פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי 07/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 5 מישיבת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי יום חמישי, ו' בחשון התשפ"ה (07 בנובמבר 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> 1. משבר במצב הטיסות לאילת << נושא >> << נושא >> 2. מימוש החלטת ממשלה מס' 1702 (תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות) - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר חברי הכנסת: אושר שקלים מוזמנים: נטע בן ישי – נציגת תכניות עבודה, משרד התיירות ישי דון יחיא – ראש אגף כלכלה ויחסים בינלאומיים, רשות תעופה אזרחית אפרת פוקס – מנהלת קשרי ממשל, "אל על" מוזמנים באמצעים מקוונים: רום בר-אב – רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר אלי לנקרי – ראש עיריית אילת שרון בן עזרא – יועץ ראש העיר אילת ייעוץ משפטי: טליה אידלס מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: מיכל – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> משבר במצב הטיסות לאילת << נושא >> << נושא >> מימוש החלטת ממשלה מס' 1702 (תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות) - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו מקיימים את הישיבה של הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, ואנחנו פה בישיבת מעקב שהחלק הראשון שלה הוא ישיבת מעקב נטו; והחלק השני ממשיך בדיון בבעיה שנפתחה כבעיה משמעותית בישיבה הקודמת, והבטחנו על זה דיון נפרד שנקיים עכשיו. הנושא הראשון שעסקנו בו פה, הוא מימוש החלטת ממשלה מספר 1702 (תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות) וכשעברנו על הסעיפים השונים של החלטת הממשלה, עלתה שם בעיה לגבי היתרה של 25 מיליון שקל שלמעשה לא הגיעו ליעדם עד למועד הישיבה הקודמת. סוכם שיפעלו ביחד עם המשרדים הרלוונטיים כי היו שם מספר מסלולים אפשריים, אבל בסוף משרד האוצר היה צריך לפתור את הסוגיה הזו לגבי העברת הכסף לטובת הפעילות שלשמה הוא נועד. אני אפתח עם ראש עיריית אילת שנמצא אתנו כאן בזום. בבקשה, שתף אותנו האם מאז הישיבה הקודמת ראיתם שהעניין נפתר או שהוא מתקדם? איפה זה עומד? אחרי כן, נשמע גם את נציגי הממשלה שנמצאים כאן בדיון. בבקשה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אדוני היו"ר, צוהריים טובים ותודה רבה על קיום הישיבה כמובן, תודה רבה על הליווי של התהליכים החשובים הללו. הייתי שמח לבשר לך בשורות בעניין הזה, אבל אני לא איש בשורות, מכיוון שלא רק שלא חלה שום התקדמות ולא רק שהעניין לא נפתר, אלא שנמשכת מסכת של השפלה, כך אני מגדיר את זה, ואנחנו פשוט נתונים לחסדיהם של פקידים. לא מעניין אף אחד אם יש החלטת ממשלה או אם אין החלטת ממשלה. כנראה שמישהו לא רוצה לקיים את ההחלטה הזו, כי אומרים שאם הממשלה החליטה אז היא החליטה, אבל הם אלה שקובעים, ובסוף שנה שלמה שאני מתעסק עם הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, יודע שאני הגעתי לירושלים לשלוש או לארבע ישיבות של ועדת הכספים עם שר האוצר, והיו שיחות ארוכות עם הפקידים הבכירים ועם הפקידים הזוטרים יותר וישיבות אין סוף, אבל בסופו של יום, אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על החלטה שאמורה להסתיים בדצמבר השנה, בלי יכולת לממש אותה או נתח משמעותי ממנה, ואין לי אין לי שמץ של מושג למה. קורה שם משהו שאני לא יודע להסביר אותו, ומדובר בהחלטה על דברים פשוטים כל כך. בפעם הקודמת החליטו שיעבירו את זה למשרד נגב גליל, אז החליטו. אין לי טענות למשרד נגב גליל כי הם עושים הכול כדי שזה יקרה, ואני אומר תודה למנכ"ל, תודה לאנשים שלו שם כי הם עושים הכול על מנת שזה יקרה, אבל באוצר כנראה שלא דוחפים את זה או שלא רוצים לדחוף את זה, אני לא יודע כי אני גם לא מצליח לדבר עם אף אחד מהם. ודבר שני, לגבי משרד התיירות – משרד נגב גליל הכין את ההחלטה המתוקנת שעוברת אליו, הוא אמור להביא את זה כמעטפה לממשלה ומשרד התיירות אמור לשחרר את זה, אבל זה לא מעניין את משרד התיירות שאמור לדאוג לעיר אילת כעיר התיירות של ישראל – הנה אני אומר את זה – זה לא מעניין אותו. 10 דקות לפני הישיבה, דיברתי עם מנכ"ל משרד התיירות, והוא אמר לי שהם לא יעשו את זה, וכשאני שואל למה, אין לו הסבר. הוא אומר שהם רוצים לעזור לעיר אילת, אבל הם לא יעשו את זה כי זה לא עוזר וכו'. זה פשוט לא יאומן כי מדובר בהחלטת ממשלה כל כך פשוטה ובסכומים קטנים, שהרי אם היה מדובר על סכומים גדולים, מילא. אני אומר לאוצר כמו שאני אומר לכולם – אל תהתלו בי, אל תוליכו אותי שולל ואל תתעללו בי, זה קצת מוגזם כי אני נבחר הציבור ועם כל הכבוד אני נבחרתי על ידי עשרות אלפים שאני צריך לדאוג לצרכים שלהם ואני דואג להם. איך אני נראה בעיני הציבור שלי כשמהתלים בי הלכה למעשה חד וחלק? אם אתם לא רוצים להעביר את זה, הייתם אומרים זאת מההתחלה, שהממשלה החליטה אבל אתם אומרים שלא, שאז הייתי יורד מזה. אני כראש עיר לקחתי על עצמי אחריות גדולה מאוד במלחמה, על כל המשמעויות, וזה חלק מהדבר הזה. כדי להחזיר את הפעילות התיירותית לאילת, אני הוצאתי עשרות מיליונים, אני אירחתי כאן יותר מ-65,000 אנשים שפונו והתפנו לאילת, דאגתי לכל צורך שלהם, זה עלה עשרות מיליונים ולא קיבלתי שיפוי על הכול, אבל מילא. כאן יש החלטת ממשלה כל כך פשוטה – למה לא ליישם אותה כל כך בקלות? מה היא הבעיה הגדולה? אני לא מבין ואין לי עוד מה לומר אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ראשית, אני שותף לגמרי לתחושת התסכול שלך, כי זה באמת לא יעלה על הדעת שזה לוקח כל כך הרבה זמן, החלטה שהביאו אותה כהחלטת חירום כדי לעזור לעיר במצב חירום, ובסוף אתם שמתם את התקציב שלכם ורצתם קדימה, על דעת שהממשלה תביא את הכסף אחר כך, ולמרות שאתם הוצאתם את הכסף הממשלה נעלמה לכם דרך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ואם יורשה לי על ידי אדוני היו"ר – המהלך הזה חסך למדינת ישראל לפחות 150 או 200 מיליון שקל, ואני יודע להוכיח את זה. גם באוצר יודעים את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> היה שם מרכיב מסוים מתוך ה-25 המיליון שדווח בדיון הקודם ששבעה מיליון מהם, כן היה אפשר לבצע ישירות דרך משרד התיירות, ולכן אני שואל אותך – האם הכסף הזה הגיע אליך לפחות? האם קרה עם זה משהו? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא, גם לא. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לא הועבר שום דבר? אלי, זה אושר שקלים, מה שלומך? האם לא עבר שום דבר? כלום? אפילו לא שקל? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> שום דבר לא עבר. הקצו 25 מיליון שקל לתשתיות שאני עדיין לא יודע מה קורה איתם. הם אמרו שהם יבצעו את זה, וזה יעלה לדיון ב-19 לחודש הזה במשרד התיירות. אני מקווה שכאן לא תהיה בעיה, אבל אני בכלל לא יודע להבטיח את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת אומרת שיכול להיות שאנחנו הולכים אחורה ולא הולכים קדימה? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אנחנו הולכים אחורה חד וחלק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני רוצה לשמוע קודם כל את משרד האוצר, ואחר כך את משרד התיירות. נציג משרד האוצר נמצא אתנו בזום, בבקשה. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> שלום, שמי רום, אני מאגף התקציבים במשרד האוצר ואשמח להתייחס לדבריו של ראש העיר. כפי שראש העיר ציין, משרד הנגב וגליל באמת הביעו נכונות לתקן את ההחלטה ולמעשה להוציא את הפעילות המדוברת מתוך המשרד שלהם, וזה גם דובר בישיבה הקודמת בוועדה כאן ואנחנו גם דיברנו על זה מספר פעמים לאחר מכן. לפי מה שאני מכיר, יש החלפת טיוטות של תיקון ההחלטה בין המשרדים, זאת אומרת שמשרד הנגב והגליל פועלים בשיתוף אתנו כמובן, על מנת לקדם את זה. אנחנו עשינו איתם כבר מספר חילופים על הטיוטה, ואנחנו די מתקדמים עם זה. אני לא מכיר את מה שראש העיר ציין לעניין חוסר ההיענות של משרד התיירות. אני הבנתי דברים אחרים בשיחות, ויכול להיות שאנחנו צריכים לבדוק את זה. אני מניח שאם ראש העיר אומר, אז זה נובע ממקום מסוים, אבל אנחנו לא מכירים את זה ולא שמענו על זה. אני רק יודע שיש החלפת טיוטות, וגם אלינו זה נשלח באופן אישי והחזרנו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בשורה התחתונה, הכסף לא הועבר, אז איפה זה עומד? את מי הטיוטות מעניינות עכשיו? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> בשביל שהכסף יועבר, נדרש לתקן את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> רום, שים לב ללוחות הזמנים – אנחנו דיברנו על זה לפני יותר מחודש, הדיון היה ב-1 באוקטובר, ואתם אמרתם שזה תיכף מגיע ושזה יסודר. אנחנו מחליפים טיוטות, ויש פה גרסאות שונות על עמדת משרד התיירות שתיכף נשאל אותם איפה זה עומד, אבל עוד לא ברור אם בכלל ומתי ההחלטה תעלה לסדר היום בממשלה. אני מניח שגם משרד הנגב והגליל שגילה פה רצון טוב והוא מוכן לעזור ולהיות פתרון, גם הוא צריך איזשהו זמן כדי לממש את הכסף. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, קשה יהיה לממש את הכסף, ואני אומר זאת בצער גדול מאוד, בטח לא כשמדובר ב-17 מיליון שקל. אנחנו כבר אמרנו שבמקרה הטוב אם היינו יוצאים בזמן, אז היה אפשר לממש 10 מיליון או 11 או 12 מיליון שקל, אבל עכשיו חולף הזמן, האוצר הגביל את ההחלטה הזו לסוף דצמבר, ואני לא יודע למה. אני לא מצליח להבין למה אי אפשר לחלק את זה גם לשנה הבאה. רום, האמן לי שכל מילה שאמרתי, אמת היא, כולל שיחה שקיימתי היום ב-13:50 עם מנכ"ל משרד התיירות ואתמול שלוש שיחות איתו ושתי שיחות עם יוחנן מנכ"ל משרד הנגב והגליל. מטרטרים אותי מאחד לאחר וזה לא מכובד, לא עושים את זה לא לראש עיר ולא לאף אחד אחר. עדיף היה להגיד לנו שלא מגיע לנו, ואני מוכן להתמודד עם זה מאשר לעבור מסכת של שנה שלמה שאני לא יודע איך להגדיר אותה. ההחלטה עברה בתחילת אפריל כי היו בחירות לרשויות המקומיות, ההסכמות ביני לבין שר האוצר התקבלו בתחילת פברואר או בסוף ינואר, ומאז פשוט מתעללים בנו, אין לי מילה אחרת להגדיר את זה. למה צריך לקחת חודשים ארוכים, כדי ליישם את זה? ומה יש למשרד התיירות עכשיו, עם כל הכבוד, לעכב את זה אצלו? כל מה שיוחנן ביקש ממנו, זה מה שאני מבין שצריך לעשות, זה להגיד שאין לו התנגדות שזה יעבור אלינו, זה הכול. תכתוב את זה או שתגיד את זה שאין לך התנגדות. ואגב, למה צריך את זה? שהרי זה אצל האוצר, אז למה הוא צריך את ההסכמה של משרד התיירות? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי בהחלטת הממשלה המקורית כתוב שזה משרד התיירות, ולכן אני מבין למה הם שלחו את זה למשרד התיירות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> רום, נניח ותקודם פה החלטת ממשלה חדשה של שינוי החלטת הממשלה הקודמת, כדי להחליף את המשרד ולאפשר את הנתיב – מה היא עמדתכם לגבי השינוי של 2024 ל-2025 כי זה באמת לא ניתן למימוש כבר ב-24' בקצב שהתקדמתם. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> קודם כל, בוודאי שאנחנו תומכים בקידום ההחלטה. מהרגע הראשון שפנו אלינו תמכנו, אנחנו פועלים בנושא וחושבים שצריך לתקן את ההחלטה ולממש את הכסף בהתאם למה שהוחלט. לעניין המימוש או שנת המימוש, האם היא תהיה בשנת התקציב 2024 או בשנת התקציב 2025, חשוב לי רגע לדייק משהו שראש העיר אמר – מי שהחליט או שקבע שההחלטה תמומש בשנת 2024, זה לא משרד כזה או אחר, אלא שזו הממשלה שהצביעה על מקור תקציבי בשביל לממן את ההחלטה מתקציב המדינה בשנת 2024, והממשלה יכולה לעשות את אותו הדבר, להצביע על מקור תקציבי נוסף ולממש את ההחלטה בשנת 2025, זה כמובן אפשרי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מה קרה עם הכסף שלא מומש ב-2024? מה היה גורלו? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אנחנו לא יודעים להעביר כסף בין שנה לשנה, לא יודעים לעשות את זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אתם יודעים לתת את ההרשאה להתחייב. רום, אתם יודעים את זה. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> נכון, אבל עכשיו כשתקציב 2025 נבנה, בהצעת התקציב שאושרה לפני שבוע, הכסף הזה לא נלקח בחשבון, זאת אומרת שצריך למצוא פתרון בהצעת התקציב החדשה, צריך לעשות שם איזושהי הצלבה של שימושים ולשריין שם מקור חדש בשביל 2025, כי כרגע הכסף בשנת 2024 לא נכלל בתקציב הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> האם בדקתם איזשהו שינוי ייעוד של הכסף בתיאום עם משרד הנגב והגליל, כדי שהוא יוכל לקחת את הכסף הזה למשהו שהוא כן יידע להתחייב ב-2024, ואז מתקציבו ב-2025 הוא יוכל לתת מענה לצורך הזה של אילת? << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אנחנו אמרנו למשרד נגב גליל שכל דבר שמבחינתם הוא שימוש שמקדם את מטרת ההחלטה ושהם חושבים שמקדם את היכולת לממש אותה – מקובל מבחינתנו ואנחנו נשמח לשמוע ולראות באופן קונקרטי במה מדובר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל זו לא חובה באופן פורמלי לממש את מטרות ההחלטה. אתה יכול לשבת עם משרד הנגב והגליל, להציע להם שאת הכסף שלא מומש במסגרת ההחלטה הזו, אתה תעביר להם בשנת 2024 בהנחה שהם יידעו להוציא אותו לדברים פרקטיים שונים בלי ייעוד שימוש, ולסכם איתו שב-2024 הוא יעשה עם הכסף משהו שהוא תכנן ל-2025, ואת הכסף של 2025 הוא יעביר לעיריית אילת. השאלה היא פה רק התשתית הפורמלית של החלטת ממשלה שתחייב את זה, אבל את זה כבר אפשר יהיה לכתוב בהחלטת ממשלה, למשל שזה יהיה ניתן להיעשות בשנת 2025 מתקציבו של משרד הנגב והגליל, ואז לא תהיה לך בעיית מסגרות. משרד הנגב והגליל קיבל ממך את המקדמה הזו ב-2024 וחייב אותה למה שהוא יכול, כי יש דברים שמשרדים יודעים לחייב במיידי, זה שונה מאירוע שאי אפשר לחייב כי הוא עוד לא אורגן ועוד לא היה כסף, אבל בסופו של דבר, זה יכול לפתור את הבעיה. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אני לא מכיר שהאפשרות הזו נבחנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מציע לך לבחון. את זה שהיא לא נבחנה כבר הבנתי. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אני לא יודע להגיד בשמו של משרד הנגב והגליל אם הדבר הזה אפשרי מבחינתם, אבל בוודאי שהדבר הזה מצריך תיקון של החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור, אבל ממילא צריך תיקון החלטת ממשלה בשביל להכניס את משרד הנגב והגליל לתמונה. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> ככל שמשרד הנגב והגליל יידעו לממש את הדבר הזה ויפנו אלינו, אני מאמין שנוכל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא ולא. בוא נעשה סדר – אתם כמשרד האוצר ביחד עם משרד התיירות אחראים לכך שהחלטת הממשלה הזו תמומש, ואם נתקעתם מכל מיני סיבות, דיברנו על זה פעם קודמת ואני לא רוצה לחזור לזה, אבל האחריות למצוא לזה פתרון ומסלול עקיף, היא לא על משרד הנגב והגליל שהוא בכלל עשה טובה שהוא התגייס לפה – האחריות היא עליכם וגם על משרד התיירות שלא יכול לממש מה שהממשלה חייבה אותו לממש, ולכן אתה לא צריך להיות פסיבי ולומר שאם הם יציעו לך אז אתה תשקול, כי אני אתה יכול לפנות אליהם ולהציע להם. אני מכיר את היצירתיות של אנשי אגף התקציבים, ואתם בדרך כלל חבר'ה יצירתיים מאוד כשאתם רוצים. אתה יכול להציע לתת לו תקציב שהוא לא מיועד, שהרי הכסף הזה ישתחרר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> החלטת הממשלה מדברת על מה שיש לעשות, ואתם אמורים לדעת לעשות את האיך, ואני לא רואה ולא מתרשם שאתם יוצאים מגדרכם כדי לממש את ההחלטה הזו. כמו שהיו"ר אמר, אתם פאסיביים, אבל אתם צריכים עכשיו להפוך את העולם, כדי לממש את ההחלטה הזו. יש לנו פה יו"ר שהוא מספיק מנוסה מבחינה פוליטית ועם כל הסעיפים בעבודה מול משרדי הממשלה, והוא לא אמור להגיד לך איך לעשות את העניין מכיוון שאתם אמורים לעשות את זה – זה התפקיד שלכם. מישהו פה לא עושה את התפקיד שלו, ובסוף יש פה ראש עיר שאמור לתת שירות לתושבים ונמצא בשוקת שבורה, ואני לא רואה פה מישהו שבא ויוצא מגדרו, כדי לבדוק איך באמת פותרים את הבעיה הזו. אתה אומר עכשיו שנדרש כך וכך, אבל תפגינו עניין של רצון טוב אצלכם במשרד כדי לפתור את העניין הזה, כי בסוף מדובר פה גם על חיים של תושבים. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אני אבדוק את הנושא מול משרד הנגב והגליל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתם צריכים ליזום את זה מולם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מול משרד הנגב והגליל או מול משרד התיירות, מה שאתם רוצים, העיקר שזה כבר יעבור. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> אני אבדוק מולם על הסוגיה הזו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> רום, האם השבעה מיליון שקלים עברו כבר מהאוצר לתיירות? כי בדיון הקודם שלנו הם היו עדיין באוצר. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> הם לא עברו וגם הדרישה בגינם לא הועברה, כלומר משרד התיירות לא ביקש אותם, אבל בנוסף לכך ככל שאנחנו מתקנים את ההחלטה, יש לנו קושי להעביר את הכסף לפני שההחלטה מתוקנת כמו שצריך, ולכן זה צריך לקרות ביחד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, למה יש קושי? אם משרד התיירות יודע לממש את זה, אז למה יש קושי? זה כרגע תואם את נוסח ההחלטה הנוכחית. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> נכון, אבל ככל שמשנים את ההחלטה, יכול להיות שהסכום שיישאר יהיה לנו פתאום קטן יותר או גדול יותר. אם הוא גדול יותר, אין בעיה; אבל אם הוא יהיה קטן יותר, זה יכול לייצר קושי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני לא מבין את זה – אם במקור זה תוכנן דרך משרד תיירות, ומשרד התיירות מוכן כבר עכשיו להעביר שבעה מיליון כי זה מה שהוא יכול להעביר במסגרת המגבלות המשפטיות שיש לו, אז למה לא לתת לו את שבעת המיליון כדי שלפחות הם יגיעו לעיר אילת? כשאתה תתקן את ההחלטה אחרי כן, ברור שאתה לא תכתוב עוד פעם 25, אלא שתכתוב בהתאם לזה 18, כי שבעה מיליון כבר שיגרת במסלול אחר, אבל למה לשבת ולחכות? בסוף לא יהיה לא זה ולא זה. << דובר >> רום בר-אב: << דובר >> הדרישה לסכום עדיין לא הועברה אלינו, וככל שהיא תועבר נדבר עם משרד התיירות ונבצע את מה שצריך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כעת נשמע את משרד התיירות. משרד האוצר, אל תתנתקו כי ודאי יהיו שאלות אליכם בעקבות מה שיגיד משרד התיירות. בפעם הקודמת נתתם שתי גרסאות סותרות, אז אני רוצה לראות איך אנחנו יוצאים מזה הפעם. בבקשה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> שלום, שמי נטע ואני עוסקת בתכניות עבודה במשרד התיירות. אתמול אנחנו דנו עם מנכ"ל משרד נגב גליל, והוא אמר לנו שהיכולת שלו לבצע "קול קורא" בהתראה שכזאת, היא בדיוק מה היכולת שלנו. אין שום טעם להעביר כסף ממשרד למשרד, כדי לעשות את אותה עבודה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל הבעיה שלכם לא הייתה רק התראה, שהרי ההחלטה הזו היא מאפריל, ואתם אמרתם שאתם לא יודעים לממש את זה לא רק בחודש נובמבר, אלא גם בחודש יולי. זו לא הייתה שאלה של לוחות זמנים, שזו אולי הבעיה של נגב גליל. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו לא יודעים לממש 25 מיליון שקל לשיווק אירועים, ועל כך כבר דיברנו בעבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נכון. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אבל גם לעירייה אין את היכולת הזו, ולכן התקדמנו למקום שהתקדמנו, ועכשיו לאחר שצלחנו את דיוני התקציב ואת המשוכה המרכזית שהייתה עבורנו כמשרד התיירות עם מע"מ אפס, אני מבקשת להביא את העירייה ואת האוצר ולשבת לדון על מנת לגבש תכנית שהיא בת יישום והיא אפשרית לצורכי העירייה, שהרי אנחנו רוצים את טובת העירייה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מתי תבצעו אותה? באיזו שנה? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו מודעים ללוחות הזמנים הצפופים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני לא מבין את התשובה שלך. את אומרת שאת כמשרד התיירות לא יודעת לבצע 25 מיליון, לא בחודש יולי ובטח לא בחודש נובמבר, כשמצד שני הכסף נשרף בסוף 2024, ועכשיו את מבקשת שיתנו לך זמן על מנת לשבת ולדון איך לעשות את זה. קודם אמרת שאתם לא יכולים לעשות את זה, אז על מה תדונו? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו נגבש תכנית שהיא כן אפשרית עבורנו, וזה ידרוש יצירתיות גם מאתנו גם מהאוצר על מנת להשלים את התהליך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מתי? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו מודעים לכך שזה נובמבר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> שזה ימומש לנובמבר בשנת 2024? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו נעשה את כל המאמצים שאנחנו יכולים לעשות, כדי להספיק למצות את התקציב הזה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ואם לא תצליחו, אז מה יקרה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כשאמרתם שזה יהיה ביולי או ביוני שאתם לא יודעים לבצע את זה בכלל, האם יכול להיות שאמרתם את הדבר הלא נכון? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> יכול להיות שהגענו עם עמדה שהיא לא סגורה הרמטית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה אחד מהשניים – או שביולי אמרתם את האמת שאתם לא מסוגלים לבצע את זה, לא משנה מתי, וזאת בגלל ההגדרה של מה שאתם כן יכולים לעשות ומה שלא, ואז זה לא יעזור שתמשיכו לדון, והפתרון להעביר את זה למשרד הנגב והגליל, כדי לפתור את הבעיה של מקור תקציבי 2024 מול 2025, זו סוגיה אחרת, ואני הצעתי לאוצר איך לחשוב על זה; או שלחילופין, אתם בילפתם ביולי, ותסלחי לי על הביטוי, כי עכשיו מתברר שכשיהיה דיון מעמיק כן יהיה פתרון ושזה אפשרי לממש 25 מיליון, רק שעכשיו תהיה בעיה של לוחות זמנים – ולכן, אני לא מבין מה קורה פה, שהרי לא יכול להיות גם וגם, לא יכול להיות שביולי זה היה בלתי אפשרי, ועכשיו בנובמבר זה יהפוך לכן אפשרי. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לא, אנחנו צריכים רגע לעשות סדר. אנחנו כמשרד מסוגלים לתמוך בשיווק אירועים, וכשאין אירועים אין לנו יכולת לתמוך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל אתם מוכנים לתמוך במרכיבים רלוונטיים שהם לא הגיעו לסכום של 25 מיליון, שהרי מזה התחלנו בישיבה הקודמת, ולכן כאן הייתה הבעיה. היו הרבה אירועים באילת במהלך השנה הזו, שהעירייה עשתה אותם מהתקציבים שלה, על דעת זה שהיא תקבל בסוף את ה-25 מיליון לטובת אירועים אחרים שהיא תכננה, אבל בסופו של דבר לא יכולתם לתמוך בהרבה מאוד מרכיבים של האירועים האלה, אלא רק במרכיב מסוים שהוא מגיע במצטבר לשבעה מיליון שקל ולא ל-25. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נכון. אחת מהאופציות שאנחנו בוחנים במסגרת הדיונים שאנחנו רוצים להוביל, היא לבצע איזושהי הסבה של מרכיבי התכנית, כך שהם יישמרו עדיין בעולמות התיירות ולא רק בשיווק אירועים. אנחנו כן רוצים להציג תכנית שתהיה רלוונטית לעיריית אילת במה שהיא מסוגלת לעשות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ושהיא ניתנת למימוש עד סוף 2024? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן, זו השאיפה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ובהיקף של 25 מיליון שקל? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואיך זה יפתור לראש העיר את הבעיה של הכסף שהוא כבר השקיע באירועים ואת מה שהוא תכנן להשקיע בדברים אחרים? כי הוא רץ קדימה מכיוון שהוא היה צריך להביא אנשים לאילת, על מנת לפתור את משבר התיירות. נניח אפילו שאתם יודעים לממש את זה, אבל הוא יישאר עם המינוס שלו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> חשוב שתבינו שזו פרנסה של עסקים קטנים שזה לחם חוקם. מדובר בילדים ובמשפחות קטנות שלוקחות הלוואות על בסיס כל מיני הכנסות שהיו אמורות להיות להם. בסוף מדובר בחיים של אנשים, זו פרנסה של עסקים קטנים, ולא של תאגידים גדולים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אדוני ראש העיר, אם משרד התיירות יידע לממש את הכסף הזה לכל מיני מרכיבים תיירותיים אחרים, האם אתה תדע להסתדר עם זה? האם זה יספק אותך? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני חייב להגיד לכם שאני עצוב מאוד ממה שאני שומע, וזה גם מביך בצורה בלתי רגילה. האם מה שלא הצליחו לעשות במשך חודשים ארוכים, עכשיו יעשו בחודש וחצי? מישהו באמת מאמין לזה שאפשר יהיה להכין תכנית? שאפשר יהיה לעשות הסבה לכסף? שאפשר יהיה להביא את זה לממשלה? להחלטה שישנו עכשיו או שיתאימו אותה? על מה אתם מדברים? בואו נהיה ריאליים. תעשו לי טובה, אני באמת לא רוצה להגיד "אל תעבדו עליי". גם עכשיו וגם אתמול, כשדיברתי את מנכ"ל משרד התיירות, הזכרתי לו שהוא אמר שהוא לא יכול לבצע את ההחלטה, ואם הוא היה יכול אז מן הסתם הוא היה מבצע, שהרי קיימנו ישיבות והם אמרו וחזרו שהם כמשרד התיירות לא יודעים לבצע את ההחלטה הזו, אז מה קרה עכשיו? שאלתי אותו למה הוא מתנגד אחרי חודש וחצי להעביר את זה למשרד אחר, שזה הדבר הכי פשוט. אני לא יודע אם משרד אחר יידע לעשות עם זה משהו בחודש וחצי הזה, אבל שאלתי אותו למה הוא מתנגד כי אם יש לו תכנית אלטרנטיבית לאילת שיגיד לי מה התכנית ושיראה לי שהוא יכול לבצע אותה, אבל לא קיבלתי שום תשובות. מה שנטע ממשרד התיירות מספרת עכשיו, לא מוכר לי ואני שומע את זה עכשיו בפעם הראשונה. אם יש דבר כזה, לא תשתפו אותנו? לא תגידו לי כראש העיר, למשרד, לתאגיד שלנו או לאנשי תיירות שיש לכם תכנית כזו, ושאתם מציעים שנעשה אותה ביחד? שאתם יכולים לממש את ה-25 מיליון שקל אתנו ביחד? לא תראו לנו את התכנית שלכם ותגידו לנו שנלך ביחד לאוצר ולממשלה, על מנת להעביר את ההחלטה הזו? אם הייתה תכנית כזו שנתמכת על ידי האוצר וכו', אדרבה בבקשה, אבל לא הוצגה תכנית זו וכל מה שנאמר לי הוא שלא נקבל. מנכ"ל משרד התיירות אמר לי שאתן להם זמן ובשבוע הבא הוא ייתן לי תשובה. אתם יודעים בדיוק מה זה אומר "שבוע הבא". << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נטע, אם זה הכיוון שלכם, תסבירי לי למה משרד התיירות עוד לא העביר בקשה לשבעה מיליון שקל לאוצר בכל התקופה הזו, כדי לפחות לממש אותם? שהרי אותם כן היה אפשר לממש על הדברים הקיימים בלי לתקן החלטת ממשלה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> השר מעוניין לנסות ולקדם את התכנית ככל שניתן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז למה לא הגשתם בקשה תקציבית על שבעה מיליון? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כי אנחנו רוצים לשים איזושהי התייחסות שהיא ממצה את כל האפשרויות שלנו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אילו אפשרויות? אפשרויות למה? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לממש את התקציב. אני מבקשת לאפשר לשר למצות את הדיון בנושא מול האוצר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> את יודעת כמה זמן היה לכם לדיון הזה? היה לכם זמן לדיון הזה מ-17 באפריל 2024, ואני מניח שקצת יותר כי לפני שהביאו את החלטת הממשלה, בטח היו הדיונים בהכנה. הרי בסוף, האחריות על הכישלון של החלטת הממשלה הזו ועל אובדן של 25 מיליון שקל שיחזרו לכיסוי חובות של מדינת ישראל, הוא יהיה על משרד התיירות. אתם לפי החלטת ממשלה הייתם האחראים על מימוש הסעיף הזה, והסעיף הזה לא מומש – וזה בסוף רובץ על פתחכם. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו מודעים לאחריות שיש לנו בנושא. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אז למה לא עושים? נטע, סליחה שאני אומר אבל זה נשמע כמו סוג של ניסיון למרוח את הנושא כי אין משהו קונקרטי שמציין איפה הדברים עומדים. בסוף, אנשים לא מקבלים את הכסף שאמור להגיע אליהם, וזה לא מתקבל. זה שתגידי עכשיו שיש רצון טוב וכו', בפועל לא קורה כלום וכולם ממתינים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יותר מזה, כי מה שהיא בעצם אומרת, זה שהם מתנגדים להעביר את ההחלטה הזו לנגב גליל, כלומר שכל הסיפור של נגב גליל יורד מהפרק עכשיו כי משרד התיירות מתנגד, אז זה בינתיים לא קורה כי משרד התיירות מתנגד, אבל הסבר לא קיבלתי. ההסבר שאני שומע עכשיו בפעם הראשונה היום, 7 בנובמבר, זה שמונה או תשעה חודשים אחרי ההחלטה. אם היה הסבר כזה, הם יכלו לדבר איתי, השר יכול היה לדבר איתי, המנכ"ל יכול היה לדבר איתי ולהגיד שהם רוצים לממש את ההחלטה הזו ושיש להם כוונות, הם יכלו להגיד שיכול להיות שכדאי להעביר את זה לסעיפים כאלה ואחרים לטובת העיר אילת, יכול להיות שהם היו מצליחים לשכנע אותי שיש משהו טוב יותר לעשות עם הכסף, אז הייתי מפסיד את הכסף לכיסוי הגירעון שנוצר לי, אבל הייתי מנצל את זה למימוש אחר – אבל כרגע, מה שהם אומרים, זה לא זה ולא זה ובלי הסברים. את ההסבר הראשון, כמו שאמרתי, אני שומע רק עכשיו. תגידו לי, האם מישהו מכם מאמין שאפשר יהיה לעשות את זה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה זמן אתם צריכים? בהתייחס לדברייך כשביקשת שנאפשר לכם לקיים דיון, כמה זמן זה? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אני לא יכולה להתחייב בשם השר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מה קשור השר? למה אתם כל הזמן הולכים לשר? מה זה קשור? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אצלנו לא הצלחנו, ואנחנו רוצים את השר שרואה את אילת בסדר עדיפות עליונה. אנחנו רוצים לתת לו לנסות להוביל את המהלך הזה ושעם המסוגלות שלו הוא ידחוף את זה קדימה, אבל אני לא יודעת להתחייב ולהגיד לך מה הוא לוח הזמנים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> האם נקבע כבר מועד לדיון אצל השר בסוגיה הזו? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אני אבדוק את הנושא. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> האם השר יודע את מה שאת אומרת עכשיו? הוא מעודכן בזה? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז את כאילו מעבירה אליו את האחריות, מכיוון שכרגע את אומרת שכדרג מקצועי במשרד התיירות אתם לא יודעים לפתור את זה, אבל יש לכם שר שהוא כן יודע לפתור את מה שאתם לא יודעים, ומעכשיו האחריות לכך שאם ההחלטה תמומש או לא, היא אישית על השר – ואת זה אתם אומרים על דעתו? האם אני מפרש את זה נכון? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה היה "כן" נורא חלש. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה מה שאמרתי בתחילת דבריי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז אם אתם מעבירים את זה אליו, תנו לנו בבקשה עדכון לגבי מועד הדיון שנקבע אצל השר בנושא הזה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אני אבדוק ואני אעדכן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני אודה לך אם זה ייעשה תוך כדי הישיבה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אולי נרים טלפון לשר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> את זה אנחנו לא עושים בישיבות ועדה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> יש מי שמייצג את משרד התיירות, ולכן לא ניקח להם את הייצוג שלהם. הבנתי, ואני חייב להגיד שאני סקפטי מאוד לגבי לוחות הזמנים של כל הדבר הזה, שצריך עוד לכלול באמצע שינוי החלטת ממשלה ומימוש הכסף. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בסוף יעבירו את זה ל-2025. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, לא יעבירו את זה ל-2025. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בסוף לא יעבירו את זה לאף אחד. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה הפחד. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> חבר הכנסת אושר, הלוואי ויעבירו את זה ל-2025. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ב-2025 יהיה עוד דיון ועוד דיון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הדיון אולי יהיה, אבל הכסף לא יהיה. אפשר יהיה לדון בנושא, רק שהמקור התקציבי יעלה, שהרי נציג האוצר אמר פה בצורה מפורשת שאין לו מקור תקציבי לשנת 2025, ולכן או שעושים עסקה עם משרד מסוים שמעבירים אליו כסף ב-2024 לא למטרה הזו, אלא סתם באופן כללי למטרות אחרות, והוא יממש את הכסף, ייקח על עצמו התחייבות לשנת 2025 ואז יתקנו את ההחלטה שהביצוע בשנת 2025 יהיה מתקציבו של המשרד הזה ולא מתקציב האוצר, או שלחילופין הכסף ייעלם – אלו האופציות שיש. בינתיים אנחנו נמשיך בדיון, ואת תעדכני אותנו בהמשך מתי נקבע הדיון אצל השר, אבל אני חייב להגיד שאני לא מבין למה אתם לא מריצים שבעה מיליון שקל שאותם אתם כן יודעים לממש, זה פשוט נראה לי שלומיאליות לשמה, כי גם במה שאפשר להשתמש שלא דורש תיקון החלטת ממשלה והוא תואם את נוסח ההחלטה וכו', בקצב הזה הכסף לא יגיע לעיר אילת. ולמה זה צריך לחכות לדיון אצל השר? "לאלוהים פתרונים". יש כבר משהו שעובד, אז למה צריך להביא את זה לשר? כדי שגם זה ייתקע כי כבר יהיה מאוחר? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אנחנו תקועים, וזה מה שברור לי עכשיו עוד יותר בעקבות הדיון הזה כי זה לא נגב גליל, זה לא תיירות בינתיים וזה לא אף אחד. אני רוצה לשאול את רום שאלה – למה שאתם לא תתקנו את הצעת המחליטים, במקום להעביר את זה דרך משרד התיירות או דרך משרד נגב גליל, שהרי אתם יודעים למה נועדה ההחלטה הזו, אז תדאגו להעביר את זה לעירייה דרך משרד הפנים. אפילו לא את כל ה-25 מיליון, תעבירו רק חלק מזה ונחסוך למדינה חלק מהכסף – תעבירו תיקון החלטה עכשיו, בסוף השבוע הזה ולקראת יום ראשון הבא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אלי, זה לא יקרה. צר לי לאכזב אותך, אבל היות ומשרד התיירות פה הוא המוטב לקבל את הכסף בהחלטת ממשלה, אני מניח שאם האוצר הגיש כזו החלטה בלי תיאום עם משרד התיירות, ההחלטה לא תעלה לדיון ממשלה, כי ראש ממשלה לא יעלה החלטת ממשלה על ראשו של שר התיירות. אני חולק איתך תובנה, שאם אתה רוצה תקרא לה פוליטית, אבל זה גם מקובל בעבודת ממשלה כשזה נוגע ישירות למשרד מסוים, ופה זה נוגע. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אם משרד התיירות רוצה לעזור לאילת, אז הוא לא יתנגד לזה. אם הוא רוצה לעזור לאילת, אז למה שיתנגד לזה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בנושא הזה ולפי התיאור שאני רואה, מה שהייתי ממליץ לך, הוא לא לצפות שיקרה פה נס, אלא להרים טלפון לשר ולא למנכ"ל משרד התיירות, שהרי הדרג המקצועי אמר פה שהכול תלוי בשר והמנכ"ל כאילו לא רלוונטי. זה כבר מגיע לאינסטנציה העליונה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זו פעם ראשונה שאני שומע שבכלל השר מודע לעניין הזה, אבל יכול להיות שבחדרי החדרים שם זה באמת מה שקרה, אני לא יודע. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אני חייבת להגיד שההחלטה היא החלטה של האוצר, ומבחינתנו הם הציר המוביל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא ולא. אני יודע לקרוא את החלטות הממשלה, ולא כתוב פה דבר כזה בסעיף הרלוונטי. זה שהאוצר הכין החלטת ממשלה, זה בסדר כי לפעמים גם משרד רוה"מ מכין החלטות ממשלה וזה לא אומר שהוא זה שגם מבצע אותן. בסעיף הרלוונטי שאנחנו קוראים פה, נאמרו דברים ברורים מאוד, שזה נעשה להקצות באמצעות משרד התיירות עד 25 מיליון שקל ליישובים הזכאים, וסדר העדיפויות שעל בסיסו תיקבע ההקצאה ייקבע על ידי משרד התיירות ובהמלצת היישובים הזכאים, כאשר ביצוע ההקצאה בפועל ייעשה על ידי משרד התיירות. זאת אומרת שאתם אלה שבאמצעותם מקצים את הכסף ואתם אלה שבאמצעותם נעשה הביצוע והקריטריונים של ההקצאה – אז מה קשור פה משרד האוצר? משרד האוצר מבקש שתתנו לו בקשה תקציבית להעביר את הכסף והוא יעביר לכם את הכסף, אבל אפילו על שבעה מיליון שאתם יכולים לבצע, כבר חצי שנה שאתם לא מסוגלים להוציא בקשה תקציבית. לשון ההחלטה ברור מאוד. אם הייתם מוציאים בקשה והאוצר לא היה מעביר – כמו שניסיתם להגיד לנו בדיון הקודם – אז באמת היינו שואלים את משרד האוצר למה זה תקוע, אבל אם אין בקשה כזו, וזה כבר חצי שנה מאז שהתקבלה ההחלטה, וזה כבר חודש מאז שבדיון הקודם גיליתם להפתעתכם שגם לא הגשתם בקשה, אז אני לא מבין למה לא הוגשה בקשה לפחות על שבעה מיליון, זה פשוט זה נשגב מבינתי. מתקבל פה הרושם שפועלים פה במכוון כדי לשרוף את הכסף הזה, על מנת שהוא לא יגיע למטרה ולא יגיע לאילת. אם אגף התקציבים היה עושה את זה, לפחות הייתי מבין למה, כי הוא מאזן שורות אחרות בתקציב, אבל מה האינטרס של משרד התיירות? פשוט לשרוף תקציב שהמדינה הקצתה לטובת הפעילות הזו? אני לא מבין אם זו איזושהי חבלה מכוונת שלא ברור לי מה הבסיס שלה. אדוני ראש העיר, אנחנו נחכה כדי לשמוע פה בינתיים למתי נקבע דיון אצל השר, אבל בלי קשר אני ממליץ לך לשוחח עם השר ישירות כי אני לא רואה דרך אחרת לחלץ את זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא בטוח שזה יעזור, אבל אני כמובן אתקשר אליו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למרות שעד לסוף הישיבה אתם חייבים להגיד לנו למתי נקבע הדיון אצל השר, אנחנו עוברים לנושא השני שעלה פה במלוא חריפותו בדיון הקודם, וזו הסוגיה של הטיסות לעיר אילת. קודם כל, נפתח פעם נוספת עם ראש העיר כי אתה רואה את התמונה הכוללת, ורק אחרי כן נעבור למשרד התחבורה. הסברת לנו בדיון הקודם מה היא רמת הנזק לעיר אילת כשאין תחבורה אווירית מסודרת שעומדת בלוחות זמנים. לא נחזור על זה עכשיו, אבל דיברנו פה גם על הנזק לתיירות פנים וגם על הנזק לתושבי העיר שלא מסוגלים לתכנן שום צעד, לא רפואי ולא אחר, ולמעשה אמרנו שזה מייצר ניתוק של העיר. כמו כן, החלטות שהתקבלו לגבי טיסות במחיר מסובסד, כדי להקל על תושבי אילת להגיע למרכז הארץ ולקבל שירות, בפועל הן לא ניתנות ליישום כי אפשר לתת סבסוד עד מחר על הטיסה, אבל אם אין טיסה אז אי אפשר לטוס על סבסוד. אני כבר לא מדבר על כך שגם הסבסוד מאבד משמעות, כי אם לא ניתן לממש אותו כשאין טיסות, אז הכסף חוזר לקופה, כמו בסעיף הקודם שעליו דיברנו. כשדיברנו לפני החג, עלתה הטענה שחלק מהחברות הישראליות שטסות לאילת צריכות להפנות לשם את המטוסים, ולא בגלל בצע כסף כי זה משתלם יותר לטוס לחו"ל, אלא כי זו פשוט פעולת חירום למען חילוץ אזרחים ישראלים שהיו צריכים לחזור הביתה לחג. עכשיו, כשהחג מאחורינו ואנחנו כבר מסיימים שבוע שני, מה מצב הטיסות לאילת? האם חל שיפור או לא חל שיפור? איפה זה עומד? נשמח שתעדכן אותנו כי אתה בטח רואה את התמונה הכוללת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, בוודאי. ברשותך היו"ר, אני אקריא הודעה קצרה מאוד שקיבלתי הבוקר ב-08:28 בבוקר מדיקן אוניברסיטת בן גוריון באילת – "בוקר טוב אלי היקר, פתחנו את שנת הלימודים בצורה מוצלחת עם מספר סטודנטים גדול הרבה יותר מהשנה שעברה, אבל ביטול הטיסות ושינויי הטיסות של "ארקיע" פוגעים קשה בחוויית הלמידה של הסטודנטים שנאלצים ללמוד במקום פרונטלי בזום, בגלל אי הגעת חלק גדול מהמרצים. חשבתי שיהיה שינוי, וזה לא קרה - - - " וזו סתם הודעה אחת מיני רבות שאני מקבל כמעט כל יום בנושא הזה של הטיסות. אדוני יושב הראש, קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכולם ללא יוצאים מן הכלל לגבי הנושא הזה של הטיסות – משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים עושים מאמץ גדול מאוד, אין לי טענות למשרד התחבורה בעניין הזה כי אני בקשר עם המשרד הזה ועם הגורמים האחרים, כמו רת"א ורשות שדות התעופה, ואפילו הבוקר נפגשתי כאן באילת עם המנכ"ל החדש של רשות שדות התעופה. לכולם יש רצון טוב, כולם רוצים לעזור וכולם מבינים את הבעיה. לגבי שאלת היו"ר אם חל שיפור, אני יכול להגיד שחל שיפור מסוים וזה טוב יותר מאשר היה בדיון הקודם, אבל זה עדיין רחוק מלתת את הפתרונות כי עדיין חברות התעופה עושות מה שהן רוצות ואנחנו תלויים בחסדיהם. כולם מבינים שהטיסות הן למעשה תחבורה ציבורית כחיבורה של אילת לציוויליזציה במרכז הארץ, זו הדרך שלנו ושל אלפי תושבים, חולים ותיירים להגיע לאילת וזו גם הדרך של הרופאים והמרצים להגיע, כי אנחנו עיר שעדיין תלויה בגורמים שמחוץ לאילת, לרבות במרכזים הרפואיים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אמנם לא עשית סטטיסטיקה לקראת הדיון הזה, אבל לתחושתך נניח בשבוע האחרון, איזה אחוז מכלל הטיסות המתוכננות לאילת בממוצע היומי מתבצע בפועל? ואיזה אחוז מהטיסות שמתבצעות, מאחרות בצורה משמעותית? אני לא מדבר על איחור של רבע שעה או של 20 דקות, אלא איחור של שעה, שעתיים או שלוש שעות, שמשבשות לאנשים את לוחות הזמנים. האם יש לך איזושהי הערכה כזו? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ברשותך, אם אפשר יהיה לתת את רשות הדיבור לשרון בן עזרא שנמצא כאן, כי הוא מכיר את הנתונים טוב יותר ממני. אני רק אגיד שבגדול, לעומת מה שהיה לפני שנתיים, יש ירידה של 50% בפעילות של הטיסות; ולעומת שנה שעברה, יש ירידה של בין 19% במקרה של "ארקיע" ל-30% או ל-35% במקרה של "ישראייר" – יש כאן ירידה דרמטית בכמות הטיסות, ולגבי ביטולים ואיחורים זה בכלל חדשות לבקרים וקורה כמעט כל יום. האסדרה שביקשנו לעשות, שהיא תדירות גדולה יותר, דיוק מבצעי וגם מחיר מסובסד לתושבי אילת וכו' – האסדרה הזו עוד לא נעשתה. רק השבוע ביום שני מנכ"ל משרד התחבורה קיים דיון גדול מאוד עם כל הגורמים, דיון רציני מאוד בניסיון כמובן לפתור את הבעיה ולעזור, אבל בסוף זה חייב לבוא כהחלטה ברורה מאוד וכאסדרה – או שייחתמו חוזים והסכמים עם חברות התעופה, או שיש להכניס תחרות פתוחה מול חברות זרות, כדי שכולם יוכלו להשתתף בטיסות לאילת. החברות הזרות רוצות את זה וכולם יודעים את זה, כולל השרה והמנכ"ל. ברשותך, אם זה בסדר, שרון בן עזרא יוסיף את הנתונים שהיו"ר מבקש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שרון, בבקשה. << דובר >> שרון בן עזרא: << דובר >> קודם כל, נמצאים פה רת"א ורשות שדות התעופה שהם המקור לנתונים. תמונת המצב שלנו, נכון להיום, היא שעל פי הנתונים שיש לנו בסופו של יום עבודה מלא מבוקר עד לילה מפתיחת שעות העבודה של נמל התעופה, יש כשבע תנועות וטיסות מאילת לנתב"ג והפוך, ובממוצע בחודש אוקטובר, וזה שיפור מתקופות אחרות, יש שבע או שמונה. בעבר הרחוק, כאשר האמצעי הזה היה למעשה כלי התחבורה הראשי – היו מעל 20 וגם מעל 30 טיסות, אלה סדרי הגודל שאנחנו מדברים עליהם. הבעיה גם עם אותן שמונה תנועות שקיימות כיום, מעבר למה שאמר היו"ר על אותו דיון מבצעי, ביטולים וכו', הבעיה היא שהן וולונטריות. זאת אומרת שחברת התעופה יכולה להחליט שמחרתיים אין את הטיסה של 06:00, ולכן לא תושבי אילת הזקוקים לשירותים ולא נותני השירותים, לרבות הרופאים שבאים על בסיס יום, אם זה מרפאת סוכרת ואם אלה רופאי הילדים, לא יכולים לבנות על זה איזושהי רוטינה. יש לנו שלוש בעיות – היקף הפעילות, שעות שאינן קבועות כשהחברות אינן מחויבות לא לתדירות, לא לשעות ולא להיקפים, והוולונטריות. זאת אומרת שגופים ואזרחים לא יכולים לקבוע תור בצפון, ורופאים נותני שירותים ומרצים, כפי שראש העיר אמר, נכון להיום, לא יכולים להגיע. אבסולוטית, אנחנו מדברים על חמש, שש או שבע תנועות מטוסים ביום, וזה לא משהו שמאפשר להסתמך עליו כחלק ממערך התחבורה הציבורית, שזה למעשה תכלית ההחלטה שהייתה בעת האחרונה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> חמש עד שבע תנועות לכל כיוון? << דובר >> שרון בן עזרא: << דובר >> כן, על פי ממוצע אוקטובר, וזה אחרי השיפור כי בקיץ היה הרבה יותר גרוע, כי המטוסים הופנו לחו"ל. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> והתוצאה של זה היא שאם תבואו לאילת אתם תראו שהיא הפכה למגרש חניה ענק. לשמחתי, אנשים עדיין מגיעים, אבל הם מגיעים ברכב במקום בטיסות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. כעת נשמע את משרד התחבורה ואחרי כן את נציגי החברות. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> צוהריים טובים, שמי ישי דון יחיא ואני ראש אגף כלכלה וקשרי תעופה בראשות התעופה האזרחית. מאז יולי, אנחנו נותנים מנגנון של תמיכות שיש לו יתרונות וחסרונות – במסגרת המנגנון של התמיכות שפועל, מדובר במנגנון פתוח וכל חברה שרוצה לטוס התנאי היחיד שהיא צריכה לעמוד בו, זה שהיא תציע כרטיס טיסה לאילתי במחיר של 99 שקלים והיא תקבל השלמה מאתנו ל-200 שקלים. זאת אומרת שהיא תקבל 101 שקלים על כל אילתי. היתרון בזה הוא שאילתי טס בזול, והחיסרון כמו שנאמר פה, הוא שאין מחויבות. על פי הנתונים ששרון ציין, שאלה הנתונים שהוא קיבל מאתנו, יש היום בממוצע כשבעה סבבים או 14 טיסות אם אני סופר את שני הכיוונים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשביל מי שצריך לטוס, זה שבע טיסות. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> שבעה סבבים בשעות שונות של היממה. מהנתונים שאנחנו מקבלים מהחברות במסגרת התנאים של הסובסידיה, שהרי הם מחויבים להעביר לנו נתונים ואנחנו בודקים אותם, אנחנו יכולים לראות שדווקא הנתונים המבצעיים השתפרו מאוד. אדוני שאל אם יש איחורים משמעותיים, אז אני אגיד שזה נדיר ביותר. זה לא שאין בכלל, אבל זה נדיר מאוד, לפחות לפי הנתונים שמעבירים אלינו וגם לפי נתוני רשות שדות התעופה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> העירייה מדברת על תמונה שונה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אני יכול רק לצטט את הנתונים שמעבירים אליי, אז בהנחה שלא משקרים לי, אלה הנתונים. אנחנו קיבלנו 20 מיליון שקל לשנים 2024 ו-2025. 2024 התחילה, אבל עד שההחלטה עברה ועד שהכסף הגיע, זה למעשה חצי שנה, אז יש לנו 20 מיליון שקל לשנה וחצי, ואנחנו מעריכים של-2025 יהיו לנו 15 מיליון שקל. כשאני אומר למה הכסף הזה נועד, ואמרנו את זה גם לראש עיריית אילת, אז אני יכול להמשיך עם המנגנון הקיים, על יתרונותיו ועל חסרונותיו, או שאני יכול לעשות מנגנון אחר שיש לו הרבה יתרונות לטעמי, וזה מנגנון של מכרז – זו הייתה גם ההמלצה המקצועית שלנו בדיון שהיה השבוע. כאשר אני עושה מכרז ולא תמיכה, יש מחויבות חוזית בין החברה שתזכה במכרז לבין הממשלה לבין רת"א, כולל אפילו מנגנון של קנסות לטיסה שלא יוצאת בזמן, שאז אני יכול לא רק שלא לשלם אלא גם לקנוס את נותן השירות. הממשלה למעשה קונה שירותים מחברת התעופה שמחויבת לזה באופן מלא. החיסרון הוא שרק חברה אחת תזכה במכרז ואז המחיר הזה של ה-99 שקלים יהיה רק לגבי הטיסות נשוא המכרז, וכמות הטיסות שאני אוכל לקנות בתקציב שעומד לרשותי, היא כמות טיסות מוגבלת. אני לא יודע להגיד כרגע בדיוק כי זה תלוי בתוצאות של המכרז, אבל אנחנו מעריכים את זה בין שניים לשלושה סבבים. אנחנו יודעים להגיד שלפחות שני סבבים, נוכל לקנות בכסף שיעמוד לרשותנו, הלוואי ויותר, אבל זה תלוי מאוד מי החברות שיתמודדו ומה הן יציעו במכרז. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם המכרז פורסם כבר? << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> את זה שיתפת אותנו כבר בפעם הקודמת, והשאלה היא מה התקדם מאז? << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אנחנו מוכנים לצאת לדבר כזה תוך שבוע. יש לנו את זה ביד, אבל עיריית אילת לא מעוניינת בזה, היא מעוניינת להמשיך במנגנון הקיים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי זה מקטין את כמות הטיסות וזה לא פותר לו את הבעיה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> זה לא יקטין, ההפך – לדעתנו זה יגביר את כמות הטיסות ואני אסביר למה. אנחנו מטפלים בטיסות שהן הטיסות הכי בעייתיות מבחינת הכדאיות הכלכלית שלהן, כמו טיסות בשעות לא שגרתיות כפי שדיברנו קודם על המרצה שרוצה להגיע וכו', נקרא לזה מכרז "טיסות קצה", כאשר בשאר הזמן מבחינת מבנה השוק, יהיו מספיק טיסות מסחריות כי עדיין יש אוכלוסייה לא מועטה שטסה לאילת. אנחנו רואים כאן את הנתונים, ואחוזי התפוסה בסדר גמור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אז בטיסות המסחריות האלו, הטיסות של האילתים לא יהיו מסובסדות. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> נכון, ואת זה עיריית אילת לא רוצה. אני לא יכול לעשות גם וגם כי אין לי מספיק כסף, ואם היה לי יותר כסף הייתי עושה גם וגם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל יש לך כלים רגולטוריים. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אילו כלים רגולטורים יש לי? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרי דיברנו על זה שיש לך שתי אפשרויות – אפשרות אחת היא להודיע לחברות "ארקיע" ו"ישראייר" שאם הן לא מחזירות את כמות הטיסות לאילת לרמה סבירה כמו שהיה מצופה מהן, אתם תכניסו לשוק הזה מתחרים נוספים. בדיון הקודם גם אמרת שאתם שוקלים את זה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> כן, אנחנו בדקנו את זה. אדוני דיבר בדיון הקודם על טווח קצר ועל טווח ארוך, וכעת אנחנו מדברים על הטווח הקצר, אז בטווח הקצר אני אומר את האמת שחברות תעופה זרות לא יטוסו. כולנו מכירים את מצב התעופה הבינלאומית לישראל וממנה, והסיבה העיקרית שחברות התעופה לא טסות היום, היא שהצוותים מפחדים ולא רוצים לטוס. לא ניתן להכריח חברות התעופה להגיע לפה. דמיינו שמקום העבודה שלכם היה אומר לכם שאתם חייבים להגיע לאוקראינה מספר פעמים ביום. מדובר באנשים זרים ולא בחבר'ה מחיל האוויר. אין פה ציונות, אלא מקום עבודה. הם לא רוצים להגיע, וחברות התעופה לא יכולות להכריח אותם להגיע. ולכן, לעשות טיסה פנימה ארצית שמחייבת גם שהות ארוכה יותר בארץ במציאות הנוכחית, כמו גם העמדת מטוס באופן קבוע בארץ – זה דבר שהוא לא פתרון לטווח הקצר, וגם גיששנו מול חברות התעופה הזרות. לגבי הטווח הארוך – אקדים ואומר שמבחינת הסכמי התעופה, בדרך כלל זכויות טייס נקבעים בהסכמי תעופה באופן הדדי, ואנחנו מדברים כאן על צעד חריג של מתן הדבר הזה באופן חד-צדדי, כי מדינות לא יסכימו לחתום אתנו ולתת לנו את הזכות המקבילה. לא שזה אכפת לנו כי זה לא מעניין אותנו, אבל אנחנו נצטרך לעשות איזשהו הליך משפטי בגלל שזה חד-צדדי ולשנע את החברות הישראליות – וזה משהו שאנחנו לגמרי מוכנים לעשות. אנחנו גם ניהלנו דיונים פנימיים עם המשנה למנכ"ל משרד התחבורה בעניין, וחברות התעופה הישראליות מודעות לכך שזו אופציה שנבדקת, אבל זו לא אופציה שהיא רלוונטית לתקופה הזו של המלחמה, אלא לטווח הארוך, וגם לטווח הארוך אני חייב לומר שחברות תעופה לא עומדות בתור כדי לטוס לאילת, גם החברות הישראלית וגם החברות הזרות, כי יש להן אופציות נוספות. זה משהו שאנחנו בהחלט מוכנים לעשות, אבל אי אפשר להגיד שזה הפתרון, בטח ובטח עכשיו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ישי, אני אגיד לך משהו, ויכול להיות שאני טועה כי אני לא מומחה בנושאי תעופה, ואתה בטח מבין בזה הרבה יותר טוב ממני, אבל לפעמים כשמתחילים לגלגל מהלך לטווח ארוך, בגלל הסיטואציה הזו, חברות תעופה ישראליות מסתכלות לא רק על הרווח המידי שיש להן כרגע במציאות של מלחמה, כי הם מבינים שהמלחמה תיגמר, וכשהיא תיגמר כל הרווחים שיש להן בטיסות לחו"ל ייעלמו, כי עוד פעם ייכנסו כל הטיסות הזולות וידחו אותן הצידה; מצד שני, הם יגלו שגם במקומות שהם התרגלו לטוס, כמו אילת, גם לשם פתאום נכנסו מתחרים נוספים. ולכן, יכול להיות שהם יחשבו פעמיים וייכנסו אתכם לשיח לא פורמלי, אני אקרא לו כך, וישאלו אתכם מה כן הם צריכים לעשות בטיסות לאילת כדי שתרדו מהרעיון הנוראי, ההזוי והרע הזה להכניס עוד מתחרים שיטיסו את כל הטיסות לאילת, שהרי בכך אתם הורסים אותם ולא יהיו לכם טיסות ישראליות – אני כבר יכול לשכתב לך את הנאום שנציגי "ארקיע" או "ישראייר" ינאמו לך ויסבירו למה לפתוח את השוק לתחרות זה דבר נורא ואיום. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> ניהלנו שיח עם חברות התעופה הישראליות, והן מודעות לאופציה הזו. אמנם אני לא אלך מחר בבוקר ואפרסם זאת רשמית כי אני פשוט יודע שאני אקבל אפס, אבל בהחלט הודענו להם על כוונה כזו בשיחות לא רשמיות. היום יש לנו באזור השבעה סבבים, כמו שנאמר פה, כאשר אחוזי התפוסה בקו הוא כ-80% שזה אחוז פחות מהממוצע בבינלאומי. כשאני מנתח את השוק ככלכלן, אני לא מזהה שיש פה ביקוש שגובר מאוד על ההיצע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> האם אי סדירות הביצוע, זו לא סיבה לכך שהביקוש קטן יותר? אם אני לוקח את עצמי, כשמדי פעם אני צריך לנסוע לאילת לכנסים, אמנם זו לא תיירות פנים קלאסית, אבל נניח. אחרי הדיון הקודם, אני יצאתי ואמרתי לצוות שלי שאנחנו לא טסים לאילת אלא נוסעים ברכב, כי יש לי לו"ז שאני לא יכול לסכן, ואם זה המצב כמו שתואר פה, אני מראש לא נכנס לאירוע הזה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אדוני לגמרי צודק שבתעופה ככל שיש לך יותר תדירויות, זה גם מעודד את השוק. כשהיה את שדה דב, היו הרבה מאוד טיסות של מטוסים קטנים ויכולת למצוא בערך כל שעה או שעתיים טיסה, אבל זו לא המציאות של היום, והיא גם לא תהיה לעולם, כי גם המציאות השתנתה וגם התשתית השתנתה. להמלצה המקצועית שלנו יש גם חסרונות, ואני מבין את זה ולא בא בטענות חלילה. אנחנו גם לא נלך עם משהו מנוגד למה שעיריית אילת רוצה, מכיוון שבסופו של יום היא הגורם שמייצג את התושבים והיא יודעת הכי טוב מה התושבים שלה רוצים. אנחנו נבוא עם המלצה מקצועית, ואם העירייה לא תקבל אותה, אז אנחנו לא נגיד על אפה ועל חמתה של העירייה, זה לא יקרה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל בשורה התחתונה, איך אפשר לגרום לכך שיהיו יותר טיסות סדירות לעיר? << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> בסיטואציה הנוכחית עם התקציב שיש לי, ההצעה שלנו היא לעשות מכרז על טיסות קצה. הטיסות בשוק המסחרי הרגיל ימשיכו להתקיים, וזה מתגבר. היום אני לא באמת מעודד אותם לתגבר את הטיסות שלהם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה מדבר על תקציב שיש לך מבחינת הסבסוד לתושבי אילת, אבל אני שואל איך אנחנו נגרום לכך שזה ייפתח מעבר לסבסוד? כמו היו"ר ואני, לצורך הדוגמה, לא תושבי אילת והיינו אמורים להגיע לעיר לכל מיני עיסוקים שלנו, ובסוף בחרנו להגיע ברכב. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אני אומר את הדבר הבא – הטיסות בשעות הפופולריות והאטרקטיביות לא צריכות סבסוד – חברות התעופה יוציאו אותן, אבל הטיסות שבשעות הלא אטרקטיביות עולות לחברות תעופה ולאילתים הרבה כסף. יש היום 13% אילתים על הקו. מי שצריך את הטיסות האלו, הם האילתים או נותני השירותים, ואין מספיק אילתים. גם הטיסה עצמה היא יקרה יותר, כי אם נגיד אני רוצה לצאת מוקדם בבוקר, אני צריך לעשות overnight באילת, ומעבר לכך שהטיסה יקרה יותר, גם אחוז התפוסה שלי עליה הוא נמוך, ולכן הטיסה הזו צריכה תמיכה. אם היו לי 50 מיליון שקל בתקציב, הייתי עושה מכרז על יותר טיסות, כדי שכולם ישלמו 99 שקלים. אדוני, מה שאני מנסה להסביר הוא שאני לא קוסם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה שאתה לא קוסם, אני מבין. אני מציע פה שתי סוגיות בעניין הזה, ועוד משהו לך בלי קשר לסיפור הזה של אילת – דבר ראשון, אדוני ראש העיר, אני מציע שתשקלו שוב עם משרד התחבורה, האם לא עדיף לשנות את המשחק הזה עם הכסף של הסבסוד למודל שהם מציעים, כי הם טוענים שזה יגדיל את כמות הטיסות לאילת. למרות שמצד שני זה יקטין גמישויות של תושבי אילת באיזו טיסה להשתמש, אבל דווקא בשעות החשובות להם של הטיסות המוקדמות ושל הטיסות המאוחרות, הם כן יוכלו להשתמש, לפי מה שאני מבין, כי אלו הטיסות הבעייתיות מבחינה מסחרית, והן כן יוקצבו על ידי המשרד – ולכן, יכול להיות שבתמונה הכוללת, תושבי אילת ירוויחו מזה וגם תיירות הפנים בטח תרוויח כי יהיו יותר טיסות בסך הכול – זה שווה מחשבה נוספת ביניכם לבינם, ולי אין כאן שום דבר שאני יכול לתרום מעבר למה שאתם יודעים. דבר שני במקביל, אני מציע שמשרד התחבורה יגיד לחברות משהו ברור יותר מאמירה כללית, וזה יכול להיות גם בתיאום עם העירייה, שאם כמות הטיסות לאילת ברמה היומית לא תגיע לאיזשהו מינימום, ואני לא יודע להגיד מה הוא ומן הסתם הוא לא יהיה 20 כמו שהיה בתקופות הטובות, אבל אם זה לא יגיע עכשיו בתקופה הזו של המלחמה לאיזשהו מינימום – אתם מודיעים לחברות שמנוי וגמור איתם לצאת לפתיחה של הקו הזה לחברות זרות. זה לא משהו שאתם אתם תעשו עכשיו כי אף אחד לא ייגש ואז הרעיון ייקבר, אבל ברגע שתסתיים המלחמה וזה יהיה משתלם כספית, אתם תציעו גם לחברות הזרות את היכולת הזו לטוס לאילת, אולי אפילו לעשות אופציות של טיסה לתל אביב ומשם לאילת עם כל האפשרויות הרלוונטיות, וכך תשברו להם את השוק, כאשר להם כבר לא יהיה שוק אירופי, לדוגמה, כי זה ייתפס עוד פעם על ידי הטיסות הזולות, אבל תגידו את זה בצורה ברורה בכוונה לקיים ולא בכוונה לאיים. אני לא יודע להגיד לך מה הוא הרף המספרי, אבל זה צריך להיות משהו ברור שאתם הולכים למדוד בתקופה הקרובה, כדי שתהיה יותר יציבות לטיסות לאילת, שהרי כל הזמן החברות הישראליות טוענות שצריכים לתמוך בהן כי הן נותנות יציבות בתקופות קשות, אבל הנה לאילת הן לא נותנות יציבות. צריך פה להגיע להבנה מה הוא הרף, אני סתם זרקתי מספר עשר, אבל זה יכול להיות כל מספר אחר שבשיח ביניכם לבין העירייה. תגיעו להבנה שהוא מצד אחד נותן איזשהו מענה מינימלי לצרכי העיר הנדרשים, ומצד שני הוא ריאלי ומבין את הסיטואציה המיוחדת שיש כרגע – זה הכלי השני שאני מציע שיופעל. הכלי השלישי, הוא שאני מציע לכם לחשוב יצירתית מחוץ לקופסה הספציפית הזו של טיסות לאילת. למשרד התחבורה יש אינספור סוגיות מול חברות התעופה הישראליות על הרבה דברים אחרים, כמו על קווים לפה ולשם ועל הסכמים בילטרליים שמאפשרים להם לטוס לפה ולשם. אני אפילו קצת נגעתי בזה בחלק מסוים של העולם, אז אני מכיר את זה וזה עולם ומלואו. הם צריכים אתכם לא רק ברגולציה של הטיסות לאילת ולא רק בסבסודים, אלא באינספור דברים. מותר לכם להתנות דבר של מין שאינו במינו, אף אחד לא אמר שזה אסור, כי בסוף אתם הרגולטור הכלל הארצי של מדינת ישראל, ואתם צריכים לראות פה את כל הסוגיה במלואה. יש פה מרכיב אחד של תחבורה אווירית במדינת ישראל שנפגע דווקא בזמן מלחמה, וזה עניין לא תקין. אתם בהחלט יכולים להגיד לחברות, גם ל"ארקיע", גם ל"ישראייר" וגם ל"אל על" שביקשה קו ואחר כך ירדה ממנו, אתם יכולים להגיד להם שמכיוון שהם לא הולכים לקראתכם בסיפור הזה כי לא שווה לכם לעשות טיסות יקרות יותר ואין כבר סיפור הרואי של הצלת ישראליים שנתקעו בחג, וזה כבר נטו כסף. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> זה תמיד היה נטו כסף. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע, אבל אז היה נרטיב ועכשיו אין כבר נרטיב ויש נטו כסף. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אגב, זה בסדר גמור שזה נטו כסף. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי הן חברות עסקיות, אבל הן צריכות להבין שאם הן מעדיפות את הכסף לטווח קצר, יהיו לכך מחירים לטווח ארוך למשהו שהם צריכים מכם – לאישורי טיסות למקומות אחרים, לקווים ולרגולציות אחרות, ואז אתם תהיו חייבים לייצר משוואה רגולטורית כרגולטור, שבסוף תגרום להם להבין ששווה להם קצת לוותר. אני שוב אומר שהכוונה היא לא שיחזירו עכשיו 20 טיסות לאילת, זה לא יקרה מכיוון שהם רוצים לטוס גם לאירופה כי אחרים לא טסים, ואני מבין את זה. אגב, זה גם האינטרס שלכם מבחינה כלל ארצית, כי אמנם אנחנו מתעסקים פה באילת, אבל אתם רוצים שתהיה איזושהי תעופה ממדינת ישראל וממנה שתיתן מענה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אני חייב לומר שבהסתכלות רחבה יותר, הבעיה הבינלאומית כרגע היא חמורה יותר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לכן אני מבין שאתם לא יכולים גם לוותר לגמרי על התגבור הזה שהם נותנים, כי זה גם אינטרס ישראלי. בסוף, יש פה תמונה רחבה שצריכים לראות, ואם מה שמעניין את ראש העיר אילת בזכות זו טובת תושבי העיר והתיירים, אתם צריכים לראות את התמונה הלאומית הכוללת, ועדיין אני חושב שבמסגרת הזו אפשר להפעיל טיפה מנוף על החברות ולהגיד להן שיש מחיר, ואם הן לא עמדו בציפיות שלכם, אתם לא חייבים לעמוד בציפיות שלהן בדברים אחרים לגמרי, למרות שזה לא קשור. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בואו נהיה קצת יותר יצירתיים וקצת יותר אכפתיים, זה הסיפור. בואו נחשוב שזה העסק הפרטי שלנו, ונעבוד עם קצת יותר רגש ולא רק נסתכל על נתונים יבשים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> טוב, לפני שאנחנו מסכמים את הדיון הזה, אולי נשמע את נציגי החברות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יושב-הראש ברשותך, אני מבקש להתייחס לדברים בקצרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בוודאי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לגבי הביקוש – כמו שאתם יודעים, הביקוש זה פונקציה של איכות המוצר, וככל שאיכות המוצר נפגעה והיא נפגעה מאוד מהרבה מאוד סיבות, למה שמישהו ירצה את זה? זה התחיל לרדת כבר כשנסגר "שדה דב" וכשהוקם "רמון", אבל זה התדרדר ממש עם השירות שניתן על ידי חברות התעופה, וכמובן שככל שהשירות רע יותר, למה לרצות את זה? אתם בעצמכם אמרתם שככה כולם בוחרים, אז אם בעבר 22% מהתיירים שהגיעו לאילת הגיעו בטיסות, וזה עזר לנו מאוד כעיר, היום רק 8% מהתיירים הישראליים מגיעים בטיסות – וזו התשובה לגבי הביקוש מול ההיצע. אם ההיצע יגדל באופן משמעותי ויהיה תדיר, סדיר, קבוע וגם במחירים סבירים – זה כמובן יגדל משמעותית. לעניין המכרז – אנחנו כבר יצאנו לדרך לפני חצי שנה כשתושבי אילת יודעים שאין מספיק טיסות, אבל הם יודעים שהם יכולים לעלות על כל טיסה בתנאי שיש מקום במחיר של 99 שקלים. מה אני אספר להם עכשיו? דבר שני, מה אני אומר לכל אלה שרוצים לטוס ולא ב-06:30 או ב-08:00 שנגיד שאלו יהיו הטיסות הקבועות? מה אני אומר להם? שבאמצע היום הם יוכלו לטוס רק אם הם ישלמו 300 או 350 שקל, כי זה מה שחברות התעופה ייגבו? אם היו אומרים לי להסתפק בארבעה או בחמישה סבבים ביום לתושבי אילת שמסוכסכים ב-99 שקלים, כאשר ביתר הזמן תושבי אילת יטוסו ב-200 שקל, הייתי אומר שזה בסדר, כשהרי צריכות להיות לפחות 15 טיסות כדי לענות על הצורך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל זה לא מסתדר לו עם הכסף. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא, זה לא עניין של סבסוד. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> יש גם מחיר מפוקח, והמחיר המפוקח לאילתי הוא בסביבות 270 שקל. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ישי, אולי אתה צריך לבדוק את זה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אלי, אני חושב שכרגע הבמה הזו לא יעילה כבר לחידוד של זה, ולכן אני מציע לך שתשב מול ישי ומול משרד התחבורה ותדונו על זה. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> אנחנו יושבים ואנחנו בקשר טוב. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אנחנו יושבים והקשר מצוין. אני רוצה להגיד שבניגוד להרבה גורמים אחרים, הקשר עם רת"א, עם רשות שדות התעופה וכמובן עם משרד התחבורה, בהקשר הזה, הוא נהדר – הם זמינים לי כל יום, אנחנו שוברים את הראש ביחד לעניין הזה ואין לי טענות, אבל אני חושב שהיום עלו מספר הצעות שצריך לבחון אותן, הן את ההצעות שהעלינו בעבר והן את ההצעה הנוספת והחשובה שהעלה אדוני היושב-ראש, שהיא לדבר עם החברות הישראליות ולהגיד להן שלעומת מה שהן מקבלות מהמדינה, הן צריכות לתת שירותים לאילת שהיא חלק ממדינת ישראל ולעמוד בתנאים כאלה ואחרים, וזה כולל את "אל על", החברה הלאומית, שמקבלת יותר מכולן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תיכף נשמע גם אותם. אנחנו נשמע קודם את אלה שטסים לאילת, ואחרי כן את אלה שרצו לטוס ולא טסים. אני מבין שנציגי "ישראייר" ו"ארקיע" לא אתנו, אז נשמע את נציגת "אל על". << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> שלום, שמי אפרת פוקס ואני מנהלת קשרי ממשל של "אל על". אנחנו קיבלנו את ההזמנה לישיבה הזו, ולמרות ההתראה הקצרה שאלנו את צוות מזכירות הוועדה מדוע אנחנו מתבקשים להגיע לישיבה כשאנחנו למעשה לא טסים לאילת, אבל הגענו כי אנחנו מכבדים מאוד את הישיבה ואת יושב-ראש הוועדה, וכמובן שאנחנו גם תמיד נהנים. כמו שאתם מכירים, אנחנו עומדים בעומס רב מאוד אל מול הטיסות, ואמר את זה ישי בעצמו כשדיבר על העומס שקיים בטיסות הבינלאומיות. אנחנו עושים כל מאמץ, מתגברים ועומדים בכל בקשה שמגיעה לפתחנו. גם פה, הם מכירים את העמדה שלנו והם יודעים מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים לעשות, ואין הרבה מה להוסיף. אנחנו באמת מנתבים את עצמנו גם על פי בקשתם של רת"א וגם על פי הצורך שיש. לאור דבריו של יו"ר הוועדה, הייתי שמחה לחזק ולהודות שבאמת במלחמה הזו כולנו גילינו את הנכס האסטרטגי החיוני מאוד של חברות התעופה הישראליות, אבל הן לא מתועדפות ולא מקבלות שום דבר שהוא מעבר. אמנם הן לא מבקשות, אבל בהחלט צריך לשים לב ולראות איך מחזקים אותן בשגרה כדי שגם אנחנו נוכל לעמוד בשעות חירום בדיוק כמו שאנחנו עומדים היום. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה צריך לקרות מבחינתכם, כדי שגם "אל על" תטוס לאילת. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> אני לא מדברת ספציפית על אילת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני מדבר עכשיו על אילת. מה צריך לקרות? כי אתם אומרים שאתם לא טסים. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> אין משהו ספציפי לגבי אילת. אנחנו מתעדפים את הטיסות הבינלאומיות, ומבחינת צי המטוסים שלנו, מדובר במטוסים שהם רחבי גוף וכולם עושים מסלולים עם נתיבים ארוכים. מבחינת הצורך המדיני, גם משרד התחבורה בעצמו מעדיף את הנתיבים ואת המסלולים שכרגע "אל על" טסה בהם וזה עבור הציבור. אם אנחנו נצטרך להטיס גם עבור אילת, אני לא יודעת איך נמשיך להטיס אנשים כמו שאנחנו מטיסים היום לארצות הברית, לחוף החוק, למזרח וכן הלאה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שזה יותר עניין של אופרציה? << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> בהחלט. גם אופרציה וגם עניין של תיעדוף מבחינת המטוסים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל היו תקופות שכן טסתם בהן לאילת. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> נכון. כאשר הייתה לנו האפשרות והיו חברות נוספות - - - << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> הייתה תקופה קצרה של שנתיים, אבל הם הפסיקו מחוסר כדאיות כלכלית. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> אני חושבת שזה גם עדיף כך לכלל הציבור. << דובר >> ישי דון יחיא: << דובר >> "אל על" היא חברה מסחרית פרטית, אלו השיקולים שלה ואנחנו לא מתערבים להם לאן לטוס ולאן לא לטוס, למעט במקרים חריגים מאוד. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> נכון. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לפחות הם אומרים בעדינות שהם מעדיפים את הטיסות לחוץ לארץ, וזה גם מה שאומרות החברות באופן ברור מאוד. זה לא שהם טסים רק ליעדים רחוקים, אלא שהם גם טסים ליעדים קרובים כמו ללרנקה וליעדים נוספים במרחק של שעה או של שעתיים נסיעה, ואין לי טענות ל"אל על" וליתר החברות, כי אני יודע שהן כמובן חברות פרטיות, ומה שמניע אותן זה כדאיות כלכלית, וזה בסדר – לכן הפתרונות צריכים להיות של המדינה. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> זה גם מגיע בהתאם לבקשות. אנחנו באמת מתגברים טיסות ליעדים האלה, כי באמת יש ישראלים בחו"ל שלא מפסיקים לדרוש את הטיסות האלו, וזו הסיבה שאנחנו גם מתגברים אותן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני מסכים איתך, אבל יש גם אלפי חולים אילתיים שצריכים להגיע למרכזים הרפואיים במרכז הארץ, והם לא מוצאים טיסות, אז יש שני צדדים למטבע. << דובר >> אפרת פוקס: << דובר >> בוודאי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ברשותכם, אני חייב לצאת, אז אתכם הסליחה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני רוצה להעיר לפרוטוקול שאמנם אין לנו זכות לדרוש מהחברות להופיע, אבל אני רואה בחומרה רבה שגם נציגי "ארקיע" וגם נציגי "ישראייר" לא התייצבו לדיון הזה. הן חברות מסחריות והן יכולות היו להגיד באופן ברור שהאינטרסים המסחריים שלהם הם כאלה ואחרים, ולדבר על הסוגיות הנוספות. אני חושב שהייתי פה כבר בלא מעט אירועים שבהם חברות תעופה ישראליות באו לכנסת על מנת לבקש סיוע לאירועים כאלה או אחרים, בטענה שיש יתרון גדול לחברות תעופה ישראליות מול חברות תעופה זרות, וזה נכון גם לגבי "אל על", וגם לגבי "ארקיע" ו"ישראייר". אם החברות האלו גם לא מוכנות להתגייס כדי לפתור את הבעיה, וגם לא מוכנות למינימום שהוא לבוא לפה לדיון, לתת דין וחשבון וגם להסביר את הטענות על חוסר היציבות בטיסות, שאת זה כבר אי אפשר להסביר בכמות מטוסים, כי אם יש טיסות שנקבעות וטסות, אבל הן מאחרות שעה וגם שעתיים, כמו שראש העיר תיאר בזמנו, אז זו כבר לא סוגיה של כמות מטוסים, אלא סוגיה תפקודית אחרת. אם על כל הדברים האלה, החברות האלו מבחינתן לא מוכנות לתת תשובות, אז בפעם הבאה כשהן יבואו לכנסת ישראל לבקש משהו, אני אציע לחבריי לנהוג בהתאם. מי שלא צריך אותנו כשלנו יש שאלות, אז שלא יחפש אותנו כשלו יהיו בעיות – ככה זה עובד, כי אני לא רואה שום יתרון לזה שהן חברות ישראליות עם כזו התנהלות. אם הן מתפקדות כחברות עסקיות נטו כאילו שהן היו בבעלות זרה, אז בסדר, זו התמונה. לגבי משרד התחבורה – אני מציע שבסופו של דבר, אתם חייבים לחשוב על הכלים שיאפשרו לכם ללחוץ על החברות הישראליות, כדי לתת מענה גם לאילת בתקופה הזו ולו ברמה המינימלית, והכלים האלה יכולים להיות כאמור מגוונים. אם אין עוד מישהו שרוצה לדבר ולא דיבר, אסיים ואגיד לכולם תודה רבה. אני מניח ומקווה שעוד יתקיימו פה ישיבות מעקב גם בסוגיה הזו כי היא לא נראית לי פתורה, למרות שעלו פה מספר כיווני מחשבה וצריכים לראות שהן מתקדמות. כנראה שלא אני אהיה זה שינהל את הישיבות הבאות, אבל אני מעריך שהן אכן תתקיימנה כאן. ואם זו הישיבה האחרונה שאני מנהל, אז זו גם הזדמנות בשבילי להודות לתמי ולצוות הוועדה על ההתגייסות בהקמת הוועדה הזו שתמשיך את הפעילות שלה עם יושב-ראש חדש, אם הכול יעבור כמו שצריך היום בערב. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אנחנו גם מקווים שזה יעבור כמו שצריך, ומאחלים לך הצלחה ענקית. אנחנו בטוחים שתצליח בעזרת השם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה רבה, אדוני ראש העיר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>