פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
29/10/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 95
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 14:30



סדר היום: 
 << נושא >> מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה, בהיעדר מתווה מתאים בחוק << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ואליד אלהואשלה
טטיאנה מזרסקי
יונתן משריקי


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
חמד עמאר


מוזמנים: 
	אוראל פיין
	–
	רפרנט תמ"ס וחקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, רשות המיסים בישראל

	יעל אסיף
	–
	עו"ד, יועצת משפטית למס רכוש, רשות המיסים

	איילון בנימין
	–
	אחראי תחום הסברה, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	ליאת כהן
	–
	מנהלת אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה, מנהלת לשיקום הצפון

	שרון שינבאום
	–
	פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

	ליאור גור
	–
	פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

	שלמה חדד
	–
	סגן ראש עיריית צפת

	אושרת זהבי
	–
	מנכ"לית עמותת תיירות אשכול גליל מערבי, איגוד רשויות אשכול

	ענת גליק
	–
	תיירות שיווק אשכול גליל מערבי, איגוד רשויות אשכולות

	אליהו דיין
	–
	הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

	קארה גולדמן
	–
	רו"ח, בונות אלטרנטיבה

	אורן בוטא
	–
	יו"ר תנועת העצמאים

	ורד קמינסקי
	–
	רו"ח, ועד מרחב חיפה, לשכת רואי חשבון

	תומר מור
	–
	מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד

	יקיר ליסיצקי
	–
	יושב-ראש דירקטוריון, איגוד המסעדות והברים בישראל

	גלעד מיטרני
	–
	בעלים של מתחם קולינרי בגשר הזיו, חבר באיגוד המסעדות

	מוריס זריהן
	–
	שף ושותף של גלעד מיטרני, מתחם קולינרי גשר הזיו

	איתמר שרעבי
	–
	מסעדן, מסעדנים חזקים

	אילן פרון
	–
	בעלים של 2 מסעדות בחיפה, מסעדנים חזקים

	איריס שפירא
	–
	עו"ד, אימהות בחזית

	שמעון אלון
	–
	תושב צפת

	אהרון גמזו
	–
	תושב כפר סאלד, ממייסדי פורום מגן עוטף ישראל

	יסמין פת
	–
	בעלת מלון בוטיק חדש בחיפה

	אריה אהרונוביץ
	–
	עו"ד, בעל מלון בנהריה

	היבה אסד
	–
	יו"ר עמותת ביחד ונציגת העסקים ממג'דל שמס

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	נציגת ציבור מהגליל העליון, יועצת ארגונית ועסקית

	

נכחו באמצעים מקוונים:

	אלירן
	–
	בעל בית קפה עדה, ראש פינה




מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


<< נושא >> מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה, בהיעדר מתווה מתאים בחוק << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

צוהריים טובים, סליחה על העיכוב בדיון. הכנסת הייתה קצת עמוסה וגועשת היום בדיונים חשובים שאני גם אחראי לנושאים, כמו הסטודנטים במילואים, התקיימו במקביל לוועדה שלנו. הנושא שלנו הוא לא פחות חושב מכל נושא אחר. 

הבוקר היה דיון כללי בוועדת כספים בסוגיית המשך הסיוע לעסקים והרחבת מעגל הסיוע לעסקים שנפגעים בעקבות המלחמה. הדיון הזה חשוב, וועדת כספים גדולה וחזקה. אבל אני כן רוצה להגיד שהוועדה שלנו טיפלה בסוגייה במיוחד של עסקי הפנאי, התיירות והמסעדנות שבעצם נפלו בין הכיסאות באופן דרמטי בכל אזור הצפון, גם בגולן ואפילו בגליל העליון במקומות מסוימים מסעדות לא קיבלו סיוע, הם קיבלו את החודשים של אוקטובר נובמבר דצמבר – ומינואר התעלמו מהם כולל העיר צפת, כולל אזורים נרחבים. 

במאבק שניהלנו נכנסו המסעדות להיות מוכרות כמקומות שההכנסה שלהם נפגעה באופן דרמטי ובחודשים מאי עד אוגוסט-ספטמבר, חלק מהמסעדות והעסקים האלו קיבלו את הסיוע שמגיע להם. זה לא מספיק כי זה לא רציף, זה לא ניתן רטרואקטיבית על החודשים של ינואר ואפריל שהם לא היו בהסדר הכללי. 

אני רוצה לדעת תשובות גם מה קורה בתחום הזה קדימה? כי מטבע הדברים המלחמה הזאת החריפה, הכניסה אזורים שלמים למעגל הפגיעה הכלכלית, במידה מסוימת אני בכל שבועיים בחניתה ורוב הטילים עוברים מעלינו וממשיכים לקריות ולעכו ולחיפה ולעוד מקומות במדינה, והנפילות הגדולות היו בשבועות האחרונים דווקא במרכז הגליל במסה קריטית של ערים מטווחות. 

בנוסף, פגשנו סוגיה שלא קיבלה מענה, אני גם דיברתי עם אמיר בטלפון ואני בכלל חושב שהממשלה חייבת שיהיה לה כלי מיוחד בנושא הסיוע והשיפוי לעסקים, שהוא מעין ועדה מיוחדת שתבדוק בהיגיון, ועדת חריגים, ושתסתכל על המציאות כפי שהיא, כי הרבה פעמים אנשי המקצוע אומרים לי: אתה צודק אבל אין לנו בהגדרה בחוק את האפשרות לסייע, ושם הייתה צריכה להיות ועדת חריגים בסמכות של מנכ"ל רשות המיסים או מי שהוא מסמיך מטעמו, לבחון מקרים אמיתיים של נפילה בין הכיסאות. 

יש פה כמה מקרים כמה דוברים שאני פגשתי אישית וניסינו להתחיל לעזור, אבל בלי ממשלה העסקים האלו ייסגרו. אמיר צריך ללכת בעוד חצי שעה אז אני רוצה שכל אחד ידבר 2-3 דקות על העסק שלו ואת הייחודיות של הפגיעה כדי שנספיק 4-5 דוברים לפני שאמיר יתייחס. יישאר פה נציג מטעמך בדיון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא יישאר? היועצת המשפטית לא רוצה להישאר איתי בדיון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

יצאנו היום ב-06:30 כדי להגיע, החבר'ה שלנו נמצאים היום בכנסים עם בעלי עסקים וממשיכים שם עכשיו עם תושבי קריית שמונה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

וואו. אז לנו חשובים שבסוף יהיו פתרונות ואם צריך נעשה דיון המשך במועד שיהיה גם לכם נוח ורגוע להעמיק, אבל לא רחוק אלא ממש בתוך שבוע-עשרה ימים דיון המשך באותו נושא. אז נציגי העסקים, בואו נתחיל עם גלעד שיש לו מצב מיוחד. בבקשה, גלעד. 

 << אורח >> גלעד מיטרני: << אורח >> 

יושב איתי גם מוריס, שותפי. קודם כול תודה שאתם מקבלים ומארחים אותנו. אנחנו הקמנו מתחם בילוי קולינרי בקיבוץ גשר הזיו, 4.5 קילומטרים מגבול הצפון, מראש הנקרה. כולכם מכירים את ההבדל בין ארבעה לארבעה קילומטרים וחצי שמשפיע עלינו באופן דרסטי. אבל נפלנו בין הכיסאות בעניין מרכזי שהוא שבעצם ב-6 באוקטובר 2023 הודענו שאנחנו מתחילים הרצה ב-10 באוקטובר 2023, יום שלישי, למחרת פרצה המלחמה הארורה. למעשה, אין לנו הכנסות בשום צורה. 

אנחנו ביחד עם הקיבוץ בשיתוף פעולה השקענו כ-7 מיליון שקלים, קרוב למחצית הוא באחריותנו, מעבר לכך שהמקום לא עובד, לא נפתח, א' זה שהיינו רגע לפני פתיחה אומר שהשקענו מאות אלפי שקלים במזון, בציוד וכו', גינון בסדר גודל של 200,000 שקלים שאנחנו ממשיכים להשקות אותו כדי שלא ירד לטמיון. אני באופן אישי בתוקף העניין לרגע לא תתפסו אותי מתמסכן, אבל בהחלט הולך לכסח את הדשא גם כדי לשמור על הדשא וגם לשמור על השפיות. 

אנחנו חייבים לספקים שעומדים איתן סדר גודל של 700,000 שקלים ועוד סכום דומה לבנקים שמנסים לעזור ככל יכולתם, אבל שוב, יש בעיה נקודתית עם המתווה גם שהבנקים – אני לא אלאה אתכם – שמבקשים מאיתנו להחזיר את הקרן, מוותרים לנו, דוחים אותה קצת, אבל את הריביות אנחנו משלמים גם אותם אלפי שקלים בחודש שאנחנו צריכים. 

בלאי של המקום – אני אומר בכנות אני לא אאריך יותר – אנחנו מטפלים שם, שכירות – עוזרים לנו אבל מבקשים אותה. ציוד שהושקע במאות אלפי שקלים. אני הולך לפתוח ברזים כדי שהמים יזרמו. אני אומר בפעם האחרונה: אנחנו לא נתמסכן, אנחנו נפתח ברגע שנוכל, ברגע שתושבים יחזרו לבתיהם, אבל אז גם ייראו הנזקים של ציוד שהתקלקל, מים שלא זורמים, ברזים שצריך להחליף שלצערי אני חושב שגם שם ניתקל בבעיה לא פשוטה כספית. אז אנחנו מבקשים עזרה בעניין הזה, במקרה הספציפי שלנו ששום מסלול לא נקבע כדי לטפל. תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה לדייק את הדבר הזה. בעצם זה עסק שמרכיב ההוצאות שלו על השקעה התקיימו לפני המלחמה. זה עסק קיים וחי, הוא פשוט עוד לא ביצע הכנסות מפעילות. הם פרסמו מודעה שב-10 באוקטובר המתחם הקולינרי הזה נפתח. מה לעשות שה-7 באוקטובר טרף את הקלפים.

 << אורח >> גלעד מיטרני: << אורח >> 

400 נרשמים ליום הפתיחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השאלה אם העובדה שלפחות את ההשקעות הם ניהלו לפני המלחמה, אפשר לכלול כפעילות עסקית שתאפשר להם החזר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אגיד. בגדול, הם לא נמצאים במסלול של הוצאות קבועות ולא מחזורים, יש להם מסלול אדום. כרגע קשה לי כי באמת שמעתי את המקרה כמה דקות לפני שנכנסנו לדיון, ובאמת חבל שהמקרים האלו לא מגיעים אלינו באיזה מכתב לפני כי יכול להיות שיש פתרונות וזה מיותר להעלות את זה כאן.

 לאוקטובר עד דצמבר בוודאות יש להם פתרון כי גם אז אנחנו הכרזנו – זה היה אזור שהייתה בו הפסקת פעילות מלאה והם שחקנים מסלול אדום, זה לא רלוונטי אם יש לו הכנסה או אין לו הכנסה, הוא מסלול אדום, הוא זכאי לקבל את הכול. זה נקרא בחקיקה הפסד או מניעת רווח. נניח שאת מניעת הרווח מאוד קשה לדעת כי לא היה בסיס, אבל לפחות את ההפסד שנוצר אתה רואה אותו ואתה יכול לשלם לו את השכירות ואת הארנונה ואת כל הדברים האלו, ומלאי שהוא אמר שמת, ואת כל הדברים האלה. אני צריך לבחון את זה טיפה יותר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה בעצם מסתיים ב-31 בדצמבר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עדיין הוא יישוב ספר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם נכנסו אחר כך.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

רציתי לענות כרגע תשובה מלא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

במאי הם נכנסו להסדר מחדש.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הם נכנסו בתחילת האירוע, אני צריך לראות איך אנחנו פותרים את זה קדימה, אבל אני לא חושב שזה מקרה לפה. יש לו פתרון לטעמי, רק שמעתי את זה עכשיו. אם הייתי יודע את זה לפני הייתי אומר לו אל תבוא לפה

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האמת היא שאני הטרדתי אותך על המקרה הזה בטלפון.

