פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 37 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 12/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 98 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה, בהיעדר מתווה מתאים בחוק << נושא >> - דיון מעקב נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר יוסי עדס – ראש תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה אפרת אורן – עו"ד, עוזרת ראשי יעוץ משפטי רשות המיסים, רשות המיסים בישראל יותם ארנסברג – מרכז השלטון המקומי דדי סוויסה – פורום העצמאים מבית ההסתדרות קרן אוחנה – מנכ"ל פורום הגנים הפרטיים יקיר ליסיצקי – בעל עסק, ויושב-ראש איגוד המסעדות והברים בישראל משה זריהן – בעל עסק, חבר באיגוד המסעדות גלעד מטרני – בעל מתחם קולינרי בגשר הזיו, חבר באיגוד המסעדות מוריס זריהן – שף ושותף של גלעד מטרני, מתחם קולינרי בגשר הזיו עזרא ברוך – סמנכ"ל כספים, מלון נבל דוד, התאחדות המלונות ליאור גור – פורום העצמאים של ההסתדרות צוות כנסת שמעון אלון – נציג עסקים, תושב צפת אריק רובינשטיין – מקדמים שוויון זכויות ללימודי מדעים לילדים בישראל דבי רובינשטיין – מקדמים שוויון זכויות ללימודי מדעים לילדים בישראל מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה, בהיעדר מתווה מתאים בחוק << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צוהריים טובים לכולם, קבעתי כלל שכל עוד אנחנו לא ראינו את שובם של החטופים לביתם אנחנו נעלה על נס ונזכור אותם ונוודא שאף אחד לא שוכח ש-101 חטופים וחטופות עוד לא באו הביתה. כל יום שעובר הם בסכנת חיים, כל יום שעובר הם בסכנה בריאותית, סכנה לפגיעה, נשים צעירות. היום אנחנו זוכרים ומזכירים את ארבל יהוד בת 28 מניר עוז, דור שלישי בניר עוז. נחטפה מביתה ביחד עם בן זוגה אריאל קוניו, בן הקיבוץ גם כן. אין שום עדים לחטיפה ואין שום מידע שהתקבל עליהם מאז. אחיה הגדול של ארבל, דולב, נחשב חטוף גם הוא במשך מעל שלושה חודשים עד שנמצאה גופתו בשטח מדינת ישראל מחוץ לקיבוץ בו גדל. לפני כשש שנים חזרה ארבל לגור בקיבוץ, לא מזמן חזרה ארבל מטיול בדרום אמריקה עם בן זוגה, טיול שעבורו חסכו הרבה ושתכננו אותו בקפידה. עם חזרתם ארצה אימצו השניים גורת כלבים, ארבל החלה לעבוד כמדריכת חקר החלל והאסטרונומיה במתחם Groovetech במועצה אזורית אשכול. משפחתה מספרת שארבל היא אישה אהובה, אוהבת אדם וטבע, מוקפת תמיד בחברים ושמשפחה אצלה זה מעל הכול. אביה של ארבל, יחי, סיפר כי היא ציפור הנפש שלו, ילדה עדינה ושברירית. הוא חושש לה מבחינה נפשית, הוא מעדיף לא להיכנס לתיאורים כדי לא להתמוטט. כבר 403 ימים שיחי ומשפחת יהוד במשימת חייהם להחזיר את ארבל הביתה. 13 נשים נמצאות בשבי החמאס. פורסם כי שלוש מתוכן נרצחו. 101 חטופים וחטופות, ילד ותינוק, עדיין בשבי. אנחנו עושים דיון מעקב קצר, לא ארוך. אני מבקש מהדוברים עניין דיווחי ובלי הרבה אידיאולוגיות היום. מה התקדם מהנושא שעסקנו בו שעוסק בעסקים הקטנים במשבר? בעסקים החדשים שנפתחו? במענה? אז נאמר לנו על ידי האוצר שיצא קול קורא והם ישולבו כפתרון. נשמע את האוצר, הבטחתי לאוצר שהוא יהיה פה חצי שעה, הוא יציג חמש דקות. אני אתן לאחרים להתייחס לבעיות שעדיין בשטח, וננוע לסיכום. אז נציג האוצר, תעדכן אותנו בעיקר לגבי עסקים חדשים, ותעדכן אותנו לגבי המטריה של המענים, כי היה מוסכם ומקובל אז שאזורים חדשים נכנסו לאיום ונפגעו כלכלית כמו חיפה שלא הייתה בשום הסדר, אז גם לגבי מרחב הסיוע תן לנו. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, עסקים חדשים שביצעו השקעות טרום הלחימה, יכללו במתווה הפיצויים כפי שעכשיו נידון בוועדת כספים ולפי התקנות שפורסמו בהערות הציבור, זה אחד. לגבי הרחבת שטחי העימות שעליהם הוחל מתווה הפיצויים, כרגע אנחנו ממשיכים לעבוד על פי הנחיות ועל פי הקביעות של פיקוד העורף ועל פי אותם כללים יינתן מתווה הפיצויים – מי להוצאות מזכות ומי למחזורים. אני חושב שזה עונה בצורה די מלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר על המחזור הקודם או על ספטמבר-אוקטובר השנה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין, אגף תקציבים. אני רוצה להתוודות בפני יו"ר הוועדה, יש פה נציג של מס רכוש? כל מה שנוגע להיבטים הטכנוקרטיים של מתווה הפיצויים, אני חושב שנכון שאנשי מס רכוש יתנו מענה. לגבי המדיניות והחלת המתווה אני חושב שמה שאמרתי אמורה להיות תשובה מסופקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפשטות, עסקים חדשים בצפון שקמו יקבלו מענה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אמת. בשטחי העימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וחיפה מה איתה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מס רכוש יענו על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? זה מדיניות, לא? מס רכוש מבצעים חקיקה ומדיניות. הרחבת מעגל הסיוע זה האוצר והביטחון מחליטים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אולי אני אשיב ואקל עליך. אדוני, אני חושבת שזה גם מה שהודיעו לך בשבוע שעבר, בדיוק עכשיו אנחנו עובדים על טיוטת תקנות חדשות שיצאו להערותה ציבור אתמול שלשום בקשר לתקופת הזכאות ספטמבר-אוקטובר 2024. לגבי תקופת הזכאות הזאת, החודשים האלה, עסקים חדשים שנפתחו מה-1 באוקטובר 2023 עד ה-31 באוגוסט 2024 יהיו זכאים לפיצויים בכפוף למי שזכאי בתקופה הזאת, שזה באמת אזור קו העימות ומעגל העסקים הורחב קצת לאור ההתפתחויות האחרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה המעגל שהורחב? זאת השאלה. כי זה היה צריך להיות בהחלטת ממשלה או משהו. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא, זה לא בהחלטת ממשלה, זה ממש כתוב בתקנות, אדוני. אני אגיד, אדוני, ממש בגדול, שוב, זה באמת אזור קו העימות ובספטמבר-אוקטובר נוספו אזור הקריות ואזור חיפה והאזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל חיפה רבתי? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> כן. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> ונשר? כולל קריית חיים וקריית שמואל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה נחשב חיפה, ונשר? << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> לא, זה מופרד, היינו כאן לפני שבוע וזה מופרד, אנחנו עוד לא ראינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאז נחת טיל בגן ילדים. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> היום בבוקר נחת לנו טיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? באיזו שכונה? << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> בנשר. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני אגיד, אנחנו עובדים לפי אזורי הנחיות של פיקוד העורף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, תנו לה להשלים ואז אני אתן לכם. << דובר_המשך >> אפרת אורן: << דובר_המשך >> לכן אני רואה שהאזורים בתקופת ספטמבר-אוקטובר, יישובים באזורי הנחיה, קו עימות, אפשר להבין את זה מתוך אתר פיקוד העורף ולדעת בדיוק אם יישוב נמצא באזור הנחיה מסוים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חיפה בפנים? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אזור הנחיה קו עימות גליל עליון, גולן צפון ודרום, וכן היישובים קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין. כל אלו יהיו זכאים למה שאנחנו קוראים מסלול מחזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אז העיר חיפה לא? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> בנוסף, אזור גליל מרכז, גליל תחתון, עמק הירדן, חלק מיישובי העמקים והמפרץ מלבד הקריות שהזכרנו קודם, הם יהיו זכאים למתווה שהיה קיים בתחילת המלחמה, מתווה של הוצאות מזכות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה מעמדה של העיר חיפה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני חושבת שחיפה שייכת למפרץ. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה מעמדה? היא בפנים או לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במסלול מסוים. יש לי שאלה למתקדמים. אפרת, ההחלטה להחליט ששכונה מסוימת היא במסלול מסוים והעיר חיפה היא במסלול אחר, ממה היא נובעת? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אז אני שוב אומרת לאדוני, הכול נגזר מהנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. חיפה שייכת לאזור המפרץ ולכן היא זכאית להוצאות מזכות, לא למסלול מחזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל צורת הזיכוי. אבל פיקוד העורף ופיקוד צפון לא אומרים לרשות המיסים איך לתת החזרים. השאלה שלי פה, אני שמעתי שחיפה זה הוצאות מזכות ושכונות אחרות זה מסלול אחר. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה נעשתה הפרדה? שניה אחת, חבר'ה. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני אסביר לאדוני למה. ההסבר הוא שיש הבחנה בין האזורים האלו, כי האזורים שנפגעו באופן ממושך הם האזורים שהקראתי וזכאים למסלול מחזורים הם האזורים שהקראתי כי ההנחיות של פיקוד העורף הוגדרו במפת ההתגוננות של פיקוד העורף בצבע כתום למחצית מהתקופה האמורה לפחות. ולעומת זאת, אזורים אחרים שהקראתי של גליל תחתון, עמק הירדן, חלק מיישובי העמקים והמפרץ והקריות שהן לא הקריות שאמרתי בהתחלה, הנחיות ההתגוננות שלהן היו פחות מחמירות. אמנם הם היו כתומים, אבל לתקופה פחות ממושכת מהתקופה של האזורים הראשונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מובן. אבל בסוף יש עסק שנפגע, שאתם מכירים בעסק. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> נכון, ולכן הם מקבלים פיצוי במסלול של הוצאות מזכות שהוא פיצוי מופחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה המסלול שונה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני שוב מסבירה לאדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מופחת? