פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
24/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שני, י"ח בסיון התשפ"ד (24 ביוני 2024), שעה 10:31


סדר היום: 
<< נושא >> הכשרות מקצועיות מטעם המדינה - יישובי המרכז לעומת הפריפריה מעקב מיום 21.2.23 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אברהם בצלאל – היו"ר
דבי ביטון

חברי הכנסת:
יסמין פרידמן

מוזמנים: 
	חגית מרירס
	–
	מנהלת תחום הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה

	חן קהתי
	–
	מנהלת תחום פיתוח עסקי מול מעסיקים, האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

	ביאן אלקאסם
	–
	מנהל הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, משרד ראש הממשלה

	ברוך שמעון
	–
	מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה

	חיה קורלנסקי
	–
	ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

	מירב קורן
	–
	ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

	גיא בול
	–
	המוסד לביטוח לאומי

	יקותיאל משי
	–
	עמותת 121

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבא של אופיר אנגל ששוחרר מהשבי בעזה

	אייל קלדרון
	–
	בן דוד של עופר קלדרון, חטוף בעזה

	רחל קלרמן
	–
	דודה של איתן מור, חטוף בעזה

	צביקה מור
	–
	אבא של איתן מור, חטוף בעזה

	
משתתפים באמצעים מקוונים:

	רותם משלי
	–
	מנהלת תחום נהלים, משרד הכלכלה והתעשייה

	תמר הרן
	–
	ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים



ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהלת הוועדה:
בת שבע פנחסוב

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הכשרות מקצועיות מטעם המדינה - יישובי המרכז לעומת הפריפריה מעקב מיום 21.2.23 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

שלום לכולם, אנחנו כמו תמיד פותחים את הוועדה שלנו עם משפחות החטופים, המשפחות השכולות, פורום תקווה, מטה החטופים. אז בבקשה, מי שרוצה לדבר.

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

כן. 262 ימים מאותה שבת נוראית שכל המנהיגים, המדיניים והצבאיים ובראשם ראש הממשלה נרדמו בשמירה ו-120 חטופים עדיין שם בגיהנום. שמי יוסף אבי יאיר אנגל ובשמי החדש, הסבא של אופיר ששוחרר בעסקה הגדולה לאחר ששהה בגיהנום החמאסי – יחד עם יוסי שרעבי, אבי חברתו יובל מבארי – 54 ימים. מאז עברו 208 ימים קשים מנשוא לחטופים ומשפחותיהם ולא נראה שזה מרגש או מעניין את חברי הקואליציה שממשיכים בניהול ענייניהם כאילו כלום לא קרה ב-7 באוקטובר במשמרת שלכם.

בשבוע שעבר צפיתי בערוץ הכנסת, קורה לי לפעמים, ומה רואות עיניי? דיון מרתק והצבעה על הצעת חוק מכירת יין עד 00:00 בלילה, מהנושאים החשובים בחברה הישראלית בעת הזאת. בזה אתם עוסקים, חברי הכנסת, כש-120 ישראלים נמקים במנהרות החמאס, הארגון הקיקיוני לדברי ראש ממשלתנו שצמח להיות אחד מארגוני הטרור הקשים על ידי פיטום כספים מקטאר שהועברו אליו בהסכמה מלאה של ממשלתנו כי כך ישמר השקט.

עד מתי תחרישו, חברי הכנסת, לנוכח המחדל הגדול בהיסטוריה של המדינה ואף אחד מהמנהיגים לא לוקח אחריות? עד מתי תחרישו לנוכח איבוד הגליל כשאין סיכוי באופק שתושביו יוכלו לחזור אם בכלל ולשקם? כך בלי מילה והתייחסות שלכם לאיבוד חבל ארץ שלם שאליו הייתי קשור אישית, קשור בתפקידים שנשאתי בעבר כמו פיתוח התיירות הכפרית שהחלה בעת ממשלת רבין בשנות ה-90, עת סייעה הממשלה בהקמת יחידות האירוח והאטרקציות התיירותיות כדי לשפר את כלכלת היישובים בפריפריה, ודאגה לנוסחה מוסכמת לפיצוי מהיר על אירועים ביטחוניים שגרמו להפסד הכנסות. 

חברי הכנסת, בעיקר מהקואליציה, בכוחכם לגרום לשינוי ולהביא לעסקה שתציל את כבודה השל החברה הישראלית. צאו החוצה, ראו את המשפחות היושבות כבר כמעט תשעה חודשים במלונות היוקרה בים המלח על חשבון הממשלה, תודה לך ממשלה. המשפחות אינן רואות את הסוף לסיוט המתמשך שאתם חברי הכנסת שותפים לו.

שאלו אותי אנשים מדוע אני ממשיך במאבק אחרי שהנכד חזר. ובכן, הדבר הראשון שאופיר שלי עשה כשיצא מבית החולים שניידר ב-6 בדצמבר היה לבקר במטה החטופים בתל אביב ולהצהיר שהוא נרתם למאבק יחד איתנו עד שאחרון החטופים יחזור לביתו. הוא יודע טוב יותר מכם, חברי הכנסת, באיזה מצב נמצאים החטופים ומה מרגישה נירה שרעבי ובנותיה יום-יום, שעה-שעה.

על איזה ניצחון אתם מפנטזים? מהו בכלל ניצחון במצב המדורדר של המדינה בכל החזיתות, חברתית, כלכלית, ביטחונית, הסברתית ומדינית? אין חלקה אחת במערכת שלא פגועה מהמצב. צאו מהקונכייה בה אתם חיים והאזינו לקולם של כל ישראל. אם לא תפעלו מהר, יהיה סופנו כסופה של ממלכת החשמונאים אחרי כ-77 שנות עצמאות.

חברי הכנסת, 260 ימים זה הרבה מדי זמן לחטופים ומשפחותיהם. ברור היום כפי שהיה ברור כבר מהשבוע הראשון שהניצחון לא יגיע כל עוד נתניהו ראש ממשלה שעוסק מבוקר עד ערב בהישרדותו האישית ולא בקידום עסקת נתניהו להשבת החטופים. הגיע הזמן שתפנימו ותעשו מעשה. תודה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

תודה. בבקשה.

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

שלום, אני אייל קלדרון, בן דודו של עופר קלדרון שנמצא במנהרות 262 יום. אני אגיד שוב פעם למי ששכח, לא עיכל, 262 יום. אתמול ראש ממשלתנו החליט שהוא מחבל בעסקה של עצמו, בעסקת נתניהו. הוא החליט, תדמיינו לכם את התמונה, במנהרות, אתה עכשיו יוצא, אתה עכשיו נשאר. עד מתי אתה נשאר? כנראה עד שתמות. זה מה שאתמול ראש הממשלה אמר. זו העסקה שנדמה לי שכולם פה בחדר מסכימים שכולם קראו לה עסקה מופקרת. זה מה שראש הממשלה אתמול אמר בפה מלא בשידור חי, לזה הוא מכוון. בידיעה כמובן שהוא מחבל בעסקה של עצמו.

שימו את עצמכם רגע ברגליים המתועבות של סינוואר ותשאלו את עצמכם בתור סינוואר, האם הייתם חותמים על עסקה עם ראש ממשלה שאומר דבר אחד והיפוכו? למה הוא כיוון? מה הוא רצה? מה הוא התכוון? מלבד זה שהוא גזר את דינם של 120 חטופים, אלוהים. חבר הכנסת בצלאל, אתם פועלים לפי צו של המרן, נכון? לפי צו שמיים. אז אני רוצה שתפעלו, תהיו אקטיביים כי זה צו שמיים, יש שם 120 אנשים שמחכים שנציל אותם. הם אחים של כולנו, לא רק שלי, לא של כל המשפחות, של כולכם. זה עתיד המדינה, זה עתיד החברה שלנו. איך נגדל פה משפחות? איך נגייס פה אנשים?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני חייב איזו הערה קטנה ברשותך. לפי הדיבורים שלך זה נשמע שסינוואר מאוד מאוד רוצה את העסקה ומתחנן להחזיר את החטופים. אנחנו לא מסכימים.

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

לי אין שליטה על סינוואר. אין לי שליטה על סינוואר, יש לי שליטה על מי שנמצא כאן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

ידידי, אני אסביר דבר אחד. לפחות תשים את הדברים כהווייתם על השולחן. זה שאתה חושב משהו על ראש הממשלה, אתה יכול לחשוב, אנחנו חלוקים בדעה. אבל לבוא ולעשות ולצייר את זה כמצב שסינוואר מת להחזיר את החטופים ורק כביכול יש פה איזה מישהו במדינה שלא נותן את זה, חבל שאנחנו נמצאים במקום הזה.

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

אז בוא נדבר על זה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני אגיד משפט אחד, כי גם סינוואר רואה את מה שאתה אומר עכשיו. הוא אומר, מה, בשביל מה אני צריך לתת? תראה איזה חבר'ה, איזה כיף, אילו מלחמות ביניהם, וואלה - - -

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

חבר הכנסת בצלאל, שבעה חטופים חזרו במבצעים צבאיים; מעל 100, 110 חזרו בעסקה. הדרך להגיע לעסקה היא, מה לעשות? להפסיק את המלחמה, אני אומר את זה בפה מלא. אי אפשר להחזיר אחרת את האנשים בחיים. ראש הממשלה אתמול אמר שהוא מחזיר חלק ואת השאר משאיר שם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

היו עסקאות על השולחן שלצערנו הרב סינוואר לא הסכים להן.

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

סינוואר לא הסכים כי ראש הממשלה מטרפד פעם אחר פעם את העסקה של עצמו, של עצמו. הוא מחבל בעסקה של עצמו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אתה יכול לחשוב ככה, יש גם אנשים חלוקים עליך וזה בסדר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בסדר, אבל, תן לו לדבר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

בסדר, בסדר, הבנתי שאת חושבת ככה, לא חשבתי אחרת. כן.

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

מה לעשות, על הרוצח המתועב אין לנו שליטה; אבל יש לנו שליטה על מה שנאמר בחדרים האלה. נבחרי הציבור שלנו צריכים להבין שהדבר הראשון לפני חיסול החמאס, אנחנו לא בימי הביניים, אי אפשר לחסל את אחרון המחבלים, פתרונות מדיניים מביאים לחיסול מלחמות. אבל להחזיר 120 אנשים זה כן בידיים שלנו, אנחנו צריכים לעשות את המיליון אחוז שלנו כדי לדעת בלב שלם שעשינו הכל כדי להחזיר אותם. וזה לא קורה, להפך, זה קורה הפוך ועל זה אנחנו מתרעמים. וראש הממשלה לא יכול להגיד לעצמו בלב שלם שהוא עשה את הכול, לא יכול. וזה צו שמיים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

תודה. מישהו עוד רוצה לדבר? בבקשה, רק את השם לפרוטוקול.

 << אורח >> רחל קלרמן: << אורח >> 

רחל קלרמן, דודה של חטוף, איתן מור, נחטף מהמסיבה, בנובה. אני חושבת שגם אנחנו מסכימים על זה שאנחנו מאוד מאוד רוצים את החטופים שלנו בבית ושזה יקרה כמה שיותר מהר. אבל אם אנחנו מסתכלים על זה, על הדרך, יש לנו נטייה בתור עם אופטימי הרבה פעמים לעצום את העיניים למה שהאויבים שלנו אומרים. והאויבים שלנו אמרו שהם רוצים לחסל אותנו ואמרו שהם רוצים להיכנס ולעשות כל מה שהם עשו ב-7 באוקטובר ואנחנו, היה לנו כנראה נוח יותר לעצום את העיניים, את האוזניים.

וגם עכשיו, חמאס אומר אנחנו לא רוצים לעשות עסקה, אנחנו לא רוצים להחזיר לכם את החטופים. אנחנו בכל זאת מנסים להמשיך בדרך הזאת שהם לא רוצים לעשות אותה. ואנחנו מבינים שיש עוד דרכים וסקרים שנעשו לא על ידינו מראים שעם ישראל מבין שיש עוד דרכים, יש עוד דרכים וזה הלחץ המוגבר על החמאס. לא אתם תביאו לנו את החטופים ומה אתם תקבלו, לא, אם לא תתנו לנו את החטופים, אתם תראו מה תקבלו, אילו הפצצות אתם תקבלו, אפס סיוע הומניטרי תקבלו. תוציאו אותם, אחרת אתם, לא יהיה לכם שום דבר. לא ניסינו את זה מספיק, הלחץ הצבאי - - -

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

תשעה חודשים זה לא מספיק?

