פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העבודה והרווחה 02/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 244 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> במסגרת ציון היום המיוחד בכנסת בנושא: פיתוח כלכלי של קווי העימות על סדר היום: קהילות שפונו – איחוד הקהילות ותמיכה בהן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלמוג כהן – מ"מ היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון טטיאנה מזרסקי גלעד קריב מוזמנים: לימור מוסייל – מנהלת השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי גור כץ – ראש צוות התיישבות-תקומה, מנהלת תקומה מורן סולמני – מנהלת קהילת מעין ברוך, התנועה הקיבוצית המאוחדת-תק"מ איריס עזרא – מנהלת אגף לשירותים חברתיים, מועצה אזורית אשכול ליאורה סלע דוד – ראש מטה משפחות החטופים, מועצה אזורית אשכול אייל רייז – סגן ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר אורית דגני דיניסמן – מרצה ויועצת ארגונית בארגוני חינוך ליאורה בן צור – קיבוץ עין השלושה, תנועת 'עתיד לעוטף' רם שפע – חכ"ל, נציג התנועה הקיבוצית לשיקום העוטף אליקו שליין – פעיל חברתי, תושב שדרות ייעוץ משפטי: נעה בן שבת סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> במסגרת ציון היום המיוחד בכנסת בנושא: פיתוח כלכלי של קווי העימות על סדר היום: קהילות שפונו – איחוד הקהילות ותמיכה בהן << נושא >> << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, התאריך 2.7.24, כ"ו בסיון תשפ"ד. אנחנו היום מציינים את היום המיוחד בכנסת שנושאו הוא פיתוח כלכלי של קווי העימות ועל סדר היום קהילות שפונו – איחוד הקהילות ותמיכה בהן. את היום הזה מוביל חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, איש הנגב היקר. תודה לכל הנציגים שהגיעו. אני אתחיל ברשות הדיבור לחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון היקר והאהוב. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לך, יושב ראש הוועדה, ממלא מקום, חבר הכנסת אלמוג. לצערי אנחנו יושבים פה בחדר ואני לא רואה המונים, לא חברי כנסת ולא נציגי גופים וזה כאב גדול כי כשאתה מסתכל מה עושה הממשלה, גם בדרום וגם בצפון, בסוגיית קו העימות לאור המלחמה אתה רואה גם הבדלים ואיכויות ברמת הביצוע. אמרתי לך קודם, אין מה לעשות, צריך להגיד מילה טובה לשר וסרלאוף שידע להגיב מהר ליישובים ולסייע ולעבוד. המצב בנגב בדרום הוא יותר מסודר כי הקימו את מִנהלת תקומה וגיבו אותה בכסף ובסמכויות ואז יש גוף שרץ קדימה ויודע לעבוד ועדיין גם בדרום יש בעיות. אתה נאבק על אופקים שתקבל החלטת ממשלה ומגיע להם לא פחות מאף אחד אחר שישקיעו בהם בעוצמה גדולה, ואל תוותר על המאבק הזה, תדאג שאופקים תקבל בוסט של השקעות, שלא ייפלו בין הכיסאות. באנו מדיון עכשיו על יישובים מפונים שמתחילים לחזור הביתה, פתאום מודיעים לראש המועצה האזורית אשכול על שישה יישובים מתוך כל המפונים שזהו, נגמר להם הפינוי. בלי לדבר איתו, בלי לתאם איתו, בלי לשאול אותו אם הוא מוכן לקלוט את היישובים האלה בחזרה. נושא שני שעלה זה בית ספר. הורים פוחדים לשים את התלמידים על קו הגבול, ביקשו שזה יהיה באזור האחורי, של 15-10 קילומטר מהגבול. אלה ילדים שהם ב-7 קילומטר ביישובים, ביקשו ללמוד מאחורה, במקום עורפי, אז מִנהלת תקומה אומרת להם: אם אתם הולכים אחורה אנחנו לא יכולים לטפל בזה כי אתם צריכים להיות ב-7 קילומטר. כל מיני נושאים שנופלים בין הכיסאות וזה עדיין כשיש מִנהלת תקומה לדרום. בצפון היה מחדל, שמונה חודשים לא הביאו החלטת ממשלה, דחפנו בוועדה שלי להביא החלטת ממשלה, ההחלטה הזאת הגיעה בסוף, אבל היא לא שלמה. היא מוכנה לעזור לעסק תיירותי בטווח שהוא נמצא, אבל התיירות בצפת הלכה, בכל הגולן הלכה התיירות. עסקים תומכי תיירות בכנרת, יש בן אדם שהיה מקבל כמה אלפי נוצרים לכנסיות בכנרת, הוא הולך להיות פושט רגל, לא כללו אותו בסיוע. יש יותר מדי חורים בגבינה של המעשה הממשלתי, גם של השיקום החברתי קהילתי חינוכי וגם של השיקום הכלכלי. התפקיד שלנו בכנסת להדליק את הזרקורים על הדבר הזה ולא להרפות ולהיאבק עד שנשנה מציאות והחלטות. זה לא פשוט כי בסוף אנחנו לא ממשלה, אבל אני מבקש ממך, אלמוג, שדברים שיעלו פה היום, בעיות יסוד, אל תמשכו אם זה חפיף, תכנסו את הוועדה שלכם על הדברים האלה ותעשו מעקב ותדרשו נוכחות של נציגי ממשלה לפי סוג הבעיה כדי להביא לאנשים פתרונות. אני לא רוצה שהדיונים האלה יהיו דיונים של תלונות שאין להן תקווה, אלא בעיות שאנחנו הולכים לעקוב אחריהם ככנסת ולהביא פתרונות. אני אצטרך לצאת לעוד ועדות כי אנחנו עושים יום מיוחד לשיקום ופיתוח קו העימות הצפוני והדרומי וכלל הוועדות של הכנסת דנות בנושא ולכן אני ושוסטר יוזמים את היום הזה, הוא נמצא עכשיו בוועדת הכלכלה ואני כאן ואנחנו נמשיך לוועדות אחרות. אז לא לכעוס עליי כשאני יוצא, כי אנחנו עוברים בין כלל הוועדות והן לא נפתחות אם אין נציג מהיום שנוכחים בחדר. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת מיכאל ביטון. הנושא הזה הוא נושא מאוד מאוד חשוב, אני מברך על עצם קיומו של הדיון הזה, צר לי שנציגי משרד האוצר בחרו שלא להגיע, פשוט התחמקו מהדיון הזה, אני גם אדאג שיו"ר הוועדה הקבוע יכיר את האירוע הזה, זה אירוע שהוא לא מתקבל על הדעת. אני רוצה בבקשה לאפשר את רשות הדיבור לנציגי הממשלה. אני אתחיל עם נציג מִנהלת תקומה שנוכח כאן. << אורח >> גור כץ: << אורח >> אני עובד במִנהלת תקומה, אחראי על צוות ההתיישבות של המִנהלת, הצוות שעובד מול הקהילות ומול היישובים. בוקר טוב, נכבדיי חברי הכנסת, אורחים. (מצגת). מִנהלת תקומה. אתם יכולים לראות, מִנהלת שהוקמה לחבל תקומה, חמש רשויות, ארבע מועצות אזוריות ועיר, העיר שדרות. המִנהלת הוקמה במה שהיה עוטף עזה, מוגבלת ל-7-0, זה תחום הסמכות וזה תחום האחריות של המִנהלת, שם אנחנו פועלים ושם אנחנו עובדים. אני רוצה להראות את התמונה איפה שהתחלנו. אירועי ה-7 באוקטובר הביאו אותנו לתוצאות מאוד עגומות, הנתונים ידועים ומוכרים וזה המקום שבו התחלנו לעבוד עם תקומה. אנחנו התחלנו ולמדנו את האירועים הגדולים, למדנו מהארץ ומהעולם, אירועי משבר בסדר גודל כזה, זה היה בסיס העבודה לבניית תוכנית חזון, לאן אנחנו רוצים להגיע, מה המטרות של המִנהלת, איך אנחנו מטפלים בכל אירוע ואירוע ובכל נושא ונושא ובנינו את העקרונות של המִנהלת. אחד הדברים הבסיסיים היה מבוטום אפ לטופ דאון, התחלנו בעבודה של שיקום האמון ועבודה עם הקהילות, עם היישובים, אחרי השבר הנורא שהיה בחבל. בצוותים של המִנהלת יש צוות שנקרא אדם וקהילה. הצוות הזה מורכב ומכיל בתוכו את