פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת העבודה והרווחה
28/10/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 284
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 11:12



סדר היום:
 << נושא >> 1. דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר חלוקת סלי מזון בחגים  << נושא >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> 
 << הצח >> 3. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, של ח"כ יסמין פרידמן << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	רותם דרייפוס
	–
	מנהלת תחום (תקצוב פרויקטים-עזבונות ותמיכות), תחום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	דורית וורמן
	–
	ראש חוליית אבטחת אכיות ובקרת מזון, המשרד לביטחון לאומי

	מיכל לוי
	–
	מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	תמיר שונם
	–
	רע"ן מזון, משרד הביטחון

	עידן יוסף
	–
	ר' מנהל ההזנה, משרד הביטחון

	ורד גבאי
	–
	רע"ן טכנולוגיות מזון ותזונה, משרד הביטחון

	אסתר אלאשווילי
	–
	ר"צ בקרת מזון והדרכה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	בטי טגניה
	–
	לשכה משפטית בט"פ, המשרד לביטחון לאומי

	יונתן נבו
	–
	אבט"מ- מנהל מדיניות צירי איראן, משרד הביטחון

	ינון עטרי
	–
	יועמ"ש אט"ל שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	עמיר הרן
	–
	ראש האגף לאסדרת מקצועות, משרד המשפטים

	שלומי בילבסקי
	–
	ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

	ענת אסיף גיל
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אריה בלבן
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	רותם שמאי
	–
	אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

	תומר וידמן
	–
	רפרנט מים הוגנ"ס באג"ת, משרד האוצר

	צביאל גנץ
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	נעם טור-פז
	–
	מנהל הרכש, חשכ"ל, משרד האוצר

	דקלה ראובן
	–
	מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

	נטלי יוסף
	–
	ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

	רינה פינס
	–
	ממונה בכירה מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

	נתלי כהן
	–
	עו"ד לשכה משפטית רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות

	ליאל שחר
	–
	כלכלנית יחידת שכר וכ"א רשות החברות הממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות

	נמרוד הגלילי
	–
	מנהל אגף חטיבות ענפיות, איגוד לשכות המסחר

	גדעון כרוך
	–
	מנכ"ל לקט ישראל, לקט ישראל

	אפרת בראונשטיין
	–
	סמנכ"לית שיווק, לקט ישראל

	אלי כהן
	–
	מנכ"ל, עמותת פתחון לב

	הילה סעדיה
	–
	מנהלת קידום מדיניות, עמותת פתחון לב

	דפנה כהן נוריאל
	–
	דוברת תנועת המושבים, תנועת המושבים

	זהבה זלמן
	–
	מנהלת קשרי חוץ- מינהל המחקר, המוסד לבטיחות ולגיהות

	אביב חצבני
	–
	מאיגוד המזון, התאחדות התעשיינים

	יקותיאל אזרחי
	–
	סמנכ״ל עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

	שלו זרקה
	–
	מנכ״ל -עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

	איילת מרטין
	–
	תזודית - סודקסו

	עינת אלמוג
	–
	מנהלת אבטחת איכות - עידית

	יוסף ויטמן
	–
	מנכ"ל - יו"ר משאבים - נציג העמותות

	שמעון אור
	–
	משפחות החטופים דודו של אבינתן אור

	יוסף אנגל
	–
	משפחות החטופים

	ניצה קורנגולד
	–
	משפחות החטופים

	אבישג לוי
	–
	משפחות החטופים

	גלי ברבי
	–
	שובתת רעב למען החטופים

	
	
	



ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> 1. דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר חלוקת סלי מזון בחגים  << נושא >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >>
<< הצח >> 3. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, של ח"כ יסמין פרידמן << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ו בתשרי התשפ"ה – 28 באוקטובר 2024. אנחנו נדון בשני דברים: קודם-כול נקבל דיווח ממשרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר חלוקת סלי מזון בחגים שהיו עכשיו, ואחר כך נדון בהצעת חוק עידוד תרומות מזון – חבות תרומה של מזון עודף של חבר הכנסת ינון אזולאי וחברת הכנסת יסמין פרידמן, שאחר כך בסוף נצמיד את זה. לפני כן, כמנהגנו, נאפשר למשפחות חטופים. פעם זה היה ברור מאליו שמדברות רק משפחות חטופים, היום צריכים להגיד את זה מראש. שמעון אור, דוד של אבינתן אור.

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

שמעון אור, דוד של אבינתן אור, שחטוף בעזה ממסיבת נובה. נועה ארגמני החברה שלו שוחררה, אבל הוא בינתיים לא זכה להשתחרר.

אני רוצה לגעת פה בנקודה, שאני מבקש שתעביר אותה הלאה. אנחנו כבר חודשים ארוכים מנסים לדבר עם ארגון החמאס – לדבר אתו, לשדל אותו, לחזר אחריו, ושם דבר לא קורה. הסיבה פשוטה: חמאס, כארגון דת לא היה מעוניין, ולא מעוניין, ולא יהיה מעונין להחזיר את החטופים למדינת ישראל, כי החטופים מהווים אצלו את הדרך לפורר את מדינת ישראל מבפנים – זאת המטרה שלו.

ויש לנו הזדמנות עכשיו, אחרי שסינואר חוסל, והתברר שגם הוא לא יודע איפה החטופים, והוא גמר בתור מפקד חוליה ולא ראש ארגון. יש לנו הזדמנות לשנות אסטרטגיה, להפסיק לחזר אחרי ארגון חמאס, ולפנות בצורה ישירה לעזתים שמחזיקים את החטופים, ולומר להם: יש לכם הזדמנות להחזיר את החטופים ולקבל מתת כספי, יציאה לחו"ל או כל דבר אחר שתדרשו – לא ברמה של משילות, ואם לא חייכם לא יהיו חיים. יש לנו הזדמנות לפורר, לפרק את המערכת, ולפנות לכל מי שמחזיק את החטופים בצורה ישירה, ולקבל את החטופים, מה שלא היינו יכולים לקבל מחמאס כארגון.

 אנחנו דורשים שראש ממשלת ישראל יקיים את המתווה, שהוא בעצמו הוביל עם גל הירש, המתווה הזה שאמרתי עכשיו, ולא יפסח על שני הסעיפים. הוא לא יכול להתחיל במתווה מצד אחד, ששולל את חמאס כארגון ביום שאחרי; ומצד שני במקביל לשלוח משלחת לדוחא. כשאתה שולח משלחת לדוחא, אתה בעצמך הורס את אפשרות המתווה לפנייה ישירה לעזתים. לכן הדרישה שלי, שאתה לא כיושב-ראש ועדה, אלא כחלק מהקואליציה, תצביע על הנושא הזה, ותאמר לראש הממשלה: אתה קידמת אפשרות אלטרנטיבית לפנות ישירות למחזיקים של החטופים ולהפסיק לחזר אחרי חמאס, תקיים את המתווה שאתה הוצאת והצעת. אל תשלח את המשלחת לדוחא, תחזיר אותה בחזרה. תודיע את הדברים בצורה מפורשת, אין חמאס ביום שאחרי. ארגון החמאס לא קיים כארגון בפועל. המשלחת לדוחא לא הולכת לדבר עם אף אחד, כי אין ארגון חמאס בעזה – יש רק את הארגון הזה בחו"ל. להניף, למנף את המצב הזה. ואני אומר שוב פעם: לפנות למחזיקים בעזה ולומר להם: תנו את החטופים, גם תחוסו על חייכם, וגם תקבלו דברים שאפשר לקבל, אבל לא ברמה שלטונית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה שמעון.

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יוסף, אבי יאיר אנגל. 

 << אורח >> יוסף אנגל: << אורח >> 

 חברי הכנסת, שלום. מקווה שנהניתם בפגרה הארוכה ביותר לה זוכים עובדי ציבור כלשהם במדינה. להזכיר לכם שבעזה נמצאים עדיין 101 חטופים – חיים או מתים, שמי יודע מה מצבם כבר 388 ימים. מה עשיתם אתם כדי לקדם את שחרורם במהלך הימים האלה?

 שמי יוסף, אבי יאיר אנגל, אבא של יאיר זכרונו לברכה, שנפל כחייל בשייטת 13 לפני כ-28 שנים, וסבו של אופיר אנגל, שחזר מהתופת החמאסית לאחר 54 ימים של טרור פסיכולוגי קשה. תשאלו את שרה נתניהו הפסיכולוגית, מה המשמעות של טרור פסיכולוגי על בני אנוש בתקופה כה ארוכה.

 אופיר שהה בגיהינום יחד עם אבי חברתי יוסי שרעבי, לאחר שנחטפו מביתם בבארי – סופו ידוע.

 ננצח ניצחון מוחלט ונשיב את החטופים הייתה הסיסמה ומטרת המלחמה מהשבוע הראשון. 388 ימים ועדיין אין ניצחון, ו-101 החטופים עדיין לא בבית. צדקו עורך דין אורי סלונים ואחרים, שאמרו שהנוסחה אותה טבע המפקיר הלאומי אינה ישימה. הוא לא רצה לשמוע בקולם ולהפנים.

 נסראללה וצוותו כבר לא אתנו, סינואר ומרבית פקודיו כבר לא אתנו. כל יום מקבלים הודעה מהראש או מאנשי ממשלתו שהנה הרגנו עשרות מפקדים ומחבלים בעזה ולבנון, הרסנו בונקרים ומחסני נשק עמוסים, ומה קורה? מחודש דצמבר הודיע לנו הראש שאוטוטו אנחנו כפשע מחיסול החמאס וחיזבאללה.

 388 ימים עברו, ואין רואים את הסוף. כנראה שיש לו סיבה לעשות הכול כדי שהמלחמה הזאת לא תסתיים. זה פשוט לא הגיוני, כל זאת על גבם של 101 החטופים ומשפחותיהם. 

יחד עם זאת, עקב רשלנות שנמשכת שנים רבות כראש ממשלה, לא דאג 1701 תיושם במלואה, ובכך אפשר לחיזבאללה, להתעצם בצורה מבהילה, כתוצאה מכך עשרות אלפי תושבי הגליל כבר 388 ימים מחוץ לביתם – פליטים בארצם, כשאחוז גבוה מבתיהם הרוסים. יותר ממיליון ישראלים מוצאים את עצמם בתנאים בלתי אפשריים, של מרוץ לממ"דים מדי כמה שעות, עקב הפצצות של החיזבאללה, הנמשכות כבר חודשים רבים.