 << אורח >> אושרת זהבי: << אורח >>  

גם אני באופן אישי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע, אבל בגלל שאני יודע כמה אתה מוטרד אז אני משאיר את זה להמשך טיפול.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני כבר דיברתי עם יקיר לפני, אמרתי לו שייתן לי את הטלפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני משאיר את זה להמשך טיפול.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

ואני אשב איתו ונראה איך אנחנו פותרים את זה. לטעמי יש פתרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יסמין פת, עסק חדש, מלון בוטיק בחיפה. אבל רק שניה, מיטרני, צריך להחליף ניידים והרואה-חשבון שלכם צריך לעשות עבודה טובה ולהגיש לדצמבר-אוקטובר כבר בקשה ולבחון את הסיפור של מאי שכל האזור הזה הוכר מחדש בתחום המסעדנות. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני יכול להגיד משהו גם? הוא הציג לי עוד עסק שלהם כאן לפני כמה דקות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בעסק ההוא הם קיבלו כי הוא היה פעיל וקיים. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הוא עסק חדש שנכנס לו לפי החקיקה דיווח 0 לממוצע וזה פוגע בו. אנחנו בהוראת הביצוע הקלנו בנושא הזה, אישרתי לו את ההשגות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מעולה, זאת הדרך. בדיוק אותה התייחסות ייחודית. 

 << אורח >> גלעד מיטרני: << אורח >> 

למרות שעלה כאן לרגע שאולי לא היה צורך שנבוא בשביל להציג את המקרה, אני בהחלט מעריך את הפגישה הזאת ואני מודה לך, אני חושב שכן היה חשוב לפגוש אותך. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני חושב שכן היה חשוב לפני ההצגה של זה פה, להציג את זה, אפשר לפתור את זה.

 << אורח >> גלעד מיטרני: << אורח >> 

אני מקבל, זה לא בידיים שלי. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

אמיר, שאלה, האם יש יכולת להתייחס מינואר קדימה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני רוצה לראות, זה קשה, זה במהירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה שאמיר אומר לכם: אני נפש חפצה, ואני אמתח עד הקצה את הסמכויות שלי בחוק.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בוא נשב קודם כול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כדי לסייע לעסק הזה בגלל הפעילות, גם השקעות וגם הוצאה לפיתוח נחשבת פעילות גם אם עדיין אין הכנסות ממשתתפים שזה מה שהתרחש. יסמין.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

סליחה כבודו, אני הגעתי באיחור מוועדה אחרת, ברשותך אם אני אוכל להמשיך את הקו של יקיר. תומר מור ממסעדנים חזקים ביחד. שלא נסטה מנושא לנושא והזמן יתבזבז כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הקו יימשך, אבל אני רציתי את העסקים עצמם. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

ודאי, אדרבה ואדרבה. ברשותך משפט קצר ואני משחרר לעסקים כי הם החשובים, לא אנחנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נראה אותך משפט קצר.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

בבקשה, לפרוטוקול: תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד. ראשית כל הכבוד על העבודה הנהדרת שנעשתה לפני מספר חודשים שבאמת הצליחה להביא תוצאה בערך למסעדני הצפון שנכנסו פנימה לרשימה של מתווה הפיצויים. בהקשר למה שקורה היום אנחנו רואים קו ישיר לעבודה שלך שעשית, עבודה מצוינת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כל הח"כים פה של ועדת נגב גליל, שתדע. טטיאנה איתי בכל מקום. שריקי אני מלהיב אותו מטעם ש"ס לפתור בעיות בקרית שמונה.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

בעיקר זה מה שהוא עושה.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

כל מי שידו במעל, גם מי שלא הצביע לכם וגם מי שלא כשר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ובליאק שליבו ונפשו.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

בצפון יש לנו בעיה של כשרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מי שפה, כנראה אכפת לו. תמשיך. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

בקצר וקולע. אנחנו צריכים להכניס פה לאירוע מגוון רחב של גופים. כמובן, דבר ראשון, המתווה של הפיצויים, אני לא ארחיב על מה שיקיר אמר ואני בטוח שהוא אמר את כל הדברים שאנחנו אומרים גם, רק להוסיף בנוסף. אנחנו צריכים להכניס פה גם לאירוע ואתם צריכים גם לעזור לנו בנושא הזה, בנק ישראל דרך ועדת כספים שלא נכנס בכלל לסיטואציה הזאת וצריך להיכנס ולראות איך אפשר א' שהבנקים יעזרו, ב' בנוסף לראות גם מתווה נוסף של הלוואות בערבות מדינה, מנגנון שהיה בעבר ואנחנו לא מדברים עליו כרגע.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה של החשב הכללי .

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

בדיוק. אבל בא לומר שהמנגנון והמתווה של פיצויים הוא טוב אבל הוא חלקי, הוא לא מלא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז שתי הערות על המצב. הבנקים התחשבו בעסקים ואני פניתי על עסקים.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

אנחנו לא רואים את זה בשטח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני פניתי לבנקים ספציפית על עסקים להקפיא תשלומים, לפרוס אותם, לדחות אותם. הם תמיד אמרו לי כן, תמיד עזרו לי. והעניין הזה של הלוואות בערבויות מדינה, דבר שעשינו היטב בקורונה ופעל, אין סיבה שלא יהיה. גם ההלוואות שאז המדינה העמידה לא נוצלו במלואם וזה עבד יפה בבנקים, ועכשיו זה חוק ההסדרים ואפשר להכניס מרכיב כזה של סיוע. אבל אתה יודע, לא כל עסק רוצה עוד הלוואה, בסוף הוא צריך לשרוד, הוא צריך שחלק מזה יכסה ממש את המשבר שלו ולא ישעבד אותו לעתיד, אבל זה שילוב, שילוב של מענק שנותן בוסט ומאפשר לך להתקיים ואולי הלוואה שמאפשרת לפרוס אותה כלפי העתיד. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

וכמובן גם חצי משפט - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע אבל זה לא טוב כי יסמין היא מנומסת, וזכות הדיבור שלה הייתה לפני שש דקות כבר. בבקשה. 

 << אורח >> יסמין פת: << אורח >> 

תודה, אני יסמין פת, אני בעלים של מלון בוטיק מילה, מלון חדש במושבה הגרמנית בחיפה. בשנים האחרונות אנחנו נמצאים במבנה שהוא מהתקופה הטמפלרית, משנת 1870, מה שאומר שהשקענו שם המון-המון משאבים על מנת לשמר ולשפץ את המבנה, מעל 4.5 מיליון. פתחנו ביוני השנה, יוני היה החודש הראשון, ביולי התחלנו כבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שזה נועז, בזמן מלחמה, לא לפחד. 

 << אורח >> יסמין פת: << אורח >> 

נכון, התחלנו כבר את התהליך לפני זה ופתחנו. יולי היה חודש טוב. אמנם אין תיירות חוץ אבל כן יש הרבה תיירות פנים. המלון גם מכיל חצר לאירועים, בר יין, שכל זה התעכב בעקבות המצב והחל מאוגוסט מהאיום האיראני כולם התחילו לבטל. היום המצב בחיפה פשוט שומם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באחוזים של ירידה?

 << אורח >> יסמין פת: << אורח >> 

100%.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אתם מפעילים? כלומר, אתם מנסים לשרוד?

 << אורח >> יסמין פת: << אורח >> 

אי אפשר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אתם עונים להגדרה, ההשקעות שלכם היו גם לפני המלחמה מבחינת שיפוץ?

 << אורח >> יסמין פת: << אורח >> 

ותוך כדי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אם אתם הייתם לפני המלחמה היא יכולה להיות חלק?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אסביר. יוראי העלה את הפתרון שאנחנו נותנים לספטמבר-אוקטובר שחלק מהעסקים בהתאם למדיניות ההתגוננות יקבלו נוסחת מחזורים וחלק הוצאות מזכות כמו שהיה כלל ארצי, זה מה שאמורים לקבל בעיר חיפה. אחד הפתרונות שנעלה בשבוע הבא לגבי עסקים חדשים, יש שני סוגים של עסקים חדשים, אם ניקח עסק חדש שנמצא בעיר נהריה לדוגמה, שמתחילת המלחמה בכל חודשיים הוא מקבל פיצוי, יש לו תקנות. אם הוא פתח תוך כדי המלחמה – אני לא מכיר פתרון לתת לו תוך כדי המלחמה. לעיר חיפה אני כן מכיר פתרון וזה ייכנס בתקנות שאנחנו נעלה להערות בשבוע הבא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אני שמעתי בחצי אוזן את נציג האוצר שאומר שנשקלת אפשרות לסייע גם לעסקים חדשים שנפתחו בזמן המלחמה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אסביר. תלוי איזה עסקים חדשים. בעיר חיפה, בגדול, המדינה נתנה פיצויים באוקטובר, נובמבר, דצמבר 2023 ומינואר הם היו ירוקים ועבדו רגיל. אזורים כאלה שהעסק נפתח בינואר 2024 או ביולי הם ייכנסו ויהיו עסקים חדשים, אנחנו נכניס את זה להודעה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יש לך גם בסיס להשוואה מתחילת השנה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

סתם דוגמה, ישבתי איתה לפני, לה יש את חודש שביעי-שמיני, אז יש בסיס. לעסקים שפותחים תוך כדי הלחימה – כשאתה פותח תוך כדי לחימה בנהריה לדוגמה, ויש לך כל דו חודשי פיצויים, גם בקורונה לא נתנו לזה פתרון כי אי אפשר לתת לזה פתרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שניה, אדם פתח עסק חדש בנהריה מאפס, כולל השקעות והפעלה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אם הוא פתח אותו בינואר 2024 בזמן שגם ככה יש תקנות פיצויים בעיר הזאת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא עדיין קיבל?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הוא לא קיבל כי הוא נכנס לתוך אירוע מלחמה מראש, הוא לא ציפה לקבל משהו אחר כשהוא פתח את זה. בעסק שלה, בינואר עד ספטמבר, העיר עבדה רגיל בחיפה. זה כמו שהיה באומיקרון – מי שזוכר את האומיקרון – התקנו תקנות, האומיקרון היה בינואר 2022 ואז עסקים שפתחו במהלך הקורונה נתנו להם פיצוי. בזמן הקורונה נתנו רק לעסקים שנפתחו לפני הקורונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אם היו השקעות מקדימות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הם יקבלו פיצוי מלא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם יקבלו מלא? ידעת את זה יסמין, שתקבלי פיצוי?

 << אורח >> יסמין פת: << אורח >> 

לא, ממה שהרואה-חשבון שלנו אמר, זה לא מה שהוא אמר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה שאני רוצה להגיד לכם זה שאתם עושים המון השתלמויות ואולי אנחנו צריכים לעשות איזה זום, אפילו בהובלה שלנו, שיש בו אפשרות למאות או אלפי רואי חשבון שייכנסו ויבינו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אנחנו עושים את זה כל הזמן עם לשכת רואי חשבון, עשיתי קרוב ל-15 כאלה פודקאסטים והכול והרצאות. רואה החשבון שלה אמר לה שלא כי עדיין לא הובאו להערות הציבור התקנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז כשהם יבואו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אז מה הם העסקים שאתה לא יכול לתת להם פתרון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עסקים שנמצאים באזור התגוננות, לדוגמה קו עימות. לקו עימות היה פיצויים של מחזורים תקופה ארוכה, מאוקטובר בשנה קודמת כרגע זה עד אוקטובר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני מתכוון לעסקים חדשים. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עסקים חדשים שנפתחו באזורים שיש פיצוי רצוף מתחילת המלחמה ועד היום, אני לא יכול לתת להם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אמיר, בעברית פשוטה אתה אומר: אם אדם פתח עסק באזור מלחמה למרות שהוא יודע את התנאים שהכול סגור – אני לא יכול לעזור לו. אבל אם ההשקעות שלו היו לפני המלחמה אז העסק כבר פועל. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יכול לתת דרך איזשהו סכום קבוע כמו שעשינו במתווה הראשון לעסקים מסוימים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

במתווה הראשון שעשינו זה היה מצחיק, הסכום הקבוע לצערי היה 4,000 שקלים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

4,200.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בליאק, כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה יודע כמה דיברו על ה-4,200 האלה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע כמה זמן לקח לי להוציא מכם להעלות את זה מ-3,750 ל-4,200?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה בסוף התקציב, זה בימים האחרונים של תקציב המדינה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

היישובים החדשים שייכנסו למתווה בספטמבר-אוקטובר שלא היו בחצי השנה האחרונה במתווה בשנת 2024, כל העסקים החדשים האלה שנפתחו לפני ספטמבר-אוקטובר, אנחנו ניתן להם פתרון בתוך התקציב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אמיר, אני רוצה לשאול את זה בדרך אחרת, שזה יותר האוצר וזה יותר הכלכלה ומבט כלפי העתיד. אם אדם החליט לפתוח עסק והוא מנסה להתקיים והוא פועל, הוא תכנן להיות 100% והוא נהיה 30%, 50%, יש אינטרס למדינה? הרי אחת הבעיות בצפון זה בריחה של עסקים מהצפון, אז כל מי שמקים משהו בצפון הוא די אמיץ, אז למה אין לנו תמריץ על זה שאדם הקים בזמן המלחמה עסק? בוא תקים עסק, תקבל מענק. 

