פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



69
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
14/11/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 59
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום חמישי, יג' בחשון התשפ"ה (14 בנובמבר 2024), שעה 12:30



סדר היום:
 << נושא >> סיור למצפה רמון << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
לימור סון הר מלך – היו"ר
אושר שקלים

מוזמנים: 
	אביטל שגיא
	– 
	נציגת פיקוח, משרד החינוך 

	סיגלית חדד
	– 
	מפקחת, משרד החינוך 

	עמי צדיק
	– 
	מנהל המחלקה הכלכלית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	יעקוב סלע
	– 
	דובר של חברת הכנסת לימור סון הר מלך

	דורון אטיאס
	– 
	יועצת לחבר הכנסת ניסים ואטורי

	אליה וינטר
	– 
	ראש המועצה, מועצה מקומית מצפה רמון 

	אלמוג ארלאקי
	– 
	סגן ראש המועצה, מועצה מקומית מצפה רמון 

	דרור דבש
	– 
	מנכ"ל, מועצה מקומית מצפה רמון

	ענבל בן דוד
	– 
	גזברית, מועצה מקומית מצפה רמון

	שרון מררי
	–
	רואה חשבון, מועצה מקומית מצפה רמון

	יעל שרבט
	– 
	מהנדסת הוועדה, מועצה מקומית מצפה רמון

	ידידיה 
	–
	עוזר ראש המועצה, מועצה מקומית מצפה רמון

	יערה פרח רייך
	–
	מנהלת ומייסדת, זוזימה

	מעין פורטנוי
	–
	בעלים, קפה גינה

	רוני עדס
	–
	בעלים, קפה גינה

	רחל חברוני
	–
	מנהלת, Uma

	גל כהן
	–
	דובר הוועדה




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהלת הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
איה פרידמן, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> סיור למצפה רמון << נושא >>   
(התכנסות בהאב מצפה רמון)


 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

קודם כול ברוך הבאים לכולם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תציג את עצמך קודם.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני לא רגיל שזה מוקלט, אז אני צריך גם לחשוב על מה שאני אומר. אציג את עצמי. אני אליה וינטר, ראש המועצה של מצפה רמון, מזה שמונה חודשים. לפני כן הייתי גזבר של להבים במשך תקופה מסוימת ולפני כן גזבר של המועצה המקומית מצפה רמון מ-2016. 

נבחרנו לשמש כשליחי ציבור במצפה רמון ואנחנו משתדלים לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים, במקום המקסים הזה שאתם בטח חווים אותו גם כשאתם מגיעים לכאן באופן פרטי וגם עכשיו כשהגעתם לפה. מצפה רמון זה כמו חוץ לארץ, זה כיף חיים. אנחנו משתדלים לעשות פה - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ממש.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה ממש ציונות. זה היישוב המבודד ביותר בארץ ואנחנו עוד נרחיב על זה במצגת וגם על החזון והיעדים. לפני שאני צולל לעניינים, חשוב לי להגיד שאנחנו ניסינו לארגן שהביקור הזה יהיה יותר חוויתי וכיף עם פחות דגש על התוכניות העסקיות וכל הדברים שהם יחסית משעממים.

אני גזבר בעברי אז טבלאות אקסל מגניבות אותי אבל אני מדבר על אנשים נורמטיביים, שהם לא אני וטבלאות אקסל פחות מלהיבות אותם אז ניסינו לעשות את זה כמה שיותר חוויתי וכיף. אנחנו נדבר פה על החזון, היעדים ונספר קצת על מצפה רמון.

אנחנו נעשה סיור גם במקומות שהם יחסית תיירותיים וגם במקומות שמחברים אותנו על החזון של מצפה רמון ואנחנו נראה איך נצליח להגשים את היעדים שאנחנו מדברים עליהם בטווח של חמש שנים. אני מודה לכל מי שהגיע לכאן. הנסיעה למצפה רמון היא מאמץ ואני מניח שלפחות חצי יום שלכם הלך על הדבר הזה. זה לא מקום שקופצים אליו ומגיעים, זה מקום שבאים אליו במיוחד אז תודה לכל מי שהשקיע ובא לפה. 

לגבי ההיעדרות של חלק מהחברים, אני אומר בכל האירועים שאנחנו עושים אני תמיד אומר שאנחנו משתדלים להסתכל על מי שהגיע ולהגיד לו תודה. אנחנו לא עסוקים במי שלא הסתדר לו או לא הסתייע להגיע. אנחנו עסוקים במי שהגיע, אומרים לו תודה ושמחים במי שבא. אני אשמח שנעשה סבב של שמות ותפקידים ואז נצלול לחזון וליעדים של מצפה רמון.

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

אני נטלי שלף, מנהלת הוועדה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אני עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. 

 << דובר >> סיגלית חדד: << דובר >>   

סיגלית חדד, מפקחת משרד החינוך.

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

אביטל שגיא, נציגת הפיקוח של משרד החינוך במצפה רמון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

 אתן גרות פה?

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

אני גרה פה.

 << דובר >> סיגלית חדד: << דובר >>   

אני לא. 

 << דובר >> שרון מררי: << דובר >>   

שרון מררי, רואה החשבון של המועצה. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

ענבל בן דוד, גזברית.

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

אני יעל שרבט, אני מהנדסת המועצה. 

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

אני אלמוג, סגן ראש המועצה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יושבת-ראש הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל. עוד מעט יגיע חבר הכנסת אושר שקלים שיציג את עצמו, הוא חבר בוועדה. אני אומר שבאנו גם בשביל לראות ולפגוש את הפרויקטים ובאמת להכיר את מצפה רמון.

אני חושבת שכולם מכירים את מצפה רמון אבל דרך הטיולים המשפחתיים, החופשות, היופי והנוף ואנחנו רוצים באמת להכיר מעבר. אליה, זכיתי להכיר אותך ולשמוע ממך גם על מצפה רמון וגם על האתגרים שאיתם אתם מתמודדים. 

יש הרבה ראשי ערים שבאים ויש להם הרבה תלונות על מה חסר, מה הצרכים ומה האתגרים אבל פה רואים איזושהי תוכנית ואיזשהו חזון כל כך מדויק שבו אתה ממש אומר מה הפוטנציאל של המקום הזה ואיך אתה מתכוון לנצל את הפוטנציאל שלו כדי להפוך את מצפה לא רק לעיר מאוזנת ולא גרעונית אלא לעיר שהופכת להיות בקדמת הבמה. זה נעשה גם מבחינה תיירותית וגם בחוסן האנרגטי שהיא יכולה להביא ועוד פעם, להפוך את הכף. 

הדברים שפגשתי דרכך באמת היו מאוד יפים וזה ממש משמח. אני חושבת שלנו, כוועדה, יש הזדמנות להיות שותפים למהלך הזה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אנחנו שמחים ומרגישים שזו זכות עצומה אז תודה רבה לכם על הכול. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

תודה רבה. אני אשלים את הצד השני של מה שאמרה חברת הכנסת, לימור. צריך שניים לטנגו והרבה פעמים מגיעים לכל מיני ועדות בכנסת שבהן מקשיבים לך, מהנהנים בראש, מאוד אוהבים את מה שאמרת ואז כשאתה יוצא, אתה נשאר עם ההתמודדויות בעצמך. 

אני מכיר את זה מהעולם המוניציפלי במשך שנים. לימור ניגשה אלי בסוף הוועדה כשהיינו בוועדת הפנים. היא אמרה לי "יש לי רעיון" ומשם אנחנו התגלגלנו. התגלגלנו למקום הזה אז באמת תודה, לך בטח וגם לחברי הוועדה שנכונים לבקשות של מצפה רמון. 

יש לנו פה הזדמנות אמיתית לעשות היסטוריה ולקחת ישוב שהוא היישוב המבודד ביותר בארץ ושבאמת יש לו הרבה אתגרים אבל לא לדבר על עולם המסכנות וכמה אנחנו דפוקים אלא לדבר על היכולות והיתרונות היחסיים שיש במצפה רמון ולמנף אותם. 

הנושא המרכזי שאנחנו מדברים עליו עכשיו הוא להביא את היישוב הזה  לעצמאות אנרגטית ועצמאות כלכלית. צריך להביא את המקום הזה למקום שבו הוא עצמאי. החלום שלי הוא לבור לשר הפנים ולהגיד לו "תשמע, אנחנו לא צריכים יותר כל מענקי האיזון ושאר המענקים. אנחנו יודעים לעמוד על הרגליים בעצמנו". 

שלב ב' הוא איזשהו חלום אבל אני בטוח שנגיע אליו וזה שמצפה רמון תוכל לשבת בישיבת המליאה, בישיבת ועדת הכספים ולהגיד "יש לנו 20 מיליון שקלים עודפים, איפה משקיעים אותם השנה?", במקום להתווכח עם מנהלים ולהגיד שאנחנו לא יכולים כי אין תקציב. נמאס לי מהעולם הזה, אנחנו רוצים להיות בעולם אחר שאומר במה אנחנו משקיעים השנה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מדהים. אנחנו המשפיעים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. השנה אנחנו משקיעים בזה, שנה הבאה שנשקיע בחינוך, תיירות או שנחלק את הכספים. זה החלום שלי ואני גם בטוח שאנחנו נגיע לשם בשיתוף פעולה. 

עוד פעם, אנחנו צריכים להיות פחות עסוקים בזה שייתנו לנו את הדגים. אנחנו עסוקים בחכה. אנחנו רוצים לייצר את החכה ומשם מצפה רמון יכולה להיות על המסלול, להמריא ולהגיע למקום אחר שבו היא תפסיק להיות תלותית. 

אני חושב שאם אנחנו נצליח לייצר את המודל הזה במצפה רמון, הוא באמת יהיה מודל לישובים רבים ולערים במדינת ישראל. מצפה רמון יכולה להיות איזשהו מקרה בוחן, גם של הוועדה וגם של הממשלה הנוכחית. צריך לראות איך המודל הזה של מצפה רמון ילך, ימריא ויבוא ליידי ביטוי בעוד רשויות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

	הוא מצטרף אלינו.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הצטרף דרור דבש שהוא מנכ"ל המועצה ומי שמתפעל פה את כל העניינים זה ידידיה שהוא עוזר ראש המועצה. הוא מצטנע, מה אני יכול לעשות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא בדיוק מונע את ההצפה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

דיברנו על חכה ודגים אז הצפה זה מתאים. אנחנו מתחילים. אדלג לחזון וליעדים ונחזור. מה החזון שלנו במצפה רמון? אנחנו ישוב קהילתי, מדברי, בעל מרקם אנושי מגוון השומר על כבוד הדדי ותושביו חיים בו מתוך בחירה. 

במצפה רמון יש לנו 5,700 תושבים. ביום ראשון שעבר קיבלתי דיווח שאנחנו עלינו ל-6,000.  

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה יותר ממה שכתבת, עמי.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

כן. אנחנו הכנו מסמך קצר שמחמיא לכם אבל לגמרי – אני צוחק – אולי תתני לו? הדיווח שלנו זה על סוף 2023 לפי הלמ"ס אבל תמיד יש שינויים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אתם נושקים ל-6,000? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

התקשרו אלי ממעיינות הדרום, זה תאגיד המים והם תמיד יודעים הכי טוב.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

	יש להם תשלום לפי נפשות.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק, זה תשלום פר נפש אז כולם מאוד מקפידים לעדכן אותם תמיד. הם התקשרו אלי ביום ראשון שעבר ואמרו לי מזל טוב על התושב ה-6,000. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה שייך לעירייה. זה תאגיד עירוני. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הוא משותף לדימונה, ירוחם, מצפה רמון וערד. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יופי. זה הכי מעודכן?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, הכי מעודכן זה לפי מעינות הדרום, 6,000 תושבים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יפה מאוד. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יכול להיות שעלינו ואנחנו לא 0.054 אלא אולי אנחנו 0.055 עכשיו מאחוז האוכלוסייה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היחס הוא חזק מידי כי זה מתוך 10 מיליון. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו ישוב קהילתי ומדברי. העובדה שאנחנו חיים במדבר ונמצאים כאן היא לא סתם, זה משפיע על אנשים. אנחנו מכירים את כל התיאוריות על מי שחי באירופה אבל גם על מי שחי במדבר יש השפעות. מצד אחד, המדבר הוא מקום שומם ומצד שני, זה מקום שבו אנחנו יכולים להגשי0000ם. 

יש מקום לכולם וכל אחד יכול להגשים ולייזום כי זה שטח כזה שמחכה שמישהו יפעל בו. זה הסיפור שלנו. אנחנו ישוב שהוא מצד אחד קהילתי ומצד שני, מדברי. יש לזה השלכות גם על אופי האוכלוסייה, סגנון החיים שלנו, היום-יום וקצב העבודה במצפה רמון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יש לכם יחסית גם הרבה צעירים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, אנחנו ישוב מאוד צעיר. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לכן יש איזשהו עתיד פוטנציאלי מאוד.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, אנחנו שואבים לכאן צעירים. עכשיו נגיע לזה, "בעל מרקם אנושי מגוון". מלבד חרדים, יש במצפה רמון את כל האוכלוסיות שיש בארץ. מצד אחד, יש את מה שנקרא חרד"ל שהם דתיים אולטרה דתיים מישיבות הקו דרך - - -

אולי אפשר להסביר את זה דרך מוסדות החינוך שיש לנו. יש לנו בית ספר תורני, בית ספר ממלכתי דתי, בית ספר ממלכתי, בית ספר דמוקרטי וכל זה על 6,000 תושבים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כמה תלמידים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כמה תלמידים אנחנו? 

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

קרוב ל-200 בבית ספר השלום, קרוב ל-100 ברותם, 100 וקצת ברמון - - -

 << דובר >> סיגלית חדד: << דובר >>   

101 ברותם. 

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

100 וקצת ברמון ו-75 בהראל. 
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה כמעט 500. 

 << דובר >> סיגלית חדד: << דובר >>   

יש גם את התורני.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מה עם התורני? 

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

בתורני יש 300 תלמידים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בתורני יש 300, זה בית הספר הגדול ביותר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אז אנחנו מדברים על 800 תלמידים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון וזה חוץ - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

על כמה בתי ספר?

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

חמישה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, בלי השלום. השלום זה תיכון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם הישיבה התיכונית. 

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

מנינו את השלום ראשון, 200 תלמידים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חמישה, עם התיכונים.

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

בישיבה התיכונית זה ילדי חוץ, ברובם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

טוב, הסתבכנו קצת אבל יש לנו הרבה צעירים, הרבה ילדים ויש לנו גם מגוון מאוד רחב של בתי ספר. בגנים יש לנו גן ממלכתי, גנים ממלכתיים דתיים וגני יער. אם אתם מכירים, זה מאוד חזק וזה התחיל פה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מה זה גני יער?

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

זה אומר שכל השנה הם בחוץ, אין להם מבנה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל היום הם ביער. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

השיעורים הם בחוץ. 

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

יש להם מבנה אבל הם לא נמצאים בו. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

רוב השנה הם בחוץ. יש להם חליפות סערה לחורף וכל השנה הם בחוץ. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, הם עם חולצה קצרה בקיץ וכל השנה הם בחוץ.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

רמי, שמעת את זה? 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

זה החינוך הכי טוב. 

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

בישובים קהילתיים ובקיבוצים, כל הפעולות - - -

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

זה התחיל מפה. זה המקום הראשון בארץ. 
 

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

מלקטים פטריות ועושים כל מיני דברים בחוץ.

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

באים אלינו סמינרים של מורים וגננות בשביל ללמוד. 
 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

מה עושים כשיורד גשם?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אין פה כמעט. יש 11 ימי גשם. 


 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

נרטבים. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

אני אשלח לך סרטון. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני חייבת לראות. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

יש להם מעילי גשם, זה חלק מהתפיסה. 

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

אפשר לעשות שם אחר כך סיור ולראות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני צריכה לראות את זה. מה עושים בחורף ובגשם?

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

הם יותר בריאים מילדים רגילים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לי זה ברור. אני מגיעה מעולם הבריאות, אני תלמידה של הרב אשרוב  אבל אני לא מצליחה לראות איך - - - כנראה שאנחנו צריכים לצאת.