 << אורח >> רחל קלרמן: << אורח >> 

הלחץ הצבאי הוא לא שם. גם העסקה הקודמת שנעשתה, נעשתה תחת לחץ צבאי כבד שמה שהיה אכפת להם, רק אוויר לנשימה, לא היה אכפת להם מהשחרור ולא היה אכפת להם מכלום, הם רצו אוויר לנשימה. ועכשיו יש להם אוויר וטוב להם, אז למה? מה יגרום להם לשחרר את החטופים שלנו?

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >> 

זה לא קורה.

 << אורח >> רחל קלרמן: << אורח >> 

מה יגרום להם לשחרר את החטופים שלנו? הם אומרים, אנחנו לא רוצים, לא רוצים בכלל לעשות איתכם עסקה, לא רוצים. אבל אנחנו ממשיכים להגיד. לא יהיה את העסקה הזאת, לא יהיה. בלי הלחץ עליהם, לחץ מוגבר, מנוף לחץ אדיר, אנחנו לא נוכל להוציא אותם. וזה מה שאנחנו מבקשים, שתלחצו על הלחץ הזה. ואנחנו רואים בסקרים שהרבה מהעם, יותר ממחצית מהעם מבקש את הלחץ הזה ולא להפסיק את הלחץ הזה לשנייה כדי שנוכל לראות אותם כמה שיותר מהר פה בלי שנצטרך להקריב עוד ועוד ועוד קורבנות תחת הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

תודה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

כן. שלום, אני אבא של איתן. אחד מהדברים שמפריעים מאוד למלחמה וללחץ על חמאס זה מה שקורה ברחובות. אז אני רוצה 50 שניות להשמיע משהו.

(השמעת הקלטה) "האיש סיפר לעצמו שהוא מלאך, אבל הוא בעצם שטן. אשתו מחורפנת, מפחדת מחיידקים, קלפטומנית אובססיבית. הילד, הילד המסית. הילד נושך את האב, אחיהם התאום של עודאי וקוסאי, בן נעוות המרדות. על חורבות הטירה שלו בקיסריה אנחנו נבנה מדשאה, את הבריכה שלו אנחנו נסתום בבטון. אנחנו נמחה את זכר נתניהו. אתה האויב האמיתי או נסראללה האויב האמיתי? אני אומר לך שאתה. אתה ושותפיך המשיחיים, אתם כל הרע במדינה שלנו."

זהו. אלו היו 50 שניות מהאנרכיה שהייתה אתמול מחוץ לביתו של ראש הממשלה. ואני שואל את עצמי מי מרוויח מהמראות האלה? אנחנו יודעים שהאויב רואה את כל הטלוויזיות שלנו, קורא את העיתונים שלנו, ואני בטוח שהוא שמח מאוד לראות את הדברים האלה. ואני מצר על כך שעדיין לא נפתחה חקירה כנגד אותם אנרכיסטים שמבעירים את המדינה. בדקות האלה ממש שאנחנו יושבים כאן 13 אנשים חוסמים את הנתיב הדרומי בצומת גלילות ומפריעים לאלפי אנשים להגיע לעבודה, לקחת ילד שלא מרגיש טוב מבית הספר או מהגן, לקחת הורה קשיש לטיפול רפואי או סתם לנסוע איזו שהיא נסיעה לסידורים. אבל הכול מותר.

אז באתי לומר ששום דבר פה לא ילך בכוח, שום דבר לא ילך בכוח. כאשר אנחנו מדברים על היחסים בינינו, בינינו, בתוך עם ישראל, שום דבר לא ילך בכוח. בדיוק כמו שברפורמה הייתה דרישה לעשות שינויים בהסכמה, ככה כל מהלך פה, מהלך כללי, חייב להיות בהסכמה, שום דבר פה לא ילך בכוח. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו עם הכוח שמופעל כלפי הציבור החרדי. אני בעד שכולם חייבים להתגייס, כולם. לא מצאנו שמי שלומד תורה פטור מקיום מצוות, וזו מצווה. דרך אגב, חזרתי למילואים, עכשיו, בגיל 48. פרשתי לפני שלוש שנים, חזרתי למילואים כי חסרים חיילים, 12 נהרגו ביחידה שלי.

אבל זה לא ילך בכוח, זה לא ילך בכוח. הכוח רק גורם להסתגרות. לעומת זאת, כאשר אנחנו מדברים על האויב, אז מול האויב רק כוח. ובמשך השנים הכניסו לנו כאן במדינה וגם בצבא שתפקידו של הצבא זה לא לנצח במלחמה, ערך הניצחון וערך ההכרעה יצאו מתורת ההפעלה של צה"ל על ידי תת אלוף שמעון נווה, ראש המלת"ם. ובמקומם הוא הכניס את הערך שנקרא הוגעת האויב.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא מתאים, זה לא מתאים. זה לא המקום להעביר פה ביקורת על צה"ל, אני מצטערת, באמת.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

בסדר, אז את יכולה לצאת, את יכולה לצאת.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

היא לא אמורה לצאת, היא חברת כנסת, בואו נכבד.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

את יכולה לצאת, את יכולה לצאת.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

מור, מור, אתה לא יכול - - -

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

סליחה, חברת הכנסת, אם לא נעים לך את יכולה לצאת.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, סליחה, חברת הכנסת, היא אמורה להיות לפניך כאן, עם כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

מור, אתה לא יכול לדבר ככה לחבר כנסת. אני מצטער. אי אפשר לדבר ככה לחברי כנסת.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בואי, יסמין, תבואו לעשות פה דיונים. באנו לשמוע על החטופים ואנחנו פה בשבילם. מה זה? משהו, תופעה חדשה שהתחילה להיות? זה לא אמיתי, מה זה? תופסים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

חברים, מותר לשמוע שני צדדים בהבנה מה צריכים לעשות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא קשור לצדדים. מותר, אבל לא להתחיל להשמיץ שמות של מפקדים וזה, אנחנו לא בדיון. זה זלזול בה, באמת. כמו שאתה בא ואתה מדבר על הכאב ומה אפשר - - - פוליטיקה כאן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני מבקש שקט. חברים, שקט.

אבא של איתן מור, אני רוצה שתגמור את הדברים. אני רוצה שהוא יגמור את הדברים, שיתנצל על זה - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

ושלא יכניס פוליטיקה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

שיתנצל על זה שהוא דיבר נגד חברת כנסת, אני מבקש שהוא יגמור את הדברים, בסדר? 

אני רק אגיד מילה אחת: הכללים פה שלא מדברים נגד חברי כנסת. חבר כנסת, מותר לו להגיד מה שהוא חושב ומה שהוא רוצה. לאנשים שמגיעים פה לוועדות יש זכות דיבור, וכמובן בכבודם של חברי הכנסת. בבקשה, אתה יכול להמשיך.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

כן, סליחה, סליחה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני אגיד מילה אחת, הלוואי ותהיה אחדות. הגיע הזמן שתהיה אחדות בעם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, אז אמרתי, אני רואה פה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

לא, אני לא רואה, אני רואה שבמשך כל כך הרבה חודשים, לצערי הרב, נתנו לצד אחד רק להשמיע את קולו וגם יש עוד צדדים בעם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא, לא, שומעים את כל הצדדים. אבל בוא ננסה לשמוע, לא לעשות דיון פוליטי.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

וצדדים לא מועטים בעם שרוצים להגיד דברים אחרים ומותר להם להגיד. גם כשדיברו פה אנשים שחושבים אחרת, אנחנו נתנו להם את כל הכבוד לדבר, לא הפרענו להם רגע. רק אני אומר, אבא של איתן מור, אני מבין את הרגשות שלך, בנך חטוף, אני מבין את הצער ואת הכאב. אבל בכל אופן, יש פה כללים בבית הזה ולכן צריך לדעת שחברי כנסת, צריך לכבד אותם. ואיך אומרים? המשפטים שאמרת מול זה, אני מאמין שלא עשית את זה בכוונה תחילה, אבל בכל אופן צריך להתנצל על זה.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

טוב, אני אכן מבקש סליחה שפניתי לחברת הכנסת, סליחה. אבל מי שהקשיב לדבריי הבין. אחרי שאני אומר שחזרתי למילואים לחטיבת צנחנים בגיל 48, אבא לשמונה ילדים בהתנדבות מלאה ובשמחה בזמן שהבן שלי חטוף, אוקיי? – אז באתי לומר בכאב מה שקרה לצה"ל. ומה שקרה לצה"ל, שהערך של הניצחון וההכרעה יצאו מתורת ההפעלה שלנו ובמקומם נכנס הערך של הוגעת האויב, זו הלשון של תת אלוף שמעון נווה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

היא שמה את זה בצורה שלא רואים אותו. אז להוריד את זה. תורידי את השלט שמה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

חברים, חברים, זו לא מלחמה פה, אני מבקש. מותר להגיד שתי דעות וזה בסדר. לא היה צריך לדבר בכל ועדה, להתחיל את זה. אבל מי שיצר את זה וגרם לזה שצריכים בכל ועדה להתחיל לדבר כמה שאתם רוצים זה לא אנחנו, בסדר? אז אל תגידו זה. לא, אני מבקש מאוד להגיד את הדבר הזה. במשך תשעה חודשים נתנו פה לדבר יום-יום בכל מקום, בכל ועדה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא צריך לכעוס עליהם. לבינתיים האנשים שלהם בחוץ ותושבי שדרות חוטפים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כל אחד יכול להיכנס, כל אחד יכול להיכנס.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

וכן, אני רוצה שיפסיקו את המלחמה, אני גרה בשדרות, לא הם. אז מספיק כבר, די, אי אפשר. זה כאן וזה כאן וזה כאן, די. מה היא ביקשה? היא ביקשה לעמוד כאן, למה כועסים עליה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני לא כעסתי עליה שהיא עומדת.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה התפרצת עליה, מה היא ביקשה? סך הכול שאלה אם השלט בסדר. מה, חסר להם כאב שאנחנו צריכים לשפוט אותם?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני לא התפרצתי עליה על הנושא הזה. מפריע פה לאנשים כשאנשים מדברים וזכות האנשים לדבר, זהו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אז היא לא עשתה בכוונה, היא לא הבינה שפה יש את המצלמה, היא לא עובדת כנסת. מספיק לחפש איך לריב.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

טוב, רק אני מבקש שקט מכולם, לתת לדוברים לדבר בצורה מכובדת. בבקשה.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

אז אני אסיים כדי להבליט מה קרה לנו. הערך של הוגעת האויב נכנס לצה"ל, שפירושו, אין מטרת הצבא לנצח ולהכריע את האויב, להשמיד את האויב ולמנוע סכנה עתידית, אלא מטרת הצבא היא להוגיע את האויב, לעייף אותו, לא להשמיד אותו כדי שבסוף הוא יגיע לדבר איתנו בשולחן הדיונים. אבל באופן כזה האויב נשאר חזק ואז בשולחן הדיונים אנחנו נשארים חלשים. אז זה מה שקרה, את הדבר הזה אנחנו רוצים להפסיק כדי שננצח את האויב, כדי שנגרום לאויב לבוא אלינו ולהתחנן לדבר איתנו על החטופים. תודה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר או שאנחנו יכולים, במעבר חד אמנם, אבל לעבור לדיון? תודה רבה לכולם, אנחנו רק מייחלים באמת שכל החטופים יחזרו בעזרת השם כמה שיותר מהר בריאים ושלמים ושהחיילים שלנו יחזרו בעזרת השם לביתם כמה שיותר מהר וכמובן הניצחון שזה דבר חשוב לא פחות. תודה רבה.