למה אנחנו צריכים להסתכל על זה רק בצד שהוא הפסיד או לא הפסיד? אנחנו מתמרצים את הפעילות הכלכלית, אנחנו רוצים שעסקים יקומו בצפון. כל שכן אחרי המלחמה ודאי נרצה לשקם את הצפון ולהקים הרבה עסקים, אבל אם מישהו היה נועז והקים בזמן המלחמה למרות הסיכון הגבוה, וזה לא פיקציה, באמת הקים, באמת השקיע, באמת הוציא מאות אלפי שקלים, אני שואל את זה גם את האוצר, את הכלכלה, תגיד: הקמת? אנחנו איתך. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

אוראל פיין, אגף תקציבים. שוב, זה לא סוד שמדינת ישראל כרגע נדרשת לאתגרים פיסקליים שהיא לא ידעה ב-20 השנים האחרונות. כרגע יש חוסר ודאות רב לגבי המצב הביטחוני בצפון וכנגזרת מכך גם לגבי הפעילות הכלכלית. כרגע מדינת ישראל נדרשת להתכנסות פיסקלית וביום שאחרי המלחמה אני בטוח שהממשלה תניח תוכנית כלכלית לפיתוח הצפון כמו שהיא הניחה לחבל תקומה, ובחלק מהתוכנית הזאת יוצעו תמיכות כאלה ואחרות. אני כרגע לא יודע להגיד מה הם כי הדברים עוד לא נידונו לפרטיהם, וזו הסיבה. הסיבה כרגע נובעת בגלל חוסר ודאות רב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע חברים, אני לא יכול, יש לי כמה דקות עם רשות המיסים, אני צריך למצות את הדבר הזה. העניין של אותן תקנות שיאפשרו את הסיוע הזה שדובר, מתי הן ייכנסו לתוקף?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הן יעלו להערות הציבור במהלך השבוע הבא. בסוף, התקנות של ספטמבר-אוקטובר יכולות להיפתח רק ב-15 בנובמבר, אפילו ב-17 אחרי דיווחי המע"מ, זה לא רלוונטי גם אם נעלה אותם היום אף אחד לא יוכל להגיש תביעה כי אנחנו לא רואים את דיווחי המע"מ.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא לגמרי מסכים עם זה, כי גם הוודאות חשובה לעסקים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ברור. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא, בשבוע הבא זה עולה להערות הציבור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי זה מסתיים? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כבר נתנו די ודאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עוד כמה זמן? שבוע? כמה ימים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עוד שבוע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אם אנחנו עושים דיון מעקב בעוד שבועיים, יש סיכוי שהמטרות האלה בתוקף?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

המטרה שלנו היא לנסות שעד סוף שבוע הבא, עד יום חמישי, להעלות את זה להעלות הציבור – בלי להתחייב כי יש תקציב עדיין וכל מיני דברים אחרים – ב-14 יעבור שבוע, ב-17 שזה יום ראשון אני מניח שגפני יקבע דיון בוועדת הכספים בשביל לאשר את זה, 17-18.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

סליחה, האם אוכל לקבל את רשות הדיבור? אני אמנם לא נרשמתי. שמי ורד קמינסקי מלשכת רואי החשבון בישראל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה? אהלן ורד.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

חשוב לי להשמיע את הקול שלנו, של רואי החשבון. נבחרתי לוועד מרחב חיפה ונאמרו פה דברים לגבי רואי חשבון. חשוב לי להבהיר שאנחנו רואי החשבון, גם נמצאים מתחת לאלונקה עם בעלי העסקים שלנו. עכשיו, כל הידיעות על פיצויים לחיפה זה משהו שנאמר רק היום. כולנו תושבי חיפה ובעלי עסקים נמצאים במשך חודשים בחוסר ודאות, ולכן חברתי פה, בעלת בית המלון, רואה החשבון שלו אין לה מושג, הוא לא יודע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו לא רוצים להעליב את רואי החשבון. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

זה לא בשביל להעליב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ההערה הייתה לגבי מידע, האם המידע הגיע?

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אין מידע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז בגלל זה רצינו, זאת הסיבה שאנחנו גם עושים את הדיון הזה.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

הטענה שלי, ובאתי לפה להשמיע אותה, שההחלטות מתקבלות באיחור והן מגיעות אלינו כשכבר בעלי העסקים גוועים ומתים וגוססים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את כל-כך צודקת.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

הם שואלים אותנו מה לעשות?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נלחמנו על מסעדות בצפון חצי שנה בלי כלום.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

לכן אני באתי לפה לתת פתרונות, אני לא באתי לפה להשמיע קול וסתם לקשקש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, זה בסדר גמור.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אני באתי להגיד: בואו תעבדו איתנו בשיתוף פעולה, עם לשכת רואי החשבון. יש לנו הצעות, יש לנו רעיונות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אמיר הוא בקשר עם לשכת רואי החשבון.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אז אני חברה חדשה בלשכת רואי החשבון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז הוא גם יכיר אותך, יש לו גם נציג רשות המיסים בצפון. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אני אשמח גם לדבר עם הנציגים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לשכת רואי החשבון בקשר קבוע איתנו פעם בשבועיים איתי במשרד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני יודע את זה. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

הערה קטנה רק למשרד האוצר, שמעתי היום כמה פעמים את נציגי משרד האוצר. כל מה שאני שומעת זה: המסגרת, וקשה לנו ואין לנו. אוקיי, אז בוא נחליט מה סדר העדיפויות במדינת ישראל? אנחנו יושבים פה ורוצים לפתח את הנגב והגליל. איפה השר לפיתוח הנגב והגליל הוא נמצא פה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, הוא לא קשור לזה, אין לו את הכסף בשביל זה, והוא נחשב שר טוב. את מה שהיה לו הוא סיים מהר. אבל יש לו רק כמה מאות מיליונים, המשבר של הצפון זה מיליארדים, הוא לא יכול להושיע את הצפון. הייתי שואל על שר הכלכלה שאחראי על עסקים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם לו יש תקציב של 2 מיליארד שקלים, זה לא מספיק.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אני יכולה לומר לך שכתושבת חיפה, אנחנו מרגישים פריפריה זנוחה. מדובר על חבל ארץ עצום שהוא מוזנח לא מעכשיו, כבר שנים רבות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני אגיד לך שאני לא אוהב להתרחב בדיון כי אני מפספס את המטרה.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

ברור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סדרי העדיפויות של המדינה ואיפה הכסף, זה לא יהיה היום. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אז בואו תעזרו לחיפה ולצפון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והפגיעה בפריפריה זה הנשמה שלי, עשיתי כמה בג"צים נגד מדינת ישראל על אי שוויון בפריפריה.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

כן, זה מאוד עצוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בגבולות, בהכנסות, בבריאות, בחינוך, בתחבורה, בכל התחומים האלה יש לי בג"צים נגד מדינת ישראל. אבל לא היום. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

יקיר ליסיציקי, יושב-ראש איגוד המסעדות והברים בישראל. מענין את כולנו מה הנתונים של רשות המיסים, עסקים חדשים באזור הצפון שנפתחו בחודש אוקטובר? האם אפשר להביא את הנתון הזה לפני יושב-ראש הוועדה? שנבין את ההיקף. אם ההיקף הזה דורש שינוי חקיקה אתמול אז נתכנס ונעשה מה שצריך. כל עסק זה עולם, אנחנו לא נפיל אף אחד בין הכיסאות כי אין כיסאות, אין עסקים שם. אנחנו מדברים על להשקיע בפיתוח לייצר אינטרס לפתוח שם עסקים חדשים, בואו נטפל בקיימים. כמה מקרים דומים כמו גלעד שהיינו אצלו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין הרבה. עשרות גג. זו קבוצה קטנה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

זה נמצא אצלי.

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

אני סבור שאצל מע"מ אפשר לראות את מועד פתיחת בית העסק, תחילת פעילות עסקית, ולהביא את הנתונים לוועדה. להבין את ההיקף. אמיר דהן עושה עבודה במסגרת הכלים שלו, במסגרת החוק, כל מה שהוא יכול לעשות הוא עושה, והצוות שלו והם עובדים. בסוף הוא לא המחוקק. ואם אנחנו התכנסנו פה להציף ולתת זרקור לנושא מהסוג הזה – בוא נתחיל את הבוקר טוב מהמספרים. כמה עסקים כאלה יש לנו מקצה לקצה? עם חיפה שעתידה להיכנס, שעד הבוקר היא לא נכנסה לשום מקום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קודם כול זאת בשורה להיום. אנחנו שמחים שמתחילים לחשוב גם על חיפה וגם על עסקים חדשים שהייתה להם פעילות. אנחנו מתחילים פה למצוא סימני נפט. 

סגן ראש העיר של צפת, בבקשה, קצר. 

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >> 

שלום, תודה. קודם כול אני רוצה באמת להודות לכם בוועדה היחידה בכנסת שהגיעה לצפת, הסתובבתם, למדתם את מה שצריך ללמוד ובעקבות זה אתם מקדמים הרבה דברים בשבילנו, אז באמת תודה רבה. בטח ראיתם כשהסתובבתם, שאין עסקים. המצב קטסטרופה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

ראינו מודעת אֵבֶל על העסקים.

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >> 

ראית אֲבָל שהיה נעול, זאת אומרת שלא הייתה מודעת אֵבֶל והחנות פתוחה. החנויות סגורות, הגלריות סגורות ואנחנו מדברים פה כרגע על העסקים החדשים. 

אני רוצה להגיד גם בהקשר של צפת – זה נוגע בעצם להקשר של כולם – עסקים שפתחו בצפת תוך כדי המלחמה זה בגלל שההשקעות היו מוכנות קודם, אנשים כבר שמו כספים, השקיעו, והדרך היחידה שלהם לנסות להציל משהו מן הארי ומן הדב זה לפתוח. אני לא יודע מה יהיה המנגנון שישקף ללמוד מה היה פוטנציאל ההכנסות, אבל להשאיר אותם ככה ולטבוע, זה א' יהיה הנזק שלנו. אנחנו רוצים שהעסק הזה יצליח, שהכנסת מיסים יחזיר את זה בחזרה למדינה. אם אנחנו עכשיו נפקיר אותם – זה יהיה מצער מאוד.

הערה נוספת חשובה ובזה אני אסיים. אנחנו מקווים מאוד שהמלחמה תסתיים כמה שיותר מהר, אבל לפי ההתנהלות של נוהל הפיצויים שמסתכל מה פיקוד העורף קבע, וברגע שפיקוד העורף יגיד שאנחנו ירוקים אז מפסיקים, שוב פעם אנחנו נמצא את עצמנו מופקרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אגב, צפת באמת הייתה מקרה שפיקוד העורף כאילו לא שם עליה מגבלות והיא חטפה טילים בשל בסיסים קרובים אליה, והעיר הייתה סגורה וגם מוסדות ממשלתיים אסרו על תוכניות ממשלה לבקר בצפת, כמו פרויקט תגלית, מסע, לא הגיעו לצפת. זאת אומרת הממשלה אוסרת להגיע.

 << אורח >> שלמה חדד: << אורח >> 

אבל אין מנגנון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ראינו את רחוב הגלריות, וראינו את האנשים האלה והמאבק שלנו התחיל להביא סיוע, הוא לא שלם. אנחנו פה כדי להמשיך במאבק. סגן ראש העיר, תודה. וראש העיר של צפת הוא על הכיפאק, קקון, אנחנו מאוד אוהבים אותו וגאים בו והוא ליווה אותנו. 

אנחנו רוצים לתת לעסק בראש פינה שקם בזמן המלחמה. לא נמצא? נראה בהמשך אם הוא חוזר. אריה, מלון מנהריה, בבקשה.