 << דובר >> אביטל שגיא: << דובר >>   

יש להם אזור שבו הם פועלים ויש להם מכולה שיש בה את הציוד שהם צריכים. הם מטיילים הרבה ופועלים הרבה בטבע עם מה שהטבע מעניק להם. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

בגדול, לא אומרים להם "כן" או "לא", אומרים להם איך. זה המוטו. אני אומר את זה כי הנכדים שלי לומדים שם אז אני לומד מהם. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה מהמם.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. היינו ב-"בעל מרקם אנושי מגוון". יש לנו דתיים, חרד"לים, מסורתיים, אוכלוסייה ותיקה, אנשי קבע, עולים מרוסיה וגם מה שנקרא "שאנטי" ותל-אביביים. יש לנו את כל הגיוון היפה הזה ואנחנו משתדלים לתת לכל קהילה את מה שהיא צריכה וחוץ מזה, גם לעשות אירועים שמחברים בין כל הקהילות.

עוד פעם, אני לא מאמין בחיבורים שהם לא אמיתיים. בסוף, אנחנו צריכים לייצור חיבורים אמיתיים. למשל, סקייט-פארק זה חיבור שילדים מגיעים אליו. את יכולה לראות אחרי הצוהריים ילדים מכל הקשת הזאת שמגיעים עם רולרבליידס וסקייטבורדים לסקייט-פארק. 

אותו דבר קורה בגן קשת, שהוא גן משחקים רטוב. רואים את כולם מגיעים למזרקות עם הילדים הקטנים, בעיקר בקיץ. יש הרבה חיבורים אבל אני עדיין חושב שכל אחד במצפה רמון מוצא את הייחודיות שלו. אנחנו לא מנסים לשנות את כולם במה שבן גוריון קרא לו כור ההיתוך.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן, זה לא כור היתוך אבל מכבדים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. רוני מרום, ראש המועצה הקודם, קרא לזה כור ההיפוך. זאת אומרת, שכל אחד יהיה מה שהוא וזה מצוין. אנחנו נעצים אותו להיות מה שהוא ונמצא גם את - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה לא סותר את זה שיש גם שבילים להיפגש. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, בדיוק. אנחנו נמצא את המקומות בהם אנחנו יכולים להיפגש. זה קשר בלתי אמצעי שבו אפשר לחוות חוויות ביחד ולעשות דברים ביחד. בקרוב אנחנו נעשה דרך המתנ"ס פעילות קהילתית שהיא מחברת. אני חושב ששם העתיד שלנו, גם במצפה רמון וגם בכלל, במדינת ישראל. 

"השומר על כבוד הדדי", אני לא יודע מי פה קורא עיתונים אבל יש כאלה שקוראים עיתונים אז הם שמעו כל מיני דברים בתקשורת על מצפה רמון, על קרע, להט"ב וכל מיני דברים. בפועל, במצפה רמון כולם יודעים לחיות ביחד וכולם יודעים לכבד אחד את השני. 

זה נכון שבמקומות שיש בהם אוכלוסייה מגוונת אז יש מתחים אבל בסוף, כולם חיים פה ביחד וכולם בטוב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אנחנו יודעים לא להאמין למה שאומרים בתקשורת.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. בדיוק. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אנחנו יודעים שיש את מה שהתקשורת מספרת לנו ויש את המציאות ואלה שני קווים מקבילים שלא נפגשים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק. אנחנו לגמרי שם ומשתדלים כי בסוף, אי-אפשר לחיות את הגיוון הזה אם אין כבוד הדדי. אני תמיד אומר שאם אני ארצה שלמי שמולי יהיה טוב והוא באמת ירצה שלי יהיה טוב אז לכולנו יהיה טוב. זה המתכון ולשם אנחנו מכוונים. 

"תושביו חיים בו מתוך בחירה", לגור במצפה רמון זה בדרך כלל לא מסתדר עם שום דבר. זה בדרך כלל לא קרוב להורים, זה לא קרוב למקום העבודה וזה לא שיש פה משרות נחשקות אז בסוף, מי שגר פה אומר "אני רוצה לחיות במצפה רמון כי טוב לי לחיות במצפה רמון". 

זאת הסיבה ואז אנחנו בתור רשות מסייעים בלמצוא עוד מקורות תעסוקה, כמו ההאב הזה שאנחנו נמצאים בו. הוא נחנך לפני שמונה חודשים. ביום שנכנסתי לתפקיד, גזרתי את הסרט האדום. כל המאמץ להקים את ההאב הזה היה לי מאוד קשה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לפעמים אנשים עובדים קשה ומישהו אחר גוזר את הסרט האדום. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מישהו לוקח את הקרדיט, כן. אני פה כדי לקחת את הקרדיט. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה מלמעלה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

רוני, ראש המועצה הקודם – הוא חבל על הזמן. הוא גידל אותי – התעקש על זה. הוא אמר לי "אתה ראש המועצה אז אתה גוזר את הסרט". הרעיון במקום הזה הוא לייצר - - - אגב, יש פה חבר'ה שעובדים בהיי-טק.

אנחנו עובדים עכשיו מאוד חזק, גם עם משרד הכלכלה, גם עם JNF ארצות הברית וגם עם קרן מיראז', ביחד עם חברה עסקית שקוראים לה Creation-space, שיש לה קרן הון סיכון שמשקיעה בה הרבה דווקא במצפה רמון כדי למתג את מצפה רמון כעיר החלל של מדינת ישראל. 

אני ארחיב על זה טיפה בהמשך אבל הרעיון הוא לא איך מגיעים לחלל אלא מה עושים בחלל. זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל העולם נמצא שם, בטח אם איילון מאסק וקרנו שעלתה בשבועות האחרונים עם בחירתו של טראמפ.  

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מחקר ופיתוח. מה הפרויקטים עם משרד הכלכלה? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו רוצים להיות שם. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

שלום. 


 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

שלום, חבר הכנסת.  

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

סליחה על האיחור. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

את הדברים החשובים באמת עוד לא אמרנו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הכול מוקלט ותוכל להשלים את זה. הכול בסדר. הרעיון הוא שמצפה רמון תהיה עיר החלל של ישראל. קודם כול, יש פה את המשרות שכבר קיימות. 

ביחד עם משרד הכלכלה ועם ה-JNF ארצות הברית, אנחנו הולכים להקים פה מעבדה שתיתן את האפשרות למחקרים לסטארט אפים - - - עשינו איזשהו סקר ובדקנו מה החסמים של חברות ישראליות וסטארט אפים ישראלים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

להגיע לכאן. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא רק להגיע לפה אלא מה החסמים שלהם לפיתוח, בכלל ולמחקר שהם נדרשים לעשות בחוץ לארץ או שבכלל לא קיימת אפשרות לעשות אותו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הם צריכים את המעבדות.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק. אנחנו מקימים  את זה ביחד עם משרד הכלכלה, JNF ארצות הברית ו- Creation-space. הולכים להקים את הדבר הזה, שהוא החסם, במצפה רמון והם יצטרכו לרכוש - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ביחד עם משרד הכלכלה זה ניר ברקת?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ניר ברקת, כן. אנחנו הולכים לבנות את הדברים האלה דווקא במצפה רמון כדי שכל החברות האלה יעברו בהכרח במצפה רמון. יכול להיות שהם לא יעתיקו את החברה והיא עדיין תישאר בהרצליה אבל בסוף, הם יצטרכו שירותים כאן. 

לפי התוכניות שלנו, אנחנו מדברים על 500 משרות בהיי-טק במצפה רמון, שמתעסקות ב-desert tech שזה חקלאות מדברית ובנושא החלל. לשם אנחנו מכוונים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

אתם יכולים להיעזר גם בחוות ההתיישבותיות שיש פה, לא?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אחד מהדברים שאנחנו הולכים לעשות זה לקחת אזור קרקע שדומה לחוות והוא בסדר גודל של 40 דונם, ולייעד אותו לניסויים. יהיו שם כל מיני כלים שייסעו ויחפרו בשביל לדמות את מאדים. זה עולם שלם שטובי המוחות עליו ואנחנו לגמרי בפנים. נגיעה קטנה מעיר החלל. 

אנחנו בחרנו חמישה יעדים מרכזיים למצפה רמון, לשנים הקרובות. הנושא הראשון הוא קהילה. אנחנו רוצים לחזק את תחושת השייכות ה-"מצפאית", העצמת המרחב הציבורי הרב-קהילתי וחיזוק קהילות המשנה המגוונות.

אמרנו שיש פה קהילות רבות ואנחנו מאוד רוצים להשקיע בקהילה. זה אחד מהדברים הכי חשובים. בסוף, אם אין קהילה אז אין שום דבר ואם יש קהילה אז יש הכול. מדובר על חוסן של קהילה ועצמאות של קהילה. 

במיוחד במקום שהוא מבודד כמו מצפה רמון, שבו יש לנו כמעט ורק אחד את השני באזור, זה אחד מהדברים החשובים ביותר ולכן אנחנו משקיעים מאוד בקהילה. זה כולל אירועי תרבות ואירועי חברה שמותאמים לכל קהילה, מצד אחד אבל מצד שני, זה לא נגמר שם. אנחנו גם עושים דברים שמחברים בין כל הקהילות. דיברנו על הדוגמאות של גני המשחקים.

חינוך. מערכת החינוך מגוונות ומצוינת וגם בזה אנחנו נגענו. דיברנו על גני היער ועל המגוון הרחב של בתי הספר שיש במצפה רמון וזה לא נגמר שם. יש לי תיכון, יש לנו ישיבה תיכונית ויש לנו תיכון חברתי. 

עכשיו אני באיזשהו הליך להקים אולפנה, אבל לא במצפה רמון אלא בשיתוף עם רמת הנגב כדי שזאת תהיה אולפנה אזורית שהיא לא פנימייה. היא תיתן מענה גם לאשכול, גם לירוחם, גם לדימונה וגם למצפה רמון ולרמת נגב. אולפנה אזורית זה משהו שהוא מאוד נצרך פה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נכון. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

רן לגמרי בעניין.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

איפה היא תהיה ממוקמת?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ברמת הנגב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

היא תהיה שם?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, היא תהיה שם. זה עוד בחיתוליו אבל זה דבר שהוא נצרך מאוד. לי יש בת שהיא בת 16 – למרות שאני לא נראה ככה. התחתנו מוקדם ויש לי שבעה ילדים – שלומדת בגדרה ברב בהר"ן וזה - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מטורף. כמה שעות זה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. זאת נסיעה. באוטובוסים לוקח לה שלוש שעות וזה כשהדברים מסתדרים. 
 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זאת מסירות נפש.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן ויש הרבה בנות שנוסעות אז אנחנו רוצים לעשות אולפנה אזורית. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

המסירות נפש היא שלה, לא שלכם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ברור, המסירות נפש שלנו היא עם מי שנשאר בבית, עם החמישה הנוספים. הבן שלי גם בישיבה תיכונית. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

איפה הוא לומד? פה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא. הוא לומד בישיבת שבי חברון לצעירים. זה הבן שלי ובשנה הבאה גם הבת שלי. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

אני מקווה שכבר יהיה לה אולפנה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

צריך אולפנה. יש לי עוד הרבה בנות אחר כך. זה הסיפור של החינוך ועכשיו נעבור לנושא ההתיישבות. כמו שאמרנו, אנחנו עכשיו 6,000 תושבים. אנחנו חייבים להגיע ל-10,000 תושבים. יש לנו עכשיו על השולחן עם רמ"י שכונה חדשה שנקראת שכונת מעוף, של 1,700 יחידות.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

צפונית לישוב?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

צפונית לישוב. אני לא אישרתי את זה לשיווק כי אני רוצה לדייק עוד משהו אחד לגבי איך נשווק את זה בבנה ביתך אבל אני חייב להגיד לך שמבחינת מחירי הנדל"ן - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

1,500?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

1,700 יחידות. המהנדסת, כמה יצאו במנה הראשונה? 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

648. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

648 יחידות. מה שקורא היום במצפה רמון זה שהדירות נמכרות כבר בשלב ההיתר בנייה. זאת אומרת, זה לא דומה לעיירות פיתוח. מצפה רמון זה משהו אחר. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

גם לפני. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הדבר השני הוא שהמחירים פה הם גבוהים יותר מאשר בבאר שבע. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדקת?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יפה, בדרך כלל הם בודקים אחרי הפגישה. כל מי השרים שמגיעים שואלים איפה כדאי לקנות. בסוף, דירה של שלושה חדרים עולה פה 1,350,000 שקלים. היום, דירה מקבלן היא 1,350,000 שקלים. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

אלה החדשות.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

החדשות.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

	זה בערך 70 מטר?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

שלושה חדרים.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה החדשות, לא אלה שפה?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

על אלה שפה יש עכשיו שומה של עמידר למיליון שקלים.  

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כמה שנכנס בשלושה חדרים. השאלה היא איך סופרים את זה. אני למדתי שמטרים זה לא מדע מדויק. זה כולל את המדרגות או לא כולל את המדרגות? כולל את המרפסת או לא כולל? 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

לא, נטו. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

יש גם התחדשות עירונית עם השיכונים הישנים? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו ניגע בהתחדשות העירונית כי זה גם אחד מהדברים אבל הרעיון הוא - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה יכול להיות גם ליוצאי צבא, זה יכול להיות לאפשר להם להגיע לפה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

חד-משמעית. עוד פעם אומר שאנחנו רוצים להביא לפה אנשים שרוצים להיות פה והמחירים האלה גם גורמים לכך. אנשים לא באים לא פה בגלל שזול פה כי לא זול פה, גם לא מחירי הדיור וגם לא היום-יום. זה פחות טוב לנו אבל הסופר פה הוא שופרסל, זה לא רמי לוי או מחסני השוק. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

באמת?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, יש פה רק אחד. אין תחרות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא מאוד יקר. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יש פה סופר אחד וזה שופרסל. לכן, אנחנו חייבים לעלות ל-10,000 תושבים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כשתעלו ל-10,000 תושבים אז יכול להיות שיוכל להיות מתחרה לשופרסל. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק. זה מה שאומרים היזמים. אני ישבתי עם מחסני השוק ורמי לוי והם אמרו לי "תקרא לנו כשאתם מגיעים ל-10,000 תושבים". אותו דבר נכון גם לגבי סופר פארם ובי-פארם, הם אמרו לי "אנחנו נפתח פה כשתהיו 10,000 תושבים".

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

בעזרת השם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

השאיפה שלנו היא להגיע ל-10,000 תושבים ואנחנו נצליח. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מה הפוטנציאל כרגע, בלי זה? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אין דירות ריקות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אין דירות ריקות? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אין כלום. תיכנסי ליד-2. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

היה לי פאנצ'ר ואין פה מוסך.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אני נסעתי עד לבאר שבע עם גלגל רזרבי כי אין פה מוסך בגלל שיש פה מעט אנשים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. אני אגלה לך סוד, עכשיו יש פנצ'רייה אבל מוסך עדיין אין. אנחנו חייבים לגדול ל-10,000 תושבים כי זה הפתח שלנו לעולם הגדול. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זאת המקפצה, כן. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

גם בשביל לתת את השירותים.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כשמדברים על יוקר מחייה, זה אחד הדברים הכי בעייתיים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, בסוף אנחנו צריכים לתת את השירות הטוב ביותר. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

יש אמבולנס אם יש מקרה חירום?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. יש פה מד"א ויש שלוש ניידות של טיפול נמרץ.

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

מחזיקים אזורית. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה בכל האזור?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. אנחנו משלמים על זה ומד"א גם מוסק, במקרה שצריך כי המרחק הוא מאוד גדול. זה בנושא ההתיישבות. דיברנו על פינוי בינוי, המחירים פה טובים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כשנשים בהריון צריכות ללדת, זה מוסק? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נוסעים בחודש התשיעי להורים. סתם, לא מוסק. זה בסדר, מגיעים לסורוקה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הן מספיקות להגיע?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

חלק יולדות בדרך אבל כן, מספיקות. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

כמה זמן זה?