אנחנו נעבור במעבר חד לדיון. הדיון היום כמו כל הדיונים שלנו בצמצום פערים, זה דיון שכבר היה בעבר ואנחנו עושים לו דיון המשך, על הכשרות מקצועיות מטעם המדינה, בפרט בפריפריה. 

אני חושב שחייבים אחדות, חייבים אחדות. מה שצריך לקרות זה אחדות, שום דבר אחר לא יקרה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

קשה, קשה כבר בלב. זה איבד ילד, אלה חטופים, והם נלחמים, אז לאיזה מצב הגענו? שהמתים עם החיים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

תראי, אני אגיד לך את האמת, ברמה האישית, אני שמח שיש אנשים שמביעים עוד דעה. כי במשך חודשים שלמים היה רק צד אחד שדיבר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בסדר, אין לנו בעיה, אין לנו בעיה שידברו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

יש עוד אנשים שחושבים אחרת, מותר להם גם להביע את הדעה שלהם, זה מאוד חשוב.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל צריך גם לא להזכיר מפקדים וזה, - - - העבודה שלנו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

לדבר נגד צה"ל זה דבר חמור מאוד, לדבר נגד חברי כנסת זה דבר חמור מאוד, אבל להביע עמדה וזה, אנחנו שומעים את כל העמדות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבינה את הכאב שלהם, אני האחרונה, תאמין לי שאני האחרונה ואתה יודע. אבל ככה אי אפשר להקשיב.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

טוב, הדיון שלנו זה הנושא של הכשרות מקצועיות מטעם המדינה. נמצאים איתנו פה משרד העבודה, נכון?

 << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אז דבר ראשון הייתי רוצה לדעת מה התקדם מאז הדיון האחרון, למעלה משנה, אילו צעדים נוספים אתם מתכוונים לנקוט בעתיד הקרוב. אני אגיד דבר אחד, בסוף, הפערים בין הפריפריה למרכז הם פערים מאוד מאוד גדלים. זה בדברים, זה בבריאות, זה בהכשרות מקצועיות, זה בעבודה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תחבורה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

תחבורה שגם יותר מדיון אחד עשינו פה בוועדה הזאת. בסוף אנחנו חייבים לעשות משהו שאנשים ירצו לגור בפריפריה, ירצו לעבוד בפריפריה, יהיו להם הכשרות במקום שהם נמצאים והם יצליחו להתקדם. כי בסוף, לצערנו, אנשים גדלים בחיק המשפחה עד גיל 18-19, עוברים לתל אביב, עוברים למרכז, שוכרים דירות בסכומי עתק, מאבדים את הקשר עם המשפחה וכמובן כל האזורים האלה שהם יכלו הרבה הרבה יותר לפרוח.

אני אומר את זה, לא פעם ולא פעמיים יוצא לי שאני נוסע בשעות הבוקר המוקדמות לכיוון הצפון או לפריפריה ואתה רואה את הצד הזה ריק ואת הצד השני פשוט ב-6:00 מכוניות, כאילו לאן כולם נוסעים? נוסעים לעבודה. כולם עוזבים את בתיהם בשביל להגיע למרכז בשביל לעבוד. הדבר הזה חייב להשתנות ובידינו לעשות את הדברים האלו ואני חושב שאלה דברים מאוד מאוד חשובים. 

ולכן כן מעניין אותי לדעת, היה דיון, אמנם עבר הרבה הרבה זמן, לצערנו גם בגלל המלחמה וגם עד שנתנו פה לעשות דיונים רגילים, אבל אנחנו חייבים גם להתקדם בדברים האלו. אנחנו נמצאים פה בשביל לשרת את הציבור וזה חלק מהאנשים ששלחו אותנו לפה, הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, הם לא אנשים סוג ב' וצריכים לדעת איך אנחנו דואגים להם ולכן מעניין אותי לדעת מה התקדם מהדיון הקודם מבחינת חלוקת המשאבים לפריפריה. חברת הכנסת יסמין, אנחנו הבענו את - - -.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, הכול בסדר, אני מתנצלת על זה שיצאתי.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

ישב האדם והתנצל, אני אמרתי שנגד חברי כנסת - - -.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תשמע, יש הבדל, כשמדברים על נבחרי ציבור – נבחר ציבור בחר, הוא חשוף לביקורת, וזה בסדר. אבל מפקדים בצבא שכרגע נלחמים – הם לא נבחרי ציבור, אני אפילו לא יודעת מי זה התת-אלוף הזה שהוא דיבר עליו, אני לא יודעת אפילו מי זה, אני לא יודעת כלום. ולדעתי לפחות, הוועדה היא לא מקום כזה. אני מקבלת בהכנעה כל דבר שמשפחות החטופים אומרים, אבל להשמיץ כרגע - - -.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

תראי, אני ישבתי בוועדת חוץ וביטחון הבוקר והגיעה איזו אישה והתחילה להסביר הסבר שלם, תוכניות שהיא חושבת. נתנו לה לדבר, כי בסוף היום אם אתה נותן לבן אדם לדבר אז אתה לא יכול לדעת מה הוא הולך להגיד לך מראש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל בעיניי זה כבר היה קצת מוגזם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אולי צריכים לחשוב לא פה, לעשות חשיבה כמה צריכים לדבר ובאילו ועדות צריכים לדבר. אני אומר, בנושא המשפחות שהן חשובות לנו מאוד, משפחות החטופים והכול. אני אומר, צריך לחשוב על זה, זה לא הדיון פה עכשיו, צריך לשבת, לחשוב על זה.

אז אני אומר עוד פעם, אני חוזר, באמת לדעת מה התקדם, אילו צעדים נוספים מתוכננים לעשות בשביל להבטיח את ההכשרות המקצועיות שיגיעו גם לפריפריה, אשמח קצת לשמוע. אלא אם כן חברות הכנסת רוצות קודם לדבר, בשמחה רבה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

באנו להקשיב.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

באנו לשמוע, זה נכון.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

אני חן, ראש המטה של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. כן קודם כול חשוב לציין שהשנה בגלל המלחמה מתחילת השנה יש ירידה בכמות ההכשרות בדגש על הצפון והדרום, אבל דווקא בגלל זה עכשיו אנחנו שמים את הדגש שלנו על הכשרות לאזורים האלה ביחד עם מנהלת תקומה שהעבירה לנו תקציב עבור הכשרות באזור הזה, החלטת ממשלה של המפונים מהצפון שגם יש שם תקציב עבור הכשרות מקצועיות עבור תושבי הצפון. אנחנו פועלים גם עם הג'וינט, יש לנו תוכנית להכשרות באזורי הדרום והצפון בשיתוף עם הג'וינט שאנחנו עכשיו מקדמים את זה מאוד חזק.

כן חשוב להגיד שמהנתונים שלנו אנחנו מזהים, המסלול העיקרי שלנו כרגע זה מסלול השוברים להכשרה מקצועית, לסבסוד הכשרות מקצועיות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אבל זה לא בשנה האחרונה, השוברים זה כבר משהו ישן, אני זוכר.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן, השוברים זה מסלול מאוד ותיק, כרגע זה המסלול העיקרי שלנו לאור החלטת ממשלה שעברה בינואר 1993 שכל תחום הכשרות בשיתוף מעסיקים לא נמצא יותר במשרד העבודה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

שנה שעברה זה עבר, 2023.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

שנה שעברה, כן, כן. ולכן אנחנו, המיקוד שלנו הוא במסלול השוברים, כרגע זה מה שיש לנו אצלנו במשרד העבודה. 60% ממקבלי השובר בשנה האחרונה הם מיישובי הפריפריה אל מול 40% יישובי מרכז וסביבת ירושלים. זה המיקוד שלנו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה השוברים האלה? אפשר לקבל תזכורת?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן, אני אפרט. מסלול שוברים להכשרה מקצועית זה למעשה סבסוד להכשרה שהפרט נרשם לכל הכשרה שהוא מעוניין ללמוד, בין אם זה בפיקוח שלנו או בפיקוח של משרד ממשלתי אחר ואנחנו נותנים לפרט את התשלום עבור הלימודים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

ויש הגבלה של סכום? זה תלוי באישור של משרד התעסוקה?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

לא, אלה סכומים שקבועים מראש. בשביל לקבל את השובר צריך לעשות איזה שהוא תהליך הכוון של איזה קורס בדיוק מתאים בשביל לנצל את המשאבים בצורה המיטבית, בין אם זה שירות התעסוקה או מרכזי הכוון כאלה ואחרים לכל אוכלוסייה.

הסכום של השובר נקבע לפי מקצוע הלימוד. יש לנו ממש מדד שנקרא מצפן המקצועות שאחת לשנה אנחנו מודדים את כל המקצועות שלנו לפי התשואה להכשרה ובהתאם לזה, מקצועות שהתשואה שלהם גבוהה יותר, שכיום אני יכולה להגיד מהעדכון האחרון, זה ענף הבניין, מקצוע מנהלי עבודה בבניין, מקצועות המנהל, חשבי שכר. אלה מקצועות שהתשואה שלהם להכשרה גבוהה ובהתאם גם גובה השובר גבוה יותר בשביל לעודד את הפרט לגשת למקצועות האיכותיים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

נושא של סייעות, למשל סייעות לילדים עם אוטיזם. הרי היום נקלטים, הם נקלטים, הם לא עוברים שום הכשרה, שום כלום, אתה יכול לבוא, סייעת, מדברים איתה שעה. אני סתם נותנת דוגמה, אבל זה לא סתם, זו דוגמה חשובה. והשאלה למשל אם אתם גם בונים או שיודעים על הכשרות או לפחות יוצרים הכשרות שהן רלוונטיות למציאות שלנו. יש לנו מלא חוסרים במסגרות חינוכיות מיוחדות ומסתבר שגם כשמגיעות מטפלות, לרובן זה העיריות יכולות, בין אם זה בהסעה, אבל הן לא עברו שום הכשרה והשאלה אם אתם רואים גם צעד, דואגים או שזה לא? זאת אומרת, יש הכשרה אז אני אשלם רק את ההכשרה, אתם לא מגדילים ראש בקטע הזה ואומרים, המציאות - - -

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

אני אשלים, כאילו כי גם בדיון הקודם זה עלה, על חשיבה אסטרטגית. זאת אומרת, האם ההכשרות מחוברות לשטח, למחסור בעובדים בשטח.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

למציאות של היום.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כי בדיון הקודם - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

הזכירה פה את נושא הבנייה, נושא הבנייה, אני חושב שהוא חשוב מאוד.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

נכון, אבל בכלל איזו שהיא חשיבה אסטרטגית.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, בנייה זה בסדר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

העלינו גם את הנושא של החינוך פעם שעברה כי בסוף היום, חסרים היום מורים, חסרים היום חבר'ה בחינוך מיוחד.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בוא נגיד נגרים כבר לא רלוונטיים, אולי בבודדים, אבל מטפלות, מערכות חינוך, שיעברו הכשרות. אני לא יודעת מה קיים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה היא בעצם, בהמשך למה שאת שואלת, דבי, האם יש איזו שהיא ראייה אסטרטגית, תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות שמחוברת לשטח ולצרכים של השטח, זאת השאלה.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

לצורך של המשק.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

יש לנו כמובן, יש לנו ועדות מקצוע, אחת לשנה אנחנו מתכנסים ביחד עם בעלי עניין בתחום, אנשי מקצוע מהתחום לכל תחום ותחום ואחת לשנה בודקים את הצרכים במקצוע ובהתאם לזה מעדכנים את תוכניות הלימודים וחלק מתוכניות הלימודים אנחנו מסירים אם אנחנו רואים שהן בהן צורך וכמובן מפתחים תוכניות חדשות או מתאימים את הקיימות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

איפה אפשר לראות את הרשימה הזו של מה שנניח החלטתם אחרי הוועדה בשנה הנוכחית, מה כן ומה הסרתם?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

הכול גם מפורסם באתר שלנו, של האגף להכשרה מקצועית ואני כמובן יכולה לשלוח את החומרים לוועדה לעיון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו לא קיבלנו שום חומרים לוועדה, נכון?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

לא, אני אשלח.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל צריך גם לפני ועדות, שיהיה לנו - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כן, חבל שלא שלחתם לפני הוועדה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו מגיעים, בכל ועדה מקובל שלפני כן אנחנו מקבלים, יש דו"חות, מציאות, נתונים ואז ככה אנחנו גם יודעים באמת איך לסייע וזה. עצם העובדה שאין לי פה דף קצת מטרידה אותי. כבוד היושב ראש, זה משהו שהוא מאוד חשוב.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

נכון, אני מתפלא שלא - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

גם השאלה היא אם אפשר גם לקבל תשובה מה קורה היום. זאת אומרת, מתוך הכמויות - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

האם בגלל זה אנשים נשארו יותר, מה עשו עם ההכשרות האלו, איך זה השפיע, האם אנשים באמת - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בדיוק, והמציאות היא קצת שונה, אנחנו כבר לא יכולים לחשוב 6 באוקטובר. אנחנו חייבים כי כל המפונים היום שמפוזרים, גם חלקם איבדו משרות מן הסתם, בטח אלה של הצפון שכבר זה תשעה חודשים, אני לא יודעת כבר כמה חוזר. ובאמת הפערים העצומים שיש מחסור באנשי מקצוע שיכולים לעבור הכשרה.

