פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה לביטחון לאומי
05/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 282
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, ד' בחשון התשפ"ה (05 בנובמבר 2024), שעה 13:19



סדר היום:
 << נושא >> 1. דיווח שר הפנים לפי סעיף 149 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה << נושא >> 
 << נושא >> 2. דיווח השר לביטחון לאומי לפי סעיף 149 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר


מוזמנים: 
	רותם זהבי
	–
	מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, משרד החינוך

	חנאן יחיא
	–
	משפטנית, המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יהונתן בובליל
	–
	רפרנט ביטחון פנים ומשפט, משרד האוצר

	סרגיי נזרוב
	–
	מנהל תחום בכיר תיאום, מבצעים ותורות, אגף לשע"ח, משרד הבריאות

	יששכר וייס
	–
	עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	אבישי לדאני
	–
	מנהל מדיניות רגולציה, המשרד לביטחון לאומי

	משה קרסו
	–
	מנהל פרויקט אימוץ התקינה ויועץ הגנה מאש, המשרד לביטחון לאומי

	סגן טפסר אפי גרוס
	–
	ר' תחום כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

	עודד ברוק
	–
	יועמ"ש, כבאות והצלה

	טפסר משנה יוסף ספי שמיר
	–
	רמ"ח רגולציה, כבאות והצלה

	אסתר אופק
	–
	מנהלת אגף להנחיות ותקנות תכנון בנייה, מנהל התכנון

	אלעד נצר
	–
	מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים בישראל





ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק

מ"מ מנהלת הוועדה:
רון רומני

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> דיווח שר הפנים לפי סעיף 149 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה << נושא >> 

<< נושא >> דיווח השר לביטחון לאומי לפי סעיף 149 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה << נושא >> 


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני אמרתי בוקר טוב כי יש פה אנשים שב-6:00 הלכו לישון. הייתה הצגה דמוקרטית ראויה אתמול בלילה, דיון מאוד פורה בכנסת עד השעות הקטנות של הבוקר, לא של הלילה. קצת דחינו דיונים וקצת שינינו את לוח הזמנים, אבל יש דברים שאנחנו לא מוותרים עליהם והדיון הזה הוא אחד מהם.

רגע לפני שאנחנו נכנסים לדיון, אני מבקש להזכיר לכולנו שאנחנו ביום ה-396 למלחמה הרב-זירתית שאני לא בטוח כמה אנחנו מצליחים באמת להבין את הרב-זירתיות שלה, אבל אם תנסו להסתכל רק על מקורות המידע שאתם צורכים, אם זו עיתונות כתובה, אם זה אינטרנט או כל דבר אחר, בכל יום תמצאו שהמשקל היחסי או העוצמה היחסית משתנה בין הגזרות. אם זו עזה, אם זה יהודה ושומרון, אם זו לבנון, או אם זה רחוק מעבר לגבולות עם ההכנות שאנחנו נדרשים.

ובכל בוקר מחדש אני אומר לעצמי, כמה טוב לנו שיש לנו כאלה חיילות וחיילים, כאלה מפקדות ומפקדים, מכל הזרועות, מכב"ה, משירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, צה"ל כמובן, שב"כ. כל הגורמים האלה שביום-יום מאפשרים לנו לנהל איזושהי שגרה, אפשר לקרוא לה נורמלית. תרשו לי לנצל את ההזדמנות בשמי ובשמכם להגיד להם גם היום בצוהריים תודה על כל מה שהם עושים כי באמת זה דור מדהים של אנשים שלוקחים על עצמם משימות שאני לא בטוח שדור אחר היה יודע לעשות את זה ואני יודע להסתכל קצת אחורה, אני מהיותר ותיקים, אם אפשר לקרוא לזה כך.

התכנסנו כאן היום כדי לדון בדיווח לפי סעיף 149 של שר הפנים והשר לביטחון לאומי לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. קצת היסטוריה למי שהספיק לשכוח, בשנת 2012 נחקק חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה והחוק קבע רשימה של תקנות שימשיכו לעמוד בתוקפן עד החלפתן. מאותו רגע, לצד התקנות, הוציאה נציבות הכבאות לאורך השנים עשרות הוראות שאמורות להיות מוחלפות בתקנות מכוח החוק של הרשות הארצית לכבאות עד 1 במרץ 2026, זה המועד שלפחות אצלי רשום. וכדי לעקוב אחר ההתקדמות של הטיפול בהוראות נקבעה חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של השר לביטחון לאומי ושר הפנים על דרך ההתקדמות של הטיפול בזה.

אנחנו התכנסנו לכאן היום, כדי לדון ולקבל דיווח על ההתקדמות, להעיר ולהאיר איפה שצריך, ולוודא כי אכן ההוראות מוחלפות בתקנות עד המועד שנקבע. אני חייב לומר שבחלק מההתייחסויות שקיבלתי לעניין הזה אין אופטימיות רבה לגבי היכולת לעמוד במועד 1 במרץ 2026 בתקנות, וזה משהו שמראש קשה לי לקבל אותו כי זה נקבע כל כך מזמן, איך יכול להיות שאנחנו לא עומדים בזה? אבל אני אשמח לשמוע אתכם. 

בבקשה, משרד הפנים, נתחיל איתכם.

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

אני אסתי אופק, מנהלת אגף תקנות. אנחנו באמת עובדים כבר שנתיים אפשר להגיד, תקופה ארוכה בצוותי עבודה משותפים יחד עם רשות כבאות והצלה על שני נושאים שמלכתחילה נקבעה מתודולוגיה וגם הנושאים שנבחרו כפיילוט על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה. עבדנו בשני צוותים שבכל צוות יש גם נציגים מהמחלקה המשפטית, גם שלנו וגם שלהם, גם נציג מקצועי, גם יועצים, גם אנליסטים. אני אגיד בכנות שלקח גם זמן להתניע את זה כי היה צריך לעשות עבודה גדולה של תרגום ה-NFPA, הוא בנוי לגמרי אחרת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

NFPA זה התקן האמריקאי.

