פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
ועדת העבודה והרווחה
12/11/2024


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 296
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 13:22



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב-2022 << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
אלמוג כהן – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
	מחמוד יאסין
	–
	מפקח מקצועי - קירור ומיזוג אוויר, הכשרה מקצועית, משרד העבודה

	חן כהן לאביאן
	–
	לשכה משפטית, משרד העבודה

	אסף סגל
	–
	מנהל תחום בכיר מחקר ופיתוח, אגף בכיר לאסדרת עיסוקים, משרד העבודה

	ליאור סיני
	–
	מנהל תחום בכיר חקירות, אסדרת עיסוקים, משרד העבודה

	נעמה ולד
	–
	מרכזת בכירה אקלים, המשרד להגנת הסביבה

	רות שמן
	–
	לשכה משפטית, משרד העבודה

	תת טפסר עודד ברוק
	–
	יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	יששכר וייס
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

	שלומי אביסרור
	–
	מנהל תחום חשמל, משרד הכלכלה והתעשייה

	מתן רטנר
	–
	מנהל תחום בכיר תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

	גבריאלה לבנפלד
	–
	עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	משה אור חי שמואלי
	–
	יו"ר התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל

	יובל בריק
	–
	מנכ"ל התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל

	אורי טל זונדהיימר
	–
	ראש תא המהנדסים בהתאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל

	אלכסנדר רודיאק
	–
	מדריך ארצי לבטיחות בחשמל, המוסד לבטיחות ולגהות

	בני פרילינג
	–
	מנהל טכני, משב ארדן מערכות (מיזוג אוויר)

	צביקה גושן
	–
	עו"ד, מנהל חטיפה ענפית, איגוד לשכות המסחר

	רפי זרח
	–
	מנהל רגולציה, איגוד לשכות המסחר



	
משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	


	אביגיל סון פלדמן
	–
	משפטנית, משרד המשפטים



ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב-2022, מ/1578 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אנחנו רוצים לפתוח את הדיון בנושא הצעת החוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב-2022. אנחנו נמשיך בעצם בהקראה על ידי עו"ד ענת מימון היועצת המשפטית היקרה שלנו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אנחנו בדיון הקודם שהיה שבוע שעבר הגענו לסעיף 39, לעניין האכיפה המינהלית. ואנחנו נמצאים בעמוד 19. סיימנו את הפרק של הבודקים והמפקחים. אני אקריא מספר סעיפים ואז נעצור אם יהיו שאלות. 

	
	
	פרק ו': אמצעי אכיפה מינהלית

	
	
	סימן א': הטלת עיצום כספי

	עיצום כספי
	39.
	הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט בטור א' בתוספת השלישית, רשאי עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיכו לעניין פרק זה (בפרק זה – הממונה), להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הקבוע בטור ב' לצידה. 



בהמשך הישיבה נגיע לתוספת אחרי שנסיים את הפרק של העיצומים ונעבור על ההפרות ועל סכומי העיצומים הכספיים. 

	הודעה על כוונת חיוב
	40.
	(א)
	היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 39 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

	
	
	(ב)
	בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

	
	
	
	(1) המעשה או המחדל (בפרק הזה- המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;

	
	
	
	(2) סכום העיצום הכספים והתקופה לתשלומו;

	
	
	
	(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 41 וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 42(ד);

	
	
	
	(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספים בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 43, ושיעור התוספת;

	זכות טיעון
	41.
	מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 40, רשאי לטעון את טענותיו בכתב בפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו;

	החלטת הממונה ודרישת תשלום
	42.
	(א)
	הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 41, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספים לפי הוראות סעיף 44.

	
	
	(ב)
	החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

	
	
	
	(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

	
	
	
	(2) החליט שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב;

	
	
	(ג)
	בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו,

	
	
	(ד)
	לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 41, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור;

	הפרה נמשכת והפרה חוזרת
	43.
	(א)
	בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל חודש שבו נמשכת ההפרה.

	
	
	(ב)
	בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 39, בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. 



הפרה נמשכת מבחינתכם, שנעבור על ההפרות. אבל יש דברים שהם פחות רלוונטיים לגביהם ההפרה הנמשכת, שזה יותר עניין של ביצוע פעולה חד פעמית. אז אנחנו נראה אם זה רלוונטי. אבל בכל מקרה, כל הסעיפים שהקראתי עד עכשיו הם די איזה שהיא תבנית קבועה לעניין עיצומים כספיים וככה באופן רוחבי בכל חקיקה שיש עיצומים כספיים ההוראות הן פחות או יותר זהות. 

אני ממשיכה לסעיף 44 – סכומים מופחתים. 

	סכומים מופחתים
	44.
	(א)
	הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). 

	
	
	(ב)
	השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, ובשיעורים שיקבע. 



פה אני גם מעירה, קוראים לזה תקנות הפחתה. אלה תקנות שהשר קובע, ששם יש את הנסיבות שרק שבשלהן אפשר להפחית את סכום העיצום הכספי. בכל פעם שיש באמת סמכות להטיל עיצום כספי אנחנו קובעים תקנות כאלה. פה זה שר העבודה בהסכמת שר המשפטים. זה לא מגיע לאישור הוועדה במקרה הזה. יש מקרים שתקנות הפחתה כן מגיעות לאישור ועדה, זה משהו שקיים. צריך לחשוב אם אנחנו רוצים. אני לא יודעת למה. אולי גבי רוצה? מה מקובל בדרך כלל בנושאים האלה? או שזה ממילא מגיע לאישור ועדה בגלל הסמכה? 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אני לא יודעת. 

 << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>  

ענת, מה השאלה עוד פעם?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני שואלת לגבי תקנות הפחתה, אם זה לא צריך להגיע לאישור הכנסת? בדרך כלל אני מכירה ממקרים אחרים שזה כן מגיע לאישור. כי בכל זאת הנסיבות של ההפחתה זה משהו שהרבה פעמים יש מה להעיר והדיון הציבורי כן מסייע לעניין הזה. 

 << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>  

יכול להיות, אני אבדוק מה בדרך כלל. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז אני מסמנת. והערה נוספת שנגיע לזה בסעיף התחילה, גם הערתי את זה לגורמים מהמשרד. מקובל שפרק של עיצומים כספיים לא נכנס לתוקף כל עוד אין תקנות הפחתה. כי אז למעשה זה אומר שמטילים את העיצום בסכומו המלא ואין שום אפשרות לפנות ולבקש הפחתה של סכום העיצום. ובייחוד בסכומים, שבאמת מדובר ברף יחסית גבוה של סכומים של עיצומים אז אנחנו כן צריכים לכרוך את תחילת ההפעלה של עיצומים כספיים בהפחתה. שיהיו כבר תקנות בתוקף. אבל נגיע לזה בסעיף התחילה. 

	סכום מעודכן של העיצום הכספי
	45.
	(א)
	העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 42(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לפי סעיף 54 או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין. 

	
	
	(ב)
	סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעורי שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

	
	
	(ג)
	הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

	המועד לתשלום העיצום הכספי
	46.
	על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 42.

	הפרשי הצמדה וריבית
	47.
	לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

	פריסת תשלום העיצום הכספי
	48.
	(א)
	הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר בנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה של 12 תשלומים חודשיים. 

	
	
	(ב)
	לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 47. 

	גבייה
	49.
	עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. 




 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

יש הערות למישהו? לא. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

	
	
	סימן ב': התראה מינהלית

	התראה מינהלית
	5.0
	(א)
	היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 39 ובתוספת הראשונה, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. 

	
	
	(ב)
	בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 43, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 51. 

	בקשה לביטול התראה מינהלית
	51.
	(א)
	נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 50, רשאי הוא להפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד הטעמים האלה:

	
	
	
	
	(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

	
	
	
	
	(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, איננו מהווה הפרה;

	
	
	(ב)
	הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

	
	
	(ג)
	קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

	הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
	52.
	(א)
	נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור בהפרה נמשכת לעניין סעיף 43(א), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 40, בשינויים המחויבים. 

	
	
	(ב)
	נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 43(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 40. 



כלומר למעשה יש לנו פה את הכלי של התראה מינהלית, שזה איזה שהוא משהו שקודם לעיצום הכספי ולאכיפה המינהלית. זו אפשרות בנסיבות שזה ייקבע בנהלים של המשרד. זה באישור היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע נסיבות שבהן בטרם יטילו עליו את העיצום הכספי ישלחו לו איזה שהיא התראה ואז תהיה לו הזדמנות גם להשיב להתראה הזאת. 

ככל שההתראה הזאת, הוא ימשיך לעבור את אותה הפרה או עובר את אותה הפרה במהלך שנתיים אז למעשה זה נספר לו כבר כהפרה לעניין הפרה נמשכת והפרה חוזרת. וכן תהיה לו התוספת הזאת לעיצום הכספי. זה מופיע בסעיף 52. 

אני כן מציעה שנעבור עכשיו לתוספת של העיצומים. זה בעמוד 39. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כן. שאלה קטנה ותציג את עצמך. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

בני, חברת משב ארדן מערכות. כיוון שחוויתי את זה על בשרי עם רישיון חשמל, האם כתוב פה מה הדין של שליחת המכתב. אם שיניתי כתובת במרשם התושבים, אבל המשרד למרות זה המשיך ושלח לכתובת ישנה. האם כתוב פה משהו על כל הנוהל הזה? כי תמיד יבוא אדם ויגיד לא קיבלתי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני מודה שאני לא יודעת בדיוק להגיד. יש איזה שהיא חזקת מסירה. אנחנו נבדוק. אבל זה לא שאנחנו משנים פה את הדינים הכלליים. כלומר, בכל התחומים שיש הפרה ועיצומים מינהליים הכללים הם אותם כללים. מישהו יודע? אתם יודעים להגיד לי ממשרד המשפטים? אני חושבת שהדרך להשיג אדם ולשלוח לו זה לפי המען שרשום. וככל שלא שינית את המען הרשום שלך אז ישלחו לאותו מקום ויש חזקה שקיבלת את זה. אבל שוב, אני אומרת שאני מוכנה לבדוק את זה ולחזור עם תשובה. 

ההפרות מופיעות בעמוד 39, שזה התוספת השלישית. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

רק ברשותך ענת, אני יכול לענות לו רגע? אסף סגל, מנהל תחום בכיר מחקר ופיתוח באגף לאסדרת עיסוקים במשרד העבודה. 

קודם כל, לא יודע מה היה בחשמל, אבל המערכות שלנו היום מסונכרנות באופן ישיר עם המערכות של רשות האוכלוסין וההגירה. כך שאם שינית שם זה ישתנה אצלנו אוטומטית. בכל מקרה, אנחנו לא רק באמצעות הדואר, אלא גם באמצעות המייל שמעודכן במערכת, הטלפון. אנחנו נמצא את הדרך להגיע לאדם לוודא שהוא קיבל את ההתראה או העיצום הכספי. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה על התשובה המנומקת. בסדר גמור, בואו נמשיך, עמוד 39. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן, עמוד 39. בעצם התוספת בנויה כך שיש את ההוראה שמפרים אותה ואז יש את סכום העיצום הכספי שאפשר להטיל בגין אותה הפרה ללא ההפחתה. כמובן שאם יש נסיבות של הפחתה אז הסכום יופחת. 

אני רק מעירה שתקנות הפחתה ממש כוללות גם את האחוזים שמותר להפחית בכל נסיבה. זה לא נתון לשיקול דעת. 

	טור א'
ההוראה
	טור ב'
סכום העיצום הכספי

	
	יחיד
	תאגיד

	(1) ביצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, בלי שיש בידו רישיון כלל, בניגוד להוראות סעיף 3(א).
	20,000
	




אני מזכירה, סעיף 3(א) קבע את החובה לפעול במסגרת רישיון בלבד. שאסור לבצע עבודה ללא רישוי. 

במקרה שאדם באמת מפר את ההוראה הזאת, אז העיצום הכספי הוא על יחיד, 20,000 שקלים. לגבי תאגיד זה לא רלוונטי, כי הרישיון ניתן באמת ליחיד, לא לתאגידים. 

