פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
25/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 493
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ד בחשון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 << נושא >>   
 << נושא >> 2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה)(תיקון מס' 6), התשפ"ד-2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
אביחי אברהם בוארון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
נאור שירי


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
אריאל קלנר


מוזמנים: 
	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

	יוראי מצלאוי
	–
	משרד האוצר

	אורלי שיף
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

	אושרת חסיד
	–
	רמ"ט למנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

	אפרת אורן
	–
	עוזרת ראשי יעוץ משפטי רשות המיסים, משרד האוצר

	גל ברנס
	–
	משרד האוצר

	אורלי שיף
	–
	רשות המיסים

	קרן ברק
	–
	חברת כנסת לשעבר

	יונה יהב
	–
	ראש עיר, עיריית חיפה

	משה קונינסקי
	–
	ראש העיר, עיריית כרמיאל

	רונן מרלי
	–
	ראש עיריית נהריה

	ישראל מאיר סברדלוב
	–
	מ"מ וסגן ראש העיר, עיריית צפת

	אליהו פינס
	–
	עוזר סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית צפת

	אוריאל רואש
	–
	סגן ראש העיר, עיריית נהריה

	גדי מרגלית
	–
	מנכ"ל, עיריית חיפה

	סופי נקש
	–
	עיריית חיפה

	פז גליקמן
	–
	עיריית חיפה

	אורן בוטא
	–
	יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים

	ירון סולומון
	–
	המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

	ענת לובזנס
	–
	ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

	יהודה דואה
	–
	ראש המועצה המקומית קצרין, מרכז השלטון המקומי

	מוטי בן דוד
	–
	ראש עיריית מעלות תרשיחא, מרכז השלטון המקומי

	אורי קלנר
	–
	ראש מועצה, מועצה אזורית גולן

	אלי מנטבר
	–
	איגוד תעשיות התרבות ואומנויות הבמה, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	צמרת אביבי
	–
	סגנית הנשיא, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	קרן אוחנה איוס
	–
	מנכ"ל, חיב"ה - איגוד הגנים הפרטיים הארצי

	ליאור גור
	–
	צוות כנסת וממשלה בפורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה

	ישראלה מני
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

	רוית גרוס
	–
	מנכ"לית, ארגון מנהיגות אזרחית

	חנן דגן
	–
	מנכ"ל, איחוד גני הילדים

	רינה קמני
	–
	מנכל, התאחדות משרדי הנסיעות

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	יורם מועלמי
	–
	יושב ראש מפלגת העצמאים החדשים כח חזק

	לוסי חדידה
	–
	מנכ״לית גנים ברמה אחרת

	אוריאל רואש
	–
	עצמאי 

	עידו יוטה
	–
	עצמאי 

	ליאור גור
	–
	פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

	יואב אנגל
	
	


		  

ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עופרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> 1. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 << נושא >>
<< נושא >> 2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה)(תיקון מס' 6), התשפ"ד-2024 << נושא >>


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני כ"ד חשוון התשפ"ה, 25.11.24. על סדר-היום: הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה)(תיקון מס' 6), התשפ"ד-2024. לפני שנפתח כהרגלנו, יש קודם כל משפחות החטופים שנמצאים פה. החטופים עצמם עדיין בעזה, 101 חטופים שעדיין נמצאים שם, אבל טרם ניתן להם את האפשרות לדבר – יש הסרטון שהם ביקשו ואנו מבקשים גם לראותו. בבקשה. 

(מוקרן סרטון)

יואב אנגל.

 << דובר >> יואב אנגל: << דובר >>   

שלום לכולם. ניגשה אליי פה בחורה, איני מכיר אותה, ואמרה לי: חשוב שתדבר בשפה שלהם, שיבינו. אני לא יודע איזו שפה. לחטופים שיושבים במנהרות לא אמורה להיות שפה. אני גם לא כזה דובר שפות. חזרתי שבוע שעבר מלוס אנג'לס. הייתי צריך לעזוב את עבודתי כדי לעשות הסברה בלי שפה ובלי יכולת הסברה, עם כפיר, הילד שלי. ילד בן 19, שצריך לעשות הסברה בעולם. אז כתבתי כמה מילים, ואשמח שזה ייכנס לבבות ולמעשים של כולם, לא בשפה כל כך מיוחדת. אני מקווה שכולם יבינו את השפה.

שמי יואב אנגל, אני אבא של אופיר שנחטף לעזה ב-7.10. כפיר שוחרר לאחר 54 ימים בגיהינום. אופיר ועוד רבים נחטפו בבוקר מהמיטה כאן בארץ ישראל. אופיר נחטף. יחד איתו נפלנו לתהום, הפחד והאימה כל המשפחה. לא מדובר רק על החטופים – מדובר גם על המשפחות. 

לאחר 416 ימים יש עדיין 101 חטופים וחטופות מורעבים, צמאים, ללא אוויר ולא מזון וללא מים. זה במקרה הטוב. באיזו מדינה המנהיגים לא יוצאים להסתער על חזרתם? להסתער זה לקום, לא לפחד מדבר, להגיע ליעד בצורה המהירה ביותר. ברמה הצבאית זה לחסל את האויב בכל מחיר. כך לימדו אותי בצבא. כך אני יודע שמסתערים – לא פוחדים ליפול, לא חושבים על הבית עד שמחסלים את האויב. את זה הצבא עושה בגדול.

ברמה שלכם זה להחזיר את החטופים. את זה אתם לא עושים בינתיים. אתם לא עושים. מפחדים ליפול אולי פוליטית, לא יודע, מפחדים לאבד כיסאות, מעמד. מתחבאים מאחורי כל מיני סיבות כאלה ואחרות. ככה לא מסתערים. ככה לא מגיעים ליעד. ככה לא מחזירים חטופים. זה לא נקרא הסתערות. זה פחדנות. אני שואל את עצמי, מתי פחדנות זו תגיע לרמה הצבאית, ואז יחלו גם בעיות ברמה הצבאית?

מיותר או לא  מיותר לציין שעד היום שום חבר כנסת או שר בממשלה לא התקשר לבקש סליחה או להתנצל על ישיבתו של אופיר בגיהינום ועל ריסוק המשפחה. גם עכשיו שנה אחרי שחרורו של אופיר עדיין המשפחה נלחמת על זכויות ולא מוכרת בשום צורה שהיא. במשפט אחד שנכתב בשיר לפני שנים רבות, פרצופה של המדינה. תודה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. השפה שדיברת היא השפה של הכאב. זה הדבר הכי נכון מהלב לדבר לכל אחד ואחד מאתנו.

 << דובר_המשך >> יואב אנגל: << דובר_המשך >>   

אמן.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הפסקה של רק דקה ואנחנו ממשיכים.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:10 ונתחדשה בשעה 10:11.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אנו חוזרים לדיון. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה)(תיקון מס' 6), התשפ"ד-2024. מי מרשות המיסים, מהאוצר, איפה יוראי? יכול להיות שהוא בחוץ. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

השאלה האם השתנה משהו מהישיבה הקודמת עד עכשיו או הביאו אותנו אותו דבר ואז נשב אותו דבר ונריב כאן ולא ייצא כלום חדש? בינתיים נפתח בדברים אחרים בנושא הזה עד שיוראי ייכנס. העלינו בפעמים הקודמות את הסיפור של הגנים הפרטיים. הגנים הפרטיים, אמיר, אתה זוכר את הבעיה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אחת הסוגיות שעלתה בפעם הקודמת. נתנו דוגמה על נהריה אבל זה לכל הישובים שיש להם זכאות למחזורים במסלול שכר. בעבר כשההנחיות צהובות, רשום שאפשר לקיים לימודים ובתנאי שקיים מרחב תקני בזמן ההתגוננות. העיר נהריה למשל, שזו הייתה הבעיה העיקרית בפעם הקודמת, פיקוד צפון צמצם להם את כמות הכיתות, והם לומדים בקפסולות, חלק מהזמן בזום. זום זה לא היעדרות שרשומה, שבית הספר סגור. אנו נוציא הנחיה בנושא הזה, שככל שמי שהילד שלו עד גיל 14 באותם תנאים שיש בתקנות, והילד היה בבית, צריך ללמוד בזום נראה את היום הזה כיום היעדרות להורה וגם מעסיק מחוץ לאזור, אם אני עובד בחיפה ולא יכולתי ללכת לעבודה בגלל שהילד שלי לומד בקפסולה יהיה זכאי לפיצוי כיום היעדרות רגיל.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ילד שעד גיל 3 גם? הוא נתן את הדוגמה היותר רחבה.

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

בדיוק אותו דבר. נתתי את הדוגמה - בגן ילדים יש קפסולות שהחליטו שחלק מהילדים בבית וחלק לא למרות שאין הנחיה לסגור את גן הילדים. בימים שהילד בבית נראה את זה כיום היעדרות והמעסיק יוכל לתבוע בגין אותו עובד. בכל  האזורים שזכאים למסלול שכר, זה ישובי קו העימות, גליל עליון, רמת הגולן. זה עלה במיוחד בישובי קו עימות לא מפונים. בנהריה כל הישובים מ-4 ק"מ צפונה עד 9 ק"מ, בגדול קרה בישובים שלהם. באוקטובר עד דצמבר 23' ההנחיות היו יותר ברורות – יש או אין לימודים, ואז זה היה יותר קל. חיפה הם לא במסלול שכר, אז זה לא רלוונטי. ככל שתשלם לעובד המדינה תשתתף בתשלום שכר. זה נוסחה אחרת קצת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

קו עימות זה נהריה וגליל עליון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ורמת הגולן.

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>   

שאלת הבהרה כדי שאוכל להעביר את המידע שאתה אומר הלאה. אתה מתייחס לחוק שאומר: הורה שישב עם ילדו והיה הילד עד גיל 14 ישולם שכרו על ידי מעסיקו. לנו יש עם זה שתי בעיות – אחת, מה קורה עם הורים עצמאיים שיושבים עם ילדיהם בבית?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה רשום בחקיקה. יקבל כמו שכר של הורה.

 << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>   

אסיים את שאלתי. מאחר שמערכת היחסים בין ההורים לבין מסגרות היום היא התקשרות חוזית, בעצם מה שיקרה פה להבנתי, זה שההורים ידרשו את התשלום חזרה מבעלי המעונות וגם יקבלו את הכסף מהמעסיקים שלהם כלומר יעשו עושר כפול. אני חושבת על מנהלת המעון, מי ישלם לה בסוף?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

היא נמצאת בנהריה – זכאית להגיש תביעת מסלול מחזורים ולקבל את כל אובדן ההכנסות שלה.

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

אתה מדבר על אזור ספציפי אחד.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בדוגמה שנתת בכל המקומות המעון היה סגור או בקפסולות והוא זכאי למסלול מחזורים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אמיר, דברי על התחום שאמר קו עימות ועל כל המקומות הללו, איפה הבעיה שלך? אחר כך נעבור עוד שלב. אני רוצה לדעת שאנו מכוסים שם.

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

אסביר איפה הבעיה. כיוון שאני מבינה שמשרד האוצר נאחז בציפורניים בקו שאותו קבע פיקוד העורף, אנחנו נישאר קירחים מכאן ומכאן, ואתן את הדוגמה שנתנו בשבוע שעבר – שחיפה נכנסת להוצאות מזכות נניח אבל שומעת את האזעקות בקריות. הילדים עד גיל 3, פעמיים יש שם היעדר יכולת להפעלה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

חיפה אני מודע. 

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

זה גם קריית שמואל וגם קריית חיים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

חיפה צפונה עד נהריה. מנהריה אין לנו בעיה. את אומרת בכל קו עימות? הבנת את המתווה, זה בסדר גמור.

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

לפי המתווה הזה, זה אומר שנפתחות לנו שלוש אופציות. יש הוצאות מזכות, יש פגיעה במחזורים ויש סעיף שכר שמציע אמיר. אנו לוקחים אותו בשתי ידיים, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

נפתרה הבעיה. מה הבעיה שלך הלאה?

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

הקושי שלנו כזה – באזורים שהם נושקי קו עימות שיש שם מסגרות ללא ממ"ד או ממ"ד קטן, אנו מדברים עד גיל 3 – קריית חיים, קריית שמואל, נשר, חיפה, טירת הכרמל; אזורים שמפעילים מעל אלפיים מעונות יום שכרגע אם אנו לוקחים את המטר הרבוע ואת היכולת להלין שם ילדים ולהאכיל אותם, כיוון שאין להם יכולת התפנות תוך 60 שניות כי הם פעוטות חסרי ישע ללא עצמאות שיכולים לרוץ לבד, אנו לא רק שמפעילים במינימום של המינימום של הקפסולה. אם בכלל הורים שולחים - יש פה קושי. קח את הדוגמה משבוע שעבר שנפל כטב"מ בגן ילדים בחיפה, שהיא לא נמצאת, האזעקה נשמעה בקריות. למזלנו הרב אותה גננת גילתה תושייה והכניסה את הילדים על אף שהאזעקה לא באזור שלה ומנעה פגיעה ברמה מסכנת חיים.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נדבר על הגן עצמו, ככל שהיא תחזיר כסף להורים שלא שלחו את הילדים, תקבל את זה בהוצאות המזכות כי תהיה לה ירידת מחזורים והמדינה תשתתף איתה גם בשכר ששילמה לעובדים וגם בכל ההוצאות שיש לה כולל ארנונה, חשמל, הוצאות שלא הצליחה להימנע מהם בעקבות הירידה. זה הנוסחה במסלול הוצאות מזכות. היא תקבל פתרון והוא די דומה לזה שניתן בכל מדינת ישראל באוקטובר עד דצמבר. גם בתל אביב היו אותן בעיות, באוקטובר עד דצמבר היו הנחיות לא לפתוח גני ילדים בכלל בתל אביב והם קיבלו הוצאות מזכות בדיוק באותו מסלול. בסוף אנחנו נצמדים להנחיות פיקוד העורף כי זה הקריטריונים שאיתם אפשר לרוץ קדימה כי הם גורמים לבעיה. נכון שזה לא מושלם בכל המקומות אך יש לזכור שכך זה היה גם באוקטובר עד דצמבר, בתל אביב ורמת גן. אני גר ברמת גן ואותו דבר זה היה. הילדים לא היו בבית ספר והגן קיבל.

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

ברשותך, בסך הכול בסוף נסתדר איכשהו כולנו יחד אך חשוב לי לומר, אמיר, שביקשנו גם בפעמים הקודמות, בגלל שאנו מדינה באירוע מתגלגל, חבל שאנחנו מגיעים משבוע לשבוע ואנשים כרגע על הגריל. אם אפשר לייצר במומנט הזה נוהל סדור קבוע. הרי אנו יודעים, זה היה בדרום, עכשיו בצפון, מחר יהיה במרכז. ראינו מה עבר אזור השרון אתמול. בואו ננסה לבנות נוהל כפתור.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

שמעתי את נוהל לחיצת כפתור מחברי כנסת. דווקא בגלל שזה אירוע מתגלגל וכזה גדול ובסוף הקופה הציבורית מוגבלת, דווקא באירוע כזה גדול לטעמי המקצועית – ואפשר לחלוק על זה - זה לא אמור להיות בלחיצת כפתור כי לחיצת כפתור יכולה להביא את זה לסכומים שלמדינה לא יהיה כסף לשלם. זה צריך להיות כל פעם בדיונים לפי ההנחיות. דווקא באירוע הזה אנו רואים שההנחיות השתנו, בין כל חודש הן השתנו ולכן התקנות השתנו בהתאם לזה. אם היה נוהל לחיצת כפתור יכול להיות שהיה נותן פתרון לכולם אבל לא היה כסף להביא את זה.

 << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >>   

לפחות לקצר תהליכים. אנחנו עוד שבוע בדצמבר, מסגרות החינוך סגורות מ-22.9. ארבעה חודשים ללא שכר, ללא הכנסה, ללא פיצוי, ללא חל"ת, בעיקר עם המילה ללא ואנו אומרים: כל פעם זה יכול להשתנות. כמה עוד הם יחכו?

 << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >>   

גם מה הפתרון לבעלת הגן? מה הפתרון לבעל גן שמבקשים ממנו החזר וגם מקבל מהמעסיק? איך אפשר לפתור את הבעיה? במקרה שמבקשים מבעל הגן או בעלת הגן החזר על הימים ואותו אדם מקבל גם החזר מהמעסיק שלו?

 << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 10:24) << מנהל >>   


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

במעונות הסמל לצורך העניין אתה לא רואה אותם פה, כי הם מקבלים את הכסף מהאוצר, את השיפוי, ואז גם אם ההורים יקבלו בחזרה למשל הם מקבלים מהמדינה, הכול בסדר. הגנים הפרטיים שהם גם מעונות היום, רק נקראים גנים פרטיים, את השיפוי הזה לא מקבלים. הוא יקבל את השיפוי שלו גם בחיפה, בכל מקום. הוא אמר: אל תביא לי כמוהם אבל תביא לי כמו בתחילת המלחמה. בתחילת המלחמה מצאנו להם פתרון, גם בקורונה. הפיצוי שצריך להיות להם, כדי שיבוא ההורה וידרוש ממנו חזרה את הכסף – שלא יצטרך לריב עם ההורה - ייקח את הכסף. אני מקבל את השכר, אין בעיה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה בדיוק מסלול הוצאות מזכות. אם אני מחזיר כסף להורה, תהיה לי ירידה ואני אכנס לזכאות ואז אני אקבל פיצוי. אם לא אחזיר כסף להורה לא נפגעתי. אי אפשר לתת לגן את שתי האפשרויות, לא להחזיר כסף ולתת פיצוי. אם הוא מחזיר כסף, הוא נכנס למתווה, ואז יקבל פיצוי גם על השכר- - 

 << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >>   

אבל אתה עושה פה חלוקה בין נהריה לחיפה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ההפך. חיפה משלים לך מה שחסר לך בנהריה.

 << אורח >> חנן דגן: << אורח >>   

אני רוצה להוסיף - כל ההתנהלות של הגנים היא שונה מכל עסק רגיל, ואנחנו רואים סוגים שונים של פגיעה כלכלית. אם אני אומר: הגן נכנס עכשיו למצוקה, צריך לשלם משכוורת כמה חודשים, אין לו מאיפה לשלם, אומרים: אם כך, הוא לא יכול להחזיר להורים – אז לא יכול לקבל הוצאות מזאות באותו רגע. 

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה בכל העסקים קורה. אין פתרון.

 << דובר_המשך >> חנן דגן: << דובר_המשך >>   

זו בעיה ראשונה. בעיה שנייה, אמרו: אפשר לפתוח את הגנים בתוך ממ"ד. רגע, בתוך ממ"ד לא ניתן להפעיל - הממ"ד קטן. דיברתי עם גן בבוקר שאומר: אני עושה יום ההורים האלה, יום ההורים האלה. כלומר יש  פה כל כך הרבה סוגיות שכדי שהכול יעבוד במלחמה הקודמת הכנסנו מסלול, שכשהיה סגירות, אמרנו: יש עוד מסלול, חוץ מאלה הקיימים שאומר שהגן יכול לומר: יש שכר ליום כפול מספר העובדים כפול הימים שבהם היה סגור. 

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה קיים היום לרוב האזורים למעט חיפה, ששם זה הוצאות מזכות.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אבל בחיפה יש ההוצאות המזכות שזה פותר את הבעיה.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כך זה היה גם באוקטובר.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי: << דובר_המשך >>   

אף פעם אין מאה אחוז.

 << אורח >> חנן דגן: << אורח >>   

עשינו זאת הרי יחד ב-2021. אותו מסלול, אחר כך גלגלנו אותו פעם נוספת.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

האירוע הזה היה גם באוקטובר 2023 בחודש הקשה שהיה. אזור תל אביב, הגנים קיבלו הוצאות מזכות והגנים היו סגורים 100%. בשומר חומות - אני מכיר את ההסדר. הייתי מעורב בו. זה היה אירוע מוגבל יותר. אירוע הרבה יותר קטן. הסכומים ששילמנו בשומר חומות הם לא ה-15 תיקים הראשונים שאנחנו משלמים פה. זה משהו אחר לחלוטין. בסוף זה אירוע כזה גדול על כל מדינת ישראל שכל פעם אנו מחלקים את העוגה ממקומות אחרים.

 << אורח >> חנן דגן: << אורח >>   

אין ספק אבל צריך להבין שבלי הגנים לא תהיה התאוששות למשק, זה הבסיס, ואנו רואים שהם לא יתאוששו.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נותנים להם פתרונות. יש להם פתרונות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << אורח >> רוית גרוס: << אורח >>   

אדוני, הערה לגבי המתווה, כל מה שקשור לעמותות ומלכ"רים – בהם גם אנשים שעוזרים לילדים ואנשים במצוקה. הם מוסד ללא מטרת רווח. כל הסיפור הזה של שיטת המחזורים לא רלוונטית עבורם. יש הרבה מאוד עמותות שירדו מהמחזורים בצורה משמעותית אבל בגלל שהתחשיב לעניין המחזורים מסתמך על הרווח, אין להם רווח. רציתי לבקש, שבמצב כזה תהיה לעמותה אפשרות, אם ירדה מהמחזורים, אפשרות לבחור או מסלול של מחזורים או מסלול של הוצאות מזכות כדי לגרום להם לפחות לקבל משהו כי כרגע הם ירדו משמעותית במחזורים אבל בפועל הם לא מקבלים שקל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם יודעים לענות? אתם יודעים לענות?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

קשה לי לענות כי אני צריך לראות מקרה פרקטי. אני לא מכיר את הבעיה הזאת.

 << אורח >> רוית גרוס: << אורח >>   

עמותות באופן עקרוני הן ללא מטרת רווח. זו נקודת המוצא שלהן. עמותות הן מוסד ללא מטרת רווח.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מ-2006 באותו מתווה זה פעם ראשונה שאני שומע את זה.

 << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >>   

אני מנכ"לית נכנסת במנהיגות אזרחית ואני אומרת לך שהעמותות אומרות: לא קיבלנו את הכספים שאנו זכאים להם למרות הירידה המשמעותית במחזורים.



<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אראה לך ששילמנו כבר מעל 100 מיליון לעמותות. לא הגיוני.

 << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >>   

אם יש להם רווח אבל אם לא, העמותות לא מקבלות כלום. במצבים כאלה תן להם את האפשרות לבחור. עמותה לא יכולה להיות עם רווח אז אם אין לה רווח למה שלא תקבל לפחות את ההוצאות המזכות?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בודקים בעמותה רק את החלק של ההכנסות העצמיות. שם זה בדרך כלל כן אמור להית רווחי ולא הפסדי.

 << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >>   

לא נכון. שוב, עמותה באופן עקרוני גם לפי רשם העמותות אסור להם להיות במצב של רווח.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מציע, היא מעלה את זה, שתבדוק את זה, אמיר. גם שאלו אותי אחרים. תן תשובה. המגמה היא חיובית.

 << דובר_המשך >> רוית גרוס: << דובר_המשך >>   

תודה רבה, אדוני.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש הצעות לסדר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עוד לא. אני מבקש לומר לחברים, כיוון שעלה כאן בוועדה כמה נושאים, ואחד מהם היה הנושא של קריית שמואל וקריית חיים, שכל מי שעבר שם, כל מי שמכיר וגר שם יודע שזה לא שונה מהקריות. זאת מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה ולומר שלקריות יהיה דין אחד ולקריית חיים כי הם בנושא המוניציפלי הם חיפה, קריית חיים וקריית שמואל יהיו כמו חיפה- -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

גם הנתונים, ראינו את זה. אותם נתונים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שחיפה נכללה במערכת הזאת אבל בדרגה יותר נמוכה מאשר הקריות. טענו פה, שאי אפשר לעשות אפליה כזו ואז טענתם ברשות המיסים, שאתם הולכים לפי פיקוד העורף. אני לא התעצלתי, והתקשרתי לאלוף פיקוד העורף, ושאלתי אותו: אתם נותנים דין שונה לקריות, קריית חיים וקריית שמואל מאשר הקריות בכלל? בדק, חזר ודיבר באריכות ואמר: סתם מתלבשים עלינו. אני מצטט אותו. זורקים עלינו את הבעיה. הבעיה היא רשות הממיסים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז למה הוא לא מגיע  לכאן, נציג שלו ומסביר את האמת? כי נשענים ולוקחים את פיקוד העורף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני יודע, מכיר את זה. דיברתי גם עם שר הביטחון אבל יותר היה קל לי לדבר עם יוראי ורשות המיסים עד שאתקן את העולם ויגידו מה הבעיה. אמרתי לפיקוד העורף: אני מבקש את זה בכתב ושלח מכתב. הגיע מעודכן. יוראי בעניין הזה כל הזמן עומד מול אלוף פיקוד העורף. בתוך המכתב שלו יש העניין שאומר עקרונית שאין הבדל, ודאי לא היום אך גם קודם, אין הבדל בין קריית חיים וקריית שמואל לכל הקריות. דיברתי עם יוראי כמה פעמים, דיברנו גם הבוקר. אני מבקש ממך, אם תוכל לומר מחדש מה אתה מבקש ויש פה גם טענות על ההמשך. אני מבקש, שתציג את הדברים פעם נוספת לפי ההתפתחות החדשה, בבקשה. גם לשפרעם תתייחס.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>

גפני, מה עם המשפחתונים?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

גם העליתי את הנושא של שפרעם – כל אזעקה בקריית אתא שומעים אותה בשפרעם. למה ההבדל הזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יוראי, גם לשפרעם תתייחס.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. כמו שהיושב-ראש הרב גפני פתח, עמדנו בקשר שוטף גם אני והיושב-ראש ויתר נציגי הוועדה בימים האחרונים במטרה לסגור את הפערים לא רק בנושא של קריית חיים וקריית שמואל אלא בנושאים נוספים שעלו פה בוועדה. אתייחס למה הצלחנו לפתור ומה הסטטוס במקרים שבהם עלינו להמשיך את העבודה.

לגבי הסיפור של הוצאות מסלול השכר והורים שנאלצו לעבוד בקפסולות בימים שבהם לא הייתה להם מסגרת או שהמסגרת הייתה חלקית, גם אם המעסיק שלהם לא נמצא באזור ההתגוננות הרלוונטי כלומר אם המעסיק נמצא בתל אביב, במקרה הזה רשות המיסים העבירה ויש לה נוהל – אנחנו גם מתקפים את זה עכשיו – ככלל מי שנמצא במסלול מחזורים – ישובים שנמצאים במסלול מחזורים, המעסיקים שלהם יוכלו לקבל מסלול שכר כלומר זיכוי של אותם 520 שקלים גם אם העסק מחוץ לאזור ההתגוננות הרלוונטי – כמובן בימים כתומים שבהם המערכת הייתה סגורה אך גם בימים צהובים שבהם הייתה עבודה בקפסולות והמערכת הייתה פתוחה חלקית. זה נותן מענה רחב לכל ההורים. זה הורה לילדים מתחת לגיל 14. אתמול דיברתי עם ראש העיר נהריה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כי יש עוד ראשי ערים.

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאווי: << דובר_המשך >>   

זה נותן מענה לסוגיה הזו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבעיה של נהריה נפתרה.

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאווי: << דובר_המשך >>   

כן.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מה עם כרמיאל וחיפה?

קריאה:

ומעלות תרשיחא.


 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

מבטיח להשיב לכל השאלות. 

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה אותו דבר. כל המקומות שזכאים למסלול מסלול מחזורי בשכר.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כל ישוב שזכאי למסלול המחזורים שזה אומר כל ישובי קו העימות, כל ישובי רמת הגולן צפון, כל ישובי רמת הגולם דרום וכל ישובי הגליל העליון, צפת, עכו וכו', כולם יהיו זכאים למסלול השכר, לא משנה היכן המעסיק – בתל אביב, באשדוד. זו סוגיה אחת שנפתרה.

לגבי טענת הוודאות שעלתה פה בוועדה לגבי הארכת המתווה לחודשים נובמבר דצמבר – בסוגיה הזו נעבור את מחצית התקופה שזה השלב הרלוונטי שהוא מבחינתנו קו פרשת המים ב-1.12, עוד חמישה ימים, ואז ניערך מראש כפי שהיושב-ראש ביקש ממני ואני מקבל את הבקשה, להגיע לוועדה פה כבר בתחילת חודש דצמבר עם התקנות של נובמבר דצמבר כדי לתת ודאות – יהיה כמעט חודש ושבוע. מקווה שנצליח להגיע לפני שנפתח את המערכת להגדשה כדי לתת את הוודאות. המערכת לחודשים הללו תיפתח ב-15.1, אני מזכיר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אולי תפתחו ב-14.1?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

חבר הכנסת בליאק, אתה מכיר אותי – אני זהיר בדבריי כי רוצה לעמוד בהם. ננסה להיות פה לקראת השבוע הראשון של חודש דצמבר. זה שוב, כמעט חודש ושבוע לפני שהמערכת נפתחת לדיווח. עוד שבוע וחצי. זה לגבי הנקודה הזו, שנעשה מאמץ לבקשת הוועדה, וננסה לפתור את הנקודה הזו גם.

לגבי קריית שמואל וקריית חיים וחיפה, הנושא הזה- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתם לי שאם נאשר היום את נובמבר דצמבר - יכול להיות שיירדו כמה כי הם ירוקים. עדיף לנו שלא יהיה עכשיו.

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >>   

נכון. לא יודע לומר בוודאות כי הבדיקה צריכה להסתיים אבל ככלל יש אזורים שהפכו לירוקים ואנו רואים את היום האחרון שהיה מאוד - גם אתמול וגם הבוקר היו מטחים מאוד כבדים. יכול להיות שההנחיות ישתנו ולכן אני ממליץ לכולם, גם כדי שלא נימצא מביאים הסדר שאינו מתאים, להמתין כמה ימים. ההנחיות יכול להיות שיוחמרו אפיל, לא יודע. המצב מאוד דינמי וגמיש, ואז נוכל לבחון את הדברים בצורה מסודרת ולתת גם מענה שלם ולא חלקי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אולי תגיד מילה על שפרעם?

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >>   

מייד, מבטיח. לגבי הקריות, הייתי בשיח בימים האחרונים קדחתני יחד עם יושב-ראש הוועדה, יחד עם אלוף פיקוד העורף בניסיון לפתור את הסוגיה הזו. כאמירה עקרונית אין לנו התנגדות – נשמח להכניס אותם אך יש בסוף למצוא קריטריון שהוא שוויוני, ושאנו יודעים לעמוד מאחוריו. מה שהצלחנו לעשות זה כך - יש מסמך של פיקוד העורף שמתייחס לחודשים, לעובדה שבתחילת נובמבר פיקוד העורף שינה את ההנחיות, וההבחנה בין חיפה לקריות כבר לא קיימת עוד. בנוסף, הוא אומר - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בין מה?

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >>   

בין קריית חחים וקריית שמואל לבין הקריות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מדובר רק בחודש נובמבר?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הם בהתחלה דיברו על חודש נובמבר. בשיח שלי משותף יחד עם חבר הכנסת גפני הצלחנו להגיע לנוסח קצת יותר טוב שמאפשר לנו – כרגע לחודשים נובמבר דצמבר - בזהירות אני אומר, לא תהיה ההבחנה הזו יותר. לגבי אחורה, ספטמבר אוקטובר שזה מה שמונח עכשיו, פיקוד העורף לא יודע לומר – ההגבלות חלו ופה אני צריך דבר מה כדי להסביר שההגבלות בתקופה ההיא, הגם שנכון לשנותן היום, היו אחרות. בנקודה הזו אנו קצת מתקשים כרגע למצוא פתרון. מה שהצעתי וסיכמתי עם פיקוד העורף - בסוגיה הזו- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק תדגיש את הקושי שבעניין. במכתב המעודכן של פיקוד העורף, שהאלוף חתום עליו, מדובר גם בספטמבר אוקטובר. הם חזרו בהם מנובמבר דצמבר. הוא אומר בעצם שקריית שמואל וקריית חיים דומים לקריות. הוא אומר, פיקוד העורף. תהיה עם הקושי הזה. אל תברח מנו. פיקוד העורף אומרים שזה דומה לקריות. דא עקא שיש לך בעיה. לא יכול לשים את זה כי יש לך יועץ משפטי שאומר שצריך לדעת בדיוק האם המגבלות שיש לילדים, לתושבים, לאנשים בקריות האלה, האם זה דומה לקריות האחרות. אני סבור שכן. במציאות אין בכלל ויכוח היום לגבי הנושא הזה כי שמעתי את המנגינה של אלוף פיקוד העורף. ברור שהקריות הלו הן כמו הקריות האחרות. אין ספק. אלא שאתה צריך להביא נוסח כזה שיהיה מקובל גם על הלשכה המשפטית של משרד האוצר.

