פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכלכלה 17/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 443 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו – מ"מ היו"ר דן אילוז זאב אלקין אברהם בצלאל אלי דלל רון כץ שלי טל מירון יבגני סובה עודד פורר אלון שוסטר חברי הכנסת: ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון מיכאל מרדכי ביטון אופיר כץ יוראי להב הרצנו ארז מלול יוסף עטאונה יצחק פינדרוס יצחק קרויזר גלעד קריב מוזמנים: רותם ספיר-יעקבס – ייעוץ משפטי, משרד התקשורת עדי ליברוס – משרד המשפטים זלמן בלק – ועדת הרבנים לענייני תקשורת חן נסים – ראש צוות תקשורת, רשות התחרות אורלי ארז לחובסקי – מנהלת מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה מנחם לנצנר – סמנכל, ימות המשיח בעמ יעקב לנצנר – מנכל, ימות המשיח בעמ יוסף לנצנר – סמנכל, ימות המשיח בעמ נריה הרואה – יועץ משפטי חברת מרכזיה בע"מ עדי פז – מפקחת ארצית חינוך וחברה (שיקום נוער), משרד הרווחה והביטחון החברתי ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת ינון אזולאי, יוסף טייב, ישראל אייכלר, אופיר כץ ומשה גפני. יש לך משהו לומר לפני? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רביזיה... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רביזיה על פתיחת הישיבה. לא היה לי דבר כזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גם לא היה לנו כזה חוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה טועה. אתה שאתה פלורליסטי נגד חוקים כאלה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני נגד ניצול לרעה של המושג פלורליזם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה ישיבות היו בנושא החוק הזה? 19. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק מוכיח ששמענו את כולם, התייחסנו לכולם ועשינו מה שצריך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עשיתם מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברי קואליציה לא מגישים הסתייגויות, קרויזר. מדברים. זה שאתם מגישים הסתייגויות זה אומר שאפשר להגיש הסתייגויות על חוקים שלכם הרבה פעמים. קח את זה בחשבון. זה לא הולך ככה. מי שבקואליציה, בקואליציה. חוץ מזה שישבנו ודיברנו ותיקנו לפי מה שרציתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה סעיף חדש בתקנון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. כשהייתי יושב-ראש קואליציה לא נתתי לאף אחד להגיש הסתייגויות. הסתדרתי עם האנשים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשאתה היית יו"ר קואליציה גם נתניהו נראה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציאו אותו החוצה. משפיע על הח"כים. אסור במהלך הצבעה. ואל תחזור. יש דברים שלא עושים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היושב-ראש, אני הגשתי הרבה מאוד פעמים הסתייגויות כשהייתי בקואליציה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מה עושה חבר קואליציה כשמפרים את ההסכמות איתו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הפרו שום הסכמות. אתה יודע את זה טוב מאוד. סעיף 1. מישהו רוצה לנמק? אז תנמק. באופן כללי על הכול. לא עוברים סעיף-סעיף. לא בנימוק. מה פתאום? אתה רוצה לנמק על הכול בבת אחת – אתן לך זמן לנמק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא עובד ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עובד רק ככה. אני קובע. מה זה חייב? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש יועצת משפטית לכנסת, יש נוהל הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לנמק - יש לך 10 דקות לנמק על הכול. לא אתן לו על כל סעיף לנמק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש הסתייגויות שהיו אמורות להיות בהסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום? פותחים נהלים? הנחיה חדשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 21 זה הנחיה לחדשה? אצלכם, מי שתקוע עם אותו ראש ממשלה 30 שנה אז 3 שנים זה חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מקובלת עליי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מבין שלא מקובלת עליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לנמק על הכול או לא? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה השטויות האלה? אם הגישו 10,000 הסתייגויות, ננמק כל אחת? מאיפה הבאת את זה? מאיפה הבאת הנחיה כזאת? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל הגשתי כמה נקודות שלא מופיעות בנוסח המקורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הגישו 20,000 הסתייגויות, נשמע 20,000 נימוקים? זו הנחיה? זו הנחיה שעליי לא מקובלת. לא הגיונית, לא סבירה ולא עובדת. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש פה מספר מצומצם של הסתייגויות שהוי מוסכמות בינינו- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשה הספקה. מתי שאתם רוצים, אתם משתפים פעולה עם השמאל. כשאתם לא רוצים, אומרים שאחרים משתפים. שמעתי אתכם, עוצמה יהודית. ממש גאוני הדור. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מוכן לקבל את העצה שלך, לשבת עם ינון חמש דקות בחוץ. לא עם גלעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים לפי ההסתייגויות שלך אתה עם גלעד. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ההסתייגויות שלי זה מה שסיכמנו אצל ראש הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> דוד, חברי אופוזיציה הם חברי כנסת כמו חברי קואליציה. מה הבעיה להגיש הסתייגויות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו בעיה שלי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי חבר קואליציה והגשתי הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מוכן שבכל הסתייגות ינמקו. ינמקו באופן כללי על כל ההסתייגויות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההסתייגויות מוגשות לכל סעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה רלוונטי? יכול להסביר לפני הצבעה. מאיפה אתם מביאים את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת ההנחיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההנחיה הזאת לא נכונה, לא טובה ואני לא מחויב לקבל אותה, עם כל הכבוד. אתם לא קובעים את ההחלטות שלי. אני קובע את ההחלטות שלי. שהיא תגיש נגדי בג"ץ היועצת המשפטי. אם יש 20,000 הסתייגויות, ינמק 20,000 פעם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה לא? זה מה שאתה כותב בהנחיה. עזוב אותי. אם יש כמה הסתייגויות אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את נהלי הדיון אנחנו כן קובעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז ינמק 20,000 פעם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אין 20,000 הסתייגויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני לא הספיק לקרוא את הנוהל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא קורא את הנוהל. לא אעשה לך בעיות. קדימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חשבתי בהתחלה לנמק רק מעט אבל עכשיו כשאדוני מתעקש לא לכבד את הנוהל, אני מבקש לקבל דקה וחצי לכל הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ממי אתה מבקש? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ממך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מסתכל עליו. סומך עליך שתדע לכבד את התהליך. כמו שהיית יושב-ראש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לספר לך איך ישבתי ב-3 לפנות בוקר עם בן גביר בחדר ומשך שעתיים והקשבתי לו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההנחיה הזאת לא צריכה להיות בכלל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> משפט על הנוהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחייך. היועצת המשפטית קובעת את כל ההנחיות ואנחנו צריכים לקבל את זה? מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מאיפה? כל ועדות הכנסת עובדות ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברוך בואך לכנסת ישראל. הנחיה לא טובה - אחרי שתפטרו את היועצת המשפטית לממשלה תעברו ליועצת המשפטית לכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב את ההנחיה. שכחת שאת התקנון קובעים הח"כים. לא היועצים המשפטיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל יש תקנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הסברים לתקנון שאינם נכונים. לכן יש יושב-ראש ועדה. תתקדם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קמת על הצד האמסלמי שלך. תחזור לצד החיובי. אני מבין שקרויזר עצבן אותך אבל לא ייתכן שאתה מתעצבן עליו ומוציא את זה עליי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> היושב-ראש, יש לנו הסתייגויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מספיק הצבעות בשביל לקבל התייעצות סיעתית. לפני כל הצבעה בטוח נבקש. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני, לנו יש הסתייגויות על הסכמות שהיו אתנו במשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתה הסכמה אחת ואת זה הכנסתי, הנושא של לפתוח את זה למפלגות. הכנסתי את זה. עם כל הכבוד. מה אתם מדברים? תצביעו במליאה נגד. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נעשה הפסקה כמה דקות ונשב עם הייעוץ המשפטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ההסתייגויות לא הועלו לאתר הוועדה? אם מישהו רוצה לעקוב אחריהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה ההנחיות האלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני הייתי נותן שתי דקות לכל הסתייגות. מוכן ל-90 שניות. מה היועץ המשפטי אומר זמן סביר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זמן סביר להיקף הצעת החוק ולמהות של ההסתייגות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רוצה שכל הסתייגות ניכנס לדיון? תקבע דקה לכל הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מילא דברים שמהותיים. יש סרק. על ההסתייגויות המהותיות שלך אתן לך את הזמן. על הסתייגויות הסרק – 10 שניות תקבל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היועץ המשפטי, אפשר את הגנתך על נהלי הדיון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת? הוא לא קובע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא קובע אבל הוא מזכיר את הוראות התקנון והנוהל. אדוני, יש פה בלגאן קואליציוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, מאחר שהוועדה הזו מפקחת על משרד התחבורה, מה אתה חושב על השבוע שרגב מתכננת בצרפת? זו ועדה שמפקחת על משרד התחבורה. פורסם שמירי רגב מתכננת ביקור של שבוע בצרפת לגזור סרט. מה אתה חושב על זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא מטיסה את המטוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נמצא בראיון עיתונאי? אני לא מפקח על נסיעות חברי כנסת לחו"ל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא מגישה לשרה נתניהו את הקפה בביזנס. כל יום שהיא לא בארץ - פחות שחיתות. אני בעד שמירי רגב תיסע, שאפילו לא תנחת בחזרה. מפריז תעבור לקריביים. מהקריביים למדליביים. שתהיה בקונקשיינים כל הזמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הודו, צרפת. כאילו אנחנו לא במלחמה והיא לא חברה בקבינט המדיני ביטחוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> היא מנהלת את המלחמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם רוצים לדבר, הבעיה הכי גדולה שהשרים יוצאים לחו"ל הרבה רק מסיבה אחת - בגלל החוק הנורבגי שגם אתם יישמתם אותו בהרחבה. זו בעיה מס' 1. כשלא חייב קיזוזים, יוצא. גם אצלכם זה היה, גם אצלנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> העבודה שלהם פה בארץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשאתה נוסע מראשון אתה עובר מתחת לגשר שלא מצליחים לסגור של הרכבת לבאר שבע כמה שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא עוקב תחת צמצום החוק של מירי בגשר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מרב מיכאלי סגרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה טועה. כל הגשר הזה נבנה בתקופה – הפלתם את הממשלה ומאז אי אפשר לסגור את החור אז אין רכבת מירושלים לבאר שבע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא סביר שיש מלחמה, הוועדה הזאת כל הזמן עוסקת בצורכי המלחמה, עושה עבודה טובה, ומירי רגב נוסעת בפעם ה-18 לחו"ל. איך זה הגיוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מזכיר הממשלה אישר לה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לפנות לשרת התחבורה שתנצל את הנסיעה הזאת לגבי המטרו. אולי תשתכנע שלא צריך להעלות את המחיר של הרכבת הקלה. אם כבר, אז כבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר להבין מה קורה פה? ב-9 מתחילות הסתייגויות אצל פוגל. מנמקים? לא מנמקים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מציע לך להחליט מה יותר חשוב לך. לא אכפת לי שבהסכמה תיתן נימוק על כל ההסתייגויות שלך. אם תרצה אחר כך ללכת ולבוא - אין לי בעיה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין לי פה זכות הצבעה. הכול בסדר. אנחנו עושים רעש באופן בלתי פורמלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצה לנמק כולן ביחד? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נותן לך אפשרות כי אתה צריך להיות שם. בהסכמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אגב, יודע שאתמול באירוע הפרידה מיהודית גידלי המנהלת האגדית של ועדת החינוך, ושם היא אמרה שבתחילת דרכה היה יועץ משפטי אחד לארבע ועדות והיום ארבעה יועצים משפטיים לכל ועדה. כן ירבו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. הסיבה פשוטה – יש ועדות שיש להן המון חקיקה והן גדולות, צריכים הרבה יועצים משפטיים. אם אתה רוצה שכל חוק- - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר שגם לפני 30 שנה היו ועדות עם הרבה חקיקה והתקדמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שייך. היום העבודה יותר קשה, אינטנסיבית. יש המון חוקים. ככל שמצטרפים יותר חוקים צריך לסרוק יותר דברים בידע שלהם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד משמעית. בוועדה הזאת יש ייעוץ משפטי נהדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנמק כרגע באופן כללי ואם תרצה לחזור ולנמק סעיף, אתן לך לפי פרשנות היועצים המשפטיים לתקנון, שגורמת לזה שאין תקנון. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוקר טוב. אחרי ההלצות שבהן פתחנו את הישיבה, לנוכח הוויכוחים הלא חשובים בתוך הקואליציה או הוויכוחים החשובים על נושאים לא חשובים, הלוואי שהיינו רואים קואליציה שמתוכחת על היעדר מתווי סיוע לתושבי הצפון שהעסקים שלהם קורסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריכים להתווכח על זה - מסכימים לזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מסכימים לא לעשות כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עושים הרבה מאוד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין ספק שאתם עושים המון. לכן אין שום סיוע למעט מלונות לתושבי הצפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. מה זה קשור להסתייגויות? תתייחס להסתייגויות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני בפתיחה. אחרי שפתחנו בקצת הלצות – תברך. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ולכן אני כל בוקר מברך על הממשלה, כי דבר כזה רע עוד לא קרה במדינת ישראל. אחזיר אותנו לפסים רציניים. אדוני, ברשותכם, סיעת העבודה הגישה 61 הסתייגויות. ברשותך, אבקש לנמק רק את חלקן. אציין אילו. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מרתק אותי לדעת על כל ה-60. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הסתייגויות סרק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין אצלנו הסתייגויות סרק. מכובדי, אני רוצה לומר את הדברים הבאים בפתח הדיון. לאורך כל 19 הדיונים שהתקיימו בחוק הזה הקפדנו לומר את האמירה הבאה: יש לציבור החרדי בישראל כמו גם לקהלים אחרים את הזכות המלאה, לרכוש שירותי תקשורת, שיש בהם סינון תכנים. אף אחד לא כופר בזכות של אדם חילוני להתקין תוכנה לסינון תכנים לא מתאימים במחשב בביתו, ובאותה מידה אף אחד לא כופר בזכות האדם החרדי להפעיל מערכת שתסייע בחסימה של תכנים לא ראויים בהתאם להשקפת עולמו, הן על ידי חסימה אקטיבית שלו ממניעים מסוימים אבל בדיוק כפי מערכות הסינון באינטרנט אי אפשר לצפות מהאדם החרדי כל היום להיות עסוק בחסימת מספרים – גם היה מקובל עלינו לחלוטין הסדר, שמאפשר לאדם החרדי להפקיד את המשימה הזו בידי גוף שהוא סומך עליו. אין על זה ויכוח ואנחנו – אם הייתה מגיעה לכאן חקיקה מידתית, שזה הדבר שהייתה מאפשרת ומסדירה, אנחנו לא היינו מתנגדים. אפילו מניח היינו תומכים. זה בדיוק ביטוי לאוטונומיה של היחיד, לחופש הבחירה של היחיד, להגנה שמדינת ישראל נותנת לקהילות ולקבוצות, לצורך להימנע מכל סוג של כפייה ישירה וכפייה עקיפה. אבל לצערי, כפי שהיה ברור מהדיון הראשון- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מסכים איתך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר גמור. הצעת החוק שלנו היא בניין רב קומות. בצד הקומה הראשונה והלגיטימית של יכולת סינון תכנים לא מתאימים על ידי מינויים חרדים, יש פה קומות נוספות, שאינן ראויות, שהן ההפך מפלורליזם, מאוטונומיה ומבחירה. יש פה חקיקה שמבקשת להלבין מצב שבו הפכו את הטלפון הנייד לאמצעי זיהוי, וחמור מכך – לאמצעי שליטה של ממסדים קהילתיים. העדויות על העניין הזה מפורסמות כבר שנים רבות. הדברים ידועים והדברים ברורים. הנושא הזה בא לידי ביטוי גם בהערות של דרגי המקצוע של המשרדים השונים, גם בהערות של שופטי בג"ץ, וגם בהתייחסות של ארגוני החברה האזרחית וגם בהתייחסות גלויה וכזו שנעשית מאחורי מסכות על ידי דוברים מתוך הקהל החרדי ומתוך הציבור החרדי, שחושפים פעם אחר פעם, גם כאן בוועדה וגם מחוץ לוועדה, את האופי האמיתי של הצעת החוק הזו, הצעה שלא באה להסדיר רק את האוטונומיה של הצרכן החרדי בסינון תכנים לא מתאימים אלא הצעה שבאה להסדיר את אחד ממנגנוני השליטה, הבקרה והפיקוח הדורסניים ביותר שהוקמו בעשור וחצי האחרונים בציבור החרדי. אני לא מכחיש שהרבה בזכות אדוני, בתוך 19 הדיונים שקיימנו, התקדמנו גם בהרבה מאוד נושאים. אני חושב ההצעה הזו יוצאת בנוסח יותר מידתי, יותר מאוזן, יותר זהיר מהנוסח שהתחלנו איתו. כאן אני גם מודה לך על 19 דיונים שבהם גם- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו 19 דיונים? לא נשמע לי הגיוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שיוראי אמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי התייחס לדיונים בקדנציה הקודמת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חצי מזה. אני מניח שהגענו כן ל-20 דיונים על כל התהליך, קרוב. אני באמת חושב – אם אתה מוכן לעבור לסיעה אחרת, אם אתה מוכן שסיעה אחרת, למשל עוצמה יהודית, תתחיל בהנמקות שלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. נתתי לך כי אמרת שאתה ממהר. תחזור אחר כך. אאפשר לך להמשיך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מתחיל הדיון אצל פוגל. אני יכול לעבור לנמק שם ואז לנמק את ההסתייגויות שלי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך סעיפים שקשורים בהתחלה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא קשור. כל סיעה מנמקת בתורה. דפי ההסתייגויות הם סיעתיים. אי אפשר לעבור פר סעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאומר היועץ המשפטי. אמרתי לו שלא. אתה מצדיק אותי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מכיר את נוהל ההסתייגויות לפני ולפנים. מנמקים את כל ההסתייגויות שכל סיעה מגישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שיש נוהל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא כתוב בנוהל. סדר ההסתייגויות הוא לא פר סעיף. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יכולה להקריא מתוך ההנחיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הוא בסוף מסכים איתי. לפני כן תקף אותי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין חובה לנמק פר סעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסכמנו על משהו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עוד 30 שניות מתחיל אצל פוגל ומאחר שהוא תת אלוף במיל' – מתחיל. נהניתי בממחיצתך ובמחיצת חבר הכנסת פינדרוס כפי שאני נהנה תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה בהסכמה שאפשר לנמק הכול ביחד. בבקשה, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלי תנמק את ההסתייגויות מטעמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדבר באופן כללי על מה החשיבות של החוק הזה, ומה החשש שלנו, ובמה זה עלול לפגוע. יש לנו גם העניין של החסימות האלה, שלמעשה מאוד מסרבלות את התהליך, אם מישהו משנה דעתו ורוצה לעשות משהו אחרת. החליט האדם שקונה את הטלפון הכשר עם החסימה, ואז מחליט שרוצה להסיר את החסימה. מה המשמעות מבחינתנו? גם מבחינת עלות הדבר,. העלות הכלכלית של הסרת החסימה. כמה זמן אתה רוצה שננמק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הרבה זמן. לא הגבלתי אותך. אני סומך על זה- - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מקווה שמצביעים על כל הסתייגות, אחת-אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי החלטת היועץ המשפטי. אם זה קבוצתי, נצביע קבוצתי. אם סתם כתבת סעיף, מוריד 10 אגורות, מעלה 10 אגורות – אז על זה אפשר להצביע בקבוצה. אם צריך להצביע על אחד, כך נעשה. לפי הנוהל. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> סמוך לנימוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם רוצים לנמק באופן כללי. אבל לא להפריע לשלי. מבקש. אני יכול להמשיך גם ביום ראשון ויכול להמשיך גם מחר. קדימה. אין טעם למשוך זמן, כי אסיים את זה או מחר או ביום ראשון. רק תבואו ביום חמישי שוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נחזור לענייננו. אני רוצה להגן על זכויות הפרט של אנשים שאולי לא מבינים עד הסוף את מהות החסימות האלה ולא מבינים את הפרוצדורה ומה הם צריכים לעשות גם אם הם רוצים להסיר את החסימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז את הפכת להיות מגינה על זכויות הפרט שלהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מדברת על הכפייה החילונית. יש כפייה דתית, יש חילונית. רוצה להיות בעלת הבית של החרדים. קריאה: אני האשה החרדית שנעלו אותה בקומה חמישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק דיון של ח"כים. קריאה: האצבע שלכם תצביע על פשע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוצה בבקשה. קריאה: אצא החוצה אבל תקשיב טוב. ביזיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו 19 ישיבות. לא טרחת לבוא לישיבה אחת לדבר. קריאה: יש לך מגבלה על הפלאפון שלך? איזו מגבלה יש לך על הפלאפון שלך? ביזיון. כשלי העלימו את הילדים בגיל 21. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צאי החוצה. קריאה: לא היית שם כדי להגן עליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התקיימו 19 ישיבות. קריאה: אתמול עדכנו אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציאו אותה החוצה ואל תחזרי. קריאה: אחזור, לא לפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 19 ישיבות יכולת לבוא ולטעון את כל טענותיך. קריאה: לא ידעתי על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז את באה בדיוק בהצבעות עכשיו, לעשות סצינות לפייסבוק. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החשש שלי הוא קודם כל הגנה על זכויות הפרט. בכלל לא משנה מאיזו קבוצה אתה – חרדי, חילוני, להט"ב, חרדי להט"ב, מכל קבוצה שהיא. יכול להיות אישה רחמנא ליצלן, שצריך להגן על זכויות האנשים. ברגע שאתה לוקח קבוצה ואתה מחליט עבורה מראש שאתה סוגר בפניהם אופציה – לא בטוחה שכל חבר הקבוצה היו מודעים למה חוסמים אותם, איך חוסמים אותם, איך הם מסירים את החסימה אם הם מחליטים שרוצים להסיר את החסימה. ואני חוששת מהדבר הזה. יש גם עלויות כספיות שכרוכות בזה שצריך להבין את המעבר בין חברות סלולריות או חברות שנותנות שירות, ויש עלות שכרוכה בזה. האזרחים לא תמיד יודעים את פרטי-הפרטים. זה בתור התחלה. כמובן אני בקווים מסוימים, שכבר דיברנו על זה בדיונים אחרים, הייתי פה בדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אגב היו 13 ישיבות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 13 לשנייה שלישית. בטח היו גם לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלתי את זה לקריאה ראשונה. אולי אם ניקח את הממשלה הקודמת – כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש 14 מהכנסת הזו. זאת ה-14. אחת על דין רציפות והיתר בכנסת הקודמת. 14, לא 19. מקובל עליי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, לענייננו - ישבתי פה בדיונים הקודמים. היו פה כל מיני נציגים מארגונים שונים שדיברו. אני מאוד חוששת גם מחסימה של קווי טלפון שהם מצילי חיים ממש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא חסמנו אותם. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה ההצעה שלכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את זה בחוק, שכל אלה שיש להם 4 מספרים, הם פתוחים. לא משנה מה התוכן שלהם – התברר לנו, שיש כאלה שאין להם, מכל מיני סיבות, בגלל העניין הזה של משרד התקשורת, שיש כללים שנותנים או לא נותנים. מה שעשינו – אמרנו שייקבע בתקנות הנושא הזה ואם לא יהיו תקנות תוך 4 חודשים, קיבלנו את ההצעה של חבר הכנסת שכאלה שהמדינה קשורה איתם בהסכם, ונותנת להם תקציבים, הם יוכלו- - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם עמותות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. שיפתחו להם- - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתכוון לחבר הכנסת להב הרצנו החרוץ מאוד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. זה כתוב בחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע למשרד התקשורת אולי להגמיש קצת את הכללים של לתת 4 ספרות, ולאפשר לעוד עמותות להיכנס. זה כבר משרד המשפטים. כיוון שהכללים האלה מאוד מחמירים, משרד המשפטים יכול פה לבקש. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשמח לשמוע אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עושים דיונים. רק מסביר לך מה כתוב בהצעת החוק. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל העמדה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור לעניין. אמרתי שדווקא הם תמכו בהצעה הזאת. אני מדבר על הגמשת הכללים במשרד התקשורת. לא קשור לוועדה כרגע. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך זה משפיע על החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משפיע. פתרנו את הבעיה הזאת זמני. מחכים לתקנות, נראה מה הן יאמרו. אני מציע למשרד המשפטים לפנות ולהגמיש קצת את התנאים האלה. לא יודע למה התנאים האלה כל כך קשוחים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנסה לעבור, יש פה הרבה הסברים. אבחר רק את הדברים הקריטיים. נתחיל מסעיף בסעיף 51ג1(א) שמוצע, אנחנו מציעים לקבוע במפורש, בהתאם להוראה הקיימת בסעיף 51ג לחוק התקשורת, שהבקשה של מנוי שהיא בקשה בלתי חוזרת חייבת להיות בכתב, פרטנית, מפורשת ונפרדת מהסכם ההתקשרות כדי להבטיח שהצרכן מודע למשמעות הגבלת השירותים ולמנוע הטעיה או לחץ מצד ספק התקשורת. ההסתייגות הזו תשפר את השירות ותצמצם טעויות בהסכם ההתקשרות על ידי הבחנה ברורה בין תנאי ההסכם לבין בקשות נקודתיות להגבלה, תחסוך בעלויות ומשאבים רבים, תעצים את אוטונומיית הצרכן, והתיקון הזה מחייב שההסכמות לתנאים ייעשו באופן גלוי וברור במסגרת הסכם נפרד. הסתייגות נוספת נוגעת לסעיף 51ג1(ב2) ששם אנחנו מציעים למחוק את המילים "או לקבוצת מספרי טלפון". הרי הגבלת חיוג לקבוצות מספרים ולא פרטנית תוביל לכך שמספרים ייחסמו לא לפי אמות מידה אלא בקבוצות. צמצום אפשרויות ההגבלה על קבוצות מספרי טלפון יבטיח לנו שמספרים ייחסמו לפי נימוקים פרטניים ולאחר שכל מספר בקבוצה נבדק ונמצא כי נכון וראוי לחסום אותו. זה גם ימנע חסימה בטעות של עסקים ואנשים פרטיים, מה שפוגע גם בעסקים וגם בצרכנים. בסעיף 51ג1(ב)(2) אנחנו מציעים למחוק את המילים "והגבלה של קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה בסעיף 30א(א) בניגוד לחסימת שיחות יוצאות, שהמנוי יודע אם הרצון החופשי שלו נפגע ונמנעת פעולה שלו, וחסימת קבלת שיחות, אין למנוי כל אינדיקציה שמחייגים אליו אך הוא לא מקבל שיחות. כלומר הוא אפילו לא יודע שרוצים ליצור איתו קשר. התיקון מגן על הצרכן שאפילו לא יודע שנמנע ממנו לקבל שיחות, ואם הוא מקבל שירות שאינו רוצה בו ובכך לעזוב את סל השירותים הייעודי. סעיף 51ג1(ב2). שם אנו מציעים לקבוע כי החסימה תהיה רק אחרי התרעה כלומר לפחות לתת התרעה שזה מה שהולך להיות. זה יאפשר למנוי זמן סביר להגיב לפני חסימה ולמנוע אם הם לא רוצים שזה יקרה, או לפנות להליך משפטי או להגיש השגה לגורם המוסמך בדבר. תיקון נוסף הוא בסעיף 51ג1(ב2) שמבטיחה למנויים זכות שימוע והעברה טרם חסימה תוך הבטחת הליך הוגן ושקוף המונע פגיעה בלתי מוצדקת. בעצם ההסתייגות מחזקת ודאות לגבי סיבת החסימה, ומאפשרת למנויים להבין את התהליך ולפעול בהתאם תוך הענקת אפשרות רחבה יותר לשליטה בשירותים ובניהול חשבונם. כתוצאה מזה הצורך בהתערבות גורמי פיקוח וטיפול הנובעות מחסימות שגויות תפחת משמעותית, וזה מאוד חשוב – וכך יימנעו חסימות לא מוצדקות מראש שפוגעות גם בצרכן וגם במי שמנסה ליצור איתם קשר. מדובר בהוראה שתבטיח מניעת טעויות, שיפור שירות, הגנה על חופש הביטוי, קידום שקיפות, העצמת אוטונומיית הצרכן, חיסכון בעלויות ושיפור באמון הציבור. הסעיף הבא. 51ג1(ב2). שם אנחנו מציעים למחוק את המילים אספקת תוכן. העברה לציבור של מידע קולי בזמן אמת או של מידע קולי מוקלט – אין סיבה ליצור הבחנה בין זכותם של ספקי תוכן לדעת האם המספר שלהם שהוא העסק שלהם נחסם ומדוע לבין זכות של אנשים פרטיים לדעת זאת. סעיף 51ג1(ב3ב). שם אנו מציעים לאפשר את ההגבלה רק במכשירים שהוסכומ לפי סעיף 53ג3 לחוק. סעיף 51ג1(ב3ב1). שם אנו מציעים לצמצם את ההגבלה כך שיתאפשר שימוש במכשיר גם מחוץ לאותו סל שירותים באופן שיאפשר לעשות שימוש במכשיר עם הגבלות גם במסלול ללא הגבלות או במסלול עם השגחה של ועד רבנים אחר או סל שירותים ייעודי אחר. בסעיף 51ג1(ב4ב) אנו מציעים לאפשר ניידות גם לסל שירותים ייעודי דומה. המונח סל שירותים ייעודי דומה יוגדר בסעיף ההגדרות בחוק – אין צורך עכשיו לפרט את הסעיף. הסעיף יאפשר תחרות בתוך הקומות הכשרות בין ועדות רבנים ובכך ישפר את השירות למנויים ויוזיל גם את העלויות. לא יהיה חשש לפגיעה ברמת הכשרות למנויים כי ההגדרה של סל שירותים ייעודי שתחייב שההגבלות יהיו מאותו סוג רק זהות התאגיד תשתנה. סעיף 51ג1(ג). שם אנו מציעים למחוק את המילים או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד. זה כדי להבטיח תיעוד חד משמעי של בקשות הגבלות שירותים ולצמצם סיכון לפרשנויות שונות ומחלוקות, במיוחד בהגבלות שלא ניתנות לביטול. זה תיקון שתורם לוודאות מוגברת לצרכים אך גם עבור המנויים והספקים כאחד על ידי הבהרת הדרישות הפורמליות להגשת בקשות הגבלה. זה מצמצם את הטעויות ומקדם שקיפות שזה ערך חשוב מאוד בעיניי. מחיקת סעיף 51ג(1ד) להצעת חוק התקשורת נועדה להבטיח תחרות הוגנת, שיפור שירות, חיסכון בעלויות, הגנה על הצרכן, שמירה על רמת כשרות אחידה, מניעת מונופול, הגנה על הצרכן, קידום שקיפות. ביטול האפשרות להצטרף לסל שירותים ייעודי ללא הסכמה מפורשת בכתב יאפשר בחירה צרכנית רחבה יותר, יעילות רבה יותר בטיפול בפניות, הבנה מלאה של תנאי השירות למי שבוחר להצטרף לשירות מוגבל שחלות עליו הגבלות רבות ופגיעה משמעותית מאוד בקניין. סעיף 51ג1(ה1) – מציעים למחוק את המילים או לקבוצת מספרי טלפון כי אין לאפשר חסימות ללא נימוק פרטי ובדיקה פרטנית. מה זאת אומרת לקבוצה? כל מספר הוא בפני עצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשך הצבעות מחר ב-18:00. מה שלא נספיק היום – מחר ב-18:00. אם נסיים הכול – נהדר. אם לא, תצטרכו כולם לבוא מחר ב-18:00. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אפשר לנייד מיום חמישי ליום ראשון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כל הסתייגות מהותית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן את צריכה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 10 דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. עוד 5 דקות, אם אפשר. את מדברת כבר 10 דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ההסתייגויות שלנו מהותיות וחשוב לנו לעבור עליהן ולהסביר אותן. כבר הגעתי ל-13. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> עוד 17 הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר כשנגיע לזכות הדיבור שלך. אתה לא יושב-ראש האופוזיציה. גם לא מרכז האופוזיציה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מנסה להבין איך להצביע. אנחנו מצביעים עניינית בכל נושא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב שהוא ישמע את כל ההסתייגויות המהותיות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פתאום אתה נגד חרדים באופן טוטאלי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חלילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשמגיעים לחרדים אין להם זכות. אתם רוצים לקבוע להם את הזכויות. זה נקרא כפייה חילונית ופוליטית. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כרגע הפוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאני רואה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> החוק הזה לוקח זכויות של חרדים, ולא מאפשר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יגיע הזמן שלך. למה אתה מפריע לחברת הכנסת שלי מירון? אל תפריע לה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק מגיב אליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אתה מפריע לה אז הגבתי לך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני בהסתייגות 13. אנחנו רוצים להבהיר שההגדרה אמות המידה תהיה רלוונטית לא רק לסעיף קטן (ה) אלא לכל סעיף 51ג1. בסעיף 51ג(1ה1) שנועד להבטיח שקיפות, הגינות ושוויון בקביעת אמות המידה עבור הגבלות או חסימות של שירותי תקשורת בקבוצת מנויים תוך שמירה על אוטונומיה מלאה של כל תאגיד לפעול בהתאם למסמכי היסוד שלו בלבד ולמטרות ההתאגדות שלו – למשל מסמכים שהוגשו לרשם העמותות ביחס לעמותה. ההסדר המוצע מבטיח שקביעת אמות המידה תיעדה באופן גלוי לציבור, לפי דעתם כאשר יצטרפו לשירות ומונע שינויים חד צדדים לרעת המנויים. בסעיף 51ג(1ה3) שנועד להבטיח הליך הוגן ושוויוני יותר בכל הנוגע לחסימת שירותי תקשורת, התיקון מרחיב את זכות ההשגה לא רק לאדם שנפגע מחסימה אלא גם לתאגידים ולמנוי שביקש את החסימה. קבלת הסתייגות מהותית זו תשיג מטרות נוספות שהן חיזוק אמון הציבור, צמצום ההידיינויות המשפטיות שיש לזה ערך רב. כאמור בהסתייגות לסעיף 51ג(1ה3), סעיף 51ג(1ה5) נועד להבטיח הליך הוגן ושוויוני יותר בכל הנוגע לחסימת שירותי תקשורת. ההסתייגות מרחיבה את זכות ההשגה לא רק לאדם שנפגע מחסימה אלא גם לתאגידים ולמנוי שביקש את החסימה. הסתייגות 17. תיקון בסעיף 51ג1(ה)(5) – נועד להבטיח הגנה רחבה יותר על מנויים מפני חסימות שרירותיות של שירותי תקשורת ומטרת ההרחבה גם לאפשר למנויי הקומות הכשרות להשיג על חסימות אם נעשו בניגוד לאמות המידה. מותר לאנשים גם להחליט שאינם רוצים את החסימה הזאת או שינו דעתם או רוצים להגביל את זה. הדבר יבטיח חופש התקשרות וקשר פתוח. יגן על זכויות יסוד כמו הזכות לקבל מידע ולקיים קשר עם אחרים, ויקדם גישה שווה לשירותי תקשורת לכלל המינויים. תיקון בסעיף 51ג1(ה5) שקובע שפרק הזמן המוגדר של חמישה ימי עסקם שבתוך כך חייב הגורם המוסמך לדון בהשגה ולתת החלטה מנומקת. מטרת ההסתייגות שלנו להגן על זכויות המנוי ולקבוע לוח זמנים ברור לקבלת החלטות. למנוע את הפיכת הסעיף למשהו בלי משמעות. סעיף 51ג(1ה5) שוב. ההסתייגות הזו מדברת על זה שזה קובע ברירת מחדל, לפיה אם לא ניתנת החלטה שהחסימה היא בהתאם לאמות המידה, יש להודיע למנוי ולהורות לספק המורשה לפתוח את החסימה. מטרת התיקון – להגן על זכויות המנוי, למנוע חסימות שרירותיות ולקדם כמובן שקיפות. אנו מדגישים כי חשוב לספק המורשה לחסום את האפשרות לחסום חיוג שלא נעשה בהתאם לאמות המידה תוך הבטחת הליך הוגן ושקוף למנוי. אנו רוצים להוסיף לסעיף 51ג(1ה) סעיף קטן שיעסוק בפיצויים לנפגעים מביצוע חסימות. מוצע לקבוע, בדומה להסדר בסעיף 30א לחוק התקשורת כי הפרת הוראות הסעיף תיחשב לעוולה אזרחית. בנוסף, בית המשפט רשאי להורות למנוי לקבל פיצויים שאינם תלויים בנזק עד סכום של 10,000 ₪ לכל יום שבו המספר היה חסום. מטרת התיקון – להרתיע מחסימות לא חוקיות, הגנה על זכויות המנוי מפני הפרת המצגים שלפיהם הצטרף לקומות הכשרות. הפיצויים לדוגמה אינם מונעים מהמנוי לתבוע פיצויים נוספים לפי עילות משפטיות אחרות במקרה שהנזק גבוה ויתר ולפי מה שהחוק מאפשר. בדברי ההסבר לסעיף 51ג(1ב2) וסעיף 51ג(1ה1) אין לאפשר הגבלה של קבוצות מספרי טלפון ולכן קל וחומר אין לאפשר הגבלה גורפת שלהם. המונח בנוסח, חסימה גורפת של חיוג לכלל מספרי הטלפון של ספק מורשה, לא ברור מה גורף ומה לא. יכולים לשחרר מספר אחד מתוך טווח ולומר שזה לא גורף. יש סכנה משמעותית לפגיעה בתחרות ולשיתוק ספקים מורשים. התיקון מבטיח שהחסימות ייעשו באופן פרטני בלבד לפי שיקול ענייני לכל אחד ואחד. אנו מציעים לקבוע חזקה סטטוטורית, לפיה חזקה על ספק מורשה שחסם מספרים שלא הוקצו למנויים על ידי ספק מורשה אחר כי הפר את הוראות סעיף קטן זה. חזקה זו חיונית להבטחת תכליות החוק ובפרט בנוגע לאיסור חסימה כוללת של מספרי טלפון. אם ספק מורשה חוסם מספר שלא נעשה בו שימוש, הדבר מלמד כי חסם ללא בדיקה או חסם קבוצות מספרים וכך ניסה לפגוע בספק מורשה אחר. כלומר החסימות הכוללניות האלה ולא הפרטניות, שאנו מבינים מהותית מהי כל חסימה, היא בעייתית מאוד. החזקה תמנע פגיעה בספקים מורשים אחרים, תקדם תחרות הוגנת בשוק התקשורת ויודגש כי חזקה זו לא פוגעת ביכולת ספקים מורשים לחסום מספרים ספציפיים בהתאם לאמות המידה ומבטיחה שמירה על תכליות החוק ותחרות הוגנת והגנה על הצרכן, שזה חשוב מאוד. בסעיף 51ג(1ח2) להצעת החוק מוצע לאפשר למנוי להחליף תאגיד שקובע הגבלות אם הוא מספק סל שירותים ייעודי דומה כדי לאפשר תחרות בין ועדות רבנים. בסעיף 51ג(1ט) – לאחר מכן – להצעת החוק, סעיף ההגדרות, מוצע להגדיר את התאגיד שקובע הגבלות או חסימות כי מופיע פעמים רבות בהצעת החוק. בסעיף 51ג(1ט) להצעת החוק אנו מציעים להגדיר גם סל שירותים ייעודי דומה, שיהיה סל שירותים ייעודי שבו יש הגבלות דומות להגבלות או לחסימות כמו בסל שירותים ייעודי מסוים גם אם הן נקבעות על ידי תאגיד אחר. כך ניתן לאפשר תחרות בין ועדות רבנים. זה כדי למנוע זליגה או פגיעה בקומות הכשרות, אנו מציעים לקבוע כי ההגבלות חייבות להיות מאותו סוג ההגבלות בסעיף קטן (ב) כלומר המאפיינים הטכניים של ההגבלות יישמרו. בסעיף 51(ג1י) אנו מציעים להוסיף שמחייב מתן רשיון לתאגיד שקובע הגבלות או חסימות ולקבוע את הכללים לגביו. כך בין היתר כשמדובר בתאגיד שאינו למטרות רווח, שלא היה נתון בהליך פירוק, שלא היה מעורב בפלילים, הוא אינו גובה תשלום עבור ההגבלות או החסימות שהוא מבצע כדי למנוע ניצול לרעה של מעמדו. אמות המידה שלו אינן סותרות את תקנת הציבור. אנו מציעים להוסיף לתוספת הראשונה את שירות הגבלה או חסימה. התוספת הראשונה קובעת אילו שירותים מחייבים רשיון גם אם הם לא שירות בזק. לאור ההשפעה הרבה של שירות ההגבלה והחסמה על שוק התקשורת ובכלל זה השפעה על ניידות המספרים מוצע לחייב כל תאגיד שניתן לו מעמד כזה בחוק בקבלת רשיון. התנאים לרשיון ייקבעו בסעיף 51ג(1י). המספר של המנויים שנרשם בסעיף הוא המספר שממנו ואילך- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלומר את רוצה עוד רגולציה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אם צריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק בגלל שזה חרדים? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> המטרה היא לטייב את התהליך גם עבור הצרכן וגם עבור הספק, אבל אם זה מגן על הצרכנים וגם על התאגיד- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בואו נעשה רגולציה על כל העולם. הכול מגן על משהו אז נעשה רגולציה מיד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> החוק הזה מדבר על השוק החופשי... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור. עם כל הכבוד, מה שהיא הציעה עכשיו זה סעיף שנותן רגולציה נוספת. על החרדים טוב לפקח. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל החוק הזה הוא רגולציה נגד חרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גבול גם לאנטי חרדיות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין לא הגיע לרמה של בדיחה על הכשרות ופטור מתפילה. בינתיים מקום 2. עוד מעט יעבור למקום הראשון. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוראת המעבר בסעיף 7א- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגד חרדים מביא קולות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכול אצלכם זה קולות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם, אתם נגד החרדים בגלל קולות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נגד חרדים? אני רוצה להגן עליהם. אני אגן על מי שאני רוצה ולא צריכה לבקש רשות. אני אגיד מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נעשה רגולציה על זכות ההגנה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם אחרונה שבדקתי זכותי להגן על מה שאני רוצה ולהגיד מה שאני רוצה גם אם זה בניגוד לדעת חבריי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אפשר לעשות רגולציה על זה. לפי ההצעות שלכם נעשה רגולציה על כל דבר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הרגולציה מיטיבה עם האזרחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה להיות בעל הבית של מישהו. כשמדובר בחילוניים אתם אומרים – תוותר על כל הרגולציה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החרדים לא רוצים את השירות הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא יהיו בשירות. מישהו מכריח מישהו? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה או רגולציה אחת גדולה נגד חרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הזה היום יש לקונה. יש הסדר של 600,000 – 15 שנה. זה קיים. אנחנו מסדירים את זה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אנטי ליברלי במהות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ויוצרים הגנות מאוד גדולות לזכויות אדם ושוויוניות. אבל לא ניכנס לזה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתם לא מכירים את החוק. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה מגביל תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני יודע שזה מביא קולות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מה קשור לקולות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקולות האלה של אנטי חרדים לוקחים מישראל ביתנו ויש עתיד. מה אתה מתאמץ? איפה אתה? העיקר אתה רוצה להיות אנטי? תהיה אנטי. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מי שמשתמשים בקומה הכשרה זה רק חרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. החוק הזה מאפשר לכל אחד להקים קומה כשרה. נתחיל מזה. אולי אתה לא מכיר את החוק. זה שהם משתמשים כרגע - שאחרים גם ישתמשו. הצעתי לקריב לעשות קומה של הרפורמים, אבל אין לו מספק אנשים להגיע למספר הנכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, אני חייבת לצאת לפגישה חשובה מאוד אז יוראי יסיים את שלוש ההסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפגישה או לוועדה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפגישה חשובה מאוד. יש אנשים שעברו תופת במדינה הזאת ואני מכבדת אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אבל את כבר בסוף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא- - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל שאתה מאוד אוהב להקשיב לי, וטוב לך שאני מסייגת – אני אסיים את ההסתייגויות. אם לחבר הכנסת כל כך חשוב לשמוע אותי מסייגת, אסיים. אנו עוברים להוראת המעבר בסעיף 7א שמבהירה שלא די בכך שההוראות- - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא הפכה את זה לאישי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא אישי בכלל. אני מכבדת אותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברת סיעתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו קולגות ומשתפים פעולה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אף אוהבים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. הוראת המעבר בסעיף 7א מבהירה שלא די בכך שההוראות נקבעו בלא רצון המנוי אלא שהמנוי ביקש קודם תחילת החוק את ההגבלות מפורשות. מוצע לקבוע שהוראת המעבר תחול רק אם המנוי ביקש את ההגבלות ובהתאם לדין שקדם לתיקון באופן מפורש. מטרת השינוי להבטיח שהסכמת המנוי ניתנה מרצונו החופשי, ובפרט כשמדובר בהסדר רטרואקטיבי שפוגע בזכויות. האחרונה, התיקון להוראת המעבר בסעיף 7א מעניק למנוי אפשרות לבחור מי יקבע את ההגבלות על קו התקשורת אם לא צוין במפורש בהסכם. ההסתייגות מבהירה שאם לא צוין שם ומספר רישום מדויק של התאגיד המוסמך, המנוי רשאי להודיע לספק על זהותו של התאגיד שקובע הגבלות בתנאי שהוא מספק סל שירותים דומה. מטרות ההסתייגות להבטיח שכל מנוי באמת הסכים לקביעת הגבלות בקו שלו על ידי תאגיד מסוים שאיתו התקשר הספק המורשה הנוכחי שלו. תודה רבה. אני נאלצת לעזוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אלקין, בבקשה. רוצה לנמק? אלקין לא מגביל אותך בזמן. סומך עליך שתעשה מהר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אעשה כמיטב יכולתי. אלך הסתייגות-הסתייגות, בהתאם לתגובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בהתאם. אתה רוצה לנמק כל סעיף – דבר חצי דקה ונעבור בהצבעות. כמו שהיועץ המשפטי אמר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לנו 27 הסתייגויות מהותיות. לא 60. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 10 דקות. אתה אומר שזה מהותי. תמיד הסתייגות אצלך מהותית. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה גם מקבל חלק לפעמים. זו הוכחה שזה מהותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד אצלו זה ענייני. אז קח עשר דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רוצה שאהיה לפניו בקצר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. דבר. יש לי טענות לקריב. אני לא מסכים איתם על כל דבר אבל הם הגיעו לדיונים. חלק מהבקשות שלהם קיבלנו, תיקנו, הטמענו בחוקים. באים ח"כים שיכלו לטעון את הטענות. אולי היינו מקבלים את הטענות האלה. רוצים לעשות את זה בהסתייגויות – בסדר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מהניסיון שלי איתך – אתה דווקא נוטה – לכן זה ההזדמנות הכי טובה, נפתחים שערי שמים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייב גם לזוז. אני רוצה להודות. אני חושב שהייתה התקדמות במהלך הדיונים וזה חשוב מאוד. יחד עם זה, אני מתרשם שהדיונים לא היו וגם פה, אני לא רואה בשום מקום ואסור שיהיה - לא רק ראוי – זה גם לא קרה – להתמודד עם ההיבט התרבותי. אני לא רואה בשום מקום. להפך, אני רואה כבוד גדול ללגיטימיות של שמירה על אופי החיים והאפשרות שניתנת לכל אזרח, לכל תושב לשמור על אורחות חיו ולהקפיד על כך שמידע שהוא מבקש מראש בצורה ברורה, הוא ולא אחרים בשמו שלא יגיעו אליו, שתהיה לו האפשרות הזו. אני רק צריך לוודא, וזה הדבר אולי המהותי, שאין כאן, בשם הזכות לשמור על אורחות חיים, הזכות הלגיטימית כמעט הקדושה לא רק לפי אמות המידה המסורתיות אלא לפי אמות המידה הליברליות, שלא יהיה בזה סוג של כסות או אליבי ליתרון כלכלי לחברה מסוימת, לוועד מסוים. לגיטימי שיהיו גם ועדי רבנים שונים, גם חברות עסקיות כלכליות שונות אך אין מצב שבו במדינת ישראל, אנחנו ניתן עדיפות כלכלית לגורם מסוים, אלא אם כן יש פה סיבות יוצאות דופן. אין לנו שני צה"ל אבל שתי חברות שמנטרות את המידע הטלפוני, ודאי שיכולים להיות. החופש הכלכלי צריך להישמר עם זכות לרכישת מוצר דומה – וזה עניין שבדרך כלל מפוקח. זה הקטע הרגולטורי על ידי המדינה, האסדרה, היחידה שצריכה להיות, לוודא שמי שמצהיר על עצמו כמי שמספק שירותי תוכן מסוימים, שאותם בוחרים התושבים, אכן מספק אותו תוכן. זה העניין ואת זה מדינה יודעת לעשות. ההערות וההסתייגויות הענייניות לגמרי שאני יודע שאנחנו הגשנו וגם אחרים, מדברות בדיוק על הדברים הללו. אין פה לא פיליבאסטר ולא הטרלה אלא באמת ירידה לפרטים של חוק שהוא בעצמו- - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> פיליבאסטר בכנסת לא מילה גסה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. פה מדובר בין השאר על שקיפות לציבור, על כך שאדם לא ייכנס בעל כורחו לקבוצה או יתייחסו אליו כאל קבוצה, כשהוא צריך לקבל הודעות והתרעות מראש, שיוכל להתמודד איתן. צריכה להיות שקיפות בפרסום לציבור כולו, שיידע מה אסור ומה מותר. אחת ההסתייגויות, סעיף 12 שלנו ב-51ג1ב2 עוסקת בנושא מעניין – מניעת חסימה על רקע פוליטי ולא רק בבחירות אלא בכלל באופן כללי. מסרים פוליטיים אסור שיהיו מוגבלים אלא אם כן האדם באופן אישי פוסל אותם. אלה הדברים העיקריים. אני חושב שכל ההסתייגויות שהגשנו, הן ענייניות לחלוטין. הן נוגעות בזכות של אנשים לדעת מבעוד מועד, עם זמן, להימנע להיכנס לתוך קבוצת אנשים, לוודא שאנחנו לא מגבילים אלא שום חסימה גורפת, לא יהיה, כשלא ברור מה זה כולל. תודה. << מנהל >> (היו"ר שלום דנינו, 09:41) << מנהל >> << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה, שוסטר. אלקין. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הבעיה היחידה שלי, שהיושב-ראש אמר פה שיש סיכוי שיקבל משהו מההסתייגות שלי, אבל איך יקבל אותן אם הוא לא פה לשמוע אותן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם ממלא מקום יושב-ראש לא מילה מגונה בכנסת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני אעביר לו את הדברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמר סיכוי. גם אפס זה סיכוי. סוג של סיכוי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנו רושמים את הדברים. יש פרוטוקול. אני מקשיב לך קשב רב כמו תמיד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה אני מכבד אותך. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני רושם את הדברים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אם אתה לא רושם, חבר הכנסת פינדרוס ודאי רושם. יד רושמת. קודם כל, אומר כמה דברים כללים ואז אעבור לנמק את ההסתייגויות שמשתלבות בהם. אני לא מסכים עם היושב-ראש המכובד של הוועדה הזאת חבר הכנסת דוד ביטן שאמר שכל מי שמתנגד לחוק הזה מטרתו להתנגד לח"כים החרדים כי רוב הוויכוח שיש פה גם בהסתייגות, גם היה בדיונים, הוא ויכוח לא סביב הסוגיה האם מותר להחזיק קומה כשרה או לא אלא מה קורה לאדם שהיה בקומה כשרה, ונניח מעוניין לעזוב אותה – האם יכול לנייד את המספר שלו או לא? מה קורה לאדם שהיה בקומה כשרה וכמה תחרות קומה כשרת אחרת שמעוניין לעבור אליה, שתהיה בנויה לפי אותם הכללים, ובסופו של דבר האם הוא ייפגע מהמעבר הזה או לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> היושב-ראש ציין, שב-19 דיונים, ונעמה אומרת 12 דיונים- - << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הייתה פשרה הוגנת על 14. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הסוגיה שאתה מעלה, דנו בזה הרבה שעות. זה לא כזה טכני ופשוט. נגע גם בדברים מהותיים. אני התחייבתי. << מנהל >> (היו"ר דוד ביטן, 09:44) << מנהל >> << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני משבח את יושב-ראש הוועדה שהוא תמיד ענייני ולפעמים משתכנע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלקין, אתה בחור חכם. אלוף בשחמט. פעם היה לי חבר אלוף בשחמט. שיחקתי איתו פעם אחת, ניצחתי. האמת? רימיתי אותו. אחר כך לא הסכמתי לשחק איתו אף פעם. אז תעזוב את הסתייגויות. יש לך דבר-שניים שבאמת משמעותי? בוא נדבר עליהם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יש 27 ואולי על משהו כן אשכנע אותך. לפני זה משפט אחד פתיחה ואז אעבור הסתייגות-הסתייגות כי זה נועד אליך, למשהו שאמרת לפני שיצאת. הוויכוח סביב החוק הזה, אדוני היושב-ראש, אינו שאלה האם מותר להחזיק קומה כשרה או לא. לכן איני חושב, לפחות ההסתייגויות שלנו לא נועדו לנגח את הציבור החרדי ולא להרוויח קולות על היציאה נגד הציבור החרדי. כולם מסכימים שמותר לאנשים שרוצים להחזיק קומה כשרה. השאלות הן מהותיות שדנתם בהן פה בהרחבה – אחת, אדם שנמצא בקומה כשרה ורוצה לצאת, מה קורה לו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שייצא. תלוי מה המספר. זה בדיוק העניין. זה נמצא על שולחן בג"ץ. יש לי ויכוח עם משרד המשפטים, וגם רשות התחרות בעניין הזה, שאני אומר שעם כל הכבוד, זה לא משהו חוקתי. עצם החזקת המספר פתאום נהיה שהמספר הוא הדבר הכי חשוב בעולם. יכול תמיד להחליף, לקחת מספר אחר. זה הבסיס. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל זאת פגיעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אין בעיה. זה הבסיס של החוק. אם בג"ץ יחליט שלא מקבל את הטיעון הזה, לא יהיה קומה כשרה בכלל אז נראה מה יהיה. אי אפשר אחרת. אם אנשים עוזבים עם אותו מספר, אין קומה כשרה. הקומה הכשרה היא זיהוי מסוים, שאומרים – אלה בתוך הקומה הכשרה הזאת. אתה עכשיו מתחיל לערבב את המספרים אז לא יהיו קומות כשרות. אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה בחוק. בפועל לא יהיה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבין את הקושי הזה וחושב שיש לו פתרונות אחרים מלבד מה שהוצע פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו מה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> קומה כשרה בנויה על זה שאתה חוסם מספרים. גם אם מישהו היה בקומה כשרה ויוצא, אתה יכול לחסום אותו. זה דינמי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הבעיה שהוא יוצא עם המספר למקום אחר להשתמש בו. לא שהשתמש בו גם בקבוצה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אז מה אכפת לחברי הקבוצה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כי הם טוענים כמה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, ההצעה הזו שאומרת שאם אדם פרש עם המספר, אחסם את המספר לקבוצה כולה, זה נשמע לך סביר לצורך העניין? הוא אומר – שייקח את המספר ותחסמו אותו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כל הדיון הארוך שהיה - על הזיהוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההצעה לא נשמעת לי סבירה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא פותר את הבעיה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש אמר – האדם החזיק בטלפון בקומה כשרה, טלפון כשר. הוא מפסיק לתפקד כחלק מאותה קהילה משיקולים אישיים שלו ואם לא מכריחים אותו לשנות את המספר, יכול להיות כביכול חלק מהקהילה בלי שהוא מהותית נשאר בה עם המגבלות שלה ואז הוא מהווה סיכון לקהילה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זאת ההצדקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אמרתי - אני לא חושב בעיניי שלשלול מאדם את המכשיר שלו והמספר של זה הפתרון היחיד לסכנה הזו. אם אותו חבר אדם שבנה קומה כשרה רואה שהאדם הזה כתוצאה מיציאתו סכנה לאחדות של הקהילה, הוא יכול לחסום אותו במנגנון כזה או אחר. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> מי יחסום את מי? << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הקומה הכשרה תחסום את המשתמש הספציפי הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא יכול לדבר עם אף אחד מהקומה? אתה מגביל לו את הזכויות הרבה יותר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, היא תגדיר אותו אבל לא כחלק מהקומה הכשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, ביקשתי שיבדוק אבל זה לא שמתחילים בסיפורים פה. אם הוא לוקח את המספר איתו ואתה חוסם לו את האפשרות לדבר עם כל חבריו מהקומה הכשרה - גם פגעת בו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל ברגע שאתה מוציא אותו מהקומה הכשרה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרעיון שלך לא סביר. נסיבות העניין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> והסוגיה השנייה, אדוני היושב-ראש – פה אני בכלל לא מבין מה הפחד – סוגיית התחרות בין הקומות הכשרות. זה כבר לא אידיאולוגיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חושב שהגנו על התחרות פה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הגנתם בצורה מסוימת. נאמר פה ובצדק שהחוק השתפר במהלך תהליך החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תחרות בין החברות. זה לא שאין תחרות בכלל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל יכולת ניוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע מה העמדה של רשות התחרות. פתאום התעוררתם. 15 שנה לא נגעתם בזה. פתאום עכשיו יש חוק – אתם דואגים לתחרות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שיכולת ניוד בקומה כשרה אחת לאחרת חשובה. פה אי אפשר לומר שזה מסכן את הקהילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אז אותה בעיה עם המשפר. הרי לא משנה אם אתה מנייד את זה מקומה לקומה כי כל קומה היא בפני עצמה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת שאלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אין לך בעיה לעבור לקומה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מזכיר לך דבר חשוב מאוד, שאף אחד לא מתייחס לזה – כל אחד שחושב שזה מגביל אותו במשהו, בדרך כלל מחזיק עוד מספר. גם כל החברים מכירים את המספר הנוסף. אין פה מגבלה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה טוען טענה חמורה מאוד על הציבור החרדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המצב. אני לא מתערב במה שקורה בפועל. בפועל מי שחושב שיש לו הגבלה בעקבות זה – עדיין אין חוק – הוא מחזיק עוד מכשיר ועוד מספר ושם כל המשפחה והחברים שלו מכירים את החדש. לומר שיש פה מגבלה, זה לא נכון. לכן לא מקבל לא את עמדת משרד המשפטים בעניין ולא את עמדת רשות התחרות בעניין, לאור העובדה שכל אדם יודע להסתדר עם זה. לכן אין שום בעיה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא חושב שכל סוגיה של פלאפון צריכה להיות בנויה על הנחת עבודה שאדם חייב שיהיו לו שני מכשירים. אתה לא מפעיל את זה על אף אזרח אחר במדינה. זו לא החזקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מונע ממנו כלו. נותן את רשות הבחירה. הזכרתי בישיבות – לא הייתי – את כת האמיש מארצות הברית. אנשים חיים שם בתקופת האבן ואמריקה לא מפריעה להם ולא מחוקקת חוקים שמגבילים אותם ושלא נותנים להם לחיות את חייהם. אני לא משווה בין החרדים להם- - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול לקנות איזה מכשיר שאתה רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לאפשר פלורליזם גם בהחלטות של מי שאינך מסכים איתו. אתה לא יכול לומר לו: אתה תחליט, אבל אתה יכול להחליט כך וכך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אם אתה רוצה להיות כן עם אופציית בחירה מוחלטת תוותר על פסקת עבר שמעבירה את כל מחזיקי קומה כשרה היום למצב הזה שהיה – הם הרי הצטרפו לפני החוק. לא ידעו שתהיה כזו חקיקה. תגיד – מי שרוצה שיחתום לעבור לתנאים חדשים אחרי החוק. אז זו תהיה בחירה אמיתית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם מראש נכנסו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אז לא היה חוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתעלם מזה ש-15 שנה הם ככה ולא ראיתי את משרד המשפטים או רשות התחרות עושים משהו למנוע את זה או לשנות את זה. שכחתם שזה קיים נראה לי. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הוא מעביר אותם אוטומטית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מאפשר להם הסדר שעשו מרצונם 15 שנה ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבינו – היו פה הרבה מאוד דיונים. עכשיו זה הח"כים ביניהם. יש הסתייגויות, יש הצבעוט. לא צריך על כל מילה של כל ח"כ. דווקא בגלל שהוא הציע הצעה - עובדה שמשרד המשפטים לא הבין בכלל את ההצעה שלו כי כנראה היה קשה להבין את זה, כי בדרך כלל היא מבינה מהר מאוד. רוצה לנמק? 5 דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי 27 הסתייגויות. מתחיל הסתייגות-הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לך אופציה. כבר רבע שעה. יש לך 5 דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא יכול. מבקש הגנה מהייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התחלת ב-09:39 ועכשיו 09:51. דבר. אני מלחיץ אותך, אבל דבר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מזה שאתה מלחיץ אותי זה רק לוקח יותר זמן. אני הולך הסתייגות-הסתייגות ואסביר מה הרציונל של כל אחת מהן. הראשונה היא הסתייגות לסעיף 51ג1(ב2) שבמקום בתום יום עבודה אחד מעל שנודע לו על כך יבוא: שבעה ימי עסקים בטרם ביצוע החסימה. המטרה של התיקון הזה לייצר זמן התרעה סביר. מאוד מהותי. כי כרגע כפי שמנוסח על יום עבודה אחד לא מאפשרת לאדם זמן התרעה או זמן התארגנות. לכן אנו בהסתייגות הראשונה מבקשים לשנות את זה לשבוע. זה לא הסתייגות מהותית בעיניך? מהותית. תסכים איתי או לא אבל מדובר על שינוי משמעותי. כדאי שאדם יידע את הזמן שיש לו. או לפנות לגורם, לבקש, להתלונן, לערער. משהו. יום עבודה אחד, ממתי ככה זה עובד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לו חודשיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להגחיך - שבוע זה פרק זמן – אם אדוני היושב-ראש הציע חודשיים מתוך כבודי ליושב-ראש לא אחלוק עליו. שבוע נראה לי פרק זמן סביר להתארגנות. אולי אשכנע אותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו תומכים בזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> שכנעתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הדברים האלה – הרי זה חוק תקשורת. כל הדברים האלה נעשו יחד עם משרד התקשורת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> בקדנציה הקודמת אני זוכר את משרד התקשורת פועל אחרת. כנראה שיחד עם השר התחלפו העמדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנושאים הטכניים התייעצנו והיו פה הנציגים של משרד התקשורת שהם עוסקים בזה ואמרו שזה מספיק זמן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> למה מפריע לך שבוע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מפריע לי ולא כן מפריע לי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה רב איתי על שבוע? חבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רב איתך על כלום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זה נכון. אנחנו מכירים הרבה שנים ולריב עוד לא הצלחנו. ההסתייגות השנייה שלנו מתייחסת לסעיף 51ג1(ב2) שבמקום מה שכרגע מופיע בסעיף, הגבלת החיוג למספר טלפון בודד למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, הספק המורשה ישלח למנוי הודעה על חסימתו הצפויה, במקום זה יבוא: "שבעה ימים בטרם ביצוע הגבלת החיוג הספק המורשה ישלח למנוי הודעה על חסימתו הצפויה, בה יפרט בפניו את סיבת החסימה באופן שיאפשר לו להבין מדוע דווקא הוא נחסם, ואת זכותו להשיג בפני הגורם המוסמך". זה די מתחבר להערה הקודמת. ממשיך את זה ומבקש פרק זמן של שבוע, להבין מה קורה ולערער את זה. איך ביום עבודה אחד אפשר גם לערער? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם חסמו אותך וערערת ופתחו לך. אפשר לחשוב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה חסום, איך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה מערער על משהו ופותחים לך, אין שום בעיה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא יכול ביום עבודה אחד גם לקבל התרעה, גם להספיק לערער. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה חושב שעושים לך עוול אתה יכול מייד לשלוח הודעה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הם לא יענו לך ביום אחד. אני מציע לאדוני לפנות למשרד התקשורת בתור אזרח פשוט. בחייך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצים שההליכים יהיו מהירים פה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> שאילתות בכנסת עונים לנו אחרי שלושה חודשים. חושב שמשרד ממשלתי יענה לאזרח- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך עובדים היום? אמרו פה ואמרו שאין בעיה - אם פונים הם מטפלים בזה מהר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה 5 דקות לפני סוף היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם זה ב-2 בלילה? באמת. מישהו חוסם מישהו ב-2 בלילה? מתעוררים וחוסמים? אתם שוכחים שמי שחוסם זה חברת תקשורת. הם עושים את הפעולה. המנוי הוא שלהם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא רק עניין של שבוע כי פה ביקשתי שיהיה פירוט – סיבת החסימה. אדם חסמו אותו, לא יודע למה. אולי תקלה טכנית? אולי הוציאו אותו מקומה כשרה? אולי עוד משהו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אגב, אתם משתמשים בעיקרון של החופש כדי להגביל את החופש של אחרים ליצור קשר. לא מדברים פה על בתי עסק שפונים ליכולת הלקוחות לבתי העסק שאותם חוסמים. באמצעות חופש אתם חוסמים חופש. כמו פרדוקס של סובלנות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> למשל בנושאים אחרים אתה מוביל פה קרב שהאזרח יקבל מידע. יבין מה קורה איתו. פה חוץ מהוויכוח הזה יום אחד או שבוע - הדבר השני שחשוב בהסתייגות הזו, שיגידו לאדם למה לחוסמים. אחרת לא יודע על מה לערער ולמי ומה קרה. אולי תקלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתכל על כל הסעיפים ועל הפרוטוקולים של הדיונים ותבין. לא יכול להתחיל את הדיונים על כל סעיף שוב. כל השאלות האלה שאתה שואל, קריב באופן עקבי כתב המון שאלות למשרד התקשורת. היו פה אנשי משרד התקשורת והסבירו דבר-דבר, כמה זמן לוקח. אני אומר משהו לא נכון? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> משרד התקשורת התנגד לזה שיהיה פירוט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסבירו דבר–דבר וזה מה שהתקבל. זה נראה לי הגיוני. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> היות שאני זוכר מה אמר משרד התקשורת בקדנציה הקודמת, עם אותם עובדי מדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם ענו על איזה 20 שאלות. דיון שלם הם ענו. על סמך התשובות שלהם תיקנו את הסעיפים או לא תיקנו אותם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מזכיר לאדוני, שלמשרד התקשורת באופן פלאי בקדנציה הקודמת- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מזכיר לך שהחוק הזה כשהגיע אלינו היה עמוד, והיום הוא 14 עמודים. כלומר כנראה שהתייחסנו לטענות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא טענתי שלא. אדוני היושב-ראש, פתחתי ואמרתי שהחוק השתפר במהלך הדיונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אני רוצה לומר לך, שעם הזמן אם יראו שסעיף בעייתי תמיד אפשר לתקן אותו. יבוא משרד המשפטים, משרד התקשורת ויבקש לתקן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כבר עכשיו ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. החוק הזה לא לכל החיים. יש תקנות, אפשר כל מיני דברים לעשות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> כבר עכשיו ברור שהוא בעייתי. אומר משהו לח"כים החרדים – אני חושב שאתם עושים טעות כשאתם מעבירים את החוק הזה בצורה כמו שהוא עובר קואליציה אופוזיציה כי זה דבר שיזמין עובדה פשוטה – תתחלף ממשלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. זה לא דבר שלא קרה כשהממשלה לא הייתה? מראש השר הקודם רצה לבטל להם הכול. זה היה לא פוליטי? לא היה אנטי חרדי? לא היה אנטי חופש בחירה? זה היה. על סמך התחרות פתאום רוצים להגביל אנשים מלחיות את חייהם, על סמך התחרות. לא ראיתי את רשות התחרות נלחמת ביוקר המחיה מי יודע מה בגלל התחרות. התחרות היחידה במדינת ישראל זה מי מעלה מחירים יותר מהר. תעזבו אותי מזה. פה פתאום רשות התחרות התעוררה לחיים בעניין הזה. בדברים אחרים גם אתם מטפלים אך לבוא בשם התחרות ולהגביל אנשים לחיות חייהם כפי שהם רוצים מבחינת חינוך ומבחינות אחרות לא בסדר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תכף תגלוש גם לחוק הגיוס, תאמר שבסדר - לא רוצים אז בוא נשאיר להם. יש פה טענה עיקרית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה משווה גיוס לפלאפון? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה אמרת שהממשלה הקודמת פגעה בסידור של מגזר מסוים. להפך, רצינו לעשות תחרות פתוחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שייך לעניין. פה יש טענה אחרת מאשר הטענה פה. אין השוואה בין גיוס, לחימה וכו' לפלאפון. זה בדיוק הוויכוח שלי עם משרד המשפטים, שזה לא עניין חוקתי, הסיפור הזה. כולה מספר טלפון. מה הבעיה? פעם היית מחליף טלפון – היה לך מספר אחר. עשית הודעה שהחלפת, כל מי שהתקשר החליף את המספר ונגמר הסיפור. פתאום נהיה תוהו ובוהו. אני בעצמי מאז שקם הפלאפון החלפתי 20 מספרים. פעם קניתי עוד פלאפון מחברה אחרת – החליפו לי. מה קרה? צ'יק צ'ק הסתדרתי וכולם ידעו. פתאום זה נהיה דבר חוקתי. יש גם גבול לטענות של החוקתיות. אלקין, יש לך עוד 5 דקות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני כרגע בהסתייגות 3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מקבל על כולן. דיברת כבר 20 דקות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זאת זכותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך 5 דקות לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני מבקש ייעוץ משפטי. אדוני היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 5 דקות. לא מעניין אותי. כבר 20 דקות מדבר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יכול בחמש דקות לנמק 27 הסתייגויות. אדוני היושב-ראש, אני מבקש את הייעוץ המשפטי. למה הדיון הזה מתקיים כשהיועץ המשפטי לא פה? אדוני היועץ המשפטי, אתה יכול להיות אתנו? אתה היועץ המשפטי של הוועדה הזאת. לא מאחורי הקלעים. בבקשה תהיה פה בדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאב, למה אתה צועק? הייתה פה יועצת משפטית של הוועדה. לא הוגן לצעוק עליו. לא מתאים לך לדבר ככה ליועץ משפטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצבעות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היועץ המשפטי, אנחנו הגשנו 27 הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר כבר 20 דקות. המנהלת אמרה לי 25 דקות. יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא על חשבון הזמן שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תעשה פיליבאסטר סתם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היועץ המשפטי, יש לי 27 הסתייגויות. הן לא הסתייגויות סדרה, ולכן אי אפשר לחבר ביניהן. מגיע לי יכולת לנמק כל אחת מהן לפי התקנון. אפשר להגביל אותי בזמן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגבלתי אותך בזמן. אתה מדבר 25 דקות כבר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> את מפסיק אותי כל שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב לענות לי. קח 10 דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זמן פר הסתייגות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש לך 10 דקות. חלק אותן על מספר ההסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשר דקות זה חצי דקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגות מס' 3, אדוני היושב-ראש, בסעיף 51ג1(ב)(2) יימחקו המילים: "לעניין זה, "אספקת תוכן" – העברה לציבור של מידע קולי בזמן אמת או של מידע קולי מוקלט". אנחנו לא חושבים שיש סיבה ליצור הבחנה בין זכותם של ספקי תוכן לדעת אם המספר שלהם שהוא העסק שלהם נחסם לבין זכותם של אנשים פרטיים לעשות זאת. הסתייגות 4, בסעיף 51ג1(ב)(3), במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "ציוד קצה רט"ן מסוים שהושכר למנוי לפי הוראות סעיף 51ג3". זה מוצע לאפשר הגבלה רק במכשירים שהוזכרו, לפי סעיף 51ג3. הסתייגות 5 שלנו בסעיף 51ג1(ב)(3)(ב)(1) – מה לעשות שהחוק בנוי כך – אתכם הסליחה; זה לא אני – זה החוק - במקום המילים "ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי" יבוא: "ספק מורשה אחר המציע סל שירותים ייעודי דומה". לא אותו אלא דומה. ההבדל הזה מדבר בשם עצמו. מבחינה זו איננו רואים שיש תכלית ראויה למנוע מאדם שקנה מכשיר לעשות בו שימוש במסלול עם הגבלות רק בגלל שהן נקבעות על ידי תאגיד אחד. זה קשור לסוגית הניוד בין הסלים השונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסכמת עם ההסתייגות האחרונה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף אולי אקבל אחד. קדימה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגות מס' 6, בסעיף 51ג1(ב)(4)(ב), לאחר המילים "לאותו סל שירותים ייעודי של התאגיד המסוים" יבוא: "או לסל שירותים ייעודי דומה". שוב, זה קשור להסתייגות הקודמת, אותו רעיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סעיף אמרת לגבי יום אחד? << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הסתייגות 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מהות ההסתייגות? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> הסתייגות 1 ו-2 שקשורות אחת בשנייה. אני הצעתי שבמקום מה שמופיע כרגע בחוק, יום התרעה אחד, תהיה התרעה של שבוע ונימוק למה חוסמים אותי, ואז זה מאפשר לי לערער ולפעול מול העניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יום עבודה אחד זה על הפרסום. רשימת שמות של תאגידים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם עשה את זה בשישי – זה יום עבודה. זה לא יום. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אתה מבקש שלפני החסימה הצפויה, מספר ימים לפני תהיה הודעה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> שבוע וגם תסביר למה נחסם. שאני יכול לערער. אני ביקשתי שבוע. ניסיתי להיות ענייני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה לא מדבר על פרסום רשימת התאגידים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא. מדבר על התרעה לפני חסימה, שתהיה שבוע ותסביר למה חוסמים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה אומר, בעמוד השני של נוסח הצעת חוק, כתבנו: בעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, הספק המורשה המבצע את הגבלת החיוג ישלח למנוי הודעה על חסימתו הצפויה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מציע שבוע מראש ושתיים, לנמק מדוע חוסמים. אלה שני דברים שקשורים אחד בשני כדי לאפשר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום לא מתייחס למה שאתה אומר אלא מתייחס למשהו אחר. לא הבנת את הסעיף. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, הבנתי. הרי למה חשוב שיועץ משפטי יהיה בדיון? כדי לעזור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הייתי בדיון כל הזמן. מבטיח לך שלא שיחקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה מפריע מוכן לתת עוד יום. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> ביקשתי שבוע ונימוק סיבה חסימה. זה חשוב לא פחות. כרגע לא מופיע נימוק. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> בסעיף קטן (ה) יש אמות המידה. תראו בעמ' 6 לנוסח הצעת החוק. אדם רשאי לפנות לספק מורשה כדי לברר, האם הוגבל מספר הטלפון שהוקצה לשימושו ואת הסיבה להגבלת החיוג, והספק המורשה - - שני דברים שונים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כשאתה מודיע על חסימה תגיד לי למה. אל תודיע לי על החסימה ואז אני פונה אליך ואז הוא צריך לומר סיבה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני מבין. בעצם יש ההליך של סעיף קטן (ה) של קביעת אמות המידה, חסימה בניגוד לאמות מידה ואפשרות של אדם לפנות לחברת התקשורת לברר מה הסיבה להגבלת החיוג. זה סעיף ליבה שהוסף במהלך הדיונים. אני מבין שאתה מכוון- - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לכך שבהודעה הראשונית על החסימה אקבל מידע למה נחסמתי, ואקבל זמן סביר לערער על זה ולא כפי שזה כרגע. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אין לנו שום התנגדות לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לו יומיים. << דובר >> זלמן בלק: << דובר >> זה לא יסתדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הספקים חוסמים, לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו קבענו שבעת הגבלת החיוג למספר טלפון בודד, למעט מספר טלפון המשמש לאספקת תוכן, הספק המורשה המבצע את הגבלת החיוג ישלח למנוי הודעה על חסימתו הצפויה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> הבחנו בעניין הזה בין קווי התוכן שהיא חסימה בזמן אמת לאנשים פרטיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חסימה צפויה זה מראש, לא בדיעבד. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הכול מראש? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> התעקשנו על הנקודה הזאת. לאנשים פרטיים נותנים התרעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נקבל את ההתנגדות בחלקה. ניתן יומיים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הנימוק חשוב לא פחות מהזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרת למה כתבנו צפויה ?תודיע לו לפני. שאתה הולך לסגור. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> וגם למה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מה זה חסימתו הצפויה? מבין את ההערה של חבר הכנסת. << דובר >> זלמן בלק: << דובר >> אבל גם כתוב שיש אפשרות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. איזה נזק ייגרם? אתם מדברים כאילו שכל פעם שמישהו מוציא מידע, נגרם נזק אדיר. לא צריך להגזים. אז יום אחד יהיה. מה יהיה? אתם מתעלמים מזה שאנשים לא רוצים לקבל את המידע הזה אז לא יקבלו אותו. לא ילחצו ויראו. כשאני מקבל מידע שאני לא רוצה לראות, אני לא רואה אותו. אם שולחים לי מידעים באינטרנט, בווטסאפ שאני חושב שלא צריך להעביר אותם, אני גם לא רואה אותם – אתם לוקחים את האנשים כאילו אין להם דעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא בדעה אלא במשיכה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם זה לא קיים בחוק, למה להוסיף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש פה נקודה שגם אני חשבתי להסב תשומת לב הוועדה אליה כי אם אנו אומרים בעת הגבלת החיוב- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ניכנס לנימוק. יודיעו לו שהולכים לסגור - יש לו יומיים אפשרות לברר. גם מה יקרה אם לא יהיה חסום יום? << דובר_המשך >> זלמן בלק: << דובר_המשך >> אז הוא יחליף באותו רגע מספר וינווט את כל השומעים למספר אחר. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אתה מדבר על קווי תוכן. הם מוחרגים. יש להם הסדר אחר. זה משמעותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מקבלים את ההתנגדות הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכתוב שני ימי עסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא טוען משהו נכון. יש בעיה בניסוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא פותחים דברים אחרים. כל מה שהיה ודנו – עשינו. אל תפתח את זה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מה הבעיה? << דובר >> זלמן בלק: << דובר >> אסביר מה הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבנו את המילה צפויה. אז הוא צריך לקבל הודעה. מקבל את ההודעה מאותו רגע? אתה חוסם אותו באותו יום? זה טענה נכונה. << דובר >> זלמן בלק: << דובר >> צריך להודיע לו שהוא חסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. תכניס את זה. << דובר >> זלמן בלק: << דובר >> נותן שירותים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו טענה נכונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להגיש הסתייגות להסתייגות הזאת שאיני מקבל אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סתם אתם לא מקבלים. מספיק כבר עם זה. כתוב צפויה. זו טענה נכונה. תפסיק להשפיע על הח"כים. אני אוציא אותך. נתנו לך הזדמנויות כל הזמן. אתה לא מבין על מה אפילו. תשמע אותו ותראה. אחר כך אסביר לך. זה נכון. אין פה שום בעיה. תפסיקו להתייחס לאנשים כאילו הם אוויר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא היה פה כל הדיונים והיה מעורה בזה - בסדר. אבל ישבו פה אנשים עשרות שעות. כולנו. קיבלו חלק מההסתייגויות שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין לא הצבענו על זה, אזולאי. תשמע קודם כל את הנימוקים ואז דבר. סיימת. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הסתייגות 7. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין. נגמר הסיפור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היושב-ראש, אין דבר כזה. יש זכות הנמקה לכל הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לו חצי שעה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> דוד, אני דואג לבריאות שלך. אני מבקש שתירגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך שתי דקות. רוצה לדבר שתי דקות? אחר כך עובר למישהו אחר. שתי דקות סכם את העניין. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני שואל את הייעוץ המשפטי. זה פגם בהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תענה לו גם. נתתי לו חצי שעה. בין כה וכה יש לי עוד מועד להצבעות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קיבלנו את ההצעה שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היועץ המשפטי, למרות עוצמותיו הידועות של היושב-ראש- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצה לדבר? << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מודיע לפרוטוקול - יש 20 הסתייגויות שעוד לא נימקתי אף אחת מהן. לא ניתנה לי הזכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצה לדבר? אם לא אני מתחיל להצביע. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מודיע לפרוטוקול שיש לי 20 הסתייגויות, מ-8 עד 27,שלא נימקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז גם אני מודיע לפרוטוקול – אני אומר לך, נתתי לך המון זמן. יכולת לחלק אותו איך שאתה רוצה. קרוב לחצי שעה. לא אתן לו יותר. עושה לי פיליבאסטר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה לא ככה. לא קיבלתי חצי שעה על 27. אמרו לי להתחיל להסתייג. התחלתי להסתייג. התחילו להתווכח איתי על ההסתייגות הראשונה. אחר כך החזרתם אותי חזרה. לא אמרתי מילה. יש עוד 20 הסתייגויות מהותיות. מגיע לי לומר עליהן משהו. איך יצביעו על ההסתייגויות שלי מבחינת הליך תקין אם לא נומקו? אתם מכירים את התקנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התחלת ב-9:39. עכשיו 10:25. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חושב שזה זמן סביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצה לסכם שתי דקות? כמעט שעה, ומעיז לומר שלא קיבל זמן. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא לסכם. הסתייגות-הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, ביקשת ללכת ולחזור. רוצה לדבר? << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני טוען שזו תשובה לא מתאימה. אערער על זה בדרכים אחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תערער. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דוד, מבקש לדעת כמה זמן יש לי להנמקת כל הסתייגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר דיברת 10 דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אא כהתנצחות. יש לי 61 הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרת בהתחלה של הישיבה שאתה רוצה על כולן ביחד. לא רוצה כל פעם בסעיף מסוים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני אמרתי שאני רוצה כל הסתייגות בנפרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך 10 דקות, קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא מוכן לעשר דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא כבר דיבר 10 דקות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם רוצים שכל חברי האופוזיציה ייצאו? זה יקל עליך? הייעוץ המשפטי לוועדה, או עובדים פה על פי נוהל הסתייגויות שמחייב את הוועדות או אנו קמים האופוזיציה ויוצאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת כבר 10 דקות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בגל מה שקרה פה אני עומד על זכותי לנמק כל אחת מ-61 ההסתייגויות – תקציב לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תנמק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן אנמק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חצי דקה להסתייגות. יש לך הסתייגויות סרק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא תקבע מה הסתייגות סרק. יש בנוהל מה זה הסתייגות סרק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מקובל מה שאתה עושה. כי אמרת שאתה צריך ללכת. אני רוצה על הכול ביחד כי אני הולך. נתתי לך 10 דקות, הלכת, חזרת, עכשיו אתה רוצה להתחיל הכול מאפס. אין בעיה. מחר ב-18:00 יש ישיבה. לא מאיימים עליי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר לקבל הבהרה על סדר הדיון? סתם עצבני. דוד, לך תאכל טופי. ברצינות. יש פה ירידת סוכר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חייב לומר, לפי הנחית היועצת המשפטית של הכנסת, דרך המלך היא הנמקה והצבעה ביחס לכל הסתייגות בנפרד. ודאי שדרך המלך היא שלכל הסתייגות צריכה להיות משמעות וזיקה להוראות הצעת החוק. ככל שחבר הכנסת המציע מדבר על הצעות לתיקונים שהם מהותיים ודאי צריכה להינתן לו ההזדמנות להציג את הטיעונים ולשכנע את הוועדה. אם מדובר בהצעות שהן גם לשיטת חברי הכנסת המסתייגים שהן חסרות תוכן מהותי אז אפשר לקצוב זמן- - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אתה צריך להבין, אדוני היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא בזכות דיבור. הוא מדבר עליו. אל תסביר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הוא לא היה בחדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם מבקשים שאתחיל לנמק ואשתף פעולה עם זה שבאמצע הנמקות של סיעה באופוזיציה חותכים. תקצוב לו דקה לכל אחת מההסתייגות שנשארו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם קובעים לכנסת את הנהלים? לא נכון. כשיש 10,00 הסתייגויות? זה נוהל שלא מתקבל על הדעת. אתה רוצה לדבר? מצדי תטען בבית המשפט. יש לכל הסתייגות חצי דקה. תתחיל בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא 10,000. לגבי 10,000 יש נוהל חריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איתך סיימתי. חצי דקה יש לך. אדם דיבר שעה, יכול לחלק את זה איך שהוא רוצה. תתחיל. אותי לא מעניין היחסים בתוך האופוזיציה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא נראה לי שמעניין אותך היחסים בתוך הקואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נוהל? היא מפרשת את התקנון באופן כזה שאי אפשר לבצע אותו? יש 10,000 הסתייגויות- - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי 10,000 יש נוהל חריג. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי 61 הסתייגויות. זה לא נוהל חריג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר. רואה שביטון בא לעזור לך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני באתי להרגיע אותך. אני לא מתכנן לדבר בכלל. אל תעצבנו לי את היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שייך. נמשיך מחר ב-18:00. אני מסכם עם מישהו – מסכם. סיכמתי איתו משהו. עד 11 נסיים את הישיבה ומחר נתחיל ב-18:00. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר להתחיל? טוב. אנמק ראשית ביחד את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ביחד. סעיף-סעיף. זה מה שביקשת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מצביעים אחרי כל סעיף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. תנמק סעיף-סעיף. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשת – קיבלת. חצי דקה לכל הסתייגות. או מה שאתה רוצה - תחליט מה שאתה רוצה. היא רוצה – שתנהל את הישיבות במקומנו. אין בעיה. מה זה חריג? בכנסת ידוע שלפעמים מגישים סתם הסתייגויות. אתם עושים נוהל ואני צריך לקבוע מה חריג? לא. זה לא צריך להיות ככה. תמיד היה מקובל שקוצבים זמן לנימוקים באופן כללי. למה שיניתם את זה? איזה נימוק? עשיתם על זה דיון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיון עם עצמכם? בחייך. מה זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מינימום חצי דקה להסתייגות מהותית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה. הוא רצה כל הסתייגות בפני עצמה – בבקשה. רוצה לנמק על כולן ביחד? בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני כבר לא מבין מה קורה פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אתה לא החלטת מה אתה רוצה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע מה אני רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קדימה, צעד. הוא כבר דיבר 10 דקות בהתחלה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ההסתייגות הראשונה שאני רוצה להציע אדוני, שאדוני ייקח כמה דקות הצבעה וייתן לחבר הכנסת דנינו לנהל. בחייאת דינק. אפשר להתחיל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר אומר לך את זה חצי שעה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא אחזור על הדברים הראשונים שאמרתי. רק אומר, שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית, יש בה סעיפים שבהחלט מסדירים בצורה ראויה את התכלית ההגיונית והחוקתית של יכולת האדם החרדי לסנן תכנים בצורה אפקטיבית בהתאם להשקפות החיים שלו ולאורחות החיים של קהילתו. ההסתייגויות שלנו נוגעות לאותם מרכיבים בחוק, שבעינינו, בעצם למרות שאינם עושים זאת באופן מוצהר, מסדירים מנגנונים שאין להם תכלית ראויה, ומאסדרים מנגנונים, שלא נועדו לאפשר לאדם החרדי להתגונן מפני תכנים לא ראויים, אלא מאפשרים לממסד חרדי לבסס שליטה לא ראויה באמצעים של שוק התקשורת על הקהילה. השליטה הזו באה לידי ביטוי גם בפגיעה באוטונומיה של הצרכן וניסיון לחסום בפניו שירותים שמדינה חייבת לאפשר לאזרחיה, והדבר הנוסף שקורה פה הוא הפיכתו של הטלפון – כאמור הדבר האחד שמטריד אותנו הוא המקום שבו מתאפשרת החסימה של הנגישות לשירותים שהמדינה צריכה להבטיח את הנגישות אליהם לכל אזרח, תהיה השקפת עולמו כאשר תהיה, בין אם חילוני, בין אם מסורתי, בין אם הוא דתי, ציוני ובין אם הוא חרדי. והדבר השני שיש לעשות הוא למנוע מצב שבו טלפון סלולרי, שזה מוצר שהמדינה מאסדרת אותו, מוצר שהמדינה קבעה בענייניו שורה ארוכה של עקרונות אסדרתיים, שהטלפון הסלולרי הופך ממוצר של תקשורת למעין דסקית או תעודת זיהוי שהאדם החרדי נאלץ להסתובב איתה כי כולנו היום בשנת 2024 מסתובבים עם טלפונים ניידים. וכאשר טלפון נייד הופך אמצעי לזיהוי שייכות קהילתי של האדם או חמור מכך – אמצעי שנועד לומר: האדם הזה הוא לא במאה אחוז ממושמע או נאמן, או הוא גם בקהילה שלנו אך בקשר עם קהילה אחרת, זה בדיוק המקום שבו המחוקק והרגולטור צריכים להתערב. אנו לא מבקשים פה – כנראה אני מדבר ללמפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה שם לב שאתה מדבר כללי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם היית קורא את ההסתייגויות שלי היית רואה שאני מאוד קרוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק אומר לך, שתדע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר לחשוב, שיש פה איזו ציפייה לרמה אחרת של רגולציה על הטלפונים הניידים ועל שוק התקשורת שמשרת את האזרח החרדי. ההפך הוא הנכון. מדינת ישראל מצאה לנכון לאסדר בצורה דרמטית את שוק התקשורת בדגש על התקשורת הסלולרית. דרמטית. היא מונעת מהאזרח למשל לקבל תעריף מוזל יותר בתמורה לאי ניידות. התערבות בוטה בחופש העיסוק, בחופש הקניין, בחופש החוזים של האזרח הישראלי. רגולציה כבדה. האזרח הישראלי חי תחת רגולציה מאוד-מאוד כבדה למה הוא יכול לעשות למול הספקים המורשים כי משרד התקשורת, הממשלה והבית הזה עמדו על כך ששוק התקשורת אם לא יהיה מאוסדר, הכול המונופולי כמעט של הספקים המורשים וגורמים נוספים יפעל לרמה. אחת הרפורמות הגדולות ביותר שראש הממשלה נתניהו מתגאה בה, שהושגה ביחד עם שר האוצר לשעבר כחלון הייתה בדיוק אסדרה קפדנית של שוק הסלולר. אז לדבר אתנו עכשיו על כפיה, על אוטונומיה, על ליברליות, כשברור שמה שקורה כאן זה מהלך שנועד להשאיר שליטה של גוף שאתם כרגע גם מסרבים להסדיר את הפעולה שלו בחוק ומותירים את העניין פרוץ לחלוטין זה כפי שאמרתי ניצול לרעה של ערך הפלורליזם, של עיקרון חופש הבחירה. זה ממש לעשות מעשה זמרי – ידידי, ישבתי אתמול, כתבתי הסתייגויות בעצמי. שום אלגוריתם. חשבתי על כל אחת מהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. 20 הן מהותיות מאוד והשאר פחות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מדבר על המהותיות בשבילך, אבל אני לא רוצה להפריע להיוועצות שלך והיועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסביר את ההנחיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו עכשיו אחרי זה. לא יהיו הצבעות היום. אחרי זה את תרפאו את נטילת זכות הדיבור מאלקין. אני מבקש להתייחס במסגרת דבריי קודם כל להסתייגות 3. אציג רק את ההסתייגויות המהותיות ומבקש ממך לחשוב על הדברים. המצב שבו אנו לא אומרים מילה על התאגיד, שמוגדר בחוק, החוק בכמה סעיפים משתמש בתיבה תאגיד מסוים. נותן מעמד לאותו תאגיד שקובע את החסימות. האמירה של היושב-ראש כל פעם לך לרשם העמותות - לא רלוונטית כי התאגיד סמכויותיו נקבעות פה בחוק, אז לא יכול להיות שחוק כה מפורט שמאסדר את הכול על אבן הראשה של המהלך, על הגוף שמחליט מי חוסמים ומי לא, לא אמר דבר. זה לא הגיוני. אני הצעתי בהסתייגות מס' 3, שבסעיף הראשון – לא אזכיר כל פעם את שם הסעיף – שמזכיר את עניין התאגיד, ייכתב הדבר הבא: לעניין חוק זה תאגיד – מזכיר – זה ועדות הרבנים – יהיה תאגיד שלא למטרות רווח – מלכ"ר או חברה לתועלת הציבור או עמותה. התאגיד לא יקבל תשלום ממנוי או מכל גורם אחר בעבור חסימת מספר טלפון או בעבור ביטול חסימה. לא יכול להיות שהאדם ישלם כדי שיסירו את החסימה, או ישלם בתמורה לחסימה של פלוני אלמוני. הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט את שם התאגיד ומנהליו ואת הדרך ליצור עימו קשר. כרגע סלקום צריכה לפרסם את כל רשימת המספרים החסומים של עסקים, אבל לא לפרסם את מי התאגיד שנתן את ההוראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מבין שגם תאגיד שלא למטרות רווח יכול לגבות כספים. את המשמעות של לא למטרות רווח- - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה תמנע ממנו? אם צריך לגבות משהו, הוא גובה. זה לא מונע את הרווח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב. אל"ף, אני חושב שאסדרת הגוף צריכה להיות או עמותה או חברה לתועלת הציבור. שנית, בלי קשר, הגוף יכול להיות גוף שמקבל כסף. למשל- - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נעמה, הגדרת תאגיד בחוק מחייבת הקמת מסגרת פורמלית של מלכ"ר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> החוק מתייחס לתאגיד המסוים רק באופן עקיף. לא מפרט מה יהיה התאגיד הזה. זה חוק התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא באנו לנהל את התאגיד ולומר לו מה לעשות. זה גם ההמלצות של משרד התקשורת ומשרד המשפטים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דוד, אנמק את ההסתייגות הזו. לגיטימי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה באמת התנגדות מהותית מבחינתך. אני לא אומר שלא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני הולך לדבר רק על המהותי. לא על 61 אלא על 18 שהן באמת מהותיות. גם האחרות ענייניות אבל אני בוחר 18. אני רוצה להסביר ב-30 שניות. לגיטימי שוועדת הרבנים – בסופו של דבר יש לה עובדים. זה לא התנדבות. לגיטימי שוועדת הרבנים, יש לה הסכם עם הספק. היא אומרת: בזכותנו מאות אלפי מנויים חרדים באים אליך, אז לגיטימי שיש בתוך ההסכם בין הספק המורשה לתאגיד איזו התקשרות כלכלית. מפרישים כמה אגורות מהתשלום החודשי של כל מנוי. אבל אל"ף, לכן אני חושב שצריך להיות ברור שהיא לא מחלקת דיבידנדים. זה לא תאגיד שמחר לוקח את ההכנסות שלו ומחלק דיבידנדים לחסידות כזו או אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור שלא. העמותה יכולה לחלק דיבידנד? נו, תהיה רציני. אסור להעיר לך? מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה בדיוק המשמעות של תאגיד ללא כוונת רווח. אם אתם כותבים תאגיד מסוים ואתם לא כותבים שזה או עמותה או חלץ וההגדרה של עמותה וחלץ זה תאגיד שלא לכוונת רווח, המשמעות היא שמחר אפשר להקים חברה מסחרית כוועדת רבנים ולחלק דיבידנדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שהוצאתי אותו זה דוגמה לקומה שהיא מסחרית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כל הקומות מסחריות. הטענה שלי, שוועדת הרבנים או איך שלא תקרא לה, זה גוף שלא יכול להיות מסחרי. לא יכול לחלק דיבידנדים. צריך לכתוב את זה בחוק. חוץ מזה, בין אם הוא לכוונת רווח ובין שלא, שיקבל הכנסות ממקורות שונים, אבל המחוקק אומר – אי אפשר שההכנסה הזאת תהיה בעד הסרת חסימה או בעד הטלת חסימה. זו אסדרה שחייבת להיות פה כי היא לא בחוק העמותות. לעמותה מותר לגבות תשלום עבור שירותיה, אבל לקבל מהאדם כסף כדי להסיר את החסימה עליו או כדי שיטילו חסימה על המתחרה העסקי שלו, זה לא ראוי, לא חוקי וצריך להיות כתוב בחוק ואם זה לא יהיה כתוב פה, זה לא נלמד משום מקום. משרד התקשורת לא יעשה צעדים ורשם התאגידים לא יעשה צעדים כי זה לא כתוב פויזטיבית. הדבר השלישי שאני אומר, שוב – היום סלקום מפרסמת את הרשימה של המספרים החסומים, אבל לא כתוב בדף האינטרנט מי הוועדה שקבעה את זה. מה שם התאגיד, מי המנהלים שלו ואיך יוצרים איתו קשר. זה נשמע לכם הגיוני? אם זה לא יהיה קבוע בחוק, זה לא יהיה. איך אני יודע - כי עד עכשיו זה לא היה. אני מבקש לקבל את ההסתייגות שלא מגבילה את קיום ועדת הרבנים, אבל אם אסדרנו כל פסיק ותג בחוק הזה, אי אפשר שחברה מסחרית תגבה כסף בעבור הסרת החסימה, וזה מה שאתם מאפשרים פה בחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה דעתך, דוד? זה טענות שיש בהן ממש. מה דעתך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו, תמשיכו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני כבר אומר לכם – גם היום יש מסחרה. אני מחזיק בידיי רשימה של 3,000 בעלי עסקים חסומים. יש שם – הכול זה עמותות של הקהילה הגאה? יש שם חנויות פרחים, יש שם חנויות ריהוט, יש שם עורכי דין, יש שם מתקני תריסי אלומיניום. איך הם נחסמו? הם כל היום משדרים תכנים לא ראויים בקו הפרטי של העסק שלהם? אתם רוצים לעצום את העיניים למה שקורה? אתם לא מבינים שבסוף עם הרשימה של 3,000 בעלי עסקים שחסומים שהם למעלה מ-200 מקצועות שונים – לא כולם זה שירותי ספא. יש שם אנשים שמתקנים אופניים והם חסומים. אז כשמישהו יגיע לבג"ץ עם הרשימה הזאת, מה אתם חושבים – שבג"ץ יזרוק את העתירה מכל המדרגות כי עשיתם חוק ולא הסדרתם את זה שלא יכול להיות שבעל חנות מכולת ישלם לוועדת הרבנים כדי שיחסמו את המכולת שנפתחה מולו, כי בעל המכולת הוא מחסידות אחרת או רחמנא ליצלן רק אדם עם כיפה סרוגה ולא עם כובע חסידי? אנחנו אומרים את זה כל הזמן, ואתם מתעלמים וגם משרדי הממשלה התעלמו מזה לצערי הרב אבל זה סעיף שאם הוא לא ייכנס, החוק הזה נגוע באי חוקתיות. אתם רוצים להתעלם – תתעלמו. הדבר הבא, ולצערי איני רואה פה את היועצת המשפטית של משרד התקשורת. << אורח >> רותם ספיר-יעקבס: << אורח >> הנציגה שלה פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש התייחסותכם – האם מבחינתכם מקובל ש – אין התייחסויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין את הטענה שלך. אם אני לא גובה, כפי שאתה טוען, אני כן יכול לחסום? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. דוד, אתה לא מקשיב לטענה. הכסף של ועדת הרבנים יכול לבוא משני מקומות – או יש הסכם ביניהם לבין הספקים המורשים, הסכם לגיטימי, שאומר שאחוז מסוים מהתשלום לחברת הסלולר מכל מנוי חרדי הולך לוועדת הרבנים כי הם נותנים שירות. בזכות זה שהם נותנים שירות, המנויים באים לספק. אז לגיטימי שיהיה הסכם. הדבר השני לקבל בו הכנסות זה תרומות כי זו חברה לתועלת הציבור. לא יכול להיות שייגבה כסף מאדם בעבור הסרת החסימה או בעבור הטלת חסימה. זה פתח לשחיתות וזה מה שקורה היום בוועדות הרבנים. תפקחו כבר את העיניים או יבוא לפה נציג חברת הסלולר שסירב להגיע ויסביר למה 3,000 בעלי עסקים חסומים, בתוכם מוכרות פרחים. למה יש עורכי דין שחסומים? כי הם ייצגו בתביעה נגד אתר חדרי חדרים? אתה שומע? יש עורך דין שהטלפון שלו נחסם כי הוא תבע גוף חרדי. נתתי לך פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאני מתכוון, מצד אחד, אתה מדבר על עצם החסימה, נאמר חסמו עורך דין. זה לא קשור לכסף. מצד שני, אתה מדבר על כסף. זה שתי טענות שונות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש הסתייגות ברורה. אתה צודק בדבר הבא – אם חסמו אותו שלא כדין, צריך להסיר את החסימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. מה זה קשור לכסף? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> האם לגיטימי שוועדת הרבנים תאמר לאדם: אתה רוצה שאסיר את החסימה? שלם כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין דבר כזה. גם לא באמות מידה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החוק מאפשר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה החוק מאפשר? זה דבר שלא יכול להיות. כי ברגע שמישהו עושה את זה, שימוש שלא כדין, הפרת אמונים. עזוב אותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החוק מאפשר שהתאגיד יהיה כלכלי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדבר על כלכלי. אתה מדבר על חסימה. זה דבר שהוא לא כדין. זה ברור. יש חוק העונשין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה הדין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק העונשין. שם הדין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל"ף, זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטח נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בי"ת, גם אם אתם עוברים על הנקודה הזאת, שאלתי אתכם בצורה ברורה, האם נראה לכם הגיוני, שבאתרים של הספקים המורשים לא יהיה כתוב מי התאגיד, מה שמו, מי מנהליו ומה דרך ההתקשרות איתו? הרי אם יהיו 3 ועדות רבנים, באתר סלקום יהיו 3 רשימות. לא צריך לומר איזה ועדת רבנים חסמה איזה מספר, כדי שאדם יוכל להעלות טענות? נשמע הגיוני שבשום מקםו באתר של הספק המורשה שמקבל את הרשימה מאיזה תאגיד לא יהיה כתוב, מי התאגיד, מי מנהליו, מי האנשים שנושאים שם באחריות, מה דרך ההתקשרות עם התאגיד? מה הכתובת הרשומה? זה נשמע הגיוני? מוסדר בחוק העמותות? מוסדר בחוק החברות לתועלת הציבור? זו ההסתייגות. אתם רוצים להצביע נגדה – תצביעו נגדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסתייגות הראשונה שאתה אומר שאי אפשר לחסום אלא תמורת תשלום לדעתי חוק העונשין מסדיר זאת וזה לא קשור אחד לשני. לגבי עצם החסימה, גם לזה יש פתרונות היום, שאי אפשר לעשות מה שרוצים. לכן לא צריכים לכתוב את זה בחוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חד משמעית צריך לכתוב את זה בחוק ואם זה קורה, למה לא כותבים את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי לכתוב באתר מיהם – יש בזה משהו. לחגבי שתי ההסתייגויות הראשונות לדעתי יש פתרונות היום חוקיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר הוראה בחוק העונשין שאוסרת לחסום או לא לחסום. תפנה אותי לסעיף בחוק העונשין שאוסר עליי לחסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך - לקבל כסף תמורת חסימה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה? מה הסעיף? על אזרחים אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קבלת דבר במרמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מה אתם מדברים? שום קבלת דבר במרמה. וכשביקשתי על זה תשובות ממשרד המשפטים – לא קיבלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים. קבלת דבר במרמה, זה מה שזה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני רוצה לחדד משהו. על פי ההסדר שנחקק עכשיו, הגורם היחיד שמוסמך לחסום או להסיר חסימה זה רק חברת הסלולר, ורק לפי הקריטריונים. פרקטיקה, שלפיה הדבר הזה ייעשה בדרך אחרת היא פרקטיקה לא תקינה על פניה ומשרד התקשורת יהיה חייב לפקח ולהתערב בדבר הזה. אם תתברר תופעה כזו של קבלת תשלום, הדבר יצטרך להיבחן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא אסור? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא רוצה לומר דברים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אומרת – היום חברת התקשורת ניצחה ומשרד התקשורת צריך לפתח על זה. << דובר_המשך >> עדי ליברוס: << דובר_המשך >> יש פה שינוי משמעותי בדרך החסימה. מעבר לזה שקבענו הרבה מאוד מספרים שאסורים לחסימה וקבענו חובה לקביעת קריטריונים, מי שחוסם ומי שמסיר חסימה זה לא ועדת הרבנים אלא חברות התקשורת, ומשרד התקשורת חייב לפקח שהדבר הזה נעשה כדין ובאופן תקין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה יכול להיות תאגיד לכוונת רווח, שיכול לחלק דיבידנדים? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו לא התנגדנו בשום שלב להצעות של חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם חושבים שמבחינת דיני השקיפות במדינת ישראל כשאדם נחסם, הוא זכאי לדעת על ידי איזו ועדה נחסם? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו לא מתנגדים- - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא שאלה האם אתם מתנגדים. האם הגיוני שספק מורשה יחסום אדם, אבל אתם נותנים פה כוח לתאגיד מסוים. אתם הסכמתם להכניס את הביטוי תאגיד מסוים בחוק. הגיוני שלא נדע מזה? חסמו אותי ולא אדע מי התאגיד המסוים? זה החוק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> יש היגיון רב באמירה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמעת? יש היגיון רב בזה שכשחוסמים עסק, הוא יידע איזו ועדת רבנים חסמה אותו. איפה זה כתוב בחוק? אתם רק עוסקים בזכויות של התאגיד המסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם עוסקים בדברים אחרים. לא מדויק מה שאתה אומר אבל לא נתחיל את כל הוויכוחים מאפס. לגבי מי חסם יש בזה משהו. נתייחס לזה מחר בהצבעות. לגבי הטיעונים הראשונים שלך יש לזה פתרונות לכן אין צורך לתקן. לגבי הטענה שיש לדעת איזו טענה חסמה - נחשוב על זה עד מחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר השני שנוגע גם לעניין התאגיד – אני מבקש להוסיף את המילים: ספק המתקשר עם תאגיד מסוים כהגדרתו בסעיף זה לטובת אספקת סל שירותים ייעודי, יעשה זאת באמצעות הסכם בכתב שיועבר לאישור המשרד הממונה על ביצוע החוק. לא יאושר הסכם עם תאגיד המצוי בהליכי פירוק. ההסכם יפורסם באתר הספק המורשה תוך הסתרת פרטי החוזה המהווים סוד מסחרי. לא יכול להיות שאין הסכם כתוב וברור בין ועדת הרבנים לספקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים יוכל להתייחס. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> רק אשלים את ההתייחסות לנקודה הקודמת – בדקנו את זה פה. אם משרד התקשורת ימצא שהספק המורשה לא מפקח על הליך החסימה והסרת החסימה על פי החוק, אפשר להטיל עיצומים- - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני דיברתי על דבר אחר. אני מבקש לדעת מה המקור הנורמטיבי שיאפשר לומר לוועדת רבנים: אתם לא יכולים לקבל תשלום שקשור להסרת חסימה או להטלת חסימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך – קבלת דבר במרמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן? סעיף שרלוונטי רק לעובדי ציבור? גם אני יכול לזרוק כל מיני – איסור צריכת זנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לסעיפים. יש בחוק העונשין מספיק סעיפים- - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין. אדוני מומחה לדין פלילי. אני לא. יש פה משרד המשפטים. הצגתי הסתייגות שנייה. התשובה היא לא. אדוני, שאלה: השם של התאגיד- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנחשוב על זה עד מחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ההסתייגות השנייה שלי, מוסכם על אדוני שהסכם בין ועדת רבנים לבין ספק צריך להיות הסכם בכתב? שצריך להיות גלוי למשרד התקשורת? לא שקוף לכל הציבור, הפרטים של הסוד המסחרי. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> הוא גלוי למשרד התקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי אמר שזה צריך להיות בכתב? את מכירה מקור נורמטיבי שאומר שזה בכתב? את יודעת לומר לי שיש הסכמים כתובים בין הספקים המורשים לבין ועדת הרבנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין חובה כזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראית הסכמים כאלה? אז אני רוצה את זה בחוק, שמחר תקום ועדת רבנים מתחרה, שיהיה מקור נורמטיבי שמחייב הסכם בכתב. כל עסקת מקרקעין מחייבת הסכם בכתב, אז הסכם שמסדיר – כבר אמרו פה, שעם כל הכבוד לניסוחים המעורפלים של החוק, מה שקורה בפועל לא יכול להיות אחרת. זה לא שוועדת הרבנים שולחת מיילים לספק – בבקשה תחסום. הם יושבים עם מחשב. אנחנו עוד נבדוק את העמידה שלהם בתנאים של שיתוף במאגרי מידע. הם לוחצים את האנטר והמספר נמחק. אני עוד אפעיל את רשות הגנת הפרטיות לבדוק איפה היו כל המספרים של פרטנר וסלקום, אבל ברגע שזה מה שקורה – אתם רוצים לתת לאדם ישר דרך, נקי כפיים, אבל שבלחיצת כפתור יכול לחסום כל מנוי סלולרי במדינת ישראל וזה לא יהיה מעוגן בהסכם בכתב? אבל אם אני הולך למכור פיסת נדל"ן - זה צריך בכתב. אדרבא, תצביעו נגד הסכם בכתב. תצביעו נגד אישור של משרד התקשורת. משרד התקשורת היום מאשר את ההסכמים האלה? מקבל אותם? לא. אני מבקש שייכתב בפרוטוקול כי הייתה פה לחישה שנציגת משרד התקשורת אמרה שמשרד התקשורת לא מקבל מהספקים המורשים את ההסכמים שלהם עם ועדת הרבנים. << אורח >> רותם ספיר-יעקבס: << אורח >> יכול לדרוש אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרשתם? לא. קיבלתם? לא. אישרתם או לא אישרתם? גם לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התקשורת יכול לבקש מה שהוא רוצה. אף אחד לא מונע ממנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין הסכמים בכתב. אתם לא מבינים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כתבנו איזה סוג של הסכם, אבל יש כל מיני עניינים. יש דברים שיכולים שיהיו בכתב ויש שלא בכתב, אבל משרד התקשורת צריך להתייחס לעניין ולא אנחנו. הוא הרגולטור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השעה 11:00. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר חצי שעה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתה פותח כל הנמקת הסתייגות לדיון, ואני חושב שזה טוב כי זה דיון ענייני – אני מדבר דברים בעלמא לשם הפיליבאסטר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתחילה המליאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלתי אישור עד 11:30. אני מציע שתפסיק שנייה. תחשוב בינתיים על ההסתייגויות. אלקין, יש לך עוד 10 דקות כדי להתייחס להסתייגויות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מודה מאוד לאדוני על קיום התקנון. הסתייגות 8 שלנו מתייחסת לסעיף 51ג1(ה)(1) במקום "יישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות או הסכמה להלן" יבוא: "אמות המידה לא יכללו הפניה לשיקול דעתו של התאגיד המסוים או יכללו תנאי הדורש פיקוח ממנו; אמות המידה ייקבעו בשים לב למסמכי ההתאגדות של התאגיד ולמטרות התאגדותו; אמות המידה לא ישונו אלא בהסכמת כל המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות". הסתייגות 9. אנחנו מציעים בסעיף 51ג1(ה)(3) במקום "אדם" יבוא: "אדם או תאגיד". 10. בסעיף 51ג1(ה)(5) במקום "אדם שפנה לספק המורשה כאמור בספקה (4) וחלף המועד למתן מענה מצד הספק המורשה כאמור באותה פסקה," יבוא: "אדם או תאגיד". שוב, להוסיף גם את התאגיד. 11. בסעיף 51ג1(ה)(5) לאחר המילים "שהוקצה לשימושו" יבוא: "או על הגבלת אפשרות החיוג שלו למספר טלפון כלשהו". 12. בסעיף 51ג1(ה)(5) לאחר "לשימושו;" יבוא: "הגורם המוסמך ייתן החלטתו בהשגה בתוך חמישה ימי עסקים;". מגביל את התשובה להשגה. שלא יישאר פתוח באוויר ויכולה להיות מריחת זמן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה הסתייגויות חלופיות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כן. מותר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ודאי. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לקבל. למה מפריע לך שתהיה הגבלת זמן למתן תשובה? הבנתי מה שאמרתי לגבי נושא אחר אבל פה זה עצם מתן תשובה. למה שלא יהיה מוגבל בזמן? יש השגה. שהתשובה תהיה מוגבלת לחמישה ימי עסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נבדוק את זה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 13. בסעיף 51ג1(ה)(5) במקום "מצא הגורם המוסמך כי הגבלת החיוג נעשה שלא בהתאם לאמות המידה שפרסם הספק המורשה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לאדם שפנה אליו וייתן לספק המורשה הוראות לעניין זה;" יבוא: "לא נתן הגורם המוסמך החלטה הקובעת כי החסימה בוצעה בהתאם לאמות המידה שפרסם הספק המורשה לפי סעיף קטן זה, או לא נתן כל החלטה במועד, יודיע על כך לאדם שפנה אליו ויורה לספק המורשה את החסימה". 14. בסעיף 51ג1(ה) לאחר סעיף קטן (6) יתווסף סעיף (7) ובו ייכתב: "(א) הפרת הוראות סעיף 51ג1 היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה. (ב) נחסם מספר בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק למנוי שמספרו נחסם או למנוי שנחסם החיוג שלו אל המספר, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים בשל כל יום בו היה המספר חסום; (ג) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם למנוי כתוצאה מביצוע ההפרה: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (2) עידוד המנוי למימוש זכויותיו; (3) היקף ההפרה; (ד) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של המנוי לפיצויים לפי סעיף קטן (א) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה; מחמיר את הפעלת הסנקציות למקרה השימוש הלא ראוי בחסימה. 15. בסעיף 51ג1(ו)(5), במקום "חסימה של קבלת שיחות ממספר טלפון שהוקצה למפלגה וחיוג למספר כאמור בתקופת בחירות; לעניין זה, "תקופת הבחירות" – כהגדרתה בסעיף 10ב(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959" יבוא: "חסימת חיוג למספר המשמש מפלגה או משמש לאספקת תוכן שיש בו מסר פוליטי ובכלל זה תעמולת בחירות". זה לא מגביל את זה רק לתקופת בחירות אלא מעבר לכך. 16. בסעיף 51ג1(ו), לאחר סעיף קטן (6) יתווסף סעיף קטן (7) ובו ייכתב: "חסימת שיחות בניגוד לאמות המידה". 17. בסעיף 51ג1(ח), במקום סעיף קטן (2) יבוא: "ציין מנוי בבקשתו לפי סעיף קטן (א) תאגיד מסוים שקובע הגבלות או חסימות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה רשאי להודיע לספק המורשה על החלפת התאגיד בתאגיד אחר שקובע הגבלות או חסימות בסל שירותים ייעודי דומה". זה חוזר לוויכוח הקבוע שכבר מיצינו אותו, לא נראה לי שאצליח לשכנע. 18. בסעיף 51ג1(ט), לאחר הגדרת "ניידות מספרים" תבוא הגדרה: " "סל שירותי ייעודי דומה" – סל שירותים ייעודי הכולל הגבלות דומות להגבלות שניתנות בסל שירותים ייעודי מסוים, ובלבד שהוא כולל את אותן הגבלות המנויות בסעיף קטן (ב), גם אם ההגבלות או החסימות ניתנות בכפוף לקביעה של תאגיד שקובע הגבלות או חסימות אחר". שוב חוזר לדיון של ניוד בין ועדות שונות או לצורך העניין סלי שירותים ייעודיים דומים. ויכוח עקרוני שכבר דנו עליו כאן. 19. בסעיף 51ג1(ט), לאחר הגדרת "ציוד קצה" תבוא הגדרה: " "תאגיד שקובע הגבלות או חסימות" – תאגיד שקיבל רישיון למתן שירות קביעת הגבלות או חסימות של שירות טלפוניה ליותר מ-6,000 מנויים". הכנסת הגדרה שנראה לך חסרה כרגע. הסתייגות 20. לאחר סעיף 51ג1(ט), יבוא סעיף קטן (י) שבו ייכתב: "לא יינתן רישיון לתאגיד שקובע הגבלות או חסימות אלא אם כן, מצא השר כי: (א) התאגיד פועל שלא למטרת רווח; (ב) התאגיד לא היה נתון בהליכי פירוק ב-5 השנים האחרונות; (ג) לא הורשע איש ממנהלי התאגיד או עובדיו בעבירת פשע ב-5 השנים האחרונות; (ד) התאגיד אינו גובה תשלום בגין קביעת ההגבלות או החסימות, בין במישרין ובין בעקיפין; (ה) התאגיד הגיש לשר את אמות המידה שלפיהן הוא קובע הגבלות או חסימות במסגרת סל שירותים ייעודי, כאמור בסעיף קטן (ה) והשר מצא כי הן אינן סותרות את תקנת הציבור; זו דרך להגדיר דרישות מינימום לתאגיד, שיכול לקבל את הרשיון. לא יודע האם יש מי שיעמוד בזה, אבל אם אין - זו שאלה בפני עצמו למה אין כזה. אגב אפשר להוסיף סעיף נוסף, שאם יש אדם שהורשע בעבירת פשע בחמש השנים האחרונות ממנהלי התאגיד ועובדיו, שגם לא יבוא לדיונים בכנסת ולא ייתן להנחיות לאנשים שנמצאים פה - זה סעיף שלא יזיק בהתחשב בכמה מחזות שהיו פה תוך כדי דיון. הסתייגות 21. לאחר סעיף 51ג1(י), יבוא סעיף קטן (יא) ובו ייכתב: "התקשר ספק מורשה בהסכם עם תאגיד שקובע הגבלות או חסימות בהסכם לקביעת הגבלות או חסימות, יהא חייב להתקשר בהסכם כאמור לאספקת סלי שירותים ייעודים דומים, גם עם תאגידים נוספים בהסכם כאמור". 