פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה לביטחון לאומי
26/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 303
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 11:45



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה-2024 << הצח >> - הכנה לקריאה שנייה ושלישית


נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
צבי ידידיה סוכות


חברי הכנסת:
ואליד אלהואשלה



מוזמנים: 
	עדי וולנרמן
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

	ישי שרון
	–
	עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית

	סגן גונדר שלי סבג
	–
	רע"ן רישום, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

	רב כלאי יעל גולן
	–
	תכנון כליאה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

	כלאי עמית הרפז
	–
	עו"ד, נזיקין, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

	סנ"צ מירב דוד
אפרת פלד
	–
-
	רמ"ד קמב"ס, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
עו"ד, הלשכה המשפטית, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

	אביב ישראלי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

	בטי טגניה
	–
	מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי





ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה-2024, מ/1804 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

בוקר טוב. נתכנסנו כאן לדון בהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, על החלק הנוגע לאי תחולץ שחרור מינהלי על אסירים ביטחוניים אבל רגע לפני שאנחנו מתחילים, כמו תמיד, אנחנו ביום ה-417 לחרבות ברזל ולמרות כל התכונה הקיימת מסביב, עדיין לא כיתתו את אותן חרבות ברזל לעתים ונקווה מאוד שזה יקרה. נכון לרגע זה, ועכשיו אני קורא על חייל שנפטר מפצעיו שנפצע ב-7 באוקטובר ועוד שני חיילים פצועים היום, על אחת כמה וכמה זה מעלה בי את הצורך להמשיך לומר להם תודה כי אני באמת פוגש אותם ביום יום, חיילת, חיילים, מפקדות, מפקדים, מכל המגזרים – מצה"ל, ממשטרת ישראל, משירות בתי הסוהר, מהשב"כ, מכיבוי והצלה - פשוט מדהימה העבודה שהם עושים וזאת הזדמנות נהדרת לומר להם תודה בשמי ואני מקווה שגם בשמכם.

נדמה לי שגם היום יום האישה הבינלאומי או יום נגד אלימות כלפי נשים. יום המאבק לאלימות נגד נשים. מי שלא שם לב לזה, אני מבקש מכל הגברים כאן להתנהג בהתאם. אני מכבד את היום הזה

נציגי המשפחות, אתם רוצים לומר משהו? בבקשה.

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

 אחותו של שלמה מנצור החטוף בעזה. תודה. היום אני אדבר מגרונו של שלמה אחי. שמי הדסה לזר ואני אחותו של שלמה מנצור החטוף מקיבוץ כיסופים, בן 86.

"אחותי הקטנה דסי, הדסה, אני נגלה אליך בחלומות. אני מבקש ממך שתזעקי את זעקתי, קולו של אחיך זועק אליך מן האדמה. אני פוחד ששכחתם אותי, למה? במה חטאי? הרי טענתי רבות למדינה, הפרחתי את השממה בנגב, למה? למה? הזמן שלי קפא מתאריך 7 באוקטובר 2023 וגם אני קופא כאן. אני כבר שלד עצמות. אם ישחררו אותי, תצטרכו לשאת אותי על הידיים או שאלך על ארבע כי אני יושב כאן במנהרות האפלות עם רגליים מקופלות, זה השטח המצומצם שהוקצה לנו החטופים. אני לא יכול ליישר אותן. אין שמש שאזכה ממנה לוויטמין D. העצמות שלי מתפרקות.

אחותי היקרה, תגידי למקבלי ההחלטות שלא ביקשתי לי גן של שושנים, רק את החופש אני מבקש. מה כבר ביקשתי? את החופש. דרור. להיות בן חורין. איפה נשמע, באיזו מדינה אחות מתחננת שיחזירו לה את אחיה שנחטף ממיטתו, מביתו שהוא מבצרו, מארצו המובטחת כשהוא עם פיג'מה? ספרי להם שהייתי אדם עם שמחת חיים והיום העצב נפל על פניי. אני כואב ובוכה ומתגעגע אליכם.

הזמן שלי אוזל ואתם בשגרה שלכם. עולם כמנהגו נוהג. איך שכחתם אותי? אני כבר קשיש בן 86. אל תשליכו אותי לעת זקנה. לא די לי בזה שחוויתי בילדותי את שואת הפרהוד בעירק, למה הגורל מכה פעמיים? למה אני עובר שוב שואה היום כשיש לנו מדינה משלנו? מה קרה לכם? איפה הערכים שגדלתי עליהם? לאן הם נעלמו? ספרי להם שלמדתי שלא משאירים פצוע בשטח, שקדושת החיים ופדיון שבויים הם הערך העליון ביהדות. הצילו אותי, אני כבר מבולבל, מטולטל, מתוסכל. איך הנפש שלי תחזיק עוד מעמד? זוכרת שאמרתי לך שאני לא יכול להפסיק לעבוד וכי עבודה נותנת לי חיים? וכעת אני יושב כאן קפוא, שפוף וללא שום פעילות אלא רק התעללות.

אני לא יכול יותר. אני משתגע. עד מתי אחותי? תעזרי לי. תמיד ידעת לפתור לי בעיות והפכת עולמות בשבילי. איפה את? למה ידייך כבולות? את במדינה חופשית, למה לא מצליחים להציל אותי? למה? למה לא מקבלים החלטה לשחרר אותי? אותנו?

זוכרת שכל ערב כיפור אני מתקשה אליך ומבקש ממך סליחה אם פגעתי בך? אני רוצה שוב לבקש ממך סליחה על שאני מטריד אותך והנטל שלי נופל על כתפיך ואת רצה לכל מקום לזעוק את זעקתי כשאת כמו עלה נידף ברוח ואת כבר נטולת כוחות אבל כפי שאני מכיר אותך את לא תישברי ותמשיכי לרוץ עם הרגליים השבורות שלך כי אני יודע עד כמה את אוהבת אותי ומתייחסת אלי לפעמים כמו אימא וברור לי שאימא לא מוותרת. אז אל תוותרו עלי.