אני אספר לכבוד היושב ראש, כלומר, זה משהו שלי באופן אישי נורא מפריע. אני למדתי בתיכון, זה היה מסלול מסמ"ת של מקצוע ובגרות, למדתי אחיות, למדתי אחות מעשית. יצאתי, התגייסתי לצבא – אנחנו היינו עתודאיות – והלכתי לעבוד בזה. זאת אומרת, אני מהיום הראשון בגדול הייתי חיילת, התחתנתי, וכשהתחתנתי אז השתחררתי, ומיד הייתה לי משרד ואז כמובן אתה יכול להמשיך למוסמכות ומלא חברות שלי מיילדות, חדרי ניתוח וכולי. זאת אומרת, זה היה מסלול שהוציא אנשים ישר עם עבודה ואני תוהה איפה עצרו את זה.

זאת אומרת, כמו היום, הבנתי שגם משפטים הכניסו למערכות החינוך, למה לא לוקחים הכשרות? עכשיו, יש מסלול מסמ"ת, יש כאלה.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

יש, קרוב ל-60,000 תלמידים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, ויש כאלה שהם לא בנויים נניח לבגרות, מי שלא רוצה את הבגרות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אלה ההכשרות שמדוברות, לא? אם אני מבין נכון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זהו, והשאלה היא באמת אם לא צריך איזו השקה מול משרד החינוך. כי היום גם הנוער שלנו הוא קצת התפזר ויכול מאוד להיות שהמקצועות העיוניים, הריאליים, הקשים, לא בטוח שזה הזמן שהם מתפנים לזה עכשיו וצריך לשקול את זה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז יש, יש.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

יש לנו את בתי הספר המקצועיים לנוער ויש לנו כ-65 בתי ספר פרוסים בכל הארץ שאלה בתי ספר מקצועיים שכל נוער שלומד אצלנו - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל, בסדר, זה לא בית ספר רגיל תיכון. אצלנו זה לא היה בית ספר מקצועי, זה תיכון רגיל שיש מגמות ואז עשו מזכירות אני זוכרת. ואז התלמידים - - -

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

גם בבתי הספר שלנו יש גם את המסלול המקצועי ויש להם גם מסלול בגרות שמי שמעוניין יכול לגשת גם עם תעודת בגרות וגם הם מסיימים עם מקצוע, הם מתנסים בעבודה במהלך הלימודים. הלימודים בבתי הספר מתקיימים בשיטה הדואלית, הם משלבים גם לימודים וגם עבודה מעשית.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אתן חושבות שצריך להגדיל את זה?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן, חד משמעית צריך להגדיל את זה, יש צורך.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו מדברים על פערים בתקציבים? בגלל זה זה לא גדל?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש לכם איזו שהיא הערכה, איזה שהוא נייר שנבין מה הפערים, הדרישה בשטח לבין התקציב?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

70 בתי ספר כאלה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

הייתי רוצה עוד שאלה אחת חן, האם אתם יודעים מאלו שלמדו את ההכשרות האלו, כמה מהם נכנסו באמת למעגל העבודה? מישהו עשה איזו בדיקה, איך אומרים, בסוף מה יצא מכל הדברים האלו?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

הם עושים צבא, הם מהלימודים הולכים לצבא אז קשה לנו לעקוב.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הדוגמה שנתתי, אז חלקם התגייסו. קודם כול, היינו עתודאיות, יכולנו לעבוד בבתי חולים כחיילות, הרבה היו חובשות, חדרי לידה, מיילדות, כולן גם הלכו ועשו את ההסמכות ונהיו מנהלות מחלקה. אז תביני איזה מסלול שכבר ישר היה להן מקצוע שהן אהבו.

עכשיו, כשאני מנסה לחשוב על הילדים שאני נפגשת איתם, הייתי אתמול באיל"ן, במסגרות שבאמת, אז למשל להכשיר אולי לא מטפלות, לקרוא להן תומכות טיפול, אני לא יודעת, משהו שזה בדיוק כמו אחות. כמו אחות שיכולה לבוא ולהיות חלק מהעזר ובסוף אתה גם מתאהב במקצוע כי מי שאוהב אז הוא כבר, אתה נכנס ילד בכיתה י', אבל אתה כבר מתגייס ויש לך מקצוע. ובאמת, אתה יוצא, אתה אף פעם לא מובטל. אלה תחנות שאתה לא יכול להיות בלי הפרנסה. וצריך לחשוב על זה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

חן, אני אשמח קצת לשמוע איפה הדברים עומדים.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן, אז אני אחלק את התשובה שלי לשניים. קודם כול, לגבי הנוער. אז כמובן הם לומדים מקצוע ועכשיו אנחנו שמים דגש מאוד מאוד מרכזי על לימודי המשך, למעשה שיהיה להם אופק. אם זה נקודות זכות שנותנים להם באקדמיה או לימודי הנדסאים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חשוב ממש.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

גם להכין אותם, את אלה שמתגייסים, בבינה מלאכותית, ל-8200, מודיעין - - -, ואז הם יוצאים ישר עם מקצועות.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

רובם מתגייסים למקצועות שהם למדו. מי שלמד מגמת רכב, מתגייס בתחום הרכב בצבא, בין אם זה לוגיסטיקה, טבחות, יש לנו מגוון מאוד רחב. ולגבי השאלה של היושב-ראש לגבי ההשמה, בנוער אנחנו פחות בודקים את זה כיוון שהם אחרי הלימודים באמת מתגייסים, אבל בתחום המבוגרים אנחנו אחת לשנה עושים סקר בוגרים לבחון.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

יש לכם נתונים, משהו? את יודעת כמה למדו, איפה זה עומד? סתם משהו, איך אומרים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

וגם אני רוצה התייחסות, במגזר הדתי, שאני יודעת שיש חלק כן הולכים לישיבות, אבל מי שמחליט לא ללכת לישיבות, האם גם שם יש הכשרות שייצאו לעבוד?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש הרבה שאלות. נניח, אני כן הייתי רוצה לראות, מן הסתם יש פערים, בין בתי ספר מקצועיים בפריפריות לבין המרכז, אוקיי? ומה המקצוע שהכי יש עליו הכשרות. זאת אומרת, לקבל איזו שהיא תמונה גם כדי שנהיה יותר חכמות כדי להבין את הפער בין הפריפריה למרכז.

והנושא של הנקודות שאת אמרת שזה עוזר להם להגיע ללימודים גבוהים, זו נקודה סופר חשובה. כי בפריפריות פחות מגיעים ללימודים גבוהים ואם יש פה איזו שהיא מקפצה אפילו קטנה שנותנת להם איזה שהוא יתרון זה משהו שאני אשמח לחשוב איך אפשר להגדיל אותו, תגידו לי מה צריך, נפעל פה יחד עם יו"ר הוועדה, נחשוב איך אפשר להשתמש בזה יותר. אני חושבת שזה משהו שהוא הכי חשוב.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כן, ועכשיו זה יותר מתמיד כי המציאות מכתיבה נתונים חדשים ואנחנו חייבים לשים דגש על זה כי לצערנו זה לא יעזוב אותנו מחר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

יקותיאל, כמה מילים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

כן, יקותיאל משי מעמותת 121. לפני חמש שנים הקמנו את מטה המקפצה שחברים בו 50 ארגונים. ארגוני מעסיקים, איגוד לשכות מסחר, התאחדות התעשיינים, בעלי המלאה, התאחדות בתי המלון וכן הלאה, גם מהאקדמיה, מכללות שמכשירות להכשרה מקצועית וכן הלאה. חמש שנים המטרה שלנו היא להוביל מדיניות שהממשלה בעצם תקבל החלטה של השקעה משמעותית בהכשרה מקצועית.

רק אני אתן כמה נתונים. 50% מכל מחזור הולך לאקדמיה, 50% הנותרים מתפזרים. בעצם חלק קטן הולכים למקצועות טכנולוגיים והחלק הגדול אמורים להגיע להכשרה מקצועית אבל אין הכשרה מקצועית אז הם מתפזרים לכל מיני עבודות בשכר נמוך. ואנחנו כמובן מדברים על אנשים יוצאי צבא שמתחילים להקים - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כשאתה אומר הכשרה מקצועית, אתה לא מדבר על תלמידים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא, לא, לא, אני מדבר על אחרי צבא, כשיוצאים, כשמקימים משפחות, באיזה שהוא שלב - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חסרות הכשרות?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

חסרות הכשרות.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אז אני אומר. לצערי, ואני אתן עוד שנייה את הרקע, אני יכול לענות על כל שאלה שתרצו, בשנת 2023, עוד פעם, לא מחפש אשמים, אבל בשנת 2023 היה איזה שהוא מאבק או מריבה בין משרד הכלכלה למשרד העבודה מי יבצע הכשרה מקצועית למבוגרים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מתוקצבות.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

כן, מתוקצבות, ודאי.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

מתחילת הקדנציה, מי מחזיק את ההכשרה?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

במשך שנה שלמה לא הגיעו לשום הכרעה אז לא יצאה הכשרה מקצועית אחת, שנה שלמה.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

סליחה, אם אני יכולה רק לתקן, התקיימו הכשרות מקצועיות, לא במימון המדינה, אלא רק הכשרות מפוקחות.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

כן, אני אגיד. כן, במשרד העבודה יש הכשרות מפוקחות, אני מדבר מתוקצבות. מפוקחות זה אומר שמשרד העבודה מפקח עליהן, מתוקצבות זה אומר שהמשרד מתקצב שוברים. אז גם השוברים, זאת אומרת, אנחנו מדברים על 40 מיליון אני חושב של שוברים שזה אלפים בודדים שמגיעים בסופו של דבר דרך מרכזי הכוון שהם גם שותפים אצלנו במטה. מגיעים לאנשים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

פריפריה?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

בפריפריה, יש הרבה מרכזי הכוון בפריפריה, יש בכל הארץ. מרכזי הזדמנות, פריפריה, מפתח במגזר החרדי וכן הלאה. אבל לצערנו, בספטמבר 2023, משרד הכלכלה בסופו של דבר קיבל את המנדט לעשות הכשרת מבוגרים, הכשרה למבוגרים, וממש בספטמבר 2023 הוא הוציא שני קולות קוראים בסך 100 מיליון שקלים. ועד היום, הרי כל האגף להכשרה מקצועית עומד תחת משרד העבודה, למשרד הכלכלה אין אגף כזה, אז קשה לו להוציא לפועל את ההכשרות. אז עד עכשיו, אנחנו ב-2024 כבר, באמצע, כרגע לאט לאט חוזרים לאנשים ומתחילים את ה-100 מיליון של 2023 להתחיל לחלק.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, שנייה. האם ה-100 מיליון קיימים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

