פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 306
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ד בחשון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024), שעה 10:02


סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2024 (מ/1795) << הצח >>  
 << נושא >> 2. הצעת תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
יוסף עטאונה


מוזמנים:
	רועי ברקוביץ'
	–
	מנהל אגף הכשרת מאמנים, משרד התרבות והספורט

	דפנה גוטליב
	–
	עו"ד, סגנית היועמ"ש, משרד התרבות והספורט

	איתן פרידמן
	–
	רפרנט הכשרת מאמנים ומדריכים, משרד התרבות והספורט

	מיכל שקרג'י
	–
	ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים

	יובל וורגן
	–
	ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	ליאור בר-ניר
	–
	המועצה לשלום הילד

	תהילה בראון
	–
	תלמידת בית ספר אורט

	נועם ישעיה
	–
	תלמיד בית ספר אורט

	ליאור
	–
	תלמיד בית ספר אורט

	ריקי ברוך
	–
	גיסתו של אוריאל ברוך ז"ל שחטוף בעזה

	אליה אבוטבול
	–
	גיסו של איתן מור שחטוף בעזה

	צורית פניגשטיין
	–
	אימו של מעוז פניגשטיין ז"ל שנפל במלחמה, פורום הגבורה



נוכחים באמצעים מקוונים:
	ד"ר ורד אייזנברג
	–
	ראש אגף רישוי מוסדות, משרד הבריאות




ייעוץ משפטי: 
צח בן יהודה
תמי סלע

סגנית מנהלת הוועדה:
מירב כהן

רכזת תחום פרלמנטרי:
ענת רגב

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2024, מ/1795 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוקר טוב. אני פותח את הדיון בנושא הצעת חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2024. ובהמשך הצעת תקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר) (תיקון), התשפ"ד-2024. יהיה דיון והצבעה, בעזרת השם. טוב, בפתיחת הדברים, היו לנו כמה השגות בדיון הקודם. הגענו לאיזושהי הבנה עם השר ועם המשרד. בדיון הקודם ביקשתי נתונים, אם קיימים, של מה קרה מאז שהעברנו את הוראת השעה ועד היום, לגבי פגיעות – האם ראינו פגיעות נוספות, האם הייתה לזה השפעה על המצב של המתאמנים. יובל, אתה קיבלת את הנתונים?

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >>  

כן, אני אעדכן את הוועדה שהנתונים לא כל כך קיימים. אנחנו פנינו, לפי בקשת הוועדה, לרוב גופי הבריאות המרכזיים; למשרד הבריאות, לכל קופות החולים – קיבלנו תשובה גם ממשרד הבריאות וגם משלוש מתוך ארבע קופות החולים, שהלכו לבקשתנו ובדקו את הנושא, ואין אצלם סיווג כזה של פגיעות דווקא במכוני כושר. ממכון גרטנר, שזה מכון של משרד הבריאות שחוקר סיבות אשפוז ופניות למיון, קיבלנו תשובה שיש להם סיווג של פציעות ספורט אבל לאו דווקא מכוני כושר. זה רק אם מישהו ציין את זה מרצונו בטקסט חופשי. זה לא משהו שמאפשר לנו להסתמך על זה. 

הגוף היחיד שהצליח לעזור בהעברת נתונים מסוימים זה ארגון "בטרם", שעוסק בבטיחות ילדים, זה רק בנוגע לקטינים. אני מייד אגיד את הנתונים, רק צריך להגיד שזה אומדן מינימלי. זה משהו שהוא לכל הפחות, גם פה אין סיווג מלא, זה מבוסס על נתוני מחלקות מיון ילדים בבתי חולים. לא כל הפניות, לא כל הפציעות מגיעות בהכרח למיון, זה לא כל בתי החולים. שוב, זה איזשהו אומדן שהוא לכל הפחות. ולפי הנתונים שהם העבירו לנו, ובאמת צריך להודות להם על שעשו את זה מאוד מהר, על שיתוף הפעולה של מחלקת המחקר של ארגון בטרם, אז בעשור האחרון היו לכל הפחות 120 פניות למיון עקב פציעות של קטינים שסווגו לפציעות של מכוני כושר או חדרי כושר. 

יש חלוקה של גילאים, רובן בגילאי 15 עד 17. קצת פחות בגילאים צעירים יותר. ועוד נתון אחד שכדאי להגיד, שהוא מעניין, בחלוקה לסוג האימון או הסיבה הספציפית לפציעה, אז בערך ברבע מהמקרים צוין שזה עקב אימון עם משקולות. זה מה שיש לנו כרגע. זה לא הרבה, אבל נכון לעכשיו כנראה שלא קיים כזה סיווג באיסוף הנתונים של מכוני כושר. שוב, הנתונים שהקראתי הם אומדן מינימלי. סביר להניח שתמונת המצב היא גבוהה יותר. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

דפנה ממשרד התרבות והספורט. אם אפשר להזכיר שבהוראת השעה לא היה שינוי לגבי קטינים, כך שזה פחות רלוונטי כדי להבין את הוראת השעה. וזה בעשר האחרון. 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

הם לא סיווגו איזה סוג של חומרת הפציעה שם, נכון?

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >>  

תראה, זה כן פגיעות שהגיעו למיון, אז זה לא משהו שנפתר באיזשהו מוקד מקומי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הם נתנו חלוקה של מכה, חבלה, נפיחה או חתך ודקירה. זה פחות או יותר. 

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

64% זה מכה וחבלה, נפילה 24% וחתך או דקירה זה 8%. אני שחקן חיזוק מהצד. אמרתי לך שאני קורא את המסמכים שלך. כן, בבקשה, צח.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

 אחרי הדיון הקודם, בעקבות הסכמות של הוועדה ויושב-הראש עם השר והמשרד, אנחנו הקראנו את החוק והיו פה כמה תיקונים שאנחנו רק נעבור עליהם. בגלל שהקראנו אנחנו ישר נקפוץ לתיקונים ולתוספות. אנחנו נתחיל עם הצעת החוק, וכשנסיים איתה נוכל לעבור לתקנות. אז בהצעת החוק יש בפניכם גם את הנוסח המתוקן וגם את הנוסח המשולב, שאפשר יהיה לראות איך זה משתלב כיום בחוק. אז אנחנו למעשה בסעיף 2. 

	הוספת סעיף 4א
	2.
	אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"הדרכה מקצועית
	4א.
	(א)	מכון כושר יספק לכל מתאמן חדש, טרם קבלתו למכון, הדרכה בידי מדריך הכוללת –



יש פה תוכנית אימון והדרכה לגבי כללי הבטיחות החלים. פה, המטרה בשינוי מ"יציע" ל"יספק" היא כדי להפוך את זה לחובה. שמכון הכושר יהיה מחויב להעביר לכל מתאמן חדש הדרכה בידי מדריך, שכוללת את מה שמפורט כאן. דפנה, את רוצה לומר עוד כמה מילים?

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

	על הנוסח? כן, רק רצינו להגיד לפרוטוקול שהחובה שאנחנו מחילים היא על מכון הכושר. כלומר, אם מתאמן אומר "אני לא רוצה" אז מכון מחויב לתת לו את זה, והמשמעות היא, כמו שיושב-הראש אמר בפעם הקודמת, שהוא לא יכול להתאמן שם. אבל זה לא שאני מטילים את החובה עליו אלא על חדר הכושר. גם צח ואני דיברנו לפני לגבי הניסוח המדויק, שעוד יכול להיות שנדייק את הדברים עם מחלקת נוסח, אבל שיהיה ברור שזו חובה ושבלי זה הם לא יכולים לאפשר אימון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

כן, אז ברשותך, כשנשב עם הנסחית של החוק נראה אם המילה "יספק" היא באמת מספיק מדויקת כך שיהיה ברור שזו חובה על מכון הכושר ושזה תנאי להתאמן למתאמן חדש. קיבלנו מהנוסח כמה הצעות, אבל אם הוועדה תאשר לנו אנחנו רק נקבע את המילה המדויקת בשלב של הנוסח.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

התווסף לנו סעיף קטן (ב) חדש:

	הוספת סעיף 4א
	2.
	