אני אוהב אתכם, חושב על כולכם ביום ובלילה אבל לא יודע מה זה יום כי אני יושב כאן באפלה. שוב, אל תשליכו אותי לעת זקנה ואנא, אפשרו לי לחיות לצידכם את החיים שעוד נותרו לי.

אוהב ומתגעגע. את יקרה לי מפז. זוכרת שכך נהגתי לכתוב במכתבים ששלחתי להורים? 

שלמה שלכם. שלמה מנצור, קיבוץ כיסופים, ד.נ. הנגב. זו הייתה כתובתי 70 שנים והיום חטוף במנהרות החמאס בעזה, כתובת לא ידועה". תודה לכם.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אין מה לומר אחרי זה חוץ מזה שהייתי רוצה שתהיה לי אחות כמוך. 

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

תודה אבל הייתי רוצה מעשים. תודה על ההקשבה ותודה על התמיכה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נעשה דקה הפסקה ואחר כך נמשיך את הישיבה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 11:52.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

זה לא נעשה קל יותר.

קצת היסטוריה. ישבתי אתמול והתכוננתי לדיון, עברתי על כל הגלגול של התהליך שאנחנו נמצאים בו מיוני 2017, בו נדמה לי קבענו את שטח המחייה על 4.5 מטרים לכל אסיר ואחר כך כאבני דרך, בנובמבר 2018, נקבע הסדר לשחרור מינהלי כדי שבאמת נוכל גם לעמוד בסטנדרט הנדרש הבינלאומי וגם הגדרנו בו מגבלות לגבי אסירים ביטחוניים, מי כן יכול ליהנות מזה ומי לא. הארכנו את השחרור המינהלי לאורך השנים ובשלב מסוים גם קבענו כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יהיה 14,500 אסירים וראו איפה אנחנו נמצאים היום עם 23,000.

 << אורח >> יעל גולן: << אורח >> 

23,014.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מטורף. ה-7 באוקטובר, אני מקווה שאני לא אצטרך להזכיר לאף אחד מאיתנו, חייב אותנו להתרגל למציאות אחרת שמחייבת אותנו כל הזמן להתאים את הפעילות בבתי הסוהר, את הכלואים בבתי הספר למציאות. נוספו הרבה מאוד ביטחוניים ולצערי גם נוספו פליליים וזה חייב אותנו גם לתקן את החקיקה שתאפשר קליטת עצורים בתנאים שהם מתחת ל-4.5 מטרים. כדי לתת מענה למגבלות האלה, אנחנו מדי פעם בפעם גם דנים במצב חירום כליאתי ומה אנחנו עשינו לטובת העניין ואיך אנחנו יכולים לשחרר חלק מהאסירים והנה באה הצעת החוק הזאת שאומרת שחרור מינהלי אבל הוא לא יכלול את האסירים הביטחוניים. ההצעה הזאת תקפה עד ה-30 בנובמבר שנה זו ויש פה בקשה להאריך את הצעת החוק הזאת עד י"א בטבת התשפ"ו, 31 בדצמבר 2025. 

זו הצעת החוק. אנחנו נדון בה עד השעה 13:30, ככל שנידרש ובסופה גם נקיים הצבעה.

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

המשרד לביטחון לאומי. הצעת החוק שמונחת על השולחן כוללת שלושה הסדרים עיקריים: האחד, הארכת הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב עד לסוף שנת 2025. השני, הפיכת הוראת השעה בעניין החרגת האסירים הביטחוניים מהמנגנון להוראת קבע. השלישי, הותרת תקן הכליאה על 14,500 מקומות כליאה עד לסוף חודש יוני 2025. מנגנון השחרור המינהלי נחקק כבר בתחילת שנות ה-90 במטרה לתת מענה למצוקת המקומות במתקני הכליאה. בהסדר המקורי היו תקופות מאוד מצומצמות שבועות בודדים. בהתאם לחוק שר לביטחון לאומי צריך מדי שנה לקבוע את תקן הכליאה בצו. תקן הכליאה בעצם זה מספר מקומות הכליאה שיש במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. בכוכבית אני אומר שבשגרה זה תוך איזושהי גמישות תפעולית לשירות בתי הסוהר. מדי בוקר על מנת לבחון האם יש צורך בשחרור מינהלי, נציב בתי הסוהר נדרש לבדוק מה מצבת הכלואים בפועל באותו בוקר. ככל שהוא עלה על תקן הכליאה, מתרחש שחרור מינהלי. השחרור המינהלי נגזר ממשך המעצר וכך יש מדרגות כאשר לפי משך המאסר נקבעת תקופת השחרור המינהלי שאותו אסיר יקבל. בעקבות פסק הדין של בג"ץ שטח המחייה, בשנת 2018 כחלק מהצעדים שקידמה הממשלה להתמודדות עם משבר הכליאה ועם פסק הדין, הורחבו באופן משמעותי התקופות של השחרור המינהלי בחוק תוך שהוחרגו כבר ב-2018 האסירים הביטחוניים מהתקופות המורחבות.

בהמשך הוראת השעה הזאת הוארכה מעת לעת תוך שהוכנסו בה שינויים כך שלצד צעדים נוספים שנקטה הממשלה ליישום פסק הדין, הוארכה הוראת השעה בהתאם לצורך. בתיקון 57 של הוראת השעה צומצם ההסדר בגלל שמדובר באיזשהו הסדר גורף שהדבר היחיד שהוא מביא בחשבון זה את מספר הכלואים שנמצאים בפועל, צומצמה הוראת השעה והוכנסו בה שינויים. גם ירד הרף של השחרור האוטומטי מארבע שנים לשלוש שנים לצד החרגה של אוכלוסיות שיש בהן מסוכנות. בזה נכנסו עבירות אלימות במשפחה, עבירות אלימות חמורה, עבירות מין ועבירות נוספות.

