פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 310
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 11:03



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ד-2024 (פ/4883/25), של חה"כ יונתן מישרקי << הצח >> 


נכחו:
חבר הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר


חבר הכנסת:
יונתן מישרקי



מוזמנים: 
	שרה גולד
	–
	ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מנהלי), משרד המשפטים

	אריה בלבן
	–
	מתמחה, ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מנהלי), משרד המשפטים

	מיכל גרשוני
	–
	עו"ד, יועמ"שית, משרד החינוך

	איילת הלר
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	חנן ארליך
	–
	עו"ד, יועמ"ש, משרד המורשת

	רוחמה אלבג
	–
	דודתה של לירי אלבג החטופה בעזה

	הדסה לזר
	–
	אחותו של שלמה מנצור החטוף בעזה





ייעוץ משפטי: 
שמרית גיטלין שקד

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רכזת תחום פרלמנטרי:
ענת רגב

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ד-2024 (פ/4883/25)
של חה"כ יונתן מישרקי << הצח >>


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ה בחשון, 26 בנובמבר 2024, הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, הצעת חוק של חבר הכנסת יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות. לפני שאנחנו מתחילים, נמצאת איתנו הדסה לזר, אחות של שלמה מנצור. בבקשה.

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי הדסה לזר, אני אחותו של שלמה מנצור, חטוף מקיבוץ כיסופים. אני מדברת כעת מגרונו של שלמה, אחי. אחותי הקטנה, דסי, הדסה, אני נגלה אליך בחלומות. אני מבקש ממך שתזעקי את זעקתי. קולו של אחיך זועק אליך מן האדמה. אני פוחד ששכחתם אותי. למה? הרי תרמתי רבות למדינה. הפרחתי את השממה בנגב. למה? למה? הזמן שלי קפא מתאריך 7 באוקטובר 2023 וגם אני קופא כאן. אני כבר שלד עצמות. אם ישחררו אותי, תצטרכו לשאת אותי על הידיים או שאלך על ארבע, כי אני יושב כאן במנהרות האפלות עם רגליים מקופלות. זה השטח המצומצם שמוקצה לנו, החטופים. אני לא יכול ליישר אותן. אין שמש שאזכה ממנה לויטמין D. העצמות שלי מתפרקות. 

אחותי היקרה, תגידי למקבלי ההחלטות שלא ביקשתי לי גן של שושנים. רק את החופש אני מבקש. מה כבר ביקשתי? את החופש, דרור, להיות בן חורין. איפה נשמע, באיזו מדינה האחות מתחננת שיחזירו לה את אחיה שנחטף ממיטתו, מביתו שהוא מבצרו, מארצו המובטחת כשהוא עם פיג'מה? 

ספרי להם שהייתי אדם עם שמחת חיים והיום העצב נפל על פניי. אני כואב ובוכה ומתגעגע אליכם. הזמן שלי הולך ואוזל ואתם בשגרה שלכם, עולם כמנהגו נוהג. איך שכחתם אותי? אני כבר קשיש בן 86. אל תשליכו אותי לעת זקנה. לא די לי בזה שחוויתי בילדותי את שואת הפרהוד בעיראק? למה הגורל מכה בי פעמיים? למה אני עובר שוב שואה היום כשיש לנו מדינה משלנו? מה קרה לכם? איפה הערכים שגדלתי עליהם? לאן הם נעלמו? 

ספרי להם שלמדתי שלא משאירים פצוע בשטח, שקדושת החיים ופדיון שבויים הם הערך העליון ביהדות. הצילו אותי. אני כבר מבולבל, מטולטל, מתוסכל. איך הנפש שלי תחזיק עוד מעמד? זוכרת שאמרתי לך שאני לא יכול להפסיק לעבוד? עבודה נותנת לי חיים וכעת אני יושב פה כפוף, שפוף, וללא שום פעילות אלא רק התעללות. אני לא יכול יותר. אני משתגע. עד מתי, אחותי? תעזרי לי. תמיד ידעת לפתור לי בעיות והפכת עולמות בשבילי. איפה את? למה ידייך כבולות? את במדינה חופשית. 

