פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 ועדת הכספים 12/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 483 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)(תיקון), התשפ"ה-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אורית פרקש הכהן אליהו רביבו נאור שירי מוזמנים: משה נקש – מנהל רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר אורי יצחקי – מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה מאיר דוד – מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה תמר מירסקי – מנהלת תחום בכירה רגולציה וכלכלה, משרד הכלכלה חני שר – מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי חגי מויאל – מנהל שירות דיור תומך (אגף בכיר דיור), משרד הרווחה והביטחון החברתי מרב אבירן – מנהלת תחום פ"א מעונות פנימייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי סו אלבאסל-שירף – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי גאולה צמח – עו"ד, משנה ליועמ"ש, משרד העבודה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים נטלי ויישנשטיין – מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל איציק גורביץ' – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל אייל מוסט – מנכ"ל תאגיד עובדים זרים בענף הבנייה אילן זגדון – מנהל, פורום המסעדות יקיר ליסיצקי – יו"ר דירקטוריון, איגוד המסעדות והברים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)(תיקון), התשפ"ה-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני פותח את הישיבה, הצעת תקנות עובדים זרים אגרת בקשה ואגרה שנתית)(תיקון), התשפ"ה-2024. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אלה בעצם שני סטים של אותו שם של תקנות, אבל העניינים קצת שונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מציג את התקנות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> שלום, עו"ד קרן גלבוע מרשות האוכלוסין. תודה רבה שהסכמתם בעצם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מקבלים משכורת בשביל זה את לא צריכה להגיד לנו תודה רבה. המשכורת היא משכורת טובה אבל התפקיד שלנו לאשר או לא לאשר, לכן צריך להיות קשוב למה שהיא אומרת. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> בעצם יש פה שני קבצים של שני תיקונים שאנחנו מבקשים להביא לתיקון של תקנות עובדים זרים אגרת בקשה ואגרה שנתית ואגרה שמשלמים מעסיקים שמבקשים בעצם להעסיק עובדים זרים. התיקון הראשון הוא בעצם הוספה של עילות חדשות שלא קבועות היום בתקנות, עילות חדשות שיאפשרו מתן החזר אגרה למעסיקים והקובץ השני הוא בעצם מתייחס להוספה של ענפים חדשים, בעקבות המלחמה התקבלה החלטת ממשלה שהקימה ועדת מנכ"לים, ועדת מנכ"לים מוסמכת בעצם לתכלל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> החלטת ממשלה 1752. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חשוב אני רוצה רק לדעת מה התוכן שאתם מבקשים מאיתנו. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> בעצם החלטת ועדת מנכ"לים אמורה לתכלל את כל הנושא של העסקת עובדים זרים בישראל, בשלב הראשון הוועדה החליטה בעצם לתת מכסות לענפים שעד היום לא הועסקו בהם עובדים זרים, עד היום הועסקו בהם פלסטינאים שלא נכנסים מתחילת המלחמה ולכן היה צורך בקביעת אגרות חדשות לצורך העסקתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מעלים את תשלום האגרות או מורידים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם קובעים, אלה ענפים שלא היו אדוני היושב ראש. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> יחסית לברירת המחדל אנחנו מורידים את האגרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע רגע צריך להסביר לי לאט בגלל שאני לא מבין, באגרות אנחנו בשבועיים האחרונים אנחנו לא הוועדה היחידה שאנחנו עוסקים באגרות בעיקר הפחתה באגרות, אנחנו אישרנו אתמול שבוע שעבר הפחתה באגרות, יש גם בעוד ועדה שהיה דיונים על זה גם על הפחתה. אני שואל קודם כל לפני שאנחנו נכנסים לתוך העניין האם יש פה הפחתה או לא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתייחס ברשותך אדוני היושב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה צריך להגיד מי אתה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> משה נקש ראש מינהל עובדים זרים רשות האוכלוסין וההגירה. האגרות האלה למעשה הענפים האלה זה ענפים חדשים שלא הועסקו בהם עובדים זרים וצריך לקבוע בהם אגרות, ככל שלא נקבעו אגרות יש ברירת מחדל בחוק, ברירת המחדל בחוק זה אגרות גבוהות ממה שאנחנו מבקשים פה, לכן אם אתה מסתכל על זה בצורה הזאת אז אנחנו מפחיתים ממה שיש זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע שהם לא מפחיתים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חד משמעית מפחיתים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם בפועל שולמו אגרות גבוהות מאלה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא כי לא היו את הענפים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז זה לא באמת הפחתה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמרתי, ביחס למצב שאם עכשיו אנחנו נפרסם את הנוהל ונתחיל לטפל בבקשות אנחנו נגבה אגרות גבוהות ועכשיו אנחנו מבקשים יותר נמוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו מאשרים אז בעצם תהיה אגרה גבוהה, למה אנחנו אישרנו כזה חוק? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זו ברירת המחדל בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב את יכולה להתייחס גברתי היועצת המשפטית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינת ענפים איך הענפים נקבעו? זאת אומרת יש ענפים למשל ענף מסעדנות, ענף מסעדות אתניות זה משהו שקיים היום כבר בתקנות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן אבל זה על בסיס שכר מומחים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז מה מה ההבדל נגיד בין מסעדות למסעדות אתניות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מסעדות אתניות מביאות לפה היום בשנים האחרונות עובדים שהם נקראים שפים מומחים ופה מבקשים להביא עובדי מטבח, זה מקצוע אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו תהיה הבחנה בסכומי אגרות בין המסעדות למסעדות האתניות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בין עובדי מטבח לבין עובדים שהם שפים מומחים, זה שני מקצועות שונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> והענפים האחרים איך הם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הענפים האחרים זה ענפים שלא היו בהם עובדים זרים, ענף מסחר ושירותים לצורך העניין. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני מבקש רגע משה גם להתייחס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע רק אני אסיים את העניין הזה, למשל אתם מבקשים להוסיף פה את ענף מסחר ושירותים, היום נגיד קיים ענף תעשייה, מה ההבדל בין מסחר שירותים ותעשייה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> משרד הכלכלה יוכל להסביר את זה, אבל בגדול זה ענפים שונים עם מקצועות שונים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> חברים אנחנו נבקש רגע לחדד, גברתי נבקש רגע לחדד מאיר דוד ממשרד העבודה לגבי הענפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אנחנו בהתייעצות סיעתית. בבקשה אדוני, כן. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שלום מאיר דוד משרד העבודה, הענפים שאנחנו מציגים בפניכם היום אלו ענפים שטרום המלחמה העסיקו עובדים פלסטינאים ולא היו להם עובדים זרים, מאז המלחמה אנחנו פתחנו את האפשרות לאותם ענפים להעסיק עובדים זרים, הענפים האלה נבחרו לאחר שמשרדי הממשלה פנו אלינו והציגו את הצורך בהעסקת עובדים זרים במקום אותם עובדים פלסטינאים בגלל המחסור החמור שיש להם בעובדים. אלה הענפים שבתיאום עם משרדי הממשלה נקבעו בהחלטת הממשלה ובוועדת המנכ"לים לאפשר להם עובדים זרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אתם לא מבקשים לעשות את זה בהוראת שעה, אתם מבקשים לעשות את זה באופן קבוע לא לתקופת הלחימה בלבד נכון? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> נכון כי החלטת הממשלה קבעה וועדת המנכ"לים החליטה שהמכסה יותר לא תהיה מכסה פלסטינאים זרים בנפרד אלא תהיה מכסה אחת כוללת, ולכן מעכשיו ואיילך לאורך כל הדרך גם לענף המסעדות שהיו 2,000 פלסטינאים יוכלו להעסיק או 2,000 פלסטינאים או זרים או שילוב של שניהם, תלוי במצב הביטחוני בעתיד אנחנו לא יודעים לחזות, אבל כרגע זה 2,000 עובדים שילכו לאורך כל הדרך. ההבחנה בינם לבין המסעדות האתניות היא שבמסעדות האתניות השכר הוא שכר מומחים שמשולם לעובדים וזה עובדים אחרים, זה עובדים שבאים כשפים מומחים כפל השכר הממוצע במשק, כאן מדובר על עובדי כפיים על עובדים ברמות הנמוכות, עובדים שבאמת בלעדיהם אי אפשר להפעיל את המסעדות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ומה העלות השעתית המשוערת שאתם מניחים שתעלה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> השכר שישולם לעובדים הוא לפי שכר מינימום. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שאלתי מה העלות? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני יודע מה אתה שואל אני גם יודע מה אני אענה, ההתניה היא אני אומר ברירת המחדל שכר המינימום, העלות השעתית היא גבוהה יותר כי על שכר המינימום יש להם ביטוח רפואי, יש מגורים, יש תנאים סוציאליים וזה גם עובר את ה-50 שקלים לשעת העבודה עלות מעסיק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בכמה עולה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> 30%. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא לא, בכמה עולה מ-50 שקלים? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא את אמרתם משכר המינימום. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני שואל בפועל עלות המעסיק בכמה עובר את הרף של ה-50? סליחה אל תדברו בבקשה ביציאה אנחנו רוצים להקשיב להם. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני היו"ר העברנו את זה במסמך מסודר אני לא זוכר את המספרים המדויקים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקי אז אני אעשה לכם טיפה סדר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אבל שניה עלות המעסיק בסופו של דבר היא יותר גבוהה מתעריף שכר שעתי של שכר המינימום, כן העברנו את הנתונים והעברנו את המספר המדויק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למי העברתם את הנתונים? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> העברנו ליושב ראש הוועדה, ביקש את העלות השעתית כמה עולה להעסיק עובד זר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אלי הוא מתכוון אלי הם רגילים להופיע אצלי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> סליחה כן אדוני לוועדת העובדים הזרים העברנו את הנתונים האלה לבקשתו של יושב ראש ועדת העובדים הזרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקי אז אני מבקש להעביר שאלה למר רום בר-אב, האם לגישת האוצר מטרת האגרות היא לשפר את הכנסת המדינה או לשפות את המדינה בגין הוצאות שיש במנגנוני ההעסקה וההבאה שלהם לארץ? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> רום בר-אב ממשרד האוצר. בשלב הזה מה שאנחנו עושים כפי שגם הוסבר פה על ידי חבריי לספסל המטרה היא לישר קו בענפים שהעסיקו פלסטינים טרם המלחמה ולאפשר להם כמה שיותר מהר לצאת לדרך ולפתוח את מ- - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים כאלה נכנסו עד עכשיו? כי אני מדבר על זה מתחילת המלחמה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא נכנסו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא נכנסו, אז אני מבקש שהיושב ראש ישמע את. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בשביל שהעובדים האלה יכנסו היינו צריכים לאשר את תקנות הפיקדון ואת תקנות האגרות, כלומר תקנות האגרות זה המכשול האחרון לפתיחת המכסה, אחר כך נוכל לרוץ לדרך והעובדים האלה יוכלו להגיע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקי ואני שאלתי שאלה כי עוד מעט יש לי עוד שאלה, אני שאלתי שאלה אחת שעוד לא קיבלתי תשובה אדוני, שאלה שניה אחרי שתענה על הראשונה תסביר לי, אני חשוב לי מאוד שהיושב ראש יקשיב לתשובות כי לפחות את חלקן אני מכיר. אני מניח שלכולנו ברור שבין יתר השיקולים בוודאי של האוצר בראייה רחבה לאזן ולשדל כמה שיותר העסקת ישראלים ולצורך כך יש מנגנונים שאמורים לשדל את המעסיקים הישראלים להעסיק ישראלים באותו ענף, אם בעבודת כפיים אם בעבודה מקצועית בכלל הענפים ובתוך זה גם בענפים שעכשיו נכנסים לסל. האם לטובת האיזון אתם לא בוחנים כפי בקשותיי בעבר להחליט או מכסות או אגרות? כי אתם מפעילים שני מנגנונים ששניהם יושבים על אותה נקודת לחץ זו השאלה השנייה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> החלטת הממשלה 1752 כפי שציינת עסקה בכל הנושאים האלה והיא בעצם זו שהסמיכה את ועדת המנכ"לים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היא לא עסקה בנושאים האלה אדוני. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> היא הסמיכה את ועדת המנכ"לים לקבוע גם מכסות וגם לתת המלצה לעניין האגרות, זאת אומרת - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שזה וזה ביחד ויש לכם סיי בעניין. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> היא אשררה את הימצאותם של שני המנגנונים הקיימים בעצם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליהו תן לי בבקשה אתה איש מקצוע בעניין הזה, אני רוצה לדעת מאלה שאמורים לקבל את השירות הזה, אני רוצה להתחיל רגע התייחסות התייחסויות קצרות. התאחדות בוני הארץ, גורביץ', מה עמדתכם לגבי התקנות? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> בוקר טוב, קודם כל אנחנו מברכים על היוזמה הזאת כי זה בא להקל עם אותם בעיקר באותם קבלנים, גם קבלני שיפוצים וגם קבלני תשתיות שנתח הרווחים אצלם הוא הרבה יותר נמוך וגם מחליפים אוכלוסייה שלמה של עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רוצים שנאשר את זה? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> כן, אבל אני גם רוצה בקשה נוספת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יחול באמת על קבלני תשתיות? כי בנוסח מופיע שיפוצים לא תשתיות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז ככה שנייה אני אבהיר את זה טיפה יש פה איזושהי אי הבנה קטנה, מר גורביץ' מייצגת את התאחדות הקבלנים גברתי היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התאחדות בוני הארץ. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> התאחדות בוני הארץ, שבדרך כלל עד היום כל העובדים שהגיעו הגיעו לענף הבניין באופן ממוקד לענף הבניין כבנייה, יש תתי ענפים בתוך ענף הבניין שהם תשתיות לאומיות ושיפוצים, בשיפוצים נכנסים גם כן פיגומים שיפוצים וכן הלאה. אלה מקצועות שעד היום לא קיבלו עובדים ועכשיו הם מיוצגים בין כלל המיוצגים של התאחדות בוני הארץ, אז ההתייחסות שלו היא לגבי מי שלא היה לו עד היום ולא מי שהיה לו עד היום והוא ממשיך לייצג אותם, נתתי את ההבהרה הזאת כי לא כולם מונחים בפרטים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול לתת תשובה האם אתה בכל מה שאמר חבר הכנסת רביבו, האם כל הענפים האלה האם הם תומכים בזה? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> כן בפירוש כן וזה תמיכה מאוד רצינית בעיקר לאותם קבלנים, תבינו קבלני שיפוצים שנמצאים פה גם מיוצגים על ידי המנכ"לית שלהם נשארו בלי עובדים במשך כל התקופה, קבלני תשתיות כנ"ל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תשתיות תחבורה כן? כי מה שמופיע זה תשתיות תחבורה רק תשתיות תחבורה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> כן כן. רק הערה לסיום: מה שאנחנו מבקשים שלגבי יתר העובדים תתאפשר דחיית מועד תשלום האגרה ברגע שעובד נוחת בישראל ואני אסביר, כרגע תאגיד הזמין 100 עובדים והוא ברגע שאושרו לו 100 עובדים אבל עוד לא נחתו פה יכול לקחת גם כמה חודשים, על כל חודש על 100 עובדים הוא צריך לשים 180,000 שקלים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה מר גורביץ' סליחה שאני קוטע אותך, אדוני שנייה אני רוצה רגע לסייע לו מעט, אני מבקש רגע לדייק את מה שאתה אומר בסדר? מה שמדבר מר גורביץ זה לא רק על גובה האגרות אלא על דרך התשלום ואני מבקש שאדוני היושב ראש ישמע את זה כי זה חשוב מאוד מאוד מאוד. מי שמבקש להזמין עובד זר משלם בגינו טרם הגעתו לארץ אבל זה לא הדבר הבעייתי ביותר העוד יותר בעייתי וזה עכשיו כולל זה חולש על כלל המעסיקים בענף הבניין, כלל התאגידים אגב ישנים וחדשים, אם יש לתאגיד בניין קפסיטי פוטנציאל הזמנה של מכסה של 350 עובדים והוא מבקש להזמין 80 עובדים, מהרגע הראשון שהוא ביקש להזמין את ה-80 עובדים הוא משלם את אגרת הבקשה לשנה שלמה לא משנה מה החלק בשנה לכל ה-350 עובדים, זאת אומרת שבאוקטובר אם בן אדם מזמין 80 עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשתה הוועדה לעובדים זרים בעניין? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוועדה לעובדים זרים היא ועדת הכנה לוועדת הכספים, הואיל והיא אינה מחוקקת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לעשות אני עכשיו פה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז הנה מה שאני מבקש מאדוני: להכריע גם בסוגיה לעניין גובה האגרה, גם בסוגיה לאופן חישוב האגרה, גם לעניין ההיקף וגם לעניין החודש בשנה, זאת אומרת אגרת בקשה אם יש לך תאגיד פתחת אותו היום המינימום המחויב הוא 350 עובדים, אתה מבקש 10 עובדים באוקטובר, אדוני יקשיב רגע אתה מבקש 10 עובדים באוקטובר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן הבנתי הקשבתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא אז הנה אני מספר, אתה משלם 350,000 שקלים כאילו שהזמנת 350 עובדים בינואר, החוסר מידתיות הזאת משתקת את המשק הואיל ותאגידים שלמים מעדיפים לא למשוך עובדים בכלל ולא להניע גלגל צמיחה במשק כמו הדיון הקודם שדיברנו, רק כדי לא לקבל את אותו קנס לא מידתי, אני מבקש שתבטאו גם את העיוותים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, רגע אבל אליהו תן לי אתה יודע שאני לא מבין מהר. מה אתם אומרים על מה שחבר הכנסת רביבו אומר? << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> הערה אחרונה כבוד היושב ראש, לא מדובר על פגיעה בהכנסות המדינה, סך הכל אנחנו מדברים על לדחות את המועד של התשלום שלא יהווה חסם על הבאת העובדים כמו שאמר יושב ראש ועדת העובדים זרים, הנושא הזה באמת מקשה על המימוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה תודה. אני מבקש לדעת הטענה הזאת מי יכול להשיב לנו? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> בעיקרון את כל הנושא של האגרות והפחתה של אגרות נוספות ואופן החזרים וכאלה, אמורה ועדת מנכ"לים לשבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע, אני רוצה להגיד לך אני הציעו לי להיות שר בממשלה ולהביא מנכ"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה שר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תתערב בסדר אני מדבר איתם עכשיו. ואני לא לקחתי את זה אני רוצה לעבוד בכנסת ובכנסת אני סוברני להחליט ולא מעניין אותי ועדת מנכ"לים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ערוץ הכנסת הקלטתם את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשה לי טובה נאור. אני מבקש לדעת העלה חבר הכנסת רביבו טענה שהיא נשמעת הגיונית, אני צריך להביא עובדים זרים ונתנו לי אישור ל-300 והבאתי 100 אני מבקש לדעת - - - << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> לא האגרה בעיקרון היא משולמת כדי שהעובד יוכל לקבל את האשרה ולהיכנס לישראל אבל היא מוחזרת, נותנים החזר מהמועד שבו העובד נכנס. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא זה לא לעניין הגעת הבקשה סליחה, זה לא לעניין אגרת הבקשה תכניסו את היושב ראש לאירוע הוא לא כיום עוסק בזה, אדוני יש כמה תשלומים חלק מהתשלומים בסוף בדיעבד מאוזנים כתוצאה ממועד ההגעה של העובד, חלק מהתשלומים הם בגין הבקשה, זה לא משנה מתי הזמנת וכמה הזמנת אתה תשלם על כלל הפוטנציאל שאתה מסוגל להזמין כאילו הזמנת אותם בינואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה מה שקובע היום חוק עובדים זרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בעיה, אני לא פונה אליכם בתלונה אני רק רוצה שהיושב ראש יידע את הנתונים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה הנתונים, אדוני יושב ראש ועדת עובדים זרים דייק בדברים שלו, אמר היום יש שתי אגרות בוא נדבר רגע על שתי העיקריות: אגרת בקשה שמשולמת בתחילת שנה כאשר מקבל אותו מעסיק או תאגיד מכסה של עובדים שהיום זה 350 עובדים שנה הבאה זה יהיה פחות והוא משלם את אגרת הבקשה כפי שנקבע בחוק עובדים זרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת, מביאים לפה לאשר אגרות על עובדים זרים, איך אני יכול לאשר דבר כזה כשבמציאות נעשה כזה עוול גדול? צריך לשלם על מה שלא מקבלים עכשיו, אני צריך לשלם אגרה על משהו שאני מביא בעוד 10 חודשים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא יותר גרוע, אתה משלם אגרה גם על מה שאתה לא מתכוון להביא, אתה משלם כאילו שאתה הזמנת בינואר לא משנה מה החלק בשנה ולא משנה כמה אתה מזמין בפועל, אתה משלם על פוטנציאל ההבאה שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, מה התשובה לזה? מה התשובה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> רק אני אדייק בסדר? כי זה קצת שונה בין הענפים שעכשיו אנחנו עובדים עליהם לענף הבניין שאתם מסיטים אליו את הדיון מהסיבות שהובהרו פה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק אבל היושב ראש נתן רשות דיבור להתאחדות בוני הארץ, עוד מעט נדבר על שאר הענפים הניזוקים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן כן אז היום באנו לפה עם תקנות שמדברות על ענף מסחר ושירותים, מסעדות, תשתיות תחבורה ושיפוצים בסדר? שפה בענפים האלה יבואו ויבקשו מאיתנו היתר ל-10 עובדים ישלמו אגרת בקשה כפול 10 עובדים, ככה קובע חוק עובדים זרים וזה מה שאנחנו נדרוש. אחר כך האגרה השנתית משולמת בכפוף להגעת העובד באופן יחסי לזמן שהוא מגיע לישראל, ככה זה עובד. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אז יש איפה ואיפה אז אנחנו בעצם אוכלים אותה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה המצב החוקי פה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק אתה אמרת דבר נכון מר מוסט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לשנות את החוק? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קודם כל אתה צודק שאנחנו בסוף נצטרך לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נשנה את החוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יקיר ליסיצקי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יו"ר איגוד המסעדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, יש לך אישור קבוע לפה? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לצערי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא לא הלך אתמול הבייתה נראה לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן תשובה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> איגוד המסעדות, אנחנו מתנגדים לשלם אגרה בכלל אין לנו כסף, אין לנו כסף לשלם אגרה בכלל גם מכסה גם אגרה נשאר עם עובד ב-80 שקל לא הוזלנו כלום, רביבו עשה עבודתו נאמנה הרים את הכפפה הזאת במשך שנה שלמה 11 דיונים, המטרה היא בסוף להשפיע גם על יוקר המחיה וגם שאנחנו נוכל לשלם, בסוף אנחנו נישאר באותו מספר. נמנענו מלציין מה עלות המעביד שהוא שאל אותך מה עלות המעביד הכוללת בסוף אנחנו נישאר באותו מספר, מאיפה המסעדן ישלם עכשיו כירורגי אני מדבר לא השלכות רוחב ולא שום דבר, כירורגי מאיפה המסעדן עכשיו ישלם אגרה ועל מה? וזה לא תקציב תוספתי ואין לזה עלות תקציבית כי זה לא היה קיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקי אז שנייה לא לא אדוני היושב ראש אני מצטער שאני קצת טעון על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, מה שהם מציעים עכשיו אתם תומכים? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לחלוטין לא. לכל הפחות פטור לשנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש אני מבקש טיפה לתת איזושהי סקירה על איך הגענו עד הלום: עד פרוץ המלחמה הועסקו גם פלסטינאים וגם שוהים אריתראים וסודנים אדוני היושב-ראש בעיקר הם הועסקו בענף המסעדנות בעבודות כפיים של שטיפת כלים בעיקר, מאחר והם כבר לא נמצאים חלק עוזבים מרצון ומתקדמים והפלסטינאים לא נכנסים, שאגב הכמות היא הרבה יותר גדולה מהמדווחת הואיל והם העסיקו שב"חים מבין המקרים הפלסטינאים אז הבור שלהם הוא יותר גדול. לאור כל זאת קידמנו אצלנו בוועדה הבאת עובדים זרים בשלב הראשון על פי המכסה המדווחת שיהיו פלסטינאים, הרצון שלנו הוא להוזיל את יוקר המחיה, לאפשר להם לעבוד ולתפעל את העסקים, כך להעסיק הרבה יותר ישראלים כי יש איזשהו מחקר שאומר שעל כל עובד זר שאתה מעסיק אתה מעסיק עוד ארבע-חמישה ישראלים ועל ידי כך גם המנות יהיו זולות יותר, ככה אתה תוזיל את יוקר המחיה לצרכנים. כשאנחנו מביאים עובדים זרים ומטילים עליהם עוד כל כך הרבה הוצאות שלא היו אצל הפלסטינאים אנחנו מביאים אותם לאותו מצב שבו היום הם מעסיקים, שוטף כלים ב-80 שקלים לשעה למה? כי הם לא היו אמורים להלין את אלה שהיו עובדים אצלם, הם לא היו אמורים להטיס אותם והם לא היו אמורים לשלם את כל האגרות והאיתור שלהם, חלק לא קטן מהאגרות שמשולמים בענפים אחרים אמורים לשפות את המדינה בגין ההוצאות של האיתור והמיונים המקצועיים בארצות המוצא של העובדים, שוטף כלים לא אמורים למיין, הוא לא אמור להיבחן, הוא לא אמור להיות מלומד, הוא אמור להיות בריא לא אלרגי למים וסבון ולהיות מעוניין לעבוד בשטיפת כלים, ככזה כל מהלך הגיוס וההבאה שלהם ומנגנון ההעסקה שלהם אמור להיות הכי פשוט בעולם, הפיילוט הראשון שהרצנו היה על מסעדות מכיוון שיצאנו מתוך נקודת הנחה שזה נושא שיהיה כל כך קל לפתור אותו ולא נצטרך לחכות שנה בשביל לחכות לקביעת אגרות, מנגנוני העסקה ודרך גיוס. אלה הן הנקודות שצריך לבטא אותן, כי אם לא אנחנו נמשיך לראות את הענף הזה בתת תפקוד, בקריסה אחרי שמאות רבות של מסעדות רק באזור תל אביב נסגרו בחודשים האחרונים, אחרי שכל המסעדות בצפון הארץ לא מתפקדות ואחרי שאנחנו מבינים שהבנקים בין כה וכה לא מאמינים בסוג העיסוק הזה, כך שמראש כסף המינוף שלהם יקר יותר, כי הם לא יכולים למנף את עצמם באמצעות המוסדות הפיננסים, זו הנקודה שאני מבקש לבטא, נמצא פה גם אילן זיגדון שהוא גם פעיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליהו תן לי בבקשה, אני מבקש התאחדות קבלני השיפוצים. << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> שלום אדוני, אני נטלי וינשטיין מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, ענף השיפוצים סובל כבר למעלה משנה ממחסור חמור בכוח אדם ברמה שהקבלני שיפוצים קורסים, לכן הדבר הראשון שאני אבקש מהוועדה זה כן לאשר את נוסח התקנות ויפה שעה אחת קודם ויותר מזה הייתי רוצה שתחולת התקנות תחול עוד לפני, כי אנחנו כאן בנקודת זמן מאוד מאוד קריטית לענף, אנחנו עומדים לצאת למיונים מיונים באמת ראשונים מסוגם, לעשות היסטוריה במדינת ישראל בהקשר הזה של עובדים זרים שאף פעם לא הועסקו בענף השיפוצים, הועסקו אצלנו רק פלסטינאים והקבלנים שלנו כבר צמאים לעובדים כבר לא יכולים לחכות עד יום אחד נוסף. המטרה של התקנות בסופו של דבר זה לעודד את התאגידים גם להביא את העובדים האלה ארצה, אם יהיו לנו עובדים שהם יעברו את המיונים והתקנות האלה לא יעברו, העובדים האלה לא יגיעו הם לא יזמינו את העובדים, זו החשיבות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואם היושב ראש יאשר תקנות מקלות יותר שיקלו עליכם ועל ידי כך גם יוקל לכם וגם תקבלו את האפשרות להביא את העובדים, למה תתנגדי לזה? << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> אני לא אתנגד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את לא מציעה את זה אפילו כחלופה, את אומרת אני מבקשת לאשר את התקנות האלה ולהחיל אותן אפילו בדיעבד, כדי שלא יבולע לנו וכדי שנזכה להביא עובדים. האם במשך שנה רבה אני משמש לכם במה כדי שתבואי ותסטרי את מה שאני אומר אז אל תגיעו אלי לוועדה גם