<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יש פה גם הרבה לידות ביתיות. כלומר, כאלה שעושות את זה בתור עניין. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

שעה לסורוקה. זה שעה אבל לא בראשון וחמישי, ימי חמישי זה לא זמן טוב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ביום חמישי זה מכפיל את עצמו?

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

אתם תחוו את זה עכשיו כשאתם תחזרו. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

למה?

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

כי כולם יורדים דרומה. כשאתם תיסעו חזרה אתם תראו את השיירות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יורדים דרומה, לא?

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

לא, זה לא לשני הכיוונים. גם אלה שחוזרים וגם אלה שנוסעים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

גם במצפה רמון. בחודשים האחרונים עבדנו על זה קשה ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות אבל זה כבר מתקשר לתעסוקה אז אגיד קודם את הכותרת. "תעסוקה איכותית ומתגמלת ועידוד יזמות". בהקשר של תעסוקה איכותית ומתגמלת דיברנו על עיר החלל. 

לגבי עידוד יזמות, הרבה מהאנשים שמגיעים למצפה רמון הם כאלה שבאים כדי להגשים את עצמם. דיברנו על המדבר ועל אופי האנשים שמגיעים לכאן. כרשות, אנחנו נותנים את השטיח האדום ליזמים, רישוי עסקים, ועדת תכנון ובנייה - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אמנים, תרבות. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. אנחנו מאפשרים לכל החבר'ה האלה להגשים את עצמם ולעשות פה את היוזמות שלהם, שהן הרבה פעמים יוזמות יפות והם מצליחים לעשות במצפה רמון דברים שהם לא מצליחים לעשות בשום מקום בארץ. 

אנחנו כאן כדי לתת להם את האפשרות והיכולת לעשות את זה על ידי הפחתת בירוקרטיה אבל לא רק בירוקרטיה פנימית שלנו. אנחנו עוזרים להם מאוד גם מול כיבוי אש וגם מול כל הגורמים הארציים כמו משטרה. אנחנו מאוד מסייעים ליזמים. 

דיברנו על תעסוקה ואנחנו ראינו שבאוגוסט האחרון, למרות שהייתה מלחמה בצפון וכל הדברים שהיו, מצפה רמון עדיין הייתה רחוקה מלממש את הפוטנציאל התיירותי ולכן אנחנו השקענו בזה הרבה מאוד לפני החגים והתוצאות לא מאחרות לבוא. 

דיברתי עם כל מובילי דעת הקהל האפשריים, גם ברשתות החברתיות, גם בתקשורת, בכל המגזינים וכל מה שיכול להיות בארץ ובחו"ל – אין תיירות חו"ל עכשיו אבל הכוונה בבין לאומי זה מגזינים שמגיעים בגרסאות בעברית כמו national geographic – כדי להצליח להביא את התיירים למצפה רמון. 

וזה באמת קרה בתקופת החגים וזה נמשך עד עכשיו. ראשון, שני ושלישי אלה ימים שהיו חלשים פה בתיירות ועדיין היו תורות בכל המקומות, מרכז המבקרים והמסעדות. היו הזמנות מראש והיו כאלה שהתקשרו אלי וביקשו שאני אסדר להם שיצליחו לאכול בסומסומיה. אני אמרתי להם "מה? איפה אנחנו חיים?" והם אמרו "נו, אתה חבר".

בקיצור, אנחנו ממש שם. השקענו מאוד בתיירות. זה מוקלט אז אני לא רוצה להסתכסך עם ראשי הרשויות במרחב אבל העובדה היא שהתיירים מגיעים למצפה רמון ולמקומות אחרים, הם לא מגיעים. השקענו בזה מאוד ואנחנו מאוד משקיעים בזה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

 יש לכם את בראשית, זה לא מתחרה עם שום דבר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יש לנו את בראשית ואגלה לך סוד. יש עוד חמישה בתי מלון שכבר שווקו, כל מגרש ב-20 מילין שקלים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יפה מאוד. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם כבר בהיתרי בנייה. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

הם משאירים אבק לבראשית, לפי דעתי. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן? באמת?

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

אנחנו רואים את התוכניות שלהם - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אז שיישארו אבק גם במחיר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם יעלו את המחיר. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

זה יסדר את המחיר. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הם יעלו את המחיר? 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אז מי יכול להרשות לעצמו את זה?


 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

לא אבל ברגע שזה 100% יותר - - - 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כמה בתי מלון?
 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

חמישה.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

חמישה שנמצאים עכשיו בפיתוח?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

מלונות של רשתות?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

בראשית ב-100% תפוסה, בסדר. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

בראשית לא ב-100% תפוסה אף פעם. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

בבראשית אי-אפשר להזמין מקום. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מי יכול להרשות לעצמו?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

בבראשית המחיר הנמוך ביותר הוא 5,000 שקלים והם אף פעם לא ב-100% תפוסה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ללילה?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

כן. הם אף פעם לא ב-100% תפוסה כדי להיות יכולים לתת לך את השירות הכי טוב. תמיד יש להם עוד חדר או משהו. המצבת כוח אדם היא שלושה אנשים לחדר. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

אני זוכר שלפני שלוש שנים אני ניסיתי להזמין בבראשית והיה לי שלושה חודשים קדימה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

	נכון. אם תנסה עכשיו זה יהיה ארבעה חמישה חודשים קדימה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

בסוף בחנתי את קדמא.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אם אתה באמת רוצה אז הסגן השני שלי הוא סמנכ"ל שם ואם יתפנה חדר אז אנחנו נגיד לך. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

סליחה שאני שואל. זה לא סגן בתשלום? 

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

לא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

במצפה הכול בחינם. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז יש להם עוד עבודה. ככה זה? כל הסגנים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לשם שמיים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עובדים, חבל על הזמן. הסגנים שלי הם מהדברים הטובים שקרו, הם באמת נותנים עבודה שהיא חבל על הזמן. אלמוג משקיע בטירוף, באמת.

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

רואים שאני מסמיק או לא?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

רואים בעיניים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני מהעדה שרואים עליהם כשהם מסמיקים. הרעיון של סיוע ליזמים הוא חזק ביותר וזה דבר שהוא גם מאוד חזק סביב נושא התיירות במצפה רמון. הנושא האחרון הוא סביבה. אנחנו גרים במצפה רמון באזור מדברי ויש פה חיבור בין האדם והמדבר. 

הסביבה זה דבר שחורז את כל הנושאים האחרים. זה בא לידי ביטוי גם קבילה, גם בחינוך וגם באופי הבנייה. למרות שהמחירים הם יחסית גבוהים, היכולת שלנו להוציא את הבניינים לפינוי בינוני, היא לא כל כך טובה כי אנחנו לא יכולים להציע לקבלן לקחת בניין של ארבע קומות ולהפוך אותו לבניין של 20 קומות. 

זה לא יכול לקרות, זה לא האופי שלנו ואנחנו גם לא ניתן לזה לקרות. אנחנו רוצים להישאר בבניינים שהם עד שש קומות וזה גם תלוי בקו הרקיע. 
 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

יש לנו גם מגבלת גובה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לכן, מה שאנחנו צריכים זה לייצר ליזמים שבאים לעשות פינוי בינוי, עוד קרקע אלטרנטיבית או חלופית. זה מה שייתן לזה את - - -

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה שומר את הנוף המדברי. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

את האפשרות לעשות את הדבר הזה וללכת על המהלך של הפינוי בינוי. כמו שאנחנו יודעים, הקרקעות הן אף פעם לא בבעלות המועצה, הן בבעלות רמ"י ולכן אנחנו חייבים את רמ"י בתמונה ואנחנו איתם על הסיפור הזה. 

זאת הסיבה שזה ייקח עוד קצת. אם היו יכולים לבנות פה מגדלים אז מזמן כבר לא היה פה אפילו שיכון אחד. עוד פעם, המחירים פה הם יותר יקרים מבאר שבע וזה הרעיון. זה נושא הסביבה שחורז את הכול וכמובן, "שמירה על ערכי הטבע הייחודים לאזור". 

אנחנו תופסים את הטבע בתור נכס שלנו. זה המשאב שיש ואין בשום מקום אחר ולכן אנחנו שומרים עליו מכל משמר. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

ביטחון? תחנת משטרה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יש לנו פה נקודת משטרה. 

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

זאת נקודה של תחנת דימונה.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כמה שוטרים בערך?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

שני שוטרים במשמרת, שלושה מהם הם תושבי מצפה רמון וכל השאר נוסעים וחוזרים מדימונה. זה המצב. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

יש כיתת כוננות.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כן?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יש אחלה כיתת כוננות. היא מדהימה. אספר קצת על מצפה רמון. היא הוקמה ב-1956 כמחנה עבודה. ב-1964 היא הוכרזה כמועצה מקומית. הצביון שלנו הוא מדברי, קהילתי עם מרקם אנושי מגוון. מספר התושבים – צריך לתקן את זה ל-6,000 – התקציב השנתי שלנו הוא 90 מיליון שקלים, מי שמכיר יודע שזה מאוד גבוהה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

התקציב הרגיל?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, הרגיל הוא 90 מיליון ותקציבי פיתוח הם עוד יותר גבוהים. בדרך כלל, תקציבי הביטוח הם נמוכים יותר מהתקציב השנתי ואנחנו על 200 מיליון. זה לא בגלל שאנחנו לא עושים פעילות אלא בגלל שאנחנו יודעים לגיס עוד כסף ועוד דברים. אנחנו מבצעים ומגיסים ומבצעים ומגיסים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מדהים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מדד חברתי-כלכלי זה שלוש. הסוציו-אקונומי שלנו הוא שלוש וזה יחסית, מאוד נמוך. המדד פריפריאלי הוא אחד וזה הכי פריפריאלי שיש. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הכי רחוקים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אילת היא גם אחד. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אילת זה גם אחד, כן. לצערי, בכל הקולות קוראים והדברים האלה, כמעט ואין יחס למדד פריפריאלי.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

בתבחינים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, בכל התבחינים וכל המשקולות להקצאות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה יותר על החברתי-כלכלי. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה יותר על חברתי-כלכלי ויותר על מספר התושבים ולכן, הרבה פעמים אנחנו נופלים בתקצוב למרות שכביכול - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הגשתם עכשיו לקרן לתנועות נוער. לא יודעת.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני לא מכיר, לא. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

ירוחם הגישו וקיבלו. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

אין לנו תא שטח שמתאים לזה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ירוחם קיבלו?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

עוד לא עשו פרצלציה לתוכנית שהוגשה ולכן אנחנו לא יכולים להגיש עליה.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

איך לא הכרתי את זה?

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

לא יודעת, אני הייתי בירוחם כשהם קיבלו. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

זה היה ממש בתפר, לפני שעברת לתפקיד. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

הגישו את זה מזמן, לא הגישו עכשיו. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא, זה עכשיו. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

אולי עכשיו יש את הקול קורא החדש. עכשיו התפרסמה הזכייה בקולות קוראים האחרונים. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

זה קרה בתפר כשהוא נכנס לתפקיד ולא איתרנו תא שטח מתאים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז אין פה תנועת נוער?


 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

יש פה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז איפה הם יושבים? 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

בשטחים אחרים, במבנים של המועצה. הייתי שמחה לבנות להם חדש אבל אין לי תא שטח פנוי לזה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו פורסמו התוצאות לא הקול הקורא. של איזה משרד זה?

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

משרד החינוך. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

הם בתאי שטח בנויים כבר. יש לי שכונה חדשה שעוד לא נבנתה אז כשיהיה עוד פעם אנחנו נעשה את זה שם. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

את פגשת את הקול קורא הזה?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

כן, חיפשנו. ניסינו לאתר תא שטח שמתאים לתבחינים, לא מצאנו ולכן לא ניגשנו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

באמת? טוב, עכשיו במעוף יהיה לנו. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

כן. כשיעשו את הפרצלציה אז נוכל להגיש. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

גם בנוגה יהיה לנו מקומות. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אז כמה זמן זה ייקח עד שזה יקרה? מה הלו"ז?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

בנוגה אפשר. 
 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בנוגה כבר אפשר להגיש. אם יהיה קול קורא עכשיו, אנחנו יכולים לגשת. התעסוקה שיש פה היא תיירות - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא יהיה עכשיו אבל הוא יהיה עוד מעט.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מעולה. תעסוקה זה תיירות, חקלאות, היי-טק, חינוך, צבא וביטחון ויש פה הטבות מס. מכיוון שאתם כבר עוברים אז תדעי לך שהטבות המס פה הן משמעותיות, זה 18% מההכנסה וגם התקרה פה היא יחסית גבוהה אז שווה לגור פה. אנחנו נדאג שיהיה כאלה שייהנו מזה כי עד עכשיו, פחות אנשים נהנים מזה.  אנחנו רוצים להביא לפה - - -

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

כי הם לא עוברים את סף המס. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, כי הם לא עוברים את סף המס. אם נביא לפה תעסוקה איכותית ומתגמלת אז עוד ועוד אנשים ייהנו מזה. דיברנו על זה שאנחנו צריכים להגיע ל-10,000 תושבים וכדי לצמוח דמוגרפית יש ארבעה תחומים שאנחנו נותנים בהם גז, למרות שיש את חמשת היעדים. 

יש את נושא הקהילה. בנושא המגורים, זה שכונות חדשות שאנחנו עתידים לבנות פה ועתידות לצאת לשיווק. זה ממש קורה, לא רק בתכנון. יש את נושא התעסוקה איכותית ומתגמלת, שזה עיר חלל וסיוע ליזמים. 

בחינוך זה לשמור על הגיוון הזה כי בסוף, זה כסף. חוץ מזה שזה נשמע טוב ומגניב שאנחנו נותנים לכל מגוון האוכלוסייה את החינוך שהם רוצים, זה עולה כסף להחזיק בית ספר ממ"ד. שנה שעברה היו בבית ספר 36 תלמידים, השנה יש 70 תלמידים ואמרתי למנהלת שהיעד שלה הוא שאת השנה הבאה היא פותחת עם לא פחות מ-200. 

זה אירוע שעולה כסף אבל אנחנו מאמינים בזה כי הגיוון פה הוא דבר שהוא חשוב. דווקא הגיוון הוא מה שיביא את האוכלוסייה שתבוא לגור פה.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

לפי הנתונים שאספנו, אתם מובילים על כל הערים בארץ, כולל המועצות המקומיות, בשיעור הדירות המושכרות אז איך אתה מבטיח בבנייה החדשה שמשקיע לא יקנה את הדירה וישכיר אותה ב-airbnb או משהו כזה? אתה רוצה שיגורו שם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש פה 80% שלא בבעלות מי שגר בו. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

מטורף. מה זה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה הכי גבוה בכל הארץ. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

לפי הלמ"ס זה 60% אבל זה לא חשוב. כנראה יש גם דיור ציבורי.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

איך אתה מבטיח את זה? 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

מה ההסבר של זה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני אגיד לך. קודם כל, יש את מה שנקרא העבר. בעבר, מי שהיה לו 300 אלף שקלים פנויים אמר "אני אקנה איזושהי דירה בשיכון ובואו נראה מה יהיה". היום, הדירה בשיכון כבר עולה 800 ו-900 אלף שקלים. זאת אומרת, המשקיעים כבר חושבים פעמיים אן הם רוצים לקנות כי זה לא - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

למכור. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם רוצים למכור, הם רוצים לממש וזה הדבר הראשון. הדבר השני הוא שזה כבר לא מצב בו אם יש לי קצת כסף, אני אקנה דירה במצפה רמון. אם אני רוצה לקנות דירה במצפה רמון אז אני צריך לחשוב אם אני קונה בבאר שבע, מצפה רמון או נתיבות. 

דבר נוסף, זה בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו מתעכבים עם השיווק. השאלה היא אם אנחנו הולכים בשיווק הזה למרבה במחיר או שאנחנו הולכים בשיווק הזה עם הקריטריונים של בני מקום, שירות צבאי וכולי ואז אנחנו נותנים איזושהי עדיפות לכאלה שהאופי שלהם מתאים למגורים במצפה רמון.