למה לא מצליחים להציל אותי? למה? למה לא מקבלים החלטה לשחרר אותי? זוכרת שכל ערב כיפור אני מתקשר אליך ומבקש ממך סליחה אם פגעתי בך? אני רוצה שוב לבקש ממך סליחה שאני מטריד אותך והנטל שלי נופל על כתפייך, ואת רצה לכל מקום לזעוק את זעקתי כשאת כמו עלה נידף ברוח ואת נטולת כבר כוחות, אבל כפי שאני מכיר אותך, את לא תישברי ותמשיכי לרוץ עם הרגליים השבורות שלך, כי אני יודע עד כמה את אוהבת אותי ומתייחסת אלי לפעמים כמו אימא, וברור לי שאימא לא מוותרת, אז אל תוותרו עליי. אני אוהב אתכם וחושב על כולכם ביום ובלילה, אבל לא יודע מה זה יום כי אני יושב באפלה. שוב, אל תשליכו אותי לעת זקנה ואנא אפשרו לי לחיות לצידכם את החיים שעוד נותרו לי. אוהב ומתגעגע.

את יקרה לי מפז. זוכרת שכך נהגתי לכתוב במכתבים ששלחתי להורים? שלמה שלך, שלכם. שלמה מנצור, קיבוץ כיסופים, ד.נ. הנגב. זו הייתה כתובתי 70 שנה והיום חטוף במנהרות החמאס בעזה, כתובת לא ידועה. תודה לכולכם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה, הדסה. אני רוצה לומר בשמי ובשם חבריי, אנחנו גם מבקשים משלמה וממך ומכל המשפחות סליחה, ואני מקווה שבקרוב מאוד נקבל את כולם בריאים ושלמים. 

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

תעשו משהו, אם זה לא רק לשמוע אותנו. אני מאוד מקווה שאתם לוחצים, ואתם השופר שלנו. אתם נציגי הציבור שבחרנו בכם, ואני מתחננת שתעשו משהו כמה שיותר מהר לשחרר את כל 101 החטופים שלנו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה, הדסה.

פרופ' רוחמה אלבג, דודה של לירי, בבקשה.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

תודה להדסה על הדברים המאוד מרגשים. זו פעם שנייה שאני שומעת אותה היום. קראה את זה בהקשר אחר. אני מוכרחה לומר שמפעם לפעם זה חמור יותר. זה מחלחל וזה קשה. הדברים שלי יהיו קצרים. אני דודה של לירי. לירי הייתה חיילת, תצפיתנית במוצב נחל עוז, והיא נחטפה בדיוק יום לאחר שהיא הגיעה למוצב הזה. היא לא ידעה מימינה ומשמאלה. בפיג'מה היא נלקחה עם עוד חמש תצפיתניות, אחת כבר נרצחה בינתיים, נועה מרציאנו. 

אני מרגישה שאנחנו, משפחות החטופים, מאז לא רק עוברים טלטלה ומתרסקים, אלא פשוט אנחנו זורים אנחתנו לרוח, כמו שאמר ביאליק. אנחנו מדברים וזה עובר וחולף. לא קורה כלום. אני סיפרתי קודם שדיברה איתי חברת הכנסת גוטליב, ונשבעה בקברי אבות כמעט שהם עושים, שהממשלה עושה הכול, הכול. אם עושים הכול, אז למה לא קורה כלום? שנה וחודש הבנות האלה עוברות ייסורי גיהינום. אני לא רוצה להיכנס לפרטים מפאת כבודן. זה ברור שהן לא רוות נחת שם והן לא כשירות בכלל לחזור אלינו. אני לא יודעת מי תחזור אלינו. לירי שלנו לא תחזור כמו שהיא הלכה. השאלה שמנקרת לי היא מה אנחנו נגיד לה? אם היא תחזור ובאיזו שהיא שרידות מסוימת, מה נגיד לה? איפה הייתה המדינה הזאת ששלחה אותה, שבמשמרת שלה קרה האסון הזה והיא מתנערת ממנה? 