קיימים?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא, ה-100 מיליון, עוד פעם, הם חולקו, זה משרד הכלכלה. משרד הכלכלה קיבל את המנדט להוציא הכשרה למבוגרים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז הוא השאיר את הכסף אצלו והכסף הזה לא עבר להכשרות.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא, זה היה אצל האוצר. האוצר שמח שיש שני משרדים מתווכחים, אז ה-100 מיליון בסופו של דבר הגיעו למשרד הכלכלה, ספטמבר 2023, פורסמו שני קולות קוראים, זה היה כבר בזמן המלחמה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני מבין שיש איתנו בזום את נציגת משרד הכלכלה? כי עד שמדברים על משרד הכלכלה כדאי שהיא תהיה איתנו בזום.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אני אמשיך אחר כך, אין בעיה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אז אני מנסה להבין אבל, אם הכסף נמצא במשרד הכלכלה, איך אתם מצליחים - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא, אז משרד העבודה לא עושים כבר הכשרות מבוגרים, רק באמצעות שוברים. כשהתקציב הוא 40 מיליון - - -

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

אני אעשה סדר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה הכשרות מבוגרים? אתם גם עושים הכשרות מבוגרים.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

אנחנו עושים הכשרות למבוגרים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

באמצעות המעסיקים, בשיתוף פעולה עם המעסיקים, זה ההבדל.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

אנחנו במשרד העבודה, באגף להכשרה מקצועית לאור החלטת הממשלה מספר 93 שבאמת קבעה ששטח הפעילות של הכשרת מבוגרים עובר ממשרד העבודה לאחריות משרד כלכלה, אצלנו במשרד העבודה נשאר, אנחנו ממשיכים, יש לנו את המסלול העסקי שלמעשה אנחנו קובעים את הפדגוגיה, נותנים את ההכרה ומוודאים שיש סטנדרט מקצועי להכשרות, אבל הן לא הכשרות במימון. זאת אומרת, רק בפיקוח שלנו ובחינות ממשלתיות. מה שנשאר אצלנו במימון זה מסלול השוברים בלבד.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שזה? תסבירי.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

שזה מה שהסברתי בהתחלה, שלמעשה הפרט יכול לבחור איזו הכשרה שהוא רוצה, בין אם היא מפוקחת על ידינו, משרד העבודה, או על ידי משרד ממשלתי אחר ואנחנו משלמים לפרט את העלות של ההכשרה שהוא נרשם אליה, הכסף מועבר ישירות לפרט. זה המסלול היחידי שנשאר אצלנו, כיום המשאבים שלנו מופנים לשם.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מי זכאי לשובר כזה?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

למעשה כל דורש עבודה ומי שמשתייך לאוכלוסיות יעד שנקבעו להן יעדי תעסוקה בדו"ח תעסוקה 2030 זכאים לקבל שובר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה התהליך שהם עוברים וכמה זמן הם עוברים אותו בכדי להיכנס לקורס?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

התהליך הוא לא ארוך. הם ניגשים למרכז הכוון, בין אם זה שירות התעסוקה או מרכזי הזדמנות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אתם כן מסבסדים.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

אנחנו מסבסדים רק במסלול השוברים. בעבר היה לנו מסלול מעסיקים או מימון מלא.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

כן, אנחנו מפספסים פה את הדיון, מדובר באלפים בודדים. אנחנו מדברים על 50,000 בשנה שצריכים הכשרה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבינה, אבל אני מנסה ללמוד את זה, אז רגע.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מדברת על בודדים, בגלל זה זה המצב.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תוכל להגיד לי כמה בשנה בערך עושים הכשרות דרך השוברים, בערך?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן, אני יכולה להגיד לך בדיוק אפילו.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בסבסוד מלא?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

זה לא סבסוד מלא, זה סבסוד של בין 70% ל-90%.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

ואם הוא מובטל, אז איך הוא משלם?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה מיועד גם להכשרות אקדמאיות?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

זה מיועד להכשרות הנדסאים, טכנאים, לא להשכלה גבוהה. כן הכשרות מקצועיות או לימודי הנדסאים, טכנאים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז בערך כמה את אומרת בשנה?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

בסביבות 10,000-15,000 בשנה.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא, לא, רגע, לא, בואו נעשה סדר. זה גם למפוקחות, גם למפוקחות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני שואל רק על שוברים, ושוברים זה רק לנוער או גם - - -

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

רק מבוגרים בני 18 ומעלה, זה לא הנוער, הנוער הם בנפרד.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז בשוברים יש בערך 10,000 בשנה?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

בשנה, כן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי. ועכשיו למשרד הכלכלה יש הכשרות מסובסדות?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אני יכולה בבקשה להתייחס?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, רק רצינו איזו שהיא הבהרה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כן, שלום.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אני מאוד מצטערת שאני בזום, גם העלו אותי מעכשיו לעכשיו, אני לא במיטבי כל כך. אבל מה שנאמר פה, באמת זה עבר ממשרד הכלכלה, קיבלנו את הכסף בפועל בספטמבר האחרון, יצאנו בשני מקצים. מקצה ראשון זה היה מקצה רגיל ולצערנו פרצה המלחמה והיינו צריכים לעשות התאמות, מקצועות בחירום. ושחררנו את כל הכסף, זאת אומרת 100 מיליון שקל, עכשיו אנחנו מעבירים את הכסף.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למי?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לכל מי - - - את הבקשות, מעסיקים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה? למעסיקים?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

כן. המסלול הוא - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

מה זה הכוון וכל הדברים האלו או שזה - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא, לא, זה מסלול עם מעסיקים שיש מעסיק בקצה שקולט להשמה מיד אחרי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה יפה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כגון? אפשר דוגמה לכאלו מעסיקים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן, זה מה שהאגף שלנו עושה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

זה יכול להיות מעסיק קטן וזה יכול להיות איגוד מעסיקים או קבוצת מעסיקים. דובר פה גם לצורך העניין על ענף הבנייה, אז היו לנו 20 מיליון שקל במקצה הקודם וגם לשנת 2024 מתוכננים מתוך התקציב עוד 20 מיליון שקל לטובת מקצועות הבנייה, אז גם איגוד הבנייה הגיש בקשות, אבל גם מעסיקים קטנים, כל אחד לפי הצורך.

המסלול הקודם היה בשיטת FIFO, פחדנו שאנחנו לא נצליח להוציא את כל הכסף וראינו שהביקוש מאוד מאוד מאוד גדול, אולי זו הנקודה הכי חשובה שאנחנו יכולים להגיד היום. אנחנו בימים אלה ממש - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הביקוש מצד המעסיקים או גם וגם?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

מצד המעסיקים, אנחנו עובדים מול המעסיקים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל חסרים מלא עובדים.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

גם לדורשי עבודה וגם להכשיר את העובדים האלה לכל מיני מקצועות. בימים האלה אנחנו מגבשים טיוטה חדשה של הוראת המנכ"ל, גם על סמך שנה שעברה, עושים דיוקים ואנחנו רוצים לצאת הפעם בשיטת מיקוד, זאת אומרת, לתעדף את הבקשות היותר טובות.

גם פה בהקשר של הפריפריה, אז אנחנו נתעדף וניתן ניקוד גבוה יותר לפריפריה, לצפון-דרום. אנחנו עכשיו בדין ודברים גם עם תקומה כדי שיתנו לנו תפקיד נוסף, אבל בלי שום קשר, אנחנו נותנים מענק גדול יותר גם לאוכלוסייה וגם נותנים למעסיק שנמצא באזור של צפון-דרום ניקוד גבוה יותר, בלי שום קשר אם יש תקציב, אין תקציב נוסף לצפון-דרום.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה עם תיעדוף למקבלי קצבאות?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אין לנו מקבלי קצבאות, יש לנו אוכלוסיות יעד.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

זה נמצא במשרד העבודה, אוכלוסיות מיוחדות זה במשרד העבודה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, מקבלי הבטחת הכנסה למשל.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אבל אוכלוסיות היעד שלנו מוגדרות קצת אחרת. אלה חרדים, הורה יחיד, ערבים, יש כל מיני, אנחנו רוצים להכניס מילואימניקים, רוצים להכניס חבל תקומה וצפון, תושבי צפון.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אבל אני מבין שאין לכם כרגע שום נתונים, אבל אתם רק, איך אומרים, אתם אמורים להתחיל. אם אני מבין נכון, אתם רק אמורים להתחיל את זה, זו תוכנית שעוד לא התממשה בצורה מסודרת.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא, לא, התחלנו, התחלנו ב-2023.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אמרת, הכסף היה ב-2023, לצערנו, לא השתמשנו בו ועכשיו אנחנו מתחילים לשלם למעסיקים והדברים האלו. בסוף היום, אין אנשים שכבר למדו את ההכשרות שאנחנו יודעים מה קרה איתם או שהם הלכו - - -

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

יש, יש. זה ממש התחיל בסוף שנת 2023. בספטמבר שחררנו את המסלול הראשון, באוקטובר, מיד אחרי שפרצה המלחמה, שחררנו את המקצה השני של חרבות ברזל מותאם. אנשים התחילו לקבל הכשרות ולהעסיק אותם. אין לי עדיין נתונים סופיים, אנחנו רוצים שתסתיים השנה ואז נוכל להציג נתונים, אבל אני יכולה להגיד שיש ביקוש מטורף. מעסיקים מחכים לקבל את המענקים האלה, שואלים אותנו כל הזמן מתי יוצא מקצה נוסף.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שאלה. לכמה הכשרות כאלה את חושבת שה-100 מיליון יספיקו? אתם יודעים את זה?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אז זהו, ברמת העיקרון, בחרבות ברזל הקלנו מאוד בתנאים והמענק היה קטן יותר כי רצינו להגיע לכמה שיותר וכמו שאמרתי, אלה היו מקצועות בחירום, זאת אומרת, עם 30 שעות הכשרה בלבד כדי שהמעסיקים יוכלו לקלוט כמה שיותר מהר את העובדים ולהעסיק אותם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

איזו הכשרה יש ב-30 שעות? סתם, כאילו, באיזה סוג של הכשרה יש 30 שעות? חקלאות, מה?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא, בענף הבנייה, היה הרבה באבטחה, מקצועות כאלה שהם בחירום. אבל אנחנו חוזרים חזרה, אנחנו רוצים עכשיו שהמינימום יהיה 100 אם לא 150 שעות, חלקן בפיקוח ואז זה מול המשרד הרלוונטי שמאשר את ההכשרה עצמה. אבל מה שחשוב לנו באמת, שבסוף תהיה השמה אצל המעסיק ובממוצע המענק הוא בסביבות 15,000 שקל לעובד. בממוצע, זה ממש בגדול כי יש מסלול OGT ומסלול הכשרה בכיתה, אלה שני מסלולים שונים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בזמן ההכשרה העובד מקבל שכר?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא, לא.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

יש מלגות שגם עבדנו על זה, הצלחנו דרך הג'וינט, המדינה אמורה להוסיף מלגות של בין 1,500 ל-2,500 שזו מלגת קיום כאילו. זו בדיחה, אבל יש שם אולי 20 מיליון שקל, אני חושב.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מאוד מבינה את החיבור בין משרד הכלכלה לבין ההכשרות האלה כי משרד הכלכלה בקשר עם המעסיקים, אבל זה כן קצת לא ברור לי הפיצול הזה, שפה יש הכשרות כאלה ופה יש הכשרות כאלה. לא, ההגיון הבריא, אני כאילו אומרת בכנות שאני לא בקיאה בחומר, בגלל זה באתי לפה כדי ללמוד.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אני רוצה לענות, אני חייב לענות על זה. אנחנו רוצים להיות פרקטיים, אדוני היושב ראש, נכון? אז אני אעלה את הבעיות שאולי נצא מפה עם משהו שאפשר לפתור אותו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה היית מציע?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

רק השאלה אם הגברת סיימה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני מעניין אותי לדעת דבר אחד, רותם, רק מילה אחת. את מדברת על 30 שעות שהם למדו הכשרות, זה עולה 15,000 שקל, 30 השעות האלו?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא, לא, לא, לא, אני מדברת על 30 שעות, זה חרבות ברזל, המענקים היו הרבה פחות, היו בסביבות 5,000 שקל. הרבה הכשרנו, גם בתוך המסלול הרגיל, אנחנו מאפשרים עד 20% עובדים קיימים, כי המטרה היא באמת להעסיק עובדים חדשים. בחרבות ברזל עשינו התאמות ובאנו ממש לקראת המעסיקים ופתחנו את זה בלי הגבלה. זאת אומרת, כל מעסיק שרצה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

איזה סוג של, שהעובד שלו, שיהיה קצת יותר מצוין?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זו לא רק ההכשרה, הוא גם קולט אותו לעבודה מיד. לכמה זמן הוא מחויב להעסיק אותו?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

חצי שנה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חצי שנה. תשמע, הוא גם קולט אותו. זאת אומרת, יש 30 שעות הכשרה, אבל אז הוא מתחיל. מתחיל והרי אתה מגיע לעבודה, אתה לאט לאט גם לומד תוך כדי עבודה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל גם כשאתם מבקשים מהמעסיק אחרי שהכשרתם והשקעתם והוא תרם את חלקו באותו עסק ואתם מקצים לו חצי שנה חובה להעסיק אותו, אז אתם בדרך לא דרך פוגעים באותו עובד. משום שמעסיקים לא ממהרים, הרי אחר כך זה פיצויים וכולי. לדעתי, קודם כול צריכה להיות שנה ואחרי שנה אז יש לך מדד וגם לעובד, אתה מבטיח לו שבשנה הזו לפחות הוא הגן על עצמו. ואם המעסיק פה מקבל עובד שאל תשכחו שבתקופת ההכשרה לא מקבל משכורת, אז הוא כבר הרוויח אותו כמה חודשים וזה בסוף כוח.