הסדרי העבודה הבאים, בחינוך, בבריאות, בכל מקום שנמצא, יש לו גם תוכנית מפורטת, גם תקציב מיועד ומיוחד בשבילו ותוכנית העבודה עובדת לפי אותם מדדים שנקבעו בשיתוף ובעבודה עם משרדי הממשלה, כלומר המִנהלת איננה מחליפה ממשלה, המִנהלת היא גוף שעובד עם הממשלה ותומך את העבודה ונמצא שם בשביל שהדבר יתקיים. לצורך כך הועברו החלטות ממשלה מיוחדות וייעודיות. בחרנו פה להראות את הנושא של סעיף הרווחה שהתקבל בהחלטת ממשלה ואת החוסן הכלכלי והחוסן הנפשי. הוקמה תוכנית רב שנתית לחבל תקומה שאמורה להיות על חמש שנים, שזה זמן הקמת המִנהלת, אנחנו הולכים לטפל בכל תחום, מתחילים בתחום השיקום ובתחומים הטיפוליים ברווחה ובקהילות, איך אנחנו מאחדים על מנת שנוכל לעשות שיקום ולאחר מכן בנייה ותנופה לחבל. התוכנית מדברת על כלל הנושאים שמוכרים ועובדים בהם בשוטף ברשויות הפעילות, על הנושא של מועדוניות, נוער, מרכזי תרבות, בניית הקהילה, סיוע לקהילות וליישובים. נבנתה תוכנית חומש שהיא אבן היסוד להתקדמות. המדינה יודעת לעבוד עם רשויות, המדינה איננה יודעת לעבוד עם קהילות, המִנהלת יודעת לעבוד עם קהילות, עצם הקמת המִנהלת מראה שהמדינה הולכת ומתכוונת לעבוד עם הקהילות ועם הפרטים ולתת מענה לכל אחד מהגופים האמורים. התוכנית מתואמת לאחר שיח עם הרשויות, התוכנית לא נבנתה והוטלה על הרשויות. לפני גיבוש התוכנית התנהל שיח עם הרשויות ועם הקהילות, עם היישובים ועם אנשים, לפני שהוכנה התוכנית ולפני שהוצגה לממשלה, ולאחר מכן הוצגה תוכנית לממשלה שמדברת על הקהילות ועל החוסן שלהן על מנת להשיבן הביתה שלמות ככל הניתן. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> תודה לך, אדוני. נאפשר לחברי הכנסת את רשות הדיבור. ברשותכם אני אתחיל בחבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, גלעד, הבמה שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם דבי רוצה לדבר לפניי זה בסדר, אני תמיד שמח לשמוע אותה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל תודה רבה לוועדה החשובה שמתקיימת. אולי מהמקום הזה שאני, אלמוג, תושבי הדרום ואנחנו יודעים מה זה כשמתחילים לטפל בך ותקומה, באמת מתחילים לחוש אותה לפחות באזורנו, אני מברכת על זה ואני מקווה שזה יילך ויתעצם ותחושת הביטחון שלנו והביטחון וגם התקומה הרגשית, נחוש בה הרבה יותר במהרה. עם זאת אסור לנו לחכות עם חבל הצפון, שזה המראה של הדרום ואולי הנס הגדול עדיין שעוד לא נכנסו וטבחו שם. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו נותנים את כל המענים גם לצפון, לטפל בין באוכלוסיות המפונות, באזורים הפגועים, ואיך להתחיל מעכשיו כבר לחדד את כל התחושות, שאנשים ירצו לחזור הביתה. ככל שעובר הזמן, ולצערי אנחנו רואים את זה גם עם מפונים מתושבי הדרום, הפחד והרצון לחזור ליישובים הופך להיות קצת יותר עצום ואני מצפה ואני משוכנעת, כבוד היושב ראש, שתהיה כאן תוכנית אבל היא צריכה כבר להתחיל להתקדם, אי אפשר להפקיר את האזור הזה. תודה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין, כל מילה בסלע. << אורח >> גור כץ: << אורח >> לא ציינתי, אני בן קיבוץ נחל עוז, אני גר בברור חיל, גם כל הצוות שעובד איתי הוא מהאזור, בן ניר יצחק, אנשי קיבוץ תלמי יפה. בכל מועצה ובכל רשות נמצאים אנשים מהרשות. אני מכבד ומקבל את דברייך באהבה, תודה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שאלה, האם כבר התייחסתם לגבי ההארכות שניתנו עד ה-15.8, מה קורה עם המפונים, אני מבינה שהם קיבלו אישורים. ומה קורה עם המושבים שגם רוצים תשובות לנושא, האם זה כבר משהו שנדון אצלכם? << אורח >> גור כץ: << אורח >> כל 63,000 האנשים של חבל תקומה מטופלים ולכולם ניתנו מענים, ללא הבדל, גם בעיר, גם בכפר וגם במושב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם תקומה יוזמת את הפתרון של מי שנפל בין הכיסאות? למשל עכשיו תקומה אומרת שלא יקימו בית ספר עורפי אפילו שהתלמידים הם בתוך 7 הקילומטר אבל רוצים ללמוד במרחק 10 קילומטר מבחינת הביטחון? והיישובים שלא פונו בתוך מועצה שלא הייתה קיימת עבורם שמונה חודשים, למה תקומה לא מביאה תיקון חקיקה שבמועצות שרוב תושביהן פונו הסיוע יכול ויינתן לכלל תושבי המועצה? תביאו הצעת תיקון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> או הצעת מחליטים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תיקון החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, ברשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אני לא אחזור לוועדת חוקה יכול להיות שיעבירו חוק שמאפשר למנות לנחל עוז רב קהילה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> או רבנית קהילה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפני שמחזירים אותם למקום. זה גם יכול לקרות בבית הזה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> גור, אני אשמח לאחר דבריו לקבל התייחסות לשאלתו של חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה, גלעד, הבמה שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. ראשית אני רוצה להודות לחברי מיכאל ביטון על ההובלה של היום המיוחד בכנסת, גם אני נמצא בקבוצת ארבעת חברי הכנסת שיזמו את היום הזה, אבל אני בעיקר מסיר את הכובע בפני חבר הכנסת ביטון שהוא גם יושב ראש הוועדה המיוחדת לענייני הנגב והגליל. אני לא בטוח שכשהוא קיבל את המשימה הזאת הוא שיער מה עוצמת האתגר בחיזוק הנגב והגליל שתיפול בתחום אחריותו הפרלמנטרית. וגם בפני חבר הכנסת אלון שוסטר, השותף המוביל השני של ארגון היום הזה שהוא בן העוטף, בן מפלסים. אני אשתף את החברים כאן שהבוקר הזה ניהלתי שיחה עצובה עם אחת מוותיקות קיבוץ גבים, צלילה צח, שתביא היום למנוחת עולמים את בן זוגה ב-66 השנים האחרונות, חגי צח, אחת מהדמויות הידועות בקיבוצי העוטף, מייסד הפרלמנט של קיבוץ גבים ושער הנגב. חגי נפטר בביתו ממחלה. אני מזכיר את זה מכיוון שאני אתכבד לכבודו של חגי היום אחרי הצהריים לערוך את הלוויה בקיבוץ גבים. בשיחה שלי עם צלילה הבוקר היא דיברה עד כמה בתוך המציאות הכל כך קשה הזו של אזרחים ותיקים שנאלצו להתפנות מביתם בעקבות שמחת תורה, לראות את פיצולה של קהילת גבים שרובה עברה לקיבוץ מזרע אבל לא מעטים התפזרו ברחבי הארץ ובחודש מרץ האחרון חזרו לגבים, וכפי שאתה יודע, כתושבי האזור, אלמוג, למציאות שהיא לא מציאות שלווה. עד כמה היה חשוב לצלילה הבוקר הזה לדבר על כוחה של הקהילה ועד כמה דווקא בקיבוץ מזרע היא וחגי ז"ל גילו מחדש את כוחה של הקהילה ואת כוחו של הקיבוץ, את כוח היחד הקיבוצי ועד כמה החוסן הזה הקהילתי התגלה בימי הפינוי וגם בשעת החזרה לקיבוץ גבים. אני