אלה בדיוק הדיונים שאנחנו מקיימים וככול הנראה, אנחנו נלך על האפיק הזה, לא על המרבה במחיר. בסוף, יש כאן גם הרבה דירות - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אתה מייצר תיעדוף לכאלה - - -

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

שאכן יגורו פה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, שיש סיכוי שהם יגורו כאן וגם שירות צבאי וכל הדברים האלה. אני חייב להגיד לכם שיש כאן שכונה של כמה בתים שהאופי של הבתים הוא לסופי שבוע וזה לאו דווקא רע. זה לאו דווקא רע בגלל שיש כאן כל מיני וילות של אנשים שגרים בהרצליה – או לא יודע איפה – והם באים לפה לסופי שבוע עם המשפחה שלהם. 

כשאנשים עם הרבה כסף באים ושמים אותו במצפה רמון, יש בזה גם יתרונות. אני אומר את זה הכי פתוח - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אבל אז אתה מפספס אותם בחינוך. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה נכון, אני מפספס אותם בחינוך ואני מפספס אותם גם באירועים קהילתיים אבל מצד שני, העלות של היום-יום שלהם היא לא גבוהה והם צרכני שירותים ממסעדות ומבעלי עסקים מקומיים. זאת אומרת, הם כן מסייעים לכלכלה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הבנתי. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם מסייעים לכלכלה. הם לא קונים בסופר אבל הם כן לקוחות של מסעדו. יש מקומות שאומרים שזה גרוע ושצריך להילחם בתופעה אבל אני לא באירוע הזה. אני אומר שלכל סוג של אוכלוסייה שמגיעה לפה עם האופי שלה, יש יתרון. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

פשוט צריך להפעיל את היתרונות. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו צריכים לראות שמצפה רמון לא הופכת להיות ישוב כזה, זה נכון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה מה שנקרא, עיר רפאים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. אנחנו צריכים לדאוג שמצפה רמון לא תהיה כזאת אבל מצד שני, אנחנו לא נלחמים בתופעה כי התופעה היא בסדר ויש בה צדדים שהם הרבה פעמים מבורכים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אמרתם שהיעד הוא 10,000 תושבים ומשם, יש מקפצה להרבה מאוד תחומים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כרגע, דיברת על שכונת מעוף שיש בה 1,700 יחידות.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, 1,700 יחידות ויש לנו את שכונת נוגה שכבר שווקה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כמה יש שם?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כמה יש שם, 300?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

300 בערך, כן. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

300 צמודי קרקע. זה כבר שווק והם כבר בבנייה. את שכונת נוגה גם חילקנו בערך ל-100 מגרשים בשוק הפרטי ועוד 200 לקבלנים. אגב, מי שרוצה לקנות שם דירה מקבלן אז יש פה יזם שמוכר דירה של 200 מטרים עם בריכה על שטח של חצי דונם ב-5.5 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

וואו, יפה מאוד.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, מצפה רמון. ברוכים הבאים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז זה לא בנה ביתך, זה הקבלן בנה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה הקבלן, כן. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

היעד והמספרים עדיין לא מתקזזים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

למה? אנחנו על 6,000 תושבים. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

זה תלוי במנות השיווק. הוא מדבר על 10,000 לתקופה מסוימת.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

7,700. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה 1,700 יחידות. בכל יחידה זה כפול ארבע, נניח. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה יחידות. ביחידה לא גר בן אדם אחד. 1,700 יחידות דיור.

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

זה בלי לדבר על התוכניות בתוך הישוב ועל ההתחדשות העירונית. 


 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני אדבר עכשיו על האופק הכלכלי, אחרי זה אנחנו נדבר על העניינים האסטרטגים ואז נצא לסיור. אני אומר לכם את זה כדי שלא תתייאשו. יש אופק למצגת. זה בסדר, הם פה כי הם עושים כאן סוף שבוע. שרון, אולי תקנה חלות, שיהיה לנו מה לבצוע. 

"האופק הכלכלי", לשם כך התכנסנו. זה שדה סולארי פלוס מתקני אגירה. אנחנו עובדים מול רמ"י על זה. יש 600 דונם שיוקצו למצפה רמון. התקדמנו עם רמ"י צעד אחרי צעד וכרגע, הם מסכימים להקצות לנו סדר גודל של 30 דונם לטובת מתקני אגירה, שזה כבר יפה. על השדה הסולארי שצמוד לזה, הם רוצים לצאת לשיווק כללי. אני נפגשתי עם יענקי כבר פעמיים ועם המחוז נפגשתי בערך עשר פעמים ואנחנו כל הזמן בשיח.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה השדה הסולארי שיש מחוץ לעיר או בנוסף?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה לא קשור אלינו. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

בנוסף. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

איפה זה יהיה? ממזרח? 

 << דובר >> אלמוג ארלאקי: << דובר >>   

אנחנו נהיה שם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בחלק מהסיור שלנו אנחנו נהיה שם. אם נוסעים על כביש 40, זה נמצא ממזרח לכביש 40 אבל לא רואים את זה מהכביש, בניגוד לשדה הסולארי המכוער. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

איפה שהמחצבה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק, איפה שהמחצבה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

לא במכתש, למעלה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, מה פתאום? לא במכתש, חברים. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

אנחנו לא מוציאים היתרים למכתש.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

טוב מאוד. תשמרו עליו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה אזור מופר אז אמרו "בואו נביא את כולם". הייתה שם חציבה אז יש הרבה בורות. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

מה יהיה ההספק שם? כמה מגה-וואט?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו שלחנו את התוכנית העסקית. שלחנו את זה לוועדה, נכון? יש שם את כל הפירוט ואת כל החלופות. יש שם שלוש חלופות ואנחנו מדברים על 600 דונם. למה בחרנו דווקא 600 שונם? כי הם ידעו לייצר עצמאות כלכלית ועצמאות אנרגטית למצפה רמון וגם הכנסה. ככול ואנחנו נעשה שותפות עם עוד חברה, יהיה הכנסה של 20 מיליון שקלים בכל שנה למצפה רמון. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מדהים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. אחרי החזר ההלוואות אנחנו מדברים על הכנסה של 20 מיליון שקלים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה 20% מהתקציב, לפי מה שאתה אומר. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אחרי ההלוואות?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אחרי ההלוואות ואחרי הכול, נטו בחשבון. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה יהיה שייך לעירייה? זה מיזם שהוא לא בידיים פרטיות אלא בידי העירייה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. אנחנו היינו בקשר עם חברת נגה ומשרד האנרגיה. אנחנו לא יכולים למכור חשמל באופן עצמאי ולכן אנחנו חייבים חברה שיכולה לעשות את זה. אנחנו חייבים את ההתקשרות הזאת.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זאת אומרת, 20 מיליון השקלים אלה יעברו מנגה לצורך העניין?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, לא. יהיה 40 מיליון. יותר, יהיו כמה עשרות מיליוני אבל סדר גודל של 50% ילך לאיזושהי חברה כשותפה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה אחרי כיסוי ההוצאות.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

ממי מגיע הכסף? זה מה שאני שואל.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מחברת החשמל. 50% מהרווחים ילכו אלינו ו-50% ילכו לחברה שאנחנו מחויבים להכניס כי משרד הפנים לא נותן לי את האפשרות למכור לתושבים למרות שבעצם יש לנו את המנגנון, אבל זה הליך בירוקרטי שלא נצא ממנו לעולם. 

הרשות מבצעת גביה מהתושבים, יש לנו את העולם הזה. לצורך העניין, אני גם יכולתי לתת הלוואות לתושבים ולעשות כל דבר מול תושבים אבל יש איזשהו מנגנון בירוקרטי שלא מאפשר וזה בסדר, בזה אני לא נוגע. תתנו לי להתאמץ ולהצליח להביא - - -


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז מי החברה הפרטית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, אנחנו עוד לא בשלב - - -

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

עוד לא הגעתם לזה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עוד לא הגענו לזה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תעשו מכרז.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן גייסתי 150 אלף שקלים מקרן שקוראים לה "גשרים למען השלום" לטובת הכנת תוכנית עסקית, עשינו את כל הפרוצדורות שצריך עד יציאה למכרז ואנחנו מנהלים את כל הפגישות מול רמ"י.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אבל מאיפה תבוא ההשקעה? מהתקציב שלכם או מחברה פרטית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ההשקעה תבוא - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חברה פרטית. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

החברה שתוקם תהיה חברה שהיא בשותפות של 49% הם ו-51% המועצה, זה התמהיל שהולך להיות. הקרן שלכם שלשמה התכנסנו, תסייע לנו בעשרות המיליונים שאתם מסוגלים לתת לנו, בעזרת השם. זה החלק של הקרן שישמש כחלופה להלוואה שתהיה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני אסביר מה זה הקרן כי אנשים לא שומעים על הקרן לאזרחי ישראל. הקרן היא קרן פיקוח על כל החברות של משאבי הטבע של מדינת ישראל, בין אם זה חברות הגז, חיל מפעלי ים המלח וכל התמלוגים. 

בסוף, כל המיסים שמשלמים לתמלוגים מתכנסים לתוך קרן שבדרך כלל היא לא שימושית. זאת אומרת, היא בדרך כלל מושקעת בחו"ל. נכון? תתקן אותי. 

<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

בחו"ל. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

במט"ח. זאת קרן ביטחון למדינת ישראל כדי שאם יגיע זמן מורכב למדינת ישראל אז יצטרכו להשתמש בה. כרגע אנחנו לא שם, ברוך השם. הקרן נמצאת שם, מושקעת וגם מניבה פירות מאוד טובים, ברוך השם. 

העניין הוא שלקרן הזאת מגיעות הריביות של - - - לוועדה שלנו מגיעים להקצאה הזאת. משרד האוצר מגיע וזה הפירות, הריבית של הקרן. הקרן היום כבר בכמה מיליארדים והריבית שלה מגיעה לקרן ובמשרד האוצר ובקרן דנים לאן תלך ההקצאה הזאת. 

לקרן יש אפילו קצת מעמד של ועדת כספים, בסוגייה הזאת. ממש יש יכולת לפקח, לראות ולוודא שהדברים מגיעים ולאן הם מגיעים. הקרן מחויבת לחוק של הקרן לאזרחי ישראל ואת ההקצאות שלה, היא מחויבת לייעד לדברים מאוד מסוימים כמו מטרות חברתיות, מטרות חינוכיות, כלכליות ומחקר ופיתוח, כמו שאמרת על חקר החלל. זה גם מסלול - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ותעסוקה בנגב.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

גם תעסוקה בנגב. אתם עונים על כל הקריטריונים. תעסוקה בנגב, אנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אז אני אתן לכם מספר חשבון. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

תגיד על איזו השקעה מדובר כדי שנדע מה לרשום על הצ'ק. זה עשרות מיליונים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו מדברים על הצורך - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יש כמה פרויקטים. 

<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו מדברים על עלות בסדר גודל 160 מיליון. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על 50% של מועצה ושל חברה עסקית אז זה 80 מיליון. זה הצורך של מצפה רמון בגלל השותפות הזאת. מה שהקרן תצליח לתת לנו, יחסוך לנו מהלוואה שאנחנו צריכים לקחת.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

החלק של המועצה זה 80 מיליון?


<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

החלק של המועצה הוא 80 מיליון שקלים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

ועוד 80 מיליון, החברה הפרטית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. בסוף - - -

<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אנחנו לא יכולים להבטיח את זה אבל בוודאי שננסה לעזור במה שאפשר. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אם תמכור חשמל למרכז הארץ, יש פה קווי הולכה מספיקים? יש בעיה עם ההולכה פה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

גם על זה אנחנו בקשר עם משרד האנרגיה.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

חברת החשמל ומשרד האנרגיה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה יותר חברת נגה כי היא מעל חברת החשמל. אנחנו מדברים על מתח עליון אבל הדברים שאנחנו מתארים פה הם יותר עתידיים. מתח עליון לא יהיה בשנה הבאה. מה שאנחנו מסוגלים לייצר זה מידי. זאת הסיבה שאנחנו הולכים על אמצעי אגירה בשילוב של זה.

אם הייתי יכול לשלוח את זה אז הייתי מייצר רק סולארי אבל אמצעי אגירה זה מה שבעצם נותן לי להמשיך להשתמש במה שאני ייצרתי ביום כי קווי ההולכה לא מספיקים. אני כל כך אוהב את הפרויקט הזה כי מה שהוא מייצר פה זה עצמאות כלכלית ואנרגטית. אלו שני דברים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הסוגייה של האגירה היא מדהימה.  

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני לא אגיד את כל הדברים אבל עד שאמרו לי שאני כבר לא יכול להיות במילואים, המילואים שלי היו בפיקוד העורף – שירות קרבי, כן? אבל זרקו אותי משם אז הייתי בפיקוד העורף – ויש ערך מאוד גדול לעצמאות אנרגטית ולא ארחיב. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בפלח"צ? איפה שמו אותך? הילדים שלי בפלח"צ. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, לא זכיתי. הייתי ביקל"ר, ביחידה קישור לרשויות. הייתי מפקד יקל"ר של מצפה. הרעיון הוא שאנחנו יכולים להבטיח את העצמאות האנרגטית של מצפה רמון וכל המרחב וזה מתחבר לנושא הבא של חמשת בתי המלון שהולכים לקום פה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מה שאמרת זה אירוע ביטחוני. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מה? זה שזה יקום או שזה לא יקום?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא, אני אומרת - - - בטח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה שאנחנו יכולים להתגבר. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

בטח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. אומר דבר נוסף. בתפיסה של מדינת ישראל, אם היה כזה דבר זה מדהים. לא משנה מה קורה בחיפה, אני עצמאי. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אתה עצמאי.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק, אני עצמאי. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זאת קהילת חשמל. אחת הסיבות שבאנו זה כדי לשמוע את הרעיון הזה. זה יהיה דוגמה לכל הארץ.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

חד-משמעית.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אחד החסמים שאמרת בהתחלה זה שיש מניעה של העירייה לעסוק בזה באופן ישיר וצריך את החברה הפרטית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>

גם פה הרעיון הוא שיהיה תאגידים עירוניים של חשמל כמו מים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז זה יהיה הרבה יותר נפוץ, זה יכול להיות בכל עיר. העירייה תעסוק בחשמל. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה נכון. בתור ראש רשות, אתה צריך לבחור את המלחמות שלך – בכל דבר, גם בתור חברת כנסת – ועל מה אתה הולך. אני השארתי בצד את היכולת שלנו למכור חשמל כי הבנתי שזה ידחה את הסיפור הזה בעוד כמה שנים ואני רוצה אותו במיידי.

אותו דבר אני אומר גם לגבי השדה הסולארי. רמ"י אומרים לי שבשלב הזה לא שדה סולארי אז אני אומר "יופי. אני יכול לקבל מתקן אגירה? מעולה. תתנו לי את המתקן אגירה". על השדה הסולארי אמרתי להם "אין בעיה, אם אתם לא רוצים להקצות לי את זה אז אין שום בעיה. אני ניגש למכרז ואעשה את ההתקשרות  שלי עם חברה עסקית".

כבר יש לי איזשהו תמהיל כדי להבין איך אנחנו בתור רשות לוקחים גם את השדה הסולארי. זה מה שנקרא, השפיץ של הנעל. ברגע שנתנו לי את מתקן האגירה אז אני כבר מי שמחזיק באירוע הזה. שדה סולארי בלי מתקן אגירה, עם מצב הולכת החשמל פה, הופך ללא רלוונטי ולכן, אם אני מחזיק את מתקן האגירה, כולם ירצו להתקשר דרכי על שדה הסולארי. 

לכן, אני קצת יותר רגוע אחרי הפגישה שהייתה לנו בשבוע שעבר עם רמ"י. ברגע שפרצנו את המחסום הזה של מתקני האגירה ויתנו לנו את ה-30 דונם האלה, אנחנו כבר מסודרים עם הפרויקט. מבחינתי, הפרויקט נמצא במצב שבו אם יש לנו את הכסף אז אנחנו יוצאים ותוך שנתיים נמצאים במקום הזה שדיברנו עליו. זה אם יש לי את 80 מיליון השקלים שאתם נותנים לי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

180 מיליון. 