22. בסעיף 51ג3, במקום המילים "ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט"ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור בסעיף 51ג1 שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה, יציע למי שמבקש לרכוש ממנו ציוד קצה כאמור, לבחירתו, מסלול של השכרת ציוד קצה רט"ן זהה חלף רכישתו," יבוא: "ייחד ספק מורשה סל שירותים ייעודי לעניין ציוד קצה רט"ן מסוים, כאמור בסעיף 51ג1, ייעשה הייחוד רק בציוד קצה רט"ן שהושכר ללקוח,". 23. בסעיף 51ג3, במקום המילים "ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט"ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור בסעיף 51ג1 שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה" יבואו המילים: "ספק מורשה המציע סל שירותים ייעודי כאמור בסעיף 51ג1 שבשלו לא ניתן לקבל שירות בזק אלא באמצעות ציוד קצה רט"ן מסוים". << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבין שאחרי מענה של שאילתה אחת במליאה מתחיל דיון 40 חתימות. אנו עומדים על הזכות שלנו להיות בדיון 40 חתימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יתחיל דיון בלי שתהיה שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, נפסיק את הישיבה. יש לך עוד השלמות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לגבי ההסתייגות הראשונה שנימקתי – לא. לגבי השנייה – לא. לגבי ה-14 הענייניות הנוספות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלת חצי שעה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אצל רוטמן המצאנו אלגוריתם שבדק כמה זמן הוא מדבר וכמה זמן מדברים חברי הוועדה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> 23. בסעיף 51ג3, במקום המילים "ספק מורשה המציע למכירה ציוד קצה רט"ן הכפוף להגבלות או לחסימות כאמור בסעיף 51ג1 שבשלן לא ניתן לקבל שירות בזק שאינו כפוף להגבלות או לחסימות כאמור באמצעות ציוד הקצה" יבואו המילים: "ספק מורשה המציע סל שירותים ייעודי כאמור בסעיף 51ג1 שבשלו לא ניתן לקבל שירות בזק אלא באמצעות ציוד קצה רט"ן מסוים". 24. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא: "(1) שירות קביעת הגבלות או חסימות של שירות טלפוניה ליותר מ-6,000 מנויים". 25. בסעיף 7(א) להצעת החוק, בהוראות המעבר במקום "שנקבעו" יבוא: "שהתבקשו על ידי מנוי". זה עניין מאוד רציני. כבר הערתי את על הסוגיה הזאת שפסקת מעבר מעבירה אוטומטית את כל המשתמשים הנוכחיים שהצטרפו לפני החקיקה, למרות שינוי הנסיבות, להסדר החדש. אני חושב שצריכים לבקש מהם הבעת רצון חיובית למעבר הזה לפני שמעבירים אותם אוטומטית. זו בהחלט הסתייגות מאוד עקרונית. 26. בסעיף 7(א) להצעת החוק, בהוראות המעבר במקום "(1) לא נקבע במפורש אחרת בהתקשרות כאמור;" יבוא: "(1) המנוי מסר לספק המורשה בקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות, ציין בה את שמו המדויק ומספר הרישום של התאגיד שקובע הגבלות או חסימות, ונקבע בבקשה כי לא ניתן להסיר את החסימות או ההגבלות;" זה גם קשור, מה נחשב בחירה חופשית של אותו אדם כדי לוודא שהבחירה הזו נעשתה בצורה מודעת וישירה. 27. בסעיף 7(א) להצעת החוק בהוראות המעבר במקום "הוסכם בהתקשרות כאמור כי ההגבלות הקיימות יבוצעו בהתאם לקביעת יחיד מסוים או תאגיד מסוים לפי בחירת המנוי, יראו באותו יחיד או באותו תאגיד כמי שציינו באותו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם כאמור בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה" יבוא: "הוסכם בבקשה כאמור כי ההגבלות הקיימות יבוצעו בהתאם לקביעת יחיד מסוים או תאגיד מסוים אך לא נזכר שמו ומספר רישומו המדויק, יהא המנוי רשאי להודיע לספק המורשה על זהות התאגיד המסוים, ובלבד שהוא מספק סל שירותים ייעודי דומה". זה מתייחס גם לנושא הזה של הוראות המעבר, ואיך מעבירים אנשים. אדוני, אני סיימתי. כפי שאתה רואה, חבל להתווכח. זה אפשר לי להציג את כל ההסתייגויות. אני מודה לאדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמת לב שדיברת מעל שעה וקיבלת עוד רבע שעה. לכן הוויכוח שלי לא היה סתם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יש הבדל בין זמן דיבור לבין יכולת לנמק הסתייגויות. כרגע נתת לי אפשרות לנמק את כולן. דווקא בזכות זה שנתת לי יכולת לנמק את כולן, יכול להיות ששכנעתי אפילו את מציע החוק לקבל אחת מהן שמתייחסת להגבלת זמן תגובה בעקבות השגה שהוגשה כי אני חושב שזה נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בודק את זה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היועץ המשפטי, זה מופיע בהסתייגות 12 שלנו. ביקשתי להגביל את זמן התגובה בעקבות ההשגה שהושגה. כרגע זה לא מוגבל. אדם הגיש את ההשגה ולך תדע מתי יענו לו. הצעתי להגביל את זה בחמישה ימי עסקים. אני שומע נכונות מצד יוזם החקיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש דברי חקיקה שאכן קובעים מועד למתן התשובה בהשגה. זה דבר מקובל בחקיקה. אבל אנחנו כן צריכים לשמוע את המשרד הממשלתי. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> במקרה הזה זה הרבה יותר משמעותי. תעזור לי, אדוני היושב-ראש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שהשאלה צריכה להיות מופנית למשרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, את הנושא שאם התאגיד יהיה מלכ"ר או לא - נשקול את זה בכיוון חיובי, ומחר ניתן תשובה בעניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וגם עוד הסתייגות שלך, שההסכם יועבר לגורם המוסמך במשרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנוסף, נשקול עד מחר את הנושא הזה שמי שחוסם שיידעו מי חסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי שחוסם זה רק חברת התקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי שביקש את החסימה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> מי שקבע את ההגבלה או החסימה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תשובה להשגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נבדוק עד מחר. אין בעיה. כפי שאתם רואים, אנו שומעים מה שאתם אומרים ומשתדלים לקבל חלק. נחזור אליך. יש לנו גם את מחר. מקסימום מחר תצטרך לבוא. קרויזר, מכל ההסתייגויות נשארה 1, נכון? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הגשנו 13 הסתייגויות שמתוכן הייתה לנו הסתייגות אחת שעליה התעקשנו כדי לתת את הדעת ולהבהיר את לשון החוק, הסתייגות 2. אנו כן רוצים להבהיר אותה לפרוטוקול. נשמח לשמוע את ההתייחסות, בנושא של אמות המידה והיכולת או על בסיס מה ניתן לחסום – על בסיס התאגיד או התוכן או על בסיס ועד הרבנים, הבהרה לפרוטוקול שיהיה ברור לכולם מי יכול לחסום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מקריא מסעיף קטן (ה1). << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צירפת אותנו להסתייגויות של חבר הכנסת אלקין, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ככה זה ארבעה ימי דיונים. יצטרכו להתייחס בוועדת הכנסת. או תצטרכו להגיע להסדר או יש ועדת הכנסת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יום אחד יהיה לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי שכל דבר שקשור לחרדים כולם קופצים. הם גם חלק מהמדינה הזאת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יכול להגיש הסתייגויות לחוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול, אבל אתה יודע. הבנת מה הכוונה שלי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הייתה לנו בעיה עם היכולת, שאפשר להבין מלשון החוק, שניתן לחסום על ידי ועד הרבנים, על ידי התאגיד כל תאגיד אחר, שאינו מפוקח. הייתה לנו על זה הסתייגות - מפוקח על ידי אותו ועד. תאגיד אחר שהוא נותן את ההנחיות לגבי התוכן. הייתה לנו הסתייגות על כך שהבסיס לחסימה לא יהיה על בסיס זה שלא מפוקח על ידי אותו תאגיד אלא רק אם התוכן אינו תואם את התוכן שהצרכנים האלה מקבלים. לכן רצינו ודרשנו ואני שמח שהייעוץ המשפטי הגיע אתנו להבנות כדי לחדד את זה שיהיה ברור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אקרא את הסעיף ואומר כמה דברים. בעמ' 6 בנוסח, ספק מורשה יקבע ויפרסם באתר האינטרנט שלו אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי. בסעיף זה – אמות המידה. יישום אמות המידה ייעשה בשםי לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות או הסכימה להם. זה סעיף שנדון כאן ארוכות, בין היתר לבקשת משרד המשפטים. דיברנו על כך שחברת התקשורת לא רק מפרסמת אמות מידה – היא קובעת ברמת המהות את אמות המידה, ועליהן להיות ברורות, מפורטות ושוויוניות. מבחינתי, לפחות לפי הבנתי הפרשנית, לא ניתן לקבוע אמת מידה שלפיה ייחסמו כלל המנויים שקיבלו על עצמם למשל הגבלות של תאגיד אחר רק משום שמדובר על תאגיד אחר אך כמובן אם שירותי התוכן לא תואמים להשקפת עולמה של קבוצת המנויים או לא תואמים למאפייני אותה קבוצת מנויים, ניתן לחסום. אבל ההבהרה החד משמעית היא שאמות המידה חייבות להיות שוויוניות. הדבר הזה כתוב בחקיקה ראשית ואמור להיות מפוקח גם על ידי משרד התקשורת כי מדובר על חובת ספק מורשה. כמו כן להבנתי לא ניתן לקבוע אמת מידה שלפיה ייחסם תוכן רק משום שלא מפוקח על ידי תאגיד מסוים. אך כפי שאמרתי, ברור שלמשל אם התוכן המהותי, סתם נותן דוגמה, כולו בענייני הימורים, ולא תואם את מאפייני הקבוצה שביקשה את ההגבלות או החסימות ניתן יהיה לחסום אותו. אמת המידה השוויונית צריכה להיות מיושמת פה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתייחס לסוג הקומה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל לא בהתאם למיהו הגוף אלא ברמה המהותית על מה התוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל עליך? משרד המשפטים מסכים להבהרת היועץ המשפטי? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> מקובל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בהתאם להבהרה הברורה של היועץ המשפטי נסיר את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עטאונה, רוצה לנמק משהו? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לנו 50 הסתייגויות. אני רוצה לנמק את כולן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיון הבא תבוא, מחר ב-18:00. קריב, חזרנו אליך. נצל את הזמן. אתה רואה שאנחנו מתייחסים לחלק מההסתייגויות שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דוד, אני מדלג רגע על הערות שבעיניי מאוד חשובות. אדבר עליהן מחר. בכוונה עובר להערות שאני מקווה שביממה גם אתה, גם המציעים, גם המשרדים הרלוונטיים תחשבו. אני מציע פה תוספת של שני סעיפים, שממוקמים כסעיף קטן (7) ו-(8) ב-51ג1(ה1), מספר 37 ו-38 בהסתייגויות שלי. מציע להוסיף סעיף קטן – אראה לך מסודר עם הכותרות אחרי זה, שלשונו: לא יקבע ספק מורשה תעריף לקבלת שירות בזק במסגרת סל השירותים הייעודיים נמוך יותר מהתעריף הזול ביותר המוצע על ידי אותו ספק בעבור אותו שירות למנויים שאינם מנויים על סל השירותים הייעודי. אני מציע לקבוע עיקרון, שהתעריף ומסגרת הסל, מסגרת הקומה הכשרה שמוצע למנויי הקומה, לא יכול להיות יותר זול מהתעריף הכי זול שהספק המורשה מציע לאותו שירות בזק. אנו יודעים שהספקים, במסגרת תוכניות שונות, מציעים תעריפים שונים. זה בסדר. תוכנית א' אתה משלם יותר בחו"ל, פחות בארץ. אני לא קובע פה כלל גורף. אני רק אומר, כשקובעים תעריף לשירות בזק תחת הרגולציה הזו, הוא לא יכול להיות יותר נמוך מהתעריף הכי נמוך שניתן לאותו שירות בזק באחת מתוכניות הספק למי שלא מנוי על סל השירותים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שנתערב במחירים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא מבקש להתערב בכל המחירים. אני רק אומר החוק הזה באופן שאפילו נאמר ראוי, יוצר יתרון מובנה לתאגיד שקשור בהפעלת סל שירותים ייעודי. למשל מועדון צרכנים רגיל, מתאגדים היום 50,000 מנויי פרטנר. אין להם אותם מאפיינים שהחוק מעניק לתאגיד המסוים של סל שירותים ייעודי. לכן אין פה קביעת מחרים אלא אסדרה שנוהגת בכל תחום הסלולר. כל תחום הסלולר זה תחום שיש בו הרבה מאוד אסדרה של נושא תעריפים וא ני קובע עיקרון. לא מחייב את ועדת הרבנים לתעריף – יכולה להמשךי לנהל, אבל התעריף המוזל ביותר, שמוצע לשירות בזק בסל שירותים ייעודי לא יכול להיות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות התחרות. << אורח >> חן נסים: << אורח >> כרגע על פניו אני לא רואה בהצעה הזו משהו חיובי. אשמח להתייעץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מבקש שתתייעצי. << אורח >> חן נסים: << אורח >> אסביר מה קו המחשבה. קודם כל, מבחינת עלויות, לא יודעת לומר מה העלויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דיברתי על אותו שירות בזק. לא על המנוי הכללי. לא יכול להיות שבסל שירותים ייעודי תעריף לדקת שיחה יהיה חצי מתעריף לדקת שיחה – סתם זורק דוגמה. אם אתם רשות התחרות, אם אתם לא מבינים איך המדינה יוצרת פה מועדון צרכנים שיש לו מעמד מובנה למול כל יתר מועדוני הצרכנים אתם לא מבינים מה הכוח- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב עכשיו את הוויכוח שלך עם רשות התחרות. ההצעה שלך, פיקוח על מחירים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. ההצעה שלי זה אסדרה כך שבאמת תהיה תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מילה מכובסת לפיקוח מחירים. אין לנו זמן להתייעצות פה. תגידי מה דעתך. << אורח >> חן נסים: << אורח >> על פניו איני רואה בזה משהו חיובי. זה נראה לי התערבות קצת מוגזמת, ועלולה להיות לזה השפעה על המחירים של המנויים הרגילים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> להוזיל אותם. אנחנו נעשה שיחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות התחרות נגד. זה כמו פיקוח על מחירים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מציע שרשות התחרות לא תשאיר את האמירה שהיא נגד לפרוטוקול. לפחות תסייגו קצת. הסעיף הנוסף, יש לי תחושה שאני יודע מה עמדת רשות התחרות – לא יקבע ספק מורשה תעריף לקבלת שירות בזק במסגרת סל השירותים הייעודיים ביום מסוים בשבוע הגבוה מכפל התעריף הזול ביותר הנוהג בימות השבוע האחרים. בסל השירותים הייעודי מי שמשתמש בטעות בטלפון – דיברתי איתך על זה - בשבת – משלם 4- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קראתי בעיתון. אם הייתה טעות שילד עשה, אנשים קיבלו חשבון בשמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ערערו על זה והזדכו אבל, ברכב, בביטוח שבת- - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש הבדל אחד - אני קניתי טלפון סלולר השבוע. לא התחייבתי שלא אדבר בשבת. אולי אתם רוצים התחייבות שאני לא מדבר בזמן תפילה? אני אדם חילוני. אבל אני רוצה את השירות של סינון התכנים אז אני צריך לשלם על השימוש בשבת 4 שקלים לדקה? תכלית החוק הזה היא למנוע חדירת תכנים לא ראויים לציבור החרדי או למנוע מפלוני אלמוני שקנה טלפון כשר לדבר בשבת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכלית החוק לעגן את המצב הקיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה תכלית החקיקה? כי תצטרכו להסביר את תכלית החקיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעגן את המצב הקיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. מציע שלא תאמר את זה לפרוטוקול – זה לא יעזור לך בבג"ץ שזו תכלית החקיקה, לעגן את המצב הקיים. שמעת, אדוני היושב-ראש? אם התכלית היא למנוע חדירת תכנים לא ראויים לאדם החרדי- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התכלית קודם כל – יש לקונה. אנחנו מתקנים אותה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מילוי סתימה זה לא תכלית חקיקה. אני מציע ליועץ המשפטי שלא תהיה טענה שתכלית החקיקה היא לסתום לקונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא היית כאן כשדיברתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תכלת החקיקה נבדקת אל מול החקיקה. אם תכלית החקיקה הזו היא לאפשר סינון תכנים והגנה על אורח חיים חרדי, אי אפשר לקבל מצב – רשות התחרות, זה גם נכנס בערכי התחרות שאפשר לבוא ל-500,000 מנויים במדינת ישראל ולומר: אתם מקבלים קנס אם החלטתם שאתם במסגרת המנוי שאתם כן – או משפחה חרדית שיש לה נער אחד שאינו חרדי וההורים מסכימים שהילד הזה יישאר בביתם אבל לא כופים עליו אורח חיים חרדי וזה הטלפון שלו – הוא צריך לקבל קנס? אתם לא מבינים שיש פה כפייה? אתם לא יודעים מה קורה? לא בדקתם את שוק ועדות הרבנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, אני חייב לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מציע לאדוני לחשוב על שתי ההסתייגויות האלה. הן מאוד מידתיות. כפל תעריף- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הראשונה אמרתי לך – פיקוח על מחרים. באופן אחר. רשות התחרות מתנגדת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מבקש את עמדת משרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יעבור. נמשיך מחר ב-18:00. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אדבר 4 שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא תדבר מיותר מחצי שעה. חצי שעה לדבר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>