	(2) ביצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר בלי שיש בידו רישיון מהסוג המתאים לביצוע פעולה באותה מערכת, בניגוד להוראות סעיף 3(א).
	10,000
	



אני מזכירה שיש שלוש דרגות של רישיונות. עוד לא עברנו על התוספת של הרישיונות, ואנחנו נצטרך לעשות את זה. אבל ממש לכל רישיון כתוב בדיוק מה הפעולות שמותר לו לבצע. ופה, אם הוא ביצע עבודה בניגוד לקטגוריה של אותו רישיון שיש לו, אז הוא חשוף לעיצום כספי של 10,000 שקלים. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

לגבי ההוראה הראשונה, אז צריך להיות כתוב שם "בתמורה". ביצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, בתמורה. ואז בניגוד להוראות סעיף 3(א). 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

למה בתמורה?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

מה זה בתמורה? מה קשור?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אם אביגיל כאן, אולי עדיף שהיא תסביר או שאני יכולה? טוב, אני יכולה. בכל מה שקשור לאכיפה מינהלית המנגנון הזה מופעל ביחס לציבור מפוקח. ברגע שיש אדם שפועל ללא רישיון ואנחנו מטילים עליו עיצום כספי אז הוא לא חלק מהציבור המפוקח הזה. לכן הדרישה היא בכל זאת לדרוש שאותו אדם פועל במסגרת, מקבל תמורה על העבודה שלו. אם אדם פרטי מתעסק עם המזגן שלו אנחנו לא רוצים שהוא יהיה כפוף לרגולציה שלנו. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

מה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא. אבל אתם לא רוצים שאדם פרטי ילך לשכן שלו וישחק לו במערכת, לא בתמורה. ככל שזה לא מופיע בנורמה, כלומר לא כתוב בסעיף 3 שלא יבצע אדם עבודה במערכת קירור בתמורה, אלא אם כן יש בידו רישיון. אלא ככלל אנחנו רוצים לאסור את העיסוק במערכות מיזוג אוויר ללא רישיון. לא?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כל הקטע שלא ייגעו בפצצה הזאת. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

סליחה, אם אפשר. יובל בריק, מנכ"ל התאחדות קבלני מיזוג האוויר. מה שאת אומרת, גם בעניין גז, גפ"מ וכו', אז כל אדם פרטי יכול להתעסק במערכת הגז של עצמו. זה גם לא הגיוני. ושתיים, זה יעודד עבודה שחורה. כסף שחור וכו'. הוא לא מקבל תמורה, אי אפשר להוכיח את התמורה וכל זה. גם פה אנחנו נכנסים לפינה שהיא בעייתית מאוד בעניין הזה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

למה כן יהיה חשוף אדם שללא תמורה מבצע עבודה ללא רישיון?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

הוא לא יהיה חשוף לאכיפה שהיא מינהלית. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אז יאללה, שוק שחור. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

זה הופך לשוק שחור. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

הדרישה הזאת קיימת ביחס לכל הפרה, כל מה שקשור לאכיפה מינהלית. פעולה ללא רישיון היא תמיד הדרישה היא שהפעולה נעשית דרך עיסוק או בתמורה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מה זה תמורה?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

מה זה תמורה? הוא צריך לקבל איזה שהיא תמורה על העבודה שהוא עושה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כסף או שווה כסף?

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >>  

סליחה, זה לא מדויק. בחוק החשמל אסור שבן אדם יעסוק. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

בחוק החשמל האכיפה היא פלילית גם. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

חברים, אני מבקש שהדיון הזה יתנהל לפי הפרוטוקול. להציג את עצמכם לפני שאתם מדברים, תודה. ולבקש רשות דיבור. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אולי אביגיל סון תוכל להשלים ולהתייחס. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אביגיל, את איתנו?

 << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >>  

בגדול באמת הכלי של עיצומים כספיים הוא ככלל ביחס לציבור מפוקח שבדרך כלל זה נתפס כפעילות שהיא נעשית או במסגרת עיסוק. לפעמים משתמשים בתמורה, אבל זה פשוט דרך אחרת להגיד במסגרת עיסוק, על דרך עיסוק. יש את זה בהרבה מאוד חוקים. זה בעצם נועד לא לתפוס עכשיו מישהו ששוטף לעצמו את הרשתות של המזגן או איזה שהיא פעולה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אני רוצה בבקשה לדייק את הדברים פה. שמי משה אור חי, יושב-ראש התאחדות קבלני מיזוג האוויר. יש סעיפים מיוחדים, נקודתיים, שאפיינו אותם בתוך החקיקה הזאת, שאפיינו אותם. שבהם אסור לגעת. אסור לגעת בפלרים, שזה חיבורים. אסור לגעת בגז עצמו. יש דברים מסוימים. לנקות פילטרים, לפתוח שלט להחליף סוללות – אף אחד לא יגיד לו כלום. אבל לפתוח גז, צנרת גז, ולגעת בה, הוא מסכן לא רק את עצמו, הוא מסכן את המשפחה שלו ואת הבניין עצמו. זה הנקודה. 

אי אפשר להגיד לאנשים טוב, לכם אנחנו מרשים. אם אתה בבית אז תפתח. אז מה יבוא? יבוא טכנאי שאין לו רישיון, יגיע לשטח. יגיד לבעל הבית תשמע, תפתח את צינור הגז אתה, אני אמשיך לך את התיקון. זה לא הגיוני. משהו פה לא הגיוני. בסעיפים הספציפיים שנוגעים לחוק חייב להיות אכיפה בכול. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני חייבת גם לחדד. בגלל שזה שוק שכבר קיים והיום יש מתקינים של מערכות מיזוג אוויר, ולא כולם אולי ייכנסו תחת ההדרה החדשה, אז אדרבא, יש לנו קבוצה של אנשים שיכולים להמשיך לפעול, שלא בתמורה. או לעשות באמת את התמורה בדרך אחרת.

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

לא תוכלו לעשות אכיפה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מתחת לרדאר של הפיקוח שלנו? אנחנו לא רוצים לפקח עליהם? הם לא חשופים?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

ההנחה היא שבן אדם כזה כן ייפול תחת ההסדרה. כי הוא ימשיך לעשות את העבודה שלו בתמורה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

התמורה תהיה שחורה. אז לא מדווחת. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אין בעיה. הרגולציה הזאת, כדי שאכיפה מינהלית תוטל על בן אדם הוא צריך להיות מודע לרגולציה שחלה עליו. אדם פרטי שאולי - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני לא מדברת על אדם פרטי. נכון, יש סקאלה של דוגמאות שאפשר לתת. אבל יש גם איפה שהן דוגמאות באמצע שזה לאו דווקא אדם פרטי. שזה חשמלאי שמגיע לתקן משהו ואז הוא מתקן לך כבר על הדרך את מערכת מיזוג האוויר. או גורמים נוספים שעובדים ללא רישיון. ולאו דווקא, ואם הם יידעו שיש את הפרצה הזאת אז זה לאו דווקא יהיה בתמורה. או כמו שנאמר, בתמורה בדרכים שזה לא מוכר. השאלה איך אנחנו פותרים את העניין הזה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

יש לך משהו להוסיף לדיון?

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

כן. שמי אורי טל, חבר התאחדות קבלני מיזוג אוויר, ראש תא מהנדסים בהתאחדות. 

השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם את מוכנה שהשכן יתעסק בגז בבית, ועלול לגרום לפיצוץ או שריפה. זו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. ואם אפשר לתת לו את זה, אז לא צריך את החוק הזה. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אנחנו יכולות לבחון את זה שוב. אבל אני בספק שהעמדה תשתנה, זו עמדה רוחבית של המחלקה הפלילית אצלנו. אבל אנחנו נבחן את זה שוב ואני אציג את העמדה. 

 << אורח >> תת טפסר עודד ברוק: << אורח >>  

- - - פלילית, בגלל שבאמת מדובר כאן - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אבל אין פלילי. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אין לנו אכיפה פלילית במסגרת החקיקה הזאת. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

גבי, אני אשמח גם אם תגידו אם נכון באמת שזה יופיע רק בהפרה ולא בסעיף הנורמטיבי עצמו של סעיף (3) שאם ממילא הוא קובע את הנורמה, אז אולי צריך לתקן שם. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

זה פשוט מעודד עבודה בשחור, אין מה לעשות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

את סעיף (2) הקראתי, זה מצב שביצע עבודה במערכת קירור בלי שיש בידו רישיון מהסוג המתאים, אבל כן יש בידו רישיון אחר. זה 10,000 שקלים. 

	(3) פרסם עצמו כבעל רישיון בלי שיש בידו רישיון או פרסם עצמו כבעל רישיון מסוג מסוים בלי שיש בידו רישיון מאותו סוג, בניגוד להוראות סעיף 4.
	5,000
	10,000



אני מזכירה, סעיף 4 הוא איסור פרסום כוזב. שאסור לפרסם את עצמך כבעל רישיון. ובמקרה זה העיצום הכספי הוא 5,000 שקלים על יחיד ועל תאגיד 10,000 שקלים. 

	(4) מפעיל שהפעיל אדם אחר בביצוע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, בלי שיש בידי אותו אדם רישיון כלל, בניגוד להוראות סעיף 16(א)
	20,000
	40,000



סעיף 16(א) זה הסעיף שקובע את המפעיל ואת החובות של המפעיל. ופה בעצם העיצום מוטל על המפעיל על עצם הפעלה של אדם ללא רישיון. פה הסכום הוא 20,000 שקלים ליחיד ו-40,000 שקלים לתאגיד. 

	(5) מפעיל שהפעיל אדם אחר בביצוע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר בלי שיש בידי אותו אדם רישיון מהסוג המתאים לביצוע העבודה באותה מערכת, בניגוד להוראות סעיף 16(א)
	10,000
	20,000



אלה בעצם עיצומים מקבילים ל-(1) ו-(2) שמוטלים על בעל רישיון ופה זה על המפעיל של אותו בעל רישיון. 

כן חשוב לי לשאול לגבי מפעילים. יש לנו במסגרת החוק חובות על המפעיל שביקשנו שהמפעיל יוודא והוא ייתן הנחיות והדרכות לבעלי הרישיון שעובדים תחתיו, שהם עושים את הפעולות כמו שצריך, בייחוד את בדיקת האטימות. ודיברנו על כל זה שגם על המפעיל יש חובה לוודא את הבטיחות של ההתקנה. ובעצם אני רואה שמבחינת עיצומים כספיים המפעיל חשוף לעיצומים רק במצב שהוא מעסיק מישהו ללא רישיון או רישיון לא בהתאם למה שמותר לו לעשות. אבל אין בעצם אכיפה לעניין חובות המפעיל בסעיף 16. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

היכולת שלנו להפעיל עיצומים כספיים מוגבלת לעיצומים כספיים שאפשר להטיל על הפרות שמאוד קל ופשוט וברור להוכיח. אנחנו לא יכולים להטיל עיצום על מפעיל שלא וידא פעולה מסוימת. מפעיל שלא וידא X, Y, Z. לכן יש לנו קושי בכל הנוגע להטלת עיצומים במקרים האלה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כלומר חובות המפעיל הן בעצם שאין בצידן סנקציות. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מקווים שהוא יעשה את זה?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

המפעיל הוא גם לא כפוף, הוא לא ציבור מפוקח. הוא לא מחויב לרישיון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

וגם אין איזה שהוא רישום שלו, דיברנו על זה. כלומר אנחנו גם לא יודעים מיהם אותם מפעילים. 

לגבי ביצוע בדיקות מדגמיות שביקשנו מהמפעיל לעשות, זה גם משהו שאי אפשר להטיל עליו עיצום שהוא לא ביצע? בגלל שזה בין היתר באמצעות בדיקות מקדמיות זה גם לא חובה קבועה?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בסדר. אז זה לגבי המפעיל ואמרתי את סכומי העיצומים. אני מקריאה את ההפרה, את ההוראה השישית. 

	(6) לא מסר מסמכך לפי דרישת מפקח שניתנה לפי סעיף 29(2)
	3,000
	6,000



המפקח יש לו אפשרות לדרוש מסמכים. ואם אותו בעל רישיון, שוב, נכון? זה רק בעלי רישיונות. אז היחיד חשוף ל-3,000 שקלים והתאגיד ל-6,000. 