	
	
	
	(ב)	בכל עת שבה לא נוכח מדריך במכון הכושר, ינכח במתחם אדם שעבר קורס עזרה ראשונה ובעל תעודה בתוקף;



 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

שגם כאן אולי חשוב להגיד לפרוטוקול שבגלל שקבענו, זה סוג הדרישה שהייתה בהוראת השעה. מבחינתנו קורס עזרה ראשונה זה משהו יחסית בסיסי. ועוד דבר שחשוב לנו להגיד זה שהוא יכול להיות במתחם. כלומר, אם אנחנו מדברים על קאנטרי מספיק שהוא יהיה במסדרון, אם אנחנו מדברים על מכון כושר שיש בו כל מיני חדרים הוא לא חייב להיות ממש בתוך חדר הכושר אלא הוא צריך להיות בדקת קריאה כזאת, זאת אומרת שאפשר יהיה להזעיק אותו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

מה שהיה מקודם סעיף קטן (ב) הופך להיות (ג), ויש פה שינוי קטן של הנוסח.

	הוספת סעיף 4א
	2.
	
	
	
	
	(ג)	הוראות סעיף קטן (א) ו-(ב) לא יחולו על מכון כושר המצוי בבניין מגורים, במקום עבודה או בבית מלון, ובלבד שמכון הכושר אינו פתוח לציבור הרחב.



זו פשוט ההחרגה. בגלל שהוספנו את סעיף קטן (ב) אז אנחנו גם מחריגים אותו עבור מכוני הכושר במקומות האלה. מה שהיה סעיף קטן (ג) הופך להיות סעיף קטן (ד), שזה הסעיף עם ההגדרות. הגדרת מתאמן חדש נוסחה מחדש. עכשיו ההצעה להגדרת מתאמן חדש זה מי שהצהיר כי הוא מתאמן לראשונה במכון כושר. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

רק חשוב לנו להגיד עוד דבר אחד לפרוטוקול. הוראת השעה החריגה בעצם מתאמנים מקצועיים, ספורטאים פעילים, שמתאמנים עם המאמן שלהם שהוא לא מדריך חדר כושר, או בווינגייט או במכוני הכושר של האגודות. הסיבה שלא הכנסנו את זה כאן היא כי אין דבר כזה שיהיה מאמן מקצועי כלשהו, מאמן כדורסל, כדורגל, שהוא לא עם הכשרה של קורס עזרה ראשונה. ולכן הם גם ככה עונים על התנאי, ולכן לא החרגנו אותם. אבל היה חשוב שנגיד את זה לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

אלה התיקונים. אני חושב שחשוב לומר שיש פה איזושהי קונסטלציה של החובה של מכון הכושר להציע את תוכנית האימון וההדרכה, שתלויה בהצהרתו של מתאמן שהוא מתאמן חדש. על המתאמן לא חלה החובה להצהיר אמת או לא אמת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יש עליו כן חובה להצהיר אמת. אם הוא לא הצהיר יש לזה השלכות. כן.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

אז זה הנוסח. אם יש הערות. 

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

ליאור בר ניר, המועצה לשלום הילד. צר לי שההצעות שלנו לא באו לידי ביטוי. אבל מעבר לזה אין לי מה להגיד. אני מקווה שקטינים לא ייפגעו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הוספנו את החובה לתת קורס למתאמן חדש. את זה כן הוספנו. הנקודה של לתת שעות פעילות מסוימות לקטינים אכן לא נכנסה לנוסח. 

אני אגיד לכם, אני בסוף מנסה ללכת בהבנה רחבה ואני לא חושב שזה נכון לחייב מכון כושר, שהוא עסק פרטי, בחוק לחייב אותו לפתוח שעות מסוימות לקטינים. כי מחר יכול להיות מכון כושר שאין בו קטינים, ואז נצטרך לחייב אותו להביא מאמן בזמן שאין. אני חושב שזה לא נכון. בהמשך, כשנראה איך זה מתפתח, יכול להיות שתצטרכו להוסיף בתקנות שכן תהיה חובה של מכון כושר שכשיש בקשה של מעל כך וכך אחוזים של קטינים, שאכן ניתן את אותן שעות. אפשרות לקטינים לבוא להתאמן כדי באמת לא לגרום לאיזושהי אפליה או למצב שבו קטינים לא יוכלו להתאמן במכון כושר, כשיש צורך, בסדר? 

זאת אומרת, זה שאנחנו לא רוצים להטיל על מכון כושר חובה להביא מאמן כשיש לו שני קטינים שבאים להתאמן על 400-500 מתאמנים. אני גם לא רוצה לפגוע במידה ומחר יש 50 קטינים שרוצים להתאמן, שגם מכון הכושר יגיד שלא כלכלי לו. אנחנו צריכים למצוא פה את האיזון. זו הסיבה שלא התעקשתי להכניס את זה בחוק. 

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף על משפט שעכשיו שמענו על 120 פניות למיון – זה מתכתב עם הדברים שנאמרו שבוע שעבר על ידי רופא שאיני זוכרת את שמו, שרוב הפציעות הן באזור המשקולות החופשיות. הדברים מסתדרים, זה בדיוק מתכתב. וגם 120 פניות לפחות, כמו שנאמר בדיון הקודם, אין אכיפה, אין פיקוח, יש שלט בכניסה. אז אני מאוד מקווה שקטינים לא ייפגעו ויפצעו.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

זה 120 פניות בעשור האחרון.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

אבל יש פילוח לשנים מסוימות? אני לא יודעת.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

אני לא יודעת, אבל רק לדייק את הדברים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה מאז שנת 2015. זאת אומרת, זה עוד מלפני שנכנסה הוראת השעה.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

נכון, אבל אני לא יודעת אם מירב הפניות היו בשנים שבהן הוראת השעה הייתה בתוקף, היא לא הייתה בתוקף?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

הוראת השעה הייתה בתוקף בשנתיים וחצי האחרונות ומדובר על נתונים של עשור אחורה. זאת אומרת, רוב השנים שהוא מדבר עליהן הן שנים שהוראת השעה בכלל לא הייתה בתוקף.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

לא נאמר לנו פילוח. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

הוא אמר עשר שנים אחרונות.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

	בעשר השנים האחרונות האם 120 הפניות האלה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

היסוד העובדתי מעורפל.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

אני לא יודעת.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

זה נכון, אנחנו לא יודעים מתי.

 << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>  

נכון, אי אפשר לדעת בדיוק ממתי הפניות האלה. וזה גם לכל הפחות. אני לא יודעת מה היה בשנים שבהן הוראת השעה הייתה בתוקף. אבל, בגלל שזה באמת מעורפל אין לי הרבה מה להגיד, אני רק מקווה שקטינים לא ייפגעו מהחוק הזה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

קודם כול, אני מחויב בגילוי נאות, אני כל חיי עסקתי, פעלתי, הקמתי מועדוני קאנטרי עם חדרי כושר. הייתי יושב-ראש איגוד השחייה, ועד אולימפי. אני חי את העולם הזה המון שנים. ובבעלות אשתי קאנטרי קלאב בנתניה. זה גילוי נאות שאני מחויב לשים אותו על השולחן. 

אחרי שאמרתי את זה: היו לי הרבה שיחות עם יוסי גם, החוק הזה הוא רע. אני לא אוהב אותו. אני לא חושב שהיינו צריכים לשנות משהו. אני חושב שמחויבות בחדר כושר, שהוא חדר כושר עסקי לכל דבר, שיהיה פיקוח, אני חושב שלא רק לקטינים. זה שהכנסנו את הקטינים זה מזל, כי אם לא היינו מכניסים את הקטינים בכלל לא היה בעולם הזה קורס אחד של מדריכי כושר, זה היה נגמר.

אני חושב שאדם מבוגר שמגיע לחדר כושר, אנחנו צריכים לפקח עליו כמו שאנחנו מפקחים עליו כשהוא הולך לשחות – יש מצילים, אז מה? נבטל גם את המצילים. האינטרס שלי, אם אני אי פעם אהיה בעלים של עסק כזה האינטרס שלי הוא כן להעביר את החוק הזה כי הוא מקל ברגולציה, הוא מקל בהוצאות שלי כבעלים של חדר כושר. אבל בסוף יש לנו אחריות. אנחנו פה חותמים על חוק, שהחוק הזה מתיר לבעלים של חדר כושר לאפשר להפעיל חדר כושר ללא מדריך, נקודה. זה החוק הזה. והמספר 100, אני רוצה להגיד לכם, אין כמעט חדר כושר במדינת ישראל שיש 100 אנשים בו זמנית. לא משנה אם זה 2,000 מ"ר חדר כושר או 20 מ"ר חדר כושר. מספר אסטרונומי. אין כמעט חדרי כושר שיש 100 מתאמנים בו זמנית. שכולם יבינו את האירוע הזה.

