פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 54 ועדת הכלכלה 12/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 504 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה שלום דנינו משה פסל אלון שוסטר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי יצחק קרויזר מוזמנים: אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון חגית איגרמן – מחלקה משפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון אהד אפיק – מנהל תחום דבורים והאבקה, משרד החקלאות וביטחון המזון אפרת ורד – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון ענת אסיף גיל – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ליעוז דוד – רמ"ד ממ"ג, משרד הביטחון אופי רייך – מנכ"ל, מועצת הדבש אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל יניב אוחיון – מגדל דבורים חבר מזכירות, ארגון מגדלי דבורים דוד וינשטיין – עו"ד ארגון מגדלי דבורים, ארגון מגדלי דבורים דורון ליבנה – יו"ר ארגון מגדלי דבורים, ארגון מגדלי דבורים אלון רוטשילד – מנהל תחום המגוון הביולוגי, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנה על הסביבה ייעוץ משפטי: איתי עצמון, נעמה דניאל, אביטל יזרעאל הופמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023 << הצח >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023. אנחנו גמרנו לקרוא הכול, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בשלב שהוועדה סיימה לדון בכל סעיפי הצעת החוק, ועכשיו אנחנו בדיון שבו ירוכזו הנושאים והסעיפים שמסומנים בצהוב על גבי הנוסח שהופץ ביום חמישי האחרון שאנחנו צריכים לחזור עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שמטי ייצגה את כל חברי הכנסת? היא ישבה איתך? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יש עוד נושא אחד. עכשיו הייתי עם מנכ"ל משרד החקלאות על הקו וישבתי גם עם הסמנכ"ל על הנושא של מועצת הדבש. אנחנו לא רוצים לפרק את המועצה. יש הסכמה עם המנכ"ל, תדבר איתו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק לא מציע לפרק את המועצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לה מעמד, היא מתייתרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לה מעמד אם היא תהיה תאגיד מוכר. יש התייחסות לכך בסעיף 37. עוד לא הגענו אליו. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> סליחה, אדוני, אני מבקש להוסיף על מה שחבר הכנסת אמר ולהתייחס גם להערה של עורך דין עצמון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי אפשר. כשנגיע לסעיף. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אני רוצה לחזק את האמירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. נגיע לסעיף. אנחנו לא נתחיל עכשיו דיונים מחדש. אנחנו נגיד את כל הדברים הפתוחים, נחליט לגביהם. אני גם מבין שמטי ביקשה מספר דברים – חלק המשרד קיבל וחלק לא. נקבל הכרעה גם לגביהם וגם על מועצת הדבש, אין שום בעיה. אבל בוא נתקדם, לא נתחיל עכשיו לחזור אחורה. בבקשה, הייעוץ המשפטי, בואו נלך סעיף-סעיף. כולם להתכונן כי אלה הדברים שנשארו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הראשון בסעיף 2 בהצעת החוק שעניינו הגדרות. אני מציע שנציגי משרד החקלאות יקריאו ויסבירו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו מוסיפים פה אחרי ההגדרה של הוועדה הגדרה לחוק גנים לאומיים: "חוק גנים לאומיים" - חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקובל עליך, כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זה כרגע הגדרות טכניות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אלה דברים שחזרו בחוק אז סידרנו אותם שזה יהיה יותר נוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אחרי "כוורת מאוכלסת" תבוא הגדרה "מספר דבוראי": "מספר דבוראי" – מספר הדבוראי כפי שקבעה ועדת ההיתרים בהיתר, לפי סעיף 18(א); גם פה בגלל שנזקקנו למונח הזה של מספר דבוראי הוספנו את זה בהגדרה. זה משהו שהוא בדרך כלל חלק מההיתרים. את ההגדרה של מערכת הביטחון ניתן למחוק לנוכח השינוי שעשינו בסעיפים שקשורים לאישורים לשטח ביטחוני. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כמובן, זה מתואם עם נציג משרד הביטחון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בהגדרה של "שטח ביטחוני" אנחנו מוחקים את פסקה (3). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז, למעשה, "שטח ביטחוני", כפי שהוקרא בדיון הקודם זה "מתקן ביטחוני כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה"; ו"שטח סגור כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945". למה מחקתם את סעיף 3? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פסקה (3) נכנסה לסעיף הרלוונטי לשטחים ביטחוניים בסעיף 15א שעוסק באישור של נקודות הצבה. בהתאם לעמדה של מערכת הביטחון זה הדבר היחידי. בשטח הזה מעניין אותם רק עצם קביעת הנקודה, לא אישור הבן אדם ולא כניסה יומיומית לשטח. לכן כיוון שזה רק בסעיף 15 העברנו את זה לסעיף עצמו. גם את ההגדרה של "השר הממונה" ניתן למחוק כי, שוב, בגלל השינויים בנוסח כבר אין צורך בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הבא הוא סעיף 3א בעמוד 4 בנוסח שמונח על שולחן הוועדה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> היושב-ראש, אתה רוצה שנעיר בסוף על הכול או על כל סעיף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. עכשיו עוברים סעיף-סעיף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד בכותרת שהסעיף נוגע להצבת כוורות מאוכלסות לצורכי האבקה. זאת ההסדרה שנוגעת לשירותי ההאבקה. אני מציע שתקראי את כל הסעיף כיוון שיש כאן כמה וכמה תיקונים ושינויים אז שלוועדה תהיה כל התמונה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הצבת כוורות מאוכלסות לצורכי האבקה 3א. (1) על אף האמור בסעיף 3, הצבת כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור בשטח גידול חקלאי לשם מתן שירותי האבקה אינה טעונה היתר מאת ועדת ההיתרים בהתקיים כל אלה: (1) ההצבה מבוצעת בשטח גידול של סוג של צמח תרבות הקבוע בטור א' בתוספת השנייה; (2) ההצבה היא בחודשים הקבועים בטור ב' בתוספת השנייה או בתקופה נוספת שאישרה ועדת ההיתרים לפי סעיף קטן (ב); (3) מספר הכוורות שהוצבו אינו עולה על הקבוע בטור ג' בתוספת השנייה לכל דונם גידול; (4) ההצבה נעשית על-ידי מי שניתן לו מספר דבוראי לפי היתר בתוקף; (5) מספר הכוורות שיוצבו לשם מתן שירותי האבקה לא יעלה על מספר הכוורות הכולל שהדבוראי רשאי להציב בהיתר; (6) ניתנה הסכמה בכתב של המחזיק כמשמעותו בסעיף 19(א)(5). (2) לבקשת דבוראי, ועדת ההיתרים רשאית להאריך לגביו את התקופה הקבועה בטור ב' בתוספת השנייה בפרק זמן נוסף, משיקולים של צורכי האבקה ובהתחשב במועדי הפריחה של סוג צמח התרבות באותה עונת גידול; אישור כאמור יינתן מראש, בהחלטה מנומקת ובכתב ויהיה בתוקף לעונת גידול אחת בלבד. (3) לא יציב דבוראי כוורות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן דיווח לוועדת ההיתרים, בכתב, על הצבת כוורות כאמור, לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הצבת הכוורות; דיווח כאמור יכלול את כל אלה: (1) מספר הדבוראי; (2) נקודות ההצבה מהן הועברו הכוורות; (3) המקום שאליו הועברו הכוורות לצורכי האבקה; (4) מספר הכוורות שהוצבו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה רבה, אדוני, אני ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. הסעיף הזה נכנס בהתאם להערות שקיבלנו בדיונים הקודמים. אני מבקש להזכיר שבדיון הראשון התבקשנו להסדיר בחוק הראשי שהצבה לשם האבקה אינה דורשת היתר מוועדת ההיתרים; אבל בעקבות הערות שהעלו נציגי הציבור וגם חברי הכנסנו סעיף שההצבה לצורכי האבקה תינתן רק למי שהוא באמת דבוראי שמחזיק היתרים כדין ובמספר הכוורות שיש לו כדי שלא יביא כוורות יש מאין. בהתאם לכך אנחנו גם מבקשים, כפי שקיים היום, שיהיה רק דיווח לוועדת ההיתרים שבן אדם מזיז את הכוורות מנקודה א' לנקודה ב' הוא לא צריך לקבל היתר אבל הוא יהיה חייב להודיע מבעוד מועד. כתוב: "מבעוד מועד", תיקנו את זה. הוא יידרש להודיע לוועדת ההיתרים מבעוד מועד לאן הוא מעביר את הכמות והכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הוא מודיע? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במחשב, באינטרנט. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יהיה טופס מקוון במערכת. זה יהיה במשרד או יוחלט אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא נותן הודעה למחשב? חך << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. יהיה טופס אינטרנטי שהוא ידווח בו: שלום, אני מספר דבוראי כך וכך, אני רוצה להעביר איקס כוורות מנקודה כך וכך לנקודה כך וכך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי כדאי שהתהליך יהיה יצוין. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> איך הוא מודיע? זה כללי. ברגע שכתוב "הודיע" זה נותן לי את כל הגמישות בצטל'ה, מערכת אינטרנטית וכיוצא בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה מי יקבע. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> יש סדרי דין לוועדה שאפשר לקבוע בתקנות. אז נראה לי שאין טעם להיכנס לעניינים הטכניים בחוק הראשי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך שלא יהיה בלבול. הוא יגיד, אני כתבתי מכתב – לא יודע למי – ולכן הודעתי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כפי שתקבע ועדת ההיתרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, יש הסמכה לשר להתקין תקנות בשורה ארוכה של נושאים. אנחנו פשוט נזכיר גם את הנושא הזה בסעיף ההסמכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. שלא יהיו ויכוחים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן רק עוד נקודה שתסבירו לעניין הארכת התקופה. יש אישור פרטני? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זאת גם הערה שעלתה בדיונים בין משרד החקלאות לבין הדבוראים, ומאחר שמדובר בגידול ביולוגי צמחי שתלוי גם בצבע, מתי הפריחה, כמובן שההאבקה מתבצעת בזמן שיש פריחה, והפריחה מושפעת ממזג האוויר, ממנות חום, ממנות קור. יכול להיות שהתקופה שקבענו בתיאום עם כל נציגי אגף ההדרכה במשרד החקלאות בתוספת יכולים שישתנו מכאן ומכאן. לכן הכנסנו סעיף שמאפשר לדבוראי מבעוד מועד לבקש אישור פרטני. היום יגידו לי שהפריחה של האבוקדו הקדימה או איחרה אז התקופה שקבועה בתוספת אינה מתאימה, והוא יבקש אישור פרטני מעבר לתקופה שכתובה בתוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה יהיה רק לגבי אותה עונה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> רק לאותה עונה. זה חד פעמי. כשקבענו את התוספת נעזרנו בכל גורמי המקצוע, גם עם נציגי החקלאים וגם עם כל מדריכי הגידול של הענפים השונים שדורשים האבקה, וכמובן, עם ד"ר אהד אפיק שנמצא פה, מדריך ראשי לגידול דוברים. קבענו את התקופה עם גמישות מסוימת. למרות שאמרנו את זה עדיין אנחנו מצפים ללא צפויות, תמיד יכול לבוא משהו, ולכן בחוק אנחנו מאפשרים גם ללא צפוי לתת מענה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש להסב את תשומת לב הוועדה לשינויים שערכתם בתוספת השנייה. סעיף 3א שבו אנחנו דנים כעת - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לאור מה שאמרתי עכשיו שעשינו עוד עבודה על התוספת והתקופה כל השינויים שאתם רואים בתוספת ב"עקוב אחר שינויים" זה אחרי הטיוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, רק ניתן שהות לכולם לעבור לעמוד. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עמוד 31. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני רק אוסיף על השינויים שפורסמו לעניין תפוחי עץ. זה צריך להיות ½ במקום 1. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בטור ג' במקום 1 צריך להיות ½? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תפוחי עץ אחרי מה שקורה ברמת הגולן? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - בטבלה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> עשינו שינויים של מועדים. בטור ב' ו-ג' עשינו עדכונים אחרי שיח עם המגדלים ומדריכי השה"מ של הצומח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ככל שיש הערות לתוספת זה המקום. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> הערה לסעיף (ב) – צריך לקבוע שם לוח זמנים כי זה תהליך דינמי תוך כדי גידול. צריך לקצוב לוח זמנים שאם זה לא נענה במהלכו יראו את הבקשה מאושרת כי הכוורות כבר שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה רטרואקטיבית. אין היתר. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> זה היתר להאריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זאת רק הודעה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מטי, שיהיה ברור לכולם: כל הצבה שלא בתקופה שכתובה בתוספת היא עברה על החוק והצבה שלא כדין עם כל הסנקציות שכתובות כאן. לכן אנחנו לא רוצים להעמיד את הדבוראים שנותנים שירותי האבקה בסיטואציה כזאת. לכן נכנס הסעיף הזה. אני לא חושב שההתנהלות הזאת היא יומיומית או קורית; גם הטווח שנמצא בתוספת המעודכנת הוא גם יותר גמיש ויותר רחב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובכל זאת יש גמישות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בכל זאת נתנו מנגנון כזה או אחר. אני מנסה לומר מה שעורך דין וינשטיין אמר אבל, כמובן, ברגע שיהיה הנושא הזה נידרש לתת מענה מהיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש שני מנגנונים לשינוי: יש שינוי כללי שאפשר לעשות אותו בצו לתיקון התוספת, ואפשר לתת אישור פרטני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כתוב: "אישור כאמור יינתן מראש בהחלטה מנומקת בכתב ויהיה בתוקף לעונת גידול אחת". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה לדבר? << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני מהחברה להגנת הטבע. לגבי סעיף 3א אני הערתי בדיון כשזה עלה ואתה ביקשת שזה ייבדק, וזה לא הוטמע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי לא הגענו לסעיף. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> לא, אנחנו עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אדוני היועץ המשפטי, שמע היטב. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> הוועדה קבעה לגבי הצבה בשמורות טבע ובגנים לאומיים למטרות הפקת דבש שיידרש אישור רשות הטבע והגנים בגלל הסיבות של שמירת הטבע, השפעה על דבורי בר וכדומה; אבל במקרה של פטור מההיתר במקרה של האבקה כמו ב-3א - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש האבקה בשטחי - - << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אפשר לסיים? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אתה מציג בעיה שלא קיימת. אין גידול חקלאי מסחרי בשטחי שמורות טבע. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני פה ומקשיב בקשב רב. אני אסיים שני משפטים ואז תגיב. במקרה הזה העיקרון שהוועדה קבעה שבשמורות וגנים נדרש אישור רשות הטבע והגנים לא קיים. אני הערתי את זה בדיון הקודם, והיושב-ראש ביקש שזה ייבדק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שמשרד החקלאות יבדוק את העניין. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים – נכון שזה אינו נושא תדיר אבל יש שמורות וגנים שבתוכם יש שטח חקלאי פעיל ובתוכם אנחנו מבקשים שגם שם יהיה אישור של רשות הטבע והגנים במקרה של הצבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הוא יענה לך. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> התשובה מאוד פשוטה: לא מתקיים גידול חקלאי או גידול חקלאי הדורש האבקה בלי אישור רשות הטבע והגנים לקיום הפעילות החקלאית. הצבה לשם האבקה זאת פעילות תומכת; זה כמו להשקות, זה כמו להדביר, זה כמו לגזום וכל דבר – זה חלק מהגידול החקלאי. חזקה על רשות הטבע והגנים שאם היא נתנה אישור לקיים פעילות חקלאית היא יודעת שהגידול הזה גם דורש האבקה. אם היא לא רוצה שיהיו שם דבורים שלא תאשר את הגידול החקלאי. לכן לא ראינו צורך להכניס את התיקון הזה. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> רק להגיב: בניגוד לגיזום, בניגוד להדברה ובניגוד לכל הפעולות האלה על נושא של הצבת דבורים אין שליטה. אתה מציב את הכוורת צמוד למטע תפוחים בתוך שמורה אתה אומר לדבורים, לכו לתפוחים – מה לעשות, הדבורים משחרות לאבקה ולצוף ברדיוס של שלושה-ארבעה קילומטר, ולכן הנושא הזה הוא אקוטי. אני מסכים שזאת לא תופעה תדירה – זה קורה בשמורות הר מירון ובשמורות נוספות שבהן יש שטחים חקלאיים מסוימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה מבקש? << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אני מבקש שהצבה למטרות האבקה בשטחים של שמורות וגנים – כמו שהיה למטרות הפקת דבש, אותו עיקרון ידרוש אישור מרשות הטבע והגנים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה מחזיר אותנו אחורה שלצרכי האבקה צריך אישור. לכן אנחנו אומרים שלצרכי האבקה אנחנו לא רוצים שיידרש אישור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהוא אומר זה שהאבקה זה נספח של הגידול. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> נכון. שלא ידרשו גידול שדורש האבקה. << אורח >> אלון רוטשילד: << אורח >> אבל לנספח הזה יש רדיוס מרחבי שחורג לגמרי מהפעילות החקלאית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבקשה שלך לא מתקבלת במקרה הזה. בוא נתקדם. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק נקודה אחת שאני רוצה לחדד לגבי אופן הדיווח. בהסמכה זה אומר שיהיו צריכות להיות תקנות לעניין הזה. השאלה אם זה נושא שאפשר לאסור אותו בהוראות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חייב תקנות. מספיק שהם ייתנו הודעה בכתב – איך נותנים הודעה, זה הכול. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> כרגע מה שאמרה הוועדה "כפי שקבע השר", זה אומר שזה מעביר אותנו לתקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך פה תקנות. מבחינתי שלא ייווצר מצב שיגידו, אני הודעתי בכתב. יש טופס – אני לא יודע מה אתם עושים. לא צריך תקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה אם אפשר לקבוע שוועדת ההיתרים תפרסם טופס לעניין? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נוהל. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> היא תפרסם איך להגיש את הבקשה, את הדיווח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך להודיע, לא להגיש בקשה. הוא לא צריך להגיש בקשה, הוא רק מודיע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד למה אני שואל מכיוון שהשאלה האם לא מדובר בהוראות בנות פועל תחיקתי שאז הן צריכות להיות בחקיקת משנה. לדעתי, אם קובעים שיפורסם טופס באתר המשרד מטעם ועדת ההיתרים זה בסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך נעשה היום הפיקוח בדבש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתוב את זה איך שאתה רוצה, העיקר שלא נעשה תקנות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בימים אלה נבנית מערכת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז שתהיה מערכת שתיושם גם על האבקה ותבחר דבש או האבקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטופס שיכתבו מה שהם רוצים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כי היום זה באתר, ומחר זה באפליקציה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> משרד המשפטים, ביקשתי התייחסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חובה. תאמין לי, אם הן היו רוצות הן היו מדברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נראה לי בסדר גמור. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כן? בסדר? מקובל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתקדם. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אדוני, אני בכל זאת מבקש התייחסות להערה שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> הערתי שהיות שמדובר בתהליך דינמי שבו מבקשים להאריך את משך ההיתר ומגישים בקשה אז צריך לקבוע לוח זמנים לתשובה מכיוון שהדבוראי נמצא כבר בשטח. הוא לא יכול לעמוד במצב שהוא נכנס להיות עבריין בגלל שחל עיכוב במתן ההחלטה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין לי בעיה לקבוע שבועיים ובתנאי שהבקשה תוגש גם שבועיים מיום התזוזה. שלא יגיד לי, מחר נגמר לי הזמן והוא צריך עוד יום. צריכה להיות התאמה בין הזמן לבין זמן הגשת הבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה אתה מציע? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> שלא יגיד לי, מחר נגמר הזמן שקבוע בתקנות ולי יש שבועיים להגיש, ואז אני גורם לו בשבועיים האלה להיות עבריין. חקלאי צריך להגיש שבועיים לפני תחילת הזמן או תום הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה צריך להיות - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני מסכים. אדוני היושב-ראש, הסעיף הזה נכנס לבקשת החקלאים, ואנחנו רוצים את הגמישות. אין מטרה להקשות או להפוך אותם לעבריינים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אסף, מצד אחד אתה צודק מאוד שאתה אומר שצריך את הגמישות; מצד שני אתה יודע היטב שהכול תלוי מזג אוויר. חמסין אחד או שבוע קר הופכים את הפריחה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דורון, אתה לא יכול לדרוש ממני לעבוד מהר כשאתה לא מגיש בזמן. צריכה להיות התאמה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל אני רוצה רגע להסביר את הבעיה. אני לא יודע אם יש לי פתרון, אני רוצה לשים את הבעיה על השולחן. הרי תחזית יודעים לתת פה שלושה ימים קדימה, ויש פה אוטוריטה מקצועית שבסוף צריכה להמליץ פה. פריחה נורמלית זה בדרך כלל בין שלושה לארבעה שבועות. אם יש שבוע קר הפריחה מתעכבת בעשרה ימים, וזה מעריך את הזמן. אני אף פעם לא יכול לדעת שבועיים מראש מה תהיה התחזית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - שלא יהיה כתוב כלום. אתם עובדים עם משרד החקלאות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז אני מציע לעשות את זה תחת הזמנים המותרים פלוס-מינוס שבעה ימים, ואז זה מתכלל את הכול בטולרנטיות של 10% מזמן הפריחה. ואז אתה מאפשר גמישות הגיונית ומוריד את כל הספחת הבירוקרטית. הרי אין לאף אחד אינטרס להישאר במקום שאין בו פריחה. זה עושה נזק לכוורת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלון, אפשר להגיד: אישור יינתן לא יאוחר משבועיים מיום הגשת הבקשה או עשרה ימים מיום הגשת הבקשה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת בסוף הדינמיקה עם משרד החקלאות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> שבועיים זה מספיק לי. אני לא יכול להתחייב לפחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה שלפעמים אי אפשר שבועיים. מה תעשה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לכן לא צריך להיכנס לזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה בתוקף לעונת גידול אחת ולא יאוחר משבועיים מיום הבקשה להארכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא הייתי נכנס לזה. אם הוא אומר שהם צריכים בקשות דחופות מה יהיה אם הבקשה דחופה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שבועיים מיום הגשת הבקשה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה יכול עשרה ימים אז עשרה ימים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אולי אפשר להוריד את המילה "מראש". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא הייתי כותב. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בסדר, וולקאם. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אולי אפשר להוריד את המילה "מראש"? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה יהיה? יגידו לך, לא ניתן לך תשובה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אם הוא לא הגיש את הבקשה עד למועד הוא נהיה עבריין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה כותב בקשה אתה צריך לכתוב למה זה דחוף, והוא יסתכל עליה ואז תהיה לך תוך יומיים תשובה בגלל שזה דחוף. אם לא אתם יודעים להסתדר ביניכם. למה צריך לכתוב? אם אתה כותב מועד כולם יסתכלו רק על המועד הזה, ואז זה לא יהיה דחוף. אתה פוגע בחקלאים. אם יש לו נימוק טוב הוא ייתן לו את התשובה מהר. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> יש לי רעיון. אפשר לכתוב בחוק: כל עוד יש פריחה חקלאית בהתאמה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זאת עבירה פלילית, ואנחנו לא יודעים מה זה פריחה – פרח אחד, שלושה פרחים? מה זה פריחה שמצדיקה את הישארות הכוורת? זה פתוח. מה זה פריחה, דורון? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אין דבר כזה שבמטע יש פרח אחד – או שהוא פורח או שהוא לא פורח. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אפשר לכתוב שהבקשה תוגש מראש והאישור יינתן בכתב. הצורך באישור לפני המועד שבו תם החודש - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבקשה תוגש מראש והאישור יינתן בכתב. אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כתוב כבר. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> כתוב שהאישור יינתן מראש. זה מה שמטריד אותנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אם האישור לא ניתן מראש זה יוצר בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי: האישור יינתן מראש לבקשה בכתב. תוסיף את המילה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שגם הבקשה תהיה בכתב, לא רק האישור יהיה בכתב? << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> הבקשה חייבת להיות בטופס האינטרנטי, זה מה שדובר פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הכוונה היא שהאישור ניתן לבקשה בכתב, הוא לא ניתן סתם ככה. אתה מתעקש שתהיה לך בקשה בכתב – אין בעיה. מה יקרה אם החקלאי יצלצל למשרד החקלאי ויגיד, דחוף, אני חייב? הוא ייתן לו בכתב גם בלי בקשה. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> המילה "בכתב" זה בונוס שמישהו הוסיף להצעה שלי. אני אמרתי שהבקשה תוגש מראש והאישור יינתן בכתב. לא שהאישור יינתן מראש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האישור חייב להינתן מראש. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כי אחרת הוא עבריין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מזכיר שמדובר כאן גם על מועדים שקבענו אותם כאן בתוספת בחקיקה ראשית. אם חורגים מהם צריך לקבל אישור. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש עוד סעיף סל. הסעיף הזה הוא סעיף פרטני. רצה בורא עולם שלמדינת ישראל יש לפחות חמישה אזורי אקלים שמתנהגים באופן שונה. יש אפשרות, ואנחנו נגיע אליה בהמשך, שאם יש משהו רוחבי השר רשאי לשנות את התוספת בהוראת שעה, ואז אנחנו פותרים את כל הדבר הזה. לכן אם יש משהו שאנחנו יודעים שהפריחה של האבוקדו התארכה בשבועיים אז נעשה תיקון מהיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 6, עניינו מינוי ועדת ההיתרים. כאן בסעיף קטן (ב) אתם יכולים לראות את התיקון שנוגע למינוי המשקיף. תקריאי, בבקשה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (ב) השר ימנה נציג של התאגיד המוכר למשקיף בוועדת ההיתרים, מתוך רשימה שהגיש לו התאגיד המוכר; הכיר השר ביותר מתאגיד אחד, ימנה השר נציג של התאגיד המוכר הגדול ביותר, מתוך רשימה שהגיש לו התאגיד האמור, כמשקיף, והשר רשאי למנות משקיף נוסף שהוא נציג של התאגיד המוכר הנוסף, מתוך רשימה שהגיש לו התאגיד האמור (להלן – משקיף); המשקיף יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, ואולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה של הוועדה או בסמכויותיה; לעניין זה, "התאגיד המוכר הגדול ביותר" – תאגיד מוכר שבמועד מינוי המשקיף הציג לשר חתימות של דבוראים בעלי היתרים להצבה של מספר הכוורות הגדול ביותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן עוגנה החלטת הוועדה מאחד הדיונים הקודמים לעניין מינוי המשקיף. אני עובר לעמוד 10. סעיף 15א נוגע לקביעת נקודות הצבה. השינויים הם החל בסעיף קטן (ב). אני מציע שתקראי את כולו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בדיון הקודם דיברנו שיש התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה כשיש שינוי ניכר במספר הכוורות בנקודה קיימת. התבקשנו להגיד מספר. אז התיקון הוא: (ב) ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה, ולא תאשר הגדלה של יותר מ-5 כוורות בנקודת הצבה קיימת, אלא לאחר התייעצות עם עובד המשרד להגנת הסביבה שמינה המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שהוא ימנה אותו לעניין זה, נכון? צריך להוסיף כאן, לדעתי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מן הסתם. לא העביר העובד האמור התייחסות לפניית הוועדה בכתב בתוך 60 ימים – יראו כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות; << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בסעיף (ג)(1) יש עניין טכני שאנחנו מגדירים שטח גן לאומי כך: (1) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים , או מקרקעין שהם בשטח שאושר בתכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבנייה, כגן לאומי או שמורת טבע (להלן- שטח גן לאומי) – ניתן אישור של המנהל כמשמעותו בסעיף 19 לחוק האמור או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבדוק עם הממונה על הנוסח. אני לא בטוח שנכון להגדיר שמורת טבע כגן לאומי אבל נבדוק את זה. אבל במהות בכל מקום שכתוב "שטח גן לאומי" זה מתייחס גם לשמורת טבע. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן וגם למה שמאושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בפסקה (1) זאת התוספת, והתוספת המשמעותית יותר היא בפסקה (4). << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פסקה (4) בתיאום עם משרד הביטחון: (4) שטח ביטחוני או מקרקעין ששר הביטחון או עובד מדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955,שהוא הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי כניסה אליהם מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה – ניתן אישור של נציג שר הביטחון, לפי סעיף 7(א)(3) לחוק התכנון והבנייה, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה באזורה נמצא המקום אותו מבוקש לאשר כנקודת הצבה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי שאלה על העניין הזה. יכול להיות שנציגי הצבא הם הגורם הרלוונטי להשיב: האם יכול להיות מצב שבו כבר לא יהיה חשש לפגיעה בביטחון המדינה ניתן יהיה להיכנס לאזורים האלה? כלומר האם זה מצב דינמי? << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> כן, מדובר במצב דינמי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בכל פעם שיש מקרה כזה הגורם הביטחוני מודיע לוועדת ההיתרים - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, פה זה אישור נקודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין. אבל תראו מה כתבתם: "שטח ביטחוני או מקרקעין ששר הביטחון או עובד המדינה הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי כניסה אליהם מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה". << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אמרנו שזאת מפה די קבועה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן שאלתי האם מדובר על משהו דינמי או משהו קבוע. << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> אני מאגף התכנון בצה"ל. זאת מפה שפורסמה במסגרת חוק התכנון והבנייה ב-2014. נכון לעכשיו מאז 2014 המפה הזאת לא שונתה. עם זאת המפה יכולה להתעדכן סביב שינויים שקשורים לחוק התכנון והבנייה ולנתיבי טיסה ודברים מהסוג הזה. לכן יש פוטנציאל השתנות שלה. כרגע היא לא שונתה משנת 2014 בעיקר כדי לא לייצר עוד מגבלות על הפיתוח במדינה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פסקה (4א): (4א) מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – ניתן אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לכך; כל הנושא של שטח ביטחוני כלל גם את המשרד לביטחון הפנים. בגלל השינויים שעשינו מול משרד הביטחון הפרדנו את זה לסעיף נפרד. (ה) הגורמים המאשרים לפי סעיף קטן (ג) והמחזיק רשאים לפנות בכתב לוועדת ההיתרים בבקשה מנומקת לשינוי או ביטול נקודת הצבה; ועדת ההיתרים לא תשנה ולא תבטל נקודת הצבה שיש לגביה היתר בתוקף אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיה; הוועדה תקבל החלטה בבקשה תוך 120 ימים מקבלתה, ותשלח את החלטתה לבעל ההיתר ולמבקש השינוי או הביטול. פה הוספנו את הסמכות לשנות והנושא של השימוע כבר היה קודם. רק הוספנו מי יהיה רשאי לפנות בבקשה שלו לוועדה והמועדים שהיא צריכה לקבל החלטה, והעובדה שההחלטה נשלחת למבקש ולבעל ההיתר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז זה בעצם כל אחד מהגורמים שמנויים בסעיף קטן (ג) לגבי אותו שטח שהוא רלוונטי לו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פה נותן אישור. הוא יכול לפנות ולבקש לשנות את הנקודה. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אין בכלל עילות שמצדיקות פנייה? סתם מכל טעם אני יכול לפנות לבקש לשנות את הנקודה בשטח שלי? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כמו שאין לך עילות לאישור או לאי אישור. זה שיקול של הרשות הרלוונטית. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> בנוסחים הקודמים היה סעיף בהקשר הזה שהוועדה לא תבטל אם היא תגיע למסקנה שמה שעומד ביסוד הבקשה זה רצון לקבל כסף תמורת נקודת ההצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה במשהו אחר. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> לא משנה, זה אותו דבר. זאת תמונת המראה של זה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לכן מאותם שיקולים יש לה שיקול דעת. רוב הגופים הם גופים ציבוריים שפונים משיקולים ציבוריים של שינוי בשמורות טבע או בשטח ביטחוני או משהו כזה. המחזיק עליו, כל מה שחל עליו לעניין האישור חל עליו גם על הביטול. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> מחזיק הוא כל חוכר קרקע. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נכון. כל מה שחל עליו לגבי האישור שהוא נותן חל עליו גם לגבי הביטול. אלה אותם נימוקים, אותם דברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עמוד 14 בנוסח, סעיף 18 שעניינו מתן היתר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פה הוספנו את העניין של מספר דבוראי כדי שיהיה ברור שזה משהו שנקבע בהיתר. לכן סעיף (א) יהיה כך: מתן היתר 18. (א) ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר, ובכלל זה להתנותו בתנאים, בהתאם להוראות לפי חוק זה; בהיתר תקבע ועדת ההיתרים, בין השאר, את מספר הדבוראי של בעל ההיתר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי עניין התשלום? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסעיף הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של ההיתר, של האגרות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בסעיף הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף שנוגע לאגרות הוא בסעיף ההסמכה. בסעיף קטן (ב) שימו לב לעיגון של החלטת הוועדה לגבי השיקולים למתן היתרים. התייחסנו כאן גם לנושא של ריכוזיות. את רוצה להקריא? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (ב) הוועדה תיתן היתרים על בסיס היתרים להצבת כוורות מאוכלסות שניתנו בשנים קודמות, בהתחשב בצורך במתן היתרים למבקשי היתר חדשים, ובצורך בהקצאה שוויונית של נקודות הצבה חדשות ושל נקודות הצבה שנכללו בהיתר שבוטל או שבעל ההיתר לא ביקש היתר חדש לגביהן, ובשים לב לצורך למנוע ככל הניתן ריכוזיות בהחזקת היתרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין הערות. פסקה (ג) מונה את העילות לסירוב לתת היתר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (6) אי הצבת כוורות או הצבת כוורות מאוכלסות על ידי המבקש במספר נמוך משמעותית מהמותר לפי ההיתר הקודם שניתן לו; בסעיף קטן (6) הוספנו "אי הצבת כוורות". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר אם אותו אדם קיבל היתר והוא פשוט לא מימש אותו. כלומר הוא בכלל לא הציב כוורות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא הציב או הציב מעט מאוד ביחס למה שהוא היה אמור להציב. את פסקת משנה (11) אנחנו מוחקים, ובמקום זה הוספנו את "אי הצבת כוורות". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. סעיף 19 נוגע לסייגים למתן ההיתר. כאן יש כמה וכמה שינויים. סעיף (א) קובע שוועדת ההיתרים לא תיתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שהם אחד מאלה, אלא כפוף לתנאים המפורטים להלן. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אז פה עשינו שוב תיקון נוסח לגבי השטח הביטחוני. 19(א)(4). (4) בשטח ביטחוני, אלא אם כן ניתן לכך אישור מנציג שר הביטחון, שמונה לפי סעיף 7(א)(3) לחוק התכנון והבנייה, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה באזורה נמצאת נקודת ההצבה (בפסקה זו – הגורם המוסמך); פנתה ועדת ההיתרים אל הגורם המוסמך והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה תוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אישור שבשתיקה, מה שנקרא. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כמו שקודם פיצלנו את המשרד לביטחון פנים ואת משרד הביטחון אז גם פה הוספנו את פסקה (4א): (4א) במקרקעין המוחזקים על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – אלא אם כן ניתן לכך אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה (בפסקה זו – הגורם המוסמך); פנתה ועדת ההיתרים אל הגורם המוסמך והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה תוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפסקאות האלה תואמו עם הגורמים הרלוונטיים, כלומר בצבא ובמשרד לביטחון לאומי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> המשרד לביטחון לאומי לא השתנה לגביהם, זה פשוט הופרד ניסוחית ממשרד הביטחון אבל עדיין צריכים לתת את האישור. בסעיף (ב) הוספנו את סעיף (4א): (ב) תוקפו של אישור כאמור בסעיף קטן (א)(4), (4א) ו-(5), ביחס לאותו מקבל היתר, יהיה עד להודעה אחרת מאת הגורם המוסמך או המחזיק, לפי העניין, לוועדת ההיתרים; אין במתן הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של היתר, כל עוד ועדת ההיתרים לא ביטלה את ההיתר; לעניין סעיף קטן זה, "המחזיק" – לרבות מחזיק שבא במקומו. התוספת הזאת נועדה להבהיר שאם התחלף המחזיק אין צורך להביא אישור חדש, אלא הוא נכנס בנעלי בעל הקרקע גם לעניין האישור, והוא כמובן רשאי במידת הצורך אם הוא מוצא לנכון לפנות לוועדה לבקש לבטל. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לבטל את הנקודה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> גם את האישור. הוא יכול גם וגם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זאת הייתה אחת השאלות שלנו. בעצם יש התייחסות למחזיק בעוד סעיפים לפי הצעת החוק. למשל, בסעיף 3א מתבקשת הסכמה בכתב של המחזיק כמשמעותו בסעיף 19(א)(5). << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אבל זה נקודתי לאותו אירוע ולכן הוא לא מתחלף תוך כדי ההצבה של ההאבקה. המחזיק הוא בעל המטע אז הוא צריך לתת את האישור עכשיו לחודשיים האלה. זה לא משהו מתמשך כמו פה שזה היתר לשלוש שנים, שאפשר לומר שאולי באמצע יתחלף. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר לעניין ההאבקה זה לא צריך לחול. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אין צורך. גם לנקודת ההצבה זה אישור חד-פעמי שרק באופן יזום הוא צריך אחר כך צריך לבטל. אז ברור שמי שמחזיק באותו רגע יכול לפנות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זאת הייתה השאלה הבאה שלי לגבי נקודת ההצבה. ברור שהיא ניתנת באופן חד פעמי אבל יש שם הוראה באותו סעיף 15א מי יכול לפנות בכתב לבטל או לשנות את נקודת ההצבה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> מי שמחזיק במועד הפנייה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז את זה אולי צריך להבהיר בנוסח. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נראה לנו מאוד ברור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו כן מבהירים את זה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> פה זה אישור שנמשך יותר משלוש שנים, וההיתר הוא לשלוש שנים. האישור בתוקף כל זמן שלא הודיעו לנו אחרת. אמרנו שכל זמן שזה אותו דבוראי שמציב שם את הכוורות הוא לא צריך כל שלוש שנים להביא לאישור מחדש. זאת מערכת יחסים מתמשכת. אם התחלף הדבוראי הוא צריך שוב להביא אישור של המחזיק כי הוא התחלף. שאלתם מה קורה במקרה שהמחזיק בקרקע מתחלף ורצינו להבהיר שעדיין הוא נכנס בנעלי המחזיק הקודם והאישור שלו נמשך. הוא רשאי, כמובן, לפנות לוועדה לבטל, כמו שאמרנו. אבל לא צריך באופן יזום לפנות לבקש את האישור שלו מראש שוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר גמור. פשוט גם לפי מה שאמרתם, לגבי חלק מהסעיפים המחזיק כאן כולל גם את המחזיק שמחליף - - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. אבל שם זה תמיד נקודתי לאותו רגע אז נראה לנו שזה ברור, ופה זה כאילו מישהו אחר נתן אישור, וזה חל על בן אדם אחר. לכן היה חשוב להבהיר את זה. אם נראה לכם שצריך היה להבהיר אפשר. נראה לי שפשוט אין צורך בסעיפים האחרים. בסעיף 22א(ב) במקום "השר הממונה" יהיה רשום "שר הביטחון". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה ממש נוסחי. לגבי 22א(ב) רצינו רק לשאול לעניין השיקולים. כתבתם: (ב) פרסום לפי סעיף זה לא יכלול פרטים לגבי שטח ביטחוני, ששר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך הורה כי יש מניעה לפרסמם מטעמים של ביטחון המדינה. נשאר כאן השיקול של שלום הציבור שלהבנתנו יותר רלוונטי, בדרך כלל יותר מתייחס לשיקולים ששוקל השר לביטחון לאומי. השאלה אם להשאיר את השיקול הזה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני מציעה שמשרד הביטחון יגיד אם זה שיקול רלוונטי לו. << אורח >> ליעוז דוד: << אורח >> מבחינתנו אפשר להוריד את שלום הציבור בסעיף שלנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, כי זה בעצם רק שר הביטחון. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> נמחק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא הוא בסעיף 24 – ועדת ערר. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> (ד) הודעה על הרכב ועדת הערר ופרטי ההתקשרות עמה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. אנחנו מבהירים שהוחל על הוועדה חוק בתי דין מנהליים שקובע שיש לפרסם ברשומות את המען של הוועדה ואת המינויים לוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם את ההרכב? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> ההרכב רשמנו פה. ההרכב העדכני יהיה באתר המשרד יחד עם דרך ההתקשרות איתו. המינויים עצמם מפורסמים ברשומות מכוח חוק בתי דין, ולכן אין צורך לחזור על זה שוב פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר גמור. עלינו זה מקובל. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סעיף 27 מדבר על המצב של מקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, שיש איסור הצבה, וקבענו הוראת מעבר עד שיותקנו תקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת אומרת יש איסור הצבה, אלא אם כן נקבעו תקנות. התקנות יכולות לקבוע כללים לעניין הצבה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן, כללים איך ניתן להציב. בשלב הביניים אמרנו שעד שתי כוורות בשטח שבבעלותו של בן אדם או בחצר שצמודה למקום מגוריו הוא יכול להציב. עלתה פה שאלה לגבי שטח פרטי בגן לאומי, אז אנחנו מבקשים להוסיף בסוף הסעיף: "ואם המקרקעין האמורים הם שטח גן לאומי – ניתן אישור של המנהל כמשמעותו בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים או של מי שהוא הסמיך לעניין זה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שטח גן לאומי כולל גם שמורת טבע. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן, כמו שהגדרנו קודם. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בדיון הקודם היה שאם יש גן לאומי בשטח פרטי התבקשנו שאותו דין יהיה גם על גן לאומי בשטח פרטי, ולכן נכנסת התוספת הזאת. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לגבי "שתי כוורות בשטח שצמוד לביתו" – רגע להבין את המשמעות של זה. נניח, במושב כל אחד שם בבית שתי כוורות זה הופך להיות הרבה יותר מנקודת ראייה. אני מדבר על "סמוך לביתו". במושב שאני גר בו אני אשים בכל משק שתי כוורות "סמוך לביתו", והרגתי את השטח מיכולת אכלוס. יש פה בעיה. גם בתקופת מעבר יכול להיות פה אירוע שישפיע על מגדלים שכנים או מגדלים מסחריים וייצור פה רעידת אדמה רק בתקופת המעבר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אז מה אתה מציע? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> בניסיון לאוורר ולא להקשות על מי שעושה שתי כוורות זה בדיוק כמו סדר הישיבה פה – אם כל אחד שם שתי כוורות הרגנו את החדר. חייבת להיות מגבלה. על אותו כיסא לא יכולים לשבת שני אנשים – זה כל הזמן מלווה אותנו מתחילת החקיקה הזאת. אתה מכיר את זה מהיום הראשון, אסף, בגלל זה עושים הסדרה. אם היינו עם משאב בלתי מוגבל שנקרא טבע לא היינו יושבים בחדר הזה. זאת בדיוק הבעיה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני לא חושב שיש לי יכולת, כלים ורצון לקבוע מי משני מושבניקים ישים את שתי הכוורות ליד הבית שלו, אם זה או זה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז אני אענה בפשטות – עד שזה לא יגיע לתקנות תעשו הקפאת מצב כמו היום, ובואו נעשה את ה תקנות מהר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה אומר הקפאת מצב? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לא לאפשר בתקופת המעבר לכל אחד לשים ליד ביתו כוורות אלא לשמר את המצב הקיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא לשים כוורת בגינה פרטית? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> זה בדיוק מה שקורה היום. הרי כל תכליתו של החוק הזה – יש בו פגיעה בשטח שלי; אני לא יכול לשים בגלל שלדבורה יש כנפיים - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הצעת החוק מבחינה בין מקרקעי ציבור למקרקעין שאינם מקרקעי ציבור. כאן אנחנו מדברים על מקרקעין שאינם מקרקעי ציבור – קרקע פרטית שלך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מדובר על חובבים שהם לא לטובת האבקה חקלאית. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה מדבר על מקרה קיצון שבו כל חברי מושב יחליטו לשים שתי כוורות של אדם ליד ביתם. ואז במקום 100 נחלות במושב - - - יהיו לו 200 כוורות. אני רוצה להגיד, בהצלחה לתושבים, ונראה את אותו דבר - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני אומר שמצב קיצון יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דורון, יש התייחסות לכוורות של חובבים. אפשר לציין שהם לא יהיו בתוך שטח חקלאי. הרי זה בהגדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא בשטח חקלאי. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה ליד הבית. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אנחנו לא אומרים לא; בואו תשהו את המצב עד כתיבת התקנות וניתן לזה מענה בתקנות. יש לנו שנה עד מועד התחילה. מה בוער? זה יעשה עכשיו פה רעידת אדמה? יגרום לתחלואה של אנשים שלא יטפלו, ידביקו מכוורות מסחריות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אפשר להוריד את הסיפא שליד "מקום המגורים" מכיוון שגם ליד בתי מגורים זה קצת בעייתי להציב כוורות. להשאיר רק את המקרקעין הפרטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חגית, לא הבנתי את ההצעה שלך. שבכלל אי אפשר יהיה להציב כוורות בחצרות? << אורח >> אהד אפיק: << אורח >> יש לי הערה לגבי המצב היום. אני ממשרד החקלאות. נכון להיום, עד כמה שאני יודע, אסור להחזיק כוורות במרחק שהוא פחות מ-100 מטר ממבנה מגורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז בואו נוריד את המגורים. << אורח >> אהד אפיק: << אורח >> אז אם עכשיו אנחנו מדברים על 150 ועל החצר הצמודה יכול להיות שזה פותר את כל השאלה שעלתה פה כרגע. אני לא יודע מה המרחק של השטחים הצמודים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> חלקה א' במושבים – יותר מ-150 מטר בדרך כלל; נהפוך הוא – זה לא ליד הבית, אבל מסמיך את זה. כתוב במשפטים ולא בפרקטיקה – בדרך כלל חלקה א' במושב - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הסעיף הזה מדבר על שני מקרים: הסעיף הזה בא לתת מענה לקרקע פרטית שיש בה גם חקלאות ובנוסף נכנס מה שנקרא "שטחי המגורים". אנחנו תכף נבחן אפשרות לפצל בין השניים. אני מקבל את מה שדורון אומר. אני רוצה לראות אם אני יכול להחיל על קרקע פרטית חקלאית - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> רגע, אנחנו רוצים להוסיף פה עוד סעיף שלא היה בפרסום של הוועדה כי בדיונים בינינו אחרי הפרסום הבנו שיכולה להיות קרקע חקלאית שדורשת האבקה אבל היא בקרקע פרטית, לא במקרקעי ציבור. ואז אנחנו לא רוצים להגביל את זה לשתי כוורות שקבענו פה. אנחנו כן רוצים לאפשר את ההאבקה בכמות שצריך. אז פיצלנו את סעיף (א), איסור ההצבה, אלא בהתאם לתקנות - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המבנה של הסעיפים פחות חשוב. תגידי מה המהות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> "על אף האמור הצבת כוורות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור יחול סעיף 3(א)". זאת אומרת שמצד אחד אפשר להציב יותר כוורות ומצד שני אנחנו נכנסים תחת כל ההוראות, הדיווח, מי רשאי להציב, באיזה תנאים, מה זה האבקה וכו'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר: המונח "חצר צמודה למקום מגורים" היא לא מונח נכון מבחינת תכנון ובנייה. צריך לשאול מה הגדרה; או "חלקת המגורים". כי "חצר צמודה" יכולה להיות גם החצר של השכן. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה "חצר צמודה למקום מגוריו". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חצר צמודה למקום מגוריי זאת גם החצר של השכן שלי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בואי תציבי שם בריכה, ונראה מה הוא יגיד. זה לא, מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה יכול להיות או בחלקת המגורים או - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה יכול להיות גם - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואסור בחלקת המגורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אותו מונח כבר נמצא לנו בהגדרה של מקרקעי ציבור. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק את זה שוב אבל ההגדרה היא הגדרה שנכנסה בסבבים הקודמים מול הוועדה בעקבות הערה של היועצת המשפטית דאז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה: מה זה "צמודה"? צמודה מבחינת מרחק או מבחינת החוק שזה שטח צמוד? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> החצר של הבית. זה מה שנקרא פה חלקה א', זה השטח הצמוד לבית ולא שטח חקלאי. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז אתה מדבר רק על המשבצת הצהובה ואז זה לא מקיים 150 מטר. החצר הצמודה צריכה להיות מוגדרת האם זה כולל את חלקה א' או רק במשבצת הצהובה. אני מדבר על מושבים. זה רוב שטחי הרעייה כי כוורנות אורבנית היא בשוליים והיא על גגות. לכן כשמדברים על הדבר הזה זה יכול להיות פתח. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> אם זה מה שמטריד פה גם את חברי הוועדה אז גם בסעיף של ההצבה במקרקעין שהם לא מקרקעי ציבור אפשר לצמצם את ההוראה ולקבוע שזה בקרקע פרטית. זאת אומרת עד שייקבעו תקנות ההוראה של הצבה של לא יותר משתי כוורות היא בקרקע פרטית. ואז זה מוציא לגמרי את כל החששות שלהם. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> וזה לא מרע את המצב הקיים, להבנתי. תתקן אותי, אופק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום לא ניתן בכלל להניח כוורות בלי אישור. המילה "מרע" זה מעניין. כשנותנים זה מרע או מיטיב? אז אני לא יודע לתת תשובה כזאת. זה משנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, תסיימו את השיח הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי "בחלקה החקלאית הצמודה למקום מגורם"? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אסף, אם יהיה בקרקע פרטית הדבר הזה זה זניח. גם אם תהיה בעיה זאת בעיה נקודתית, ואני מניח שיהיה פתרון. אם זה יהיה על קרקע לאום מנהל זאת יכולה להיות בעיה רחבה ופרפילקטית. אנחנו כמגדלים, אם עד התקנות אנחנו מקבלים את העמדה של קרקע פרטית אנחנו תומכים בזה. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> מה שהוועדה תחליט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה העמדה שלכם? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> למחוק את הסיפא. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין לנו מניעה לקבל את זה. אפשר למחוק - - - עד התקנת תקנות, כמובן. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> אנחנו לא מוחקים את ההגדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> "ובלבד שהציב לא יותר משתי כוורות במקרקעין שבבעלותו". נקודה? זה מה שאתם מציעים? בלי הסיפא. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. "בבעלותו". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כתוב: "במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אני רוצה רגע לחדד. ההגדרה "מקרקעי ציבור" בסעיף ההגדרות כוללת "מקרקעי ישראל, - - - בחוק יסוד: מקרקעי ישראל"; או "מקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה למקום המגורים". זה ההסדר המשלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כדי להסדיר חלקות פרטיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להסדיר כל מקרקעין שאינם מקרקעי ציבור כהגדרתם בהצעת החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי "למעט בחצר הצמודה למקום מגוריו". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא להתייחס בכלל לתקופת המעבר? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לקרקע פרטית להשאיר את ההסדר הקיים, שאסור להציב; ואת החצר הצמודה להעביר לתקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל המשמעות היא שעד התקנת התקנות חל איסור להציב כוורות בחצר הצמודה למקום מגורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המצב המשפטי היום? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> היום לכל הצבה צריך אישור, וליד בית מגורים לא מאשרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה החוק לא מאפשר. אז אתה מעדכן גם את ההגדרה של מקרקעי ציבור? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, את ההגדרה לא צריך לעדכן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במקרקעי ציבור אתה מוריד את "החצר" או לא? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> לא, לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז זה התיקון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> להקריא שוב את כל הסעיף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שנקרא אותו אחרי שיהיה לנו הנוסח להצבעות. רק את הסעיף הזה נקרא בנוסח השלם שלו. צריך יהיה לנסח אותו מחדש. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אנחנו רק מורידים את "או בחצר הצמודה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל צריך לתקן כאן כי צריך להבחין בין תקופת המעבר עד להתקנת תקנות ואחרי התקנת תקנות. עד התקנת תקנות יחול איסור להציב כוורות בחצר צמודה למקום מגורים שהיא לא מקרקעין בבעלות אותו אדם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אפשר לכתוב בסיפא של הסעיף הזה: הצבת כוורות בחצר צמודה למקום המגורים תוגדר בתקנות? ואז אתה עושה הכללה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה העיקרון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשורה האחרונה לכתוב: "הצבת כוורות בחצר צמודה למקום מגורים תוגדר בתקנות". ואז אתה פותר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו ננסח את הסעיף מחדש בהתאם להחלטות שהתקבלו עכשיו. סעיף 28 למעשה לא הוקרא בכלל ולא נדון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> הזנת דבורים 28 (א) לא יזין אדם דבורים בכוורת או בסמוך לכוורת, למעט במים בתקופת אגירת הדבש; לעניין זה, "תקופת אגירת הדבש" – תקופה שבה הכוורת כוללת לפחות קומת חלות אחת נוספת על קומת הקן. (2) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד המשרד בעל ידע בגידול דבורים, שהשר מינה לעניין סעיף זה בהודעה שתפורסם ברשומות, רשאי לאשר לדבוראי מסוים, בהחלטה מנומקת בכתב, הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש, ולקבוע תנאים לאישור, אם מצא כי תזונת הדבורים מצוף בלבד אינה מספיקה לצורכי הדבורים. (3) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע מקרים שבהם תותר הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש, בהתאם לתנאים כפי שיקבע. פה אנחנו מבקשים להכניס גם הוראת מעבר עד להתקנת התקנות. זה לא היה בנוסח שפורסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שאת מוסיפה רק תסבירי את הסעיף. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אולי אני אסביר הכול יחד אחרי שאני אקרא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שקודם כול תסבירי ואז תגידי מה את מציעה להוסיף. הסעיף לא הוקרא ולא נדון. אז צריך להקדים הסבר לסעיף ואז נדבר על מה שאתם רוצים להוסיף. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הדבש זה תוצר של הכוורת שאמורה להזין גם את עצמה - - << מנהל >> (היו"ר אלון שוסטר, 13:09) << מנהל >> << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תסבירו את הסעיף שלא נקרא. אתם רוצים שאני אסביר את הרציונל של הסעיף? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בסדר, רגע. << מנהל >> (היו"ר דוד ביטן, 13:11) << מנהל >> אמרתי בהתחלה ויתקנו אותי חבריי הדבוראים. אנחנו רוצים שהדבורה תתור אחרי המזון כדי שתבצע האבקה כמו שצריך. כדי שהדבורה תעוף לקומה חמישית באבוקדו וגם שם תבצע האבקה אנחנו רוצים שהיא תחפש מזון. גם כדי לשמור על בריאות הדבש וגם כדי לשמור על בריאות הכוורת אנחנו מבקשים לקבוע אישור האכלה שלא בצוף בסוכר ככלל קבע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא פחמימות ריקות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אבל אנחנו יודעים שבתקופה מסוימת מאחר שאנחנו לוקחים לדבורה את הדבש שזה בעצם מאגר המזון שלה לתקופה שאין צוף או בזמן שהיא מבצעת האבקה ומחפשת אנחנו צריכים לתת לה תחליף. לכן בתקופה שאין אגירה, שהדבורה אוספת את הדבש אנחנו אומרים שיהיו כללים מתי אפשר להאכיל בסוכר, אבל בתקופת האגירה כשהכוורת מתחילה לאסוף את הדבש אנחנו רוצים לאסור האכלה בסוכר כדי גם לשמור על איכותו. אבל גם בזמן ההאבקה יהיה זמן עד שהכוורת מייצרת מספיק דבש שמספיק – אני מפשט את זה – גם להם וגם לנו. לכן נקבעו פה כל מיני כללים, ועוד מעט נגיע לכללים בהמשך שעדיין לא הקראנו ולא מופיעים בנוסח שתואמו עם מדריך הדבורים ועם השטח כדי למצוא את נקודת האיזון עד מתי זה מושפע מהטבע, מהתקופה, מכמות הצוף. אנחנו לא רוצים ליצור עבריינות אבל אנחנו גם לא רוצים לפגוע בבריאות הכוורת ובאיכות הדבש. עכשיו נקריא את הסעיף שוב ונסביר אותו אחרי ההערה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מחדד לעצמי את ההבנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין תוספת כזאת. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זה לא פורסם, הוספנו אתמול. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הצורך הזה שלנו בתור מי שרוצה לשמר את יכולת ייצור הדבש עבור ביטחון המזון הכולל שלנו, האם זה אירוע נקודתי אקלימי גאוגרפי בגלל האקלים שלנו או שבעולם הרחב זה גם קיים? נקודת העקה - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא, זה לא בנקודת העקה. הנקודה היא מתי למצוא את נקודת האיזון. כל כוורת מתנהגת ככה שברגע שיש מספיק צוף גם להם וגם לנו אז מפסיקים האכלה כדי לשמור על התקן – יתקנו אותי חבריי, אנשי המקצוע. אבל זה לא מיוחד לאקלים. מה שמיוחד לאקלים זה יכול להיות התקופות שזה זז פה ושם, ולכן אנחנו נקבע את זה לכוורת הנקודתית ולא לפי כלל כולל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל העיקרון - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלון, בשוליים יכול להיות מצב שיש מצוקה לדבורים, ולכן אין ברירה - - - ונדרש להאכיל. את נקודת האיזון הזאת צריך לדייק. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. אני גם בעד. אבל האם זה דבר שקיים בעולם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן, זה תהליך רגיל. נכון. תכף נקריא את נקודת האיזון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת הכוונה של הסעיף. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> נכון. זאת מהות התוספת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> החשש הגדול הוא מרמאות – מזה שניתן פתחון או אפשרות להכניס לדבש סוכר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> להאכיל בסוכר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש לזה שתי החצנות שליליות, אחת קצרת טווח ואחת ארוכת טווח. קצרת הטווח היא פגיעה באיכות הדבש ולקרוא לזה "דבש מזויף" שהוא לא דבש צוף טבעי טהור; ובטווח הארוך כשהכוורת תהיה עצלנית ולא בריאה בגלל שהיא אכלה בסוכר ולא חיפשה צוף היא תפגע לי בהאבקה העתידית. לכן יש לי טווח קצר צרכני ויש לי טווח בינוני-ארוך חקלאי. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ויש הצורך הבסיסי שלכוורת תהיה האנרגיה לקיים את עצמה, וזה ההזנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת נקודת האיזון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני אקריא שוב את מה שביקשנו להוסיף. אני מקריאה שוב את סעיף (ג): "על אף האמור בסעיף (א) השר רשאי לקבוע מקרים שבהם תותר הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש בהתאם לדברים כפי שיקבע; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאי אדם להזין דבורים בהתקיים אחד מאלה: (1) משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 15 ק"ג אם היא בעלת 10 חלות דונג בנויות וגובהה הוא בין 20-16 ס"מ; (2) משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 11 ק"ג אם היא בעלת 10 חצאי חלות דונג בנויות וגובהה אינו עולה על 15 ס"מ או אם היא עשויה מקלקר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני אסביר: נכון, זה מורכב, זה מספרים שתואמו יחד עם המדריכים - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זאת גם רזולוציה שלא מתאימה לחקיקה ראשית. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עד שיהיו תקנות. הפן המקצועי – וידייק אותי ד"ר אוהד אפיק – שברגע שיש מעל ארבעה קילו דבש בכוורת אסור להאכיל בסוכר. אבל שהפיקוח יבוא ויבדוק מתי יש ארבעה קילו דבש – עד שלא רודים לא יודעים כמה דבש יש. ולכן השקילה היא של הכוורת עצמה. מאחר שנהוגים היום בעולם שלוש – כי יש פה גם הקרקע ועוד שני תת-סוגים – הפקח כן יכול לשקול את הכוורת בשלמותה עם הדבש. וכדי שלא יעבדו עלינו ככה או ככה, הגדרנו גם את גודל חלות הדבש. אוהד אפיק ישלים את מה שאמרתי לא נכון. << אורח >> אהד אפיק: << אורח >> יש לי בעיה עם המספרים אבל הרעיון הוא לשמור לכוורות מלאי של ארבעה קילו - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> - - - << אורח >> אהד אפיק: << אורח >> אני רציתי שיהיה כתוב שלכוורת מותר ארבעה קילו דבש ואחר כך נחשוב איך שוקלים את זה. הסבירו לי שזה בעייתי. אבל הרעיון הוא שיהיו בסוף ארבעה קילו דבש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר אולי להגיד שתוספת על הנטו. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כוורת רגילה היא 11 אז רשמנו 15. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התוספת המשקל נטו לא תעלה מעל ארבעה קילו נותן לך עוד סוגי כוורות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אין לי דרך לדעת כמה הקופסה הזאת שוקלת בלי הדבש. כשהמפקח בא הוא שוקל מה שיש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אז בין הטרה לנטו זה לא יעלה על ארבעה קילו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> שוב: המטרה של הסעיף הזה הוא למצוא את האיזון הדק - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> למפקח אין כוורת ריקה שהוא משווה אליה במקום. כרגע יש לו קופסה שהוא צריך לשקול. בגלל זה אנחנו יודעים שזה שוקל 11 קילו עד 15 קילו, 7 קילו עד 11. כאמור, זה עד התקנות. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> למה על הדבש של הייבוא אין המגבלות האלה? אני לא מבין. מותר להביא דבש בזול מכל מקום בעולם. הם מגדלים איך שהם רוצים, הכול פתוח שם, ולנו החקלאים שמים מיליון ואחת מגבלות של משקל ואם זה עם דבורים או בלי דבורים ואם זאת קומה ששוקלת ככה ומישהו בנה קומה בבית אז היא שוקלת יותר. תבדוק את המוצר הסופי כמו שבודקים עכשיו. תגבירו את הפיקוח, אני לא נגד זה. אבל תבדקו את המוצר הסופי. בשום ענף חקלאות אף אחד לא מתערב לחקלאי בגידול. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הסעיף הזה נכנס לבקשת החקלאים כדי לבדוק שלא יהיו סעיפים. אתם רוצים להוריד את הסעיף הזה? אנחנו נבחן את עמדתנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. זה סעיף טוב. נשאלת השאלה האם לא נכון להגיד אולי בדברי ההסבר – 7, 11 - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אין פה דברי הסבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אבל להגיד שהדלתא בין הטרה - - << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> זאת המשמעות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לכן אמרנו את זה כאן לפרוטוקול. אין לנו יכולת למדוד בשטח 4 קילו דבש, אלא את המשקל הכולל של הכוורת כדי שלא נפגע גם בכוורת, שלא יגידו שהפקח הפריע ופגע בכוורת. לכן מדריך הדבורים – לא אני, לא עוזי, לא חגית ולא אפרת – יודעים את המשקל הריק של הכוורת לפי שלושת הסוגים שקיימים. לכן הגדרנו את זה ואת זה ואת המשקל הכולל. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אבל לא קיבלתי תשובה: למה לא לבדוק את המוצר הסופי? אני לא מבין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מהות החוק עכשיו. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אבל למה לא לבדוק רק את המוצר הסופי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת לא מהות החוק. אפשר לחוקק משהו שידבר על איכות הדבש - - - << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אפשר במסגרת החוק לחוקק שיבדקו את המוצר הסופי של כל דבוראי ולא להתערב לו בגידול של הכוורות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא המטריה של החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה יכול להיות במשקלים? הוא אומר שזה קצת לא מקובל. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> בשביל זה יהיו תקנות. עד התקנות נתנו פה סעד חוקי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עד התקנות נתנו את מה שנהוג היום בתיאום עם מדריך הדבורים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> איך הפקח יבדוק את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, זה לא משא ומתן פה. החקלאים ביקשו את הסעיף הזה. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אנחנו חקלאים וממש לא ביקשנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שאתם תגיעו להסכמות ביניכם. אם לא תגיעו להסכמות תוך 10 דקות אנחנו נבטל את זה. תעברי לסעיף הבא. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אני בעד לבטל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תגיעו ביניכם להסכמות. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אני חושב שזה לא צריך להיות חלק מהחוק. אם כן אולי לדחות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי – צאו החוצה עשר דקות ותדברו ביניכם. זה לא מתקבל על הדעת. יש לך נציגים. אני לא יודע מי אתה - - << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אני הנציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הנציג? אז תדברו ביניכם. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אני חבר בארגון מגדלי הדבורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז דברו ביניכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז בינתיים זה הנוסח כפי שהוקרא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עוד שום דבר, שיגידו קודם כול מה החקלאים רוצים ואחר כך נדבר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דוד, ההחלטות האלה נעשו בהתייעצות איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה שיש התנגדות. מה אתה רוצה ממני? << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אנחנו מתייעצים וחוזרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן להם לדבר. << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> אנחנו נחזור עם תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. למה אנחנו צריכים להיכנס לוויכוח הזה ביניהם? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא פשוט לא מבין מה הרציונל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שיסבירו לו. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> נעשה הפסקה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הפסקה. ממשיכים. אין לנו זמן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעמוד 22 יש תיקון בסעיף 30. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> סעיף 30(ב) (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור: (1) בעל היתר שהציב כוורת שאינה מסומנת בהתאם להוראות לפי סעיף 26; (2) בעל היתר שלא דיווח לוועדת ההיתרים בניגוד להוראות סעיף 3א(ג). זאת אומרת הוספנו פה עבירה כי הוספנו את הנושא של חובת הדיווח להצבה לצורכי האבקה אז הוספנו כאן גם עבירה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עבירה פלילית. בעצם דבוראי שלא דיווח לוועדת ההיתרים. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אי הדיווח הוא העבירה. תנאים להפעלת סמכויות בשטח ביטחוני 34. (1) לעניין כניסה של מפקח לשטח ביטחוני, יחולו הוראות סעיף 5א, בשינויים המחויבים. (2) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו בשטח ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני, כפי שייקבע באישור לפי סעיף 15א(ג)(4). כלומר כשאנחנו פונים לנציג שר הביטחון לעניין אישור נקודת הצבה הוא באישור שלו כבר אמור להודיע לנו מהם הכללים ואיזה סיווג צריך, והמפקח שיאושר שיש לו הסיווג המתאים יצטרך לפעול לפי הכללים שחלים באותה נקודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה עלה בדיון הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נכון. זה נוסח שהתאמנו בהמשך לדיון הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בעצם חל רק על שטח ביטחוני כפי שהגדרנו בסעיף ההגדרות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שת הקטגוריות שמנויות שם שהקראנו בתחילת הדיון. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> כן, כי רק שם צריך אישור כניסה לשטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקטגוריה השלישית לא רלוונטית. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> נכון. היא לא דורשת אישור כניסה פרטני לשטח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 36 נוגע לביצוע ולתקנות. זה בעצם הסמכה לשר החקלאות להתקין תקנות. סמכות שר החקלאות להתקין תקנות. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> גם בהמשך לדיון שהיה פה ודברים שעלו בוועדה: (ב) השר, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:: (1א) תנאים והוראות לעניין קביעת נקודות הצבה, הדרכים לשינוי נקודת הצבה או התנאים בה, והדרכים לבטלה; תקנות כאמור יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא נמסרה עמדת השר להגנת הסביבה לעניין קביעת ההוראות לפי פסקה זאת בתוך 60 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות כאמור; אנחנו מבקשים כאן 60 ימים ולא כפי שהיה כתוב. (3) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה, ואולם שינוי התוספת הראשונה טעון התייעצות עם השר להגנת הסביבה - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תזכירי על מה מדברת התוספת הראשונה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> על איזה סוגי הדבורים חל החוק. וההמשך: "לא נמסרה עמדת השר להגנת הסביבה לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 60 ימים מהיום שפנה אליו השר בעניין, יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות כאמור;" אנחנו פשוט שינינו – בפרסום זה היה 45 יום, ולבקשת המשרד להגנת הסביבה שינינו ל-60 ימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הגענו לסעיף שנוגע להכרה ותמיכה בתאגיד ללא כוונת רווח, מה שנקרא, תאגיד מוכר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סעיף 37. קראנו אותו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. הוא לא נדון ולא הוקרא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ששי יצא אבל אני אגיד ליושב-ראש, בהצעת החוק כפי שהיא מוגשת עכשיו, מתן ההיתר ניתן על-ידי משרד החקלאות, מה שבעבר היה ניתן על-ידי המועצה. המועצה חייבה באאגרה, והאגרה הזאת קיימה את הפעילות של המועצה שיש לה תפקידים רחבים מעבר למתן ההיתר גם לניהול כל משק - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אפשר להשלים רגע? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אסיים ואז תשלים. ואז בעצם יהיה קושי למועצה להמשיך להתקיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה עוד תפקידים המועצה עושה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כל מה שקשור להגנת הסביבה, כל מה שקשור לטכנולוגיות חדשות של כוורות, כל מה שקשור לניטור מחלות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הדרכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שמופיע ב-37(ב). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שיתמוך בה, מה הבעיה? אתם רוצים שאני אבטל את ועדת ההיתרים ואני אחזיר את זה למועצה? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> עכשיו סיימתי לפני זה עם אורן, מנכ"ל משרד החקלאות. למה לא מבטלים את המועצה? קודם כול למשרד החקלאות קיצצו בתקציב באופן משמעותי שגם לא יהיו לו יכולות לתמוך בכל מה שרשום פה. אז הם רוצים לעשות שינוי כדי לשמור על המועצה, והם מבקשים רק כמה זמן. מה אתה אומר, אסף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שתקראי את הסעיף כפי שמונח כרגע על שולחן הוועדה, ואז נדבר על השינויים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לפני כן עוד משפט אחד ברמת הרציונל: יש לנו אינטרס שהמועצה לא תפורק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק לא מציע לפרק אותם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> החוק לא מציע אבל כרגע אין מקור תקציבי לקיום המועצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל רשמנו שהמשרד יכול לתמוך בהם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל זה לא יהיה, כבוד היושב-ראש. אתה יודע שכל שנה יצטרכו ללכת ולהתחנן לכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עובדים יש במועצת הדבש? זה לא מי יודע מה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> המועצה ממומנת על-ידי המגדלים וזה ימשיך ככה. לאף אחד אין בעיה עם זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המועצה קיימת היום. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> האגרות עוברות למשרד החקלאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש להתייחס, ברשותכם. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קופת המדינה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל זה יחזור אליהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש להתייחס בכמה מילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרויזר, באת במיוחד למועצה הזאת? אני מדבר ברצינות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל משרד החקלאות מבקש שהמועצה תישאר והיא תפעיל את ההיתרים בפועל ותוכל לקיים ועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, יש ועדת היתרים. אנחנו צריכים לשנות את החוק. אנחנו לא אומרים לשנות את החוק לגמרי. הם לא יתנו את ההיתרים. כל הזמן מדברים על ועדת היתרים ופתאום אתם רוצים שהכול יעבור עכשיו למועצה? צריך לשנות את כל החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש קושי משפטי, בעיניי, לתת סמכויות רגולציה לגוף פרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה מה שקורה היום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שקורה היום ולכן משנים אותו. הנושא הזה מוסדר היום בצו פיקוח שהוא ארכאי. זאת אחת התכליות של הצעת החוק הזאת - - - ולא להסדר שנותן סמכויות או משאיר סמכויות רגולטוריות שאמורות להיות בידי משרד ממשלתי, לגורם פרטי. זה דבר לא רצוי, לא ראוי וטמונים בו קשיים משפטיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה שמוצע, זה לא מה שמוצע. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני רוצה להסביר משהו: מועצת הדבש מתעסקת בשני מישורים: בצד הרגולטורי שזה מתן ההיתרים היום; ובצד השני שפה אף אחד לא מכיר אותו, אבל זה עולם שלם שבזכותו אנחנו חיים. עשיתי רשימה קצרה בדברים שמועצת הדבש מתעסקת בהם: הם מתעסקת באיכות הדבש הישראלי על-ידי דגימות ובדיקות, קשר עם גורמים מקבילים בעולם מייבוא של ציוד וכל מיני דברים כדומה; קיום ימי עיון ומימון ימי עיון לדבוראים והפצת מידע נחוץ; סיוע בכל הקשור לפשיעה החקלאית דרך פיתוח של איתורנים שאנחנו שמים בכוורות, פרויקטים עם השומר החדש, קשר עם מג"ב והרשימה עוד ארוכה. אני לא רוצה להיכנס לכל נושא ולהסביר אותו חצי שעה; מטרדי דבורים – ממקום שדבורים מגיעות להגיע בבריכות שחייה דרך קונדיטוריה שהם מקבלים צעקות בבוקר שעל המתוק של הסופגנייה מגיעות מיליון דבורים. זה נשמע מצחיק אבל זה דבר שמתעסקים איתו יום-יום; מחקרים, ייבוא תכשירים וטרינריים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, עכשיו אתה יכול לתת לי - - - מה התקציב? << אורח >> אופי רייך: << אורח >> 3.6 מיליון שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועכשיו אתם גובים את האגרות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המועצה גובה את האגרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יופי. אז תרשום שבשלוש השנים הבאות הם יממנו על סמך האגרות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ומה אחרי שלוש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יממנו את התקציב - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אין עוד הכנסות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אין. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> רק האגרות. אז מה יהיה בעוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחר כך הם רשאים – שיעשו מה שהם רוצים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אסף, לכם יש התנגדות למה שהוצע פה? << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> זאת לא מדינה חופשית, הם לא יכולים לעשות מה שבא להם, הם לא יכולים להטיל היטלים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני רוצה להסביר את הרציונל: הכסף לא הולך לתקציב משרד החקלאות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> תנו לי רגע להסביר - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בכל מקרה זה הולך לקופת הרווח. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להסביר. אני לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התקציב ימשיך אז הם לא - - - שלוש שנים. אחר כך נראה מה קורה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> דוד, שנייה אני אסביר: למועצה יש תפקידים מאוד חשובים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי את זה. כרגע הם גובים את האגרות במקומם, נכון? עושים גם את העבודה. שלוש שנים לא נפגע - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה לא אותן אגרות. << אורח >> אופי רייך: << אורח >> כמנכ"ל המועצה כדאי שלא יגידו בשמי. היום אנחנו עובדים בשיטה כזאת: זה נעשה דרך המועצה קבעה ועדת היתרים שיש בה שני חברים שהם עובדי משרד החקלאות, ויש חבר אחד שהוא מנכ"ל המועצה – זה אני. אנחנו בוועדת ההיתרים קובעים כל דבר – עוזי שץ ממשרד החקלאות הוא המנהל. לכן כבר הרבה זמן מועצה הדבש החליטה בהחלטה פנימית בגלל מחשבה איך צריך להיראות החוק שהוועדה הזאת שנקראת ועדת היתרים בנהלים של המועצה היא שקובעת ומחלקת את ההיתרים. שלא תהיה אי הבנה – מה שנעשה כאן על-ידי משרד החקלאות יחד עם כל המשרדים האחרים מצלם מצב, חוץ מדבר אחד שמשנים חבר נוסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך קובעים את האגרות היום? << אורח >> אופי רייך: << אורח >> האגרה נגבית בצורה מאוד פשוטה: אנחנו מחלקים רישיונות על-פי ההיתרים שיש לאנשים, מה שבדיוק ימשיך הלאה. ההבדל הוא שהיום זה עובר למועצת הדבש לממן את הוצאותיה, והיא עומדת בזה יפה מאוד היא לא גירעונית ולא כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדברים הרבה זמן על פירוק של מועצות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא רוצים לפרק, אבל השאלה מה יהיה העתיד הכלכלי שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה זה מימון. אנחנו נאפשר את המימון הזה על חשבון ההיתרים לשלוש שנים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מה יהיה בעוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם טוענים שאתם עושים עבודה חשובה הם יתנו לכם תקציב. כתבנו: המשרד רשאי לתמוך. שלוש שנים אתה חייב לתמוך בעלויות שלהם נכון להיום. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, למה לפי טוב הלב, לפי הממשלה ולפי האנשים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נראה לי דיל מתאים. עזוב אותי מזה, לא נראה לי. אבל זה נכון שאי אפשר במכה אחת לעשות לכם את זה. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> גם לאחר מכן אי אפשר, לא יכול להיות מצב כזה. אם אין תקצוב אז אין להם קיום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על חשבון ההיתרים, על חשבון מה שהם גובים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אי אפשר על חשבון ההיתרים. צריך ועדת אגרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז על חשבון מה? << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> זה לא על חשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? לזה מיועדות שלוש שנים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אם ועדת האגרות לא תקבע לי את הסכום שהיא קובעים היום - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה תשלים ל-3.6. אתה רוצה את החוק הזה אז אתה תשלים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני לא מבין, אם יש משהו שעובד וגם אם יש בו ליקויים במקום להרוס אותו בואו נחזק אותו ונשים אותו. גם היום המנגנון - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נשאר אותו מנגנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר שהם יעשו את העבודה - - - יגבו את האגרות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל בכל מקרה זה מנגנון שעבד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתקציב השנתי יש סעיף לתמיכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו נותנים לשלוש שנים. אחר כך ככה. כי אחר כך תשבו עם המשרדים, ואם תשכנעו אותם בנחיצות של העניין הזה הם ייתנו לכם תקציב. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ואם לא נצליח לשכנע בנחיצות ויחליטו לא לתקצב? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> גם ככה המשרד חווה קיצוצים מפה ועד הודעה חדשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לדבר רגע? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> הענף הזה הוא כל כך קטן. אתם חייבים להבין פה דבר אחד. אנחנו עושים פה חוק שלם כדי שתהיה האבקה במדינת ישראל. יש לנו מלחמה בתוך הכוורת שנקראת "אקרית הורואה". אנחנו נמצאים משנת 85' - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> משרד האוצר עקרונית נגד ייעוד הכסף. הם לא מוכנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר – הם לא מוכנים, הם כן מוכנים. אבל לגבות את הכסף הם אוהבים. אז מה הבעיה? לא הבנתי. זאת הבעיה של האוצר – לגבות 3.6 מיליון באגרות? לקחת אותם? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בוא נעשה הפסקה עם סמנכ"ל משרד החקלאות ונגמור - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הקשר? אתם לוחצים אותו סתם עכשיו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא, יש הסכמה עם המנכ"ל והשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אם יש הסכמה? מה זה שייך? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הם התנגדו לזה עד עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פתרנו את הבעיה בצורה הוגנת – כתבנו שבעוד שלוש שנים הם יהיו רשאים לתמוך. אם הפעילות שלהם באמת חשובה ייתנו להם את התמיכה הזאת. משרד האוצר לא קובע, משרד הבריאות קובע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכל הפחות אני מבקש שאם הולכים לכיוון הזה זה צריך להיות בחוק כמו בסעיפים אחרים שאנחנו מעגנים את זה פור גוד עד שהחוק ישתנה. לא לשלוש שנים. אני בכלל תמה על כך שאנחנו מוצאים זמן לתקן דבר שהוא לא מקולקל. זה עובד נכון, זה אירוע פרא-ממשלתי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אלון, יש מנגנון קיים במועצת החלב. חוק החלב קובע מנגנון כזה דומה. תסבירו ליושב-ראש מה אתם רוצים, מה המשמעות, ואני אגיד את עמדת המנכ"ל. אבל בואו נעשה את זה מסודר ונראה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש דקות הפסקה, ובינתיים ינסחו את זה. אתם רוצים להשאיר את הכול כמו שהיה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פשוט עובד, לא צריך לשנות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תתקנו את זה בחוק הזה – מה אתה רוצה ממני? יש ועדת היתרים זה לא מועצת הדבש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אף אחד לא רוצה לקחת את ועדת ההיתרים, רק מי שיגבה את ההיטל. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:39 ונתחדשה בשעה 14:06) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נחדש את הדיון. מה נשאר לנו? עזוב רגע את הסעיף הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שנותר זה הנושא של המועצה והתקצוב שלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא היחיד שנשאר זה סעיף 37. << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> מה היושב-ראש מציע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשו שבועיים התייעצויות. אנחנו מציעים לא שלוש שנים, חמש שנים. יובטח התקציב של המועצה כך שמה שהם עושים היום הם ימשיכו לעשות. היועץ המשפטי מעיר לי שאם היום התקציב הוא 3.6 זה כולל את מתן ההיתרים שעובר אליכם. אז אתם צריכים להגיד מה התקציב הראוי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה חלק מהבחינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיוק. אתם תגידו מה התקציב הראוי. אחרי חמש שנים יהיה הנוסח הזה שאומר שאתם רשאים לתת ורשאים לא לתת. זה כבר עניין של השר, המנכ"ל והצוות המקצועי שיהיו ויחליטו אם לאור מה שהם עושים בנוסף להיתרים מגיע להם להישאר מועצה או לא. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> למה לא לעשות תקצוב קבוע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר קבוע. זה לא נהוג. המקום היחיד שעשו תקצוב קבוע היה בתאגיד השידור, והיום כולם מצטערים על זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש גם בחוק צער בעלי חיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים זאת ההצעה. אתם יושבים – דברו ביניכם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בינתיים לא נקריא את הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להקריא – תקריא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מה להקריא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין מה להקריא? אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נקבע ישיבה לעוד שבועיים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> רק שנבין את שיעורי הבית: אנחנו צריכים להציע שתי חלופות שנדייק אותן. אחת החלופות היא מה שהיושב-ראש מציע; החלופה השנייה – מה שהחברים מדברים עליו כדי שנבחן אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה משנה את כל החוק. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה לא משנה בהכרח את כל החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? היום יש ועדת היתרים, יש זה, זה וזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ועדת היתרים יכולה להמשיך, רק הפקת ההיתר תהיה על-ידי המועצה, כולל גביית אגרה. זה הרעיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שיש עם זה בעיה משפטית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש שבועיים לבדוק. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין שאתה נותן שבועיים. בתום שבועיים תהיה החלופה שאתה הצעת פחות או יותר; והצעה אחרת שאני לא רוצה להגדיר אותה ולא צריך להגדיר אותה, לא תגרום לדחייה טוטלית של החוק או לבעיות גדולות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים פה? << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להמשיך את השיטה הקיימת שההיתרים יינתנו על-ידי המועצה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> המועצה לא נותנת היתרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא נותנת היתרים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, רק את האגרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו למשרד המשפטים לדבר. << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> אני מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים וגם משרד החקלאות ואבירם שבא במיוחד מהמילואים כדי להשתתף בישיבה, נמצא פה. כל הצעת החוק הזאת באה להחליף את השיטה הקיימת, בין היתר בגלל קשיים משפטיים של עבודה באמצעות גופים פרטיים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא גוף ציבורי או מעין ציבורי? << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> - - - בהליך לבג"ץ. זה לגבי ההצעה להשאיר סמכויות בידי המועצה. מבחינתנו זה משהו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בלתי אפשרי, אתם שומעים את זה. מה אתם רוצים ממני? << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> אני רוצה לומר עוד הערה לגבי שיטת התקצוב. הרעיון הוא שהתקצוב – נקרא לזה במירכאות – שיגיע לתאגיד המוכר, למועצה בשלב ראשון, זה במסלול של תמיכות וכפוף לדיני התמיכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו נכניס לחוק, זה לא תמיכות. זאת תמיכה, אבל זאת תמיכה קבועה ומוסכמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הקצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקצאה. אל תשכחי, הם עושים עוד דברים, לא רק את הדבר הזה. << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> כרגע לפי הצעת החוק מדובר על מסלול של תמיכות. אם רוצים לשנות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, לכן אנחנו משנים. ניתן את זה לחמש שנים לא במסלול תמיכות, ואחרי חמש שנים יהיה מסלול תמיכות. << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> מסלול של תקצוב ישיר לגוף פרטי זה לא דבר שנעשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם יהיו גוף מעין ציבורי. מה הבעיה? אני לא מבין. אתם גוף פרטי? << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אנחנו חלץ שחצי מהדירקטורים הם נציגי ממשלה. חצי זה המנכ"ל. המנכ"ל ממונה גם על-ידי המשרד. << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> היושב-ראש, אפשר לחשוב על דרכים שנשארים במסלול תמיכות ומשמרים על-ידי איזשהו תקציב – משרד החקלאות צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >> אבל לא לשנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם שבועיים. אני מבקש שתשתפו גם את משרד המשפטים וגם את היועץ המשפטי של הוועדה. אתם החקלאים, אתם שומעים מה קורה – גם יש בעיות עם בג"ץ – אי אפשר להשאיר את המצב הקיים. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אנחנו לא מציעים להשאיר את המצב הקיים. רק בהתייחס לדברים של חברתי ממשרד המשפטים - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> תוספת לחוק כמו שדיברנו קודם כמו שיש בחלב. אותו דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הסדרה שלמה לגבי מועצת החלב, כולל המינוי שלה שחלקו בידי השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, כן, כן. לעשות את זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ואז אין שום מניעה משפטית. זאת מועצה סטטוטורית, הכול טוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל עם מודל שונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה משנה את כל החוק. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מוסיף פרק. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ועדת ההיתרים נשארת במשרד החקלאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאני מציע יותר טוב בשבילכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מבקשים לבוא עם הצעה כתובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם תרצו בעתיד לעשות מה שיש במועצת החלב, והמשרדים יסכימו, יביאו תיקון לחוק, ואז הסעיף הזה יתבטל. זה הכול. אין בעיה, יש לנו זמן. בינתיים כדי שלא תסגרו את הפעילות שלכם נאפשר לכם כרגע להמשיך להתקיים. יש לכם חמש שנים להסדיר את העניין הזה, גם למשרדים וגם לכם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דוד, ההצעה שלך חכמה. אני מציע שבכל זאת נישאר עם השבועיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם תסיימו את העניין הזה לפני כן תגידו לנו ונעשה את זה גם פחות משבועיים. למרות שתהיה לנו בעיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק לומר, אדוני, זאת הסוגיה האחרונה שנשארה פתוחה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וגם נושא ההזנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהזנה רק הניסוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הסיפור עם החקלאים? << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אנחנו מבקשים להיות חלק מהדיון בעניין הזה ולא לקבל נוסחים כתובים יומיים לפני הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד אתם לא קובעים בעניין הזה. << אורח >> דוד וינשטיין: << אורח >> אנחנו לא קובעים שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתם לא בעלי הבית של העניין הזה. תגידו תודה שאנחנו משאירים אתכם - - - זה רק משרדי ממשלה, חברי כנסת וזהו. בזה נגמר הסיפור. אתם לא קובעים בעניין הזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ויועצים משפטיים מקיבוץ עלומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היועץ המשפטי, ניצול מקיבוץ עלומים, מייצג את הדבוראים. איש יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, שהוא ניצול זה מצוין, לא קשור לכלום. אבל אתם לא בלופ הזה. אתם רואים שאנחנו דואגים לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מעריכים את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובחמש השנים האחרונות מכל מיני שיקולים מקצועיים, פוליטיים וכו' – אם תצליחו לעשות תיקון לעניין הזה כמו מועצת החלב – תביאו. אין בעיה. בינתיים אתם ממשיכים הלאה. יש לכם זמן לתקן את העניין הזה. יהיה גם דיון. באו כל מיני ח"כים – עוצמה יהודית - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ח"כים הכי טובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתכוון לקחת את הדבורים לצבא? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מעלים את הדבורים לגולן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת העוצמה היהודית – הדבש. תזכור את שמשון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> תודה רבה. אנחנו מאוד מעריכים את המאמץ. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה סיכמתם על ההזנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה סיכמתם? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> כפי שמשרד החקלאות הציע ברישומים כך יהיה בתקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהקראנו? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מוסכם עליך? << אורח >> יניב אוחיון: << אורח >> לא, אבל עד התקנות כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>