	(7) בעל רישיון שביצע התקנה של מערכת קירור או מיזוג אוויר מבלי לבצע בדיקת אטימות צנרת חומר הקירור בהתאם להוראות הקבועות בפרק הבדיקות בתקן 994 חלק 4 – מזגני אוויר: התקנה, בניגוד להוראות סעיף 11א.
	10,000
	



ההפניה היא נכונה. למעשה אתם בעצם מפנים ספציפית לחובה לבצע את בדיקת האטימות. ואתם אומרים שמי שלא ביצע את הבדיקה הזאת זה 10,000 שקלים? זה הרף שאתם חושבים שנכון בבדיקת האטימות? זה לא נמוך מידי? 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אתם רוצים אולי שאני אתן איזה שהוא הסבר כללי על הסכומים ועל ההפרות בכלל?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני אגיד ככה: קודם כל, קראנו בהמון התלהבות את חוברת ההנחיות של משרד המשפטים והדבר הזה נבנה על בסיס חוברת ההנחיות של משרד המשפטים לאיך לקבוע עיצומים כספיים, איך לקבוע הפרות ואיך לקבוע את הסכומים עצמם. 

לפני שבנינו את המסגרת הזאת עשינו איזה שהוא הליך הפקת לקחים בתוך המשרד. יש לנו במשרד עוד אגפים שכבר מפעילים עיצומים כספיים. שמענו מהם ולכן זה נבנה בצורה הזאת. 

אז קודם כל, אין פה המון הפרות. כי אחד מהלקחים הראשונים מהאגפים האחרים זה במקומות שיש בהם גם למינהל הבטיחות וגם למינהל האכיפה והאסדרה, איפה שיש להם עשרות הפרות, בסופו של דבר הם מפעילים אחת, שתיים, שלוש הפרות. הם לא מגיעים בכלל לבחון את כלל ההפרות האחרות. ואחת מהעצות הראשונות היו להיות מאוד ממוקדים. לכן היינו מאוד ממוקדים, זה דבר ראשון. 

דבר שני, מבחינת העיצומים עצמם אז באמת הוספנו לבקשת הוועדה את העיצום האחרון. יושב-ראש הוועדה אייכלר, כמו שגם לנו הבטיחות נורא חשובה. ובסוף אחרי התייעצות עם אנשי מקצוע ברור שהדבר הסופי האחרון שיכול להבטיח בצורה, אף פעם זה לא מאה אחוז, אבל בצורה הטובה ביותר שלא תהיה דליפה של קרר בתום ההתקנה זו באמת אותה פעולת איטום. אותה בדיקת איטום צנרת הקרר. לכן הוספנו את זה ספציפית והפנינו לתקן. זה בגדול על ההפרות ועל הדרך שבה בנינו אותן. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תשמע יקירי, בהמשך לדבריך, במסגרת שיחת ההקדמה שלי עם היו"ר, דעתו מאוד מאוד לא נחה בנושא הבטיחותי. ופה אנחנו מדברים על נושא מאוד מאוד ליבתי ובסיסי, כאשר גם בסטנדרט שאני מסתכל על הטבלה, זה לגמרי עומד בסטנדרט. היו"ר דורש שהנושא הבטיחותי יהיה באמת ללא משוא פנים. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אנחנו חושבים שזה נותן לנו מענה אכיפתי טוב. עוד פעם, בתוספת שהוועדה דרשה מאיתנו. לעניין הסכומים עצמם, אז גם פה, הסכומים האלה מבוססים בעצם על שני דברים: על חוברת ההנחיות של משרד המשפטים ומבוססים על הניסיון של המשרד. במקומות שבהם הסכומים היו מופרזים, יש לנו היום במשרד חוקים שבהם העיצומים הכספיים הבסיסיים, זאת אומרת שאי אפשר אפילו להפחית מהם, הם מאוד מאוד גדולים. ושם או שאתה לא נותן, ואם אתה נותן אף אחד לא משלם את זה. וזה הופך להיות אות מתה. 

לכן מה שעשינו פה זה בעצם לקחנו את מחירון דקל, שבו מוגדרים עלות התקנה ועלות פעולות אחזקה ודברים מן הסוג הזה, גם בעולם קירור ומיזוג אוויר. ובעצם ניסינו לייצר איזון בין שני דברים: מצד אחד, כשאנחנו מטילים עיצום כספי זאת עבירה, זה מערך אכיפה שהוא קל יותר מעיצום משמעתי שבו אני פוגע למישהו בחופש העיסוק ולוקח לו את הרישיון נניח. מצד שני, אם אני אתן לו משהו גדול מידי ואני אגרום לו לפשוט רגל או משהו בסגנון הזה, אז לא עשיתי שום דבר. המטרה שלנו היא שהוא יישר קו עם החוק. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אז אנחנו בעצם נקבע שבדיון ההמשך, כאשר היו"ר יהיה, אנחנו נדון על הסעיף הספציפי הזה. כי דעתו של היו"ר לעניות דעתי לא נחה באירוע הזה. שזה אירוע מאוד ליבתי גם באספקט הבטיחותי. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני לא בטוח שאני מבין. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אנחנו בעצם נקיים דיון המשך, לגבי הסכום עצמו. אני לא בטוח שדעתו של היו"ר נחה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

מה האמירה? שזה סכום נמוך מידי?

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

נמוך מידי, כן. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אין בעיה לנהל את הדיון. אבל בגדול הדרך הייתה שנקבע איזה שהוא מדד בסיסי ועליו, ככל שחומרת העבירה גבוהה יותר כך זה גבוה יותר, זה מוכפל בעצם. וככל שהיא נמוכה יותר זה יורד. זה היה ההיגיון. וכמובן לתאגידים, איפה שיש פוטנציאל רווח גבוה יותר. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כן, אבל בנושא של הדליפה הרגישות, הנושא הזה הוא נושא סופר משמעותי מבחינה בטיחותית. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אנחנו מדברים על (7) בעצם?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

זאת אומרת שאר הדברים זה בסדר. מדברים על (7). אנחנו לגמרי פתוחים לשנות את זה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

סליחה אדוני, היו"ר ידון בזה בדיון ההמשך. אין טעם לדון בזה כרגע. אני רוצה להמשיך בהקראה. אין טעם לדון בזה. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

משהו מהותי. סעיף (7) צריך שמישהו יתעד את ההתקנה. אחרת איך תוכיח שהוא לא ביצע את הפעולה הזאת? דלף גז, אתה בא אומר לא ביצעת את הפעולה הזאת. מישהו צריך לתעד את הפעולה הזאת. באחריות מי לתעד? 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

יש תיעוד בזמן ההתקנה. ברגע שאתה מתקין מוצר, אז יש טופס שהוא גם חל בתקן 994 שבו אתה ממלא אותו, זו ההתקנה שבוצעה, אלה הפעולות שבוצעו. וזה התקן. גם לאחריות מוצר, אתה מגיש חשבונית שבוצע ועודכן. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

החוק החדש מפנה לתקן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

זה מופיע בתקן החובה הזאת?

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

יש שם את הטופס איך ממלאים, מה ממלאים. וחוץ מזה, יש גם חשבונית שאתה רושם את ההתקנה, תאריך התקנה. כי אחרת גם לא חלה אחריות על המוצר על ידי היצרן או היבואן אם אין הוכחה שזה הותקן על ידי מתקין מוסמך וכו'. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

איך זה בא לידי ביטוי שהוא ביצע?

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

איך בודקים, איך מאמתים את זה? יש דליפה. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

איך זה בא לידי ביטוי? אתה בא אומר לי תשלם 10,000 שקלים. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

איך עושים את האכיפה, איך מוודאים? מגיעים, בודקים אם יש דליפה, אם בוצע לפי הזה. אם באמת נבדק, עשו בדיקת אטימות או לא. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

איך? איך יבדקו אם עשו בדיקת אטימות?

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

כמו שאתה מגיע למתקן ורואה שאין אטימות. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

זה לא אומר שלא עשו בהתקנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בריק, עם המכשיר. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

אבל זה במועד ההתקנה. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

אולי מישהו בעט בצינור? 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

אולי זה יכול להיות הרבה דברים אמורפיים. אבל בשורה התחתונה ניתן לבדוק אם המערכת אטומה או לא אטומה, זה העניין. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אפשר שנייה אחת בבקשה?

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כן אדוני. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

תראו, לנו להתאחדות אין בעיה, לאף אחד אני לא חושב שיש בעיה עם החוק הזה. הסעיף הזה, אני לא חושב שהסעיף הזה נותן את הפתרון למה שחושב הראש חושב שהוא נותן. כי את הדבר הזה, וצודק בני, את הדבר הזה אף אחד לא יכול לבדוק בחיים. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

יש צ'ק ליסט. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

לא, אני אסביר לך. אתה צריך לבוא כשאתה מסיים בסוף ההתקנה, לעשות טופס מסוים, לחתום וללכת. אתה חוזר אחר כך ויש דליפה, אז יש את הבעיה. שם יש את הבעיה. איפה תהיה הבעיה? אם יהיה, וככל הנראה גם יהיה, כשתהיה דליפה, באחד מהמקרים, בטח לא כולם, אחד מהם יהיה פיצוץ גם. שם ידעו מה קרה. כשתהיה דליפה ולא יהיה פיצוץ אז לא ידעו מה קרה. 

הסעיף הזה הוא סעיף, אני מבין למה מתכוונים, מה רוצים להגיד בו. אפשר, אני חושב שאפשר אולי אחר כך קצת לחדד בתוך הסעיף הזה. או עם טופס המתקין צריך לחתום על הטופס או מישהו צריך לחתום על טופס בסופו של דבר. של התקנה. או משהו כזה. משהו כזה, חתימה של טופס מסוים כלשהו להוסיף פה. אבל ככה? 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

רציתי גם לחדד שנייה. ההפרה היא שהוא לא ביצע. אבל אם הוא ביצע את הבדיקה? אני לא מספיק מכירה את הבדיקה. או ביצע אותה שלא באופן, חאפר כזה רק כדי לסמן שהוא עשה ומצא את זה כתקין.

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אז על זה הוא לא יקבל עיצום כספי, על זה יש לו רשלנות. יש לנו סעיף רשלנות באכיפה המשמעתית. ואז הוא חשוף לשלילת רישיון. אם הוא רשלן הוא חשוף לשלילת רישיון. 

אני רק אענה לשאלות שעלו פה מקודם. בהתייעצויות שקיימנו, זה אכן סעיף מורכב. סעיף מורכב, עשינו המון התייעצויות והמון בחינות. גם יחד עם החברים שלנו במשרד המשפטים וגם יחד עם היועצים המקצועיים שלנו. להבנתנו ומכל הבדיקות שביצענו, הדרך להוכיח, יש דרך להוכיח האם בוצעה או לא בוצעה פעולת איטום לצנרת הקירור. יש מכשירים, ועל זה בטח בריק יוכל להרחיב. מכשירים שאתה יכול לחבר. זה עלות של כמה אלפי שקלים שאין לנו בעיה לרכוש ליחידת האכיפה שלנו. כמובן להעביר קורס איך מפעילים את זה. והמכשיר הזה יודע להגיד האם בוצעה פעולת איטום, בדיקת איטום צנרת הקרר או לא. 

זה נכון אם מישהו נתן בעיטה לזה, אז בשביל זה יש חוקר, בשביל זה יש בדיקות עזר. ואם הם רואים שמישהו נתן בעיטה לצנרת אז מן הסתם לא יטילו עיצום כספי על דליפת גז. אבל יש דרך לבדוק את זה. וזה מה אנחנו נעשה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

בסדר גמור. אנחנו נמשיך בהקראה, ברשותכם. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז סיימנו את התוספת השלישית. לגבי התוספות האחרות נחזור אליהן בהמשך. אנחנו חוזרים לנוסח החוק עצמו, הצעת החוק. סעיף 56א. עמוד 24. זה פרק ז': שונות. 

	
	
	פרק ז': שונות

	ביצוע עבודות חשמל
	56א.
	(א)
	ייראו בעל רישיון לבצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר מכוח חוק זה כבעל רישיון חשמלאי שירות לעניין מערכות קירור ומיזוג אוויר לפי סעיף 6 לחוק החשמל.

	
	
	(ב)
	אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות כל דין לרבות הוראות חוק החשמל, התשי"ד-1954. 



בעצם כל מי שרשום במרשם המורשים למערכות קירור ומיזוג אוויר אתם תציינו גם אם יש לו רישיון לפי חוק החשמל? איך בעצם, תנסה להסביר לנו באופן כללי את החפיפה הזאת שיש בין הרישיונות לפי חוק החשמל לבין הרישיונות לפי החוק הזה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אז אני אסביר את הרקע. בעצם חוק החשמל קובע שאי אפשר לעסוק בחשמל, אלא אם כן יש לך רישיון חשמל. היינו צריכים להתגבר על זה. בעצם היו שתי חלופות: אחת לתת שני רישיונות ואת זה מאוד מאוד לא רצינו. לא רצינו כי זה מסבך את העניינים. זה מסבך את העניינים בעיקר לציבור, לא לנו. לנו זה יכול להיות אוטומטי. אבל האזרח פשוט וגם אותו זה לא יצטרך למצוא את עצמו מחפש שני רישיונות, מוצא את עצמו מציג שני רישיונות והלקוח צריך לבדוק שני רישיונות. 