בואו, יש הכשרות, ואני יכולה לומר, אמרתי, אני דווקא אשתמש בזה כי כשהיינו מתמחים לא קיבלנו משכורת ועשינו משמרות והכול וזה בא על חשבון אחות אחרת. אבל אני חושבת שגם הזמן שאתם מתחייבים לאותם מוכשרים שהוכשרו, כן להישאר לתקופה קצת יותר ארוכה כי זה גם סוג של יציבות, חצי שנה זה נראה לי מין, לא יודעת. אני הייתי, כבוד היושב ראש, הולכת, אנחנו משקיעים במישהו, אז לפחות תעלו לשנה. אחרי שנה סביר להניח שהוא גם ישאר במקום העבודה או לפחות ילמד יותר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

בסוף צריך לדעת איפה זה עוזר לפריפריה. זה דיון בוועדת כלכלה, באמת, כל הנושא של זה. בסוף, איך זה עוזר לפריפריה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אני אתייחס לזה. דבר ראשון, הביקוש הוא מצד המעסיק. המעסיקים משוועים לעובדים. הם לא מקבלים מימון מלא על ההכשרה, אמנם מקבלים מענק מאוד יפה גם על ההכשרה וגם על ההשמה והם מתחייבים באמת, כרגע זה 20% מעל המינימום, יכול להיות שאנחנו נגדיל את זה גם. זאת אומרת, המעסיק כן מקבל איזה שהוא מענק, אבל בסופו של דבר, הוא גם משקיע בעצמו בתוך הדבר הזה ויש לו אינטרס להמשיך להעסיק את העובד.

מחקרים מראים גם שעובד שנקלט לעבודה במשך חצי שנה, יש לו גם איזה שהוא רצון, הוא כבר רגיל לקבל משכורת והוא רוצה להישאר במקום העבודה, ואם לא באותו מקום עבודה, אז במקום אחר ולכן השארנו את זה חצי שנה. אנחנו לא רוצים להעלות גם ביותר מדי בירוקרטיה ולהאריך את אורך המסלול מול המעסיק ולבקש ממנו גם אחרי שנה בעצם - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני יושב ראש הוועדה, אני חושבת שזה חשוב שנשמע גם מישהו מהתאחדות התעשיינים כדי שנשמע גם את הצד השני כדי להבין את הפערים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני אגיד רק משפט אחד, הדיון פה הוא יותר על הפריפריה. נכון שיש פה דיון כללי, כמו שחברת הכנסת דבי אמרה, למחשבה האם מספיק חצי שנה או צריך שנה בשביל שתהיה יציבות לעובד או כל מיני דברים כאלו, אלה דברים נכונים. זה אולי דיונים בוועדת כלכלה או בדיונים במקומות אחרים. בסוף היום, אותי מעניין, אנחנו בדיון הקודם עשינו מחשבה, איך אומרים, זום אאוט על הסיפור של הפריפריה. ומעניין אותי לדעת האם ראינו שמה שינוי, כמה אנשים הוכשרו שמה, האם הם נכנסו למעגל העבודה? בסוף, איך אנחנו מייצבים שמה את האזור הזה, שאנשים יישארו לעבוד שמה ולחיות שמה ולצמצם את הפערים, זו המטרה. אז אם יש פה מישהו שיכול - - -.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אני יכול. אם שנה שעברה, עוד פעם, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל אם שנה שעברה היה שום וכלום, השנה יש כלום ושום, בסדר? עוד פעם, שים לב איפה מחולק הכסף, נלך לפי הכסף, נתיב הכסף. מי שיוצא לאקדמיה, המדינה מסבסדת אותו ב-6.5 מיליארד שקלים, מי שיוצא להכשרה מקצועית – 150 מיליון שקלים, זה הפער, כולל הפריפריה, זה הפער בין 6.5 מיליארד ל-150 מיליון להכשרה מקצועית.

עכשיו, ההכשרה המקצועית כרגע, כמו שהסברתי, מחולקת בין משרד הכלכלה; משרד העבודה; תקומה; מנהלת הצפון שעדיין לא ידוע על - - - – כולם קיבלו כסף גם להכשרה מקצועית. מי יעשה את זה? איך יעשה את זה? אף אחד עדיין לא יודע. אנחנו עובדים עם כל הגופים אגב, עם תקומה, עם הג'וינט, עם קרן רש"י שהם שותפים שלנו, עם כולם אנחנו יודעים על השטח.

דיברת על הפריפריה, יש עכשיו יוזמה חדשה, אנחנו עובדים בשיתוף כמובן גם עם הג'וינט וגם עם קרן רש"י על זה, על מודל אזורי. יש קולות תחת משרד הפנים שהם יודעים הכי טוב, בעצם אמורים לדעת הכי טוב מה קורה בכל אזור כולל הפריפריה ואיפה שצריך להשקיע שם יותר, הם יקחו, הם יפנו. הרעיון או המודל שאנחנו מובילים זה לקחת את המעסיקים שהם יודעים מה הם הכי צריכים, בכל מקום, כולל הפריפריה, הם יתחברו עם גופי ההכשרה, יעבדו בשיתוף פעולה עם האשכול שיודע, האשכול האזורי ויובילו להכשרה משותפת שבסופו של דבר, תהיה השמה בסוף. אבל השמה שהם יודעים הכי טוב מה הם צריכים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

מה צריך בשטח, בדיוק.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אז זה מתקדם עכשיו לאט לאט מול משרד הכלכלה, היינו שבוע שעבר בפגישה עם מנכ"ל משרד הכלכלה גם על הנושא הזה. זה הולך, אבל כשהתקציבים מחולקים, אנחנו בתפיסתנו במטה המקפצה, שיהיה גורם אחד שיתכלל גם את שירות התעסוקה, זה יכול להיות עבודה, זה יכול להיות כלכלה, שמישהו יקח תחת אחריות את ההכשרה המקצועית, היום הכספים מפוזרים בכל כך הרבה מקומות. מנהלת תקומה, לפני כמה זמן הוקמה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כמה חודשים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

יש כמה חודשים טובים? מישהו יודע איפה הכסף? מישהו יודע לאיפה הכסף הולך? הם עושים שם עבודת שטח מצוינת, אבל בסופו של דבר יש מיפוי, אתה יודע. הרי יש מפונים, איפה המפונים נמצאים? בקריית שמונה מפוזרים ב-170 רשויות אם אני לא טועה. מישהו יודע? מישהו לא יודע?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל תקומה זה לא לצפון, תקומה זה רק לדרום.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

יפה, לדרום. שאלת שאלה מצוינת. ומנהלת לצפון מתי הוקמה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זאת שאלה שגם אני שואלת.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אז יפה, אותו רעיון. שורה תחתונה, אין מדיניות שקשורה להכשרה מקצועית, אין מדיניות, אף אחד לא יודע, כל אחד מושך לכיוון שלו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אבל כשאתה אומר שסימנו רק 150 מיליון, זה באמת כלום לעומת מה שצריך.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

זה כלום, 150 מיליון זו הכשרה של אולי 15,000-20,000 איש.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אתה מדבר על 50,000 איש שצריכים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

נכון, אנחנו מדברים על 50,000 בכל מחזור. עכשיו, מי האנשים האלו? או מובטלים, או אנשים שרוצים, שנכנסים לשוק העבודה, או עובדים בשכר נמוך שאנחנו רוצים לשדרג אותם תעסוקתית. למה מישהו עם שלושה-ארבעה ילדים צריך עדיין לעבוד בעבודה שהוא מרוויח 5,000 או 6,000 שקל אם הוא יכול לקבל הכשרה מקצועית ולהגיע ל-10,000, 12,000, 13,000? ואנחנו לא מאפשרים לו את זה כי אין.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

השר הוא מהמפלגה שלך, אפשר להביא אותו פה לאיזה דיון. באמת.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אין לו מנדט, אין לו מנדט לשר אבל, הוא לא קיבל את המנדט.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כן, אבל בסוף היום - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושב שזה גיים-צ'יינג'ר. כאילו לא מתייחסים לזה יותר מדי כמשהו שיכול לשנות. אבל עדיין חסרה לי נקודת המבט של המעסיקים, אני רוצה לשמוע רגע את המעסיקים, את הצורך שלהם.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

המעסיקים מתים להכשרה מקצועית.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

נמצאים פה התעשיינים? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בזום.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

נמצאים פה בזום?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

את תמר הרן, אם אפשר בבקשה להעלות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כן, בבקשה, תמר.

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

תודה רבה שאפשרתם לי להצטרף מרחוק. אני מתנצלת שלא הגענו לדיון עצמו מפאת מספר דברים שאנחנו מטפלים בהם כרגע. בין השאר תוכניות להכשרה, גם בתחום של עולים ועוד אוכלוסיות. אבל כן היה לי חשוב להגיד פה כמה דברים שנאמרו כי לצערי, ואני מצטערת להרוס שמחות, אבל התמונה שאתם מקבלים היא לא כל כך מדויקת. אז רגע אני אציג את תפקידי, שמי תמר הרן, אני ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים. שלחנו גם נייר עמדה, עוד בדיון הראשון בוועדה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אז איפה? ראיתם נייר עמדה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא קיבלנו, אתם שלחתם?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

הגיע הבוקר, אני ראיתי את זה ממש ברפרוף.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אז לא ראינו אותו.

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

כן, שבו פירטנו על התוכניות שלנו ואיך אנחנו מקדמים. 

אבל אני רוצה רגע להתייחס קונקרטית לדיון ולדברים שנאמרו. תוכניות ממשלתיות שיוצאות, הן מונחתות גם עלינו. באופן מפתיע, והייתם מצפים שאיגוד מעסיקים גדול כמו התאחדות התעשיינים שמייצגת 2,000 חברות תעשייה ומבחינת העובדים מייצגת קרוב ל-500,000 עובדים במשק, מה שאומר שזה הארגון הגדול ביותר והמשפיע, ועדיין, אנחנו לא מעורבים בתהליכים האלה.

גם התוכנית הראשונה שיצאה ממש לפני תחילת המלחמה, קיבלנו זאת בהפתעה וגם כשביקשנו לשנות דברים מסוימים כמו שיטת ה-FIFO שהייתה גרועה, גרועה, כי בעצם היא פגעה במעסיקים, לא עזרה להם. שלא לדבר על זה שזה יצא ביום חמישי בשעה 16:00. אני לא צריכה לספר לכם אילו מנהלי כספים או מנהלי משאבי אנוש לא נמצאים בשעה 16:00 ואלה בדיוק אלה שצריכים את המענקים האלה. 