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

זה התקן האמריקאי. היה צריך לתרגם אותו, וזה לא תרגום גוגל תרגום, זה תרגום מקצועי, גם לאורך הדרך לפעמים עוד התעכבנו על זה כי לפעמים צריך לדייק את הדברים. ובאמת ישבנו בצוותי עבודה כל יום ראשון בבוקר, סבב של שעות מאוד מתיש רק בשביל לקבל איזשהו תוצר שהוא היה חומר גלם בעצם. אחר כך עוד ישבנו עליו במינהל התכנון, שני הצוותים, גם צוות בנושא מלונאות וגם צוות בנושא חניונים כדי לעבד את זה, ועשינו לזה עוד מסמך שבעצם ממפה ממש שורה-שורה איפה יש הקלה ואיפה יש החמרה לעומת המצב הקיים היום.

זה תוצר שבאמת רק לאחרונה שיגרנו אותו לנציבות כבאות והצלה ואנחנו עכשיו בשלב של לקבל את הריג'קטים שלהם על הדבר הזה. מלונאות עוד לא עבר, חניונים ואחסנה כן. במלונאות ממש זה על השולחן שלי מהימים האחרונים, יש עוד דיוקים שם בהגדרות וזה אוטוטו עובר אליהם. זהו, לגבי מיפוי שאר הנושאים, אני מסכימה לזה שצריך לדחות לשנת 2029 את הדדליין, זה משהו לא מעשי, אני רואה כמה זמן לקחו הפרקים האלה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

זה לוקח זמן, למה? כי אתם לא מצליחים לשבת יחד?

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

לא, אנחנו יושבים. לתאם בינינו, יש שיתוף פעולה הדוק ומלא, באמת, אני חושבת שהם מסכימים איתי פה, החברים, גם אם לפעמים יש חילוקי דעות. יכול להיות שהפרקים הבאים ילכו יותר מהר, כי כבר אנחנו כאילו בתוך המתודולוגיה ובחלוקת התפקידים בינינו, אבל יש הרבה ניואנסים ויש הרבה דברים שזה צריך להתאים לתקנים בארץ ולתורת הלחימה בארץ. אנחנו יותר מתמצאים בתכנון בנייה, אני לא מתמצאת בנהלי כיבוי אש, פחות. מה לעשות? זה לא מקצועי, ואז לוקח זמן.

ואלה גם באמת טונות של חומר, הקוד, ה-NFPA הוא אלפי סעיפים. פשוט באמת אם רוצים לעשות את זה יסודי ולעבוד ככה. עכשיו, זה גם עניין של שיטת עבודה, אני מאמינה שספי תכף ירחיב. אם ממשיכים בצורת העבודה שעשינו עד היום, שזה ממש עברנו שורה-שורה ב-NFPA או שעובדים הפוך, אומרים מה אנחנו רוצים להגיד, מה חסר היום, מה יקרה כשהוראת הנציב תתבטל, איזה וואקום ייווצר. זאת אומרת, אם היא תתבטל, אז פתאום איפה יהיה ריק, ואז את זה בואו נשלים מה-NFPA. זאת צורת עבודה אחרת. עוד פעם, את המתודולוגיה באמת שרשות הכבאות מכתיבים, אנחנו נותנים את הפן המקצועי מבחינת תכנון ובנייה ושותפים אליהם בעבודה. אבל באמת אני אומרת שזה לא יכול לקרות עד 2026.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ושיתוף הפעולה והדיונים המשותפים מתקיימים באמת לשביעות רצונך?

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

כן, באופן סדיר. אנחנו ישבנו ימי ראשון קבוע, מפגש של שלוש-ארבע שעות ואחר כך בין מפגש למפגש היינו יושבים אנחנו, פנימית אנחנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יש 52 ימי ראשון בשנה.

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

ישבנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

כן?

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

כן, כן, כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

המשרד לביטחון לאומי, התייחסות שלכם, בבקשה.

 << אורח >> אבישי לדאני: << אורח >> 

אני אבישי לדאני, מנהל מדינות הרגולציה במשרד לביטחון לאומי, גם אחד מהתחומים זה כיבוי אש חוץ מהמשטרה, כלי ירייה, גם בזה, תבחינים שעולים חדשות לבקרים, 99, כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני נאלץ לספוג אותך חדשות לבקרים, כן. זה בסדר, בשמחה.

 << אורח >> אבישי לדאני: << אורח >> 

באמת יש פה עבודה משמעותית שבוצעה בכבאות, גם בתקנות השונות, באמת לבטל את הוראות הנציב ולשים במקומן את התקנות. יש את הנושא של אחסנה וחניונים שאגב, היום חלק מהרגולציה היא בעצם מפריטי רישוי. זאת אומרת, כבר יש רגולציה קיימת, נעשו גם רפורמות בשנים קודמות, הורדנו את הדרישות המבניות רטרואקטיבית לכל בעלי העסקים במיליארד שקל. נעשו באמת דברים משמעותיים במשך השנים, אבל באמת יש פה גם צורך לעמוד בתקינה. אנחנו יחד עם הכבאות עובדים על התהליכים האלה, גם בהיבטים של RIA, שאנחנו בוחנים את ההשלכות של הרגולציה הזאת, מה הסיכונים, מה העלויות, להציג חלופות מול ה-NFPA, עיקרי הדברים.