לכן הקונסטלציה המשפטית הנכונה שמצאנו בסוף זו החלופה השנייה וזה להכניס לתוך החוק פה שספציפית בעל רישיון קירור ומיזוג אוויר יראו אותו גם כבעל רישיון, לא רצינו גם לפרוץ את חוק החשמל ולהגיד שבחוק הזה יש אפשרות לעבוד בחשמל בלי רישיון חשמל. לכן מצאנו את הקונסטלציה המשפטית הזאת שמי שיש לו רישיון קירור ומיזוג אוויר יכול לבצע גם פעולות חשמל במערכת של קירור ומיזוג האוויר בלבד. בצורה הזאת, דרך אגב, גם אם היו לו שני רישיונות הוא עוד יכול היה להציג את עצמו גם כחשמלאי ולבצע פעולות שהן מעבר לפעולות חשמל במערכת הקירור והמיזוג. זה בעצם הסיבה שהסעיף הזה קיים. 

מבחינת הרישום אין סיבה לרשום אותם פעמיים. מי שיש לו רישיון קירור ומיזוג אוויר יכול לעשות את כל הפעולות בחשמל שנוגעות למערכת קירור ומיזוג האוויר. וזהו, אין סיבה שהוא יהיה רשום ג בחשמל, זה יכול רק לבלבל. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

ומבחינת האכיפה? 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

מבחינת אכיפה, אם הוא יעשה פעולות חשמל, יזמינו אותו כמורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר ועל הדרך הוא יגיד ללקוח בוא אני אתקן לך גם את הדבר הזה והזה בחשמל – יאכפו עליו לפי חוק החשמל. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא, אבל אם בהתקנה של מערכת קירור ומיזוג אוויר הוא מבצע משהו לא נכון, גם בהיבטים של החשמל, הוא חשוף - - -

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

הוא חשוף פה לרשלנות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

גם מבחינת הוראות חוק החשמל הוא חשוף.

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

כן, אני חושב. זה המשפטנים יגידו, אבל אני חושב שכן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מבחינתכם שתי מערכות חלות עליו?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

הוא בעל רישיון חשמלאי קירור ומיזוג אוויר לכל דבר ועניין. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

זה לא גורע מהוראות חוק החשמל גם. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בגלל זה יחולו עליו גם ההוראות האלה וגם ההוראות האלה, על כל מתקין של מערכת מיזוג אוויר שמבצע עבודות בחשמל. זה בעצם כולם. אוקיי. 

	אגרות
	57.
	השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה לרישיון, בעד מתן רישיון או חידושו, בעד בחינות הנדרשות לצורך קבלת תעודת גמר ובכלל זה השגה על בחינות, ובעד השתלמויות לפי סעיף 15; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע שיעורי אגרה שונים בעד הגשת בקשה לרישיון זמני למומחה זר או לחידושו לפי סעיף 8 ובעד מתן רישיון זמני כאמור. 



למעשה כל ההליך של רישום והרישיונות יהיה בצד זה כמובן אגרה. הבנתי שהתקנות של האגרות כבר ממש בשלות ולכשהוועדה תאשר את הצעת החוק הם יוכלו להביא את זה. כי באמת הם לא יכולים לצאת לדרך בלי שיש להם את האישור של האגרות. 

אני רק חוזרת שנייה לעניין של החשמל. יש עוד תקדים של מקצועות נוספים או שזו פעם ראשונה שאתם מכירים במישהו כבעל רישיון חשמל? אוקיי, בסדר. 

	ביצוע ותקנות
	58.
	(א)
	השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:

	
	
	
	
	(1) דרישות הכשרה לשם קבלת רישיון, ובכלל זה השתתפות בהשתלמויות ועמידה בבחינות, ורשאי השר לקבוע תנאים להכרה בהכשרה כאמור, ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה ותוכנה ותנאי הזכאות להשתתפות בהכשרה; בתקנות לפי פסקה זו רשאי הוא לקבוע סוגים שונים של הכשרות לסוגי רישיונות שונים, לבעלי ניסיון קודם בביצוע עבודות מערכות קירור או מיזוג אוויר או לבעלי  הכשרה קודמת בביצוע עבודות כאמור. 

	
	
	
	
	(2) כללים אודות בחינות הנדרשות לצורך קבלת תעודת גמר, ובכלל זה השגה על בחנות אלו.

	
	
	
	
	(3) תנאים לשמש בודקים או מומחים לשם הסתייעות בהם לפי הוראות סעיף 32, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, התמחות והכשרה; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר בהתאם לתחומי עיסוקם של הבודקים או המומחים.

	
	
	(ב)
	מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי להתקין תקנות גם בעניינים אלה:

	
	
	
	
	(1) אופן הגשת בקשה לרישיון או חידושו, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיש לצרף אליה, ולעניין בקשה לחדש רישיון – גם המועד להגשת בקשה כאמור;

	
	
	
	
	(2) אופן הגשת הבקשה לרישיון זמני למומחה זר או לחידושו, לפי סעיף 8;

	
	
	
	
	(3) הכרה והשתתפות בהשתלמויות לבעל רישיון, לפי סעיף 15;

	
	
	
	
	(4) אופן הגשת הבקשה לרשם לאישור תוכנית לימודים כאמור בסעיף 5(ג) ולעניין הליך השגה על החלטת רשם שלא להכיר בתוכנית לימודים כאמור;



זה למעשה ללא אישור ועדה בעצם, התקנות בקטגוריה השנייה. התקנות בקטגוריה הראשונה זה באמת יותר דרישות מקצועיות, ליבתיות. הכשרה, שאלה התנאים לקבלת הרישיון, ואז זה כן באישור ועדה. 

	תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
	59.
	בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 21, בסופו יבוא:

	
	
	"(31) חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר". 



בעצם זו הסמכות של בית המשפט לעניינים מינהליים ואנחנו מוסיפים גם את העתירות לפי החוק הזה, לסמכות בית משפט לעניינים מינהליים. נכון? חן? אנחנו מוסיפים את החוק שלנו לתוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים כדי שהסמכות תהיה בעתירה לבית משפט לעניינים מינהליים. 

 << אורח >> חן כהן לאביאן: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

	תיקון חוק החשמל
	
	בחוק החשמל, התשי"ד-1954 -

	
	
	(1)
	בסעיף 1 - 

	
	
	
	(א) לאחר ההגדרה "רישיון לעבודות חשמל" יבוא "רישיון מורשה קירור ומיזוג אוויר" – רישיון כאמור בחוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ד-2024".

	
	
	
	(ב) לאחר ההגדרה "מתקן חשמלי" יבוא "עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר" – ביצוע פעולה במערכת קירור או מיזוג אוויר כאמור בחוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ד-2024. 

	
	
	(2)
	בסעיף 6(א) אחרי "אלא אם יש בידו רישיון מאת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרישיון" יבוא "או רישיון מורשה קירור או מיזוג אוויר לצורך ביצוע עבודות חשמל במערכות קירור או מיזוג אוויר, לפי העניין". 



אסף, זה למעשה מה שהסברת וזו תמונת הראי בחוק החשמל, אנחנו בעצם מכניסים את הרישיון לפי החוק שלנו כרישיון לפי חוק החשמל גם. ואנחנו קובעים שזה ייחשב גם עיסוק וזה לא יהיה בניגוד לחוק החשמל. 

גם שימו לב שבאמת מייחדים את זה רק לביצוע עבודות חשמל במערכות הקירור או מיזוג האוויר עצמן. 

	סמכות ועדת המשנה – הכרה בלימודים מחו"ל
	59א.
	(א)
	בעלי תעודות ממדינות חוץ זכאים להגיש בקשה להכיר בתעודה, בהסכמה או בהכשרה ממוסד לימודים ממדינת חוץ לוועדת המשנה כאמור בסעיף 24(ב), לשם קבלת רישיון; בהחלטה כאמור תשקול ועדת המשנה בין השאר את רמת הלימודים, את תוכנית הלימודים, את היקף הלימודים ואת משך הלימודים במדינת החוץ בהשוואה לרמת הלימודים, לתוכנית הלימודים, להיקף הלימודים ומשך הלימודים הנהוגים במכללות טכנולוגיות מוכרות בישראל, באגף להכשרה מקצועית או במשרד החינוך. 

	
	
	(ב)
	ועדת המשנה כאמור רשאית להתנות הכרה כאמור בעמידה במבחן מקצועי.



אני רוצה להבין, יש לנו פה את הסעיף עצמו לגבי הכרה בלימודים ממדינת חוץ. נכון? אז מה בעצם הסעיף הזה? נותן את הסמכות לוועדת המשנה להכיר או מה הוא מוסיף לנו על הסעיף?

 << אורח >> חן כהן לאביאן: << אורח >>  

חן כהן לאביאן, מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. הוא חוזר על עצמו, יש פה כפילות, זה אותו סעיף. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

זה אותו סעיף. אז בעצם אני חושבת שזה פחות מתאים פה, זה יותר מתאים בפרק של הרישיונות. 

 << אורח >> חן כהן לאביאן: << אורח >>  

נכון, בהקשר של ההכשרה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן חשוב לשים לב שדיברנו על המועצה, שאחד התפקידים שלה יהיה לסייע גם בהכרה בתעודות כאלה. אז נכון? זה לא בהכרח ועדת משנה, זה גם המועצה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

זו ועדת משנה שמוקמת על ידי המועצה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז מבחינתכם ועדת המשנה היא מסייעת למועצה בהכרה ברישיונות מחו"ל. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אפשר לראות את זה ככה, אבל אנחנו לא צריכים לדבר על זה, כי זה אחד מהדברים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מבחינתכם זה תפקיד של ועדת המשנה. אתם לא רוצים שהמועצה תתעסק בזה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אין טעם, אנחנו רוצים שהמועצה תקים ועדת משנה. אבל בסוף היא דנה בבקשות פרטניות ואין סיבה שזה יחזור בסוף למועצה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בסדר. 

 << אורח >> חן כהן לאביאן: << אורח >>  

אני רק אוסיף שבסעיף אחר הסמכות הזאת היא של הרשם ולא של הוועדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

בכל מקרה זה רק לייעץ לרשם, זה ברור. היא מייעצת. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בסוף זו החלטה שלו. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

זו החלטה שלו. היא מייעצת לו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

נכון. בסדר, אז אנחנו נוריד את הסעיף הזה מפה ונבצע התאמות בסעיף המתאים בפרק של הרישיונות. 

הגענו בעצם לתחילה. כמו שאמרתי, אנחנו נדבר על פרק ו'. 

	תחילה
	60.
	(א)
	תחילתו של חוק זה, למעט פרק ו', לעניין ביצוע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר הפועלת באמצעות קרר שהוא מסוג הגזים הדליקים המנויים בתוספת הרביעית, חצי שנה ממועד פרסומו או ממועד כניסת תקנות אגרות לפי סעיף 57 לתקוף, המאוחר ביניהם. 

	
	
	(ב)
	תחילתו של חוק זה לעניין ביצוע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר הפועלת באמצעות קרר שאינו כאמור בסעיף קטן (א), וכן תחילתו של פרק ו', שנה מיום התחילה.



בעצם אתם מבקשים שכל החוק ייכנס לתוקף חצי שנה מיום הפרסום או מיום כניסה לתוקף של תקנות אגרה, לפי המאוחר. כלומר, לא פחות מחצי שנה. אבל אם התקנות ייכתבו, הפרק של העיצום הכספי זה יהיה שנה מיום התחילה וכמו שאמרתי, אנחנו צריכים לשנות את הנוסח כדי לתלות את זה בתקנות ההפחתה, גם נעשה את זה לפי המאוחר. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אנחנו מבקשים להאריך את תוקף כניסת החוק הזה מבחינת התארגנות מעבר לשנה. שנה זה מאוד קצר. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

חצי שנה יש לכם כרגע. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

חצי שנה? אני רוצה להסביר לכם משהו. הקורס של דרג ג', שזה הדרג הגבוה, הוא שנה פלוס. הוא שנה וחודשיים. זאת אומרת מה אתם אומרים? אתם אומרים שאנשים, אנחנו עוצרים אותם מלעבוד. אנחנו לא יכולים. צריך לתת לאנשים להתארגן, לחברות. חצי שנה-שנה זה קצר מאוד. אתם צריכים לתת לנו טיפה יותר זמן לנשום. אנחנו רוצים את זה, אנחנו דוחפים כבר שמונה שנים, אבל צריך לתת זמן. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כמה זמן הסביר שאתה חושב?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

שנה וחצי מינימום. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כל החוק, כולו. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כולו, כן. מינימום שנה וחצי. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

בני ממש ארדן מערכות. אנחנו היינו בשלבים של הדיונים המקצועיים עם עמית נקר. לפני שאסף נכנס בעצמו לעניינים. שם אנחנו דרשנו חמש שנים והוא אמר שהוא שינה את זה ושלח לנו את הנוסח, היה כתוב בו שלוש שנים. תבין, אנחנו למשל, חברה של 185 טכנאים. אנחנו צריכים, כמו שמשה אמר, מרגע יציאת החוק, אין לנו שום חובה לעשות את זה קודם, זה עלויות מאוד גבוהות. אנחנו צריכים להכשיר 185 טכנאים שאצלנו דרגה 1 ו-2 לא רלוונטי בכלל, דרג 3. 