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה זה צריך להיות ככה? אם שני העסקים – סתם בשביל התיאוריה שלי – באזור הזה שדיברת שנכנס עכשיו למעגל, איכשהו הפסיד 60% מההכנסות שלו, ועסק במקום הטיפה יותר מאוים – שזה אגב אותו מפרץ, ההבדלה הזאת לא הגיונית אבל לא משנה – נגיד אותה שכונה שטיפה יותר מאוימת - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מה זה לא הגיונית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הגיוני, כי אני אגיד לך למה? כי צפת לא הייתה בפנים. לא הגיוני כי צפת חטפה טילים ונלחמנו במשרד הביטחון והאוצר שהיא תהיה בפנים. ההיגיון של איך עושים מפה הוא לא רק ביטחוני, הוא גם היגיון כלכלי, הוא גם גיבוי של האוצר לשנות את המפה. בסדר, שיניתם את המפה, אז עכשיו שכונה מסוימת שיש בה עסק באותה עיר, באותו מחוז, עיר מחוז חיפה, הפסיד 60% באזור הפחות פגוע יקבל פחות ממשהו שהפסיד 40% באזור היותר פגוע. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני אסביר שוב. ההנחה היא שבמקום שהנחיות ההתגוננות היו מחמירות פחות או לתקופה פחות ארוכה, העסקים במקומות האלו התנהלו באופן יותר, נקרא לזה, נורמלי, עם פעילות עסקית שוטפת, יותר מאשר במקומות שהנחיות ההתגוננות היו מחמירות יותר לתקופה ממושכת יותר, ולכן עשינו הבחנה. אנחנו תמיד הולכים בעקבות ההנחיות של פיקוד העורף בכל התקנות שאנחנו עושים, זה האורים והתומים שלנו, ולכן ההבחנה הזאת. אני יודעת שיכול להיות שמי שגר - - -, והייתי בוועדת הכספים של אנשים שגרים בקריית ביאליק – אני לא בקיאה מאוד בקריות אני מודה – וקריית חיים. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> קריית ביאליק וקריית חיים ו-100 מטרים ביניהם. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> בדיוק, מפריד 100 מטרים ביניהם, וקמה צעקה, ואני שוב אומרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חייב הבהרה בדבר הזה. פיקוד העורף ופיקוד צפון אמרו לכם לבדל את צורת הסיוע בין שתי שכונות ש-100 מטרים במרחק? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא אדוני, אנחנו לא מקבלים הנחיות מפיקוד העורף בעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת שאת פועלת על פי. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אנחנו פועלים בהתאם למדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף אבל הם לא מנחים אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, יוראי. אבל את מתבסס על ההבדל הביטחוני ביניהם כדי לקבוע מסלולים שונים עבורם? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא יודע אם זה לביטחוני, אדוני היו"ר, בסופו של דבר אנחנו באירוע מלחמתי שיש לו נגזרות ביטחוניות שמשפיעות על הפעילות הכלכלית באותה עיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוראי, רגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, לפני שאנחנו מתגוששים, יוראי, חכה רגע, אני איתך, רק אני ואתה פה וטטיאנה המנומסת, אז נשארה לך במה גדולה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא צריך במה גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה רגע. לפני שאנחנו הולכים לבעיות, נמצאים איתנו שני אנשים יקרים – אני עובר לאנגלית – אריק ודבי רובינשטיין שבאו מקונטיקט לארץ בזמן מלחמה, תומכים במדינה הזאת. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) אני מתכבד להזמין את אריק ודבי רובינשטיין שהגיעו מקונטיקט לתמוך בישראל ברגעינו המאתגרים, בזמן מלחמה, ללא כל פחד ועם הרבה אומץ. אני יודע שלבכם ומחויבותכם נמצאים בכל ההיבטים של חיזוק ישראל. אני יודע שאתם קידמתם מדע והזדמנויות שווה למדע ולחינוך למדע, לילדים שמעולם לא קיבלו את האפשרות הזאת, ואני יודע שעל ידי הידע שלכם אתם מביאים יוזמות להגן על ישראל במונחים של איומים גלובליים, אני לא ארחיב בנושא אבל התרומה שלכם והיוזמה שלכם מדהימים. אז אני מתכבד, בשם אזרחי ישראל, הכנסת וחברי הכנסת יוראי הרצנו וטטיאנה מזרסקי, לקבל את פניכם ולומר תודה על כל מה שאתם עושים למען ישראל, תודה רבה לכם. << אורח >> דבי רובינשטיין: << אורח >> תודה לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. עכשיו הרצנו, קדימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה את רשות המיסים, כי ההבחנה שביצעת בין שני מסלולי הפיצויים מתבססת על הנחיות ההתגוננות. אני לא מכיר שיש הנחיות התגוננות שונות בקרית ים או בקריית שמואל או בקרית חיים שהן סמוכות אחת לשנייה, ולפיכך אני מבקש לדעת מה הקריטריונים שעל בסיסם גיבשתם ברשות המיסים – קריטריונים מדידים – את ההבחנה בין שני המסלולים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אז אני שוב אומרת שהקריטריונים הם כן מדידים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מהם? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> רגע, אני אגיד שוב כי אולי לא הבהרתי את זה מקודם. אני ממש אקריא ממה שכתוב בדברי ההסבר לתקנות, אוקיי? זה יהיה הכי נכון אני חושבת. מבחינת הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף והנחיות פיקוד צפון, ניתן לראות הבחנה בין האזורים שנפגעו באזור הצפון. האזורים שנפגעו באופן ממושך ומיוחד בתקופת ספטמבר ואוקטובר 2024 היו היישובים באזור ההנחיה קו עימות, גליל עליון, גולן צפון ודרום וכן היישובים קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין. אזורים אלו הוגדרו במפת ההתגוננות של פיקוד העורף בצבע כתום למחצית מהתקופה האמורה לפחות, כאשר בנוסף להנחיות ההתגוננות מיום ראשון בספטמבר 2024 ועד ליום 22 בספטמבר 2024 שבו חלה החמרה משמעותית בגזרה הצפונית ובעקבותיה השתנו הנחיות פיקוד העורף, ניתנו ליישובים באזור קו העימות גולן צפון, גולן דרום, גליל עליון, גם הנחיות נוספות על ידי פיקוד צפון ופיקוד העורף אשר הגבילו את הפעילות באותם אזורים. אוקיי? לגבי האזורים האחרים. גם אזורים אחרים בצפון הוגדרו ככתומים במהלך חודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, אך לתקופה פחותה יותר. אזורים אלו הם גליל מרכז, גליל תחתון, עמק הירדן, חלק מיישובי העמקים והמפרץ מלבד הקריות שהוזכרו קודם. היישובים באזורים אלו לא הוגדרו ככתומים למשל תקופה ארוכה כמו היישובים שמוצע להוסיף לאזור המיוחד – מה שהקראתי קודם – אך הם הוגדרו ככתומים וצהובים למשך תקופה של לפחות 30 ימים מתוך התקופה של חודשיים. על כן, ובשים לב לרמה המשתנה של ההנחיות והשפעתן על הפעילות במשק ובהמשך למתווה שלפיו פעלנו עד כה לגבי האזורים עליהם יחולו התקנות מוצע להוסיף לתקנות מסלול פיצוי של הוצאות מזכות לאותם אזורים שההנחיות היו פחות ממושכות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הדברים הרבה יותר ברורים. אני רוצה שאלת המשך, ברשותך. ההיגיון המסדר בפעילות של האגף שלך של מס רכוש היא שיש פגיעה ואתה מקבל פיצוי פר הפגיעה, זה ההיגיון המסדר, לא משנה אם זה בקיסריה, בקרית שמונה, במטולה, במצובה. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא, זה לא נכון, זה לא ההיגיון המסדר. אתה מתבלבל בין שני סוגים של נזקים. זה בסדר שאני אשיב לך או שאתה רוצה להשלים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שזה ההיגיון המסדר כשיש פגיעות פיזיות. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> נכון. אני אעשה לך הבהרה. בנזק ישיר אנחנו מפצים באופן טריטוריאלי בכל הארץ בלי הבחנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשלים את השאלה, זה ההיגיון המסדר של הפעילות של האגף שלך. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> בנזק ישיר, לא בנזק עקיף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתווה צוק איתן שהוגדר לסיוע לעסקים אמר שככל שעסק באזור מסוים שנמצא תחת איום יכול להוכיח פגיעה, כמו שאמר יושב-הראש, אז בהתאם להיקף של הפגיעה הוא יקבל פיצוי. למה יש פה סטייה? כי יש יותר מידי בעלי עסקים שנמצאים באזור? הם לא יכולים לעמוד כלכלית? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא, הנחת המוצא שלך היא שגויה כי חוק מס רכוש וקרן פיצויים מפצה באופן טריטוריאלי על נזקים ישירים בכל הארץ – אגב גם על המים הכלכליים וברום השמיים – אבל לגבי נזקים עקיפים החוק מגביל את הפיצוי על נזקים עקיפים רק ביישובי ספר. יישובי ספר הם יישובים ספציפיים שניתנה עליהם הודעה, הכרזה, כיישובי ספר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת. אלו יישובים ספציפיים שבדרך כלל מצויים באמת לאורך קו הגבול. בתקנות מיוחדת מעת לעת, באמת במבצעים וכמובן במלחמה הנוכחית, מה שאנחנו עושים זה מרחיבים את מעגל הזכאים לפיצוי בגין נזק עקיף ולמעשה מרחיבים את רשימת יישובי הספר באופן נקודתי. לכן בצוק איתן לא כל מי שנפגע הוא היה זכאי, אלא רק מי שנפגע ונמצא באזור מיוחד הוא זה שזכאי, ככה פעלנו גם הפעם. השוני במלחמה הנוכחית – שהיא אירוע תקדימי, אין צרוך להרחיב בעניין הזה – שפעם ראשונה ניתן פיצוי עקיף בכלל הארץ בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר, במסלול של הוצאות מזכות, ובנוסף, הורחב מעגל הזכאים לנזק עקיף במסלול מחזורים שכר וחקלאות באזור המיוחד, ונקבע אזור מיוחד בצפון ובדרום. בתקנות האלה של ספטמבר-אוקטובר הרחבנו עוד יותר את הגדרת האזור המיוחד לגבי אזורים ספציפיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת את זה, זה מובן, לא צריך להאריך. עדיין חוסר היגיון טוטאלי. אותה עיר, אותו מרחב חיים, אותם לקוחות, ההפרדה הזאת בתוך עיר בין שכונות – לא היה כדבר הזה מעולם. לא היה כדבר הזה מעולם בשום משבר, לא בקורונה ולא בשום סיפור אחר שלקחו עיר וחילקו אותה ועשו אפליה בתוך עיר, איזה עסק יקבל ואיזה עסק לא יקבל. לא עשו את זה בשדרות, לא עשו את זה בתל אביב, לא עשו את זה בירושלים. הקונץ פטנט הזה של לפצל את חיפה לקנטונים וחלק מסלול כזה וחלק מסלול אחר הוא לא לגיטימי, והוא פטנט לא ראוי והוא התחכמות והוא להקטין את הוצאות המדינה, אותה מדינה שאמרה שיש לה מספיק כסף לעזור לכולם, לכן היא יכולה לתת 4 מיליארד קואליציוני כי יש לה מספיק והכול למען העסקים, ו"אין עסק שלא ייפגע" כך אמר שר האוצר. אז לפצל עיר בתוכה ולהגיד: אתה קריה כזאת ואתה קריה כזאת ואתה מסלול כזה ואתה מסלול אחר, ולהגיד שזה אפילו לא על דעת. מילא הייתי שומע שהביטחון או העורף או פיקוד צפון מתעקשים שתהיה אפליה בהחזרים בתותך אותה עיר אז הייתי הולך לריב איתם, אבל כשמישהו הלך והשתמש בזה ופיצל עיר לחלקים זה לא לגיטימי. זה טוב שהבאתם מתווה לעסקים חדשים, זה טוב שהרחבתם את מעגל הסיוע, זה רע ששיחקתם משחקים באותה עיר, אני לא יודע מי הגאון שעשה את זה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה על פי ההיגיון המסדר. נסכים שהקו צריך לעבור איפשהו, על זה אנחנו מסכימים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מי שחי דרומית 100 מטרים מהקו, צריך להיכלל או לא צריך להיכלל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך 700 בג"צים נגד המדינה על הסוגייה הזאת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני שואל על פי ההיגיון המסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד היום ההיגיון המסדר שמעולם לא לקחתם עיר ושיפיתם לפי שכונות במסלולים שונים. זה קונץ פטנט חדש. אף אחד לא יתפרץ פה. דדי סוויסה, ההסתדרות, עצמאים. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אני מפורום העצמאים מבית ההסתדרות. קודם כול אני חייב להגיד תודה רבה למס רכוש על העבודה האדירה שאתם עושים, זה לא משנה מה, גם אם נהיה בוויכוח וכדומה אבל באמת הם עושים עבודת קודש, ואנשים אומרים בצפון ובדרום ובכל מקום שלכל מקום אתם מגיעים גם כשיורים וגם כשיש אש וזה לא משנה מה, אתם בכל רגע נתון נמצאים בשטח ועוזרים לאנשים ועל זה מגיע לכם שאפו גדול, לא יכול להיות שנהפוך אתכם רק לאנשים שהם שק החבטות. הייתי חייב להגיד את זה לפני שאני אומר בכלל את הדברים שיש לי לומר. אדוני יושב-הראש, אני חושב שיש פה בעיה מאוד קשה עם כל הסוגייה של ההגדרה של המושג פיקוד העורף, אני חושב שקרה פה משהו שמשרד האוצר נוח לו להתלבש על המושג פיקוד העורף, אגב זה לא היה בעבר, בכל תקנות מס רכוש היו פגיעות כאלה ואחרות והם ידעו להגדיר לפי פגיעה. למשל אפילו היא עונה על המושג בעצמה שאנחנו בנזק ישיר משלמים, לא משנה האזור, לא משנה פיקוד העורף וכדומה. מה זה נזק ישיר? נגיד עכשיו לצורך העניין האמפי לייב ברעננה או בראשון הלך וארגן אירוע וכבר מכר כרטיסים, וכל האירוע יש לו 6,000 כרטיסים sold out, הכול סגור הוא השקיע כסף 2 מיליון שקלים בשיווק ואז החליטו לבטל האירוע. זה נזק ישיר כן או לא? גם אם הוא לא באזור? אז אומרים במקרה הזה אולי נכיר לך בהוצאה של מה שהשקעת לפני. אני חושב שיושבים אנשים בתוך פיקוד העורף, זה עוד לפני שכונה חצויה כזו או אחרת, הייתי מאוד מבקש שיהיה פה דיון – אולי דיון קשה מאוד – דווקא עם פיקוד העורף מכיוון שאני חושב שההנחיות שלהם, אף אחד לא הסמיך אותם, הם לא באמת יודעים את ההשלכות של ההחלטות שלהם, אין להם באמת את הסמכות לבוא ולומר למעט נושא של, אולי, אזור עוין כזה או אחר. פיקוד העורף לא מוסמך, הוא לא יודע מה המשמעות של המילים שלהם כלפי עשרות אלפי תושבים במדינת ישראל, ואם נעשה איתם דיון יכול להיות שגם הם יגידו לבד שלא מקובל עלינו שמסתמכים עלינו במשרד האוצר לגבי כל מנגנון הפיצוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דדי, אתה לא תמים, ואתה בן אדם מנוסה. זה יותר גרוע ממה שאתה מתאר. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפעמים פיקוד העורף מהסס להגדיר אזורי סיכון בגלל ההשלכות הכלכליות. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> לכן אמרתי שהגיע הזמן לחשוף אותם, להביא אותם ולחשוף אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צפת חטפה טילים שמונה חדשים, והבסיס שם, ומאוימת, והמדינה אסרה על מטיילים לבוא ועל תוכניות ממשלתיות לבוא כמו תגלית ומסע, והיא הייתה שוממה שמונה חודשים, וביטחונית היה ודאי שצפת חייבת להיות בפנים, והכנסנו אותה בגלל מאבק ציבורי. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> זוכר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זו בושה. את הגולן אותו דבר, בגלל מאבק ציבורי. עכשיו אנחנו צריכים להיאבק על חיפה. בכל פעם הם משאירים לנו על מה להיאבק. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אני אסיים כאן, לכן אני חושב שנכון שפעם אחת נגלה את הפרצוף האמיתי ונעשה פה דיון ציבורי אמיתי עם פיקוד העורף, שיתנו הסברים פעם אחת ולתמיד על בסיס מה הם מקבלים? האם מופעל עליהם לחץ? האם מבחינתם הם מקבלים הנחיות כאלה ואחרות ממשרד האוצר וממשרדים אחרים? איך הם מקבלים את ההחלטות האלה? כי יש לזה השלכה אדירה על תושבי המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה את זה, תודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אדוני יושב-הראש, צריכים להיות קריטריונים ברורים ושקופים, שקופים לציבור ולנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, טטיאנה. קרן אוחנה, בבקשה, מנכ"ל פורום הגנים הפרטיים. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> תודה רבה כבוד יושב-הראש. אני קודם כול הגעתי לדיון הזה ואני מציינת רק איזושהי עובדה שהדיון המשותף שאתה והיינו בו בשבוע שעבר, שאמור היה להתקיים מחר ומשרד האוצר היה אמור להגיש מתווה, בוטל. זאת אומרת שאנחנו ממשיכים להישאר על הגדר ואני רוצה לפנות או להציג בפני הגברת ממס רכוש, אם יורשה לי, מציאות שאנחנו חיים בה. בסוף טיל שנורה או כטב"ם שנורה, האזימוט שלו הוא בסטייה של סנטימטר אם ליפול ב-100 מטרים או ב-100 מטרים ליד. כשפיקוד העורף נותן הנחיות הוא גם יודע לפרק את ההנחיות לתחומים שונים, ואני באה לפה מתחום החינוך, שלפחות בגיל הרך תחום החינוך מקבל תת הנחיה של פיקוד העורף לפתיחה או לסגירה, ומוסדות החינוך שלנו היו סגורים, בין אם הם היו בחיפה לבין אם הם היו בקריות ואנחנו מקבלים את אותו דין כפי שהציגה אותו הגברת מרשות המיסים, למרות שבתת ההנחיות של פיקוד העורף אנחנו היינו זכאים לירידה במחזורים כי היינו סגורים. כשאומרים פיקוד העורף צריך להסתכל שהוא מחולק לרובריקות, יש התקהלות נניח עד 100 איש, עד 300 איש, פתוח סגור וכו', אז יש סקטורים מסוימים שיצטרכו לקבל התייחסות ספציפית. עכשיו אני רוצה להגיד משהו לעניין הקו חוצה ה-100 מטרים. היום בבוקר בנשר נפל כטב"ם בגן ילדים. אזור כתום ירוק ורוד סגול בהיר, אני לא יודעת מה להגיד על זה אבל אני יכולה להגיד דבר אחד: בנס אף ילד לא נפגע. רק תסתכלו בסרטון ותראו שם את הצוות מרים את הקטנטנים ורץ איתם פנימה מסיבה אחת פשוטה. אתה יודע מיכאל למה הם פתחו? כי הם לא זכאים לפיצוי. מי מוכן להמר על זה? אני לא מוכנה להמר על זה. אני איבדתי ילד בלוחמה. אבל לאבד פעוט שנשלח לגן ילדים בגלל סטייה של 100 מטרים זו נראית לי אבדה מיותרת, זה הימור, זו רולטה רוסית. עכשיו, אם אנחנו עוסקים בעסקים חדשים, אנחנו בנובמבר יש עסקים שנפתחו בספטמבר 2024, לא בספטמבר 2023, מה דינם? הם כבר שלושה חודשים, זה החודש השלישי ללא משכורת. עד מתי יש לציבור להגיב לתקנות ושיחליטו ושיפריטו ושיפרישו, מתי ידונו בהם? בינואר 2025? יש לנו ענף שלם של מטפלות, סייעות, מחנכות, גננות, שיושבות כרגע בבית, ושל אימהות שיושבות עם הילדים שהמסגרות שלהם סגורות בהנחיית פיקוד העורף. מי פותח את המעגל הזה? אם פה יכולות להינתן תשובות, אני אשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך מה להשיב לה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני כרגע יכולה לומר שהעסקים החדשים שאנחנו דנו בהם – זאת הרחבה – באמת עסקים חדשים לא יהיו זכאים, עסקים שנפתחו החל מה-1 באוקטובר, אז כרגע העסקים החדשים מה-1 באוקטובר עד 31 באוגוסט הם זכאים למתווים שהזכרתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התקנה היא פתוחה להערות הציבור עכשיו, נכון? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> נכון. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> אבל היא עד אוגוסט, היא לא כוללת את חיצי צפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע, אבל היא עוד לא הגיעה מוגמרת לאישור ועדת כספים? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> זה צריך לעלות לדיון בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אולי בשבוע הבא, אולי בשבוע שלאחר מכן, אני לא יודעת, אני לא קובעת את הלו"ז של הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אפשר לבחון את העניין הזה? אבל אפשר לבחון את העסקים של ספטמבר? << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> אני לא חושבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לדעתי גם בטל בשישים, כמה כאלה יש? זה אירוע קטן. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> נכון. לעסק זה גזר דין מוות, למדינה זה באמת אירוע קטן. אנחנו במלחמה, כמה אנשים פתחו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה גם אדם נועז שבמלחמה הלך והקים עסק. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני חייבת לומר שכל הבסיס של הפיצויים שלנו זה על בסיס השוואה בין מה שהעסק עשה בתקופת הזכאות שבה הוא זכאי לפיצוי, בין איזושהי תקופת בסיס כלשהי. עסק שפתח עכשיו בספטמבר 2024, אין לנו למה להשוות, אנחנו לא יודעים בכלל למה הוא יכול לצפות. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> יש לו את ספטמבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לו פעילות של לקוחות אבל השקעה, עסק שנפתח. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אנחנו לא משלמים להשקעות, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם כן מתייחסים להשקעה. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אדוני, הפיצויים שלנו מבוססים על השקעה של שתי תקופות, תקופת זכאות אל מול תקופת בסיס. המקום היחיד שאנחנו נותנים מעגל של פיצויים רחב יותר זה ביישובי הספר הקלאסיים – שהסברתי מקודם לאדון שישב פה והלך – שקבועים בתקנות והם זכאים למה שאנחנו קוראים מסלול אדום, שם הפיצוי הוא פיצוי באמת רחב ולכן אם יש איזושהי השקעה – רק אם ירדה לטמיון, זאת אומרת אם יש השקעה שנשאה פירות אז אין מקום לפצות. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> אבל מה עם הוצאות קבועות כמו שכירות? כמו ארנונה? יש פילים לבנים שעומדים כרגע שנפתחו בספטמבר, אפשר להכיר להם בשכירות, בארנונה, בעובדים, במשהו. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> רגע, חשוב לי להבין משהו. באזור האדום שאת מגדירה, שם נותנים גם לעסקים חדשים? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> גם לעסקים חדשים. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אז לפי איזו השוואה אתם עושים את העסקים החדשים במקרה הספציפי הזה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> זה העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאמין לי דדי, פעם הם אמרו הממשלה שהם ייגשו לדבר הזה בגישה מרחיבה, פיקוד העורף אמר גישה מרחיבה, האוצר – גישה מרחיבה, מכלילה. עכשיו מתחילה אופנה של גישה מצמצמת, והפטנט להגיד: אני אעזור לך אבל אני אעזור לך קצת, ולהוא יותר ולהוא הרבה יותר ואז נוצרות מעמדות של עסקים. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> כן אבל אדוני היא אומרת שהם כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב בקורונה מדינת ישראל הייתה אפקטיבית. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני אסביר לך למה, התביעות במסלול אדום הן תביעות פרטניות, הן תביעות שהן לא לפי נוסחאות, הן תביעות שהעסק מגיש לנו ואנחנו בודקים אותו באופן מאוד מקיף על ידי המפקחים שלנו ועל ידי רואי החשבון שלנו, ובגלל שזה מסלול אדום והם זכאים לפיצוי הרחב ביותר, שם מושקעים הרבה משאבים ואנרגיות וכוח אדם כדי לבדוק את התביעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אפרת, לא הקדוש ברוך הוא קבע מי זכאי למסלול אדום, זה בני אדם קבעו את זה. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא, הכנסת קבעה שיישובי הספר הם אלו שזכאים למסלול אדום. אני אומרת שוב, התביעות במסלול הירוק ובמסלול הוצאות מזכות הן תביעות שמבוססות על נוסחאות הלכה למעשה אבל הבדיקה אמורה להיות בדיקה מהירה, יעילה, ולכן אנחנו לא יכולים להיכנס לבדיקות פרטניות בתביעות מהסוג הזה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> את יודעת כמה מדובר רק עסקים? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אז אני אתן לך הערכה. אם 45,000 עסקים נפתחים בכל מדינת ישראל ואנחנו לוקחים רק את האזורים שאנחנו מדברים בהרחבה, אנחנו מדברים נגיד על 3,000-4,000 עסקים. עכשיו השאלה היא האם אנחנו גוזרים מוות על 4,000 או האם אנחנו בוחרים כמדינה להציל 4,000? << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> הם לא בחרו את המלחמה, באמת, תעשו ועדת חריגים. תייצרו מסלול ספציפי, אנחנו חודשים יושבים פה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> בסוף אלו המספרים. אני חושב שזו לא בעיה, צריך החלטה אמיצה שלא מפקירים בסך הכול 4,000 עסקים, זה כל המספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו לא הבעיה פה. בתחילת המלחמה היו נדיבים אגב, אוקטובר, נובמבר, דצמבר נתנו לכולם, גם לגולן וגם לגליל, פתאום בינואר הפסיקו לתת להם כשהטילים התחילו לבוא לגולן יותר אחרי ינואר. אתה לא רואה היגיון, אתה רואה קמצנות. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אז אני צריך לקרוא לחיזבאללה לירות עליי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה לא קורא לו, הוא בא לבד. והוא קודם יורה ואתה נפגע ואז שוקלים ואז מגישים הצעה שאולי תעבור בהצעת כספים. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> או שאתה צריך צלף טוב שיידע לכוון לקריות ולא ב-100 מטרים קדימה שיפול לך בנשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יקיר, בבקשה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יקיר ליסיצקי, יושב-ראש איגוד המסעדות והברים בישראל. דברי ההסבר הם דברי מבוכה וכיסתו"ח של החלטות שנלקחו כשעוד לא ידענו מה היה האירוע באוקטובר שנה שעברה, אין להם שום משמעות. אני עם ארבעה עסקים, אין שום קשר להנחיות פיקוד העורף לבין ההשפעות העסקיות האם אני יכול לעבוד או לא יכול לעבוד. האם הכטב"ם שמגיע לחיפה עושה טרלללה והוא מסתכל: רגע, פה העסק הזה עובד, 20 מטרים אז הוא בפנים ואז 20 מטרים הוא לא בפנים? אתם עושים ניתוח כירורגי לחולה שמת בזמן הניתוח. חבל שאגף תקציבים לא פה וחבל שראש אגף תקציבים לא פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסי, מה התפקיד שלך עכשיו? פעם היית נער אוצר. נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> עבר הרבה זמן מאז, אני בסוכנות לעסקים קטנים ובינונים, משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> רוצה לומר בשורה התחתונה, אם להתחיל מהסוף, שבפעם הראשונה על מתי וההערות לציבור אתם מאבדים עסקים על דימום ועל תזרים מזומנים. לא יכול להיות שיושב פה לצידי גלעד מטרני ושותף שלו בעסק בקיבוץ גשר הזיו שהיה אמור לפתוח שלושה ימים אחרי פתיחת המלחמה ב-10 באוקטובר, ועוד לא יודעים מתי ואיך נותנים את הכסף, זה פשוט לא נתפס. מה שכבר אושר, אם נשארו 20,000 בקשות או 25,000 בקשות צריך להוריד אותם אתמול, מיד, לעסקים, עברה שנה. אף אחד שיושב פה לא מקבל את המשכורת שלו אחרי שמונה חודשים ובטח לא אחרי שנה. מה שמקומם זה – את לא המחוקק ואת גורם מבצע – הצדקנות הפנימית הזאת שזה לשון החוק והצבע הכתום והסגול והוורוד והירוק שהוא לא רלוונטי לשום דבר שקשור לאירוע שאנחנו נמצאים. אנחנו כאיגוד המסעדות נילחם שחיפה יהיו בפנים כולם. מה, אז הוא זכאי לרווחים שנה קדימה והוא יחכה לתשלום קבועות שלו עוד עשרה חודשים? אי אפשר לעשות את הדבר הזה, שלא נדבר על יתר האזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רשות המיסים לא קובעת את המדיניות, אבל היא יכולה להציף כלפי מעלה והתקנה הזאת פתוחה ואפשר לבטל את כל ההפרדות בתותך חיפה לפני שזה מגיע לוועדת כספים כי זו הערת הציבור, אני מקווה שאתם, הציבור, מעירים את הערת הציבור ועסקים חדשים שיהיו גם בספטמבר אוקטובר ושיהיה מסלול אדום ומסלול ירוק גם לחיפה. למה חיפה צריכה לסבול? היא הופכת למוקד. ככל שהטילים נהיים גרועים יותר הטילים באים לחיפה, כי זה מקום גדול שאפשר לפגוע בו. למה יורים לחיפה ולא ליישוב כפרי? כי הם לא יודעים איפה זה ייפול, אז הם יורים למגזר עירוני. מטרני, בבקשה. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> גלעד מטרני, היינו גם לפני שבועיים כאן, מוריס ואני. יש לנו מתחם שעומד מוכן בקיבוץ גשר הזיו. מאוד קצר, קודם כול אני מרגיש שקצת קטונתי אחרי הפתיחה שלך, מיכאל. אנשים נמקים ושבויים ואנחנו מתעסקים כאן בדברים שחשובים לנו מאוד אבל פתאום הם נראית קצת קטנים. מהצד השני, אנחנו הוזמנו לוועדה של מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה. ואני, עם כל הכבוד, ברור שיש המון צרות וקשיים לכולם, אני אזרח קטן ואני לא מצליח להבין מה קרה – איש האוצר שהלך – בשבועיים האחרונים? איזה מסלול מתאים לנו? האם יש מסלול פיצויים שכן מתאים לנו? אני לא הצלחתי להבין באיזה מרחב אנחנו נמצאים. לא שמעתי את השם גליל מערבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בפנים, הוא עכשיו דיווח על פי דרישת הוועדה מלפני שלושה שבועות שיש מתווה לעסקים חדשים, אתם נפלתם בין הכיסאות כי אתם הייתם חדשים, והמתווה הזה חל עליכם. עכשיו אנחנו רוצים לדייק את המתווה הזה ולעסוק בבעיות אחרות של הגדרות גיאוגרפיות מי ייהנה מסיוע ובאיזה מסלול. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> אז שוב סליחה רגע אחד ברמה המאוד אישית והקטנה. מה זה אומר לגבינו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אומר שאם בעוד שבוע-שבועיים מתווה עסקים חדשים מאושר, אז אתם יכולים להגיש במסלול הזה. גם אתם, באופן אישי, דהן התחייב ללוות אתכם במסלולים הקיימים. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> אתה מתכוון לאמיר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמצוא איזו פרצה למשל, שעסקה בהוצאות והשקעות שהיו לכם עד ה-10 באוקטובר. זה דבר שצריך למצות אותו במסלולים הקיימים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אדוני מגשר הזיו? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> כן. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> והעסק הוא בגשר הזיו? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> העסק הוא בגשר הזיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם אירוע מיוחד. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אבל אני רואה שאתם אזור קו העימות. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> גשר הזיו הוא 4.2 קילומטרים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אתה עסק חדש, זה העניין? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> עסק חדש שלא נפתח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא בדיוק, הם הקימו עסק שנה לפני? חצי שנה? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> אנחנו שנתיים לפני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הרישום המשפטי של העסק? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> יותר מחצי שנה, כן. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> הבעיה היא הפעילות. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> פעילות אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז הם הודיעו פתיחה חגיגית ב-10 באוקטובר, ולא הייתה פתיחה ולא הייתה חגיגה, ומיליונים שמו שם. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אם לא הייתה לכם פעילות זה יקשה עליכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אמר לנו אמיר שהוא ינסה להגמיש ולבחון את העניין הזה. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא היו לכם הכנסות? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> לא פתחנו, לא היו הכנסות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו להם השקעות, ההוצאה בגין השקעות היא הוצאה. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> ויש הוצאות גם מאז, של שכירות, ארנונה, מים, גינון שאני חייב להחזיק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, הוא לא הפריע לך, תני לו להשלים. מטרני. << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> אני אשמח גם להבין מה המושג הוצאות מזכות? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> הרעיון של הוצאות מזכות הוא לקחת את התשומות – אני אגיד מה שהיה רלוונטי לכלל הארץ, לא לעסקים חדשים – של שנת 2022 ולכפול אותם באיזשהו מקדם שהוא פונקציה של שיעור ירידת המחזורים בהשוואה בין שתי התקופות, תקופת הזכאות ותקופת הבסיס. ככל שהירידה גבוהה יותר אז המקדם הזה הוא גבוה יותר פלוס רכיב של שכר שהוא מחזיר לפי שיעור הירידה, את השכר ששולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם ביישובי ספר, הם לא רק הוצאות מזכות , איזה מסלול חל עליהם? << אורח >> גלעד מטרני: << אורח >> אני לא בטוח שאנחנו מוגדרים כיישוב ספר. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני לא חושבת שגשר הזיו, אתם הייתם יודעים על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גשר הזיו הוא 4.2 קילומטרים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> זה לא לפי קו גיאוגרפי, זה יישובים ספציפיים שקבועים בתקנות. << אורח >> מוריס זריהן: << אורח >> לימן הוא יישוב ספר וגשר הזיו הוא לא, וההבדל ביניהם הוא 200 מטרים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> השקיעו שם 4 מיליון שקלים, מה עושים עם העסק הזה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> דיברנו על זה בוועדת הכספים שאחרי המלחמה – כרגע שעתנו לא פנויה לזה – יכול להיות שצריכה לעשות רביזיה בכל הנושא של רשימת יישובי הספר וצריך באמת לבחון אותה מחדש. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה זה אחרי המלחמה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> כיום מבחינה היסטורית, אם גשר הזיו לא נמצא אז - - -. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אז צריך לטפל בגשר הזיו על דרך של השגה ולאשר את זה. מה זה אחרי המלחמה? כל שרשרת המזון זה מאות עובדים, מה זה אחרי המלחמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בעיה להגיד שאת ההגדרה הרשמית מה זה יישוב ספר, ידונו לעומק. אבל עד אז, שיתנו להם את כל המסלולים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> בסדר, יש להם מסלול אחר שהוא לא המסלול האדום, מסלול מחזורים שהוא מסלול טוב מאוד, אבל המקרה שלהם הוא מקרה בעייתי כי הם עסק חדש וגם לא היו להם הכנסות בכל שנת 2024, אז אין לנו דרך בעצם להשוות בין תקופה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> המדינה צריכה לקחת על זה אחריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפרת, אני לא רוצה לשאול אותך האם יש לך כלים חוקיים לעזור להם. האם שני היזמים האלה שהלכו לצפון, 4.2 מהגבול – מצפון לנהריה אתם נמצאים – ממש פינה על הקצה, רגע לפני חוף בצת, חוף שאסור להסתובב בו, יש צו איסור, הם הלכו ושמו את מיטב כספם ועכשיו הלכו להם מיליונים. עזבי את הכלים החוקיים, את חושבת שבאופן מהותי ראוי היה שיעזרו לעסקים האלה? עזבי אם יש לך את הכלי המשפטי << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אדוני שואל אותי בתור מה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתור אזרחית מנוסה, בתור אשת מקצוע של רשות המיסים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> בתור אזרחית? אדוני, בתור אזרחי יש לי הרבה מחשבות. אבל בתור מי ששייכת לזרוע של הרשות המבצעת אני מחויבת לחוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל אתם לא רק עושים מה שאומרים לכם, אתם ממליצים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> רק מה שהחוק אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון, את לא דוברת אמת. אתם ממליצים להם, אתם מנסחים, אתם באים ומנסחים. אתם אומרים לאוצר: אנחנו ממליצים לכם לפעול כך וכך, ממה שלמדנו בשטח יש פה לקונה, בואו תתקנו אותה. אתם ממליצים אתם לא רק מבצעים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אדוני, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, ותמיד לצערי הרב, מהניסיון שלי, תמיד יש מי שנשאר בחוץ, תמיד. אי אפשר לעשות מתווה שיכלול את כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא את זה שאלתי, עסק ששם מיליונים בגבול. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> עשינו את זה בקורונה, ואתם מאבדים משלמים, עסקים בריאים ומצליחים והם קבוצה שהצליחה והמדינה מפסידה כספי מיסים בהכנסה צפויה על הוצאות קבועות? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אני אתן לך דוגמה, עסקים מעל 400 מיליון לא זכאים לפיצויים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לא מעניין אותי, זה לא הדיון, אנחנו עסקים קטנים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> למה זה לא מעניין אותך? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> תחריגו עד 20 מיליון כמו בקורונה. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> עסקים מעל 400 מיליון לא זכאים לפיצוי. אתה חושב שעסקים מעל 400 מיליון לא נפגעו במלחמה? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני חושב, ואני מייצג את ענף המסעדות, עד 20 מיליון שקלים. יש פה מסעדנים מצליחים ובקורונה טיפלתם אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא באותה רמה, גם הנתונים של האוצר מראים את זה. את גם לא מדייקת. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראי לי את הנתונים כמה עסקים מעל 400 מיליון נפגעו, וכמה עסקים קטנים ובינוניים? תביאי לי את המספרים, לא אידיאולוגיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרדי הנסיעות כן נפגעו, כל החברות הגדולות. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אין לי את המספרים, אבל אני יכולה לומר לאדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל זה 10 ארגונים, פה מדובר על אלפים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יש פה לא תאגידים, יש פה מסעדנים, ואחד לא יישאר בין הכיסאות, אחד לא ייפול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה נתונים, זה עניין של כסף וזה מתמטיקה. תביאו לי את רשימת העסקים שמעל 400 שקרסו ונסגרו, תביאו לי את הרשימה הזאת ותביאו לי את רשימת העסקים הקטנים והבינוניים שנסגרו בישראל או קרסו כלכלית ולא עומדים בהתחייבויות. תביאו, תהיו שקופים, אתם עובדים עם כולם, אל תשתמשו בסיסמאות. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זו אחריות מקצועית שלכם. עסק אחד זה עולם. אם לא הייתה לא השפעה טרום המלחמה על פעילות עסקו בחצרו של בית העסק אתם לוקחים על זה אחריות ואתם משלמים לו כי אתם רוצים לשלם לו, כי איך אנחנו נניע את הצפון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה יקיר. צפת, וטטיאנה, ניתן לך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול האם הקמת ועדת חריגים? כי לא הכול שחור ולבן ואי אפשר את כולם. את בעצמך טוענת שאי אפשר להתאים מתווה לכולם, אז תקימו ועדת חריגים ותדונו על מקרים כאלה בוועדת חריגים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אין לנו ועדת חריגים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז תקימו, בדיוק זו ההמלצה. אדוני יושב-הראש צריך להמליץ להם להקים ועדת חריגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טטיאנה, אני מת עליך, אני אפילו רוצה להגיד ציטוט שאני אוהב אותך, והלוואי שכל הח"כים היו טטיאנה מזרסקי בהתמדה ובצניעות ובמחויבות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו היינו ביחד הרבה בצפון ובסיורים, והצענו להם ביום הראשון של המלחמה, הרי מה זה המקרים האלה? כמה מקרים הם בין הכיסאות? כמה מקרים הודיעו שהם פותחים עסק ב-10 באוקטובר? << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> אצלי יש מעון אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה יש? 100? המדינה תקרוס בגלל שהיא תסייע ל-100 עסקים? המדינה הוציאה מהבתים, נתנה לאנשים 18,000-20,000 שקלים להיות בחוץ כשהשכר שלו היה 10,000 שקלים, היא הייתה נדיבה עם אנשים. לעסקים קטנים ובינוניים יש קמצנות קבועה של האוצר, גם של הבנקים. הצעת החוק שלי, למי מוחקים חובות בישראל? רק לטייקונים. ראיתם פעם את הבנקים מודיעים: מחקנו מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים? לא, תספורת 1-2 מיליארד זה לטייקונים. מי מייצג את העסקים הקטנים בישראל ברמה הפוליטית? לא תמיד. מי מחזיק את הכלכלה הישראלית? מדברים על כך ש-80% מהפעילות הכלכלית בישראל ויותר היא מעסקים קטנים ובינוניים, כולם אוכלים מהעסקים האלה. ביקשתי מחקר מהאוצר, ממשרד הכלכלה, רשות לעסקים, ביקשתי מכם כמה עסקים עזבו את הצפון? כמה עשו רילוקיישן? הצפון מתרוקן מפעילות כלכלית. מדברים גבוהה-גבוהה נשקם את הצפון, ב-2025 תוכנית חומש של המדינה לשקם, מה תשקמו? העסק הזה רוצה להישאר בצפון, רוצה כמה מאות אלפי שקלים כדי לא להיסגר ולהיפתח עם סוף המלחמה. כמוהו יש אלפים, והיה צריך ועדה שתריב על צפת חצי שנה וועדה שתריב על הגולן? מה, אין היגיון בריא? אז אני יודע מה זה כפיפות לחוק, אבל יוצרי החוק – זה גם בא מלמטה, אנשי המקצוע למטה מסתובבים בשטח, רואים לקונה, רואים בעיה, רוצים לשקף, השיטה לא עובדת. פשטות. ועוד להפלות אותם? עכשיו אומרים להם: הגעתם לבאר, הגעתם לתוכנית סיוע של הממשלה, חיפה ברוכים הבאים לתוכנית הסיוע לעסקים של הממשלה, אבל אתם תשתו רק בשוקת מספר 2, שוקת של מסלול מצומצם, שוקת שבורה. למה להפריד? למה לא לתת להם גם מסלול אדום, במיוחד אם מסלול אדום בודק פרטנית כל אחד. אה, זה עניין של כוח אדם, אם יכניסו אותם למסלול אדום צריך עוד עובדים ברשות המיסים שיבדקו כל מקרה לגופו. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אנחנו נשמח, אדוני . << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, לא כל הטענות שלנו אליכם, אפרת. היינו עם רשות המיסים במטולה, והיינו איתם בבוקעתא, והיינו איתם באביבים ואנחנו יודעים מה הם יודעים לעשות. אבל אנחנו צריכים שקולך יישמע בדיונים הפנימיים, שזה לא הגיוני שנפריד את חיפה ונחלק אותה לקנטונים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אדוני, אני חייבת לומר שהדבר הזה נעשה אחרי עבודה מאוד מאומצת באוצר ושלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא נעשה מעולם. אין עיר בישראל - - << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> למה אדוני אומר את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - בתוכניות סיוע במלחמה או חירום, אין עיר שפוצלה לחלקים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא פיצלנו ערים, פיצלנו מה שתיארתי קודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיפה מפוצלת. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> חיפה היא עיר, קריית ביאליק היא עיר, קריית חיים היא עיר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> קריית חיים לא עיר. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא פיצלנו בתור הערים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש קריות. אמרת בכנות שאת לא מכירה את הגיאוגרפיה של חיפה. חלק מהקריות שנקראות קריות הן מוניציפלית בחיפה וחלק הן ישויות מוניציפליות עצמאיות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> קריית חיים וקריית שמואל. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אבל העובדה היא שבהנחיות פיקוד העורף הם שייכים לאזורים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כשאתה נוסע בצ'ק פוסט או במקום אחר, אתה לא יודע אם אתה בחיפה או באיזו קריה. << אורח >> קרן אוחנה: << אורח >> גם הטיל לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם הכטב"ם לא נוחת ישר, הוא מחפש. אני רוצה גם אחרים שלא דיברו. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> קודם כול צריך להגיד תודה רבה למיכאל שהוא היחיד שנלחם באמת למען העסקים הקטנים בממשלה. יש מי שנלחם ויש מי שעושה דברים בפועל שזה מיכאל. באמת, הוא היה אצלנו בעיר ובלעדיו אני לא חושב שהיינו מקבלים פיצויים, העסקים הקטנים, שאני נציג שלהם. אתמול הבאתי איתי בעל עסק שהשקיע 3 מיליון שקלים בעסק שלו והוא פתח ב-2023 בחודש יוני. הוא לא קיבל כלום מתחילת המלחמה עד עכשיו. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> ביוני 2023? << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2023 או 2024? << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> אני רק הבאתי את הדוגמה הזאת. 2023. יש הרבה עסקים שפתחו בזמן המלחמה – שזה לא כמות גדולה – בצפת ובכל האזור שהם לא מקבלים כלום. אז ככה, קודם כול אמיר אמר לי שמי שמקבל פיצויים זו עיר שלא נתמכת. אם אתה פתחת את העסק מינואר עד אפריל אז העסק שלך כן יקבל כסף, אם אתה פתחת ממאי ואילך העסק לא ייכלל, גם אם הוא עסק חדש. את יודעת את זה? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> לא, אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אני שוב אומרת לך שהתקנות האלה שעכשיו בעבודה מדברות על עסק חדש שנפתח מה-1 באוקטובר. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> עד? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> עד 31 באוגוסט 2024. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> אני מדבר מינואר עד אפריל. עסק חדש שנפתח מינואר עד אפריל. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> 2024? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אמור להיות בפנים. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> כן, אבל עיר שכן מקבלת פיצויים אז מהחודש העיר מקבלת פיצויים ואילך, העסק לא ייכלל בגלל הטענה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שמה שהוא מנסה להגיד זה שגם אלו שנכנסו למסלול הסיוע, כמו צפת, יש להם חלל בחודשים שהם לא מקבלים בגינם עזרה. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> מינואר עד אפריל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי הם קיבלו אוקטובר-דצמבר כמו כולם. ינואר עד מאי נלחמנו עבורם, אושר להם ממאי והלאה, אבל ינואר עד אפריל הם לא יכולים לקבל כלום, ופשוט הממשלה חיכתה עם הדבר הזה אז הם צריכים למצוא פתרון לחודשים האלה. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> אני מדבר על עסקים חדשים שנפתחו בתקופה הזאת, הם כן יקבלו. עסק שפתח מאפריל ואילך לא יקבל כסף. למה? בטענה שהעסק נפתח בזמן המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו הייתה טענה ראשונית, הם חזרו בהם מהדבר הזה. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> זה השתנה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. היא אומרת לך שכל העסקים שנפתחו עד אוגוסט 2024 יקבלו. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> יפה. עכשיו עוד שאלה, איך אמורים להתייחס לעסק שפתח השנה? באיזו צורה אמורים להתייחס אליו? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> איך מחשבים לו את התקופה? << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> כן. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> שוב, תקופת הזכאות היא ספטמבר-אוקטובר, זה רק לגבי ספטמבר-אוקטובר השנה, 2024. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> ולפני? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> ואז את תקופת הבסיס אנחנו מחשבים לפי ההכנסות שהיו לו מינואר, ה-1 בינואר 2024 ועד סוף אוגוסט, ואנחנו מחלקים את זה בשמונה וכופלים ב-12. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> בצפת לא היו הכנסות מינואר, ועסק שפתח במאי זה אומר שאין לו הכנסות, וזה אומר שבגלל שאין לך הכנסות אתה לא מקבל כסף כי לא היה שם, כי הייתה מלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה מסלול חל עליהם בצפת? עסקים חדשים. << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> מאוקטובר אנחנו נכנסים רגיל. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> רגע אני אבדוק, כי אני לא יודעת באיזה אזור התגוננות זה צפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה זריהן, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> משה זריהן: << אורח >> אני כועס מידי בשביל לדבר בהיגיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מכבד את זה, אתה לא רוצה לדבר, אתה רוצה תשובות ומעשים, עייפנו מדיבורים. << אורח >> משה זריהן: << אורח >> הבעיה שלנו ברורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם רוצים לשרוד. אתה יודע? אני הייתי אצלם בעסק, הם לקחו בסיס מחנה בריטי נטוש, שחזרו אותו. יש שם גם מעדנייה, גם בר, גם מקום לקבוצות, גם סיפור היסטוריה. מה זה בונבוניירה, מיליון דולר. עכשיו יש להם עסק מצליח בצפון, מועדון ארוחת הבוקר כדאי לכם. ובאו אליהם מהקיבוץ בגשר הזיו ואמרו להם: בואו אלינו, תעשו משהו יפה אצלנו. הלכו ושמו את מיטב כספם, נשארו לבד במדינה. עכשיו, מי שיסביר לי נהלים וחוקים, זה הכול ישר וטהור. כסף אמיתי שנשפך כמים רואים את זה בעיניים, רואים את המתחם, רואים את השיפוץ, רואים את התשתיות, רואים את המטבח. אמיר דהן אמר שהוא ילווה אתכם, מה תפקידו? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> מנהל קרן הפיצויים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עוד בונה עליו, על האמירה שלו שהוא יעזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מאוד עזר לנו בסיבוב הקודם, אבל מאז אנחנו מתקשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רוצה לעזור רק למי שפנה אליי. אני רוצה לעזור לאלו שאין להם כוח לפנות לאף אחד, שאין להם לובי, שאין להם רואה חשבון חריפים שדואגים להם. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אפשר להוסיף תשובה, אדוני, יושב-הראש, ברשותך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אני מבין שבסופו של דבר, הרי אמרנו שאם אנחנו מתייחסים ל-2,000-3,000 עסקים, אני מבין שגם חלקם יורדים כתוצאה מזה שהכנסתם אותם למסלול מתועדף באזורים אדומים. באזורים אדומים כן מתייחסים לעסקים חדשים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> מי שהוא במסלול אדום יודע שהוא במסלול אדום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, אני רוצה לסכם. כן, דדי? << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אז זה אומר שמי שבאזורים אדומים זה כן, עכשיו אני אומר רק ברמת ההיגיון האם אפשר שרשות המיסים יעשו עוד חשיבה מחדש? האם ניתן לתת מענה? הרי אנחנו מעודדים עסקים לעלות לצפון ולדרום בטירוף. זה האתגר הישראלי אולי הגדול ביותר, זה לא עסקים קלים. לאנשים ויזמים לא כל-כך קל לעלות לשם ואתם כל השנה מעודדים את זה. סופסוף אנשים לוקחים יוזמות ועולים לנגב ולגליל. עכשיו אנחנו אומרים להם: תקשיבו חבר'ה, עליתם לאזורים שאנחנו יודעים שהם אזורי סיכון, גם בעוטף וגם מול גבול הצפון, אני חושב שזה פגיעה בציונות שאנחנו פוגעים, זה הרבה מעבר לכסף, זה גם לא עניין של הפיצוי של העסק, בעיניי זו פגיעה בציונות, כי כל מה שאנחנו אומרים בעצם אנחנו עושים עכשיו הפוך, אנחנו שולחים אנשים להגשמה ציונית וברגע שהם מגיעים לשם אנחנו אומרים להם: חבר'ה , עכשיו אתם מופקרים. אני חושב שלרשות המיסים אסור לשתף פעולה עם הכשל האידיאולוגי והערכי הזה, ואם המחיר הוא 2,000 או 3,000 אנשים שצריכים לתת המענה, אני חושב שנכון שאתם כן תתנו את הדעת שוב פעם על הדבר הזה, כן תנסו למצוא את המתווה ולעזור להם, אפילו בשם הניצחון של הציונות כי אחרת אנשים יאבדו אמון במדינה וזה יהיה אסון גם להשקעה וגם לערכים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דדי, הרבצת בנו תורה ואידיאולוגיה והיא נכנסה לנו ללב, וכל דבר שאמרת הוא 100% נכון. אני אוסיף על מה שאמרת, האוצר אמור לשמר את הכלכלה, המבחן של האוצר זה איך המשק יחזור לתפקוד. כל עסק שנסגר עולה לאוצר כסף. יש מובטלים בעסק, יש ביטוח לאומי, יש רווחה, יש הוצאות. כל עסק שנסגר ההוצאה של הממשלה גדלה, לא קטנה. אנחנו באים ואומרים: תשמרו עליהם פתוחים כדי שהם ישלמו לכם מיסים. האינטרס של האוצר היה צריך לתעדף את העסקים, את המפעלים ואת ה-400 מיליון, ואת כולם, ובמיוחד מי שמוכן לפעול בצפון. אלו הלכו ארבע קילומטר, מפעל עדשות בחניתה עוזב אותנו, הוא הולך לכרמיאל. כיף לו. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אבל גם משרד הכלכלה, אני חושב, שאגב, די לקח אחורה וזרק את התיק בינינו לבין רשות המיסים. אני חושב שאתם משרד שהייתם אמורים להרים את זה ואתם פשוט זרקתם אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. לא יוסי שהוא נשמה טובה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> לא אתה אהוב שלי, משרד הכלכלה לא באירוע. הוא כאילו כבר לא מעניין אותו, הוא לא המשרד שאחראי על העסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני ציפיתי שמשרד הכלכלה יהיה המנהל של המלחמה למען עסקים בצפון. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> והכי גרוע, למשרד הכלכלה יש קרן שלמה שמסייעת להקמת עסקים בפריפריה, מעודדת עסקים בפריפריה, כבר מקימים את העסק שם ובסופו של דבר אחרי זה באים ואומרים להם: חבר'ה, זורקים אתכם לכלבים ואין לכם שום קשר ואנחנו לא יכולים לתת לכם כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, דדי, אני חייב לסיים. יש לי את עזרא ברוך, בבקשה, ואז עוד נציגי ממשלה ואני מסכם. עזרא ברוך. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אדוני יושב-הראש, קודם כול תודה רבה שהזמנתם אותי לדבר כאן, שנית אני חייב להגיד שאני מזדהה עם דברי הפתיחה שלך בנוגע לחטופים ואני מצטרף לתפילות ולתקוות להחזיר אותם במהרה, זה הדבר הכי חשוב היום. אני חייב להגיד שאני פחות מבין בצבעים כתום צהוב ואדום, אני מבין במספרים. אני סמנכ"ל כספים של מלון נבל דוד גליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה הוא נמצא? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> המלון נמצא במועצה אזורית עמק הירדן, בסובב כינרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה בדיוק? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> על כביש 87 ליד כפר נחום. אזור מאוד קדוש, מאוד מתוייר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שם ניסינו להציל איזו מסעדה מסכנה שהנוצרים לא הגיעו אליה. עד היום אני מנסה לעזור לו, למסעדה. אני חושב שהצלחנו קצת, אני מקווה, לא יודע. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אותה משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האונייה שבאה ואוכלת צוהריים ואין נוצרים בארץ. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אז האונייה הפסיקה לבוא, אדוני, וגם הנוצרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אני רוצה לדבר בכמה מילים, ברשותכם, על המלון, שהוא מייצג למעשה את העסקים כאן. קודם כול אני מופתע שהוועדה מדברת על חיפה ועל צפת אבל עד היום לא דיברנו בכלל על האזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, דיברנו. אתה מהדור הקודם, המלחמה הקודמת, עכשיו זו המלחמה החדשה. סובב כנרת נלחמנו וגליל עליון ותחתון הכנסנו אותם, עכשיו חיפה. אתה בגלגול הקודם היית פה. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אז ברשותך כמה מילים, אדוני. מלון נבל דוד גליל נפתח בפסח, באפריל השנה, ככה שאין לו מספר השוואה והיסטוריה והוא אירח ישראלים, משפחות ישראלים שלא יכלו או לא הרשו לעצמם לטוס לחו"ל, הוא אירח ישראלים עד אוקטובר השנה. עם ההסלמה בצפון המלון נאלץ לסגור. ב-16 באוקטובר בעקבות ההסלמה בצפון וכל מה שקרה, קיבלנו ביטולים והמלון נאלץ לסגור. מלון שנפתח בהשקעה של 320 מיליון שקלים נאלץ לסגור אחרי מספר חודשים של הפעלה. נגרמו לנו הפסדים עצומים. זה מלון שמעסיק 200 עובדים ועוד מעגל של יועצים ונותני שירותים. את היין שלנו אנחנו קונים מיקבים ברמת הגולן. האנשים שעובדים עם המלון מסביב הם אנשים מרמת הגולן והמועצה המקומית. המלון, דה פקטו – כמו שאמר כאן דדי – פיתח את הגליל. זה כל מהות הציונות – פיתוח הנגב והגליל, וזה מה שעשינו באותה חצי שנה שפעלנו. אבל מה לעשות שעם ההסלמה המלון נאלץ לסגור ושלחנו 200 עובדים הביתה וזה היה מאוד קשה. כיום המלון סגור ומעבר להפסדי העבר שהיו לנו, בכל חודש המלון נשאר סגור הוא מפסיד כסף אבל ממשיך לשלם ארנונה למועצה המקומית עמק הירדם באופן פרדוקסלי. עכשיו אנחנו נכנסנו למעשה למציאות שנכפתה עלינו, שלי כסמנכ"ל כספים ולהנהלה אין שום דרך להתמודד איתה. התיירים הצליינים לא באים, טיסות – אין. תיירים ישראלים לא רוצים לבוא לאזור שיש בו כטב"מים, לא רוצים לעבור לאזור שהוא מוכה מלחמה גם אם הוא לא כתום, אדום, איבדת – אותי עם הצבעים באיזשהו שלב – ומפונים אין כי כל המפונים כר שוהים במלונות. אז אנחנו למעשה באמצע אוקטובר עברנו ל-0% תפוסה, אבל עדיין עם הוצאות. אנחנו לכאורה נמצאים באותה סיטואציה שיושב-הראש דיבר עליה לפני מספר דקות, אנחנו נופלים בין הכיסאות << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתם משלמים? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> מה זאת אומרת? כי אנחנו חברה שומרת חוק, כי אני שומר חוק, והארנונה בארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם לא שומרים חוק, למה אתם משלמים להם? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> הארנונה בארץ היא לפי חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עזרא, משפט סיום אני צריך ממך. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אנחנו חייבים עזרה, גלגל הצלה מידי על הפסדים שהיו לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגשתם בקשה? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אנחנו לא זכאים, אין לנו למי להגיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אנחנו לא יישוב ספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בהרחבות. את יכולה לבדוק לי, אפרת? << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> מועצה מקומית עמק הירדן, כפר נחום. עסק חדש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי אנחנו הרחבנו לשם. תכף נקבל תשובה. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אנחנו צריכים עזרה, אדוני. אתם ליד כפר נחום? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> הם באזור גליל עליון. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אנחנו בכפר נחום. אדוני, משפט אחד. אנחנו צריכים גלגל הצלה מיידי לחודש נובמבר, מעבר לזה אנחנו חייבים עזרה עד שתסתיים המלחמה, וגם כשתסתיים המלחמה אנחנו בהפסדים עד שנגיע לנקודת איזון שיחזרו אותם תיירים. עם כל הכבוד לצבעים ועם כל הכבוד לכיסאות – מדובר באנשים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, עזרא. חבר'ה לא להאריך. יוסי, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אין לי הרבה מה להוסיף, בתחילה ביקשתם מאיתנו נתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר שמשרד הכלכלה באמצעות הרשות תפנה כמייצגת, כבעלת עניין, ותדרוש שלא יהיה חלוקה בחיפה לפי שכונות וקריות ושיינתנו שם עוד מסלולים? לא רק את המסלול הפחות טוב. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו חלק מהממשלה ואנחנו עושים את העבודה הממשלתית מול משרד האוצר ורשות המיסים בסוף ההחלטות נקבעות על ידי קובעי המדיניות שזה גם כן הממשלה והכנסת. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אז אולי תקצו מהכסף שיש לכם, קצת תורידו פעילות ותתנו אותו עזרה לעסקים. מה דעתך שמותר להתאים את עצמכם למציאות? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו בהחלט מתאימים ובתקציב המועט שיש לנו שהוא בהחלט לא מספיק, הוא לא תקציב שהוא ברמה שיכול לתת פיצויים לעסקים שנפגעו, אנחנו יכולים לעשות פעילויות תומכות לעסקים, שאנחנו עושים אותם, ואנחנו מתגברים אותם ומתאימים אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין להם שם את הכלים. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> יש להם בקרן הרבה מאוד כסף, הם יכולים. גם ככה אין השקעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לך שאני לא מכיר אצלם שום דבר שזמין. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> על איזו קרן אתה מדבר? << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> הקרן להשקעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על רשות החדשנות אתה מדבר? << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> ברשות החדשנות ובקרן יש המון כסף שאפשר כרגע לקחת ממנו קצת ולעזור ל-3,000 עסקים באזורים אדומים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> רשות החדשנות היא לא במשרד הכלכלה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> לא, הקרן להשקעות שלכם, שי איצקוביץ מה זה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> רשות השקעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה למפעלים רק. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> רשות השקעות זה על פי חוק, ואם רוצים לעשות הסטה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דדי, אתה צודק בטיעון אחד, שמשרד הכלכלה היה צריך להיות המנהיג של שמירת העסקים בצפון ואנחנו לא ראינו את הדבר הזה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז אני אוסיף, כשהגיעה החקיקה לכנסת, משרד הכלכלה פעל הרבה מאוד ביחד עם כל המייצגים והגופים העסקיים לשפר את המתווה בדיונים ביחד עם האוצר. בסוף המתווה שהועבר בחקיקה בכנסת היה מתווה משופר שתואם ביחד עם משרד הכלכלה והגופים העסקיים והמייצגים השונים של הגורמים העסקיים במשק, וכמובן באופן שוטף אנחנו פונים כמובן גם למשרד האוצר ורשות המיסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה עושה למען העסק הזה? ה-case study שאנחנו הראינו פה? היה צריך להתחיל לפעול באוקטובר ואין לו מה לעשות. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לבוא בדיונים עם גורמי המקצוע שאחראים על הקרן, שזה משרד האוצר ורשות המיסים, ולראות איך אפשר לשפר את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם צריכים להיכנס לליווי הפרטני. הלשכה שלי לא צריכה להיות מלווה של עסקים קטנים. יש לכם רשות בשביל עסקים קטנים והלשכה שלי נהייתה הלשכה לטיפול בעסקים קטנים. יש לי יותר ידע על עסקים קטנים עם בעיות מאשר מנכ"ל רשות העסקים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני אחלק את הנושא לשניים, ברמה הפרטנית בהחלט כל עסק יכול לפנות אלינו, לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סוכנות זו כותרת. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כתובת אפשר אליי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיתן להם את הנייד שלך, את הנייד שלי כבר יש להם, אולי הנייד שלי ינוח קצת. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> הנייד שלי לא סודי, אני יכול לתת אותו לכל מי שרוצה. אפשר גם למצוא את המספר בחיפוש פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תיתן להם את הנייד. בוא ניתן ליוסי לסיים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני רק אחדד את זה, אמרתי שהכלים שלנו כמובן הם מוגבלים, אנחנו לא יודעים לתת פיצויים לעסקים על פגיעה, זה לא ביכולות שלנו, זה לא בתקציב שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם צריכים להגיד את קולם אתם צריכים להגיד שהנפילה בין הכיסאות וארבעה חודשים והמתווים האלה לא טובים. כבר הכניסו אותם למתווה סיוע ואומרים להם: לא, תקבלו את המסלול הפחות טוב. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז אני אומר שבהחלט כשאנחנו מקבלים פניות כאלה אנחנו מבצעים את העבודה מול הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים שבמקרה הזה זה משרד האוצר ורשות המיסים, לבוא ולראות איך אפשר לשפר את הפתרונות ולייצר להם פתרונות חדשים במידת הצורך. לפעמים אנחנו מצליחים יותר ולפעמים פחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. יותם ארנסברג, שלטון מקומי. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> תודה רבה אדוני. יותם, מרכז שלטון מקומי. קודם כול אני רוצה להתחבר לדברים שאמר פה אדום סמנכ"ל הכספים. השלטון המקומי שוטף הוא שוטף לתפיסה לפיה העסקים זה מנוע הצמיחה של המשק, את זה קודם כול חשוב לי להגיד. אני מדבר בהקשר של הארנונה שעלתה פה. מרכז השלטון המקומי ביחד עם איגוד מנהלי ועובדי המחלקות לרישוי עסקים פועלים כל העת להפחתת רגולציה ובירוקרטיה מיותרות והסרת חסמים מפני עשיית עסקים. בהתאם, השלטון המקומי אף חבר בוועדת ההסדרה שהוקמה לפי חוק רישוי עסקים. הרשויות המקומיות צריכות ורוצות עסקים פעילים בתחומיהן, שכן פעילות עסקית טובה מהווה מוקד למשיכת תושבים למקום, מתן תעסוקה לתושבים בהגדלת הכנסות לרשויות, מה שמאפשר להן לתת שירות טוב יותר בסוף לתושבים. בעקבות המלחמה עסקים רבים ניזוקו קשות, אינם יכולים לתפקד, כידוע לכולנו, המדינה החליטה על מודל של מתן פיצוי לעסקים האלו והכללת רכיב תשלום הארנונה כחלק ממרכיב הפיצוי, זאת מתוך הבנה שללא תשלום ארנונה לרשות המקומית היא תקרוס, דווקא בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשו את זה. בקורונה נתנו כסף וויתרתם על ארנונה. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> דווקא בתקופה הזאת שהרשות נדרשת לתת את השירותים את האלו לתושבים ביתר שאת, ואנחנו סבורים שמדובר במודל שגוי שמגביר את הקשיים של העסקים והרשויות. פעם אחר פעם באנו בדין ודברים עם המדינה במסגרת מספר ועדות כאן בכנסת על מנת שתשנה את המצב ותפעיל את המודל שהפעילה בתקופת הקורונה, אז ניתן פטור מארנונה לעסקים שניזוקו והרשויות שופו מאוצר המדינה באופן ישיר. זהו מודל טוב יותר וראוי יותר, לדעתנו, ואנחנו סבורים שיש להפעילו גם במקרה הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אדוני, ברשותך, אני חייב להגיב במשפט אחד בנוגע לארנונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, עזרא. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> חלק מעלויות הפיתוח, אותם 320 מיליון שקלים, אנחנו כיזמים שילמנו מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היטלי השבחה. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אגרות, היטלים, מים, ביוב, ואחרי שסיימנו לשלם את ההיטלים, סיימנו עוד היטלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם מוכנים לעזור לך, אבל הכסף שאתה נותן להם הולך לחינוך של הילדים שם. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> לחינוך, לרווחה, להגברת מרכיבי ביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה ידעה לוותר על ארנונה בקורונה, היא רק לא רוצה לעשות את זה. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> המלון עובד בשיתוף פעולה עם עסקים מקומיים, עם מפעילי אטרקציות, כמו שאמרתי עם יקבים מקומיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעגל שני שנפגע. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> מעגל ראשון שני ושלישי. מעבר לזה, פנינו מספר פעמים למועצה המקומית עמק הירדן וקיבלנו תשובה לקונית שההחלטה לסגור את המלון הייתה שלכם, המלון ראוי לשימוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתם שותפים לאותה צרה. << אורח >> עזרא ברוך: << אורח >> אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם לא יכולים לוותר זה נגד החוק. רשות מקומית לא יכולה לוותר על ההכנסות שלה, זה נגד החוק, היא תהיה פושעת. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> הרשות המקומית היא לא סוברנית להחלטות האלה, היא כפופה לרגולטור שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא צריכה ללוות אתכם ולסייע ולעשות לכם תזרים ולדחות תשלומים, אבל אם היא צריכה לוותר על ארנונה המדינה מגבה אותה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> כן, אבל מי כמוך מכיר את חיים ביבס שאם הוא היה רוצה, הארנונה הייתה יורדת. מכיוון שלא באמת נלחמים, ובוא נהיה אמיתיים, אם אתם באמת הייתם נכנסים לאירוע ויוצאים לקרב הזה על אמת וזה היה רוצה והיה בסדר העדיפויות שלכם – זה היה קורה. אני חושב שלא נכנסתם לאירוע הזה, אתם רק דקלרטיבית מדברים. תכל'ס יש לכם כוח פוליטי להוריד, לשפות את כל נושא הארנונה, ולא הפעלתם את הכוח הזה למען העסקים. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> אנחנו במספר ועדות טענו את הטענה הזאת שאנחנו רוצים לשנות. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אני יודע מה אמרתי, דיברתי על כוח לא דיברתי על דיבורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגמר, אני רוצה לסכם. הוועדה הזאת התכנסה כדי לבצע דיון מעקב אחר עסקים חדשים שנפתחו בצפון ובדרום ונפלו בין הכיסאות במתווים של האוצר ורשות המיסים. הוועדה מברכת על כך שהאוצר ורשות המיסים מציגים לראשונה מתווה סיוע לעסקים חדשים שקמו במהלך המלחמה, אבל המתווה שמוצע כרגע יש בו ליקויים. ליקוי אחד הוא שהמתווה צריך להיות כולל עסקים שנפתחו בספטמבר ואוקטובר ולא רק עד אוגוסט; שתיים, מסלול הסיוע לעסקים האלה חייב להיות רחב ומגוון ומותאם לסוגי העסקים, לא רק המסלול שהוזכר כאן, איך הוא נקרא? << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> אדוני, יש שניים. הוצאות מזכות ומסלול מחזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לחדשים באזורים שהם לא ספר יש רק הוצאות מזכות, אמרת. גם מחזורים. << אורח >> אפרת אורן: << אורח >> יש גם, תלוי איפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקיצור, יש מקומות בחיפה או בקריות שהם רק הוצאות מזכות, שהם המסלול הפחות נדיב, נגיד את זה כך, ואז יש מחזורים ויש מסלול ירוק ומסלול אדום. אני חושב שהממשלה צריכה לקיים את ההתחייבות שלה לגישה מרחיבה במשבר הכלכלי הזה ולאפשר את כל המסלולים לעסקים הללו, זאת דרישה נוספת שלנו; דרישה שלישית, אנחנו לא רוצים שבין הקריות לבין חיפה יהיו דקדוקי עניות איפה נפל הטיל? חיפה רבתי צריכה לקבל סיוע שוויוני. כל העסקים בחיפה רבתי שהיא מאוימת, ותמשיך להיות מאוימת. אנחנו מקבלים הרבה פניות של בירוקרטיה ונפילה בין הכיסאות. אני אשמח, אפרת, גם להעביר לך כמה מקרים, ותראו שאתם יכולים לפתור. כאלה שכבר הגישו כסף ועוד לא הגיע, כאלה שמתבלבלים, בסוף אנחנו מטפלים פרטנית במקום שמישהו אחר ילווה אותם, זה לא אמור להיות ככה המצב הזה. אנחנו גם נשמיע את קולנו לוועדת הכספים וכהערות הציבור נשלח מסמך ליושב-הראש גפני עם התיקונים לתקנה הזאת שמגיעה אליו לדיון כנראה בשבוע הבא. אמל, באחריותך לנסח את המכתב לגפני בהיוועצות עם הרשות לעסקים קטנים, עם נציגי המסעדות והארגונים והעסקים, כדי שהוא ינסה לתקן את התקנה שתגיע אליו לוועדה בשבוע הבא, שתהיה מיטיבה עם יותר עסקים ורלוונטית ליותר עסקים. אני מקווה שלא נדרש בעוד דיונים על מצב העסקים הקטנים והבינוניים, אני סקפטי. היכולות של החיזבאללה נמשכות, אנחנו קוברים חמישה חיילים היום והטילים נופלים גם היום על גן ילדים שבנס לא היו לנו הרוגים שם. אני מצפה מקובעי המדיניות וגם אנשי המקצוע והפקידים, להבין שכל עסק שנציל בצפון ישגשג אחרי המלחמה ויחזיר מיסים וריבית דריבית ויעסיק עובדים, וכל עסק שייסגר יגדיל את המשבר הכלכלי בצפון, יקטין את הפעילות הכלכלית שם, יגדיל את הפערים בין צפון למרכז שגם ככה קיימים באחוז התעסוקה ובגיוון התעסוקה ובממוצע השכר באזורים האלה ביחס לתל אביב. שמירת העסקים ותפקודם בצפון הם ערך עליון לכלכלה שתרצה לצאת מהמלחמה למסלול של צמיחה. משרד הכלכלה היה צריך להיות המנהיג של שמירת העסקים בצפון, ועדיין יכול להיות המנהיג הזה, קולו צריך להישמע בצורה אגרסיבית ולעמוד כחומה בצורה גם להביא כסף וגם לייצר מסלולים, גם לפתור בעיות וגם ללוות פרטנית את כל העסקים במיצוי זכויות. יוסי, אתם עסקים קטנים, מטרני צריך לפנות אליך: תעזור לי לקבל כסף מהמדינה, הוא לא צריך לבוא ללשכה שלי, זה תפקידכם, בשביל זה הקמתם את מעוף, בשביל זה הקמתם עולמות שלמים, זו המשימה, שימצו את הזכויות שלהם. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:31. << סיום >>