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >>   

לא רק הלשכה המשפטית. בסוף יש פה אירוע מקצועי שצריך להצדיק אותו עם השלכות רוחב. זו פעם ראשונה שאנו לוקחים ישוב ומפצלים אותו.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה לא בדיוק.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

זה חסר הגיון אם זה הפוך.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מדמה ישוב שאתה לוקח ומפרק אותו, לוקח כמו מועצה אזורית.

 << אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

זה מפוצל בפיקוד העורף, מראש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל הוא אתנו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ברור. רק רוצים לעזור לו מול הייעוץ המשפטי.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

יוראי, מעולם לא היה אירוע כזה במדינת ישראל.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

שוב אני אומר, יש פה אירוע שאנו רוצים לפתור אותו, וצריך גם מקצועית ולא רק משפטית לעמוד מאחוריו כדי שנוכל להחזיקו. הדבר הזה, דיברת עם הרב גפני ועם פיקוד העורף. הסברתי להם את הבעייתיות. בסוף אנחנו עובדים לפי הגבלות דה פקטו. הרי אתם כל הזמן אומרים לי בוועדה: חלו שם הגבלות יותר חמורות ממה שמשתקף בפיקוד העורף. כשאני שואל האם ההגבלות שחלו בתקופה הרלוונטית, ספטמבר אוקטובר, כלומר סגירת מקומות העבודה, הגבלת החינוך, האם זה היה אחר? הם אומרים לי: כפי שהיה בהגבלות אבל ההגבלות יצרו בתקופה ההיא הבדל. לכן יש לגשר על הפער הזה. 

אני חושב שיש דרך לעשות את זה אבל היא דורשת עבודה, לנסות אולי דרך הנתונים של משרד החינוך במקומות שבהם הייתה זליגה של ההגבלות האלה. אגב, תלמידים למשל ועשינו זאת בעבר בגליל העליון בישובים המפונים, על תלמידים שלמדו באזור מפונה ואז על ההורים חלו הגבלות מחמירות יותר. הנתונים הללו צריכים להתקבל ממשרד החינוך. 

אמרתי לרב גפני – אעשה את העבודה הזו כדי לנסות לתקן את זה גם עבור החודשים ספטמבר אוקטובר, אך יש להשלימה. אני יודע לומר כרגע שעשינו דבר כזה בעבר. לא יודע להבטיח אך חושב שבעבודה מספיק חזקה נוכל לנסות לפתור את האירוע הזה ואוכל להגיע לפה עם עדכון עוד שבוע וחצי לומר לכם האם בשיח מול משרד החינוך או מול גורמים נוספים שנצטרך לראות כפי שהוועדה כל הזמן מבקשת – אל תתייחס רק לזה, אבל תנו לי שנייה.

 << אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

אבל אתה אמרת שאתה מתייחס רק לזה. אמרת שצריך שוויוני.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

זה שאומרים משהו כמה פעמים לא הופך אותו לנכון. בסוף העובדות הן שבוועדה הזאת אושרו פיצויים במגוון דרכים, הן לישובים הדרוזיים והן לאלף סוגיות אחרות בגליל העליון, אגב נתונים של פיקוד צפון בתקדימים שלא היו מעולם. אז לא הגיוני שאמרתי משהו שבפועל בוועדה פה עשינו דברים אחרים. אך כגורמי מקצוע עלינו להשלים את העבודה הזו. ייקח כמה ימים, נגיע לפה בתחילת דצמבר כפי שהבטחתי וניתן תשובה גם לשאלה הזאת. 

אני אומר באותה נשימה – העבודה מול אלוף פיקוד העורף נשאה פרי ויש שיתוף פעולה מצוין איתם. הם קואופרטיביים ורוצים לעזור וכולנו יחד רוצים לנסות לפתור את הסוגיה הזו אך יש להבין איך עושים זאת נכון כדי שזה יחזיק מים. אני אשקיע את כל המשאבים כדי לעשות זאת אך יש באותה נשימה לומר, גם לגבי נובמבר דצמבר, הצלחנו לתקן את העוול הזה, וכרגע אגב פניית הוועדה בשיח היושב-ראש זה תוקן. ההבחנה הזו בשכונות הספציפיות האלה לא תהיה עוד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא תוקן כי אין עוד תקנות. אני יודע. ראיתי את המכתב.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לא נתמודד עם אותה בעיה בחודשים נובמבר דצמבר ככל הנראה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

יש לי שאלה. הורה שנשאר בבית כי היה מצב שמערכת החינוך לא עבדה, וההורה שכיר - האם מקבל פיצוי? ילדים שנשארו בבית כתוצאה מאזעקות, מהשבתת מערכת החינוך, ההורה שכיר, מורידים לו שכר. האם יש פיצוי?

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כפי שאמרתי בפתח הדברים, אם הישובים במסלול מחזורים, מסלול מחזורים מאפשר גם מסלול שכר. הוא פותח את הפתח לשכירים, למעסיק - אם המעסיק בתל אביב יוכל לבקש לקבל פיצוי עבור היום שההורה  לילד מתחת לגיל 14 לא הצליח להגיע לעבודה בתל אביב או באשדוד, לא משנה איפה. דרך המעסיק. אמרתי בפתח הדברים. ושוב, מגוון ישובים רחבים מאוד, כל ישובי רמת הגולן, כל ישובי הגליל העליון – צפת, עכו, כולם יהיו זכאים לפתרון הזה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כדי לסיים את הסיפור של קרית שמואל, קריית חיים, אני מקבל את דבריך. רק חשוב שכשאתה יושב עם פיקוד העורף ואומר להם – אני אגב ירדתי לוועדת חוץ וביטחון, היה שם אותו אחד מפיקוד העורף שפעם שעברה אמר לי שטופל. הראיתי לו את המסמך שהייתה ישיבה בסוף חודש מאי בעיריית חיפה ששם אמר - והייתה החלטה שהפוליגון של קריית חיים, קריית שמואל, קריית ים, קריית מוצקין, קריית ביאליק אותו דבר. אוטומטית זה משליך על ההוראות מה יהיה לגבי המוסדות ולגבי העסקים שם. לכן זה אמור להיות מאז לצורך העניין חודש יוני להיות שם. גם לו הבאתי את המסמך הזה עם המסמך של פיקוד העורף שהוציא אתמול. זה יכול לעזור לך מולם ויש לשתף בעניין הזה גם את עיריית חיפה שיביאו את זה כי זה יכול לפתור את הבעיה. תודה.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

יוראי, שאלה. אתה יודע, כשלמדו בקפסולות הגיעו רק 40% מהתלמידים. אתה יודע את המספרים. מה צריך לדחות?

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אנו צריכים לקבל נתונים מסודרים לגבי מספר התלמידים ממשרד החינוך שלמדו באזורים שבהם היו הנחיות מחמירות יותר. זה הרעיון. את הנתונים האלה קיבלנו בעבר עבור אזורים אחרים. אנו יודעים לעשות זאת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אלה נתונים חשובים שבימים האלה משרד החינוך ייתן לו אותם. הוא רוצה את הנתונים האלה.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

למה לא לקחת מחיפה?

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

נעמוד בקשר- -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני שאלתי שאלה ועדיין לא קיבלתי תשובה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שפרעם וכרמיאל.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כרמיאל נמצאת במחזור מחזורים. אמרתי זאת גם בדיון הקודם. לגבי שפרעם – הם נמצאים כרגע במסלול הוצאות מזכות, כי הם נמצאים באזור הנחיה שבתקופה הרלוונטית לא היה לו מספיק ימים כתומים כדי לעלות. בדיוק כפי שחיפה נמצאים בהוצאות מזכות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

סליחה שהגעתי באיחור בגלל ועדות אחרות. נכנסנו לדיון שהאזורים שהם יושבים באזור הקריות נכנסים לדיון כן או לא אך הסיפור בחיפה הוא גדול – 60% מהתלמידים לא הגיעו, 76% מהמוסדות לא ממוגנים, 50% מהגנים לא ממוגנים. איך ויתרנו על חיפה? גפני, בדיון הקודם כולם היו פה תמימי דעים, שהייתה פה אפליה ברורה, החלטה שרירותית לא שוויונית למטרופולין שלם שהוא בתוך האירוע. פתאום אנחנו כאילו עושים דיון, כנסת ואוצר - כן קריית חים, לא קריית חיים. יש פה חיפה. איך ויתרנו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. נאור, בבקשה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בשורה התחתונה אין שינוי משבוע שעבר, נכון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אז למנה אנחנו רוצים להצביע עכשיו בעד?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כי אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. 

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

חיזקתי אותך. אבל אל תגיד לי שאנחנו צריכים לאשר לאחרים כי אותו כנ"ל יכולנו לומר שבוע שעבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פנו אליי גם אנשים וגם תושבים וגם תושבי הצפון וגם ראשי רשויות שלא בסדר שאתה לא מצביע כי בינתיים אנשים רעבים ללחם. זה המצב.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל האוצר מורח אותנו שוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מורח. מסביר בדיוק.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אתקן – שר האוצר.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אפשר לומר שלא ניתן מענה לכול.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יוראי, אם אתה עכשיו אומר אחרי השנה הזו שאתם צריכים לקבל נתונים ממשרד החינוך בגלל שפיקוד העורף לא נותן לך את המענה שאתה צריך, באמת אני מכבד אותך, גם לא רוצה להתעצבן על הבוקר – זו פשוט מריחה, במילים עדינות, כי אם אתה רוצה לדעת מספרים על מספר הילדים שהיה בחיפה או כל שכונה אחרת במדינה, אתה עושה זאת בעשר דקות, ואם לא בשבועיים, ואם לא בחודש, ואנו פה יום אחר יום, חודש אחר חודש. אתם מביאים תקנות בדיעבד וזו לא הפעם הראשונה ולא השישית שאתה שומע בדיוק אותן טענות, אז אם האג'נדה המקצועית שלך אומרת: בדקתי את הנתונים, תראו, אין זכאות – אני איתך אבל אין פה את זה. לומר: אני אשב עם משרד החינוך כדי לדעת כמה ילדים הגיעו למסגרות, עם כל הכבוד – שמח שכל הוועדה או חלקה מסכימה. אני אומר - מריחה, הכי בלשון המעטה.

 << אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

הוא סתם מורח.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מכיר את העבודה שלהם, גם של אמיר דהן וגם של יוראי. לא מדבר על המדיניות ועל הנבחרים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זו מדיניות. זה לא הוא אשם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לומר מריחה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה יותר ממריחה. זה ילך לבג"ץ. זה לא שוויוני. תביאו לנו פיצויים מבג"ץ.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

לפני שבוע דיברנו פה על העניין של פיקוד העורף וכל הנתון של סביב פיקוד העורף וזה היה הנתון שהיה חסר בשביל העניין השוויוני ועכשיו אנחנו מתחילים שצריך עוד נתונים ואחרי זה נצטרך עוד נתונים. כמה עוד נתונים צריך? הנתונים קיימים. יש נתונים. יש עסקים סגורים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לקבוע לו"ז. לקבוע דד ליין לנושא הזה.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

עד מתי?

קריאה:

לקבוע נוהל לחיצת כפתור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הדד ליין עד תחילת דצמבר עד שבוע וחצי. בבקשה. בקצרה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

אתה אומר שאתה צריך דבר מה נוסף כי יש פה תקדים, שקריית חיים וקריית שמואל אותו ישוב עם חיפה ולכן צריך לצמל אותם, ויש פה משהו שלא קרה בעבר, הגם שיש פה הנחיות פיקוד העורף שהייעוץ המשפטי מסתמך עליהם. עד כאן הבנו?

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הפיצול הוא רק נושא של תקדים – בסוף צריך לבסס את זה מקצועית ומשפטית. אמרתי.

 << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>   

משפטית ומקצועית אתה מבסס את זה עד היום רק על פיקוד העורף.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כפי שאמרתי ועניתי על השאלה הזאת בעבר – פה בוועדה - ולכן האמירה של חבר הכנסת שירי שאני מעריך מאוד, בסוף זה לא הגון.

 << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תענה לי על פיקוד העורף.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אפשר לומר ואני מוכן לקבל ביקורת שאנו לא מספיקים לעשות את הדברים – הייתם צריכים לעשות לפני או אחרי, אנו עובדים – ותבדקו אותי אחורה. לא היה תקדים למצב שבו אנו מאשרים תקנות חודש בחודשו, חודש אחר חודש. תמיד זה היה רטרואקטיבית כמה ימים אחרי עבור מבצע מסוים. בנקודה הזו אם יש נקודה ספציפית והיו פה אין ספור סוגיות שעלו בוועדה הזו בשנה האחרונה ואתם מכירים את זה היטב: אמרתי לכם: אני בודק וחזרתי עם תשובה.

 << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא תוקף אותך. אני שואל שאלה. אפשר לקבל תשובה? הייעוץ המשפטי נסמך על הוראות פיקוד העורף, נכון?

 << אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

הוא ביקש רק את פיקוד העורף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש להפסיק.

 << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אם אתה מסתמך על הנחיות פיקוד העורף כל הארץ, ופה יש לך בעיה כי יש צורך לפצל רשות, יש לך כבר מצב של פיצול רשויות, במועצות אזוטריות אתה מפצל רשויות בכל מיני עניינים. למה פה לא?

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אחת, במועצות מקומיות אני לא מפצל ישובים – אני לא מפצל את הישוב עצמו, עושה פיצול בין הישובים בתוך המועצה האזורית. זה משהו אחר לגמרי. פה אתה מפצל ישוב. זה אחת. שתיים, לגופו של ענין אמרתי ועניתי גם פה – אני לא מסתמך אך ורק על הנחיות פיקוד העורף. אני לא אומר שזה לא התורה היחידה. הא ראיה שעשינו זאת במקרים רבים במהלך השנה האחרונה בוועדה אך יש להשלים את העבודה כדי לעשות זאת כלומר יש ללכת למשרד החינוך – אני מסתמך על הגבלות בפועל. זה הנתון. אם ההגבלות בפועל היה ביניהן עדיין הבדל יש לבסס, מה בהגבלה עצמה דה פקטו בספטמבר אוקטובר היה שונה ובזה אני צריך עזרה של משרד החינוך או של גורמים אחרים שאינם פיקוד העורף כדי לנסות לפתור את זה. ייקח שבוע, תנו לי לנסות לחזור עם תשובה. אף פעם לא הגעתי פה לוועדה - אני לא מצליח תמיד אך מבטיח לכם לעשות את כל המאמצים כדי לנסות לפתור את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה בקצרה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש לי שתי שאלות ליוראי. קודם כל תודה על התיקונים. זה לא דבר שאנו רואים מספיק לאחרונה בקדנציה הזו. התיקונים שנעשו, גם שוחחנו בנושא- -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בינתיים אין שום תיקונים. 

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

בשכר אין תיקונים? נושא השכר טופל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש תיקון בנושא המעסיקים.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הרחבנו זאת גם לקפסולות.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

נכון. לכן מפה אני רוצה להתקדם דווקא למה שלא טופל. דיברנו בינינו על נושא מערכת החינוך, שאנשים שלא נמצאים בהגדרות שאתם תפצו אך שולחים את ילדיהם למקומות ששותקו ולכן הן תקועים. איך אתה מתייחס לזה? אמרת שתעשה עוד בדיקה – אני רוצה לדעת שוב.