אז גם אם זה לא שנה וחודשיים, גם אם אני לוקח את כולם, מה שאני מתכנן לעשות, עוצר את העבודה, לוקח 50 טכנאים בחודש שלם רצוף, מעביר להם, אני לא יכול לעמוד בזה. ויש חברות שמבחינת כמות טכנאים שמתעסקים בתחום הביתי יש להם הרבה יותר טכנאים. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

הבנתי, אוקיי. מי רצה להעיר הערה?

 << אורח >> שלומי אביסרור: << אורח >>  

אני, שלומי אביסרור ממשרד הכלכלה, מנהל תחום חשמל. 

אני מבין את מה שהם אומרים מצד אחד, האדונים הנכבדים, בקשר לתקופה שהיא מבחינתם קצרה. מצד שני, צריך לקחת בחשבון שכל עוד החוק לא ייכנס לתוקף אי אפשר יהיה לייבא מזגנים עם גזים דליקים לישראל. זה עלול ליצור בעיה בכל מיני מישורים, הן מהבחינה של המכסות של הפחתת הגזים שפוגעים באוזון וגם מבחינת היכולת של ישראל לייבא, להתיישר עם השוק העולמי, לייבא מזגנים עם גזים דליקים. 

יכול להיות שהפתרון הוא פשוט לאפשר לאלה שכבר יש להם את הרישיון לעבוד עם גזים. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

מאחר ויש כבר כאלה מוסמכים, להם ניתן לאפשר ב-day one. ליתר שהם נדרשים ללמוד תוכנית וגם אני אחזק גם את בני, גם כשאני כמעסיק שולח עובד אני לא שולח את כולם יחד ומישהו בסוף צריך לעבוד, אז לפעמים זה מדורג. שולחים 50%, אחר כך את ה-50% הבאים. לכן צריך לאפשר למי שאין את הזמן הזה. אבל מי שיש, יכול מ-day one כבר לעסוק בזה. ויש הרבה, יש כמעט 3,500. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא, אתם בעצם מבקשים שבתקופה שעד שהחוק ייכנס לתוקף גם מי שאין לו יוכל לעסוק בזה? אז מה זה משנה אם החוק נכנס לתוקף אפילו מחר ומי שיש לו יכול לעסוק? מי שאין, יעבור את ההכשרה. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

הוא יוכל לעסוק, אבל לא בגזים המסוכנים. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

כן, זאת הכוונה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני יכול להבהיר רגע שנייה?

 << אורח >> שלומי אביסרור: << אורח >> 

נראה לי שלא כולם הבינו. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אז אני אסביר את זה, תן לי רגע. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אסף, שנייה בבקשה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

רגע, עוד דבר אחד. הרי התיקון לתקן צריך גם להיכנס לתוקף לעניין בדיקת האטימות, גם זה צריך להיות סעיף התחילה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אין בעיה. אני אגיד כמה דברים. קודם כל, כפי שזה מנוסח כרגע זה לא חצי שנה, זה שנה וחצי. כי אפשר יהיה, זה בעצם חצי שנה עד שהחוק נכנס לתוקף, אבל מהרגע שהחוק נכנס לתוקף יש עוד שנה של התארגנות שבה אפשר להמשיך לעבוד בקררים הלא חדשים, זאת אומרת בקררים הישנים, בלי רישיון. זה שנה וחצי שבה יש זמן להתארגן. 

אני חייב להדגיש, אנחנו שינינו את תוכניות הלימודים. תוכניות הלימודים שמתאימות למבנה ההסדרה הזו קיימות מ-2019. כל מי שלמד מ-2019, שזה כמו שהחברים אמרו פה מקודם, משהו כמו 3,000 בוגרים ועוד לא מעט כאלה שלומדים היום, יוכלו לקבל רישיון ב-day one. זאת אומרת גם למשק יהיה מענה וגם יש עוד זמן לפחות שנה וחצי של התארגנות שבה כבר אפשר ללמוד כבר היום, מ-2019 ללמוד את הקורסים החדשים האלה. זה חשוב להגיד. 

אנחנו לא נתנגד להאריך את זה, נגיד את התחילה בעוד חצי שנה. זאת אומרת שזה יהיה סך הכול שנתיים. אני כן חייב להזכיר גם השנה הזאת היא כמו שאמר פה שלומי וכמו שאם חיים היה פה מהכבאות אז הוא גם היה אומר את זה, בסוף השנה הזאת הייתה פשרה בין הכבאות לבין משרד הכלכלה לבין הגנ"ס. כי בסוף אם ייכנסו לפה מזגנים שמשתמשים בגזים המסוכנים אנחנו רוצים שמ-day one מי שיתקין אותם ומי שיתחזק אותם יהיו אנשים בעלי רישיונות. לכן גם אנחנו הסכמנו לפשרה הזאת שתהיה שנה שבה מהרגע שהחוק ייכנס לתוקף, בין אם זה חצי שנה או שנה, אנחנו מוכנים לעלות את זה לשנה, בן אדם שמתקין או מתחזק מערכת מהסוג הזה יהיה חייב שיהיה לו רישיון. ואנחנו בשנה הזאת לא נעשה אכיפה, אלא רק הסברה וכאלה. כדי שבאמת אם מישהו עוד לא ידע או מישהו עדיין זה, אז הוא לא ייפגע. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

מקובל. 

 << אורח >> שלומי אביסרור: << אורח >>  

אסף, מה שאני הצעתי זה משהו קצת שונה. אין ויכוח לגבי זה שרק ברגע שיהיה לאנשים רישיון אז הם יוכלו לעסוק עם גזים דליקים. פשוט אנחנו רוצים, כיוון שיש כרגע 3,000 איש כמו שאמרת שהם בעלי רישיון, שהם יוכלו לעשות את זה מ-day one. זאת אומרת מכניסת החוק לתוקף, לא יחכו שנה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אנחנו בכל מקרה צריכים חצי שנה של התארגנות אצלנו. צריך להקים מערכת ממוחשבת, צריך תקנות. זה אירוע מבחינתנו. אני גם אגיד, גם פה יש לנו כבר מערכת שהיא פחות או יותר בנויה. זאת אומרת, אנחנו מכינים את עצמנו, אבל אנחנו נצטרך גם לפחות את החצי שנה הזאת כדי להתכונן. מבחינתנו חצי שנה הכנה זה מספיק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

ואז אפשר להאריך לשנה וחצי פשוט. אתה מבין מה אני אומרת? שהסעיף עדיין יישאר חצי שנה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

במקום שנה ושנה, שנה וחצי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

הוא ייכנס לתוקף ואז יהיה שנה וחצי להמשיך לעבוד במסגרת. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

לא בטוח שהבנתי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

רק את סעיף קטן (ב) לשנות לשנה וחצי, במקום שנה. ואז זה ייתן סך הכול שנתיים. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אם זה מקובל על הכבאות. זה עניין של הכבאות. הם רוצים שנאכוף גם מ-day one.

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

אסף, ברשותכם, אני שומע ואתם כנראה לא מבינים מה קורה כרגע בשוק מיזוג האוויר. יושב פה גם נציג של יצרן מזגנים והוא יכול להגיד לכם שכרגע לא ניתן להכניס מזגנים על פי הדרישות של משרד הכלכלה למדינת ישראל. בשנת 2025 בעונה הקרובה יהיה חוסר של מזגנים במדינת ישראל ויהיה חוסר של גז לשירות. אין בעיה לדחות את הכניסה לתוקף של החוק הזה, אבל מישהו צריך לתת את הדעת שב-2025 מזגנים הולכים להיות מאוד מאוד יקרים. 

ההצעה לנו הייתה, אין בעיה, החוק יוכל להיכנס לתוקף מתי שתרצו, אבל כדי לעבוד עם מזגנים דליקים, שיש בהם קררים, גזים דליקים, מ-day one. למי שעבר את הבחינות של משרד העבודה, מי שהוסמך על ידי משרד העבודה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

זאת הכוונה שלנו, זה מה שכתוב פה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

זה מה שכתוב. 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

רגע. וזה אנחנו חייבים להבין את זה, כי משרד הכלכלה צריך כבר בינואר הקרוב לאפשר למזגנים להיכנס למדינת ישראל, אם אנחנו רוצים להגיע לקיץ עם מזגנים.

 << אורח >> רפי זרח: << אורח >>  

לא, אבל הם אומרים שהם לא ערוכים להכניס את החוק לתוקף לפחות חצי שנה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לתת רישיונות חצי שנה, כן. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אנחנו נדע לקצר. 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

אבל יש פה תקופת ביניים שבה החוק עבר ולא ניתן יהיה להכניס ציוד או גזים דליקים למדינת ישראל. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אבל אין לך ברירה, זה נתון עכשיו. אתה לא יכול לשחק עם זה, זה מה שיש. 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

לא, לא, צריך למצוא את הקונפיגורציה שזה יסתדר. קחו בחשבון שגם יבואן - - -

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

חברים, אני מאוד שמח על ההתפלמסות כאן, אנחנו רוצים לשמוע את נציג הכבאות. פנינו אליו כדי לקבל את התגובה שלו ולא קיבלנו עדיין. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

זה מידע חשוב שחשוב שנדע. גם ליבואן לוקח חצי שנה להתארגן על ייבוא. לכן גם על העניין הזה צריך לתת את הדגש. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

נציג הכבאות, בבקשה. 

 << אורח >> תת טפסר עודד ברוק: << אורח >>  

אני חושב שאין כאן סתירה בין האנשים. השאלה היא מתי אפשר להתחיל לתת את האישורים. אפשר מ-day one אז הכול נגמר. אם זה דחייה, בעצם מי שכרגע לכבודו מעכבים את הנושא זה בעצם משרד העבודה. וככל שהוא יהיה מוכן אפשר. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אנחנו לא נהווה חסם בפני זה. אם החוק יעבור, אנחנו נצטרך לחשוב על זה. אני לא רוצה לשלוף מהמותן. 

 << אורח >> מתן רטנר: << אורח >>  

אפשר שנייה? מתן רטנר, משרד הכלכלה, מינהל תעשיות. 

השאלה היא, כמו שאמרו החברים, באיזה שלב אפשר להכניס את הציוד? את הגזים אפשר להכניס היום, אבל אין מה לעשות איתם כי הציוד לא עובד על הגזים האלה, הוא עובד על הגזים הישנים. ואם התשובה של הכבאות שמבחינתם אין התנגדות שברגע שהחוק הזה עובר חצי שנה או אחר כך עוד זמן היערכות, אפשר כבר יהיה להכניס את הציוד, אז אין לנו בעיה. 

 << אורח >> תת טפסר עודד ברוק: << אורח >>  

מבחינתנו מה שחשוב זה שמי שיעבוד על הציוד יהיה אדם שהוסמך לכך.

 << אורח >> מתן רטנר: << אורח >>  

אתם מבינים שלא תהיה דרך לאכוף את זה כרגע, עד שיתארגן חצי שנה על החוק ועוד שנה או חצי שנה, כמה שיחליטו. אבל כן אפשר יהיה להכניס כבר את הציוד. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כן, אבל הקיץ נכנס לא ישר משווקים אותו. לא משווקים אותו באותו יום שהוא נכנס. לוקח זמן של חודשיים שלושה להתארגן. היבואן צריך לדעת שיש הזמנות לזה, היבואן צריך גם להעביר קורסים בתוכו. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

חברים, אנחנו בעצם שמענו את כולם. ענת תמשיך לדבר. אנחנו ניתן להם שלושה חודשים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

החוק עוד לא - - -

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

המערכת כמעט מוכנה. החוק גם ייקח לו זמן לעבור. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

ייקח איזה שבועיים שלושה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כנראה תהיה איזה מלחמה באמצע או משהו. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אין בעיה, מקובל.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני אסביר שנייה. בתוך שלושה חודשים החוק נכנס לתוקף ואז בעצם אתם כבר יכולים להפעיל את הרישום, את המערכת. ומי שכבר יש לו את ההכשרה יוכל להגיש את הבקשה ולקבל את הרישיון ולהתחיל לעבוד תחת בעצם ההסדרה החדשה. 