לי זה מפריע. מפריע לי. המזל שהצלחנו להכניס פה שיש מגיש עזרה ראשונה במתחם. במתחם זה אומר שגם פקידה יכולה להגיש עזרה ראשונה, גם המנהל. כל אחד שנמצא במתחם מחויב לעבור קורס ולהגיש את העזרה. כי יש פציעות. אני הייתי לפציעות גם בחיים שלי. עפים ממסילות, בעיקר אנשים מבוגרים. עכשיו, כשאני דרשתי ואמרתי לך שחייבים שמי שפעם ראשונה מגיע לחדר כושר מקבל הסבר זה כי המכשירים היום אלקטרונים. בן אדם היום עולה על המכשיר, לוחץ על משהו, הוא לא יודע אפילו על מה הוא לוחץ, ופתאום המהירות מגיעה ל-20 קמ"ש והוא עף מהמסילה. וזה קורה לאנשים מבוגרים. זה קורה, אני ראיתי בעיניים שלי לא אחד ולא שניים ולא עשרה.

עכשיו, ברגע שהוא עף מהמסילה הוא נפצע קשה. איך לא נעזור לו? איך לא נסביר לו? אז מצד אחד אנחנו נותנים פה הפקרות שלמה ובאמת מורידים רגולציה כדי לעזור לבעלים של חדרי הכושר – החוק הזה עוזר לבעלים של חדרי כושר, הוא לא עוזר לאוכלוסייה, הוא לא עוזר לציבור. אבל, אני חייב בפוליטיקה, אני מבין את האירוע, אני מבין שצריך להתגמש. אבל, אני אומר לכם כבן-אדם שמבין, ויושבים פה מולי אנשים שהם קולגות שלי – אתם יודעים שאני מבין. היה אפשר לעשות את זה אחרת. אני באמת מאמין שמאמן של קבוצה או של ספורטאים לא צריך שיהיה מדריך עם תעודה, במלון זה בסדר, בבית מגורים זה בסדר, אנשים חותמים על הצהרת אחריות שלהם, אבל בחדר כושר, שבאים אליו כל כך הרבה אנשים, שלא יהיה מדריך – זה לא נשמע לי. 

אני מבין שלא היו הרבה פציעות בשנתיים האחרונות וזה התחיל בקורונה וראיתם שמה טוב, אבל בסוף מי שדוחף לדבר הזה זה חדרי הכושר הגדולים, הבעלים של הלואו-קוסט. זו המטרה שלהם, זה האינטרס שלהם. אני חושב שזו טעות שהחוק הזה הגיע איכשהו. היה צריך להוריד את המספר 100 למספר הרבה יותר נמוך. היה צריך לחייב את הבעלים של חדרי הכושר שמי שפעם ראשונה הולך לחדר כושר, לחייב אותם לתת להם הסבר, אימון ראשוני. כי אנחנו לא מחייבים אותם.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

חייבנו, זה מה שהוחלט.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

איפה? לא ראיתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

"מכון כושר יספק" – לא רק "יציע" אלא "יספק" – "לכל מתאמן חדש, טרם קבלתו למכון, הדרכה בידי מדריך הכוללת". יש שני סעיפים: "תוכנית אימון המותאמת אישית למתאמן" ו"הדרכה לגבי כללי הבטיחות החלים על אימון במכון כושר לרבות דרכי פעולת הפעלת המכשיר".

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

מדהים. אז אני לא ראיתי את זה לפני. זה מאוד חשוב, הסעיף הזה. מאוד חשוב. אני מקווה שבסוף זה ייעשה. בסוף אני רוצה שכמה שיותר אנשים יעשו ספורט ואני מקווה שזה יעשה טוב לכולם. אבל אני מעלה את הנקודות האלה כתמרור אזהרה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הנקודה חשובה, לכן היא התקבלה על ידי משרד הספורט.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

אני רוצה להגיב לחבר הכנסת סימון, ידידי. תראה, קודם כול הסיפור הזה של עד 100 שייך להוראת השעה, אין את זה יותר. אנחנו מדברים פה על סיטואציה כללית שברגע שבמכון כושר יש קטינים חייב מדריך וברגע שאין קטינים הוא לא חייב. אנחנו לא באנו והטלנו על מכוני הכושר להסיר את הנושא הזה של מדריכים. כי גם בהוראת השעה, אחרי שבדקנו, מכוני הכושר לא ביטלו את המדריכים, היו שניים, שלושה, ארבעה, חמישה מדריכים שמתפרנסים. ואתה גם יודע שלמרות הוראת השעה כמות הקורסים למדריכים רק הלכה וגדלה. אנחנו פשוט רוצים להוריד את האחריות ולהוריד רגולציה של המדינה, שהיא גם ככה לא יכולה לפקח על כל המהלך הזה, והאחריות כל כולה תהיה מוטלת על עסקים פרטיים. מכיוון שהמטרה העיקרית שלהם, ויש תחרות מאוד גדולה, המטרה העיקרית שלהם היא לשמר את הלקוחות.

הוראת השעה יצרה סיטואציה טובה במכוני הכושר. היום הפרסומים ברוב מכוני הכושר זה סכומים שהם חצי ממה שהיה לפני חמש שנים, העלות של כניסה למכון כושר. בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר מצב שמכוני הכושר יפרחו כדי שיהיו - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל, אתה אומר שהשאירו את המדריכים, אז למה זה חצי?

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

כי יש להם שעות במשך היום - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

זו לא הסיבה.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

יש שעות במשך היום שלא צריך, אנשים שמגיעים בבוקר. עשרות אנשים בדרך לעבודה, הם אנשים מיומנים, הם לא צריכים את ההדרכה הזאת, המדריכים יושבים ולא עושים שום דבר. פה אנחנו נותנים לענף להסדיר את עצמו, ואנחנו - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

בגלל זה אמרתי שכשהמספר נמוך אני בעד, אני לא נגד. אבל כשאתה לא מגביל את בכלל, אתה יודע, אתה תגיע פתאום לחדר כושר ב-17:00 או 18:00 והוא מפוצץ באנשים.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

אתה יודע שמכוני הכושר, בעלי המכונים, בזמן שבמכון הכושר יש ריבוי מתאמנים הם ישימו שם מדריכים. ויש שם גם מדריכים שעושים שיעורים פרטיים. זאת אורת, אתה מכיר את זה שמכוני הכושר, בשלבים האלה של ריבוי מתאמנים, הם יהיו ללא מדריכים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

למה לא להכניס את זה בהצעת החוק?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

הצעת החוק היא לבטל את המדריכים. זו כל הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

עוד מישהו רוצה להגיד משהו? כן, בבקשה.

 << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >>  

ממשרד הבריאות. תודה על ההזמנה. אני לא הייתי בדיונים הקודמים אז אני לא יכולה להתייחס. אני רק רוצה לומר שמשרד הבריאות לא מתנגד באופן עקרוני להצעה. אני הבנתי שעשיתם עליה כמה תיקונים אז כנראה שלא ראיתי את ההצעה האחרונה. אני דווקא רוצה לדבר על הקבוצה של 16 פלוס, ששם עשיתם הקלות מאוד משמעותיים. כפי שאני רואה בחדר כושר, כשאני הולכת - - -

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

אנחנו עדיין מדברים על הצעת החוק ואת מדברת עכשיו על ההוראה של התקנות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

את מדברת על התקנות.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

את מתייחסת למשהו אחר, זה לא החוק. בחוק לא עשינו שום תיקון לגבי קטינים, ההקלות הן בתקנות. ורק חשוב להגיד לפרוטוקול שזה נעשה, קיבלנו אישור היוועצות ממשרד הבריאות. אז אני מקווה שאת מעודכנת בזה. 

 << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >>  

אני זאת שאישרתי.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

אוקיי, מעולה. אבל זה התקנות, מצוין.

 << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >>  

אז אתם צריכים אותי או שאני יכולה לרדת?

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

לא, יש כוונה לדון גם בתקנות היום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כשנגיע לתקנות, בשמחה, תתייחסי לזה, בסדר?

 << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >>  

אני איתכם עד 10:45 ואחר כך אני עוברת לשימוע.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אני מקווה שנהיה אחרי זה עד 10:45. כן, צח, בבקשה. אני מבין שיש הסתייגויות, נכון? רגע, יובל רוצה להתייחס? טוב, בבקשה, צח.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

טוב, למעשה אם סיימנו את הדיון צריך לדון ולהצביע על ההסתייגויות, ואחר כך על כל הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז בוא נתחיל עם ההסתייגויות של "יש עתיד", בבקשה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני אציג את ההסתייגויות. זה? ארבע הסתייגויות?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז לא הכניסו את שלי? טוב. בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי המילים "סעיף קטן (א) בטל" יבואו המילים "ובלבד שיימצא במכון הכושר מגיש עזרה ראשונה מוסמך בכל עת שהמכון פתוח למתאמנים". הכוונה בהסתייגות הזאת – ואני רואה שזה נכנס – וזה חשוב מאוד שבכל שעה, גם אם לא יהיה מדריך חדר כושר במתחם, בכל שעה נתונה שהמקום פתוח יהיה אדם שהוא מגיש עזרה ראשונה מוסמך. זה לא משנה אם זו פקידה, אם זה מציל, אם זו גננת. שיהיה מישהו במתחם שיכול להגיש עזרה ראשונה. 

צח, אני מבין שזה נכנס להצעת החוק, נכון?

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

כן, הקראנו את זה מקודם. זה סעיף 4א(ב) – "בכל עת שבה לא נוכח מדריך במכון הכושר ינכח במתחם אדם שעבר קורס עזרה ראשונה ובעל תעודה בתוקף". 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז אנחנו צריכים להצביע על זה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

נצביע? אוקיי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי. 2 – בסעיף 2 להצעת החוק, בסעיף 4א המוצע, במקום המילים "מכון כושר יציע לכל מתאמן חדש" יבואו המילים "מכון כושר יחייב כל מתאמן חדש לקבל". זה בעצם הסעיף שדיברנו עליו. הכוונה שלי לא הייתה למתאמן חדש במקום אלא מתאמן שפעם ראשונה מגיע לחדר כושר, כי יש אנשים שעוברים ממקומות.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

זה מה שעשינו בסיכום. כן אני אומרת, דיברנו על זה קודם, שהדרך לוודא זה שהוא יצהיר שזו פעם ראשונה שהוא מתאמן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז חייבים בהצהרה של חדר הכושר שאחד מהסעיפים של ההצהרה יהיה רובריקה "האם אתה פעם ראשונה מתאמן בחדר כושר", וברגע שהוא מסמן שכן, בעל העסק או הפקידה או הנציגה שלו חייבת להציע לו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא להציע, היה יציע, אני ביקשתי לספק. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לספק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תהיה עליו חובה לספק. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

ואמרנו יותר מזה, שאם הוא יסרב לקבל אז המשמעות היא שחדר הכושר לא יכול לתת לו להתאמן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

מדהים, זה מאוד חשוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 אוקיי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

יפה, אז כבר שני דברים עשינו לטובת מדינת ישראל. 

בסעיף 2 להצעת החוק, בסעיף 4א המוצע יתווסף סעיף קטן (ד) שיקבע "על אף האמור בסיף 3א לחוק העיקרי, כאשר מספק המתאמנים במכון כושר בזמן נתון עולה על 50 יהיה נוכח במקום מדריך חדר כושר מוסמך". אני מבין שזה לא נכנס.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא נכנס. אי אפשר להביא לך את הכול.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, בסדר, אני מבין. צריך להבין, ההסתייגות הזאת הייתה, החוק הזה לא קובע על גודל המקום, ובתקנות שהעברנו בקורונה היה גם מספר 100, עכשיו אין את המספר הזה בכלל. ואני כל הזמן אמרתי שלא צריך להתייחס רק למספר המתאמנים אלא לגודל המקום, כי אם זה 2,000 מ"ר חדר כושר, ויש כאלה במדינת ישראל, זה שונה מחדר כושר של 200 מ"ר. כי הראייה של המדריך, הבקרה, הרצון לעזור, זה שונה לגמרי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 אוקיי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

4 – בסעיף 2 להצעת החוק, בסעיף 4א המוצע יתווסף סעיף קטן (ה) שייקבע "בכל עת שמתאמנים במכון כושר אנשים שגילם מעל גיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל הפרישה, יהיה נוכח במקום מדריך כושר מוסמך". הבקשה שלי הייתה שאנשים מעל גיל פרישה, זה לא פחות קריטי עבורם כמו קטינים. זאת אומרת, ילד בן 16 שהולך להתאמן, שהוא קטין, זה לא פחות מסוכן מאשר בן אדם 74 שמגיע לחדר כושר ומתאמן. אפילו הפוך, בן אדם מבוגר, הסכנה שיקרה לו משהו היא הרבה יותר גבוהה. הריכוז שלו, חוסר המודעות שלו, לא יודע. וגם אם דיברת על 120 מקרים, היה צריך לבדוק אולי כמה מתוך 120 המקרים הם של אנשים מבוגרים. 

אני בטוח שהממצאים היו שיותר אנשים מבוגרים נפצעים בחדר כושר, וזה לא הכול משקולות חופשיים. כמו שאמרתי, מסילות ריצה, עפים מהן, נופלים מהן. אני מבין שזה לא נכנס. מה שכן, יכול להיות שהיינו צריכים שיהיה שלט ברור, אני לא יודע אם זה בחקיקה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זה בתקנות מופיע.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, זה בתקנות שיש שלט ברור שאין מדריך חדר כושר?

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

בתקנות הקטינים, אנחנו הוספנו את ההוראה שהייתה לפני זה בתקנות אחרות, שיהיה ברור שאם יש קטין אז אסור להתאמן בלי מדריך. זו הוראה שכבר הייתה קיימת, פשוט הזזנו אותה לתקנות האלה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

זאת אומרת, אם עכשיו אדם מבוגר מגיע לחדר כושר לא יודע אם יש מדריך או אין מדריך, נכון?

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

הוא לא יודע בשלט? לזה אתה מתכוון?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

בשלט, כן.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

לא, השלט מדבר על זה שאסור שקטין יתאמן פה בלי מדריך. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

למה שלא נחייב את הבעלים של חדר הכושר בהודעה, אפילו בתצהיר שהם חותמים עליו, שתהיה רובריקה שיהיה כתוב, שהם ידעו שייתכן שהם יגיעו לחדר כושר ולא יהיה מדריך, וזה על פי חוק. כי היום אנשים רגילים שיש מדריך. מחר בבוקר לא יהיה מדריך.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

אבל, הם לא רגילים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

הם צריכים לדעת את זה. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

בשנתיים וחצי האחרונות הייתה הוראת השעה שנתנה פטור מ-100, שכמו שאתה אמרת שאין חיה כזאת שיש 100 מתאמנים במקביל. אז המצב, במובן הזה, לא מאוד שונה ממה שהיה היום, ולא הייתה הוראה כזאת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל ברגע שזו חקיקה לאט-לאט יותר ויותר מקומות יהיו בשעות מסוימות ללא מדריכים, זה ברור לנו. ואני הייתי רוצה להגן על המתאמנים, לפחות שידעו שאין מדריך במקום, וזה על פי חוק. זה לא שבעל מכון הכושר עובר על החוק. חשבתם על משהו? אם זה בתצהיר, אם זה בשילוט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל אם בשלוש השנים האחרונות לא היה שינוי? זאת אומרת, הוראת השעה הייתה קיימת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

זו הוראת שעה, זה לא חוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל היא קיימת. בסוף, מכון כושר שלפני שלוש שנים, הוא לא הפסיק להביא - - - 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל הבעלים של חדרי הכושר, זה בהרבה מקומות כן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אז מי שהפסיק, ואתה רואה שבסוף לא ראינו שאנשים מבוגרים, בגיל השלישי, הפסיק לבוא להתאמן. עכשיו, אם הוא חדש וזו פעם ראשונה שהוא בא להתאמן במכון כושר בחיים ובגיל 60 פתאום יש לו זמן והוא החליט שהוא מתחיל את הבוקר בספורט, במכון כושר, ומסיים את היום שלו במכון כושר, אז הוא יקבל את ההדרכה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

פעם ראשונה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

פעם ראשונה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

טוב.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 טוב, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה. יש לך עוד הסתייגות?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

לא.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

שתי ההסתייגויות הראשונות, אני מבינה שהן בעצם נכנסו לחוק, אז זה לא נכון שהן נפלו. הן חלק מהחוק, הן כביכול התקבלו. אז או שאתה מושך אותן, כי הן כבר נכנסו לנוסח, או - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, אבל הן לא נכנסו כפי שזה כתוב בנוסח, כך שזה לא משנה.