אנחנו הולכים להפגנות ועצרות, כותבים ומוחים ושובתים רעב, אבל לא נעשה כלום. אנחנו את שלנו עושים, אבל למה הצד השני לא פועל ולא עושה שום דבר? לא רק זה, גם הפכנו, וסליחה, חבר הכנסת יוסף טייב, אני לא כוללת אותך אבל יש לי תחושה, ואחי דיבר כאן אתמול באיזו שהיא ישיבה שהיו"ר היה חבר הכנסת שמחה רוטמן. הפכנו לנטל, לבלתי רצויים, לטרחנים, לאובססיביים, למשעממים, לקובץ אנשים כי אנחנו קומץ. אנחנו רק 101 חטופים ועוד אנשים טובים שמלווים אותנו, ואנחנו כבר ירדנו מסדר-היום. 

יושבת פה אחות של יהודי בן 86, כבר בטח 87, אני מניחה. אני לא אומר שחייו על חוט השערה, אבל חייהם של כולם על חוט השערה. איך יעלה במדינה מתוקנת שזה נשאר כך? יש לי איזה רעיון שאני מודה שמי שנתנה לי את הרעיון הזה הייתה חברת הכנסת הר מלך בהפסקה שהייתה כאן. איך חותמים עכשיו על הסכם הסדרה או איך שזה לא יקרה בלבנון לפני שפתרו את הבעיה הזו? שהא בהא תליא. זה קשור בזה? ושלפני שחותמים על הסכם, הרי ממילא יש איזה סיסמא כזאת מטופשת שהתושבים יחזרו הביתה. לאיזה בית? הבתים שלהם הרוסים. ייקח שנים לשקם אותם. הם לא יחזרו כולם לבתיהם. בינתיים יושבים עדיין 101 אנשים במנהרות, ודואגים לאיזה בחורים טובים, שאני לא אגיד מי דואג, שנמצאים בחורים טובים במרתפי השב"כ. לרגע חשבתי, הנה, הגיעה הגאולה, מישהו דואג לחטופים שלנו שנה וחודש. 

יושבים להם כמה פרחחים, ואני אגיד פרחחים, במרתפי השב"כ כי עשו דברים שלא יעלה על הדעת, אז הם יושבים במרתפי השב"כ. לא קורה להם כלום. אני מוכנה שלירי תחזור היום, ובזה אני מסיימת, ותצטרף לפלדשטיין במרתפי השב"כ. גם לה מותר להיות שם. הלוואי, כולל אחיך בן ה-87 שיבלה במרתפי השב"כ. 

תודה רבה על ההאזנה ואני מקווה שכל אחד ייקח את זה לתשומת ליבו ויפעל. לא יקשיב, יפעל. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה, רוחמה. אני רק אגיד, אתם רחוקים מלהיות נטל. אתם חלק אינטגרלי של העם שלנו. כל פעם כשאנחנו שומעים את הדברים שלכם, אנחנו מתחברים יותר ויותר. לפחות אני לא מתיימר לדון אתכם, לא במעשים ולא במילים, ולכן אני בוועדה נותן פה את האפשרות להתבטא, לומר מה שיש על לבכם ללא ביקורת, וגם מקבל את הביקורת ממי שאמרה, גם לפעמים אם זה קשה לי, וברוב הפעמים זה קשה לי, אבל כנציגי ציבור זו האחריות שלנו ואנחנו מקבלים אותה. 

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוני, בבקשה. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

תודה, אדוני היושב-ראש. קשה מאוד לעשות מעבר לדיון מקצועי לאחר שאנחנו שומעים את דברי המשפחות. למעשה כל בוקר אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה גם אצלנו, אני מניח שגם אצלך פה, בתפילה לחזרתם הביתה במהרה, ובעזרת השם גם בבריאות של כלל החטופים והחטופות, וכמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו. 

הדסה הזכירה מקודם את אחיה, שלמה. היום הכנסת מציינת את יום היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב ואיראן. שלמה ניצל ממאורעות הפרהוד בעיראק, וזה יום מאוד שמסמל כפי שהיא גם הביעה בדברים קודם, את האסון הכפול שחווה שלמה.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

גם ההורים שלי, דרך אגב, הם ניצולי הפרהוד מעיראק.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

למעשה הוא חווה אסון כפול, והתפילה והזעקה שלנו והמחויבות שלנו להשיבם בעזרת השם בבריאות, היא חובה ברורה לכול ואני מצטרף לדברים שאמרתם. 