 << אורח >> אריה אהרונוביץ: << אורח >> 

קודם כול אני רוצה להודות לך אדוני יושב-הראש, ולוועדה, באמת מחמם את הלב, גם אלינו הגעת לפגישה, ישבת איתנו, שמעת אותנו. אני עובד בשיתוף פעולה עם אמיר מרשות המיסים, תודה גם על התמיכה. זה כיף לעבוד איתם. מה שאני רוצה להעלות פה בפניכם זה את הנושא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אגב, זה שינוי, כשפגשנו אותך בלוחמי הגטאות היית לוחם גטאות, היית עצבני. מאז עשינו לכם סולחה, אני מבסוט עליך.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

נרגעתי מאז, אנחנו עובדים על זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בנופת צופים אתה מקבל יותר שקלים. כן, דבר.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

אז ככה, קודם כול בנושא של הבנקים, כל הנושא של ההקפאה של ההלוואות בגלל המצב, כי העסקים שלנו סגורים, העסק שלי ירד ב-100% עבודה כמעט. אני מעלה את זה כאן לוועדה כי אלו דברים שמשרד האוצר צריך לשמוע כי הוא לא נתן תשובה שבאמת הרגיעה לי את האוזן. ברגע שהעסקים שלנו סגורים והבנקים לוקחים לנו על הקפאה ריבית דריבית, והבנקים די מנצלים את המצב ועושים על זה הון נוסף ולא נכנסים תחת האלונקה כמונו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תכף נקבל תשובות מבנק ישראל.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

כשהתגייסתי במקרה שלי למילואים ונפצעתי וחזרתי ואני לא מאמין שאני מגיע לבנקים ואני צריך לתת הסברים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז קודם כול, כל הכבוד לך גם על השירות שלך למדינה.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

כל הכבוד לך, אני מחכה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו נבוא.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

זה היה דבר אחד. דבר שני, המקדמות. כרגע עד היום אנחנו עובדים על מקדמות על פי חקיקה, ואני חושב שגם את זה כדאי אולי לשנות כי אנחנו לא יודעים מתי המלחמה תסתיים כמו חברתי כאן עם המלון מחיפה. פותחים עסקים תוך כדי מלחמה זה תמיד נראה כאילו - - -, הרי אף אחד לא יכול לצפות שמלחמה תימשך חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, ובינתיים אנחנו פה מעל שנה. ולכן כבר המקדמות היום לא מסייעות לנו כשאנחנו צריכים לשלם ארנונה ואת ההלוואות שלנו. עכשיו במקרה שההלוואות תופחות במאות אלפי שקלים על כל עיכוב וכל הקפאה, ולכן אולי כדאי כבר להתחיל לעשות איזשהו שינוי כיוון ולשמר את העסק כדי שבאמת יהיה לאן לחזור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. אני רוצה לתת לעסק מראש פינה להציג לפני שאני עומד במילה שלי ומשחרר את רשות המיסים. בבקשה, קפה עדה בראש פינה, מומלץ מאוד. 

 << אורח >> אלירן: << אורח >> 

שלום. אני אספר קצת על עצמי, אני אלירן מראש פינה, פתחתי את העסק, זכיתי במכרז בעצם בשנה שעברה בחודש ספטמבר ואז פרצה המלחמה והיו לבטים אם לפתוח או לא לפתוח והיינו כבר בשיפוצים וכל העניינים התחילו להתגלגל, בגלל המכרז היינו חייבים לפתוח כבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את התחלת השיפוצים ביצעתם לפני המלחמה?

 << אורח >> אלירן: << אורח >> 

התחלתי לפני המלחמה ואז גויסתי למילואים ביישוב. תוך כדי המשכתי לשפץ, כמובן שלא ידעתי אם לפתוח או לא. בסופו של דבר פתחנו רשמית את המסעדה ב-1 במאי וזה עבד נפלא, ביחס למלחמה כמובן. חודש אחרי זה גם כן, ואז התחילה הירידה עם ההתחממות בכל פעם, ובחודש וחצי-חודשיים האחרונים זה ברמה ממש של 90% אפילו 95% בהכנסות וכמובן לספקים עדיין צריך לשלם, ושכירות ועובדים והכול, ואנחנו די תקועים, אני לא אשקר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז התחלת ההשקעות פה, אמיר, גם הייתה לפני המלחמה. וראש פינה לא הייתה מאוד מאוימת בחודשים הראשונים אז הוא במתווה כן ייכנס בתקנות החדשות?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בתקנות שנפרסם להערות הציבור יהיו עסקים חדשים שלא היו להם. ראש פינה מחודש ראשון עד חודש חמישי לא היו לו פיצויים אז עסקים כאלה ייכנסו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש לו סיכוי לקבל סיוע?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חברים, היום אני לא רוצה שהדיון יהיה מאוד ארוך. אני מנסה להעביר מסר לציבור. אנחנו לא רוצים דיון ארוך היום והתחייבנו בעוד שבועיים לעשות עוד דיון כי יש פה תקנות וסימני שאלה ותשובות שהממשלה תביא לנו, תשובות יותר טובות וגם יש פה עסקים שינהלו שיח עם רשות המיסים בתקופת הביניים, ורשות המיסים תנסה למקסם את האפשרות לסייע, אז אנחנו נדע יותר בעוד שבועיים. 

אבל מי שרוצה לדבר עכשיו, שינסה ממש דקה אחת, לא יותר. סליחה, אנחנו נעשה את זה לפי הסדר הזה אבל אני באמת אחרי דקה אבקש מכם כל אחד לסיים. ח"כים כמובן זה יותר מדקה, מתי שתרצו, אבל נציגים – קצר ולעניין.

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

שמעון אלון מצפת, דיברתי עם אמיר. מיכאל ביטון זה האבא והאמא של העיר צפת, שתדעו, הוא זה שדואג לנו מא' ועד ת'. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

יקיר העיר.

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

הוא צריך לקבל יקיר העיר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רק עם טטיאנה ומישריקי מגיע לטקס.

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

את מישריקי לא ראינו אבל נקווה שנראה אותו שם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא היה, הוא היה עם בוסו, תאמין לי שהוא יודע עם מי ללכת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

גם כשלא רואים אותו הוא נמצא. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

יש בעל עסק שאמר לי שהוא פתח השנה את העסק שלו, מסעדה מאוד מיוחדת בצפת, אני מקווה שכשהוועדה תגיע אנחנו ניקח אותכם, תראו את העסק הזה, הוא פתח אותו השנה ואמר לי: שמעון, זה חיים ומוות, אם אני לא מקבל עכשיו את הפיצויים, אני מת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי הוא התחיל להשקיע?

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

הוא פתח אותו לפני שלושה-ארבעה חודשים, את המסעדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני חושב שגם חל על צפת הכלל הזה.

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

כן, אבל אף עסק לא מתכנן שהמלחמה תהיה כל-כך הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, יש פה משהו שאותם יישובים שלא נהנו מסיוע בין ינואר למאי בגלל שהמצב לא היה חמור, ושם נפתחו עסקים בחודשים ינואר-מאי, כן יהיו זכאים בתקנות החדשות.

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

מה הם יוכלו לקבל?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה לא עכשיו, אחי, לא עושים פה משא ומתן. זה אחורי זה. זהו, קצר ולעניין. הבא בתור, כברי אתה רוצה להגיד משהו? אתה יודע לפנות לרשות המיסים? מצוין. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף משהו אחד קונקרטי ואולי פרקטי. עסק חדש בצפון נושא ארנונה עד להחלטה אחרת של הממשלה משום שהוא גם ככה בקשיי תזרים מזומנים והעלות התקציבית של זה היא אפס – לסייע בהוראת שעה או לא לעסקים החדשים בפרט, בפריסה של הארנונה, דחיה של הארנונה, הקפאה של הארנונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הרשויות מוכנות בתנאי שישפו אותם. בקורונה מדינת ישראל שיפתה את הרשויות בארנונה ואפשרה להם להקל הקלות ארנונה. הפעם הזאת במלחמה המדינה לא נכנסה לאירוע הזה להקל על עסקים בארנונה ואתה לא יכול לדרוש את זה מהרשויות. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

אז מהמדינה לפחות לעסקים החדשים, אין להם כלים תזרימיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוא ניתן לו להשיב. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני חייב לצאת למשהו פרטי. בנוסחת המחזורים שהעסקים מקבלים, הארנונה מגולמת בפנים. כשעשינו את זה בקורונה הנוסחה לא שילמה בהוצאות הקבועות את הארנונה, בגלל זה היה פתרון נוסף של ארנונה. באירוע הזה בבדיקות שעשיתי, היחס של ההוצאות הקבועות שאנחנו מגלמים אותם בפיצוי הוא הרבה יותר גבוה משכירות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא יודע, יש לו מילים של כלכלן.

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

לא, תזרים, אמיר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בדקנו את זה מספר רב של פעמים. כרגע אתם אמרתם גם בהוגנות שרוב הרשויות כרגע מוציאות את החיוב ולא אוכפות את זה כרגע. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

אצלנו בצפת לא רק שאוכפים, מעלים לנו את הארנונה ב-2025 בעוד 10%. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

ומעקלים את החשבון גם, כן?

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

החשב מלווה רוצח את התושבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש גם התחשבות. אני ראיתי ראשי ערים שקבעו מדיניות של גישה מאוד מקלה.

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

אבל אני שאלתי שאלה אחרת, האם עסק חדש שאין לו תזרים ואין לו הכנסות אפשר להתייחס אליו פרטנית?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אגיד ככה. זה באמת לא קשור לקרן פיצויים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון, זה לא התחום שלו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני רק אומר כי זה עלה בכמה דיונים. אם זה עסקים מפונים ולא מפונים שמקבלים פיצויים, אם זה מסלולים אדומים או מסלול מחזורים, הם מקבלים את הפיצוי של הארנונה בתוך הפיצוי. המקדמות כיסו גם את הארנונה. לצערי הם לא רוצים לשלם. אנחנו לא יכולים להתערב בחלק הזה, זה שונה מהקורונה. אם המדינה תפתור אותם מארנונה, אני אומר לכם שיהיו פיצויים כפולים והמדינה תשלם מיליארדים מיותרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אלון, אני אוציא אותך עוד הערה לא במקום אתה יוצא. בבקשה הבא בתור. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

אז רגע לפני אמיר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אדוני, אני חייב ללכת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אמיר, אני מאוד מעריך שבאת. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

אמיר, רק עוד שניה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אבל כולם יעשו לו את התרגיל הזה. הוא יחליט מתי הוא קם. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

קודם כול אני מצטרפת לתודות על הרחבת המתווה לאורך כל המלחמה. עדיין, אנחנו שנה באירוע וכיוון שבדיון הקודם בוועדת הכספים לא הגיעו לדיון מעקב, אז כן יש עדיין הרבה חסמים לעסקים הקיימים היום שנמצאים בתוך המתווה, בעיקר על הנושא של תזרים המזומנים. דיברנו גם בהפסקה על הנושאים שמגישים השגות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

דיניסמן, תכיני נייר עמדה לוועדה ולאמיר, ואנחנו נתייחס אליו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אדוני, אני רק אגיד משהו בנושא הזה ואני אצא, רק שידעו את הנתונים כי לא הספקנו להגיד את זה בוועדת כספים. הוגשו 600,000 תביעות בנזק העקיף, נשארו בטיפול 22,000 תביעות. זה בעצם 3.5%. בקורונה לא היינו בקצב כזה בחיים. אנחנו מעסיקים 600 עובדים בנזק הישיר והעקיף ביחד. לא הייתה מלחמה שמדינת ישראל בקרן הפיצויים טיפלה גם בנזק הישיר וגם בעקיף ביחד. היום יש לנו 50 צוותים שנמצאים בשטח בכל האזורים שנפגעים, כל יום, כל החג עבדנו, כל שבת, ערב חג, חג, כיפור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כולל הגעה לשטח. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

ברור, אני מדבר על ההגעה לשטח. בסוף אני מבין שכל עסק בפני עצמו הוא עולם ומלואו, אבל בסוף אנחנו לא יכולים - - -. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר גמור. אורית, לא צריך להגיד, תביאי נייר עמדה על הדברים האלה אליו ואלינו, אנחנו נקדם אותו. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

אני קודם כול מאוד מעריכה את מה שאתם עושים, אני גם אמרתי באופן אישי. אני חושבת, פשוט אמרת, שברמת העסק, גם אנשים במסלול אדום שלא מקבלים עדיין את הכסף וגם אנשים שהגישו השגות, מבחינתם אם הם חיים על הבסיס הזה, הם כמעט שנה שלמה בלי הכנסות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. 

<< אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

אני הגעתי ממג'דל שמס במיוחד, אני רוצה שתשמע אותי, אמיר. זה דקה, אתה שמעת את כולם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קדימה, דקה. 

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

אני היבה אסד, יושבת-ראש עמותת ביחד ונציגת העסקים ממג'דל שמס. בבוקר הייתי בוועדת הכספים, חיכיתי עכשיו לוועדה. מג'דל שמס מתמודדת עם משבר עמוק לאחר האסון הקשה שפגע בלב הקהילה. העסקים המקומיים נאלצו להפסיק את פעולתם, אך בעליהם עדיין נושאים את החובות הגבוהים ללא פיצוי וסיוע כלכלי. משפחות רבות איבדו את היקר, משפחות שיש להם ילדים פצועים יושבים איתם בבית וממשיכים לשלם על העסקים. 

אני מזמינה אתכם, מאז האסון אנחנו לא פגשנו אף אחת מהוועדות.

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

אני חייבת לציין, עורכת דין יעל אסיף יועצת משפטית למס רכוש, שאנחנו היינו אצלכם בכנס. 