לפני כשנה, ביולי 2023, הוחלט להחריג את האסירים הביטחוניים באופן גורף מהמנגנון, כך שהם לא מקבלים שום שחרור מינהלי, גם לא את השחרור המינהלי המצומצם. במסגרת הצעת החוק עכשיו, כמו שאמרתי, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע מהטעמים שזו אוכלוסייה שהיא לא מתאימה לאור המאפיינים הייחודיים של אותה אוכלוסייה והעבירות והאנטי חברתיות שביסוד העבירות של הטרור. נראה כי אין מקום לכלול אותם בתוך השחרור המינהלי ועל כן ההצעה היא להכליל אותם באופן גורף.

לעניין הארכת הוראת השעה של השחרור המינהלי המורחב, כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן מדי שבועיים, גם נותנים פירוט על הצעדים שמקודמים וגם את הנתונים על היקפי הכלואים שנמצאים במתקני הכליאה בעת הזאת. ברור לנו שבשלב הזה, נוכח היקפי הכלואים, יש חשיבות בהמשך קידום אותם צעדים שקיימים כבר היום, הארכת הכלים שקיימים בהם גם מנגנון השחרור המינהלי המורחב.

הנקודה השלישית שיש בהצעת החוק היא לגבי תקן הכליאה. בשלב הזה המלצת גורמי המקצוע משירות בתי הסוהר היא להותיר את תקן הכליאה על 14,500. צריך לומר שקודמו לא מעט צעדים לצד צעדי בינוי והחלטות ממשלה, לצד חלופות כליאה כאלה ואחרות שקודמו במהלך השנים. בסופו של דבר הצעדים האלה גם קודמו מתוך ראייה של עמידה בבג"ץ שטח המחייה להגיע ל-4.5 מטרים. מכאן ההחלטה כרגע לא לשנות את תקן הכליאה. זה נקבע לחצי שנה כי כמו שאנחנו יודעים יש צעדי בינוי רבים שמקודמים כרגע וכן לעשות איזו שהיא הערכה עיתית יותר של המצב, לראות מה היקפי הכלואים, מה מספר המקומות ומה מצבם של תהליכי הבינוי ולעשות על זה פיקוח יותר הדוק.

זאת הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

 יש לנו שלושה סעיפים שאנחנו אמורים לאשר היום. סעיף אחד הוא הארכה עד 31 בדצמבר, אחד הוא הארכה של תקן הכליאה לחצי שנה, אחד הפיכת הוראת השעה להוראת קבע.

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

הוראת קבע של ההחרגה הגורפת של האסירים הביטחוניים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני מקווה עכשיו הדברים הרבה יותר ברורים לכולנו. התייחסויות.

 << אורח >> ישי שרון: << אורח >> 

בוקר טוב. אני ממשיך את הדברים של אביב ונכנס קצת לשיעור בהיסטוריה, אם כבר נכנסנו להיסטוריה. ההיסטוריה הרחוקה יותר. כמו שצוין כאן המנגנון של שחרור מינהלי איתנו משנות ה-90. אגב, אני קראתי בזמנו את הפרוטוקולים וזה היה מאוד מעניין לראות את הדינמיקה שם שהיא קצת דומה לימינו אנו במובן הזה שאז הייתה מצוקת כליאה, לא דומה לזו שיש היום, שטח המחייה הממוצע בזמנו עמד על 3 פסיק משהו, הלוואי והיינו במקום הזה היום, והיו לחצים לקדם ולהרחיב חלופות לכליאה. דובר למשל על שחרור חצי במקום שני שלישים והיו עוד כמה רעיונות. מי שהיה אז היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר – תת גונדר עורך דין שמואלביץ' – הוא בעצם הציע את המנגנון הזה של שחרור מינהלי, שאגב, כמובן שיש איתו קשיים מכל מיני סוגים, אבל הוא קיים בהרבה מדינות בעולם שמתמודדות עם משברי כליאה, בוודאי עם משברים כמו אצלנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

גם לזה נחשפתי אתמול בהכנות.

 << אורח >> ישי שרון: << אורח >> 

אף אחד לא אוהב את השחרור המינהלי. יש פה פגיעה במה שנקרא במוסד גזר הדין, הוא עושה איזשהו מנגנון פלט בלי שיקול דעת, הוא גורם לכל מיני עיוותים מבחינת ניתוב אסירים, במיוחד התקופות הקצרות למנגנוני שיקום. מצד שני, הוא רעה הכרחית. במציאות, במיוחד בימים הנוכחיים, בה בכל יום נתון למעלה מ-1,000 עצורים ואסירים פליליים – ואני מדגיש פליליים – ישנים על הרצפה ולא על מיטה – ואגב, זה לא קשור לבג"ץ אלא יש הוראת חוק שכל עצור ואסיר צריך לישון על מיטה – ובערך שליש מהם, בסביבות 4,000 הפליליים, שוהים בשטח מחייה שהוא נמוך משלושה מטרים רבועים, ברור שהשחרור המינהלי והשחרור המינהלי המורחב הוא מה שנקרא רע הכרחי. אם היינו בתקופה יותר נורמלית, היינו יכולים גם לדבר בכלל על המנגנון של תקן הכליאה ועידו מכיר את זה היטב. לאורך השנים הסניגוריה הביעה את העמדה שתקן כליאה שהיום הוא מספר שרירותי, 14,500, מה שצריך להיות זה מספר שהוא תקן מהותי שצמוד לשטח המחייה המינימלי שנקבע בבג"ץ אבל אני מבין שכרגע אנחנו לא נמצאים במקום הזה.

התמונה הנוכחית משקפת גם בעיה קשה מבחינת פגיעה אנושה חסרת תקדים בזכותם של העצורים והאסירים לכבוד והיושב-ראש כמובן מכיר את זה וגם מעוררת חשש לפגיעה בסוהרים עצמם. יש קשר מובהק, ואנחנו כבר רואים את זה בחלק ממתקני הכליאה, בין תנאי הצפיפות לבין נגיד התערבות של מחלות ומגפות. זה כמובן משפיע על תנאי ההיגיינה. את המחירים של זה על האפשרות של אותם כלואים להשתקם ולחזור לחברה באופן תורם, אנחנו לא רואים עכשיו אבל אנחנו נראה רק בעוד שנה, שנתיים ושלוש.