ברשותכם, אני אעבור לנושא הצעת החוק. אני לא אאריך בדברי הפתיחה כי גם מי שצופה בנו וגם מי שמכיר את תוכן הצעת החוק יודע כמה היא חשובה, כמה הזיכרון חשוב לציון עליית יהודי תימן שחוו טלטלות נוראיות ופרעות קשות מאוד. גם בנושא הזה אני אבקש בהמשך לתקן איזו שהיא הצעת חוק. 

כמו פרעות הפרהוד בעיראק, הייתה גלות גדולה מאוד בתימן, שנקראת גלות מוזע. למעשה שלחו את כל היהודים מכל ערי תימן למקום מדברי וצחיח שנקרא מוזע, זה מחוז מוזע. אלפים מתו במקום שם ברעב ובצמא. גם את הנושא הזה נתקן בעזרת השם בהמשך. העם היהודי סבל כמעט בכל מקום שהוא נמצא בו, מפרעות, משואה קשה, והחובה שלנו ככנסת היא לציין את הימים הללו, לזכור אותם, לזכור את המורשת שהם השאירו אחריהם ולעמוד בגבורה הלאה מול כל האויבים שלנו. 

ברשותך, אדוני היושב-ראש, מבחינתי אפשר לעבור ישר לנוסח. אנחנו נזכיר שזה לקראת קריאה ראשונה. מה שנצטרך לדייק לקראת שנייה ושלישית, נעשה גם כן. ברשותך, בבקשה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לפני כן, איילת, את רוצה לפתוח? בבקשה, משרד האוצר.

 << אורח >> איילת הלר: << אורח >> 

איילת הלר, אגף תקציבים. בהמשך גם להצעה הקודמת, הערכתנו לטקס שבהצעת החוק היא כ-400 עד 600 אלפי שקלים, בתלות כמובן במיקום הטקס, מספר המשתתפים, וככל שיש טקס אחד זו הערכת העלות כמו בנוסח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אם כך, הוועדה קובעת שהצעת החוק אינה תקציבית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, שמרית, נתחיל כמו בהצעת החוק הקודמת, הקראה, ומשרדי הממשלה, התייחסות שלכם לכל סעיף וסעיף. בבקשה.

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אני אקריא את החוק. 

הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולציון זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה-2024

מטרה		1. מטרתו של חוק זה לקבוע יום לציון עליית יהודי תימן למדינת ישראל ולציון 			זכר הנספים בדרך לישראל. 

יום לציון
עליית יהודי
תימן ולציון
זכר הנספים
בדרך לישראל	2. 	(א)	מדי שנה, ביום י"ג בכסלו, יקוים יום לציון עליית יהודי תימן 				ולציון זכר הנספים בדרך לישראל ( בחוק זה – יום לציון עליית יהודי 				תימן). 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אני רק אומר פה, ברשותך. יום י"ג בכסלו הוא המקביל ל-16 בדצמבר. הסיבה שאנחנו מורידים את הסוגריים, היה כתוב בהם המועד שבו חל בשנת התש"ט מבצע "על כנפי נשרים" להעלאת יהודי תימן למדינת ישראל. אנחנו נעשה בירור לקראת השנייה והשלישית ונבקש לוודא גם מול הסוכנות ומול שלל הגורמים, כך שנדע שהנוסח הזה הוא נוסח מדויק. כרגע אנחנו מסירים אותו ואנחנו בהמשך נדון בו לקראת שנייה ושלישית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

רק להדגיש בדברי ההסבר שהסוגיה הזאת תידון בוועדה לקראת שנייה ושלישית.

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

			(ב)	חל י"ג בכסלו ביום חג, מנוחה או שבתון או ביום זיכרון או יום 				ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים כאמור, יצוין יום זה ביום 				שלישי בשבוע שלאחר מכן.