זה לא כסף שהולך למעסיק כדי לסדר לו הכנסות, ממש לא. זה כסף שמתגלגל בסופו של דבר לעובדים וזה חשוב. אם כוחות השוק בתחום ההכשרות בתעסוקה היו עובדים כמו שהיינו רוצים לא היה צריך את זה, אבל זה לא עובד ולכן נדרש לעשות או תוכניות OGT ואנחנו מברכים על זה. אבל אנחנו דורשים ומבקשים להיות חלק מהתהליך הזה.

אז דיברתי על שיטת ה-FIFO שלא התייחסה אגב לא לפריון, לא לתרומה של ענף כזה או אחר למשק, לא הייתה שום לקיחה בחשבון של תחומים מסוימים, לא הייתה התייחסות גם להיבט הגיאוגרפי. בסופו של דבר, מעסיקים, גם בעוטף, אתם תתפלאו לשמוע, לא קיבלו אישור למענקים ל-OGT. גם אחרי שביקשנו, גם אחרי שהסברנו שמדובר במעסיק שנפגע, נפגע פיזית, לא מדברת על זה גם בהיבטי - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

את מדברת על התוכנית של משרד הכלכלה?

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

אכן, נכון, התוכנית שיצאה לפני המלחמה ואז בעצם המשיכה תוך כדי תחילת המלחמה. מעסיקים לא קיבלו מענה במשך שלושה וארבעה חודשים בכלל, שלא לדבר על הכסף שאני לא יודעת אם בכלל נכנס, אבל גם לא קיבלו מענה בכלל אם אושר, לא אושר ומעסיקים מהעוטף שלא אושר להם. גם אחרי שהגישו ערעור, עדיין לא אושר. אז אתם מבינים קצת את התמונה היותר מלאה. עכשיו, לא הייתה בתוכנית הזאת שום התייחסות לפריפריה. אני לא יודעת אם בתוכנית הקרובה שתצא, שגם אותה, אנחנו שמענו שאמורה לצאת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הייתי מעלה חזרה את משרד הכלכלה, באמת.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני מקווה שרותם שומעת אותנו במשרד הכלכלה, היא איתנו.

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

והיא גם מכירה את הדברים האלה. אנחנו מכירים, אנחנו בקשר עם משרדי הממשלה, אנחנו בקשר עם האנשים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז בעצם את אומרת, אני מתחילה להתעצבן.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

כלום ושום, ושום וכלום.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, את בעצם אומרת שכל הכסף, לא הייתה עדיפות לפריפריה, לא הייתה עדיפות לאזורי לחימה. כן? זה מה שאת אומרת?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

לא, אזורי לחימה כאילו לא ידעו את זה מראש.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, אז אני רוצה לדעת לאן הכסף הלך, איך אני יכולה לקבל פירוט?

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

גם אנחנו רוצים לדעת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני יושב ראש הוועדה, באמת, סליחה. איזה עצבים.

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

אני רוצה לדעת לאן הלך הכסף? איזה חברות. ואני לא אתפלא לראות אם באופן קבוע מדובר באותן חברות שמצליחות לשאוב את התקציבים האלה וכל הכבוד להן על כך.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני הבנתי שאלה גם מעסיקים קטנים אם אני הבנתי. היא אמרה שיש כמה חברות גדולות כמו קבוצת מעסיקים או - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל אם מתוך ה-100 מיליון, 10 מיליון הולך למעסיקים קטנים ו-90 מיליון הולך למעסיקים שכנראה חוזרים על עצמם, אז יש פה איזו שהיא בעיה. אני מציעה, בגלל שזה נורא קשה ככה, אם אפשר, אדוני - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

לא נמשיך בדיון הזה, העיקר חסר מן הספר. אם אין לנו לא פרטים - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

נבקש לוועדה הבאה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אחת, אני הייתי מבקשת שלדיון הבא אתה תכריח, בתור יושב ראש הוועדה, שיגיעו לכאן נציגים גם של משרד הכלכלה. אבל גם אתם, איחוד התעשיינים, תטרחו ותגיעו לכאן פיזית, אני יודעת שזה לא פשוט, אבל להגיע, כי רק ככה אפשר באמת לפתור דברים. נורא קשה ככה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

בין התוכניות של העולים לתוכניות זה תבואו לפה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל תעשו לנו שקיפות למה שאתם יודעים ואנחנו נדרוש את ההשלמות. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם הכספים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

סתם מעניין אותי איזה קריטריונים. מישהו יכול להגיד לי סתם, איך זה עובד, מה הקריטריונים? מי קובע מי מקבל?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הקול הקורא, איפה הקול הקורא?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

משרד הכלכלה. מנהלת המעסיקים במשרד הכלכלה.

 << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 

בואו ניתן למשרד הכלכלה לענות על זה. אני יכולה להגיד, אבל - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אז אולי ניתן לרותם להגיד כמה מילים. בבקשה, איך זה עובד, רותם? אני איגוד בעלי עסקים, אני קבוצת בעלי עסקים. מה, איך אני פונה? לפי מה קובעים? מה הקריטריונים? מה הדברים, איך זה עובד?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רותם, לפני שאת ממשיכה, אני רק אומר משהו, כמובן שזה לא אישי. יש נטייה למשרדי ממשלה להוציא קולות קוראים, להחליט החלטות מעל הראשים של מי שזה נוגע להם בלי לעשות שיתוף אמיתי ולהבין.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אז אני מבינה, אני רוצה להתייחס, אוקיי? קודם כול, זה עבר למשרד הכלכלה בלי תקנים, אוקיי? ככה "שונררו" כמה עובדים מתוך המשרד, נותרתי רק אני בינתיים עד שיוקם אגף במשרד ועדיין אנחנו בלי תקנים. הכסף הגיע אלינו רק בספטמבר כמו שאמרתי ועל מנת שנממש אותו וננצל את כל התקציב יצאנו עם הוראת מנכ"ל. נכון, שיטת ה-FIFO היא לא שיטה אידיאלית, אבל עשינו המון שיפורים בהוראת המנכ"ל הנוכחית שאנחנו רוצים לצאת איתה עכשיו. גם שינינו את השיטה להקצאה תחרותית, גם הוספנו - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

האם ישבתם עם איחוד התעשיינים שמייצג את המעסיקים?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

הוא אומר 500,000 עובדים יש להם תחתם.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לפני שאנחנו נגבש סופית את ההוראה אנחנו יוצאים, ככה זה אצלנו במשרד, בהליך של שאלות תשובות, בין שבוע לשבועיים, זה תלוי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מתי אתם מסיימים את התהליך הזה? אני כבר לא הצלחתי להבין. אז למעשה הכסף עוד לא יצא?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

עוד פעם, יש שני סוגים, יש את הכסף שהיה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בכלל? ה-100 מיליון עדיין לא יצאו. אוקיי.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

100 מיליון של 2023 יצא.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

2024 לא יצא.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אה, של 2024 עוד לא יצא.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

ביוני 2024.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אתה רוצה שאני אספר לך כמה תקציבים של 2023 עוד לא יצאו?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אבל זה באוצר. אבל אני חושב שזה עדיין אצל האוצר, רותם, נכון? ה-100 מיליון זה באוצר עדיין, לא קשור אליהם.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

באוצר, לא קשור אלינו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

את טיפלת גם בתקציב של 2023?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי. האם בתקציב 2024, רותם, אני מנסה להיות פרקטית, אוקיי? כאילו, לכולם יש טענות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אילו גופים קיבלו את זה? שאלה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם לפני שאתם מוציאים את הקולות הקוראים, לפני, אני, באמת, באישור של יושב ראש הוועדה מבקשת שתשבו עם האנשים הרלוונטיים, זה איחוד התעשיינים שהיא אמרה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אין בעיה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בבקשה תשבו, תקשיבו. אולי תסכימו, אולי לא, אבל לפחות תקשיבו ותנסו להגיע. כי אם אין העדפה לפריפריה, הסתבכת איתי.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אז היא אמרה ניקוד, היא אמרה שהם עשו ניקוד.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אני אמרתי בתחילת הדיון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם זה לא מגיע? אוקיי, כן, אני מקשיבה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

רותם, סליחה שאני עוצר אותך. אני קודם מעניין אותי לדעת, היה 2023, מעניין אותי לפי מה, אנחנו אומרים אחד-אחד. אתם אומרים שאתם מנסים לשפר עכשיו את הסיפור של הוראת מנכ"ל בצורה מסודרת, הבנתי.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

ואנחנו בלי כוח אדם, כן?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

הבנתי. אולי נלקט פה גם בכנסת כמה אנשים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

יש ארבעה תקנים במשרד העבודה שהמאבק הקודם עדיין לא הסתיים. זאת אומרת, משרד הכלכלה רוצה שיעברו אליהם ומשרד העבודה בצדק לא רוצה לשחרר את התנאים האלו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אז רותם המתנדבת, המתנדבת היחידה שנשארה.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

מתבצע כרגע שיח של שני השרים, שר העבודה ושר הכלכלה לגבי הסוגיה של התקנים. מעבר לזה, בסוגיה המקצועית - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

מה זה, השרים בעצמם מתעסקים עם זה?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

לצערנו, זה הגיע לרמה הזו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל תציפו את זה, תציפו את זה. כי אנחנו נתפוס את שר הכלכלה וננער אותו אם צריך. לא יכול להיות שבגלל תקנים, עכשיו כסף תקוע, עובדים לא מגיעים להכשרות, מפעלים קורסים כי אין להם עובדים. לא יתכן שבגלל תקנים, אבל תציפו. איך אנחנו נדע?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

הנה, היושב-ראש כינס ועדה ואנחנו יודעים עכשיו.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא עוצרים את העבודה, חשוב לציין שאנחנו לא עוצרים את העבודה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל את לא יכולה לעשות את זה לבד, רותם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם אין תקנים, אז איך אתם עושים עבודה? אם אין תקנים, מה זה עוזר?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יכולה לצפות ממך באמת לעשות דבר כזה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

באמת, זה לא משהו את, אבל כשיש פה בעיה עם שר כלכלה, שתוקעים לנו תקנים, אז יש לנו אנשים שלא מתפרנסים, לא מתקדמים, ואחרי 7 באוקטובר אנחנו באפס סבלנות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני מאמין שנפגוש אותו במליאה, אנחנו ניגש אליו ביחד. ניגש לשר הכלכלה ביחד בשבוע הזה, נפגוש אותו, נדבר איתו.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אם אתם כבר תופסים אותו, תבקשו עוד 200 מיליון או מיליארד.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אבל בואו נדבר עם רותם. מה נעשה, רותם? 2023, מה נעשה? לפי מה החליטו אילו חברות מקבלות, אילו ארגונים, איך זה עבד?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אז ב-2023, כמו שאמרתי, יצאנו בשני מקצים. מקצה ראשון שהוא מסלול רגיל, פתחנו מבחינת סוג ההכשרות כמעט הכול למעט מקצועות מאוד ספציפיים שלקחנו את זה ממשרד העבודה כשזה היה בזמנו. ואחר כך יצאנו, פחות מחודש - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

ומה, ניגשו יותר מדי אנשים? סתם מעניין אותי, היו יותר מדי? איך זה עובד? כאילו, מבחינת הכמות.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

לא, פשוט פרצה המלחמה והתאמנו את הוראת המנכ"ל למקצועות בחירום בלבד, הפכנו את זה לרשימת מקצועות ספציפית, אוקיי? כי ראינו שיש המון מקצועות חירום ורצינו להתייחס אליהם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אם אני מבין שדירגתם בגלל שהייתם צריכים, אמרת, דברים יותר פשוטים, 30 שעות, להכניס - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא הבנתי, מקצועות חירום. לא, מה זה מקצועות החירום? כמה זמן ההכשרות?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

היא אמרה, היא אמרה, ניסינו להכניס, היא אמרה, אבטחה, היא אמרה, 30 שעות, זה מה שהיא אמרה. שנתנו כסף קטן, דהיינו 5,000 שקל ו-30 שעות. כאילו, לעשות כמה שיותר אנשים עם הכשרות שיוכלו להתקדם הלאה בדברים - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

שקשורים למלחמה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

שקשורים למלחמה. אבל אני שואל, מי חילק את זה? איך זה דורג? איך אומרים, איך זה נעשה?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

זה לא דורג, זה היה לפי תנאים מאוד בסיסיים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כאילו, אני יכולתי לבוא, לדפוק בדלת, להגיד, חבר'ה, אני רוצה.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

זה היה פינג-פונג, מי שהגיש ראשון ועמד בתנאים, שזה אומר, כל מעסיק יכול לקבל עד 100 עובדים, אם הוא הגיש תוכנית לימודים, עומד בשכר שבמלחמה זה היה שכר מינימום רגיל, אבל במקצה הקודם - - -. במלחמה זה היה חודשיים - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

מי שיש לו יכולת להגיש, מגיש. עסקים קטנים, אין להם יכולת.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

מה זה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

זה היה בקול קורא רגיל? כולם ראו את זה מפורסם בקול?