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

לא, אבל רק בעניין של אם התוכן נמצא לא מגישים את זה כהסתייגות.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז נעשה רוויזיה וצריכים לקבל אותן. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

כן, על שתי ההסתייגויות האלה. אחרת אנחנו עושים משהו שסותר את הנוסח של החוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, בסדר, אז בואו נעבור לשאר ההסתייגויות ונחזור להסתייגויות האלה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אז רק רוויזיה על ההסתייגויות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

על הסתייגויות 1 ו-2.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

ואז נקבל. אני לא מצביע, תמי. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

אני יודעת.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

יש לנו עוד מספר הסתייגויות של מפלגת "העבודה", שהבנתי שאישרת שאנחנו נציג בשמם. לגבי סעיף 1(2), שלמעשה זה הסעיף שמבטל את הסעיף שקבע חובת נוכחות, אז הם מציעים לבטל את התיקון הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 טוב, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

ההסתייגות הבאה, בסעיף קטן (א) יתווסף סעיף (3), שתוכנו הדרכה מתמשכת או למעקב אחר התקדמות המתאמנים. כלומר, תחת הסעיף של הדרכה מקצועית, מה מכון הכושר מחויב להציע לכל מתאמן חדש, הם מציעים להוסיף גם הדרכה מתמשכת או מעקב אחר התקדמות המתאמנים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 טוב, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

בסעיף, בגלל שהיה תיקון מאז שבוע שעבר והתווסף סעיף (ב), אז במקום סעיף 4א(ג), המילים "במקום עבודה" יימחקו. כלומר, הסעיף שמחריג את התוספת של סעיף (ג) החדש, למעשה כתוב שהסעיפים לא יחולו על מכון כושר בבניין מגורים, מקום עבודה או בבית מלון, הם מבקשים שהמילים "מקום העבודה" יימחקו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 טוב, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

והאחרונה. למעשה, הם מציעים שבסעיף 3ב(1) לחוק, כמו שהוא היום, כתוב "בכל עת שקטינים מתאמנים במכון יהיה במקום מדריך לאימון קטינים" זה יהיה "מדריך לאימון קטינים ואנשים עם צרכים מיוחדים". 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

זה יפה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

משרד התרבות והספורט, מה אתם אומרים על זה? אני יכול להצביע ולהפיל אבל יש בזה איזשהו היגיון. 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

תראה, השירות שניתן במכון כושר זו תוצאה שאתה בא, אתה נרשם, אתה משלם ואתה מקבל שירות. ולכן, כמו שאמרנו, ואנחנו מאמינים בגישה הזאת, שהאחריות עוברת לבעל המכון, אנחנו לא צריכים לעמוד שם ולחפש במה אנחנו צריכים לתת לו הנחיות. בסופו של דבר, זו אחריות שלו לשמר את הלקוחות, לתת להם את השירות, כי אחרת הם יעברו למכון אחר. זה היה הרעיון המרכזי שממנו חשבנו שזה המקום לרדת ברגולציה. הנושא של צרכים מיוחדים זו קשת עצומה ורחבה. א' אנחנו רוצים שהם יבואו למכוני הכושר, צריך לתווך את זה. ברגע שהם יירשמו ויעלו את הנושא של הצרכים אז תתפתח - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אפשר להגיד את זה גם על קטינים, אבל אתה רואה שאצל קטינים אמרנו שלאור המצב ולאור החשש אנחנו בכל זאת מחייבים שיהיה מאמן.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

זאת אומרת, אני מבין את הרעיון שעומד מאחורי הצעת החוק, אבל בסוף, כמו שעשינו איזושהי סייג - - -

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

מה זה הגדרה של צרכים מיוחדים? יש על הקשת הזאת עשרות מקרים. בסופו של דבר, כשבא ילד עם צרכים מיוחדים שהוא נזקק להדרכה מיוחדת, אז פה גם אפוטרופוס, יש הורים, יש מהלך שעושים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אנחנו לא מדברים על ילד. אם הוא ילד הוא נכנס כבר בקטגוריה של קטינים.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

בכל מקרה, גם מבוגר שבא - - -

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

גם בגיר – מה זה אומר? זה אומר רק על אנשים עם מוגבלות פיזית? זה אומר על אנשים עם מוגבלות נפשית? איזה סוג של הדרכה, מה בדיוק רוצים. זאת אומרת, אי אפשר סתם להוסיף את המשפט. אם אנחנו מכניסים הוראה כזאת צריך לחשוב מה המשמעויות שלה. וכמו שרועי אמר, אני לא חושבת שאנחנו נכנסים לרזולוציות כאלה ברמת ההוראה בחוק ראשי למכוני הכושר. 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

אני מתאר לעצמי שמי שמגיע למכון כושר, כבוד יושב-הראש, זה אדם שיכול להתאמן במכון כושר. לא מגיעים אנשים שהם נטולי יכולות לשם. ואם וכאשר זה קורה, אז מן הסתם יש תיווך לנושא הזה. זה לא, כמו שאמרתי גם בהתחלה, מכוני הכושר זה דבר שהוא מוטמע, זה לא דבר חדש. זה דבר שרק הולך וגדל. יש מעל 1,000 מכוני כושר בישראל וזה מצליח. הייתה הוראת שעה, כאמור, שנתיים וחצי זה המון זמן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, עברנו את זה כל זה. רק עלתה פה נקודה שיש בה דברי טעם. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

רועי, אני אגיד לך משהו. אני אגיד לך למה זה הזיה. כשאתה פותח עסק כזה, אתה יודע מה זה לקבל רישיון עסק? מתעללים בך התעללות שאי אפשר להבין אותה, כולל הנושא של נגישות. אתה יודע את זה טוב מאוד. ובסוף אתה יודע, עושים את הכול, נגישות ורישיון עסק ומטפלים בזה, ובסוף המדריך הקטן לבן-אדם עם צרכים מיוחדים, גם את זה. 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

חבר הכנסת דוידסון, על פי חוק ההסדרים לא נדרש רישוי עסק עד 800 מ"ר. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אוי, נו, באמת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, סימון, אני מציע שלאור זה שמי שהציע את ההסתייגות לא היה שותף בדיונים, וזו סוגייה שהיא רחבה מאוד, ואני לא חושב שזה נכון לקבל את ההסתייגות הזאת ככה לאחר יד. אני מציע שאתה ואני נציע הצעת חוק שיסדר את הנושא הזה של הנגשה לאנשים עם צרכים מיוחדים בתוך מכוני הכושר. נעשה הצעת חוק נפרדת, שלך ושלי, נקדם את זה. ואני בטוח שהמשרד יעשה עבודת מטה סביב הנושא הזה וינסה לסדר את זה. כי יש פה משהו שהוא מוצדק. אני רק לא חושב שזה נכון לקבל את ההסתייגות הזאת ככה כלאחר יד. לא דנו בזה בדיונים. בסדר, סימון? נקדם את זה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

 מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
לא אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ההסתייגות נפלה. כן, בואו נצביע על הרוויזיות.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>  

בעקרון צריך חצי שעה, או שתמשוך את שתי ההסתייגויות האלה ואז תוכלו להצביע על זה עכשיו. גם ככה הן נכנסו לחוק. אנחנו נמשוך אותן. אין מה להכניס אותך כי הן כבר חלק מהחוק. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, אז אני אמשוך את ההסתייגויות. את 1 ו-2. אני רוצה שתהיה לי בקשה לזכות דיבור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, עוברים להצבעה לקריאה שנייה ושלישית להצעת חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024, כפי שמונחת על שולחן הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הצעת החוק עברה לקריאה שנייה ושלישית ותעבור להצבעה במליאה. 

לפני שאנחנו עוברים לתקנות, נמצאים איתנו משפחות החטופים. בבקשה, אליה אבוטבול. 