עד מתי נשמע את הקריאה של מנהיגי הישובים שאנחנו בכוננות ספיגה; עד מתי נשמע באמצעות תקשורת מידי בוקר וערב את המשפט המצמרר "הותר לפרסום". רק בחודש האחרון – שנה למחדל הגדול מהקמת המדינה, שאף אחד מסתבר, אינו אשם בו, נפלו 73 חיילים ואזרחים.

להלן דברים שאמרה נירה שרעבי במוצאי שבת בעצרת בכיכר החטופים: שניהם עדיין מחוזקים בשבי החמאס – גם גיסי האהוב אלי נמצא בשבי, מעל שנה שאנחנו מחכות לחבק אותו, כשיחזור נצטרך כולנו להתמודד עם המציאות הנוראה שמשפחתו הגרעינית איננה. ליאן האהובה ושתי בנותיהם נויה ויעל נרצחו בביתן. המשפחה שלנו חוותה אובדנים כה רבים, ונאלצת לשאת על גבה את תוצאות ה-7 באוקטובר שעה אחר שעה כבר מעל שנה. אלי ויוסי חייבים לחזור אלינו – יוסי לקבורה, אלי לחיבוק שלא ייגמר. רק ששניהם יהיו כאן אוכל אני, ונוכל כמשפחה להעז ולהסתכל על הפצעים. אבל זה לא רק הסיפור שלנו. רק כש-101 חטופים וחטופות יחזרו אלינו, נוכל כמדינה וכעם להסתכל על הפצעים שלנו, ולהבין לאט-לאט איך ממשיכים קדימה. אחרי שהערכים שהאמנו בהם בכל ליבנו, שגדלנו עליהם כילדים, ואנחנו מגדלים עליהם את ילדינו, לא יושמו סביב נושא החטופים מעל שנה.

 הבחירה להמשיך ולא להוציא לפועל עסקה להחזרת החטופים כולם, היא בחירה אקטיבית. כשיורדת השמש על כל יום שבו לא נחתמת העסקה, זה יום נוסף שבו בחרו במדינת ישראל שלא לקדש חיים, שלא לקדש קבורה, לא ליישם את החוזה הבסיסי ביותר בין אזרח ואזרחית למדינתם. אלה דברי נירה שרעבי במוצאי שבת.

 חברי הכנסת, נבחרי העם, אתם שתומכים ומחזקים את מקבלי ההחלטות, האם המצב הנורא הזה אינו מדגדג לכם באיזשהו מקום? האם אף אחד מכם אינו שואל עד מתי והאם לא יהיה לעניין סוף? מתי נקבל את ההודעה שנסגרה עסקה, ו-101 עומדים לחזור הביתה. ממה נובע הפחד הגדול שאוחז בכם מקיומה של עסקה כזאת? האם אי פדיון שבויים זו המדיניות החדשה בה אתם דוגלים? עשו משהו למען המדינה האהוב שלנו, לפני שתתפרק. תודה.
 
 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. ניצה קורנגולד, אם החטוף טל שוהם.

 << אורח >> ניצה קורנגולד: << אורח >> 

שלום. הייתי עכשיו בוועדה נוספת, ודיברו שם על המצב הבריאותי של החטופים ושל בני המשפחה. אני רוצה לחדד כאן, אני אימא של טל, לנו היו שבעה בני משפחה חטופים – שלושה נרצחו, הבן שלי והמשפחה נחטפו מבארי, שני הנכדים שלי, שאני אראה לכם אותם עכשיו – נווה בן שמונה ויעל בת שלוש וחצי, היו 50 יום בעזה. הם מחכים לאבא שלהם, ואם לא תהיה עסקה, יכול להיות שאבא שלהם, טל שוהם יחזור בשקית, ולא חי. כרגע המידע שיש לנו הוא שהוא עדיין חי. אנחנו מבקשים שתהיה עסקה, שאתם תציעו עסקה ותחכו שחמאס יקבלו. עכשיו הציעו עסקה של ארבעה חטופים עם יומיים הפסקת אש, ביבי לא הסכים לקבל אותה. אנחנו מבקשים מכל חברי הכנסת והשרים – תציעו אתם עסקה, ואם ביבי לא מסכים תעשו הכול, מצדי תפרקו את הממשלה. אותי זה לא מעניין, הבן שלי – אני רוצה אותו חי לשני הילדים שלו. הם היו 50 יום בעזה, באיזה עולם ילדים כאלה קטנים צריכים להיות חטופים בעזה, כשאין להם אפשרות להשתקם כשאבא שלהם שם.

לא יהיה שיקום, לא תהיה תקומה למדינה הזאת בלי כל החטופים. את אלה שחיים חייבים להוציא כבר עכשיו, כי ראינו מה קרה עם ששת החטופים האחרונים. את החטופים שנרצחו חייבים להביא לקבורה. אנחנו לא מבקשים, אנחנו כבר דורשים, ואנחנו פשוט נהפוך פה את כל הכנסת ואת כל הארץ הזאת. אני אשרוף את המדינה הזאת אם הנכדים שלי לא יוכלו לזכות לאבא חי

זה התפקיד שלכם, יש פה פדיון שבויים, יש כל-כך הרבה פסקי הלכה. איפה אתם? לאן נעלמתם? פעם שנייה שאתם בפגרה. אני לא נושמת יום אחד מה-388 ימים. אמנם הבן שלי בן 39, אבל הוא עדיין הבן שלי, והוא אבא לשני ילדים שהיו בעזה. אני דורשת מכם לעשות מעשה, להגיש בקשה לעסקה ולחכות ולשב עד שיצא עשן לבן. אנחנו לא נרפה, ואני אראה לכם את התמונה בה הבן שלי הצטלם עם שני הילדים שלו: זו התמונה שאני רוצה לחזור אליה, שהוא יכול להשתולל עם שני הילדים שלו ולשכב על השטיח בבית. אנחנו לא נוותר, אנחנו פשוט לא נוותר ולא נרפה עד שתהיה עסקה. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבישג לוי, בת דודה של אליה הכהן.

 << אורח >> אבישג לוי: << אורח >> 

שלום, אני אבישג, בת דודה של אליה. אליה היה בנובה. כשהתחילו הטילים הוא ברח לכיוון הבית ועצר במיגונית בכביש 232, שהיום נקראת מיגונית המוות. 19 נרצחו שישה ניצלו וארבעה נחטפו. אליה נחטף כשהוא פצוע ירי ברגל, מאז 7 באוקטובר אנחנו לא יודעים עליו כלום, חוץ מתמונה שחמאס פרסם ביום החטיפה.

 כבר עברה שנה. לפני שבועיים צה"ל השיג הישג אדיר, כשהרגנו את סינואר, ואנחנו מבינים שזה פתח כדי להפסיק לנהל פה משא ומתן, להפסיק לתת שלטון וכוח לחמאס. זה הזמן שלנו לדרוש, שאם אנחנו לא מקבלים את כל החטופים בפעם אחת, ופעם אחת זה אומר ביום אחד, את כולם, אנחנו לא מוכנים לשמוע כלום. לא יהיו פה פעימות, אף חטוף לא נשאר מאחור. החיים לשיקום והמתים לקבורה. אנחנו רוצים את אליה בחיים, והדרך היחידה שאליה יחזור בחיים, זה שכולם יחזרו בפעם אחת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אמרנו שאנחנו נותנים למשפחות חטופים ומשפחות שכולות. יש עוד מישהו ממשפחה?

 << אורח >> גלי ברבי: << אורח >> 

אני רוצה לדבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, רק משפחה. 

 << אורח >> גלי ברבי: << אורח >> 

ניתנה לי זכות דיבור אז אני רוצה לדבר כמה מלים, אבל היושב-ראש מחליט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי נתן לך זכות דיבור.

 << אורח >> גלי ברבי: << אורח >> 

שאלו אותי אם אני רוצה לדבר, ואני רוצה לדבר, אבל לא על הנושאים שאתם מדברים עליהם, כי אני רוצה לדבר על משהו ספציפי מאוד, קצר מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> גלי ברבי: << אורח >> 

שמי גלי, אני אזרחית מהשורה. כמוני כמוכם מ-7 באוקטובר אני מתעוררת כל יום וחושבת עליהם – כשאני מתקלחת, כשאני מצחצחת שיניים, האם הם צחצחו שיניים? אתם כן; האם הם שתו 10 כוסות ביום בקיץ? האם אתם שתיתם עשר כוסות ביום בקיץ? הם לא; נהניתם מהארוחה שלכם? נהניתם מהפגרה? הגיעה הזמן להבין שאין להם זמן, אזל להם הזמן. אני שובתת פה רעב תשעה ימים. שאלו אותי למה את מסכנת את עצמך, ואמרתי אני סובלת אבל אני לא מתה.

 הם מתים, הם סובלים ומתים. אני מתנדבת במרכז הסיוע למפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אני פונה פה לנשים, שלצערי הרב בכנסת הזאת יש מעט מידיי או בממשלה בכלל יש אישה שראויה להיקרא אישה, שנלחמת פה על הזכויות של הנשים שנאנסות יום-יום שעה-שעה. אם הייתם מבקרים בשורה, הייתם רואים את ההצגה שנעשתה על פי האנשים ששרתו בשורה, ובדקו את הגופות, וראו מה נעשה לגופות. יצא דוח בן 35 עמודים על האלימות המינית שסבלו הנרצחים. אין מלים, תקראו את הדוח, תבינו, תפנימו. תבינו שזה מה שקורה לחטופים ולחטופות שלנו, ואין להם זמן, אם בכלל. מבחינה נפשית, מבחינה פיזית, מכל בחינה שהיא. הם כלום, הם נעלמו, הם הצטמצמו לאפס, כדי לא לעורר את השובים שלהם שיאנסו אותם שוב. איך אתן יושבות פה ולא עושות שום דבר ולא זועקות את הזעקה? אז תבואו, צריך התקוממות עממית, כי הכנסת הזו לא עושה שום דבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. נעבור לנושא של סלי המזון ומשפחות נזקקות.

 << אורח >> גלי ברבי: << אורח >> 

בואו נחזור לשגרה, שגרת חירום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נאפשר קודם-כול למשרד הרווחה. גברת רותם דרייפוס, מנהלת תחום תקצוב פרויקטים עיזבונות ותמיכות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, בבקשה.