לכן השחרור המינהלי הוא רע הכרחי. זאת נקודה אחת. לכן אנחנו כמובן תומכים בהארכת הוראת השעה.

אני חייב לומר שכמובן יש דגש, ואני מבין את זה, על מה שנקרא מוסד גזירת הדין. אני מעלה את השאלה, התהייה, אולי הפרובוקטיבית, האם כאשר שולחים אדם לעונש מאסר שבזמן המעצר הוא ישן על הרצפה ובזמן המאסר הוא בשטח מחייה של מטר וחצי-שני מטרים רבועים, מה זה אומר על העונש? האם אין שאלות של לגיטימיות ותוקף שאפשר להעלות כלפי העונש הזה? אני זורק את זה לחלל האוויר למרות שדי ברור מה אני חושב באופן אישי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני לא בטוח שאני חושב אחרת ממך. 

 << אורח >> ישי שרון: << אורח >> 

כגישה עקרונית, אנחנו גם כתבנו את זה בנייר העמדה, אנחנו חשבנו שהיה מקום לבחון לעומק אילו אפשרויות יש לנו, לא אידיאליות, להרחבה של הוראת השעה הנוכחית. לפני כמה שנים היה אותו סייג שרק אדם שמקבל שחרור מוקדם קוצר מארבע לשלוש שנות מאסר ואז הוא יהיה זכאי לתקופה המורחבת. עולה השאלה למה אנחנו לא יכולים לחזור אחורה לארבע שנים ולחמש שנים. אולי חלק אנחנו יכולים להרחיב. גם אותן קבוצות פליליים שכרגע מוחרגות מתקופת השחרור המינהלי המורחב, יכול להיות שיש שם כמה עבירות שאנחנו יכולים בצוק העיתים - אנחנו במצב חירום כליאתי, אנחנו מדברים על צעדי חירום, יש שם עבירות חבלה חמורה, יש שם גם עבירות מין ואלמ"ב מהרף התחתון, משל בתקופות הקצרות - מאוד יכול להיות שהן כן צריכות להיות בתקופת השחרור המינהלי המורחב, בגלל הסיטואציה המאוד קיצונית שאנחנו נמצאים בה כרגע.

לכן אנחנו חושבים שהיה מקום לדון לעומק באפשרות להרחיב את הוראת השעה הנוכחית.

לגבי הביטחוניים, המורכבות כאן היא ברורה. בהקשר הזה אני יכול להבין גישה שאומרת שאנחנו רוצים להאריך את הוראת השעה. אני קורא לוועדה לא להכניס את זה כרגע כהוראת קבע בשלב הזה. לא הייתי סותם את הגולל גם על הכיוון הזה למרות שהוא מעורר מורכבויות הרבה יותר גדולות מההיבטים שציינתי קודם. אבל כן, יכול מאוד להיות בצוק העיתים שבעבירות ביטחון מהרף הכי תחתון, מתקופות המאסר הקצרות ביותר, יכול להיות שאנחנו יכולים לחיות עם תקופות שחרור מינהלי שהן קצרות מאוד, של שבועיים-שלושה לצורך העניין. יכול להיות שלגבי אוכלוסיות ייחודיות כמו קטינים, כנ"ל. גם יכול להיות שהיינו יכולים להכניס אותן לתוך המנגנון הזה. 

לכן לא הייתי עובר וקופץ להוראת קבע בהקשר הזה לפני שאנחנו בוחנים את האפשרויות האלה לעומק.

הנקודה האחרונה שראיתי שהיא גם דוברה במסמך ההכנה של הייעוץ המשפטי. כל הדיון הזה כמובן קשור מאוד לכך שאנחנו מזה תקופה ארוכה, ואני אומר את זה גם בדיוני המעקב כאן, בצד פתרונות הבינוי לא באמת מקדמים פתרונות בתחום חלופות כליאה. יש דיונים למשל על המשמורת בית, מאסר בית בפיקוח אלקטרוני ואני מקווה שבקרוב יהיה תוצר אבל זה לא יכול להיות הכלי היחידי לאור המספרים שציינתי קודם וההשלכה של זה על הפגיעה בזכויות העצורים והפגיעה באינטרס הציבורי. חייבים לחשוב על פתרונות נוספים. אנחנו הצענו שורה של צעדים כאלה, חלקם – ממש ברמת הכותרת – בנייר העמדה שלנו אבל גם פנינו לגורמים הרלוונטיים והעלינו רעיונות ביתר פירוט, גם בתחום צמצום המעצרים, גם בתחום המאסרים הקצרים וגם בתחום המנגנון של שחרור על תנאי ממאסר.

מזה תקופה ארוכה הרעיונות האלה נמצאים על השולחן והם פשוט זוכים להתעלמות מצד כל הגורמים הרלוונטיים ויסלחו לי חבריי, גם מצד משרד המשפטים וגם מצד המשרד לביטחון לאומי, יש תחושה שאנחנו במובן מסוים שמים איזושהי רטייה מול מה שקורה בבתי הכלא ובסופו של דבר כשזה יתפוצץ לנו בפרצוף, זה יהיה כבר מאוחר מדי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה ישי. טענת בצורה שבהחלט ממקדת לנו את הקושי שעומד בפנינו. 

 << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> 

משרד המשפטים. אני אתייחס להערה האחרונה של ישי. הדברים נבחנו. אף אחד לא מתעלם מהם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

היה לי חשד מסוים שתרצי להגיב להערה האחרונה.

 << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> 

כל הדברים או נמצאים או היו על השולחן. חלק ירדו מהפרק. הם כן נבחנו והם כן נבחנים. כמו שאמר ישי נבחנת האפשרות של מה שהיה נקרא מש"ק ועכשיו זה בעצם קיצור תקופת מאסר והעברה למאסר בית בפיקוח אלקטרוני. הדבר הזה נבחן ומקודם. התקיימו כבר מספר דיונים וצפויים להתקיים דיונים נוספים. זה מתנהל ברשות מנהל מערך ייעוץ וחקיקה. דברים נוספים קודמו. בתי המשפט הקהילתיים קודמו. עד סוף השנה אמורה להיות פריסה ארצית. למעט שניים, בראשון לציון ובאילת, כל השאר כבר הוקמו והשניים הנותרים אמורים להיות מוקמים עד החודשים הקרובים. במקביל אנחנו מקדמים גם את הנושא של צדק מאחה. אם כן, הדברים נבחנים ומקודמים, לא הכול באופן מיידי אבל צריך לזכור שמצוקת הכליאה הנוכחית נוגעת בעיקר להיקף גדול מאוד של אסירים ביטחוניים שכל הפתרונות האלה לא רלוונטיים לגביהם והם לא יחולו לגביהם. לכן הפתרון המרכזי צריך להיות בבינוי שיוכל לפתור את הבעיה של הביטחוניים.

 << אורח >> ישי שרון: << אורח >> 

בתי המשפט הקהילתיים לצדק מאחה, אלה צעדים מבורכים מאוד אבל כולנו יודעים שזה לא הסיפור. על פי רוב האנשים שמופנים לצדק מאחה, בתי משפט קהילתיים, אלה לא המקומות שיחסכו לנו מקומות כליאה, בוודאי לא במסות כאלה. בתי המשפט הקהילתיים, זה פרויקט יחסית מצומצם, גם הצדק המאחה בכלל במקרים בודדים, אם בכלל, בשנה. אלה פרויקטים יפים שצריכים לקדם בלי שום קשר ובאמת הקשר שלהם למשבר הכליאה הוא קלוש מאוד. 

יכול להיות שהנושאים האלה נדונו, אנחנו עד היום לא קיבלנו שום זימון, לא ביקשו מאיתנו להרחיב על ההצעות האלה כמו שעושים בהקשרים אחרים, לא היינו בשום דיון שהתנהל סביב העניין הזה. זה נכון שמשבר הכליאה הוא חריף במיוחד בהקשר של הביטחוניים, אבל איך אפשר להתעלם מהמספרים שקורים היום במתקני הכליאה הפליליים? 4,000 כלואים פליליים מתחת לשטח מחייה של שלושה מטרים רבועים שזה לא רק לא עומד בפעימה השנייה אלא זה לא עומד בפעימה הראשונה שלפי הדין הבינלאומי זה בכלל עלול לעלות כדי הפרה של האיסור על עינויים ועל יחס ועונש אכזרי. מדי יום 1,000 כלואים פליליים ישנים על הרצפה. אני ראיתי שבשבוע שעבר הייתה סערה כאן בבית על אנשים שמוחזקים במרתפים ומאריכים להם מעצרים. אני אומר בצורה ברורה, הלוואי והייתה כזאת תשומת לב ושהיה כל כך הרבה רעש סביב מה שקורה כרגע כל יום במתקני הכליאה כאשר 1,000 עצורים ואסירים פליליים ישנים על הרצפה. הלוואי והיה פרומיל מאותו רעש תקשורתי ציבורי ופוליטי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה ישי. שירות בתי הסוהר.

 << אורח >> יעל גולן: << אורח >> 

בוקר טוב. תכנון כליאה, שירות בתי הסוהר. אני אתן מעט נתונים. המצבה נכון להבוקר - 23,014. אנחנו בעלייה של כמעט 30 אחוזים מתחילת המלחמה, קל וחומר משבר הכליאה שהתחיל לפני כן והתחזק בעקבות המלחמה.

אני ארצה לפרט קצת לעניין השחרור המינהלי. בעקרון מתחילת החודש שוחררו 183 אסירים בשחרור מינהלי. זה אומר שבמידה ולא היו משוחררים, המצבה הייתה גבוהה ב-183 מהמספר אותו אנחנו רואים היום. 

מספר המשתחררים מה-18 בחודש וצפוי עד תחילת דצמבר אמור לעמוד על 201.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

משתחררים, כלומר סיימו את פרק המאסר שלהם?

 << אורח >> יעל גולן: << אורח >> 

משוחררים ונמצאים בקריטריונים לשחרור. 

אין ספק שהנתונים מדברים בעד עצמם. גם הצפיפות כפי שצוין כאן, גם פתיחת המיטות מדי ערב בעקבות מצב החירום הכליאתי, אני חושבת שהבקשה שלנו להארכה ככל שניתן כל עוד מצב החירום נמשך, עומדת על הפרק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

חשוב לציין גם כאן כדי שכולנו נכיר שיש למעלה מ-1,500 אסירים ביטחוניים שעדיין נמצאים בידיים של צבא הגנה לישראל ולא הועברו אלינו. בהינתן, יכול להיות שכן יועברו. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

 << אורח >> יעל גולן: << אורח >> 

קרוב ל-1,800 ממתינים לקליטה בשירות בתי הסוהר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

רציתי להיות על תקן הממעיט בנזק. 

 << אורח >> יעל גולן: << אורח >> 

אם אנחנו שמים איזשהו דגש על מצבת הביטחוניים, אנחנו בעצם עומדים היום ב-95 אחוזים גידול מאז ה-7 באוקטובר של מצבת הביטחוניים, גידול של כמעט 5,000.

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

אני אגיב ביחס לדברים שנאמרו כאן. ברור לנו שמנגנון השחרור המינהלי הוא מנגנון לא מיטבי אבל הוא קודם באמת על מנת לתת מענה למצוקת הכליאה והוארך מעת לעת. לכן גם יש חשיבות להאריך אותו בשלב הזה. עדיין ההארכות האלה של המנגנון נבחנות כל הזמן לעשות משהו יזום מצד אחד לפינוי מקומות כליאה אבל מצד שני מה ההשלכות של אותו שחרור של אסירים. זה נעשה כל הזמן בכל הארכה וגם כעת כאשר הוחלט כן להפוך את הוראת השעה להוראת קבע בעניין האסירים הביטחוניים, נמצא שאין מקום להמשיך להאריך את הוראת השעה כאשר ברור לנו שזאת האוכלוסייה שלא מתאימה ויש השלכות לשחרור גם של שבוע וגם של שבועיים על הציבור. לכן כן ראינו לנכון להפוך את זה להוראת קבע. 