חושב על הסיטואציה שלהם של להתמודד עם מחלה קשה בתוך המשפחה, בקיבוץ שרק עכשיו שב אל הבית, במציאות ביטחונית קשה. הסיפור הזה בעבורי הוא עדות לכך שטיפוח החוסן הקהילתי גם ביישובים הקהילתיים, בקיבוצים ובמושבים, אבל גם ובמיוחד ביישובים העירוניים שלא מבוססים על דגם קהילתי בימות שגרה, עד כמה הנושא של חוסן קהילתי הוא מרכיב דרמטי בהחזקת הקהילות במציאות הנוכחית ובשיקום הקהילות בהמשך הדרך. אם אנחנו באמת מתייצבים מאחורי התפיסה שהניצחון האמיתי על מבקשי רעתנו ונפשנו יהיה לא רק בהפרחת יישובי וערי דרום הארץ והנגב המערבי אלא גם בהגדלתם וחיזוקם, והדבר לצערי נכון היום גם לגבי גבול הצפון, ברור שמבלי התייחסות משמעותית שלנו לנושא טיפוח החוסן הקהילתי הדבר לא יקרה. אנשים יחזרו ליישובי העוטף ויצטרפו ליישובי העוטף רק אם אנחנו נוכל באמת לוודא שאיכות החיים הקהילתית, גם בקיבוצים ובמושבים וגם בשדרות ובאופקים ובשלומי ובקרית שמונה, תשתדרג דרמטית בעקבות האסון הנורא. כאן אני חייב לומר, בצד הרבה מאוד הערכה לפעולות של מִנהלת תקומה, של משרדי הממשלה, ובראש ובראשונה כמובן של המועצות והנהגות היישובים, שאני עדיין באיזה שהיא תחושה שהנושא הזה של חוסן קהילתי הוא או כותרת בעיקר או בתחתית סולם העדיפויות. אני אומר את זה מתוך ההבנה שאין מה לעשות, בריאות הנפש ותעסוקה ושיקום פיזי של הבתים החרבים ומסגרות חינוך איכותיות ובטוחות גם באזורי הפינוי, ברור שאלה דברים שהם בראש סדר העדיפויות, אף אחד לא מתעלם מזה, בסופו של דבר הורים בראש ובראשונה רוצים לדעת שלילדים יש בית ספר בטוח ומתפקד ואחרי זה הם שואלים האם תנועות הנוער חזרו לעבוד אצלם ביישוב, אבל התפקיד שלנו הוא לוודא שמכיוון שיש צרכים בקומות הראשונות של פירמידת הצרכים אנחנו לא שוכחים את הקומות העליונות כי בסוף הקומות העליונות הן אלה שתקבענה האם השיקום באמת יצליח והאם נצליח למשוך עוד אנשים לבוא אל הערים, המושבים והקיבוצים. לכן השאלה שלי, מעבר לאמירה למִנהלת תקומה, ואם יש פה את נציגי המועצות גם לשמוע מהם את הצרכים, מה התשומות, לא הכוונות, שהושמו נכון לעכשיו לתחום הזה של הטיפוח הקהילתי. אני רוצה לדעת האם כל קיבוץ ומושב שפונה קיבל תקציב מיוחד, למשל שבמקום רכז קהילה אחד יש לו היום יכולת להעסיק שני חברי קיבוץ כרכזי קהילה, כי מה לעשות, גם ברגע זה יש מושבים וקיבוצים שמפוזרים בין 15 אתרים. ראש עיריית קרית שמונה, תרשו לי לומר בשלב הזה שהעובדה שהוא זומן לשימוע במשרד הפנים מכיוון שמועצת קרית שמונה לא הצליחה להעביר תקציב – אני רק מזכיר שבמועצת קרית שמונה יש בחישה פוליטית מאוד מכוערת שהיא באה לידי ביטוי בכך שראש הממשלה כשהוא ביקר בקרית שמונה לא טרח לתאם את הביקור עם ראש העיר. אני לתומי חושב שמן הראוי היה במצב הנוכחי, אפילו אם הדבר דורש תיקון חקיקה, שמשרד הפנים יעביר תיקון חקיקה ספציפית ליישובים שפונו ושראש עיריית קרית שמונה לא ימצא את עצמו מזומן לשימוע במשרד הפנים לפני הפעלת צעדים של ועדה קרואה כי לא הצליחו להעביר תקציב. אבל זו הערה בסוגריים. אני גם חושב שיהיה אפשר להביא את ראש עיריית אופקים למרות שהוא לא מפונה, זה לא המצב באופקים, אבל נשאיר את זה בצד. עיריית קרית שמונה היום מטפלת בתושבים שפרושים ב-200 מלונות, יותר מ-200 מלונות. האם מחלקת הרווחה של עיריית קרית שמונה קיבלה תקציב ייעודי להעסקת רכזי קהילה וחוסן קהילתי? אולי כן, אולי לא, אני שם סימן שאלה. כמה תקנים יש במועצה אזורית אשכול היום שהם תוספתיים בנושא החוסן הקהילתי? אני חושב שדברים נעשו, אני לא רק מתפרץ עם ביקורת, אני חושב שהדברים נעשו, המטרה של הוועדה הזאת היא לשמוע על תקציבים, כמויות תקנים, תוכניות לעתיד בתחום הפיתוח הקהילתי. אנחנו בפיגור גדול בחתימת ההסכמים של מִנהלת תקומה עם חלק גדול מהקיבוצים והיישובים בעוטף. אני יודע נכון ללפני שבועיים שקיבוץ אחד חתם, אני מניח שמאז השתפרנו, אבל יש עוד הרבה סוגיות פתוחות למול מִנהלת תקומה. אני רוצה להבין, כאשר נחתם הסכם, אני יודע שנחתם הסכם עם בארי, אולי מאז נחתמו עם עוד קיבוצים, אבל בוא נאמר שנחתמו עוד - - - << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> כן, נחתמו עם כל ה-23, עדיין הסוגיה של התשעה שלא נכנסים. שנכנסו למִנהלת תקומה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, נהדר, אני שמח לשמוע על ההתקדמות, אני רוצה לשאול האם בכל ההסכמים האלה יש סעיף שקשור בתקצוב של החוסן הקהילתי. אלה השאלות שלי. ויישר כוח לכל העוסקים במלאכה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> תודה, אדוני חבר הכנסת. אכן נאמרו פה אמירות מאוד משמעותיות בנושא הקהילתי, אני רוצה להוסיף עליך, אנחנו כמדינה שרואה חזון בנגב ובגליל ומבינים שזה העתיד של מדינת ישראל רוצים וחייבים לבנות תשתית קהילתית איתנה שעליה נוכל לבנות נדבך נוסף של זוגות צעירים וכל מי שרוצה להגיע לאזור הכי מדהים במדינת ישראל. יש לנו תשובות לשאלות של חבר הכנסת, אדוני? << אורח >> גור כץ: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> נשמח לשמוע ואז אני אעביר את רשות הדיבור למר אייל רייז, סגן ראש המועצה מטה אשר. << אורח >> גור כץ: << אורח >> לגבי שאלתו של חבר הכנסת מיכאל ביטון על בתי ספר עורפיים באשכול, מִנהלת תקומה עובדת מול הרשות, כאשר הרשות מבקשת והרשות מקדמת את הפתרונות החינוכיים שלה המִנהלת נמצאת לצדה בכל דבר ועניין. הקמת בתי ספר זה לא רק, כמו שציין חבר הכנסת ביטון, בלוקים וברזלים, צריך להביא את המורים ואת המחנכים והדבר הזה זה דבר שהוא בתחום אחריותה של המועצה והמִנהלת עומדת לצדה לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> בנוגע לשאלה הספציפית לבית ספר שנמצא מעבר לגבולות גזרה של מִנהלת תקומה, מה האמירה? << אורח >> גור כץ: << אורח >> מִנהלת תקומה מסייעת למועצה שנמצאת בתוך החבל. אם למועצה יש דרכים לעשות את הפעולות בתחום המועצה, כמו שמקובל בשלטון תקין, המועצה מבצעת את הפעולות שלה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> המועצה מבצעת את הפעולות שלה גם אם הן חורגות מגבולות הגזרה של מִנהלת תקומה ומִנהלת תקומה עוזרת לה? << אורח >> גור כץ: << אורח >> מִנהלת תקומה נמצאת לימין המועצה בכל התהליך. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> כבוד גדול, תודה רבה לך על התשובה. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> בגבולות הגזרה. << אורח >> גור כץ: << אורח >> לשאלתו של חבר הכנסת קריב. אחת, לגבי המתווים, כל היישובים, אמרתי 47 היישובים חתמו על המתווה כולל כל היישובים. התחום הקהילתי הוא אחד התחומים, עוד פעם אני אומר, שקשה לראות אותו, אבל זה אחד התחומים שמטופלים בעוצמה גדולה. אנחנו נתנו סיוע לכל היישובים. ביום הראשון שהמִנהלת קמה אחד הדברים זה היה רכז תקומה בכל יישוב. שתיים, במהלך הזמן הזה, יחד עם שותפים נוספים אנחנו עושים חיזוק באגף המושבי לנושא של ניהול על מנת שנוכל לעמוד בכל התוכניות ושלא יהיה מצב של עודף של משאבים שאי אפשר לנצל אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת כמה כסף מוקצה מתוך תקציבי מִנהלת תקומה ותוכניות השיקום לתחום שאתם קוראים לו חוסן, שאתם מגדירים אותו תחת חוסן קהילתי? << אורח >> גור כץ: << אורח >> תחום אדם וקהילה, מעל 4 מיליון. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> סכום משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אדוני חבר הכנסת, התשובה ריצתה אותך? אולי פרגון? מילה טובה לממשלת ישראל? מִנהלת תקומה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אמרתי שאני מעריך כל מה שנעשה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> תודה, אנחנו מתעדים את זה. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> אני יכולה להגיד מילה לפני שחבר הכנסת גלעד קריב יוצא? << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> בבקשה, רק תציגו את עצמכם. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> איריס עזרא, מנהלת אגף לשירותים חברתיים במועצה האזורית אשכול. אני רוצה לפתוח ולהגיד תודה ענקית לחבר הכנסת קריב שהיה איתנו בשבועות הראשונים הכי קשים בכל נושא הקבורות. היינו באירוע מאוד מאוד מורכב, במועצה אזורית אשכול יש מעל 220 הרוגים ונרצחים שהיינו צריכים בזמן מאוד מאוד קצר להבין איך קוברים אנשים כשאי אפשר להגיע לבתי הקברות בנגב המערבי. ברגישות מאוד מאוד גדולה של חבר הכנסת קריב יחד עם מנכ"ל משרד הדתות, שחשוב לי תמיד להזכיר את שמו, יהודה אבידן, שבאמת נהיה חבר יקר שלנו, עשו כל מה שאפשר ברגישות אין קץ. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> גם לחבר הכנסת קריב, כבוד גדול. חלק מהאנשים הללו הם חבריי. יהודה אבידן איש מקצוע מדהים ולפני הכול בן אדם. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> ממש, באמת. אז תודה ענקית גם בהזדמנות הזאת, חבר הכנסת קריב, הצלחנו לעשות את הבלתי יאומן בכל הקשור לקבורות של אנשים בדרך שבה כל אחד רצה ובחר להיקבר. זה היה מאוד מאוד משמעותי למשפחות ולקהילות. חשוב להבין שהאירוע הזה של מוות בתוך קהילה הוא אירוע קהילתי, מתחבר למה שאתה אומר. כשמגיעה בשורה מרה באחד מהיישובים שלנו המשמעות היא לכלל הקהילה, היא כמובן קודם כל למשפחה, אבל לכלל הקהילה ודרך אגב היא גם לכלל הקהילות, כי כל דבר משליך על יישובים אחרים. זה קורה היום גם כשמגיעות לצערנו בשורות מרות על חטופים. כשיש חטופים נרצחים בקיבוץ ניר עוז יש לזה השלכה על כלל קהילת ניר עוז ועל כלל קהילת בארי ונירים וניר יצחק וכיסופים, כל מקום שיש בו חטופים, כל אירוע כזה מגרד מחדש את מה שאנשים קצת מצליחים לבנות מחדש. לכן השאלה שלך על הקהילות היא מאוד מאוד חשובה. אני רוצה לסייג ולהגיד, זה נכון שמִנהלת תקומה עוזרת מאוד ל-47 יישובים, אבל יש עדיין תשעה יישובים במועצה אזורית אשכול שלא נכללים בתוך מִנהלת תקומה. מִנהלת תקומה מטפלת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שישה מושבים ושלושה קיבוצים. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אנחנו מדברים על היישובים של ה-7-2 וכו', יתד וכל הגזרה הזאת? << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> כן. תלמי אליהו, צוחר, שדה ניצן, אוהד. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אגב, בבעיה הזו נתקלנו לפני ה-7 באוקטובר כאשר דיברנו על מיגונים וכו'. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> בוודאי, כי עדיין אין ממ"דים. חלק מהשאלה זה באמת הפחד של אנשים לחזור ליישובים שאין בהם ממ"דים ומדינת ישראל לא מתקצבת את בניית הממ"דים ביישובים האלה עדיין והיישובים האלה הם היישובים שהכי צריכים את העזרה היום. מִנהלת תקומה באמת עוזרת בצורה ראויה וטובה ויפה, כמו שצריך, אני חושבת שמגיע לתושבי היישובים את כל מה שמדינת ישראל יכולה לתת להם כי הם באמת שילמו את המחיר היקר מכול וממשיכים לשלם, וחשוב להגיד, מועצה אזורית אשכול עדיין בתוך האירוע, 120 חטופים של מדינת ישראל, 55 מהם הם תושבי מועצה אזורית אשכול ולכן מבחינתנו האירוע לא הסתיים. אנחנו לא אחרי ובשיקום, אנחנו עדיין מתמודדים עם האירוע הנורא הזה שהתחיל ב-7 באוקטובר וכל היישובים צריכים את העזרה הזאת. כשאתה מדבר על מנהלי הקהילות אנחנו צריכים מנהלי קהילות ב-32 יישובים במימון מדינת ישראל, כי הקהילות יחזרו רק אם באמת נוכל לתת להם את כל התמיכה. דבר נוסף שחשוב להבין, במועצה אזורית אשכול ב-24 יישובים יש הרוגים ונרצחים, יש משפחות שכולות, הקהילה צריכה ללמוד איך מתמודדים עם האירוע הזה, זה אירוע חדש שהוא בסדר גודל שלא ידענו כדוגמתו ולכן נדרשת המון תמיכה. אתה שאלת, חבר הכנסת קריב, על תקנים, למשל אצלנו באגף לשירותים חברתיים קיבלנו 30 תקנים של עובדים סוציאליים, אנחנו לא מצליחים לאייש אותם. אנחנו חייבים להבין שצריך לתת איזה שהוא תמרוץ דיפרנציאלי היום ליישובי העוטף ובתוכם גם למועצה אזורית אשכול כדי שעובדים סוציאליים יבחרו לבוא לעבוד במועצה אזורית אשכול. מועצה אזורית אשכול היא, כמו שאנחנו נוהגים להגיד, הפריפריה של הפריפריה, אנשים צריכים להתאמץ כדי להגיע אלינו ואנחנו צריכים אותם. כדי לשקם את הקהילות אנחנו צריכים את העובדים הסוציאליים, אנחנו צריכים את עובדי החוסן, אנחנו צריכים את מנהלי הקהילות, אנחנו צריכים את מלווי הקהילות, את כל האנשים האלה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אדוני הנכבד, מי ראש הצוות שלכם, של מִנהלת תקומה, בנושא קהילה? << אורח >> גור כץ: << אורח >> ראש צוות קהילה, הגב' דגנית סנקר. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> האם את בקשר עם הגברת? << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> כן, כמובן, קשר צמוד. אני אומרת שוב, כל מה שקשור למִנהלת תקומה, למעט שהתקציבים עדיין לא הגיעו ואנחנו מחכים שייפתרו שם כמה דברים והתקציבים יגיעו בפועל - - - << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> איפה זה עומד? << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> הם עוד לא עברו, אני מדברת על הרווחה לפחות, אבל זה יעבור, הם אושרו. << אורח >> גור כץ: << אורח >> התקציבים אושרו, כמו שציינה - - - << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לא, אני מבין את דוחק הזמנים ואת החשיבות של הדבר הזה, לכן אני מנסה להבין מה סד הזמנים. << אורח >> גור כץ: << אורח >> אם התקנים שוחררו ויש בעיה של איוש הבעיה איננה כספית. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> הבעיה היא כספית בתשעת היישובים. << אורח >> גור כץ: << אורח >> תשעת היישובים, אדוני, מִנהלת תקומה עובדת על היישובים של הגדרת החבל. << אורח >> ליאורה סלע דוד: << אורח >> יש פה אבסורד - - - << אורח >> גור כץ: << אורח >> רק הגברת, אם היא מעוניינת לדבר תציג את עצמה. << אורח >> ליאורה סלע דוד: << אורח >> שמי ליאורה סלע דוד, אני ראש מטה משפחות החטופים של מועצה אזורית אשכול, חברת קיבוץ צאלים, דהיינו שקופה, לא קיימת, מבחינת מדינת ישראל לא פה. כאילו רואים אותי, אבל אני לא פה באמת. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> הבטחנו להיפגש ולא נפגשנו. << אורח >> ליאורה סלע דוד: << אורח >> שלך, תגיד שאתה מגיע. אני בכוונה אומרת את זה בציניות. אורים, גבולות וצאלים לא מוכרים על ידי מדינת ישראל. אני לא רוצה לדבר על זה פה עכשיו, אבל זה כן קשור כי יש פה אבסורד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו אמירה מאוד חשובה כי תיכף בצפון זה גם יהיה כשנדבר על מה קורה עם המפונים ועם 80% מהיישובים שלא מפונים אבל חיים תחת האש. << אורח >> ליאורה סלע דוד: << אורח >> מתוך 32 יישובים של מועצה אזורית אשכול תשעה לא נכללים בתוכנית תקומה, שלושה קיבוצים בלבד מתוך 32 יישובים של מועצה אזורית אשכול לא נכללו בתוכניות הפינוי. מבחינת מדינת ישראל או שאנחנו לא קיימים, שקופים, אמנם אני לבנה, אבל לא שקופה, או שאנחנו לא מעניינים או שאנחנו לא חלק מהמועצה. נוצר פה מצב אבסורדי, כי שישה יישובים כן היו בתוכניות הפינוי של המועצה אבל הם לא נכללים בתוך מִנהלת תקומה ולכן עכשיו כשדובר על הארכה בבתי מלון, כשדיברו על הארכת הפינוי, אני נותנת לכם דוגמה אמיתית מאתמול, תושבי צוחר נתבקשו על ידי המלון להתפנות מהמלון כי הם לא מופיעים בתוכניות ההארכה. למה הם לא מופיעים בתוכניות ההארכה? כי הם לא במִנהלת תקומה, אבל הם כן היו בתוכניות הפינוי. הנה עוד דוגמה לאיך דברים נופלים בין הכיסאות. אני יכולה להבין את הכול, אנחנו מדברים במערכות גדולות, יש פה הרבה אנשים לטפל בהם, הרבה יישובים, אבל בסופו של דבר את התושב הבודד כשבא אליו בית המלון ואומר לו שהוא צריך להתפנות זה פחות מעניין. סתם דוגמה לעוד משהו שנופל בין הכיסאות, בין תוכנית הפינוי לבין מִנהלת תקומה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> הנושא הזה מאוד חשוב. תודה לך, גברתי, שדיברת. << אורח >> ליאורה סלע דוד: << אורח >> אני אשמח להמשיך אחרי. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> כן, בוודאי, אחרי מר אייל רייז, סגן ראש המועצה. רשות הדיבור היא שלך. << אורח >> אייל רייז: << אורח >> קודם כל אני מבקש להצטרף לתודות, אלמוג, ולמי שלא נמצא כאן. אני אהיה קצר, אני רק רוצה להבהיר, אנחנו בצפון נמצאים במלחמה, שנבין את זה, ואלמוג, מרחב אי הוודאות לגבי היום שאחרי הוא עדיין לוט בערפל. אחרי שמבינים את זה בסוגיית ביטחון אני רוצה להתחיל ממשהו קטן, כי בשונה מתקומה בדרום ההפקרות בצפון היא גדולה כי אין כלום. בוא נלך רגע לעולם הסוסים שאתה אוהב. ביום שישי, ערב שבת, האויב שעומד לפנינו יודע מתי אנחנו מתכנסים לסעודת שבת והוא מפיל כטב"ם במושב בצת ונהרגת שם סוסת טנסי בת 4 ועוד סוסה בת 7. את הסוסה הזאת גידלה ילדה, זה החיים שלה. בוא נהיה רגע במקום של הילדה. לפני שבועיים, אלמוג, במדינה מתוקנת היו סיומי שנה בבתי הספר, אצלנו באחד מבתי הספר אני במקומך הייתי צריך להסתכל בעיניים של אבא ואמא של נערה בי"ב ששמה קץ לחייה. היא לא הייתה במסיבת הסיום. אני יכול להמשיך עם עוד סוגיות של הפקרות במלחמה בצפון. אני עוצר כאן כי אם אתם הייתם רוצים להקשיב יותר אז כמובן שאין יום שלצערי אנחנו לא מתמודדים עם אירוע כזה או אחר. אני רק אגיד שאני ממליץ להבין שהצפון בגדול בתפיסת החוסן, בהנחה שאנחנו מבינים שביתי הוא מבצרי, הוא מתחלק לשניים, במועצה אזורית מטה אשר לדוגמה יש שמונה יישובים שפונו ויש עוד שמונה יישובים שנמצאים בקו העימות עד 9 קילומטר בהתראה אפס. אנחנו מראש מבקשים להסתכל על גם וגם, גם על אלו שפונו וצריך עכשיו לעשות תהליך שלוקח אחריות על שיקום וצמיחה, וגם על אלה שמתמודדים עם מציאות שבה הם קודם שומעים את הבום ואחר כך מגיעה ההתראה. אלה החיים. זאת אומרת ילד או ילדה שעכשיו מגיע לבית ספר יסודי או לגן או למעון, הוא כבר מתורגל בלשים את הידיים על הראש בהכי מוגן שיש, כי מיגון אין, אנחנו בפער אדיר של מיגון בין הדרום לצפון, ותספרו לי איך מרגישים אבא או אמא שצריכים לשים את הבת או הבן בתוך בית ספר בהתראה אפס שצריך לנסוע לעבודה, אם יש עבודה. אלמוג, בוא תספר לי איך מישהי שבנתה עסק במשך כל כך הרבה שנים כספרית בקיבוץ סער, קו עימות, התראה אפס, ללא מיגון, ביום אחד בהיר כל הלקוחות נעלמו, אין לקוחות, ועכשיו אתה הולך לאיבוד בין מסלול ירוק למסלול ורוד למסלול אדום ואתה צריך לקחת עורך דין שיסביר לך באיזה מסלול לבחור ולהתמודד עם עולם של בירוקרטיה מפה עד הודעה חדשה. שאלוהים יעזור לנו. רמת ההפקרות כל כך גדולה שאני לא יודע מאיפה להתחיל. אני יודע להגיד כמה דברים, אנחנו, מטה אשר, כמו עוד רשויות, אנחנו מועצה איתנה, עשינו שיח בין שורדי שואה, גלעד, לבין עקורים מביתם. בשיחה הזו, אלמוג, שורדי השואה לימדו אותנו שמגורים בונים עם הידיים ובית בונים עם הלב. כשביקשו ממני להגיע לפה שאלתי אם יש פה לב קודם כל. אם יש פה לב, אנא מכם, כמו מיכאל שנמצא פעם בשבוע בחניתה, בואו לצפון, בואו נתחיל מזה. בואו, בלי ווטסאפ, בלי טלפון, פשוט תבואו, נראה לכם את הדברים, כרגע אנחנו שקופים. לכשתבואו יש לנו יכולת בכל הפרמטרים לתת את הנתיבים של איך לבנות תוכניות שעוזרות לקהילה מפוזרת להתגבש מחדש, איך לבנות את התוכניות בצורה כזאת שהחוסן לא יהיה רק סיסמה, אלא שזה יפגוש רצף תפקודי ורצף טיפולי ולא שיגידו בטלוויזיה הנה המשפחה עכשיו יכולה לקבל ממרכז החוסן 12 טיפולים ואחרי זה לעבור למטפל אחר בקופת חולים כזאת או אחרת לעוד 12 טיפולים כשכולם מבינים שרצף תפקודי צריך להיות אותו מטפל. תסלחו לי שאני נותן דוגמאות לא טובות. דוגמה אחרונה אני אגיד לך, אלמוג, בהיעדר מדינה. לפני שבוע, כי אנחנו גם לומדים מהדרום, בתיאום עם ארגון זק"א יצרנו מצב שבכל אחד מיישובי קו העימות שלנו יש ערכה שהיא אצלנו לפינוי חללים, למה? כי אנחנו מבינים מה התרחישים שעומדים בפנינו ואנחנו מבינים שגם בפרמטרים האלה אנחנו צריכים להסתדר בכוחות עצמנו. זה נשמע לא טוב, נכון? << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> בכלל