 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

שלום לכולם, שמי רותם, אני ממשרד הרווחה – מחלקת עיזבונות ותמיכות ביטחון תזונתי. המשרד שלנו פועל בכמה תחומים. במשך השנה, ובכלל לפני חגים, אנחנו מתעסקים בכמה מישורים: קודם-כול סלים לפני פסח, לפני חגי תשרי – זה נקרא פרויקט חג נוסף, חלוקת מנות חמות במשך השנה ולפני החגים במסגרות הזנה. אנחנו מתעסקים בארגוני גג, שעוסקים בכל הנושא של הכנה ושינוע של מזון עודף; אנחנו מתעסקים עם סלי מזון חודשיים לפני החגים, סלי מזון במשך כל השנה. בנוסף יש מיזם ביטחון תזונתי, שהוא מיזם ארצי, הטענת כרטיסי מזון למשפחות נזקקות הרשומות ברווחה. בנוסף, השנה יש לנו גם 30,000 ניצולי שואה שמקבלים הבטחת הכנסה, שמקבלים כרטיס נטען – פרויקט חד פעמי של המשרד שלנו ביחד עם ארגון חב"ד וארגון ה-Claims. אנחנו מדברים ב-2024 על סדר גודל של 28.5 מיליון – זה המחלקה שלנו. בנוסף יש גם את אגף הרשויות המקומיות, שבשיתוף עם הקרן לידידות, מחלקים כרטיסי מזון ומסייעים בסיוע חומרי למשפחות וקשישים, ופרויקט ניצולי שואה – שוטף ולפני חגים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ומה קורה בנושא הדיון שלנו, שהוא סלי מזון לחגים למשפחות לקראת פסח וחגי תשרי? 

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

בפסח חילקנו, כמובן בשיתוף עמותות המזון למיליון שש מאות משפחות, חגי תשרי מיליון ארבע מאות משפחות.


<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה החלק של משרד הרווחה בכל סל?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

בתקציב?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בתקציב של כל סל, שותפות המשרד.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

ככול שהשנים עוברות, כל שנה זה עולה, זה היה מיליון מאתיים, השנה זה מיליון שש מאות – זה עולה. התקציב, לצערנו, לא עולה הרבה, ואנחנו גם נמצאים בשגרת מלחמה, התקציב גם קוצץ.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, הנתון של כמות המשפחות שזקוקות לסיוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא קיבלתי תשובה לגבי סכום בו שאתם משתתפים בכל סל.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

אנחנו מחלקים את מה שנותנים לנו, נשמח מאוד לחלק יותר, זה תלוי בתקציב.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה ההשתתפות שלכם בסל?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

 ההשתתפות זעומה – ב-2022 זה היה תשעה שקלים, ב-2023, 11 שקלים, 2024, שבעה שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שאנחנו בירידה לשבעה שקלים. אנחנו נאפשר עכשיו לארגון משאבים, שריכז לנו נתונים מתוך משרד הרווחה וארגוני המזון בחגים. יוסף ויטמן, בבקשה, תן לנו נתונים לגבי הסעיף הזה של סלי המזון.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

תודה שמידי שנה יושב-ראש הוועדה בתפקיד הזה או בתפקידים האחרים, מעלה את הנושא, וכפי שהציגה פה גברת רותם דרייפוס ממשרד הרווחה על הירידה המאוד-מאוד משמעותית בתקציב. מצד אחד עולה כמות המשפחות, מצד שני מקצצים בתקציב. אפשר לציין לשבח את המחלקה במשרד הרווחה שבאמת מנסה לעשות את המקסימום, אבל כשאין תקציב אין תקציב. נותנים שבעה שקלים למשפחה, בסופו של דבר זה גם נהיה חמישה שקלים, כי לא כל המשפחות מאושרות, כי משהו לא התאים, סכום מצחיק, אריזת הקרטון ששולחים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מעציב, לא מצחיק. 

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

גם וגם, מזלזל אפילו. ואם אנחנו במצב של מלחמה, כשיש הרבה יותר קשיים מהרבה היבטים – במזון, גם כלכליים, גם חברתיים, ודווקא בתקופה כזו מורידים בתקציב במקום להוסיף, זה משהו נורא שקשה בכלל להעלות אותו על הדעת, אם יש ילד רעב בדימונה או זקנה רעבה בצפת, להגיד להם, תשמעו, השנה משרד הרווחה לא נתן כסף, אז אין מה לתת לכם לחג, זה נורא ואיום. ופה הפנייה של העמותות אליך יושב-ראש הוועדה ולשאר חברי הכנסת ולתקציבאים, לדאוג להעלות את התקציב לפי הצרכים, ולא לקזז אותו. אם מדובר על קיזוז רוחבי במשרדי ממשלה ב-5% פה זה קוזז הרבה יותר מ-5%. את הילד הרעב זה לא מעניין אם זה קוזז מסיבות כאלה או אחרות, אבל הוא לא יקבל את הלחם שלו לחג. הקשישים לא יקבלו את מה שמגיע להם. נקודה נוספת: השנה, משום מה, משרד הרווחה לא העביר מקדמות, זאת אומרת שרוב העמותות שחילקו לפסח, לא קבלו עדיין כסף, עכשיו הן חילקו לחגי תשרי וגם כן לא קיבלו כסף השנה. אנחנו בסוף 2024, והעמותות עושות את הכול מתרומות ומהתנדבות של אנשים, איפה המדינה פה לעזור להן?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא קיבלתם את התקציב של 2024?

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

רוב העמותות לא קיבלו עדיין ב-2024 כלום.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו באוקטובר.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

משרד הרווחה פה לענות?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

בעבר באמת חילקנו מקדמות, אנחנו צריכים אישור לזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה אישור?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מקדמה 2024, אנחנו מסיימים את 2024, זו לא מקדמה, זה רטרואקטיבי.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

ברגע שיאופשר לנו לשחרר, אנחנו עם העמותות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי צריך לאשר את זה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

 מי מאשר, האוצר? יש פה נציגים של האוצר? טוב, הם לא הוזמנו לדיון לדעתי, לא?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא נציגים רלוונטיים של האוצר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי מייצג פה את האוצר?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> 

צביאל גנץ, מהלשכה המשפטית באוצר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הלשכה המשפטית? כמה עולה הלשכה המשפטית הזאת אם חמישה שקלים לסל אין לכם? אולי אין כסף ללשכה משפטית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

האם אתם יכולים בבקשה להעביר את השאלה שלנו, ועד סוף הדיון שנקבל תשובה, מדוע העמותות טרם קיבלו את ה – זה לא מקדמות, אם אנחנו נמצאים באוקטובר זה לא מקדמות, כי הם כבר השלימו. מעבר לכך, אני רוצה לשאול אותך: אם אתה מקבל בקושי חמישה שקלים, מאיפה אתה משלים? תרומות?

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

רק תרומות, והרבה מאוד התנדבות, ותרומות מהציבור בסדר גודל מאוד משמעותי. אם המדינה מחלקת חמישה שקלים לסל ועמותה צריכה לתת מינימום 150, בדרך כלל זה הרבה יותר, אז תבינו את היחס. אבל עדיין, ההשתתפות הזו של המדינה, כמה עשרות מיליונים האלה, הם החמצן של העמותות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אפילו לא עשרות מיליונים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

האם חלק מההשלמה מגיעה גם מהצלת מזון לפעמים?


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, זה יהיה הנושא הבא.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני יודעת, אבל זה דווקא זה הכי מתחבר, כי מהצלת מזון אפשר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי, אבל הם לא מקבלים.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

אולי אחרי שיעבירו את החוק זה יעזור. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בדיוק, זה יעזור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אני ממש בוש, כי הזכרת שכשהייתי יושב-ראש ועדת פניות הציבור, משרד הרווחה 43 מיליון, וכבר יש את זה הרבה שנים. היום כמה ירדנו? ל-19 מיליון? ואם הסל יורד מתשעה שקלים בפסח לשבעה שקלים לסוכות, אני חושב שאני צריך להתבייש כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שיכול לקראות דבר כזה. או שאם הייתי מנהל העמותה הייתי אומר, מה שאומרים ביידיש – מוחל טובות – לא צריך את זה, לא רוצה את החמישה שקלים שלכם לא רוצה את השבעה שקלים שלכם. ובארמית נאמר בגמרא: קח את הכסף שלך וזרוק אותו על העשבים.

<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לצערי אני לא חושבת שהם יכולים להרשות לעצמם לוותר גם המעט הזה.

  << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי יכול להיות שהם מחכים כל-כך הרבה שזה גם כן סכום, אבל כשאני חושב על סל המינימום של 150 השקלים, ואני חושב שזה ממש כלום. על חמישה שקלים אני מנהל דיון כיושב-ראש ועדה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שלא נשכח שרעבים לא רעבים גם בחגים, הם רעבים כל השנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש למשרד הרווחה תוכניות נוספות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני יודעת שיש תוכניות נוספות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בעניין הזה, כמו שאמר רבי יהודה הלוי – ביישתני מלך כוזר – אני פשוט בוש, אין לי מה להגיד – כיושב-ראש ועדה, כחבר כנסת, כנציג ציבור, כמדינה יהודית שהחסד והקמחא דפסחא היה הסמל. היו אומרים שאצל אומות העולם אנשים יכולים לרעוב ולמות מרעב ולאף אחד לא אכפת, ואצל יהודים – צדקה, חסד וגמילות חסדים הם היסודות של העם היהודי, ופתאום אני רואה פה כזה מין – אני לא יודע איך להסביר את הזלזול הזה, אני אפילו לא להאשים שבמשרד הזה יש אנשים ממפלגות לא חרדיות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

 אבל זה כן מתקשר לדיון הבא, אדוני יושב-ראש הוועדה, כי תחשבו שאתם נלחמים באמת על כסף, בזמן שאנחנו ביד השנייה זורקים מזון בשווי 21 מיליארד. החקיקה הזאת שבאמת תעזור להציל מזון, גם תעזור לגייס מזון למי שזקוק לו. למעשה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אם היינו משקיעים 900 מיליון שקלים בהצלת מזון, היינו פותרים את כל אי הביטחון התזונתי במדינה, וזה משהו שהכי מתחבר בסופו של דבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בואו נוציא איזושהי פרוטה ממשרד האוצר לגבי התחייבות, שהעובדה שעוד לא תקצבו, ואין עוד אישור, כפי שטוען משרד הרווחה.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

יש תקצוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת שאין אישור.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