לגבי התאריכים – דיבר על זה גם נאור. ישבת פה כשכולנו התרגזנו על זה שהכול נעשה בדיעבד ובדיעבד. אמרתם: מה אתם דואגים? עד 15 תהיינה תקנות, אנשים צריכים, המערכות הכול יסתדר. ומה התאריך היום? 25 בחודש.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הגענו ב-17 בחודש, שלחנו את התקנות לוועדה. היה סוף שבוע לפני ולכן זה קפץ. עמדנו במועד.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

קבל את ההערה.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

מקבל ומסכים.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

תעבדו מראש, לא בדיעבד, לא בדקה ה-90 ועכשיו הדיון הזה על ההמשך שאנו שוב עסוקים בו. תשובה על החינוך וכמובן העיר חיפה. כולנו חיים באותו מקום. כל היום אתמול עסקנו באנשים מחיפה, שמרגישים שהם ללא ביטחון.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

ראשית תודה על המילים הטובות. היום קשה לפעמים לומר אותן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, יוראי.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

מעריך את זה. לגבי השאלות, מסלול שכר נפתר. לגבי הסיפור של לימודים במקומות שיש בהם הנחיות מחמירות יותר זה הבדיקה שאנו רוצים לבדוק, לבסס מול משרד החינוך ולבדוק באילו מקומות היו תלמידים וכמה תלמידים לומדים בישובים שבהם המערכת סגורה למרות שהישוב שהם באים ממנו- -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה אתם צריכים לבדוק? פשוט תקבעו את הכלל הזה.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כך להישען על מתודולוגיה ועל נתונים. אני לא יודע לעשות את זה. עשינו את זה- -

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

משרד החינוך מקבל מאתנו את הנתונים.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

עשינו את זה בישובים המפונים. בישובים המפונים ברמת הגולן היו מספר ישובים שנטען- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תעבירו לו את הנתונים.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

אפשר להצביע. הם פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תעבירו את הנתונים, אדוני ראש העיר.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אדייק את השאלה, אם אני מבין. העירייה הורתה כחלק, כשמקבלת את ההנחיות מפיקוד העורף, לסגור את המוסדות האלה. היא מדווחת למשרד החינוך שסגרה את המוסדות – קפסולה א', ב', ג', לא משנה. אומר ראש העיר, יש אצלנו כל הנתונים. הוא גם מוציא לשטח. לכן אמרתי שכדאי את ההידברות לעשות ולקחת.



<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

חד משמעית. נעמוד בקשר עם העירייה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולדימיר, בבקשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה. אני מופתע שהתקשרו אליך אנשים ואמרו שאנשים רעבים ללחם כי שר האוצר אמר שהמלחמה טובה לכלכלה, אז זה לא מסתדר מול האמירות שלו אבל נשים את זה בצד.

אני מאוד מעריך את המאמצים שנעשו פה, גם ינון, גם אתה, במטרה להתקדם. במקרו אני רוצה לחזור למה שאמרתי בדיון הקודם עם כל הנוכחות פה של חברי כנסת והצעקות והטענות בסוף נצביע פחות או יותר על התקנות בנוסח המקורי. זו האמת. 

אני חושב שהאירוע של פיצול חיפה – אני מבין אותו אבל הוא קצת הזוי. כי בסוף זו אותה עיר. ברור לגמרי שקריית חיים וקריית שמואל חייבות להיות בפנים. חבל שלא עשיתם את העבודה קודם. למה לא עשיתם קודם? לא מבין.

מעבר לזה, דיברתי על זה גם בפעם הקודמת – חושב שהדיון הזה קצת מנותק, בטח אחרי כל מה שקרה אתמול. אתמול בחלקים שונים ברחבי הארץ פחות אנשים יצאו למסעדות, אני מניח, פחות אנשים יצאו לכנסים, לתערוכות, הזמינו נסיעות. אנו לא יכולים להמשיך להתעלם מזה. ברור שיש ירידה כללית בפעילות עסקית בכל רחבי הארץ. אנו יכולים להמשיך עם דיונים, שכונה זו או אחרת. אי אפשר להמשיך בלי מתווה כלל ארצי. אי אפשר. שוב, אם שר האוצר חושב שהמלחמה טובה לכלכלה, בוא תפצה את האנשים.

 << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >>   

אתה באמת חושב שזה מקביל? לך אין זמן באזור המרכז לשתות קפה ולעשן סיגריה ואז להגיע לממ"ד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אשמח להשלים את דבריי. אני נלחם פה עבור הרשויות שלכם לא פחות מכל אחד אחר.

 << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >>   

אני יודע.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אי אפשר להתעלם מזה. ראינו את הנתונים. אנו חייבים לקדם מתווה כלל ארצי אם אנו רוצים לשמור על עסקים. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון, בבקשה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני מסכים עם ולדימיר. אמרתי לא פעם ולא פעמיים. אנחנו באותה דעה, גם עובדים בשיתוף פעולה, כולם פה בוועדה. אם אותו מתווה היה ממשיך לכל הארץ, זה היה הדבר הנכון, לא היינו צריכים כל פעם להתכנס פה. יש הטענה שיש עשרות אלפי עסקים שכל שנה נסגרים. ומה עם עשרות אלפי עסקים שהשנה נסגרו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש שינויים, לצערנו הרב. אם תגיד על ישוב מסוים- -

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי: << דובר_המשך >>   

הרב גפני, אם היינו ממשיכים את המתווה של אוקטובר נובמבר דצמבר שהיה גם בינואר, היית ממשיך לכל הארץ ממאי, מה היה קורה - מי שבאמת ירד, לא ב-25%. ב-40%. ישבו פה הנציגים של אותם עצמאיים, אפילו ב-50%. לא היית רואה פה לא הפקות ולא אירועים ולא אולמות ולא עצמאים. היינו מסיימים את הסיפור. לצערי המדינה אומרת לנו שהעלות מאוד גבוהה ולכן הם לא יכולים. מה זה עלות גבוה? אם הוא הפסיד, מגיע לו. לא הפסיד – לא מגיע לו. לכן אני מסכים עם ולדימיר אבל המצב שאנו נמצאים בו לצערי, שהפלסטר שאנחנו כל מביאים אותו, יוראי, קודם כל תודה רבה. אני תמיד אומר – כשאתה אומר מילה בוועדה, אני אומר לך, אתה עומד מאחוריה. גם אם יש ביקורת אני אומר את זה. אני יודע שעובדים. אתמול דיברתי עם אמיר דהן בלילה. עדיין היה ברסיסים של חיפה, אגב היה אתמול באירוע בנפילת הטיל ולא פעם ולא פעמיים – עובדים. הצוות שלו וכולכם עובדים. אבל כשאנו באים לוועדה ומתריעים על קריית שמואל וקריית חיים, היינו צריכים לעשות את העבודה הזאת לפני כן ולבוא עם פתרון. אני גם יודע שאתה תעשה ומאמין לך שתעשה את כל העבודה אבל כשאנחנו זועקים על משהו, ומצביעים - בואו נצביע על המוצר המוגמר. עם הגנים הפרטיים ב"ה סיימנו את האירוע. הבאתם דבר גדול. נהריה עם כל קו עימות – מסלול שכר, הבאתם דבר גדול. עכשיו מדברים על קריית שמואל, קריית חיים – שהדבר הזה ייפתר לאור המצב – דבר גדול כלומר אנחנו מתקדמים וזה טוב. היה עוד דבר שדיברנו על מרום גליל. יש גם הנושא הזה. אגב, אני טוען שבכל מקום שהיה מסלול מחזורים תן להם גם מסלול הוצאות קבועות. יש מקומות שיותר אפשר לתת, חשוב להתייחס לזה כי היה פה ראש המועצה. דיבר על זה. היה בעבר לפחות במקומות האלה, שנמצאים בקו עימות. חייב לעזור להם בזה.

לסיום, יש העמותות, יש פה גם נציגות שלהן, שמדברים לא פעם ולא פעמיים – בסופו של דבר הפיצוי הזה כמחזורים לא בטוח שיכול לעזור להן, הוצאות קבועות. לכן העמותות הן משהו ייחודי ללא מטרות רווח וצריך לראות כשנותנים, אפשר גם לתת להם את המסלול הזה של או זה או זה. הרב גפני, אם תוכל לשמוע אותם, מנהיגות אזרחית שנמצאת פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברה.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי: << דובר_המשך >>   

אני מכיר את העניין הזה, חשוב לעזור.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שאלה אחת: לגבי מענק חזרה לעבודה לישובי קו העימות, היו פה מספר דיונים. אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם.

קריאה:

	אני נציגת עמותה מקריית שמונה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא פותח דיון. בבקשה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו במלחמה כבר מ-7.10. אבל האוצר ומשרדים לא רוצים בכלל להבין, שכל המדינה במלחמה. כל פעם שאנחנו באים לכאן וצועקים, וזוכר זאת גם בקורונה שישבנו וצעקו ודיברו, אין לנו משהו מוכן מראש כמדינה. אנו לא מוכנים. כל פעם שולפים משהו חדש, מביאים אותו, צועקים, משפרים קצת, פחות משפרים. אנשים נכנסים בפנים, יוצאים החוצה אך כולם נפגעו. כל המדינה נפגעה, במיוחד בצפון. כל הצפון נפגע. כשאתה יושב בצפון, ויש אזעקה בקריית אתא, בטח בקריית שמואל ובקרית חיים שומעים את זה ואף אחד לא יכול להבדיל איפה האזעקה. אני גר בשפרעם. אין אזעקה בקריית אתא שאיני שומע כשאני בבית. לכן כל המדינה זה אחד, וכל הצפון זה אחד. אנו לא יכולים להבדיל בין חלק לחלק. וכשאתה רואה שראש העיר חיפה נמצא פה וזו פעם שנייה שהוא מגיע לוועדה ושומע שפיקוד העורף הוציא הנחיה שחיפה גם בספטמבר, גם באוקטובר וקריית שמואל וקריית חיים היו באותו מצב כמו הקריות, ואתה שומע את האוצר אומר לך: אני רוצה להסתמך על נתוני משרד החינוך ותוך דקה קיבלת נתונים שלהם מעיריית חיפה הם מוכנים. בדקה יכול משרד האוצר לשבת ולתת את הנתונים, לקבוע שחיפה כן, חיפה לא. שוב, לא יכולה להיות עיר, ששלושה אנשים נהרגים בה, שכונה שלמה נהרסה מטיל שירד באמצע השכונה ואתה אומר לך: פיקוד העורף. אני רוצה מהאוצר לקבל את הנתונים של פיקוד העורף שהאוצר מסתמך עליהם. אנו כוועדה.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

מפורסמים באתר שלהם.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני רוצה לקבל ממך, ואיך אתה בודק שפרעם כתום, לא כתום, קריית שמואל כתום או לא כתום, מתי הייתה כתום ומתי לא. אתה יושב פה. אין לי טענה נגדך, אבל כל התפיסה של האוצר שרוצה לזרוק משהו אומר ישר: פיקוד העורף. כשפיקוד העורף נותן המלצה אומר: אני רוצה נתונים ממשרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא אמר. הוא הסביר באריכות.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אתה אמרת לו: לעיריית חיפה יש הנתונים. קיבלתי אותם.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אתה יודע היטב כמה מאמצים עשינו כדי לפתור את הסוגיה של הישובים הדרוזיים. בסוף אין מה לעשות, צריך לבצע את העבודה המקצועית. אני יודע לעשות אותה. ייקח כמה ימים. תנו לסיים אותה.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

בקשר לנובמבר דצמבר, אמרת שתביא בהתחלת החודש. לקחת בחשבון כל מה שקרה בנובמבר ולא להביא אותן תקנות שהיו בספטמבר אוקטובר, ולא להתייחס למצב החדש שנוצר בכל הצפון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. רונן מרלי, ראש עיריית נהריה.

 << דובר >> רונן מרלי: << דובר >>   

תודה. דיברתם על מה שקרה אתמול, ואולי מזל שאתמול נפלו טילים קצת במרכז. יש הבדל גדול מאוד. אנחנו במלחמה, וזה קורה אצלנו כל היום. אני בשבוע האחרון 8 טילים נפלו בעיר. יש לי 4 נרצחים. הבוקר יש לי פצוע אחד מעוד נפילה בתוך העיר, ושנה שלמה נהריה שלא התפנתה עמדה בחזית בשביל המדינה. אמרתי את דעתי בעניין הפינוי. אני חושב שהפינוי הוא מחדל, כישלון. אני לא מדבר על מי שצמוד לגדר ממש. כל השאר זה כישלון ואני חושב שהוסיפו חטא על פשע. לא נכנס לעניין הפינוי, רק אומר ששנה שלמה עמדנו בחזית בשביל המדינה ועכשיו המדינה צריכה לעמוד בשבילנו. נהריה לא יכולה לצאת ללמוד. האימא שנוסעת ברכב עם שני ילדים אין לה זמן ב-15 שניות גם לעצור את הרכב בצד, גם להוציא את הילדים מהרכב וגם להספיק לשכב על הכביש. הבעיה שההגנה אינה מספיקה. 8 טילים בשבוע האחרון זה 60% הגנה. זה לא מספיק. אי אפשר לחיות כך. אי אפשר לצאת לסופר כמו שצריך. אי אפשר ללמוד בכלל. אי אפשר להתקלח. נערה בת 15 שרוצה לחפוף שואלת את עצמה אם יכולה לחפוף כי יש לה 15 שניות להגיע למרחב מוגן. הבעיה המרכזית שלא מתייחסים אליה, ש-40% מהעיר נהריה אין מיגון בכלל. מדבר על דירות פרטיות. לא על מוסדות חינוך. 40% מהדירות אין מיגון. אז תחשוב על אדם נכה, מוגבל, שיושב בביתו ויש לו 15 שניות ושומע אזעקה ויודע שייפול טיל, מה עושה? מתפלל. רק זה יכול לעשות. לא יכול לרדת בארבע דקות למקלט שנמצא בחצר למטה, בטח לא להתקלח, ואנשים בוחרים לא להתקלח ולא לעשות קניות.

אנחנו במלחמה. המדינה לא רואה אותנו. תסתכלו עלינו נהריה. תסתכלו חודש אחד שנותנים למפונים, חודש אחד של פיצוי – תנו פיצוי לעיר נהריה, נהריה תסתדר בחודשיים הקרובים עד סוף השנה. אנחנו בליינד ספוט של מדינת ישראל. לא רואים את זה. אני שומע על המסלול ואין לי טענה כרגע. יוראי, תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם סידרו.

 << דובר_המשך >> רונן מרלי: << דובר_המשך >>   

אני מבין אבל אני מסתכל קדימה על נובמבר דצמבר. פיקוד העורף יגיד: תחת מבנה אפשר ללמוד. אי אפשר ללמוד בנהריה גם לא תחת מבנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה נכון?

 << דובר_המשך >> רונן מרלי: << דובר_המשך >>   

היושב-ראש, נהריה הפכה להיות נקודת עיוורון מבחינת מדינת ישראל. האויב מבין היטב את העיר נהריה. הוא יודע שהיא עיר חוף והיא סמל ותמיד הייתה סמל מול לבנון אז לא אדבר על מה אפשר עוד לעשות שם. מדינת ישראל צריכה להסתכל על העיר נהריה, לשפות את התושבים שלה, לפצות אותם, לדאוג לעתיד שלהם, לדאוג לחינוך הילדים שלהם ולסייע לרשות לטפל בתושבים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. יונה יהב.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

העיוורון הזה שאופף את נהריה אופף גם אותנו. לא מבקשים פרטים, לא שום דבר. הפרטים אצלנו כל הזמן כי אנו מחליטים על הדרך שבה מתנהלים הלימודים והחיים בעיר. אתה יודע זאת. מה קרה מהישיבה הקודמת עד היום? לא עשיתם כלום. אתם צריכים היום להחליט את כל סדרת ההחלטות, ואם אתם רוצים פעם הבאה לעשות איזה שינוי, תביאו אותו כי אם לא עשיתם את ההחלטות היום, לא יהיו. אתם מושכים את זה סתם. כל הפרטים שאתה עכשיו חושב שאתה צרך לדעת, למה לא אספת אותם עדיין? לא היה זמן מהישיבה הקודמת עד היום לאסוף אותם? וחוץ מזה, הרמתם טלפון אלינו לשמוע את הפרטים? אנחנו יודעים כמה תלמידים יש כי אנחנו מכוונים אותם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יוראי, יש פה מסמך כתוב עם נתונים.

<< דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

התייחסתי אליו.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

למה זה כך? אדוני היושב-ראש, מבקש, תודה על עמדתך. היא מאוד מכובדת. מבקש להחליט הכול היום כדי שלא נהיה בספק ולא בערפל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן.

 << אורח >> אורי קלנר: << אורח >>   

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה וחברי הכנסת. אני רוצה לחזק את המפקד שלי, את מרלי שאני חושב שמדינת ישראל צריכה ללמוד מהגבורה, עמדנו בזה בכל הרשויות בצפון אבל מרלי בעין הסערה.

קהילת הגולן היא חזקה ומכאן אני רוצה לומר שהדחיפות של הדברים מאוד משמעותית. אנו עומדים במצב שבו כבר מעל שנה העסקים בגולן קורסים. התנועה שאנו חיים עליה של כניסה מבחוץ היא שמחייה את העסקים וברגע שזה לא קורה, אנו בקריסה וזה הרבה זמן ולכן הדחיפות כל פעם לאשר לפני.

אדוני היושב-ראש, גם יוראי וגם אנשי האוצר, אמיר ויעל ואחרים, עושים ככל יכולתם. מצד אחד יש לתגבר אותם כי הפקק המאוד גדול שנוצר של הבקשות שהוגשו זה אירוע מאוד בעייתי. לכן כשאנו עומדים פה בשביל המדינה בדיוק כפי שאמר מרלי, המדינה צריכה לעשות כל מאמץ כדי להיות בשבילנו. אנו שם כדי להחזיק את הגבול. החלטנו כל קהילת הגולן שלא מתפנים, גם ישובים שחטפו מעל אלפיים טילים במרכז הגולן יחד עם קצרין, ויש לתת לזה מענה. המנגנונים האלה צריכים לתת לנו את האפשרות כמה שיותר מהר וגם כשמסתכלים קדימה, אחרת אנחנו לא מחזיקים מעמד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ראש מועצת מעלות תרשיחא, מוטי בן דוד, בבקשה.

 << אורח >> מוטי בן דוד: << אורח >>   

אתמול היה יום עצים מאוד בכל הצפון. 32 שיגורים אצלנו בעיר, 6 נפילות, 30 מטר מגן ילדים. אנחנו חווים את זה בחודשיים האחרונים בצורה עצימה מאוד אבל לא רק בחודשיים האחרונים. בחודשיים האחרונים היתוספו עוד עסקים שקורסים, היתוספו עוד שכירים שהילדים שלהם נשארים בבית אז אין להם ברירה – או הם מפוטרים או מתפטרים כי לא רוצים לנסוע למקום כי המצב קשה או מפסידים הרבה מאוד כסף. יש לתת על זה את הדעת. שנה וחודשיים יש פה עסקים שקורסים. הם חייבים לפתוח את העסקים שלהם אבל בפועל – הינה אנו מדברים, יש אזעקות – בפועל המצב הוא שקחו את כל הישובים המפונים שהיו קונים פעם במעלות תרשיחא. היום האנשים לא שם. התושבים רמת הכנסתם ירדה משמעותית. מישהו אמר אין אנשים רעבים ללחם? תבדקו את הנתונים האלה שוב. 

חייב להיות מנגנון הוגן ואפקטיבי, והעיר מעלות תרשיחא או נהריה זה מקומות שסופגים הרבה מאוד זמן כבר, וחייב לתת על זה את הדעת.

לגבי עסקים קטנים, יש עסקים קטנים שההורים נשארים עם הילדים בבית. בסוף אין להם היכולות להתפרנס. אף אחד פה לא מסתכל עליהם. זה שנה וחודשיים. אנו צריכים לגלגל את זה בראש ולחשוב שהחבר'ה האלה, יש לנו באמת קריסה משמעותית, תיירות שלא קיימת בעיר. מבקש את כל אזורי ישובי קו העימות ואנו כמעלות תרשיחא והגולן לשים אותנו על סדר-היום. אנו לא שקופים. יש לנו צרכים מאוד משמעותיים ואם היינו מפונים אתם מבינים מה העלויות שהייתם צריכים לשאת. חשוב לשים על זה את הדגש. אני מחזק את יוראי, תמשיך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ראש מועצת כפר ורדים. 

 << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >>   

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. אני מוכן לתת למשה קונינסקי ראש עיריית כרמיאל את זכות הדיבור לפניי כי בצבא לימדו אותי שאס לוקח קינג. כבוד היושב-ראש, נסעתי פעם אחת כדי להתאוורר מהצפון, אבל פעם שנייה כדי לומר תודה. אנחנו צריכים לדעת גם לומר תודה. הוועדה עושה פה עבודה מדהימה משך שנה. נכון שאנו לא במצב קל בצפון. רק השבוע אמרתי לכמה מחבריי שאני לא בגיל שאני מכיר את מלחמת ההתשה מתחושה אבל אחרי שנה זה מתיש. מתיש את הצפון. אנו חזקים בצפון, רוצים להיות חזקים, אבל לא יכולים להתמודד לבד, ובלי האוצר והעבודה שאתם עושים ובלי ועדת הכספים ובלי משרדי הממשלה אין לנו סיכוי לשרוד, ואם אנחנו לא נשרוד שם, מדינת ישראל לא תהיה. אני שומע את השיח וכל ראש רשות מביא את המצוקות שלו, וכל ראש רשות בצפון מקו חיפה עד מטולה יש קשיים שאי אפשר למדוד אותם. זה ווטסאפים מבוקר עד לילה של תושבים שקורסים. באמת קורסים. איני בא בטענות או בביקורת, נהפוך הוא – בא בתודה שהדיונים הללו מתקיימים והאוצר יודע להיות במקומות האלה. צריך כמובן לעבוד יותר בזריזות. המון יישר כוח.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מודה לך על התודה. ראש העיר כרמיאל.

 << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >>   

בוקר טוב. אנחנו כאן ראשי רשויות שמהווים את העורף של המדינה. כל ישובי עוטף הצפון, שהתאגדנו יחד לפני כחודש עם הקריות כדי לומר שגם אנחנו נמצאים שם חזק יום-יום בזירה. רוצה להודות לכם שהכנסנתם אותנו למתווה. חשוב מאוד.

בנוסף, מבקש לא לשמור אותנו כבני ערובה כל עוד קריית שמואל וקריית חיים לא מאושרים אלא לתת לעסקים אצלנו את האפשרות, לקבל את ההחזר על ספטמבר אוקטובר וכמובן לבחון במקביל את הנושא של קריית שמואל וקריית חיים.

כמה דברים. אחת, אני רוצה להחמיא למשרד האוצר, לרשות המיסים ולמס רכוש שעושים עבודה טובה. רואים אותנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כתבתם לי ראשי הרשויות על זה שלא אישרנו את זה בשבוע שעבר.

 << דובר_המשך >> משה קונינסקי: << דובר_המשך >>   

נכון. חייב לומר שהם עומדים אתנו בנקודות הפגיעה, החבר'ה ממס רכוש פוגשים את התושבים ונותנים פתרונות וכמובן נושא הפיצוי. גם מגיע לכם תודה כבוד היושב-ראש והחברים בוועדה.

שני דברים. אחד, מתווה הפיצוי לא כולל היום גופים שהם סמי עירוניים קרי חלצים. היכל התרבות שלי סגור שלושה חודשים, הקאנטרי שלי סגור שלושה חודשים. אנו מבקשים פה הסדר פיצוי גם עבורם. זה עסק לכל דבר, מה גם שחלק מהכנסותיהם התקבלו מראש, ואנו מחזירים, כך שקשה מאוד להשוות ביניהם.

הנושא השני, הוא העניין של החודשים אחורה. יש לא מעט עסקים – אנו אומנם מוכרים ממאי, יש עסקים למשל בתחום התיירות בהרבה רשויות אצלנו שהחלו לקבל את הנזקים עוד לפני. יש לקחת גם אותם בחשבון. שוב תודה רבה, כבוד היושב-ראש. משפט אחרון, לא לשכוח בבקשה את הרשויות המקומיות שהגבירו את ההשקעה בילדים, בשירותים פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים, ביטחון. 

קריאה:

	אין פה אף ייצוג לחברה האזרחית שמחזיקה מתחילת המלחמה את כל מה שקורה פה. שקל לא קיבלתי מתחילת המלחמה. אני מנכ"לית של עמותה מפונה בקריית שמונה. אשמח לקבל רשות דיבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. ראש מועצת קצרין, בבקשה.

 << אורח >> יהודה דואה: << אורח >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. לא באנו שלוש שעות נסיעה כדי שלא ישמעו אותנו, עם כל הכבוד. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך שוב על כל הדיון הזה ורואה פה את כל הנכבדים. אתחיל מזה שלצערי הגדול, אנחנו מדינה שלא למדנו כלום ושום דבר. הייתי ילד קטן מאוד שגר בחיפה כשיונה יהב ראש העיר, כשהטילים הראשונים ב-2006 הגיעו ונחתו בכרמל, בנמל. קודם כל, כשאני שומע, ואני שומע כי אני רוצה שיציפו את זה למעלה, שאנו הולכים לכיוון הסדרה כראש רשות זה חורה לי יש לי תושבים שמרגישים שטורקים להם דלת בפנים. אם ההסדרה תגיע אחרי מטחים של מאות טילים ביום שידינו לא על העליונה אני מרגיש שמדינת ישראל ממשיכה להיכשל פעם אחר פעם.

לגופו של עניין, אצלנו בקצרין וברמת הגולן עסקים בנויים אך ורק על תיירות. לאחר מאמץ גדול של האוצר הוכנסנו לבפנים ויש לומר תודה ליוראי, לצוות שלו וגם לאמיר ולכל החברים פה שנרתמו לקחת חלק. אבל אצלנו עסקים אם הם נסגרים, הם לא יחזרו לפעול. 50% ממשקי הבית ברמת הגולן, שיא במדינת ישראל, הם עצמאיים. אם היום עסק ייסגר, בגלל כפי שראש העיר אמר קונינסקי, שאנו בני ערובה וכולם היו בניי – אני מאוד מכבד ומבין את המצוקות של הערים בקריות אבל לא יכול להיות שעסקים אצלנו יהיו כמו בני ערובה לאירוע הזה כי בסופו של יום עסק ששנה וחודשיים עם החבל על הצוואר והלוואה אחר הלוואה, חייבם לשחרר לו את הכספים. אחרת אפשר לומר קדיש על רמת הגולן. זה להיות או לחדול. אי אפשר להמשיך עם המציאות שלו. אנחנו מבקשים מחברי הוועדה להבין את המציאות שלנו. אני לא מרחיב על כל נושא החוסן שרק הולך ונשחק יום אחר יום. ילד בן 5 היום שומע טריקת דלת, יכול שבוע לא לישון. היה אירוע בקצרין לפני שבוע עם טילים בסוף בית הספר. כולם רצו למיגונית. ראיתי 38 ילדים שוכבים על הרצפה – סליחה מכולם - עם מכנסיים רטובים. אנשים לא מבינים את המצוקות שאנו מתמודדים איתן. כבר שנה וחודשיים אנחנו באירוע. אני מבין שיש פה רשויות ואני לא בתחרות עם אף אחד, שחודשיים ושלושה אבל אי אפשר המשיך עם המציאות הזו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

כחיפאית, לפני שבוע נאמר שזה לא עומד בהנחיות המשפטיות כי פיקוד העורף לא נתן את דעתו על העניין. זה מה שנדרש. אם היית מבקש משרד החינוך או כל דבר אחר זה היה כבר כאן היום. ביקשתם רק את פיקוד העורף ולכן הבאנו את הנתון הזה ואז מבקשים עוד דברים. מבחינה משפטית אמרתי לחברי הכנסת שהדבר היחיד שמונע מכם להכניס את קריית חיים וקריית שמואל זו ההבחנה המשפטית כי קבעתם קריטריון אחיד של פיקוד העורף וזה ניתן לכם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי מקריא את התקנות? 

 << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >>   

אני רוצה לומר כמה מילים בשם להב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא נותן.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

הרב גפני, בואו נכניס את קריית חיים וקריית שמואל היום לתקנות. לפחות את זה. 

קריאה:

מבקשים לומר כמה מילים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא נותן. זה לא ברור? להקריא את התקנות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אקריא את התקנות המוצעות. 

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2024. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 , ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1. 1. בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023  (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – (1) ברישה, במקום "יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024)" יבוא "יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)";

הרישא בתקנה 1 זה הסעיף שנותן את התוקף של התקנות. אנחנו מאריכים את תוקף התקנות כדי שאפשר יהיה לתת פיצוי גם לתקופה של- -

קריאה:

מה אתנו? איזה חדשות הבאתם משבוע שעבר? מה אתנו? מה אתנו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מסכים.

קריאה:

אנחנו פשוט קורסים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלא נאשר תקנות. תודה רבה. הלאה. אם אתה צועק, תצא. להפסיק. 

קריאה:

איך זה יכול להיות?

 << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >>   

(2) בפסקה (1)(א) – (א)	אחרי ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט" המובאת בה, יבוא:
""אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024" – היישובים והאזורים המפורטים בתוספת הרביעית או בתוספת השישית או בתוספת השביעית או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אוקטובר 2024";

בדומה למקרים קודמים פה אנו מוסיפים את האזור המיוחד שבו יהיה הפיצוי של מסלול מחזורים, מסלול שכר. כאשר הישובים שמפורטים בתוספת הרביעית הם בצפון של קו עימות והגולן. תוספת שישית מדובר בגליל עליון, והתוספת השביעית זה מה שהוספנו עכשיו את הקריות. אלה כל היושבים שיהיו באזור המיוחד, שיקבלו את מסלול המחזורים.

(ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה – (1)	בפסקה (1), מסלול שכר עבודה –  (א) בהגדרה "תקופה מזכה לעניין שכר" המובאת בה – (1) אחרי פסקה (1ד) יבוא - "(1ה) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום, במקום "האזור המיוחד" בא "אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024";";

זו התקנה שמתייחסת למסלול שכר. זה מאפשר לקבל את הפיצוי במסלול שכר. 

קריאה:

	אני יודע שאתה נלחם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מבקש לא להפריע. גם לא מילים טובות עליי. זה מפריע. הלאה. אפשר לא לאשר את זה אז ההתרסקות תהיה מיידית.

 << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >>   

זו התקנה שנותנת באזור המיוחד פיצויים לפי מסלול שכר עבודה גם לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 כאשר יש פה גם התייחסות על עובד שגר באזור המיוחד ועובד מחוץ לאזור המיוחד, שגם יכול לקבל פיצוי. 

קריאה:

	לפרוטוקול – הורים עצמאיים – מתחת לגיל 14.
קריאה:

	הקפסולות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הנושא של הקפסולות זה ענין פרשני. אמיר הצהיר את זה לפרוטוקול קודם.


 << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 11:40) << מנהל >>   

קריאה:

בבקשה שיצהיר לפרוטוקול – הורים עצמאיים מתחת לגיל 14, מסלול שכר.

 << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >>   

זה גם רלוונטי לעצמאיים, גיל 14, מסלול שכר. התקנה מתייחסת גם לשכירים עם ילדים מתחת לגיל 14 וגם לעצמאיים מתחת לגיל 14 שמקבלים שכר, בדיוק כפי שהיה בכל החודשים הקודמים. 