כן. << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> לא, ההיפך אני מחזקת את מה שאתה אומר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא לא ממש לא את מתבלבלת, אתם חייבים רגע להבין את המסר של מה שאתם אומרים כרגע. << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> אני מחזקת את מה שאתה אומר, אני מחזקת העבודה הרבה שנעשתה פה כל השנה האחרונה, גם אצל מר אליהו רביבו בוועדת עובדים זרים, גם מול רשות האוכלוסין וההגירה, גם מול משרד הבינוי והשיכון, יש פה אירוע שהוא כולו מתכנס כרגע לנקודת זמן שהיא קריטית ואנחנו חייבים להתקדם ולהביא את העובדים האלה לארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רק מילה אדוני, כל מה שאמרתי לעניין המסעדות תקף ושריר וקיים גם לעניין חברות הניקיון זהו כדי שלא נצטרך להסביר גם אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. התאחדות התעשיינים מיכל וקסמן תודה רבה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה, עורכת דין מיכל וקסמן חילי ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, אנחנו מברכים על התקנות מעצם זה שהם יאפשרו להכניס עובדים בענפים אחרים, אבל כשיצאה הטיוטה ביולי אנחנו לא הגבנו, קודם כל כי זה לא קשור בתעשייה וב' אנחנו באמת חיכינו לדבר האמיתי. כשיצאה הטיוטה ביולי אנחנו לא הגבנו, קודם כל כי זה לא היה קשור לתעשיינים ובעיקר כי ידענו שהולך להיות מהלך הרבה יותר משמעותי שיוריד את האגרה השנתית שהיא האגרה היקרה ושהיא תרד גם לענפים אחרים בטח לענף התעשייה, עכשיו אנחנו מגלים בזמן האחרון אנחנו מבינים שאין כוונה כזאת להוריד את האגרה השנתית שבתעשייה עומדת על 8,020 שקלים 1,000 שקלים אגרת בקשה ובסך הכל מוסיפה עוד שבוע עוד 750 שקלים בחודש להעסקה של העובד ולכן אנחנו כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. עכשיו באמת חבר כנסת רביבו מכיר היטב את הקשיים של התעשיינים אני מסיימת, חשוב לומר בתעשייה העסקת עובדים זרים היא מאוד יקרה, קודם כל השכר הוא מאוד גבוה הוא עומד על 130% מהשכר הממוצע עד 50% מהשכר הממוצע, כשעל זה יש תוספות משמרות אחוזייות בנוסף שמתווספות ומעלות את זה בעוד עשרות אחוזים, תוספת המגורים היא מאוד יקרה אומנם האפשרות לנקות היא זהה בכל הענפים, אבל בתעשייה אין את הפתרון המיידי להלנה של עובדים בהבדל אולי מענפים אחרים, ועם התייקרות הדירות בתוספת וכמובן ארנונה וכל מה שכרוך, בסופו של יום וכשאנחנו מדברים על מספרים זעומים שאפשר לנקות זה 300 שקלים עד 500 שקלים וכולנו יודעים מה זה מחירי דירות, אז למעשה התוספת הזאת בטח בתעשייה היא מאוד יקרה. עכשיו מוסיפים וזה מה שאנחנו מבינים שאין כוונה להפחית את האגרות, עכשיו האגרות כמו שאמרתי המשמעות שלהם זה עוד 750 שקלים עלות העסקה בחודש על העסקה של עובד זר, זה 8,020 שקלים ועוד 1,000 שקלים לחלק ל-12 חודשים. עכשיו מעבר לזה שמהותית צריך להוריד את זה יש כאן גם בעיה כשאתה מסתכל בהשוואה לענפים אחרים, עכשיו לצורך העניין תעשייה היא נחשבת ענף חדש, זה שהיא הצליחה להכניס 800 עובדים זה בעצם עובדים שאמורים להחליף את אלפי הפלסטינאים שהיא עוד לא הצליחה להחליף אותם, ככה שמהבחינה הזאת היא חדשה בזירה הזאת, זה שבעבר היו לה עובדים פלסטינאים זה אירוע אחר, אבל כבר שנים אין לתעשייה עובדים זרים ואותם עובדים שהיה לה ב-130% זה בכלל לא נוצל, זה היה מנותק לחלוטין מהצורך של התעשייה. מה שחשוב רק כאן לומר, כשאני משווה את אגרת הבקשה לאגרת הבקשה בתקנות כאן, כאן אנחנו מדברים על 350 שקלים בתעשייה זה 1,000 שקלים, זאת אומרת אנחנו מדברים על זה שזה גבוה במאות אחוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זהו זאת השאלה רגע ועוד דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי אותך. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל זאת האגרה הקטנה, האגרה השנתית זה הפער יש ענפים שמשלמים 1,350 שקלים וענף התעשייה משלם 8,020 שקלים, זה גבוה במאות אחוזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתם מבקשים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה מה שאנחנו אומרים, יש כאן גם בעיה מהותית אמיתית, אלה עובדים שאמורים להחליף את העובדים הפלסטינאים, העובדים הפלסטינאים משתכרים שכר נמוך בהרבה בטח לא משלמים את כל התוספות האלה, את אותם אלפי עובדי פלסטינאים שעבדו כאן ואותם עובדים זרים אמורים להחליף, וגם כשמסתכלים על זה מה לעשות העין לא סובלת את הפער הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? אתם בטח שאלתם מה ענו לכם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע אז מה אתם מבקשים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו מבקשים כמובן גם להפחית את האגרות בעיקר את האגרה השנתית, מ-8,020 שקלים לסכום ריאלי לסכום אחר, לסכום שבאמת מוריד בצורה משמעותית את עלות העסקה של עובדים זרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע מה התפקיד שלך? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני ראש אגף עבודה בהתאחדות ראש אגף עבודה משאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. אולי כדאי לומר עוד משהו, התעשייה זה דבר מגוון מפעלי התעשייה אבל יש מפעלים שהם עתירי ידיים, כשאנחנו מוסיפים סכומים כאלה זה אוטומטית משפיע על יוקר המחיה ואז עושים פה דיון אחר על יוקר המחיה כאילו שמדובר בכלכלות שונות, הדברים האלה הם פשוט הולכים יחד, הדברים האלה פשוט הולכים יחד מדברים יחד משפיעים אחד על השני, להתעלם מזה במיוחד שאני אומרת שגם בהשוואה של הנראות יש פה באמת פער שאני לא יכולה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על האגרות שמביאים עכשיו אתם תומכים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תראה זה לא קשור לתעשיינים, אני בירכתי כאן זה לא קשור לתעשיינים אני בירכתי כאן על עצם זה שמכניסים פה עובדים לענפים אחרים שלא נכנסו, אבל הסיבה שאני פה זה כי אנחנו חשבנו שיהיה השלב הבא ואנחנו מקבלים את הרושם שלא יהיה השלב הבא, אלה התקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר אוקיי, ורוניקה רוזנברג ארגון חברות הניקיון המנכ"לית בבקשה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני מברכת על עצם הדיון ועל ההפחתה והדיון בתקנות, ענף הניקיון לראשונה אושר לו עובדים זרים וזאת נוכח המחסור הכרוני בעובדי ניקיון של 45,000 עובדים, כשהמלחמה גם לא פסחה על הענף שלנו והחמירה את המצב. עכשיו אני חייבת לומר שזה חשוב לקדם את התקנות, אבל להפעיל שיקול דעת ולהפחית אותם, כי כפי שחבריי אמרו הנטל על המעסיקים הוא כבד ביותר, אנחנו לא רוצים רק לומר אוקיי אישרו מכסה אבל לא מאפשרים לנו לממש אותה, אנחנו נמצאים במחסור אדיר ובהקשר שלנו זה משפיע גם על התפקוד של המשק וגם על הבריאות של הציבור, אני לא צריכה להגיד מה קורה בבתי חולים שאין עובדי ניקיון וזה מסכן חיי אדם והזיהומים רק הולכים וגדלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זאת אומרת שאת אומרת שאתם תומכים באגרות האלה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בעצם העובדה שיש תקנון שמאפשר להם להביא עובדים הם תומכים, גובה האגרות ומנגנוני העסקה זה נושא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את