לגבי מה שנאמר ביחס לעבירות מין והעבירות המוחרגות, צריך לומר שאמנם הם מקבלים היום את השחרור המינהלי המצומצם אבל עדיין יש להם אפשרות ככל שוועדת השחרורים בוחנת אותם פרטנית ומוצאת אותם ראויים לשחרור, הם מקבלים גם את השחרור של השליש וגם את מנגנון השחרור המינהלי המורחב לתקופות הרחבות יותר וזה כחלק מאותו איזון שנעשה, ברור לנו שיש כאן עבירות שרף המסוכנות שלהם הוא שונה מה שמצריך בחינה פרטנית מה שאין היום במנגנון השחרור המינהלי המורחב. על כן נעשה האיזון בין הדברים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מה היתרון שיש בקביעת ההוראה כהוראת קבע?

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

הוראת השעה של הביטחוניים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

כן.

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

בסופו של דבר אנחנו מדברים על מנגנון שמקצר את גזר הדין וכאשר בוחנים את האוכלוסיות, צריך להבין מה ההשלכות של שחרור והוצאה של אותם אסירים. נכון שעד כה האסירים הביטחוניים קיבלו את התקופות הקצרות, תקופות שיכולות להיות שבועיים ויכולות להיות גם שמונה שבועות, אבל עדיין מדובר באסיר שהורשע בעבירת ביטחון, עבירה שיש בה מסוכנות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לי זה ברור. אני שואל למה צריך לשנות את הסטטוס מהוראת שעה להוראת קבע. מה היתרון היחסי שאנחנו מרוויחים?

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

בהיבטים של מספרים ובהיבטים של משמעויות, ביישום אין הבדלים. השאלה היא האם אנחנו חושבים שיש צורך להשאיר את זה כהוראת שעה כי יכול להיות שהמצב ישתנה או שאנחנו באים ואומרים שהאוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה שלא מתאימה לשחרור מינהלי וזו האמירה. זאת לא אוכלוסייה שנכון להוציא לציבור גם משיקולים של צפיפות חמורים ככל שיהיו, ואנחנו מכירים את הנתונים היטב, אבל זו לא האוכלוסייה שמתאימה לאור מאפייני העבירה. 

 << אורח >> אפרת פלד: << אורח >> 

בהקשר הזה אני רוצה להוסיף ששחרור מינהלי הוא לא זכות ואף אסיר לא זכאי לזה אלא זה פועל יוצא של נסיבות, של הקלה בצפיפות. לכן, אם אנחנו מצאנו שהאוכלוסייה הזו היא לא ראויה, זה גם לא משנה אם יהיה שינוי במספר הכלואים בשירות בתי הסוהר.

 << אורח >> שלי סבג: << אורח >> 

אני אוסיף שרק בדיון הקודם שקיימנו כאן בראשותך, עלה הצורך, היה כאן גם ויכוח עם מספר יציאות שיצאנו מאולם הדיונים כדי לבחון לקבע את הוראת השעה בכל הנוגע לביטחוניים. כבר אז אתה חשבת וסברת מאותם טעמים שעלו כאן על ידי אביב שצריך לקבע את זה כהוראת קבע ולא כהוראת שעה. ברגע שזו המדיניות וברגע שהאוכלוסייה הזאת היא לא מתאימה, אגב, זה גם אינטרס מובהק של הסתמכות, של דבר שצריך לקבע ולא להפוך אותו מעת לעת לנורמה שאולי העציר הביטחוני יחשוב שיבוא היום והוא יקבל את השחרור המינהלי הזה, בין אם הוא היה מצומצם ובין אם הוא היה מורחב בעבר. חשוב להזכיר שבעבר הוא היה אך ורק מצומצם. זאת אומרת, אסירים ביטחוניים שנשפטו ונדונו לגזרי דין כאלה ואחרים קיבלו, בין אם אלה היו ארבע שנים, שחרור מינהלי מאוד מאוד מצומצם ביחס לאוכלוסייה הנדונה.

אני חושב שהוראת הקבע כאן היא מובהקת, היא נכונה לדיונים קודמים ובשלה העת להפוך את זה לקבע.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

חלק מהדברים נאמרו על ידי אחרים ואני לא אקצר. ברור לכולם ששחרור מינהלי הוא לא פתרון אידיאלי משום בחינה אבל גם ברור לכולנו מה המצב כרגע בבתי הסוהר וברור לנו שאין לנו ברירה אלא להמשיך ולהשתמש בו. בניגוד לעבר, עכשיו, בגלל מצב האסירים הביטחוניים, אנחנו באמת שומעים עדכונים יותר שוטפים על מה שנעשה לאורך הזמן. אני חושב שבבינוי יש הרבה התקדמות. כמובן עדיין לא מספיק, אבל בהתחשב במגבלות כן יש התקדמות.

בנושא של חלופות, התחושה שלי היא כמו של ישי. אני לא רואה איזשהו פיתוח של כלים חדשים שלא היינו בהם בעבר, שאולי בעבר אף אחד לא העלה אותם על הדעת אבל עכשיו נוכח משבר הכליאה אולי כן יש מקום לחשוב עליהם. נושא של משמורת בקהילה עלה כבר לפני שנים ולא קודם לשום מקום. יכול להיות שהוא לא טוב, יכול להיות שהוא כן טוב אבל אנחנו לא רואים כאן איזשהו תוצר שבא לכאן. 