אני מודע לכך שמבחינת הלו"ז אנחנו נמצאים בזמן פציעות מה שנקרא, אנחנו כבר בשלבים היינו אמורים להיות יותר, אבל אלה מה שנקרא תהליכים מורכבים. גם כדי לאמץ את ה-NFPA זה משהו מאוד מאוד מורכב, אבל אנחנו נרצה להביא את זה, ננסה לקצר תהליכים. אנחנו גם עושים חושבים בתוך הבית איך אנחנו מקצרים את התהליכים, איך אנחנו מביאים גם רגולציה איכותית.

בסוף אנחנו מנסים לעשות מודל של ווין-ווין גם מבחינת שיפור האפקטיביות של בטיחות האש, ומצד שני לייעל את העלויות הרגולטוריות. כולם יודעים שהעלויות הרגולטוריות של כיבוי אש הן מאוד משמעותיות ואנחנו גם צריכים לוודא שאנחנו מייצרים את האיזונים והמידתיות הנכונה. אני מקווה שבחודשים הקרובים כבר נביא כמה תקנות אפילו כבר ביחד ואנחנו מנסים לעמוד בלוחות הזמנים במשך הזמן. אני מעריך שתוצרים קרובים כבר יבואו בחודשים הקרובים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אתה גם חושב שצריך לדחות את זה ל-2029?

 << אורח >> אבישי לדאני: << אורח >> 

אני לא יודע אם זה 2029, יש לנו כבר גאנט שעשינו. יש פה שני חלקים, יש מצד אחד את הוראות הנציב ויש מה שנקרא ייעודים שהם משקיים כמו תעשייה, מסחר וכאלה שלא נמצאים בהוראות הנציב, שגם אותם צריך להגיד, שגם להם צריך לעשות להם אימוץ תקינה למרות שהם לא הולכים להתבטל ב-1 במרץ, אין עליהם גרזן מה שנקרא, אבל גם להם צריכים לתת להם מענה.

אני חושב שמה שחשוב בסוף זה לראות איך אנחנו מקצרים את התהליכים, בונים גאנט נכון ומביאים את זה כמה שיותר מהר יחד עם שמירה על האיכות. אנחנו לא רוצים להגיד רק עשינו, אלא גם עשינו נכון ולא יצרנו פה אילו שהן רגולציות שאנחנו לא רוצים לייצר אותן. לכן צריך לקחת את שני השיקולים האלה, כולל את הלו"ז, ולקדם את זה וחובת ההוכחה היא עלינו בסוף.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

אני רק רוצה להוסיף שהתוצר שעכשיו יש, אנחנו החזקנו במקביל שני צוותים. מבחינת כוח אדם ויכולות ועוד נושאים, אין לנו יכולת להחזיק באוויר יותר משני צוותים בו זמנית, כלומר, שני נושאים לקדם. זה דבר אחד.

דבר שני, התוצר עוד לא מוגמר. כלומר, הוא גמור מבחינת העבודה מקצועית, אבל הוא עוד לא ארוז בשפה של תקנות. בשביל להגיע לוועדת המשנה ואחר כך למועצה הארצית, הוא צריך לעבור מה שנקרא עוד סיבוב במכונה הזאת, במחלקה המשפטית ועם ניסוחים. זאת אומרת, רק פשוט רציתי לייצר כי היה נראה שמה שאמרתי קודם כאילו שזה גמור. גם זה עוד דורש עוד עבודה משפטית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא, לרגע לא חששתי, הכול בסדר.

 << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> 

אפשר רגע להגיב?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מי רוצה?

 << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> 

רותם זהבי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

בבקשה, כן, רותם, רק תציין את התפקיד שלך לצורך הפרוטוקול

 << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> 

שמי רותם זהבי, אני מנהל אגף הבטיחות במשרד החינוך. האם התקנות האלה יהיו בגדר חוק? כי כרגע יש הוראות מכ"ר למערכת החינוך שנקראות הוראות מכ"ר למוסדות חינוך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ראשי תיבות של מה זה, מכ"ר?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

הוראות מכ"ר זה מושג שהיה לפני הקמת רשות הכבאות וההצלה, אלה היו הוראות המפקח הכללי הראשי, היום אלה הוראות נציב, אבל רותם צודק באשר לתוכן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> 

יש סעיף שנקרא 523 בהוראות המכ"ר שהוא מנחה את מערכת החינוך איך להיערך בבתי ספר, גני ילדים ומעונות בנושא של בטיחות אש. עכשיו, הודיעו לי שהוא הולך להיעלם, הוא בעצם מבוטל, הוא יבוטל כתוצאה מזה שבעצם יכתבו הוראות חדשות שבתוכן יהיו גם מוסדות חינוך. עכשיו אני רוצה להגיד משהו. התקן האמריקאי, הוא מדבר על הנחיות בטיחות אש לבתי ספר ובטיחות, אבל האופי של הבנייה באמריקה, בארצות הברית, בעיקר בונים שם מעץ, ולכן האופי הוא שונה לחלוטין מאשר אופי הבנייה בארץ, סיכוני האש הם שונים לחלוטין.

זה לא שכמובן לא צריך להתייחס, אני מעריך שאלה שיכתבו את זה יתייחסו. אבל לאורך השנים, אני כבר 20 שנה בתפקיד, אני תמיד בשיח עם חיים תמם שהוא מהוותיקים ואנחנו תמיד מדברים על זה. ולכן אני תוהה אם הדברים האלה נלקחים בחשבון או שמתרגמים ישר מילה במילה ועכשיו נקבל משהו שהוא יהיה בעייתי מאוד. אי אפשר לשים ספרינקלרים על כל בתי הספר, לא על גני הילדים, זה לא ילך, והמערכת לא בנויה לעניין הזה. פה אני מעלה שאלה באוויר וכולי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני מודה לך, זאת שאלה מאוד חשובה. אני הסתכלתי עליה מנקודת מבט אחרת ושאלתי את עצמי למה אנחנו צריכים להיות אמריקאים פה בעניין הזה, אבל בטח כב"ה תכף יתנו לי את התשובה. בבקשה, שם ותפקיד.

