פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 10 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 25/12/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 926 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי – ביטול התנאי לעניין מגורים עם בן משפחה מטפל), התשע"ט–2018 (מ/1269) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר מוזמנים: מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי – ארנה זמיר ממונה בכיר סיעוד, המוסד לביטוח לאומי – אשר בטלמן ממונה בכירה אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי – רוחמה מרזם עו"ד, לשכה משפטית, ביטוח לאומי – חנן פוטרמן יועץ מנכ"ל, ביטוח לאומי – אלעד אליהו זכות מנהלת אגף הסיעוד, עמותת מט"ב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה – מזל גולדשטיין ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד דניאל בלמס (מתמחה) מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי – ביטול התנאי לעניין מגורים עם בן משפחה מטפל), התשע"ט–2018 (מ/1269) << נושא >> << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז אנחנו היום ב-25 בדצמבר 2018, י"ז בטבת תשע"ט, והשעה 11:34. אנחנו בהצעת חוק הביטוח הלאומי – תשלום גמלה באמצעות קרוב משפחה שלא יגור במקום – כרגע הוא חייב לגור אצל מקבל הקצבה. אז אנשי ביטוח לאומי תסבירו? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> בוקר טוב. עורך דין חנן פוטרמן, המוסד לביטוח לאומי. אני אקדים ואומר שאנחנו מגיעים היום עם תיקון מטיב. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אתה הרבה זמן בביטוח לאומי? << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> כמה שנים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> כמה זה שנים? << דובר_המשך >> חנן פוטרמן: << דובר_המשך >> שש שנים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אה, אתה חדש. נכנסת כשאשתי יצאה משם. << דובר_המשך >> חנן פוטרמן: << דובר_המשך >> אני אקדים ואומר שאנחנו מגיעים היום לוועדה עם תיקון מיטיב, כאשר אני אציג את המצב כפי שהוא היום. כיום במרבית המקרים גמלת סיעוד ניתנת לזכאים בעין. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> חנן, אם אפשר, ברשותך, בוא נתייחס לתיקון תיקון, כי יש את התיקון הראשון שהוא לא קשור לתשלום גמלה בעין, תיקון של ההכנסה של בן משפחה. אז בואו נדבר קודם כול על התיקון הראשון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה הראשון והשני? << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> סעיף 224(ד), שאנחנו מוחקים את פסקה (2), שאומרת שלעניין גמלה המשולמת לפי סעיף 225(ג), כלומר בגמלת סיעוד יש סעיף חוק שאומר: יכול שתובא בחשבון גם הכנסה של בן משפחה המטפל בזכאי בתנאים שייקבעו בתקנות כאמור. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון. בפועל - - - << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> ואת זה מציעים למחוק, את פסקה (2), זה התיקון הראשון, נכון? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון, כי הסעיף הזה בפועל לא מתקיים, ולכן אין מקום שהוא יהיה בחוק. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז הוא נמחק? << דובר_המשך >> חנן פוטרמן: << דובר_המשך >> הוא נמחק. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כלומר, הסעיף שאומר שלוקחים בחשבון גם את ההכנסה של בן המשפחה נמחק. << דובר_המשך >> חנן פוטרמן: << דובר_המשך >> בודקים את ההכנסות של בני הזוג או של המבוטח. של בני המשפחה אנחנו לא בודקים, ולכן זה לא רלוונטי, אין טעם להשאיר אותו בחוק. בעצם לא מתייחסים אליו היום. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אוקיי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי. זה אות מתה בעצם? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> כן. << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> אז זה התיקון הראשון. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> לגבי התיקון השני, והוא התיקון המהותי כאן, אז כפי שהתחלתי לומר, במרבית המקרים המבוטחים מבקשים לקבל את הגמלה בעין. יש מקרים שהמבוטחים מבקשים לקבל את הגמלה בעין, אבל מסיבות שאינן תלויות בהם לא ניתן לספק היום את שירותי הסיעוד. וכאן אני מפנה בעצם לסעיף 225(ג) שקובע: גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם הוועדה המקומית המקצועית קבעה שהוא גר עם בן משפחה המטפל בו – כלומר, זה תנאי בסיסי. ולאחר מכן יש שתי חלופות, שבהתקיים אחת מהן ניתן לשלם לו את הגמלה בכסף. החלופה הראשונה זה שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו. הכוונה היא שאין נותן שירותים שיכול לספק לו שירותי סיעוד – אם מדובר במקום יישוב, שאין שירותי סיעוד זמינים, מחסור במטפלות. יש לנו מספר מקומות כאלה מצומצם בערבה, בנגב, ושם יש קושי למצוא מטפלות. החלופה השנייה היא שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 60 ימים מהיום שבו נוצרה הזכאות לגמלת סיעוד. לפי סעיף 229 הזכאות לגמלת סיעוד היא מתום היום השביעי, כאשר הוועדה המקומית המקצועית, מתפקידה לקבוע את נותן השירותים, את סל השירותים ואת הבקרות שעושים אחר כך. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> העדה המקומית שהולכת להתבטל? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון. אבל שוב, אני מדבר על הנוסח היום, הוועדה המקומית המקצועית זה התפקיד שלה. לעיתים היא לא מספיקה לקבל את ההחלטה תוך שמונה ימים והזמן מתארך. ובתקופה הזאת למעשה הזכאי עלול להימצא במצב שהוא לא מקבל לא גמלה בעין ולא גמלה בכסף. התנאי הבסיסי שהוא יוכל לקבל את הגמלה בכסף באותה תקופה, כדי שהוא לא יעמוד מול שוקת שבורה, זה התנאי שהוא גר עם בן משפחה שמטפל בו. יש מקרים לדוגמה, שבן המשפחה מטפל בו, גר ברחוב סמוך, ביישוב סמוך, באותה שכונה אפילו, והוא מגיע ומבקר את הזכאי כל יום, אבל עדיין מכיוון שהוא לא עונה על תנאי החוק, לא ניתן לשלם את הגמלה בכסף במקרה הזה, ויוצא שאותו זכאי לא מקבל את השירות לא בעין ולא בכסף. בתיקון הזה אנחנו מבקשים למעשה למחוק את התנאי שגר עם בן משפחה המטפל בו, ובכך לאפשר לאותם מקרים בודדים, לא מקרים רבים – אני מדגיש: לא מקרים רבים, מדובר במקרים בודדים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בחוק זה לא חשוב, בודדים או רבים. << דובר_המשך >> חנן פוטרמן: << דובר_המשך >> נכון. ואנחנו רוצים לתת מענה לכולם. ולפיכך אנחנו מבקשים לתקן באופן מיטיב את החוק, לבטל את התנאי של בן משפחה מטפל, ולמעשה לאפשר באותן החלופות שציינתי, שהן לרוב זמניות, לתת את הגמלה בכסף. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> גם אם הקרוב-משפחה אינו גר במקום? << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> נכון. לפעמים יש עיכוב שאמרתי של מספר ימים - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> באמת כמו שאמרת אנחנו מיטיבים פה עם מקבל הסיעוד. זה טוב מאוד, זו גישה נכונה. אני רק רוצה להזכיר שהיות שהייתה לנו שיחה עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, אנחנו ביקשנו שבמכרז של נותני השירות תתנו שמי שמקבל במרכז הארץ יהיה חייב גם לתת למקומות שאין היום שירותים באמצעות גופים כאלה ואחרים, שיחייבו אותם לתת שירותים גם במקומות שאין להם היום. << דובר_המשך >> חנן פוטרמן: << דובר_המשך >> נכון, אדוני. במכרז הקרוב אנחנו באמת מנסים לענות על כל הבעיות - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז אני אמרתי את זה כדי שזה יהיה