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

אני מציעה שנתקדם אולי כי אחר כך יש לנו לוח זמנים ותוכנית. 
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

מעולה. דיברנו על חמישה בתי מלון שהם כמו מלון בראשית. הם משאירים לבראשית את האבק, אנחנו ראינו אותם ויודעים איך הם נראים. "טעינת רכבים חשמליים", אנחנו רוצים לתת אפשרות לכל תושבי מצפה רמון לטעינה חשמלית. 

זה לא כמו במקומות שיש לבן אדם בבניין חנייה פרטית. פה זה שיכונים ויש מרחב ציבורי וחניות ציבוריות. לכן, אנחנו רוצים לאפשר גם לאנשים שגרים בשיכון לקנות טסלה או ג'ילי ולהטעין את הרכב במחיר אטרקטיבי ולא במחיר של עמדות טעינה. 

יש לנו פה גם עמדות טעינה. דרור הוביל את זה והיינו מהרשויות הראשונית כי זיהינו שמי שנוסע לאילת יהיה חייב לעבור דרך איפשהו והיום, מרבית היורדים לאילת שנוסעים ברכב חשמלי, עוברים דרך מצפה רמון.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

יש באזור המסחרי שם.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >  

	יש בכל האזורים התיירותיים שלנו. מים שלישוניים גם עלו לוועדה. עכשיו יש לנו כבר עודפים ואם יהיו לנו עוד חמישה בתי מלון אז יהיו לנו עוד יותר עודפים. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

אנחנו שופכים לנחל את המים המיותרים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

שלישוניים זה גם לשתייה? לא. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, לא לשתייה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

לא לשתייה. לגינון.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לגינון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

גם לחקלאות. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לגינון וחקלאות. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

למה לא להעביר לחקלאות במקום לנחל? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, יש חקלאות אבל יש לנו מלא מים. 
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זאת היזמות. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

בחורף היא לא צורכת מים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יש את הקרן הזאת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

קרן רמות, כן. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

היא מושקת מהמים האלה.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, לגמרי. הם מקבלים מים שלישוניים וגם הזיתים. הדבר הנוסף הוא שאנחנו חיים במדבר ומים זה מצרך שהוא מאוד יקר ונדיר פה. תחשבו שבמקום שקוב מים יעלו לי 8.5 שקלים, זה יעלה 2.5 שקלים. זה מטורף. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ממש. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו נוכל לעשות פה - - -

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

את לא מעבירים את המים לחוות באזור?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו גם מעבירים אבל הם לא צורכים כל כך הרבה. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

כולם קונים מאיתנו מים, כל החוות. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

וזה עדיין - - -

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עדיין יש לנו עודפים ויש לנו עוד חמישה בתי מלון. בית מלון זה כמויות אדירות של מים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

עוד כמה זמן יקומו בתי המלון? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הראשון יקום תוך שלוש שנים, הם כבר בהיתרים. אני מקווה שתוך חודשיים, אנחנו כבר ניתן לראשון היתרים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

איזה רשת זו. זה מלון פרטי או שייך לרשת?

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

אלה קבלנים שבונים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, יש יזם שבונה ואז הוא נותן לחברה להיכנס למקום. אלה היזמים הכי טובים שיש בארץ ובעולם. יש פה כל מיני חברות - - -

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה יהיה על המצוק, כמו בראשית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> יעל שרבט: << דובר >>   

קצת אחורנית. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, זה יהיה אחד אחרי. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הדבר הזה למטה זה אחד מהם?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, זאת המעבדה שלנו. 

<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

	זאת המעבדה שלנו עם ה-JNF ועם משרד הכלכלה. זה קורה, יש לזה כבר היתר בנייה. עכשיו אנחנו בשלב ההתנגדויות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הם גם נמצאים על - - -

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו נראה איפה זה, זה יהיה חלק מהסיור. אולי תיסעי איתי, המטען באוטו שלי עובד אז זה בכלל שווה לך. הנושא הבא הוא אתר הטמנה שלנו, ביחד עם רמת נגב. אנחנו עובדים על זה המשרד להגנת הסביבה. היום אנחנו מסיעים את 120 קילומטר לכל מכיוון. נכון, דרור? 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה עלויות מטורפות. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה 120 קילומטר, כל כיוונים. זה עלויות וגם שחיקה של המשאית. אנחנו נעשה משהו משותף עם רמת נגב שהוא נמצא ברגע לפני סגירה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה יפה מאוד, שיתופי הפעולה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה מדהים. עם ערן אנחנו באמת עובדים יד ביד. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

הוא ראש המועצה של רמת נגב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אם תצליחו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

חבל על הזמן, גם עם נילי. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

איפה תהיה המטמנה? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

באשלים, איפה שהיה. 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

היא קיימת אבל היא לא מקבלת היתרים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אתם לא מטמינים בין דימונה לערד? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

שם היום. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

גם את זה יבואו ללמוד היטב. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

לא מדברים עכשיו על שריפה? 

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

אני רוצה להגיד נתון. אליה הזכיר שאנחנו 5,7000 תושבים ובכל יום אנחנו נותנים שירות לכמעט 12 או 13 אלף אנשים. יש לנו פה 3,000 חיילים של בה"ד 1 ויש לנו בתי מלון אז כמות האשפה פה היא מטורפת. אנחנו כל הזמן על הקצה וכל הזמן על הסיפור הזה והעלויות הן הכי גבוהות בארץ. 

אין ישוב שמפנה אשפה כל כך רחוק ולכן הסיפור של אשלים הוא קריטי. ביננו, עם כל נושא המחזור, זה הנושא שלנו עכשיו. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מה הלו"ז של התהליך?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עכשיו זה בסגירה האחרונה בנוגע לשאלה איך מתייחסים לבור שהיה. אני הייתי עם עידית בפגישה ואני מאוד מקווה שאנחנו מצאנו לזה איזשהו פתרון. ישימו באיזושהי קרן ישנה כסף בצד ועוד 15 שנים, יהיה שם מספיק כסף כדי לטפל בשני הבורות. 

הנושא האחרון באופק הכלכלי זה קריית הממשלה. אני רוצה שגם מבנה המועצה וגם כל השירותים הממשלתיים שניתנים במצפה רמון כמו עמידר, משרד הפנים, שירות התעסוקה וכולי, יהיו במקום אחד ונבנה מבנה חדש. 

מה שאנחנו רואים זה תצ"א של מצפה רמון. מלון בראשית מצד ימין ובהמשך שלו זה חמשת בתי המלון. למטה זה המבנה שאנחנו מדברים עליו שיהיה המעבדה של התעסוקה האיכותית והוא צופה אל המכתש. זה היה מבנה נטוש ועכשיו אנחנו בשלב של התנגדויות. הגישו התנגדויות ואנחנו מתמודדים איתן, זה יבנה. 

יש לנו כבר את הכסף לבנות את זה ואנחנו בסגירות אחרונות עם משרד הכלכלה לגבי התוכן. היינו אצל ניר ברקת והוא מאוד התלהב מזה. אנחנו הגשנו את הקול קורא ואני מקווה מאוד שאנחנו נקבל. הוא התרגש ואמר לי "יש לי צמרמורת. היו פה כמה ראשי ערים ואני רואה את החיבור. החיבור הנכון הוא פילנתרופי, חברה עסקית ורשות מקומית. ברגע שיש את החיבור הזה, זה המתכון להצלחה. אני בטוח שאתם תצליחו ואם זה היה כסף פרטי שלי, אני הייתי שם אותו על הדבר הזה". 

בשקופית האחרונה שלנו זה הדברים האסטרטגיים. מקודם דיברנו על כלכלי אז עכשיו אנחנו באסטרטגי. "מגורים לעובדי מלון", חמישה בתי מלון זה אומר שיהיו פה עובדי מלונאות ואנחנו חייבים שיהיו להם מגורים צמודים לשם כדי שהם לא יטיילו ברחוב ולא שחלק מהשכונות פה יהפכו לשכונות עוני של מגורים. אנחנו צריכים לבנות מגורים לעובדי המלונות. אני משקיע בזה מאוד מול רמ"י בשביל להקצות קרקע ייעודית לזה ליד המלונות. 

הדבר השני זה infill. יש לנו כל מיני מקומות בתוך מצפה רמון שהם פתאום שטח ממת, מדברי. יש שם מדורות, אשפה וגם לשווי הקרקע יש ערך. אנחנו רוצים לבנות גם בתוך מצפה רמון, מעבר לשכונות החדשות. דיברנו על התחדשות עירונית.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אתם צריכים להכשיר את הקרקע לזה, נכון? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, נכון. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

מה עושים עם המאהלים של הבדואיים מסביב? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אצלנו אין את זה , זה לא האירוע פה. זה אירוע של דימונה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

לא השתלטות על קרקעות, יש פה מאהל של בדואיים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יש אצלנו משפחה שנקראת משפחת אל-רמאק ואנחנו ביחסים טובים איתם. אנחנו מסתדרים טוב. הם אפילו במועצה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שאני שואל. אתם משלבים אותם? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם משתלבים.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

הם משתלבים בתוכנית התיירותית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, פחות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

במה הם משתלבים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עובדים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

עובדי מועצה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם עובדי מועצה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כן? או-קיי. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, גם ניקיון. דיברנו התחדשות עירונית. על עיר חלל ו-desert tech הרחבנו רבות. מתחם פאנגיה זה איזשהו מתחם שמישהו בנה, אם מישהו מכיר. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני. זה האנגר כזה? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן אבל מי שקנה את זה - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני רואה את ההאנגר הזה. היינו שם לפני ארבע שנים. זה נראה כמו האנגר אבל יש שם צימרים.

 << דובר >> ידידיה: << דובר >>   

אנחנו נגיע לשם.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה מהמם. עמי, זה מה שסיפרת לך. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה מדהים. זה באזור התיירותי וצמוד לזה יש איזשהו מתחם ומי שקנה אותו זה הבעלים של הרי זהב. מישהו מכיר את החברה?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הוא פה ומושקע פה. היזמים מקבלים פה שטיח אדום ומשקיעים כאן הרבה מאוד. יש יזמים ששמו פה עשרות מיליונים. הם פה, מאמינים במצפה רמון ואנחנו פה כדי לעזור להם. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

ב-2003 דובר על להקים במצפה רמון את הקזינו אבל לא ניכנס לזה עכשיו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, אין חשש. זה לא יקרה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

לא ניכנס לזה עכשיו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא ניכנס לזה בכלל, לא עכשיו ולא בזמן אחר. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה כמעט פיצץ את הממשלה, רק על העניין הזה. נתניהו רצה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, הוא רוצה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

הארנונה מבה"ד 1 ומכלא רמון מגיע אליכם או למועצה האזורית? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הארנונה היא הסיפור הקריטי שלנו ועל זה היינו בוועדה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

כתבנו על זה פה בדו"ח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. עד 2017 אנחנו קיבלנו 100% ארנונה ואז החליטו לבטל את מעמדן של ערי העולים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זאת הייתה עיר עולים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק. החליטו לבטל את מעמדן של ערי עולים ומאז אנחנו מקבלים 30% וזה גרעון תקציבי של 15 מיליון שקלים בכל שנה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז הם משלמים לכם אבל עם הנחה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם משלמים לנו אבל 70% הולך לקרן של משרד הפנים והקרן של משרד הפנים מחליטה מה לעשות עם זה. מצפה רמון תרמה לקרן הזאת משהו בסדר גודל של 16 מיליון שקלים והיא מקבלת בחזרה מיליון. אנחנו עוזרים למדינת ישראל, שוויון החברתי וזה חשוב מאוד. אנחנו מאמינים בזה ואנחנו נותנים לזה 15 מיליון שקלים בכל שנה. 

"פינוי שפת המכתש", אנחנו נהיה גם שם. אנחנו בונים קריה חדשה לישיבה התיכונית. זה חדר האוכל שלהם שנמצא על שפת המצוק. לתפיסתנו, זה המקום הכי יפה בעולם ויש שם פח אשפה, קרטוניה, קרטוניית נייר ומאחורה של חדר אוכל של ישיבה תיכונית. 

בונים להם קריה חדשה בשיתוף עם משרד נגב גליל. זה היה תקוע במשך שנים והשר וסרלאוף פתח - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

תותח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, הוא אלוף וגם מי שהיה המנכ"ל שלו. שכחתי. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני יודעת. נתנאל אייזק. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, לא נתנאל. שכחתי את השם שלו. נתנאל עכשיו עם מירי רגב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נכון. גם נתנאל היה לפני המנכ"ל החדש. 
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני לא זוכר. זאת פדיחה, רק שלא ישמע. פינוי שפת המכתש זה גם בסיס צבאי שיש שם ומגורים של היב"א שגם הולכים לעבור משם. זה יהיה משווק למגורי יוקרה למעלה ולמטה תהיה שדרה של חנויות, בתי קפה ודברים שקשורים בתיירות. 

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

יאללה, אני ממליצה להתחיל לזוז. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

דיברנו על עצמאות כלכלית ואנרגטית. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

אל תדאגו, הוא אמר שאתם תעשו פה שבת, לא?


 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

חבר'ה, שרון אחראי על החלות. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אנחנו צריכים להיות פה לפחות עד השקיעה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בדיוק, תראו איזו שקיעה. אנחנו נצא לסיור. מה המסלול שלנו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו מתחילים במרפסת.

(ביקור במרפסת התלויה וטיילת אלברט)

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אתה רואה את הכביש? זה הכביש שיורד לאילת ואיפה שהמכוניות נוסעות זה שם. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זאת הדרך ל - - - לקחתי את הילדים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. זה מדהים. יש גם את פארק צבעי רמון. לקחו מחצבה שהייתה בתוך המכתש ושיקמו אותה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

על זה אני מדבר.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הייתה מחצבה בתוך המכתש. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אתה יודע שאין מילה בינלאומית למכתש? זה משהו שיש רק פה ובירדן, אלו המקומות היחידים בעולם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ברשותכם, נפנה גב אל הנוף ונעשה סקירה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בהצלחה. נעים מאוד. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

תודה, שהאלוהים יברך אתכן. שיהיה לכולנו לכל עם ישראל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אחיין שלי היה שוטר ולפני עשרה חודשים הוא התאבד כפוסט טראומתי אז גם תלינו פה את התמונה שלו. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, זה עוד הגלים השניים של המלחמה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ממש ככה, הוא בחור צעיר בן 31. 

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

אז לימור השקיעה את הכסף של הקרן לאזרחי ישראל בבריאות הנפש בבתים מאזנים. 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה כל כך טוב וכל כל מדויק. זה הכי חשוב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נכון והשקעתי בזה לפני המלחמה כי ראינו שזה צורך עצום. זה לא מחלקות פסיכיאטריות שמנציחות את החולי אלא בתים מאזנים. הם משקמים, נותנים להם כוח ומחזירים אותם לחיים. זאת הדרך. 

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לגמרי. את חייבת להמשיך.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אנחנו עושים את זה בכל הכוח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ברשותכם זה מרכז מבקרים על שם אילן רמון. מה שלא היה בחלק הראשון שלו, זה מאוד מומלץ. החלק השני מדבר על מכתש רמון ואנחנו עובדים מול רט"ג כדי לשנות את התוכן שלו ולהפוך אותו ליותר חדשני קצת. 

אחריו אנחנו רואים את הקצה של מלון בראשית ואיך הוא נפרס עד למטה. מי שיסתכל על הבקתות האחרון בצד שמאל, יראה שמעליהן יש הר או גבעה שמשקיפה על המכתש, שנמצא למרגלותיה. שם הולכים חמשת בתי המלון החדשים שדיברנו עליהם. שניים מבתי המלון נמצאים בשלב היתרי בהנייה מאוד מתקדמים. 