בסעיף קטן (ב) אנחנו ניתן שנה וחצי בגזים הלא רעילים להמשיך לעבוד. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

מצוין. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

עלינו זה מקובל. השאלה אם זה מקובל על הכבאות. כי אז בזמנו הם מאוד התעקשו על זה. ככל שזה מקובל עליהם. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז שנה וחצי. ומה לגבי התיקון של התקן? שהוא לא הותקן עדיין להבנתי. אני רוצה לוודא. האם זה יכול להיות שכל העניין הזה ייכנס לתוקף בלי שהתקן עוד מעודכן.

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

גם לגבי סעיף ההפרה, ברגע שקובעים הפרה על אי ביצוע בדיקת אטימות בהתאם לתקן וגם אנחנו רוצים לקבוע בסעיף 11א חובה שבעל הרישיון צריך לעבוד גם בהתאם לתקן, אז צריך להוסיף גם, אני חושבת, הוראת תחילה שקובעת שרק עם עדכון התקן הסעיפים האלה ייכנסו לתוקף. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

הסעיפים של ההפרות או גם חובות?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

גם של ההפרה וגם החובה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אבל איך אפשר שזה ייכנס כל העניין הזה לתוקף בלי שהתקן מתוקן? אני הבנתי קודם שמחכים לחוק כדי לתקן את התקן. זה נכון? מי יכול לענות לגבי התקן, משרד הכלכלה?

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

אני אענה כחבר ועדת תקינה של 994 במכון התקנים. התקן כתוב והוא מחכה לחוק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז מרגע שהחוק יעבור אתם כבר יכולים כבר לתקן את התקן?

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

ולכן אין מניעה שנכתוב שזה תלוי אחד בשני, כי אתה אומר שממילא זה ייעשה. 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

הוא מוכן, בתור טיוטה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אוקיי, אז אנחנו נוסיף את זה. 

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >>  

אני נציג המוסד לבטיחות ולגהות, אני גם חבר בוועדה הזאת. התקן כבר כביכול קיבלו אותו, מותנה בהסדרת מקצוע. זאת אומרת, ברגע שיש הסדרת מקצוע התקן נכנס לתוקף. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

האם כל חלקי התקן עוברים עדכון או רק חלק 4 שעוסק בהתקנה? 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

החלקים הרלוונטיים הם חלק 4 שזה התקנה וחלק 1 בטיחות במזגנים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם חלק 5. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

חלק 5 זה הממ"דים. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

ממ"דים, האם צריך לבצע בדיקת אטימות גם בממ"ד? 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

ההתקנה היא התקנה. זה לא משנה אם התקנת את זה בממ"ד או לא. רק שבממ"ד יש תקן אחר שנוגע לממ"דים. זה אמצעי ניתוק, זה כל מיני דברים אחרים. איפה מותר להתקין, קיר פנימי ולא חיצוני. יש שם כמה הוראות שקשורות ספציפית לממ"ד, זה לא קיים בשום מקום בעולם חוץ מאשר במדינת ישראל לצערי, בכורח הנסיבות. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אוקיי, בסדר. דעתך נחה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן. אני אנסח את זה ותראו את זה מנוסח. אבל כן, ברור לכולם איך יהיה המנגנון של הכניסה לתוקף. 

יש את סעיף קטן (ג) שצריך להיות בסעיף נפרד של שינוי תוספות. 

	
	
	(ג)
	השר, באישור ועדת העבודה והרווחה רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והשנייה ובהתייעצות עם השר להגנת הסביבה לשנות את התוספת הרביעית. 



התוספת הראשונה והשנייה – זה נושא הרישיונות. והתוספת הרביעית זה הגזים. התוספת השלישית של ההפרות זה יהיה באישור הוועדה גם בוודאי, כי זו הפרה מינהלית. בסדר? 

אנחנו נעבור עכשיו לתוספת הראשונה. אני חייבת להגיד שזו תוספת מאוד מאוד מקצועית. קודם אנחנו מגדירים את כל הפעולות ואז אנחנו אומרים כל רישיון איזה פעולות מותר לו לבצע. כמו שאמרתי, יש שלוש דרגות של הרישיון. אני בעמוד 27. 

	
	
	תוספת ראשונה
(סעיף 3 ייחוד פעולות)

	
	
	"אביזרי פיקוד ובקרה אינטגרליים" – חלקים נלווים למערכת המחוברים באופן קבוע והמשמשים לניטור, התראה ושליטה על תפקוד המתקן;

	
	
	"הרצת מערכת קירור ומיזוג אוויר" – הפעלה ראשונית של מערכת קירור ומיזוג אוויר ובדיקת אופני הפעולה (כגון: זרמים חשמליים, לחצים של קרר, טמפרטורות, טמפרטורות אוויר, ספיקת אוויר ודליקות קרר);

	
	
	"השבת קררים" – הוצאת הקרר ממתן הקירור והחזרתו למערכת הקירור או מיזוג האוויר;

	
	
	"וואקום" – הוצאת אוויר מתוך מערכת קירור ומיזוג אוויר לפני הכנסת הקרר;

	
	
	"יחידה חיצונית" – יחידת עיבוי המותקנת מחוץ לחלל הממוזג;

	
	
	"יחידת מפוח נחשון" – יחידה המבצעת את פעולת הקירור או חימום האוויר;

	
	
	"יחידה פנימית" – יחידת אידוי המותקנת בתוך החלל הממוזג;

	
	
	"מדף ממונע" – מדף ממונע בתעלת אוויר המיועד כמדף אש, כמדף עשן או כמדף ויסות;

	
	
	"מחליף חום" – מתקן שייעודו להעביר חום בין הקרר לאוויר או למים. נקראים גם מעבים או מאיידים מקוררי אוויר או מקוררי מים;

	
	
	"מחזור קררים" – הוצאת הקרר ממתקן הקירור, ניקויו והחזרתו למערכת;

	
	
	"מיכל התפשטות" – מיכל המאפשר קליטה של עודפי מים המתפשטים עקב התחממותם;

	
	
	"מילוי קרר" – הוספת חומר קירור למערכת במידה שנקבעה על ידי היצרן;

	
	
	"מערכת אדם לכוד" – מנגנון להתרעה והגנה מפני אדם לכוד בחדר הקירור;

	
	
	"מערכת הולכת הקרר" – צנרת ואביזרים שונים בהם זורם הקרר בצורה מחזורית לצורך יצירת אפקט הקירור;

	
	
	"מערכת החשמל האינטגרלית של מערכת הקירור או מיזוג האוויר" – מערכת ייעודית המהווה חלק ממערכת קירור או מיזוג אוויר, דהיינו מהלוח הייעודי המסופק או מיועד על ידי היצרן או לדרישותיו אל מערכת הקירור או מיזוג האוויר;

	
	
	"סוללת עיבוי" – סוללה המשמשת כמחליף חום לפליטת החום שנקלט בחלל הממוזג;

	
	
	"צ'ילר" – יחידת קירור או חימום מים מרכזית;

	
	
	"קרר טבעי" – קרר דליק עם פוטנציאל אפקט חממה (GWP) השואף ל-0;

	
	
	"ריקון קרר" – הוצאת קרר מהמערכת לצורך מחזור, השבה או שחרורו לאטמוספירה במקרה של קרר טבעי;

	
	
	"שסתומי חלוקת הקרר" – מערכת לניווט הקרר לחלל הרלוונטי;

	
	
	"תושבת ייעודית" – מתלה קשיח, עליו יושבת היחידה החיצונית;



לפני שאני קוראת, אסף, אתם רוצים להסביר איך עשיתם את החלוקה הזאת של הרישיונות? בעצם הדבר היחיד שמבדיל זה התפוקה של המערכת ושאר הפעולות זהות בכל?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

פחות או יותר כן. בגדול החלוקה נעשתה לשלושה מדרגים ומה שהנחה אותנו זה מה שאנחנו קוראים לו מינימום הכשרה, מקסימום סמכויות. בחנו איך השוק נראה. בסוף 70% מהשוק זה המיזוג הבייתי. ומי שעוסק במיזוג ביתי אין סיבה שילמד את כל ה-560 שעות שזה כולל צ'ילרים. לכן חילקנו את זה מיזוג ביתי, שזה בעצם מערכות עד 18 קילו ואט. מערכות עד 70 קילו ואט, זה דרג 2. ומערכות מעל 70 קילו ואט זה דרג 3. 

אחר כך, כשנראה את תקנות ההכשרה נבין בדיוק את זה. אבל מה שהנחה אותנו זה בסוף לאפשר מצד אחד בטיחות הציבור, ומצד שני לאפשר לאנשים להשתלב כמה שיותר מהר בתוך התחום מחדש. וככל שהתחום ימשיך, מן הסתם, מי שירצה לעסוק רק במיזוג ביתי אין סיבה שילמד תכנים מעבר לזה. זה בעצם ההבדל בין המדרגים השונים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז בואו נציג. בעצם יש לנו את עבודות ההתקנה, אתם רואים? התוספת בנויה מטור א' שזה סוג הרישיון, טור ב' מערכות וטור ג' אלה עבודות שדורשות רישיון, שאותן אפשר לבצע במסגרת כל אחד מהרישיונות. 

החלק השני, הטבלה שבעמוד 31 אלה עבודות התחזוקה. גם שם זה מחולק לפי שלוש דרגות של הרישיון. 

	
	
	טור א'
סוג הרישיון
	טור ב'
מערכות
	טור ג'
עבודות התקנה הדורשות רישיון לפי סעיף 3

	
	
	רישיון דרגה 1
	מערכת קירור או מיזוג אוויר שתפוקת הקירור שלה עד 18 קילו ואט
	(1) בדיקת כמות הקרר המותרת בתוך מערכת הקירור או המיזוג אוויר, לצורך התאמת המערכת לחלל המקורר או הממוזג, תוך התחשבות וסף הדליקות המותרת;
(2) חיבור צנרת הקרר ומוליכי החשמל וחיבורם ליחידות הפנימיות והחיצוניות של מערכת הקירור או המיזוג אוויר;
(3) בדיקת שלמות, אטימות, ניקיון הפנים ועמידות בלחץ של צנרת הקרר לאחר התקנתה;
(4) תליית יחידה פנימית וחיצונית של מערכת קירור ומיזוג אוויר לרבות תליית יחידה חיצונית על גבי תושבת ייעודית;
(5) מילוי וריקון קררים, ביצוע וואקום, החלפה או הוספת שמן, מחזור קררים, השבת קררים ושחרור קררים באופן מבוקר;
(6) התקנה, חיבור או בדיקת תקינות של כל רכיבי מערכת הולכת הקרר המכניים והחשמליים ורכיבי הבקרה וצנרת הקרר, למעט מדידת צריכה אנרגטית;
(7) הרצת מערכת קירור ומיזוג אוויר;
(8) הלחמת צנרת ו/או לחיצתה;
(9) חיבור צנרת הולכת קרר ואביזריה;
(10) שטיפת מערכת הקרר;
(11) חיבור אביזרי פיקוד ובקרה האינטגרליים בלבד למערכות קירור או מיזוג אוויר, למעט מדידת צריכה אנרגטית;
(12) ביצוע עבודות חשמל במערכות החשמל של מערכות הקירור או מיזוג האוויר האינטגרלית בלבד;

	
	
	רישיון דרגה 2
	מערכת קירור או מיזוג אוויר שתפוקת הקירור שלה עד 70 קילו.
	כלל עבודות ההתקנה המפורטות בטור זה לעניין רישיון דרגה 1.

	
	
	רישיון דרגה 3
	כל מערכת קירור או מיזוג אוויר
	כלל עבודות ההתקנה המפורטות בטור זה לעניין רישיון דרגה 1.



דרגה 2 זה עד 70 קילו ואלה אותן עבודות שהקראתי עכשיו לגבי ההתקנה. ורישיון דרגה 3 זה בעצם כל המערכות, זו הדרגה הגבוהה ביותר. וגם פה כל העבודות, אבל אפשר לבצע אותן בכל מערכת ובכל תפוקת קירור. 