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

שניה, אני אסיים. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

מג'דל שמס יום אחרי, היינו שם עם 20 צוותים בשטח. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני יודע את זה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בנזק העקיף עשינו - - -. 

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

איפה הפיצויים? למה העסקים לא קיבלו פיצויים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

העסקים מקבלים, תבדקי 90% מהעסקים במג'דל שמס קיבלו כבר תא הפיצויים.

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

אני בדקתי לפני שהגעתי, לא סתם הגעתי לפה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני רואה את הנתונים. אנחנו עשינו בבוקעתא יום עיון שלם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בעקבות סיור שלנו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בבוקעתא עם מג'דל שמס יום שלם, פגשנו עסק-עסק ישבנו איתם אחד על אחד, פתרנו בעיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע, היבה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בבוקעתא ישבנו באמצע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היבה, הוועדה הזאת היא גם מגשרת, אני מגשר מקצועי. 

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

 גם אני יושבת עם בעלי העסקים, לא סתם הגעתי לפה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו נחבר אותך עם רשות המיסים. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עשינו את זה עם ראש המועצה עשינו מפגש, כל התעשייה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היבה, אנחנו נחבר אותך אליהם. תודה אמיר. 

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

עם ראש המועצה, אבל לא בעלי העסקים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היבה, זה לא נכון, הם היו במג'דל שמס. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

יום שלם ישבנו עם בעלי העסקים בבוקעתא ועם ראש המועצה.

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

אבל הם לא קיבלו כלום. אני בדקתי לפני שהגעתי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה רשות המיסים, היבה נחבר אותך אליהם, בסדר? ותבנו שיח ועבודה משותפת.

 << אורח >> היבה אסד: << אורח >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש להם גם נציגים בצפון. 

הלאה, כל אחד שרוצה – דקה ולעניין. 

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

תודה רבה על זה שאתם מקשיבים, שמי איתמר שרעבי, הגעתי מעמק יזרעאל מקיבוץ יפעת. אני אחרי בערך ארבעה סבבים של מילואים, קרוב ל-300 ימים, בשבוע שעבר השתחררתי. אני בעלים של שלושה עסקים בעמק, ביניהם שתי מסעדות מאוד מרכזיות בלב עמק יזרעאל, אני מעסיק קרוב ל-100 עובדים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איזה? אנחנו אוהבים לדעת שמות. 

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

יש לי בית קפה בכניסה לקיבוץ יפעת בתחנת דלק פז, ואת מסעדת אמרלין בכניסה לבסיס רמת דוד ולכן אני פה. בסיס רמת דוד, לא כולם יודעים, אזור מאוד מטווח. נכון שזה לא מדוברר אליכם יותר מידי דרך התקשורת, ובצדק, אני בעד זה. אבל קורים שם הרבה דברים שקשורים למלחמה. הדבר הזה משפיע גם עלינו, גם על התושבים שסביבנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קיבלת או לא קיבלת סיוע?

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

לא קיבלתי סיוע עד כה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה?

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

סך הכול, ואני אומר אפילו תודה, למזלנו עמק יזרעאל בחצי השנה האחרונה הפך להיות הצפון החדש בעקבות הפגיעה המרכזית צפונה יותר, הגיעו אלינו תיירות פנים אבל באיזשהו מקום בספטמבר האחרון זה נקטע בבת אחת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לפי מה שאני מבין, מה שנאמר פה, אתם כן תהיו זכאים בהרחבת מעגל הסיוע. 

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

אני לא מכיר את זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אמיר אמר את זה בבוקר לשלומית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם תקבלו סיוע. אתה שרעבי נכון? 

<< אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו בעוד שבועיים ניפגש, אתה תבדוק את הדברים ונהיה בקשר.

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

אני אשמח. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל לפי מה שנאמר פה, אותם עסקים שלא קיבלו סיוע אבל עכשיו המעגל התרחב, הם ייכנסו למתווה הסיוע. 

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

תודה לכם. אני רק אדגיש דבר נוסף, בניגוד למה שהיה בקורונה, שהיה לנו יותר ודאות ואפשרות להוציא עובדים לחל"ת, היום אין לנו את האפשרות הזאת. אני נמצא חסר אונים מול עובדים גם עם ירידה של בערך 50% בהכנסות וגם אני נאלץ ורוצה להמשיך להעסיק את העובדים שלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא לאבד אותם, נכון.

 << אורח >> איתמר שרעבי: << אורח >> 

לא לאבד אותם, נכון. יש לי קושי ביום-יום בלי קשר למלחמה להעסיק ולשמר את העובדים הנהדרים האלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שרעבי, אנחנו נלווה אותך כמו שליווינו פה אחרים, אבל בוא נראה רגע מה המדינה תעמיד לרשות המצב הזה. הנציגים לא יודעים לתת תשובה כי הם לא פה, אבל נלווה אותך. בבקשה, כן. 

 << אורח >> אילן פרון: << אורח >> 

שלום, אילן פרון מחיפה, בעלים של שלושה עסקים בשוק תלפיות בחיפה. מי שמכיר שוק תלפיות עד היום הייתה שכונת עוני קשה שלפני עשר שנים הגעתי, והיום זה אחד מהמרכזים הקולינריים החזקים בעיר עד לפני חודשיים. למעשה כל האזור הזה מת, ריק לחלוטין, אין אנשים, כבר שלושה עסקים נסגרו ויש עוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האמת שהייתי שם, באתי עם חברי כיתת כוננות של חניתה לפני המשבר, לפני כמה חודשים והיה מאוד מרשים. אבל אתה גם נכנס למתווה.

 << אורח >> אילן פרון: << אורח >> 

בסייג כזה, זה לא פיצוי מלא, כי יש רק הוצאות מזכות. אני חייב לדבר על זה, זה פשוט פרדוקס שאני מנסה להבין מי הגה אותו ולמה הגה אותו אלא אם כן זו מכבסת מילים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל תקשיב, כשהם פרסמו עכשיו את התקנות, זה מה שנקרא הערות הציבור. בין אם אתה מעיר או ארגוני המסעדות, תעירו את ההערות שאתה צריך, אולי ידייקו את המתווה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

משרד האוצר כבר החליט מראש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו הצלחנו לשכנע את האוצר בשינויים, אז בואו נראה לפחות שזה - - -.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תסביר את הבעיה. 

 << אורח >> אילן פרון: << אורח >> 

יש פה משפט מאוד בעייתי שיוראי אמר בישיבה הקודמת, שפיקוד העורף הוא לא משקף את המציאות אבל אלו ההנחיות. אז אם הוא לא משקף את המציאות של העסקים, אז הוא בכלל לא אומדן. אנחנו לא נמדוד את מצב העסקים על פי פיקוד העורף, מי שמכיר את חיפה, זה חיפה-קריות, אתה לא יכול לחלק את זה. אני והבת שלי ואשתי ושלושת הכלבים יורדים בכל יום באופן קבוע למרחב הקבוע, כל יום, כל יום, שלא יספרו לי סיפורים צהוב כתוב ורוד ירוק. חבר'ה, זה לא עובד ככה, העסקים שלי ריקים ולי יש עסק שבאים אליו מכל הארץ, והוא ריק. הוא בתת מחזור של 80%. וזה בכל חיפה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

גם לגביך אנחנו נמשיך את הליווי, ונבדוק את זה באופן עקרוני. בליאק, בבקשה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אתה תמשיך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסוף אתה רוצה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בסוף, כן. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

ברשותכם, כבר אמרתי בהתחלה משפט, אבל אם אפשר. תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד, ואנחנו פה באמת יושבים כתף לכתף עם יקיר והאיגוד ואנחנו מתעסקים עם הנושא של המסעדנים ברחבי הארץ.

נאמר ואני לא אחזור, אבל נתונים שנבין אותם ברמה של דברים שאנחנו עושים, וחשוב להגיד – דברים שהאוצר לא רואה. האוצר לא רואה. האוצר רואה את נתוני דיווחי המע"מ ואת דיווחי האשראי. הוא לא מסתכל על עסקים בצורה פרטנית, הוא מסתכל בצורה מדינית. אז נתונים של חיפה וצפונה, 100% מהמסעדנים מספטמבר – בסקרים שעשינו של מאות מסעדנים – חוו ירידה בהכנסה במקבי לשנה שעברה. 60% מהמסעדנים חוו ירידה של מעל 50%, שהממוצע שבדקנו הוא מעל 70% ירידה מצטברת של כולם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באילו חודשים?

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

של ספטמבר-אוקטובר. אילן לא אמר אבל הוא מדבר על זה שיש לו כבר 85% ירידה בעסקים שלו בחיפה. אז שימו לב לנתון הזה. ובסופו של דבר שתי נקודות חשובות, 7% מהעסקים בצפון שלא נמצאים במרחב של גליל עליון שמקבלים זכאות מהמדינה לאזור המיוחד, כבר סגרו לצמיתות את העסקים שלהם, ואחוזים גבוהים מאוד כבר לא יפתחו אם הם יסגרו עוד פעם עסק של מסעדנות. 

המעגל היצרני של המדינה – שאין טעם להרחיב עליו שאנחנו כבר מבינים את המשמעות האדירה שלו במיוחד בוועדה כמו פה שבאה ומתייחסת לזה – אנחנו מבינים שאנחנו מאבדים פה כוח יקר של כוח ייצור והכנסה למדינה ובכלל. המעגלים האלה רק ילכו ויתרחבו. 

הדבר שאנחנו מסתכלים עליו – רק להוסיף על הערכים שכבר דוברו עליהם עם האוצר ומה שאמיר אמר לגבי המערכת של הפיצויים. אנחנו חייבים להסתכל על זה בתור אירוע הוליסטי ואנחנו תמיד בסופו של דבר מוצאים פתרון שהפתרון הוא כביכול מלא אבל הוא תמיד חלקי. למה הוא חלקי? אחד כי הוא על פרקי זמן קצרים שבאים לתעד רק פגיעה משמעותית אבל מפספסים את הפגיעה של לפני ומפספסים את הפגיעה של אחרי. זמן ה-recovery, ההתאוששות של העסקים, הוא לפחות חצי שנה אחרי שהדבר הזה נגמר, והפסיכולוגיה שאנחנו נמצאים בה בעולם שלנו של מסעדנות, של עד שאנשים מתאוששים מזה וחשים החוצה וחשים בטוחים לצאת ולבלות, אנחנו בעסקי האירוח, חברים. הדבר הזה לוקח זמן – כמו בעסקי תיירות ופנים – יקר ובזמן הזה אין שום פיצוי ואין שום התייחסות. 

דיברו פה על העובדים שצריכים פתרון גם כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

משפט סיום. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

אנחנו צריכים להכניס פה מעבר למשרד האוצר גם את בנק ישראל, משרד הכלכלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו רוצים לשמוע את בנק ישראל.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

מיד, אין בעיה. ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יותר רחבים רק ממתווה פיצוי כי בסופו של דבר האמת מוכיחה לנו, אנחנו כבר בוגרי קורונה ואנחנו בוגרי מבצעים ומלחמות ואנחנו רואים תמיד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ההערה שלך על הלוואות בערבות מדינה כמו שהיה בקורונה, חייבים להזכיר. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

עוד משפט אחרון, אנחנו תמיד רואים דבר אחד שהוא אמת ודאית, זה שאנחנו מסתכלים ורואים שהפתרונות מגיעים מאוחר מידי ומעט מידי. ודבר אחרון, רשות המיסים יכולה לפעול גם בצורה פאסיבית. מה זה אומר? הם לא חייבים או לא צריכים לגבות מיסים מהעסקים בתקופות קשות כאלו, אלא לפרוס את זה שעד 2025 ישחררו את העסקים. אין בעיה שידווחו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עשו את זה בעבר.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

עשו את זה בעבר אבל לא עושים את זה עכשיו ויש פה בעיה של עסקים לשלם משכורות לעובדים שלהם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רשות המיסים לא פה להגיב אבל כשהם יהיו בחדר נעלה את זה. סליחה. הבאה בתור. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> 

עורכת דין, איריס שפירא מאימהות בחזית. כבר עלית על מה שרציתי להגיד. אני רוצה להגיד שני דברים קצרים, אני אקצר כי הוא אמר את הרוב. א' המתווה שהוא מדבר – שעוד לא קראתי אותו כי הוא עוד לא פורסם – מתייחס לספטמבר-אוקטובר. אנחנו תמיד בדיליי מנסים לתקן משהו באפטר שוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, זה לא עובד ככה. המדינה אומרת שבדיוק תכף נגמרת המלחמה וחבל לתת סתם כסף, וכבר שנה עברה שנה חלפה. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> 

בדיוק, וצריכים לבדוק ממילא ולהציג נתונים. וגם העסקים שלא עובדים כרגע, הנזק שלהם הוא לא רק לגבי ספטמבר-אוקטובר הוא לגבי אנשי שירות שלא סגרו עסקאות לחודשים הבאים. כלומר, אם אתה מצלב מצב נתון של אותם חודשיים או חודשיים אחורה, אתה לא מקבל את התמונה המלאה, כי ספקים משלמים שוטף פלוס 30, 40, 90, לא משנה, ועסקאות חדשות לא נחתמות, או השקעות חדשות. להציל עסק שהוא בשלבי גסיסה ולעשות לו את ההחייאה הרבה יותר זול מלנסות להחזיר עסק שפשט רגל – הם פשוט לא יחזרו. בבקשה גברתי. 