מבקשת? << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני מבקשת להפחית אותם, להפחית אותם לכמה שפחות מבחינתי אפילו לתקופה של שנה שנתיים לבחון, כי צריך פה לבחון גם מבחינה ענפית, הענף שלי הוא ייחודי הוא שונה מענף המסעדנות הוא שונה מענף הנדל"ן, אנחנו גם מחויבים למכרזים הקבלנים לא יכולים לשלם יותר ממה שנקבע במכרז שזה שכר מינימום, ענפים אחרים יש להם את שיקול הדעת לשלם לעובד יותר, אני כבולה מכל הכיוונים ואנחנו חייבים להביא עובדים זרים ובלי הפחתת אגרות והקלות לפחות בשלב הראשוני שאנחנו ענף חדש תחת מסחר ושירותים, זה יהיה מאוד יפה אבל באמת חבר הכנסת רביבו מאז תחילת המלחמה יום יום ועדה-ועדה כולל הניקיון משקיע ומקדם, אבל בוא לא נשים מכשול בפני עיוור, המטרה זה להביא את העובדים לא רק להגיד אוקיי עשינו וי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב תודה תודה רבה. מה שאני מבקש גברתי היועצת המשפטית אולי נתחיל ככה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע אתה מסיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עוד לא מסיים. אני מבקש לומר שיש לי בעיה להצביע על מה שאתם מבקשים ממני, יש פה אי צדק משווע, ההתנהלות הזאת היא התנהלות אנכרוניסטית, אתם מבקשים אגרות על דברים שהם לא צודקים על פניו הם לא צודקים, התשובה היא או ועדת שרים או חוק. אני כשנבחרתי לכנסת וכך גם חבריי אנחנו לא הושבענו כדי לשמור על חוקי מדינת ישראל, אנחנו חברי הכנסת אל תעשה לי ככה אני לפניך פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות גם אתה למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי היו צריכים להשביע את חברי הכנסת כן לשמור על החוקים, רק הערת שוליים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא להנציח אותם, לבחון את האקטיביות שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמרנו תודה רבה, אני מאוד מודה לך שאתה מפריע לי אבל הכל בסדר. התפקיד שלנו כשאנחנו רואים חוק כזה מעוות לתקן אותו, לכן אנחנו לא נשבעים לחוקי מדינת ישראל אנחנו מדברים על מדינת ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. ואז המציאות היא שאנחנו עכשיו נתקלים בחוק אני צריך להצביע על אגרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אצביע בעד החוק הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה משפט שלמה. זה פשוט משפט שלמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נשנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה משפט שלמה כי מצד אחד אנחנו עומדים על זה שעברו סליחה אל תפריעו לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל תן לי רק לסיים, אני מבקש מהיועצת המשפטית לנסח תיקון לחוק, יש ענפים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא חוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תקנות הוא רוצה לתקן את החוק בגלל התקנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיקון לחוק, החוק מעוות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מטעם הוועדה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הוועדה אין לה סמכות לעשות, חברי הוועדה יש להם סמכות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוטמן המציא את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר לא משנה, אנחנו נעשה את זה כאן אני אשב איתם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש להצטרף אליכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם תרצו גם אנחנו פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על חברי הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שתשב איתה, הצענו רק את העזרה שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשמחה רבה מה השאלה, למשל אני העברתי נאור אני העברתי בחוק שהחקלאים יהיו פטורים מאגרה, הם פטורים, היה מאבק עם האוצר ובסופו של דבר החוק התקבל והוא קיים החקלאים פטורים מאגרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם משלמים אגרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלוואי ונגיע פה כמו לחקלאים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני חושב למשל שהמסעדנים לא צריכים לשלם אגרה, בוודאי לא בתקופה כזו. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> גם הניקיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז גם אם אנחנו נדבר על תקופה קבועה או שנדבר על הוראת שעה או שנעשה את זה באיזושהי צורה - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> גפני אני יכול מילה אחת בבקשה? זה חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לא אני מתבלבל כי כשמבלבלים אותי - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אז אחרי זה אני רוצה להוסיף מילה שנצא מפה עם משהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן לך דקה. צריך לנסח את החוק הזה ואני עוד לא יודע מה לעשות עם האגרות, אבל האגרות זה חלק מהבעיה בגלל שיש אגרות שהן גבוהות מידי שצריך להוריד אותם להפחית נראה איך אנחנו עושים את זה. מי אדוני? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אילן זגדון מסעדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר אני תיכף אתן לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מי מבטיח - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו פה מה, אנחנו בובות? לא הבנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בובות לכן אני שואל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא ממש לא בטח לא כשאתה איתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם שאלה שאני אשאל אותה בסוף, אני רק אומר שאני גם מאוד מאוד מתלבט אני לגמרי מזדהה עם מה שיקיר אמר, כפי שביטלנו כאן בקדנציה קודמת את היטל עובדים זרים למסעדות, אני חושב שאנחנו צריכים לפטור את המסעדות בטח היום מהאגרה הזאת, זה יכול להיות גם בהוראת שעה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> גם לניקיון דרך אגב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גם זה שיקול, את עצמך מהסוג אני לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה דבר אחד, תראו אני לא חושב שבשלב הזה אנחנו, שוב אני לא יודע איך בלי קשר איך אני אצביע כן, אבל אני לא חושב שצריך לתקוע את התקנות כרגע אבל אין ספק שיש כאן עיוותים שצריך לתקן אותם חד משמעית ואני אשמח אם תיזום את זה. יש לי רק שאלה לגבי ענף המלונאות, למה זה לא בפנים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> ענף המלונאות זה ענף שיש לו כבר אגרות, אנחנו דנים היום הבאנו אגרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה יש לו לא הבנתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מדברים על ענפים שלא היו בעבר, כי כל מה שמדובר פה בתקנות עם האגרות מתייחס לענפים שלא היו מוכרים עד היום שלא היו בעבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי ומה דעתכם המקצועית לגבי הורדת אגרות בענף המלונאות? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אפילו המלונאים לא מבקשים כבר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> התקיים דיון של ועדת המנכ"לים שאמור לבחון את כל נושא האגרות בכל ענפי המשק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז למה לא להביא את כל התיקון יחד? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כי אנחנו רוצים לתת מענה לשוק אם לא האגרות הן גבוהות, אין לנו בעיה זה שוב תצביעו אל תצביעו זה בסוף אנחנו נפרסם אגרה הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו מביאים פה, פי שלוש באגרת בקשה ו-20% יותר באגרה השנתית, הם יכולים לשלם את זה? זה הרבה יותר גבוה עבורם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שאמרנו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה המצב, היא שאלה למה לא לחכות אני יכול לחכות הם לא יכולים לחכות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא היא שאלה למה לא הבאת את זה עכשיו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הינה יושבים פה חבריי לוועדת מנכ"לים. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> רק בקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליהו אני לא שומע, אני חושב שאני אעביר את זה אלייך לוועדה, אתם תחליטו על התקנות האלה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> רק בקשה, קודם כל מה שנאמר על ידי יושב ראש ועדת עובדים זרים הוא צודק, אנחנו אבל מבקשים לאשר את מה שהונח פה היום, זה חיוני לאותם ענפים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל שמעת מה כל חברי הוועדה והיושב ראש אומרים, אנחנו הולכים אנחנו בגישה של כן לאשר את התקנות, אם לא ניתן את ההבהרה למה שאנחנו נדרשים לו לצד ההבהרה, זה מה שנקרא הבהרה תחת מחאה אנחנו מקבעים מצב קיים ותמשיכו לבכות עוד 20 שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה כן בבקשה מה רצית לומר? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> קודם כל תודה רבה לחבר הכנסת אליהו רביבו על כל מה שאתה עושה ולך גפני, המשפט הזה שצריך זו המטרה שהגעתי לכאן שהאגרות האלה תרדנה ותושווה לענף החקלאות 1,300 שקלים, צריך להבין המחירים במסעדות היום אתם אוכלים במסעדות אתם רואים את המחירים, אם תהיה אגרה גבוהה המחירים פשוט יעלו יותר. מה שצריך לצאת אני דיברתי עם רום לפני שנכנסתי לישיבה והוא אמר לי כזה דבר: אילן האגרה היא 8,000 שקלים ואם לא נאשר את האגרה הזאת היום הכל יתעכב, אנחנו צריכים לקבל את העובדים עוד כמה ימים. צריך להוציא מפה החלטה שעד שנחליט בוועדה הבאה או בוועדה אחרת על איזה סכום תהיה אגרה, שזה לא יעכב אותנו בתהליך מה שרום אמר לי בכניסה לוועדה הזאת, כדי שזה לא יעצור לנו את התהליך נחליט על המחיר אחרי זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ממילא התחילה היא לא מוצעת יש פה עוד שלושה חודשים של דחייה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רום אתה לא רק גאון אתה לא רק תותח, אתה עד כדי כך מבריק שאתה יודע לעמוד להם בכניסה והם נכנסים לפה בתזמורת אחת שלמה מהפחד שלהם לא לקבל את העובדים, הם מתחננים כבר למה שאתם כופים על המשק שמרסק את כולם. הנה אני אומר חד משמעית עם כל הצניעות עם כל הצניעות אני מסתכל בראייה ההוליסטית ביותר כמי שמטפל בזה ימים ולילות עם כל הצניעות הנדרשת, אנחנו מעבירים את התקנות רק כדי לא לעכב לכם אבל תחת מחאה, כי המציאות הזאת שבה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע רביבו, מי מקריא את התקנות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שנייה שאלה היושב ראש, האם אנחנו יכולים לקבל פה איזושהי התחייבות לפרוטוקול ללוח הזמנים לתיקון העיוותים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ולדימיר, אתם צריכים לקחת בחשבון את כל הענפים, יש פה את ענף הבניין שאנחנו חלק מתוכו שעם כל הכבוד הוא הכי גדול כרגע במשק ובדרגה הכי גבוהה מכולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בא לאשר את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא הכי גבוהה, גבוהה מאוד אבל לא הכי גבוהה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה רוצה לדבר עלי יוקר המחייה בוא נוריד את עלות הבניין פועל עולה יקר כי האגרה מאוד גבוהה, אנחנו משלמים 1,800 שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני איתכם, לא אבל אתה מתפרץ לדלת פתוחה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבר'ה חבר'ה הוא מחזק אבל את מה שאתם מדברים, למה אתם לא מקשיבים לנו עד הסוף אתם גוזרים הבנה מהסבר חלקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לא נספיק היום, אני מבקש שאתם תשבו השבוע ותכינו עבודה לגבי הנושא של הפחתות שגם צריך לעשות בתקופת המלחמה, תבקשו מהמנכ"לים שלכם שיאשרו לכם גם כן ואני מבקש במקביל, אנחנו רוצים גם את העזרה שלכם בהכנת החוק הזאת שאני מבקש לתקן את העיוות הזה, אנחנו נמשיך את הדיון בתקנות שאתם מביאים, אנחנו נמשיך את הדיון בישיבה הבאה בשבוע הבא, אני מבקש שתעשו עבודה ותגידו לנו מה אתם מוכנים שיהיה הפחתות, באיזה עוד דברים צריך שיהיה הפחתות ולעבור על האגרות האלה שלפי הדיון כאן יש פה רבים שמבקשים ההפחתה לפחות לא הוראת שעה לפחות בתקופת המלחמה, אני מבקש בתוך שבוע שתביאו לנו עבודה מעולה בסדר? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז אני מבקש להכניס פה עוד נושא שהועלה לדיון, אבל מכיוון שהרב כבר פורש את שמיכתו על כלל העיוותים כאן אני מבקש לרכב על הגל המדהים הזה: יש פה נציגות של משרד התחבורה? לא, אז אני מבקש רגע שאדוני ידרוש עוד דבר ונכניס את זה שזימון גם למשרד התחבורה. עובדים ירדנים שמגיעים לעבוד באילת בדגש על מלונאות אפרופו מלונאות מגיעים בשתי משמרות משמרת בוקר ומשמרת ערב, בשל איזושהי לקונה במשרד התחבורה שהוא אחראי על מעברי גבול, עובד ירדני שמגיע לעבוד במלונאות משמרת ב' משלם אגרת תייר, כל יום שהוא נכנס אגרת מעבר כתייר שבעשרות רבות של מונים יקרה יותר מאגרת מעבר שהוא משלם אם היה עובד משמרת בוקר. אף אחד לא מצליח להבין את זה, אגב אני אומר את זה כאן הוצאתי כמה וכמה מכתבים למשרד התחבורה עדיין לא נעניתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע אתם יודעים על מה הוא מדבר? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מניח שמי שעוסק בזה יודע אבל זאת לא דירקטיבה שלהם, אבל מכיוון שאדוני כבר מטפל בכל הקלקולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול לטפל בהכל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל אתה הבטחת לי שתעזור, אתה תמיד עוזר לי. << אורח >> נילי ברוש: << אורח >> כבוד היושב ראש אפשר משהו קצר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> נילי ברוש: << אורח >> המשמעות של לא לאשר את התקנות האלה זה תפס - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאשר את התקנות זה עכשיו לשבת כמה שעות עם כל מה שנלווה לעניין הזה שיש הרבה עיוותים בזה, אני מבקש שהם יעשו עבודה, אנחנו נאשר את זה בשבוע הבא. << אורח >> נילי ברוש: << אורח >> תפסת מרובה לא תפסת, תאשרו את זה ותלכו לתקן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא אומרת לי שהתחילה זה בעוד שלושה חודשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהעברנו מה שביקשנו, אנחנו רוצים לשנות את החוק לפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יודעת מה אני מקבל את מה שאת אומרת, אני מבקש תעשו את העבודה ותהיו יותר גמישים בעניין של הפחתות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני היושב ראש הגמישות אתה לא דורש אותה מאיתנו יש פה את נציגי האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל שים לוח זמנים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני יכול להתייחס סליחה יו"ר הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אבל עכשיו מינו שר מיוחד שמטפל במינהלות הוא יטפל בוויה דה-לרוזה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אשמח להגיד, וועדת המנכ"לים הנושא הזה הובא לפתחה והיא לקחה בחשבון את שני השיקולים, של הצורך בבחינה יותר רחבה של כלל האגרות לבין הצורך לתת לענפים לצאת לדרך, הוועדה בדקה את זה והיא הגיעה למסקנה שבחינה של כלל האגרות ייקח זמן ואנחנו לא רוצים לעכב את כל הענפים את פרק הזמן הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא יודע לנקוב בזמנים אבל שוב דיברנו על זה בוועדה הרבה פעמים, זה דורש בחינה כל אחד מהנציגים פה של הענפים באו והסבירו בצורה מאוד מאוד טובה למה המאפיינים שלהם שונים וייחודיים וכן הלאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה אתה רוצה לומר לי? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הדירקטיבה שבה אנחנו נהגנו בוועדת המנכ"לים היא לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים דבר ראשון לאפשר לענפים שהיום אין להם עובדים לצאת לדרך, הדבר השני לקיים דיון מעמיק ומקצועי כמו שצריך בענפים השונים ולהגיש המלצות בהתאם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול אבל להפחית אגרות שאתה מביא לנו בשבוע הבא? שאתה מביא עכשיו? להפחית אגרות בתקופת המלחמה בהוראת שעה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא יכול הוא יכול הוא צריך לרצות, הוא יכול אני אומר לך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> קיימנו על זה הרבה דיונים, התקנות שהבאנו לפה אלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה משרד האוצר? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי התשובה שלכם היא לא? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בדיוק. אני רק אחדד, השלב הבא הוא דיון פרטני באגף של כל ענף כולל מה שמונח פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להפריע. אני מבקש מעבר לעניין הזה של דיון מעמיק של ועדת המנכ"לים שאני מאוד מכבד אותה אני לא יודע איזה מנכ"לים אלה, הכל בסדר התוכנית שלכם תהיה מצוינת, אני רק מבקש דבר אחד: אני צריך ללכת לאשר את זה, אני הולך לעשות את זה בימים הקרובים ואני רוצה גם להקדים את תאריך התחולה, זה לא יהיה בעוד שלושה חודשים אנחנו נקדים את זה שזה יהיה - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה? אם עכשיו מסעדה יודעת להביא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא נכנס לזה עכשיו אני הולך להקדים את זה, התחולה תהיה מוקדם יותר אנחנו נקיים את הדיון הזה גם על התחולה. אני מבקש, יש דברים אנחנו נמצאים בזמן מלחמה, יש דברים יש ענפים שזה ברור לגמרי שהאגרות הן גבוהות מדי, אני מבקש שתפחיתו את זה למשך שנה למשך חצי שנה, למשך תקופת המלחמה, אני מבקש זה מאוד קשה לנו להצביע ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים להצביע, להצביע בעד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא עשה לנו פירוש. << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> זה לא יהיה השבוע אנחנו מכירים את זה, יש את הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה שמתעכב בגלל הנושאים האלה, הקבלנים שלנו כבר לא יכולים לשאת בנטל כבר לא יכולים, לא יכולים קורסים בוכים מדברים איתי בטלפון בוכים עם דמעות ואני בוכה יחד איתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תראו אבל אני באמת רוצה להבין, מה המשמעות אם אנחנו לא נאשר את זה היום, לכמה זמן אנחנו דוחים את זה? << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> כל דבר נדחה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבר'ה התחולה היא בין כה וכה לא למחר בבוקר, את מחר בבוקר יודעת להביא לפה עובד בשיפוצים? << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> אבל מסכימים גם להקדים את התחולה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם מדברים על ה-1 בינואר 2025. << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> מי יביא אותם? התאגידים לא יסכימו להביא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את רוצה לשמוע מה שאני אומר לך? << אורח >> נטלי ויישנשטיין: << אורח >> אז תקשיבי, אם אנחנו מצביעים היום האגרות יהיו כמו שהם רוצים גבוהות אבל זה ייכנס לתוקף בעוד כמה חודשים אין תחולה מיידית, אם אנחנו עושים את הדיון הזה בשבוע הבא אני מקדים את התחולה ואז זה לא יהיה עוד כמה חודשים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כבוד היושב ראש, אנחנו כבר עכשיו מדברים על הקדמת התחולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לנו אין נפקא מינה אם זה עכשיו או לא? לנו אין נפקא מינה כי בכל מקרה תקדים את זה בעוד חודש אז תבוא שבוע הבא עם התוצאות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק, תגידו שאתם רוצים להקדים את התחולה להיום אנחנו כבר באירוע אחר היא צודקת, הואיל ולא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנה אנחנו בעד עם רוויזיה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אנחנו מתנגדים המסעדות מתנגדות לזה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אנחנו איתכם, יושב ראש הוועדה אנחנו איתכם, אנחנו מבקשים להפחית ולבטל על אף המסעדות אין יישום גם ככה אנחנו לא נצליח להביא אתם לא תביאו את העובדים מחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני מבקש ממכם, אני מבקש: תביאו הפחתה באגרות האלה, אתם שמעתם פה את הדיון. אני במקביל ביקשתי מהיועצת המשפטית, כי החוק מעוות, אני לא יודע מתי חוקקו אותו, לשנות את החקיקה בעניין הזה, אנחנו עשינו את זה על החקלאים ואני מתכוון לעשות את זה על כמה ענפים כאן. אני מאוד מבקש שתהיו גמישים בעניין הזה, אתם גם צריכים את הוועדה אתם במשרד האוצר אתם תבואו לפה עם תקציב תבואו לפה עם הפחתות. אני לא אעמוד מול הדמעות של האנשים שדיברו כאן, אני לא אעמוד בגלל שמשרד האוצר אומר לא, אני לא מקבל את ה"לא" בשום אופן, תבואו עם תשובות ועם תשובות חיוביות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בלי זה – אין תקציב. נכון? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הכול ברמיזא? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הנה, אני אומר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ולדימיר, אתה לא יודע כמה דברים אני צריך לשנן לעצמי לזכור שאיימתי שבלעדיהם אין תקציב. אבל אני עומד מאחרי זה, אני מתחייב בפניכם אני עומד מאחרי זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:26. << סיום >>