לגבי השחרור המינהלי של האסירים הביטחוניים. כאשר הנושא עלה והם הוחרגו רק מהמורחב ב-2018, העמדה שלנו הייתה שזכותו של המחוקק להתייחס אחרת לסוגי העבירות השונים בהינתן שזאת לא זכות מוקנית כפי שנאמר כפי שנאמר כאן אלא זאת איזושהי תוצאה שהוא יוצא מורווח מההפקר אבל זה לא משהו שהוא זכאי לו בדין ובזכות יסוד מוכרת. אם המחוקק שעושה איזונים בין הצורך לרווח את מקומות הכליאה לבין הצורך להתייחס בחומרה יתרה לעבירות כאלה ואחרות שהוא מחליט בעבירות האלה לתת יותר משקל לצפיפות ובעבירות אחרות לתת יותר משקל לסוג העבירה ולהשלכות שלה, זה בהחלט אפשרי.

אני אציין גם שהוגשה עתירה לבג"ץ נגד התיקון הקודם שבו קבענו את זה לראשונה כהוראת שעה. לפני חודשיים היה דיון בבית המשפט ובית המשפט מחק את העתירות כאשר הנימוקים היו שהעותרים לא התייחסו בעתירה שלהם לשינוי הנסיבות שהוא אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיה והיותו של ההסדר הוראת שעה שעומדת לפקוע. בית המשפט גם היה מודע לזה שיש כוונה להאריך. אני לא יודע אם הוא ידע. הוא אמר ששמורה לעותרים הזכות לעתור ואני מניח שהם ישתמשו בה אבל אנחנו חושבים שההסדר הזה אינו פוגע בשוויון כפי שטוענים העותרים. כן יש לו בהחלט השפעות על צפיפות בבתי הסוהר אבל זה במסגרת האיזונים שנעשים. אני חושב שנכון לקדם עוד ועוד אמצעים כדי להתגבר על הצפיפות הזאת.

 << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> 

 מהנתונים שנמסרו לנו בפועל ההחרגה של הביטחוניים מהשחרור המינהלי היא לא משפיעה באופן משמעותי על מצבת הכלואים. זה ביחס למה שעידו אמר. שירות בתי הסוהר יוכל למסור נתונים מדויקים לגבי זה אבל זה כן איזשהו נתון שחשוב לקחת אותו בחשבון.

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> 

השלכה מועטה. שוב, בשים לב לזה שגם השחרור המינהלי שהם קיבלו לפני כשנה וחצי, לתקופות מצומצמות. ברגע נתון אלה עשרות. זאת לא השפעה משמעותית. שוב, מבחינתנו, כמו שעידו אמר, המענה לזה הוא באמצעות צעדים אחרים, צעדי בינוי ולא צעדים שיאפשרו את אותו שחרור לפני שהוא השלים את מאסרו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני אביע את דעותיי עכשיו. מיד אחר כך נקריא את ההצעה, נצביע על ההסתייגויות ונצביע על ההצעה.

אני מניח שאתם מבינים כולם שאני לא יכול להתחייב שמחר בבוקר מצבת העצורים הביטחוניים, האסירים הביטחוניים, האסירים הפליליים, תרד. למה? כי אנחנו עדיין במלחמה ועדיין הזירות פעילות. אני מזכיר לכולנו שהזירה העיקרית היא זירת יהודה ושומרון משם מגיעים נדמה לי רוב האסירים הביטחוניים והזירה הזאת עדיין פעילה ונמשיך לעבוד בה. לצערי הרב גם במישור הפלילי המספר הולך ועולה. שמעתי הרבה מאוד סיבות לעניין הזה ואני לא נכנס לזה אבל זה גם קורה. בסופו של דבר באמת צריך להתייחס לעובדה הזאת שהמצבה הולכת ועולה.

יחד עם זה אתם, בעיקר אנשי שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון לאומי, מכירים את דאגתי לשלומם של לוחמי הכליאה. זה הדבר שמטריד אותי ומדיר שינה מעיניי כמעט בכל יום מחדש, העניין הזה. לי ברור שיש קשר ישיר בין הרצון שלי לשמור על ביטחונם של לוחמי הכליאה לבין שטח המחייה. זאת אומרת, אני יוצא מתוך הנחה שככל ששטח המחייה יהיה יותר גדול, כלומר, לאסירים יהיה פחות לחץ ופחות אפקט של הנעה של אחד לשני ויצירת מוטיבציות נוספות להתפרעויות ודברים אחרים, כך שלומם או ביטחונם של לוחמי הכליאה יהיה טוב יותר. לכן אני כל הזמן מחפש את אותן חלופות, את אותן אפשרויות שכן יקלו על המצוקה הזאת.

יחד עם זה, לא מגיע פרס למי שנמצא בבתי הסוהר. לא אחד. לא לאסירים פליליים ולא לאסירים ביטחוניים. לא מגיע פרס. הם שם כי זה מה שהוחלט על ידי המדינה, בעיקר על ידי בתי המשפט במקום שבו האנשים נשפטו, על אחת כמה וכמה אסירים ביטחוניים לא זכאים לשום פרס. אמרתם את זה לבד. קראתם לזה זכות יסוד או זכות מוקנית. הביטויים האלה נהדרים מבחינתי. אני חושב ששחרור מינהלי הוא לא מרכיב שמתאים לתנאי הכליאה של אסיר ביטחוני. הוא בא לכאן כדי להרוג בנו, הוא בא לכאן מתוך מטרה מאוד ברורה ולכן אני לא חושב שההליך הזה מתקיים.

אני חושב שיש לנו חובה לפעול לשיקום ולתת את הזכות לשחרור מינהלי לאסירים פליליים במקרים המסוימים על פי הגדרות שהגדרנו, מי מהם באמת רשאי ויכול לקבל את התנאים האלה. אני מקווה שנדע לעשות את זה ביתר חכמה. ישי דיבר על חלק מהפתרונות. אני חושב שאנחנו יכולים להיות גם יותר יצירתיים. אני מחייב את עצמי בכל דיון לנסות להיות כזה ואני אמשיך לחייב אתכם להיות כאלה כי בסופו של דבר, אני מזכיר לכם, בקצה עומדים לוחמי כליאה שאני צריך לתת להם את המענה, את הביטחון הטוב ביותר שיחזרו הביתה למשפחותיהם כמו שצריך.