יש תקצוב, הוא דיבר על מקדמות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא מדבר על מקדמות, אני מדבר על כסף.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

יש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש תקצוב, הוא באוצר עדיין, זה לא עזור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה הוא לא מגיע?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

יש תקצוב, הוא נמוך יותר משנים קודמות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הוא לא קיים, אף אחד לא קיבל אותו, הוא תקוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה אתם לא נותנים להם את המעט הזה?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

מי שדיווח, קיבל.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

לא קיבל. גם רוב אלה שדיווחו באוגוסט עדיין לא קיבלו. גם לקמחא דפסחא – אני מדבר על פסח, רוב העמותות עדיין לא קיבלו.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

לא רוב, אבל יש עמותות.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

 הפקידים במשרד הרווחה מנסים לעשות את המקסימום, אבל הפנייה פה היא לאוצר – שחררו את הכספים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נציגת משרד הרווחה, את אומרת שכן יש לכם תקציב ממשרד האוצר? אתם לא צריכים את משרד האוצר, אלא שאתם לא נותנים את זה?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

יש תקציב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני כבר מדבר על השבעה שקלים בבושה, אבל על השבעה שקלים האלה לפחות.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

 חלקם קיבלו, וחלקם טרם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עד מתי אתם יכולים להבטיח לי שהטרם הזה יסתיים?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

 נגייס את משרד האוצר גם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה צריך את משרד האוצר?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז ביקשנו מהם. הכסף עובר אליכם כל חודש? אני מנסה להבין.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

 כל חודש על פי אלו פעימות? על סמך מה? על סמך הגשה שאתם מגישים על העמותות או על סכום קבוע שאתם מקבלים כל חודש.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

על סמך הגשה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

על סמך הגשה, זאת אומרת שכבר הגשתם לאוצר את הדרישה של העמותות, ועדיין לא קיבלתם את התקציב הזה.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

חלקם עדיין לא קיבלו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, נשמח אם תבררו לנו את הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבקש לקבל בכתב מהאוצר וממשרד הרווחה את הסיכום, ומתי הכסף יעבור כהתחייבות. אני לראות את זה, ואני אביא את זה, בלי נדר, לפני הוועדה כדי שיבוצע.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

ברשותך, עוד נקודה: שייתנו כבר עכשיו אישור עקרוני לגבי 2025 למקדמות, של נצטרך לבקש מקדמות באוקטובר על פסח.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין תקציב מדינה, אין הצעת תקציב מדינה, לא יודעת אם זה אפשרי בכלל. אולי האוצר יודע, זה בכלל אפשרי טכנית דבר כזה? אין אפילו הצעת תקציב.

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> 

לא רוצה לענות מהמותן, נבדוק את זה ונענה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מניסיונך, אדוני יושב-ראש הוועדה? אתה הרבה שנים פה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק, הם תמיד היו עושים את זה באופן אוטומטי, זה היה העברה משרדית, הם לא צריכים אישור מהוועדה על זה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני שואלת אם הם יכולים לקבל אישור עקרוני על תקציב 2025, אם הוא עדיין לא קיים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שויטמן ביקש, הוא שכשיהיה תקציב, כבר יוחלט שנותנים מקדמות ולא מחכים כמו השנה, זה מה שהוא ביקש, נכון? הוא לא ביקש לפני תקציב.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

זה דבר מקובל משרדי הממשלה, לשחרר מקדמות לכל סוגי התמיכות בתחילת שנה.

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

נכון זה היה.

 << אורח >> יוסף ויטמן: << אורח >> 

זה היה בעבר, השנה זה נעלם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי העלים את זה האוצר או הרווחה?

 << אורח >> רותם דרייפוס: << אורח >> 

לא הרווחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה מהאוצר שלוש תשובות? א. מתי הכסף הזה יעבו? ב. האם תבטיחו בתקציב 2025, שבינתיים ייתנו מקדמות, כדי לא לעכב את מפעל הקמחא דפסחא, שהוא כלל ארצי? ג. האם האוצר מוכן להוסיף לשבעת השקלים לפחות עוד חמישה שקלים? ממש נדבר. תודה רבה. אני חושב שהדיון הזה הסתיים, אנחנו עוברים לדיון הבא – מעניין לעניין באותו עניין – חוק עידוד תרומות מזון. 


 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב. רק כדי להוסיף לבושה, הקרטון שבו אנחנו שמים את הדברים, עולה. 7.30 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא חושב שצריך לדבר על בושה, אולי שפעם אחת יסדרו שלא נתבייש? שבאמת ייתנו כמו שצריך? אולי, משאלה. 

אנחנו עוברים להצעת חוק עידוד תרומות מזון. אתם רוצים, היועצת המשפטית, למזג עכשיו את החוקים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש פה הצעה שעברה קריאה ראשונה, ויש פה הצעה שעברה קריאה טרומית, ההצעה שעברה קריאה טרומית דומה להצעה כפי שהייתה בנוסח המקורי, ולכן, אני מבינה שאת מבקשת כן למזג, לדון בשתיהן על סמך הנוסח שעבר בקריאה ראשונה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז קודם-כול, נמזג את שתי הצעות החוק: הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון חובת תרומה של מזון עודף) של חבר הכנסת יינון אזולאי, והצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון חובת תרומת חובת מזון עודף) של חברת הכנסת יסמין פרידמן, שימוזגו לנוסח הצעת חוק אחת. מי בעד המיזוג ירים את ידו? שניים; מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.


הצבעה
הצעות החוק מוזגו.
 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל זה טעון אישור ועדת הכנסת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ועדת הכנסת, כי זה בקריאה ראשונה, וזה בשנייה ושלישית. איך הנביא יודע מתי להיכנס? עכשיו התחלנו את הדיון בחוק שלך, עשינו עכשיו את המיזוג.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ניתן ליועץ המשפטי שלנו לספר איפה זה אוחז, ואיך אנחנו מתקדמים. אם אפשר להתקדם.

<< אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

אפשר להתחיל בהקראה, לפי החלטת הוועדה, כמובן שיש לנו נושאים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבקש שנתחיל להקריא כדי שנוכל להתקדם. המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד. בבקשה.

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

בסדר גמור, כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק עידוד תרומות מזון. בדברי ההסבר שנכתבו להצעה שעברה בקריאה הראשונה, צוין שתכלית ההצעה היא לצמצם את אובדן המזון שיש בישראל, ולכן במסגרת עבודה ההכנה שעשינו לקריאה שניה ושלישית, הגיעו כמה שינויים, בעקבות תגובות שהגיעו מהמשרדים ומעוד גופים, עידכנו ככל מיני היבטים בהצעה. כמובן שנעדכן ברגע שיהיה שינוי בין הקריאה השנייה והשלישית לבין הראשונה ונתחיל בהקראה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עורך הדין מיכאל קוסאשווילי.

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 


 		"הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024

תיקון סעיף 1 1. בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט– 2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "ארגון לחלוקת מזון", במקום "לחוק הגנה על בריאות הציבור
(מזון), התשע"ו–2015" יבוא "לחוק המזון";".

 זה שינוי, טכני אמנם שעשינו בהצעה מקריאה ראשונה לקריאה השנייה והשלישית, כדי לייצר פשטות בנוסח. עכשיו נקריא את רשימת הגופים הציבוריים. כרגע, בחוק שעבר בקריאה הראשונה, הגופים הציבוריים הוגדרו כחברות ממשלתיות, משרדי ממשלה ויחידות סמך שלהם, וגם רשויות מקומיות. בעקבות הערות שקיבלנו, ועיון בחקיקה דומה, שעוסקת בהגדרה של גופים ציבוריים, ראינו שכל פעם ההגדרה של גוף ציבורי משתנה בהתאם לתכלית החוק. מה שהבנתי גם מהוועדה וגם מהמציעה, הוא שהמטרה היא לבוא ולייצר תכולה רחבה של החוק, לכן עיינו בהגדרות של חוקים שעוסקים בהגדרה של גוף ציבורי – בין היתר – חוק עידוד עסקאות בגופים ציבוריים וחוק יסודות התקציב, חוק הגנת הפרטיות וכו'. גובשה פה רשימה שעוסקת גם במשרדי הממשלה, וגם מחריגה גופים ביטחוניים שיש קושי באיסוף המזון מהם, וגם עוסקת, בהכללה, לפי החלטת חברי הוועדה, בגופים ציבוריים שהם לא חלק מובנה ממשרדי הממשלה. וכמובן, להחלטת חברי הוועדה, ונצטרך לשמוע גם את עמדת הגופים הציבוריים שהגיעו לדיון בנוגע להכללה שלהם בהצעת החוק. נקריא את ההקדמה.

"(2) אחרי ההגדרה "ארגון לחלוקת מזון" יבוא:
 "גוף ציבורי" – כל אחד מאלה, למעט מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24
לפקודת בריאות העם.".

בעקבות הערה של משרד הבריאות, החרגנו בתי החולים, כדי לשמר רמה נאות של בריאות המזון.

"(1) משרד ממשלתי ויחידת סמך, למעט כוחות הביטחון;".

ההגדרה של כוחות ביטחון תופיע בהמשך להצעת החוק, והמטרה היא להחריג גופים ביטחוניים.
 
"(2) הכנסת;
 (3) משרד מבקר המדינה;
 (4) רשות מקומית;
 (5) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות,
 התשל"ה–1975";
 (6) חברה עירונית;
 (7) תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה
 בחוק, והוא מוסד של המדינה;
 (8) מועצה דתית;".

  << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה לא כוללים את המשטרה? יש לה כל כך הרבה מטבחים, וזה לא מלחמה. אני מבין שהצבא לא יכול לקחה על עצמו דבר כזה, אבל למה משטרה? מה הבעיה שם?

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

יש פה נציגי משטרת ישראל, אם הם ירצו להתייחס.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן בבקשה.