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

אני קארה גולדמן, רואת חשבון מטעם בונות אלטרנטיבה. אני רוצה רגע להשמיע את הקול של העצמאיות שהן יותר מתאפיינות בשירותים אישיים, שירותים מקצועיים. קודם כול כשדיברת על עמק יזרעאל, אני מנופית, אנחנו קוראים לעצמנו עוטף רמת דוד. אנחנו לא ידועים, לא קרה אצלנו כלום אבל הילדים שלי בחרדות ואני צריכה לטפל בהם, וגם עכשיו שהפכנו להיות במתווה ירוק, אני צריכה לקחת אותם לבית הספר ולהחזיר אותם מבית הספר כי הם לא יכולים לנסוע באוטובוס, בטח לא אחרי מקרה כזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בהוראת פיקוד העורף?

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

בהוראת פיקוד העורף אנחנו ירוקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, בהסעות. אין הסעות במשרד החינוך?

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

יש הסעות, אבל אני מנופית, ושם אין לי הסעה מסודרת, הם צריכים לנסוע באוטובוס רגיל. אני לא אתן להם לנסוע עכשיו באוטובוס רגיל, אז אני צריכה לדאוג שמישהו ילך ויאסוף אותם, ובזמן הזה אני צריכה גם לייצג את הלקוחות שלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כשאין מלחמה איך הם נוסעים?

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

כשאין מלחמה הם נוסעים באוטובוס ציבורי, מה הבעיה? אין שום בעיה ואפשר לעלות על אוטובוס ציבורי. אני צריכה לתת שירותים ללקוחות שלי, אני רואת חשבון, הם צריכים לקבל את הדוחות. כשמתקשרים ממס הכנסה בגלל שלא שילמו את השומה של לקוחה שלי, בגלל שאין לה כסף, בגלל שהיא לא יכולה כרגע לקבל מטופלים, היא פסיכולוגית, ואני צריכה עכשיו להגן עליה ויש לי ילדה בבית בחרדה בגלל האזעקות. עובר אופנוע והיא מתחבאת מתחת לשולחן, ילדה בת 13 שהכול תקין אצלה. 

אז כשמדברים על מתווה פיצויים הנשים בסוף הופכות להיות שקופות בגלל שההשקעה שלי בעסק לא הייתי צריכה להרים עכשיו מבנה, אני לא צריכה פיצויים על כל הכספים שהשקעתי במסעדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל יש לך אובדן הכנסה. 

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

יש אובדן הכנסה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה גם מוכר לצרכי פיצויים.

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

אין שום מתווה כרגע. מה שהכריז סמוטריץ' בבוקר, הוא לא דיבר על עמק יזרעאל, בכל אופן לא ממה שהוא הוציא בהודעה לציבור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה שיקבע זה בעיקר ההחלטה של הצבא ופיקוד העורף.

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

אבל הצבא ופיקוד העורף לא רואה בדיוק את הנקודה הזו שאנחנו כבר כמה שבועות ב-04:00, ב-07:00 ואז ב-10:00 רצים לממ"ד, חוזרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זאת הנקודה שהוא רואה. כמה אזעקות, כמה טילים? לפי מקומות. אבל אני לא יודע אם הם יחליטו על עמק יזרעאל ומה המדיניות. אנחנו נבדוק גם את הדבר הזה. 

 << אורח >> קארה גולדמן: << אורח >> 

אבל מה שאני מנסה להגיד שזה גם לא רק נקודתית לעמק יזרעאל, כי הנשים, בסיכומו של דבר, הן שקופות, הן צריכות לגבות את כל החרדות של הילדים שלנו. חלק גדול מהגברים – יש גם נשים במילואים – שיצאו למילואים והנשים נשארות לבד. גם בחיפה אישה עצמאית שכביכול במהלך חודש יולי-אוגוסט יכלה לעבוד אבל בעלה הלך לשירות מילואים, לסיכומו של דבר היא שקופה, ונשים פה קורסות ואף אחד לא רואה אותם. בשביל זה רציתי שהם ישמעו אותי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

א', שמענו. ב', חה"כ פנינה תמנו שטה שהיא יושבת-ראש מעמד האישה עושה דיונים מיוחדים על הפגיעה העקיפה כמו הדוגמה שנתת. ואנחנו יכולים לחבר ולקדם. בוטא, קדימה.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אורן בוטא, יושב-ראש תנועת העצמאים. שמעתי את כולם, את הכאב שלכם אני מבין, אבל אני לא מבין עד הסוף כי אני לא חי באזורים האלה. וגם כל מי שצופה בוועדה הזאת יודע שאם הוא היה חי יום אחד את החיים בצפון, יורד למקלט ובנוסף דואג לעסק שלו, הבית שלו, העולם נחרב בחודש אחד ואנשים חיים ככה שנה. 

עכשיו חיפה נכנסה. יש לי הרגשה שהמדינה לא רוצה להכניס את חיפה העיר הגדולה כמו שהיא לא רצתה בהתחלה להכניס את נהריה ואז אריק עשה את העבודה, אנחנו צעקנו והכניסו את נהריה. לא מעניין כמה תושבים גרים בעיר, מעניין האזור. ואם הוא מטווח על ידי טילים – צריכים לפצות. 

אמיר אמר משהו שהוא מדויק אבל לא מדויק. הוא אמר 600,000 תביעות, אז אני עוקב, אני טוב במספרים. 600,000 תביעות על חלון, על רכב, אנשים פרטיים. יש 650,000 עסקים בארץ, מה, כל עסק במדינת ישראל תבע אותו? ממש לא. אז זו חובת ההגינות, לא לזרוק 600,000 וחבל, רציתי להגיד לו את זה. הרבה פעמים בוועדות הוא לא רוצה לשמוע אותי כי כשהוא שומע אותי הוא מבין שהוא צריך לחפש מגננה.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> 

הוא דיבר על קצב ניהול התביעות ואיך מטפלים.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

כן, אבל הוא אמר 600,000 תביעות, הוא לא הזכיר. לא משנה, זה לא עסקים, בעסקים יש כמה עשרות אלפי תביעות.

 << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> 

אני לא רוצה להיות הסנגור של אמיר דהן, אבל חשוב להבין שהוא אמר את הדברים בהקשר של הקצב המאוד גבוה שבו מס רכוש עובדים. 

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אני מעריך את זה מאוד, אני גם יודע שגייסו עובדים.

 << דובר_המשך >> אוראל פיין: << דובר_המשך >> 

הוא לא אמר 600,000 תביעות של עסקים.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

נכון, אבל בדיון של עסקים לציין 600,000 אלף שמתוכם הוא היה צריך להגיד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חבר'ה, לא ניתקע על זה. משפט סיום אורן. 

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אוקיי. עסקים חדשים זה הלב הפועם של העסקים העתידיים כי גם הם נכנסים ונותנים פרנסה לעסקים מסביב. כל עסק חדש משקיע בתחילת הדרך שלו כמו שאני כעסק רגיל שכבר קיים חמש שנים, זאת אומרת שנה אחת של השקעה זה כמו חמש שנים של עסק מתגלגל, ומי נהנה מזה? המדינה, מהמיסים. אז אם היו לוקחים עסק חדש – כמה מיסים שילם בבנייה שלו – לפחות את זה נחזיר לו, להיות יצירתיים. הם לא יצירתיים, הם תגובתיים, הם רק מגיבים, וזו הבעיה שלנו במדינה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל תדייק, זה לא הם, יש שרים.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

יש שרים אבל הם צריכים להפנות, הם 400 פקידי אוצר, מיכאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השר צריך להנהיג פתרונות ולגבות את הפקידים שלו בתקציבים ובחקיקה שמאפשרת להם לפעול.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אני מתייחס לוועדה הזאת בראשותך, כבוד חה"כ מיכאל ביטון, כמבקר בין השרים לבין חברי הכנסת לבין רשות המיסים לבין העצמאים. אנחנו באים לפה לטעון טענות וכל הטענות נכונות, לא תמצא שקרן אחד בחדר, אבל כשאנחנו באים, ובאים פה אנשים שהשקיעו מיליונים, 15 מיליון מושקע על המלון, פיצויים הוא לא קיבל יותר מ-500,000-600,000 זה מקדמות. למה מקדמות צריכות להיות 20-30 אחוזים על מסלול אדום? למה צריך להעניש מישהו שהלך על מסלול אדום, לקח עורך דין, כל מה שצריך לעשות כולל הפסדים עתידיים, ולתת לו מקדמות של 20-30 אחוזים? משהו פה לא הגיוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה אורן. 

<< אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אם יורשה לי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את כבר דיברת, את תוסיפי משפט.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

משפט חשוב. זו פעם ראשונה שלי היום בכנסת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ברוכה הבאה לכנסת. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

חוויה חיובית אם יורשה לי לומר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באמת? אני מודאג.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

מזל של מתחילים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה כמו ההבדל בין תייר לעולה חדש. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

הרשה לי להחמיא לך על השפה הרהוטה. אני מצטרפת לדבריו של חבריי מהעסקים שוק תלפיות. אני גרה בעיר התחתית של חיפה – דממה. עכשיו כרואת חשבון אגיד משפט פרקטי, דיברתי עם יוראי נציג משרד האוצר, הוא אמר לי שחוק הפיצויים נקבע לי הוראות פיקוד העורף. תן לי לתת לך חשיבה מחוץ לקופסה, בוא ננסה לחשוב אם אנחנו יכולים לחוקק הוראת שעה או תוכנית מיוחדת שלא קושרת את הוראות פיקוד העורף לפיצוי. אנחנו בעת מיוחדת, בוא נקרא לתוכנית: תוכנית חרבות ברזל לצפון ונעשה משהו מיוחד עבור העסקים בצפון ברמה של בנקאות, עובדים, חל"ת, פיצוי. לתת להם מעטפת שלמה שלא קשורה לחוק הספציפי הזה שקושר את מס רכוש לפיקוד העורף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה להגיד לך שתי הערות על ההצעה שלך. אחד, לא תמיד ההיגיון מנצח בעשייה הממשלתית. לקח לממשלה שמונה חודשים להביא החלטת ממשלה. 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

אבל אנחנו מתים, גססנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע. לקח לממשלה שמונה חודשים להביא החלטת ממשלה לצפון, אז לא תמיד יש על מי לסמוך ולכן אנחנו נלחמנו כדי שזה יקרה. 

דבר שני, את אומרת שקודם שואלים את פיקוד העורף מה המצב ולפי זה מחליטים מה לתת? לפעמים זה גם לא ככה. לפעמים יש עוד דרכים שמשפיעות על מי יהיה זכאי ומי לא.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

מה הם? אם מותר לי לשאול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לחצים.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >> 

לכן אני פה וזה מה שאני עושה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נגיד צפת הייתה מאוימת מתחילת המלחמה והייתה שוממה, אבל לא היה לה לובי והיא נפלה בין הכיסאות. רמת הגולן הם כמה עשרות אלפי תושבים והם לא עניינו אף אחד והם קיבלו טילים וכטב"מים והם לא קיבלו כלום. אז לא תמיד בסוף זו איזו החלטה טהורה ונקייה של האיום הביטחוני מול מה שראוי לעשות. לצערי. בבקשה בואו נמשיך.

 << אורח >> אריה אהרונוביץ: << אורח >> 

אני דיברתי מקודם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז משפט סיום, אריה.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

אני מבקש שמשרד האוצר ייכנס, יעזור לנו וידאג שהבנקים ייכנסו תחת האלונקה בדיוק כמו - - - בפניו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הנה אני רוצה להגיע לבנק ישראל, בוא נשמע אותם. שמור את זה שנשמור את בנק ישראל. 

 << אורח >> אריה אהרונוביץ: << אורח >>  

תשאיר לי אחרי זה לענות לו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין בעיה, אולי תקבל בשורה? לא חייב לענות. כלכלה, יש לכם משהו לדווח לנו?