דרכי קיום	3.	ביום לציון עליית יהודי תימן – 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כאן יש לנו תיקון בסעיף קטן (א). אני מקריאה נוסח אחר ממה שכתוב. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

למה הורדתם "ולזכר הנספים בדרך לישראל", כי זה שם החוק כמו שאמרנו? יום לציון עליית יהודי תימן.

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כן. עשיתי קיצור, עשיתי – בחוק זה יום לציון - - - 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אוקיי.


 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

(1) 	משרד המורשת יקיים טקס מרכזי.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

תגובת משרד המורשת? 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> 

מוסכם. 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

ממשרד המשפטים רק הערה כללית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, שרה.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

אנחנו מבקשים בהקשר הזה לחזור גם על ההערה שאמרנו על החוק הקודם, שלעמדתנו ניתן להשיג את התכלית של החוק גם באמצעות החלטה של ועדת הסמלים והטקסים. 

הערה יחסית טכנית. אני לא חושבת שיום י"ג בכסלו יכול לחול ביום חג, אז יכול להיות שזה מיותר. אין חגים בי"ג בכסלו. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

שבת.

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >> 

שבת, כן, אבל כתוב "ביום חג, מנוחה או שבתון". 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

רק לגבי ההערה הראשונה, היות ומשרד המורשת מסכים כפי שנאמר פה, וזה על דעת השר ואני מברך אותו על כך, אני בהחלט רוצה לציין שאני מברך את השר על כך שהוא נרתם ומבין את גודל החשיבות. אני הייתי מבקש להשאיר את זה על משרד המורשת ושיהיה ברור מי עושה, ולא נצטרך אחרי זה לרוץ להחלטת ממשלה כלשהי או להתחנן איפה שהוא בדרך.

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> 

גם אני רוצה לחזור על ההערה הקודמת כדי שמישהו לא יחשוב שאנחנו פה מפלים בין יהודים מתפוצות שונות. באופן עקרוני מן הראוי היה שיהיה לדעתנו, אני אומר כעמדה משפטית, איזה שהוא ריכוז, יום אחד מרכז של העליות מהתפוצות השונות. הפיזור הזה של יש לחלק ולחלק אין, ובדרך כזו או בדרך אחרת הוא פחות נכון לעמדתנו, אבל כמו שנאמר, הממשלה לפי החלטת ועדת השרים תומכת בהצעת החוק.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אתם יכולים להוביל להחלטת ממשלה כוללת כלפי כל העדות, וזה בסדר גמור. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> 

אני אזכיר שיש לפי חוק שעבר, חוק יום העלייה.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> 

עבר פה בכנסת, הוכן בוועדת הקליטה כמדומני ב-ז' בחשון, שהוא מתייחס לציון כלל העליות של יהודי העולם, תפוצות שונות.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אוקיי. זה לא סותר. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

(2) 	הכנסת תקיים דיון מיוחד במליאת הכנסת במועד האמור בסעיף 2 או במועד סמוך לו; חל יום לציון עליית יהודי תימן במהלך פגרת הכנסת, רשאי יושב-ראש הכנסת לקבוע מועד אחר לציון זה במליאת הכנסת;

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

זה לכאורה גם לא רלוונטי. הפגרה יכולה לחול - - - 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

יכול להיות פגרת בחירות.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

הבנתי, אוקיי.

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

(3) 	במוסדות החינוך יוקדש זמן ללימוד הנושאים הנוגעים למטרת חוק זה, ככל שיחליט על כך שר החינוך.

ביצוע		4. שר המורשת ממונה על ביצוע חוק זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי.

משרד החינוך, בבקשה, מיכל.

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> 

גם אני אחזור על מה שאמרנו. משרד החינוך מתנגד באופן עקרוני לקביעת תכני לימוד לציון ימים כדי לא לכרסם בשיקול הדעת של שר החינוך והמזכירות הפדגוגית לפי חוק חינוך ממלכתי, ולכן הנוסח שמקובל עלינו הוא ככל שיחליט על כך שר החינוך, כשברור שהוא יכול גם שלא להחליט לציין את היום. אני רק אציין שגם הנושא הזה נלמד בתכנים.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

נמצא היום בתוכנית הלימודים?