(2) בפסקה (2), במקום "כאמור בפסקאות (1) עד (1ד)" יבוא "כאמור בפסקאות (1) עד (1ה)"; בפסקה (3), במקום "על אף האמור בפסקאות (1) עד (1ד)" יבוא "על אף האמור בפסקאות (1) עד (1ה)";

אלה שני תיקונים טכניים.

בפסקה (2), מסלול מחזורים –  (א) במקום ההגדרה ""מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "עוסק המדווח על בסיס מזומן", "קרוב", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות"", המובאת בה, יבוא: ""מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס",  "מס תשומות", , "קרוב", "תמיכות ותרומות" – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק, ולעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) – פה כתוב עד יום פעמיים אז נמחוק אחד מהם - עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)" – כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק וכפי ששונו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ"ד-2024  (להלן – תקנות התיאומים);

זה תקנה ששואבת מתוך החוק התוכנית הכלכלית, כל מיני הגדרות שמשתמשים בהן גם בתקנות. כפי שעשינו בכל הפעמים עד כה, אנו צריכים להתייחס להגדרות האלה כפי שהן, ההגדרות חלות על פיצוי דו חודשי כי בהתחלה הן חלו לגבי פיצוי חד חודשי. זה תקנות התיאומים, מה שקוראים פה. אנחנו מאריכים גם את התקופה, כדי שיהיה רלוונטי עד סוף אוקטובר 24'. במקביל פה, בניגוד לפעמים קודמות, כיוון שהייתה תקופה ארוכה שהיה שקט יחסית ובספטמבר אוקטובר הייתה הסלמה הוספנו פה התייחסות חדשה לעסקים שנפתחו אחרי תחילת המלחמה, שנפתחו החל באוקטובר 23' ועד החודש הקודם, שגם העסקים הללו יוכלו לקבל פיצוי. גם לצורך זה אנו מתקנים הגדרות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לכן מתוך ההגדרה הזו הגדולה אתם מוציאים חלק מההגדרות כמו מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, עוסק המדווח על בסיס מזומן בשנת הבסיס ומגדירים זאת בצורה קצת אחרת, כך תיתן מענה גם לעסק חדש.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

נכון. יש מספר הגדרות – אסביר עוד רגע – שאותן יש לתקן כדי להוסיף התייחסות ספציפית לעסקים חדשים שלא היחתה התייחסות אליהם כי החקיקה נקבעה באוקטובר 23'. ההגדרות היחידות האלה הן היחידות שיש התייחסות.

קריאה:

איפה ההתייחסות לענפים שנפגעו רוחבית?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

"מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק וכפי ששונה 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך להיות כפי ששונה לא ההגדרה בתקנות התיאומים כדי שיהיה בהלימה עם הוראות קודמות שעשינו בדומה לזה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם פה נכניס תיקונים שהם טכניים בהתייחסויות לתקופה. הגדרתם בסוף התקנות את תקופת ספטמבר ואוקטובר. צריך לעשות התאמות – נעשה אותן בהמשך בנוסח.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יקראו אותה כאילו בסופה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא צריך להיות אותה – צריך להיות יקראו כאילו בסופה בא.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

5. אז בעצם ההגדרה של המחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס זה המחזור ההשוואתי, אנו משווים את המחזור של ספטמבר אוקטובר 24' אל מול מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שזה בגדול יהיה חודשיים, ספטמבר אוקטובר 22' אך יש הוראות מיוחדות לעסקים מיוחדים. מוסיפים פה הוראה מיוחדת מה יהיה מחזור הבסיס לעניין עסק חדש.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בעצם פה מתלבשים על הנוסח - בשונה ממה שנעשה עד כה בתקנות, שההתייחסות – נקודת הייחוס הייתה אומנם לסעיף 38ג. בשונה ממה שעושים פה, זה בעצם קוראים לתוך ההגדרה בחוק עוד תוספת נוספת כדי לאפיין את הנושא של העסק החדש.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן, אנו שואבים את ההגדרה מהחוק ועושים בה שינוי שיהיה רק לצורך התקנות. לכן הנוסח בדיוק הנוסח שהיה בחוק. פשוט מוסיפים עוד פסקה.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אני מבקש התייחסות, יש לי פה בעיה טכנית במתווה שלכם במסלול מחזורים לגבי עוסקים פטורים כי אין לכם הנתונים של ספטמבר אוקטובר. איך אתם או רשות המיסים מתכוונים להתגבר על הבעיה הזו? כי כבר יש מישהי שפנתה אליי מנהריה שהגישה מסלול מחזורים, עוסקת פטורה והמערכת זרקה אותה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אמיר יוכל לענות בצורה יותר מפורטת אבל החוק היום והתקנות היום מתייחסים לעוסק פטור באמצעות הצהרה. אמיר יוכל לפרט יותר – יש עניינים- -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אמיר יתייחס לזה כשיגיע.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אתה יכול לראות את זה גם בנוסח התקנות, יש התייחסות ספציפית לעוסקים פטורים.

"(5) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום טז' בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024), מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024), מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2.
			
זה יוצר את המסלול, מחזור הבסיס יהיה המחזור- - מחזור הבסיס של עסקים חדשים לפי המוצע- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסוף אני אצביע לעצמאיים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יודע שהוא מייצג עצמאיים שפתוחים בשבת.

קריאה:

אנחנו לא מייצגים עצמאיים שפתוחים בשבת.

 << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 11:47) << מנהל >>   

 << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >>   

בואו לא ניכנס לעניינים האלה כי זה לא רלוונטי. יש פה עניינים ברומו של עולם. אני גם רוצה לדבר כסגנית נשיא להב, לשכת העצמאיים בישראל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה.

 << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >>   

אסביר עכשיו איך יחושב מחזור הבסיס לעסקים חדשים. אנו לוקחים את הממוצע החודשי שהמחזור שלהם בחודשים ינואר עד אוגוסט 24' או בחודשים שהיו פתוחים, ומכפילים בשתיים כדי להשיג את המסלול הדו חודשי שיהיה תקופת ההשבעה. באופן מכוון לא לקחנו את החודשים הכי קשים במלחמה של אוקטובר נובמבר דצמבר 23', כי הדבר הזה היה פוגע בעסקים. אנחנו לוקחים רק את המחזורים שהם מחזורים רגילים או רגילים בתקופת המלחמה של ינואר עד אוגוסט.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ולעניין הדוח התקופתי?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בפסקה (ב) שטרם הקראתי אנו מתייחסים לעניין ניזוק אחר שהוא ניזוק עוסק רגיל שאנחנו לא לוקחים את החודש הראשון כי לא רוצים לפגוע לו – בחודש הראשון יש חצי חודש או חצי מהתקופה ואנחנו לא רוצים לפגוע בחודש הזה אז רק לוקחים את החודש הבא שאחרי תום תקופת הדוח התקופתי הראשון. זה נוסח מדויק לפי איך שנעשה בחוק. לא שינינו דבר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מבחינת המועד שבו אתה צריך להודיע לרשות המיסים על פתיחת העסק?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה גם, כמו בחוק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך זה עובד? אם המועד חלף?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   
 
כל הפתרון שהצגנו פה זה משהו שלא היה בחקיקה הקודמת, זה לעסקים חדשים שנפתחו במהלך 24'. יש עסקים שנפתחו – למשל בחיפה, עסק שנפתח ב-24', במאי יוני. אם רק היינו מאריכים את החקיקה הקודמת, שם עסק שנפתח היה עד 30.9. אם נפתח אחר כך לא היה זכאי. הבנו שיש בעיה לעסקים שנפתחו בשנת 24'. כל עסק שנפתח מ-1.10.23 עד 31.8.24 – נחשב עסק חדש וייכנס פנימה. החישוב שלו יהיה - אם פתח בנובמבר 23' הלכנו לינואר 24' וצפונה. אם זה 24', פתח במרס – יהיה מיום פתיחה – או מינואר 24' או מתאריך הפתיחה עד 31.8. ממוצע, מזה ניצור את תקופת הבסיס שנתי, את התשומות ונתנו פתרון לעסקים שנפתחו ממש גם בזמן המלחמה.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

שלומית, אם אפשר תוך כדי שאמיר יתייחס לנושא העסקים הפטורים. זה מאות אלפים.

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>   

אם אני מבין נכון, עסק חדש יהיה זכאי לפיצוי רק מאוקטובר 24', לא לפני כן, נכון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נכון כי השינוי שנוצר בספטמבר אוקטובר, עד היום כל התקנות שהיו מאוקטובר תקנות המחזורים לאזור הצפון היו לישובי קו עימות והמשיכו ברצף. העסק החדש הוא פחות רלוונטי. היה רלוונטי לנו בגלל חיפה שהיו ירוקים חצי שנה, עבדו רגיל ועסקים אומרים – אתמול פתחתי עסק. היה כאן בית מלון בחיפה. בדיונים אחרים. היא העלתה את הבעיה. חיפשנו את הבעיה על המקומות שהיו ירוקים והתשתנו לכתומים או צהובים ויש להם הנחיות ולתת להם את הפתרון.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

יש עוסקים פטורים שנכנסים עכשיו – אראה לך אחר כך - למסלול מחזורים ואין לך הנתונים. זרקת אותם מהמערכת. איך אתה משלם מהם?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

גם לא היו נתונים באוקטובר 23'. לא זרקו אותם. לפי ההצרה שלהם אנו מקבלים. קיבלו פיצוי.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

עוסק פטור מצהיר ועל פי הצהרה נתנו לו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

היו הרבה עוסקים פטורים שהגישו תביעות לאוקטובר, נובמבר, דצמבר במהלך 24' וכשבדקנו אותם במהלך 24' והיו צריכים לדווח למע"מ כבר את הדיווח השנתי שלהם, לא דיווחו אותו אז דחינו אותם. הם צריכים לדווח למע"מ, יש חוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. הלאה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(ב) לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2. (ב) בהגדרה "מסלול מחזורים" המובאת בה, אחרי פסקה (ו) יבוא: לעניין נזק שאירע  בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024, אחת מאלה לפי העניין, והכל ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; (2)	לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023 או 2024, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;  

אלה ההוראות שהיו בכל החודשים האחרונים. זו הארכה של מסלול מחזורים לתקופה הנוספת. בדיוק אותו דבר כמו בכל החודשים האחרונים. 

והכל אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים והכל ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024";

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

שמעת שהוא לא פותח עסקים בשבת?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(ג) אחרי ההגדרה "סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" יבוא: ""עוסק המדווח על בסיס מזומן" – כהגדרתו- -  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זו התייחסות חדשה בהתאמות לעסק החדש.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

עוסק מדווח על בסיס מזומן כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק וכפי ששונתה ההגדרה בתקנות התיאומים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שונה ובלי הגדרה – נתאים הכול בנוסח.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024, יקראו כאילו בפסקה (3) אחרי "אוקטובר 2023" בא ", ולעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024) – בתקופת הדיווח הכולל את חודש ספטמבר 2024,"": 

זה כדי להראות שהעוסק מדווח על בסיס מזומן, יש להראות שהירידה שנגרמה לו במחזור העסקאות נגרמה בחודש המאוחר יותר ולא בחודש המקביל כי כך זה עובד בעוסקים שמדווחים על בסיס מזומן.

אחרי ההגדרה "שיעור ההוצאה הנחסכת" המובאת בה, יבוא: ""שנת הבסיס" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק וכפי ששונה ההגדרה בתקנות התיאומים, ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024, יקראו אותה כאילו בסופה בא: "(3) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024), התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד ליום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024)"".  

זה גם שינוי שנעשה בשביל העסקים החדשים שלהם שנת הבסיס תהיה 42' כי זו השנה היחידה שהיו פתוחים בה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר את המועדים.


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה אותו דבר כפי שאמיר הסביר קודם פה. השנה הזה 1.1 עד 31.8.24, עד תחילת התקופה שעבורה נותנים את הפיצויים. זה יהיה שנת הבסיס לעניין התקנות האלה. 

בהגדרה "תקופת הבסיס" המובאת בה,  בסופה יבוא "אולם לגבי נזק שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024 – התקופה המקבילה בשת 2022 לתקופת הזכאות".

כפי שאתם מכירים, בכל התקופות עד כה לוקחים את התקופה בשנה הקודמת כלומר אם אנו בספטמבר אוקטובר או באוקטובר 23' לקחנו את אוקטובר 22' כי היא התקופה המקבילה בשנה הקודמת. עכשיו בגלל שהתקופה המקבילה בשנה הקודמת היא תקופה שהייתה מלחמה, נפתחה המלחמה, אנו חוזרים שנתיים אחורה וההשוואה תהיה אל מול 22' כדי לראות את הירידה שהייתה לעומת התקופה שלפני המלחמה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא מביאים בחשבון התפתחות של העסק?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם יש התפתחות והעסק לא נפגע באוקטובר, נובמבר, דצמבר 23', יכול להיות שלא היינו צריכים לעשות בכל הארץ באותה תקופה. הרי עשינו חוק לכל הארץ כי הנחנו שיש. חייב לחזור ל-22'. גם אם נמצא, נפגע ביותר עסקים מאשר ניטיב, עם בודדים שאולי אוקטובר נובמבר דצמבר היה יותר טוב.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(ו) בהגדרה "תקופת הזכאות" המובאת בה, אחרי פסקה (ו) יבוא: "	לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ"ח באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024), אחת מאלה לפי העניין: לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום כ"ח באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024); (2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, וקבלן ביצוע – התקופה שמיום ל' בתשרי התשפ"ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)"; 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר ותתייחס לשני אלמנטים – גם למה נכנס פה קבלן הביצוע וגם למה זה שונה מהמתווה שאישרנו עד עכשיו בפעמים הקודמות שאליהם גם הייתה התייחסות למדווח בשיטה החד חודשית.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אסביר. באוקטובר, נובמבר, דצמבר התחלנו את הפיצוי באמצע תקופה של דו חודשי. באוקטובר, כשהדיווח היה באוקטובר מאוחד של ספטמבר אוקטובר ביחד. כדי למצוא פתרון עלו שתי אפשרויות פתרון בוועדה לתת לבסיס מזומן על דו חודשי. בסוף הוחלט כאן שהפתרון יהיה יותר מהיר – נחשב את נובמבר דצמבר מול נובמבר דצמבר, והם יקבלו שלוש תקופות של מענקים, אוקטובר, נובמבר, דצמבר. בפועל יוצא מצב ששוטף פלוס שנדחתה לו הכנסה של דצמבר לא קיבל באמת שוטף פלוס ונוצרה עם זה בעיה אבל זה היה הפתרון היותר מהיר במלחמה. היום הדבר היותר נכון, כי זה גם הפניות שאנו מקבלים, ודיברתי עם הלשכות המקצועיות. אם מישהו בשוטף פלוס, בספטמבר אוקטובר, יקבל את הפיצוי לפי חישוב של נובמבר דצמבר מול נובמבר דצמבר שבאמת יהיה שוטף פלוס אמיתי. הפתרון שעשינו עכשיו בשוטף פלוס נותן פתרון אמיתי לשוטף פלוס לעומת המקרה ב-23'. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בפסקה (4), מסלול קבלן ביצוע, בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת בה, אחרי פסקה (ו) יבוא: "(ז) לעניין נזק שאירע  בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), אולם, עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024."; 

פה זה המסלול של קבלן ביצוע. 

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אמיר, סליחה, פספסתי את ההסבר הקודם – האם כתוצאה מהסדר הזה בפסקאות צפוי להיות מי שייפגע מזה?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

צפוי להיות מי שייטיב כי הפעם שוטף פלוס אמיתי ייכנס פנימה. כל הרעיון של שוטף פלוס, שמקבל את ההכנסה - בפעם הקודמת יצא שהפיצוי של ספטמבר לא היה פלוס ונוצר עיוות ממה שעשינו פעם קודמת. זה מראה להם את הנזק שלהם. אם אתה שוטף פלוס הנזק שלך לא יתבטא בספטמבר אוקטובר אלא יתבטא בנובמבר דצמבר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יכול להיות שיש חריג פה ושם.