בפרוטוקול, לא בחוק. אבל אני רוצה שתשימו לב, אתם אנשי הביטוח הלאומי, שבמכרז של נותני השירות ובחברות שנותנות שירות, לא לתת להם רק את הלוקסוס, גם את המקומות הקשים. ויופי, אני חושב שזו באמת החלטה טובה מאוד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי. אני אסביר אולי עוד תיקון שעשינו בנוסח שלא הופיעה בהצעת החוק הממשלתית. בהצעת החוק הממשלתית הוצע להקטין את התקופה, לומר שלא יצטרכו להמתין 60 יום כדי לקבל את הזכאות לכסף אלא בעצם כבר אחרי תקופה של 30 ימים יקבלו את הזכאות. אבל אני הסבתי את תשומת לב המשרד לביטוח לאומי שבעצם תיקון שהתקבל פה בוועדה, גם ביוזמת המוסד לביטוח לאומי וגם הצעת חוק פרטית קבע שתוך שבעה ימים יש זכאות לגמלת סיעוד, תוך שבעה ימים מיום שהוגשה התביעה. ולכן הסבתי את תשומת לב המשרד שאם הזכאות היא בעצם תוך שבעה ימים, והמשרד לביטוח לאומי אמר לנו לפרוטוקול גם בוועדה שהם יעמדו ביעדים האלה, וכל מי שלא יקבל תוך שבעה ימים יקבל את זה בכסף, לכן למה בעצם בתיקון הזה הם הציעו שאנחנו צריכים לחכות 30 ימים, כי הם קבעו שהזכאות היא שבעה ימים, ומגיע לו גם על התקופה שבין השבעה ל-30. ובאמת הביטוח הלאומי קיבל את ההערה ותיקן את זה. ולכן נקבע כאן שהזכאות - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יש פה מישהו מהסדרנים? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> הם יצאו כבר לפגרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, יש דיון? << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> כן, אנחנו בדיון. << דובר_המשך >> ענת כהן שמואל: << דובר_המשך >> - - - באווירת סוף קורס אבל אנחנו בדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, כי אתמול התפטרנו מהממשלה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אתה התפטרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בואו, תצטרפו אלינו. אני בטוח שזה מעניין אתכם גם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אז הזכאות תהיה כמו שקובע 229, בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אנחנו דנים בחוק של הביטוח הלאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר"מ. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לא, לא בשר"מ. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> סיעוד. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> זה בסיעוד, אפשרות שקרוב משפחה ייתן את השירות גם אם הוא לא גר עם הנזקק לשירות הזה. << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> אם גם אין שום קרוב משפחה שעוזר לו, זה יאפשר לו לקבל את הגמלה בכסף. אין בכלל תנאי שיהיה כזה קרוב משפחה. המשמעות היא שלא סופקו שירותי סיעוד, הגמלה תשולם בעד שירותי הסיעוד שטרם סופקו לו, כלומר שירותי סיעוד שלא ניתנו לו. אם ניתנו לו באופן חלקי, אז ייתנו לו גמלה בכסף עבור החלק היחסי של השירותים שלא סופקו לו. זה יכול לתת מענה גם לתחילת הזכאות לגמלת סיעוד, נניח אדם לא קיבל את גמלת הסיעוד בהתחלה, או גם למצבים שבהם באמצע הזכאות יש איזושהי בעיה, נניח התחלפה חברה, ולבן אדם בעצם בפועל לא סופקו שירותי סיעוד. ולכן תהיה אפשרות לשלם גמלה בכסף. אבל צריך לזכור, שגם כמו שהמוסד לביטוח לאומי אמר וגם אנחנו דיברנו על זה איתם, ברור שמדובר במקרים חריגים. כלומר, הכוונה היא שכאשר אדם רוצה לקבל שירותי סיעוד והמוסד לא נותן לו שירותי סיעוד, ובמקום זה שולח לו גמלה בכסף, זה כמובן צריך להיות החריג לכלל, לא הכלל. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> במה זה מתבטא שזה חריג? עבור כל אחד זה 100% פתרון, מה זה חשוב שזה חריג? << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> לא, כי הם לא רוצים שדרך המלך יהיה שאדם יבקש שירותי סיעוד, ודרך המלך יהיה שהמוסד שולח לו כסף - לא, כי אם הבן אדם רוצה לקבל שירותי סיעוד, אתה רוצה שככלל המוסד אכן יספק לו את שירותי הסיעוד, אתה לא רוצה שאדם ביקש לקבל שירותי סיעוד, יגידו לו: לא, אין שירותי סיעוד. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל זה כלל למוסד, לא כלל - - - << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> לא, אבל זה ברור. הזכאי מבקש לקבל את הגמלה בעין, זה ברור. כלומר, המוסד יעשה ככל יכולתו כדי שהוא יקבל את הגמלה בעין כמה שיותר מהר. זה מובן מאליו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הסעיף נועד לתת מענה למצב שבו המוסד מאיזושהי סיבה לא הספיק לתת לזכאי את השירותים בעין שהוא ביקש. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לא, אבל היום מותר לו, וחלק מהתיקון שעשינו בחוק הסיעוד קבענו שמקבל שליש בגמלה ולא בשירותים. << אורח >> מזל גולדשטיין: << אורח >> זה מאה אחוז גמלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נכון, אבל פה לא מדובר דווקא על אדם שביקש גמלה בכסף, אלא מדובר על אדם שכן רוצה לקבל שירותים בעין אבל המוסד לא מצליח לספק לו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אוקיי, אז המוסד יעשה את כל המאמץ, ואם לא אז הוא ייתן לו כסף. הינה, האוצר הגיע ואומר כן, אז הכול בסדר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אתה רוצה שנתחיל בקריאה? << אורח >> מזל גולדשטיין: << אורח >> רגע, אני ביקשתי רגע לשאול משהו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בבקשה. << אורח >> מזל גולדשטיין: << אורח >> מזל גולדשטיין, מנהלת חטיבת הסיעוד במט"ב. אני רוצה להראות את זה מהצד של השטח, שאנחנו מקבלים הזמנה, ויכול להיות שזה מקום שלא ניתן לתת שם שירות. מה שכיום אני מכירה מהשטח, שהיו שואלים את כל ארגוני הסיעוד באותו אזור למי יש אפשרות לתת סיעוד. כשמיצו את כל המהלכים אז באמת קיבלו גמלה בכסף. אני לא יודעת בכמה מדובר, כלומר העניין הזה של חריג, לא חריג, אני לא מכירה מספר שאומר - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל הוא טוב לטקסט, הוא לא טוב למדיניות הביצוע. זה לא חשוב חריג. אל תבזבזו לנו זמן היום, כל דקה חשובה לנו. יש לנו הרבה חוקים שאנחנו רוצים לקדם. אז תנו לנו להרוויח זמן. << דובר_המשך >> מזל גולדשטיין: << דובר_המשך >> אז רק שנייה, אני רוצה לסיים את מה שאני מבקשת להגיד. לפעמים קורה שהשירות לא ניתן לא בגלל נותני השירותים, לא כי אנחנו לא רוצים לתת שירות או לא הספקנו לתת שירות, אלא מתי ההזמנה הגיעה לנותן השירותים. וזה דבר שצריך לוודא שזה מגיע בזמן. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> טוב, אני מתנצל, זה לא רמת החוק. החוק לא מתייחס לזה. תשאירו לביצוע. אני חייב להגיד לכם, בא לי להגיד לכם, שאני מופתע רק לטובה מהביטוח הלאומי ויכולת הביצוע שלו והמעקב. אז בראבו לכם. ואני בטוח שתמצאו את הדרך לשתף פעולה בצורה טובה, אתם הנותנים שירותים כדי שחלק מהתדמית שלכם גם תשתפר. << דובר_המשך >> מזל גולדשטיין: << דובר_המשך >> תמיד זה נכון, מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז בבקשה, אני בעד להתחיל בקריאה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי – ביטול התנאי לעניין מגורים עם בן משפחה מטפל), התשע"ט–2018. תיקון סעיף 224 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 224(ד), פסקה (2) – תימחק. זה כפי שחנן הסביר הנושא של הכנסה של בן משפחה של מבוטח. תיקון סעיף 225 2. בסעיף 225(ג) לחוק העיקרי, במקום "שהוא גר עם בן משפחה המטפל בו ושאין" יבוא "שאין", במקום – פה אני מוסיפה מילה – "תוך 60 ימים מהיום" יבוא "החל במועד", ואחרי "זכאות לגמלת סיעוד" יבוא: "לפי סעיף 229; הגמלה תשולם בעד שירותי הסיעוד שטרם סופקו לו החל מהמועד האמור