 << אורח >> דורית וורמן: << אורח >> 

דורית וורמן פרוכט –ראש חוליית אבטחת איכות במחלקת לוגיסטיקה מאגף תמיכה לוגיסטית. למשטרה אין התנגדות לתרום עודפי מזון. רק לציין שכל אוכל שנותר אצלנו בתום הארוחה, לא שייך למשטרה, אלא לחברות ההסעדה שמפעילות את המטבחים שלנו. זה צריך לעבוד מולן – לקבל הסכמה שלהן לתרום את המזון הנותר. המטבחים שלנו גם די קטנים, אין לנו עודפים גדולים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מדובר פה על יותר מ-500 מנות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם החוק יחול על חברת הקייטרינג, אז זה לא משנה, כי הן אמנם נותנות את השירות למשטרה, אבל הן יהיו מחויבות לתרום את המזון שלהן.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, בחוק אי אפשר לחייב מסעדנים לתרום.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 את הגוף עצמו אי אפשר לחייב. השאלה שלי: המשטרה, כמו כל גוף ציבורי, מזמין, למשל 600 מנות. בכל מקרה הוא ישלם על 600 מנות, הרי כשסגרו עם חברת ההסעדה אמרו מינימום300 או 500 מנות, אם היה 510, שלמו על 10 יותר, אבל אם היו 490 זה לא שייך לו. אנחנו מדברים בדיוק על הפער הזה, שאותו הוא יצטרך לתרום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא מדויק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא הבנתי עדיין מה הוא אמר, כך שאי-אפשר להגיד שזה לא מדויק.

 << אורח >> דורית וורמן: << אורח >> 

אנחנו לא מזמינים מנות פיקס. לכל מטבח שלנו יש סדר גודל מקובל של מנות. אבל אם קרה ושוטרים יצאו לפעילות מבצעית, ולא נכנסו 50 שוטרים לחדר האוכל, חברת ההסעדה לא מקבלת על זה כסף. אנחנו משלמים לחברות ההסעדה על סמך סינטלים שאנחנו מעבירים בשעון נוכחות. אם יש יותר מנות נשלם יותר מנות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בכל רחבי המשטרה אין מטבחים? הכול ב-Out sourcing? 

 << אורח >> דורית וורמן: << אורח >> 

יש לנו שלושה מטבחים שמופעלים על ידינו, כמו בימ"מ – יחידות מסווגות – מעט מאוד, וגם שם כמות המנות לא מגיעה ל-500. רוב המטבחים שלנו עוברים עם חברות הסעדה.

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

בהקשר למה שאמרה פה נציגת המשטרה, הסוגייה העיקרית שתעלה פה לדיון היא אופי ההתקשרות. כרגע ההתקשרות, והעובדה שלפי מה ששמענו מנציגי הממשלה וגופים נוספים, המזון הוא כמעט אף פעם לא בבעלות הגוף הציבורי. ממה שהבנתי זה חוצה את כל הגופים הציבוריים. לכן, כמו שחברת הכנסת פרידמן אמרה, המשטרה או כל גוף אחד, לא יכולים לתרום מזון שאינו שלהם. אנחנו כן נצטרך להסדיר את הנושא של מה קורה עם אוכל שעומד להיזרק לאשפה, וגם להתאים את הצעת החוק לאופי ההתקשרויות.

 << אורח >> רותם שמאי: << אורח >> 

רותם שמאי מהמשרד להגנת הסביבה. מיכאל, אבל כתוב בחוק שמדובר רק בשאריות מזון, שאם לא ייתרמו יושלכו לפסולת. כיוון שלא מדובר על מנות שיש להן ייעוד אחר, אז זה לא סותר את החוק. 

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

 לא אמרנו שזה סותר, רק שצריך לוודא שאנחנו לא יוצרים פה קבוצה ריקה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא מבקש להתערב להם במקום הפרטי, החוק, אגב, יכול לחול על המשטרה. אם מחר המשטרה תרצה לשנות את המכרז, ולהתחייב על 500 מנות ביום, אז נצטרך לחוקק את זה מחדש? לכן אני רוצה לפתור את הבעיה מראש, שאם מחר המשטרה תגיש שהיא עושה מכרז חדש, והמכרז אומר 500 מנות במינימום, כי יותר משתלם כגוף להביא אותו, לכן זה יחול עליו. כרגע זה לא יחול עליו, אין לי בעיה, אבל ברגע שזה ייהפך למקום שעובדים בצורה הזו, ויכול להיות גם שישתלם למשטרה או לכל גוף אחר שיהיה בחוק וישתלם לו לעבור לזה, זה כבר יחול עליו ולא נצטרך חקיקה נוספת.

מלבד זה, בחוק אנחנו אומרים: רק מזון שעומד להיזרק, לא ביקשתי לקחת מהמטבח מזון חדש ולתת אותו. הרי בסופו של דבר עומדים לזרוק אותו. אנחנו יודעים בדיוק על מאות הטונות שהולכות בשנה להיזרק. לכן אנחנו מבקשים כן לקחת את מה שעומד להיזרק, במצב טוב ובריאותי. 

 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש. אני גידי כרוך – מנכ"ל לקט ישראל. אוספים 1.2 מיליון ארוחות בשנה. יש לנו שיתופי פעולה עם הרבה מאוד חברות, התורם הכי גדול שלנו היום הוא הצבא, שהנציגים שלו נמצאים פה. אני חושב שמאוד חשוב ולהבדיל ולהבין, וזה נכון מה שרותם אמרה, ובוודאי מה שאמר חבר הכנסת יינון אזולאי. אנחנו מדברים בהצעת החוק הזו רק על מזון נמצא עכשיו בצומת החלטה מה לעשות אתו – לזרוק אותו או לתרום אותו למישהו שיכול להמשיך לקיים אנשים אחרים אתו. זה הדבר היחיד. אני לא בא להגיד, קחו מזון שנמצא עכשיו, וחס וחלילה אל תבשלו עבורנו, אלא בא להגיד בואו תצילו את מה שנשאר. כך שזה לקחת משהו שבעיני הקייטרינג שוויו אפס, כי הם עומדים לזרוק אותו, ולהפוך אותו לשווי של ארוחה, ואני חושב שזו המשמעות של החוק פה. זה מאוד מאוד חשוב.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

דקלה ראובן, שירות מזון ארצי, משרד הבריאות. לפי סעיף 317, כל גופי הביטחון מוחרגים מפיקוח שלנו, כלומר אם אנחנו מבטלים את ההחרגה של גופי ביטחון, זה אומר שמחר בבוקר, אתה יכול לקחת אוכל ממטבחים שבהם אסירים או חיילים מבשלים. אם נבטל את ההחרגה יש לזה השלכות, אנחנו לא יודעים מה קורה במטבחים האלה, ואנחנו לא יודעים מה טיב המזון. אני מניחה שהוא בסדר, ושהם רציניים, אבל זו רק הנחה. המפקחים שלנו לא שם, ואין לנו מושג מה המצב התברואתי של המטבחים הללו. חשוב לי לציין. אני לא הייתי מבטלת את ההחרגה, אני חושבת שהיא כן נכונה. 
 
 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לכם מושג על הפיקוח במפעל כלשהו שמייצר מרגרינה

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אנחנו מפקחים על המפעל, בוודאי אדוני, אנחנו נותנים לו רישיון ייצור, מגיעים לשם לפיקוח שוטף, הוא מחויב לדווח לנו על כל חריגה. היום, כוחות הביטחון לא מחויבים לדווח לי על שום סלמונלה שמצאו באוכל שלהם, הם לא מחויבים לי. בהחלט יש פער גדול.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מה הסיבה באמת?

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

חוק המזון החריג אותם. אנחנו עובדים על נוהל ממשקים, הוא עדיין לא יצא לפועל, חוק המזון החריג את כוחות הביטחון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה בריאות החיילים פחות חשובה?

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

נשאל את המשטרה ונציגי הצבא: יש מטבחים בהם אוכלים מעל 500 מנות ביום, זאת אומרת שמגישים מעל 500 מנות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בטח.
 
 << אורח >> דורית וורמן: << אורח >> 

אצלנו יש רק שלושה, לפעמים גם הרביעי נכנס, זה הכול. כל השאר שלנו קטנים הרבה יותר. 

 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

רק שנבין את זה: בכל מטבח אנחנו מדברים על עודפים של 8%-10%, זאת אומרת שאם זה שלושה מטבחים של 500, אנחנו מדברים על סדר גודל של 150 ארוחות שאפשר להציל. אלה הנתונים שלנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ממה ששמענו עכשיו ממשרד הבריאות, אם אתה אומר שרוב המזון שאתם מקבלים הוא מהצבא, ומשרד הבריאות אומר שהצבא בכלל לא בפיקוח של משרד הבריאות, אז איך אנחנו מבטיחים את איכות המזון?

 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

קודם כל, לא רוב המזון, אלא התורם הגדול ביותר שלנו, אבל זה לא רוב המזון. אנחנו עובדים עם סדר גודל של 80 חברות בכל הארץ, ואוספים למעלה ממיליון ארוחות בשנה. זו הפעילות שלנו באופן עצמאי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, שמכיר את העבודה והנהלים שלנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא זאת הייתה שאלתי, אולי לא הובנתי נכון. אמרת שרוב המזון שאתם מקבלים הוא מהצבא.

 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

לא, אמרתי שהוא התורם הגדול.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

התורם הגדול ביותר של מזון הוא הצבא. משרד הבריאות אומר שאין לו שום פיקוח על המזון בצבא.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לצבא יש מפקחים משלו על מזון, לא? ברור.

 << אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

עידן יוסף – ראש מנהל ההזנה בצה"ל, נמצאים אתי תמיר – רע"ן המזון, וורד – ראש אגף טכנולוגיות מזון נעשה סדר בהערות שעלו פה. הצבא עובד על פי סטנדרטים מאוד-מאוד גבוהים ומחמירים, ויש נהלים מאוד-מאוד מחמירים של תו תקן המזון, איכות הבישול ואיכול האוכל שמגיע לצלחת. בריאות החיילים חשובה מאוד-מאוד בעינינו. יש דוגמיות מזון, וכל השרשרת שקורית במשרד הבריאות, מחייבת את הצבא, וזה התפקיד של ורד שנמצאת פה. תו תקן של המזון שמוגש לחיילים, הוא ברמה מאוד-מאוד גבוהה. אנחנו מאוד ביקורתיים ויודעים לעמוד בדרישה.

לגופו של עניין, למה שאמר גידי, אנחנו תורמים בערך 45 אלף מנות עיקריות בחודש, ועוד 75 אלף מנות פחמימות בחודש. יש לזה תו תקן ונוהל של הוראה שאנחנו קבענו איך משנעים את המזון, ואיך לוקחים אותו ומי העמותה שמגיעה על מנת למנוע תחלואה, ושהאוכל יגיע גם לנזקק בקצה בצורה טובה וראויה למאכל.