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> 

תודה, כבוד היושב ראש. אלעד נצר, התאחדות התעשיינים. תראו, אנחנו עשינו ביחד עם משרד הכלכלה וחברת דלויט עבודה על מה מפריע הכי הרבה לתעשייה. העבודה הזאת הראתה בצורה חד משמעית שהדרישות של רשות הכבאות הן הגורם הכי מכביד על התעשייה. לא רק זה, יש שקף של אגף תקציבים שמראה את העלויות, מיליארדי שקלים כשהוא מדבר על מפעל ממוצע, 1.7 מיליון שקל.

החקיקה הרלוונטית שאנחנו מדברים עליה עברה ב-18 בנובמבר 2021. היא אומרת להם במרץ 2026 תתכבדו לתקן, לצמצם, לעשות את הדרישות לפי התקן האמריקאי, NFPA 101, ארבע וחצי שנים הוא נותן להם. אנחנו עכשיו מדברים על 2029, למה? כל יום כזה שעובר, מדברות איתי חברות שיש להן מפעל בחו"ל ויש להן מפעל בארץ. בארץ הם צריכים להוציא במקרה הטוב מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים יותר ממה שבחו"ל, וזה בסוף מתגלגל לנו ליוקר המחיה. ועכשיו אנחנו מדברים על 2029, וב-2029 מי יודע אם יגידו 2032. למה? ארבע שנים נתנו לכם. אני כרגע אסיים פה, אחר כך אני אתייחס לדברים יותר רלוונטיים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא, לא, הערה חשובה מאוד כי תחום העסקים הוא תחום שאנחנו חייבים לקחת אותו בחשבון, בהחלט. הערה נכונה מאוד או לפחות במקום, לא יודע כמה היא נכונה, אבל היא בהחלט במקום. כן, עוד מישהו לפני שאני עובר לכב"ה? קדימה, כיבוי והצלה, הרשות, בבקשה.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

צוהריים טובים לכולם. ספי שמיר, רמ"ח חקיקה ורגולציה, כבאות והצלה לישראל. ראשית, בפתח הדברים, יושב הראש, רשות הכבאות וההצלה רתומה, מחויבת, אנחנו עוסקים בזה מבוקר ועד ליל ויותר מזה גם. מבחינתנו, זו משימה ובדנ"א של הארגון, אנחנו עומדים במשימות גם בלו"זים שמוכתבים לנו. הגם שהלו"ז פה הוא מאוד מאוד בעייתי ומורכב, נקרא לזה מאתגר לצורך העניין, אבל אנחנו על האירוע.

רק בכדי שנדבר רגע בשפה אחידה, החלטת הממשלה 222 התקבלה באוגוסט 2021, חוק ההסדרים ששינה את סעיפי חוק רשות הכבאות וההצלה אירעו בנובמבר 2021. דה פקטו זה אומר שיש לנו שלוש שנים שעברו מרגע חקיקת השינוי ויציאתנו לעבודה. האירוע שהוכתב לנו בסעיף 126 ז' לחוק, שמחייב אותנו באימוץ תקינת ה-NFPA הוא אירוע מאוד משמעותי, זה אירוע מז'ורי. יש פה סוגיות ונדבכים מאוד מאוד מקצועיים.

ואני כבר על הדרך אענה על שאלתו ותהייתו וחששתו של זהבי וזה בסדר גמור. התקינה של ה-NFPA האמריקאית לא לא מאומצת As-is. התקינה, גם על פי לישון החוק, היא מאומצת תחת אילוצים כאלה ואחרים, איפה שזה נכון ומתאים לנו, מתאים הכוונה להרבה מאוד מישורים, ודאי הנדסיים, ודאי מקצועיים, ודאי שיקולים של ממה מרכיבי הבניין וכך הלאה, אנחנו מאמצים, ואיפה שלא רלוונטי, זה לא רלוונטי. אבל אנחנו מבצעים התאמות תחת החוק, בסדר? לא אילו שהן גחמות או לא יודע מה בעניין הזה.

אנחנו עסקנו בשנה וחצי הראשונה החל מהחקיקה בבניית כל התשתית לאירוע הזה. בכדי שנבוא ונוכל לשבת ולאמץ ולכתוב תקנות ולגבש אותן נדרשנו פה, אחת, באמת להעמיק ב-NFPA, לקרוא אותו, ללמוד אותו, הוא ערך רב של פרקים. רק ה-NFPA 101, אנחנו מדברים על סדר גודל של 34 פרקים וזה רק פרק אחד. זאת אומרת תתי הפרקים 34 וכך הלאה, שלא לדבר על היקף הסעיפים. היה צריך כמובן לתרגם את זה, זה לא רק תרגום מילולי, זה גם תרגום מקצועי במונחים וכך הלאה.

ולאחר מכן נציב הכבאות וההצלה הוציא כתבי מינוי פה ומינה סדרי גודל של כוח אדם, לרבות יועצי בטיחות באש, אנשי הגנה מאש, אנשים מבצעיים, יועמ"שים, אנליסטים, מחקר, ערב רב של אנשים. מאחורי כל הוראה כזאת יושבים בבק-אופיס סדר גודל של 40 אנשים מקצה לקצה והחלה העבודה עצמה כאשר לשנה הבאה הכוונה שלנו גם להכפיל את מניין הצוותים על אף כל האילוצים התקציביים והנגזרים מכך. אין מנוס, אנחנו צריכים להגביר ולהאיץ את קצב העבודה ולכך אנחנו חותרים ופועלים.

