פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 46 ועדת העבודה והרווחה 25/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 303 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ד בחשון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024), שעה 9:40 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "אי מתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בענף הטיפול הסיעודי" << הלסי >>, של חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ מיכל שיר סגמן, חה"כ יבגני סובה נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אברהם בצלאל מוזמנים: רועי בבאי – רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר רבקה ורבנר – עו"ד, ממונה ראשית יחסי עבודה, משרד העבודה איברהים כילאני – עו"ד, סגן הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה עילם שניר – רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי חנן פוטרמן – עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי יוסי ברבי – יו"ר איגוד עובדי האבטחה, ניקיון וטיפול סיעודי בהסתדרות החדשה חגי הראל – עו"ד, ממלא מקום יו"ר האיגוד המקצועי, ההסתדרות החדשה שלמה שטרית – מנהל חטיבה באיגוד, ההסתדרות החדשה דורון רז – יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל ליאור שטרסברג – מנכ"ל עמותת מטב סמדר כרחי – עובדת סיעודית, ועד פעולה מטפלות אסתר יפת – עובדת סיעודית, ועד פעולה מטפלות אסתר בוכשטב – אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "אי מתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בענף הטיפול הסיעודי", של ח"כ חוה אתי עטייה, עאידה תומא סלימאן, אברהם בצלאל, מיכל שיר סגמן, יבגני סובה (מס' 319). << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, היום יום שני בשבוע, כ"ד במרחשוון תשפ"ה, 25 בנובמבר 2024. אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה והרווחה בעניין בקשה לדיון מהיר בנושא "אי מתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בענף הטיפול הסיעודי". המציעים חה"כ אני, עאידה תומא סלימאן, אברהם בצלאל, מיכל שיר ויבגני סובה. נתחיל, ניתן את רשות הדיבור לאסתר בוכשטב ואחר כך נקרין את הסרטון ונתחיל בישיבה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> קצת מביך לדבר מול כל כך מעט אנשים, אבל אני מכבדת פה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש כמה ישיבות גם בוועדות. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני יודעת, אני באה מישיבות אחרות. אני אבל מכבדת כל מי שנמצא ואני חושבת שכל מה שאנחנו אומרים, משפחות החטופים, זה חשוב לכל אחד לשמוע. למרות שאני מבינה שיש רק חברת כנסת אחת. << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> בעולם הישן שלי, העולם הישן, הנושא של הוועדה הוא נושא שקרוב לליבי, כי אני מנהלת את הבריאות והרווחה בקיבוץ. אבל אני חושבת שהעולם שלנו נעצר. הוא נעצר ב-7 באוקטובר עם החטופים, עם המלחמה, עם ההפקרה. הפקרה שלא נפסקה מאז. הפקרה של החטופים. אני אמא של יגב. יגב הבן שלי ואשתו רימון נחטפו מהבית שלהם, מהבית שלנו, קיבוץ זה בית, מקיבוץ נירים. לשמחתנו רימון חזרה בעסקה וזאת כנראה הדרך היחידה לחזור בחיים, בעסקה. יגב נשאר במנהרות החמאס. אנחנו דאגנו, אנחנו עשינו כל מה שאפשר כדי לנסות, כדי לשכנע שחייבים לקדם עסקה. והיו עסקאות על השולחן בזמן שהוא היה חי כשהוא היה שם. אחרי תקופה התחלנו להבין שיש חשש כבד לחייו. וכמו הסרטון שהיה ביום שבת השבוע על אחת החטופות גם אנחנו זכינו לסרטון שסיפר לנו שיגב לא בין החיים. אבל התקווה שהמדינה תעשה הכול ותחזיר אותו השאירה אותנו עם קצת אופטימיות מחודש מרץ עד סוף חודש מאי, להאמין שאולי זה לא נכון. ואני רוצה להגיד לכם שאם מישהו פה לא מבין מה זה הטרור הפסיכולוגי שהמשפחות עוברות, חוסר ודאות שסרטון כזה מופיע לך פתאום בפלאפון באמצע כלום, ואין לך שום ודאות מה באמת קרה בסיפור הזה. אנחנו קיבלנו את הסרטון של יגב בחודש מרץ, באמצע עצרת בכיכר החטופים, כשפתאום הסרטון הזה קפץ לאחותי בפלאפון וכולנו הזדעזענו. שום דבר לא יכול היה להגיד לנו אם זה נכון או לא. אבל הפחד, אני לא יכולה להסביר אפילו במילים את הרגשות שהציפו אותנו באותם רגעים. חודשיים היינו בין תקווה לייאוש שאולי בכל זאת זה לא נכון. בסוף חודש מאי קיבלנו את ההודעה הראשונה שיש חשש כבד לחיי יגב. ואחרי עוד חודשיים קיבלנו את הידיעה שיגב לא בין החיים. אחרי חודש יגב חולץ. יגב חולץ יחד עם עוד חברים שהיו במנהרה והובא לקבורה באדמת נירים. הסיפור שלנו נגמר רע, רגע מאוד. יגב היה בחור צעיר. הוא היה בריא, הוא היה צריך לחזור בחיים והוא נרצח במנהרות החמאס. אנחנו החלטנו כמשפחה שאנחנו לא נפסיק להיאבק על החטופים, כי אני חושבת שזה הדבר הכי מוסרי והכי ערכי שיש במדינה הזאת היום, לטפל בנושא החטופים. להיאבק על החטופים. ואני מצפה מכל אחד במדינה הזאת שיעשה הכול כדי להחזיר את החטופים. ואני אומרת, האחריות היא על הממשלה ועל מי שעומד בראשה. ואין לאף אחד שם זכות להמשיך ולעכב, ואני לא יודעת אפילו איך להגיד, אני בן אדם שמנומס, אני לא יודעת להגיד דברים לא בנימוס. אבל אני חושבת שכבר עברתם את הגבול של הממשלה הזאת עם החטופים. החטופים שם נמקים. אני לא יודעת כמה עוד בחיים שם. אני לא יודעת אם שלמה מנצור יכול להחזיר מעמד עוד חורף. אם עודד ליפשיץ, כל המבוגרים, הילדים. שני הפעוטות. איך הם יכולים להחזיק שם מעמד עוד חורף אחד? איך הנשים, איך כולם? וכמובן הנרצחים. איך אפשר יהיה למצוא אותם? מישהו חושב שהחמאס עשה רישום מדויק איפה כל אחד נמצא? אני לא יודעת. אני לא יודעת לאיזה מדינה אנחנו הולכים אם החטופים לא יחזרו. ואני אומרת שכל אחד ייקח את זה על עצמו. אבל הממשלה ומי שעומד בראשה חייבים להבין שזה עליהם, אחריותם. ולא יכול להיות ששר הביטחון לא מבין את האחריות שלו. לא מבין את האחריות שלו למה שקורה. ביום שבת היה סרטון. ואתמול לא הייתה שום תגובה, שום התייחסות. אני לא יודעת, אני לא יודעת לאן זה הולך. אני מבקשת מכל אחד מכם, אני לא יודעת אם חלקכם עובדים בשירות הציבורי, אני לא יודעת מי כל אחד שיושב פה. אבל כולכם צריכים לעשות מעשה ולקדם את העסקה הזאת, שתגיע כבר, כי אי אפשר יותר. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקרין את הסרטון. (מוקרן סרטון) << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני אשמח לתגובה, איזה התייחסות. משהו. אני כבר מדברת פה שנה, מעל שנה. ואני לפעמים אומרת שמעתם אותי, אל תעברו לסדר היום, תגיבו. אתם חלק מהאירוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יצא לי להיות שבוע שעבר בוועדת הכנסת ויושב ראש ועדת הכנסת שהוא יו"ר הקואליציה שלנו והוא מבקש פגישה עם כל משפחות החטופים, נציגים, אני לא יודעת מה. לקיים ישיבת סיעה עם ראש הממשלה וגם לא בנוכחות ראש הממשלה, אבל עם כל סיעת הליכוד. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> למה לא בנוכחות ראש הממשלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא אמרתי. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> כי אנחנו מחכים לפגישה עם סיעת הליכוד כבר שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. נאמרו דברים מאוד כואבים וזה היה איזה שעה, בשבוע שעבר ביום שלישי. יושב-ראש הקואליציה הבטיח שכן יהיה דיון. אני גם אמרתי לו ביום רביעי והוא הבטיח כן לקיים. והיום אני אראה אותו בפתיחת, בסביבות 16:00 ואני אתן לו. אני כל הזמן, אני לוקחת על עצמי לתזכר אותו וגם את הצוות של ראש הממשלה. לתזכר אותם. זה נכון, אני יודעת. אתם מגיעים לוועדת הכספים, גפני שומע אתכם, כל יושבי-ראש הוועדות שומעים אתכם. הדברים שלכם, אתם מדברים - - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> גפני בוועדת חוקה עכשיו, קרוב לשעה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם אתם תקומו ותעשו מעשה, אולי יזוז משהו. אבל אם אתם יושבים ואומרים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא אומרת שלא נעשה. זה לא נעשה ונשמע. אז אני אומרת, כל מה שאתם טוענים זה נכון. את יודעת מה? אני מוכנה להיות איתך אחרי הישיבה ותגידי לי בדיוק מה לפעול. מה? כאילו, להתפטר מהכנסת? תגידי לי איזה מהלך שאת רוצה שאני כחברת כנסת. אבל אני פה באתי, השליחות שלי היא בדיוק לדיון הזה, למען החלשים בחברה. למוגבלים, לקשישים הסיעודיים. לאלה שידם אינה משגת, לאלה שהקול שלהם לא נשמע. לשקופים, לאלה באתי. מעבר לחטופים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הסכנה זה לחטופים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון, אין ספק. אבל זה נכון, גם אלה וגם אלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש סכנה מיידית ויש סכנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון, זה נכון. אני לא אומרת שאתם לא צודקים. אחת גם התנפלה עליי לפני שבוע שהילדים שלי לא שם, לא במסיבות הנובה, אז לא אכפת לי כלום. כל מיני דברים מעליבים, פוגעים וזה. אני לא אומרת שאתם לא צודקים, אתם סופר צודקים. סכנת נפשות. מצילים חיים. הלוואי, בעזרת השם שבקרוב אמן, אמן, אמן. שיהיה נס חנוכה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> לא, אסור לנו לבנות על ניסים. אני שוב, אסור לבנות על ניסים, צריך לעשות מעשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לגמרי. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> מספיק עם ניסים. ניסים לא עובדים. ניסים לא עובדים לבד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> - - - שניסים לא עובדים. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> ניסים לא עובדים לבד. צריך לעשות מעשה. ואם לא מצליחים לעשות מעשה צריך לקום ולהגיד שלא מצליחים ולא לספר לנו סיפורים, כי הבן שלי היה צריך להיות בחיים היום. הוא היה צריך לחזור והוא חזר בדרך הקשה והרעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לצערנו. חה"כ בצלאל, לפני שאני אתן את הפתיח. אני אתחיל? ככה, את הבקשה לדיון המהיר הגשתי בעקבות פנייתו של יוסי ברבי, יו"ר איגוד עובדי אבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי וגם באמצעות חגי הראל. אני אתן את הרקע ואחר כך תתקנו אותי או תרחיבו. נשמע את אנשי המקצוע וכמובן חה"כ בצלאל. נחתם הסכם קיבוצי כללי בענף ב-2021, בחודש אוגוסט, בין ההסתדרות לבין איגוד נותני שירותי הסיעוד. אני לא יודעת בדיוק כמה מדובר, בין 140,000 ל-180,000, אחר כך תתקנו אותי. ההסכם מקנה תוספות שכר למטפלות, למטפלים הישראלים. ההסכם הקיבוצי נרשם ב-21 ביוני 2022. זה ממתין לחתימה על צו הרחבה לצורך מתן תוקף על פי דין. ההסכם הקיבוצי יקנה תוספות שכר, אנחנו יודעים, לפי ותק. תשלום בגין זמן מעבר בין מטופלים אצל אותו מעסיק. למרות פניות רבות למשרד הכלכלה והתעשייה עדיין לא נחתם צו הרחבה להסכם הקיבוצי. אני מבינה שעלות צו ההרחבה הוא 220 מיליון שקלים, וגם על זה תתכנסו, תדברו על זה. וניתן את רשות הדיבור לגורמי המקצוע, לשאר הנוכחים פה. אנחנו רוצים שתתייחסו גם למה מ-2021, מאז שנחתם ההסכם הקיבוצי, למה עד היום, כמה שנים טובות, למה עדיין לא נעשו, אין התקדמות, אין תזוזות, אין כלום. גם קחו בחשבון את ההשלכות של אי חתימה על צו ההרחבה. אולי זה יביא לקריסת הענף. אם מטפלת מקבלת במשק בית 80 שקלים, אז למה שהיא תבוא לעבוד בעבודה קשה עם העובדים הסיעודיים. למה אתם לא מעודדים עובדים ישראלים, מי שצריך עובד זר שיקבל עובד זר. מי שצריך עזרה ראשונה אז למה לא לאפשר לו קצת בניקיון הבית? גם להפיג את הבדידות זה גם טוב, זה 90% מהעבודה. אז אנחנו רוצים לקבל את ההתייחסות שלכם לפני שהענף יקרוס או שיהיה מאוחר יותר. ובאמת, כפי שפתחתי את הדיון, אנחנו פה, השליחות שלנו של חברי הכנסת היא לעזור לחלשים. לא לעזור, כל דבר בעיתו, אבל היא לא לעזור לאוכלוסייה החזקה, למעמד הביניים. אנחנו רוצים לעזור לאנשים החלשים האלה. וזו השליחות שלנו. אברהם בצלאל, חבר הכנסת, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב חה"כ יושבת-ראש הוועדה. הצטרפתי לדיון הזה שלך הזה, לבקשה שלך לדיון. דיון חשוב מאוד. בסוף העובדים האלו הם עובדים שמשתכרים ב-29 שקלים לשעה בערך, שכר מינימום. הם מגיעים ל-5,800 שקלים בחודש. עבודת כפיים, עבודה קשה בדרך כלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם עובדים שעתיים גם. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הם עובדים שעתיים, עובדים קשה מאוד. מעבודות סיעוד, ניקיון. עבודות, באמת, מדובר פה לא על קצת אנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומעבר מבית לבית. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> למעלה מ-140,000 איש שלכאורה היו צריכים להיכנס בתוך ההסכם הקיבוצי הזה. זה כבר דובר בשנת 2019 כמדומני, נחתם ב-1.3.2022. לצערנו הרב עד עכשיו הם לא כלולים בתוך ההסכם הזה. ואני מתפלא, האמת אני מתפלא גם, אנחנו עושים מלחמות, על המורים, שאני לא מזלזל בעבודה, בסכום שמגיע להם, אבל יש אנשים חזקים שדואגים להם ועושים בשבילם הכול. ובסוף רואים שיש הסכמים שנחתמים היום. דווקא האנשים האלה שצריכים קצת לדאוג להם או הרבה לדאוג להם, בגלל שכר המינימום שהם מקבלים. שבסוף הם עובדים קשה ומגיעים באמת, מה בן אדם יכול לעשות עם 5,800 שקלים? התקרה הזאת של 5,800 שקלים. מה אפשר לעשות עם זה היום? מי שיש לו רק משכנתה או שכירות דירה או דבר הכי קטן הוא כבר צריך לשלם יותר מזה. בסוף צריך לדאוג לחלשים האלה. כי בסוף אלה עבודות שאם הם לא יעשו את זה אין מי שיעשה אותם. ומדינת ישראל חייבת את העובדים האלה, בלי זה אי אפשר להתקיים היום. לכן צריך לדאוג להם ואני שמח על הדיון החשוב הזה. אני מקווה לשמוע באמת מגורמי הממשלה שנמצאים, אני מקווה שהמשרדים נמצאים פה. תגידו איפה זה עומד ואיך אנחנו יכולים לסייע שהדבר הזה באמת יגיע לפתרון אמיתי ולא עוד איזה דיון. אני מקווה שנגיע למשהו היום. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. יוסי ברבי, נותנת לך את רשות הדיבור. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> יוסי ברבי, יושב-ראש איגוד הסיעוד, האבטחה, הניקיון, שמירה ועוד הרבה ענפים רבים שיש להם צו הרחבה. אני מההסתדרות הכללית של ארנון בר דוד. ואני מודה לך, חה"כ אתי עטייה, יושבת-ראש ועדת העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממלאת מקום. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> ממלאת מקום יושב-ראש ועדת העבודה וגם לאייכלר, יושב-ראש הוועדה. אני מודה לך, בצלאל, שאתה הגעת לדיון כזה חשוב ולשר בן צור אני מודה על זה שהוא רוצה ומעוניין לקדם את הנושא של צו ההרחבה. אנחנו מדברים פה, קודם כל כל המכובדים, דורון רז, יושב-ראש ארגון נותני השירות שמולו אנחנו חתמנו על הסכם קיבוצי בשנת 2021. ושהוא מבחינתו אמון גם על כל הנושא של ליווי של כל חברות הסיעוד, העמותות וכל 140,000, היום זה כבר מתקרב קרוב ל-180,000 עובדות. ואנחנו מדברים על למעלה מ-300,000 מטופלים. יש לנו פה את נטלי גבאי גם מהסיעוד בביטוח לאומי, ראש אגף סיעוד, נכון. אני נותן פה תפקידים, לא משנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי זה כל אחד יציג את עצמו. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני אחלק תפקידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש גם את ליאור. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> כן, כן. משרד האוצר, משרד העבודה, כל המשרדים הרלוונטיים. בסוף בסוף השורה התחתונה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים לדעת למה עד היום לא נעשו מהלכים? אולי נעשו ולא יצאו לפועל. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני אסביר. תני לי דקה או שתיים יבינו הכול. יבינו הכול, במיוחד בצלאל, צריך להעביר את המסר לשר בן צור, שהוא צריך להילחם. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני דיברתי איתו על הנושא הזה. הוא מאוד מאוד רוצה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> בדיוק. נמצאות איתנו פה גם המטפלות שלנו, שהן הנציגות, אחת מחולון ועוד אחת גם מאזור מרכז הארץ. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> כל אחת מייצגת למעלה מ-120,000 איש אתה אומר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> בדיוק. הם הגוף המייצג. יש לנו גוף מייצג גדול של העובדות. אני רוצה להתייחס. אנחנו מדברים פה על למעלה מ-140,000 עובדות ישראליות וגם עובדים זרים שמתעסקים בתחום הסיעוד. הן אמורות לטפל בכל המטופלים, בכל האנשים הסיעודיים. וכשאנחנו אומרים "לטפל" אנחנו מתכוונים לטפל. זאת אומרת לנקות אותם, ללוות אותם, לתת להם סיוע. הם הפה והידיים והרגליים של אותו מטופל. לכן הן חשובות ביותר וחשוב מאוד שהמוטיבציה שלהן תהיה גבוהה מאוד. כרגע על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על סך הכול הסדרה. אנחנו חתמנו על הסכם קיבוצי ב-2021. ואני שוב מודה לך, חה"כ אתי עטייה, את לקחת את הנושא והצפת אותו עכשיו. ואיך שאני מכיר אותך את גם תילחמי מלחמת חורמה כדי שיהיה צו הרחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעזרת השם. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני יודע ואני מכיר את הכוחות שלך ואני מכיר את הכוחות שאת מפעילה גם בתוך הכנסת. ולכן אני סמוך ובטוח שאת תובילי אותנו לצו הרחבה. אנחנו ב-2021 חתמנו עם איגוד נותני השירותים ואנחנו האיגוד, עשינו חתימה יחד עם המטריה של ארנון בר דוד, יושב-ראש ההסתדרות. וכרגע אנחנו מלווים אותם ללא תשלום, חינם אין כסף, כל עורכי הדין שלנו, כל הפעילות שהם מקבלים מכל ה-29 מרחבים, חינם אין כסף. כי אנחנו מאמינים בשליחות שלהם ואנחנו רוצים לסייע להם. צו ההרחבה יש בו שני אלמנטים, בהסכם הקיבוצי יש בו שני אלמנטים: אחד אלמנט ארגוני ואחד אלמנט כלכלי. באלמנט הכלכלי אנחנו עושים שם הסדרה שחלק מהדברים כבר נמצא בתוך המכרז של ביטוח לאומי, שביטוח לאומי נמצא פה. ביטוח לאומי אמון על כל הנושא של חוק הסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> כן. יש להם את המחיר לשעה. יש שם את התוספת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להגיד כמה מחיר לשעה שעתי שהמטפלות? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> השעתי זה שכר מינימום פלוס 4%. שכר המינימום הוא 5,400 היום. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לשעה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לשעה זה 32 שקלים, פלוס מינוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 32 שקלים ברוטו? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> ברוטו. תביני על מה אנחנו מדברים. 32 שקלים ברוטו. היא צריכה לעבור בין שניים, שלושה, ארבעה מטופלים על מנת להגיע לשכר מינימום. אז אנחנו אמרנו רגע, זמן המעבר בין מטופל למטופל נמצא, כי בית המשפט אמר את דברו ואז זה נמצא כבר בתוך המכרז. זאת אומרת שיהיה להם איזה פתרון חלקי לגבי העניין של זמן מעבר. יש לנו את העניין של ההכשרות שלהם. יש את העניין בהסכם הקיבוצי את כל הנושא של קרן רווחה. יש איזה שהיא הסדרה מסוימת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם התנאים הסוציאליים? << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> זה בחלק הכלכלי אתה אומר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני אומר, בהסכם הקיבוצי שחתמנו ב-2021, ולמה אני אומר את זה? כי אני בענפים האחרים, באמצעות חה"כ אתי עטייה וחברי הכנסת מסיעות הקואליציה, הצלחנו להשיג הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה על שאר הענפים שאני מטפל בהם: אבטחה, ניקיון, מוקדים וסיור. זאת אומרת שזה אפשרי. ואז אנחנו עשינו בכל מה שקשור לענפים האלה של כוח אדם. עכשיו אני חוזר לפה. אנחנו פה אומרים למשרד האוצר: חברים יקרים, יש מיליארדים, מיליארדים שיושבים על הרצפה, מחולקים לכל מיני מקומות. לכל מיני סקטורים. הסקטור הזה הוא לא שונה. יותר מזה, הוא חשוב יותר מהרבה סקטורים אחרים. לכן אני אומר, אם אנחנו מדברים על בין 200 ל-250 מיליון שקלים עלות צו ההרחבה, אני חושב שמרגע זה אני מפנה את השאלה למשרד האוצר. אני לא יודע מי פקידי האוצר פה. אנחנו בעבר, חה"כ אתי עטייה, אם זיכרונך אינו מטעה, אז אנחנו כבר ישבנו מספר פעמים עם משרד האוצר ומה אמרנו להם? היות שהייעוץ המשפטי קבע שלכל צו הרחבה חייב מקור תקציבי, אז אני בא ואומר לא יכול להיות שעשרות שנים הענף היחיד שאין לו צו הרחבה והוא חל על למעלה מ-140,000 עובדות ועובדים שעושים. חה"כ אתי עטייה, אני מבקש ודורש א' שיפרסמו כוונה לפרסום צו הרחבה. את הכוונה קודם כל. אחרי זה תתיישבו בוועדות ותדונו בנושא. השלב הבא שמשרד האוצר יכניס את היד לכיס, שסמוטריץ' יכניס את היד לכיס, עם כל מי שזה, ואני מצפה גם מהשר בן צור ומהשר דרעי ומש"ס ומכל מרכיבי הקואליציה להתכנס לתוך הנושא ולהשיג את ה-250 מיליון שקלים שייתנו פתרון למעל 140,000 עובדות ועובדים שעושים עבודתם נאמנה. ולמעלה מ-300,000 של מטופלים שמטופלים באמצעות חברות הסיעוד שדורון רז מטפל בהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה למקד אותך בשאלה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> בבקשה, כל שאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה מונע מההסכם להיות מורחב באמצעות צו הרחבה? מה מונע? מ-2021, מאוגוסט. מה קרה מאז? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> הכוונה לצו הרחבה. ההסכם הקיבוצי הוא הרי מותנה בצו הרחבה. אז הוא לא ייכנס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אמרת שהשגת לשמירה, לענף הניקיון. למה אלה תקועים? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לא. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> איפה החסמים? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> בענף השמירה גם זה היה מותנה ואז פרסמו צו הרחבה. במוקדים וסיור פרסמו צו הרחבה. פרסמו. << אורח >> קריאה: << אורח >> גברתי, אני אסביר אחר כך למה פורסמו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת, אני אתן לך. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לכן כל ההסכמים היו מותנים. אנחנו קיבלנו צו הרחבה על ענף האבטחה, ההסכם הקיבוצי נכנס לתוקף. המוקדים והסיור והוא נכנס לתוקף. הניקיון הוא נכנס לתוקף. יש לנו עכשיו אנחנו בתוך כל ההסכמים שנחתמו, גם הנושא של צו הרחבה בניקיון ייכנס לתוקף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל למה עד כה לא נכנס? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> רק הסיעוד לא נכנס לתוקף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> למה? אז אני שואל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מ-2021 למה לא עשית כלום? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> השאלה הזאת למשרד האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> משרד האוצר, פקידי האוצר, בבקשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דורון רז, בבקשה. לפרוטוקול תפקיד. << אורח >> דורון רז: << אורח >> דורון רז, יושב-ראש איגוד נותני שירותי הסיעוד. אנחנו הארגון שמעסיק כ-60% העובדים בתחום הסיעוד. הארגון שלנו בראשותי יזם את ההסכם הקיבוצי הזה. היוזמה היא שלנו כמעסיקים. אין הרבה מעסיקים במדינת ישראל שיזמו הסכמים קיבוציים. אנחנו יזמנו. יזמנו את ההסכם מהסיבה, וזה יענה לשאלה שלך, מהסיבה שהמדינה תקצבה את חוק הסיעוד על פי שכר מינימום פלוס 4% מקסימום. אנחנו חושבים שהמטפלות שלנו ראויות לשכר יותר גבוה מאשר שכר מינימום פלוס 4% ומפה התחיל כל הסיפור של ההסכם הקיבוצי. כי חשבנו שאם נעשה שיתוף פעולה עם ההסתדרות, נוכל ביחד ללחוץ על המדינה שתתקצב את תוספת השכר למטפלות. והתברר שהאוצר לא כל כך רוצה את זה. ההסכם בא להיטיב עם מטפלות שבלעדיהן, יש לנו כ-180,000 מטפלות שמטפלות ב-360,000 זכאי חוק סיעוד. האנשים האלה, המטפלות האלה הן היחידות שבתקופת הקורונה טיפלו בקשישים שנמצאו בבית. הן היחידות שבזמן המלחמה והפינוי מטפלות בקשישים שנמצאים מפונים במלונות ובמקומות אחרים. במשותף עם ההסתדרות ובמשותף עם המוסד לביטוח לאומי פנינו לאוצר יותר מפעם אחת בבקשה. ההסכם המותנה, שאלת שאלה למה הוא לא נכנס לתוקף. הוא מותנה בכך שיהיה מימון תקציבי. חוק הסיעוד הוא שקוף ביותר. מי שלוקח את תעריף חוק הסיעוד יודע שהוא עד האגורה מפורט, כולל המתנה לשי למטפלות, גובה המתנה לשי. ואת הרווח של נותני השירותים שהוא עומד על 4%. זאת אומרת אין לנותני השירותים מאיפה לממן את העלות התקציבית של ההסכם. כיוון שכך, כתבנו את ההסכם שיזמנו ביחד וחתמנו ביחד, שאנחנו נפעל ביחד בשביל שהאוצר יממן אותו. אבל האוצר מצא תקציבים להמון מגזרים אחרים, להמון פעילויות אחרות. רק למטפלות, שהן החולייה החלשה והחשובה ביותר בהמשך הטיפול בקשישי מדינת ישראל, לא נמצא התקציב. ואנחנו לאט לאט מאבדים את המטפלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הביטוח הלאומי מימן, זה רק האוצר. נכון? << אורח >> דורון רז: << אורח >> הביטוח הלאומי מממן, אבל האוצר צריך לאשר לו לממן. והאוצר לא מממן לו. ביטוח לאומי מסכים לממן את העלויות, אבל הוא צריך אישור של האוצר. האוצר לא מאשר לו את המימון הזה. ומכיוון שכך, נשארנו תקועים בלקונה כזאת שבעצם יש הסכם שלא יכול להיכנס לתוקף ולקבל צו הרחבה. ואני חושב, קודם כל אני מעריך מאוד את הדיון שאת יזמת פה, כי אני חושב שהדיון הזה הוא יכול להיות תחילת דרך למצוא פתרון לנושא הזה. ואני חושב שאם הוועדה תיקח על עצמה בראשותך - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בראשותו של אייכלר ואנחנו חברי כנסת. << אורח >> דורון רז: << אורח >> ברור שבראשותו של אייכלר, אבל את יושבת כרגע כיושבת-ראש ואת גם בעלת העניין, כי את יזמת את הדיון הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נושא הקשישים הסיעודיים קרוב לליבי. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני יודע ואני מעריך את זה מאוד. ואני חושב שאם את והוועדה תתחיל לשבת קצת על האוצר וללחוץ עליו שזה לא, זה הרבה כסף, אבל זה לא הרבה כסף. זאת אומרת, ברצון טוב האוצר היה מוצא את המימון התקציבי לדבר הזה והיינו מיטיבים את שכרן של המטפלות שלנו. וזה גם אז לא יביא ישועה גדולה, אבל זו תחילת דרך מסוימת לשיפור. עד היום אנחנו תקועים כבר עשרות שנים בשכר מינימום, מקסימום פלוס 4%, למטפלות שעושות עבודה שבעצם חלקה, חלקה הגדול הוא טיפול אישי. חלקה הגדול הוא הפגת בדידות. חלקה הגדול הוא מניעת הידרדרות. והן עושות הרבה פעולות. בנוסף לזה עושים אפילו את סידור הבית ועזרה בבית. שבעצם בקטע הזה אם אותה מטפלת תצא מהבית של הקשיש ותיכנס לשכן ותעשה את אותה עבודה היא תקבל שכר כפול לשעה מאשר היא מקבלת כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה קורה במציאות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> כן. אבל המטפלות רואות בזה שליחות ורואות בזה ייעוד ורואות בזה מקצוע. ואנחנו בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, עם אגף הסיעוד, עושים הכול בשביל לשפר את הרמה המקצועית שלהם ואת ההכשרה המקצועית שלהם. ועכשיו אנחנו עושים קורסים ברמה יותר גבוהה שיתנו להם יותר כלים להתמודד עם הטיפול. מה אנחנו רוצים? שבעוד כמה שנים אנחנו נהיה כאן רק עם עובדים זרים שיטפלו בקשישי ישראל? זה מה שאנחנו רוצים? אני יכול להגיד כאן בוועדה הזאת, המכובדת, שבעוד כ-10 שנים להערכתי, כמעט ולא יהיו עובדים זרים שירצו לבוא לישראל. היום עובדים זרים שהולכים לקנדה הם מקבלים באופן אוטומטי תושבות ואיחוד משפחות. אז ייקח זמן, אבל אנחנו באיזה שהוא מקום, להבדיל אלפי הבדלות, אם אני רוצה להשוות את זה למשהו, נהיה במצב של העגבניות שהגיעו אלינו מטורקיה. וכשטורקיה הפסיקה לשלוח עגבניות נשארנו בלי עגבניות. אז אותו דבר, באיזה שהוא שלב שיפסיקו לבוא העובדים הזרים או יהיה מעט עובדים זרים, אז אנחנו נישאר בלי מי שיטפל בקשישים. בנו, כשנהיה זקנים. הקשישים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יוכל לגעת לגבי ההכשרות המקצועית שאמרת, עם הג'וינט. למה לא מכשירים את כולן למעמד של אחיות? כי זה באמת, יש חוסר משווע של אנשים איכותיים ומקצועיים. << אורח >> דורון רז: << אורח >> ענף הסיעוד בנוי על פי מכרז שאנחנו חתומים עם המוסד לביטוח לאומי ועל פי זה הוא מתוקצב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחת לכמה זמן? מתי המכרז בא? << אורח >> דורון רז: << אורח >> המכרז אמור עכשיו לצאת. יצא המכרז, אני מקווה שייצא בקרוב המכרז. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> המכרז לא ייצא כי אנחנו נעתור. המכרז עצמו לא יכול להחליף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עד מתי? אחר כך אני רוצה לשמוע גם. << אורח >> דורון רז: << אורח >> יוסי, תן לי רגע אחד. יוסי, תן לי שנייה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> צריך להבין את הנקודה, חה"כ אתי עטייה. המכרז לא קשור לפה. אני מבקש את הצו הרחבה להסכם הקיבוצי. המכרז יכול. בהסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, חה"כ אתי עטייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, בסדר, זה הכול קשור לכול. << אורח >> דורון רז: << אורח >> הכול קשור לכול. הוא צודק יוסי. הוא צודק בחלק מהדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כל, את האוכלוסייה הזאת צריך להחיל עליה את צו ההרחבה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> הוא צודק. לשאלתך, המכרז של ביטוח לאומי בנושא הסיעוד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל גם נושא ההכשרות המקצועיות. לשדרג את המעמד שלהם. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני עונה לשאלה שלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא צריך רק בידור או לטפל בניקיון. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני אענה לשאלה שלך. המכרז קבע שאנחנו מחויבים להכשיר 30% מהמטפלות שלנו והוא תוקצב ב-30%. אם הוא יהיה מתוקצב ב-70% אנחנו נכשיר 70%. יש לזה עלויות להכשרה. יש לזה עלויות להכשרה וההגדרה של אחוז ההכשרה מופיע במכרז או במחויבות שלנו החוזית עם המוסד לביטוח לאומי. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, הנושא של המרכז - - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני מציע שנשמע קצת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, כן. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> - - - נטלי וביטוח לאומי ידברו עליו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני מסיים. רק עוד משפט ואני אסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי זה נשמע את גורמי המקצוע וליאור. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> זה דיון חשוב גם אם הוא יתארך עוד קצת, חה"כ אתי עטייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לי בעיה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לא, אין בעיה לזמן. אבל בואו נשמע את אנשי המקצוע. בסוף אנחנו מבינים שיש פה איזה לקונה שלא מסודרת. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> זה דיון חשוב ביותר. אני לא רוצה שהם יגלגלו אותנו מהמדרגות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דורון, תסיים בבקשה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני מסיים עוד רגע אחד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הדיון הוא לא בשביל הדיון. זה דיון להביא פתרון. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לא, שלא יגלגלו אותנו מהמדרגות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אנחנו רואים בישיבה הזאת אולי סיכוי לעשות שינוי. והשינוי, אין כאן, כל היתר זה הכול דיבורים. השינוי שיכול להיות הוא שהאוצר יתקצב את העלויות של ההסכם הקיבוצי ומחר בבוקר יהיה הסכם קיבוצי, לא יהיה שום דבר אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה לך. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב. מה שאני רוצה להגיד שכשאנחנו יושבים פה בחדר החם, יש מאות מטפלות בעיר כמו נהריה, תחת הפגזה, מטפלות ישראליות שיצאו לעבוד. ואני כל פעם משתהה מחדש, באמת, על המחויבות, על המסירות שיש לציבור הזה של המטפלות הסיעודיות בישראל, גם בדרום, גם בצפון, גם בקורונה. והן עושות את זה רק מתוך הקשר והחיבור והאהבה לאזרחים הוותיקים בישראל. אבל אסור שאנחנו נמשיך בדבר הזה לבוא ולהגיד זאת המציאות. זה דבר שחייב להשתנות, זה דבר בסיסי. יש היום מהפכת הכשרה שביטוח לאומי מוביל, וכל הכבוד להם, יחד עם הג'וינט, בנושא של המטפל המיומן. אנחנו מאוד מאוד שמחים, כארגון מקצועי הרבה מאוד שנים. והמטפלות עושות כל מאמץ כדי לשתף פעולה בעניין הזה. אבל הדבר הזה לא יכול ללכת קדימה ללא שינוי בסיסי בתנאי ההכשרה של המטפלות. אני חושב שדיברת, חה"כ עטייה, על הנושא של פרופסיה. חלק מהעניין של השינוי בתחום זה הפיכת מקצוע הטיפול הסיעודי לפרופסיה. ולפרופסיה יש מאפיינים. אחד המאפיינים, כמו שאמרת, זה דבר נכון שצריך לשנות ולשנות את הגדרת התפקיד של המטפלת ולאפשר למטפלות לייצר לצד העלייה בשכר גם עלייה בפריון. כלומר, שהן יוכלו לעשות הרבה יותר דברים מה שבעבר היה אחות מעשית. שזה דבר מאוד משמעותי, זה איזה שהוא חזון שצריך ללכת קדימה בנושא הזה. אנחנו כמטב לא היינו חלק מההסכם הזה. אבל אנחנו, לכן היה לי חשוב להגיע, נתמוך בכל מהלך שיעשה שינוי יסודי ומשמעותי בתנאי השכר והעבודה של המטפלות. וזה מאוד משמעותי, כי הסיטואציה הזאת היא מאוד בעייתית. דיברנו על העובדים הזרים. אנחנו כבר רואים בהרבה מאוד יישובים שבהם יש אוכלוסייה שידה אינה משגת לא יכולים כבר היום להרשות לעצמם עובדים זרים. כי עובדים זרים יקרים. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, ברגע שמפרסמים צו הרחבה זה חל על כל העמותות, על כולם, זה יוצר סדר במערכת. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> שנייה. אז הנושא הזה, הנושא של עובדים זרים, זה נושא שאנחנו מסתכלים על עתיד הטיפול הסיעודי, בהורים של כולנו, לא יכולים לסמוך. מעבר לעניין הערכי והמוסרי כלפי המטפלות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אנחנו רואים שנה שלמה שלא מצליחים להביא עובדים כמעט. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לא להביא עובדים וזה גם עולה יקר מאוד. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> אבל גם כשמביאים זה כבר עולה יקר מאוד. יש לך מקומות שאנשים לא יכולים להחזיק. זה 10,000, 11,000, 12,000 שקלים בחודש לפחות עלות. מי יכול להרשות לעצמו את זה? כך שיש פה התייחסות שהיא מעבר להתייחסות הערכית לציבור היקר הזה של המטפלות, שבאמת אין מילים להגיד על המחויבות והמסירות שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך להכשיר אותן, כי יש בתים שהם נדרשים שני מטפלים: גם מטפלת רגילה וגם מטפלת שתנקה לו את הסקשן או כל מיני פעילות שהמטפלת הרגילה לא יכולה לעשות. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> זה חלק מהעניין של הגדרת תפקיד. היום המטפלות לא יכולות לעשות כמעט כלום, כי הגדרת התפקיד לא מאפשרת להן את זה. ויש פה מהלך שצריך להיות עם משרד הבריאות, עם ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיף להכשיר כמה שיותר מטפלים. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> והוא חלק מהעניין. אז אני אומר, מעבר לעניין הזה, אני חושב שאנחנו לא מספיק מדברים פה על האזרחים הוותיקים בישראל. על המהפכה הדמוגרפית המאוד מאוד גדולה. על העובדה שיש גידול דרמטי במספר האזרחים הוותיקים. ופה מדובר על איכות הטיפול באזרחים הוותיקים. ואי אפשר לעסוק בזה בלי לעסוק בשיפור יסודי בתנאי השכר של המטפלות בישראל. אני מדבר על המטפלות הישראליות. זה דבר שהוא בנפשנו במטב, אנחנו הרבה מאוד שנים מדברים על זה בכל פורום. היינו אצל מבקר המדינה, היינו בכל המקומות, כדי לעשות ולקדם את התחום הזה. אני באמת מקווה, גם מודה לך על היוזמה הזאת. זה לא מובן מאליו שיש חברת כנסת שהנושא הזה באמת חשוב לה. ויהיה צריך פה הרבה מאוד נחישות ומחויבות כדי לעשות את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, רק משהו לפרוטוקול. משהו לפרוטוקול לפני שמגלגלים את זה למשרדים. אני רוצה שיירשם לפרוטוקול שבמידה ולא תצא הודעה על הכוונה למתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי, אנחנו נשקול עתירה לבג"ץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כל תשמע, אחר כך תכריז. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> כנגד משרד האוצר ומשרד העבודה. ועוד דבר, שאין קשר בין המכרז לבין צו ההרחבה. צריך לעשות הפרדה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אתן רוצות קודם כל, שיישמעו אתכן? << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> שלום לכולם, אני סמדר כרחי, ממובילות המאבק לגבי המטפלות. כבר יותר מ-30 שנה הענף הזה הקיים. ולצערי הרב הרבה מטפלות שכבר 30 שנה באותה חברה, כמו במטב, עדיין משתכרות שכר מינימום. אנחנו שקופות לחלוטין. בקורונה הלכנו ברגל, היינו עובדות חיוניות. במלחמה עכשיו אנחנו עובדות חיוניות. בקריית שמונה יש מטפלת שלא עזבה את הקריה בגלל שיש לה מטופל עדיין בקיבוצים שם והיא כל הזמן רצה לממ"ד. לא יכול להיות שאנחנו עבודות כל כך קשה, גם בשעות אחרי הצהריים וגם כשאני בבית בשבת המטופלת מתקשרת. מלוות אותם לקופת חולים, לבתי חולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אתן עובדות בהתנדבות? << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> כן. לצערי הרב, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי שעות העבודה היא קוראת לך, היא מזעיקה אותך? << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> כן, כן. כשהיא מזעיקה אותי אני הולכת בהתנדבות. כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אשרייך. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אנחנו הולכות לקניות, אנחנו מבשלות להם. מכבסות, מלוות לרופאים. יש הרבה מטפלות שגם מרימות את המטופל מהמיטה, שהן סובלות מכאבי גב. אין לנו מחלות מקצוע, בכלל. שמישהו יתעורר. מחר אנחנו נזדקק למטפלת לא תהיה לנו מטפלת. כולם כאן, לא תהיה לכם מטפלת כבר. הרבה מהענף הזה מקבלות, כי הן מקבלות כבר 50 שקלים בצהרונים. הם עברו לעבוד בצהרונים. בגני הילדים מרוויחים כבר הרבה יותר. והקשישים האלה הם הרבה יותר מהילדים הקטנים האלה. כי אין מי שיטפל בהם. אם אני לא אגיע, הילדים לא מגיעים. מי יבשל להם? מי ייתן להם את ארוחת הבוקר? מי ידאג להם לארוחת צהריים? מי ילווה אותם לבית חולים? אני פעם הייתי בבית חולים שמונה שעות רצופות. מי שילם לי? למחרת נאלצתי ללכת לטפל בה. שבת, חג. מבשלים בבית. מטפלות מבשלות בבית בימים האלה ומביאות למטופלים הביתה. תחשבו ביטוח לאומי, לא רק אתם, גם האוצר, מה אנחנו נותנות מהזמן שלנו. לא מבקשות שכר על זה. אבל מה שמגיע לנו תנו לנו. לא יכול להיות שמטפלת אחרי 30 שנה תשתכר 32.13 כשהיא גם עושה ניקיון יסודי באותו בית. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> סמדר, זה לאוצר. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> גם האוצר, כולם שיתעוררו. לא יכול להיות. אנחנו עובדות קשה, קשה מאוד. תחשבו שיושבות עם אישה שעתיים-שלוש שרק מדברת, כי היא חולת נפש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וגם נוצר קשר רגשי בינך לבין הקשיש או הקשישה. היא חלק ממך. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> זה חלק ממני היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה המשפחה שלך, זה הופך. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> נכון. אנחנו כבר קשורות כל כך למשפחה הזו שהרבה פעמים זה בחינם, כמו שאמרתי לך. שבת, 5:00 הייתי הולכת להביא לה את התרופות עד שהעבירו אותה לבית אבות, כי היא עברה אירוע מוחי מאוד קשה. מה יהיה איתנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את החמלה של משרד האוצר, בואו נראה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. את רוצה לדבר? << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> אני יפת אסתר. אני מרמת גן, מוועד פעולה. וגם אין לנו, כשמישהו נפטר אז אין לנו שום - - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> כמה שנים כבר את עובדת בענף הזה? << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> שום מישהו שיבוא להגיד לנו משתתפים בצערך. קשיש נפטר. ואין לנו עזרה. אין לנו שום דבר מסביב. עובדות כמו חמורות. והמשכורת, משכורת רעב. כמו שאומרים, עבודת קודש? אנחנו צריכות גם משכורת קודש. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> כמה שנים את כבר בענף הזה? << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> 31 שנה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> יש פנסיה, יש דברים? << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> עדיין לא לקחתי פנסיה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לא, אני אומר, יש פנסיה? << אורח >> דורון רז: << אורח >> יש את כל הזכויות הסוציאליות מופרשות. כמובן על בסיס שכר המינימום. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> מ-2008 רק. מ-2008 יש לנו רק את הפנסיה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> לכל המדינה יש מ-2008. לכל העובדים יש מ-2008, שאז, לפני זה לא היה. לפני זה רצו. אבל זה לא שונה אצלכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את סיימת את דברייך? תודה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, כבוד חה"כ, מר ברבי, מר חגי, אם אני אעבור אתכם אחד-אחד נבזבז את הזמן על הזה. אני הממונה הראשית על יחסי העבודה. אני עובדת משרד העבודה. שמעתי אתכם בקשב לב, קשב לב. ואני רוצה להגיד לכם שגם שר העבודה וגם אני, כממונה ראשית על יחסי עבודה, לא יכולה להגזים בחשיבות שאנחנו רואים בהרחבה של הצו הזה על הענף. זו אכן עבודת קודש וזו עבודת גוף ועבודת נפש ואכן אנחנו גם סוברים שצריך לעשות שינוי. עם זאת, אני אחלק לשני נושאים עיקריים את הסיבה לעיכוב ואני אסביר. אני רק רוצה להזכיר לכם שאצלנו התוצר של צו הרחבה הוא פרי העבודה שלנו. אנחנו מעוניינים להרחיב את זה. שר העבודה מעוניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה זמן עבר. מעוניינים מעוניינים ואין זה. בפועל אין כלום. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> גברתי יושבת הראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואתם מתישים. ללכת, לבוא, ללכת, לבוא. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני מבינה ואני אסביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא אישית כלפייך. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> ברור, ברור. גברתי, אנחנו מכירות, חה"כ אתי עטייה, עוד כשהייתה בכירה במשרד העבודה ותרמה לציבור, עוד לפני שהיא התרחבה עוד יותר כמו שהיום. אז את בוודאי יודעת שכל בר דעת היה רוצה לעזור. ודאי שר העבודה, יואב בן צור, שהקידום של הזכויות במשק זה נר לרגליו. גם ברמה הסקטוריאלית וגם ברמה הכללית. המטרה היא לשפר את התנאים. תוך כדי שמירה, שקט תעשייתי ויציבות במשק ושוויון. אבל הכול צריך להיות בהתאם לחוק, לדין, ובלי חריגה ממנו. ואני אסביר. עוד דבר, אני רק רוצה להזכיר לכם את הצווים שעליהם חתם שר העבודה, השר בן צור, שעליהם אני המלצתי. אם זה הבראה ואם זה העובדים הסוציאליים ואם זה עכשיו ארבעה צווים והמשכיים שלהם, צווי המילואים. ואם אנחנו מדברים על מגן וחץ, עוד לפני המלחמה הזאת. ועם עלות השחר. אני רוצה להגיד לך, אני כממונה ראשית על יחסי העבודה משנת, בואו לא נגיד כי תחשבו שאני מבוגרת ממה שאני. אבל בגדול אני יכולה להגיד לך שזו הייתה השנה הכי פורייה בצווי הרחבה לטובת המשק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל לטובת עובדי הסיעוד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אז בואו נעשה עוד משהו קטן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לטובת הציבור. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> נעשה עוד משהו קטן, איזה חתימה אחת. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אז אני אומרת לך שזה מה שאני רוצה. כן? הסמכות להוציא צו הרחבה היא של השר. אני ממליצה או לא ממליצה להוציא צו הרחבה. אבל אין חובה לשר להרחיב, זה שיקול דעתו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת מה העמדה שלו בנושא, של השר שלך? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני אסביר מה העמדה שלו. העמדה שלו היא בעד, בעד, בעד, אבל באופן חוקי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא חוקי? זה לא בשיתוף אולי עם הביטוח הלאומי והאיגוד? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני אסביר מה נדרש. אני מקדימה, כי זה נראה שמ-2022. אנחנו רצים עם זה בהתאם לחוק, והחוק קובע כללים. אכן קיבלנו את הבקשה להרחבה להסכם בין האיגודים שנחתם ב-4.8.2021. ההסכם בעצם מסדיר תנאי עבודה. הוא הסכם מבחינת האיכות נשמע הסכם טוב, הסכם שמטייב את המצב שלהם. ותוקף ההסכם בעצם מותנה בתנאי מתלה שהוא ייכנס לתוקף עם תמחור מול הביטוח הלאומי. זאת אומרת המוסד לביטוח לאומי צריך לשאת בעלויות ובהוצאות של חברות הסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע את הביטוח הלאומי. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> שנייה. אני רק אומר, אני אומרת מה יש בהסכם ומה מעכב. הכוונה היא גם שיוותר לחברות הסיעוד רווח הולם, כדי שיוכלו להמשיך להתגלגל. ויש אפילו תעריפים ואחוזים וכו'. לא אחת הסברנו לבעלי ההסכם בהזדמנויות שונות שהוראות מהסוג הזה משפיעות על תקציב המדינה. זאת אומרת, אני יכולה להגיד שאני רוצה להוסיף לכל עובד 200 שקלים ליום. אבל אם המדינה או ביטוח לאומי צריך לשלם, חייב להיות הסכמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מי ישלם אם לא האוצר והביטוח הלאומי? מי ישלם? מה את מצפה? שחברות הסיעוד ישלמו? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> לא, אני אפשט את זה. אני תמיד נותנת את הדוגמה - - - << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> ממתי חוות הדעת של היועץ המשפטי שאומרת שחייב להיות תקצוב לכל צו הרחבה? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> זה חוק, זה החוק. סעיף 40(א). << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, את יכולה לדבר על זה, שהחוק אומר? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כן. אנחנו גם לא מרוצים. אני מבטיחה לך שהשר שלי לא מרוצה שכל דבר שיש לו השלכה על תקציב המדינה, מה שבעבר לא היה, הנומירטור, לא היה נומירטור. וחלה עלינו חובה במקומות שבהם זה משפיע על תקציב המדינה לקבל את הסכמת האוצר בתקציב. כי אני לא יכולה לפרוץ את התקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל האוצר יודע להביא כסף, הוא יודע. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כשהוא רוצה, כן, אני מניחה. אני מניחה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אם יש 40 מיליון גירעון אז יהיה עוד 220. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני מזכירה שזה מה שעשינו בשמירה. אני בזמנו, אני אגיד יותר מזה, ישבתי, אז היה השר ליברמן. והוא הסכים לתת את התקציב בצורה כזו, בצורה אחרת. הגענו בסוף לזה. זו לא הייתה שנת מלחמה, זה לא היה אחרי קורונה. זה היה לפני כל החגיגה הזאת. ואז, בואו נגיד שזה קרה. זה לא אומר שפה זה לא יקרה. אבל איך ומה צריכים עוד כמה דברים, כי יש נומירטור. אני מחויבת לקבל את ה-אוקיי של אגף התקציבים. שממנו אני מבינה שמדובר במאות מיליוני שקלים, ואין להם מקור להסכם הזה. אני רוצה להגיד שמלבד היעדר של מקור תקציבי, עדיין צריך לבחון מקצועית. ויש פניות של הסגן שלי פה, עו"ד איברהים כילאני, והוא ירחיב בנושא, לדברים נוספים שאנחנו צריכים גם אם יבוא מקור תקציבי. אנחנו צריכים תשובות למספר נושאים מקצועיים שאיברהים מטפל בהם. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> האיגודים יכולים לתקן בהסכם הקיבוצי. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> הכול אפשרי, אני לא יודעת. שנייה. אני לא רוצה לדבר בחלק שאיברהים כל כך עמל עליו ורץ אחריכם וכו'. מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו עשינו הרבה ישיבות אצל שר העבודה. זה לא משהו, זה בונבון להיות יכול לסדר את המשק הסיעודי לטובה. לכל שר, ובטח לשר בן צור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועוד שתוחלת החיים עולה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> יותר מזה, אני כממונה ראשית, אם אני אצליח ואזכה להרחיב את ההסכם הזה, זאת זכות גדולה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> כל התיקונים האלה שהיא מדברת, גב' רבקה, זה קודם כל תשימו את הכסף. משרד האוצר שישים את הכסף לצו הרחבה, אחרי זה אנחנו נעשה את כל התיקונים. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני רוצה להפנות לעו"ד איברהים כילאני שהזכרתי אותו פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איברהים, אז תמשיך. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> הוא ימשיך את השאלות המקצועיות שנדרשות. ואני מבקשת שתתייחסו אחר כך, כי זה יקל עלינו אם יגיע תקציב לא נצטרך לחכות עוד. כן איברהים, בבקשה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> עו"ד איברהים כילאני, משרד העבודה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול שאני יוצא, לא בגלל שזה לא דיון חשוב, זה דיון מאוד מאוד חשוב, אני פשוט חייב לצאת. אני מתנצל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעדכן אותך. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> תאשר את הכסף, את מאות המיליונים ואתה יכול. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> תאמיני לי, נערי האוצר כשהם רוצים הם יודעים למצוא את הכסף, תאמיני לי. הכסף מפוזר על הרצפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש 40 מיליארד בורד. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> זה נרשם בפרוטוקול, בצלאל. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כפי שעו"ד רבקה ורבנר ציינה בתחילת דבריה שהליך מתן צו הרחבה נעשה לפי ובכפוף לדין. החוק המסמיך, חוק הסכמים קיבוציים אינו מטיל חובה על השר להיעתר לכל בקשה למתן צו הרחבה. זה דבר חשוב לחדד. שנית, החוק אינו מתייחס לסמכות של שר האוצר, אלא הסמכות היא של שר העבודה בלבד כאשר מסגרת הבחינה המקצועית של ההסכם האם הוא בר הרחבה או לאו, אז אנחנו בודקים שני מישורים: המישור התקציבי, ככל שלהסכם יש השפעה תקציבית על המדינה אנחנו נבקש אישור מאגף תקציבים, כי יש מקור תקציבי או אין מקור תקציבי. אני מתייחס עכשיו באופן כללי לכל הסכם. בנוסף יש לנו בחינה מקצועית שלנו, שאנחנו מבקשים לבחון האם ההסכם עומד בתנאים שנקבעו בחוק. הרי החוק אומר שהסמכות היא לשר העבודה, לשר יש שיקול דעת. וככל שהוא שוקל לחיוב להרחיב את ההסכם, אז הוא יעשה זאת, בשים לב למשקלו האיכותי של ההסכם בהסדרת תנאי העבודה במשק וכן בשים לב למשקלו הכמותי. על כמה עובדים ומעסיקים ההסכם חל. לעניין ההסכם הקיבוצי בשירותי הסיעוד, בסמוך למועד קבלת הבקשה להרחבה פנינו פנייה מקבילה גם לאוצר וגם לצדדים. לאוצר ביקשנו את האישור מקור תקציבי ככל שקיים. ולצדדים ביקשנו לקבל נתונים. הרי משקלו האיכותי של ההסכם כבר מדבר בעד עצמו. יש תוספות, יש כל מיני הטבות, לא נכנסנו לזה. אבל מה שחסר לנו זה המשקל הכמותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קיבלת את הנתונים? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> עוד לא, זאת הנקודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא ביקשתי? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, ביקשתי. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> ביקש, כמה פעמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ועוד לא קיבלתי? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> ביקשתי. לא פעם ולא פעמיים ביקשתי מגופים מגובים בתצהירים חתומים. מה שקיבלתי טיוטה של תצהיר. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כך אנחנו נוהגים על פי דין בכל ההסכמים שאנחנו מחתימים. << אורח >> דורון רז: << אורח >> ממי ביקשתם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממי ביקשתם? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> מעו"ד חגי. וביקשתי דבר נוסף, מבלי לפגוע באיגוד נותני שירותי הסיעוד, ביקשתי גם לקבל את התקנון של האיגוד. מדובר באיגוד חדש, אני לא מכיר אותו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> זה לא איגוד חדש, זה איגוד שקיים כבר למעלה מ-20 שנה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> זאת הוראה מקובלת. עו"ד כלאני לא ביקש משהו לא שגרתי. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני לא קיבלתי שום פנייה ממך לקבל שום דבר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אני ביקשתי, פניתי להסתדרות, ביקשתי מההסתדרות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אה, מההסתדרות. אם היית מבקש ממני היית מקבל למחרת. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כי אין לי פרטי התקשרות שלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא פנה להסתדרות. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> פניתי כדי לקבל את התקנון. לא, אני לא התייחסתי, אמרתי עם כל הכבוד, בלי לפגוע. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני אבקש שעו"ד חגי הראל יתייחס לנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, כן, הוא יסיים את דבריו ואני אתן לו. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז ביקשתי תקנון, כי בשים לב שההסכם עוד לא נכנס לתוקף. מדובר בארגון חדש, זה ההסכם הראשוני שאתה חתום עליו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> זה לא ההסכם הראשוני, אני לא רוצה לעשות פה מהפכה, חברת הכנסת, זה ההסכם השלישי שאני חתום עליו. אני חתום, חתמתי על הסכם עם שלושה יושבי-ראש של ההסתדרות. בהתחלה בכלל ביטוח לאומי מנע את ההרחבה. המוסד היום הבין ומשתף פעולה מלא עם הנושא הקיבוצי, מה שלא היה קודם. האיגוד שלנו קיים כבר למעלה מ-20 שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דורון, אתה יכול. בוא, מה שהיה - - - << אורח >> דורון רז: << אורח >> לא, אם הוא יפנה אליי אני אקבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו מתקדמים. יופי, אתה יכול לספק את הנתונים? << אורח >> דורון רז: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תעביר? << אורח >> דורון רז: << אורח >> למי אני אעביר? שיפנה אליי אני אעביר לו מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איברהים, זה בסדר שהוא יעביר לך? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני מופיע על ההסכם הזה עם הטלפון שלי, עם הכתובת שלי. אם היית פונה אליי, למחרת היית מקבל את זה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> ובנוסף קיבלתי שוב נתונים חתומים, מגובים בתצהיר. תצהיר חתום. כמה עובדים כפופים להסכם, כמה מעסיקים חברים בארגון. כמה עובדים בכלל בענף וכמה מעסיקים באותו ענף. אני רוצה לדעת את כלל הכמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו סוגרים את זה ונכון למתי הנתונים שלך, עדכניים? << אורח >> דורון רז: << אורח >> שלי עדכניים מהיום למחר. מה זה? אין לי בעיה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> בבקשה לרישום צו הרחבה אנחנו מצרפים. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אנחנו צירפנו נתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, רגע, לדבר לפי הסדר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> גב' רבקה, לא, לפי החוק, אנחנו לא מצרפים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יוסי, תן לדורון ונעבור לחגי. אם הוא סיים. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אנחנו צירפנו נתונים כשביקשנו את צו ההרחבה. אני לא יודע על איזה נתונים עכשיו מדברים. אנחנו צירפנו. אין לי בעיה לתת מחר את הנתונים, שיפנה אליי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל מה שהוא, בתום הישיבה תשבו ותראו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אין שום בעיה. הרי אי אפשר היה לדון בכלל בבקשה לצו הרחבה אם לא היה את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איברהים, סיימת? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו מה עוד חסר? רק את הנתונים האלה? יש עוד משהו שחסר? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אלו שני הנושאים שעליהם דיברנו, אמרתי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> על מנת שהממונה הראשית תגבש חוות דעת מקצועית לשר האם היא ממליצה להרחיב את ההסכם או לא היא צריכה כמובן להתייחס למשקל האיכותי ועל זה שוב אמרנו שההסכם מדבר בעד עצמו. ולמשקל הכמותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מ-2021? מאוגוסט 2021? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז זה לא אשמתנו. אני יכול להראות לך. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> יש מספר פניות להתכתבויות. יש מספר התכתבויות ולא קיבלנו נתונים. זה על פי דין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מ-2021? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. הכול מודפס. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> היות וגם לא קיבלנו אישור תקציבי לא היה אפשר להתקדם ממילא. זה לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז הייתם מבצעים פנייה ואומרים איפה זה עומד. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> לא עשינו פנייה אחת, עשינו מספר פניות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני חתום על ההסכם הזה, לא קיבלתי מכם אף פנייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מה שאני רוצה, שאחרי הדיון תתכנסו. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> הפנייה הייתה להסתדרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עו"ד חגי, לפרוטוקול התפקיד שלך. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> עו"ד חגי הראל, אני ממלא מקום יו"ר האיגוד המקצועי, של יוסי ברבי. בואו נעשה סדר קצת, כי יש פה קצת בלבול. אנחנו קודם כל בקשר שוטף עם עו"ד רבקה ורבנר וגם עם איברהים כילאני, לגבי ההסכם הזה ספציפית. גם לגבי הסכמים אחרים. בבקשה לרישום שהגשנו על ההסכם הקיבוצי רשמנו בדיוק מי הצדדים, עם כתובות, עם כתובות מייל וגם עם כמות עובדים באיגודים וכל מה שהיה צריך, אנחנו בקשר. לדעתי מה שמנע פה, כל מה שמדברים פה על העניין של המיילים ומה חסר ומה לא חסר אלה דברים טכניים שאנחנו יכולים לגשר ולגשר על הפערים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ארבע שנים, אבל ארבע שנים. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> השאלה פה היא אחרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה היה לפני המלחמה, זו הייתה תקופה אחרת. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> אנחנו בקשר שוטף. אם יש בעיה אנחנו פה ואנחנו גם זמינים, גם בנייד. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> עו"ד חגי צודק בהיבט הזה שגם אם הוא היה נותן את כל הנתונים שהיה צריך לא היה לנו תקציב ממילא. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> הבעיה פה היא אחרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא קשור. לפחות לסגור את כל הנתונים. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> חה"כ עטייה, הבעיה פה היא אחרת. היא לא הדברים הטכניים הקטנים כמה עובדים יש או מה חסר. הבעיה פה שמשרד האוצר לא נתן אישור, לדעתנו, למשרד העבודה והרווחה לפרסם הודעה על כוונה לצו הרחבה. אם הייתה הודעה על כוונה לצו הרחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי אין צו הרחבה. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> לא. הם הייתה הודעה, לפני חתימה על צו הרחבה. הרי החוק מחייב הודעה על כוונה לצו הרחבה שנותן 30 יום לכל מי שרוצה. אנחנו חושבים שהפרוצדורה הנכונה, חה"כ אתי עטייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> - - - על זה שהחוק אומר חרגתם מהחוק? << אורח >> חגי הראל: << אורח >> אנחנו חושבים שצריכים לפעול לפי הדין, כמו שאמרה עו"ד רבקה ורבנר. הדין קובע שלפני שהשר חותם על צו הרחבה הוא צריך לחתום על הודעה על כוונה לצו הרחבה. ואז לפי חוק יסודות התקציב, מי שהזכירו פה, זה צריך לבוא בד בבד בכפיפה. מה הכוונה? שאם היום מפורסם הודעה על כוונה לצו הרחבה כל מי שהייתה לו התנגדות, ולא משנה מי זה, אם זה משרד האוצר או כל גוף כזה או אחר, במסגרת ה-30 יום צריך להגיש את ההתנגדויות שלו, במידה ויש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא נעשה? << אורח >> חגי הראל: << אורח >> זה לא נעשה, בגלל זה. אנחנו מחכים להודעה על כוונה לצו הרחבה. זה לפני בכלל חתימה על מתן צו הרחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> קודם כל צריך לפעול לפי החוק. אם פועלים לפי החוק אז בואו נפעל לפי החוק. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> יפה. אני אשיב. זה כמו, כדי להקל את האווירה. זה כמו בחור שמתכוון להתחתן, אבל לא מציע. השר שלי לא חותם כוונות אם הוא לא יודע שהוא באמת מתכונן ללכת עם זה עד הסוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא חורג מהדין, לא? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> הוא לא חורג מהדין, מה פתאום. זה שיקול דעת של השר. על פי החוק אנחנו - - - << אורח >> דורון רז: << אורח >> לא, אז היא שאלה אותך אם הוא רוצה או לא רוצה, אמרת שהוא רוצה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> הוא רוצה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> רוצה אני, אז הוא צריך להביא. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> רוצה, אך בלי תקציב הוא יודע שזה לא ייצא לפועל. << אורח >> דורון רז: << אורח >> חה"כ עטייה, אני חושב שאם יש להם איזה שהן טענות, תוך יום הן יכולות להיפתר, טכנית. אם יש בעיות טכניות אנחנו נפתור אותן תוך יום. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אם אתם פותרים את הבעיה של התקציב אנחנו נעלה את זה לשר. זה שיקול דעת של השר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> למרות שאנחנו אומרים שהנתונים כבר אצלכם הרבה זמן. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> זה לא קשור לנתונים, זה קשור למכלול כל הדברים. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אם חסר משהו אני מתחייב מחר להביא אותם. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, השאלה פה מדוע השר לא חותם על הודעה על כוונת צו הרחבה? זאת השאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא נתנה תשובה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> הסברתי. כדי לחתור לכוונה צריך להיות אישור נומירטור. פשוט. << אורח >> דורון רז: << אורח >> חזרנו לכך שמי שמעכב זה האוצר. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אתם שואלים ועונים במקומי? גברתי, אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה סיימת, חגי? בואו נעביר לאוצר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> היות שאנחנו לא נרצה שיימשכו, חה"כ עטייה, אני מקווה מאוד שתקבעי דיון דחוף עוד דיון בעוד חודש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יהיה דיון. יהיה, ברור. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> גברתי, אני פתחתי ואמרתי שזאת עבודת קודש בעיניי השר שלי. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> סליחה, אני יכולה להעיר הערה? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני יכולה להגיב? אני אומרת פשוט, השר שלי מאוד רוצה. אני מאוד רוצה להמליץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו לא רואים את זה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אתה לא רואה, כי אתה, יש, תקשיב, אנחנו לא ילדים. יש פה השלכות חוקיות וכלכליות. אני ציינתי את ההשלכות הכלכליות ואמרתי, השר לא יכול לחתום כוונה אם אני לא אמליץ בפניו. ואני לא אמליץ לחתום. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> למה? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כי אין לי אישור נומירטור. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> אבל הנה, יש פה את משרד האוצר. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> שיבוא האוצר ויגיד שהוא משלם, אני עכשיו. גברתי, אני רוצה שאיברהים גם יתייחס. הוא עוד לא סיים. לא נתנו לו לדבר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בהמשך לשאלה של חגי האם השר יכול לפרסם הודעה על כוונה, שוב, דיברתי על כך שהממונה צריכה להמליץ וגם יש חוות דעת מקצועית ולהמליץ לשר. האם יש מקום להרחיב ולא. וככל שכן, אז הוא יפרסם הודעה על כוונה. מה שאומר חגי, שהאוצר צריך להגיש ערר שזה לא נכון. החובה לפנות למשרד האוצר היא מעוגנת בחוק, חוק יסודות התקציב. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> קודמת לערר ולכוונה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אנחנו לא יכולים לעקוף את החוק על ידי כך שלחייב את האוצר, את משרד האוצר להגיש ערר. לא מדובר בערר. צריך לקבל אישור תקציבי מראש לפני קבלת ההחלטה. פרסום הודעה על כוונה נועדה לציבור ולא למשרד האוצר. אז שלא תיווצר אי הבנה ובלבול. משרד האוצר לא יגיש ערר, משרד האוצר צריך להגיש חוות דעת מנומקת האם יש מקור תקציבי או אין מקור תקציבי. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כפי שהוא יודע לעשות בהסכמים אחרים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז פרסום הודעה על כוונה זה לא יעזור, כל עוד אין לנו אישור נומירטור. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> אנחנו לא יודעים, בואו ננסה ואז נדע. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> פניתי בעבר וקיבלתי תשובה שאין. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> שאין. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אנחנו פונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדכנת אותם שאין, שקיבלת תשובה שאין? << אורח >> דורון רז: << אורח >> הגענו בסוף, התמקדנו בזה שבסוף האוצר לא מממן את ההסכם. זה מה שהגענו. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> עשינו כמה ישיבות אצל השר בעניין הזה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> עוד כמה אנשים ימותו? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אנחנו מקבלים את אותה תשובה מהאוצר. יותר מזה, בהסכמים אחרים לא התערבנו אפילו. אני לא רוצה לציין, אבל אתם יודעים יפה מאוד שאמרתי ליו"ר האיגוד תלך תשיג מהאוצר. אני לא מתערבת בהסכם. בהסכם הזה אנחנו פנינו מספר פעמים לאוצר. התערבנו אנחנו, שזה לא עניין שלנו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אין לי שום ספק שהשר, מהיכרותי איתו רוצה. אין לי שום ספק שהוא רוצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין לו מקור תקציבי. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אבל אם אין לו חוקית, אני הרי לא יכולה לתת לו לחתום על משהו שאסור לו לחתום. << אורח >> דורון רז: << אורח >> לא, זה לא היא. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> ברגע שיהיה תקציב, אני מבקשת שהאוצר יגיב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, משפטים, אוצר וביטוח לאומי גם לא שמענו אותם. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כי הם צריכים לממן עם האוצר. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> ומתי יהיה לנו הסכם? כשכל המטופלים כבר ימותו? שאלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא יהיה אף פעם הסכם. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> לא יהיה מטופל, לא יהיה לנו הסכם. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> למה? תעבדו מול האוצר לקבל תקציב. תראו לו. בבקשה, אפשר לחתום על הסכם שלא מותנה בצו הרחבה. אתם רוצים שהשר שלי יכשיר את השרץ. הוא לא יעשה את זה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> השר שלך הוא גם השר שלנו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> למה את חושבת שזה שרץ? זה לא שרץ. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> הוא אמור לדאוג לנו, למטפלות ולקשישים. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> שנייה. אתם יכולים לחתום על הסכם. אני פותרת לכם את הבעיה. תעשו הסכם עם התקציב ותשלמו. אם אתם רוצים הרחבה על כל המשק, השר שלי לא יכול לעשות עבירה חוקית. הוא לא יכול להרחיב או להתכוון ללא נומירטור. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אז למה לא אמרתם עד עכשיו? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אמרנו לא פעם ולא פעמיים. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> למי? אנחנו לא יודעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו ניתן למשרד המשפטים. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> גברתי, יש עורכי דין, הם יודעים את זה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> עילם שניר מייעוץ וחקיקה. רק לחדד, הסיבה שנדרש אישור של משרד האוצר כי בסוף צו הרחבה זה חקיקת משנה ולכן חל עליו גם חוק הנומירטור ונדרשת פעולה מאזנת, ככל שיש לזה השלכות תקציביות. זאת הסיבה שנדרש אישור. רק למען הסדר הטוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה שמענו והבנו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בסדר, אז אני רק מחדד. עכשיו השאלה אם כן יש תקציב, אין תקציב, משיגים לזה תקציב, זה כבר שאלות של מדיניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו האוצר לפרוטוקול שוב. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> רועי בבאי, משרד האוצר, אגף תקציבים. קודם כל אני אציין שההסכם נחתם בין האיגוד של המעסיקים של ענף הסיעוד לבין האיגוד של העובדים בענף הסיעוד. והמדינה היא לא צד להסכם. לא הביטוח הלאומי שהוא הרוכש העיקרי של שירותי סיעוד במדינה ולא משרד האוצר ולא משרד העבודה, אף גוף אחר. המכרז, המדינה לא מגבילים את חברות הסיעוד ואת העובדים לעשות הסכמים ביניהם. ולא מגבילים את חברות הסיעוד איך להשתמש בתמורה שלהם מהמכרז. הם יכולים לבחור איך להשתמש בו. אם הם בוחרים לשלם יותר לעובדים שלהם מהתמורה שיש להם מהתשלום מביטוח לאומי הם יכולים לעשות את זה, לא צריכים אישור מיוחד בשביל זה. מעבר לכך, כל פעולה באמת של צו הרחבה, כל דבר כזה שהוא במימון המדינה, הוא חלק מתקציב המדינה. וכמו שציינו פה מקודם נדרשת פעולה מאזנת וצריכים להצביע מאיפה המקור לפעולה הזאת. זה לא שאנחנו מגבילים את זה. אבל אם רוצים להגיע לתקציב, יש לי פה את התחשיבים וב-2025 במידה ויהיה צו הרחבה זה אומדן של כ-390 מיליון שקלים. זה לא, זה משהו שפשוט דורש פעולה מאזנת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל פעם הם אמרו 220. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> מתי פעם אחרונה חיפשתם מקור תקציבי לנושא? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אולי הם אמרו את זה בהתחשב ב-2021. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, צריך לשאול אותו מתי פעם אחרונה הם חיפשו מקור תקציבי לנושא הזה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אנחנו לא צריכים לחפש, סליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז בדיוק מי ימצא את המקור התקציבי? מאיפה יגיע הכסף? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> סליחה. קודם כל, שוב, אני חוזר על זה שוב, המדינה היא לא צד להסכם הזה. המדינה לא מחויבת לחתום על צווי הרחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, זה משהו אחר. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> בדיוק כמו שנציגת משרד העבודה ציינה, שר העבודה לא חייב לחתום על צווי הרחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם לא רוצים לממש את ההסכם? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> לא אנחנו קובעים לחפש מקור תקציבי או לא לחפש מקור תקציבי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מי יחפש? מאיפה יגיע הכסף? מה עם הקשישים? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> ברגע שדרג מקבלי ההחלטות בוחר לחפש לזה מקור הוא מורה לנו למצוא את המקור והוא מחליט מאיפה לעשות את הפעולה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> משרד האוצר הרי מקבל פנייה ממשרד העבודה. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> סליחה, אני לא הפרעתי לאף אחד. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לא, לא, אבל אני אגיד לך, אתה אומר דברים שלא קשורים. אתה מקבל פנייה ממשרד העבודה. אומרים לך יש צו הרחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא נציג האוצר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אתה צריך למצוא מקור תקציבי. קיבלת פנייה כזאת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין לו בעיה למצוא, כשהוא יקבל את ה-אוקיי למצוא את המקור. לא נתנו לו את ה-אוקיי למצוא את המקור התקציבי. זה מה שאני מבינה ממנו. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> מי לא נתן לו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא טוען שעדיין לא נתנו לו למצוא מקור תקציבי. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אבל הוא קיבל פנייה משר העבודה שמבקשים צו הרחבה. אז הוא היה צריך להביא מקור תקציבי. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אבל הוא עובד של שר האוצר. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אנחנו לא צד להסכם הזה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אתה המדינה, אתה המדינה. באיזה הסכם אתה צד להסכם? << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אז בגלל שיש את משרד האוצר ויש את משרד העבודה ויש את ביטוח לאומי, ואנחנו הקטנות מתחת לחברות, שום דבר, לא יזוז בעצם כלום. כלום. אנחנו לא עובדות ביטוח לאומי, שמישהו יבין. לא עובדות של האוצר. אנחנו עובדות תחת חברות כוח אדם. והגיע הזמן שתתעוררו. אנחנו נבוא, נעמוד כאן בכנסת, נפגין. נצא, נעזוב את הקשישים שימותו בבית? תגידו, מה אתם רוצים שנעשה? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> תאמיני לי, לי יש אמא סיעודית בבית. לשר בן צור יש אמא סיעודית בבית. זה לא שאנחנו מזלזלים. רק אני חוקית לא יכולה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אתם לא דואגים לקשישים, סליחה, ולא לנו המטפלות. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> פנינו לאוצר למרות שזה לא תפקיד האוצר. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אני לא עובדת ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, סליחה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> תשכחו מזה. אני עובדת תחת החברות. ההסכם אמור להיות בין החברות לבין ההסתדרות, לא עם ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לשאול את נציג האוצר. אמרת 390 מיליון שקלים. על מה ההערכה התקציבית שלך מבוססת? איך הגעת לסכום הזה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הסכום הזה נובע מהגידול בשכר המינימום שצפוי. שכר המינימום הוא מוגדר בחוק כ-47.5% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשק גדל בקצב מוערך בין 2024 ל-2025 של מעל 7%. כלומר שכר המינימום יעלה באותו קצב. בנוסף לזה יש עוד הרכבים בהסכם הזה שנכללים בצו ההרחבה. ביחד כל זה יוצא בערך 390 מיליון שקלים להגדיל את המרכיב, כרגע הוא שכר מינימום פלוס 4% רווח לפלוס 6% רווח כמו בצו ההרחבה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> וכל הסכומים האלה מופיעים לך במכרז של ביטוח לאומי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם רוצים למצוא את - - - << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> סליחה, אנחנו לא קובעים מה הרצונות של הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות. ככל וזה סדרי עדיפויות שלהם אנחנו עושים את מה שמבקשים מאתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, ואתה לא ממליץ למי שצריך, לדרגים שלך, על בעיה כזאת של מטפלים, שהם ייזרקו, הקשישים ומי יטפל בהם? והענף יקרוס. מי בדיוק יטפל בקשישים הסיעודיים? מה יהיה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אולי נציגת הביטוח הלאומי תתייחס למצב של העובדים בענף. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, זה משרד האוצר. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אל תסטה מהנושא. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> כמו שציינו פה ההסכם הוא בין העובדים למעסיקים. המעסיקים הם חברות הסיעוד. חברות הסיעוד יכולות להשתמש בתמורה שלהם מהמכרז גם בשביל זה, אם הם חתמו על ההסכם הזה עם העובדים. << אורח >> דורון רז: << אורח >> סליחה, זה זריקת חול בעיניים. התעריף במכרז של ביטוח לאומי מפורט עד האגורה האחרונה. אין שם, בהסכם עצמו כתוב כל תוספת שתהיה, אם זה העלאת נסיעות, העלאת שכר מינימום. המדינה צריכה לשפות את המעסיקים שנותנים. אחרת הענף הזה יעבור להפסד ולא יוכל לקיים את עצמו לטפל בקשישים. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, יש לך אתגר אדיר. אם את תצליחי בנושא הזה מול משרד האוצר מאות אלפי עובדים יעריכו ויוקירו והמטופלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הרגע נציג האוצר אומר שיש סעיף בביטוח לאומי. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני סומך עלייך, חה"כ אתי עטייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תענה לו לדורון רז. תחזור שנית על השאלה. שנמצא בסעיף של הביטוח הלאומי שהאוצר חייב לשפות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> נכון. ההסכם שלנו, שאנחנו חתומים עם המוסד לביטוח לאומי הוא מפורט עד האגורה בתעריף. וכתוב בהסכם שכל עליות בתשומות השכר הנלוות, האחרות, חייבים להיות מוחזרים למעסיקים על ידי המוסד לביטוח לאומי, אחרת אין לנו מאיפה. וזה קצת התחכמות להגיד תיקחו מהרווח שלכם. הרווח שלנו המוגדר בהסכם הוא 4%, שהיום הוא אפילו פחות -4% לגבי תוספות. אבל אני יכול לומר לך שאין מכרז במדינת ישראל שעומד על פחות מ-5% שהמדינה מוציאה. אז כבר הוא עומד על פחות מ-4%. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> דורון רז: << אורח >> זה שאתה אומר עכשיו תתמודדו זה כאילו אתה אומר אני לא רוצה להתמודד בכלל ולא מעניין אותי אם לא יתנו תוספות למטפלות. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אז שוב אני אתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתה ואחר כך הביטוח הלאומי שיתייחס. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הכול טוב ויפה, אבל אם מחליטים לחתום על הסכם שהצד המרכזי בו הוא המדינה, כי היא המממנת ולא רוצים לכלול אותה בהסכם אי אפשר לכפות על מדינה הסכם שהיא לא צד לו. המדינה לא הייתה במשא ומתן על ההסכם הזה, היא לא חלק ממנו. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> רגע, אז איך אתה חתום. איך יש צו הרחבה בענף האבטחה והניקיון והמוסדות? איך? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אני לא קשור לענף האבטחה, אני רפרנט רווחה ופה אני מדבר. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אוקיי, אתה רוצה שהמטפלות יהיו תחת האוצר, תחת ביטוח לאומי? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לא, לא, זה אטימות של משרד האוצר, חה"כ אתי עטייה. אטימות מוחלטת של משרד האוצר. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> עוד יותר שקופות, זה לא פייר. << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> זה נראה שלא מעניין אתכם. << אורח >> דורון רז: << אורח >> למה? האוצר הוא המעסיק כי הוא רוצה לחסוך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציג האוצר, בצווי ההרחבה הקודמים למה שילמתם? זה היה שונה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> זה עניין, שוב, שהחליטו קובעי המדיניות שבמקומות מסוימים הם מחליטים שהם חותמים על צו ההרחבה. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אתה מבין מה אתה אומר? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הם קבועים מה המקור התקציבי בדיוק לפי חוק התקציב. מוצאים את המקור התקציבי. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אתה מבין מה אתה אומר עכשיו? מצד אחד אתה רוצה לברוח מצו הרחבה. והיום היא שואלת אותך שאלה. יש לך פה 10 או 20 צווי הרחבה שאתה חתום עליהם והמדינה חתומה. ואתה רוצה לברוח רק מהטיפול הסיעודי? << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> כי כל הזמן היינו שקופות ונמשיך להישאר שקופות, זה מה שהם רוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה בבקשה את הנציג של ביטוח לאומי, לאור כל הטיעונים שעלו פה, שתתייחס. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> נטלי גבאי, מנהלת אגף הסיעוד, ביטוח לאומי. קודם כל, חשוב לציין, יושבת-ראש הוועדה, הביטוח הלאומי לא צד להסכם הזה. כשאמרת קודם הביטוח הלאומי ליווה את ההסכם, אנחנו לא ליווינו את ההסכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש סעיף של הביטוח הלאומי בהסכם. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> דקה, דקה. אין סעיף. יש סעיף שאנחנו צריכים לשלם, נכון. אי אפשר לחתום על הסכם, בשום הסכם מתוקן לא ניתן לחתום על הסכם ולחייב צד ג' בתשלומים כשהוא לא חלק למשא ומתן ולהסכם. יש פה יועצים משפטיים שמן הסתם יסכימו איתי גם. אז נכון, זה נכתב בהסכם שהביטוח הלאומי ישלם תוספת של 2%. אני חושבת שקצת פספסנו פה את המהות של הדיון. כי לא דובר מה ההסכם כשנחתם בעצם מוסיף למטפלות. ואני אומרת את זה בזהירות רבה שאם היינו נכנסים וקוראים את ההסכם, כמו שרוב מי שיושב פה עשה, אז זה גם היה עולה על השולחן שניתן ליישם את ההסכם גם בתשלומים הנוכחיים שלנו כיום. כמטפלת שתעבוד שבע שנים של ותק תהיה זכאית לשכר מינימום פלוס 4%. מ-day one אני היום משלמת שכר מינימום פלוס 4% וחשוב לומר את זה. וזה לא עולה כאן לעניין. לעניין המימון של התקציב של ההסכם, באגף התקציבים. לאגף הסיעוד אין כסף לתת להסכם הזה. אנחנו משלמים בשעות סיעוד. אנחנו בתעריף שלנו מאוד שקופים, כמו שגם נאמר פה, כל אגורה לאן היא הולכת. יצא מכרז חדש שהתעריף שלו היה שקוף לכולם, לא הוסתר. עברו יותר משניים או שלושה שרים שראו את התעריף במבנה שלו. כל ההוצאות הסוציאליות הביטוח הלאומי משלם באופן מלא. אפילו יש במכרז החדש התייחסות שלא קיימת בהסכם. אם זמן המעבר בהסכם שהם חתמו עליו עומד על רבע שעה במכרז החדש הכנסנו שעת מעבר. אנחנו התייחסנו לעניין של קופות פנסיה מעל גיל פרישה למטפלות, מה שההסכם היום לא מכיל, גם אם הוא מחר יקבל צו הרחבה. אז המכרז החדש כן נותן מענה לחלק מהדברים. הוא לא פותר את התוספת של 2% שביקשו תוספת שבמקום מינימום פלוס 4 אז שתהיה מינימום פלוס 6. שנשגב מבינתי, אגב, לאן 2% הנוספים האלה הולכים. כי זה לא בא לידי ביטוי בתוך ההסכם עצמו. וגברתי אני מניחה שהיא ראתה את ההסכם, אולי היא תוכל להאיר את עיניי מה הכוונה לעשות עם עוד 2%. לא ראיתי איך זה בא לטובת המטפלות. זה בגדול. חשוב לציין שאם גם רוצים לתת צו הרחבה להסכם, ואני אומרת את זה פה, נכון שהמטפלות לא מועסקות בביטוח הלאומי, אבל הן ההון האנושי הכי חשוב. וחשוב שלפני שנותנים צו הרחבה לוודא שהכספים שייתנו באמת יגיעו למטפלות ולרצפת הייצור ולעבודת הקודש שהן מבצעות כל הזמן. << אורח >> דורון רז: << אורח >> זה כתוב בהסכם. זה כתוב בהסכם. אני חושב, אני חושב שהאמירה הזאת ממעיטה בערכה של ההסתדרות. יוסי ברבי שחתם איתי על ההסכם עבר על כל מילה בתוך ההסכם. ההסכם הזה מטרתו להיטיב עם שכר המטפלות. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> בהסכם יש שני אלמנטים: האלמנט הארגוני והאלמנט הכלכלי, אני אמרתי את זה בתחילת הדרך. זה הא בהא תליא. את לא יכולה כאילו לעשות הסכם קיבוצי רק לכלכלי. אנחנו צריכים לתת לכם גם פתרונות ארגוניים. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> להגיד לכם מה ההרגשה? שלאף אחד כאן בחדר חוץ מההסתדרות. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לא, לא. חה"כ אתי עטייה העלתה את הדיון הזה. היא הביאה את הדיון הזה, זאת אומרת זה חשוב לה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> תן לי לסיים לדבר. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> זהו. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> תן לי לסיים לדבר. << אורח >> דורון רז: << אורח >> חכי, היא לא שומעת אותך. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> יוסי, דקה. לא נתת לי לסיים את המשפט. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> אני אומר לך שהיא תכופף את משרד האוצר. חה"כ אתי עטייה תכופף את האוצר. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> על אלה, על אנשי המקצוע שיושבים כאן. << אורח >> אסתר יפת: << אורח >> אלה אדישים, לא אכפת להם מאתנו. ממש לא אכפת להם מאתנו. בטח שיש להם מטפלים להורים שלהם. הם מסודרים. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, אם אפשר להעיר הערה, לאור ההערות של גב' גבאי. אנחנו גם מוכנים, אם יש לאוצר הערות על ההסכם אנחנו מוכנים לשבת איתו גם לתקן מה שצריך. אבל אנחנו רוצים שתהיה נכונות מהם. אנחנו מוכנים לעשות הכול, רק שיהיה הסכם לעובדות. וצריך גם להתייחס לעובדה שגם לעובדות, חוץ מהמרכיב הכלכלי כמו שיוסי אמר, לעובדות גם יש את הזכות להתארגן. הן רוצות להיות חלק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הביטוח הלאומי כיום משלם את המינימום פלוס 4%. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אבל מדובר על תוספת של עוד 2% לשכר המטפלות. יש שם הרבה הטבות נוספות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשכר או למעסיקים? << אורח >> דורון רז: << אורח >> לשכר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא למעסיקים? << אורח >> דורון רז: << אורח >> לא. הכול עובר לשכר. הכול עובר לשכר. מה, יושבים כאן אנשים שחתמו על ההסכם, מכירים אותו. זה לא כסף שהוא צף באוויר ואולי ייתן להם, אולי לא ייתן להם. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אני מבטיחה לך שאני אדאג שזה יעבור לשכר שלנו. ואני מאמינה גם בהסתדרות וגם בדורון רז. אני מאמינה בשני האנשים האלה שמייצגים אותי. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, לפני פרסום צו הרחבה אנחנו מוכנים לנהל משא ומתן על הסעיפים שהולכים לפרסם אותם. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> כל העובדים יקבלו. היום, היום, תחתמו על צו ההרחבה, נקבל. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> קודם כל, חשוב להגיד שכבר היום כל חברת סיעוד שמעסיקה מטפלת ישראלית יכולה לשלם לה שכר מינימום פלוס 4%. << אורח >> דורון רז: << אורח >> היא משלמת. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> מחר בבוקר. כל חברה. ההסכם שלכם, אגב, שנחתם, מציין שמטפלת שרק לאחר ותק של חמש שנים תגיע ל-3% תוספת ותק. קחו את זה בחשבון. << אורח >> דורון רז: << אורח >> כמה ממוצע הוותק של המטפלות? << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> אז אני רוצה לחדש לך, הרבה מטפלות היום לא מקבלות שכר מינימום. אנחנו לא מקבלות. חלק גדול לא מקבל שכר מינימום. ובזכות החברות ובזכות - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> זה המעסיקים. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> לא, לא, הביטוח הלאומי גם כן צד בעניין. אי אפשר לזרוק הכול רק על המעסיקים. הביטוח הלאומי, חלק מהעניין של החוק להגברת אכיפה, אתה חלק ממשולש ההעסקה הזה. אבל אני אפנה עוד פעם למשרד האוצר. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> יושבת פה עובדת ואומרת שיש עובדים שמקבלים פחות משכר המינימום ולא את שכר מינימום פלוס 4%. איפה ה-4% האלה? << אורח >> דורון רז: << אורח >> אין כזה דבר. אין כזה דבר. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> זהו, לא לדבר בלי רשות דיבור, תודה. שתי דקות-דקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> כן, אני רוצה להגיד משהו. יוצרים פה שוב פעם, יש איזה דינמיקה כאן של ויכוח. אני לא, נטלי, דקה אחת, אני רוצה רגע להתייחס לנושא. משרד האוצר, ברגע שהוא יחליט. אין צורך להיכנס לתוך הדקויות של ההסכם הקיבוצי. זה הסכם קיבוצי שנותן גם ממד ארגוני וגם ממד כלכלי, תבינו את זה. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> נכון. רוב ההסכם הוא בעצם לא קשור לכסף. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> הוא ארגוני. << אורח >> סמדר כרחי: << אורח >> נכון. זה שאנחנו עוברות מחברה לחברה הולכות לנו כל הזכויות שלנו בעצם, יוסי. את זה הם לא חושבים. אם אני עברתי היום מחברה אחרי 20 שנה אין לי שום דבר, אני מתחילה מחדש. << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> האוצר, בהתנהלות שלו יגרום לקריסה של מערכת הסיעוד. של כל מערכת הסיעוד בארץ. יכול להיות שזו המטרה שלו. יכול להיות שזו המטרה שלו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> כבוד יושבת-ראש אני יכול להתייחס רגע? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אנחנו גולשים מהנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? ברבי, סיימת? << אורח >> יוסי ברבי: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, עצם העניין שהעלית את הנושא עכשיו לדיון, כאשר האוצר רצה, את יודעת, ככה להשכיח את כל הנושא של צו ההרחבה, העלית את הנושא למודעות. ולמה אני מבקש, אמרתי לך חודש, אפילו מצידי גם עוד שבועיים, עוד דיון שמשרד האוצר יבוא, ינהל את הנושא הזה. ימציא את הכספים שנדרשים לטובת צו הרחבה על מנת שכל העסק הזה לא יתפרק. שימי לב, בכל המקומות שאנחנו עשינו הסכמים קיבוציים וקיבלנו צווי הרחבה, בכל הנושאים שאני מטפל בהם, כל הנושאים עם צווי הרחבה. יש לי שבעה צווי הרחבה שאנחנו מטפלים בהם. אין כאוס בענפים, אין תביעות. המערכות מסודרות. ההסתדרות נכנסה עכשיו לעובי הקורה גם בנושא של הסיעוד ואנחנו רוצים, כיום יש סדר, אני רוצה יותר סדר ואני רוצה תשלום הוגן למטפלות. וגם עניין ארגוני. הן רוצות להתארגן, למה למנוע מהן את זה? << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני רוצה להגיד מילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שנסכם, אז מילה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> תראו, המהלך שאנחנו עשינו ביחד עם ההסתדרות, עם יוסי, וחתימה על הסכם, הוא צעד התחלתי במיסוד ענף הסיעוד. הוא צעד התחלתי. אנחנו רואים את החשיבות הגדולה לשמר את ענף הסיעוד כגמלת שירותים. כמקור פרנסה למטפלות ישראליות. כעתיד לטיפול בזקנים במדינת ישראל, רואים אותם כשותפים לשמר את הענף הזה. עכשיו אפשר להתווכח האם ההסכם נותן הרבה, נותן מעט. אנחנו היינו ריאליים במשא ומתן שלנו, הבנו בגלל שזה סדר גודל כזה של מטפלות, גדול, שכל הטבה בהסכם יש לה משקל של מאות מיליונים. כיוון שכך אנחנו יצאנו מנקודת הנחה שאנחנו רוצים להתחיל תהליך שאחר כך נמשיך ונשפר את השכר ואת התנאים של המטפלות הלאה. איזה שהוא מקום צריכה להיות נקודת התחלה. כל מה שנאמר פה אנחנו נחזור עוד פעם לנקודת האפס ולא עשינו שום דבר. את עשית עכשיו מהלך, שאם האוצר, עם כל הסיפורים שלו, הוא מצא מיליארד שקלים להביא לכל מיני גופים ולא ביקש שום גיבוי תקציבי, לא. גב' סטרוק קיבלה 300 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בוא, אל תיסחף. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אני לא נסחף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא לא נכניס לכאן פוליטיקה. אנחנו נלחמים על הענף הזה ולא מעניין אותנו מה השניים קיבלו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> סליחה, לא כל דבר צריך לחפש איפה המימון תקציבי אם אפשר להיטיב הטבת שכר למטפלות בשביל לשמר את הענף הזה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מגיע להן, הן אוכלוסייה חלשה ואין ספק. ולמנוע את הקריסה של הענף הזה. וגם אין עובדים זרים. יש חוסר משווע של עובדים. << אורח >> חגי הראל: << אורח >> ואם יש בעיה בהסכם, שיתכבד משרד האוצר, יגיד לנו ואנחנו גם נתקן. אנחנו פתוחים לכל. אבל רוצים את הנכונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רבקה ואז אני אסכם. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם שאני מניחה, האוצר נמצא פה? << אורח >> חגי הראל: << אורח >> רגע, נציג משרד האוצר יצא. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני אומרת דבר כזה: הסכמים כאלה תמיד עבדו ויוסי ברבי יודע, הם תמיד עבדו כי האוצר היה חתום על ההסכם. כשהאוצר חתום על ההסכם גררתם אותו פנימה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה באמת לא שמתם אותם? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כי אחרת מה יוצא. אני קונה מעו"ד כילאני דירה ואומרת השכן יעביר את הכסף. זה לא, הם יכולים להגיד לא במצב הזה, הם לא חלק מהסכם. אני כן הייתי הולכת על כיוון, ואני אומרת את זה באמת כי אני רוצה שזה ייצא לפועל. שבו איתם. יוסי, אתה יודע לעבוד יותר מכולם, אתה מכיר את זה בעל פה. לעשות את זה מההתחלה. לקחת את זה למקום שבו עושים ביחד את המשא ומתן, כמו שעשינו בשמירה. אתה חלק מזה הרי. אתה יודע יפה מאוד איך גררנו את ליברמן בפנים. אותו דבר, הוא היה שר אוצר. אני רואה את השנה כשנה מאוד קשה. אבל עוד מעט יוצאים, אני שומעת בשורות שעוד מעט הצפון יהיה הסכם ויתחיל להירגע. יש מקום לחתימה יחד עם האוצר פני ולא אחרי. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אם האוצר היה חתום אז היה את ה-360 מיליון שהוא אומר? מאיפה היה? זאת אומרת, יש כסף. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> עוד, אני אומרת, אנחנו עושים עסקה והאחר ישלם – לא עובד. << אורח >> דורון רז: << אורח >> זה לא האחר ישלם. כל השירות הזה בנוי על תקצוב של המדינה. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אתה לא יכול להגיד אני רוצה, זה כמו שאתה תגיד אני רוצה תת לעובדת הזאת, שמגיע לה, 50,000 שקלים לחודש ושהאוצר ישלם. צריך לתאם את זה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> יש הבדל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אומרת לך, ההסכם הוא טוב. << אורח >> דורון רז: << אורח >> אם את אומרת שהוא טוב, אז למה שלא יאשרו אותו? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> כי יש חוק. << אורח >> דורון רז: << אורח >> נתחיל מההתחלה נגיע עוד 10 שנים להסכם? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אבל לא נלקחת בחשבון מלכתחילה כי לא היית שותף עם האוצר. אני אומרת תעשו את זה כמו שצריך. אני מבטיחה לכם דבר אחד: אצלנו זה לא ייתקע. השר שלי כל הזמן מה עם הסיעוד, מה עם הסיעוד? מה אני יכולה לעשות חוץ מלפנות לאוצר ולפנות אליכם? << אורח >> דורון רז: << אורח >> אפשר לכתוב לפרוטוקול שמשרד העבודה אמר שההסכם הוא טוב. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני לא רוצה לכתוב לפרוטוקול. << אורח >> דורון רז: << אורח >> ונתחיל מהנקודה הזאת, שאמרת שההסכם הוא טוב. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אני אגיד דבר כזה: כל דבר שנותן, כן שיירשם בפרוטוקול. כל הסכם, כולל ההסכם הזה, שנותן לעובדים הטבות הוא טוב בעיניי, הוא חשוב. << אורח >> דורון רז: << אורח >> יפה. צריך להתחיל באיזה שהוא מקום. נתחיל מהתחלה עכשיו את כל הדיונים? << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> אבל רז, זאת לא הבעיה. אתה יודע את זה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> משחקי כבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה להגיד את הסיכום. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> עובדה שענף הניקיון לא אושר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עו"ד רבקה ורבנר. << אורח >> רבקה ורבנר: << אורח >> סיימתי, סליחה. תודה גברתי על הסבלנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מבקשת ממשרד העבודה לפנות לצדדים החתומים על ההסכם ואיגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל ולבקש את הנתונים לצורך חוות הדעת הנוספת. שלב ראשון ראשית. שנית, נציגי משרד האוצר, ההסתדרות, האיגוד, עבודה, מעסיקים – שבו למשא ומתן נוסף. אני מבקשת לקבל עדכון תוך כדי ובעוד חודש להתכנס לישיבת מעקב, כמובן באישור היו"ר. גם אחרי כל תוספות השכר עדיין השכר נמוך וצריך לשפר את תנאי ההעסקה בענף הזה לטובת הקשישים וגם לטובת המטפלים והאוצר חייב להיכנס לתמונה. עד חודש אנחנו פה, בעזרת השם, לראות את ההתפתחויות. אני מאמינה, אני אופטימית. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>