 << אורח >> אליהו דיין: << אורח >> 

נעים מאוד, אליהו דיין, אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. מה שבעצם מעוף נותנת בשטח, עוזרת לעסקים, עוזרת להם בנושא של ליווי, ייעוץ, הכוונה עסקית. יש שם פעילות מאוד מסועפת וטובה בנושא של הצפון. אני לא נציג של משרד הכלכלה, רק של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לא של משרד הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. כן, הלאה. אושרת.

 << אורח >> אושרת זהבי: << אורח >> 

אושרת, מנהלת תיירות אשכול גליל מערבי. מעוף, הרמת להנחתה. משרד הכלכלה הוציא קול קורא לסיוע לעסקים, אבל רק לעסקים של מפונים. אני חושבת שכשאנחנו מדברים על תיירות, אנחנו מדברים על אזור וזה הזמן שלנו לסייע לכאלו שהעסקים שלהם סגורים כבר מעל שנה. 

אזור הגליל המערבי – כל עסקי התיירות זה אזור מוכה אסון, הכול סגור, גם העסקים החדשים שפתחו ויפתחו אחרי המלחמה, הנזקים שיש לציודים שלהם, אני לא רוצה לדעת מי יפצה אותם. אני באמת עובדת עם רשות המיסים, אנחנו יושבים עליהם ברמה הפרטנית, זה רוב עיסוקי – להציק לרשות המיסים כדי לסייע לעסקים שלי. 

עסקי התיירות אצלנו בצפון זה פיצוי שהוא לא רק פיצוי כספי, זה פיצוי ביטחוני. זה חוסן. אם אנחנו לא נשמור אותם, היום שאחרי לא יהיה צפון. אנחנו היום הגבול, אני גרה בגשר הזיו, הגבול הוא חמישה קילומטרים, זה גבול חדש, לא יהיו לנו עסקים ואנחנו לא נצליח לשרוד. אנחנו גם חייבים לחשוב על היום שאחרי, על מנגנון פיצוי לעסקים. אם גלעד ירצה לפתוח – אנחנו עכשיו מדברים על חזרה בדצמבר, הוא פותח את העסק שלו – אחרי יומיים יתחילו הטפטופים, מי יפצה אותו על כל המלאי שהוא יקנה? אם אנחנו לא נפתח מנגנון פיצוי מיידי לעסקים שבקושי שרדו את המלחמה, שירצו לפתוח ביום שאחרי את העסקים שלהם, אנחנו חייבים ללמוד לייצר מנגנונים שיפצו אותם.

עכשיו כולם מתחת לאלונקה, מה יקרה ביום שאחרי? אנחנו חייבים לעודד עסקים לשרוד בגליל. אם אנחנו לא ניתן להם את הכוח ואת התקווה עכשיו, תוך כדי מלחמה שזה אזור מוכה אסון, אנשים קורסים. פנתה אליי עכשיו גברת בעכו שלא קיבלה פיצוי מינואר. אנחנו עובדים איתם, כל העסקים המשולבים של גלריה עם בית מלון, או מלון וחקלאות, אין להם פתרון כי לא מצליחים למצוא להם פתרון של עסקים משולבים. לצערי הם מנסים אבל עדיין לא מצאו להם פתרון. 

יש הרבה מאוד עסקים שקורסים תחת המעמסה. אנחנו חייבים לפתח מנגנונים יותר מקלים, גם בנושא המקדמות, די, אנחנו אחרי שנה וחודש, אנשים שמקבלים 30% מקדמה לא יכולים לשרוד. הגיע הזמן לעשות חשבון ולהתחיל באמת לתת להם את הפיצוי שמגיע להם אחרי כל-כך הרבה זמן. אף אחד לא יודע כמה זמן זה עוד יימשך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

משפט סיום.

 << אורח >> אושרת זהבי: << אורח >> 

יש לנו את המסעדה בכברי שניסתה לשמר את העובדים כי עד עכשיו הוא שילם מהכיס לעובדים, אבל מנסים לפתוח, אנחנו מסייעים להם לפרסם כדי שאנשים יבואו למרות הפחד, הכלכלה המקומית מסייעת, כולם, הסולידריות, אבל הוא פתח ואחרי יומיים התחילה העצימות בצפון ואת כל המלאי שלו הוא זרק. אז איך אנחנו מייצרים פתרונות מיידים לפיצוי? בבקשה תעזרו לנו לשקם את הצפון, לא במסכנות כמו שגלעד אמר, אלא באמת אנחנו מתחת לאלונקה, תעזרו לנו לקדם את העסקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה אושרת. בבקשה. 

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

אני ליאת כהן, אני ממנהלת תנופה לצפון. אני גרה במצפה הילה במעלה יוסף, אני מכירה את רובכם כשכנים וכחברים. אנחנו בימים האלה, בחודשים האלה, בעצם מגבשים ביחד עם הרשויות ועם משרדי הממשלה תוכניות לשיקום וצמיחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ראינו היום בעיתון שאומרים שלא תהיה שום תוכנית ולא יהיה שום תקציב. יש לך מה לעדכן אותנו בדבר הזה?

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

לא, אין לי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זו שמועה או שקיבלתם מסר כזה?

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

לא קיבלנו, זו לא שמועה ולא מסר. זה תהליך של משא ומתן, אנחנו מבקשים 31 מיליארד, אנחנו מבינים שלמשרד האוצר ולממשלה אין היום את המשאבים לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם לא מבקשים 31 מיליארד לשנה אחת?

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

לא, לחמש שנים. בעינינו זה כסף קטן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם מבקשים 5-6 מיליארד?

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אגב, בעקבות הבטחה של המדינה שבשנה הבאה היא תשים יותר בצפון, יש התחייבות בהחלטת הממשלה. 

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

יש התחייבות בהחלטת הממשלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז YNET צודק או טועה?

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

YNET עושה עבודה טובה בלהבטיח שלא ישכחו את הצפון ביום חמישי בערב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

טוב, אז בוא נראה, נקווה שיהיה לכם כסף לעזור לצפון, זו תהיה טרגדיה איומה אם בסוף לא יהיה כסף לצפון.

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

זה יהיה אסון. אבל אז יהיה קל, אתה יודע, לא יהיה צפון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חס ושלום.

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

ישטחו את כל 0-2 ויהיה להם בדיוק את קו ההפרדה שרוצים עם לבנון. זאת המשמעות היחידה של מספר נמוך מידי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא נאפשר את זה בקלות.

 << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> 

בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. 

בנק ישראל, כל הטענות פה לגבי הקפאת תשלומים, ריביות, פריסה, שיטת עבודה מול עסקים קטנים ובינוניים בזמן המלחמה. מה הן ההנחיות שנתתם לבנקים? מה המדיניות? ומה בכוונתכם לעשות לאור הדברים שעלו כאן?

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

איילון בנימין מבנק ישראל. כבר כשבוע אחרי פרוץ המלחמה אנחנו הגשנו מתווה לדחיית הלוואות ומשכנתאות, פטור מעמלות ופטור מריבית על המינוס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע, איילון תהיה איתי רק על הדברים שעכשיו אנחנו מדברים עליהם.

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אז אני מדבר על המתווה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

משכנתא זה בדיון אחר. אני רוצה עכשיו עסקים בצפון.

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

לא, אני רוצה רגע לדבר על כל המתווה, קודם כול שתכיר את כל התמונה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה למקד את הדיון בעסקים. 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אם אני מתמקד במתווה של העסקים, אז עסקים של יישובים שפונו בצפון ובדרום וחיילי המילואים שהם גם בעלי עסק וחשבונות של אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים שזה גם עסקים וגם משקי בית, כולם זכאים לדחות את האשראי העסקי שלהם עד 2 מיליון שקלים ללא ריבית וללא עמלות. מדובר בעסק עם מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל זה מתייחס לאוכלוסיות שפונו. 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

זה המתווה של בנק ישראל. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

מה זה 'זה המתווה של בנק ישראל'?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שניה, יקיר, אני יודע את העבודה שלי, תאמין לי. שניה אחת, הנדיבות הזאת והמדיניות בבנקים היא הייתה בהגדרה הראשונית סביב עסקים ואוכלוסיות שפונו מבתיהם ולוחמי מילואים וקרבה ראשונה, זה מוכר. מאז, המלחמה התפשטה דרומה, הגיעה לחיפה, לקריות, לערים שונות, האם מאז בנק ישראל נתן עדכון או הנחיות לבנקים?

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

רק אני אחדד, אדוני יושב-הראש, אנחנו לא יכולים להנחות את הבנקים בהקשר הזה, זה מתווה שאנחנו מגבשים - - -.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה לא יכולים?

<< אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אין סמכות חוקית, אבל כל הבנקים אימצו את ההנחיות האלו. ברגע שהבנקים אימצו את המתווה, הם מיישמים אותו. ככל ולא – הם פונים אלינו, והפניות האלה מגיעות אליי אישית, ואנחנו מטפלים בזה גם פניות ציבור וגם אני. 

 << אורח >> אריה אהרונוביץ: << אורח >> 

זה ממש לא נכון, כי אני פניתי לבנק ישראל ואני ביקשתי עזרה. 

<< אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אז אני שמח מאוד שאתה מעלה את הנקודה שלך כי נפגשנו בוועדת הכלכלה ב-25 בספטמבר והעלית את המקרה שלך ובדקתי אותו ומפאת סודיות אני לא אספר את כל הפרטים, אבל המקרה שלך טופל, אריה. 

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

אתה מוזמן לפתוח הכול, הכול בסדר. 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אריה, המקרה שלך טופל. אני לא אפתח את זה כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא כדאי, לא מתאים לי.

 << דובר_המשך >> אריה אהרונוביץ: << דובר_המשך >> 

בוא נשמע מה שיושב-ראש הוועדה אומר, בוא נתמקד במה שהוא אומר.

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

בשמחה רבה, אני אדבר על הכול. כרגע המתווה מדבר הוארך באמצע ספטמבר לפני ההסלמה, הוא כל פעם מוארך בתקופה. אנחנו צריכים לשרטט איזשהו קו. אנחנו נצמדנו להחלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הממשלה שינתה את החלטותיה. למשל, הממשלה הרחיבה את הסיוע לעסקים לגליל עליון ותחתון ורמת הגולן ולתת למסעדות כסף, היא שינתה את המדיניות במהלך המלחמה. השאלה אם בנק ישראל הולך ואומר: המלחמה נמשכת, היא מגיעה לאזורים רחבים יותר, והתכולה של ההמלצות שנתנו לבנקים צריכה להתרחב לעוד אזורים?

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

קודם כול זה בהחלט בחשיבה. זה גם דורש שיח עם הבנקים. 


 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

מה בחשיבה?

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אתה רוצה לתת לי לסיים?

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>  

אנחנו בחודש נובמבר ועדיין חושבים.

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

רגע, יש מתווה בתוקף שהוא קיים. ככל ויש בעיות ספציפיות למתווה הזה, אפשר לפנות.

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

הממשלה עדכנה את המתווה, האריכה אותו. 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

רגע, אבל זה לא המתווה של הממשלה. רגע, אנחנו לא קשורים להחלטות של רשות המיסים, אלו תקנות פיצויים שלהם. 

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

מדברים על בנק ישראל ועל מערכות הבנק שכפופות או לא כפופות לשיטתך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יקיר, הפינג-פונג לא יציל אותי. אני רוצה תשובות פשוטות, חיפה והקריות נכנסו למעגל ההתקפה ונפלו שם מאות טילים בחודש האחרון, האם הבנקים, המפקח על הבנקים, בנק ישראל, אמר לבנקים: את אותם פתרונות שנתנו למפונים, בוא ניתן לעסקים בחיפה? האם זה נעשה?

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

זה עדיין לא נעשה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האם זה בחשיבה?

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

זה בחשיבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי זה יוחלט? 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

זה גם דורש שיח עם הבנקים. שוב, אדוני, אנחנו לא יכולים להנחות, אתה מכיר את המטריה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה יודע, יש הסכמות וברצון טוב ויש גם חקיקה. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

יש פה סיטואציה שאנחנו מכירים אותה שוב לא מאתמול. בנק ישראל מתמהמה, גורר את רגליו אתם בסוף היום מתעלמים כל הזמן. דוגמה חזרת שקים, פריסת אשראי, דחיית תשלומים, דברים שקורים בשגרה. אנחנו מספטמבר בלחימה. מבקשים לנסות להגיע למצב שבו אתם מפעילים את משקל כובד המשרד שלכם על הבנקים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה יכול לעצור רגע? זה לא עוזר לי שאתה צועק עליו, זה לא מביא לי תוצאות. בנק ישראל, סיים את דבריך.