העבודה עם כל הגופים הרלוונטיים, יש פה שילוב ידיים, בעיניי, יוצא דופן וראוי לתשבחות. גם המשרד לביטחון לאומי, גם משרד הפנים, קרי מנהל התכנון, גם אגף התקציבים שבסוף תיקצב פה לא מעט כסף בכדי שנוכל להביא את היועצים הרלוונטיים מעולמות התוכן. יש פה כמה צווארי בקבוק כי סתם לדוגמה, Fire Protector Engineers, יש בכל המדינה 11 בעלי תפקידים כאלה שנושאים בטייטל הזה, מתוכם גם חצי לא עובדים בתחום. אנחנו בסוף מתכנסים לתוך מה שאנחנו יכולים לעשות ואנחנו עושים את זה בצורה מיטבית אני חושב, ואנחנו גם נעצים את זה כפי שציינתי קודם לכן.

נהיה קצת פרקטיים, ברשותך, יושב ראש הוועדה, כמה דברים. אחד, אנחנו מדברים על סך הכול 34 הוראות נציב, 15 מתוכן היו הוראות שהן יותר טכניות, בסוגיות טכניות, ולכן אנחנו העברנו אותן לערוץ של יצירת תקן ישראלי באמצעות מת"י. אחרי שנסיים את העבודה עם מת"י, אנחנו נצטרך פשוט להכניס אותן כהפניה בחוק, הפניה בתקנות ותם עליהן הטקס.

בסוגיית יתר התחולות, אנחנו כבר בסוף רבעון א' הקרוב של 2025 מתכוונים להעביר לפרקי חקיקה שכוללים גם את כל עולמות מוסדות הבריאות, בתוך כך בתי חולים, אשפוזיות, מתקני יום מחלקות לתשושי נפש וסיעוד וכדומה. מוסדות חינוך, בתוך כך גם גני ילדים, בתי ספר, פנימיות, מעונות, וכך הלאה. אחסנה, לרבות אחסנת חוץ, צמיגים, חניונים, וכל מה שקשור בזה. תיק שטח שהוא משהו יותר פרוצדורלי, אבל זה בהקשרי אם תרצה פק"ל כזה או אחר של הפעלה. בתי מלון, נגעתי, וכך הלאה. זה לפרוסה הראשונה שתעבור כבר בימים אלה, זאת אומרת, בתקופה הקרובה או בחודשים הקרובים לחקיקה.

משם אנחנו ממשיכים על יתר ההוראות באמת בכל כובד משקלנו. אני לא יודע באשר לשאלה שנשאלה לגבי לוחות הזמנים, 2029, אני חושב שזו ראייה רחוקה מדי ולא הייתי רץ לשם. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות בכדי להתכנס ללוחות הזמנים. אני מבין שזה עשוי לדרוש מאיתנו לבקש הארכה של שנה נוספת בהתאם למה שניתן בחוק, זה קבוע בחוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

באישור השר.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

כן, באישור השר, ואני מקווה שלא נדרש ליותר מזה, אבל אף אחד פה לא יושב - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

באישור הוועדה.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

ודאי, ודאי, באישור הוועדה, בהתאם למה שכתוב בחוק, אנחנו לא עובדים אחרת, ולשם אנחנו חותרים. לגבי השאלה פה של התאחדות התעשיינים, צריך להבין, ה-NFPA הוא לא משהו שהמציאו בהחלטת הממשלה, בחיקוק החוק, בשינוי החקיקה. ה-NFPA דה פקטו זה מקור בינלאומי, גוף שקיים כבר 130 שנה שמאחוריו יש ידע מקצועי רב וניסיון מקצועי רב וביצוע מחקרים שמה לעשות? תחום ההגנה מאש או הכיבוי וכך הלאה במדינת ישראל הוא יחסית מצומצם כהיותנו מדינה יחסית קטנה, בארצות הברית הניסיון הוא רב באופן משמעותי.

ונכון שיש מדינות ששיטות הבנייה בהן שונות, אך יש מדינות ששיטות הבנייה בהן זהות. הגוף הזה גם רווי במחקרים, ובסוף, הנהלים, ההוראות והתקינות שנמצאות שם, יש בהן רציונל חכם ומקצועי ורציני, ולכן הוא הרפרנס. אגב, הוא לא רפרנס רק לגיבוש התקנות נכון לעכשיו, הוא רפרנס לפחות 12 שנה. גם הפרקים הקודמים בתקנות תכנון ובנייה נכתבו וגובשו בהתייחסות ובהסתכלות ובראייה כלפי ה-NFPA. יש הרבה מאוד תקנים בעולם, זה התקן שבחרה המדינה בהחלטת הממשלה, אני לא נכנס לשיקולים, קטונתי. האחת שזה מה שמוגדר לנו, זה מה שאנחנו מבצעים.