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

אתם יכולים להעביר את תו התקן לוועדה?

 << אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

כן. נעביר את זה. הדבר הבא, לשאלתך: יש לנו הרבה מאוד מטבחים, אני לא אנקוט במספר של מטבחים שמשבלים למעל 500 איש, כי אנחנו בדיון פתוח. אנחנו לא יכולים לתרום מכל מטבח, בגלל בעיות סיווג ומיקום, ודברים אחרים שלא נחשוף כאן, ואני מניח שאתה מכיר. אנחנו בשיתוף פעולה עם לקט ישראל ועוד עמותות, ונשמח להרחיב את האירוע הזה, כמובן בכפוף לנוהל ולבקרה, ושזה יהיה במשורה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מאוד שמח לשמוע את מה שאמרת, כי הייתה פה הערה צדדית, כאילו אם יש אירוע של סלמונלה בצבא אז לא מדווחים למשרד הבריאות, לכן כן חשוב לי לשמוע שיש מערכת בריאות.

  << אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

יש מערכת בקרה ובריאות, אשמח שוורד תדבר.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בבקשה.

 << אורח >> ורד גבאי: << אורח >> 

ורד גבאי, ראש ענף טכנולוגיות מזון באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. הפיקוח מתבצע יחד עם חיל הרפואה בצבא. כבר כשיצא חוק המזון, דנו בדברים ארוכות: למה גוף בטחוני צריך להיות מוחרג. אני חושבת לא כדאי לפתוח את זה, אלה אדוות שלא כדאית להיכנס אליהן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה היה בימי אלאלוף הדיון הזה?

 << קריאה >> נעה בן שבת: << קריאה >> 

כן, אדוני. 

 << אורח >> ורד גבאי: << אורח >> 

מעל עשור יש פקודה בצבא שמדברת על תרומת עודפי מזון. אנחנו עובדים ברוח החוק. צה"ל תמיד פועל ברוח החוק. אבל אנחנו לא רוצים להפוך את עצמנו מגוף שעובד בתרומות מעל עשור ככל הניתן, לגוף שנותן הסברים על כל פעילות מבצעית שעשה, ולמה הוא לא תרם בה. לכן אנחנו חושבים, שברוח החוק, גם עם משרד הבריאות יש לנו נוהל בין המשרדים. אנחנו יודעים לעשות את הדברים בצורה הנכונה, וכן אוכפים את החוק בתוך המערכת. אנחנו חושבים שזה כן חשוב לתת את ההחרגה הזאת. 
 
 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נעה, רצית להוסיף משהו? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הוראות החוק עצמן חלות על כל המדינה – כולל הצבא וכוחות הביטחון. ההוראות בעניין איך מייצרים, חובת רישוי וכו'. אבל חובת הפיקוח של משרד הבריאות לא חלה. אבל עדיין יש חובה לגוף ביטחוני למסור דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון. כך עולה מסעיף 317 – כתוב: " גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון בכפוף לכללי אבטחת מידע". זאת אומרת: כן יש לכם דיווח, וחובתם ליצור כללי פיקוח מקבילים ונהלים בכל גוף ביטחוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דיווח למי?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

למנהל שירות המזון במשרד הבריאות.

   << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן למשרד הבריאות.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אבל אני רוצה להגיד, זה לא קורה. אנחנו היום עיוורים לכל מה שקורה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו לא צריכים לפתור לכם את הבעיה שזה לא קורה.
 
 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אתה צריך לשמוע את זה.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אבל אדוני חבר הכנסת, החוק מחריג אותם מפיקוח שלנו, לכן אנחנו לא יודעים. אם הייתה היום התפרצות ש-20 אסירים חלו, והאוכל הזה ייתרם לאנשים נזקקים זה לא דבר טוב, אנחנו לא רוצים להגיע לכיוון הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

וזה מפריע לכם שהם לא מדווחים? למה לא הגשתם תיקון לחוק בעניין?

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אנחנו עובדים על נוהל ממשק אתם, על זה אנחנו עובדים במקביל.
 
 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הסוגיה היא לא אם יש זכות להתערב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נועה, היועצת המשפטית שלנו, אומרת שחוק מחייב את זה, לא צריך לחוקק חוק חדש.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

החוק מחייב אותנו לדווח על למשרד הבריאות על אירועים חמורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 
 
אומר משרד הבריאות שהוא לא מקבל דיווחים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז הם לא מקבלים, ואם הם חושבים שבכל זאת הנימוקים שקבעו שכל גוף ביטחוני קובע את הוראות הפיקוח בעצמו, והפיקוח יעשה בדרך כזו ואין להם פיקוח ומבקשים לעשות פיקוח, אז בשביל האוכל של השוטרים, הסוהרים והאסירים, החיילים, בשביל הבריאות שלהם, אם הם חושבים על פיקוח אז שיתקנו את החוק. זה לא נוגע לענייננו.

 << אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

יש פה בלבול, אולי משהו לא מובן. הצבא מדווח על כל אירוע חריג למשרד הבריאות. אנחנו מדווחים. כל אירוע שיש לנו של תחלואה, סלמונלה או משהו חריג אחר שקורה, הצבא מעביר דיווח.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אני רוצה לחדד: התחלנו נוהל ממשק עם הצבא, על זה דיברתי קודם. אנחנו עיוורים מבחינתנו לכל מה שקורה היום במטבחים בגופים ציבוריים, כמו שאמרתי, אין לנו פיקוח שם, אין לנו מושג מה קורה. לכן, מזון שייתרם לצורך העניין משב"ס, מאיזשהו בית סוהר, ואין לי מושג באיזו איכות הוא בושל, ואין לי מושג אם הורעלו הסירים, כי היום אני לא מקבלת את הדיווח הזה, נקודה, דה פאקטו, כתוב בחוק אוקיי. האם אנחנו רוצים שזה יגיע לנזקקים? זו השאלה שעולה פה על השולחן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את רוצה שזה יגיע לחיילים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

דיברתי על אסירים ספציפית, ולא רוצה שזה יגיע לאף אחד. חג משמעית. האם זה נכון לקחת מטבח לא מפוקח, ומשרד הבריאות לא מכיר אותו בכלל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הוא מפוקח.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

מפוקח על ידיד מי?

   << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

על ידי הגופים הביטחוניים, יש להם את החובה.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

או שכן או שלא, אפשר לשאול. יש פה נציגים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין מטבחים שאין עליהם פיקוח, אין דבר כזה, ובטח לא בצבא.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

גופים ביטחוניים זה כללי, זה גם צבא, גם משטרה וגם שב"ס, האם בכל בית סוהר יש פיקוח בתוך מקומות שהאסירים מבשלים? אני לא יודעת אם זה נכון, סליחה שאני אומרת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נמצא פה מישהו משב"ס?

 << אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

שלום רב, אתי אלאשווילי – ראש צוות בקרת מזון בחטיבת הלוגיסטיקה. בשירות בתי הסוהר תפעול המטבחים נעשה על ידי אסירים. מכל מנה שמוגשת בכל הארוחות, נלקחות דוגמאות מזון, שנשמרות למשך 48 שעות. יש לנו נהלים פנימיים, ואנחנו מבצעים בקרות. כמו שאמרה פה נציגת משרד הבריאות דקלה, גם אנחנו מעדיפים להחריג אותנו – לא מהסיבות של בטיחות המזון דווקא, אלא בגלל האופי של הארגון שלנו. אנחנו ארגון בטחוני, ואם יש לי הפרת סדר ביחידה, אז היחידה כולה נהיית נצורה, ואין כניסה ויציאה של אף אחד, וזה קצת בעייתי להגיד לספק להגיע. גם ספקים שלנו שמגיעים לספק לנו מזון נתקעים הרבה פעמים שער עד שיש מישהו שילווה אותם ויכניס אותם. כל אירוע חריג כזה יכול לשבש לי את סדר היום ביחידה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה אתה חושב, אדוני חבר הכנסת?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מנסה לשמוע פה. חושבים שבאנו לפתור לכולם את הבעיות שלהם. זו ההרגשה. יש חוק, וכל אחד יפתור את הבעיות שלו. אם יש לכם בשב"ס בעיה, יש הפרות סדר באותו היום, תתמודדו, זה לא קורה כל יום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זו לא התמודדות קשה. תגידו אתה אומר לספק שבשעות האלה ביום הזה אי אפשר להיכנס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא קורה כל יום, ואם קורה משהו זה בסדר, אולי אתם רוצים שנביא לכם תקנים למאבטחים?

 << אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

זה לא מה שביקשתי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 אם יש לך בעיה, ואת יודעת להכניס את אותן משאיות ואת הספקים שלכם באותו יום, תדעי גם להכניס את אותם ספקים שבאים להוציא את האוכל. אם באותו יום יש משהו מיוחד, תגידי לא להכניס, הרי זה לא קורה כל יום בשב"ס.

 << אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

זה דבר שאנחנו לא יכולים לצפות אותו מראש.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את יכולה להגיד לי שיש מקומות מיוחדים שמועדים בכל יום להפרות סדר, בסדר, אפשר לשמוע, אבל להגיד לי שכל השב"ס נמצא במקום כזה? לא יודע. משרד הבריאות אומר שהגופים הביטחוניים לא בדיוק מעבירים לו את זה, למה אני צריך לפתור את הבעיות בחוק אחד? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תחשבו שנוותר על המשטרה, על השב"ס על הצבא, וכו', אבל למעשה, ממה שידוע לי אלה הגופים שיש בהם הכי הרבה בזבוז מזון, בגלל הכמויות הגדולות, לא שאני באה בטענות, אבל בגלל הכמויות הגדולות. אין מה לעשות, יש יותר בלאי, לכן אנחנו חייבים לעשות משהו כדי שכן תתרמו את המזון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השאלה היא לא מה לא, אלא מה כן. כולכם תגידו שיישאר אצלנו וקחו מאחרים. אני מבין מה שאמר גידי, שהתורם הגדול הוא הצבא, אבל החוק בא לעשות משהו רוחבי אצל כולם. ביקשתם לעשות משהו רוחבי במקומות מסוימים, זה מובן ואמרנו את זה מהתחלה. המשטרה אמרו שיש להם מטבחים ביטחוניים – בסדר, אבל אי אפשר לעשות שכולם לא, ואז יבואו משרדים ממשלתיים ויגידו – אני גם משרד שנכנסים אליי בצורה כזו – אי אפשר.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אבל אדוני חבר הכנסת, האם מטבח שאסירים מבשלים בו, שווה ערך בעיניך למטבח שמגיע מגוף ציבורי אחר? לא צריך להיות מהנדס מזון כדי לענות על השאלה הזו? יש פה סיכון שהשאלה היא אם אנחנו מוכנים לקחת.