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

דווקא בצד ההפוך היו הרבה יותר חריגים שבאו אלינו לישיבות ולא הייתה לנו דרך לפתור את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם רואים את זה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן. הקראתי את קבלן ביצוע לקבלן. אזכיר שמסלול קבלן ביצוע נותן בתוך האזור המיוחד את המסלול של הוצאות מזכות לקבלן ביצוע עם תקרה יותר גבוהה של 5 מיליון. בגלל שלא היה מסלול הוצאות מזכות בתקנות הקודמות היה צריך לכתוב את זה בצורה מסוימת. עכשיו שינינו את הכתיבה אבל הפיצוי זהה לחודשים האחרונים.

אחרי ההגדרה "מסלול קבלן ביצוע" יבוא: מסלול הוצאות מזכות, ובלבד שהנזק אירע באזור הדרומי של הצפון; לעניין זה – "האזור הדרומי של הצפון" – האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השמינית, המוכרז בזה ישוב ספר בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024;

הישובים האלה זה המפרץ והעמקים, גליל מרכז. גליל תחתון, גליל מרכז, מפרץ, חלק מישובי העמקים. הכול לפי הנחיות פיקוד העורף ובהתאם, מועצה אזורית עמק הירדן. אלה הישובים שיזכו לקבל את המסלול של ההוצאות המזכות. המסלול פה הוא בדיוק כפי שיש בחוק, כאשר כל התיקונים שאנו עושים פה זה כי החוק מתייחס לתקופה של אוקטובר נובמבר דצמבר 23' ואנו מתאימים את התקופה לתקופה הרלוונטית של ספטמבר אוקטובר 24' וכי אנו מוסיפים את האפשרות לקבל הוצאות מזכות גם לעסקים חדשים כפי שאמיר הסביר.

"הוצאות מזכות" – כהגדרתן בסעיף 38ג לחוק וכפי ששונתה ההגדרה בתקנות התיאומים, ואולם –  (1) לעניין "הוצאות השכר בתקופת הזכאות", תקופת הזכאות היא תקופת ספטמבר  אוקטובר 2024 בלבד;
(2) "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "עוסק על בסיס מזומן", "שנת הבסיס" ו-"תקופת הבסיס" – כהגדרתם בפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנות אלה שעניינה מסלול מחזורים; 

כפי שאמרתי, אנו לוקחים את ההגדרות בחוק אבל מתקנים כדי שיתוסף להם גם ההתייחסות לעסק חדש.

לעניין "מחזור העסקאות בתקופת הזכאות", תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ז) להגדרת "תקופת הזכאות" שבפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים.

פה במקום שתקופת הזכאות תהיה תקופות אוקטובר ונובמבר ודצמבר 2023 אנו מסתכלים על התקופה החדשה של ספטמבר אוקטובר 24' וכפי שהוא מוגדר גם לעניין עוסק על בסיס מזומן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נעשה את זה כפי שמוגדר ולא יפורשו בפסקה (2) ואחר כך גם בהמשך. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(4) לעניין "השנה הקודמת", יקראו את ההגדרה האמורה שבסעיף 38ג לחוק כאילו בסופה בא:  "(4) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024) -  התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד יום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024)".   

השנה הקודמת זו הגדרה שיש – כי רלוונטית רק לעניין מסלול הוצאות מזכות ולא לעניין מסלול מחזורים ולכן אנו צריכים לייבא את ההגדרה מהחוק בשינוי מסוים שיהיה רלוונטי לעסק החדש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כלומר מייבאים את ההגדרה אבל כן מתייחסים פה להגדרה שלה כפי שהיא בתקנות עצמן, לא בחוק.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן. פה אין אותה בתקנות עצמן אז צריך לכתוב באופן ספציפי כי רלוונטית רק פה. 

"מסלול הוצאות מזכות" – לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר אוקטובר 2024, ובלבד שהתקיימו לגבי הניזוק התנאים שבפסקאות (1) עד (3), ו-(6) שבסעיף 38ד(א) לחוק, ולעניין זה, "שנת הבסיס" ו"מחזור העסקאות בשנת הבסיס" 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם פה יהיה לא יפורשו.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כהגדרתם בפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים  – אלה התנאים שצריכים להתקיים כדי לקבל את הפיצוי - ירידה של 25% עם שאר התנאים שיש בחוק. זה גובה הפיצוי לעניין הוצאות מזכות שזה מה שנקבע בחוק. 

(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים –  ההוצאות המזכות, ויחולו הוראות סעיף 38ד(ג) לחוק, בשינויים המחויבים.

כלומר ניזוק שמחזור העסקאות שלו עולה על 300,000 שקלים חדשים – מזכיר - זה בדיוק מה שנקבע בחוק, מקבל את ההוצאות המזכות לפי החישוב שקבוע בחוק. אבל אם לפי הפיצוי לפי החישוב המדויק לפי ההוצאות המזכות נמוך מהפיצוי שהיה יכול לקבל לפי פסקה (2), שזו פסקה שנותנת איזה פיצוי נורמטיבי לעסקים קטנים יותר, שעוד צריכים להיכנס לכל המנגנון הבירוקרטי של ההוצאות המזכות, הוא יקבל את הפיצוי הגבוה מביניהם, כדי שהעובדה שהוא עוסק גבוה לא יפגע בו. זה מיטיב עם העוסקים הגדולים.

(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, הסכום כמפורט בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38ד(ב) לחוק, לפי העניין, מוכפל בשניים.

בחוק זה עסקים שמתחת 300,000 שקלים חדשים יש סכום נורמטיבי שקבוע בחוק. בגלל שאנו נותנים פיצוי על חודשיים לא רק על חודש אחד, אנו מכפילים את הפיצוי בשניים. זה כמו שעשו בתקופה של נובמבר דצמבר 23.

"ניזוק" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק". 

שם יש הרשימה של ניזוקים שיכולים לקבל את הפיצוי ומוחרג משם כל הגופים שלא רלוונטיים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא בטוחה שצריך להגדיר אותו אבל זה בלי שינוי , אבל בסדר. נתקן מה שצריך.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

(ג) בהגדרה "התקופה הקובעת", המובאת בה, בפסקה (1), במקום "כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024)"- -  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך להיות מובאת בה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יבוא "כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)";

רק התאמה טכנית של התקופה לעניין מסלול שכר.

(ד) אחרי הגדרה "התקופה הקובעת" יבוא: ""תקופת ספטמבר אוקטובר 2024" – התקופה שמיום כ"ח באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)";

זאת התקופה הרלוונטית שעבורה מקבלים את הפיצוי. הגדרנו אותה פה בהתייעצות עם היועצת המשפטית. נחליט האם אנחנו רוצים להכליל אותה. 

(3) בפסקה (8) – (א) בתוספת הרביעית המובאת בה, בכותרת המשנה, במקום "ההגדרות "אזור מיוחד", "אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני" ו-"אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט"" יבוא ""ההגדרות "אזור מיוחד", "אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני", "אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט ואזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024""; 

בעצם בגלל שאנחנו משתמשים בתוספות בהגדרות חדשות, אנו מתקנים את כותרת ההגדרה כדי שתתייחס למקומות הרלוונטיים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך זה משליך אחורה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה לא משליך אחורה. פשוט מוסיפים ספטמבר אוקטובר 24'. השאר זה אותו דבר. בכלל, בכל התקנות האלה אנחנו לא עושים תיקונים על נזקים שאירעו לפני ספטמבר אוקטובר 24'.

בתוספת השישית המובאת בה, בכותרת המשנה, במקום "ההגדרות "אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני" ו"אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט" יבוא "ההגדרות "אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני", "אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט" ו"אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024"";

חסרות פה אולי מירכאות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם לא בטוחה שהמילה הגדרות צריכה להופיע – יש לבדוק את זה.

<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אחרי התוספת השישית המובאת בה יבוא: 

"תוספת שביעית (תקנה 1 – ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024"). 

קריית אתא,

קריית ביאליק,

קריית ים, 

קריית מוצקין,

<< אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

תוסיף את הקריות. כל מה שאמרת עכשיו אתה רק צריך להכניס את קריית חיים וקריית שמואל. הקראת את הקריות, מה הבעיה להוסיף אותן?

 << אורח >> סופי נקש: << אורח >>   

לא רוצים להכליל את חיפה כי זה נוח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מבקש לא להפריע.

 << אורח >> קרן ברק: << אורח >>   

אין בעיה להוסיף אותם.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

שלומית, שאלה משפטית - אם היא תעשה טעות ותגיד את הקריות וחיפה, מה קורה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עדיין כדי לאפשר את הפיצוי- - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נאמר לפרוטוקול שאתה מקבל אוטובוסים. אתם יודעים לשנות פרוטוקולים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

קיבלת את האוטובוסים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם מבזים. תתייחסו למה שמבזים. 

 << אורח >> אפרת אורן: << אורח >>   

תוספת שמינית (תקנה 1 – ההגדרה "האזור הדרומי של הצפון" בפסקה (5) להגדרה "שווי של נזק עקיף"). אחוזת ברק, איכסאל, אילנייה, אלון הגליל, אלוני אבא, אלונים, בית זייד, בית לחם הגלילית, בית קשת, בית שערים, בלפוריה, בסמת טבעון, גבעת אלה, גבת, גניגר, דבוריה, דברת, הושעיה, היוגב, הסוללים, הרדוף, זרזיר, ח'וואלד, יפיע, יפעת, כדורי, כעביה -טבאש- חג'אג'רה, כפר ברוך, כפר גדעון, כפר החורש, כפר יהושע, כפר כנא, כפר קיש, מגדל העמק, מזרע, מנשית זבדה, משהד, נהלל, נופית, נוף הגליל, נצרת, סוואעד חמירה, עדי, עילוט, עין מאהל, ציפורי, קרית טבעון, ראס עלי, ריינה, רמת דוד, רמת ישי, שדה יעקב, שדמות דבורה, שמשית, שער העמקים, שריד, תל עדשים.

איבטין, אושה, החותרים, חיפה, טירת הכרמל, יגור, כפר ביאליק, כפר גלים, כפר המכבי, כפר הנוער הדתי, כפר חסידים א', כפר חסידים ב', נשר, רכסים, רמת יוחנן.

אבטליון, אעבלין, אשבל, אשחר, בועיינה - נוג'ידאת, ביר אל מכסור, בית רימון, דיר חנא, דמיידה, הררית, חוג'ייראת (ד'הרה), חוסנייה, חזון, חנתון, טורעאן, טמרה, טפחות, יובלים, יודפת, יעד, כאבול, כאוכב אבו אל היג'א, כלנית, כפר חנניה, כפר מנדא, לוטם, מורן, מורשת, מנוף, מסד, מע'אר, מצפה אבי"ב, מצפה נטופה, סח'נין, סלמה, עוזייר, עילבון, עינבר, עצמון-שגב, עראבה, ערב אל נעים, צביה, קורנית, ראס אל -עין, רומאנה, רומת אל הייב, רקפת, שורשים, שכניה, שעב, שפרעם.

אלומות, אפיקים, ארבל, בית זרע, גבעת אבני, גינוסר, דגניה א', דגניה ב', הודיות, הזורעים, ואדי אל חמאם, חוקוק, טבריה, יבנאל, כנרת מושבה, כנרת קבוצה, כפר זיתים, כפר חיטים, כפר כמא, לביא, לבנים, מגדל, מצפה, פוריה כפר עבודה, פוריה נווה עובד, פוריה עילית, רביד, שדה אילן, שרונה.

אלמגור, אשדות יעקב(איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), האון, מסדה, מעגן, עין גב, שער הגולן, תל קציר."

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

היא אמרה גם תמרת.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>   

נכון, זה לא מופיע. זה נשמט בטעות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בהמשך לשאלה, האם הרשימה שנמצאת בתוספת, אמורה לשקף אחד לאחד את מדיניות ההתגוננות ביחס לעמקים, למפרץ? כי יש עוד כמה ישובים שראינו כשעשינו את ההשוואה אנחנו שלא נמצאים בתוספת.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>   

זה אמור להיות. אם יש ישובים, תציפי את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

האם הרשימה בתוספת אמורה לשקף אחד לאחד את הישובים שנמצאים במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף ביחס לעמקים, למפרץ?

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

גם בעמקים וגם במפרץ הייתה דיפרנציאליות בהתייחסות של הנחיות פיקוד העורף. לכן לפי החלוקה שעשה פיקוד העורף גם התאמנו את ההנחיות.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>   

גליל תחתון, גליל מרכז – כן. העמקים זה חלק מישובי העמקים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הרגע הוסיפו פה ישוב שלא היה בתקנות. יודע שזה עבר מהר.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>   

נכון. ישוב שפספסנו. לכן עשינו בדיקה נוספת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כל, מעריך אותך, יוראי. תודה רבה על העבודה. נאמר לנו שאין אפשרות להוסיף ישובים כי אנחנו מקבלים בפס ייצור ישיר מהאוצר- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מהשר.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. ואי אפשר להוסיף ישובים אבל עכשיו אנחנו מוסיפים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יוראי, תשובה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

נפלה טעות סופר באופן שבו לא הסתכלנו נכון על הנחיות פיקוד העורף. הישוב הזה היה בהנחיות המחמירות. לא שמנו לב לזה וזה מתוקן עכשיו. 

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

פיקוד העורף לא מאכיל משפחות והקריות וחיפה זה כמו כל הישובים שהקראתם. גם הם צריכים להיות בתקנות. לא יכול להיות שכל פעם שעיר גדולה, לא יכול להיות שלא יהיו בתקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לצאת.

 << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >>   

לא יכול להיות שחיפה והקריות לא יהיו בתקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לצאת.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אמירה טכנית – לא חשובה לכלום – חשובה אבל כרגע הישובים מופיעים לפי האזורים, אל"ף-בי"ת, כלומר כל העמקים באל"ף-בי"ת, כל המפרץ ככה וכו'. נסדר את זה לפי אל"ף-בי"ת- - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן חשוב להבהיר שיש הבדל בין השאלה המהותית לטכנית כי גם בעבר אמרנו שאם נמצא שיש אי התאמה – אנו עוברים גם על ישובים – פה יש השאלה מהותית שאליה התייחס יוראי. אני לא בקריית חיים ובקריית שמואל. אם נופלת טעות סופר בישובים, ואמרנו זאת גם בעבר, ונמצא שבהתאם להנחיות ההתגוננות צריך היה להכניס את הישוב אבל הוא לא נמצא בתוספת- -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

שלומית, תסבירי איך זה לא קשור הקריות.

קריאה:

זה ממש פגיעה באינטליגנציה.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

ניתן לה רגע להסביר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

השאלה של קריית חיים וקריית שמואל התייחסו אליה בהרחבה ולא אחזור על הדברים. יש פה שאלה. התקבל מכתב- -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לפי דרישת האוצר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בסדר. הסביר בהרחבה יוראי שמבקש לעשות את העבודה ביחס למציאת הקריטריון שמתאים. פה מה שעלה עכשיו זה טעות סופר. אם יהיו טעויות אחרות, אמרנו גם בעבר – אין פה בעיה מבחינת שאלת הקריטריון כן או לא, ברמה המהותית אלא נפלה טעות סופר. כלומר מוסכם וברור לכולם שצריך להיות ישוב שמופיע במדיניות ההתגוננות וצריך להיכנס לתוספת אך נשמט בטעות, הוא יהיה זכאי.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז בואו נקרא לקריית שמואל וקריית חיים טעות סופר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אני מבקש לסכם את הדיון. 

