים האלה. כדי לחזור למקום, התושבים יצטרכו לקבל יותר ממה שיש להם היום במרכז, אחרת הם יישארו במרכז. הם כבר תשעה חודשים שם. הדבר הכי מהותי הוא התעסוקה והפרנסה. אנשים פתאום מגלים שהשכר הוא לא השכר הממוצע במשק אלא שהוא יותר מהשכר הממוצע במשק. הם גם מגלים שאין רק אופציה אחת אלא אפילו חמש ושש אופציות לתעסוקה. אנחנו נהיה חייבים לשנות את הדברים האלה. אנחנו לא שם. יתרה מזאת, יש היום נטישה שקטה. כל יום שעובר ולא נותנים ודאות ולא אומרים לעסקים מה עושים ביום שאחרי כדי להחזיר אותם, ואיך עסק שלא עבד תשעה חודשים הוא עסק מת והוא צריך להתחיל הכול מהתחלה. הספקים אולי אפילו ברחו לו, והלקוחות מצאו אלטרנטיבות אחרות. ייקח לו זמן לשקם את כל הדברים האלה. אף אחד לא יודע לתת מענה לזה היום. אף אחד גם לא יודע לתת מענה לשכירות. עד עכשיו אמרו להם: יש לך חוזה. השוכר נמצא – לא נמצא, משלם לך – לא משלם לך. יש חוזה, תשבור את הראש. עכשיו, אחרי תשעה חודשים, הגענו לשלב שהחוזים פוקעים. כבר אין שוכר, ואי-אפשר למצוא גם שוכר חלופי. מי מפצה אותם על אובדן ההכנסה הזה? לצערי, אין בכלל תשובות לסוגיות האלה. אני יכול לתת עוד עשרות דוגמאות ומקרים. יש כול כך הרבה נושאים, אבל הזמן שלנו קצר, ובטח זמנה של הוועדה. אשמח להציג בתור התחלה איזשהו סרטון קצר, שיראה למי שלא מכיר את המציאות אצלנו ואיך זה נראה כשיש אזעקות ונפילות. לאחר מכן, אנחנו נציג בקצרה תוצאות סקר של מכללת תל חי, ועכשיו אפשר כבר להגיד אוניברסיטת קריית שמונה והגליל, יחד עם מכון המחקר של גליל-מזרחי. במסגרת הסקר הזה הפצנו שאלונים, כש-750 בתי אב השיבו על השאלונים האלה. בתי האב נלקחו בצורה של מדגם מייצג, לפי אופי האוכלוסייה. בוודאי ש-750 זה הרבה יותר ממדגם מייצג. התוצאות הן לא מעודדות. בדיון שהיה הבוקר בנושא הצעירים הזכרתי את חלקן. למשל, ש-67% מהצעירים אומרים שהם לא חוזרים, ושהם לא מתכוונים לחזור לקריית שמונה. וצעירים זה מגיל 18 עד 40. באופן כללי, 46% מהאוכלוסייה אמרה אותו דבר, ושהיא שוקלת את החזרה שלה לעיר. זה נכון גם לפגיעה בעסקים. כדאי שנעבור להצגה. אלעד, אני רוצה שתציג את הסרטון ושנעבור למצגת עם עיקרי הדברים. אלעד קוזיקרו הוא מנכ"ל רשת המתנ"סים בשגרה. בחירום הוא גם מנהל את כל מערך הפינוי ובינוי קהילה. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> יש חשיבות לסרטון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עד שהסרטון יעלה, אני רוצה לומר שיש לנו מעל 1,000 בתים שניזוקו ונפגעו, ויש לנו כ-400 מבנים שחטפו פגיעות ישירות. אני אומר 1,000 כי אפשר גם להגיד יותר. השאלה היא מה רמת הנזק. כשטיל שנופל בשכונת מגורים שבה יש בניינים, אז בסוף כל הבניינים חוטפים וכל הדירות. בנפילה אחת זה יכול להיות גם 60 ו-70 בתים, והיו לנו גם כאלה, וזה בשונה מהמרחב הכפרי שבו אין בנייה לגובה. יש לנו גם לא מעט מוסדות ציבור ונזקים בתשתיות ציבוריות: בתי ספר, גנים, מעון יום, מבנה המתנ"סים שניזוק. בנוסף לכל האתגרים של נזק כתוצאה מטילים ותקיפות ישירות, יש לנו גם נזק שנגרם כתוצאה מהיות הצבא שם. נגמ"שים שנסעו על הכבישים חרצו את הכבישים, או מבני ציבור שהיו בהם גדודי חיילים תקופה לא מבוטלת. תאמינו לי שיש נזק, שהוא לפעמים לא פחות מטיל, כשיש מאה או מאתיים חיילים בבית ספר עם שניים-שלושה תאי שירותים. ואני לא אומר את זה לרעה. אנחנו עושים זאת באהבה רבה. פתחתנו את דלתנו, ואנחנו נמשיך לפתוח באהבה. אבל צריך להבין שיש לזה גם בסוף נזקים למבני הציבור. אני רואה שהסרטון עלה, אז ניתן למצגת לדבר. (הצגת סרטון של עיריית קריית שמונה) << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> צוהריים טובים. זה האין מלחמה עדיין בקריית שמונה. כל היום אומרים לנו: עוד מעט - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד, מה התפקיד שלך? << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> מנכ"ל רשת המתנ"סים, מנהל מערך הפינוי של קריית שמונה. אני בן קריית שמונה. נולדתי, גדלתי ועברתי את כל מצבי החירום בעיר. אני תמיד מזכיר שהזיכרון הראשון שלי מקטיושה הוא שסבתא שלי שלחה בגיל שש לזרוק את הזבל ונפלו קטיושות מעליי. קפצתי לפח והייתי שם שעה וחצי. זה היה נראה בשבילי נצח. אבא שלי משה אותי מהפח. זה הזיכרון הראשון שלי, וזה משהו שאני מבטיח שהילדים שלי, לפחות, לא יעברו. נעשה הכול בשביל שזה לא יקרה, לפחות מהצד הקהילתי שלנו. כאן אנחנו אומרים: אין מלחמה בקריית שמונה – תשעה חודשים. אין ספק שאנחנו לא נמצאים באחד האירועים אלא באירוע הדרמטי, הטראומטי, הקשה והמורכב ביותר מכל הבחינות: כלכלי, דמוגרפי, חברתי, קהילתי, שקריית שמונה ידעה מאז קיומה בשנת 1949. כמובן שכל אחד מאיתנו יכול לנחש מה קורה כשתושבים שלא נמצאים תשעה חודשים בעיר וכשאין עדיין אופק לחזרה. אנחנו יכולים אינטואיטיבית להגיד מה יקרה, יחזרו, לא יחזרו. אנחנו, כמובן, תוך כדי תהליך של ניסיון להחזיק את האירוע הבלתי הגיוני והבלתי נתפס הזה, ולפעמים אנחנו מרגישים שהאירוע הזה הוא שלנו. אבל האירוע הזה הוא לא רק שלנו, הוא של מדינה שלמה. לכל הפחות, אפילו של העם היהודי. אנחנו עושים הכול כדי להחזיק את התושבים ולהיות בקשר עם התושבים, ולצד זה אנחנו עושים גם תהליכים. אנחנו קולטים הרבה מאוד עובדים, שיעבדו איתנו לטובת התושבים, יחד עם הפילנתרופיה והקרנות שעוזרות, והן חלק בלתי נפרד מהשנייה הראשונה. עושים גם תהליכי הכשרה. מקיימים הרבה מאוד תהליכי הכשרה על מנת לתת כלים לאנשי המקצוע שאנחנו קולטים. עושים גם בדיקות הערכה, מדידה, ובדיקה של האינטואיציה שלנו, באמת, הלכה למעשה מול המצב. כמו שהזכיר ראש העיר, קיימנו מחקר בחודשים אפריל עד תחילת מאי, וקיבלנו נתונים שטפחו על הפנים ובאמת מאוד מאוד מלחיצים. אנחנו מבינים שאם מדינת ישראל לא תעשה פעולה הרואית, כנראה שהיא תפסיד את חבל הארץ הזה שנקרא הגליל וקריית שמונה. אנחנו נעשה הכול, לפחות מהמקום שלנו, כדי שזה לא יקרה. לכן, צריך לשים את הדברים על השולחן וגם להציג את הנתונים. אנחנו מדברים במושגים של הגירה – הגירה חיובית, הגירה שלילית, זה 1% לפה, 2% לשם. קריית שמונה בשנת 2022, לראשונה, אחרי הרבה מאוד שנים, אחרי שיש בנייה בקריית שמונה, הפכה להגירה חיובית. אומנם בהתחלה זו הייתה הגירה חיובית של תשעה אנשים והיא עלתה למאה, ופתאום העיר צמחה, והפודטק נכנס, והאוניברסיטה, ואישור הרכבת, והרבה מאוד תהליכים קהילתיים, ו-26 חברות סטארט אפ נכנסו. אבל בום, ה-7 באוקטובר פשוט טפח לנו בפנים, כמו שאמרתי. נוכל לראות את הנתונים. אלו הנתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד, אתה צריך להיות תמציתי, ולא להגיד מה שידוע בתקשורת. הדבר החשוב הוא קריאת הכיוון שלכם כמועצה. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> אמרו לי שיש לי 45 דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עבדו עליך. תנצל את זה שאתה מנהל מתנ"ס. אנחנו היינו מנהלי מתנ"סים. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> אתה עדיין שם דבר בחברה למתנ"סים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תאמין להם בכלום. אלעד, תקצר. קדימה. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> אקצר. אפשר לשים את המצגת, ואפשר גם בלי. קודם כול, אנחנו, כמו שאתם יודעים, הקמנו מערכות חינוך. זה אומר שהקמנו בתי ספר ולמעלה מ-60 גנים ומעונות. בסופו של דבר, אנחנו רואים פערים מאוד גדולים בחינוך בין שביעות רצון של ההורים למסגרות שאנחנו הקמנו. המסגרות שאנחנו הקמנו הן מסגרות שיש בהן חוסר גדול במורים, במבנים ובמתקנים. הבדלים של 3.7 בשביעות הרצון של התושבים שלנו, שמשתלבים בתוך מסגרות החינוך של היישובים הקולטים, מול 2.2, 2.6 – תלוי לפי סוג המסגרת. זה משהו שאנחנו לא יכולים להמשיך איתו. זה המצב במשך שנה שלמה. לא יעלה על הדעת שהילדה שלי, שהיא בכיתה י', לא למדה מתמטיקה עם מורה מקצועי במשך שנה שלמה באילת כי לא היה מורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה היא מפונה? << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> היא באילת. הקמנו את בית ספר אורות הצפון. ככה זה יצא. זה כבר סיפור הפינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אנשים מקריית שמונה יש באילת? << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> 1,200 תושבים באילת. סך הכול, כ-22,000 תושבים מפונים. אנחנו מחולקים לשישה אזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מלונות וכמה פינוי עצמי? << דובר_המשך >> אלעד קוזיקרו: << דובר_המשך >> יש לנו 315 בתי מלון שבהם בתי תושבי קריית שמונה מפוזרים. אנחנו קרוב ל-10,000 תושבים שנמצאים בבתי מלון, ו-12,000 בפינוי עצמי. הגלגל יתהפך ככל שיעבור הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכמה בעיר? << דובר_המשך >> אלעד קוזיקרו: << דובר_המשך >> בקריית שמונה יש בין 2,000 ל-3,000 תושבים. זה זז, זה תלוי. אם יש פתאום שבוע שקט, אז מגיעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 25,000 זה גודל האוכלוסייה. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> 24,635. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם היו שינויים במספרים האלה לאורך המלחמה? << דובר_המשך >> אלעד קוזיקרו: << דובר_המשך >> בוודאי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> ראשית, כן. אם תיכנס לפי הלמ"ס, אז אנחנו 26,000 עכשיו. כנראה שכמה אנשים נוספו בגלל ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש 10,000 במלונות, 12,000 בפינוי עצמי, ו-3,000 ביישוב. מה היה לפני שלושה חודשים? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> היה 40% בעצמי, 60% במלונות. עכשיו אנחנו רואים שהמגמה מתהפכת. ככל שיעברו הימים, אנחנו נראה שעוד יותר אנשים יוצאים מהמלונות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לקראת שנת הלימודים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בדיוק. מה שהחזיק אותם במלונות עד היום היו המסגרות שנפתחו בתוך המלונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-12,000 פינוי עצמי – כמה מתוכם מפונים בקו חיפה, כנרת וצפונה? << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> תושבי קריית שמונה מפונים ב-526 יישובים במדינת ישראל. יש לנו 9,500 עד לאזור טבריה רבתי, ושם זו המסה הגדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרוב נמצאים עד טבריה. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> טבריה ותל אביב – אלו שני המוקדים המרכזיים שלנו. כמו שאמרנו, 526 יישובים, 315 בתי מלון. זה אירוע בלתי הגיוני. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כדי שתבינו כמה זה לא בלתי הגיוני, אני רק אגיד שעיריית קריית שמונה כולה היא עם 200 עובדים מוניציפלי. ואני אומר 200 עובדים, זה כולל נהג רכב תיעוד, לצורך העניין, כולל מזכירות ומנקים. סך הכול, 200 עובדים. תיכנסו עכשיו ל-315 בתי מלון, 500 ומשהו יישובים, ותבינו את האתגר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כתוב ש-70% מילדי הגנים נמצאים או במסגרות של קריית שמונה או אצל הרשויות הקולטות. איפה עוד 30%? << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> אתה יכול לראות ש-91% מהילדים שלנו, ואני לא יודע אם רואים את זה פה, נמצאים בתוך המסגרות. יש לנו נשירה כ-9%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מכל השכבות או בגילים שונים? << דובר_המשך >> אלעד קוזיקרו: << דובר_המשך >> מכל השכבות. יש לנו בסביבות 9% נשירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך מתחלקים ה-9% בגילי גן, יסודי ותיכון? << דובר_המשך >> אלעד קוזיקרו: << דובר_המשך >> עד ליסודי זה 6%, ובחטיבה והתיכון אנחנו נעים בין 9% ל-12%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יוצא טוב. 9% נושרים. << דובר_המשך >> אלעד קוזיקרו: << דובר_המשך >> כן, 9% בממוצע. אם ניכנס למתמטיקה, זה תלוי מה המסה בכל שכבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה נשירה, מבחינתך? << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> ילד שלא מגיע לבית הספר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בכלל. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא לא בא לבקר זה לא נשירה, זה תייר. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את רוצה לתת את הנתונים? << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> כן. אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון. אנחנו מדברים על 5,708 תלמידים מפונים מקריית שמונה בכל רחבי הארץ. בחטיבות העליונות יש לנו 1,039 תלמידים, חטיבת ביניים – 939, ביסודי – 1,806, בגנים – 897, ואפס עד שלוש, שזה ילדים במעונות – 1,027. כשיגיע תורי, אני אדבר על הנתונים של הנשירה, אבל זה פחות או יותר ההתפלגות, וזאת כדי להשלים את דברי קוזיקרו. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> אקפוץ לעניין החזרה הביתה. כמו שציין ראש העיר, 46% מהתושבים העידו בסקר שהם שוקלים האם לחזור לקריית שמונה. אני מבקש לעבור לשקף של הסקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם הם שוקלים כי המצב הביטחוני לא טוב? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 13% מתוכם כבר הודיעו שלא חוזרים, לא משנה מה. לצערי, זה כנראה יותר מ-13%, וזה מהסיבה הפשוטה: אנשים מקבלים היום פיצוי, מענקים מהמדינה. הוא לא ישנה את הכתובת שלו. ביום שבו יגידו שהמענקים נגמרו, הוא גם יחליף את הכתובות. יש כאלה שכבר גרים בחוץ ולא החליפו את הכתובת – פשוט מאוד. כלומר, זה יותר מ-13%. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> 15% הודיעו שהסבירות שהם יחזרו היא נמוכה, ועוד 19% שוקלים חזרה. 46% – אנחנו מדברים במושגים של 1%, 2% לפה או לשם. בדרך כלל, כל שנה הגירה חיובית, הגירה שלילית, ופתאום אנחנו פה מדברים במושגים של עשרות אחוזים בקריית שמונה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במלחמת הלבנון הראשונה והשנייה גם הייתה הגירה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 15%. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> כמעט לכל תושב קריית שמונה בשכבת ביניים, היה בית בכרמיאל. המחירים אז היו אפשריים. אבא שלי קנתה את הבית בכרמיאל ב-18 תשלומים. היום אנחנו נמצאים בסיפור אחר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האם אנחנו מתמקדים בדיון הזה בהגירה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חייב לשבח פה את מפלגת יש עתיד. שימו לב, איזה נוכחות. לא נעים לי, אבל אני חייב לשבח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, ביקרנו. למה לא נעים לך? סליחה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יסמין, קצת הומור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נושא מצחיק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם בשטח וגם בדיונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, ביקרנו לא פעם ולא פעמיים בקריית שמונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח. אני יודע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את המצגת הזו גם הצגתם בפנינו, ואני מכירה אותה. האם אנחנו מתמקדים בדיון הזה בהגירה שלילית או שאנחנו מתמקדים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו חייבים להבין את הבעיה לחומרתה. לא כולם יודעים. אני ואת היינו שם, אבל לא כולם יודעים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין תחום שעליו תשים עכשיו את האצבע בקריית שמונה והוא לא בבעיה – מהגירה, ועד חינוך ועד תשתיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אבל הוא מבוסס נתונים. המספר הזה ש-45% לא רוצים לחזור הבית, הוא נתון חזק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא שם כי הם לא יכולים לחזור הביתה מבלי שבתי הספר יהיו מוכנים, מבלי שהבתים יהיו משופצים. השאלה שלי היא האם מינו פרויקטור לצפון? האם תקצבו? האם קיבלתם איזשהו תקציב? האם אתם יודעים האם יש לכם עם מה לעבוד? למה אנחנו מתווכחים על השאלה כמה יחזרו וכמה לא כשאנחנו לא יודעים איך אנחנו קולטים אותם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלות של יסמין טובות. אנחנו נותנים להנהגת העירייה את הכבוד ולהציג את הסיפור שלה. השאלות שלך על פרויקטור וכמה כסף, ואם התייחסו אליהם ברצינות בממשלה, יעלו פה לדיון. ולא רק זה, הם צריכים גם להגיד מה הציפיות שלהם ומה הדרישות שלהם מהממשלה. ככל שנבין מדויק יותר, נוכל לפעול למענם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שיש פה תוכנית עבודה. השאלה היא האם יש עם מה לעבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן להם להמשיך בסקירה הסדורה. << אורח >> אלעד קוזיקרו: << אורח >> בשקף הבא אפשר לראות ש-63% מהצעירים, כמו שאמר ראש העיר, מדברים על השאלה האם הם חוזרים או לא, שזה המכה הכי גדולה שאנחנו יכלים לצפות לה. בנושא התעסוקה – 90% מבעלי העסקים מעידים על פגיעה ממשית בעסקים. 72% מבעלי העסקים שוקלים האם לפתוח את העסק בקריית שמונה, ובכלל לשנות מקור פרנסה. תבינו, עיר בלי שדרה עסקית, שמבוססת כמה עשרות שנים – זו המציאות שאליה אנחנו הולכים, וזה מבוסס נתונים. אנחנו יכולים לעזוב את הסקר ולעבור לשלב הבא של הצרכים והדרישות. כמו שאמרנו, אלו הנתונים שהצגנו. אתם יכולים לראות את הנקודות האדומות על המפה – כך נראית היום קריית שמונה. קריית שמונה היא העיר הגדולה ביותר מבחינת שטח היום במדינת ישראל. זה הפיזור שלנו. יש לנו פה תוכנית, ושמנו פה בולטים מרכזיים גם של שגרת החירום של הצרכים שלנו היום בזמן אמת, ולאחר מכן השלב השני של השיבה הביתה, ואז את תמונת העתיד. זה כבר מתחבר לאותה החלטת ממשלה שאליה אנחנו רוצים להגיע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני חייב להגיד שההפרדה פה היא טכנית. כי, מבחינתי, היום שאחרי לא נפרד משגרת החירום, ובטח לא מהחזרה הביתה. בעיניי, אפילו הפוך. אנחנו כבר היום צריכים לדבר על היום שאחרי כדי לתת תקווה לאותם 43% ששוקלים חזרתם הביתה. לא צריך להגיד להם מתי המלחמה תיגמר, אבל כשהיא תיגמר, בעוד שנה או שנתיים, אני לא יודע כמה, אני אוכל להגיד להם: יהיה לכם אחד, שתיים, שלוש, ארבע, והאזור יקבל אחד, שתיים. כלומר, לתת את התקווה ואת האמרה הזו לאנשים. אבל היא חסרה. לא רק שאין אותה, אנחנו מייצרים עוד יותר חוסר ודאות ועוד יותר אנדרלמוסיה עם ההחלטה של ה-31 באוגוסט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה האמירה הזו חסרה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כי היא חסרה עובדתית. ראשית, אני לא יודע כמה זמן זה ייקח. שנית, האם אתה יודע מה יקרה ומה נעשה כדי להחזיר את התושבים ואת המפעלים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה אתה שומע כשאתה פונה לממשלה שאמורה לתת לך את המענה הזה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> שתהיה החלטה ושיהיה פרויקטור. בינתיים, אני חייב להגיד, וזה מתקשר לשאלה שנשאלה פה קודם, אני הספקתי לברך חמישה פרויקטורים. עכשיו אני מבין שגם האחרון שמונה עולה עוד פעם לדיון משיקולים שונים. אני מקווה שהוא יהיה. אני כבר לא יודע מי. זה גם חלק מהבעיה. אנחנו כבר תשעה חודשים באירוע ועוד לא מינו לנו אפילו פרויקטור, אז אתה מדבר איתי על מי ייתן את התקווה? מי בכלל מתעסק בזה? תבין שהמציאות שלי היום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם בהחלטת הממשלה הקיימת על הצפון יש התייחסויות מיוחדות לקריית שמונה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> ההחלטה הקיימת היום מדברת בערך על מיליארד שקלים. אם אני מוציא 2.5 מזה, שמשוריין לטובת מיגון, נשאר מיליארד, כשהמיליארד הזה מתחלק לכל הצפון, לכל היישובים בצפון. ואם ניקח מתוך זה, למשל, את הסעיף השוטף, הוא 220. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש חשיבה מיוחדת לקריית שמונה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא. יש כרגע אמרה כללית על עוגנים, שזיהינו אותם כמנועי צמיחה, כמו האוניברסיטה והרכבת. יש התחלת תקצוב של צוות הליווי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם בהחלטה כתוב עוגנים לקריית שמונה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כתוב אוניברסיטה קריית שמונה, ויש שם תקצוב של 26 מיליון לצוות הליווי של ההקמה, שזה השלב הראשון. השלבים הבאים אמורים להיות בהחלטת ההמשך. אותו דבר לגבי רכבת וותמ"לים ו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם המילה "עוגנים" כלכליים לקריית שמונה" מופיעה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אין את המילה "עוגנים". כל אחד מהם מופיע בנפרד. מופיע רכבת, אוניברסיטה, מרכז רפואי. אין את המילה "עוגנים". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש שם כמה מושגים שמתייחסים לקריית שמונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי ה-POC שלך בממשלה שמתכלל את כל הטיפול, המענים והצרכים? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה אחת הבעיות – שאין. אמרתי זאת קודם גם למיכאל ולוועדה. בפורמלי אין. במעשי יושבת איתנו עינב, ממונת מחוז משרד הפנים. אני חייב להגיד, היא כבר תושבת קריית שמונה. יושב גם דודו פרץ ושמעון פרץ – שני כוח הפרץ האלה של פיקוד העורף. פיקוד העורף היה איתנו מתחת לאלונקה מהרגע הראשון. החיילים היו טלפנים. זה ממש כוח פרץ מתפרץ. אלה מלווים אותי ביום-יום. אתה שואל אותי פורמלית אם יש גוף כזה? אין. זו אחת הבעיות שניסיתי להסביר. הדיון הזה היום הוא כול כך חשוב כי זו הפעם הראשונה שיושבים פה כל המשרדים וכולם שומעים את כל הבעיות. אתן לך דוגמה פרקטית. מלון, שהילדים כבר לא גרים בו כי ככל שעבר הזמן הם יצאו לדירות, אבל הגן הוא במלון. המלון לא מקבל כסף על הילד שיצא מהמלון, אבל זה הגן שלו, וההורה רוצה להמשיך לקחת את הילד לגן. אני צריך לפנות למשרד החינוך ולהציף את הבעיה של הגן. לאחר שסיימתי עם משרד החינוך, אני צריך לפנות למשרד התיירות כי משרד התיירות עשה את ההסכם על המבנה של הגן. את כל הסיפור הזה אני צריך להסביר מהתחלה למשרד החינוך, ואחר כך מהתחלה למשרד התיירות, ואחר כך מהתחלה לאוצר, וזאת במקום שיהיה לי פרויקטור אחד שיתעסק בהכול. אין את הכתובת הזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד, תודה רבה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מיכאל, אני רוצה ברשותך להציג שקף מאוד חשוב. השקף הזה מדבר בסוף על בעלי עסקים. זה לא פחות חשוב, כי אנחנו צריכים לדאוג שתהיה תעסוקה לאנשים שיחזרו ושיהיה להם לאן לחזור. כשאתה רואה ש-90% מבעלי העסקים העצמאיים מדווחים על פגיעה משמעותית, לא פגיעה קלה, זה אומר שזה פגיעה של מעל 50% מהמחזור שלהם, ואתה רואה 67%, וזה פגיעה של 51% ומעלה, אז זה נתון מאוד מאוד מדאיג, ואף אחד לא עושה כלום כדי לבלום אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. ב-90% הללו של העסקים, אנחנו נרצה לדעת, לפי הנתונים של רשות המיסים, או אם יש פה את הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, מה אחוז העסקים בקריית שמונה שמטופלים על ידכם וקיבלו מענקים ופתרונות בזמן המלחמה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> השאלה היא איך מגדירים פתרונות, כי כולם מקדמות קיבלו. הבעיה היא שאפילו לא דנים בתביעה והמקדמה לא מספיקה. כי אתה מצפה שאותו עסק ישלם ארנונה היום ואז יקבל החזר. בפועל הם לא משלמים, וצריך להגיד את זה. אין לי הכנסות. הבעיה של הרשות היום היא בעיקר תזרימית. התושבים פונו. אין הכנסות ארנונה, אין הכנסות חנייה, אין הכנסות אגרות והיטלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה בקורונה ידעה לשפות שלטון מקומי על הארנונה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אחת לרבעון. מה קורה עד אז? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא פטרה את העסקים מהארנונה ושיפתה את הרשות בגין אובדן הכנסה. אנחנו נעשה עכשיו סבב בין משרדי הממשלה כדי לקבל את ההתייחסות שלהם ספציפית לקריית שמונה – מה הם רואים שהם מחויבים לעשות עכשיו, ומה הם מציעים לממשלה בהחלטת הממשלה המתוקנת העתידית שנכון לעשות עבור העיר קריית שמונה. משרד הפנים, בבקשה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> צוהריים טובים. כמו שאביחי אמר כאן, אנחנו מלווים את הרשות החל מיום הפינוי, וטרם שמונה הפרויקטור או בכלל דובר על זה, לפני שהייתה החלטת הממשלה, אנחנו ריכזנו ותכללנו, וכל מה שציינתם כאן היה. ישבנו מול כל משרדי הממשלה. יושבים כאן: נגב-גליל, חינוך וכו'. כל אחד עשה את העבודה שלו. עבדנו יחד בשולחנות עגולים מול כלל הרשויות, וגם הכנו את התוכנית האסטרטגית כבר לפני ארבעה חודשים, וזה היווה את הבסיסי להחלטת הממשלה. אני מאוד מקווה שבאמת ייכנס פרויקטור בזמן הקרוב וימשיך את העבודה הטובה שעשינו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין פרויקטור? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא. כרגע אין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת. אני כבר לא יודעת. איבדתי את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממשלה הודיעה שהאלוף צ'ייני ימונה, וכנראה שהוא לא יכול להתמנות כי ראש הממשלה צריך למנות אותו וזה קשור לניגוד עניינים עם פרשת הצוללות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שייקח את הזמן, יש זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע איך הוא יתמנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. הוא יכול להתמנות, אבל ראש הממשלה לא יכול למנות אותו כי הוא חלק מהסיפור של הצוללות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, האם אתה חושב שזה מעניין את אזרחי קריית שמונה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז שימנו כבר פרויקטור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צודקת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו תשעה חודשים לתוך המלחמה הזו. יש להם זמן – לא זה, ההוא. מה זה מעניין אותם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צודקת. אני חושב שהזעקה של העיר קריית שמונה מהדהדת. לדעתי, זה הפקרה של עיר בישראל. יש משרדים שעובדים: פנים, נגב-גליל, העורף, הביטחון, והם הגיעו לשם והם מתייחסים. יש משרדים שלא הגיעו. יש שרים שהוא צריך אותם והם לא ביקרו אותו. עד היום הוא מחפש אותם. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כולל ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש הממשלה לא ביקר בעיר שנפגעה הכי קשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ביקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אותו, לא את העירייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה ספציפית למשרד הפנים. האם הענקתם פטור? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כמובן שאני אענה לכל שאלה שתהיה כאן. עם פרויקטור או בלי פרויקטור, אנחנו ממשיכים ללוות את העירייה. אנחנו נמצאים שם ואנחנו נותנים גיבוי. מחכים לתקציבים של החלטת הממשלה. אנחנו נתנו בכל חודש תקציב מאוד גדול לרשות להתקיים בלי רגולציה לשוטף – 10 מיליון כל שנה. ירד במשך הזמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל חודש. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> סליחה, כל חודש לצרכים שיש. יש צרכים מאוד גדולים לרשות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה כולל המפונים? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא, זה לא קשור לתושבים. זה לרשות, למוניציפלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם נתתם, למשל, פטור לארנונה עסקית? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא, ארנונה עסקית זה לא בסמכות שלנו. אני חושבת שזה מדיניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל הממשלה צריכה לתקצב את זה. אתה לא יכול לפטור את העסק מארנונה ושלעירייה לא יהיה מקור הכנסה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא כרגע דיברה על שיפוי לעירייה. אני שואל למה לא המלצתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין – זה לא. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> השיפוי בארנונה הוא מגורים, והוא שיפוי מלא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא עסקי? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> עסקית – לא אכנס כאן למדיניות הממשלה וגם לכל הנוהל מבחינת הטבת נושים. זה הייעוץ המשפטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין כרגע עסקים שפועלים בקריית שמונה. מדוע הם צריכים לשלם ארנונה עסקית? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אבל הם מקבלים את הפיצוי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא מקבלים פיצוי. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> זה מה שאמור להיות. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש עסקים חיוניים שמחויבים מכוח חוק להמשיך לפעול, ויש גם כאלה ש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על חיוניים, אני מדבר על עסקים קטנים ובינוניים שלא מקבלים פיצוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוראי, העסקים בקריית שמונה זכאים למענקים מהממשלה, כולל ההוצאה שלהם על ארנונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם לא מגיעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מגיעים. זה לא נכון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רק מקדמות מגיעות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שאדם, שלא מקבל שירותים כי העסק שלו סגור, ישלם ארנונה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי הוא קיבל כסף בשל אובדן ההוצאה על ארנונה. הוא מציג לרשות המיסים: הוצאתי 100,000 על ציוד, ועוד 10,000 על ארנונה, ורשות המיסים כוללת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז הוא משלם, ואז הוא מחכה חודשים על גבי חודשים לקבל את ההחזר. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> הבעיה העיקרית היא שיהיה דיליי. ולכן, גם הרשות – אנחנו יודעים את הבעיות התקציביות שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לה הכנסה כי לחלקם אין תזרים. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> ולכן הם קיבלו, מקבלים. הרשות מקבלת הרבה כסף מהמשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ציינתי שבקורונה המדינה הכניסה יד לכיס ושיפתה רשויות על ארנונה עסקית. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> צריך להגיד שבקורונה שופינו ב-70% על הארנונה. זאת אומרת, עדיין היה לך אובדן של 30%. ברשות קטנה, כמו שלי, 30% האלו זה קריטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אבל אחוז הפגיעה הוא לא 100% בעירייה. מה שכן, כשרוצים תמריץ לעסקים להתמקם בעתיד, אז הפטור מארנונה שנתיים, שלוש וארבע, ואז אולי יש סיכוי להביא עסקים. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> זה התוכנית האסטרטגית של היום שאחרי. יש לנו הרבה מה להגיד שם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אביחי אומר פה שהסכום של ה-10 מיליון שקלים בחודש לא מספיק כדי לכסות. זה היה רק שלושה חודשים? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> באוקטובר, נובמבר, דצמבר קיבלנו 10 מיליון שקלים לשוטף ממשרד הפנים. אגב, זה היה עוד לפני החלטת ממשלה. ואני חייב להגיד גם שמשרד הפנים באמת מבין את הצרכים. זו הסיבה שתוקצבו ב-10. לאחר מכן זה יצא מהידיים של משרד הפנים, וגם צריך להגיד את הדברים האלה, לפורום מנכ"לים שהחליטו: יוסי שלי, מנכ"ל הפנים ומנכ"ל אוצר. אבל זה כבר לא היה רק בידיים של הפנים. ואז זה קוצץ בינואר, פברואר, מרץ, מ-10 ל-8.5, וממרץ, אפריל, מאי, יוני, למעשה, עוד לא קיבלנו שקל. אבל לפי התחשיב האחרון בינתיים עברה החלטה של אותו מיליארד. מהמיליארד הזה יש 220 לשוטף לכל הצפון. תקזזי מזה את ה-85 שחילקו לנו. את היתרה שנשארה צריך לחלק לכל היישובים, כולל זה שהוסיפו לנו עוד שני יישובים שהיו בהתחלה, ואם אינני טועה, פסוטה ומעיליה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> פסוטה, גוש חלב וחורפיש נוספו לתוך ה-140 מיליון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> התוצאה בסוף תהיה שאם הנוסחה תישאר פחות או יותר אותו דבר, והיא כנראה לא תישאר אותו דבר כי נוספו רשויות, אז אני יורד בערך ל-4. מ-10 ל-4. אבל לגבי הדברים האחרים שהבטיחו לי שיפוי עליהם – לא רק שלא קיבלתי שיפוי, עוד אומרים לי כל הזמן: יש לך שוטף. תוציא על מה שאתה רוצה. לדוגמה, אני מחזיק חברת אבטחה. העיר פונתה. אני מכיר כילד ממלחמות קודמות שאם אין אבטחה בעיר אז יש ביזה. באים וחוגגים לנו על העיר. אגיד את זה מאוד פשוט: לפני המלחמה הייתי פה על נושא הפרוטקשן, ועל זה שבאים ובוזזים לנו את העיר בלי קשר למלחמה. יבואו עוד יותר לחגוג על העיר כשיודעים שיש מלחמה וכשהתושבים לא נמצאים בעיר. זה עולה לי חצי מיליון שקל בחודש, ואף אחד לא משפה אותי. אני צריך להוציא מנות חמות לכל התושבים שנשארו במקלטים. בתחילת המלחמה היה לי עד חודש ינואר את WKC שהוצא לי אלף מנות ביום. אבל בינואר הוא עזב אותי, ומינואר אני צריך גם לספק את האוכל הזה ולממן אותו. כל זה נופל על השוטף – זו דוגמה אחת. ולא דיברתי על קליטת עובדים, שאנחנו פתאום צריכים. אני פזור ב-315 בתי מלון, ואז מקרנות. תשעה חודשים המדינה לא נתנה לי שקל לטובת זה. קואליציית קרנות כי זה לא קרן אחת. זה 1,200 מיליון בחודש. הייתי צריך לגייס את הכסף כדי שיהיו לי רכזי קהילה, כדי שעל כל שלושה-ארבעה מלונות יהיה לי נציג מקריית שמונה שהוא הפה והאוזניים של התושבים באותם מלונות. מדובר במאה רכזים כאלה. אגב, מה-7 ביולי אין לי יותר איך לממן אותם. בנינו על הכסף של החלטת הממשלה, שלא הגיע ממנה כלום – וזו דוגמה אחת. מקררים, מכונות כביסה, וכל מיני דברים. הייתי צריך לרוץ ולכתת את הרגליים לגייס את התרומות. צריך להגיד שאין מדינה באירוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה עושים? מי יכול לתת תשובות? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> האוצר תקצב את ה-140 מיליון – זו החלטת הממשלה שראשי הרשויות הסכימו לה. זה 140 מיליון שתוקצבו. אנחנו כמובן נעביר ברגע ש - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לגבי האמרה שראשי הרשויות הסכימו לה – אני חייב למחות. מי הם ראשי הרשויות שהסכימו? בסוף היה ראש רשות אחת שעבדו מולו, שהוא יושב-ראש פורום קו עימות. הינה, קריית שמונה היא לא חלק מקו עימות. למה הוא צריך לייצג אותי? סליחה, אני יודע לייצג את עצמי. יש עיר אחת. הצרכים העירוניים לא דומים לכפרי. אני חושב שלא נכון, אפילו, לערבב צרכים כפריים עם צרכים עירוניים. אין לי שום בעיה נגד דוידוביץ' – שלא ישתמע פה כאילו מפרידים פה בינינו. אני חושב שזה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה כסף ב-140 מיליון מיועד לקריית שמונה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> שוב, זו הנוסחה. אין לי כאן את המסמכים. אבל זה ירד כמעט בשני שליש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר: במקום 10, הוא יקבל 4. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> פחות או יותר. אני לא יודעת אם זה 4, 5 , או 5.2. אין לי כאן את המספר כי נכנסו שלוש רשויות חדשות, שגם להן צריך לתת מאותו תקציב. העוגה נחלקת ליותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציג אוצר. << אורח >> יורם ביטון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לפי החשבון שלנו, עד סוף שנה נקבל 30 מיליון שקלים, ואם לא נקבל ארנונה עסקית של 35 – 40 מיליון שקלים, אז כאילו לא קיבלנו כלום. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מה זה "לא קיבלנו כלום". אתה בחוסר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראשית, אתה צריך לקבל. רואים שאתה בחוסר בכל החזיתות. הבושה הכי גדולה היא שלטפל במפונים עם נציגים של העירייה, ולהביא אוכל לאלף האנשים שעוד לא יצאו מהבתים, צריך תורמים במדינת ישראל. הבושה הכי גדולה של מלחמת לבנון השנייה, ואני כבר הייתי בעיר קריית שמונה נציג של תורמים, ואז היו כותרות בעיתונות: איזה בושה למדינת ישראל שהיא נסמכת בדברים היסודיים על תורמים. תורמים זה דבר טוב ליזמות, לשיפור, לשדרוג. אבל לתת מנות אוכל ולטפל במפונים? והינה, חזרנו לאותה בושה. אנחנו מצדיעים לתורמים שעושים את זה, אבל ראש עיר צריך לחזר על הפתחים של הממשלה כדי שיהיו לו כלים ומשאבים לטפל במפונים ולהאכיל אלף איש. מדובר בטח באנשים בסיכון, ובזקנים שנמצאים בעיר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אתה גם בוודאי מכיר את זה שגם אם אתה רוצה כראש רשות לחלק את האוכל, לפי החוק אומרים לך: רק למי שמוכר ברווחה. חבר'ה, סליחה. אם אדם מבקש ממני במלחמה אוכל, לא מעניין אותי אם הוא מוכר ברווחה או לא. אני נותן לו אוכל. אני אומר את זה כי לפי חוק, אני עבריין כביכול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> האם הרווחה לא עוזרים כלום בהזנה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אומרים לך: אתה תיתן אוכל רק למי שמוכר ברווחה. למה הרשות מממנת מישהו אחר? אגב, בעיניי, זו אמרה איוולת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיתן אוכל למי שמבקש אוכל. נציגת האוצר, האם יש חשיבה מיוחדת על העיר קריית שמונה? האם בהחלטת הממשלה המתוקנת תגיע חבילה מיוחדת? אנחנו די מצטערים שאנחנו לא שומעים את ראש הממשלה מתעסק בקריית שמונה, ומצטערים על זה שהוא הגיע לעיר ולא פגש את ראש העיר. אני חושב שלא היה כדבר הזה בכל מלחמות ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלא נדבר על כך שאין פה אף אחד מהקואליציה שיכול לעזור לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציגת האוצר, אתם, באוצר, רואים את התמונה הגדולה. האם אתם מכינים איזשהו סל סיוע מיוחד ומעמיק לעיר קריית שמונה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> קודם כול, אם אנחנו מתייחסים פה להחלטת ממשלה שעברה, אז היא נתנה מענה של 1 מיליארד למענים המיידים, והיא עוד החליטה שיהיו 3 מיליארד שקלים בשנת 2025 ואילך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף הוקצה בפועל מתוך המיליארד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 3 מיליארד הבאים לא יכללו מיגון ודברים כאלה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> בנוסף לזה, יש גם את תוכנית מגן לצפון של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כשאתם תוסיפו 3 מיליארד, האם זה יהיה כסף חדש בשנה הבאה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוספתי. והוא לא יכלול מיגון. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני לא יודעת אם הוא יכלול בנוסף מיגון, אבל זה בלי קשר למיגון שנקבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ב-2025. אבל מה הם יעשו חצי שנה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לגבי המיליארד של הסיוע המיידי כמה הוקצה? ההחלטה התקבלה לפני למעלה מחודש. כמה כבר הוקצה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> קודם כול, חלק מהכספים הם כבר בתקציב משרדי הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף הגיע לעירייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפס, אפס. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך כמה כסף הגיע מתוך משרד הפנים לעיריית קריית שמונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר'ה, הדיון הוא על קריית שמונה, ולא על כל הצפון. הייתם צריכים לבוא עם דיונים בדוקים. היושב-ראש הנכבד הגיע לקריית שמונה מספר פעמים, והוא הכין את הישיבה הזו. הוא שואל שאלה פשוטה. הייתם צריכים לבוא מוכנים. אנחנו לא נציגי הגליל, אנחנו נציגי קריית שמונה. השאלה היא כמה כסף לקריית שמונה בנוי מהתוכנית – זו השאלה. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> משרד האוצר לא מקצה באופן ישיר לעיריית קריית שמונה. אנחנו מקצים כסף למשרד הפנים להעביר לרשויות המקומיות, ו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף נמצא כרגע עבור קריית שמונה בצינורות? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני לא יודעת מה זה "בצינורות". << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> במשרדי הממשלה. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> משרד האוצר מעביר כסף למשרד הפנים. משרד הפנים בוחר איך ל- - - << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אני חייבת לתקן משהו. החלטת הממשלה שעברה היא לא רק משרד הפנים. היא הייתה מחולקת. היא לא דיברה על רשות ספציפית זו או אחרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא הזכרתי את משרד הפנים. שאלתי את נציגת האוצר, ואני אחדד שוב. היה פה מיליארד שקל - - - << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לגבי משרד הפנים – אני יכולה לתת תשובה על ה-140 מיליון, זה הכול. חבל שאנחנו לא מתכללים את הכול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שוב את נציגת האוצר. לפני כחודש עברה החלטה על סיוע מיידי בגובה של למעלה ממיליארד שקלים. אני שואל כמה כסף הוקצה לטובת עיריית קריית שמונה. אם הכסף עדיין לא עבר לעירייה, כמו שאומר ראש העיר, איפה הכסף הזה נמצא כרגע? באיזה משרדי ממשלה? ומה גובה התקציבים? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני רוצה להסביר. מה שהתכוונו פה לגבי תקציב משרד הפנים, זה בנוגע למה שדיברו לעירייה עצמה. לגבי השאלה שלך איזה כסף הוקצה לקריית שמונה – כל משרד ממשלתי קיבל סכומי כסף בהחלטה שהוקצו לטובת כל הצפון. אני לא יודעת להגיד איזה חלוקה הלכה לאיזה מענה, לאיזה רשות. אין לנו חלוקה פר רשות – כמה כל אחת קיבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל משרד מקצה לפי ההחלטה שלו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כספים הועברו למשרדי הממשלה עד עכשיו? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> שוב, אין לי סכום מדויק להגיד כמה עבר מכל משרד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את משרד האוצר. מי יודע אם לא את? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> נכון, אני משרד האוצר, ואנחנו נעביר את הנתונים המדויקים. אבל אני רוצה להגיד שיש חלק מרכזי שכבר היה בתקציבי המשרדים מהתחלה. זה אומרת, הוא לא מחכה לפנייה מאיתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשרתי פה קצת ברדק. בדרך כלל אני לא מאפשר את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מצטער, אבל אני לא מבין את התשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, יוראי. בדרך כלל אני לא מאפשר ברדק, אבל בגלל הרגשות אני נותן לזה קצת להתגלגל. נציגת האוצר תסיים. אם תהיה לך עוד שאלה אליה, בבקשה. אחרי זה ראש העיר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחת, שאני לא מצליח לקבל תשובה עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה רגע. תסיימי את הסקירה שלך. אתה תחזור על השאלה. אחרי זה ראש העיר יתייחס כי יש לו מה להגיד על הדברים האלה. בבקשה. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> כל משרד ממשלתי קיבל – יש לו כסף להחלטה הזו. כל משרד קובע את אופן החלוקה שלו. חלק הולך לקריית שמונה, וחלק הולך לשאר היישובים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפני למעלה מחודש העברתם החלטת ממשלה בדבר סיוע מיידי לתושבי הצפון, ובתוכם עיריית קריית שמונה. עבר למעלה מחודש. לפי דברי ראש עיריית קריית שמונה, אפס שקלים מאותה החלטה הגיעו לעירייה, ולמעלה מחודש עבר. את נציגת משרד האוצר. אני מבקש לכבד את הכנסת ולבוא ולהציג נתונים מספריים לגבי כמה כסף נמצא כרגע בצינורות – קרי, למשרדי הממשלה. אם את לא יודעת להגיד ספציפית לגבי קריית שמונה, אז כמה מתוך המיליארד הוקצו לטובת משרדי הממשלה. שיסבירו פה עכשיו למה הכסף לא עובר הלאה. אבל כמה כסף מתוך המיליארד נמצא במשרדי הממשלה מכוח ההחלטה הזו. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> האם אני יכולה להגיד לגבי משרד החינוך? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מבקש תשובה ממשרד האוצר. אתם אחראים על הקצאת הכספים. כמה כסף הועבר למשרדי הממשלה מכוח אותה החלטה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לירון, האם יכול להיות שאין לך תשובה? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> לא. אנחנו נבדוק את זה ואני אעביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כבר אומר לך שבסיכום הוועדה בתוך שבועיים האוצר יוציא לנו מכתב, אחרי שהוא יבדוק עם המשרדים השונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה שבועיים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי אני החלטתי שזה שבועיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, הם לא צריכים שבועיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואי, תחליפי אותי. אני אצא להפסקה. עם כל הכבוד לכם, אני מאפשר לכם להתפרע היום. אבל, לוקח זמן לאסוף את הנתונים. אם היא הייתה מביאה לי את זה תוך שבועיים, אז אני אשמח שזה יגיע תוך שבועיים. יש לנו ניסיון עם מידע ממשרדי ממשלה ואיפה הכסף תקוע. זה לא לוקח יום ולא יומיים. הוועדה הזו תעשה מעקב על הסיפור של קריית שמונה, גם אם זה יידרש בדיון בפגרה. ועד שבועיים הוועדה רוצה מכתב מהאוצר, אחרי שהוא דיבר עם משרדי הממשלה, החשב הכללי והחשבים במשרדים. שתי שאלות פשוטות: מתוך ה-1,400 מיליארד, מה שמופיע שם לסיוע מיידי, מה מוקצה לקריית שמונה במשרדים הללו, ומה מתוכם כבר הועבר לעיר בגין צרכים מיידיים, כי הכותרת הכללית של המיליארד זה מיידי. זו תשובה שאנחנו נרצה במכתב לוועדה תוך שבועיים. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני אסביר שוב. למשרד הפנים יש כסף לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנו את התשובה הזו. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אז לא בטוח שיהיה למשרדי הממשלה חלוקה לפי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז סימן שזה לא מיידי. סימן שכסף עומד סתם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אני לא. תן לי להמשיך לשאול. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני יודעת להגיד כמה עבר למשרדי הממשלה. כמה בתוך משרדי הממשלה, וכמה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. ולשאול אותם כמה הולך לקריית שמונה, את יכולה לשאול. ואם הוא אומר לך שהוא לא יודע, כנראה שזה לא מיידי. כנראה שהכסף סתם תקוע. אם מישהו קיבל כסף והוא לא יודע לאיזה צורך הוא הולך, אז זה לא מיידי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה עבר? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אנחנו נעביר את הנתונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לך אותם? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני יכולה לבדוק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול את המשרדים, כמו נגב-גליל, שנמצאים כאן אם הם קיבלו בכלל כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יודעים. אנחנו ניתן למשרדים אחרים לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מנחש שהם לא קיבלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתם רוצים לעשות ביניכם דיון במבטים וקריצות? לירון, את עושה עכשיו דיון עם חבר הכנסת בווליום נמוך? דברי למיקרופון. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מספיק עם זה. הרצנו, זה לא נעים. אני נותן לך חופש לשאול, ואנחנו סיכמנו שאין לה מידע, ועכשיו המריחות האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לה. יש לך מידע? אין לה מידע. איך שבע שאלות על אותו דבר יעזרו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, לפחות שתיתן את התשובה הראשונה לגבי כמה כסף עבר לכל משרד ממשלתי מכוח ההחלטה הזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עבר כלום. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> סליחה, אנחנו באנו מוכנים לדיון. אנחנו הבאנו את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו לא דנים על משרדי ממשלה עכשיו. אנחנו דנים על קריית שמונה, ואין לה שום מידע ספציפי על קריית שמונה כרגע בהחלטת הממשלה. אנחנו נקבל את זה במכתב. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> אבל יש פה נציגים של משרדים שכן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לכל משרדי הממשלה להתבטא. אבל ראש העיר אמר לי פה משהו מדאיג באוזן. בבקשה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני חושב שהתשובה הרבה יותר פשוטה ממה שאתם אומרים. לצערי, בסוף ההחלטה הזו – נכון, מתקצבת כל משרד בתחומו, וכל משרד אמור למצוא את הדרך להעביר. אתה שואל: מה הצינורות? ואני שואל אותך את אותה שאלה: מה הצינורות? הרי אין לי תקומה, שיעבירו אליה את הכסף. כל משרד עושה איתנו עכשיו ישיבות התנעה כדי להבין איך עושים את זה – אם זה יהיה בקול קורא, איך הוא צובע את הכסף, האם זה יעבור לצ'ייני. אפילו על זה, על הצינור, על הדבר הכי פשוט, אין תשובות. ולכן, אתה לא מקבל פה תשובות. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> יש פה תשובות. אני אענה לך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אורנה אומרת, ובצדק, כי למשרד החינוך יש גפ"ן. משרד החינוך יעיל מאוד. הוא ידע לפתור את זה, והיא מקצבת דרך הגפ"ן. אבל למשרדים אחרים אין גפ"ן, ואין צינור, ואין תשובות, ואין כסף. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> האם אני יכולה לקבל את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכי. את תקבלי. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> כאילו תוקפים פה את משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא תוקפים. אף אחד לא תקף את משרדי הממשלה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> משרדי הממשלה עובדים בשביל קריית שמונה. הבעל שלי מתלונן שאני מדברת עם אביחי יותר ממנו. תנו לנו לדבר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> נגב-גליל עשו תוכנית איך - - -, משרד החינוך דרך גפ"ן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורנה, אני רוצה למנות אותך לשופטת. צריך מזג שיפוטי. אני הבטחתי לך שאת תדברי. חכי לתורך. אני אומר לך שהוא יגיע. אדוני ראש העיר, האם סיימת? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> היה לי חשוב רק להגיד את ההערה הזו, במקום להמשיך להתבחבש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פיקוד העורף, נאמר בפתיח זה שאתם הייתם די צמודים בעזרה לרשות במהלך הפינוי ובליווי המפונים, וכרגע הוא מרגיש שהכוח הזה של פיקוד העורף לא עוזר לו לנהל את הקשר עם המפונים וכו'. מה קורה? << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> שמעון, מפקד נפת חירם, פיקוד העורף. אנחנו עוסקים בשני וקטורים מרכזיים: חיזוק המוכנות לחזית הצפונית, וזה אומר מיגוניות, מרכז הפעלה. אנחנו שמים דגש על מיגוניות גם באזור התעשייה הצפוני והדרומי של קריית שמונה. אנחנו נשים מיגוניות גם בציר ההגעה לקריית שמונה. זאת אומרת, אנחנו ממשיכים לעסוק במיגון ובמוכנות לחזית הצפון. לאחר הערכת מצב שהייתה בפיקוד צפון, התקבלה, כמובן, החלטת ממשלה על הפינוי. נפת חירם והיקל"ר של קריית שמונה צמודים לעיר ולרשות מה-7 באוקטובר בכל נפילה בעיר, כל אירוע מבצעי שקורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתם מחזיקים כוחות בעיר? איזה? << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> כן. יש לנו יחידת קישור לרשות קבועה. יש לי כוחות חילוץ והצלה, שהיו ברמה של גדוד בהתחלה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> שמעון, אבל לא בעיר. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> נכון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> הוא שאל על כוחות בעיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם עניין מודיעיני. לא צריך להגיד את המיקום. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> בהתחלת המלחמה היה סד"כ שנמצא בתוך העיר, ויש לי היום סד"כ חילוץ והצלה, והוא נמצא בצפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זמין. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> זמין. כוח סדיר חזק מאוד, שנותן מענה בכל אירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם בניהול השוטף שלו של אותם 3,000 איש בעיר, יש לו עזרה בשוטף? הרי בקורונה הבאנו אוכל עם פיקוד העורף ותרופות לבתים. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> זה בדיוק מה שקורה היום. יש סיוע אזרחי, יש חלוקת מנות מזון, יש סיוע צמוד בין הקב"ט למפקד היקל"ר. אני רוצה להגיד דברים נוספים שהיו. פיקוד העורף הקצה את המכללה לאיתנו, את משל"ט ינאי, ללוות את העיר, ואת כל המכלולים, ולמעשה חנך וליווה אותם בעבודה בפיזור ארצי. אנחנו ממשיכים ללוות את העיר, וזה גם בנושא הניהולי, וגם בנושא המקצועי, כי אנחנו בשעת חירום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש העיר, האם יש דברים שאתה ממוקד בהם ושאתה צריך עכשיו מפיקוד העורף שבהם אין מענה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אמרתי את זה בדיון בבוקר. את הפינוי עצמו לא הייתי יכול לעשות בלי פיקוד העורף, וצריך להבין את זה. פיקוד העורף העמיד לי 200 אוטובוסים, מלווים בהסעות, אנשים במתקנים הקולטים – את כל הדברים האלה עשה פיקוד העורף. אם מחר, ב-31, לצורך העניין, לא מאריכים לי יותר ואומרים לי: תחזור, מי מעמיד לי 200 אוטובוסים, מלווה לכל אוטובוס? אני כבר לא מדבר על סל הקליטה שצריך. אפילו ברמה הלוגיסטית – את זה אין היום. צריך להגיד, פיקוד העורף יצא מהאירוע, לצערי. האלוף ישב אצלי ואמרתי לו את דעתי שבנושא הזה הם צריכים להמשיך ולהישאר. אני לא יודע מה השיקולים. קטונתי מלהבין אותם. יש להם סדרות אימונים. הם צריכים לעשות גם את השגרה של פיקוד העורף. אבל, תיאורטית, לגבי המענה האזרחי – הם כבר לא שם. אתה שואל אותי אם אני צריך אותם? בוודאי. אני לא יכול בלי. גם המיגוניות שהוזכרו פה. צריך להגיד גם את זה – יש פער עצום. נכון שעושים כל מה שאפשר, והתקשורת היא מצוינת. ואם אני יכול להעביר ולנצל מקום שנסגר, עושים את זה. עדיין יש פער אדיר של מיגוניות. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אביחי, אני חושב שברגע שתתקבל החלטה בנוגע לחזרת התושבים, וזה יהיה בתיאום מול משרד הביטחון, אז כמובן שפיקוד העורף יקבל את הפקודה, ואנחנו נבצע אותה. אין לנו עדיין את התוכנית. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> שמעון, זה חלק מהעניין. מה זה "ברגע שתתקבל ההחלטה"? יש לנו הכנות שאנחנו צריכים לעשות כדי להתחיל ליישם את ההחלטה. אולי אתה מוכן עם חברת הסעות. לא יודע, צריך למצוא בכלל את החברה שיכולה להעמיד 200 אוטובוסים. יש הכנות שצריך לעשות פה ביום שלפני כדי להגיע ליום שאחרי. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> צריך להגיד נתונים. אביחי, זה חשוב. רוב ההתפנות הייתה התפנות עצמית ברכבים אישיים. מספר האנשים שעלו על האוטובוסים הוא קטן מאלף. לכן, אנחנו העמדנו את כמות האוטובוסים, ונעמיד אותה, גם אם נצטרך, אם נקבל פקודה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אבל אתה יודע למה זה. ראשית, הרבה עזבו עוד קודם. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> נכון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> שנית, גם הייתה שם חוסר ודאות והאוטובוסים לא יצאו בדיוק לפי - - -. רוב האנשים, מי שהיה יכול, לקח את האוטו שלו וברח. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אני חושב שברגע שתגיע העת, פיקוד העורף נמצא. אנחנו נוכחים בעיר, אנחנו לא עוזבים. אנחנו מגויסים תשעה חודשים למילואים, ואנחנו נמשיך להיות עד חזרת התושבים לקריית שמונה. כמפקד נפת חירם, אני אומר שזו המשימה שלי. אנחנו נמצאים פה יחד עם העיר, כפי שהיינו בפינוי, ונעשה זאת גם בחזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע מה היכולות של פיקוד העורף. זכיתי להפעיל אותם בקורונה. בלעדיהם לא היינו עוברים את הקורונה. אנחנו מצדיעים ללוחמים וללוחמות של פיקוד העורף שנמצאים בקו הגבול. הם מסכנים את החיים לא פחות מאחרים. ברמה הפרקטית, אני מבקש פגישת עבודה של העירייה עם פיקוד העורף בסוגיות שוטפות שקיימות עכשיו ושניתן לפתור, ותוכנית חזרה הביתה משותפת, שבה כן פיקוד העורף יקצה משאבים ויכולות כדי לסייע בדבר הזה. תוכנית מגרה אחת שנקראת "חזרה הביתה" – איך פיקוד העורף מסייע, ובעיות בשוטף עכשיו, גם בניהול העיר וגם מול מפונים – איזה עזרה ראש העיר צריך, ומה אתם יכולים לתת לו. אני חושב שאתם שם, ושהרצון טוב. אלוף פיקוד העורף רפי מילוא אמר משפט של גישה מרחיבה ומכלילה. הוא לא שואל מה האחריות שלי, אלא הוא לוקח אחריות. אני רוצה שתעבדו באותה רוח. << אורח >> דוד פרץ: << אורח >> אני יכול להוסיף שאנחנו עובדים במשותף. לא צריך לתאם פגישות. אנחנו נפגשים כל יום, ואנחנו נותנים מענים בכל התחומים ובכל סיוע מוניציפלי כזה ואחר בגישה המרחיבה. גם בנושאים שעלו כרגע, אנחנו עושים עבודת מטה מסודרת עם אלעד, עם מנהל אגף הביטחון ועם יתר האגפים, כדי לדעת מה אנחנו רוצים ביום שאחרי. ואנחנו נהיה שם. אנחנו בקריית שמונה בכל מה שיידרש מאיתנו, ואנחנו לא עוזבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סיכום מעולה. תודה רבה. אורנה שמחון, מנהלת מחוז הצפון, בבקשה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> קודם כול, שלום לכולם. אנחנו מלווים את קריית שמונה מיום הפינוי באופן מאוד מאוד צמוד ומהודק. יש לנו סטטוסים קבועים עם הרשות המקומית וגם עם מנהלת אגף החינוך בצורה יותר תדירה, ונותנים מענים לרשות תוך כדי תנועה. אנחנו הכרזנו על שנת הלימודים הבאה כשנה של טיוב המענים החינוכיים כדי לעשות את הדברים יותר טוב. צריך לזכור שקריית שמונה היא מקרה יוצא דופן של פינוי ל-127 מוקדים, ואני מדברת על ילדים שנמצאים ב-127 מוקדים. צריך לחפש אותם, למצוא אותם, לתת להם מענים חינוכיים. ואמר נכון אביחי שחלק גדול מהתושבים הם נודדים. הם עוברים ממקום למקום. צריך לזהות אותם ולתת להם מעטפת של מענים חינוכיים. אני אתייחס בכמה היבטים לפעילות המשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורנה, גם על הסטטיסטיקה של הנשירה, ואיזה מאמצים יש בתחום הזה. << דובר_המשך >> אורנה שמחון: << דובר_המשך >> אין בעיה. רשמתי לי כי אביחי דיבר על זה, ואני אענה על זה. קודם כול, הדבר הראשון שאנחנו עושים בקריית שמונה, וזה התפקיד המרכזי שלנו, הוא לתת מענים חינוכיים באתגרים הגדולים שמדינת ישראל נמצאת בהם. זה לא פשוט לתת מעטפת חינוכית ל-127 מוקדים בכל פינה בארץ. כמו חומה ומגדל, הקמנו בתי ספר כמעט בכל רשות, בכל אתר, מאילת ותל אביב, וכמובן צפון. אני ביקרתי באופן אישי באילת, ולא זזתי משם עד שהקמנו יחד עם הרשות המקומית ויחד עם העירייה את כל המענים החינוכיים לכל בתי הספר ולכל תלמיד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עם איזה תקציבים? האם קיבלת תקציבים ייעודיים לזה? << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> כן. קודם כול, היה לנו תקציב חירום. הוא נקרא "חרבות ברזל". היה לנו גם תקציב במחוז שלנו, שבו יכולנו לתת מענים, ומשרד החינוך גם קיבל מהאוצר תקציב חירום, ודרך תקציב החירום הזה יכולנו לתקצב את כל המערך. לא במסגרת החלטת ממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אי-אפשר לשכפל בכל המשרדים האחרים את מה שקרה עם משרד החינוך כדוגמה ומופת ליעילות, מהירות, תקציבים שעוברים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> באיזה תחומים? כל משרד מקבל את התקציב שלו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה את אומרת? הוא לא קיבל שקל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא קיבל. הוא רק לא - - -. איפה ה-58 מיליון שהוא קיבל? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> איפה הם? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איפה הם? בוועדה הקרואה שאתה או טו טו הולך לקבל כי אתה לא מנהל. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בואי, תראי איזה 58 קיבלתי. מה המקור שלהם, קטי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתמול היינו בדיון על מוקד רפואי, אתמול היינו בדיון על מוקד עירוני, וקיבלת כסף. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> נו, ומה התוצאה של הדיון? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> משרד הבריאות אמר לך. לא השתמשת בזה, אז בוא נפסיק. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עובדתית, לא. הינה, עובדה שיוני מישרקי פגש אותי כאן הבוקר. הצדיק אותי. קטי, את זורקת פה סתם סיסמאות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני ביקרתי כמעט בכל המוקדים שציינה עכשיו מנהלת המחוז. לא ראיתי נציגות של העירייה. לא ראיתי נציגות של העירייה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רגע, אני רוצה לשמוע איזה 58 מיליון יש לי שאמרת? איזה 58 מיליון יש לי? בואי, תגידי לי רגע איזה תקציב יש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש לך. אתה מקבל את זה. נו, באמת – תפסיק. עשיתי שיעורי בית. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> איפה הם? ממי? אני אשמח לדעת. איפה הם? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמו שאמרת ש-940 לא קיבלת ממשרד הבריאות, וכן קיבלת את זה. אתה אמרת שלא קיבלת. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אמרתי. אני אמרתי ש-950 העברתי. אני אמרתי שהעברתי של 24', ועדיין לא קיבלתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יושבים שם נציגי משרד הבריאות ואומרים לך: קיבלת את זה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא. אז תשאלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה פשוט לא מנהל את העיר. בגלל זה. אתה נמצא בקיסריה, אתה לא יודע מה קורה. אתה לא יודע מה קורה בקריית שמונה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> קטי, תתביישי לך. תתביישי לך. את יודעת? את יודעת? על ה-58 את יודעת? תתביישי לך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מספיק עם זה, באמת. כשבאים ואומרים שלא קיבלת, זה לא נכון. קיבלת. זה לא נכון. זה לא נכון. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> תתביישי לך. תראי לי את המקור. מה הסעיף התקציבי? מה המקור? איזה משרד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קטי, קטי, תסתכלי עליי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מיכאל, מספיק עם זה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> בחיאת, מאיפה המצאת את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעצור, תעצור. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא. זה בושה וחרפה. היא כנראה התבלבלה מה התפקיד שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעצור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לבוא ולהגיד שהממשלה לא נתנה לו? הממשלה נתנה לו. הממשלה נתנה לו מספיק כספים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש הוועדה, זה מביך. מה זה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מאוד מביך. זו הנציגה היחידה של הקואליציה, חבר'ה. זו הקואליציה. זה הקואליציה. הנציגה היחידה של הקואליציה. תראו איך זה נראה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעצור רגע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא מוכן לשבת איתך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> ואפילו אין לה מושג מה קיבלתי. היא לא ביקרה שם מעולם. איך את יודעת מה קיבלתי? מתי היית בקריית שמונה? מתי היית בקריית שמונה? תתביישי לך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קיבלת מספיק כספים, קיבלת מספיק כספים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> איך את יודעת מה קיבלתי? תראי לי שקל אחד שקיבלתי - אחד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קיבלת מספיק כספים. תנהל את הדברים כמו שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קטי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מה זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אפסיק את הישיבה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני יוצא, סליחה. - - - קריית שמונה. היא תבוא לפה ותכפיש את תושבי קריית שמונה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך לנהל את זה כמו שצריך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> תתביישי לך. נציגת הקואליציה היחידה. כליכודניק אני אומר לך, את צריכה להתבייש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כשפנית אליי, קיבלת עזרה. כשפנית אליי, קיבלת עזרה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> במה קיבלתי ממך עזרה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שכחת שפנית על המאפייה? שכחת, נכון? פשוט - - - במצב כזה לבוא בטענות לממשלה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מעולם לא עזרת. מעולם לא עזרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, אני מפסיק את הישיבה הזו לחמש דקות. אני מחדש אותה בעוד חמש דקות. תודה. חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:39 ונתחדשה בשעה 15:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מחדש את הישיבה. ראש העיר יגיע. הוא יחליט. אנחנו ממשיכים. המשך סקירה של משרד החינוך. אורנה שמחון, מנהלת המחוז, בבקשה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> מבחינת טיוב המענים לשנת הלימודים הבאה, אנחנו מדברים על שלושה מוקדים גדולים שיש לנו באילת, תל אביב ומכללת כנרת. באילת יש לנו בית ספר תיכון ויסודי, והוא ממשיך באותה מתכונת. בתל אביב היסודי והתיכון עוברים לבית ספר בדרום תל אביב. הם למדו בסינמה סיטי, ואנחנו מטייבים שם את המערכת. הקמנו במכללת כנרת את המבנה הזה, בית ספר ארעי בטבריה, שעלה לנו 30 מיליון שקלים/ אנחנו מעבירים אותו לקריית שמונה, ולמעשה פותחים באורט דנציגר שלוש שלוחות: באילת, בתל אביב ובמכללת כנרת. הם מקבלים את זה עם כל המתקנים, עם כל הציוד, ועם כל מה שצריך. ואז אנחנו נצמצם את הפיזור הגדול שהיה לדנציגר קריית שמונה. אתמול היה לי זום עם כל המנהלים. מינינו מנהלים, אנחנו עושים הקמות, מאיישים את המורים, ואלה המוקדים. בנוסף, אנחנו העברנו 8 מיליון שקלים מתקציב הממשלה לקצרין כדי להעביר לשם את בית ספר "גוונים" לחינוך מיוחד. האישור התקציבי יינתן בעוד יומיים לרשות המקומית. אנחנו נשפץ שם מבנה ונקים את המבנים היבילים והממ"מים, שזה מרחבים מוגנים מוסדיים, וכל בית ספר "גוונים" לחינוך מיוחד ילמד שם. בנוסף, במהלך הקיץ הזה אנחנו עושים הפעלות לקריית שמונה. גזרתי את התקציבים שהולכים לקריית שמונה. אנחנו דרך החברה למתנ"סים, שהיא זרוע הביצוע של המשרד ויש לנו איתם חוזים, הקצאנו לקריית שמונה, לגן עד כיתות ג' – 3,967 מיליון שקל. אגב, זה נכון לכל המפונים, אבל זה גם לקריית שמונה כמובן. אנחנו פתחנו שם קייטנות ל-ד' עד ו' בעלות של 1,246 מיליון שקל. כיתות ז' עד י"ב מקבלים הפעלות במהלך חופשת הקיץ בעלות של 3.5 מיליון שקל. דרך תקציב החירום, שכבר קיים אצלנו במשרד, הקצאנו לכיתות ד', ו', ו-ז'-י"ב עוד 5 מיליון שקלים. בסך הכול הקצאנו לקריית שמונה 15 מיליון שקלים לפעילות קיץ כדי לתחזק את התלמידים של קריית שמונה בקיץ. התקציב הזה הוא מתקציב יתרות החירום של משרד החינוך ולא מהתקציב של החלטת הממשלה, למעט 8 מיליון שקלים, שזה הבינוי Kבית ספר "גוונים", שהולך מהחלטת הממשלה. לגבי החלטת הממשלה – אנחנו יודעים בדיוק כמה כסף קיבלנו כי אנחנו כתבנו את החלטת הממשלה יחד עם הרשויות המקומיות. אביחי היה כשחשפנו את התוכנית לכל הרשויות המקומיות, ובנינו את זה יחד איתם. למעשה, בהחלטת הממשלה יש לנו 109 מיליון שקלים לבתי ספר עורפיים, הרחבת בתי ספר קולטי מפונים ושכירויות לכל 12 היישובים המפונים, במלואם או בחלקם. וכמובן 8 מיליון מזה במיידי הלכו לבית ספר "גוונים", לקצרין, כאמור. בנוסף, 30 מיליון שקלים הקצאנו עבור רשת ביטחון. אנחנו הקשבנו טוב לאביחי ולצוות שלו, ואנחנו אפשרנו לכל בתי הספר, לרבות קריית שמונה, לשמר את כל התקנים שלהם, גם אם מצבת התלמידים שלהם לא קיימת. היא וירטואלית לפעמים. ולכן, שימרנו את כל מצבת המורים כדי שנוכל להניע אותם. תקצבנו את זה בהחלטת ממשלה מבעוד מועד, ויש לנו את הכסף התקציבי לעניין הזה. בנוסף, בהחלטת הממשלה יש לנו 8 מיליון לחינוך פנימייתי, שזה לתלמידים מקריית שמונה וממקומות אחרים בפנימיות, מענים תפעוליים – 12 מיליון שקלים, ומענים חינוכיים – 125 מיליון שקלים. היום הקפצנו את זה. זה יהיה 138 מיליון שקלים על חשבון התפעול על פי בקשתי כי אין מינהלת לחינוך לצפון. אני מנהלת את המינהלת הזו, ואני עושה את זה בכוח האדם שלי, עם מינימום משאבים כדי שכל הכסף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה צריך מינהלת? למה לא לחזק אותך לבצע? << דובר_המשך >> אורנה שמחון: << דובר_המשך >> לא צריך. שר החינוך החליט שאני אנהל את זה, ואני במינימום משאבים רוצה שכל התקציבים יחזרו לילדים, לשולחן התלמיד ולרשויות המקומיות. ויתרתי על המינהלת, ולכן שיפינו את התקציבים של הרשויות המקומיות לפי עלות של 5,000 שקלים לתלמיד מפונה, ו-2,500 לתלמיד לא מפונה. אגב, קריית שמונה הייתה הסמן הימני שלי, כי המקרה הקיצוני זה היא ושלומי, שכולם פונו. ולכן, אני רציתי שתלמיד בקריית שמונה יקבל פי שניים מתלמיד לא מפונה במטה אשר. אגב, את כל התקציבים האלה קיבלנו, את כל ההחרגה של ה-109 מיליון. חבר הכנסת ששאל עזב, וזה חבל. 109 שקלים קיבלנו החרגה מהאוצר, וקיבלנו את הכסף בפועל. הוצאנו את כל ההרשאות התקציביות, למעט קצרין, שביום רביעי תצא הרשאה תקציבית, כי הרשות התקשתה להעלות את כל הבקשות האלה למערכת. אנחנו עזרנו לה לעשות את זה. יש שם, ברשות, צוות חדש, והם יקבלו הרשאה תקציבית. ה-109 זמינים אצלנו במחוז, ואנחנו מקימים 13 אתרים ארעיים לכל מפוני הצפון, וביניהם 8 מיליון לקריית שמונה. אמרתי לגבי רשת ביטחון. אני רוצה לומר שאני גזרתי מהחלטת הממשלה, לכבוד הדיון הזה, מה אמורה קריית שמונה לקבל באפס זמן. כלומר, ב-15 באוגוסט קריית שמונה וכל בתי הספר בקריית שמונה, וכל 12 הרשויות המקומיות המפונות, כולל האחרונות שנכנסו עכשיו, ולצורך העניין, גוש חלב, ואנחנו מכניסים אותם בפלטפורמה של אפס בירוקרטיה. זו פלטפורמה שנקראת "גפ"ן", שזה ניהול עצמי של רשויות מקומיות ובתי הספר. את כל התקציבים האלה אנחנו מעבירים לרשויות המקומיות. היום התקבלה הכרעה אצל השר על פי בקשתי. אביחי, זה יעניין אותך. נלחמתי על זה מלחמה שלמה כדי ש-90% מהתקציב של החלטת הממשלה יגיע לרשויות המקומיות המקוריות ולא הקולטות. הרשויות המקוריות יצטרכו להתחשבן עם הרשויות הקולטות על הוצאות התפעול של הרשויות המקומיות. רבותיי, בדרום זה 30% - 70%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אורנה, כל הכבוד. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> אחרי שיחה שלי בבוקר עם השר, וגם אתמול, אמרנו לא כמו בדרום. כי המפתח בדרום צריך להיות לפי ההישארות דרך קבע של האוכלוסייה. כי בדרום יש בתי ספר שנשארים שלוש שנים, ואצלנו זה זמני. ומשום שזה זמני, אנחנו רוצים שהכסף לשיקום הצפון יגיע לרשויות שצריכות להשתקם. קרי, קריית שמונה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כל הכבוד על ההחלטה הזו. זו החלטה חשובה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> רק שתדע. ואתה יכול גם לכתוב תודה רבה, כי הבוקר, לפני הישיבה, סגרתי את זה עם השר. אנחנו גזרנו את התקציב שקריית שמונה תקבל. היא תקבל בטווח המיידי. זה אומר שב-15 באוגוסט אתה תראה את זה בחשבון שלה. 25 מיליון שקלים לקריית שמונה במיידי לשנת לימודים אחת בלבד, וזאת כאשר 60% מהכסף הולך לבתי הספר, 40% הולך לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות יצטרכו להוציא את הכסף הזה לשבעה פרמטרים, לשבע זירות, כשגם אנחנו עשינו מחקרים. אגב, קראתי את המחקר של תל חי, ואני הרצאתי עליו במחוז שלנו כדי שניתן מענים בהתאם. אני מקווה שתל חי נמצאים פה. זירות ההתערבות, שאנחנו נתערב בהן בהתאם לתוכנית הזו, וכבר אפיינו את הגפ"ן, והרשות המקומית וגם בתי הספר יקבלו שני חשבונות בנק: חשבון רגיל וחשבון שקראנו לו "תנופה", שזה החשבון של החלטת הממשלה, כדי שנוכל לעשות גם בקרה על התקציב הזה ולוודא שהרשות משתמשת בכסף הזה על פי הזירות ושהכסף הזה לא הולך לאיבוד, ושבתי הספר ייתנו את הכסף לתלמידים שלהם – זה בנושא זירת החוסן, צוותים חינוכיים, ילדים ונוער בסיכון, חברה וקהילה, חינוך בלתי פורמלי, צמצום פערים לימודיים, ושני מנועי צמיחה: קידום חדשנות, יזמות וטכנולוגיה מתקדמת, ומצוינות ואקדמיזציה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שציינתם לגבי הרשמה, רשת ביטחון, מתי תהיה הודעה. אביחי, אמרת: מתי תהיה הודעה וכד'. ב-7 ביולי אמורה הממשלה לקבל החלטה סופית, לא בטיוטה, וקיבלתי את הטיוטה, על ה-31 באוגוסט. אבל אני צריכה שתהיה החלטת ממשלה. ההחלטה כבר כתובה לביצוע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> היא התקבלה, היא כבר אושרה. ה-7 ביולי עבר. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> 31 באוגוסט. אנחנו כבר כתבנו את הטיוטה, והיא תהיה מוכנה. היא תצא בימים הקרובים כי הבטחנו לבתי הספר שב-15 באוגוסט. לרשויות נודיע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אורנה, אבל היא עד ה-31. היא לא מתייחסת ל-1 בספטמבר – זו הבעיה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> רגע, רגע. לא נדבר על זה עכשיו, כי, באמת, עדיף שלא ישמעו אותנו פה. אנחנו נדבר על ה-31 באוגוסט. אנחנו נערכים להמשך הפינוי. אם נופתע לטובה, אנחנו נחזיר את בתי הספר, למעט בתי הספר ספציפיים, כמו מטולה, בית ספר "שחפים", שהם סיעודיים. אנחנו בונים להם בית ספר ארעי עכשיו בצחר, והם יישארו שם לשנתיים ושלוש. אם נופתע – נופתע. ואם לא נופתע – אנחנו ערוכים גם לתרחיש הזה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יש לנו בתי ספר שנפגעו: גוונים, עוזיאל. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> נכון. שפץ אותם. אנחנו כבר יודעים לגבי כל בית ספר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> האם המינהלת ומס רכוש העביר לי כספים? האם יש קבלנים שמוכנים לבוא ולעבוד עכשיו בעיר? אני אשמח, אבל אין לזה תשובות. צריך להבין גם את זה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> אני לא מס רכוש. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני לא האשמתי, אני רק אומר מה המצב. עובדתית בתי הספר האלה לא מוכנים. אם נופתע לטובה ב-31 ונרצה שהם ילמדו שם, הם לא יכולים. צריך להבין את זה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> אביחי, אני גם אמרתי מעל כל במה שגם אם ב-31 באוגוסט יודיעו לנו בשעה שתים עשרה בלילה, ובדרך כלל מודיעים לנו על שביתות, אנחנו פשוט נבקש איזשהו זמן שבו התלמידים ימשיכו ללמוד איפה שהם נמצאים, ויהיה איזשהו טווח זמן של חזרה, של הסתגלות. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני לא יודע אם זה רעיון טוב כי ההורים יצטרכו לחזור לעבוד. מה הם יעשו? הילד יישאר ללמוד בתל אביב והאבא יבוא לעבודה בקריית שמונה? << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> תשמע, אני לא הממשלה. התפקיד שלי הוא לתמוך. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> את משרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא לא מחליטה אם חוזרים – כן או לא. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> מה זה "משרד החינוך"? אביחי, אני לא מקבלת החלטות מסוג זה, אבל אני נערכת לשלושה תרחישים: התרחיש האחד הוא שהפינוי ממשיך, התרחיש השני הוא שחוזרים, והתרחיש שלישי, ואולי לא חשבנו על זה, שהפינוי גם יימשך ותהיה מלחמה בדרך, ואנחנו צריכים גם להיערך לתרחיש הזה. אנחנו בנינו תוכניות מגירה לכל אחד מהאירועים האלה, כולל גם מה יקרה אם נבנה בית ספר ארעי, ובגלל שהרשות לא הספיקה מכל מיני סיבות, קבלן שלא הגיע וכו', הוא לא יהיה מוכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שזו תהיה הבעיה שלנו – שחוזרים הביתה וצריכים לשפץ כמה מבנים. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> בדיוק. לסיכום, אני רוצה להגיד שנתנו מענים גם בנושא הבגרויות. אני רוצה לבשר במעמד הזה לאביחי שטרן שאנחנו בדקנו את כל התוצאות של הבגרויות אחרי כל ההקלות שנתנו. על פי תוצאות הבגרויות בלי השיפועים, שהם תוספות לכל האזורים המפונים, ובלי הציון השנתי של בתי הספר, אנחנו עוד נקבל הפתעה שבתי הספר יקבלו זכאות יותר מאשר שנה קודמת, או לפחות פחות מזה בקצת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> אני חושבת שעל פי הנתונים שקיבלנו, גם במועד חורף וגם במועד קיץ, ואנחנו נפרסם אותם, המעטפת שאנחנו נתנו בדיאלוג המשותף בינינו הוכיחה את עצמה, וגם העמידה האיתנה שלנו שבחלק מהבחינות הם ייבחנו כדי שתלמידים יבואו וייבחנו, הוכיחה את עצמה. בסופו של יום, אנחנו רואים את זה גם בתוצאות. היושב-ראש ביקש ממני להתייחס לנשירה. אנחנו עשינו מיפוי לגבי תלמידים נושרים וראינו במהלך הזמן שבתחילת הדרך היו הרבה תלמידים שלא למדו מסיבות שונות, ובסופו של יום הגענו כרגע לנתון כרגע, נכון להיום, של 42 תלמידים בלבד שלא לומדים. חלק מהם, בודדים, בחו"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם זה כולל גנים? << דובר_המשך >> אורנה שמחון: << דובר_המשך >> כולל כולם. כמעט ואין דבר כזה שגנים לא מגיעים, שתלמידי גנים לא מגיעים למוסדות חינוך. הנשירה היא בעיקר בחטיבות היותר גבוהות. הצלחנו למזער את זה ולגעת ממש בכל תלמיד, בעבודה מאומצת של הקב"סים ברשויות המקומיות, ובעבודה המאומצת של האגף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 42 ילדים נושרים. << דובר_המשך >> אורנה שמחון: << דובר_המשך >> 42 ילדים. אני מדברת על ילדים שלא מבקרים במוסדות חינוך, ושלא מגיעים בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש נשירה סמויה. << דובר_המשך >> אורנה שמחון: << דובר_המשך >> לגבי נשירה סמויה – בתחילת הדרך הילדים היו בהלם, וההורים שלהם היו בהלם ולא שלחו את הילדים שלהם לבתי הספר. לאט-לאט, כשהמערכת עבדה, והם הבינו שנשארים לטווח ארוך, ההורים גם הבינו שצריך לשלוח את הילדים לבית ספר. אני פגשתי בתל אביב ילדים מקריית שמונה שהלכו לעבוד בוולט כי הם חשבו שהם בחופש. בסדר, זה ילדים, נערים. אבל לאט-לאט וכשהם ראו שיש בית ספר בתל אביב, ושיש מנהלים, ויש בגרויות, וצריך ללמוד, תלמידים נפרדו מוולט ובאו ללמוד. אני לא יכולה להגיד לך שבצורה אופטימלית כל התלמידים למדו 100%, ושהכול טוב ויפה. אני לא מיפה שום דבר. אבל אני חושבת שברבות הזמן הצלחנו להגיע לכל תלמיד. זה לא פשוט להגיע לכל תלמיד ולדפוק בבתי המלון. יגיד אביחי שטרן שהקב"סים בקריית שמונה דופקים בדלת של תלמידים בקריית שמונה ומעירים אותם לבוא לבית הספר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לגבי עניין המורים – 76 מורים הודיעו שהם לא חוזרים בשנה הבאה. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. << אורח >> אורנה שמחון: << אורח >> נתגבר על זה. אני מכירה גם את כל המספרים, עשינו מיפוי. אתמול הייתי במיפוי עם עופר בדנציגר. רוב המורים נמצאים אצלו, ויהיו בשלושת המוקדים המרכזיים. במקום שחסר – ביקשתי תקציב ייחודי, והשר גם את זה אישר לי היום – שיהיו לי משאבים במחוז שאני יכולה לקלוט מורה פורש, מנהל פורש, ולשלם לו דרך חרבות ברזל, וככה נתגבר על הפערים. יש לי מינהלת בתוך המשרד שלי מהיום הראשון שממפה את כל המורים. יש לי קאדר של מורים שאני יכולה להשלים אותם בבתי הספר. משפט אחרון. אני רוצה להגיד לקריית שמונה: אנחנו עובדים צמוד הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד שעות. אני חושבת שקריית שמונה ראויה וזכאית לקבל את כל המענים מכל משרדי הממשלה באופן ספציפי, כי היא הרשות שנפגעה הכי הרבה. ואנחנו נעשה כמשרד, ואני אומרת את זה כנציגת המשרד, וגם בשם השר, את כל מה שיידרש. כל בקשה וכל פנייה תידון באופן מקצועי, ואנחנו נעזור לקריית שמונה גם כדי להשתקם, וגם כדי לשרוד את התקופה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורנה, אני מצדיע לך, גם על הסקירה, גם על הבקיאות בנתונים, גם על הפתרונות בזמן אמת, וגם על הרוח לעתיד. זה ממש הדגמה. זה אולי אחד המשרדים הכי קשים להפעלה. הייתה פה תצוגת תכלית של תשובות של משרד ליישוב, עם בקיאות של כל תלמיד וכל נתון, כולל מענים ייחודיים, כולל כסף שיגיע לחשבון השבוע. אני מצדיע לך על הדבר הזה. וגם לרוח השר, שאת פועלת על פיה. ולא צריך מינהלת. כשיש מנהל מחוז עם כסף גמיש וסמכויות, הוא יכול לעבוד – וזו הדוגמה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> וגם אני רוצה להגיד תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ד"ר עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש לשעבר, ומנהלת רשת חינוך ברנקו-וייס, ומנהלת תיכון, ועוד כמה דברים, בבקשה. << אורח >> עליזה בלוך: << אורח >> אני נמצאת פה כאזרחית מדינת ישראל. אני חושבת, ואמר את זה גם מנכ"ל רשת המתנ"סים, וגם אמר זאת ראש העיר, שהאירוע של קריית שמונה הוא לא אירוע של קריית שמונה. הוא אירוע של מדינת ישראל. ואם, חס וחלילה, אנחנו כמדינה לא נדע לתת את המענה המדויק לטווח הקצר ולטווח הרחוק, אז זאת בעיה של המדינה, שלך כתושב ירוחם, שלי כתושבת בית שמש, שלנו כאזרחי המדינה. עכשיו זאת מלחמה של המדינה. אני מסתכלת מי נמצא בשולחן, ונמצאים פה תושבי קריית שמונה. זה שלנו, זה לא רק שלהם, וחשוב מאוד להכניס את זה לתוך הקונטקסט האמיתי. אני לא נמצאת הרבה זמן סביב הסיפור הזה. חשוב, קודם כול, להגיד שיש פה אנשים מדהימים באמת. גם עובדי עירייה, מהטובים שיש, מנהלי אגפים ומתנ"ס. אלו אנשים שנותנים את נשמתם, יום ולילה. הם עובדים מאוד קשה. אני חושבת שהקונסטלציה אליה העיר נכנסה היא קשה. גם לעירייה חזקה ומקצוענית, זה אתגר מטורף לנהל כול כך הרבה מוקדים באפס הכנה. לא עשינו מעולם תוכניות הכנה לדבר הזה, לא היו תוכניות מגירה. בטווח קצר הם נערכו מהר, אספו את עצמם, בנו תהליכים, ובאופן יצירתי גייסו אנשים. זה מרשים מאוד, ומגיע להם כל הפרגון הגדול מאוד. אני לא נכנסת לדיון שהיה כאן לפני ההפסקה, אבל אני חושבת שהאתגר הגדול שלנו הוא להגיד לכל משרדי הממשלה שיש פה סיפור גדול. הדוגמה שראינו פה ממשרד החינוך היא דוגמה שאינה מייצגת, וזו הזדמנות להגיד שאפו גדול. באמת אין מציאות כזאת שבעל תפקיד כזה בכיר מכיר ברזולוציה של הרשאה ובניין ותקן למורה. אני חושבת שהמשימה שלנו היא לייצר הורות לאירוע הזה. כי, מצד אחד, אומר משרד האוצר: תהיה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין הורות של ממשלה. אין הורות כללית ומתכללת של ממשלה לעיר קריית שמונה. הורות של משרד ממשלתי, שמתמסר לעיר הזו, וקשוב לו – זה תלוי בכל משרד כרגע. << דובר_המשך >> עליזה בלוך: << דובר_המשך >> אם שואלים אותי מה המשימה שהייתי רוצה שנדבר עליה בתוך הוועדה הזאת, אז זה בסוף איך ראש העיר והצוות שלו לא מתדפקים על הפתחים יום-יום, שעה-שעה, כי האתגר גדול גם ככה. והמדינה בגדול הצהירה כוונות שהיא רוצה לתת כסף. אבל, בסופו של יום, אין מישהו שאומר: אני רואה את התמונה הכוללת, אני מבין את הסיפור הזה, אני יודע שצריך לעשות גם לעסקים, גם לחינוך. השאלות שראש העיר הציף פה הן באמת הרבה מאוד שאלות קטנות שמעולם לא נערכו אליהן. אין תקדים לדבר הזה. ולכן, אם לא ייבנה צוות בין-משרדי ייחודי לעיר הזאת, שרואה את כל התמונה, מבין את כל המשמעויות הכספיות ואוסף את זה, גם כשהמדינה תיתן כסף לא ישתמשו בו נכון. ולכן, אני חושבת שזה האתגר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסכים. << אורח >> עליזה בלוך: << אורח >> המשימה שלנו היא לדבר היום מה קורה בדקה שחוזרים, כי לנו צריך להיות אינטרס שהגליל ייושב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, עליזה. אני רוצה להתייחס למה שהיה פה קודם. כשאנחנו מכנסים דיון למען העיר קריית שמונה, אנחנו באים כדי לנסות לעזור לה. אנחנו לא הוועדה הכי חזקה בכנסת. אנחנו לא ועדת הכספים וגם לא ועדת הכלכלה, שעמדתי בראשה. זו ועדה שרוצה לדאוג לנגב ולגליל, ורוב הצרות של עם ישראל עכשיו במלחמה הן בנגב ובגליל. כל חברי הכנסת שבאים לפה, אמורים לבוא ולעזור לעיר קריית שמונה. ומה שהיה פה קודם היה מראה מביש, וירידה לפסים אישיים, ושפה פוגענית, שהבית הזה לא צריך לסבול. כל שכן, שלא אמור להתקיים שיח כזה בין ראש עיר לחברת כנסת. אני גם אפנה לחברת הכנסת קטי שטרית כדי שתמצא את הדרך להתנצל מול ראש העיר, ואני גם פונה לראש העיר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואולי גם להסיר את העונש שהיא נתנה לי. היא יודעת על מה מדובר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע על מה את מדברת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא הפילה חקיקה שהייתה אמורה לעלות ביום ראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אם ראש העיר אמר משהו בעידנא דריתחא, הוא גם יחזור בו. לא יאה ולא נאה לבית הזה שעיר סובלת סבל, ותושביה סובלים, ובסוף מה שיהיה מתוך הדיון הזה זה שיח כזה קשה ופוגעני בין ראש עיר לחברת כנסת. צריך לתקן את הדבר הזה, ואני אפעל מול שניכם, וגם להפגיש וגם לסדר את הדברים, כי מה שהיה כאן לא ראוי ולא לגיטימי. אני רוצה לבקש מחסן אבו ריש ממשרד הרווחה לסקור בתמצית, חסן, תאמר לנו גם איזה פערים יש מול העיר, ומה אתם יכולים ליזום עבורם בתיקון החלטת הממשלה העתידית. לאחר מכן כל משרד ממשלתי שרוצה והתמיד, והיה איתנו, ידבר בתמצית דקה או שתיים כי אנחנו חורגים מהזמן, אבל אני בכל זאת רוצה לכבד את האנשים שבאו. בבקשה. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> שלום לכולם. אנחנו מתחילת המלחמה נכנסנו מתחת לאלונקה והתחלנו לעזור גם בפינוי של אוכלוסיות שלנו, אזרחים ותיקים וגם המוגבלויות, לבתי המלון השונים, ואחרי זה לאוכלוסייה הרגילה. לאחר מכן ראינו שאין מספיק כוח אדם לרווחה, ואנחנו התגייסנו בעצמנו כאנשי רווחה, כמפקחים, לעזור בבתי מלון ולתת שירות. נכון, קיבלנו סיוע, גם מהאקדמיה וגם ממרכזי חוסן, כדי לתת טיפול לתושבים. אני רוצה להגיד שאנחנו ממשיכים לתת טיפול בכך שאנחנו פותחים מסגרות שונות, אם זה מועדונים לאזרחים ותיקים, מועדוניות, וגם תוכניות לנוער בסיכון, וממשיכים כך לתת טיפול. קריית שמונה תיתן טיפול לאוכלוסיות שנמצאות בבתי מלון. לגבי אלה שהתפזרו בדירות ושכרו דירות – הם יקבלו טיפול בעיר הקולטת, וזה בגדול. נתנו תקציב גם מקרן ידידות. עזרנו לכל משפחה שצריכה עזרה. ניסינו לעזור ככל האפשר גם לאלה שהם לא מוכרים לרווחה, וממשיכים לעזור. יש גם שלב ב'. מיזם עכשיו שלב ב' יוצא מ-30 מיליון שקל. אני מדבר על 30 מיליון שקל לא לקריית שמונה, אלא לכל המפונים בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הרבה מזה צריך להגיע לקריית שמונה. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> ברור, ברור. כמו שעשינו בפעם שעברה, הרוב יגיע לקריית שמונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם המפונים? האם אתם פועלים שם? יש הרבה מקרי רווחה? << דובר_המשך >> חסן אבו ריש: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בבתי מלון ועוזרים ככל האפשר. אני אמרתי קודם שמי שעוזר למפונים בדירות זה העיר הקולטת, ומי שנמצא בבתי מלון, אז זה קריית שמונה, יחד עם המפקחים והפיקוח שלנו. אנחנו נמצאים שם. ברור לנו שרמת האלימות עלתה, ברור לנו לגבי כל הילדים שנמצאים בסיכון. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום כדי לעזור להם – זה בגדול. הכנו גם תוכנית קצרת טווח לחמש שנים של בערך 10 מיליון שקל עד סוף השנה. אנחנו מקווים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם היא מותאמת עם העיר? האם ישבתם עם מנהל אגף הרווחה? איפה המנהל? << דובר_המשך >> חסן אבו ריש: << דובר_המשך >> כן, כן – ברור. ישבנו עם המנהלת. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מיכאל, אני חייב להגיד שמשרד הרווחה עובד איתנו בשיתוף פעולה. הבעיה היא לאו דווקא בפתרונות של המשרד. לדוגמה, יש לי 25 עובדים סוציאליים בכל הרשות, וזאת כשיש לך 315 בתי מלון. כל בית מלון צריך עובד סוציאלי. פניתי למנכ"ל והוא נתן לי תקנים. הוא אמר לי: קח, תקלוט. אבל אתה מפרסם מכרזים ואתה לא מצליח לקלוט, כי השכר לא מתגמל, כי זה זמני, כי חסר כוח אדם. זה לא בשליטת המשרד, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם תקנים לא מאוישים. << אורח >> מיטל הלוי: << אורח >> אני מיטל הלוי, ממלאת מקום מנהלת אגף הרווחה. קודם כול, תודה שזימנתם אותנו לפה. מאוד חשוב שישמעו את הקול שלנו. אנחנו ממלאים הרבה פונקציות בחירום. הפונקציה הראשון, אנחנו מטפלים בכל מכלול האוכלוסייה. ביום-יום אנחנו מטפלים בקרוב ל-5,000 מפונים, שזה 5,000 לקוחות רווחה, וזו אוכלוסייה מאוד גדולה. בחירום אנחנו מטפלים כמעט בכולם ונענים לכל בקשה שאפשר, ועוזרים בכל מה שניתן. חסן כבר סקר את הכול. אנחנו בקשר עם כל הרשויות כדי לתת כמה שיותר מענים. חשוב לציין שני דברים: הראשון, כמעט 95% מהעובדים הסוציאליים בעצמם מפונים, הבעלים שלהן נמצאים במילואים, וגם הם התעייפו. אני לא אגזים כשאומר שהם מטפלים במהלך כל היום, והם זמינים ונמצאים. למשל, אם כונן ביום רגיל היה נותן מענה לקריית שמונה, אנחנו צריכים לפעול בכל הערים. יש לנו קשר יום-יומי, ולי באופן אישי, עם מרכז חוסן, עם מנהלי רווחות, עם משטרת ישראל. אנחנו כל הזמן סביב כל מה שקשור לחיי האנשים: לדיכאון, לצער, לעצב, לבעיות הכלכליות. אנחנו איתם כל הזמן, וזה מאוד מורכב. יושב פה גם משרד הבריאות, ובאמת דיברנו. אנחנו גם בכל העניין של חצמ"רים, שזה החולים המיוחדים. וגם כל תרחיש העלטה נמצא תחתינו. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיות כל הזמן בקשר, לרענן, לבדוק איפה האנשים האלה נמצאים, לתת להם את המענה. אנחנו העובדים השקטים והשקופים שנמצאים שם. אני רוצה לציין משהו מאוד חשוב, שעולה גם מהמנכ"ל וראש העיר, והוא שאין מספיק שיפוי ואין תגמול. למה שעובד סוציאלי יבוא לעבוד אצלי, ולא משנה איפה, אם אין לו תגמול? חבריי לעבודה והעובדים הסוציאליים ישבו עם שדרות, ובכלל לא ניתן להשוות את התנאים. אני אומרת את זה בידיעה מול מנהל אגף הרווחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם הכוונה לתנאי העסקה? << אורח >> מיטל הלוי: << אורח >> זאת אומרת, שמשרד האוצר – כל עובד סוציאלי, שעבד במלחמה, אם זה בתנאים יותר טובים, אם זה בתגמולים כספיים. כי העובדים עובדים לא בבתים שלהם, לא באוכלוסייה שלהם. הם נדרשים לתת מענה גם לתיקים שלהם, גם לאנשים מפונים, ולהתחבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חסן, האם אי-אפשר לעזור פה? אם יש לכם שיטה שעבדה בשדרות, האם אי-אפשר לעזור להם בדבר הזה? אני גם מבין שיש תקנים לא מאוישים. << אורח >> מיטל הלוי: << אורח >> כן, הבעיה היא איוש. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> יש 15 תקנים לא מאוישים, וזה הרבה. לכן, אנחנו במחסור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה חבל. זה יותר מדי. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> לגבי הנושא שהעלתה מיטל – זה עלה גם למנכ"ל, וזה בבדיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעלה את זה לשר מרגי. << אורח >> מיטל הלוי: << אורח >> השר מרגי יודע. יש לו קשר איתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם שיטה באזורי משבר, ועשיתם את זה בשדרות, למצוא תמריץ לעובד סוציאלי שצריך לעבוד בתנאים קשים. צריך לראות אם אפשר לשלב את קריית שמונה בהסדר הזה. להחזיק תקן של עובד סוציאלי עולה למדינה בממוצע 150–200 אלף שקל בשנה. המדינה לא מאיישת 15 תקנים, וזה 3 מיליון שקלים. מי שייקח את הכסף הזה בסוף שנה הוא מי שיענה לקולות קוראים של המשרד, ויש לו מטצ'ינג. ולהם אין מטצ'ינג. אז לא רק שהיא לא מקבלת כסף מיוחד למלחמה, היא לא מאיישת את המשאבים שהיו. ולכן, אתם חייבים לייצר לה כלים לתמריץ מיוחד לעבוד בקריית שמונה. וזה מספיק מיוחד. מדובר רק בעיר אחת כול כך גדולה, וכול כך צפונית, וכול כך חטפה, ושיש לה את כל הפרמטרים. אפשר להחריג אותה ולצרף אותה למה שעשיתם בשדרות. אבל אתם צריכים לוותר על המטצ'ינג, ולהגיד שבמלחמה אתם תאיישו תקנים בלי מטצ'ינג. << אורח >> מיטל הלוי: << אורח >> נכן, דיברנו על זה. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> לגבי תוכנית החושש שהצעתי, שבנינו ביחד, של 70 מיליון שקל – יש לנו קרן שגם תממן את המטצ'ינג, כך שלא יהיה מטצ'ינג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשאר תמריץ לעובדים. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> אנחנו בודקים את התמריץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בדיון הבא, שנעשה פה על קריית שמונה בעוד שלושה שבועות או חודש, אנחנו רוצים לראות כמה תקנים יאוישו. אני רוצה שיש מינוי. << אורח >> מיטל הלוי: << אורח >> זה גם לגייס וגם לשמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש אנשים אידיאליסטים. וגם אמרו פה יפה במשרד החינוך שהם לא מתביישים ללכת לפנסיונרים של המשרד. בואו ניקח איש או אישה בני 65 שיודעים לעבוד, שכבר פרשו מהרווחה, ושהם יבואו לשנת שירות בקריית שמונה. אנחנו רוצים איוש. << אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >> מיכאל, גם זה נבדק. יש לנו, אבל מעט מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נבדוק אתכם על ה-15 תקנים הללו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה כול כך יפה לראות שכשרוצים, אפשר לצאת מהקופסה ולתת פתרונות. יש משרדים שעושים את זה בצורה כול כך יפה, ויש משרדים שלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הרווחה מסוגל לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציגי הרווחה, גם השר מרגי מגיב היטב למלחמה. הוא רגיש וגמיש. הוא צריך עוד יותר לקריית שמונה. אני יודע שהלב שלו במקום הנכון. תעביר לו את זה ממני, גם לגבי המטצ'ינג, גם לתמריצים, גם למיקוד מאמץ של המשרד כך שלעיר הזו יהיו צוותים עכשיו לתמיכה במפונים. מהנדסת העיר קריית שמונה, בבקשה. << אורח >> טל עוזיאל כרמל: << אורח >> שלום. טל עוזיאל כרמל, מהנדסת העיר. אני ביקשתי לדבר כי אנחנו צריכים לדבר על נושא התחזוקה הפיזית של העיר, ואני לא יודעת בדיוק איזה משרד ממשלתי מטפל בנושא הזה. יש לנו את כל התשתיות וכל המבנים, מבני המגורים ומבני הציבור, שלא רק שיש בהם פגיעות אויב, וגם פגיעה של שהיית חיילים, שבזה אנחנו מטפלים פחות או יותר עם אופק צפוני ומס רכוש, אבל יש גם הידרדרות מאוד גדולה בכל התשתיות בעיר ובכל מבני הציבור שלא בשימוש כבר כמעט שנה. יש לנו הרבה צורך בתפעול, בתחזוקה של הדברים האלה. רק השמשה של הדברים האלה כשהתושבים יחזרו לעיר, תיקח לפחות חודשיים-שלושה במקרה הטוב. יש שם הרבה בלאי והרבה נזק. אנשים לא יכולים לחזור למקום שנראה גרוע יותר מהמקום ממנו הם יצאו מבחינת: ביוב, מים, חשמל, צבע של גני ילדים. האבנים המשתלבות כבר עפו מהמקום בכל גני ילדים, מעונות היום ובבתי הספר מאוד חשוב לדעת, אבל אנחנו לא יודעים איזה משרד ממשלתי ישפה אותנו על הדבר הזה, וזה גם לא בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כנראה שלבעיה הזו אמורה להיות כתובת בכמה משרדי ממשלה. אבל צריך לעשות מניעה כבר עכשיו בדברים שאתם יודעים. << דובר_המשך >> טל עוזיאל כרמל: << דובר_המשך >> ראשית, עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למשל, זה משימה שוטפת לבוא לבניין ציבורי, להדליק את האור ואת המזגן, ולאוורר ולראות שלא התפתחה שם מערכת בעלי חיים או משהו אחר. ראש העיר צריך לקבל לזה כסף שוטף. עלה פה החוסר בתקציב השוטף שלו, שהולך ופוחת. את מציגה את הבעיה היטב, אבל הפתרונות הם גם לפי המשרדים. אם זה קופת חולים, אז זה משרד הבריאות, ואם זה חינוך, אז זה משרד החינוך, ואם זה תשתית אחרת, אז אותו משרד. אבל לגבי נכסים שהעירייה מחזיקה בבעלותה בכספי משרד המשרדים – את צריכה לנסות להבטיח את העתיד שלהם, וזו משימה קשה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> מיכאל, לצערי, זה לא בדיוק עובד כך. אני אתן לך דוגמה ממש מהימים האחרונים. ב-7 באוקטובר התחילה המלחמה. אני מזכיר שלקריית שמונה לא הייתה תוכנית פינוי. הפינוי שלנו הגיע רק ב-20. אבל אני ב-7 באוקטובר כבר הבנתי מה הולך להיות, ושאנחנו הולכים להיות חודשים מתחת לאדמה לפי התרחיש שאמרו לי שלא יפנו אותנו. ב-7 באוקטובר הרמתי טלפון לתאגיד הביוב והמים שלי. התחלתי לקבל מלא תלונות מאנשים ירדו למקלטים. המקלטים לא עבדו שנים. לא פתחו ניאגרות. חלק מהניקוזים נסתמו, שורשים גדלו בתוך זה. כל הביוב שם היה גמור. הרמתי טלפון לתאגיד, ואמרתי לו: תעשה ויש – 186 מקלטים ציבוריים, עוד 400 מקלטים שיש לי במבני ציבור, מתנ"סים, גנים וכו'. הוא אמר לי: זה ציוד הרשות, צריך להיות תקציב הרשות. אמרתי לו: נדאג לתקציב אחר כך. לך, קודם כול, ותכין עכשיו את המקלטים לחירום. אני נמצא היום תשעה חודשים אחרי. עד היום לא מוצא לזה מקור תקציבי. לא ביקשתי לתקן מדרכה, אלא מקלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה צריך לקבל כסף. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עד היום יש ריב. נמצא פה רונן כהן. דיברתי איתו אתמול בלילה כדי לראות איך המינהלת יכולה לעזור. לצערי, גם למינהלת אין פתרון לזה. וזה מקלט. אם אין לי כסף למקלטים בחירום, אז בהג"א יש לי 250,000 שקל בשוטף. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אביחי, בוא נשים את הדברים גם בפרופורציה. אתם קיבלתם את הכסף בשביל הדברים האלה. יכול להיות שיש לכם מחסור. יש חוסר, אנחנו מודעים לעובדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה קיבלת. אביחי שטרן: מראש הוגדר לי מה השיפוץ. אני מזכיר, לא יכולתי להשתמש בו לביוב. מראש הוא היה יכול להיות למיזוג, צבע, ריצוף. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אנחנו אמרנו לכם שאתם יכולים להשתמש - - - במוניציפלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא ארד לפרטים עכשיו ביניכם. זה אחר כך. זה חבל. << אורח >> טל עוזיאל כרמל: << אורח >> בנוסף, חשוב להבין את התפקיד של קריית שמונה במרחב. ברגע שהעיר לא מתפקדת, כל המרחב, כל אצבע הגליל, ירד איתו, עם העיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו גישה תכנונית, ואת צודקת. זו עיר מחוז. ואם העיר מתה, אז המחוז מת. זו הערה למשרד האוצר. הכלכלה קורסת, וייקח להם הרבה כסף לשקם את כלכלת הצפון. משרד הבריאות, בבקשה, בקצרה. << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> אנחנו לא משרד הבריאות, אנחנו נציגים של קופת חולים כללית. שמי ד"ר אביטל מרגלית, מנהלת מינהלת גליל. נמצאת איתי אירית גולדשטיין, מנהלת הסיעוד במינהלת גליל. אני אתן קצת סקירה לגבי השירותים שלנו. קודם כול, 20,000 תושבים של קריית שמונה שייכים לקופת חולים כללית, ומקבלים את השירותים שלנו, וזה 72% מנפח התושבים של קריית שמונה. לפי הנתונים שהעירייה נתנה לנו, יש לנו 3,000 אנשים שנשארו בקריית שמונה, ו-9,500 מפונים שנמצאים בכל הרדיוס של המלונות, היישובים, הקיבוציים, כולל טבריה – זה הרדיוס בו אנחנו מטפלים, כולל כל המפונים של קריית שמונה שמפוזרים בכל מקום אחר בארץ: באילת, בתל אביב ובירושלים. ביום שלאחר פתיחת המלחמה, לקחנו את שלוש המרפאות הגדולות שלנו ואיחדנו אותן למרפאה אחת גדולה במרפאה יועצת, שהיא מרפאה ממוגנת, ומשם אנחנו נותנים שירות תשעה חודשים. יום אחד לא החסרנו, יום אחד לא סגרנו את המרפאות שלנו. אנחנו נותנים שם שירות, גם של רפואה ראשונית, רפואת משפחה, גם של רפואה יועצת, כשאנחנו נותנים שם שירותים של אורתופד, של כירורג טראומה, של רופא עיניים, של אף אוזן גרון. רופא נשים ייכנס בשבוע הקרוב. בית מרקחת שעובד ונותן שירות לכל המרחב ולכל האזור. אנחנו נותנים שרותי רנטגן, שרותי אולטראסאונד, בדיקות דם, שירותי סיעוד, שירותי מעבדה. נכנסה גם מאמנת חוסן שמאמנת חוסן. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יום-יום? << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> יום-יום. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני יודע שרופא משפחה נמצא רק בימי שני. << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> מה פתאום? שישה ימים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אתמול הייתי אצלו כי זה היום היחיד שהוא היה יכול לקבל אותי. << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> שישה ימים בשבוע. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני, פרטי. אתמול הייתי אצלו כי היום היחידי שהוא יכול לקבל אותי, בימי שני – ד"ר - - -. תבדקו אותי. חיפשתי תור לעצמי. לא אנשים, לא סיפורים – אני. יש רופא ספציפי בקנב, למטה. שישה ימים בשבוע, שמונה עד שתיים, נמצא רופא משפחה. ולא אחד, נמצאים שניים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני לא אתווכח איתך. את רוצה את התיק הרפואי שלי? << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> יכול להיות שרצית מישהו ספציפי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, הפער הזה גדול מדיי. נראה לי שתסגרו את זה. << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> אביחי, אני לא יודעת. אנחנו נותנים להיום. וגם כשהיו השריפות - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לא כל יום. הציפייה ממרפאה שמחזיקה את רוב התושבים, היא לתת את כל השירותים, כל יום, יום-יום. << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> אביחי, זה לא נכון. כל יום, כל יום, נמצא. אני לא יודעת - - - << אורח >> אירית גולדשטיין: << אורח >> יום-יום משמונה עד שתיים, כולל יום שישי משמונה עד שתים-עשרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום בבקשה. אני לא יכול. אני צריך לעלות לדבר במליאה עוד עשר דקות. << אורח >> אביטל מרגלית: << אורח >> אוקיי. יש לנו שירותים חשובים. << אורח >> אירית גולדשטיין: << אורח >> משפט סיום לגבי המפונים שנמצאים בבתי מלון. אנחנו נותנים שירותים גם בבתי המלון, ובעיקר בעיר טבריה. יש לנו אחות מפונה, שיושבת במלון בתל אביב, והיא מרכזת חלק מהפניות מתל אביב. אני כן רוצה לציין לטובה את העירייה. יש לנו אשת קשר מעיריית קריית שמונה שעוזרת לנו לנווט בין כל התושבים שזזים ממקום למקום, וזו אותה בעיה של משרד החינוך. כן היינו רוצים מעיריית קריית שמונה להיות קצת יותר מעודכנים, ואם אפשר עם איש קשר שיעזור לנו לדעת איפה נמצאים בעיקר התושבים המפונים, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא היה צריך להיעשות בוועדה הזו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> לצערי, בגלל סודיות רפואית יש לכם את הנתונים האלה יותר טוב ממה שיש לי. אני לא מקבל את הנתונים האלה, אבל אתם כן. יש סודיות רפואית. מה לעשות, את ה - - - אני מקבל מהקופות. << אורח >> אירית גולדשטיין: << אורח >> לא, פר מלון ומספר תושבים. אנחנו לא רוצים שמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד יודע לאיפה הם מפונים. תיפנו לאלעד. אבל זה לא היה צריך לקרות פה. << אורח >> אירית גולדשטיין: << אורח >> ראש העיר, סליחה. אני לא ביקשתי שמית, אני אומרת רק בית מלון ומספר מפונים – זה הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד ייתן לכם. יש לו את זה במצגת, וגם למנהלת הרווחה מיטל הלוי. אבל זה לא היה צריך לקרות פה. הייתם צריכים לעשות את זה קודם. יעל אסיף מרשות המיסים, מה הנתונים לגבי סיוע לעסקים בקריית שמונה? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> לגבי קריית שמונה – יש לנו את המסלולים הפיצוי הכי מיטביים שקיימים בחוק. היא זכאית לכל המסלולים: מסלול אדום, מסלול אוטומטי למקדמה, מסלול מחזורים, ובאמת כל הדבר הגבוה ביותר שקיים בחוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש לכם נתונים על ניצול בפועל של המסלולים? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אין לי כאן נתונים ספציפיים. הניצול הוא גם מאוד גבוה והטיפול הוא מאוד מהיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תכינו את זה לדיון הבא. יהיה פה דיון מעקב. << דובר_המשך >> יעל אסיף: << דובר_המשך >> אנחנו נכין מה שנתבקש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תכינו לדיון הבא. תכינו נתונים של ביצוע בפועל מול המגזר העסקי בקריית שמונה: מי ביקש, איזה מסלולים, כמה עסקים נסתייעו על ידכם וכו' וכו'. << אורח >> יורם ביטון: << אורח >> יש לנו בעיה עם החקיקה שלהם. הם נפלאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> יורם ביטון: << אורח >> שהחוק לא נותן פתרונות. למשל, אם נחזור ב-31 באוגוסט, הם יודעים לפצות עד ה-31 באוגוסט. אמיר דהן הוא באמת איש נפלא. הוא מסכים שהעסק צריך התאוששות של מספר חודשים, אבל החוק לא יודע לתת את זה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עבירות בנייה לא מוכר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, עבירות בנייה אי-אפשר. ניסיתי. תגיד בעיה. << אורח >> יורם ביטון: << אורח >> אנחנו מסכימים עם מס רכוש שעסק שלא מתפקד אחרי שנה, הוא עסק מת וצריך לשקם אותו מחדש. לעסק אחד ייקח שלושה חודשים להשתקם ולאחר ייקח שנה, וכל התקופה הזו הוא לא מקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדיון איך יתייחסו לעסקים שחוזרים לפעילות עוד לא התקיים. << אורח >> יורם ביטון: << אורח >> צריך להכין את החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זו שאלה. האם את מכירה את השאלה הזו? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> קודם כול, החוק שלנו מפצה, באמת, על תקופת המלחמה. יש לנו אפשרות לפצות לזמן סביר לסילוק גורמיו, כשלפי הפסיקה זה משתנה. בענפים מסוימים זה יכול להיות כמה שבועות, ובעסקים אחרים כמה חודשים. יש לנו איזושהי אפשרות מאוד מוגבלת, אבל זה לא רלוונטי לכל הענפים ולפי הנסיבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. תודה, יעל. יעל ממשרד הכלכלה, בבקשה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> היי, יעל ענטר ממשרד הכלכלה. בתוך החלטת צפון, המשרד תומך בצפון באופן כללי, לא ספציפית בקריית שמונה, בכמעט 40 מיליון שקלים. להבנתי, הם עדיין לא הגיעו למשרד, אבל הם כן צפויים להגיע, בשלושה מסלולים: גם של הסוכנות לעסקים קטנים, גם של רשות השקעות ב-30 מיליון, וגם בקידום כל תחום הפודטק ב-2 מיליון. הסוכנות פה תוכל להשלים נתונים לגבי עסקים. מעבר לזה, יש ניסיון וכוונה של המשרד לקדם את הפרויקט של מכון המזון. כרגע יש שם איזשהו קושי משפטי, ולכן הוא מתעכב. אבל המשרד, כמובן, רוצה לקדם את זה, ויעשה כל מה שהוא יכול כדי לקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. ניצן קורקין, מנגב-גליל, בבקשה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> צריך להגיד שנגב-גליל הוא דוגמה למשרד שמימש את ההחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מחמיא לו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> וגם בצדק. מגיע להם מכל הלב. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> חשוב לי להגיד כמה מילים טובות לגורמי המקצוע בעירייה: לאלעד קוזיקרו – מנכ"ל רשת המתנ"סים, מיכל בן סימון – הגזברית האלופה, וטל המהנדסת, והבחור המדהים שיושב פה. אנחנו עובדים איתם יום-יום והם נותנים את הנשמה שלהם, וזה לא מובן מאליו. הם גם מפונים, ויש להם גם את הדברים שלהם, והם מחויבים לעיר ופועלים בצורה מעוררת השתאות, וחשוב לי לומר את זה פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. (מחיאות כפיים) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ויורם המנכ"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב ששר נגב-גליל צפה בדיון הזה. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> הוא עכשיו בסיור בגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם בני בן-מובחר. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם רצו לענות בזום, אבל הם לא נרשמו. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> כן, עם בני. אבל ביקש למסור לכולם ש - - -. המשרד תמך. כבר מה-15 באוקטובר נתנו תקציב להצטיידות חירום של 1,200 מיליון. ב-26 בנובמבר הענקנו תקציב עבור המפונים של 3,100 מיליון, ועכשיו אנחנו הולכים לתת עוד 2,300 מיליון. << אורח >> אריאל משעל: << אורח >> ניצן, האם קיבלתם כסף מהחלטת הממשלה הנוכחית מהאוצר? << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> רגע, את זה אני אומרת עד כה – 6,600 מתוך מקורות המשרד. בהחלטת הממשלה החדשה טרם קיבלנו תקציב מהאוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם אמורים לקבל? << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> נשלחה כבר פנייה תקציבית לאוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה "נשלחה"? האם כשאישרו בוועדת כספים את המיליארד, לא סימנו נגב-גליל? << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> האוצר צריך לאשר את זה בוועדת הכספים, ואז זה עובר אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עוד לא אושר. לא מופיע. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> טרם אושר. << אורח >> אריאל משעל: << אורח >> הוא רוצה לאשר. פנייה תקציבית לאט-לאט, ולכן שום דבר לא אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדבר פה מנכ"ל משרד נגב-גליל לשעבר. יש לנו ניסיון. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> יש פנייה תקציבית. הוא מנכ"ל המשרד היקר. הוא היה איתנו חמש שנים. אני רק אומר שאנחנו כן נערכים כבר להפעלה של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני סומך עליכם. אני מבקש מכם לתת הרבה לקריית שמונה, גם למיידי וגם לעתיד. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> זו זכות גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ד"ר אורית דגני דיניסמן, בבקשה, משפט אחד. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אני מקיבוץ שניר. באתי כשכנה לעיר קריית שמונה. דובר הרבה בדיונים עד כמה העיר קריית שמונה חשובה ליישובים שלא פונו, ועד כמה אנו מרגישים את החוסר שלה במתן השירותים הנחוצים יום-יום מהרגע שהיא פונתה. לצערי, כנראה שהיה צריך במלחמה כדי להגיד את זה בקול גבוה ורם. אני חושבת שהממשק הזה של יחסי עיר-כפר מאוד חשוב בזמן מלחמה ובשגרה. אני פועלת באופן אישי רבות לשותפות הזו, לצערי, מדי פעם גם בתהליכי הפיתוח אנחנו מדברים על אחד על חשבון השני. אני מזמינה את העיר ליצור שותפות ולדברי על יחסי win-win לפיתוח. לכן, היה לי מאוד מאוד חשוב לחזק. החוסן של העיר חשוב לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אמרתי למזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה שצריך לעשות מעשה גדול של שותפות בין התנועה הקיבוצית לקריית שמונה ושלומי, וממש להראות ערבות הדדית ועבודה משותפת בתקופה הזו גם עם תנועת המושבים. הדבר הזה אפשרי. לא מחכים לממשלה לעשות את זה. צריך לעשות את זה מלמטה. רונן כהן, המשרד לביטחון, בבקשה. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> רונן כהן, משרד הביטחון, מינהלת אופק צפוני. המינהלת הוקמה בסוף דצמבר, תחת מנכ"ל משרד הביטחון, ואנחנו עושים אינטגרציה של כלל הפעולות של משרד הביטחון במרחב האזרחי, וקצת מעבר. ספציפית לקריית שמונה – אנחנו מאוד מאוד מעורבים בעיר. אנחנו עובדים באופן צמוד עם טל, עם יורם, דקל הקב"ט, שלא כאן, וכמובן קשובים גם לצרכים של אביחי. לפרקטיקה. מרכיבי ביטחון – תוכנית שאושרה כבר של 18 מיליון שקלים. אנחנו בשיח אל מול הרשות לגבי יציאה למכרזים, ואז הכסף מקושר מפיקוד העורף לביצוע. רכיב אחד שעדיין מתעכב שם הוא רכיב הטכנולוגיות, וגם הוא ממתין ליועץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל קשה לעשות עכשיו עבודות. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אנחנו עובדים. יש לנו צוות קבלנים, ותיכף אני אסקור מה הוא עוד עושה. אנחנו עובדים בגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם גם בקריית שמונה? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> גם בקריית שמונה, ותיכף אגיד גם במה. "משיב הרוח" – תוכנית להצטיידות כיתות הכוננות, כבר בוצעה. היא הושלמה בעיר. תהליך הנזקים – אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם מס רכוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעיר כזו יש כמה כיתות. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> יש לה 108 חברי כיתת כוננות, והם מחולקים לארבעה צוותים או ארבע מחלקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם עובדים, והם במילואים, והם זמינים. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחלה. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> וכמובן דקל הקב"ט. הוא גם סגן אלוף במילואים. הוא המפקד של הדבר הזה. לגבי תהליך הנזקים – אנחנו בשותפות מלאה עם מס רכוש. אנחנו גם אופרטור קדמי של מס רכוש. כשקורית נפילה או כשיש אירוע בעיר, הצוותים שלנו מגיעים ישירות לאטום את הבתים. ואם נדרשת פעילות לשיקום, בין אם זה קו מים או ביוב, זה קורה מיידי. וכמובן תהליך הסיקור ואיסוף כל הנתונים. לגבי שיקום מוסדות ציבור –אנחנו עם טל על הדבר הזה. בשבוע שעבר אושר על ידי שמאי משרד הביטחון 23 מוסדות ציבור שייכנסו לשיפוץ על ידי קבלן של עמיגור, וזה קורה ללא העברת התקציב. פשוט אופרטור וכל התוכנית אושרה על ידי טל. לגבי השלמת השיפויים – איפה שהצבא נמצא והיה בתוך בתים, ובמוסדות בתוך העיר, העברנו כבר תשלומי חשמל ומים ב-200,000 שקלים, ואנחנו ממשיכים גם בעניין הזה לאור תזוזות הצבא. לגבי מיגון מוסדות חינוך – סך הכול עשרה מוסדות חינוך שאמורים להיכנס לתכנית המיגון. אנחנו לקראת סיום הסקרים. לגבי מכרז להשלמת המיגון – פה צריך לומר שיש פער. תקציב של 377 מיליון שקלים, שהיה אמור להגיע מהאוצר, עדיין לא הגיע. ולכן, בקו הזה של 1 עד 2, אנחנו עדיין לא עובדים. השלמנו את כל הסקרים איפה נדרש. יש פער של 1,700 - - - << אורח >> אריאל משעל: << אורח >> סליחה, חשוב להגיד שהפער הוא כי האוצר נתן כרגע לעבוד רק על 0 עד 1. והוא לא לחינם נתן 0 עד 1, כי מעבר ל-1 זה כבר קריית שמונה, ושם זה כסף יותר גדול, ואת זה הוא עצר. למרות שהם יודעים לעבוד לרוחב, - - - , האוצר לא נותן להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה יהיה? << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אנחנו ממתינים לתקציב של האוצר. אנחנו יודעים לעבוד גם ב-1 עד 2. צריך לומר שכלל הסקרים כבר בוצעו, ואנחנו מחכים רק לתקצוב. מרכז הפעלה עירוני חדש לקראת חניכה. הוא הושלם, ואתמול גם ראינו אותו, כולל מוקד עירוני. אנחנו קשובים לכל צורכי העיר, ללא קשר אם זה באחריות משרד הביטחון או לא. לדוגמה, דיבר ראש העיר על הדברת החולדות בעיר. נכנסנו, נרתמנו, הפעלנו קבלנים. בכל פער, בכל מה שאפשר לעזור, ולדוגמה, הטלפון אתמול בלילה, אנחנו עוזרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם. אני רוצה להודות לראש העיר ולצוותו שהגיעו. אני רוצה להודות לכל אנשי המקצוע בעיר על כך שבתנאים קשים מחזיקים את העיר, במסירות נפש. אין זה דבר מובן מאליו להיות תשעה חודשים בעיר מופגזת ומאוימת ופזורה במאות בתי מלון ומאות יישובים. העיר קריית שמונה במשבר עמוק לאור המלחמה. זה משבר שנכפה עליה בשל אירוע ביטחוני, זה לא משבר שהיא יצרה לעצמה. ולכן, מי שאחראי למשבר הזה ולפתרון זה ממשלת ישראל. האמירה הכללית שלי היא שניכר שיש משרדי ממשלה שמחוברים לעיר ועושים את המיטב. שמענו גם בחינוך, גם ברווחה, גם בביטחון, גם בסוגיות פנים, נגב-גליל, ואחרים. המשרדים האלה, תבורכו על כך שאתם בכלים שיש לכם ובמה שאתם יודעים להביא שומרים על קשר ישיר עם העיר ונותנים מענה. העיר מחוברת למשרדי ממשלה מסוימים, אבל העיר מנותקת מממשלת ישראל. מנותקת מראייה כללית של העיר הזאת. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> ממשלת ישראל מנותקת מהעיר, כמו שראינו את קטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מצפה שאחרי תשעה חודשים יהיה פרויקטור, נציג ממשלת ישראל, בעיר ששילמה את המחיר היקר ביותר בצפון, ומשלמת. היא הנתח הכי גדול של המפונים. בערך שליש מהמפונים נמצאים בעיר הזאת. היה צריך שיהיה פרויקטור של הממשלה בעיר, שיודע להביא את כל משרדי הממשלה לתוך העיר, ויודע לעצב פתרונות בכל הסעיפים. ופרויקטור לאומי לצפון, שהיה יודע לתכלל את משרדי הממשלה, ולעודד את מי שכבר עובד טוב, ולגבות אותו, ולנזוף במשרדים שלא עושים את העבודה בקריית שמונה. גם אחרי תשעה חודשים, אין פרויקטור לעיר, ואין פרויקטור של הממשלה לצפון. אולי השבר הכי גדול הוא שההנהגה שלה צריכה לחזר על הפתחים, ולעבור משרד-משרד ולקושש פתרונות, וזאת במקום שיבינו את גודל השעה. אחרי זה מישהו יסביר לנו שהאזרחים הם החוסן הלאומי, ושהאזרחים מאפשרים את המלחמה. ואתה שואל: מה עשיתם למען קריית שמונה במשך תשעה חודשים. הבטחתם החלטת ממשלה. היא הגיעה באיחור, והיא לא נותנת מענה לעיר. ברמה של פרטים, אנחנו מבקשים ממשרד הפנים להגדיל את התקציב השוטף לתפעול העיר במלחמה ולמתן מענים הנובעים ממצב הלחימה בכלל ההיבטים. לפחות להחזיר את זה ל - - - << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> מיכאל, זה לבקש מהאוצר. לא מהפנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתם תבקשו מהאוצר. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אני אסביר. אנחנו נתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תסבירי. עינב, אני עכשיו בסיכום. זה לא דיון. אני לא סתם אומר משרד הפנים. משרד הפנים ידפוק על השולחן באוצר, ויגיד: אני לא אעשה כלום בשבילך אם לא תביא לי לקריית שמונה. כפי שידעתם לתת 10 מיליון כל חודש, תחזרו למספרים האלה. אל תדעכו בתמיכה שלכם בעיר כי המצב הביטחוני החמיר. כשנתתם 10 מיליון, היא לא חטפה כטב"מים וטילים. עברו תשעה חודשים, וטילים וכטב"מים נופלים. האוצר צריך לשלם לכם. האוצר צריך לגבות אתכם. אבל התביעה שקריית שמונה היא בעדיפות עליונה, צריכה לבוא ממשרד הפנים. וככה צריך לעשות את זה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> היא באה. היא הייתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פיקוד העורף, בניית תוכנית מגירה לשיבה הביתה ומענים בארוחות, במנות, ובמה שניתן, כדי שראש העיר לא יקבל בתרומות אוכל למשפחות בקשיים. צריך לבדוק מה ניתן לעשות בדבר הזה. כל משרד ממשלתי נדרש לכתוב פרק מיוחד לקריית שמונה. החלטת הממשלה החדשה צריכה להרחיב את ההתייחסות שלה לקריית שמונה כעיר עוגן בצפון, גם במיידי וגם לעתיד להשקעות ולפיתוח. אנחנו נעשה דיון מעקב כאן בתוך שלושה שבועות-חודש, ואנחנו רוצים לראות תוצאות של התקדמות. אנחנו רוצים לראות את איוש התקנים ברווחה, אנחנו רוצים לראות מה החלטת הממשלה לגבי ה-1 בספטמבר. אנחנו רוצים לדעת הרבה דברים, ונעשה את זה במעקב עוד שלושה שבועות-חודש. ואני חוזר גם על מה שקרה פה עם חברת הכנסת קטי שטרית וראש העיר. שניכם אמרתם דברים אחד לשני, שלא ראוי להגיד. אני קראתי לה להתנצל, אבל אני גם אמרתי לך למצוא את הדרך להתפייס, ואם אמרת משהו לא במקום, גם לחזור בך. מריבה אישית כזאת לא מועילה לעיר קריית שמונה, וגם לא מכבדת את הבניין הזה. ואבוי לנו שבשעת מלחמה, הגענו לשיח כזה בהנהגת ציבורית, ושהאזרחים מסתכלים עלינו ואומרים איך ייתכן שזה קורה. אם אתה רוצה להגיד משהו על הדבר הזה. בבקשה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אתה יודע, בסוף היא דיברה פה על עניינים אישיים עליי. היא תקפה אותי, ואיפה אני נמצא. היא לא דיברה על העיר. לא אכפת לה מהעיר. זו נציגת הקואליציה היחידה שהגיעה לוועדה הזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תחמיר את הדבר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אין לי, על מה אני אפייס? אני באתי לפה כדי לשמוע מה הפתרונות שהממשלה נותנת. לצערי, היא הייתה נציגת הקואליציה היחידה פה, וכל מה שהיא עשתה זה לפוצץ את הישיבה. הזמן היחיד שאני מפסיק ישיבה בקריית שמונה זה כשיש טילים. אבל פה בלי טילים הפסקנו ישיבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני המלצתי לכם. ראש העיר, אני המלצתי ללכת לפיוס. אבל זו החלטה שלכם. אתם ילדים גדולים ואנשים בוגרים, ואתם תחליטו איך להתקדם עם מה שקרה כאן. הוועדה תעשה דיון מעקב בנושא. אני אבקש גם מחבר הכנסת גפני לעשות דיון על קריית שמונה, עם היכולות שלו בסוגיות הכספים, ואנחנו נעדכן אתכם. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:47. << סיום >>