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

כן, כן, בהוראת מנכ"ל, כן, כן. עכשיו אנחנו לומדים תוך כדי, גם כמו שאמרתי, באמת אנחנו בחוסר כוח אדם ובאמת אנחנו מנסים לעשות את המקסימום וללמוד תוך כדי ובאמת שיפרנו את ההוראה מקצה לקצה. הוספנו אמות מידה, זאת תהיה שיטת ניקוד לפי אזורים, פריפריה כמו שציינתי, לפי הכשרות, לפי שכר, לפי פריון. באמת שיפרנו את ההוראה ואני מניחה שאנחנו נלמד תוך כדי תנועה, מנסים כל הזמן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

את אומרת, עוד שנה אם אנחנו נשב פה, נשמע אחרת קצת.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

נכון, נכון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

נשמע, אם יהיה להם מספיק צוות ואם השר ישנה את - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אם יהיה כסף, אין כסף אבל, מה זה 100 מיליון?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה 100 מיליון? ב-2025 גם זה אני בספק אם יהיה עם - - -

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

הביקוש הוא מטורף.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

כן, אבל הוא אמר שכשנותנים למקצועות, ללמידה 7 ומשהו מיליארד, פה את מדברת על 150 מיליון.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

6.4 מיליארד לאקדמיה, 150 מיליון להכשרה מקצועית.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע, הבדיחה היא שבאמת ארגון התעשיינים שמחזיק כל כך הרבה מידע ואנשים וכולי, הוא לא שותף לחלק מהתהליכים. הרי בפרקטיקה הם בחזית, זה לא השר ולא מי שמסביב. איך בסוף אנחנו ניתן תשובות אם לא יושבים איתם לישיבת עבודה ואומרים א', ב', ג', זה מה שצריך, זה מה שיועיל וזה מה שיקל גם על המשק שלנו.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

מי יודע הכי טוב מה השטח צריך? לא הממשלה. לקח לנו חמש שנים לשכנע את הממשלה לא לעבוד מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה, שהשטח יודע הכי טוב, כל מעסיק יודע אילו עובדים הוא צריך. ובמקצועות שמשתנים מדי יום זה לא מספיק לשבת פעם בשנה או פעם בשנתיים להחליט על מקצועות, זה משתנה כל הזמן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

ברור, זה דינמי. כבוד היושב ראש, אני חושב שצריך לעשות ועדת המשך, אבל להביא באמת את מי שצריך לתת לנו תשובות וגם לקבל ניירת. באמת, אי אפשר לקיים ועדה כזו בסיסמאות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני חושב שכינסתי כאן את הדיון בגלל שפשוט אני רואה שאנחנו יושבים פה על אוויר קצת, סליחה שאני אומר. אנחנו אמנם כנסת ירוקה ומשתדלים פחות נייר ופחות דפים, אבל בסוף אנחנו מחפשים חומר ולשמוע דברים.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אנחנו מחפשים מדיניות, מישהו שייקח אחריות על ההכשרה המקצועית.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

ואני אומר שבסוף היום, אני שומע תוכנית שזו תוכנית שעשו אותה, שחשבו עליה, תוך כדי תיקנו אותה אולי בצורה כזאת או אחרת ומנסים לבנות אותה מחדש, בואו נקרא לזה ככה, לשנת 2024.

 << אורח >> רותם משלי: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס לזה, אני פשוט, סליחה, באמת, קיבלתי את הדיון הזה לפני שעה ואני חולה בבית. אבל אני ממש אשמח להתייחס ולהציג חומרים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אנחנו נעשה דיון המשך, לא יודע אם במושב הזה או מיד בתחילת המושב הבא, אבל אני כן מבקש, דבר ראשון, לשבת עם - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה? אין לנו זמן במושב הזה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

יש לנו פחות מחודש, מה נשאר לנו?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אבל תכניס עוד דיון.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני אשתדל מאוד.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, הפריפריה, מצבה לא משתפר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני אגיד לך, כן, אבל אין לי בעיה, אני יכול לעשות דיון עוד שבוע, אבל בסוף היום אנחנו צריכים לבוא עם חומר ולשמוע דברים מסודרים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל בוא נקבע נגיד לסוף יולי ואז אפשר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אני אסביר, אני בסוף היום צריך, מתי באמת, אם יש להם, להביא חומרים, אם מישהו יכול לשבת על הדבר הזה ולראות מה נעשה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לדעתי יש להם, הם רק צריכים לדעת מה אנחנו רוצים ולהביא.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אני יכול להתחייב להביא את החומרים מכל השותפים שלנו שכוללים את התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, כל גופי המעסיקים הגדולים במשק. הם יביאו את הנתונים איך שהם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

טוב, אנחנו נעשה עוד דיון המשך במושב הזה בעזרת השם.

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

אם אני כבר פה, אז אני אציג את הסטטוס שלנו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

רק שם ותפקיד.

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

ביאן אלקאסם מרשות פיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים במשרד ראש הממשלה. אני רק אסביר מה הסטטוס של היישובים שלנו. כיום, החלטת הממשלה האחרונה של היישובים הדרוזיים, גם בגליל כרמל, גם בגולן הסתיימה ב-31 בדצמבר 2023, כיום אנחנו בלי החלטות ממשלה ועל כן, אין כסף.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אין לכם הכשרות בכלל?

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

יתרות, מה שאפשר מהיתרות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה הם צריכים? לא, לא הבנתי. אתם חלק ממדינת ישראל?

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

כן, תגידי את זה למשרד האוצר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תודה. אני צריכה להגיד? אתה חלק ממשרד ראש הממשלה ואני צריכה להגיד?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא ידעתי שיש הכשרות במשרד ראש הממשלה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה לא קשור, למה הם לא חלק?

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

לא, זה משרד העבודה, לא משרד ראש הממשלה. אנחנו מעקב ובקרה, אנחנו לא המבצעים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מנסה להבין, אם הקצו 100 מיליון להכשרות - - -

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

לא, לא, אנחנו מדברים על תוספתי. חוץ מהכסף המשרדי שהמשרדים מפנים, אנחנו מביאים עוד כסף לכסף שיש כבר במשרד.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, אבל במסגרת ה-100 מיליון של ההכשרות, גם צ'רקסים ודרוזים יכולים לגשת.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

יש בשורה טובה, סליחה, משרד העבודה קיבל עכשיו 70 מיליון שקלים להכשרה מקצועית.

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

אני רק אומר את הסטטוס, שב-2024 אין לנו החלטת ממשלה, אז אין כסף תוספתי להמשיך עם צמצום הפערים כי משרד העבודה עושה עבודה ממש טובה במגזר הדרוזי והצ'רקסי, מספר האנשים בתעסוקה, השמה היא מצוינת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כמה תוספתי קיבלתם?

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

בהחלטה האחרונה זה היה 7.5 מיליון אם אני לא טועה, ועכשיו - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

ב-2024 אין?

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

כי אין החלטת ממשלה. עכשיו יש החלטת ממשלה כתובה, צריך רק שיאשרו את הכסף ואז, כן, שתעבור. בתקווה שהיא עוברת השבוע, אבל אי אפשר לדעת, כל שבוע אומרים שבוע הבא, שבוע הבא, שבוע הבא. אז רק צריך לחץ על האוצר שהוא יסכים סוף סוף לתת את הכסף.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

טוב, אנחנו נעשה דיון המשך. אני גם רוצה שבדיון ההמשך גם משרד האוצר יהיה פה, לא בזום; זה אחד. כמובן, משרד הכלכלה, אני חושב ש-160 מיליון שקל שיש לכם בתקציב - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

100 להם ו-100 - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אז אולי שייקחו משמה כמה תקנים עד שיגמרו השרים להסתדר ביניהם, אז יאיישו כמה תקנים ולראות אם יהיה יותר קל לעבוד. לא, באמת, בסוף מישהו צריך לשבת, לפחות לכתוב איזה משהו, לחשוב על משהו, אני רואה שהכול - - -

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

אין מדיניות, חוזרים למדיניות.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

ואני כן רוצה לדעת מה נעשה, לפי מה זה עבד, רותם, לדיון הבא גם, באמת בצורה מסודרת. גם משרד העבודה, השוברים הם דבר חשוב, אבל אם בזה אנחנו עוסקים רק, בשוברים, אז לא עשינו כלום. זה כבר דבר ישן, מה אנחנו היום, איך אנחנו מתקדמים הלאה ואיך אנחנו דואגים, בפרט לפריפריה כי בסוף אנחנו חייבים לצמצם את הפערים שמה. איפה ההעדפות?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לא דיברנו פה על מדידה והערכה. יש כבר הכשרה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

שאלתי את זה גם בהתחלה, שאלתי בהתחלה אם מישהו יודע מה התקדם עם זה, כמה אנשים נכנסו למעגל העבודה בגלל זה, האם ההכשרות הוסיפו למישהו משהו?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

לפני שנתיים מישהו הרוויח 5,000, הוא מרוויח היום יותר?

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

בגלל זה ציינתי שאנחנו בודקים אחת לשנה סקר בוגרים, כל בוגר הכשרה מקצועית, אנחנו בודקים אחת לשנה מה התקדם איתו, האם הוא השתלב בעבודה, האם הוא עוסק במקצוע.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

זה כן, אבל אף אחד לא בודק מאיזה שכר התחלתי הוא התחיל.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

גם זו שאלה שנשאלת בסקר, בודקים את זה. יש לנו את הנתונים, אנחנו נעביר אותם לוועדה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

האם בן אדם בזכות זה הרוויח עוד כמה אלפים לכיס או שהוא נשאר באותו שכר.

 << אורח >> חן קהתי: << אורח >> 

כן, כן, זה כן נשאל.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

יש הבדל בין מישהו מהפריפריה עם כלים למישהו - - -

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

לזכותנו יאמר שאנחנו - - - הכול. מה היה השכר הקודם, השכר החדש, עלייה בשכר.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אז אני גם רוצה שהוועדה תקבל נייר עמדה בדיוק מה יצא וכמה אנשים - - -

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

לא קיבלנו על דיווח, אז נקבל את הסכמתם של - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

הוועדה מבקשת, לא צריך את ההסכמה שלהם להעביר.

 << אורח >> ביאן אלקאסם: << אורח >> 

לא, זה לא הדו"ח שלנו, זה הדו"ח שלהם. אנחנו קיבלנו - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אוקיי. חן, אז תעבירו לנו באמת לוועדה, שיהיה בצורה מסודרת, טוב?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 

זה חשוב מאוד לפריפריה, שמה הכלים ההתחלתיים הם פחותים. בן אדם שמרוויח 5,000, לא בטוח שהוא יגיע ל-13. הוא יגיע ל-6,000, לא יודע אם בשביל זה היה שווה כל הסיפור הזה. לכן אם לא יודעים את ההתחלה שלו, זו לא מדידה נכונה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 

אוקיי, בסדר גמור, תודה רבה. אנחנו נעשה דיון המשך ואני מקווה שכבר שם יהיו קצת דברים יותר מסודרים שנוכל באמת להחליט איך מתקדמים הלאה ואיך מצמצמים את הפערים באמת. תודה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:52. << סיום >>