ואילך". תחילה, תחולה והוראת מעבר 3. (א) תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר תום 60 ימים - - - המוסד לביטוח לאומי מבקש שהתחילה לא תהיה תוך 60 ימים אלא תוך 90 ימים. מקובל עליך? << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לפחות הם מודים מראש מה היכולת. << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> אז אני מוחקת 60 ימים ואני כותבת 90 ימים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל זה לא על חשבון הכסף שיכול לבוא במקום לתקופת המעבר. שיהיה ברור, בתקופת המעבר, אם זה תוך 90 יספקו את השירות, לתקופה ללא שירות יהיה כסף. << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> לא, הם מציעים שבכלל כל התיקון הזה יתחיל עוד 90. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אה, כל התיקון. סליחה, אוקיי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כל התיקון הזה יתחיל בעוד 90 ימים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> זאת אומרת, לפני 90 ימים לא מקבלים את הזכאות לפי החוק החדש. עוד 90 ימים. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> 90 יום ב-1 בחודש - - - << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן, ב-1 בחודש שלאחר תום 90 ימים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> עם כל מערכות המחשוב – טוב. - - - מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול לגבי גמלת סיעוד המשתלמת בעד יום התחילה ואילך. (ב) מי שביום התחילה זכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י' לחוק העיקרי, וגמלת הסיעוד לא שולמה לידיו לפי הוראות סעיף 225(ג) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה רק בשל כך שלא גר עם בן משפחה המטפל בו, יהיה זכאי שתשולם לידיו גמלת הסיעוד ביום התחילה ואילך לפי סעיף 225(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – כלומר הוא זכאי לקבל עכשיו את הגמלה לפי הסעיף החדש, שהזכאות היא בתום שבעה ימים, ולא לפי החוק הישן – אף בלא שהגיש בקשה נוספת לעניין זה. עכשיו, מדובר על שולם לידיו גמלת הסיעוד ביום התחילה – בעד התקופה שמיום התחילה ואילך, נכון? לא מדובר על תקופה קודמת לפני תחילת החוק. << אורח >> ארנה זמיר: << אורח >> לא, רק מאותו יום ואילך. << דובר_המשך >> שמרית גיטלין שקד: << דובר_המשך >> אז כדאי שנציין את זה – בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> איפה את מכניסה את זה בדיוק? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני חושבת שלפני המילים "אף בלא שהגיש". זאת אומרת, לפי 225(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. כלומר, שלא יובן שהוא מקבל – אין לי בעיה - - - אבל אני יודעת שזו לא הכוונה שלכם. << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> סיימנו? למישהו יש הערות? זה בסדר? טוב, אנחנו שמחים שגם האוצר – תודה על שיתוף הפעולה עם האוצר, תודה על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי. אני שוב אומר: אחד הדברים היפים, ואני מציין את זה, כי זו ישיבה אחרונה לפני הסוף עם הביטוח הלאומי, יש לנו עוד אחת נדמה לי מחר – עוד שתיים? << דובר >> אלעד אליהו זכות: << דובר >> גם על החד הוריות אנחנו מקווים שיהיה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אוקיי, אינשאללה, בשמחה. אני שמח שבאת החוקים אחר כך עוברים לביצוע בצורה מאוד מרשימה. ותצליחו גם בעתיד גם בלעדיי. ואנחנו באמת רוצים לאשר. אז מי בעד? אתם רואים זה פה אחד. מי נגד? אין התנגדות. הצבעה בעד – 1 נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי – ביטול התנאי לעניין מגורים עם בן משפחה מטפל), התשע"ט–2018, נתקבלה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:52. << סיום >>