פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 57 ועדת הכלכלה 04/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 388 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 14:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של חה"כ ינון אזולאי, חה"כ יוסף טייב, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ אופיר כץ, חה"כ משה גפני << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי חברי הכנסת: ינון אזולאי יוראי להב הרצנו גלעד קריב מוזמנים: אלעד מקדסי – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת ברוריה מנדלסון – היועצת המשפטית, משרד התקשורת רותם ספיר-יעקבס – ייעוץ משפטי, משרד התקשורת עדי ליברוס – ממונה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מרדכי כץ – עו"ד, ראש צוות, רשות התחרות צביקה גושן – מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר יעקב לנצנר – מנכ"ל חברת ימות המשיח בע"מ מנחם לנצנר – סמנכ"ל חברת ימות המשיח בע"מ יוסף לנצנר – סמנכ"ל חברת ימות המשיח בע"מ נריה הרואה – יועץ משפטי, חברת מרכזיה בע"מ אבי רימון – מייצג את ועדת הרבנים ריקי שפירא – המרכז הרפורמי לדת ומדינה ציפי לביא – פעילה חברתית ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום לכולם. אני פותח את הדיון, הנושא היום הוא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מספר 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב-2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי ואחרים. המשך דיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו עצרנו בעמוד 3 בנוסח שהופץ לקראת הדיון ב-7 במאי. אנחנו ממשיכים את הדיון באותו נוסח ועסקנו בעניין הייחוד של רט"ן למרכיבים אחרים במה שנקרא סל השירותים הייעודי. יושב ראש הוועדה הציע בעניין הזה לבחון את ההצעה לגבי מעבר למודל של השכרת המכשירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי שבדקתם ואמרתם שהנושא של ההשכרה לא ישים? מי נתן את התשובה הזאת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ישבנו עם נציגי משרדי הממשלה. אתם רוצים להגיד את עמדתכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההצעה שלכם? אני רוצה להבין, אתם באים, מעלים טענה מסוימת, נגיד קיבלתי את הטענה הזאת, אז מה ההסדר שאתם מציעים? אי אפשר לטעון טענה שיש בעיה ואין פתרון. זה מה שאתם אומרים, שאין פתרון? אם אין לכם שום פתרון אז אולי מה שקיים היום זה בסדר גמור. אני חושב, לאור הטיעון שלכם, שיש בעיה בעניין של המכשיר, אני לא אומר שלא. הצעתי לכם, כמו בזק והוט שנותנים את זה כחלק מהמחיר ואחר כך הם לוקחים את זה. אתם אומרים שזה לא ישים כי לא קונים רק מהחברות, קונים את זה גם בחנויות פרטיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעיקר קונים מגורמים פרטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הפתרון? אם אין פתרון ואתם טוענים שיש בעיה אז כשנגיע לבג"צ, כי ברור שיהיה בג"צ פה, תצטרכו להסביר את זה. אני רוצה לפתור את הבעיה עוד לפני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי כדאי לחכות עם הליכי החקיקה עד למציאת פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה פתרון מצוין, כל פעם שיש בעיה ואין פתרון אז אנחנו נמתין עם החקיקה. אתה צודק, זה באמת פתרון טוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בעניין דנן אני חושב שנכון להמתין עם הליכי החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא דבר מהותי כל כך, אבל מכיוון שהם אמרו שיש בעיה אני מתייחס לבעיה הזאת, לא מתעלם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פגיעה בזכות הקניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ב-300 או 600 שקל קונים את המכשיר? הם לא קנו דירה, הם קנו רק מכשיר ב-300 שקל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה כן יכול להגיע לסכומים משמעותיים, אם מדובר על משפחה זה יכול להגיע לסכום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> משפחות גדולות, זה לא בא ברגל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אנחנו מדברים פר מכשיר, לא פר משפחה, עם כל הכבוד. לפי זה תכפיל גם 100,000. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל בניגוד למכשיר בזק או למכשיר הוט שאתה קונה אחד, שניים, שלושה, פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים להיות עכשיו פוליטיים או להיות ענייניים בטענות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני ענייני לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה לוקח בהוט אתה מקבל את הממיר, אתה מקבל מהחברה והם לוקחים את זה אחר כך. הם מכניסים את העלות של זה למחיר החודשי שאתה משלם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא יכול לקחת ממיר של הוט ולצרוך בו YES או STINGTV או שירות אחר. עם הטלפונים האלה אתה כן יכול. זה ההבדל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, זו טענה נוספת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת הטענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני מבין את העניין של המספר, אבל אני לא מבין למה סוג מכשיר מסוים, לא האפליקציות בתוך המכשיר שאתה מסדר אותן שם, מה הוא יכול לעשות, אלא סוג המכשיר בעצמו, אתם אומרים שזה מאפיין את הקומה. למה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רוצה לומר כמה מילים על המכשיר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עזוב, אתה לא צריך לומר כרגע. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסוף המטרה היא לראות איך המכשיר הזה נשאר סגור הרמטי, וכל פתיחה שלו לכל מיני שירותים כאלה ואחרים, מהניסיון, הם פשוט פרצו אותו לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יכול להיות חלק מהקומה, לקחת את המכשיר, ללכת לחברה ולשנות אותו. גם אם אני בתוך הקומה, גם אם אני כאילו משתמש. הטענה הזאת לא תופסת משום שאני יכול לעשות את זה תמיד גם אם אני שם. אתה לא עכשיו תתחיל לבדוק חצי מיליון מכשירים, פעם בחודש תבוא לביקורת אם עשיתם שינוי. לכן הטענה הזאת לא תופסת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> המכשיר הזה מיובא ו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו משאירים את זה פתוח כרגע, נדון בזה בסוף. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> יש פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לשמור גם על המאפיינים הכשרים וגם לאפשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד אותם, אל תדבר באופן כללי. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> היום הם חוסמים גם ברמת חברת התקשורת וגם ברמה, יש דבר שנקרא קוד מסוים שמסמן – אחת האפשרויות שיש שבאותן הגדרות חסימה, שיאפשרו לוועדות הרבנים החדשות להתממשק מול אותן חסימות, זאת אומרת זה בקוד שיגידו שאי אפשר יהיה להגדיר לצורך העניין רק לחברות הגדולות שעומדות בקשר עם ועדת הרבנים, שיאפשרו גם לכל מי שמחזיק טלפון כשר עם אותו אפיון פונקציונלי של בלי אינטרנט, בלי SMS ופיקוח של ועדת רבנים, שהקוד של החברה שלו גם יהיה בפנים בתור מאושרת ובתוך החברה יש רמת חסימה שנייה שיוכלו להשתמש בה ולהגדיר רק טלפונים שנמצאים תחת הסינון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הבנת? אני לא הבנתי כלום. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אדוני, יש לי פתרון. אפשר לקבוע בחוק שכל אחד מהספקים המורשים יהיה מחויב להעמיד בנוסף לכל המסלולים שיש לו מסלול השכרה, שם ישכירו לצורך העניין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הטענה היא שיש חנויות ברחוב שאתה קונה. שם אתה קונה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> נכון, מי שירצה יקנה ומי שיחפוץ ויש לו חשש לגבי העניין הזה וחושב שבעוד שנתיים הוא ירצה לעבור והוא לא רוצה להשקיע במכשיר הזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי את זה בישיבה הקודמת, שמי שקונה את זה בחנות רגילה ולא בחברה זו בעיה שלו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לא? זכות הקניין היא של הלקוח בחנות. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני גם לא רוצה לכבול את הידיים של הספקים. הספקים יוכלו להציע מסלול מכירה ויהיו מחויבים להציע גם מסלול השכרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל אז אם יש מסלול מכירה, אז כמו שעשינו עם המספר שהוא צריך לדעת מה המגבלות, גם פה צריך לעשות את אותו תהליך. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> בהחלט, זה לא סותר את הדברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מתגבר על הפגיעה בזכות הקניין? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אין כאן שום פגיעה בזכות הקניין. ההוראות בדבר יידוע הן תקפות לגבי כל סוגי העסקאות בהקשר הזה ואז יש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין פה פגיעה בזכות הקניין, משרד המשפטים? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> במה בדיוק? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בעובדה שקושרים חומרה לשירות? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> וכשפורצים לי לטלפון ומכניסים שיחות שאני לא רוצה זו גם פגיעה בזכות הקניין? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למרות שהחומרה ניתנת לשימוש על ידי ה - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חבר הכנסת יוראי, יש אנשים שפורצים לי לטלפון ומכניסים לי בכוח שיחות שאני לא רוצה, זו גם פגיעה בזכות הקניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה חוזר על מה שהיה, אתה לא היית בישיבה הקודמת, הם אמרו שיש פה פגיעה בקניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, כי הבחור פה ביטל את מה שאמרתי בהינף יד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם אמרו שיש פגיעה בקניין אם הוא מפסיד את האפשרות להשתמש במכשיר אחר כך. הם אמרו את זה. למרות שאני לא יודע מה פה הקניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לדעתך אין? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לזכות הקניין שלי אתה גם דואג, חבר הכנסת יוראי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני קונה מכשיר בעשרה שקלים? זה גם עניין של מה העלות שלו, אם זה פגיעה בקניין או לא פגיעה בקניין. אם העלות שלו זה חסר טעם או חסר משמעות, אז איזה פגיעה בקניין יש פה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה תלוי של מי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קניין זה גם מה הוא שווה, לא סתם קניין רק בגלל שזה מכשיר. אבל לא משנה, אני לא רוצה להתווכח איתכם, יש לכם טיעונים, אני לא יודע, אתם מביאים אותם מהשמים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם לי יש שאלה למשרד המשפטים. אם חברה נכנסת בכל מיני דרכים לא כשרות ולא רציניות לתוך הטלפון שלי ומכניסה לי שיחות שאני לא רוצה לקבל זו גם פגיעה בזכות הקניין? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני באמת לא יודעת למה אתה מתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב אותה, גם ככה קשה להם להגיע למסקנות, אתה שואל אותם שאלות כלליות? אנחנו לא במבחן במשפטים עכשיו. ברור שהפגיעה בזכות הקניין, ככל שהקניין הוא גדול הפגיעה היא רצינית, ככל שהקניין הוא שווה פרוטות אז הפגיעה בהתאם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להוסיף לעניין הזה עוד מרכיב, גם פגיעה בקניין צריכה להיות לתכלית ראויה. אם התכלית היא ראויה ויש סיבה, יש רציונל, ניתן לפגוע גם בקניין. גם בזכות חוקתית ניתן לפגוע בכפוף לכל המבחנים שקבועים בחוק היסוד, השאלה אם יש רציונל אמיתי לקבילה בהקשר הזה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש רציונל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להוסיף משהו שאצלי לא לגמרי ברור בהקשר הזה, אני חייב לומר אותו. הרי אם אדם יעבור לקומה כשרה אחרת אמרנו שהוא יקבל מספר טלפון אחר, נכון? אמרנו שהמספר נשאר בקומה. השאלה היא, שאני חושב שהוועדה צריכה להתייחס אליה, איפה החשש בעניין המכשירים, כי לגבי המספרים הוועדה השתכנעה עד כה שיש הצדקה להגבלה, הגבלה גם קיימת היום. לגבי המכשירים זאת שאלה, אנחנו צריכים להבטיח תכלית ראויה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין למה אתם מתעקשים על זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני אסביר מה התכלית. ניסיתי להסביר את זה בדיון הקודם, אבל כנראה נכשלתי אז אני אנסה שוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נותנים לכם הזדמנות שנייה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> התכלית של כל ההסדר זה הגנה הרמטית של שלושה אלמנטים, הסים, המכשיר והשירות. מה שרצו ליצור פה, ששלושת האלמנטים האלה יוכלו לעבוד רק כשהם כולם כשרים, למה? כדי שלא תהיה אפשרות של מעקף של שימוש במכשיר הזה לצרכים אחרים. אגב רוב המכשירים האלה הם בשימוש של ילדים ובני נוער, בעיקר תלמידי ישיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? מבוגרים לא משתמשים בזה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> גם מבוגרים, מי שלוקח על עצמו, אבל הייעוד העיקרי של המכשיר הזה הוא מכשיר כזה שלא יעמידו אותך בפני פיתוי להשתמש ולהיות חשוף לתכנים שלא מקובלים במגזר. ברגע שיש לי מכשיר שאפשר להחליף שם את הסים ועכשיו לעבוד על מסלול אחר אז נפרץ המכשיר, נפרצת התכלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא כבר לא בקומה שלך, אז מה אכפת לך? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מה זה לא בקומה? מה זה לעבור קומה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך. אני עכשיו קניתי מכשיר, אני בקומה הספציפית, נכנסתי לוועדה, אני בקומה. אם אני רוצה להחליף מכשיר אני חייב את אותו מכשיר במסגרת הקומה, אבל אם עברתי בכלל למשהו אחר, מה זה מפריע לך? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז אני אסביר מה זה מעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני כבר לא אצלך, אז מה זה מפריע לך? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מה זה מעבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני כבר לא אצלך, לא בוועדה שלך, לא בקומה שלך ולא על המספר. מה אתה רוצה? לא הבנתי, למה זה מפריע לך? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מה זה מעבר ממקום למקום? אני לוקח סים ומכניס אותו למכשיר ואחרי דקה אני מכניס את הסים הכשר שלי בחזרה. זה מעבר. מה שאמרתי לך, עברתי פעמיים מסלול. בעולם הטכנולוגיה היום זה לא איזה סיפור משמעותי לעבור, זו החלפה של סים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא משכנע אותנו, אני אומר לך את האמת. אני עוד פעם חוזר ואומר, אתם יכולים לזוז בכיסא כמה שאתם רוצים. רבותיי, אם אני נשאר במסגרת הוועדה, במסגרת הקומה, ואני החלטתי לקנות מכשיר חדש אני חייב לקנות את אותו מכשיר ולא, אני לא בקומה, נכון? זה הכלל שלכם. אבל אם אני עזבתי, לא רוצה כבר את המספר, ויתרתי על המספר, עברתי לוועדה אחרת, לקומה אחרת, מה זה מפריע לך שאני אקח את אותו מכשיר? מה הבעיה עם זה? עד היום אני לא מבין. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כי זה לא באמת שעברתי והכרה במסלול הזה שמי שמסתובב לצורך העניין עם מכשיר יכולים להיות ודאים שהוא רק במסלול הכשר. ברגע שיש לו את האפשרות להחליף את הסים, זה המעבר, להחליף סים. אני יורד למטה למכולת, קונה כרטיס סים, מכניס למכשיר, זה מבחינתנו מעבר ואז המטרה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת אבל, ברצינות, אתם באתם במטרה אחרת. החוק הזה, כמו שאני נגד כפייה דתית אני גם נגד כפייה חילונית. << אורח >> ריקי שפירא: << אורח >> גם אני, אני איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בין אם זה כפייה דתית או חילונית, היא לא צריכה להיות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בשביל זה את פה לגבות את כל אלה שפורצים לי למכשיר ומכניסים לי תכנים לא טובים למכשיר יום יום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תביני את זה, למה אני מוכן לחוק, כי אני גם נגד כפייה חילונית. << אורח >> ריקי שפירא: << אורח >> אני איתך, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים לעשות כפייה חילונית. לא, זה לא יהיה. << אורח >> ריקי שפירא: << אורח >> אבל גם לא כפייה חילונית, קוראים לזה כפייה של ועדת הרבנים. וזה מה שהוא מנסה לעשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה אומר שהסים משנה את מאפייני המכשיר. אני רק רוצה לראות שהבנתי אותך, אני קיבלתי מכשיר ואני חלק מהקו הכשר, רכשתי מכשיר, למכשיר הזה יש אפיונים מסוימים והגבלות וחסימות מסוימות, ברגע שאני יכול להחליף סים אז אני יכול עכשיו להיות חשוף לתכנים אחרים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני בעצם משנה את האפיונים של המכשיר? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא, אתה משנה - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יוראי משתמש במכשיר הזה, הוא מאוד מבין בזה, הוא רוצה להגיד כמה דברים. יוראי משתמש בקו הזה ובמכשירים האלה, יש לו מה לומר, אם זה משנה או לא משנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מלגלג עליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה משתמש במכשיר הקטן? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, נראה לך? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא רק מחפש איך לפגוע בזכות הקניין שלי במכשיר שלי, איך לדחוף לי את התכנים שלו. זה מה שהוא מנסה לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, לא אכפת לו, אתה לא קהל הבוחרים שלו בכלל. עד מחר הוא יכול להכניס את התכנים, מה זה יעזור לו? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> נפגעת התכלית שלשמה נרכש המכשיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לשמוע ממשרד התקשורת. עוד פעם אין פה את הסמנכ"ל שלכם? הוא האיש הטכני, למה הוא לא בא? הוא בא רק כשחבר הכנסת - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> השר קרעי. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני חושב שההצעה של אדוני הייתה טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין דרך לעשות את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש דרך ועשו את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> משרד המשפטים, כן, כיוון שאת עשית לנו את הבעיה אז תעני. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני חוזרת ואומרת, ברגע שהחלפת את הסים אתה כבר משתמש במספר שהוא איננו של הקומה. אני לא מהנדסת, אני לא מתיימרת לחלוק על דברי חברי בהיבט ההנדסי, אני לא מבינה באיזה אופן החלפת הסים משנה את הפיצ'רים של המכשיר. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא משנה כלום, חד משמעית. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אם אפשר לדבר אני אשמח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה משנה את הסים אתה משנה את המספר, נכון? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם ככה הוא לא בקומה שלך. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לא נוכל להשתמש במכשירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, היא אמרה משהו נכון. עזבו את ההסברים, יש פה בעיה, יכול להיות שאנחנו יכולים לפגוע בזכות הקניין פה מכל מיני סיבות, זה משהו אחר, אבל אי אפשר להתעלם מזה. אני בינתיים עוזב את זה, אם יש לכם פתרון תביאו לי אותו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן, יש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים לא הבאתם שום פתרון. מה שאני הצעתי הם אומרים לא ישים כי אתה קונה בכל מיני מקומות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפגוע בזכות הקניין כדי לסמן אדם כמשתייך לקהילה מסוימת זה לא לתכלית ראויה. זה מגונה, זה פגיעה בתקנת הציבור. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם לפגוע בזכות הקניין כדי לחלן אותי זה גם לא, לפגוע בערכים שלי זה גם לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא רוצה לחלן אותך. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בשביל זה אתם מכניסים את התכנים שלכם לכל הטלפונים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המילה סימון פה היא לא נכונה, זה לא בשביל לסמן אף אחד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שכן, זאת המטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, כי זה אפליקציות מיוחדות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה אפליקציות? אתה לא יכול לשנות סים ולשנות את החומרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה להציג את זה לא נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו בדיוק ההצגה, ביטן, הם רוצים שזה ישמש כאמצעי סינון של חברי הקהילה וזו פגיעה שהיא לא ראויה בתכלית. << דובר >> קריאה: << דובר >> האם אם אני מתחבר ל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני סיימתי אתכם, לא שכנעתם. יש לכם שתי אופציות. << דובר >> קריאה: << דובר >> דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין דקה, הוא דיבר בשבילך, זה לא הולך ככה שכל אחד מדבר. אם אחד מדבר בשבילכם אז אחד מדבר בשבילכם. אני רוצה להסביר לכם, יש פה בעיה מסוימת, אתם צריכים לפתור אותה. בינתיים אתם לא משכנעים אותנו בטיעונים. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, בגלל שכבודו לא מבין את כל הנושא של המכשיר הכשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מספיק. יש לנו הצעה אחרת, אבל לא נגיד אותה עכשיו. יש לנו איזה רעיון, אבל אנחנו נגיד אותו כשנגיע לזה. כרגע תעזוב את הנושא, תעבור לנושא הבא. נשאיר את זה פתוח. הגעת? אתה מהחברות, נכון? אני רוצה שתיתן לנו תשובה למה שדיברנו, בכוונה השארתי אותך לאחרי הסעיף הזה, מה קורה עם הרעיון שהחברות יתנו אופציה שהמכשיר יהיה בהשכרה או בליסינג כזה? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> מאחר שאין התייחסות בנייר העמדה ולא דנו בנושא הזה, זו סוגיה שנצטרך להתייעץ ולהשיב לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בגלל שלא היית בדיונים, אם היית בדיון הקודם יכולת כבר היום לדעת תשובה בעניין הזה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> יכול להיות. בהקשר הזה לא הייתה לנו התייחסות. אני כן רוצה לומר, באופן כללי אנחנו לא מתנגדים לחוק, אבל יש פה בין היתר הכבדה שהיא בלתי מוצדקת ולא מידתית שלא עולה בקנה אחד עם מטרות החוק. אנחנו בהחלט חושבים שצריך להקל על האוכלוסייה החרדית, אבל יש פה דברים שהם אינם ברי ביצוע ואם הם ברי ביצוע אז הם מהווים הכבדה כלכלית לא סבירה על החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה, שנבטל את החוק? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> לא, לא לבטל את החוק, אבל החוק דורש וטעון שינויים כאלה שיאפשרו לחברות ליישם אותו. הדבר הראשון שאני ראיתי איזה שהוא פער בין הכתוב בהצעת החוק הראשונה לבין המסמך שהוגש בחודש מאי לוועדה כשלמעשה חשוב מאוד לשמור גם עכשיו על רוח הדברים הזאת כשהסכם ההתקשרות בין הוועדות או מי מטעמם לבין הספקים צריך להיות וולונטרי, הוא צריך להיות מרצון, הוא לא יכול להיכפות. אני חושב שגם רוח הדברים וההבנה היא כזו שאין כפיה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין כפיה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> יש איזה שהוא פער, בטיוטה הראשונה הופיע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב טיוטה, דבר על מה שהיום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באיזה סעיף יש קושי? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אני לא ראיתי בשום פסקה בהצעה החדשה שמדברת על כך שהחברות רשאיות להתקשר בהסכם התקשרות עם הוועדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב, זה ברור לגמרי. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> רק למען הסר ספק אני חושב שאולי הניסוח צריך להיות חד וברור יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה אומר אמירות נורא כלליות ומאוד קשה להבין את ההערה שלך. הצעת החוק איננה מתייחסת להתקשרות בין הספקים המורשים, דהיינו חברות התקשורת, לבין לצורך העניין ועדת הרבנים או כל תאגיד אחר שקובע הגבלות וחסימות. הצעת החוק יוצאת מנקודת מוצא של מנוי או קבוצת מנויים שמבקשים או מסכימים להגבלות וחסימות. לכן לא הבנתי את ההערה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> הנוסח הוא שהוועדות רשאיות לבקש מהספקים הגבלות מסוימות ואילו החברות עצמן לא רשאיות להחליט אם הן חותמות על ההסכם הזה או לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה מנויים יש היום בקומה הכשרה? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אני לא זוכר להגיד לך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו פרקטיקה שקיימת, אתה מדבר עכשיו כאילו יוצרים כאן עולם חדש. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> צריך לוודא שלא נוצר עולם חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שאתה לא חייב, אלה דברים ברורים. הם אומרים לך, אתה רוצה להיות חלק מהעניין? א' ב' ג', אתה יכול להגיד לכם שאתה לא רוצה ואל תמכור להם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל כנראה שחברות התקשורת כן רוצות כי יש היום לא מעט מנויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש חצי מיליון. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אין ספק, אבל הדבר צריך להיות עדיין וולונטרי. אני מבין מהדברים כאן - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם תוכל לכוון אותנו לסעיף שממנו איך שהוא משתמע שיש כאן חובה, אנחנו מוכנים לשמוע. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אם אני מסתכל על הצעת החוק המקורית – << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח שמונח על שולחן הוועדה זה הנוסח מה-7 במאי. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> שוב, לא מופיע בשום מקום שהחברות רשאיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הופיע גם קודם לכן. << דובר >> קריאה: << דובר >> קודם לא היה חובה על החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם עכשיו אין חובה כזאת. מה, אפשר להכריח אותם למכור מספרים? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים בעלי הרישיון והמנוי או קבוצת מנויים כך וכך. רשאים, זה לא מופיע היום בגרסה החדשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כתוב, מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הכול בסדר, הכול וולונטרי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם יש מקום ספציפי תכוון אותנו ונשמח לראות. כרגע אני לא רואה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> סעיף 51ג1, שנוגע להגבלה של קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטית. אין לנו יכולת לדעת האם החיוג נעשה ממערכת חיוג אוטומטית או לא. אנחנו לא מודעים לזה, אין לנו יכולת לדעת את זה ובסופו של דבר אנחנו גם לא יודעים מה תוכן השיחות שנכנסות, זה ברור ומובן מאליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה אומר שאם מנוי או קבוצת מנויים יבקשו הגבלה כזאת חברות התקשורת לא יידעו. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> נכון, הם לא יידעו לזהות את השיחות האלה ואין לנו למעשה את היכולת לחסום אותן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם זו לא מערכת אוטומטית אז אי אפשר לחסום. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> ואם אין להם יכולת לדעת גם אי אפשר לחסום. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> זה מה שאנחנו אומרים, אנחנו טוענים שהדרישה הזאת היא דרישה שהיא לא ברת יישום, לא ניתן יהיה ליישם אותה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין חיוב לחסום כל מערכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל היא לא ברת יישום היום, אולי בעוד שנה כן. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> יכול להיות שאפשר יהיה אולי לפתח מערכות כאלה ואחרות, אבל זה כבר מכניס אותנו לסיפור אחר של פיתוח מערכות ייעודיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אופציות של הגבלות. אם אתה לא יכול אז זה לא יהיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתייחס לסעיף קטן (ב) שכמו שאמרתי בדיון שהתקיים אתמול, מדובר על רשימה של הגבלות וחסימות שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש במסגרת אותו סל שירותים ייעודי. אני מניח שאם הגבלה מסוימת לא ניתנת ליישום אז החברה גם לא תציע אותה והמנוי לא יוכל לבקש וגם אם יבקש אי אפשר יהיה ליישם אותה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אבל אולי נכון יותר להסיר אותה מהחוק לעת עתה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, יש חברות שכן עושות את זה היום. מי שלא יכול שלא יעשה, מי שיכול שיעשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו יודעים לזהות צנטוקים ואת כל הספאמים. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> הרי ברגע שזה יהיה ניתן לביצוע לא יהיה צורך לציין שמדובר במערכות אוטומטיות בלאו הכי, אז מדוע לציין מערכות אוטומטיות נכון להיום בחוק כשזו דרישה שלא ניתנת ליישום? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה נועד למנוע חסימה של שיחה לא ממערכת חיוג אוטומטית. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אבל שוב, אנחנו לא יודעים האם החסימה היא ממערכת אוטומטית. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> יש חברות שיכולות לדעת. אם יש יכולת לדעת אפשר לחסום. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אין יכולת, טכנית אין יכולת היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני אומר לך שיש יכולת. יש פה בחור טכני שיידע לעשות את זה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אני אומר לך שאני מדבר בשם החברות ואין יכולת כזאת וזה עניין שמוסכם על כולם. היכולת הזאת היום לא קיימת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז אל תעשו את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש פה חברים שהם נותנים את השירות הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כל שיחה שיש להם אתה יודע שאתה יכול לחסום אותה. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> אז אם זה שירות כל כך טוב למה אתם מתנגדים שנוכל לתת אותו? אתם ככה חוסמים את האפשרות. אתם פשוט מפחדים שיעברו אלינו כי יש לנו פתרונות טכנולוגיים שאתם לא יודעים, לכן אתם מנסים לפגוע בתחרות. זה בדיוק העניין, יש פתרונות שאנחנו יודעים לתת, אתם לא, אז אתם מנסים לפגוע בתחרות ושאנשים לא יוכלו לעבור אלינו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רק תבחרו בצורה הוגנת ולא לנסות לפגוע בזכות הקניין שלנו. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> קיבלת את התשובה, בדיוק הסברת במה אתם מאוימים מאיתנו, למה אתם מנסים להגביל. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> הגישה היא, שוב, ששירותים שלא ניתן לתת ומבחינה טכנית לא ניתנים למימוש אין סיבה ולא נכון לדרוש את זה בחוק או לציין את זה בחוק. בלאו הכי אם יום אחד זה יינתן - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אז מה יעשו? ישנו את החוק? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> לשנות את הנוסח, להוריד את המילים האלה. יש הבדל בין מערכת חיוג אוטומטית להוראות הסעיף של חוק הספאם. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא מדובר בחוק הספאם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> באמת? << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> מה באמת? למה אתה כל כך מופתע? אני לא מצליח להבין. אני מייצג היום ארבע חברות סלולר מהגדולות, הדבר הזה לא ניתן לביצוע. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אם זה לא ניתן אז לא יהיה בשוק, ואם יהיה ניתן לאחד תהיה תחרות וכולם יעשו את זה אחריו. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> לא נכון לציין בחוק דרישה שלא ניתנת לביצוע. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה לא דרישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא דרישה, זה אופציה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> לציין אפשרות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרתי שזה לא דרישה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> האופציה הזאת היא לא בריאה שתהיה בחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אנחנו בפסקה הזאת, ברוריה, אתם רוצים להתייחס לשאלות שנשאלו אתמול כאשר עסקנו בסעיף קטן (ב)(2) לגבי ההודעה או הפרסום של רשימת מספרי טלפון שהחיוג אליהם מוגבל? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני מציעה שהפרסום ייעשה תוך יום עבודה אחד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה היה 'בסמוך'? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן, במקום 'בסמוך'. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> במקום 'בסמוך' יהיה 'תוך 24 שעות'. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא, יום עבודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ונשארנו עם תאגידים אבל עם חובת מסירת הודעה ללקוח הפרטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כבר נוסח? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה במסגרת משרד התקשורת שגם הפצנו אתמול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה נוסח שכבר נכנס? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> יש נוסח לדיון ביום 7.5 ויש נוסח של הצעות משרד התקשורת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נושא שעלה אתמול בדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי תחושה שהיו"ר כבר התעייף מהנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא התעייפתי בכלל, אני נותן לאנשים לדבר, מה אתם שאני אעשה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הייתה גם הצעה שהיושב ראש ביקש ממשרד המשפטים לבדוק, הצעה ליום קבוע, שהספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו. הייתה הצעה להחליף את האיסור הזה באיסור מידע על שמות המינויים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן, אנחנו מתנגדים לזה כפי שהתנגדנו אתמול. אני רוצה להגיד לאיזה הצעה אני מתייחסת, כי הייתה לנו איזה שהיא אי הבנה בינינו, הבקשה היא לאפשר העברה של מספרי טלפון מחברות הסלולר בלי שמות לתאגיד. נכון, חבר הכנסת ברוכי? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז אנחנו אכן מתנגדים אליה. דבר ראשון, וזה הנימוק המיידי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק שואל אם הצלחתם להבין מה התכלית, מה הסיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך שעוד לא מונית לשופט. השופטים שואלים מה התכלית, אתה כל רגע שואל מה התכלית. זה שאתה מכין את הבג"צ, את זה הבנתי, אבל לא צריך להגזים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא יכול גם להגיש את הבג"צ וגם להיות שופט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כי אתה כמו שופט עכשיו, מה התכלית? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה רק בשיטת המשפט שאתם מנסים לקדם, שאתה גם התובע, גם השופט, גם המוציא להורג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר בכל מילה לשאול מה התכלית. התכלית היא על כל החוק, לא על חלק מהחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, מה הסיבה שהוועדות צריכות את בנק המספרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הסיבה זה משהו אחר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תכלית זה סיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תכלית זה על כל החקיקה, לא על כל מילה בחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הצורך בבנק של מאות אלפי מספרים שנגיש לוועדת הרבנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תעני, בבקשה. אנחנו שאלנו קודם, קריב. תעני לשאלה ששאלנו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו מתנגדים להצעה הזאת, בראש ובראשונה, כפי שציינתי אתמול, הצורך בדבר הזה הוא לא ברור, אבל אני אתייחס מעבר לכך. דבר ראשון, בפול כל כך גדול של מספרים, אנחנו מדברים על עשרות אלפי מספרים, אין לנו יכולת לדעת שלא יהיו שם מספרים של אנשים פרטיים. העברה של מספר של אדם פרטי, גם אם זה לא מזוהה בשמו, זו כמובן הפרה של חוק הגנת הפרטיות, גם בסעיף של פגיעה בפרטיות, גם בסעיף של פגיעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברוכי, אתה שאלת את זה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתמול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קריב? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא הצעתי להעביר מאות אלפי מספרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעכשיו והלאה, כשאתה שואל שאלה אני רוצה לדעת מה התכלית של השאלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, אין שום בעיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהתכלית ברורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, לא ברורה לי. אני הולך בקצב שלו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לגבי מספרים פרטיים הדבר הזה מנוגד להוראות חוק הגנת הפרטיות ודיני הגנת פרטיות במאגרי מידע, זה דבר ראשון. לגבי מספרים לא פרטיים, שוב, אני אקדים ואומר שלא הוצגה תשתית עובדתית. אני לא לגמרי יודעת על מה אנחנו מדברים, אבל העברה של כמות אדירה של מספרי טלפון לגורם פרטי למטרות רווח זה דבר שהוא תקדימי ומאוד מאוד מוזר. אפשר להניח שיש עוד הרבה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה את אומרת פגיעה בזכות הפרטיות? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אוהבים לדבר בזכויות, בפגיעה בזכות. פה זכות קניין, פה זכות חוקתית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, כשאנחנו מדברים לא בזכויות אתם אומרים שאנחנו מדברים לא במשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעניין אותי פשוט. אני מנחה אותה לכיוון הנכון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדוני, איש אחד פורץ לי לטלפון ומכניס לי שיחות שאני לא רוצה לקבל אותן, האם זה פוגע בזכות שלי, כן או לא? שאלתי כבר כמה פעמים ולא קיבלתי תשובה. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> כבוד ועדת הרבנים, האם היום נותנים? לפי מידע שיש לי אני חושב שכבר היום הם מעבירים מידע בצורה לא חוקית. יש לי אפילו הוכחות לזה, שיש שיתוף פעולה שהחברות נותנות מידע לוועדת הרבנים בצורה לא חוקית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אם תמשיך לדבר בסוף לא תוכל להתפלל בבתי כנסת. ברוכי, שמעת? אנחנו לא נתקן את הסעיף הזה. תעברו הלאה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שהיא תענה לי על השאלה שלי, אם יש איזה שהיא חברה שמחדירה לי שיחות שאני לא רוצה לקבל אותן, זה פוגע בזכות הקניין שלי, כן או לא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה מחדירה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יש פה את משרד התקשורת שיכול להשיב. נדמה לי שזה נוגד את ההוראות - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל את אחראית על זכויות הקניין פה, לא? ככה הצגת את עצמך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חבר הכנסת ברוכי, אנחנו מתייחסים אחד לשני בכבוד לאורך כל הדרך. אני לא אחראית על זכות הקניין, אני אחראית לענות על שאלות משפטיות שמופנות למשרד המשפטים בדיוני הוועדה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז הנה שאלתי שאלה משפטית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא יודעת מה הסיטואציה ועל כן אני לא יודעת מה התשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע כמה ישיבות מתקשרות אליי ביום ומבקשות תרומה? לרוב אני אומר להן, מדבר הרב הרפורמי גלעד קריב והן כבר לא מבקשות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חשבתי שמבקשים כפול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מבין, מה זאת אומרת? אליך לא מתקשרים כל היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, הכסף שלך רפורמי? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע, הייתי מבקש כפול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא שואל אותם מה תכלית התרומה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני יודע מה תכלית התרומה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חבר הכנסת ברוכי, הבעיה הזאת של הצנטוקים או צלטוקים, אני לא מדייקת במושג, זו בעיה שאתם שבים ומעלים לאורך הדיונים ואוזנינו לא אטומות, אנחנו שומעים, ואם אתם רוצים לדבר על הנושא הזה, לדבר על הבעיה באופן רציני ולחפש לה פתרון, אנחנו פה לשמוע. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הכניסו, סינון שיחות נכנסות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אגב התקלה שכזאת תוך כדי דיוני הוועדה אין לי תשובה לשאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התשובה למה שאתה שואל, החוק נותן אופציה ולכן אנחנו נשאיר את זה בחוק. אם אתם לא יכולים ליישם את זה אל תיישמו את זה, זה הכול, תודיעו שאתם לא יכולים. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> אדוני, ביחס לתוספת שנוספה בסעיף הזה, הציעו למעט את העניין של אספקת התוכן. בתוספת שהוצעה על ידי משרד התקשורת נכתב שהודעה תישלח למספר בודד למעט כאשר המספר משמש לאספקת תוכן. הבעיה שאין כאן הגדרה בחוק של מה זה אספקת תוכן ואני חושב שחיוני ביותר שברגע שממעטים זכות להגדיר מה זה אספקת תוכן. אני חשבתי על הגדרה שנראית לי טובה ויעילה, העמדה לרשות הציבור של מידע קולי מוקלט וממוחשב. סגרנו את העניין הזה, זה די ברור, אפשר גם להבין מה התכלית ובמקרה כזה, אם יש מעמסה במצב כזה אז אפשר לא ליידע את המנויים, בשאר המקרים צריך ליידע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש פה דבר מעניין כי כשאני הצעתי שנשתמש באותו רעיון להבחנה בין קווים שמותר לחסום לקווים שלא מותר לחסום, כי אני טוען שאסור לחסום קווים פרטיים, אז באתם ואמרתם שאי אפשר להגדיר מה זה קו של אספקת תוכן או לא. אז תחליטו. אם אפשר לדבר על קו שעיקרו אספקת תוכן אז אפשר גם לקבוע הוראה פוזיטיבית שאסור לחסום קווים בבעלות פרטית, לא של תאגיד, שעיקר שימושם הוא לא אספקת תוכן. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כבר הסברנו שאנחנו חוסמים קווים פרטיים של אנשים שעוסקים במקצועות שהצנעה יפה להם, אנחנו לא נבדוק מה עיקר השימוש שלהם בדיוק, זה חלק מהעניין וזה חלק מה - - - << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> אבי רימון, אתם חוסמים ארבעה מיליון מספרים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת מה ההגדרה של מקצועות - - - << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, אתה מחויב לתת אמות מידה, זה מה שיהיה בחוק. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז אני מתנגד גם לצורה שאתה מגדיר אותה, כי אני לצורך העניין מייצג ציבור אמוני שחי לפי אמונתו ויש לו זכות להיות סובייקטיבי ויש לו זכות להיות דתי ויש לו גם את זכות - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני מחזיק פה דף שוועדת הרבנים חסמו, דף של הרבנות הראשית לישראל. הרבנות הראשית לישראל מבקשת לפתוח את הקו שלה. זה תאגיד לכל דבר - - - אספקת תוכן וחוסמים אותה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש לו את הזכות גם להיות לא מקובל על כולם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יכול לחזור אלף פעמים על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, עצרו, כל אחד ידבר בזכות הדיבור שלו. הבנתי שאתם עושים לי פיליבסטר, אבל שתדעו שב-25.6 יהיו הצבעות על החוק, אז חבל לכם על הפיליבסטר. טענות נכונות שצריכים להתייחס אליהן כן נתייחס אליהן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נהדר, אז יש לנו עוד חודש ביחד, לך ולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל צריך להכין את התיקונים. אבל אם אתם תמשיכו – שמתי לב שהצד הזה, לא אתם, אתם יכולים לעשות לי פיליבסטר, הם עושים לי פיליבסטר גם כן, אי אפשר על כל דבר לטעון טענה סתם. אם יש לכם משהו שקשור לנוסח והוא חשוב אין לי בעיה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן, הבקשה בנוסח שגם אספקת תוכן יקבלו את ההודעה. מה הבעיה? זה לא מכביד על שום דבר. אני בתור אספקת תוכן לפעמים אני רוצה לקבל את ההודעה שחסמו אותי, אני לא צריך להסתכל דווקא באתר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה ההגדרה שהצעת? << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> הצעתי הגדרה של העמדה לרשות הציבור של מידע קולי מוקלט וממוחשב למעט כאשר מדובר במידע פרטי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יכול להיות הגדרה, יש מספיק קווי תוכן שעומדים אנשים חיים מאחורי הקווים האלה. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> אז תודיע להם. אם יש אדם חי תודיע להם. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יודיעו להם שנחסמו, זה הדיון פה בעצם. מה הבעיה להודיע להם? למה הם צריכים לחפש - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע טוב מאוד את המשחק של - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני מחזיק פה דף של הרבנות הראשית לישראל, הם חסמו קו תוכן שלה, היא פונה לוועדת הרבנים שיפתחו לה את הקו. האם הרבנות הראשית צריכה להסתכל כל יום באתר אם חסמו לה את הקו? שיקבלו הודעה שחסמו להם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אין בן אדם שעונה בצד השני - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברוריה, אתם חושבים שצריך להגדיר אספקת תוכן? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה מקובל עליי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מקובל עלייך ההגדרה שהוא הציע? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל לא יכול להיות כי יש מספיק קווי תוכן של אנשים חיים שעומדים מאחורי הקווים האלה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אם לא יכולים לדעת אם יש בן אדם או מכונה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחזור על מה שהצעת לגבי הניסוח. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> העמדה לרשות הציבור של מידע מוקלט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנסח את זה, לא באופן כללי. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> זו הגדרה. אני מגדיר, אספקת תוכן, שתהיה בסעיף 1 לחוק מה זה אספקת תוכן. בסעיף 1 לחוק התקשורת ייכתב: אספקת תוכן, העמדה לרשות הציבור של מידע קולי מוקלט או ממוחשב למעט כאשר מדובר במידע פרטי. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אנחנו מתנגדים להגדרה הזו, עם הלמעט האחרון כי זה נודע לשבש את כל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת אתה מוכן להגדרה בלי ה'למעט'? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן, ולהוסיף 'או מידע חי'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה מידע חי? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כשאני מדבר איתך זה מידע חי. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> הכוונה לשידור של נניח טלוויזיה או רדיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה משתמש במילים לא משפטיות, מה זה מידע חי? << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> אפשר להשתמש במינוח של חוק זכות יוצרים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נדמה לי שהוא מתכוון לשיח עם אדם חי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התקשורת והמשפטים והיועץ המשפטי, יש משהו במה שהוא אומר, תראו את הניסוח הנכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נוסיף הגדרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תוסיפו משהו. שמעת מה הוא אמר, גם שידור ישיר כזה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> בלי ה'למעט'. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל שיודיעו לכולם, גם שיהיה באתר אם זה אספקת תוכן וגם שיודיעו לו פיזית. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה נוגע לנו, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא מייצג אותך. הוא עורך דין, נכון? הוא מייצג אותך, הוא אומר את הדברים, בשביל מה אתה צריך לחזור אחריו? תאמין לי, הוא ייצג אותך יפה עכשיו. בשביל מה כל דבר אתה צריך להגיד? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תזכורות מוקלטות ששולחים לאנשים זה אספקת תוכן? << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> בגלל זה אמרתי 'למעט מידע פרטי'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה מידע פרטי? << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> מידע שנוגע לאדם באופן אישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לבדוק כל דבר. מרוב ניסוחים אי אפשר יהיה לעשות כלום. תוריד את ה'למעט', אבל תכניס את הנושא של שידור חי. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> הנקודה שהיא העלתה כרגע, לדוגמה תזכורת על תור לרופא או משהו כזה, זה מה שהגדרתי אותו כמידע אישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מי יבדוק את זה? אתה חושב שמישהו יכול לבדוק את זה? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> ספק מורשה לא יודע מה התוכן של השיחה. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> אבל לא הספק המורשה הוא זה שבפועל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתת לו הוראה מה לעשות, ביקשת ממנו, נגמר. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> לא, אבל הוא מקבל הנחיה, הוא אמור לקבל מהוועדה את ההנחיה. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> אם הוא לא יודע איך זה יכול להיות הל'מעט'? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כזה קו לא מקבל בכלל הודעות. מספיק לטרלל. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> מה לא מקבל? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הוא לא מקבל. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> הרבנות אמרה במשרד התקשורת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. סיימנו את הסעיף, משרד המשפטים, משרד התקשורת והיועץ המשפטי יבדקו איך מנסחים את זה. הם הבינו את המסר, עכשיו הם יצטרכו לעשות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש עוד שאלה שנשארה פתוחה. בסעיף קטן (א) שהקראנו אתמול מדובר על בקשה מפורשת שאנחנו הקראנו שתימסר באופן שניתן לתיעוד ובכלל זה תיעוד קולי, והשאלה היא לגבי אופן מסירת הבקשה. אנחנו שאלנו, ככל שמדובר על בקשה מפורשת, כלומר שיש גמירות דעת, האם האמצעי או הדרך שבה ניתנת אותה בקשה משנה כאן או שצריך להגדיר אותה במפורש? שאם אפשר להסתפק גם בתיעוד קולי ולא צריך רק דרישה בכתב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? תיעוד קולי נשמע לי יותר טוב מבכתב. בכתב עוד יכולים להגיד לא חתמת, כן חתמת, לא הציגו לך את זה נכון, קולי זה בקולו, זה נשמע לי יותר רציני מאשר חתימה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו עדיין מחזיקים בעמדה שהסכמה בעניין הזה צריכה להינתן בכתב ואני אסביר למה. אני פותחת ואומרת, זה נכון שתקנות ההיתר הכללי קובעות היום שהסכמה מפורשת יכולה להינתן גם בעל פה, אבל אנחנו חושבים שהמאפיינים של ההסכם הזה הם כאלה שמצריכים להגביר את האינדיקציה של גמירות הדעת וזה מכמה טעמים. נקודת המוצא הרגילה בהסכם סלולר רגיל זה שאני מסכים לתנאים המסחריים נכון לאותו רגע, אבל בכל רגע שאני אשנה את דעתי אני יכול לקום וללכת ואין עם זה שום בעיה. זה הסכם שהוא אוורירי במובן הזה. עם המספר כמובן. לעומת זאת הסכם קו כשר הוא הסכם שבו אני מסכים, דבר ראשון, אני מקבל על עצמי שורה מאוד רחבה של חסימות, דבר שני, אני מקבל על עצמי את מגבלת הניוד, והדבר השלישי הוא שאני מקבל על עצמי שאני לא יכול לשנות את דעתי אף פעם לעולם ועד, אלא אם אני מוותר על המספר. ההסכם הזה, בסך הכול המאפיינים שלו הוא הסכם יותר כבד שההגבלה בו על חופש הרצון היא יותר משמעותית ולכן אנחנו חושבים שנדרשת הסכמה בכתב. אני מודה שזה גם לא נראה לי מייצר בירוקרטיה יוצאת דופן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מבחינה מעשית אי אפשר ליישם את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עוד משפט אחד. ממילא חוק התקשורת ותקנות ההיתר הכללי מחייבות שיהיה הסכם בכתב. אם נוצר פה רושם אחר או אם זה לא נאכף, אני לא יודעת, אבל גם היום החוק והתקנות מחייבים שיהיה הסכם בכתב. זה חייב להתקיים. לכן אנחנו רק שואלים האם הוא נדרש לחתום על ההסכם או להקליט הודעה או ווטסאפ או כל מיני חלופות שעלו פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין ווטסאפ, זה כשר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> סליחה. אני הצגתי את הטעמים למה אנחנו חושבים שנדרש כאן בכתב ולהבהיר למען הסר ספק שיש הסכם כתוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה שלי, אם אני בטלפון עם הבנק, 100,000 שקל הלוואה אפשר לקבל באשראי, בטלפון מהבנק, שואלים אותי, מקריאים לי משהו או שלא מקריאים, לפעמים גם זה לא, לפעמים זה בקליק. בסופו של דבר, קחי את כל מה שהוא ישתמש כל החיים שלו הוא לא יגיע למחיר של ההלוואה הזאת כולל מחיר המכשיר ופה את מתירה, כלומר את אומרת אין שום בעיה. גם אם את רוצה להגיד לי שיש פה משהו מסוים שהוא ייחודי בהסכם הזה, גם סכום יכול להיות ייחודי בתשלומים שלו, יכול להיות ייחודי בתנאים שלו, יכול להיות ייחודי בסכום שלו ושם את לא מצריכה את ההסכמה בכתב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> א', אני לא יודעת עובדתית להתייחס למה שאתה אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא יודעת? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אני לא יודעת מה הכללים שחלים על נטילת הלוואה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתמול ציינו את זה בדיון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא יודעת. אתם רוצים אני אבדוק את זה, נדמה לי שבשביל לפתוח חשבון בנק, אגב, אתה חייב להגיע לבנק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא דיברתי על לפתוח חשבון. אגב גם לפתוח חשבון בנק את לא חייבת להגיע, את יכולה דרך האתר היום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני מוכנה לקבל על עצמי שיעורי בית כבסוף כל ישיבה ולבדוק גם את הנקודה הזאת. אנחנו הצגנו את עמדתנו, ממילא חייב להיות הסכם כתוב. אם אין היום הסכם כתוב זאת בעיה אחרת שצריך לדבר עליה, אבל חייב להיות הסכם כתוב, החוק הזה לא אמור למעט מהדבר הזה. אנחנו לא מבינים מה הקושי הגדול בדרישה שאדם יחתום על הסכם שבו הוא מבטא את הסכמתו המפורשת למכלול של ההסכם הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקושי הוא להוסיף עוד משהו ועוד משהו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שאלה למשרד התקשורת, משרד התקשורת בדק האם היום יש הסכם - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ברשותכם, איתי, אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד בהקשר הזה של ההסכמה והמפורשת ולמה אנחנו חושבים שזה נורא נורא חשוב. בסופו של דבר ההסדר הזה בכללותו ייבחן גם במישור החוקתי, בין אם תהיה עתירה ובין אם לא תהיה עתירה, גם הייעוץ המשפטי של הוועדה בסופו של דבר יצטרך לעשות את הבחינה הזאת. התשובה למרבית השאלות, הקושיות, הטרוניות, שמועלות כאן בדיונים שאתם מציגים היא שהכול מיוסד על ההסכמה של היחיד שנכנס להסכם הזה ביודעין, בהבנה, הוא מבין בדיוק מה הוא מקבל על עצמו, הוא מבין את הניידות, הוא מבין שזה בלתי הדיר ושזה לעולם ועד. אם כך הדבר, אני לא מציגה את הדברים כתנאים, אז ההסכמה צריכה להיות הסכמה חזקה. אנחנו בסך הכול מדברים על חתימה על הסכם לרכישת שירות סלולר כשר. לא ביקשתי עכשיו, לא יודעת, שמישהו יקפוץ איך שהוא. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> שממילא יש חובה כזאת היום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שממילא יש חובה לייצר הסכם כתוב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ברוריה, לי אין בעיה להסכים לכתב, אבל שתהיה אותה אכיפה ואותה משמעות לחובה שיש היום לחתום על הסכמים בכתב. שיהיה אותו דבר. בשוק זה לא ישים. אני קניתי שני סימים מגולן, לא חתמתי על שום נייר, שום דבר. אתם יודעים את זה. עזבו, זו עבודה בעיניים פה מה שקורה. << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> בעל החנות חתם במקומך כנראה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה לא חרדי שאתה צריך להשמיץ. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חייב בכל זאת לשאול, אם היינו כותבים בקשה מפורשת בכתב. אם נכתוב עכשיו אמצעי אחר האם זה הופך את הרצון לפחות מפורש? אני לא כל כך בטוח. אני שואל במה שנקרא במציאות של החיים, אם אני עכשיו רוכש חבילת תקשורת ושולחים לי למייל הסכם כתוב ואומרים לי – לא יודע מה. אני אפילו לא זוכר שאי פעם חתמתי ממש על הסכם כזה. אבל שולחים לי במייל הסכם כתוב, זה מקיים את דרישת הכתב, את גמירות הדעת? או אם שולחים לי הודעה מוקלטת ואומרים לי לאשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק זה, נגיד שקיבלתי את מה שאתם אומרים, אז מה? אחר כך זה הופך את זה להיות בסדר מבחינה חוקתית? אתם באים בכל מיני דברים שאתם אומרים ואחר כך אתם באים ואומרים, רק רגע למרות כל זה – למרות כל זה אתם אומרים משהו אחר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זאת לא האמירה. אם אנחנו בונים את ההסדר כמבוסס על הסכמה, ונדמה לי שאנחנו עושים את זה, ההסכמה צריכה להיות סוליד, לאורך כל הדרך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל התקנות אומרות שאפשר באמצעי אחר, נכון? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הסברתי למה אנחנו חושבים ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתי את ההסבר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הוועדה לא חייבת לקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוועדה יכולה גם לא לקבל את מה שאת אומרת, הוועדה יכולה הרבה דברים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שהיא אמרה עכשיו בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מנסים ללכת ביחד. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני שותף לדעה של חברתי שההסכמה צריכה להיות מפורשת וברורה ואפשר גם עוד צעד, שהיא צריכה להיות מתועדת. את שיטת התיעוד לא חייבים לקבוע בחוק, כי אחרת אנחנו נקבע כאן משהו שיהיה אות מתה. היום אנשים מתקשרים לחברת הסלולר שלהם בזה שהם קונים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת לא תיקבע בחוק? אז משרד התקשורת ייתן הנחיות? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא, לא חייב לתת הנחיות, יש כאן חוק ובתי המשפט יפרשו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת נו. הרי כל הבעיה היא, מה שהיא אומרת זה דבר מאוד פשוט, אתה לא יכול להתעלם מזה, היא אומרת: אם אתה טוען שהמספר לא שייך אליו אלא באופן כללי ברגע שהוא ויתר על הזכות שלו לקחת את המספר ולהשאיר אותו בקומה אז זה צריך להיות מפורש בכתב. אתה אומר לא, אז שיהיה לא ברור? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אין חולק שההסכמה צריכה להיות מפורשת ואני מבין גם את הדרישה לתיעוד, אני חושב שהספקים מספיק אחראים כדי לדאוג לאמצעי תיעוד נאותים, זה יכול להיות בכתב אם הם רוצים, ואם יורדים לקיוסק זה יכול להיות באמצעות הקלטה, זה יכול להיות באמצעות וידאו, זה יכול להיות באמצעות הודעה קולית שתישלח ללקוח, שאגב היא הרבה יותר משמעותית מבחינת ההסכמה מדעת, והאדם ילחץ כן, אני מאשר, ילחץ 1. זה הרבה יותר משמעותי, גם הרבה יותר קל לאחזר ולתעד את זה. אני מבקש גם שלא ייקבעו הוראות שמפלות את הציבור הדתי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה לא עניין של אפליה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא, זו אפליה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יש פה הסכם ייחודי ואנחנו עוסקים בקביעת הסדרה ייחודית, זה לא עניין של אפליה. אף אחד לא מכריח אף אדם להתקשר באף הסכם סלולרי והחוק גם לא עוסק בציבור החרדי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין ספק שזה הנושא הכי בוער במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה רלוונטי? יש לנו הרבה נושאים שאנחנו מטפלים. מה זה שייך אחד לשני? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לראות את כל החוקים שאנחנו מעבירים, כולל האופוזיציה? עכשיו מעבירים חוק למירב כהן, אז מה? אז יש נושאים יותר חשובים? פחות חשובים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שצריך לעסוק עכשיו בנושאים בוערים אחרים על סדר היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוועדה שלנו, זה אחד הנושאים שבא אלינו. אני לא מבין את הטענה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מבין את הטענה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא מבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תושבי הצפון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בבקשה, אנחנו נבקש ממך אישור באיזה נושא לדון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן, אבל זה לא אחד מהנושאים הבוערים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור לבוער או לא בוער. זה נושא על סדר היום שלנו כבר חצי שנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבל מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולפי התקנון אנחנו לא יכולים להחזיק חוק יותר מחצי שנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז תגנוז אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק כבר עם הדברים האלה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אם לצורך העניין אדם שמצטרף למסלול מקבל הודעה מפורשת במכשיר שלו: דע לך כי אתה עכשיו מצטרף למסלול זה וזה עם ההגבלות א' עד ג', אנא אשר 1 או 0. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נבחן את זה יותר מאוחר. << דובר >> קריאה: << דובר >> צריך לזכור שבתי המשפט הגמישו את דרישות הכתב בכל התחומים, גם בהתיישנות הפכו את ההקלטה להקלטה מעין זה. אז בדיוק בחוק הזה אנחנו מחזירים את דרישת הכתב הארכאית? גם במקרקעין. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> אני רוצה להעיר הערה על סעיף קטן (ב)(2). הצורך להעלות לאתר אינטרנט רשימת מספרי טלפון של תאגידים. כל ספק יכול להיות אחראי על מספרי הטלפון שלו, אבל במידה שרוצים ליצור מאגר שיש בו את מספרי הטלפון של כל התאגידים צריך בחוק לקבוע שהמבקש יעביר את המידע הזה ליתר החברות וכך אנחנו נוכל ליצור מאגר אחד. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> המבקש לא יכול לדעת את השם של התאגיד, הוא יידע רק את המספר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מי שחוסם זה החברה עצמה. << אורח >> צביקה גושן: << אורח >> כן, אבל בסופו של דבר אתה רוצה שיהיה מידע אחיד, שאתה תצטרך להיכנס לכל - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הוא לא מכיר את ועדת הרבנים. הם לא רוצים להזכיר את ועדת הרבנים בחוק, הם רוצים שהחברה היא האחראית, הספק המוביל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> - - - זה שעסקים קורסים בצפון, שיש בקו העימות שלא מקבלים חל"ת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו דנים גם בזה, תסלח לי, עם כל הכבוד. גם בדברים האלה אני דנתי, אתה לא היית בדיונים. מה זה שייך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, גם בזה וגם בזה דנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לראות את סדר היום שלנו בשלושה-ארבעה חודשים? אני אראה לך. תשלחי לו את זה, בבקשה, שיראה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עידית, תשלחי לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו באמת. אתם רק יש לכם טענות, אתה היית בדיונים? לא היית בדיונים. לא צריך להגזים. אני מוכן לספוג ביקורת, אבל לא סתם ביקורת. אנחנו דנו גם בצפון, גם בדרום, גם בבעיות, אני אראה לך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הכול נפתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? לא כל דבר אנחנו יכולים לפתור. ועדת הכלכלה היא לא במקום הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא מפקחת על הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מפקחת וגם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק אין מה לפקח כי הממשלה לא עושה כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא עושה הרבה דברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה היא עושה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא עושה, הרבה יותר ממה שאתם עשיתם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתייחסים לקו העימות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה יותר, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתייחסים לתושבי קו העימות? כולם גרים ברעננה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, אני לא רוצה עכשיו – אתה רוצה לדון על החוק? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה לדון על החוק, אני רוצה לדון על הצפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לך הערה על החוק תגיד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך הערה? אז תגיד אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שאתה תועיל להם יותר אם אתה תיסע לשם מאשר פה תבזבז את הזמן שלך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייתי שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תיסע עוד פעם. היום הייתי בוועדת כספים בדיונים על יוקר המחיה, על האינפלציה, הייתי בוועדת עבודה ורווחה, לא מזמן הסתיים חוק של הרשות למלחמה בעוני, ועדת חוץ וביטחון על המלחמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אמחא לך כפיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תמחא לי כפיים, זה השליחות שלי, אבל אל תבוא ותיתן ביקורת שהיא לא נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תמחא, אתה אומר ביקורת שהיא לא כל כך נכונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור שאני אתן ביקורת, כי החוק הזה לא רלוונטי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אם זה לא רלוונטי אתה יכול ללכת אם אתה רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני צריך לשמור על הציבור שלי כי אתם עושים פה נזק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה? בינתיים נזקים אתם עושים, לא אנחנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלא תעשו נזקים. לאן תובילו אותנו עוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, שמענו את הדברים. << דובר >> קריאה: << דובר >> הציבור שלך מחזיק בטלפון - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, בוודאי, יש להט"בים מחזיקים בטלפון כשר שאתם עכשיו מונעים מהם גישה לקווי סיוע. כן, 17% מהפונים לקווי הסיוע הם צעירים חרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מעוניין לשוחח עם אותם אלה אם באמת הם מחזיקים קווים כשרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין שום בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשמחה רבה, אני גם אעזור להם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 17% מהפונים לקווי הסיוע הם צעירים חרדים עם טלפונים כשרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון הולך להתנדב בקווי הסיוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תיכף נדבר, ינון, על דוח הלהט"בופוביה של מה שהממשלה שלך חוללה לצעירים להט"בים גם מהחברה החרדית, שכמות ההומופוביה שהם סופגים גדולה פי כמה וכמה בשנה האחרונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לנו את הרשימה של הטלפונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לי, אני לא יכול לתת לכם את הרשימה כי לי אין ריכוז כמו שאתם עכשיו מבקשים בחוק הזה, שפוגע בפרטיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יודע אפילו של אחד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול ל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את זה טענת בדיון הכללי, יש לך הערה על סעיף מסוים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שיש לי. תגיד לי מתי אתה רוצה, אני מחכה בסבלנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כשיגיע משהו שאתה רוצה להעיר על סעיף ספציפי אני אתן לך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני מחכה כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השינוי הבא הוא בפסקה (4) בסעיף קטן (ב) עמוד 3, מדברים שוב על שורת ההגבלות או החסימות האפשריות. לפסקה (4) שמתחילה בתיבה: "על אף האמור בסעיף 5א(ו) – הגבלת ניידות מספרים, בתנאי שמתקיימים כל אלה:", זו ההגבלה על ניידות מספרים שיש לגביה שורה של תנאים. השינוי הראשון בפסקת משנה (ב), מחקנו 'יחיד מסוים או', כלומר מדובר רק על תאגיד, כפי שאמרנו לגבי סעיפים אחרים. בעמוד הבא, בפסקת משנה (ג), אני אקרא את הפסקה בנוסח החדש. (ג) סל השירותים הייעודי ניתן בידי לפחות שלושה ספקים מורשים והוא כולל לפחות 6,000 מנויים, וזאת בתוך שלושה חודשים מיום תחילת שיווק סל השירותים הייעודי; השר רשאי, לבקשת ספק מורשה המספק שירותים במסגרת סל שירותים ייעודי, להאריך, בהחלטה מנומקת בכתב, את התקופה האמורה אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת; זה תנאי שהוסף לבקשת משרד התקשורת כדי להבטיח שאותה הגבלה על ניידות מספרים לא תיעשה על ידי גורם שמספק סל שירותים ייעודי לכמות מאוד מאוד קטנה של מנויים, כלומר לא משהו אזוטרי אלא באמת כמות משמעותית של מנויים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש לי הערה קטנה, לגבי גוף שכבר פועל היום בתחום הזה של מניעת שיחות וכל הדברים האלה, להקטין לו את הדרישות. להוריד את זה לשני ספקים, ומספר המנויים ל-4,000 מנויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה מוריד משלושה לשניים? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כי הוא כבר פועל היום ולא להטיל עליו תנאים כאלה שהוא לא יוכל להתמודד, כלומר לחסום אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בהוראות מעבר, זה לא פה. אם יש מישהו שפועל עם שני ספקים, זה בהוראות מעבר. אנחנו מדברים מבחינת החוק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> היושב ראש צודק, בהוראות המעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר, גוף שאין לו 10,000, יש לו עד 4,000, 6,000, אתה רוצה להוריד את זה ל-4,000? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן, מי שכבר היום פועל בשוק. גוף חדש שיקום, הוא יצטרך שלושה ספקים ויצטרך 6,000 מנויים, אבל גוף שכבר פועל היום בשוק, שיהיה לו חובה של שני ספקים ו-4,000 מנויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה עם זה, אבל זה בהוראות מעבר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה אולי מתאים להוראת מעבר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, זה מה שאמרנו, הוראות המעבר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> בעצם מדובר פה לא רק דווקא על החוק, על הקומה הכשרה, מדובר פה בכל בן אדם שרוצה לפתוח מסלול, למשל מי שרוצה לבנות קומה לישיבות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שאתה מסכים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> שנייה, תשמע מה שאני אומר. קומה עם SMS בלי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מסכים עם זה? ממש ימות המשיח. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> נכון, ימות המשיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה ספקים יש אצלך? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה לא אני, אני חברת תקשורת, אבל אני יודע שהעמותה לתקשורת כשרה, משום מה היא לא הגיעה היום, אני חושב שעם שניים ו-4,000 הוא בטוח מסתדר, אפילו יותר מזה, אבל יש פה נקודה אחרת, מדובר פה שרוצים לפתוח מסלולים חדשים ולעשות להם הגבלות. אחרי זה יכול להיות שתבוא קהילה ורוצים עם SMS ובלי אינטרנט, זו בעצם המהות של החוק כאן. אני חושב ששלושה חודשים ו-6,000 מנויים זה קצת יותר קשה בשביל כל משהו אחר שירצה להיות. צריך לעשות פה משהו של לאפשר להם, כמו שנה, או משהו בסגנון. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אמרנו שלושה חודשים עם אפשרות להאריך. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מה פירוש להאריך? לבקש מהשר וכן יצליח לא יצליח. תחשבי שאם הולכים על מסלול, ישיבות חב"ד, הם רוצים עכשיו SMS בלי אינטרנט, הם רוצים כולל סינון SMS, בשנה אפשר להגיע ל-6,000 בכיף. זה בעצם המדד. בסך הכול מדובר פה שמתחילים ואי אפשר למשוך להם מספרים, זו הנקודה. תן להם שנה, יתארגנו, אחרי שנה הבנו שאתה לא עובד, יאללה, תשחרר את הניודים קדימה. אבל שנה לתת להם להתארגן ולשמור בשנה הזאת על המספור שלהם. ברוריה, אני אומר לך מניסיון שלהגיע לשלושה זה מאוד מאוד קשה, בתור בעל רישיון אני אומר לך. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו מציעים להעלות לשישה חודשים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ושני ספקים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא, זו מגבלת ניידות. כדי לעשות מגבלת ניידות אנחנו צריכים להבטיח שלא יעשו בזה שימוש לתוכניות שאין בהן ממש או שהן נועדות להגביל תחרות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל צריך שתוך חצי שנה הוא יגיע לכמה ספקים. אני אסביר לך למה, כמו קומה כשרה, כשהיא התחילה אז הלכו למירס והם קפצו על העגלה, אחרי זה הצטרפו עוד חברות. כל פרויקט חדש שמתחיל הוא מתחיל עם חברה אחת ואז האחרים מצטרפים אליה. ברגע שרוצים פה כמה חברות, המשמעות של זה כאילו רוצים להגיד שאף אחד לא יכול להצטרף ולפתוח שום דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל תינתן תקופה לעמוד בתנאי הזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן, אבל הוא יכול להתחיל עם חברה אחת, תוך חצי שנה הוא צריך למצוא את עצמו עם שתיים או שלוש חברות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להתייחס. השאלה היא איך מתכוונים לעשות את זה, אם מתחילים עם ספק אחד זה מגדיל את החשש שהוצג פה בדיונים קודמים שיהיה שימוש בהסדר החקיקתי שאנחנו יוצרים פה כדי להכניס עכשיו גופים חדשים, לאו דווקא מהאזורים ומהאוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהם פה בחוק הזה והזליגה של איסורי הניידות שאנחנו לא רוצים שיזלגו לשוק הכללי תתרחב. אם אנחנו מאפשרים לגוף להיכנס עם ספק אחד אנחנו גם מאפשרים לגוף כזה להתקשר עם אחד מספקי הסלולר באיזה שהוא הסכם שאולי נותן הטבות ביום הראשון של הכניסה, אבל אחר כך סוגר את הלקוח מלצאת גם מהספק הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זו מהות החוק פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה יהיה אסון לרפורמה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה חשש שכמובן קיים מול האוכלוסייה שכבר קיימת היום ומשתמשת היום בשירותים האלה, חלק גדול מהדיונים - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל בשביל זה התנינו את התנאי של שלושה ספקים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חלק גדול מהדיונים נועדו להתמודד עם זה ובגלל זה באמת שלושה ספקים זה היה התנאי שהיה חשוב לנו כדי לאפשר שגם לאוכלוסייה שנבנית תחת הקווים הכשרים תהיה תחרות לפחות בין ספקים. אנחנו לא רוצים שזה יזלוג ויתרחב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו רוצים שמהרגע הראשון תהיה אפשרות למנוי להתנייד לחברה אחרת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני אסביר איפה הבעיה. ברגע שזה שלושה ספקים אתה מוצא את עצמך במקום שאתה לא יכול להגיע לזה, אין לך אפשרות להגיע לשלושה ספקים וזה לא עובד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היום המצב בשוק הסלולר הוא כזה שיש ריבוי ספקים. בהסדר אמיתי מהסוג הזה אני לא חושב שיש בעיה אמיתית להתקשר עם שלושה ספקים מראש וזה מאפשר למנוי שנכנס לאותו שירות להתנהל בין הספקים. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> היום בדרך כלל ספקים שעובדים, למשל עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת, הם לא נותנים להתחבר, הם מקשים, לא בצורה שאומרים לך שהם לא רוצים, אבל הם מורחים אותך. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> משה חסיד מסים קהילות, כשהוא התחיל הוא הלך לכל חברות התקשורת, אבל כולם אמרו, אפילו שרשות התחרות הודיעה שאפשר לפתוח עוד ועדות, שום חברה – חיים לנג בקריצת עין אומר להם: תיזהרו לכם, אתם לא רוצים לפתוח עוד ועדה. לכן עד היום שום חברה גדולה שעובדת עם עמותת - - - << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הם יכולים לפתוח עוד ועדה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> חוקית, אבל מעשית הם קורצים עין ואומרים - - - << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא, הם יכולים - - - << אורח >> אבי רימון: << אורח >> תפסיק להוציא לשון הרע. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה לא לשון הרע. תתבע אותי. זה אמיתי, אני עומד על זה. אני הייתי בכל החברות - - - << אורח >> אבי רימון: << אורח >> תפסיק להוציא לשון הרע. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני עומד על זה, אבי, אתה מוזמן לתבוע אותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לא להביא פה שמות של אנשים, אין עניין. הבן אדם לא נמצא פה בשביל להגיב, אתה יכול להגיד שבוועדה מסוימת זה ככה, אבל אל תגיד שמות של אנשים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני עומד על מה שאני אומר. לא משנה, שורה תחתונה, העמותה קורצת לחברות שאסור להן לחתום עם עוד עמותות, לכן שלושה ספקים – תחשוב שעכשיו שני הספקים שהעמותה החדשה עובדת, היא עובדת עם 019 שלא בהסדר ועם מרכזייה שלא בהסדר, החברה השלישית, הם צריכים - - - << אורח >> אבי רימון: << אורח >> תפסיק להשמיץ, אפילו לא התייחסנו לסעיף הזה או לטענות שלך, תפסיק להשמיץ. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני עומד על זה. לא השמצתי, אבי. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אתה משמיץ. עשית את זה גם בדיון הקודם. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבי, אתה מוזמן לתבוע אותי דיבה אם אתה חושב שאני עושה משהו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> תתנהל, בבקשה, בצורה הגונה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> חיים לנג קשור היום לעמותה או לא קשור לעמותה? או שהוא רק מתנדב? תענה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אנחנו נקלענו פה לסימפוזיון פנים חרדי. שאלה למשרד התקשורת לגבי העניין הזה. דבר ראשון, אני מבין את העמדה שלכם לריבוי ספקים, אני חושב שזה לא פתרון טוב לנושא הניידות, אבל זה כנראה יתברר בבג"צ ולא כאן, כי עמדת יושב ראש הוועדה ברורה, בג"צ יצטרך להכריע מה מעמדו של מספר טלפון נייד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כמעמד של דירה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכיוון שאי אפשר לקנות דירה אז זה דיון תיאורטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עושים מזה כאילו קנית דירה. נו בסדר, הבנו את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, זה יידון עוד פעם, אל תדאג, גם יתוקן הצו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מה קורה אם שכחתי את המספר? ברח לי מהראש, אני לא זוכר את המספר, אז פגעתי בזכות החוקתית שלי אם שכחתי את המספר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שום דבר לא בורח ממך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, סתם מעניין אותי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברוריה, השאלה שלי היא, איזה כלים עומדים היום למשרד התקשורת ולמשרד הכלכלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זו שאלה כללית. אני גמרתי. רק על הסעיף הזה, חבר'ה, עזבו אותי מפיליבסטר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע לעשות פיליבסטר גם על שאלות ספציפיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאלת מיליון שאלות, ענינו לך על כל השאלות, חלק קיבלנו, חלק לא קיבלנו. לא להתחיל את הכול מאפס. על הסעיף הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע כמה שאלות שתכננתי לשאול לא שאלתי בגלל כבודי אליך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא בגלל כבודך אליי, כבודך לאזולאי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם לא אליי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממך זה יראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתדע שאתה הורס לי בפריימריז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לכם פריימריז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אה, אין לנו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא, ברגע שהוא ייתן לך ברכה הוא הורס לפריימריז של עצמו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת ביטון, אתה טועה, יש שם פריימריז, אבל זה למשרת הראשון לציון, לא חברי כנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוחה. אבל האמת, אצלכם הייתה התמודדות מאוד טובה במפלגת העבודה, 95%. רדואן לא קיבל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מבין למה הוא קיבל 95%? כי הוא תמך בו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה אתה אמרת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה ה-90%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יאיר גולן הגיש תלונה אצלם בוועדת הבחירות, מי אלה 5% שלא הצביעו לו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר להמשיך? יש לי מה לומר על זה, אבל אני מפחד מיאיר גולן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יותר טוב, אל תגיד כלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול את השאלה הבאה, עכשיו ברצינות, מה הכלים שלכם למנוע מונופולים מהכיוון השני? שאותו תאגיד שיש לו הרבה מאוד עוצמה, הוא בא לחברה הסלולרית ואומר, בצורה גלויה אפילו, לא מאחורי הקלעים, אנחנו דורשים בלעדיות בהתקשרות אלנו איתכם. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> גלעד, זה רשות התחרות תתערב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר'ה, אני לא אומר שזה מה שקורה, אבל חקיקה לא עושים רק על מה שקורה אלא גם צופה פני עתיד, מה כלי הפיקוח של משרד התקשורת ורשות התחרות לבוא לחברה סלולרית ולומר: אסור לכם להסכים לתנאי של ייחודיות של התקשרות? זה יכול להיות, אלא אם תאמרו לכם שיש לכם כלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כיוון שזו שאלה כללית. הוא שאל את כל השאלות מראש, הייתה לנו ישיבה איתו על כל התשובות של משרד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את זה לא שאלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תחכה לסוף הדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זו שאלה על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא על הסעיף הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך על הסעיף הזה? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> יש לשר סמכות בחוק, במקרה שאם ספק מורשה פועל בצורה שיש בה לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק הוא רשאי לתת לו הוראות. אפשר לעשות שימוש בסעיף הזה בין היתר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש סעיף שמאפשר? בסדר, קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסכם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו משאירים שלושה ספקים ו-6,000 מנויים, יהיו הוראות מעבר לגבי גופים שקיימים היום שאנחנו ננסח אותן בהמשך, ששם הדרישה תהיה שני ספקים ו-4,000 מנויים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, נדמה לי שמשרד התקשורת ביקש עוד לבחון את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש כל דבר לבחון? אתם פה, אז תיתנו תשובות מהירות, כל דבר אתם צריכים יומיים לבחון, לא ראיתי דבר כזה. אם כל דבר צריכים לבחון אנחנו נחזור על עצמנו כל היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> השאלה מה הצורך בהוראות המעבר, כי כיום יש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אנחנו לא בהוראות המעבר, כשנגיע להוראות המעבר תבחנו את זה מראש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז לגבי הוראות המעבר זה נכון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה פשוט לא ברור מה הצורך כי השחקן הקיים היום - - - << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אני רוצה להגיד שתי הערות על הסעיף הזה. קודם כל בתוך שלושה חודשים, בפרוטוקול מהדיון מה-29.1 יושב ראש הוועדה אמר שלגבי הסעיף הזה שיהיה שנה. סוכם בדיון שיהיה שנה, לכן אני חושב שנכון שגם יהיה שנה. דבר נוסף, זה צריך להיות ברור, וזה בפרוטוקול של הדיון מה-29.1 גם כן, כולם הסכימו שההגבלה תהיה מהיום הראשון. פה המשמעות הפשוטה בניסוח שזה מתחיל רק אחרי שעברו שלושה חודשים. זה ממש פוגע בתחרות. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא לזה התכוונו. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אז כדאי מאוד להבהיר את זה שהגבלת הניידות תהיה מהיום הראשון ובמידה שעברה שנה ולא השגת את מספר המנויים המבוקש אזי תתבטל ההגבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלושה חודשים. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> לא שלושה, שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, שנה זה אתה אומר. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אני לא אמרתי מה אני אומר, אמרתי מה סוכם בדיון הקודם, ומהפרוטוקול אני מקריא לאדוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא צריך שתקריא לי מהפרוטוקול, עברנו על הפרוטוקול, תודה. אנחנו עברנו ובכל מקום שהייתה ממש החלטה הכנסנו אותה לנוסח. במקומות אחרים שבהם היושב ראש ביקש לבחון, יכול להיות שהוא אמר וביקש לבחון, שם הנושא מגיע לדיון וזה הדיון שמתקיים כרגע. אתה מבקש שנה. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> לא, אני לא מבקש, אני מבקש מיושב ראש הוועדה להקריא פסקה של שתי שורות מהדיון הקודם. אני אמרתי אז בדיון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אמרתי? כל מה שאני אומר זה חוקתי. זה למדתי מיושב ראש ועדת החוקה הקודם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הטרנד היום זה כבר על-חוקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש מנציגת משרד המשפטים לחשוב טוב באיזה ועדה היא משמיעה את האמירה הזאת ובאיזה ועדה היא לא נכנסת לשדה המוקשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהוא אומר זה לא לתת רעיונות. בוועדת חוקה כן להגיד את זה, גלעד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה חושב שצריך יותר זמן? עזוב מה אמרתי. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אני אסביר. יש קושי להשיג מנויים בהתחלה. ברגע שאתה פותח כשרות חדשה אתה צריך לעשות פרסום, עד שאתה מתחיל לפרסם, עד שאתה מתחיל לייצר הסכמים עם חברות, אלה תהליכים שלוקחים חודשים ארוכים, חצי שנה לפעמים, אז אתה אומר לי שתוך שלושה חודשים אני אצטרך לעשות - - - << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אמרנו חצי שנה עם אפשרות להאריך. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אפשרות להאריך זה פוליטיקה, כי אז זה תלוי מי השר ומפעילים עליו לחצים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש פה עוד בעיה. אם אתה משאיר את ייחוד המכשיר והם תקועים עם מכשיר שאין להם מה לעשות איתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את המכשיר השארנו בצד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל זה משפיע על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה מציע, להגדיל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתם נשארים עם ייחוד המכשיר אז בוודאי שאתם צריכים להרחיב לכיוון של שנה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז אתה בעד ייחוד המכשיר עכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא, אבל אם אתם מתעקשים על זה, הבן אדם ייתקע עם מכשיר שהוא לא יכול לעבור איתו לקומה כשרה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה משרד התקשורת רצה שלושה חודשים? נשמע אותם. למה רציתם לצמצם את הזמן? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> המטרה הייתה לצמצם את הסלים שבהם תהיה הגבלת ניידות רק למקרים כגון זה ושלא ייעשה בזה שימוש אנטי תחרותי. החשש הוא שהחברות מרגע שמאפשרים להגביל ניידות יעשו בזה שימוש שיפגע בתחרות. ניסינו לקבוע סימנים שמראים על צורך אמיתי לקבוע את המגבלה, לדוגמה אם יש לפחות שלושה ספקים שמספקים, אם יש X מנויים שמעוניינים בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכתוב ככה, שישה חודשים ומשרד התקשורת יכול להאריך את הזמן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כבר קיים, זה מה שהקראתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד התקשורת יחליט את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נשאיר שישה חודשים והם רשאים להאריך. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> יש לי פתרון אחר, ברשותך, יושב ראש הוועדה, לבעיה הזאת שזה יזלוג לציבור הכללי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> שלושה ספקים זה מיידי, 6,000 מנויים זה תוך שישה חודשים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ברוריה, אין סיכוי לשלושה ספקים מיידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרנו את הסעיף. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> איתי, ברוריה אומרת ששלושה ספקים זה מיידי, 6,000 מנויים זה תוך חצי שנה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ברוריה, זה יעבוד רק אם יעשו הוראות חובה לחברות להתקשר. החברות לא מוכנות להתקשר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברוריה, למה לא לתת בהתחלה שני ספקים ובסוף תקופת הצבירה את השלישי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה שלושה מיידי, יהיה שניים ותוך חצי שנה שלישי. שלא יקים את הקבוצה אם אין לו שניים. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> יש דרך נורא פשוטה לפתור את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, סיימנו. יהיה חצי שנה עם אפשרות הארכה, שני ספקים מיד, שלושה חצי שנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שני ספקים בבעלות נפרדת. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו נדייק את הנוסח, אבל הכוונה שזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שני ספקים בבעלות נפרדת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם ה-6,000 צריכים להיות בבעלות נפרדת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, זה יכול להיות 5,999 בספק אחד והשני בספק אחר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ברוריה, ה-6,000 מנויים יכולים להיות של איש אחד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, חלק מהעניין שיש תחרות, תחרות זה כשיש מספר חברות, אז ברור שאי אפשר בהתחלה שיהיה מיד הכול, נותנים צ'אנס, אבל ברור שאם אתם לא עושים את זה תוך חצי שנה הקבוצה מתבטלת, זה היה ברור לגמרי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> מגבלת הניידות מתבטלת. הקבוצה יכולה להישאר כקבוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה תעשה הקבוצה? אם אין לה מגבלה אז היא לא שווה כלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הניידות זה סתם. הסיפור של הניידות זאת המצאה, הדבר היחיד שחשוב פה זה סינון התוכן, אלא אם יש פה ניסיון לזה. חבר'ה, גם אל תיבנו על איסור הניידות פה, הוא ייפול לכם בבג"צ. ייקח עוד קצת זמן אבל הוא ייפול בבג"צ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתה כותב את פסק הדין? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא היית בדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, חברים, אל תדאגו, בואו נראה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר להם מה לכתוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה אני אומר להם מה לכתוב? בואו נראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא אומר להם מה לכתוב, הוא מתווה את הכיוון. << דובר >> קריאה: << דובר >> את התכלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכלית ראויה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בגלל זה יש נישואים אזרחיים במדינת ישראל ובגלל זה מתווה הכותל בוטל. בגלל זה לקח 35 שנים להקים גיורים אורתודוקסיים, מה זה בג"צ עובד אצלנו, ועוד לא הגעתי למה שקורה ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא עובד אצלכם, אבל הוא מחליט כל מיני החלטות. אמרתי, אנחנו נגד כפייה דתית ונגד כפייה חילונית, באותה מידה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, מתי אתה גם מתחיל לטפל בכפייה הדתית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד טיפלנו. בחלק מהזמן סומכים על בג"צ ובחלק מהזמן סומכים על אנשים אחרים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כרגע זו גם כפייה דתית של הרפורמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באמת, הקוזאק הנגזל. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ככה זה נראה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תציע לוועדת הרבנים שלך הפסקת אש. אתם תפסיקו לדרוש את אפליית היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית מכוח החוק ואנחנו לא נתעסק בקווים הכשרים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> איזה חוק? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), פקודת התחבורה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כל מה שאתה עושה פה זה נקמה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חס וחלילה נקמה, אני לומד, יש לי מורים טובים. << אורח >> ציפי לביא: << אורח >> גלעד, אל תתפשר בשם האזרחים החרדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ציפי, מכיוון שאין שום סיכוי, הרי לא מעניין אותם באמת פלורליזם וחופש, מעניין אותם המונופול. << אורח >> ציפי לביא: << אורח >> אבל חבל שאתה זורם עם ההקבלה, ההתנגדויות זה לא כפייה חילונית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתבכת בפריימריז שלך עכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תדאג, לא הסתבכתי עם שום דבר מכיוון שאנחנו מודים פה גם לחברות, גם לוועדת הרבנים, שעל נושא הניידות אתם תראו שהחקיקה לא תהיה סוף פסוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה לא מקים ועדת רבנים חילונית? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא צריך להקים כי אני לא עסוק בלחסום מספרים, אני לא מפחד, אני מספיק בטוח בערכים שלי ובזהות שלי שאני לא עסוק כל היום בלחסום אחרים, כי הבת שלי, אם היא תחליט להיות לא יהודייה רפורמית אלא יהודייה חילונית יהודייה חרדית אני לא אשב שבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם היא תחליט להיות אורתודוקסית? אין לך בעיה עם זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצוין, כל עוד היא אדם מוסרי ואדם אכפתי לזולת ואדם שמממש את עצמו, שתהיה חרדית, שתהיה חילונית, שתהיה קונסרבטיבית, שתהיה רפורמית, מה שהיא רוצה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> טוב שהקלפים נחשפו וחשפת את המניעים שלך בהתנגדות כאן. << אורח >> ציפי לביא: << אורח >> גלעד, יש פה חב"דניקים, תיזהר, הם יחזירו אותך בתשובה. << אורח >> ריקי שפירא: << אורח >> יושבת פה אישה חרדית שנפגעת מזה, אז בואו נדבר לעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מסתבך בפריימריז, אמרתי לך את זה. << אורח >> ריקי שפירא: << אורח >> יושבים פה חרדים שמתנגדים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, מותר לו לומר את דעתו, מה קרה? אתם מונעים ממנו להגיד את דעתו? גם אם אתם לא מסכימים לה זכותו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שיאמר את דעתו, הכול בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכיוון שעסקנו בפסקה שנוגעת להגבלת ניידות מספרים, ברוריה, רציתי לשאול לגבי ההגדרה שקיימת היום בחוק לניידות מספרים שהיא האפשרות שניתנת למנוי של ספק מורשה לרשום על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רישיון אחר באותו אזור חיוג לעניין אותו סוג של שירות בזק. יש כאן, לדעתי, תיקון שצריך לבצע. בעקבות תיקון מספר 76, זה רפורמה שנעשתה לפני כשנתיים, בכלל בהסדרת הרישוי של הספקים המורשים שונתה הגדרה של שירות בזק. ההגדרה הקודמת הייתה מאוד רחבה והיום היא יותר מצומצמת, היא אומרת היום: שירות בזק הוא שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק, שזה (1) שירות טלפוניה; (2) שירות גישה לאינטרנט; (3) שירות העברת נתונים ו-(4) שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה, שהיום לדעתי אין בה כלום. השאלה שלי, אני חושב שבהזדמנות הזאת כדאי לתקן את התיקון הטכני הזה מכיוון שיש כאן איזה שהיא בעיה בהגדרה של ניידות מספרים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> פשוט להבהיר שהכוונה היא לשירות טלפוניה, ניידות מספרים רלוונטית רק לשירות טלפוניה. זה תיקון מבהיר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באיזה סעיף? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה סעיף 5א בהגדרה של 'ניידות מספרים'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בחוק העיקרי, זה לא בנוסח כרגע. העליתי שאלה לגבי ההגדרה שקבועה היום לניידות מספרים בסעיף 5א לחוק. אנחנו התייחסנו אליו בפתח הפסקה. פסקה (4) אומרת: "על אף האמור בסעיף 5א(ו) – הגבלת ניידות מספרים", אנחנו מתייחסים למונח ניידות מספרים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני מציעה במקום שירות בזק שירות טלפוניה, בסוף ההגדרה של ניידות מספרים. << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> האמת שגם זה לא מספיק כי כתוב כאן באותו אזור חיוג והיום אין מושג אזור חיוג בשום מקום אחר בחוק. היום יש לנו אפשרות ל – אין צורך אפילו את כל ההמשך. << אורח >> רותם ספיר-יעקבס: << אורח >> ההגדרה אזור חיוג - - - << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> לדעתי את כל הסיפה צריך להוריד. << אורח >> רותם ספיר-יעקבס: << אורח >> זה לא משנה את ההגדרה המהותית. אתה לא יכול לתת 02 ב-03. זה אזור חיוג. אתה לא יכול לקחת 02 ולעבור איתו לתל אביב. זה עדיין קיים, המגבלה עדיין קיימת. << דובר >> קריאה: << דובר >> מעשית זה אפשרי, אבל לא בבזק. אבל זה לא הנושא שלנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה נקרא היום מספר גיאוגרפי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ג), יש את הבקשה מספק מורשה לבצע הגבלה או חסימה לגבי ציוד קצה. מה שאנחנו כאן הוספנו, בעקבות החלטות הוועדה הקודמות, שיהיה מדובר על בקשה מפורשת בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד. אני אקרא את כל הסעיף עד לפה. (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה מפורשת, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק נצטרך לדבר על הוראות המעבר כי אני הבנתי שבניגוד למה שנאמר אתמול ההסכמה המפורשת היא הסכמה כללית לאפשרות חסימת מספרים על ידי המנוי עצמו? אני מבקש להבין על איזה הסכמה מפורשת – הזכירו אתמול שכבר החוק היום דורש הסכמה מפורשת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק היום דורש בקשה מפורשת פרטנית שנמסרת בנפרד. לא מדובר על הסכמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> של מה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לחסימות או הגבלות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> של המנוי עצמו, לא תאגיד אחר בשמו. סליחה, בניגוד למה שנטען כאן אתמול זה לא ש-600,000 המנויים הקיימים חתמו על הסכמה שתאגיד אחר יקבל את היכולת לבצע חסימות בשבילם, אלא שהחוק אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תבחין בין חדש לישן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כשנגיע להוראות המעבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשדיברנו על הסעיף הזה אתמול נאמרה אמירה לא נכונה, נאמרה כאן מסביב לשולחן אמירה שגם המנויים בקומה הקיימת חתמו על הסכמה מפורשת שמסמיכה תאגיד מסוים לבצע בעבורם חסימות. אני מנסה עובדתית להבין האם זה תיאור המצב או שהם חתמו על הסכמה שהם יכולים לחסום מנויים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר אתה שואל מה קיים בהסכמים הקיימים? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כשנגיע להוראות המעבר נדבר על זה, זה לא קשור לעכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשמח להבין על איזה הסכמה אנשים חותמים מהחברות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אמרתי בוועדה הקודמת שבכל החברות אין שום הסמכה לשום עמותה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי, אז אין הסמכה. טוב, אז בניגוד למה שכתוב - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> עוד יותר, כתוב שאפשר לעבור לחברה אחרת או להסדר דומה שישמור על המאפיינים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא, זה לא נכון, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ברוריה, אני אשלח לך. חוץ מגולן שלפני שלושה-ארבעה חודשים או בדצמבר הוסיף את המילים 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת עמותה רשומה מספר', בשום חברה. הנה, יש לי פה סלקום. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה לא נכון, אנחנו ראינו הסכמים שמתייחסים בפירוש לוועדת הרבנים הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדבר על זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יוציאו הודעה קולית לכל מנוי היום שאומר: אתה צריך לאשר עד תאריך זה וזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לא מספיק, הוא צריך לחתום. כמו שהחדשים נדרשים לחתום גם הישנים יצטרכו, 600,000 איש כבר בפנים, הם חייבים לחתום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שימצאו דרך לעשות את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> שייתנו להם זמן של חודשיים שיחתמו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו לא בהוראות המעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע להוראות המעבר נדון בזה. גם ככה אנחנו מתקדמים לאט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו שאמרתי, יש שני שינויים בסעיף קטן (ג). השינוי הראשון, במסמך נפרד בחתימתם או בדרך אחרת שמאפשרת תיעוד, ושינוי נוסף, נמחקה כאן ההתייחסות ליחיד מסוים. גם כאן עולה הסוגיה של ייחוד מכשיר לסים ולעשר, כאן גם עלתה השאלה שביקשת התייחסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נקבל החלטה על זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, זה הסעיף שמאפשר לי לבקש את זה, למה אתה כורך בין הדברים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי לא קיבלנו החלטה אם זה מפורש בכתב או לא. כתוב פה מפורש, איזה מפורש? יש הבדל, תחשבו על זה, בין שאני מתחיל, נכנס חדש, ואז אני חותם בכתב, אבל כל שינוי בעתיד שצריכים אותו, כמו שאמר חבר הכנסת קריב עכשיו, את זה אני יכול לעשות גם בהקלטה. גם כשהולכים לפי חוות הדעת שלכם, הבסיס בכתב, השינויים אחר כך - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא, גם לא, דוד, אי אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני מדבר איתה על מה שהיא אומרת, לא מה שאתה אומר. הבנתי מה שאתה אומר. את השינויים אפשר לעשות באופן קולי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נחשוב על הצעתו של היושב ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לי הגיוני, כי אחרת כל היום אנחנו נרוץ אחרי אנשים שיחתמו על כל שינוי בכתב? מי יעשה את זה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> היושב ראש, אני תמיד חושבת על בקשותיך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אני חושב שסיימנו להיום. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>