אנחנו ממשיכים מפה ומה שקרוב אלינו זה אכסניית הנוער, אנ"א. המחירים הם כמו אנ"א והנוף הוא כמו בראשית, למי שרוצה. גם שם זה סגור לחודשים קדימה.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

יש שם גם בריכה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, אין שם בריכה. אחר כך אנחנו רואים את מבנה הכיתות וחדר האוכל של הישיבה התיכונית. אנחנו בונים עכשיו מבנה חדש לקריה החינוכית והדבר הזה יהפוך להיות משהו שהוא הרבה יותר תיירותי. 

המכתש הוא שפת הים של מצפה רמון ועל שפת הים של מצפה רמון חייבים להיות דברים שהם תיירותיים, שמדברים תיירות ומושכים תיירות כמו גלידרייה, בית קפה, המבורגר ועוד כמה דברים – אני יכול להמשיך להגיד כי אני רעב עכשיו – זה יהיה בקומה התחתונה וקומה מעליה יכולים להיות משרדים ותעסוקה. 

אני אומר עוד פעם, הכול פה צריך לדבר סביבה, לתת תעסוקה במצפה רמון ולתרום לחמשת היעדים שדיברנו עליהם כשהרצאתי. כשממשיכים קצת שמאלה, צמוד לעץ, זה מלון פונדק רמון ודיברנו על זה שהוא עכשיו בשיפוץ של 100 מיליון שקלים. הם דיברו על ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר ועכשיו מדברים על מרס. אתם מוזמנים להזמין חופשה לפסח. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

איך הנוף שם? זה נראה לי בתוך - - -

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הנוף שם לא רע. יש להם נוף לבראשית והם יכולים להסתכל על מה שאנשים שהיה להם יותר כסף הזמינו. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה בית מגורים שהפך למלון?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, בדיוק. זה בניין מגורים. אחר כך אנחנו רואים את הגג החום הזה וזה גם גג של מלון ואחריו יש שיכונים ובית כנסת. מבית הכנסת ושמאלה זה דשא שנמצא בהליך תיכנוני וגם כאן, אלו דברים שקשורים בתיירות, תעסוקה והסעדה. מצד שמאל אנחנו רואים את הבניין פח. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה באמת פח.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, הוא באמת פח. זה הבית מדרש של הישיבה התיכונית והוא גם כן הופך להיות חלק מהקריה החינוכית של הישיבה התיכונית אז זה לא יהיה פה. אחריו, מה שיש לו גדר פח יהפוך להיות מה שראינו בהדמיה בהרצאה – אנחנו מפח לפח – זה המקום שבו הולכת להיות המעבדה של JNF בשיתוף עם משרד הכלכלה. 

נתקדם טיפה. הבניינים אחר כך זה מגורי היב"א, אלו מגורים של חיילים וגם הם מתפנים לפה. אנחנו מחברים מחדש עכשיו בין משרד הביטחון לבין רמ"י בנוגע לזה שרמ"י ישווקו את זה. חלק מההכנסות יהיו למשרד הביטחון.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

בתווך של כמה זמן?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כשזה יצא לפועל אז אנחנו נדע, בינתיים אנחנו בהנעה של הדבר הזה. בסוף, זה יושב-ראש על קרקע משוגעת. תחשוב שבניין שצופה משם למכתש זה משוגע. אין דברים כאלה וגם לא יהיו, זה קו ראשון למצוק. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

קו ראשון לים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, זה בית עם נוף לבראשית או קו ראשון לים. אני מזכיר שהבניינים שמאחוריו לא יכולים להגיע לזה כי יש פה הגבלה של גובה. לכן, זה מה שיש. אנחנו רואים שכשבנו את זה דאגו שיהיה להם נוף לכל מכיוון חוץ מאשר למקום שצריך להיות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המתכנן ישב בתל אביב. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, המתכנן פחות הגיע לפה. הוא שירטט ומי שבנה בנה. זה מה שרואים מכאן ובקצה רואים את הר גמל. בסיוע משרד התיירות ובמסגרת החלטת ממשלה שהעברנו בעבר, ביחד עם יריב לוין כשהוא היה שר התיירות, הוקצו 70 מיליון שקלים לפיתוח תיירותי במצפה רמון וחלק גדול מהכסף הלך על הטיילת פה. 

הטיילת שאנחנו רואים היא נגישה. מצד אחד, היא נבלעת בכוונה בטבע ומצד שני, היא גם נגישה עם כל מיני עליות. במקומות הגבוהים יש הצללות ומרפסות תצפית. הטיילת מתחילה בהר גמל ולמרגלותיו יש אמפי יפה. 

מי שיקרא מקור ראשון השבוע יראה תמונה שלי שם. אני חושב שהכניסו את זה, זה שישה עמודים במקור ראשון. הטיילת מתחילה שם ונגמרת אחרי מרכז המבקרים. אנחנו עוד צריכים להשלים גשר. הגשר הקיים התבטל והולך להיות שם גשר יפיפה שייבנה קצת דרומה יותר וגם מהגשר עצמו תהיה תצפית מדהימה על המכתש. לראות משם גלישת עננים זה יהיה משהו משוגע אז הוא גם יהיה איזשהו אייקון תיירותי. 

אני ממשיך ואפשר לעשות את זה תוך כדי הליכה. הגשר הזה יתחבר לפרויקט שאנחנו עושים ביחד עם משרד התיירות, משרד התחבורה וערבנו גם את חמת, קק"ל ונתיבי ישראל. הפרויקט מדבר על כביש 40, צמוד דופן למצפה רמון. אני רוצה שמי שיגיע למצפה רמון יגיד "וואו. לאן הגעתי?".

מישהו נוסע במדבר שעה או שעתיים ואז הוא מגיע למצפה רמון. פתאום הוא אומר "רגע, לאן הגעתי?". הפרויקט הזה נקרא שער למכתש וגייסנו בשבילו את כל המשרדים. עכשיו בשלב הראשון, אנחנו הולכים לתחרות מתכננים של אדריכלי נוף באמצעות אגודה למתכנני נוף. ההצעות ישפטו בגוף שמשולב לכל הגורמים שמניתי מקודם וההצעה שתיבחר, תצא לפועל באמצעות משאבים של כל הגורמים האלה.  צריך לראות שזה קורה. 

יש משהו מגניב עם קודים של QR שאפשר לסרוק לאורך הטיילת ואז ללמוד על החי, על הצומח ועל גאולוגיה. זה פרויקט של חבר'ה מקומיים שעשו את זה, גם מקסים. השביל אופניים שדיברנו עליו בדרך יגיע עד לפה וזה אומר שהמדרכות, הכביש והגינון ישנו את אופיים. אני מקווה שזה יקרה תוך כמה חודשים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זאת אומרת, אם אני אגיע לכאן עוד שנה אז זה כבר לא יהיה מה שאנחנו רואים פה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אני מקווה שכבר בפסח, כשתבואו לחופשה. 

ביקור בקפה בגינה

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

היה לי מזל שפגשתי את שירה הבוקר אז אני לא יודעת מי הוא מי אבל הבנתי מי נמצא פה באופן כללי. שמי יערה פרח רייך, פרח זה שלי ורייך זה מהנישואים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>

מה התפקיד שלך? זה רק לפרוטוקול. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו בתוך פרוטוקול פה. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

סליחה, זה מאוד רשמי. נראה לי שפה אני קודם כול בכובע של מנהלת ומייסדת של זוזימה, שזה מרכז למחול ופרפורמנס שקיים פה במצפה רמון שנפתח ב-2019. אני הגעתי לעשייה הזאת מתוך המרחב האומנותי. אני אמנית ויוצרת  והמהלך האומנותי שלי הביא אותי למצפה רמון. 

עוד בשנות התשעים ועד ,2016 היה פה מרכז מאוד גדול למחול של ניר וליאת, שהם שני כוראוגרפים מאוד מוכרים והיה פה את האנגר אדמה. אני הגעתי לשם ושם גם פגשתי את השותפים שלי לדרך. עבדנו במרכז כרקדנים בלהקה וגם כמורים בבית הספר למחול וריפוי שהיה פה. 

ב-2016 הם הבינו שהם לא יכולים להמשיך להתקיים במצפה רמון אז הם סגרו את המרכז שלהם ועברו לשדרות. בהחלטה הזאת הם השאירו פה איזשהו וואקום כשכבר יש איזושהי קהילה של מחול ואומנות שקיימת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בושה. בושה. החטופים שלנו חיים. לא לשכוח אותם. אי-אפשר לשבת כל היום בבתי קפה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה נכון, הוא צודק. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתם לא תישארו הרבה זמן בשלטון. פשיזם לא מצליח במערב. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היא צודקת.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא להתייחס בבקשה. יערה, תמשיכי. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

זה באמת זמן - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא באנו לבית קפה. בואו נדייק את האירוע. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

הזמנים הם מורכבים ואנשים הם טעונים. זה מאוד טבעי. בקיצור, הסתכלנו ימינה, הסתכלנו שמאלה והבאנו שאנחנו המבוגרים האחראיים שחיים פה בקהילה הזאת אז החלטנו להקים את זוזימה. לשמחתנו, אחרי חמש שנים ששכרנו מרחב באופן פרטי, אנחנו כרגע עובדים בשיתוף פעולה עם המועצה ושוכרים מהם מרחב וזה מאפשר לנו להתרחב ולייצר עוד פעילות. 

נראה לי שמתוך ההבנה שלי של מה שאתם עושים, מה שחשוב לי להניח כאן זה שבאופן כללי ובטח במצפה רמון, האומנות והתרבות הן מנועי צמיחה מאוד משמעותיים כבר הרבה מאוד שנים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

תתני דוגמה. למה את מתכוונת?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לי יש שתי אחיות רקדניות ואחת מהן היא ממש מורה למחול, כבר הרבה שנים אז אני יודעת כמה הדבר הזה משמעותי. קצת מוזר לי שלקחו מפה את המרכז הזה והעבירו אותו לשדרות, כמו שאת מספרת. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

הם לקחו את זה מכיוון שאז - - -

<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אם יש מקום שמתאים ליצירה אז זה המקום. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

אני גם חושבת ככה ואני יודעת שהם עזבו בצער, לא עזבו - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ברצון. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

בתוך הקונסטלציה של מצפה רמון, זה משהו שהם לא יכלו לתחזק כלכלית ועיריית שדרות פתחה בפניהם דלת מאוד גדולה. כשמסתכלים על גופי תרבות בפריפריה באופן כללי, אנחנו רואים שהם פועלים ומצליחים במקומות שבהם יש תקשורת מאוד קרובה עם העיריות ותמיכה הדדית אחרת, זה דבר שנורא קשה לו להתקיים. זה משהו שמתחיל לקרות רק עכשיו במצפה רמון. עד עכשיו אנחנו פעלנו באופן עצמאי לחלוטין. 

מה שרציתי להגיד על מנועי צמיחה זה שגם אנחנו וגם גופים אחרים שנמצאים פה בשטח, המנועים שמביאים לפה בכל שנה משהו כמו 100 חבר'ה צעירים. זאת כמות מאוד גדולה על ישוב של 5,000 או 6,000 אנשים. 
יש חבר'ה שמגיעים לפה כדי ללמוד, אחר כך הם נהיים עובדים בתוך המרחבים העסקיים האלה, אחר כך הם יוצרים יוזמות משל עצמם והרבה מהם בוחרים להשתקע, כמוני. הגעתי לפה, מצאתי פה את האנגר האדמה ובסופו של דבר, התחתנתי עם רקדן לשעבר שהיום יש לו מרכז שהוא מאוד משמעותי בנוף של מצפה רמון. אני לא יודעת עם שמעתם על זה, זה נקרא פאב הברך. הקמנו את המשפחה שלנו פה, החיים שלנו פה ואנחנו חלק מהקהילה הזאת.

אני רואה את המהלך של הסטודנטים שמגיעים לפה כמו את המהלך האישי שלי וגם של קבוצות שמגיעות לפה בסופי שבוע. אנחנו יכולים לעשות אחר כך חיבורים ושיתופי פעולה עם נותני שירות של המקום. 

כרגע, אנחנו המרכז מחול היחידי בין באר שבע ודרומה. זאת אומרת, המחול בארץ נעצר בבאר שבע ואנחנו כרגע המרכז שיש אחרי הקו הזה אז זה גם מביא לפה כוראוגרפים, יוצרים ואומנים שפותחים את הראש ואפשרות להרבה דברים אחרים שיכולים לקרות. 

גם ברמה העסקית, אנחנו נותנים עבודה לאנשים ומאפשרים לאנשים מהתחום להישאר במצפה רמון במקום לסיים את הלימודים ולברוח למקום אחר בגלל שאנחנו יכולים להציע להם אחר כך לעבוד בתחומם. נראה לי שהאפשרויות שהדבר הזה מייצר הן די ברורות. זה קורה באופן טבעי ועולה מהשטח, זה לא משהו שהונחת. יש באמת חיבור נורא אורגני. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אתם מרגישים שפה יש לכם קרקע כדי - - - לא רק הסביבתי כי הטבע נותן את שלו, אני מדברת על המשאבים והנכונות שאתם חווים. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

אני מרגישה שיש איזשהו תהליך. אליה נכנס לתפקיד יחסית לאחרונה ולנו באופן אישי, לא היה קשר עם המועצה ודי מצאנו את עצמנו עובדים לבד. כן עבדנו מול גופים ממשלתיים כמו משרד התרבות או מפעל הפיס אבל דווקא בתקשורת המקומית, היה לנו פחות קשר וזה משהו שהתחיל להיפתח עכשיו. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

דרך אגב, בסיור הזה אליה בחר את מי אנחנו נפגוש אז זה כבר מאותת משהו מאוד חיובי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אליה, אתה יכול לתת את הכותרת של הסיור?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אתם רוצים לספר על עצמכם?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני לימור ואני יושבת-ראש של הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל. זאת ועדה שהיא קודם כול, לטובת אזרחי ישראל. היא פועלת עבור פרויקטים כאלה שיכולים מאוד להיטיב עם עם ישראל ומדינת ישראל. 

זאת ועדה שמפקחת על הקרן. הקרן זה אותם מיסים ותמלוגים שמגיעים מחברות ששייכות למשאבי הטבע של מדינת ישראל כמו חברות הגז, חברות חייל, מפעלי ים המלח וכל אלה. בסוף, הקרן עצמה לא מושקעת פה. זה משהו ביטחוני למדינת ישראל כדי שתהיה איזושהי הבטחה אם חס וחלילה יהיה אירוע - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

האירוע שאנחנו בו. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אם מדינת ישראל תזדקק לו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לדורות הבאים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא, אנחנו מדברים מבחינה כלכלית. כרגע, זה לא זה, ברוך השם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

באמת יכול להיות הרבה יותר גרוע. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה עוד לא האירוע. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אני לא מדברת על מה שאת חתרת אליו, אני מדברת על אירוע כלכלי. כרגע, אנחנו עוד לא שם ולכן זה מושקע במט"ח בחו"ל אבל מה שמגיע להקצאה של הוועדה זה הפירות של הקרן, זה הריביות. אנחנו עושים כל מיני דברים. 

למשל, בהקצאה הראשונה שזכיתי להיות בה, הוועדה הקצתה כסף לטובת בינוי של בתים מאזנים למתמודדי נפש ובינוי של תנועות נוער בפריפריה. ברוך השם, ההקצאה קצת גדלה אז אנחנו מחפשים את הדברים החשובים הבאים. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

אני אשמח להצטרף לשיחה. שמי מעיין ואני חיה במצפה רמון כבר חמש שנים. במקור אני משבי ציון ליד נהריה וזאת רוני. 

 << דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

אני רוני, אני השותפה של מעיין.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

אתן הקפה בגינה? 

 << דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

אנחנו הקפה, כן. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לדעתי אני ובעלי היינו פה באיזושהי חופשה, בתוך אחד ההאנגרים. לדעתי אפילו עברנו פה. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

אני אהיה כנה. קצת קשה לשבת פה ולתת סקירה על הדבר כי אם הייתם שואלים אותי כאזרחית, "מה צריך לעשות?" אז הייתי אומרת שקודם כול, צריך לדאוג לעסקי הצפון. 