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> 

נמצא. יש בחירה במובן מסוים בעלייה, ככה אני הבנתי מהמזכירות הפדגוגית, שיש נושאים שבתי הספר בוחרים, אז אחד מהם זה גם עליית יהודי תימן. לגבי היום עצמו, זה יהיה בשיקול דעת של השר להחליט האם לציין.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אני אומר שזה היה דרישת השר והמשרד גם בוועדת שרים. אני הסכמתי להתניה הזו. אני מבין את הצורך שלא לחוקק, מה שנקרא על ראשו של השר. כמובן שאני אברך אותו מאוד אם הוא יודיע על זמן מסוים, מיוחד לייחד בתוכנית הלימודים לטובת הנושא. יש ציבור גדול מאוד שסוחב על עצמו הרבה מאוד היסטוריה, אולי אפילו גם פצעים מאותה תקופה, אבל אני מקבל את הסעיף כפי שהוא.

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> 

שוב, ההערה הזאת גם מתקשרת כמובן למה שקודמיי פה אמרו, יש לנו הרבה עדות, הרבה תפוצות.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

מבין את החשש. אני תימני, מה אני אעשה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב, לאור הצעות החוק המרובות שמגיעות סביב הנושא הזה של ימי זיכרון, כדי שתהיה אחידות אולי כן להכניס את הסעיף שהממשלה תבצע ישיבה מיוחדת או ציון - - - 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

בחוק?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן. ככל שתקבע הממשלה. סעיף שהכנסנו גם בשאר הצעות החוק.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

לא הבנתי, אדוני. לא הבנתי את הבקשה שלך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מבקש שתהיה בקשה שהממשלה תכנס דיון מיוחד או ציון בחקיקה. הכנסנו את זה בכל הצעות החוק. ככל שתקבע הממשלה –משרד רוה"מ בדיון הקודם הסכים לנוסח הזה כדי שתהיה אחידות בכלל הצעות החוק.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

מה אומר הסעיף? 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

דיברנו על טקס ושם את מדבר על הצעת חוק - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא מדבר על טקס. יש ציון יום - - -. אגב, זה מופיע גם בפרהוד. אה, הטקס כבר מקוים במשרד המורשת. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

נכון, נחקק חוק לזיכרון הפרהוד, של חבר הכנסת אופיר כץ ובאמת מבורך על כך. פה משרד המורשת לוקח על עצמו לקיים טקס. אני חושב שזה שונה. פה אנחנו לא אומרים לממשלה, תחליטי מתי לעשות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. עוד הערות? 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> 

רק תיקון קטן מבחינת התאריך. י"ג בכסלו זה היה 15 בדצמבר. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אוקיי, אנחנו נעשה על זה דיוק כמו שאמרתי קודם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נבדוק את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

התאריך יהיה מדויק ככל הניתן על פי מקורות שמונחים בארכיון מדינת ישראל או הסוכנות או משהו כזה.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

אני יכולה להגיד משהו בהקשר הזה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, בבקשה.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

מכיוון שאני מרצה גם בפקולטות לחינוך, אז אולי זו הזדמנות לציין את זה. אני פונה אליך ממשרד החינוך. אם תהיה הצעה אלטרנטיבית בתוכנית הלימודים שזה ישובץ, אני יודעת שתוכניות הלימודים מאוד מגוונות למשל בספרות או בלשון. אם תהיה תוכנית לימודים שהמורות והמורים יוכלו להשתמש בה, כדאי מאוד שיטפחו את זה, זאת אומרת שיש בתוך המקראות של הילדים, אחרת זה הולך לאיבוד. שזה יעוגן בתוך תוכנית הלימודים ואז המורות, יש להן - - - 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אני מודה שזה מה שביקשתי. 