 << אורח >> אליה אבוטבול: << אורח >>  

תודה לכם על רשות הדיבור קודם כול, דבר שני על הדאגה ועל הניסיון לעזרה, לנו ולכל משפחות החטופים. באנו לכאן לכנסת גם כדי לתמוך, גם לחזק ולגם לדרוש שתמשיכו לפעול בעוצמה ובדרכים יצירתיות להכניע את החמאס, לא לוותר להם. לפעמים הם עוצרים אותנו דרך העולם. ממשל ביידן עוד רגע נופל ואנחנו יכולים לפעול בצורה יותר חזקה. אבל גם עכשיו, כשממשל ביידן נמצא, אנחנו צריכים לקבוע מסמרות בשטח. אנחנו צריכים לקבוע שהסיוע ההומניטרי הוא מעל ומעבר. אנחנו צריכים להגיד שנמאס לנו להישאר במצב האינסופי הזה. החמאס צריך להבין שכל רגע שהוא לא מחזיר את החטופים, אין לו המשך קיום - הוא מאבד את הקרקע שלו, הוא מאבד את עצמו, הוא לא קיים יותר. 

אם אנחנו נצליח לקחת ממנו קרקע, לקחת ממנו משאבים, גם בחו"ל. חמאס חו"ל, אני לא יודע אם נגענו בהם. הג'יהאד האסלאמי, מישהו נגע בו? כל הגורמים האלה, צריך למוטט אותם, להעיף אותם, וככה נחזיר את החטופים. איתן שנה וחודש וחצי כבר נמצא שם במנהרות ומחכה לעזרה שלנו. אנחנו צריכים לאזור אומץ, לא לפחד. גם אם נשארו לנו חודשיים של ממשל ביידן, דווקא עכשיו להראות את העוצמה שלנו, להראות את הכוח. להראות שאנחנו בעלי הבית. אנחנו לא סתם נתינים של ארצות הברית, עוד כוכב בדגל שלהם. ולפעול בצורה חזרה כדי להחזיר את החטופים.

ובהמשך, בעזרת השם, כשיבוא ממשל יותר אוהד ויותר יעזור לנו, יהיו לנו עוד יותר כלים. אבל עכשיו גם, לא צריך לפחד, צריך להמשיך להשתמש בכל הכוח שיש לנו ולהוציא את החטופים מהסבל האיום שהם עוברים שם. היינו עכשיו בבית המשפט, אחרי דיון הזוי שהוא קורה בכלל, שנותנים להם רגל להיכנס להיכל, בנוגע לתנאים הרפויים של המחבלים. יש להם מחלות, מסכנים. הם לא רצחו מספיק אנשים כדי שיהיה להם מספיק ויטמינים וכוח. אנחנו צריכים להשמיד אותם, לא לטפל בהם ולא להיכנע להם. סינוואר טופל בו על ידי מערכת הבריאות הישראלית ובסוף המתנה שלו, התמורה שלו לטיפול שנתנו לו, היה לרצוח ולאנוס ולשחוט. זו המסקנה. אנחנו צריכים להפסיק לתת להם דברים. 

גם עם הדין הבינלאומי צריך טיפה היגיון סביר, צריך לדעת טיפה לשחק איתו להעמיד את הדברים על דיוקם. למרות כל מה שבית המשפט אמר, שכפ"ץ בטחוני, משהו כזה, בית הדין בהאג לא יעשה כלום – הנה, יש צווים מנהליים. הכול קורה בדיוק ההיפך ממה שהם אמרו. בדיוק בגלל זה אנחנו צריכים ללכת עם ההיגיון הבריא, עם האמת, לא לפחד. להגיד להם שאנחנו פה כדי להחזיר את החטופים. שלא יחשבו בכלל על לעשות טבח. ורק ככה אנחנו נצליח להחזיר אותם. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. אני בטוח שבבית המשפט לא נתנו לכם לעשות פתיחה של דיון בנוכחות משפחות החטופים, להגיד מה שיש לכם על הלב. כן, ריקי ברוך.

 << אורח >> ריקי ברוך: << אורח >>  

תודה רבה. אני ריקי ברוך, אני גיסתו של אוריאל ברוך. אוריאל בילה בנובה ובדרכו הביתה הוא נרצח ונחטף. אנחנו ידענו על זה שהוא נרצח רק כעבור שישה חודשים של חוסר ודאות. בששת החודשים האלה הילדים הקטנים של אוריאל כל פעם שאלו איפה אבא ולא היו לנו תשובות לתת להם. וחוסר האונים הזה ממשיך ומלווה אותנו עד היום, כי אין לנו מקום, אין לנו קבר ואין לנו סגירת מעגל לסיוט הזה, שלא נגמר. הסיוט הזה הוא לא רק שלנו, הוא שלנו ושל כל עם ישראל, שנמצא בתוך הדבר הכל-כך נורא הזה שאנחנו עוברים. כבר למעלה משנה אנחנו מאבדים אזרחים, מאבדים חיילים, נלחמים ברוע ומנסים להשיב את החטופים, להשיב את הביטחון. לתת לנו אפשרות להקים מדינה בצורה שהיא שפויה, בלי לפחד לצאת מהבית, בלי לפחד לא לנעול את הדלת. לתת לילדים שלנו ביטחון, שזה דבר בסיסי בבית.

לצערי הרב, אנחנו עושים הכול באמת, נלחמים, החיילים שלנו גיבורים גדולים, ובאמת נותנים את החיים ואת הנשמה בשביל לעזור, אבל יש תחושה שאנחנו עדיין עומדים במקום. אנחנו לא מתקדמים. אנחנו הורגים מחבל ובאותו רגע נולדים לנו עוד עשרה מחבלים. אני לא רואה איך אפשר באמת לחסל את החמאס, להכניע את החמאס בצורה של הרג. לא שאני לא בעד, אני בעד. אבל אני לא רואה שזה מה שיגרום לנו באמת לנצח אותם. אני מאמינה שאנחנו צריכים להילחם בהם באופן מנטלי. למוטט את הרוח שלנו, את רוח הלחימה שלהם, את מה שמדרבן אותם לקום ולרצוח אותנו יום-יום שעה-שעה בלי סיבה מיוחדת. הסיבה היחידה שיש להם זה שהם רוצים את האדמות שלנו. ופה אנחנו צריכים לתת מענה לפי השפה שהם מדברים בה – הם רוצים אדמות? אנחנו ניקח להם אדמות. הם נלחמים בעבור האדמות שלנו? אנחנו ניקח להם כל פיסת אדמה שהם חושבים שהייתה שלהם עד היום.

וככה, אולי ככה הם יבינו והעולם יבין שאי אפשר יותר לעשות לנו את מה שקרה. כי יש מחיר, והמחיר הוא מחיר שכואב. כי לפגוע בהם פיזית, להרוג אותם לא כואב להם. אנחנו יכולים להרוג, הם שמחים. להיפך, מחכה להם למעלה, ממש טוב להם ככה. אנחנו לא מחפשים לנצח אותם בלהרוג אותם, כי זה לא מה שיקדם אותנו, לצערי הרב. כמה שנהרוג בהם, ברגע שהרגנו אחד כל המשפחה שלו נהיים מחבלים באותו רגע. אז אנחנו לא משיגים את המטרה. המטרה היא למוטט אותם מבחינה מנטלית, למוטט להם את הרוח. וחשוב מאוד שיתחילו לעשות דברים בנושא, להזיז את הדברים האלו, כי כבר אין זמן. לא למשפחות, שפשוט כבר אין כוח להתמודד עם הסבל הזה ועם הכאב הזה שאנחנו חווים יום-יום שעה-שעה. ולא לעם שלנו, שמאבד כל כך הרבה ילדים, כל כך הרבה משפחות שמתפרקות פה. ואנחנו לא משיגים את המטרה. 

אנחנו לא מתקדמים, החמאס לא מגיע למשא ומתן, אין עם מי לדבר. הגיע הזמן לעשות צעדים משמעותיים, צעדים שיזעזעו את החמאס, יזעזעו את העולם, ויתנו לכולם להבין שאנחנו לא יכולים להישאר בסיטואציה הזו עוד יום אחד. הגיע הזמן שיהיה פה שינוי בתודעה שאי אפשר לפגוע בעם ישראל יותר. תודה רבה.