אם יש מרוויחים מכל מלחמה או מכל מצד חירום כרגע אנחנו "המרוויחים". רוני מכפר עזה, אני משבי ציון, המשפחות שלנו מפונות ועדיין, יש שפע מאוד גדול במקום. לא הגינה, מצפה רמון והמדבר בכללי. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

אני אסייג את זה כי בשבילנו, זאת לא אותה חוויה. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

למשל, בערב המלחמה היו לנו חמישה סטודנטים שהיו אמורים להגיע מחו"ל והם ביטלו את הלימודים שלהם. יש לא מעט חבר'ה שמגיעים מחוץ לארץ כדי לבוא ללמוד וכרגע , אלה אנשים שנעלמו וכמובן שיש לנו סטודנטים שיצאו למילואים. בעבורנו, אנחנו לא חווים את אותה חוויה. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

כן, החוויה היא שונה. כן אגיד משהו בקצרה על הגינה ואולי זה יענה קצת על השאלה "מה ייחודי כאן" או עם איזה דברים אנחנו מתמודדות. קודם כול, אנחנו הקמנו את הגינה כדי שיהיה לנו מקום לשתות בו קפה וכדי שיהיה לקהילה מקום להיפגש בו בשעות האור, זה הכי פשוט. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כמה מקומות כאלה יש פה באזור? 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

אני לא מדברת על הרשתות כי הן לא במשחק, מבחינתי. הייתי אומרת שיש חמישה או שישה עסקים מקומיים כאלה שהם בתי קפה שאפשר לבוא לאכול בהם. אני מניחה שכבר שמעתם שבמצפה רמון הקהילה מאוד הטרוגנית. 

זה סבבה שיש בית קפה שהוא לא כשר, פתוח בשבת ונותן שירות לתיירים שמגיעים לכאן בשישי ושבת וזה מעולה שיש גם את לשה או כל מיני מקומות אחרים. גם כתושבת חשוב לי להגיד שתחרות זה טוב ושפע זה טוב. כשיש שפע הוא מתחלק בין הרבה אנשים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה חלבי ובשרי?

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

זה חלבי, זה צמחוני. אנחנו צמחוניות. זה טוב לי כתושבת, שיש לי מקום לקנות בו את הלחם שלי ושיש לי מקום לשתות בו את הבירה שלי. זה מעולה לי וככול שזה יהיה יותר, זה יהיה יותר טוב. חסר לי תיאטרון. יש דברים שחסרים לי כתושבת אבל אני חושבת שבעשור האחרון יש התפתחות משמעותית, גם של אנשים צעירים שמגיעים. 

אם הייתי בתל אביב אז בחיים לא הייתי מקימה עסק כי יש מאות וכאן, יש משהו שבו יוצרים יש מאין. יש כאן הרבה התמודדויות שכנראה אין בתל אביב כמו המרחק, האקלים ואפילו נושא הספקים. ספקים מגיעים לכאן פעם בשבוע אז אם אין חלב, אין חלב. יש פה את הסופר הכי יקר בארץ והוא מונופול. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

איך החלוקה של הלקוחות מבחינת מקומיים וכאלה שבאים במחוץ? זה 50, 50? 70, 30? 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

הייתי אומרת 50, 50 או 60, 40 לטובת תושבי מצפה רמון. בעקרון, אנחנו פתחנו את הגינה בשביל תושבי מצפה והתיירים זה הקצפת. חשוב לנו שגם להם תהיה חוויה טובה.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

באם מישהו בא מבחוץ אז הוא יחסית יושב ומשלם יותר, אם אני מבין נכון. לא? 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

לא, ממש לא. 

 << דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

לא, מי שמגיע מבחוץ משלם אותו דבר.

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

תושבים של מצפה רמון מגיעים לפה בכל יום אז כנראה שחיוב האשראי שלהם יותר גבוה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

אני לא שואל על החיוב. אני אומר שמישהו מבחוץ לא יצרוך רק את הלחם, הוא ישב, יאכל ארוחה ויביא חבר'ה. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

כן, הוא ישב ויקבל את כל החוויה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זאת הייתה הכוונה.

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

נכון. כן אגיד שיש כאן כל מיני צווארי בקבוק בענייני התיירות. רוב האנשים שחיים כאן משתכרים מתיירות או ממשרות נדרשות של חינוך ורווחה, שיש בכל התיישבות. 

זה פשוט אוויר לנשימה. יש כל מיני צווארי בקבוק שיכולים להיפתר עם כל מיני כספים והם לא רבים. אפשר למקם פריפריות בראש סדר העדיפויות. כמובן, הכוונה לפריפריות - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

גאוגרפיות.

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

גם גאוגרפיות וגם כלכליות. יש לי הרבה דברים להגיד פה על רווחה ועל חינוך. אני חושבת שהרבה דברים מתפתחים. אני חושבת שמה שמיוחד פה, בשונה מהרבה ערים שגרתי בהן – גרתי בתל אביב ובירושלים – זה שכל בוקר, יש איזשהו רגע שבו צריך להחליט לחיות פה. 

אני אביא בקרוב ילדים לעולם אז אני צריכה להבין שיש לי את מסגרת החינוך ויש לי את החוגים שאני רוצה. מה שאני אומרת זה לא רק כבעלת עסק, הכול פה מאוד - - -
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

את יודעת משהו מדהים? זאת לא פעם ראשונה במצפה רמון אבל יש פה משהו שאין במקומות אחרים. יש איזושהי הרמוניה, שלווה וקצב מאוד נעים שאין במקומות אחרים אז יש לזה את היתרונות. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

בטח זה החיוב וזה מה שגורם להחליט שדווקא כן. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

משהו שאולי מישהו אחר רואה כחסרון - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לגדל ילדים בשלווה כשבכל המדינה, אף אחד לא מגדל את הילדים שלו בכזה שקט. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

אם אתה נותן לי לדבר, אני מדברת. אתה צריך לחתוך, ידידיה. 

 << דובר >> ידידיה: << דובר >>   

אני הבנתי. אנחנו מתנצלים שזה היה קצר אבל אנחנו מזמינים אתכם לבוא שוב. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

את רוצה לומר משהו או להוסיף? 

 << דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

כן. התחלתם לדבר על תרבות ואני יכולה להגיד בוודאות שאני גרה במצפה רמון, הרבה בזכות התרבות שקיימת פה בזכות אנשים פרטיים שעושים אותה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יוזמות פרטיות. 

 << דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

יש את פאב הברך. אם לא הייתי יכולה לראות פה שלוש הופעות בשבוע אז לא הייתי גרה פה וזה קורה הרבה בזכות אנשים פרטיים שמחזיקים את זה על עצמם ואת הנטל של להיות עצמאיים במדינה הזאת וזה מאוד קשה. זה חשוב וזה מה שמניע את כל החבר'ה הצעירים שבאים ועושים. זה באמת הדבר הכי חשוב פה. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

אמרת שבסך הכול, בשנה האחרונה יש עלייה במחזור? 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

אצלנו? 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

בכל מצפה רמון. 


 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

בגלל שהצפון סגור, הם נהנים מהפירות.

<< דובר >> רוני עדס: << דובר >>   

זה מורגש שאין לאן לנסוע במדינה חוץ מאשר למדבר. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

זה גם מה שתיארת, השקט הזה. אנשים נמצאים ברעש כל הזמן והם באים לכאן בשביל להתמלא. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ממש. זה כזה מצרך נדיר. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

אפרופו השנה האחרונה הזאת, אני חושבת שהעלייה באמת הייתה מורגשת בחגים – אני אומרת את זה דווקא מהכובע שלי אשתו של בעלי ופחות בהקשר האישי שלי – אבל כשהמלחמה התחילה, החודשים הראשונים היו חודשים מאוד קשים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו דיברנו על זה שגם אוגוסט לא היה פה כזה טוב וזה היה כבר כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

כן, החגים. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בתור ראשות, יש לנו כל מיני תקציבים ביחד עם רמת הנגב אז נפגשתי עם ערן דורון ואמרתי לו "תעזוב רגע את הר הנגב. אני צריך לדבר על מצפה רמון כי זה האירוע". מאוגוסט ועד החגים פמפמנו. בטח ראיתם פה ובטח גם הגיעו אליכם סיורי עיתונאיים. התמקדנו מאוד במצפה רמון ועכשיו אנחנו באמת רואים את  התוצאות. 

מה שתמיד אמרתי זה שהשאיפה שלי זה להביא לפה את התיירים והתפקיד שלכם כבעלי עסקים ומחוללי תרבות, זה להכניס אותם לתוך העסק. אפילו מהקצת זמן שישבנו פה, אני חושב שאתם עושים את זה מאוד - - -

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

גם לדאוג שהם יחזרו והם עושים את זה מצוין. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בסמן הקצר שישבנו פה, אנחנו רואים פה תנועה והתנועה פה היא לא רק בסופי שבוע, היא גם ביום ראשון, שני ושלישי. אני אומר לכם שאני באמת עובד בזה כי מי שנגע במצפה רמון, יחזור לפה עוד פעם. 

אני חושב שיש כאן שילוב טוב שצריך רק ללכת ולהתהדק. אתן יודעות לייצר את החוויה אנחנו כמועצה מקומית וכרשות נדאג ליחצן כמה שיותר את מצפה רמון ובסוף, העסקים צריכים להיות הכי טובים שיש. אדם, זוג או בודדים שהחליטו להגיע למצפה רמון חווים חוויה טובה וזהו, מצפה רמון נכנסה לרשימה שלו. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

זה ליחצן ולייצר כל מיני תשתיות. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

אני מסתכלת על השילוט ברובע וזה דבר שעולה הרבה מאוד. השילוט פה לא עדכני בצורה מבעיתה. אנשים מחפשים את המוזיאון שנסגר לפני שבע שנים ואת מועדון הג'אז שכבר הפך למשהו אחר. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >>   

הם יכולים להמשיך לחפש.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זוזימה, אתם עברתם למועדון הג'אז עכשיו? 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בהצלחה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

בעלי עובד בלנסות לשכנע אותי לעבור לפה כבר הרבה שנים. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

רוב הזמן אני מרגישה שאני בשירותי מודיעין בשביל אנשים שנמצאים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לאט, לאט. השירותים התחילו לעבוד. אנחנו עושים את זה לאט, לאט. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

כן. יש הרבה תשתיות ומחשבה על המרחב הזה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא נעים לי להגיד אבל אפילו הוויז לא מעודכן. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יש הרבה דברים לעשות. אני יכול לתת לך רשימה עוד יותר ארוכה. 

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

אני יודעת. לקחתי את זה כדוגמה וזאת באמת ההבנה של איך אנחנו עובדים ביחד. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. חברות, תודה על האירוח. אנחנו ממשיכים.

 << דובר >> יערה פרח רייך: << דובר >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> מעיין פורטנוי: << דובר >> 

בהצלחה. תחליטו החלטות טובות. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נביא את העושר למצפה. 

(ביקור בקפה גלריה  Uma)

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

זאת הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל.

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

הקרן לאזרחי ישראל? מה עושה הוועדה? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה ארוך. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נעשה עוד פעם את ההקדמה. יש ועדה שמפקחת על כל הנושא של רווחי משאבי הטבע של מדינת ישראל כמו הגז, מפעלי ים המלח וכולי. אנחנו מפקחים על כל ההכנסות של המדינה מהדבר הזה. ההכנסות מצטברות בקרן לאזרחי ישראל ואנחנו מפקחים עליה כדי לראות שהדברים באמת נעשים באופן כזה. הקרן מושקעת בחו"ל במט"ח אבל הריביות, הפירות של הקרן מגיעות להקצאה בוועדה ואז הוועדה יכולה לסייע. בהקצאה הקודמת הקצנו לטובת בינוי של בתים מאזנים למתמודדי נפש ולבינוי של תנועות נוער בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. 
<< דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

טוב, ברוכים הבאים. אני רחל חברוני ואנחנו שתי שותפות שמנהלות את החנות, יסמין לוקס ואני. החנות היא חנות של אומנים ואנחנו מוכרות פה אומנות שאנשים יוצרים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא אמרתי, זה חבר הכנסת אושר שקלים והוא חבר בוועדה. 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

נעים מאוד, אני שמחה לארח אתכם. יש פה הרבה מאוד אומנות שאנשים יוצרים. חצי מהאומנים הם ממצפה רמון והאזור וחצי מגיעים לפה מכל הארץ. זה מקום שגם מוכר אומנות וגם מזמין אנשים לייצור אומנות. זה קורה גם בתקופות רגילות וכשמצפה רמון הפכה לעיר מקלט אז היו כמה חודשים שבהם עשינו פה פעילויות לכל הפליטים שהגיעו למצפה. זה מקום שרוצה להפגיש בין אנשים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

מה מצב הפעילות עכשיו?

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

מצפה רמון תוססת מאוד בזמן הזה.

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

ואצלך?

<< דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן, יש הרבה פעילות והרבה אנשים מגיעים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כי הפכתם להיות עיר מקלט. 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן, זה מקום שנותן נשימה. זאת מין בועה שמאפשרת באמת לנשום, להירגע ולהסתכל בעיניים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יש קצב אחר. 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן. המדבר מאוד מאפשר דברים שקשה לפגוש במרכז או במקומות אחרים. אפשר יותר לפגוש את עצמנו ואנשים אחרים בסביבה שהיא יותר שקטה ומאפשרת והאומנות היא גם סוג של גשר ביננו לבין עצמנו וביננו לבין אחרים. אלה הדברים שאנחנו עושים פה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מדהים. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

כן, באמת שזה נראה מאוד מזמין. 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

אתם מוזמנים לעשות סיבוב ואני גם יכולה להראות לכם כמה דברים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש פה קצת מכל דבר. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

איפה המקום שבו מייצרים את האומנות? 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כל אמן יוצר בסטודיו שלו.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

יש לו סטודיו?

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן. גם אני מייצרת את הדברים שאני עושה בסטודיו שלי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה את עושה? חימר? 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

אני והשותפה שלי עושות תכשיטים ופה אנחנו מוכרים. נגיד זה של חוות עוף החול, זו חווה פה באזור. יש פה קלפי נשימה שהם של יוצרת מפה, זוהר שלום.

<< דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

סליחה על השאלה אבל היא בלתי נמנעת. אפשר להתפרנס מזה? מבחינת האמנים, לא החנות. הם מתפרנסים מזה? 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן, ברמות שונות. זה מאוד תלוי במה.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

הם מציגים בעוד מקומות או רק בחנות הזאת? הם גם במרכז? 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

יש אמנים שמציגים רק פה וזאת הפעם הראשונה שבה הם מציגים ויש אמנים שהם מאוד ותיקים ומוכרים בכמה חנויות. אתה יכול לראות פה בחור בן 19 שמוכר יצירות שלו בפעם הראשונה וגם אמנית בת 70. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איזה יופי, בן 19.


 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

לגבי הדברים האלה שם, יש להם תנור עם החימום הגבוהה מאוד שצריך לחמם?

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן. לכל אחד יש סטודיו. לכל אמן יש סטודיו. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

עם כל הציוד שצריך?

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

לגמרי. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה קצת יקר. 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

יש פה ציירים וקרמיקאיים. זאת אמנית מירוחם שיצרה אטלס כוכבים. זה אטלס מקיף לילדים שמסביר את כל נושא הכוכבים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

איזה מעניין זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איזה יפה זה שיש להם מקום להציג את זה ולמכור. 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כן, אלה דברים שממש לא תמצאו בחנויות אחרות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה זה Uma? מה זה אומר? 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

כשפתחנו את החנות היינו חמש אמניות ואחת הציעה את השם שהוא אימא, סבתא, משהו מכיל, מקבל ואימהי בהרבה שפות. זה היה הרעיון. יש פה גם ספרים של עמוק, שזה מרכז לפיתוח של מצפה רמון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה זאת אומרת? מה זה? 

 << דובר >> רחל חברוני: << דובר >>   

מסלול סובב רמון. פעם בשנה יוצא טיול כזה. 




(ביקור בשטח מופר שאינו בשימוש לפרויקט עתידי)

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זאת המחצבה הישנה שעוד לא עברה שיקום. כמו שאתם רואים, יש את הבורות ואת כל האסופה של האבנים. זה המקום שבו אנחנו רוצים להקים את המתקן הזה שאנחנו מדברים עליו, שייתן לנו עצמאות אנרגטית וכלכלית. 