יחד עם זה, חד משמעית, ישנם סעיפים ונושאים וסוגים שונים של דברים שאינם מתאימים לאקלים של המדינה מהרבה מאוד סיבות, שיטות הבנייה וכך הלאה, ולכן אנחנו לא מאמצים אותם, בסדר? הם לא רלוונטיים בהרבה מאוד תחולות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא, זה חשוב לי לשמוע את זה כי התנסיתי בעניין הזה מנקודת מבט אחרת. נשלחתי על ידי צבא ההגנה לישראל לארצות הברית לקלוט אמצעי חדש, ופתחתי את הספר FM Fire Mission-105 וקראתי אותו בעיון רב. היו בו גם כן לא מעט פרקים, וחוץ מהכותרת לא אימצנו שום דבר. אפילו את דרך הפעלת הכלי שנעשה על ידם אנחנו שינינו כי המאפיינים שלנו וההכשרה שלנו והדברים אצלנו שונים. אתה לא נדבק לחלוטין במודל האמריקאי, אתה לוקח רק את מה שמתאים, ואני שמח לשמוע שאתם אומרים שיש דברים שלא מתאימים ולכן לא חייבים לאמץ את הכול מילה במילה. הכותרת נכונה, הגישה נכונה, אבל צריך לראות שאנחנו לא בסוף יוצאים עם תקן אמריקאי שאינו מתאים לתנאים בישראל.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

חד משמעית, זה הרציונל.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

גם החוק מתייחס לזה. זאת אומרת, החוק אומר - - -

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

בדיוק, נכון.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

הוא אומר, ה-NFPA הוא נקודת הייחוס שלנו, אבל אנחנו יכולים לעשות התאמות שנוגעות בין השאר למבנה הארגוני של הרשות, להתאמה לדין הישראלי, למצב הביטחוני, לתנאי אקלים ולשיקולים כלכליים וזו כמובן לא רשימה סגורה, יש עוד.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

אני אתן לכם דוגמה אחרת קלאסית, בסדר? ב-NFPA, רובו, על פרקיו, יש פרקים שדנים במבנה חדש ויש פרקים שדנים במבנה קיים ויש פרקים שדנים בשניהם. בכל הוורסיות ב-NFPA הוא דורש גם דרישות מבניות, שינויי מבנה במבנים קיימים, ואנחנו לא נכנסים לזה מתוך הבנה שאם אנחנו נדרוש שינוי במבנה קיים, שינויים של דרכי מוצא, של פתחים, של שינויי מבנה, אנחנו מכניסים פה את המשק לסחרור, זו תהיה פגיעה מהותית.

ולכן בניהול הסיכונים שאנחנו מבצעים בתוך הצוותים עם מהנדסים, עם אדריכלים, עם יועצי הגנה מאש, עם כל מה שאנחנו רק יכולים, במאזן הסיכונים מייצרים את הפתרונות החלופיים למול הדרישות המבניות הללו שלא מתאימות לנו, אוקיי? זו ממש דוגמה קלאסית ולכן זה גם אורך זמן. לשבת ולגבש תקנה ורגולציה במדינת ישראל ובכלל, בכל מקום, זה משהו שלוקח זמן, זה לא זבנג וגמרנו, זה לא נכון, אנחנו נבוא לברך ונצא מקללים. באשר למה שאמרת, המפקד, אני מכיר את זה מהיותך מח"ט 214, שמעתי על זה רבות. אבל כן, זו בדיוק המהות ולשם אנחנו מכוונים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני עברתי על הטבלה של ההוראות והסטטוס של כל אחת מהן, אני לא רוצה לחוות דעה על מה נעשה עד היום, אבל אם הקצב לא ישתנה, אנחנו לא נעמוד ב-1 במרץ 2026 וזה עוד 16 חודשים, זה מספיק זמן. אני לא ממהר לשנות לוח זמנים כזה, במיוחד לא, כמו שנאמר, התחלנו אותו מ-2019, 2020.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

2022.

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> 

ב-18 בנובמבר 2021 עבר חוק ההסדרים שמורה להם לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

שזה באמת הרבה זמן. אני לא מכיר גופים שקיבלו כל כך הרבה זמן להיות מוכנים, משהו בסדר גודל של כמעט חמש שנים. איך אני אמור להסתכל על זה? איך אתם, כיבוי והצלה, הייתם רוצים שאני אסתכל על זה? הרי בסוף אתם הגוף העיקרי, כל השאר מסייעים לכם. גם משרד הפנים, גם המשרד לביטחון לאומי, כל הגורמים האחרים. אני שמח שרותם דיבר פה ואני גם שמח שהתעשיינים דיברו פה, אבל בסוף זה אתם. בבקשה.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

ראשית, נציין רק את הדברים במקומם. שוב אני חוזר, הדנ"א של הארגון הוא לעמוד במשימותיו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני יודע, בגלל זה אני שואל.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

ואנחנו רתומים ועוסקים בזה באמת רבות ובהשקעה רבה, גם של כוח אדם, גם של אמצעים, גם של כל מה שרק אפשר, ודאי ובוודאי בלו"ז. העיסוק בזה הוא דה פקטו לוקח לא מעט זמן. אנחנו, כמו שאמרתי, מכפילים את מניין הצוותים ל-2025 ובכוונתנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים על מנת כן לעמוד בלוחות הזמנים האלה, אנחנו מבינים שכנראה אנחנו נצטרך את השלייקעס האלה שמתיר לנו החוק בהארכת הזמן של שנה נוספת בסמכות השר וכמובן באישור הוועדה.

יחד עם זאת, חשוב לציין שלכל דבר יש מה שנקרא את הפיזיקה של החיים. יש דברים שהם פיזיביליים, יש דברים שהם לא פיזיביליים, ובסדרי העדיפויות אנחנו נצטרך לשקול מה אנחנו עושים באם ולא נעמוד בלוחות הזמנים, אילו הוראות יאלצו להישמט על פי נוסח החוק נכון להיום ואילו לא. אנחנו לא רוצים להגיע לשם בשום פנים ואופן, ואנחנו נעשה כל מאמץ אפשרי שלא להגיע לשם.