 << אורח >> צורית פניגשטיין: << אורח >>  

אני מדברת פה בשם פורום הגבורה. אני אמא שכולה, אני איבדתי את בני בכורי, אהובי. אני אמא של מעוז, שיצא להגן על אחיו ולא חזר. הוא היה חייל מילואים. הוא עשה שירות אינטנסיבי בדובדבן, ואז הצוות האורגני המשיך ל-551, יחידת המילואים. והגבורה של כל הלוחמים, הגבורה היא לא רק האומץ בשדה הקרב והתושייה, האומץ והגבורה היא להשאיר את הכול מאחורה בשביל טובת הכלל. מעוז השאיר אחריו אהבה גדולה, אישה צעירה ותינוקת, כישרונות, חלומות, חיים מלאים. נתנו לו ללכת על דעת זה שהוא עושה את מה שצריך וחוזר הביתה, אבל הילד שלי לא חזר. הוא השאיר אותנו חסרים, מתגעגעים וכואבים על ההחמצה הגדולה של חיים ושמחה, על היתמות ועל המוות הנוכח בחיינו.

אנחנו ביום שבו כבר מהבוקר אזעקות בצפון, וכמו בכל החודשים האחרונים מחבלים צמאי דם נלחמים באזרחים תמימים ויורים עליהם ארטילריה כבדה. במדיה מבשרים שההסכם קרוב. אוטוטו נחתום על הסכם בינלאומי, נחזור רגועים לבתים בצפון. וכל כך קל לנו להתפתות לשקר הזה. אנחנו רוצים לרקוד את החיים במסיבות, לרצות את השקט ואת השלווה. כולנו רוצים חיים מתוקים ונוחים. ובעזרת השם, אנחנו אנשים מאמינים, עוד יבואו ימים טובים יותר. 

אבל בינתיים צריך להיות מציאותיים. על מה הסכסוך? בעצם על מה? תקשיבו לאויב – החיזבאללה קורא למלחמה "הדרך לירושלים". ואיך קורא לו החמאס? החמאס קורא להתקפת הטרור הנוראה הזאת, הרצחנית, "מבול אל-אקצא". הם קוראים בכל העולם "מהנהר לים". רק צריך להקשיב להם, מה בעצם הם רוצים. יש סביבנו מיליונים שלא ישבו בשקט עד שלא נתקיים, ואסור לנו להוריד רגל מהגז עד שלא השגנו את מטרות המלחמה. אין לנו על מי לסמוך. אני מאמינה בקדוש ברוך הוא, אז אנחנו יכולים לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולעשות כל מה שאפשר – פה אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו. 

הבוקר בבג"ץ מתקיימים שבעה דיונים בעתירות של מחבלים ותומכיהם נגד המדינה. ואני גם מרגישה שבית המשפט הגבוה לצדק לא מבין מה שמבינים רוב החיילים האמיצים. הוא לא מאמין בכלל בצדקת הדרך, במוסר הבריא. אנחנו נלחמים לא רק באויב אלא בתודעה. בתודעה כוזבת שדואגת לאויב שלנו לפנינו ועל חשבוננו ומנציחה את המלחמה. 

המלחמה הזאת היא הכי צודקת. אני מחזקת את ידי הממשלה במלחמתם ברוע ואני דורשת להכריע אותו. ולא תהיה לי באופן אישי שום נחמה, כי הילד שלי לא חוזר, אבל יהיה טעם במותו כשנמגר את הרוע ולא נהפוך את המלחמה הקשה הזאת לעוד סבל. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

אז אנחנו נעבור לתקנות. 



 << נושא >> הצעת תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תבדקו אם ורד נמצאת, ממשרד הבריאות. היא לא נמצאת. צח, בבקשה. תקנות.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

אז אחרי שהצבענו על התיקון להצעת החוק, שהצבעתם, יחד איתה הוגשה לוועדה על ידי המשרד גם טיוטת תקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר) (תיקון). רק נסב את תשומת לב המשרד שהשנה צריכה להיות תשפ"ה-2024, לא תשפ"ד. אנחנו הקראנו את התקנות בדיון הקודם. למעשה, יש פה שני שינויים מהותיים. אחד זה התיקון של תקנה 4, שעוסקת בגיל המתאמנים, שהמשרד יוכל להסביר על זה בכמה מילים שוב. התיקון הנוסף הוא למעשה בגלל שבהצעת החוק, שהרגע הוועדה הצביעה עליה, נמחק הסעיף שמסמיך את השר להתקין תקנות שפוטרות מנוכחות של מדריך בחדר כושר, כחלק מהתקנות האלה, שעם ביטול הסעיף הן למעשה יתבטלו מאליהן, יש את תקנה 4 שקובעת חובת הצבת שלט שבעת אימון קטינים, שהמשרד מצא לנכון שאותה יש להשאיר.

 אבל היות שהיא אמורה להימחק יחד עם מחיקתן של התקנות – למעשה, להעתיק אותה כמו שהיא לתקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), ששם זה המקום היותר טבעי שלה. כי הן עוסקות בהסדרה של אימון קטינים במכון כושר. התקנה מועתקת כמו שהיא, עם הוראת תחילה, שלמעשה היא תועתק רק עם פקיעת תוקפן של התקנות שבהן היא מופיעה כרגע. וכן, התווסף איזשהו סעיף לפי חוק עקרונות ההסדרה שמחייב באמת את המשרד לבדוק אחת לכמה זמן את ההסדרה החדשה, את התקנות החדשות, בתום עשר שנים. כך לפי החוק. אם המשרד רוצה לומר על זה עוד כמה מילים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לפני כן, אנחנו מקבלים בברכה את קבוצת התלמידים מבית הספר הטכנולוגי של חיל האוויר. מכיל את אורט, גבעת רם, ירושלים. ברוכים הבאים לוועדת החינוך, התרבות והספורט. אתם יכולים גם לשבת סביב השולחן. אולי לאחד מכם יהיה משהו נחמד לומר לנו. כן, בבקשה, רועי.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

צח, ביקשת שאני אתייחס לנושא של השינוי הזה של התקנות בנושא מספר החניכים לכל מדריך. אז הנה, נמצאים פה חבר'ה בגילאי 15-15, אני מתאר לעצמי. 14-15, ניסיתי לתת להם קצת למעלה. בכל מקרה, אנחנו יודעים שבעולם מכוני הכושר מגיל 14 יכלו להיכנס באופן חופשי למכוני הכושר. אנחנו חשבנו והתייעצנו בקטע הזה עם פרופ' נעמה קונסטנטין, שהיא רופאת ספורט והיא מעורבת בעולם רפואת הספורט גם בעולם, גם במשחקים האולימפיים. היא הייתה שם מטעם כמה איגודים, איגוד הטיפוס העולמי. זאת אומרת, אישה שמכירה את העולמות האלה. חשבנו שבגיל 16 זה המקום שנותן ללא הגבלה אפשרות למתאמנים להתאמן, כמובן תחת השגחת מדריך. 

מגיל 16, באופן עקרוני, אין הגבלה של מספר הקטינים. בגיל 16, כמו שאנחנו יודעים, זה גיל שאפשר לקבל בו רישיון לאופנוע, אפשר להדריך ספורט על פי תקנות חוק הספורט. כך שאנחנו באמת חושבים שזה גיל שצריך לתת. ובאמת כמו שדיבר פה יובל ממשרד הבריאות, זה גיל שבאמת אפשר לראות אותם, הם נמצאים שם, ברבים. ולכן, זה השינוי המשמעותי שביקשנו לעשות בתקנות.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל מה עם גיל 12, למשל? לא הבנתי. 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

בגילאים הנמוכים האלה יש מגבלה. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

על כל 8 מתאמנים צריך להיות מאמן.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

8 עד גיל 12, ומגיל 12 עד 13 זה על כל 15.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תעלו את ורד בזום. בבקשה. 

 << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >>  

משרד הבריאות עבר על ההצעה, ואין לנו התנגדות לשינוי בשיעורים שהתייחסו שם לפי הגילאים. אני רק מעלה שאלה שאולי שווה לעסוק בה שוב – דווקא מעל גיל 16 אני חושבת שיש לצעירים, ויעידו החבורה הנחמדה שנכנסה לאולם, שהמוטיבציה לביצוע פעילות גופנית הולכת ועולה, כי יש הרבה אנשים שמכינים את עצמם לגיוס וליחידות הנבחרות. אני חושבת ששם מאוד חשוב שיהיה גורם מקצועי שיכול לסייע, להדריך, ואפילו לשמור מפני התלהבות יתר. אז אם אנחנו שם מסירים את המדריך הזה זה יכול להיות מאוד בעייתי.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

לא, לא, אנחנו לא מסירים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא מסירים.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

אנחנו לא מסירים. רק חשוב לחדד ואז תתייחסי בהתאם. החובה בחוק שאומרת שברגע שיש אפילו מתאמן אחד קטין, וקטין זה תחת גיל 18, צריך להיות מדריך חדר כושר. השינוי היחיד הוא רק לגבי הקבוצות. זאת אומרת שלא על כל 15 מתאמנים יהיה מדריך. יש מתאמנים מגיל 16 עד גיל 18 – חייב להיות מדריך חדר כושר. בסדר?

 << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >>  

אוקיי, אז אני רגועה. משרד הבריאות מקבל את ההצעה, אין לנו התנגדות. אני חייבת ללכת, אם יורשה לי. יש לכם עוד שאלות אליי, לפני שאני יורדת מהזום?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

לא, היה חשוב לנו לשמוע את ההתייחסות שלכם. אם זו ההתייחסות אז הכול בסדר. סימון, רוצה להתייחס? אוקיי, צח.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

אני רק מוודא – מאיזה גיל היום אפשר להתאמן בחדר כושר? מה הגיל המינימלי?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

לפי מה שכתוב, מגיל 6.

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

מגיל 6?

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

לכאורה, כן. 

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

לכאורה או באמת?

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

תראה, להגיד שאנחנו רואים את מכוני הכושר מוצפים בילדים כאלה צעירים, התשובה היא חד משמעית לא. אם הם באים זה בקבוצות. קבוצות שהמכון מארגן, חוג עם פיקוח צמוד עם תרגילים ספציפיים שהם יכולים לעשות. וגם כן, זה לא הגיל שהם מגיעים למכוני הכושר. 

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>  

אז רק נציין שהתקנות האלה מותקנות לאחר התייעצות עם שר הבריאות – קיבלנו מכתב שבוצעה כזו התייעצות – ועם הוועדה שלנו, שלמעשה צריכה להצביע שאכן התקיימה חובת ההתייעצות.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

תן לי להבין משהו. היום אתה אומר שעל פי החוק אפשר להיכנס לחדר הכושר מגיל 6, עם מדריך אחד לכל שמונה, נכון? אז איפה המגבלה של גיל 14? 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

היום זה מ-6 עד 14 שמונה, כמו שאמרת. ומ-14 עד 18 אחד ל-15. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

ועכשיו פשוט הורדנו את הקבוצות. מגיל 6 עד 12 זה אחד לשמונה, מגיל 12 עד 16 זה אחד ל-15 ומגיל 16 זה בעצם מדריך אחד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ללא הגבלת נוכחים של הקבוצה.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

ללא הגבלת כמות. זה השינוי.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

והיום כל מדריך שעושה קורס, הנושא של קטינים זה בתוך הקורס? לא מה שהיה פעם?

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >>  

זה גם ככה, נגיד זה מדריך ותיק, החובה בחוק היא שיהיה עם הכשרה לקטינים. זאת אומרת, אם יש קטין אחד אפילו צריך להיות מדריך חדר כושר שהוא עם הכשרה לקטינים.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

עושים את זה?

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

כל האלפים שעושים קורסים בשנה, כולם עם הכשרה לקטינים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

זאת אומרת, בשנים האחרונות כולם עושים עם הכשרה לקטינים.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

כל השנים האחרונות, כן. וגם יש לנו קורס השלמה, קורס שהוא למידה עצמית כזו שאנחנו עושים את זה במוסדות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, לפני שעוברים להצבעה. שניים מהנוכחים מבית הספר הטכנולוגי, אין לי ספק שכולכם רוצים, תחליטו ביניכם. תגיד מה שאתה חושב על מה שדיברנו עכשיו. תנסו להתייחס עניינית. 

 << אורח >> ליאור: << אורח >>  

על מדריך כושר? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן. שם לפרוטוקול.

<< אורח >> ליאור: << אורח >>  

קוראים לי ליאור. זה משודר? אפשר לראות אותי בטלוויזיה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ברור שזה משודר ויראו אותך בטלוויזיה. לנושא: מה העמדה שלך? כשקטין בא להתאמן בחדר כושר – צריך שיהיה שם מאמן או לא? 

<< אורח >> ליאור: << אורח >>  

לא צריך מדריכי כושר, אנחנו יכולים להסתדר. אני חושב שרק מגיל 8 צריך שיהיה מדריך, כי נראה לי שהם לא כזה מבינים. אבל, נראה לי שמהגיל שלנו קצת יותר מבינים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אתה פעם ראשונה נכנס למכון כושר - אתה יודע איך משתמשים במכשירים בו? 

<< אורח >> ליאור: << אורח >>  

צריך אולי פעם ראשונה או שנייה, להכיר קצת את המתקנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב. כן, בבקשה. 

 << אורח >> נועם ישעיה: << אורח >>  

קוראים לי נועם ישעיה. אני חושב שצריך מאמני כושר לגילאי 14 פלוס, כי זה מסוכן מאוד. כי יש המון מקרים שיכולים להיפצע ולא יהיה מי שיעזור. אני חושב שעל כל 4 תלמידים צריך לפחות מאמן אחד או מאמנת. זאת עמדתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

תודה רבה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אני רוצה להגיד להם משהו. יושבים פה חבר'ה שבעתיד הקרוב הם יהיו אנשי צוות טכני של חיל האוויר. וכשאנחנו רואים את המטוסים המדהימים שלנו והטייסים, פוגעים, מפציצים ועושים באמת דברים מדהימים למען מדינת ישראל, צריך להבין שמאחורי הטייסים והמטוסים נמצאים האנשים המדהימים האלה. חמשים, חשמלאים, ל"א, שבעצם גורמים למטוסים לפגוע ולחזור כשהטייס בריא ושלם. אני הייתי חלק מצוות טכני, הייתי חמש F16 ב-101. אתם צפויים לעבודה מרתקת, חשובה ועם אחריות מאוד גדולה. אז יישר כוח על מה שאתם לומדים ועושים. אתם חשובים מאוד לחיל המדהים הזה, לחיל האוויר. 

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אני חושב שגם הבנות צריכות לדבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה. יש בת אחת סביב השולחן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע כמה בנות יש בצוות טכני עכשיו? המון. והן מדהימות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בבקשה.

 << אורח >> תהילה בראון: << אורח >>  

קוראים לי תהילה בראון. אני מסכימה עם נועם, שקטינים צריכים מדריכי כושר. אבל, אישית, אמא שלי מדריכת כושר יותר טובה מהמדריכה עצמה, אז תלוי איזה מדריכי כושר צריך. אז נראה לי שכדאי לחשוב על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, את זה כבר אמרנו, שמדריכי כושר צריכים לעבור איזושהי הדרכה.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

לא, מה שהיא אמרה זה שאמא שלה יודעת יותר טוב מהמדריכה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

כן, כן. את זה הבנתי.

 << אורח >> רועי ברקוביץ': << אורח >>  

אז זה מה שאנחנו יודעים, שאנשים היום באים עם הרבה ידע מוקדם ומתאמנים. בבית הספר אתם מתאמנים במכון כושר?

 << אורח >> תהילה בראון: << אורח >>  

כן, יש לנו מתקנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

טוב, קודם כול, מצטרף לכל מילה של חבר הכנסת סימון דוידסון. כיף לנו. תשלחו משלחות לעיתים יותר תכופות. זה משנה קצת את האווירה, נותן לנו קצת פרופורציות. אנחנו נעבור להצבעה ואחרי ההצבעה ננעל את הדיון ונעשה תמונה משותפת כולם ביחד. 

עוברים להצבעה על הצעת תקנות מכוני הכושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר) (תיקון), התשפ"ה-2024. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

התקנות עברו. חבר הכנסת סימון דוידסון לא הצביע כי הוא בניגוד עניינים והוא קיבל ייעוץ מהיועצת המשפטית.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, הוא שאל אם הוא יכול להצביע.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בעוד כמה שנים בשמחה רבה. ברשותכם, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>