אנחנו עומדים כאן על הגבעה, רואים את כביש 40 ועוד לא נכנסנו לתוך המחצבה. המחצבה נמצאת מתחתנו והרעיון הוא שאין נראות מהכביש למחצבה עצמה, לאיפה שהולך להיות הפארק לעצמאות אנרגטית. בניגוד לפאנלים שאנחנו רואים שהם מאוד מכוערים, אם אנחנו נכנסים פנימה אז לא רואים את זה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כשנכנסים פנימה זה מסתיר. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה הדבר הראשון, לא רואים ולכן אין משהו לא נעים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

שפוגע בנוף. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הדבר השני זה שזה אזור מופר, כמו שאתם רואים. הוא מאוד מופר אז זה לא כאילו אנחנו לוקחים נכס טבעי ומבטלים אותו. אין פה גם אפשרות - - - צמוד דופן למצפה רמון, למרות שזה מרוחק. אי-אפשר להקים פה שכונה. עבודת הפיתוח פה הן משוגעות. 

לכן, מכל הסיבות האלה שמנינו, מהבדיקות שלנו עלה שפה זה המקום האידיאלי. אנחנו מדברים הרבה על כך שהנגב הוא אסם האנרגיה של מדינת ישראל ואנחנו אומרים שאנחנו רוצים ליישם. הגיע הזמן ליישם את זה וזה האירוע כאן. אנחנו רוצים ליישם את המדיניות שאומרת שהנגב הוא אסם האנרגיה.

כמו שדיברנו בפגישה, אנחנו רוצים להביא עצמאות אנרגטית פה לכל האזור והדבר הזה גם יביא לעצמאות כלכלית למצפה רמון. עם כמה עשרות מיליונים, מצפה רמון תוכל לעמוד בפני עצמה ולא תהיה זקוקה לכל הכספים, התמיכות והמענקים שהמדינה נדרשת לתת למצפה רמון כדי להמשיך לקיים אותה. 

אנחנו רוצים לצאת מהעמדה של המסכנים האלה, העניים שאין להם ובאמת להיות ישוב שמחליט איפה הוא רוצה להשקיע את המשאבים שלו ולקדם כל מיני דברים, בהתאם לחזון וליעדים של מצפה רמון כדי להוביל אותנו לעוד עשורים של פריחה וסגסוג. 

כמו שאתם רואים, זה המקום. זה אזור מופר לגמרי עם בורות. המבנים שאנחנו רואים שם זה סביב התחמושת של צה"ל ואנחנו רואים שם את בה"ד 1. הבוקר נפגשתי עם מפקד בה"ד 1 והם הולכים להרחבה של בה"ד 1. הם עוברים מאזור של 5,000 קצינים בשנה, הם כבר עוברים ליותר מ-7,000 קצינים בשנה, כולל קציני מילואים. 

הקרמבוים האלה זה היב"א. כרגע, זאת היב"א שמתפקדת במדינת ישראל כי גם צפון עברו לפה. מתחתם יש לנו את חוות הבודדים. יש לנו שורה של שלוש חוות בודדים. אלו חוות חקלאיות שעסוקות בעיקר בענף שמן הזית. אושר, אני חושב שאתה נפרד מאיתנו אבל מי שיישאר, אנחנו נעשה סיבוב קטן לכרם רמון כי זה דבר שממש חבל לפספס. את היין תביא לו, בסדר? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בטח. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

יש לי שאלה. זה, זה בצד השני, נכון?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה למטה במכתש, כן. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

זה דברים מדהים, התותח. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון אבל שם שיקמו. 

 << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>   

היית שם?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

עד איפה שטח השיפוט של המועצה? עד החוות האלה? זה חלק מכם?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, זה אנחנו עד כביש 171. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

171 זה איפה שהחוות. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, עד לשם זה שלנו. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

עד הכביש הזה זה אתם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. גם פה זה שלנו, עד סוף בסיס תחמושת.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

ומזרחה עד איפה? עד הקצה? 

<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עד אחרי המחצבה. אחרי המחצבה זה נגמר. אנחנו נמצאים באזור השיפוט של מצפה רמון  אז גם המקום הזה ייתן לנו - - - בעצם, הוא נמצא. אני לא צריך לבקש מרשות אחרת להשתמש בו. זה לא קשור למועצה אזורית רמת נגב, זה בבעלותנו. זאת אומרת, אנחנו גם הוועדה לתכנון ובנייה של הדבר הזה. הכול in house. 
<< דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

המקומית?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

 ועדה מקומית לתכנון ובנייה. הדבר הזה הוא ישים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אמרת שלא יראו את זה מהכביש. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא יראו את זה מהכביש.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה מקום שלא רואים מהכביש? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא יראו את זה מהכביש, לא. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה יותר נמוך? את ההוא כן רואים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו בקצה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

למה זה שייך? למי זה שייך?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה חברות פרטיות. יום אחד יעשו ועדה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

הם משלמים ארנונה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן אבל הארנונה על מתקנים סולאריים היא ברצפה.

 << דובר >> דרור דבש: << דובר >>   

זה גרושים. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כלום. מבערך 400 אלף שקלים בשנה - - -

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

גם אין היטל השבחה, לדעתי.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אין כלום. מבערך 400 אלף שקלים בשנה, זה ירד לבערך 30 אלף שקלים ארנונה בשנה. זה כלום, זניח לגמרי וזה נראה לא טוב. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז פה זה שטח מצוין. 

<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

פה זה שטח מצוין ותחשוב שאנחנו עומדים על הגדה של המחצבה. אתה יכול להתחיל לראות את הבור פה. אני לא אומר שאין פה עבודה בכלל, יש פה איזושהי עבודה אבל לא אכפת לי לעשות פה את העבודה. אגב, יכול להיות שאנחנו נרתום לזה את הקרן לשיקום מחצבות. זה עוד דבר שבו הם ייכנסו לפה, לדעתי.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

יש כלל אצבע שעשר מטר מרובע או אפילו קצת פחות זה קילוואט אחד. 700 דונם זה - - -

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

600 דונם. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

600 דונם זה 60 אלף מטר מרובע אז זה כפול - - -

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה הרבה מאוד. זה שטח ענק. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה הרבה מאוד ולכן, חלק מהשטח הוא לאמצעי אגירה.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

יהיה לך יותר ממה שאתה צריך, גם לאגירה ולמכור, לרשת. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, יהיה לאגירה, יהיה לרשת אבל אני אומר שאנחנו הולכים על עוד חמישה בתי מלון ובתי מלון הם צרכנים מאוד גדולים. יש פה בסיסי צבא שהם צרכנים גדולים ואנחנו מגיעים גם למחנה רמון, שהוא גם צרכן לא קטן. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

חיל האוויר?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, חיל האוויר. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

גם לכלא?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הכלא הוא עוד יותר רחוק מאיתנו. לא, בעצם - - -

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

לא, הכלא יותר קרוב. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, אנחנו יכולים להזרים גם לכלא. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

המחיר שאנשים ישלמו זה אותו מחיר של הרשת? איך זה עובד? 

<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בגלל איך שזה עובד היום במדינה - - -

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה אותו מחיר. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה אותו מחיר. הם ימשיכו לשלם לספק החשמל שלהם. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אבל פיזית החשמל יבוא מפה.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

החשמל יבוא מפה וזה חשמל שהוא לא מזהם. בסוף, זה השמש. המשאב הוא שיש פה שמש.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן, לגמרי. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

הכי חשוב זה שתרוויח מזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

ממש. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

עכשיו האבנים משתזפות פה במקום שכולנו נרוויח ממנה. אני חושב שזה ניצחון לכל הכיוונים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לגמרי, לכולם. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זאת ברכה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה חזון בן גוריון. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה בדיוק המקום. זה כמו באילת, באילת זה אותו דבר. באילת כמעט כל האנרגיה היא - - - יש מלא בערבה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה מדהים.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. מה קורה פה? אני חייב את רמ"י כדי שייתנו לי את הדבר הזה אבל אם היינו סתם קיבוץ - - -

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

קיבוץ מחלק, יש לו רישיון חלוקה פנימי. הוא ממש מוכר, לא כמוך שאסור לך. קיבוץ יכול למכור.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. להורים שלי בכפר מימון היה פרדס כל השנים וזה היה פרדס שהניב לימונים. היום, במקום פרדס יש שם פארק סולארי. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אבל אפשר לעשות דו-שימוש. אפשר לשים מעל זה.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון, אפשר גם לשים מעל אבל זה מה שהם עשו. בתור רשות מקומית, אני צריך לטחון, ללכת לרמ"י ולעשות את כל הדברים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אצלם זה פשוט. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

הם לא צריכים אף אחד.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

הם יכולים למכור לעצמם ובכלל לא להתעסק עם זה. יש להם רישיון חלוקה, כמו חברת החשמל. 
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה באמת עולם הפוך. בתור רשות מקומית שחייבת את זה בשביל לעמוד, אני צריך להתחיל לבקש את חסדיהם של רמ"י וכל ישוב חקלאי יכול לעשות את זה בלי שום בעיה. אני חושב שזאת לקונה שחייבים לתקן.  

(ביקור בכרם רמון)

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

אנחנו בכרם רמון וזה הכרם הבודד הגדול ביותר בארץ שהקימה אגודה שיתופית שנקראת כרם רמון ולא במקרה. 50% מהבעלות זה תושבי מצפה רמון, בוגרי ישיבת ההסדר שהחליטו שהם רוצים לעשות מהלך ציוני חקלאי ונטעו את הכרם הזה. 

החצי השני של האגודה השיתופית זה יזם פרטי מאוד רציני בארץ. הרעיון של הכרם הזה הוא שאחרי שמכסים את כל ההוצאות אז סדר גודל של 50% מהרווחים חוזרים לקהילה במצפה רמון. יש לנו תוכנית בתיכון שקוראים לה תוכנית מעשה. לוקחים ילדים שקצת יותר קשה להם ומצרפים אותם למישהו שהוא חקלאי מקומי, לקונדיטורית או משהו כזה והם חונכים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

מדהים. 

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

איזה רעיון. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בעזרת הכרם הזה אנחנו חונכים את הילדים. החונך מתנדב עם החינוך, כמובן אבל צריך הסעות כדי להגיע ממצפה רמון לכאן והרבה פעמים צריך אוכל. פעמיים בשנה יש גם איזשהו טיול. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כמה ילדים משתתפים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

זה משתנה אבל זה סדר גודל של 20 מכיתות ט'-יב' בתיכון המקומי שלנו. הרעיון הוא שלכל ילד יש מנטור. מה שמדהים בתוכנית הזאת, שפועלת כבר כמה שנים טובות, זה שהקשר נמשך. זאת אומרת, זה מנטור לחיים. הרבה פעמים לילדים שמגיעים למצב הזה, חסרה הדמות ההורית הזאת שתלווה אותם והם מקבלים אותה בעזרת הפרויקט הזה. 

זה פרויקט אחד ויש לנו עוד מגוון רחב של פרויקטים של הרווחים של הכרם שחוזרים לקהילה, גם בתחום הרווחה וגם בתחום החינוך.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

מה עושים עם הענבים? לא הבנתי. מוכרים את זה למישהו או שעושים יין?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

יין.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז יש גם יקב? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

את היקב בונים, זה לא שלהם. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא. אנחנו בבנייה של שני יקבים במצפה רמון. יקב אחד הוא יקב רמון, של השותף של הכרם. ראינו את זה ליד דור אלון, זה מבנה מאבן שהולך ונבנה. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז ההכנסות באות ממכירת היין? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, ממכירת היין. יש גם ענבי מאכל, מה שברשת. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

מי בוצר את הענבים? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בוצרת או הקהילה. מודעים לכולם שהיום יש בציר. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

החבר'ה של זה באים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא רק הם, כל תושבי מצפה רמון מגיעים. 


 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

זה הרבה עבודה וזה מאוד קשה. 

 << דובר >> ענבל בן דוד: << דובר >>   

זה הקהילה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון. חלק מהבציר הוא בציר ידני ולדעתי, חלק גדול יותר הוא מכני. כן, רוב הבציר הוא מכני אבל יש גם בציר ידני וכולם מגיעים. דבר יפה נוסף שיש כאן זה שבחופש הגדול, הילדים והנוער שאין להם מה לעשות מגיעים לכאן. יש ילדים שגרים במצפה רמון ויש להם גם רישיון לטרקטור. ככה זה קורה. מגיעות לפה גם משפחות, אנחנו מגיעים עם כל הילדים. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

הנכדים שלה מגיעים. הם אומרים שזה גם יותר משתלם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה שקל וחצי יותר לארגז. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, נותנים להם כמה שקלים וכולם בטירוף על בציר. זה כיף וזאת חוויה. 

<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

יש לכם משהו בחשיבה שהוא כל כך יהודי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הקהילתיות.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

משפחה וקהילה. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

לא, חשיבה יהודית, של נשמה כזאת. גם כשאתה עושה את הפרויקט הזה שהוא פרויקט רווחי, אתה חושב איך אתה יכול לגייס את זה לטובת עשייה ולהשפעה על הכלל. זה משהו מדהים. 

<< דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

תוך כדי חינוך לילדים שגם קוטפים וגם יש את המנטור. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כמו שאמרת, זה ניצחון לכולם. אני חושבת שיש בזה ברכת שמיים. זה סייעתא דשמיא. זאת חשיבה כזאת יהודית של התורה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, משתדלים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אף אחד לא גר פה. כבר אין משפחה שגרה פה?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

בהמשך משפחות גרות, בשתי החוות הנוספות.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, יש שם מגורים. זה מגורי עובדים והצטרפו גם משפחות שגרות שם אבל בבסיס, האזורים האלה הם לא למגורים, זה תיירותי. הייעוד של הקרקע הזאת הוא חקלאי ולכן גם צימרים זה קצת בעיה אבל שם זה משולב. יש פה בהמשך עוד חמש חוות, חוץ מחוות הבודדים שראינו. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

עד בורות לוץ? 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

היקב הוא אורגני? סתם.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

לא, לא. אין סיכוי. אורגני היה יכול להיות נחמד אם זה היה הכרם היחיד אבל ברגע שאנחנו מדברים על 80 דונם ואנחנו מדברים על עוד ועוד חוות אז זה כבר לא. יש פה גם כל מיני תופעות, פתאום הגיעו ציפורים. אתם שומעים?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

כן.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

ציפורים במדבר זה גם אחד מהדברים הנחמדים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

החייאתם.

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן. אתה נוסע ופתאום בתוך כל המדבר הזה, אתה רואה כתם ירוק מסיבי. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

נווה מדבר. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בתצלומי אוויר אתה לא מבין מאיפה זה הגיע פתאום. יש גם את הבריכה וכשיש אירועים זה קצת יותר מתוחזק ואז יש משאבה, נחל ופעפוע מים. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

אז משקים את זה. מאיפה המים?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

 מהמים המושבים שלנו. 

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

מהמושבים שלכם?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

כן, מהמים השלישוניים. תראו איזה דשא.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>   

זה מדהים. 
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון ואת היופי הזה אנחנו רוצים בכל מצפה כי ברגע שנוכל להביא מים שלישוניים למצפה, זה יהיה עולם אחר. זה באמת יהיה עולם אחר. הגינון שלנו יהיה ברמה אחרת וזה ממש אסטרטגי.

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

בטיילת של ים המלח הם עושים את זה מכל המים של המלונות וזה מאוד יפה, יש שם מלא צמחים ופרחים. זה כל כך יפה. 

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

נכון וזה גם נותן פתרון כי במקום שתזרים את המים האלה שהם באמת מים טובים - - -

 << דובר >> עמי צדיק: << דובר >>   

איפה האתר שלכם?

 << דובר >> אליה וינטר: << דובר >>   

בסוף האזור של המלונות. 

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

אני אצלם תמונה אחת שלכם כדי שיהיה לכם מזכרת מהיום. בואו מול השקיעה. 


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>