החלק השני בעמוד 31 אלה עבודות התחזוקה. אותו דר: רישיון דרגה 1 עד 18 קילו ואט. 

	
	
	טור א'
סוג הרישיון
	טור ב'
מערכות
	טור ג'
עבודות תחזוקה הדורשות רישיון לפי סעיף 3

	
	
	רישיון דרגה 1
	מערכת קירור או מיזוג אוויר שתפוקת הקירור שלה עד 18 קילו ואט
	(1) ריקון קרר, מחזור, מילוי או השבה;
(2) מדידת לחצים, זרמים, מתחים, התנגדויות וטמפרטורות של רכיבים וצנרת של מעגל הקרר במערכות קירור או מיזוג אוויר;
(3) בדיקה, החלפה, שינוי, פירוק, תיקון רכיבים מכניים וחשמליים במערכות קירור או מיזוג אוויר;
(4) בדיקה או תיקון נזילות קרר;
(5) הלחמת, לחיצה, חיבור צנרת הולכת קרר;
(6) שטיפת מערכת הקרר;
(7) בדיקה, החלפה, שינוי, פירוק, תיקון אביזרים המחוברים לצנרת הקרר;
(8) בדיקת, תיקון או טיפול במערכות צ'ילר לקירור או מיזוג אוויר, לרבות בדיקה וטיפול במשאבות מים וביחידות "מפוח נחשון", למעט מדידת צריכה אנרגטית;
(9) בדיקה, החלפה, שינוי, פירוק, תיקון או טיפול במערכת הקירור בחדרי קירור והקפאה;
(10) בדיקה או חיבור חשמלי של מנוע במדף ממונע במערכת הקירור או מיזוג האוויר;
(11) בדיקה, החלפה, שינוי, פירוק, תיקון, טיפול במערכת אדם לכוד;
(12) בדיקה, החלפה, שינוי, פירוק, תיקון או טיפול במעבדים או במאיידים;
(13) הגדרת הגנות לתפעול תקין של מערכת הקירור או מיזוג האוויר מסוג צ'ילר;
(14) ביצוע עבודות חשמל במערכות החשמל של מערכות הקירור או מיזוג האוויר האינטגרלית בלבד;

	
	
	רישיון דרגה 2
	מערכת קירור מיזוג אוויר שתפוקת הקירור שלה עד 70 קילו ואט
	(1) כלל עבודות התחזוקה המפורטות בטור זה לעניין רישיון דרגה 1.

	
	
	רישיון דרגה 3
	כל מערכת קירור או מיזוג אוויר
	(1) כלל עבודות התחזוקה המפורטות בטור זה לעניין רישיון דרגה 1;
(2) בדיקה, החלפה, שינוי, פירוק, תיקון או טיפול במערכת הקרר ורכיביו החשמליים והמכניים;
(3) הוספה או החלפת שמנים במערכת הקירור או מיזוג האוויר;



 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני רק אדגיש שהתוספת הזאת מגדירה מה רק אותו מורשה יוכל לעשות. רק מי שיש לו רישיון לפי הדרגה יוכל לעשות. דברים כמו שאמרת מקודם, למשל ניקוי מסננים, דברים מן הסוג הזה, כל מה שלא מנוי פה כל אחד בעצם יכול לעשות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני פחות יכולה להעיר על הנושאים האלה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

לא, בסדר. דרג 3 חוזר על חלק מהסעיפים של דרג 1. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

למעשה אין הערות. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

בסדר, אוקיי, אין הערות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן, דרג 3 כולל הכול פלוס עוד שתי פעולות בתחזוקה. בהתקנה זה אותו דבר לגמרי. 

אני עוברת לתוספת הבאה שזה של סעיף 6(א), אלה ההכשרות. שימו לב, פה יש הוראות, גם פה זה מחולק לטורים: רישיון דרגה 1 מה ההכשרה או הניסיון הקודמים שיש למי שצריך לקבל את הרישיון. ג' זה מה הדרישות שהוא צריך לעמוד בהן. ו-ד' זה הערות. שימו לב שיש חלק מדרישות ההכשרה שהן הוראת שעה ביחס להכשרה או ניסיון קודמים. זה איזה שהיא הקלה למי שעובד היום בשוק. 

אולי באמת לפני שאני מקריאה את כל המלל הזה תסביר. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני אסביר. בגדול, יש את ההכשרות המלאות, שזה תכף תקריאי. מעבר להכשרות המלאות, במטרה לאפשר, יש המון אנשים שמפרנסים את המשפחה שלהם היום ככה, מה שאנחנו קוראים לו דור מדבר. והמטרה לאפשר לדור מדבר הזה כמה שיותר מהר להשתלב חזרה בשוק אחרי השינוי הזה שאנחנו עושים פה. 

מי שעשה הכשרות קודמות לפני 2019 יצטרך לעבור השלמה קצרה ביותר, 34 שעות, רק להשלים את הפרק של הקררים החדשים והוא יוכל לקבל רישיון ישר. אפיינו את כל ההכשרות הקודמות שהיו, ההכשרות המפוקחות כמובן. ואנחנו יודעים לפלח את זה, כך שכל אחד יקבל את הרישיון אחרי שיסיים את הקורס הזה. זה קודם כל, כל מי שיש לו ניסיון ללא הכשרה קודמת אז יש לו פטורים מחלקים מהקורס. מי שיש לו רישיון חשמל יש לו פטורים. עשינו כל מה שאפשר כדי לאפשר לדור המדבר הזה להשתלב כמה שיותר מהר בתוך השוק הזה מחדש כדי לא לפגוע בחופש העיסוק שלו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מבחינת הכשרות זמינות? 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

ההכשרות האלה, כמו שאמרתי, מ-2019. מחמוד יוכל, הוא המפקח המקצועי של האגף להכשרה מקצועית. אם תרצו, הוא יוכל לפרט יותר. אבל יש לנו המון מכללות שמעבירות את ההכשרות האלה. ההכשרות האלה פועלות, כמו שאמרתי, מ-2019. אין בעיה של זמינות, זה בפריסה ארצית. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אנחנו נשמח לשמוע את מר מחמוד בבקשה. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

יאסין מחמוד, מפקח ארצי של קירור מיזוג אוויר מטעם משרד העבודה. בקשר להכשרות, כמו שדיבר אסף, ממוינים ויש תוכניות כבר משנת 2019, מחולקים. יש שתי רמות: רמה של מסלול ארוך שזה ללא ניסיון קודם וגם כן של אותו קורס מסלול מקוצר, שזה מובנה פר תלמיד. אם יש לו עבודה בגובה הוא מקבל פטור, אם יש לו רישיון חשמל הוא מקבל פטור. וגם כן ניסיון תעסוקתי, אם הוא כבר עבד בדור המדבר וכל אלה. וזה כמובן אני מבקש אישית, ממש באופן אישי איזה הצהרה או משהו איפה עבד, איזה חברה מוכרת, דברים כאלה, עם חתימה, שאני אוכל לקבל את זה ולהכיר בזה. במידה ולא, אני אישית עושה ועדה ישיבה איתו והיא לדוגמה גם כן מכללות שאני ביקשתי. על סמך הידע העצמי שלו אני נותן לו, מאפשר לו את המסלול המקוצר או למסלול הארוך. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כמה אמרתם? 3,000 הוכשרו מאז 2019 בתוכנית ההכשרה החדשה?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

מעל 3,000 בכל המדרגים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

יש איזה שהיא דרך לדעת כמה עוסקים?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אנחנו יודעים לפי המחקר יש בין 5,000 ל-7,000 עוסקים בשוק כיום. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז כולם יצטרכו לעבור בדרך כזו או אחרת. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

זה תלוי מאוד, כמו שאמרת מקודם, לא כל פעולה. אם יש כאלה שהם חלק מצוות והם רק מניחים, חוצבים בקיר או דברים כאלה, מן הסתם הם לא צריכים רישיון. זאת אומרת, זה תלוי בהרבה גורמים, אבל כבר היום, דיבר איתי לפני אחת מהוועדות אחד מהמנכ"לים של החברות הגדולות, אני לא אגיד את השם. הוא אמר לי 'אסף, השבוע סיימנו להכשיר את כל העובדים שלנו דרך ההכשרות המפוקחות'. זאת אומרת, השוק מכיר את זה, השוק יודע והרבה מאוד אנשים כבר עברו את זה. 

אני אוסיף על מה שמחמוד אמר, הפריסה של המכללות היא פריסה ארצית. יש מבחינה גיאוגרפית כמעט בכל מקום בארץ, זה זמין. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

מחמוד, דעתך נחה בנושא הזה של ההכשרות?

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

כן, כן. אחד מהתפקידים שלי ממש לאורך כל השנה, כל קורס שנפתח אנחנו נעשה הכרה על הסדנה, על כל בטיחות והצטיידות. וגם כן נבקש גם כן אישורים בטיחותיים. סתם דוגמה: בודק חשמל, יועצים ממוני בטיחות. בנוסף לכך, המורה עצמו אם הוא ותיק אנחנו יודעים ויש לנו מעקב. מורה חדש אני מראיין אותו לפי התעודות הרלוונטיות ואני מבקש את זה. 

יש גם כן בקרה על החלק המעשי שבתוך הסדנה שכבר לומדים. חלק אחר שחלק מהדברים שאני משתתף עושה בחינה מעשית בחלק מהמכללות במידה ואין בוחן שיכול לבחון אותם. אני רוצה להגיד, יש כבר משנת 2019 ממש מספר נכבד של טכנאים שכבר ממתינים לרישיון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

איזה רישיונות? בפילוח של 1, 2 ו-3?

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

כן, כולם. בכל המדרגים יש. אפילו מי שיש לו את התעודות שסיים בדרג 1 יש מסלול השלמה לדרג 2 וכנ"ל מ-1 ל-3 או מ-2 ל-3. כל התוכניות כבר נמצאות בתוכניות הלימודים. יש השלמות. ולאלה גם כן שזה מסלול מקוצר כמובן שהוא למד את הבסיס והוא משלים את החסר. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה מחמוד, תודה רבה. כן אדוני?

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

למיטב ידיעתי והבדיקות הרבות שאני עושה, לדרג 3 יש רק במרכז הארץ שתי מכללות. וזאת בעיה גדולה. אז אין פריסה ארצית באמת מבחינת החברה שלי וחברות גדולות בשוק. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

דרך 3, דרך אגב, נכון שיש במרכז. גם כן יש במכללת רופין צפונה. אבל לציין שפניות ממכללות בצפון עקב, מבקשים ממני לאשר להם, אבל גם כן חלק מהתנאים לקבל דרג 3 זה המתקנים שיהיו בתוך הסדנה. אז אי קיום המתקן הזה, לדוגמה של צ'ילר, אז אני לא יכול לאשר. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כן, אבל עכשיו צריך לפתוח אחד בנגב. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

יש הנדסאים באר שבע, מכללת הנדסאים באר שבע. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

יש מכללה. לכן אני שואל. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

יש שם, יש בבאר שבע, לומדים שם כרגע. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

אין בבאר שבע דרג 3. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

יש דרג 3, הנדסאים, נו יש. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

הנדסאים זה משהו אחר. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

לא, בבית ספר להנדסאים ומכללה להנדסאים בבאר שבע יש דרג 3. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

בסמי שמעון? 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

- - - מרכז טכנולוגי. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

אבל קורסים של דרג 3 עוד לא הפעילו. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אבל יש, יש להם את אישור ההפעלה. אין לקוחות. הם אומרים שאין להם לקוחות. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כמה אחוז הפילוח של דרג 3 מתוך שלושת הדרגים הרלוונטיים?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אני יכול להגיד משהו בנושא?

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

שנייה אדוני. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אני יכול להגיד לך, טוב. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

אין לי מושג, לא בדקתי את זה. אבל לא הרבה. לא הרבה בדרג 3. אבל מה שכן, סתם דוגמה, בחברות הגדולות כמו אלקטרה ישראל הופכים את כל הקורסים שלהם לדרג 3 מכיוון שהם מחזיקים מעל 400 טכנאים. זה גם כן מה שיש במרכז, יש כמה מכללות במרכז שהן גם כן זה קבלנים פרטיים שבאים ללמוד את זה. וגם כן ממוסדות ומפעלים שבאים לשם ללמוד את הדרג במיוחד. מהצפון באו למרכז ללמוד כי אין בצפון. 