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

מבקש לומר משהו ושהיועצת המשפטית תתייחס. לפני שבוע ביקשתם שנביא הוכחה מפיקוד העורף שאומר מה שאתם רוצים שיאמר. הבאנו אותו. למה אתם לא מתייחסים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני הולך לדבר על זה. אני הולך לסכם את הדיון. מודה לאנשי רשות המיסים, ליוראי, לאמיר. עשו עבודה יוצאת מן הכלל. יש פה הרחבה אמיתית של חלק מהדברים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אין הרחבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ברגע שעלה הנושא של קריית שמואל וקריית חיים, אני סבור כמו כל חברי הוועדה ללא יוצא מן הכלל, כולם סבורים שזה צריך להיות חלק מהקריות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ולכן נצביע בליי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המציאות היא שפניתי לאלוף פיקוד העורף, דיברתי עם יוראי, עם כל הנוגעים בעניין, ומה שאמר לי אמרתי: תן לי בבקשה בכתב ונתן בכתב, ויש מכתב אחד, ויש מכתב מתקן. במכתב המתקן הוא מדבר גם על ספטמבר אוקטובר. מדבר על זה שזה צריך להיות כמו הקריות. יש מכתב פה מולי. ויוראי יודע זאת, יוראי דיבר איתו גם. לא הרפינו בימים האלה לפני הישיבה כאן על מנת שיהיה המסמך הזה. אומר לי יוראי ואני מקבל את הדברים, אומר: לא מספיק פיקוד העורף שאומר מה שאומר – זה מאוד חשוב אבל צריך מספר נתונים נוספים כדי שהיועץ המשפטי של משרד האוצר יאשר שאכן אפשר להוסיף אותם כחלק מהקריות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ואז ירצו עוד משהו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מודיע בשם רשות המיסים ובשם יוראי, ב-2.12 יגיעו לפה עם תיקון של העניין או אי תיקון. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

גם אתה יודע שלא יהיה כלום. אתה יודע את זה. אתם משקרים אותנו בדיון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.


 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

זה לא ישנה את האמת. האמת לא תשתנה. יהיה תיקון או אי תיקון. שמעתם? בוא נראה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בניגוד לאחרים אני עבדתי ובאתי עם מסמך של פיקוד העורף.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יו"ר ועדת הכספים. זה התפקיד שלך.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נאמר את האמת – גפני הוא נציג הממשלה עד שזה נוגע לדברים שחשובים לו - אז הוא חבר כנסת. עד אז הוא נציג הממשלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היושב-ראש הקודם גם היה עושה מה שאני עשיתי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה היה לפניך?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

ממש לא. אתה נציג הממשלה לכל דבר ועניין עד שמשהו חשוב לך ואתה נזכר להיות חבר כנסת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ב-2.12 יבוא לפה יוראי, הוא עושה כל מאמץ כדי שהקריות יהיו בפנים, קריית חיים וקריית שמואל. יש פה גם פיקוד העורף, גם עמדת הועדה כולה קואליציה ואופוזיציה. אנו חושבים שגם ההיגיון מחייב וגם המסמכים שיש מחייבים – ולדימיר, רצית לומר משהו.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

יוראי ישב פה. הוא ביקש רק את המסמך של פיקוד העורף. מה פתאום הוא ממציא מסמכים חדשים?

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, השתמע מדבריך שלכאורה יכול להיות שלא יהיה תיקון בקריית חיים וקריית שמואל. היינו רוצים לקבל הבהרה שאכן יהיה תיקון בצורה פוזיטיבית גם בקריית חיים ובקריית שמואל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא אומר לוועדה דברים שאינם בידיים שלי. בידיי לעשות הכול כדי שיהיה. יוראי אמר את זה. בבקשה, תאמר.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני הראשון, כשהתחילה ההסלמה בצפון – דיברתי עם יונה יהב, עם סופי ואיתך ואמרתי לכם אז לעבוד על זה מול פיקוד העורף. אמרתי אז. אני יודע מה שני המסמכים שהגיעו. גם דיברתי למטה. המסמך השני שהביא אומר דבר פשוט – כתום, צהוב, כן היה, לא היה. יש מסמך שזה מה שעשינו גם בישובים הדרוזיים, עשינו גם במועצה אזורית מרום הגליל, שאומר שהיה שם שיבוש מרקם החיים, כמה קריטריונים שאמורים להיות וזה מה שביקשתי ומה שירדתי לוועדת חוץ וביטחון ודיברתי עם נציג העורף. זה גם מה שאמר יוראי שמנסה לעשות. אתם יודעים שיש לי ביקורת גדולה על משרד האוצר ואיני חוסך לשוני כשיש ביקורת ולא פעם הלך ועושה את המאמצים. תנו לו את הקרדיט. שבוע שעבר אמרנו לכם, זה שאתם אומרים להצביע נגד - עקרונית טכנית אי אפשר לשים את קריית שמואל וקריית חיים. זה אומר להחזיר את זה אחורה.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

אז למה לא שבוע שעבר?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

שבוע שעבר לקחנו את האחריות עלינו, ולא הצבענו. חטפנו ביקורת, וזה לגיטימי, אבל השבוע לא ניקח את האחריות. נצביע, ונמשיך לעזור לכם בכל המובנים כדי שב-2.12 זה יהיה בפנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. יוראי, בבקשה.

 << אורח >> יונה יהב: << אורח >>   

מה קרה פתאום בשבוע שהוא דורש את המסמכים האלה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מי שדיברתי מכם אצלך בעירייה אמרתי שזה המסמך שצריך להיות. אמרתי שפיקוד העורף לא נתן לכם את המסמך הנכון. גם אתמול אמרתי שזה לא המסמך הנכון. אתם יודעים את זה ויושבים פה חלק מכם. אתם יודעים שאני אתכם עד הסוף.

קריאה:

חיפה מבחינת מיסוי זה תיק גדול. כך אמר לי שר אוצר לשעבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. איפה עיריית חיפה הייתה עד היום?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איפה אתה היית עד היום?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נציג אגף תקציבים גפני מדבר. התבלבלתם לגמרי.

 << אורח >> סופי נקש: << אורח >>   

היית פעם בחיפה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יוראי, בבקשה. 

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

אומר משפט - אני מבין את סערת הרגשות. מבין גם את הביקורת, ואני אומר שוב, אנחנו ננסה לעשות את כל המאמצים כדי לתקן את זה. אני לא רוצה- -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל יוראי, זה מאוחר מדי.



קריאה:

הביקורת היא כי כל פעם צריך להתחיל את התהליך הזה מההתחלה. במקום שיהיה נוהל לחיצת כפתור כל פעם אנחנו צריכים לבוא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תצאי החוצה.

קריאה:

לא אצא החוצה. כל פעם אנחנו צריכים לבוא ולהידפק על הדלת ולהתחנן לכספים שמגיע. זה לא נורמלי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לצאת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז בואו נוציא את כולם ונישאר עם יוראי. עכשיו גם פיקוד העורף לא מספיק. 

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

בסוף, ועשינו זאת כמה פעמים פה בוועדה ביחד בצורה משותפת. חושב שגם הפעם, אני מאמין ונעשה ככל יכולתנו כדי לנסות לפתור את זה. לא רוצה להיות פופוליסט או אופטימי מדי ולומר שהדבר ייפתר בוודאות כי הסוגיה מורכבת. מבטיח להשקיע את כל המאמצים. גם אמרתי לרב גפני, אני מוכן להגיע ב-2.12 מוקדם יותר כי אני מבין את דחיפות הסוגיה כדי להאיץ את העבודה ולתת עדכון שאני מקווה שיהיה אופטימי עוד לפני שאו מגיעים לפה עם התקנות של נובמבר דצמבר. זה משהו שאני יודע להתחייב עליו. יודע להבטיח שנעשה הכול, שנגיע עם תשובות – לא יודע מה יהיו. הסוגיה הזו ברור שיש פה קושי שצריך לנסות לפתור אותו מקצועית. תנו לנו שנייה לעשות את העבודה ונחזור עם תשובות. מבטיח לא להתחמק. יכול להיות שבסוף תהיה ביקורת.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

מציע שגם הייעוץ המשפטי של משרד האוצר יהיה פה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

יש פה גם אירוע מקצועי שיש לבסס אותו עוד לפני. אותו אנו רוצים שנייה אחת לעשות כדי שהדברים ייעשו בצורה טובה. 

עלו פה עוד שתי סוגיות שאני רוצה להתייחס, גם לגבי מענק העידוד. ה-3,000 ₪, זה נדון, טיוטת ההסכם הגיעה לוועדת עבודה ורווחה לדיון. יש לאשר את זה במליאת הביטוח הלאומי. מקווה שביום שלישי הקרוב הנושא יעלה לדיון. אבל הסוגיה הזו מבחינתנו פתורה. מבחינתנו שיאושר במליאה ההסכם ייחתם.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתם תומכים.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הביטוח הלאומי רק צריך לאשר אותו במליאה, לחתום עליו. זה עבור החודשים אוקטובר נובמבר דצמבר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

המליאה של ביטוח לאומי.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני חושב שהמצב שהרשויות בצפון נמצאות במצב מאוד מורכב. מגיע להם כל המעטפת של הפיצויים. אני מזכיר שבדיון הקודם הייתי הראשון שדרש להאריך את זה עד סוף השנה ולא להסתפק רק בספטמבר אוקטובר.

אני אומר לחברי הקואליציה – ואין לי שום טענה לדרג המקצועי – אם לא תתעקשו עכשיו על הכנסת חיפה או חלקים מחיפה למסלול המחזורים, יש סיכוי לא רע שזה לא יקרה. אני אומר לפני ההצבעה - אני מוחה על היעדר ההתייחסות לענפים בכל רחבי הארץ שסופגים הפסדים כבדים בכל השנה האחרונה. שוב אומר, אסור לנו להתעלם מזה.

לסיום, מבקש התייעצות סיעתית לפני הצבעה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. משפט.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מכיר את המצב בצפון. גר בצפון. יודע שהישובים שם מחכים שנאשר את המתווה אבל שבוע שעבר לא הצבענו על המתווה ואתה היושב-ראש לא הצבעת על המתווה כי היה חסר, ולא ראיתי שום דבר שהשתנה במתווה ואני לא מבין למה אנחנו מצביעים עכשיו ולא מבין למה הקואליציה עכשיו שמדברת כמו אופוזיציה אבל כשרוצה להצביע, מצביעה מה שאומרים להם הקואליציה. לכן אני אומר שאין מקום להצביע עכשיו ונוכל להצביע מחר אבל להכניס את קריית שמואל וקריית חיים וחיפה ושפרעם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. נאור, משפט.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כל תודה למשרד האוצר וליוראי. ברצינות – הם הגיעו לפה שבוע שעבר בוועדה ואותם טיעונים שאמר ינון כי ההתחממות וההידרדרות הצבאית והביטחונית לא התחילה לפני שבוע. אם כן, כל הטיעונים תקפים. אבל לא לפני שבוע. לפני שבוע אותם טיעונים בדיוק אחד לאחד היו פה. השוני היחיד זה המסמך שביקשת מפיקוד העורף וקיבלנו את זה. אז באותו רגע שהעברתם את זה לאוצר יכולתם לבקש גם באוצר או יכל שר האוצר לומר: לא, אני צריך גם את משרד החינוך.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

הגיע אתמול ב-21:00.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אז תדחו את זה. אמרת שזה מה שהיית צריך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. רבותיי, אני לקחתי על עצמי בשבוע שעבר כשהיה פה הדיון- - 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

הרב גפני, לפני הצבעה אנשים צריכים להבין, שעל הכף יש אלפי עסקים של הגליל והגולן.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כל פעם אותו הסיפור. זו השיטה.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בשביל חיפה והקריות אנחנו נפגשים פה חזרה באותו פורום. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

אבל קרויזר, האוצר לא יכול לקחת אותנו ערובה כל פעם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בשבוע שעבר לקחתי על עצמי את העובדה, שלא מאשרים את התקנות. כי רציתי שישתנו כמה דברים שעלו פה לדיון בוועדה. אני בא אליכם היום ואומר – עשינו כל מאמץ. לא הרפינו לרגע מכל העניין הזה, ודאי לא מהנושא של קריית שמואל וקריית חיים. את כל העולם הפעלנו, כולל יוראי, כולל אנשי האוצר. ואנחנו היום נמצאים עם מסמך של פיקוד העורף שלא יכולים לומר: פיקוד העורף אמר- -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז אדרבא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אתם מפריעים?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בוא נתקן את זה עד מחר, מה יקרה? נבוא רק להצביע.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

גם לא באירוע וגם מטיף לנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ואז משמעות העניין, שאם לא נצביע היום המשמעות של העניין שיהיו בעלי עסקים, יהיו אנשים בצפון, יהיו אנשים בכל המקומות האלה- -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

חבל שאין שקל כל פעם שאתה אומר את המשפט הזה בוועדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מספיק עם השטויות שלך. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כל פעם אנחנו מצביעים על תקנות לא מוכנות ואתה נושא את הנאום הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המשמעות של העניין שאנו מונעים מאנשים – לכן הבאתי את זה היום. לא רציתי לחכות עוד שבוע. היה לי יותר קל עוד שבוע שאז אנחנו נמצאים במחצית התקופה. אני רוצה שידינו תהיינה נקיות כלפי הציבור שנמצא בצפון בכל הישובים. יש התחייבות של יוראי שאני מכיר את העבודה שלו. עד 2.12 בא עם תשובה על הקריות. אני מאוד מקווה עם המסמך מפיקוד העורף, עם המסמך הזה אכן יהיו בפנים ולכן אני מבקש מכל החברים להצביע וההצבעה תהיה עוד 5 דקות כי ולדימיר ביקש התייעצות סיעתית. הצבעה ב-12:47.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:42 ונתחדשה בשעה 12:47.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. עובר להצבעה על תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, כפי שהוסבר כאן במשך שתי הישיבות. מי בעד התקנות – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

9 בעד, 7 נמנעים. התקנות אושרו, ואנו אמורים יוראי להיפגש ב-2.12 ואני מקווה שתבוא עם תשובה חיובית. אחרת תהיה בעיה גדולה.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

לגבי הספר, אמרתי בדיון הקודם, שישה ישובים, צריך להצביע. בבקשה, תסביר.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

יש טיוטת הודעה נוספת בדבר ישובי ספר, שמונחת על שולחן הוועדה. למעשה היו מספר ישובים בעיקר ברמת הגולן שהם לא היו ישובי ספר. כדי לדאוג לזה שהם יקבלו את כל הזכויות מכוח התקנות אנו צריכים להאריך את זה. מאריכים את זה בחצי שנה נוספת לאור התארכות המלחמה עד 8.4.25. ממשיכים את המצב הקיים כדי לדאוג שכולם יהיו זכאים גם למסלולים האדומים של התיירות וכו'.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בעצם כל הישובים שמופיעים פה אלה ישובים שהתקבלה לגביהם החלטה בעבר ואנו מאריכים. התקופה הסתיימה לגבי כולם ב-7.10 ואתם מבקשים להחיל את זה רטרואקטיבית כך שימשיכו ברצף מ-8.10 עד 8.4.25.

 << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בפעימות אושרו כל ישובי הספר והתקופה הסתיימה לגבי כולם ב-7.10. לגבי אשקלון ומפקיעים - הוכרזו החל מ-7.10.23 עד 7.10.24. לגבי בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר הוכרזו מיום 7.10.23 עד סיום תקופת לפי החלטת הממשלה וביום 10.4.24 בוקתעא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ הוכרזו גם עד 7.10. תקריאו. 

אורלי שיף:

הודעה בדבר יישוב ספר. לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "ישוב ספר" שבסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 , ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מודיע כי  היישובים אשקלון, בוקתעא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ הם יישובי ספר לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום ו' בתשרי התשפ"ה (8 באוקטובר 2024) עד יום י' בניסן התשפ"ה (8 באפריל 2025).

תחילתה של הודעה זו ביום ו' בתשרי התשפ"ה (8 באוקטובר 2024).

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

לפרוטוקול אומר שאנו רואים זאת כהארכה. הישובים הללו היו ישובי ספר מ-7.10.23, וזה לא משהו חדש. זו הארכה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא אמרה את זה .הודעה בדבר ישוב ספר – מי בעד ההודעה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההודעה התקבלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>