לא טוב. << אורח >> אייל רייז: << אורח >> לא נכנסתי פה לפרמטרים של כיבוי אש ולא נכנסתי לפרמטרים של חוסר במורים ובמחנכים, לא סיפרתי לך שבנינו בית ספר בתוך מכבסה ושבנינו בית ספר בתוך מוזיאון והכול מיוזמות שאנחנו יוצרים ומקדמים עם האמצעים שעומדים לרשותנו בהיעדר מדינה. אז אני מציע הצעה פרקטית אחת פשוטה. מכיוון שהסטטוס הוא שיש החלטת ממשלה אבל אין עדיין אישור רשמי של מי שיעמוד בראש המִנהלת, זה הצומת, לכשהממשלה תאשר אני מציע לאמץ את שריר ההקשבה, זה שריר לא פשוט, תביאו את בעלי התפקידים לשטח, אנחנו מתחייבים שהדלת שלנו של היישובים תהיה פתוחה, כדי להגיע למצב שכל צרחה מבטאת צורך. לשם אנחנו מכוונים ויפה שעה אחת קודם. לוחות הזמנים או שעון החול שלנו, מי שיבוא לבקר המועצה הוא יראה שאצלנו כשנכנסים יש קודם כל את כל התמונות של החטופות והחטופים, 120 במספר, ויש גם שעון חול. השעון שלנו, אלמוג, כבר הפכנו אותו כמה פעמים. יש משמעות לזמן ולמקום, אם תשכילו לבוא ומהר אני מעריך שנוכל טיפה לצמצם את רמת ההפקרות שקיימת. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> תודה רבה, מר אייל רייז, סגן ראש מועצה אזורית מטה אש, ניכרים דברי אמת ומחשבה. ברשותך, אני רוצה לקבל את התייחסותה של נציגת משרד הרווחה, הגב' לימור מוסייל, בעיקר בנוגע לנושא של המענים הקהילתיים, עו"סים, תמיכה וכו'. אם אפשר בקצרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם בצפון. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אני מבקש ממנה להתייחס גם לנושא של מטה אשר. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> אני מנהלת את השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה. השירות לעבודה קהילתית אחראי למעשה על פיתוח החוסן הקהילתי בשגרה ובחירום ולסייע לתושבים להתארגן כקהילות בשגרה. משרד הרווחה נמצא באירוע הזה מהרגע הראשון ואני חושבת שכולם ראו את העובדים שלנו במלונות ובוודאי במחלקות לשירותים חברתיים וכו', לא נכביר בזה. אני אנסה לתמצת תוך התייחסות גם לצפון וגם לדרום, אבל יש הרבה עשייה ויש גם מה שצריך עוד לעשות. מתחילת המלחמה כל צוותי הצח"י שלנו קיבלו תגבור, דבר שני, משרד הרווחה עכשיו אישר 8 מיליון שקלים להקמת צח"שים בכל קו 40 הקילומטר, פלוס איו"ש, פלוס ערים מעורבות, ממש עכשיו קיבלנו את האישור ואני מקווה שנצא לדרך. הדבר השלישי, בכל העבודה עם המפונים עשינו מיזם שנקרא עבודה קהילתית עם מפונים, חיזוק החוסן הקהילתי גם במלונות וגם עם תושבים שמפוזרים, גם בצפון, גם בדרום. ועכשיו, אייל, וזה מאוד רלוונטי, התקבלה החלטת ממשלה ששמה את נושא החוסן הקהילתי, וזה דבר דרמטי שצריך להבין, יש משרד רווחה, יש לו שירות לעבודה קהילתית שיש לו זרועות בשטח, יש עובדים סוציאליים קהילתיים ב-200 מחלקות לשירותים חברתיים, הם אמונים והם בעלי הפרופסיה שנקראת עבודה סוציאלית קהילתית, עשו כאן החלטת ממשלה של הצפון ופיזרו את הנושא של חוסן קהילתי בארבעה משרדי ממשלה. זה גורם לנו לעבוד הרבה יותר קשה ואני אגיד מה אנחנו עומדים לעשות, אייל. אנחנו עכשיו מקימים בהובלת מחוז צפון של משרד הרווחה ועדה שבה יתכנסו כל הגופים שיש להם מה שנקרא משאבים במסגרת החלטת הממשלה פלוס גופי מגזר שלישי, פלוס מרכזי החוסן של משרד הבריאות שמשרד הרווחה שותף בהם ואנחנו נצטרך לשבת ברמה המחוזית רגע לתכלל את האירוע הזה. ברגע שמפצלים את נושא החוסן הקהילתי, ושוב יש מקום לכולם, אבל כשאין משרד שמוגדר כמשרד מתכלל אנחנו רואים את הכאוס ואנחנו נדרשים לעבודה הרבה יותר מאומצת להביא את כולם לשולחן העבודה ולייצר תוכניות שלא אחד דורך על השני אלא משלימים ומייצרים מכפילי כוח. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> מתי קורה האירוע של הוועדה? סד זמנים? << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> ממש תוך שבוע וחצי מתכנסים. ייצרו איתכם קשר ממחוז צפון, אייל, הרשויות כמובן ישתתפו בדיון הזה, זה יהיה דיון לפחות עם 20 משהו שותפים כי יש הרבה כספי פילנתרופיה שמגיעים ומגזר שלישי וכמובן משרדי ממשלה ומרכזי החוסן, ומה שאנחנו כמשרד רווחה נותנים, אבל אני אומרת לכם כממשלה, ובגלל זה אני מודה על הזכות היום להגיע לכאן, הנושא הזה של חוסן קהילתי צריך בעיניי להיות מוסדר במובן של הובלה של משרד ממשלתי שיש לו שלוחות בשטח. המשרד היחיד הממשלתי שיש לו שלוחות בשטח לנושא החוסן הקהילתי, דרך עובדים סוציאליים קהילתיים במחלקות לשירותים חברתיים, זה משרד הרווחה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין, ומשרד הרווחה עושים עבודה באמת מדהימה, חשוב הנושא המתכלל, כפי שאת אומרת. אני רק אבקש שהוועדה תכונס כמה שיותר מהר, יש פה עניין של באמת חיים ומוות וכמובן לתת מענה, חשוב מאוד, לשמונה היישובים שלא פונו, דווקא אלה שלא פונו במטה אשר. << דובר >> קריאה: << דובר >> וגם בדרום. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> בדיוק. ואני רוצה להתייחס לעוד משהו אחד, אני רוצה להגיד משהו נוסף על חוסן קהילתי. כולנו מבינים את החשיבות של חוסן קהילתי, יש קשר הדוק בין חוסן כלכלי לחוסן קהילתי. בצפון אנחנו רואים את הפגיעה גם בתושבים שנשארו וגם בתושבים שפונו וצריך להעמיד להם סל של מיצוי זכויות, גם לאלה שפונו וגם לאלה שנשארו, מאוד נרחב. בדרום אנחנו בקשר עם מִנהלת תקומה. יש לנו תוכנית גם בצפון וגם בדרום שנקראת 'מעברים', תוכנית של משרד הרווחה יחד עם המועצות האזוריות בשותפות גם של משרד החקלאות ואנחנו מקימים היום, בעזרת ה', במִנהלת תקומה את הפרויקט של יישובים במעברים, סיוע בתעסוקה ופיתוח כלכלי גם ליישובים שהם באתרים הזמניים וגם לתושבי המועצות שחזרו ושנותרו. << אורח >> רם שפע: << אורח >> זה התחיל כבר? << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> זה עכשיו ממש נבנה עם הצוות של פיתוח כלכלי במִנהלת תקומה, יש לנו שם שותפים מצוינים. גם הנושא הזה מטופל. בכלל אני חושבת שהמדינה, בוודאי באמצעות תשתיות הצח"י שפועלות ומשרד הרווחה מממן אותן, אני חושבת שהמדינה ובטח משרד הרווחה הבין את האירוע של חשיבות החוסן הקהילתי. אני אגיד שלא מספיק, מבחינת המשאבים צריך להניע הרבה יותר משאבים לאירוע הזה ומבחינתי המשימה היא לייצר קהילות חסונות שיודעות לדאוג לעצמן, לא רק להתאושש מהמשבר, אלא גם אל מול כל משבר עתידי, זה גם משבר ביטחוני וזה גם משבר אקלימי וגם משבר של כלכלה. זאת אומרת החוסן הקהילתי, המשמעות של קהילה נכונה לכל סוג של משבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם אתם נותנים כבר הכוונה וליווי למנהלי קהילות שהתפזרו ובעצם בני הקהילה נמצאים במקומות שונים בארץ, מפוזרים? האם הם מקבלים כלים או משהו כדי לגבש ולשמור על הקהילות? << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> אני אתייחס ואחר כך איריס תשלים אותי. אנחנו הכנסנו מתחילת המלחמה במיזם משותף עם קרן שחף עובדים סוציאליים קהילתיים לתוך המלונות וגם בעבודה עם הקהילות המפוזרות בשני מיזמים עם הרבה מאוד השקעה. העובדים הסוציאליים הקהילתיים מסייעים לקהילה להתארגן ולפעול גם ברמה המלונאית וגם איפה שהם מפוזרים. בנוסף, למשל קרית שמונה מפוזרים במעל 300 מלונות, בהרבה מאוד רשויות, יש גם עבודה של לאתר, לעשות ריצ'ינג אאוט לתושבים שמפוזרים, לחבר אותם לעוגנים ולשירותים ברשות שאליה הם התפנו וכמובן לנסות לחבר לתחושת שייכות גם לרשות האם. לגבי רכזי הקהילות, יש הרבה מאוד גופים שעוסקים בזה, יש את מנהלי הקהילות, שזה לא במנדט שלנו, אבל בוודאי עובדים איתם בשיתופי פעולה, ואיריס עזרא תמשיך אותי. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> חברים, אנחנו בזמן קצר. גברתי, התשובה מספקת? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> אני אשמח להרחיב לגבי הקהילות שפונו, במשפט. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הבנתי אם מקבלים, כי אני מכירה קהילות וקיבוצים שלא קיבלו כלים. << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> אני יכולה לדבר על מועצה אזורית אשכול, יש לנו עשר קהילות שפונו למעני ביניים. הם לא נמצאים במלונות, הם כבר נכנסו למעני ביניים, יש מלווים קהילתיים לכל היישובים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כולל צפון או רק בדרום? << אורח >> איריס עזרא: << אורח >> לא, אני מדברת על הדרום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בצפון זה לא קיים. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> אבל החלטת הממשלה עוד לא מיושמת. יש החלטת ממשלה שנקבעה לא מזמן, אנחנו הכנסנו עכשיו, משרד הרווחה - - - << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> חבר'ה, אני מבקש כרגע לקצר מאוד, כי אנחנו בחוסר זמנים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע בדיונים הבאים שיש מענה לצפון ומנהלי קהילות יקבלו את הכלים. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אבקש בדיון ההמשך להביא תשובה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, או לדווח לוועדה, זו גם חלופה מצוינת, אבל שחברת הכנסת תקבל תשובה לשאלה החשובה. << אורח >> מורן סולמני: << אורח >> אני אשמח להתייחס לסוגיה שהיא לא פחות בוערת כתושבת הגליל העליון. אני תושבת קיבוץ מעין ברוך, בת הגליל העליון, ואני רוצה להגיד לכם שאני שומעת את הדברים שקורים פה ופשוט כואב לי הלב, כי הקהילה שלנו כבר תשעה חודשים מפונה מהבית שלה, אנחנו לבד בעשר אצבעות, מתוך הכוחות הפנימיים שיש לנו, משמרים קהילה ביחד תשעה חודשים במלון ואנחנו לא רואים את האופק ואנחנו לא מקבלים את כל הדברים היפים שאני שומעת שקורים פה. זה לא מגיע אליי. אני אומרת לך את זה כתושבת וכאזרחית במדינה הזאת. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> איזה מועצה אזורית אתם? << אורח >> מורן סולמני: << אורח >> גליל עליון. אני לא מרגישה כהוא זה ממה שדובר כאן. לא בעניינים של שירותים סוציאליים, לבן שלי לקח לי חצי שנה לקבוע טיפול. אני רוצה להביא גם את הקול הזה. דיברת קודם, אייל, על זה שאנחנו מופקרים, אנחנו מופקרים ארבע פעמים בתקופה הזאת, פעם אחר פעם אחר פעם, אין לנו מענים. אני רוצה לבקש, דיברנו על חוסן, אנחנו היום תשעה חודשים אחרי הצלחנו, אנחנו במעין ברוך, לשמר קהילה בתוך מלון, אבל ה-1 בספטמבר היה נקודת אור שלנו והבנו שזה כבר לא תאריך מקודש, שה-1 בספטמבר לא יביא לנו את נקודת האור והקהילה שלנו מתפוררת ומתפזרת בכל רחבי הארץ ולא יהיה לנו איך להחזיר אותם הביתה, כי אנחנו לא יודעים מתי ואנחנו מבקשים פתרון. ויש פתרונות, אנחנו רואים איזה דברים עושים בדרום, תנו לנו להקים יישובים זמניים, תנו לנו אפשרות להתאגד ביחד. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> זעקתך נשמעת, מהדהדת וצודקת. אני גם אתייחס בסיכום. << אורח >> מורן סולמני: << אורח >> רק אתם יכולים לעזור לנו עם זה. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין, לגמרי הצדק איתך, אני גם אתייחס לזה בסיכום הדיון. אני רוצה רק לאפשר לעוד דוברת. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אני רוצה להמשיך את הדברים של מורן וגם להתחבר לדברים של אייל ואני אתן תמונה כללית יותר על גליל עליון. אנחנו 29 קיבוצים, מתוכם 14 מפונים ושמונה, כמו במטה אשר, גם אצלנו יש שמונה קיבוצים שלא פונו והם נמצאים בקו העימות. כפי שנאמר, תשעה חודשים באירוע, אין לנו מִנהלת תקומה, אין לנו גוף מתכלל. החיבור לקהילות הגיאוגרפיות ולבית זה המפתח לחוסן של הקהילה. חבר הכנסת קריב הדגיש את הנושא של הפרט ופירמידת מאסלו, כל המחקרים מדברים על זה שהחיבור לקהילה הוא זה שייצר את תחושת הביטחון, את תחושת השייכות, את תחושת המשמעות וזה דרך חוסן קהילתי. משיעורי בית שאני עשיתי התקציבים שמגיעים לצפון הם הרבה יותר קטנים ממה שדובר פה וכרגע אין תמונה כוללת. התקציבים מגיעים לליווי כל קהילה וקהילה ואין מספיק תקציבים לחשיבת מטה, חשיבה אסטרטגית, כי יש פה תהליכים שדורשים התבוננות על היום שאחרי ובינוי כמעט מחדש של הקהילות כי הן מפוזרות בכל הארץ. לכן אני חושבת שצריך להסתכל אחרת על הגליל העליון, בכלל על הצפון וספציפית על קהילות הגליל העליון, ללמוד מהדרום, אבל לראות איך אנחנו נותנים מענה ייחודי מותאם כי אנחנו במקום קצת אחר. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין, ד"ר אורית דגני דיניסמן, אני מסכים עם כל מה שאת אומרת. בסיכום הדיון אנחנו נתייחס לדברים שדיברת עליהם. אני רוצה לאפשר לגב' ליאורה בן צור, גם דקה, אנחנו לגמרי חורגים. אליקו, אתה הכוכב שלנו, אני אשתדל גם לך לתת, אתה יודע כמה אני אוהב אותך. << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> אני מקיבוץ עין השלושה, אני ילדתי 30 שעות לפני ה-7 באוקטובר, יום למחרת אמא שלי נרצחה בקיבוץ כשהיא הייתה בדרך אליי עם ממתקים לילדים. אחים שלי היו הכוח המחלץ שהגיע לחלץ אותנו מהקיבוץ והם אלה שמצאו אותה מתבוססת בדמה, ירויה מעשרות כדורי קלצ'ניקוב. אז דיברתי על עצמי כדי לספר לכם טיפה את הרקע, אבל אחרי המשבר הגדול הזה והאירועים הקשים שעברנו, גם כמשפחה שכולה וגם כתושבי העוטף, אני רוצה טיפה לדבר על תקווה. אני אחת ממובילות תנועה אזרחית שנקראת 'עתיד לעוטף', שזו תנועה אזרחית לחידוש העוטף, אנחנו תנועה של תושבים שהחליטה לקום