 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

אבל הוא חייב להיות.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

כוח מה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגיד לך את האמת, דקלה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל יש להם פיקוח, אוי ואבוי אם לא.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

פיקוח פנימי שלהם, חברת הכנסת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

גם להם יש פיקוח פנימי.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

נכון, אני מכירה את הפיקוח שלהם במקרה, אנחנו עובדים אתם צמוד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

דקלה, אני אגיד לך את האמת. זה אולי יסתור את דבריי: אני מסכים אתך. אבל עוד פעם, אם לא נעשה את זה, במידה מסוימת משרד הבריאות צריך להגיד תודה רבה על החוק הזה, כי אז הם יתיישרו. אני אגיד לך יותר מזה: גם טיילתי במטבחים שלהם.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

גם אני טיילתי, אדוני.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא הייתה לי שום השפעה לתת להם קנס או סנקציות, לך יש השפעה – את משרד הבריאות, פעם אחת תסגרי להם את המטבח, ותראי אותם רצים והם יעשו את הניקיון הכי גדול שיש. ואם פעם אחת נעשה את זה, והם יראו שהם יהיו מחויבים להביא את המזון הטוב ביותר מבחינתם, הם יתיישרו בסופו של דבר. אל תיקחי את זה למקום לא נכון, קחי את זה למקום שהם יתיישרו. ואני חושב שגם להם יש עניין שבסופו של דבר גם האסירים יאכלו אוכל כמו כולם, כי גם לאסירים מגיע אוכל נקי, מסודר והכי בריאותי שיש.

<< אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

השאלה, אדוני, מה המחיר שנשלם בפעם האחת הזו. אם תהיה הרעלה עכשיו אצל נזקקים בגלל שהאוכל שבושל היה איקס, זו בעיה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז אפשר לשאול דבר אחר: כמה פעמים הייתה הרעלת קיבה בפעם האחרונה לאסירים.

<< אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

אני חמש שנים ברוך השם בתפקיד, לא הייתה לנו הרעלת מזון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חמש-חמש.



 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

אני רוצה להעיר לגבי גופים ביטחוניים: אם כל זה שאני מבין את כל הרגישות, אני רק רוצה לציין שאנחנו אוספים כל יום בשני האתרים של רפא"ל בקריות מאות מנות, ואין שם בעיה

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

אבל זה מאוד שונה.

 << אורח >> גדעון כרוך: << אורח >> 

אני לא מדבר על הקטע הבריאותי, לזה יינון התייחס. אני רק רוצה לדבר לגבי מקומות, שיש בהם חשש ממידע וכו'. אם רפאל מאשרים לנו להיכנס בצורה מאוד מסודרת, עם אישורים ביטחוניים ותחקיר ביטחוני לנהגים, והנהגים שלנו שמגיעים לשם קבועים, אני חושב שרוב הגופים הביטחוניים יכולים לאפשר לנו להיכנס גם עד המטבח, ולהוציא את האוכל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מתחבר למה שדקלה אמרה, וזה מחבר ביניהם. החשש של השב"ס הוא לא מהפרות סדר, באמת של יכול להיות שהמקום לא סטרילי בשביל להוציא משם, אבל למה הוא לא סטרילי גם בשביל המקום עצמו.

 << אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

אלה לא השיקולים

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זו השאלה, וזה שאני אומר לך, שיכול להיות שבמקום הזה זה יחייב אתכם, ולכן גם משרד הבריאות יכול להיות רגוע בעניין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נראה לי שאת אמרת קודם, שהאסירים בעצמם מבשלים. בשביל מה אמרת את זה? מה זה משנה מי מבשל.

 << אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

דקלה אמרת את זה.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

לא, אני לא אמרת שאסירים מבשלים. אבל זו עובדה, אסירים מבשלים, זו עובדה נכון?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה שלי ברורה מאוד.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

סליחה אדוני, זה משנה מי מבשל, מה הידע שלו בתחום.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר:

 << יור >>

אני רוצה לדעת מה השינוי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מקסימום זה יצא לו טעים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 אני רוצה לדעת מה זה רלוונטי.

 << אורח >> דקלה ראובן: << אורח >> 

בעולם של בטיחות המזון, כשאני לוקחת את העוף הגולמי, ועושה אתו איקס, כשאני מהתחום ולמדתי והוכשרתי, לעומת זאת, כשאני אסירה, ולוקחת את אותו עוף גולמי, ופחות שוטפת ידיים או פחות מקפידה על משטח העבודה. אני לא יודעת, אני לא רוצה להכפיש.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא בטוח, כי אם אני אקח עוף גולמי אז הוא יצא גולם ולא יצא עוף, אבל מבחינת הניקיון, אני אנסה לדאוג לאותו הניקיון. כי אם אני אומר שהמטבח צריך להיות בסטנדרטים מיוחדים בניקיון, אז לא משנה מי מבשל. זה שאסיר מבשל זה בסדר גמור – זה משקם אותו, זה עושה לו טוב – אני בעד זה. אני גם בעד שיוציאו אותו לקורס שפים, ושיצאו משם גם קייטרינגים, כי אני בעד לשקם את האסירים האלה ולעזור להם. אבל עצם המקום שאתה אומר שאנחנו בתוכנו – זה המטבח שלנו זאת הבעיה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש מי שמלווה ושומר על בטיחות המזון, לא?

 << אורח >> אסתר אלאשווילי: << אורח >> 

אבל המזון של האסירים, לדעתי, בכלל לא רלוונטי, היות שהמטבחים שלנו מתוקצבים לפי ספירת אסירים, וברגע ששינעתי את המזון לאגף, אני לא יכולה להחזיר את האוכל הזה חזרה ולתרום אותו. אני יכולה לתרום רק להשאיר רק מזון שנשאר בארון חימום ולא נגעו בו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מעולה, אז החוק לא יחול עלייך, אם זה לא בפס, אז החוק לא חל עלייך, הכול בסדר, אז החוק חל גם על המשטרה, במידה ולא נשאר לכם אוכל, אז אין חוק – הכול בסדר. ברגע שיצא לחדר האוכל או נשאר על השולחן הוא לא יכול – דיברנו רק על פסי החימום, אז החוק לא יחול עלייך, לא משנה אם כתוב משטרה. פתרנו את הבעיה בהידברות, מעולה. כבוד היושב-ראש, אין בעיה שיחול על השב"ס, אם יגיע לשולחנות ממילא זה לא חל עליהם. בדרך כלל לא נשאר להם בארונות החימום, כי זה ממוספר, לכן אין בעלה עם זה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אפשר להגיד משהו?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי אתה?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר, מטעם חברות ההסעדה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

דבר ראשון זו מצווה לתרום, ומרבית חברות ההסעדה כבר היום תורמות, ותורמות כמויות יפות. אני יכול להגיד, וזה מתקשר עם הנציגים שנמצאים פה ועם נציגים אחרים: לא תמיד יש את הכדאיות לבוא ולאסוף, כי לפעמים נשארת כמות כזו זניחה שלארגון שרוצה לאסוף לא משתלם כלכלית. צריך לזכו שמה שאנחנו לא רוצים שייקרה הוא שיהיה ייצור עודף כדי לתרום. החברות מקבלות תשלום לפי הצריכה בפועל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בזה שני סומך על אנשי המסחר.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

נכון. אבל הן מכינות אוכל, נגיד שביום רגיל יש 600 איש באותו מטבח, יכול להיות שבאותו יום הגיעו רק 450, אז יהיה עודף, אבל תשלום הן מקבלות על ה-450. מה שהן לא יכולות, כמובן שיש להן אינטרס לשמור את מה שאפשר ליום למחרת, מה שלא הן כבר היום תורמות והן ימשיכו לתרום. חשוב מאוד שזה לא יביא לייצור נוסף, כי אותו משרד ממשלתי ירצה להראות שהוא תורם, וידרוש לייצר יותר, ולהכין יותר מנות אוכל, כדי לתרום. זו המטרה שלו, המטרה שלנו היא למנוע בזבוז מזון בסופו של דבר, ואם יש מזון שנוצר, אז אותו לתרום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא חושב שזה יגיע למקום הזה, כי בסוף גם ככל שאתה מייצר במשרדים ממשלתיים, בכל אופן יש סבסוד עבור האוכל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא כלפי חברות ההסעדה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ברגע שאני בכנסת קונה מזון, ואומרים לו תכין כך וכך מנות, אם אני משלם על המנה רק 25 או 30 שקלים, זה לא כמו אם אני משלם בחוץ, זה בגלל שמישהו מסבסד חלק מזה, אז מה זה לא באמת?

 << אורח >> עינת אלמוג: << אורח >> 

שמי עינת אלמוג, מנהלת אבטחת איכות בחברת ההסעדה עידית. אנחנו תורמים אוכל ברפא"ל.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יישר כוח.

 << אורח >> עינת אלמוג: << אורח >> 

תודה. חשוב להגיד שאחוזי הרווחיות שלנו בנויים על זה שלא יישאר לנו הרבה פחת. רמת הרווחיות של חברות ההסעדה, היא מאוד נמוכה. כמובן שאם אנחנו מייצרים ונשאר, אנחנו בקשר עם העמותות, ואנחנו תורמים. מה שאנחנו רוצים להגיד, הוא שלא ייקרה מצב שבחוק, החברות הממשלתיות יהיו מחויבות לתרום, יידרשו את זה מאתנו ולא ישלמו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה לא במקום הזה בכלל.

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

זה לא בהצעת החוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו מעודדים לתרום בלי קשר, ולהגיד לכל אחד יישר כוח. זה אולי יגרום שבסופו של דבר, פעם בשנה העמותות שיקבלו גם יעשו הוקרה, כי מגיע לכם הוקרה – לכל מי שתורם. זה בא לעודד, זה בא לעודד תרומה שלא תיזרק – שלא ייזרק אוכל. 

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה, יוצרת חסם בין האוכל שיש במקררים של הגוף הציבורי לבין האשפה. היה ואותו ספק שירותי הסעדה ירצה לעשות משהו אחר במזון העודף, כמובן שהמזון שלו, אי אפשר להכריח אותו ספק שרותי הסעדה לתרום מזון שהוא לא שלו. אם כרגע המזון הזה עומד להיות מושלך לאשפה, נכנס החוק הזה עם כל ההיבטים שלו.