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

לא ציון טקס. שזה יהיה בתוכנית הלימודים.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

בתוכנית הלימודים, זה מה שביקשתי.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

כמו שיש פרק על השואה, יש פרק על יהודי אתיופיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רק רוצה לחדד שבחוק הפרהוד השאלה הזאת עלתה והיא עולה וחוזרת כמעט בכל חוק של ימי זיכרון. נציגת משרד החינוך שהייתה נוכחת בדיון, שמנהלת את כלל התוכניות הפדגוגיות, ציינה שאכן ישנם חומרים. לגבי עליית יהודי תימן אני לא יודע אם זה נמצא או לא. נחדד את הנושא הזה לקראת שנייה ושלישית.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

ישנם חומרים. אני רק משיב לך, ברשותך. בחוק המקורי ביקשנו שזה יהיה בתוכנית הלימודים. בא שר החינוך ואמר לי, אל תחוקק לי בכוח, מה שנקרא, ותכריח אותי לעשות על פי חקיקה. תן לי לנהל את המחלקה הפדגוגית לפי מה שאנחנו חושבים, לפי עידן הזמן או כל מיני דברים שמשתנים. אני מתחייב לך, במילים אחרות, לחשוב על העניין בצורה חיובית אבל לא לחוקק את זה בחקיקה. 

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

תוכניות הלימודים הן מגוונות. יש לגיל הרך, יש לבית ספר יסודי, יש לתיכון. לכל מגזר כזה יש רשימה של טקסטים וכו'. המורים בוחרים משם. זה זמין.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

זה מאוד חשוב. אנחנו קצת מסתבכים עם זה כי יש עליית רוסיה ועליית יהודי מרוקו והאתיופים. זה מאוד מסובך אבל אני חושבת שאפשר לתת תוכנית לימודים מאוד מגוונת והמורים יבחרו. אני חושבת שזה רק המורים יכולים לעשות את זה.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא מה שאמרת?

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> 

אמרתי שמבירור מהמזכירות הפדגוגית, עליית יהודי תימן היא נמצאת היום וזה בחירה. אני יודעת שיש שם כמה קהילות.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

אני מכירה את תוכנית הלימודים. זה לא כל כך בולט. זה כבר עניין אחר. זה עם המזכירות הפדגוגית, זאת אומרת שיהיו יותר טקסטים.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

את מחזקת את הרצון שלי. באמת את מחזקת אותו. כרגע אני התחייבתי גם לממשלה וגם לשר שאנחנו נישאר בנוסח הזה. אני אשתדל לקראת שנייה ושלישית לעשות עוד איזה שהם חיבורים איתו ועם המשרד.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

זה רק עניין של טקסטים פשוט.

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> 

הנוסח יישאר ככה.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

הנוסח נשאר ככה.

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

סליחה שהתפרצתי לדלת פתוחה.

 << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> 

גם בשנייה ושלישית. אפשר כמובן תמיד ליצור קשר.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אני אמרתי שאני אנהל שיח. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני רק אומר לך מהניסיון הרב שיש לי בחקיקות בזק בענייני ימי זיכרון, ואני רואה שמחקיקה לחקיקה זה מצטמצם. אולי בחקיקה הבאה זה ייקח פחות זמן. אני חושב שמרוב ריבוי הצעות בסוף מערכת החינוך - - - 

 << אורח >> רוחמה אלבג: << אורח >> 

תקרוס. זה יום מורשת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

צריכים לחשוב. אגב, אני אמרתי שאני מציע שתבוא איזו שהיא החלטת ממשלה או חקיקה ממשלתית שתעשה סדר בכל הנושא הזה של ימי זיכרון.

אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ד-2024, הצעת חוק של חבר הכנסת יונתן מישרקי. יוני, כיוון שיש לנו, אמרתי את זה גם לסימון, יד אחת פה בוועדה, אני אתן לך את הכבוד להצביע על הצעת החוק.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה, כממלא מקומך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הצעת החוק עברה לקריאה ראשונה ותעבור למליאה להצבעה, ותחזור כמובן להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

אני מודה לאדוני היושב-ראש על הדיון הזה ועל הליווי של הצעת החוק, ואני מודה כמובן לכל המשתתפים, ולמשרד המורשת במיוחד ולשר על התמיכה, כמובן לשר החינוך יואב קיש. תודה רבה לכולם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>