בבאר שבע יש את המכללה הטכנולוגית, אני יודע ששם עושים את דרג 1 ו-2. ל-3 אין קונים, אין תלמידים. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אין ביקוש. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

אין ביקוש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ככל שיהיה ביקוש יהיה מי שיפעיל את זה בסופו של יום. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כשהחוק ייכנס יהיה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

כן אדוני, רצית לומר משהו?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כן. אני אומר, העניין הזה שאין, יש גם בצפון כרגע פותחים שם גם מכללה כזאת. אני רוצה להגיד, אין כרגע כי אין ביקוש. אנשים לא יושבים להם, הזנב כרגע לא דולק. לאף אחד לא דולק הזנב. הם רצים והם יכולים לשבת גם ככה לעבוד. ברגע שידליקו להם את הזנב אז הם ירוצו לשם וייפתחו קורסים בצפון ויאסין יודע את זה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אני אוהב להדליק זנבות. בואו נתקדם, חברים. ענת, בכבוד. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

עמוד 33. 

	
	
	טור א'
סוג הרישיון המבוקש
	טור ב'
הכשרה או ניסיון קודמים
	טור ג'
דרישות לקבלת הרישיון המבוקש
	טור ד'
הערות

	
	
	רישיון דרגה 1
	ללא הכשרה או ניסיון קודמים
	הכשרה של עד 350 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 1 מאגף להכשרה מקצועית או תעודת גמר המעידה על לימודי בקרת אקלים ברמה של 3 יח"ל (מקצוע התמחות) מאת משרד החינוך
	

	
	
	
	בעלי שנת ניסיון מצטברת מתוך שלוש שנים טרם הגשת הבקשה לרישיון או שלוש שנות ניסיון מצטברות מתוך שבע השנים טרם הגשת הבקשה לרישיון בעבודות במערכות קירור או מיזוג אוויר
	הכשרה עד 220 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 1 מאגף להכשרה מקצועית
	הוראה זו תעמוד בתוקף לתקופה של שלוש שנים מיום תחילת/פרסום החוק. 



זה מיום פרסום החוק או תחילת החוק? פרסום החוק זה יכול להיות גם בשבועות הקרובים. שלוש שנים זה מספיק לדעתם כדי ליישר קו?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

בואו ניתן את המאוחר יותר. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז מיום תחילת החוק זה יהיה מאוחר יותר, מן הסתם. בסדר. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

הרעיון הוא לעודד אנשים לבוא כמה שיותר מהר, מי שזכאי לזה. לבוא, לסיים עם התהליך הזה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

וקורס של 220 שעות קלנדרית איך הוא נמשך?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני רק אדגיש שזה עד והקורסים עצמם, נניח הקורס המלא של רישיון דרגה 1, ותקן אותי אם אני טועה מחמוד, הוא 280 שעות. זאת אומרת נתנו לעצמנו איזה שהוא - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כמה זמן זה בשבועות, חודשים? סמסטר?

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

זה נמשך פחות או יותר בין שלושה לארבעה חודשים. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

תלוי באיזה מתכונת. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא, ברור. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

לפעמים נמשך ארבעה ימים. תלוי כמה מפגשים עושים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן, אבל בממוצע?

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

בין שלושה לארבעה חודשים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אז שלוש שנים זה סביר. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

לא, דרג 1 זה ארבעה-חמישה חודשים. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

דרג 2 זה בערך שבעה-תשעה חודשים. דרג 3 זה תשעה חודשים-עשרה חודשים. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

במתכונת של פעמיים בשבוע. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

פעמיים בשבוע. 10 שעות ביום. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

אם לומדים 10 שעות ביום אז מן הסתם זה יכול להיות שבועיים. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

יש לנו קורסים שההתאחדות הובילה להכנסת חבר'ה צעירים מנצח יהודה שעשינו קרוב לאיזה 100 חבר'ה כאלה לקחנו והכשרנו אותם בהתאחדות. עשינו להם קורסים רצופים של חודשיים, חודש וחצי. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אגב, זה חלק מהקורסים שהם מקבלים בשחרור?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כן, בטח, בטח. עכשיו הוכשרו כמעט 400-500 חבר'ה מנצח יהודה וחבר'ה חרדים. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תותחים, כל הכבוד. אחלה לוחמים. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אנחנו עבדנו על זה בהתאחדות, ארגנו את זה. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

גם אחלה עובדים. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

גם אחלה עובדים, דרך אגב. 

 << אורח >> מחמוד יאסין: << אורח >>  

נכון מאוד. יש כאלה שעושים ממש את הקורס הזה מרוכז, ממש מרביצים יום יום. יש כאלה, נכון שזה שלושה-ארבעה ימים בשבוע. יש כאלה יותר קצר. אנחנו מדברים ממש על ממוצע של כל קורס וקורס, כמו שדיברו. נכון מאוד, זה ככה עובד. כך מקובל. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה מוחמד. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני ממשיכה. 

	
	
	
	בעלי תעודת גמר בלימודי קירור או מיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית
	הכשרה עד 50 שעות המקנה תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית.
	

	
	
	רישיון דרגה 2
	ללא הכשרה או ניסיון קודמים
	הכשרה של עד 480 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 2 מהאגף להכשרה מקצועית או תעודת גמר המעידה על לימודי בקרת אקלים ברמה של 5 יח"ל (מקצוע התמחות) מאת משרד החינוך
	

	
	
	
	בעלי תעודת רישום כטכנאי מוסמך במרשם לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012 בענף ומדור קירור ומיזוג אוויר שעבר תוכנית לימודים הכוללת קורס השלמה
	ללא דרישות נוספות
	

	
	
	
	בעלי רישיון דרגה 1 או בעלי תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר דרגה 1 מהאגף להכשרה מקצועית או תעודת גמר המעידה על לימודי בקרת אקלים ברמה של 3 יח"ל מאת משרד החינוך
	הכשרה של עד 100 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 2 מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעלי שנת ניסיון מצטברת מתוך שלוש שנים טרם הגשת הבקשה לרישיון או שלוש שנות ניסיון מצטברות מתוך שבע שנים טרם הגשת הבקשה לרישיון בעבודות במערכות קירור או מיזוג אוויר. 
	הכשרה של עד 330 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 2 מהאגף להכשרה מקצועית
	הוראה זו תעמוד בתוקף לתקופה של שלוש שנים מיום תחילת החוק. 

	
	
	
	בעלי תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית, מביה"ס מקצועי לנוער של האגף להכשרה מקצועית או תעודת גמר המעידה על לימודי בקרת אקלים ברמה של 5 יח"ל מאת משרד החינוך
	הכשרה של עד 50 שעות המקנה להם תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעלי תעודת רישום כטכנאי מוסמך במרשם לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012 בענף ומדור קירור ומיזוג אוויר
	הכשרה של עד 50 שעות המקנה תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	רישיון דרגה 3
	ללא הכשרה או ניסיון קודמים
	הכשרה של עד 720 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 3 מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעלי תעודת רישום כהנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012 בענף ומדור קירור ומיזוג אוויר שעבר תוכנית לימודים הכוללת את קורס ההשלמה
	ללא דרישות נוספות
	



זה שונה מדרגה 2 כי יש להם את קורס ההשלמה. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

זה לא שונה מדרגה 2. טכנאים יקבלו ישר דרגה 2, אלא אם כן הם לא עברו את ההשלמה ואז הם צריכים לעבור את ה-34 שעות, פה כתוב 50. וכנ"ל לגבי הנדסאים, הם יקבלו ישר רישיון דרג 3. עוד פעם, גם זה השתנה מ-2019, הכנסנו את זה. אבל יש חלק שנרשמו לפני ולכן ההבדל. תכף תקראי את הסעיף שבו הם יצטרכו להשלים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אוקיי.

	
	
	
	בעלי רישיון דרגה 1 או בעלי תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר דרגה 1 מהאגף להכשרה מקצועית או תעודת גמר המעידה על לימודי בקרת אקלים ברמה של 3 יח"ל מאת משרד החינוך
	הכשרה של עד 290 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 3 מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעלי רישיון דרגה 2 או עלי תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר דרגה 2 מהאגף להכשרה מקצועית או תעודת גמר המעידה על לימודי בקרת אקלים ברמה של 5 יח"ל מאת משרד החינוך
	הכשרה של עד 240 שעות המקנה תעודת גמר קירור ומיזוג אוויר דרגה 3 מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעלי שנת ניסיון מצטברת מתוך שלוש שנים טרם הגשת הבקשה לרישיון או שלוש שנות ניסיון מצטברות מתוך שבע שנים טרם הגשת הבקשה לרישיון בעבודות במערכות קירור או מיזוג אוויר
	הכשרה של עד 455 שעות המקנה תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר דרגה 3 מהאגף להכשרה מקצועית
	הוראה זו תעמוד בתוקף לתקופה של שלוש שנים מיום תחילת החוק

	
	
	
	בעלי תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית
	הכשרה של עד 200 שעות המקנה תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעלי תעודת רישום כהנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012 בענף ומדור קירור ומיזוג אוויר
	הכשרה של עד 50 שעות המקנה תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר מהאגף להכשרה מקצועית
	

	
	
	
	בעל תעודת רישום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 בענף מכונות
	הכשרה של עד 230 שעות המקנה תעודת גמר בלימודי קירור ומיזוג אוויר דרגה 3 מהאגף להכשרה מקצועית
	



תוספת שלישית קראנו, זה בעצם ההפרות. יש לנו כמה דברים שאנחנו צריכים להשלים שם ונחזור לזה בהצבעות. 

תוספת רביעית זה סוגי הגזים הדליקים. ברשותכם, אני לא אקריא, זה מונח בפניכם. תסבירו רק מה זה הגזים שנכנסו, אולי מהכבאות. עד כמה זה תכוף השינוי של התוספת הזאת? כלומר, זה משהו שכל הזמן משתנה הגזים האלה או שזה משהו קבוע פחות או יותר?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

היא בתוקף רק לשנה או לשנה וחצי עכשיו כששינינו את זה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

נכון, לשנה וחצי. כי זה הגזים שבהם אפשר יהיה להתקין את המערכות?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

רק עם רישיון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> נעמה ולד: << אורח >>  

שלום, נעמה ולד מהמשרד להגנת הסביבה. אנחנו למעשה הכנו את הרשימה הזאת לבקשת משרד העבודה. בעצם היא מבוססת על רשימת הגזים המסווגים כדליקים ולמעשה כלא דליקים על ידי - - -. ובעצם אנחנו התחייבנו בפני משרד העבודה שככל ויהיו עדכונים של הרשימה הזאת אנחנו נעדכן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

היא התחילה נורא מצומצמת אם אני הבנתי נכון. בדיונים הקודמים היו שם איזה שלושה גזים. 

 << אורח >> נעמה ולד: << אורח >>  

למעשה הרשימה הזאת מכילה הרבה מאוד גזים שחלק גדול מהם לא פעילים. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

לא פעילים בארץ רוב הגזים פה. 

 << אורח >> נעמה ולד: << אורח >>  

אנחנו נתנו רשימה מלאה, כדי שלא יהיו לקונות בחוק. יש לכם משהו להוסיף?

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

יש לנו רק שאלה אחת. הרשימה היא בסדר, היא מכובדת. רק הטכנולוגיה רצה קדימה. איך אתם מתכוונים לעדכן את הרשימה הזו? כי זה כבר בחוק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

התוספת הזאת היא מעודכנת. זה השר בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ואז הם מפרסמים ברשומות רשימה מעודכנת. הם לא צריכים לעבור דרכנו. 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

לא צריך חקיקה, לא צריך ועדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

זה נחשב שינוי תוספת, זה בצו. זה ברשומות כדי שזה יהיה ידוע, אבל הפרוצדורה היא יחסית פשוטה. זה אישור של שני שרים. 

 << אורח >> אורי טל זונדהיימר: << אורח >>  

לא נצטרך לחזור לפה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לפה לא. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

גם אתה סובל? חשבתי רק אני. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, זו ישיבה שמינית. אני כבר יודע מה כל אחד אוהב, אני מכיר אותם כמו המשפחה שלי. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אייכלר עשה לי כיפה אדומה ואני אבוא איתו בחשבון על האירוע הזה. 

אנחנו מבינים שאין הערות. אנחנו נודה לעו"ד ענת היקרה שהקריאה לנו. אנחנו ננעל את הדיון כרגע. תודה לכל מי שהגיע ונקבע דיון המשך על ידי היו"ר. תודה לכל מי שהגיע והשתתף. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>