ולעשות, להוביל במנהיגות, לעזור, להיות מכפיל כוח עבור הרשויות שמתמודדות כרגע עם קשיים משלהן, לפחות חמש רשויות שנמצאות אצלנו. אני רוצה טיפה לדבר על הנושא שדיברנו עליו גם היום, גם חוסן אזורי שאנחנו מדברים עליו, אם זה חוסן קהילתי, ולשאול אתכם שאלה, כמה מכם יודעים שקו הרכבת שדרות למרכז הארץ הולך להיות סגור במשך שנתיים שלמות? ידעתם את זה? הבעיה המרכזית בסיפור הזה שזו פגיעה אנושה בתושבים. אנחנו מדברים כאן על עוגנים כלכליים שהתושבים בסופו של דבר צריכים להתמודד איתם. מחזירים תושבים הביתה, מעל 70% מתושבי העוטף חזרו הביתה, כמובן לא היישובים שפונו, אבל מה קורה עם הרכבת? שנתיים שלמות היא עכשיו הולכת להיות סגורה, אף אחד לא יכול להשתמש בעורק הזה. יש משפחות היום שדיברו איתנו כ'עתיד לעוטף' שהן לא מתכוונות לחזור לעוטף בגלל שהרכבת סגורה. החזירו תושבים אבל לא את הרכבת, מה קורה עם זה? מה אנחנו עשינו ומה אתם עשיתם כחברי כנסת כדי שבאמת תהיה השפעה בתוך ההליך הזה? אנחנו אומרים גם כאן, לא עוד התמגנות. ראינו מה קרה במלכודות המוות. לצערי הרב המיגוניות שלנו, בנינו ובנותינו נפלו שם ונרצחו שם ונטבחו שם. עוד התמגנות? אנחנו רוצים בסופו של דבר לחזור הביתה ושתגידו לנו שבטוח לחזור לכאן. זה החזון שלנו, אנחנו רוצים לחזור לחבל ארץ בטוח, מוגן, משגשג ואטרקטיבי. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> ליאורה, לחלוטין, קו הגנה לעולם ייפרץ, זאת התפיסה שלנו, אני אומר אותה בגאון, מספיק להתמגן, אני רוצה קו אופק לחוף של עזה. אני אומר את זה בפה מלא ויש על זה קונצנזוס אצל כל התושבים בגזרה שלנו כי כבר שילמנו את מחיר הדמים. אני מאוד מזדהה עם דברייך. << אורח >> ליאורה בן צור: << אורח >> אני אסיים במשפט, ברשותך. על מנת שיהיה לנו חוסן ועוגנים בתוך העוטף חייבים לאפשר את זה לתושבים כי ברגע שהחזרנו תושבים צריך גם להחזיר את הרכבת. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין. << אורח >> ליאורה סלע דוד: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר, דיברנו פה על המון דברים חשובים. הניצחון שלנו הוא החטופים בבית, זה הדבר הכי חשוב. אחרי זה ליבי, אני שומעת את ליאורה, אנחנו כולנו שותפים לעצב הגדול, אני שומעת פה את הדיון ואני מרגישה שכאילו הכניסו אותנו לסיטואציה של מלחמה, הצפון מול הדרום, למה? כי כביכול אין כסף לכולם ואין מספיק משאבים לכולם ואנחנו צריכים עכשיו כל אחד להיאבק כדי לקבל את הדברים הבסיסיים שמגיעים לנו. אז קודם כל לא, ליבנו איתכם בכל דבר ואני בטוחה שזה הדדי ואני ממש ממש ממש מצטערת שהביאו אותנו למצב הזה. כולם עושים פה עבודת קודש, באמת, אני מסתכלת על לימור ועל גור ועל איריס ואלמוג ואורית, כולם עושים פה עבודת קודש, אבל שום דבר לא זז. אנחנו תשעה חודשים בתוך האירוע, מדברים איתנו על דברים שהם נפלאים בעתיד והם לא קורים עכשיו, הכסף לא מגיע, התקציבים לא מגיעים, גורמים לנו להילחם על כל שקל ועל כל אגורה כאילו אנחנו מקבצי נדבות. אנחנו לא. אני לא רוצה להיות בתחרות עם הצפון, אני לא רוצה להיות בתחרות עם אף אחד, אני רוצה לקבל את מה שמגיע לי כאזרחית מדינת ישראל וקודם כל אני רוצה את כל החטופים בבית היום. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין, אני מסכים עם כל מילה שלך. אני רוצה לסכם את הדיון. בנוגע לתיקון החלטת הממשלה לעניין תשעת היישובים, נציגת משרד הרווחה וגם תקומה, אנחנו צריכים לדעת ולהבין מה קורה עם תשעת היישובים האלה, האם צריך לתקן את החלטת הממשלה, תשעת היישובים שנמצאים מחוץ לג"ג של מִנהלת תקומה, אנחנו צריכים להבין איך זה קורה. << אורח >> גור כץ: << אורח >> הממשלה צריכה לחוקק. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> תיקון להחלטת ממשלה? << אורח >> גור כץ: << אורח >> תיקון לחוק חבל תקומה. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> וגם לגבי אופקים. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לאופקים יש קונסטלציה אחרת. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> אבל זה גם מאוד מאוד חשוב, כי גם שם עשינו סיור ונחרדנו מהמצב. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אנחנו מביאים החלטת ממשלה בנוגע לאופקים. << אורח >> רם שפע: << אורח >> יש 5 מיליארד שקלים שמחכים להחלטת ממשלה שכרגע לא קורה איתם כלום ועד שהממשלה לא תחליט מה גבולות החבל הזה, של 0 עד 7 או יותר ולאן, לא יקרה כלום עם הכסף הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> את המחבלים לא עניין ה-7-0. << אורח >> רם שפע: << אורח >> אני איתך. הכסף הזה תקוע כי הממשלה לא החליטה מה לעשות איתו. אם עד סוף 2024 לא יחליטו הוא גם ייעלם כי זה מה שהאוצר יודע לעשות יותר טוב מכולנו. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לחלוטין, מסכים איתך, חברי רם שפע. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אנחנו רוצים שקיפות בכספים שעוברים ממִנהלת תקומה ונגישות, אין נגישות למִנהלת תקומה, אין נגישות לאנשים ולבעלי תפקידים. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אנחנו נעשה דיון נפרד בנושא של הנגישות. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> לא, אין נגישות למִנהלת תקומה, דיברו פה על מיליארדים, 3.8 מיליארד שקל, איפה שהממשלה רוצה להביא - - - << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אליקו, זה לא נושא הדיון כרגע, אני מוכרח לסיים. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> בוודאי שזה הנושא, נתתם פה למִנהלת תקומה לדבר ולנו לא נתתם לדבר. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> אליקו היקר והאהוב שלי, אתה בקשר קרוב איתי, אנחנו נטפל בנושא הזה, אני מבטיח שאם צריך לעשות על זה דיון נעשה על זה דיון. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> לא בריאות, לא כלכלה, לא עסקים, הכול קורס. << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> לעניין החלטת ממשלה בצפון, מה שחייב לקרות - - - << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> איפה כל ראשי הרשויות? << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >> קריאה לממשלה לקבוע את משרד הרווחה כגורם מתכלל. אני אבקש גם ממשרד הרווחה, גברתי, לדווח לוועדה תוך חודש ימים על התקדמות עבודת הוועדה שהוקמה שתיתן מענה לנושא של היישובים כגון מטה אשר וכו'. זה סופר סופר קריטי. אני רוצה לנעול את הוועדה, תודה לכל המשתתפים, סליחה ממי שלא הספיק לדבר, שיהיה לכם המשך יום נהדר, הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:12. << סיום >>