אם כן, שחרור מינהלי הוא הרע במיעוטו. אני גם מזכיר שבחלק מן המקרים אנחנו עושים שחרור מינהלי שהוא לא מתאים למה שקבע השופט בבית המשפט. זאת אומרת, אנחנו מקצרים את עונשו שקבע השופט לו. כלומר, יש כאן הליכים שהם לכאורה פוגעים בסדר התקין אבל יש לנו מטרה מאוד מוגדרת וחשובה לקיים אותם.

לכן אני אקבל את ההצעות שלכם, את הבקשות שלכם בהצעת החוק. אנחנו נקריא אותה עכשיו. אני אחרוג ממנהגי ואתן בכל זאת לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה לומר כמה מילים ומיד אחר כך נדון ברעיון.

 << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

תודה אדוני היושב-ראש. אני לא רוצה להתייחס לגופו של חוק אבל מכיוון שאינני חבר בוועדה הזאת אני רוצה להגיד שאנחנו עושים ביחד רבות למען החברה כאן, במיוחד החברה הערבית ואני מודה ליושב-ראש. אני רוצה להגיד שאני שם לב בתקופה האחרונה ובימים האחרונים - ואני מנצל את הדקה שאתה נותן לי - להסתה על השופטים הערבים. יש הסתה ברשת על שופטים ערבים. אני יכול להעביר לך את זה בפרטי על מנת לטפל בזה. יש שופט ערבי שדן בסוגייה ציבורית ולכן יש גורמים שמנסים להסיט את האש לכיוון שלו. אני רוצה שאנחנו ביחד נפעל על מנת לסגור את הסיפור הזה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

זה לא מקובל.

 << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

נכון. אנחנו לא צריכים לראות מראות כאלה והסתה פרועה. ראינו בתקופה האחרונה שיש הסתה ותגובות קשות מאוד נגד אזרחים שהם אזרחי המדינה שנהרגים כתוצאה מירי רקטי או מטילים שנורים ליישובים בצפון. אנחנו ראינו תגובות מאוד קשות, תגובות מסיתות, לא מתאימות ליחסים בין האזרחים כאן במדינה ולכן חשוב מאוד שהוועדה גם תיתן את הדגש על הנושא הזה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים לקיים דיון על הנושא של הסתה ברשת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נדבר על זה ונקבע.

 << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני אשמח מאוד. תודה רבה לך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני רואה שהביאו לי תגבורת להצבעה. ואליד לא הולך להצביע נגד. אני יודע. צבי, אתה רוצה לומר כמה מילים?

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה לברך אותך על המהלך החשוב הזה. אני חושב שזה היה צריך לקרות כבר מזמן אבל סוף סוף זה קורה. בזמנו הם אמרו שהם ידונו ויכינו ואני מבין שסוף סוף זה קרה. ההחרגה הזאת היא דבר חשוב מאין כמוהו. מחבלים לא צריכים לקבל שום הטבה ואני חושב שזה צעד חשוב מאוד. הגיע הזמן וסוף סוף זה קורה ואני מברך אותך על הדבר הזה.

 << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

צבי, לפני שהגעת אני דיברתי על כך שעכשיו יש ברשת הסתה נגד שופטים בישראל וחשוב מאוד שההסתה הזאת תיעצר. לעצור את ההסתה נגד שופטים ערבים ויהודים כמובן. גם אם מדובר בסוגייה רגישה, סוגייה ציבורית, צריך לעצור ולחשב מסלול מחדש כי כולם אזרחי המדינה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ואליד, אנחנו לא יוצאים נגד שופטים. זה לא יקרה.

 << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני רוצה להעביר לך את המקרה הספציפי הזה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני יותר מאשר אשמח. תודה.

אדוני היועץ המשפטי, בבקשה. אנחנו מקריאים עכשיו את ההצעה, מצביעים על ההסתייגויות ואחר כך על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

1. הוספת סעיף 68ג2

בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 68ג1 יבוא:

"68ג2.	אי תחולת שחרור מינהלי על אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון

(1) על אף האמור בסעיף 68ג, לא ישוחרר טרם זמנו אסיר שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים כמפורט להלן:

(1) הוא הורשע בעבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בסעיף זה – חוק המאבק בטרור).

(2) הוא הורשע בעבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור.

(3) הוא הורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בעבירה לפי חלק ג' לתקנות האמורות.

(4) הוא הורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מזמן לזמן, בעבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון (נוסח משולב) (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור.

(2) הורשע אסיר בעבירה המנויה בסעיף זה ובעבירה נוספת – יחולו הוראות סעיף זה.

2. תיקון חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה)

בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב-2021, בסעיף 4 –

(1) ברישה, במקום "כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024)" יבוא "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)".

(2) בפסקה (2), בסעיף 68ג המובא בה –

(1) סעיף קטן (ב) – בטל.

(2) בסעיף קטן (ד) -

(1) פסקה (1) – תימחק.

(2) בפסקה (2), במקום "בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיף 68ג'(א)".

את סעיף קטן (ג) אני לא אקרא. בשיח שקיימנו לפני כן הגענו למסקנה שהוא מיותר.

3. הוראת שעה לעניין תקן הכליאה

על אף האמור בסעיף 68ב לפקודה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) יהיה תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר 14,500 מקומות כליאה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה אדוני היועץ המשפטי. מכובדיי, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של יש עתיד. מי בעד קבלת ההסתייגויות? מי נגד? 2. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ההסתייגויות לא התקבלו והן יוצגו במליאה.

אנחנו נצביע עכשיו על אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. מי בעד קבלת הצעת החוק? 2. מי נגד? אין. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הצעת החוק אושרה והיא תועבר להצבעה במליאה לקריאה שנייה ושלישית ובעזרת השם גם תירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. 

אדוני היועץ המשפטי, תודה רבה. גברתי, תודה רבה. 

אני מגיש רוויזיה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:36. << סיום >>