 << אורח >> עינת אלמוג: << אורח >> 

המטרה שלנו זהה – לא לזרוק מזון.
 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אגב אם זה יגרום לגוף ציבורי לראות מה נשאר לו בסוף השנה ולהתייעל – מה טוב.

 << אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

רק נבהיר כמה נקודות בנוגע להצעת החוק. קודם-כול איזה מזון אוספים – נתייחס לזה בהמשך הצעת החוק, אבל מזון שהוגש לצורך צריכה של אותם עובדים או אותם מבקרים באותו גוף ציבור, לא יהיה אפשר לאסוף אותו. החוק הזה מחריג שאריות מזון כהגדרתן בחוק המזון. זה אומר שכל מה שהוגש לסועדים, לא ניתן יהיה לאסוף. מה שהוכן, ולא הוגש לסועדים, כן יהיה ניתן לאסוף. אלה שאריות מזון כהגדרתן בחוק המזון, נקריא את זה בהמשך.

בנוגע להצעת החוק עצמה. חשוב להבהיר שהצעת החוק הזו עושה שימוש במנגנונים רכים, מתוך תפיסה – גם היושב-ראש אמר באחד הדיונים הקודמים שמדובר בתרומה. אנחנו לא רוצים לבוא לאותם גופים ולכפות עליהם לשנות את כל מנגנון ההתנהלות שלהם, כדי להיות מותאמים לאותו חסד – לאותה תרומה שמאפשרים לה לקרות, וגם לא את ספקי שירותי ההסעדה. לכן יש פה הרבה מנגנונים, ונקרא לזה גם חסמים או סכרים שהמטרה שלהם למנוע שיבוש בפעילות של הגוף הציבורי, וגם מאפשרת לסרב סירוב מוצדק לאיסוף המזון מהמתקנים שלהם. נפרט בהמשך מהו שירות מוצדק, אבל שיקולי ביטחון, בטיחות מזון, שיקולים שקשורים לאופי הפעילות של הגוף הציבורי, אם הוועדה תסכים לדברים האלה, כמובן, להבנתי, שהם יכולים להיכנס בתוך הדבר הזה שנקרא סירוב מוצדק.

בנוגע להעברה לכוחות הביטחון: בנוסח הנוכחי שמופיע בפני הוועדה, הגדרנו את כוחות הביטחון, זה מופיע בהמשך, אנחנו נקריא את ההגדרה עכשיו. כרגע כוחות הביטחון מוגדרים כצבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה. בהנחה, וכמובן, אם הוועדה תחליט להכניס את אותם הארגונים לתוך הצעת החוק, כמובן שנחריג את צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל או כל גוף אחר שהוועדה תחליט להשאיר בתוך ההצעה, ואנחנו נתייחס לאותן יחידות סמך ספציפיות שקשורות להצעת החוק.

בנוגע למנגנוני ההתקשרות, אולי נכון לשאול גופים גדולים. כרגע, ההתקשרויות שלכם ספציפיות ספקי שירותי ההסעדה? משטרה, שירות בתי הסוהר צבא, יש לכם? 

 << אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

יש לנו חברות הסעדה שאנחנו עובדים אתן, שמאושרות לפי תו תקן. אנחנו לא עובדים עם כל חברת הסעדה.

<< אורח >> מיכאל קוסאשווילי: << אורח >> 

וכל פעם זו התקשרות אחרת, לפי האזור הגיאוגרפי?

  << אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

 זו התקשרות שנתית או דו שנתית לפי האזור הגיאוגרפי.
 
 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל ההתקשרות דרשה התאמה מיוחדת לעובדה שאתם דורשים מהספק למסור את שאריות המזון?

<< אורח >> עידן יוסף: << אורח >> 

אנחנו בעיקר, רוב התרומה שלנו מתבצעת על מטבחים ומבשלים צבאיים שלנו ולא מהספק, בהתאם להערה של חבר הכנסת ינון. אנחנו תורמים ממטבחים צבאיים, שאני מבשל בהם לפי תו תקן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הייתה פה נציגה של חברת עידית: אתם אומרים שהסכמתם לתרום כשיש עודפים, של מי ההחלטה, האם היא של הספק או שהחברה הממשלתית איתה התקשרתם אמרה לכם שתתרמו את המזון. מי מחליט? של מי ההתקשרות? כי בהצעת החוק הזאת, אנחנו מדברים על כך שארגון חלוקת המזון מתקשר עם הגוף הציבורי.

 << אורח >> עינת אלמוג: << אורח >> 

אני יכולה לדבר בשמה של חברת עידית. אנחנו כבר הרבה שנים החלטונו שאנחנו רוצים לתרום. יצרנו קשר ישירות עם העמותות, ויצרנו נוהל שתורם. יחד בד בבד, גם החברות הממשלתיות ביקשו שנתרום. נשאר – אנחנו תורמים, מאוד פשוט. אני אמרתי את מה שאמרתי כדי שאם בהצעת החוק יגיע איזשהו מצב שהחברות הממשלתיות יצטרכו לתת לתת איקס מנות, פה בהסכמים הן יצטרכו. אבל אני מבינה כבר שלא, זאת אומרת שמבחינתי זה נשאר במצב שלנו היום – יש לי – אני תורמת, אין לי – אני לא תורמת. בצורה מאוד פשוטה.

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >>   

אני חושב שהמצב כיום הוא שכבר יש הרבה מאוד גופים שתורמים. אולי זה כבר מאוחר מדי למה שאני הולך להגיד, אבל אני אגיד את זה בכל מקרה. אני חושב שתמריצים חיוביים למי שלא עושה את זה הם יותר נכונים מחקיקה מחייבת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משרד האוצר, משפט אחרון.

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> 

רק משפט אחד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בקשר לתמריץ החיובי שאתם רוצים לתת?

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> 

לא ביחס לתמריץ חיובי, ביחס למנגנון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

האוצר אף פעם לא התנדב לדבר על לתת.

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> 

אם נותנים תעודות יפות, אנחנו בעד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה אפילו לא מוכן לממן את התעודה.

 << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> 

ביחס להסדר, כי אני חושב שיש כאן נקודה שצריך לחדד. החוק חל בנוסח הנוכחי שלו על הגוף הציבורי. רוב הגופים הציבוריים, רוב מוחלט אני חושב, עובדים עם זכיינים ולא מתחייבים לכמות מזון. זה אומר שהסיכון הוא על ספק המזון. אנחנו רוצים לחייב את הגוף הציבורי לוודא שכשיש עודפים שהשלב הבא שלהם הוא להיזרק לפח, במקום להיזרק הם נתרמים. כדי שהגוף הציבורי יעשה את זה, הוא צריך להתאים את החוזים שלו. כן תהיה חובה בחוזה, אחרת הגוף הציבורי לא יוכל לעשות את זה. הוא לא יוכל לוודא את זה. רק שהחובה אמורה להיות לפי לשון החוק, והחובה צריכה להיות במובן הזה של מזון שאחרת ייזרק לפח ייתרם. כן חשוב לחדד, כי דיברת על האם תהיה חובה חוזית, אז כדי לקיים את החוק גוף ציבורי יצטרך להתאים את החוזים שלו, אחרת לא יוכל לעמוד בהוראות החוק. אבל החובה צריכה להיות כלשון החוק, לכן גם הוראת המעבר שכרגע מוצעת כך כאן, היא כזו שמבינה שייקח זמן לגופים הציבוריים להתאים את החוזים שלהם, לכן יש הוראת מעבר כזאת, אבל זה כן ייכנס לחוזים, לא יהיה מנגנון אחר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני רוצה להגיד ליועצים המשפטיים: אתם תצטרכו לנסח את הדברים כפי שדובר פה כבר בדיון הבא.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כפי שדובר , זאת אומרת שמשטרה, שב"ס וצה"ל כן ייחשבו בין הגופים הציבוריים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמו שאמרת, שיש להם מספיק דרכים להבטיח את כל הדברים שהם רוצים להבטיח – שמי שלא צריך להיכנס לא ייכנס, אבל אין שום צורך להחריג באופן כללי, כי הם המקור העיקרי של התרומות האלה. אין שום צורך. בכל אופן בישיבה הבאה נמשיך את הדיון.
 
 << אורח >> יקותיאל אזרחי: << אורח >> 

חבר הכנסת, אם אפשר, בכל זאת חיכינו עד סוף הדיון בסבלנות. שמי יקותיאל, ביחד עם השותף שלי שלו, מעמותת עיר שלום. גם בקשר לדיון הקודם. דיברנו על בושה של חמישה ושבעה שקלים של סלי מזון, בסוף ההסתכלות בכללי, ובזה אני פונה בעיקר לחברי הכנסת, היא לא להסתכל על השקלים הבודדים ולהיות מבואסים על זה שעוזרים למשפחות איכשהו לתנאי מחיה בסיסיים או איך שקוראים לזה – ביטחון תזונתי. אנחנו מדברים על לקחת משפחה ולהוציא אותה ממעגל העוני, כדי שלא תצטרך, ובזה מדינת ישראל לא משקיעה.

 הגענו לדיון הזה אפילו שזה לא קשור לנושא, אבל חייבים להשמיע את הקול הזה, אין מצב שתורמים כל הזמן סלי מזון, ויש כאן כל מיני תורמים, כל מיני גופים שכל הזמן תורמים. והצבא תורים והמשטרה תורמת – כולם רוצים לתרום והכול בסדר, אבל בשביל מה? כדי להשאיר את המשפחות האלה באותה סיטואציה, באותה נקודה, שבה כל החיים שלהם הם צריכים אוכל וצריכים להושיט יד בשביל לקבל עזרה? במקום זה, מדינת ישראל צריכה לקום, ולהגיד חלאס חברה, יש כאן עמותות קטנות, גדולות, בינוניות, צריכים לעודד, לחזק ולתת להן את הכלים, כדי שהן יוכל לקחת את המשפחות. או אפילו שמדינת ישראל תפעיל גוף שיסייע לדברים האלה. פה אני פונה לחבר הכנסת ינון אזולאי – החוק שלך חשוב, אבל יש חוקים שיכולים להוות חכה ולא דגים.




 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה לך, הישיבה הזו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:28. << סיום >>