באשר לאמירה שזה רק עלינו, זה לא רק עלינו. ישנם בהוראות הנציב דברים שמתייחסים לבנייה חדשה וישנם דברים שמתייחסים לבנייה הקיימת, ולכן גם שר הפנים אמון על כל מה שקשור בחוק תכנון ובנייה להכניס את הסוגיות שדנות בבנייה חדשה. כך שהוראות הנציב נותנות את הנגזרות של האחריות משני השרים, משני הכיוונים, הם לא רק מסייעים לנו. שוב, אנחנו על האירוע, עושים הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא, אין לי ספק, אני רק רוצה בסופו של דבר באמת לסיים את התהליך הזה, אני לא אוהב את המילה רגולציה, אבל לסיים את התהליך הזה בצורה כזאת שבסוף אנחנו באמת נמצאים עם תקנות, הרי זה הדבר הנכון ללכת איתו.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

חד משמעית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אלה השלייקעס הנכונים שאיתם אנחנו רוצים ללכת. כי זאת שפה משותפת הרבה יותר ברורה, זה תהליך יותר נכון, ולכן אני רוצה לראות שזה כן קורה בסופו של דבר, אני רוצה לתת לכם את הכלים שזה כן יקרה, לפחות לנסות להיות שותף שלכם לעניין הזה. 

עוד מישהו מכב"ה? עוד משהו?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

אנחנו נשמח שתבקר אותנו, שתתרשם בעיניך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אתה תכף תשמע איך אני הולך לבקר אתכם ואיך אני הולך לעשות את הפיקוח פה יותר צמוד.

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> 

כבוד היושב ראש, הערה נוספת. מתוך הערכת רגולציה שעשו במנהל התכנון לגבי התאמות שהם ביצעו, הם דיברו על מעל 1.1 מיליארד שקל חיסכון למשק, זה נמצא אצלם.

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

על מה אתה מדבר, על פרק ד'?

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> 

כן, זה נמצא אצלכם, אתם הגשתם את זה, רשמתם שם, אני זוכר בעל פה, לתעשייה – 285 מיליון, לכלל המשק - - -, זאת אומרת, אנחנו רואים את הסכומים המשמעותיים שאם אנחנו נעתיק אותם לרישוי עסקים, כמה כסף היום כנראה סתם מושת על עסקים. לכן פה הבהילות לקדם את זה, כל יום כזה, תחשבו על אילו עלויות מדובר.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

אני מתנצל, אני לא חושב שזו רזולוציה לוועדה, אבל הנחת העבודה שלך היא שגויה מאחר שהכסף הגדול, הוא נמצא בתשתיות הבנייה ולא במערכות, ולכן זה לא באנלוגיה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא, לא, לא.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

אבל אני לא חושב שזה פה לוועדה, זה לא לרזולוציה ולא מכבד את הוועדה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

עוד מישהו?

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

רק לשם ההשוואה, פרק ד' שאתה מדבר עליו שהוא באמת של מערכות גילוי וכיבוי, לקחו עשר שנים לכתוב אותו. אני הייתי בו בישורת האחרונה, בשנתיים האחרונות שלו, לקח עשר שנים. עכשיו לקח לנו שנתיים שני נושאים. יכול להיות שאנחנו משתפרים, אבל באמת ה-NFPA, הוא בנוי כקוד ויש המון הפניות מפה לפה, מפה לפה. לוקח זמן לתפור את הפאזל.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יש דברים שהאמריקאים יודעים לעשות ויש דברים שאנחנו יודעים לעשות יותר טוב.

 << אורח >> אסתר אופק: << אורח >> 

הלוואי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מה הלוואי? הם יודעים לבנות מטוסים, אנחנו יודעים להפיל עם זה מטוסים אחרים, יש הבדל, מה לעשות?

 << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> 

אנחנו גם לוקחים את המטוסים ומשנים אותם, אנחנו מכניסים בתוך המטוסים מערכות שהן שלנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נכון. אני לא רציתי להיכנס לזה, אתה רואה?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

זה יהיה NFPA-IL.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

כן, לא, כי באמת יש מקומות שבהם אנחנו יודעים לקחת את ההתאמות ולעשות אותן יותר נכונות למה שאנחנו חיים. האקלים פה שונה, האנשים פה שונים, הצפיפות פה שונה, הכול פה שונה.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

חד משמעית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ברור. יש כאלה שהיו מאוד רוצים שאנחנו נהיה הכוכב ה-51. 

כן, עידו רצית לומר משהו?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

כן, לגבי אותן 15 הוראות שאמרת שיעברו דרך מכון התקנים, איך זה הולך בדיוק לעבוד? זאת אומרת, הם יקבעו תקן ואז זה יהפוך לתקן המחייב או איך?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

לא, יש הבדלים בין תקן רשמי לתקן מחייב. אחת, שהיא תקן קודם כול שהוא נגזרת של העבודה שאנחנו יצרנו עם מכון התקנים וחשוב לציין, גם בגיבוש התקן זה למול ה-NFPA, כן? זה לא עכשיו איזשהו משהו. האחת שהתקן מפורסם - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

סליחה רגע, הם שותפים לתהליך הזה? אתם מדברים איתם? הם יושבים איתכם?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

בוודאי, אנחנו נמצאים בכל הוועדות לכל התקנים האלה, יש לנו נציגים בכולן ויש לו"ז, גאנט גיבוש התקנים האלה והוא אמור להתכנס ללוחות הזמנים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

האמריקאים נמצאים בתוך, מסייעים לכם?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

בעבודה מול ה-NFPA? בעבודה למול ה-NFPA יש לנו יותר, נקרא לזה מחווה של רצון טוב. אנחנו היינו שם לא פעם, הם נמצאים אצלנו, יש לנו את נשיא התאגדות ה-NFPA הישראלית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אבל הם יודעים כמה אנחנו רוצים לאמץ את ה-NFPA, כן.