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

קודם כול אנחנו בצד שלכם ואנחנו רוצים לסייע, ואנחנו שבוע אחרי פרוץ המלחמה גיבשנו את המתווה הזה. אנחנו היינו על זה, אנחנו כל הזמן על זה, אנחנו מעדכנים אותו כל הזמן, אנחנו נמצאים בשטח וגם בכנסת עם חברי הכנסת אנחנו נמצאים כל הזמן ומטפלים. על האמירה של ההתמהמהות, ברשותך - - -.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

מסעדנים מתקשרים והבנקים דורסים אותם. זו המציאות. 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

אנחנו מדברים כרגע על ההסלמה האחרונה, לפי כחודש.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >> 

הבנק לא מחכה ולוּ יום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו נבקש גם תשובות לעוד שבועיים מכם, אנחנו כבר מאתגרים אתכם שצריכה לצאת הנחיה, עצה, מה שאתם קוראים לזה מול הבנקים, שהם צריכים להרחיב את מעגל הסיוע לפי האזורים הפגועים, לפי איך שמדינת ישראל פועלת. וכשם שעכשיו האוצר הולך להכניס סיוע לעסקים בחיפה, גם בנק ישראל צריך להיכנס לאירוע. אנחנו רוצים על זה תשובות, זה יהיה חלק מהסיכום שלנו. בליאק, בבקשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה. היה לנו דיון היום בבוקר בוועדת הכספים על מתווה הפיצויים על עסקים בצפון ודיברתי בהרחבה, אני אגע רק בשתי נקודות. אמיר הלך אבל הם מכירים את דעתי. קודם כול ההנחיות השתנו ב-22 בספטמבר, אנחנו בתחילת המלחמה חוקקנו מתווה סיוע לעסקים בוועדת הכספים שגם הרחבנו אותו מ-4 מיליארד שקלים ל-17 מיליארד שקלים. בגדול הוא הסתיים ב-31 בדצמבר אבל המתווה קיים. 

בעיניי, אם ההנחיות השתנו ב-22 בספטמבר ויש מתווה שאפשר להתלבש עליו אז אחרי שבוע הם צריכים להתלבש עליו כדי לתת ודאות לעסקים ולא לחכות לסוף אוקטובר ולא לחכות לחזרת הכנסת מהפגרה, ולא לחכות לדיווח מע"מ, זה לא רלוונטי. לתת ודאות לעסקים ואנחנו גם בדיון שיתקיים אני מניח בשבוע הראשון או השני של נובמבר, אנחנו נדרוש שהמתווה הזה יהיה עד סוף השנה. ספטמבר, אוקטובר נובמבר ודצמבר, כדי לתת ודאות לעסקים, כי אנחנו פחות או יותר מבינים לאן זה הולך ומתי זה יסתיים או לא יסתיים כדי שלא נחזור בינואר ובדיעבד אנחנו נתחיל לדון שוב מי בפנים ומי בחוץ, אז אנחנו נדרוש שזה יהיה עד סוף השנה, זה פעם אחת.

פעם שניה, ודיברתם על זה ואני לגמרי מתחבר לזה וגם דיברתי על זה בבוקר, אנחנו לא יכולים לבסס את הפיצויים על הנחיות פיקוד העורף בלבד. לבסס את זה על הנחיות פיקוד העורף זה לצאת לידי חובה. כי פעילות עסקית – ואני ניהלתי עסק והייתי רואה חשבון בעוונותיי, אני מכיר את זה – היא לא תמיד מתואמת עם הנחיות פיקוד העורף ולכן לבסס את זה רק על הנחיות פיקוד העורף זה לא נכון, וגם על זה אנחנו נתעקש במהלך הדיון בנובמבר בוועדת הכספים, תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. חבר הכנסת יונתן מישריקי, בבקשה. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

תודה. אני יושב-ראש ועדת הבריאות, ואני רוצה להשאיל מעולם המושגים שאני מתעסק בו ביום-יום. אין אצלנו כזה מושג שאני מגיע למלחמה ואין לבית חולים מלאי שלושה חודשים קדימה. יש תרחישי ייחוס, יושב משרד הבריאות ביחד עם משרד הביטחון ומי שצריך ומכין את עצמו לקראת תרחיש ככל שיהיה, גם אם לא קרה כלום אבל יש מלאים מספיקים של תרופות, של ציוד וכו'. לא ייתכן בעולם שמשרד הכלכלה שהוא הרגולטור, ביחד עם משרד האוצר, בנק ישראל, לא מכין תוכנית עבודה לרגע שיקרה מה שיקרה. נכנסה חיפה למרחב המטווח? אתה צריך להיות עם כפתור ירוק שלוחץ כבר על תוכנית עבודה מוכנה מראש. כך צריך לעבוד, כך עובד משרד, כך עובדת מדינה מתוקנת שאמורה להכין את עצמה לקראת התרחישים. 

אנחנו לא חיים, אנחנו נמצאים כבר בשנה של מלחמה אדוני יושב-הראש, לצערנו אנחנו גם לא כל-כך רואים את האופק בקצה ועוד יישובים נכנסים לתוך הטווחים. צריכים להיות מוכנים עם כפתור שברגע שקורה מה שקורה – הנה, יש מסלול, נפתח מסלול ירוק, רבותיי קחו תקבלו את מה שמגיע לכם, על פי אותם מתווים שאנחנו נשענים עליהם במקומות אחרים שכבר היו בהם, שיש לנו בהם ניסיון. העליתם פה כמה נקודות, העלו כאן את נושא הארנונה שאני אכנס אליו קצת יותר לעומק וביחד עם מיכאל, שאר הנושאים, תודה רבה, היה לי חשוב מאוד להשתתף בדיון הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. יסמין בבקשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

קודם כול אני מתנצלת, הגעתי באיחור ואני כמובן מעורבת ושומעת הכול, מתנצלת שלא יצא לי לשמוע, אבל רק רציתי להגיד שאני איתכם ולצידכם, וכל מי שאני אוכל לעזור לו – אז הלשכה שלי פתוחה ואני רוצה פשוט רק לעזור. 

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

הרוב פה לא מכירים אותי, אני כבר בוועדות האלה מדצמבר, אני נמצא ביישוב כמו גשר הזיו, 5.7 קילומטרים שזה טיפה מעבר לקו הפינוי, ואת הסטגנציה הזאת שאתם שומעים פה אני שומע מדצמבר. פיקוד העורף, לפי זה מחליטים על עסק – זה נראה לי הומצא רק בישראל. שאומרים שבנק ישראל עושה חשיבה, עד עכשיו זה היה רק על מפונים ולא מפונים, עוד פעם – סטגנציה. 

אנחנו הגשנו בג"ץ, לקח לו 11 חודשים עד שקיבלנו תשובה. תזדרזו תגישו אותו עכשיו. מיכאל, תעזור לנו, איך שוברים את הסטגנציה הזאת שכל הזמן עסקים הולכים ונסגרים, משפחות הולכות ונהרסות, ילדים – עדיף שאני לא אגיד מה קורה איתם. אנחנו שומעים את אותן התשובות. אני אומר לכם באמת, אני שומע את אותם הדברים כבר 11 חודשים כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה צודק, ואנחנו איתך ואתה יודע כמה פעלנו גם בתחומים שלך, ועוד לא הבאנו בשורה ליישובים שנפלו בין הכיסאות. אוצר, רוצה להתייחס?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני רק אגיד כמו שכבר ציינתי, יש כוונה לתת מענה לעסקים החדשים שנפתחו, התקנות נידונות בוועדת כספים, ברגע שהדברים יקבלו את הסכמתו של ראש ועדת כספים שהעביר אותה לסדר היום – אני מאמין שהם יעברו – יינתן מענה. 

 << אורח >> אריה אהרונוביץ: << אורח >> 

מה עושה מי שההלוואות שלו, דיברנו כביכול שבזה הבנקים לא עומדים, על פטור מעמלות על הקפאת משכנתאות בגלל המלחמה, על 2 מיליון שקלים? מה עושים החברים פה שיש להם הלוואה של 7 מיליון שקלים והקימו עסק? מה עושה אני שאני עומד על 15 מיליון? מה עושים אנשים כמונו? אני אשם שהתחילה מלחמה? שבנהריה, שלמרות שזה יישוב לא מפונה, נהריה זו עיר לא מפונה אבל חוף הים של נהריה זה שטח צבאי סגור, בנהריה אסור לצאת מהבית להוציא את הראש מטר. מה עושים אנשים שיש להם הלוואות מעל? מה עושים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בנק ישראל חייב לעזור וחייב לעדכן את העזרה שלו. הוא לא יכול להיתלות באיזה סיוע שהוא פרץ איתו ב-7 באוקטובר. 

 << אורח >> איילון בנימין: << אורח >> 

זה עודכן כל הזמן אדוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, אבל אם חיפה לא בפנים, והסיפור הזה של שיקים חוזרים ודברים אחרים. אני גם לא רוצה באווירה הזאת של פינג-פונג וכעסים, שב עם נציגי המסעדות, יש פה כמה ארגונים יציגים, אולי כמה עסקים כ-case study, תנסו להבין לעומק ולהביא מתווה. אתם עושים את זה בפנייה שהיא רצון טוב של הבנקים, אז בוא נעשה את זה שוב. 

אגב אני כן חייב לומר, אני אומר לך שדיברתי עם הנהלות של בנקים על מקרים פרטניים והם תמיד עזרו. אבל אני לא רוצה שרק מי שהגיע אליי יקבל עזרה מהבנקים. 

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף משהו, איתנות הבנקים היא אבן יסוד בכלכלת ישראל, והבנקים איתנים יותר מתמיד. נתונים עשרות מיליארדי שקלים הרוויח בנק ישראל, שמלווה את הכסף לבנקים, שגם הם הרוויחו עשרות מיליארדי שקלים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בנק ישראל מרוויח כסף ולא ידעתי?

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

מפרוץ הקורונה הבנקים הרוויחו 100 מיליארד שקלים בארבע שנים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה מכניס אותי לתחומים שאני לא רוצה.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אבל חשוב שיישאו בנטל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוטא, זהו, אני לא יכול. אני רוצה לסכם את הדיון, אני מתנצל. 

הצפון בקריסה כלכלית, תושביו מפונים, והעוצמה של ההתקפה על הצפון גברה בחודשים האחרונים והכניסה אוכלוסיות רבות למעגל הסיכון ולפגיעה ולהשבתה של הפעילות העסקית, ולכן גם המדינה צריכה לעדכן את הכלים ואת הכללים באופן שיסייע לכל מי שנכנס למעגל הפגיעה בעסקים כמו גם להגמיש את ההתייחסות שלה למצבים מיוחדים של עסקים שקמו במהלך המלחמה או קמו לקראת המלחמה או שההשקעות התשתיתיות שלהם בוצעו קודם למלחמה עוד לפני פעילות של לקוחות ומשתתפים. 

הוועדה רשמה לפניה את ההצהרה של רשות המיסים והאוצר שנבחן כרגע מתווה שיוצג בוועדת כספים בעוד כשבוע-שבועיים, ופה יינתנו פתרונות גם לעסקים חדשים כפי שפורט כאן וגם לאזורים שלא היו עד היום באזורי הסיוע והפתרונות של המדינה. 

אנחנו מבקשים מנציגי הממשלה לפגוש את העסקים שהציגו פה את הכאב שלהם וגם לעזור להם באופן פרטני וללמוד מהם כ-case study לבעיות עקרוניות ובעיות רוחב. הוועדה תקיים דיון מעקב על הנושא של רשות המיסים והפתרונות למסעדות ועסקים בצפון בעוד כשבועיים. מועד יימסר ויישלח.

הוועדה דורשת מנגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים להציג מתווה עדכני לסיוע לעסקים הבינוניים והקטנים בכל המרחב של הפגיעה הכלכלית לאור המלחמה, בין אם זה במסלול של רצון טוב והסכמות עם הבנקים ואם נרגיש שהדבר לא מתקדם, נבצע כוועדה, ובתיאום עם ועדת כספים, חקיקה מהירה שתחייב את הבנקים לפעול. אני מעדיף שהדבר יקרה בהסכמות כפי שהם ביצעו עד היום, בעיכוב תשלומי המשכנתא והתחשבות בחיילי המילואים והמפונים, אלא שהפתרונות שניתנו עד היום לא מכסים את כלל הנפגעים, ולמעגל הפגיעה הכלכלית הצטרפו אלפי עסקים חדשים ולכן בנק ישראל בתוך שבוע יציג לנו את הכוונות שלו ובעוד שבועיים יציג לנו פתרונות חדשים שקשורים ליכולת של הבנקים לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים. 

אני מודה לכולם, גם אם אני צעקתי עליכם – זה לא באמת, אני אוהב אותכם. העיקר שכל אחד קולו יישמע ושנעשה טוב למען העסקים. תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:59. << סיום >>