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

בשנה האחרונה ביקרתי בעיקר בעזה ובלבנון, קצת פחות בארצות הברית. נשיא NFPA ישראל יושב איתנו גם בצוותים, יש מערכת יחסים טובה ואיכותית, אבל בסוף אין איש מקצוע אמריקאי שמכיר את הרגולציה הישראלית ודרישות ההנדסה הישראליות האזרחיות, כך שפחות מעורבים בתהליך עצמו, אבל כן.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

ויש אילו שהם לוחות זמנים לסיפור של מכון התקנים?

 << אורח >> טפסר משנה יוסף ספי שמיר: << אורח >> 

יפה, לא סיימתי לשאלתך באמת. גאנט לוחות הזמנים שנבנה למול גיבוש התקנים הישראלים, הוא מתכתב עם לוחות הזמנים המוגדרים לנו בסעיפי החוק. לאחר שיגובשו התקנים האלה ויפורסמו, אחת מהשתיים, או ששר הכלכלה יכול להכריז עליהם כתקנים רשמיים ואז תם הטקס, לא צריך לשלב אותם בחקיקה. בהנחה ולא, אנחנו, בסט התקנות האחרונות שנפרסם, אנחנו פשוט נכניס את ההתייחסויות וההפניות אליהם ונהפוך אותם למחייבים, זה כל האירוע.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יופי, תודה, עידו, יופי של שאלה. עוד מישהו רוצה להתייחס, רוצה להעיר? כב"ה, עוד משהו? שום דבר. טוב, בואו נסכם את העניין. 

אני קצת אחרוג, אני מקווה שהיועצים המשפטיים והחברים שלי יעזרו לי בעניין הזה, אבל בואו נתחיל עם אמירה כדי להכניס את עצמנו לאיזושהי מסגרת. אני לא יודע כמה מכם למדו את תחום האש, אני, הזדמן לי העניין הזה משתי נקודות מבט. האחת, הייתי סגן יושב ראש איגוד ערים לכבאות כשעוד היה קיים הדבר הזה, בגולן, בגליל מזרחי. ופעם שנייה, כשהייתי מפקד יחידת חילוץ גולן ואז הכרתי את הנושא של הכיבוי דווקא דרך היחידות המיוחדות של כב"ה.

ואני רוצה להסתכל על זה מנקודת המבט שלמדתי להכיר אותה, אש היא גורם שאף אחד מאיתנו לא רוצה לפגוש, אף אחד מאיתנו. ולכן אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע מלפגוש אותה. ואם כבר נאלצים לפגוש אותה, אנחנו צריכים שיעמדו לנו האמצעים, התקנות, האנשים הכי טובים שיכולים לתת לנו מענה. חברים, אש זה דבר מפחיד, הורג, הורס, מטורף, והמאפיינים של מדינת ישראל בהסתכלות של אש לאורך קצת יותר מהעשור האחרון מאז אסון הכרמל הוא משהו אחר.

ואין לי שום ספק שאנחנו חייבים לנסות לראות איך אנחנו ממסגרים את כל הפעילויות שלנו, כי פה זה קרה בכרמל, מחר בוקר זה יכול לקרות במפעל וזה יכול לקרות בבית ספר וזה יכול לקרות בכל מקום אחר. ולכן למיסוד של מה שאתם קוראים רגולציה או הוראות או תקנות או כל הדברים האלה, אנחנו חייבים להגיע אליו.

מי שקבע בזמנו 1 במרץ 2026, כנראה שהיה לו איזה סוג של חזון כמה מהר זה צריך לקרות. אתם יודעים מה? אפילו רק בהסתכלות לאור ההתחממות הגלובלית, אנחנו חייבים לתת לזה מענה. וכשאני מסתכל על הטבלה שהעבירו לידיעתי, איפה אנחנו נמצאים בשלבים השונים של הפיכת ההוראות לתקנות, אנחנו לא במקום טוב.

ולכן מה שאני אבקש למפגש הבא, ספי, אתה ציינת משהו מאוד חשוב וזה הגאנט. אני רוצה לראות את הגאנט של כל הגורמים, על כל השותפויות, על כל ההוראות. זאת אומרת, כל דבר, מי נכנס, באיזה שלב ואיפה זה עומד ומה צפי הסיום של הדבר הזה. לפחות כרגע, על פי מה שכתוב בהנחיות שניתנו באותו מעמד של נובמבר 2022 קבעו שאנחנו עוקבים אחרי זה פעמיים שנה.

 << אורח >> אלעד נצר: << אורח >> 

2021.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני יכול להקדים את זה?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אתה יכול כמובן לעשות מה שאתה רוצה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אם כך, אנחנו נקדים את זה. במקום פעמיים בשנה, אנחנו נעשה את זה כרגע לפחות שלוש פעמים בשנה, אחת לארבעה חודשים אנחנו נפגש פה. אני רוצה לראות בפעם הבאה את הגאנט, אני רוצה לראות איך אנחנו עושים כל מאמץ לעמוד ב-2026. ואני מאוד אוהב את מה שאמרת, ספי, לכל היותר אנחנו נאריך את זה בעוד שנה, אני לא מתכוון לתת לזה יד מעבר לזה, לא כל זמן שאני יושב על הכיסא הזה של יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי. 

המשרד לביטחון לאומי, רצית?

 << אורח >> אבישי לדאני: << אורח >> 

בסדר, רק שאלה קטנה, הבהרה. הגאנט שאתה רוצה, הוא גם למשקיים או רק להוראות הנציב?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא מראים חצי עוגה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הוראות הנציב, נראה לי שזה הדבר הנכון.

 << אורח >> אבישי לדאני: << אורח >> 

הוראות הנציב? אוקיי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

בסדר? כי זה מה שמופיע לי בטבלה, אוקיי?

 << אורח >> אבישי לדאני: << אורח >> 

אוקיי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה לכולכם, המשך יום מוצלח לכולנו.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>