פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 91 ועדת הכלכלה 02/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 523 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 10:06 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אברהם בצלאל אליהו ברוכי אלי דלל שלום דנינו רון כץ סימון מושיאשוילי שלי טל מירון יבגני סובה משה פסל חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי עודד פורר מוזמנים: אילנה מזרחי – מנהלת מחלקה בכירה, ברשות להגנת הצרכן, משרד הכלכלה והתעשייה רון שלמה סולומון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים הילה דוידוביץ בלומנטל – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים ד"ר תמר קלהורה – ממונה, ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים רננה שחר – יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית ישי דון יחיא – ראש אגף כלכלה, רשות התעופה האזרחית תא"ל שמואל זכאי – מנהלת רשות התעופה האזרחית מוריה שליסל – מנהלת תחום משרדים חברתיים, משרד האוצר ספיר איפרגן – רכזת תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר אורי סירקיס – מנכ"ל חברת ישראייר אהוד שבתאי – עו"ד, סמנכ"ל בכיר, היועץ המשפטי ומזכיר החברה, ארקיע אלון סולר – רו"ח, סמנכ"ל כספים, ארקיע אסף פריאל – שדלן, עו"ד, שותף במחלקת ליטיגציה, ב"כ ישראייר שלומי זעפרני – סמנכ"ל מסחר אל-על שרון ברנסטון – עו"ד, יועצת משפטית, אל-על שירלי חמדה קציר – שדלן, עו"ד, ראש מחלקת תעופה ותיירות, בריטיש איירווייז אמיר ורון – שדלן, עו"ד, שותף במחלקת תעופה ותיירות, בריטיש איירווייז תמר שמואלי – שדלן, עו"ד, משרד עו"ד ש. הורוביץ ושות', ראיינר אייל דורון – שדלן, עו"ד, משרד עו"ד ש. הורוביץ ושות', ראיינר אסף רזיאל – יועמ"ש יאט"א קובי זוסמן – מנהל יאט"א ישראל ירון לוינסון – עו"ד, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות יעל כהן שאואט – עו"ד, מ"מ היועצת המשפטית, המועצה הישראלית לצרכנות רינה קמני – מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל נועה זלצמן – עו"ד, מנהלת תחום כנסת, לובי 99 רונן ארויו – עו"ד, אזרח שנפגע מביטול טיסה אדם לוין – עו"ד, רפפורט לוין ביטון ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל – סגנית יועץ משפטי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא השם המעשי של החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך? זה נכון, זה חוק טיבי. תיקון חוק טיבי. אני רואה שבאת. עד עכשיו לא היית בדיונים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בכוונה לא הייתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה בכוונה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כי סמכתי עליך שהחזקת מעמד כמה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל מה אני יכול לעשות? החזקתי מעמד, נכון. אבל ברגע שהתחילו ביטולי טיסות של החברות באופן מובהק אז הגיע הזמן שנתערב. כי תבינו דבר אחד, נכון שהחוק שלך זה חוק צרכני ממדרגה ראשונה. והוא חוק טוב. אבל מצד שני, כתוצאה מהביטולים ומהעובדה שהמחירים קפצו למעלה, כי אין מספיק טיסות מה שנקרא, וגם אנשים נתקעים בחו"ל ולא יכולים לחזור – זה גם פגיעה צרכנית. הפגיעה הצרכנית היא שני הצדדים. לכן זה דבר שצריכים לפתור אותו, לנסות לפתור אותו, גם אם יש פגיעה בחוק טיבי באופן זמני. אנחנו ניסינו לאזן את זה ככל היותר, כפי שאתה עוד תראה. וזו הסיבה שתיקנתי את זה. לא בגלל, החוק שלך הוא חוק צרכני ממדרגה ראשונה, אין ויכוח על זה. אבל בצוק העיתים הזה צריך לנסות לעשות איזה שהוא תיקון, כי גם מהצד השני יש פגיעה בצרכנים. ברור שאני לא יכול לחזור, אנשים נתקעים ואין להם כרטיס טיסה ולא מסוגלים לחזור, זה גם פגיעה בצרכן במידה מסוימת. אתה מבין? לכן נכנסנו לזה אחרי כמה חודשים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא המצב היום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, אני לא יודע אם שולט ברצף הדיונים שהיו בנושא, אני חושב שכן. ואנחנו שאלנו את השאלה את נציגת החברות הזרות, אם החוק הזה יתוקן האם הם יחזרו לטוס? ממה שאני רואה הם לא כל כך חוזרים. אבל היא אמרה שהיא תלך ותברר, היא ישבה פה. << אורח >> קריאה: << אורח >> עדיין יושבת פה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז השאלה אם בדקת עם החברות, אם זה מה שיביא אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין לא סיימנו את החוק, אז הם לא יכולים להגיד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, זה הצהרת כוונות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה יהיה בדיעבד, צריך לדעת מראש שזה באמת הולך לעזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אבל רק שתדעו שגם החברות הישראליות שכן טסות, גם הם מבקשים תיקון של החוק הזה. כיוון שאני אתן לך דוגמה. לצורך העניין ישראייר רוצה לטוס לארצות הברית. ברגע שטיסה בארצות הברית מבוטלת כתוצאה מהמצב המלחמתי, הפיצוי שהם צריכים לשלם שם, לפי החוק הקיים, הוא כל כך גדול שלא משתלם להם בכלל לטוס. לסכן את עצמם ולטוס. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בארצות הברית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי הם צריכים לתת חליפי בארצות הברית. אתה יודע כמה עולה מלון שם? בגדול, גם הם, הדרישה היא גם שלהם, לא רק החברות הזרות. להציג את זה רק על חברות זרות זה טעות. גם החברות הישראליות דורשות את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן, כי המצב קשה, הכלכלי שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בישראל מחיר ללילה כמעט הרבה יותר יקר מרוב העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מכיוון שאתה לא היית בדיון הקודם, אני את הדיון הכללי סיימתי. אבל כיוון שלא היית בדיון הקודם אז אני, מדובר בחוק שלך, בכל זאת מתייחסים לזה כחוק שלך, אז אני אתן לך זכות דיבור עכשיו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד יושב-הראש. החוק הזה שחוקק ב-2012 מטרתו הייתה א' לפצות את הנוסעים הצרכנים על עיכוב או ביטול טיסה. ולקחתי את זה מהתקינה האירופאית עם שינוי. בתקינה האירופאית ביטול טיסה נחשב למעל שלוש שעות עיכוב. כאן בחוק שלנו בשל העובדה שבישראל יש שדה תעופה אחד, מדינה קטנה יותר ומרחקים גדולים יותר, אמרנו, אז ב-2012. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחד. השני בקושי פועל, מה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אז לא היה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על אילת. רמון, זה אילת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שמונה שעות. למה? בגלל הסיבות שהזכרתי. כלומר, הבנו את הנסיבות המיוחדות שנמצאות כאן בארץ מבחינת טיסה, חברות תעופה, שדה תעופה וכדומה. ובאנו לקראת חברות התעופה בהגדלה משלוש שעות לשמונה שעות. הגדלה כמעט פי שלוש, כמעט. ושם המרחקים הם קטנים יותר. אני מודה שאין כמעט חוק צרכני שהציבור הוא אינטראקטיבי בנושא שלו כל פעם שיש עיכוב, יש ביטול, אנשים שואלים. יש עורכי דין שהפכו להיות מומחים לחוק הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בנית תעשייה, טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש ביבי שפוגע בכלכלה ויש טיבי שעושה את הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר התחלת? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עוד לא התחלתי, חכה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני דווקא רואה שאתם משתפים פעולה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עוד פעם אתה על הקשקוש הזה שלך. - - - של "ישראל ביתנו" הם עם הליכוד בקדנציה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי, הם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כי הם תומכים בחקיקה שלנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מה שאמרתי בקדנציה הקודמת. הם תמכו בחוק איחוד משפחות. ישב ביבי והצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הם אנשי ימין, מה אתה רוצה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני שמח שאם אתה או הוא תצביעו איתנו תמיד, לא חשוב קואליציה אופוזיציה. בואו נתרכז בחוק הזה שהוא חוק טוב לכלל האזרחים ולכלל הצרכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגדול החוק שאנחנו מקריאים היום זה לא ממש החוק הממשלתי. הבסיס שלו הממשלתי, אבל בעצם ניסחנו אותו מחדש. יש עוד כמה בעיות שלא סיימנו, צריך לדבר עליהם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה יחזיר את הטיסות? זאת השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סתם לכתוב עוד חוק צרכני? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האמת שחברות התעופה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לכולם, גם אתה לא יכול, לא משנה מרוויחים לא מרוויחים, אני לא רוצה להיכנס לזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, סתם זו הייתה הערה צינית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד נהיה בעל הבית של החברות. כשיש בעיות אף אחד לא בא ונותן להם כסף. המצב הוא, אני רוצה להסביר לכם. ברגע שיש המון ביטולים כתוצאה מהמלחמה אתה לא יכול להשית על החברות, לא משנה ישראליות או לא ישראליות, כל כך הרבה פיצוי. זה לא דבר מתקבל על הדעת. גם כשהחוק הזה חוקק בזמנו זו לא הייתה המגמה. אמרו אם יש ביטול כזה או אחר צריך לפצות. נכון. אבל לא כשיש סדרה של ביטולים. וזה לא משנה שהם מרוויחים או לא מרוויחים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היה הנותנת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אנחנו אחראים על הרווחים שלהם או על ההפסדים שלהם? מה אתם רוצים? לא צריך להיות דמגוגים לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. כל אחד והזה שלו. ואני אמרתי, אני לא בא בטענות לחברות הישראליות, הן היחידות שטסות. אין מספיק כרטיסים, אנשים רוצים לטוס ולשלם, יש להם את הסיבות שלהם. אי אפשר לבוא בטענות שהם מרוויחים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבוא בטענות לממשלה. שלא דאגה שיהיו פה עוד חברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אנחנו מנסים לטפל בזה שיטוסו יותר, אין בעיה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש מיד בתחילת המלחמה רבות מחברות התעופה הזרות הודיעו שהן לא מגיעות בגלל המלחמה, לא בגלל חוק טיבי. בגלל המלחמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור בגלל המלחמה, אבל חוק טיבי זה הראי של הפיצוי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. יש כאלה שניצלו את המלחמה כדי לסחוט את הממשלה וועדת הכלכלה שכנראה נכנעו לסחיטה הזאת של חברות התעופה וגורמים נוספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אף אחד לא סוחט אותנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם הבעיה היא בחוק למה אל-על המשיכה לטוס? אם הבעיה היא בחוק? אם יש פורס מג'ור כאילו אי אפשר לעבוד. למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה להם מספיק רווחים שיכלו לכסות את זה, אין שום בעיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא הכיסוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אותו דבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה כמה סוגיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך את הדוגמה של ארצות הברית. הרי מה הבעיה? טיבי, מה הבעיה בארצות הברית? שהיחידה שטסה היום זה אל-על. אז יש ממש מונופול בעניין הזה ואז המחירים קופצים. אנחנו צריכים שחברות אחרות ישראליות, ארקיע וישראייר, יטוסו גם כן. כדי שיהיה יותר מגוון. אבל הן לא יכולות לטוס בגלל החוק שלך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא בגלל החוק. לא בגלל החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שהם אומרים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאיפה השקר הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שהם אומרים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה ספין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שהם אומרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הממשלה הייתה יכולה להתחייב לפצות אותם במקרה ביטול כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה צריך להיעלב? אתה לא בעל הבית של החוק. עזוב, גם אם תקים אותו לזמן קצר - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני היוזם של החוק. ואני מכיר את הצורך של האזרחים ושל הנוסעים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין קיים, עדיין קיים הצורך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דקה. לאחרונה יש כמה חברות תעופה שהודיעו שהן חוזרות. נכון או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל לפני זה אני רוצה לברך את שלי, שהיא הפכה להיות חברה מן המניין. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מברכים את שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו כל הזמן הרגשנו שהיא חברה מן המניין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דודו, יש חברות שכבר עכשיו החליטו לחזור, פתאום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בלי לשנות את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם יודעים שהחוק הזה הולך להיות. זה חלק מהעניין. זה חלק, אבל יכול להיות שמסיבות אחרות. אני לא נכנס לזה. זה לא מעניין אותי. אני רוצה שאנשים יחזרו, אני מקווה שיחזרו. זה הכול. לא יכול להיות אחראי על זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא יודע מה הניסוח החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בוא נראה את הניסוח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל האם בניסוח החדש יש התייחסות לשלוש שעות או לשמונה שעות? בתקינה האירופאית יש שלוש שעות. אתם רוצים לשנות, אתם הסברתם מה זה אירופה וכדומה. אז אולי גם צריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמר שתיכנס הסוגייה הביטוחית לחוק, אם לא ימצאו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש בעיה עם זה, תכף. זה לא נכנס עדיין. האוצר מדבר על זה שהם צריכים לשים בתקציב 600-700 מיליון שקלים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש גם דרישה נוספת של חברות התעופה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הם אומרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 600-700 מיליון שקלים בתקציב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עודד, אתה משתלט לי. דודו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אתה מעביר אותנו נושא, נגיע לזה. צודק, אתה סתם מפריע לטיבי. תן לו לדבר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תקשיב, יש חברות תעופה שיש להן בעיה עם אגרת שימוש בטרמינל 1 או 3, נכון או לא? גם זו סיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגרו את טרמינל 1, נכון? כל פעם פותחים וסוגרים. מה, טרמינל 1 זה טרמינל מיוחד? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם רוצים את טרמינל 1. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם יכולים לפצות על זה. שייקחו אגרות מופחתות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. דיברתי עם החשב הכללי ויש איזה, דווקא דבר שאתה אמרת, שיטת פיצוי מסוים שיתנו להם כדי שיחזרו. במקום הביטוח. אבל אם תהיה בעיה עם הביטוח גם החשב הכללי ייכנס לזה. לא כרגע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> משפט אחרון. אני מבקש שהוועדה והעומד בראשה, מילא הממשלה, יטו אוזן לצרכים של הצרכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא פותחים, רבותיי, אנחנו לא עושים עכשיו את חוק טיבי מחדש. חוק טיבי קיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל צריך לזכור - - - של הצרכנים זה גם שיחזרו לטוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, הסברתי את זה. אתה בדוק נכנסת, אני הסברתי ואז נכנסת. הפגיעה הצרכנית היא גם מהצד השני, גם זה צריך לטפל. ישראלי שנתקע בחו"ל ולא יכול לחזור, גם אם הוא רוצה לשלם הוא לא יכול לחזור, כי אין טיסות וכל מיני דברים כאלה זה גם פגיעה צרכנית. מה, זה לא פגיעה צרכנית? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לפשט את הסיבה. לא קשור בחוק טיבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לוקח את זה ללב את חוק טיבי? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאוד. עבדתי שנים בשביל החוק הזה. שנים עבדתי בשביל החוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא מאשימים אותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מאשים אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעניין למה נתנו לך את החוק הזה אבל. מה הצבעת אז? זה לא בתקופה שלי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, היו כמה אנשים מכל מיני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כשהייתי יושב ראש קואליציה אז? לא. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, אני רוצה להודות לך, כרמל שאמה, שעמד בראש הוועדה ואמר שהיה לו ניסיון של כמה אנשים שפנו אליו, בניגוד לקודמו שהיום עובד כקונסול בניו יורק שעיכב את החוק כי אמר שזה של אחמד טיבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, באמת? בגלל שזה אתה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא אמר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דפק לו את הפריימריז עכשיו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין לו פריימריז, הוא יישאר בניו יורק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. דווקא הוא כל הזמן מפרסם את עצמו בקבוצות של הליכוד, אתה יודע? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכרמל שאמה אין פריימריז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא אין לו פריימריז. הוא ראש עיר, הוא לא הולך לכנסת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי הוא ירצה להתמודד בפעם הבאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. הוא רוצה להישאר ראש עיר, זה אני יודע, הוא חבר שלי. הוא רוצה להישאר ראש עיר. החשב הכללי פה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הם מאחורה, כשלא רוצים להשתתף בתשלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם מי אני דיברתי? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> עם גיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם גיל אני דיברתי. גיל פה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> גיל לא פה. נעים מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הבנתי שישבתם עם כל מיני חברות ושמעתם את הבקשות והדרישות. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון. קודם כל, נעים מאוד, מוריה שליסל, ממונה על ערבויות המדינה בחשב הכללי. אנחנו בחנו את הנושא בעקבות הוועדה הקודמת של מתן ערבות לחברות זרות. ישבנו עם כמה בשולחן עגול, גם עם כמה חברות וגם קיימנו שיחות פרטניות עם נציגויות של חברות זרות בישראל. מה שאנחנו הבנו מאותן חברות שהבעיה היא לא בהכרח הערבות. זאת אומרת, הערבות על הביטוחים, ביטוחים יש. החברות הגדולות גם בדרך כלל הביטוחים הם לא הבעיה בשבילן, אלא יש בעיה אחרת של נקרא לזה חששות מצד אנשי הצוות להגיע לישראל. שזה משהו שבאמת ערבות לא יכולה לפתור. ויש בעצם צורך בדברים אחרים שהם לאו דווקא התחום ערבות מדינה בתחום הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אבל הצעתם לי איזה פתרון נוסף. מה, שכחתם אותו פתאום? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> לא, לא הצענו פתרון נוסף. אמרנו שאחד הדברים שעלו הם דברים שהם לא בסמכות שלנו, של החשב הכללי. יש פה נציגי אגף תקציבים שאולי יוכלו להשיב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הנושא של הביטוחים ניתן אך ורק לחברות ישראליות? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> בזמנו בוועדת, גם בוועדה הזאת וגם בוועדת הכספים הוחלט לתת בעקבות מסגרת הערבות, יש מסגרת ערבות מסוימת. ויש גם תקציבית הוחלט כאן בכנסת לתת רק לחברות הישראליות מסיבות כאלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל למה את נותנת לחברות הישראליות אם את אומרת שאין בעיה ביטוחית? אם אין בעיה ביטוחית אז? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. בוא נתחיל מזה, אני אומר. רגע. יש 150 חברות. מה הטענה של האוצר? לחברות הישראליות נתנו 7 מיליארד דולר ביטוח. אז אם ניקח 150 חברות וניתן לכולן ערבות, שזה לא מבטיח את החזרה שלהן, אז מדובר פה על מאות מיליארדים. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> גם לא בהכרח זאת הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין רגע. עזבי עכשיו, רגע, תסלח לי. אני רוצה להבין, הרי מה זה הביטוח הזה? אם חס וחלילה יהיה אסון, טיל יפגע במטוס והמטוס ייפול, אז מה נראה לך, שגם אם אין את הערבות הזאת שלנו שאנחנו לא ניכנס לזה ולא נפצה אותם? אם יבוא מטוס של לופטהנזה וחס וחלילה יקרה מה שיקרה, ברור שמדינת ישראל תעמוד מאחורי העניין הזה. גם אם אנחנו לא מחליטים החלטת ממשלה ולא עושים את זה. זה דבר קיים, אנחנו לא נוכל להתעלם מזה בסופו של דבר. כל העניין הזה שאתם אומרים אנחנו צריכים לשים כסף בצד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אגב, הם גם לא חייבים לתת לכולם. הם יכולים לתת לאלה שיחזרו לטוס בחודש הקרוב. מי שחוזר מהר לטוס. תתחילו לתת אינסנטיבים, תמריצים לחברות לטוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה מדבר על התמריצים. אתם אמרתם שדווקא בנושא של התמריץ, זה דבר טוב שיכול להביא אותם. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> תמריצים זו סוגייה אחרת. ובאמת יש פה מאגף תקציבים שיוכלו להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אגף תקציבים, דיברו איתך על זה? על התמריצים? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> ספיר איפרגן, רכזת תחבורה באגף תקציבים. רק בפתח הדברים חשוב לומר את הדבר הבא: אנחנו תקופה די ארוכה לתוך האירוע. אליי באופן אישי, רגע, אני חייבת להסביר את זה. האירוע הוא לא אירוע, למיטב הבנתנו, כן? האירוע הוא לא אירוע כלכלי. כל מי שמחפש או חיפש טיסה בחודשים האחרונים יכול לראות שמחירי הכרטיסים מאוד גבוהים, בלשון המעטה. רוצה לומר הבעיה הראשונה שעולה לראש היא לא בעיית רווחיות. עם תמריצים פותרים בעיות כלכליות. בעיות של כדאיות כלכלית, בעיות של פעילות הפסדית. אנחנו לא מתרשמים שזה המצב. אם יש חברה זרה שלא חוזרת בגלל שהיא טוענת שהחזרה תגרום לה להפסיד כסף, דלתנו פתוחה. אליי עוד לא הגיעה חברה כזאת שהייתה מוכנה לפתוח בפניי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך חברה זרה תפנה אליכם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כך הצלחתם עד עכשיו שבסוף רק חברות ישראליות בתקופה הזאת. להגיד להם תפנו אלינו, בואו נראה. חברים, יש פה כישלון של הממשלה. העובדה שלא טסות לפה חברות זרות בהיקף שטסו זה כישלון. עכשיו אתם צריכים לבדוק את עצמם. כל פעם אתם אומרים לא, לא פנו אלינו, לא אמרו לנו. הכול נפלא. הכול לא נפלא. לא טסים לפה. כבר חודשים ארוכים לא טסים לפה. לא יכול להיות שיש רק קו אחד שטס לניו יורק. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אנחנו בכלל לא כופרים בעובדה הזאת וברור שיש פה בעיה עם חזרתן של חברות רבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז צריכים לפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכל הזמן מספרים לנו מה לא הבעיה. אז תגידו מה הבעיה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני רוצה לחדד ולומר שאני בתור אגף תקציבים אני רגע אומרת כאן ברור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, איזה הצעה עומדת על הפרק שהיא תוכל לפתור את הבעיה? שחברות אומרות שהצוותים לא רוצים לטוס לפה במלחמה, כי הם מפחדים לקבל טיל בזנב? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זו הסיבה הראשונה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז מה העניין? אז מה זה קשור ממשלה וזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בזה יש עלויות כלכליות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תמריצים. איזה תמריץ? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשחברה צריכה לעשות חילופי צוותים בקפריסין יש לזה עלויות כלכליות. וכאשר חברה צריכה לבטח והביטוח יותר יקר יש לזה עלויות כלכליות. ואז היא עושה לעצמה את החשבון ואומרת לא כזה קריטי לי לטוס לפה. וגם בתוך האירוע הזה יש גם צעדים מדיניים שאפשר לעשות ויש גם צעדים אחרים. כל הדברים האלה באחריות הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעזוב אותך מהמדיניים. נו, עזוב אותי מהמדיני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בהיבטים הכלכליים, שוב אני רוצה לומר. אני חושבת שזה דבר שהוא ברור שלא נוכל להעביר כספים לחברות זרות בלי שהדוחות הכספיים פתוחים בפנינו, בלי שכל המידע שקוף בפנינו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? סליחה, כשאתם נתתם כסף לחברות זרות כדי לטוס לאילת. 45 יורו לכל כרטיס אם אני לא טועה, זה היה תשלום ששילם משרד התיירות. אתם בדקתם את הדוחות של חברות התעופה האלה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הרציונל היה אחר לחלוטין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני שואל, בדקתם? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, הרציונל היה לתמרץ. וכאן גם צריך לתמרץ את החברות לחזור. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אז אני עונה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא שאלה של דוחות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שאיפרגן אומרת. שסבסדו את התיירים לאילת. עשו חשבון, שרצו לתמוך במלונאות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אתה צריך לתמוך במדינת ישראל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. פה הצוותים לא רוצים לטוס, זה לא סוגייה כלכלית והיא צודקת. << אורח >> קריאה: << אורח >> שלום, בסוף הכול סוגייה כלכלית. גם לנסוע למדינה שהיא בסיכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שאלה של מחיר בסוף. בסוף זו שאלה של מחיר. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> החברות הישראליות, אגב, פתחו בפנינו את כל הדוחות שלהם כשהם באו בכל מיני בקשות. אז זה צריך לומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה? שדלתא תפתח לך את הדוחות הכלכליים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מדברים על הבקשות האלה, על הלוואות ועל מענקים. לא דיברנו על זה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> סביב זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברנו על זה שצריך להגיד מי שבא, אז נותנים לו תמרוץ. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> סביב הטבות כלכליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כל מיני הטבות כלכליות. את בורחת מהנקודה, אתם כל הזמן בורחים מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, מספיק. פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הצליחו כל כך הרבה. שנה כבר אין פה טיסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. קודם כל, אף חברה, בשביל דלתא, ניקח את דלתא מארצות הברית, שהיא תבוא לפה או כן תבוא, היא תפתח לך את הדוחות הכלכליים היא תקבל 30 יורו לבן אדם? תהיו רציניים. זה תנאי לא בר ביצוע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וחברת דלתא צריכה את ה-30 דולר בשביל הקו הרווחי שלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עזוב, זה לא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - והיא רוצה לתת בונוס לדיילים שלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא רציני מה שאתה מדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. עם כל הכבוד לך, דנינו, אנחנו מנסים ליצור מצב שיהיו יותר טיסות לישראל ומישראל. אם זה יביא, אז נעשה את זה. אם לא יביא, אז לא נעשה את זה. אבל קודם כל, אם יהיו טיסות אז המחיר לא יהיה גבוה וגם אנשים יוכלו לטוס ולחזור כמו שצריך בלי בעיות. אנחנו לא מדברים פה על תקופה ארוכה. מדברים גם אם יהיה בונוס כזה הוא יהיה רק בחודשיים-שלושה עד שנראה איך זה מתפתח, זה הכול. אף אחד לא בא ואומר עכשיו לכל החיים. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אפשר להשלים את דבריי, ברשותך? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> קובי זוסמן, מנהל ארגון יאט"א חברות התעופה העולמי. דיברנו על אגרות בדיון הקודם, אגרות רשות שדות התעופה. דיברנו על נושא של תמריצים. למשל נושא האגרות שחברות התעופה משלמות לרשות שדות התעופה בגין ניקיון, בגין פריקה, בגין העמסה, בגין סט של שירותים שמקבלים מרשות שדות התעופה. למה בשנת 2025 האגרות יעלו בשיעור של קרוב ל-10%? איזה תמריץ זה נותן לחברה זרה לחזור לישראל? איזה תמריץ זה נותן לחברה ישראלית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. הם גם בחו"ל משלמים את זה. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, בחו"ל הם לא משלמים אגרות כאלה? רק בישראל הם משלמים? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אבל המשבר שיש פה בשוק התעופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס כרגע לזה. אני מדבר על זה שצריך לחשוב על העניין שאם נותנים תמריץ האם זה יחזיר את החברות או לא. אפילו לא לגמרי. אבל אם זה יחזיר וייתן מגוון יותר גדול של טיסות זה חשוב. << יור >> תראה, אף אחד לא גאון ויודע את הפתרון לעניין הזה. זה ברור. צריכים לעשות כל מיני דברים על מנת שיחזרו. אם נצליח לא יודע. לא יודע. אבל אולי כן, אולי לא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל יושבת פה נציגת החברות הזרות. אמרתם שאתם תעשו שיח איתם. את יכולה לעדכן אותנו מה הם אמרו? מה הבעיה עם 30 דולר או זה? << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> עדכנתי כבר בישיבה הקודמת ואמרתי. שירלי קציר ממשרד פישר. אני עדכנתי כבר בישיבה הקודמת, כבוד יושב-הראש, שיש נכונות מאוד גדולה מצד חברות התעופה הזרות לחזור, בהנחה שהחוק הזה יתוקן כפי שאנחנו ביקשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין כפי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל את זה אמרת גם בדיון לפני האחרון. השתמשת בביטוי נכונות. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אמרתי יותר מזה, אמרתי תתנו את זה לחברות, כמו שאמר חה"כ פורר. מי שיחזור שיקבל את ההטבה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברור, מי שלא יחזור איך הוא יקבל את ההטבה? << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אבל מה אנחנו מפסידים אם לא? ועוד משהו, לעניין הטיעון הכלכלי, זה טיעון מעגלי, כי המחירים גבוהים. אבל רואים שברגע שחברה זרה מוסיפה קצת טיסות לתוך המערכות המחירים יורדים ביותר מחצי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברור, אבל הקווים האלה הם סופר רווחיים. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הקווים האלה רווחיים גם בימי שגרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הם רווחיים מאוד. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אבל כשאתה עוצר בקפריסין אתה מתדלק, ברור שזה מייקר את הטיסה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הרי זה לא עמותה. אף חברה לא הייתה מפעילה קו הפסדי. באמת, זה מגוחך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שאתם לא מוכנים לפתרון. כן, ישראייר? בוא, תדבר. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם יש חברות שחזרו לטוס כבר עכשיו. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אחלה, אז לא נשנה את המצב, בואו נשאיר אותו ככה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בדיון הקודם דיברתם על מכתב שתניחו, סליחה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תנו רגע לישראייר לדבר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עו"ד קציר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אבל נתנו לו לדבר. אתם כבר שואלים אותו. שנייה, תנו לו לדבר. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> בוקר טוב אדוני יושב-הראש. אני מבקש בשם החברות הישראליות קודם כל להבהיר פה את נושא הביטוח. בראשית המלחמה אף חברת ביטוח לא רצתה לבטח את המטוסים. זו לא הסיטואציה שקיימת כרגע. זה בגלל שלא הייתה אף חברת ביטוח שרצתה לבטח את המטוסים. ואתם חוזרים על הדבר הזה כל הזמן, זה פשוט פרטים לא נכונים. בגלל שאף חברת ביטוח לא הסכימה לבטח את המטוסים האוצר נכנס בנעליהם של חברות הביטוח ואנחנו שילמנו לאוצר את מה ששילמנו לביטוח. זה לא שקיבלנו פה איזה שהיא הטבה או משהו כזה. פשוט אחרת לא הייתה כאן תעופה. עכשיו חברות הביטוח מוכנות לבטח את המטוסים, הן רק דורשות על זה פרמיה ואנחנו משלמים את הפרמיה הזאת. אנחנו בישראייר מעסיקים חמש חברות זרות: חברה מאוקראינה, מבולגריה, מצ'כיה, רומניה וכו'. אני יודע שזה נשמע כמו התחלה של בדיחה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז ההטבה של האוצר נגמרה? הסתיימה ההטבה של האוצר? << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> כולם ישנים בארץ וטסים והכול בסדר. לכן הטענות שנשמעות כאן הן פשוט מופרכות. הבעיה שאנחנו מעלים, אגב, אנחנו לא ביקשנו את התיקון הזה. חוק טיבי, אגב, הוא חוק טוב. הוא עשה לנו טוב. בישראייר הוא עשה לנו טוב, כי הוא חייב אותנו לייצב את לוח הטיסות שלנו ומאז החברה בצמיחה מטאורית. אז תודה רבה לך ד"ר טיבי. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אורי, לשירותך תמיד. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אבל אני באמת רוצה לומר, אנחנו למשל הוספנו טיסות ללונדון. בלונדון אין לנו בעיה של ציוד וגם בלונדון לומדים בשיעור ראשון בסטטיסטיקה איפה שיש תוחלת יש סיכון. אז הסיכון והתוחלת בלונדון הם הגיוניים. אז הוספנו טיסות. בנובמבר הוספנו 4,000 מושבים, כולם נמכרו. בדצמבר עם 9,000, כולם נמכרו. אנחנו ב-82% תפוסה בדצמבר ועוד לא התחלנו את דצמבר. ובינואר 17,000 מושבים. זאת אומרת 17,000 ישראלים יטוסו במחירים הוגנים ללונדון. בארצות הברית אי אפשר לבצע את זה. אם רוצים שנטוס לארצות הברית, נשמח לטוס לארצות הברית. אנחנו חייבים לקבל ווייבר על ארצות הברית. מסיבה פשוטה, אנחנו פרסמנו בדוחות שלנו, אנחנו חברה ציבורית. אנחנו מרוויחים סדר גודל של 18-20 דולר לנוסע. אנחנו לא יכולים להיות חשופים בהטסה של 600 איש שנרוויח 12,000 דולר ונהיה חשופים ל-2.5 מיליון שקלים פיצויים אם הצוות הזר לא יבוא לטיסה בגלל שאתמול הייתה אזעקה בנתב"ג. לכן זה מה שביקשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. החוק הזה אנחנו נצטרך לתקן אותו באופן זמני, אין ויכוח. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> בסוף מה שקורה זה שהציבור משלם במחירים יותר גבוהים בגלל חוק טיבי, זה המצב שיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישראייר, תודה רבה על ההסבר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אפשר שאלה קטנה? עו"ד קציר, את אמרת בדיון הקודם שתניחו מכתב שאתם מתחייבים לחזור. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אמרתי שיש חברות שהתריעו בפנינו שאם החוק יתוקן כפי שרצינו או קרוב ככל שניתן, אז בהחלט יחזרו. אני עדיין עומדת מאחורי זה. גם הייתי מוכנה - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בדיון הקודם דובר על הנחת מכתב. זה מה שדובר. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> הנחת מכתב אנחנו נשים את זה רגע, כי צריך להבין שגם אם תעשה את זה מותנה, בסוף מי שיחזור יקבל נאמר הטבה. עזוב שנייה את החברות שאני מייצגת או לא מייצגת. אם בסוף תשים את החוק הזה טומי שיחזור ייהנה, אז הדברים ידברו בעד עצמם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, הערה למנכ"ל ישראייר. ואיך אל-על מתמודדת עם אותו סיכון שאתה מדבר? כי הם צוות, מה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל-על זה עם 44 מטוסים והוא עם צוותים של עצמו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אלה סדרי גודל אחרים. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> לאל-על יש 44 מטוסים ויש להם מטוסים רחבי גוף ולכן אם יש להם תקלה יש להם יכולת לבצע ריקברי. לנו אם יש תקלה, היכולת שלנו לבצע ריקברי זה קשה יותר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גיבוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> ידע שהוא קונה כרטיס בזול - - - הוא ידע שאם יש תקלה הוא אכל אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> החברות הזרות, ההום בייס שלהם הוא לא מישראל. יש להם מלא אופציות. אם אנחנו לא רלוונטיים כרגע הם יטוסו למקום אחר. החברות הישראליות, למזלנו, עזרו לכל הצרכנים וכל האזרחים הישראלים, אבל אין להם ברירה אחרת. הם יטוסו רק מישראל. זה גם צריך להבין, למה זרות לא טסות וישראליות כן. כי יש להם חלופות. אז בסוף צריך לזכור, אנחנו רוצים לעזור לאזרחים, גם לצרכנים. החוק הזה נועד לעודד בחזרה את התעופה הזרה, כדי להוריד את המחירים ולהביא לפה את המתחרות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה פוגע בצרכנים. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, מילה מריינר. אדוני, אפשר מילה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נעצור את הישיבה עד שהיא תביא? נעצור את הישיבה. הישיבה מופסקת. תגיד לבן ארי שינהל את הישיבה. בסדר? בן ארי, איך קוראים לו עורך הדין הזה? מספיק כבר עם זה. אתם עוסקים בדברים לא קיימים. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אפשר מילה מריינר אדוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעצור, שתמציא את המכתב. זה בסדר? אז אתם תהיו מרוצים מהעניין הזה? מספיק כבר עם זה. היא כותבת לי, אתה כותב לי. די. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה התפקיד של היועצים המשפטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, סיכמנו, היא תביא את כל ייפויי הכוח, נכון? מתי תעשי את זה? << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> מיד אחרי הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיד אחרי. אתה רוצה שנעצור את הישיבה שתביא את זה לפני? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. לא, אבל אם הדברים כבר עלו אז אני מציע, כרגע את בעצם מדברת בשם בריטיש איירווייז שבשמה נרשמת ואת תעבירי בהמשך היום את ייפויי הכוח הנדרשים כדי שתוכלי אכן להציג עוד חברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אי אפשר להתעסק בזה כל היום. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אני מאשרת את מה שאיתי אמר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, ברגע שזה נאמר אין שום בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי לך שהיא תגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, מילה בשם ריינר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד בן ארי, הוא לא מנהל אותנו בן ארי, עם כל הכבוד לו. כן? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> עו"ד אייל דורון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך קוראים לעורך הדין זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אייל לב ארי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לב ארי. בן ארי, לב ארי אותו דבר. רבותיי, אנחנו נתחיל לקרוא את החוק. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, רק הערה בשם ריינר, אם אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, גמרנו, נגמר הסיפור. אני מתחיל לקרוא את החוק. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> דיברתם הרבה על חברות התעופה הזרות, רציתם משהו קונקרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. הנושא של הביטוח. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני לא דיברתי על ביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עזוב. אנחנו לא נתחיל את הדיון עוד פעם. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני לא רוצה להתחיל את הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא רוצה. אבל אני לא רוצה לשמוע. אני לא רוצה לשמוע. די, שמעתי אותך בישיבה הקודמת. למה לא? לא רוצה לשמוע אף אחד. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> הישיבה הקודמת עסקה בהצעה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף אחד. אף אחד לא רוצה לשמוע. אנחנו נתחיל לקרוא את החוק. מה, אנחנו נתגלגל בסיבוב? הח"כים יגידו עוד פעם, אתם תגידו, אנחנו לא באוניברסיטה. תתחילו לקרוא את החוק. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> הקשבנו בסבלנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי קורא את החוק? << אורח >> קריאה: << אורח >> הצד הצרכני לא אמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא רוצה לשמוע אף אחד. אנחנו דיברנו במקומכם. היה דיון כללי, לא נתחיל עם הכול עוד פעם. מי שלא מוצא חן בעיניו יכול ללכת. זה הכול, זה המצב. מספיק כבר עם זה. אנחנו צריכים להתקדם עם החוק, זה הכול. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא, חה"כ ביטן, סליחה. אבל כולם דיברו חוץ מהאזרחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מי אמר לך? אתה היית בישיבה הקודמת? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין, לא כל ישיבה מתחילים מאפס. זה הכול. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנשים באים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אתן לאף אחד לדבר. אני מנהל את הישיבה, לא טיבי. אמנם זה חוק טיבי, אבל אני מנהל את הישיבה. זה הכול. היה דיון קודם, דיברנו באופן כללי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היו שניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו שניים. נגמר הסיפור הזה. אנחנו ניכנס לחוק. כשיהיה החוק כל אחד ירצה להעיר הערה, שיעיר. זה הכול. בבקשה, מי קורא? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ויש כמה בעיות כלליות שאנחנו נדון בהם בסוף. זה הכול. אחרת לא נסיים את החוק הזה בחיים. מה הולך פה? אני לא מבין. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הלוואי ולא נסיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זו המטרה כנראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה עוד צריך לדאוג, טיבי, עם כל הכבוד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מתנגד לשינוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. עם כל הכבוד לך, אתה כל כך דואג לחוק הזה, כי אתה חוקקת אותו. אבל היום הצרכנים נפגעים גם כן בגלל החוק. מה לעשות? זה המצב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפני חודש לא חשבת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל המלחמה והחוק. זה הכול. זה המצב בפועל. אז אנחנו באופן זמני רוצים לתקן את זה להוראת שעה. זה הכול. מה הבעיה? אני לא מבין. אתה לא צריך לדאוג לצרכן שנתקע בחו"ל, שאין לו טיסה? שמשלם פי ארבע כרטיס? פי ארבע הוא משלם. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בדיוק מה שהחוק דואג לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר? זה לא בסדר. אז מה הבעיה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה פופוליזם, לא קשור בחוק. לא קשור בחוק. יש גורמים נוספים. יש ממשלה שלא עושה את מה שצריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה שהממשלה תעשה? מה, שתטוס במקום הטיסות, במקום החברות? שתיקח הרקולסים של הצבא ותטיס אנשים? על מה אתם מדברים? מה זה הממשלה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ביטוחים למשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו סיטואציה כלכלית שקשורה למצב החירום. באמת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לשכנע את צוות הטיסה שהוא כן יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה? ישימו חיילים במקום הדיילים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי אמר את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? אני לא מבין. מה אתה רוצה מהממשלה פה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ביטן, ממשלה יש בידיה כלים לשכנע את צוות האוויר שכן יעלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין כלים. הכלים זה באמצעות חקיקה. וזה מה שאנחנו עושים. אין לה כלים אחרים. המדינה זה לא כספומט, שכל הזמן היא צריכה לזרוק כסף לכל מיני דברים בגלל שאף אחד לא רוצה לעשות שום דבר. מה, המדינה זה כספומט? אבל תוציאו, תעשו משהו אחר. תוציאו הרקולסים, איפה הטיס? תוציאו הרקולסים שיטיס אנשים במקום להטיס ציוד צבאי. מה הבעיה? כל דבר הממשלה. עושים תיקונים. עלתה בעיה שקשורה למצב החירום והחוק שאתה חוקקת בזמנו, שהתאים למצב שגרה, לא מתאים למצב מלחמה. זה המצב, מה אני יכול לעשות? אז אנחנו מנסים לתקן את זה כהוראת שעה. אומרים לך החוק שלך בסדר גמור במצב של שגרה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל תראה מתי אתה מתקן אותו, אחרי סיום המלחמה בצפון. לא לפני, אחרי סיום המלחמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות שבינתיים סיימו את המלחמה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנראה שהכוונות סמויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הכוונות הן שאני עיכבתי את החוק הזה, ואתה יודע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עשית בסדר, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עכשיו במצב הזה שכל החברות מבטלות והצרכנים נפגעים, אני חייב להתייחס. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל יש חברות שחזרו למרות שהחוק קיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, מה? מה זאת אומרת חזרו? חזרו ומבטלות מיד איך שיש מצב קטן הן מבטלות. הן ביטלו עד סוף 2025 הן ביטלו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא אלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הם התחילו לחזור למרץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> ארבע טיסות מה-20 בדצמבר ומינואר לכל היעדים ויזר חזרה. בלי שהחוק יתוקן בכלל. בלי שהחוק יתוקן. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה כן נכון. את רוצה לראות פרסומת שקיבלתי הרגע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה בבקשה. צא החוצה לחמש דקות. על זה שאתה מייצג צרכנים, כנראה שאתה לא מייצג צרכנים. כי הצרכנים נפגעים גם כן. בגלל המצב המלחמתי הזה. עוד חמש דקות תחזור. אנחנו עוד לא הצבענו על החוק. אנחנו בינתיים דנים על החוק. אנחנו נקריא, נדון ואחר כך נראה מה יהיה. כשנצביע נחליט אם מצביעים או לא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רננה, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שאת מתחילה, אני רק אגיד איפה אנחנו בעצם מצויים. הוועדה דנה בסעיף 1 להצעת החוק. אנחנו עכשיו בסעיף 2 להצעת החוק, שהוא סעיף למעשה שהוא צופה פני עתיד. כלומר, הוא מדבר על מצב מיוחד כאשר בין היתר דובר על מצב מיוחד בעורף, אירוע חירום אזרחי או מצב חירום נקרא לזה בריאותי. ומהם בעצם השינויים שיחולו במשטר ההטבות לפי החוק כאשר הוכרז מצב מיוחד כזה. אנחנו הגענו לדעתי לסעיף קטן (א) פסקה (2). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההוראות הכי חשובות פה זה הוראות המעבר. כן? שנגיע אליהן. שחל על התקופה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. כיוון שהיה שינוי בפסקה (2) אני מציע שתקריאי אותה שוב. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עכשיו אנחנו באמת כמו שאיתי, היועץ המשפטי של הוועדה הסביר, בסעיף ההסמכה שיסמיך את שר התחבורה, שרת התחבורה, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור הוועדה לעשות שינויים קלים בהטבות במצבי חירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא נצטרך לחזור כל פעם אם יהיה מצב חירום לחוקק חקיקה ראשית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> החוק האירופאי לא נכתב למצבי חירום. אני בפסקה (2). (2) אחת מאלה: (א) כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר משמונה שעות, אשר בשלה נוסע אינו זכאי לפיצוי כספי כאמור בסעיפים 6(ג)(1) ו-8(ב)(14), תעמוד על מספר ימים הקטן מ-14 ושלא יפחת מ-3, ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות, ובכלל זה לערוך שינויים בלוח הטיסות המתוכנן; << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אפשר להעיר הערה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, היא תסיים להקריא. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> ל-א'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אבל היא תקרא רק את הסעיף עד הסוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אתה? לא הבנתי. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אני אסף רזיאל, יועץ משפטי יאט"א. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז זה שאתה יועץ משפטי זה אומר שאתה יכול להפריע לה באמצע? << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> שאלה אם אני יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תשאל שום דבר. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לחלק א'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תלכו לבג"ץ, תגידו שלא נתתי לכם לדבר. קדימה. מה, אתם חושבים שאני אנהל את הדיון הזה מאה ישיבות? שכל אחד יש לו מה להגיד? << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לגבי החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היא עוד לא סיימה להקריא, בחייך. מה הולך איתך? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (ב) כי הזכאות לפיצוי כספי של נוסע שטיסתו בוטלה או הוקדמה, כמפורט בהוראות לפי סעיפים 6(א)(3), 8(ב)(1) ו-18 לא תחול, ובלבד ששוכנע השר כי קיצור תקופת ההודעה מראש כאמור בפסקת משנה (א) אינו נותן מענה מספק לפגיעה ביכולת מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות כאמור באותה פסקת משנה וכי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות, ובכלל זה לערוך שינויים בלוח הטיסות המתוכנן, לטווח זמן של שבועיים מראש; בעצם השינוי שעשינו אדוני זה שהבהרנו שברירת המחדל, באופן כללי. כבר היום לפי חוק טיבי אם מודיעים 14 יום מראש על ביטול טיסה חברת התעופה לא צריכה לשלם פיצוי. למה? כי 14 יום נחשב זמן שבו חברת תעופה יכולה לקבל החלטה מושכלת על ביטול טיסה או לא. וגם הנוסע יכול להתארגן. במצב חירום ה-14 יום האלה לא רלוונטיים. אז אפשרנו או לשרה בצו לקצר את ה-14 יום או בכלל לבטל את הפיצוי. בשינוי שעשינו מהשינוי הקודם זה שהבהרנו שברירת המחדל זה לקצר. רק אם לקצר לא נותן מענה מבחינת היכולת לתכנן את לוח הטיסות, רק אז אפשר יהיה לעבור לביטול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ביטלנו את האפשרות שהיא תבטל את זה לגמרי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, לא ביטלנו, אבל התנינו אותה. אמרנו ודירגנו את זה. אמרנו קודם כל תשקלי רק לקצר את תקופת ההודעה. רק אם יש חוסר ודאות מוחלט וחברות תעופה לא מסוגלות לתכנן מהיום למחר, אז תבטלי את הפיצוי. להמשיך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, אני רוצה לשמוע הערות. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לגבי סעיף קטן (א), קבעו מינימום לתקופת הודעה מוקדמת של שלושה ימים. אני מזכיר לכולם, אנחנו מדברים על סמכויות שיינתנו לשר התחבורה בשעת חירום. לאו דווקא לתקופת המלחמה. אנחנו כולנו חווינו משבר דומה, אבל אחר, לפני שנתיים-שנתיים וחצי בתקופת הקורונה. ואז נאלצה הוועדה להעביר הוראת שעה בחקיקה ראשית עם שלוש קריאות וכל הפרוצדורה הארוכה. ואת זה אנחנו מנסים למנוע, על מנת למצוא מסלול מהיר שהשר יוכל לטפל ולהעלות לצרכיה שוב בתקופת חירום. למה צמצמו את תקופת ההודעה המוקדמת למינימום של שלושה ימים כאשר בתקופת הקורונה זה עמד על אפס? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אבל יש את אופציה ב'. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש את פסקה (ב) וחוץ מזה יש לנוסע גם לייצר ודאות מסוימת גם לציבור הנוסעים. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אבל אם יש מצב חירום, אנחנו לא מדברים על שגרה. אם יש מצב חירום למה לא נלמד מהעבר? לכן אני בא ואומר, השר, אם קובעים מ-0 עד 14 זה לא אומר שהוא יקבע 0. אבל למה לא לתת את הסמכות המקסימלית? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> מה שאתה מבקש בפועל קורה, כי יש שתי אופציות: יש אופציה של לקצר עד שלושה ימים ויש אופציה של לבטל לגמרי. עדיין באיזון הכללי של החוק, בין האינטרסים הצרכניים והאינטרסים המסחריים והכלכליים אנחנו חושבים שברירת המחדל היא שקודם כל השרה תבדוק האם ניתן להשיג את אותן מטרות איזון על ידי קיצור של עד לשלושה ימים. במידה ולא ניתן ויש מקרים, עובדתית, שאפילו קבענו רטרואקטיבית במקרה הזה - - - << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> היא הנותנת. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> עדיין יש סמכות לשרה. המצב שאתה מתאר, אסף, שבו נצטרך ללכת ולעשות חקיקה ראשית לא קיים. אם השרה תחשוב שאין מנוס מלבטל לגמרי את חובת הפיצוי, יש לה את ההסמכה פה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> סליחה, רינה קמני, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. התייחסות לסעיף הזה, אי אפשר להשאיר גם את הצרכנים בלי סעד. דיברנו על זה גם בדיון הקודם, שבאים לעזור לחברות התעופה, הממשלה צריכה להיכנס בנעליים. הממשלה צריכה להיכנס בנעליים שלהם ולפצות את הצרכן. יש פה בעצם פגיעה בצרכן. דיברתם על זה, משרד האוצר דיבר על זה שלא מדובר פה בתמריצים כלכליים, החוק הזה נותן תמריצים כלכליים. זה שם אחר לתמריצים כלכליים. ומה שחסר פה בכל הדיון זה איפה המדינה לוקחת את התפקיד הזה של לפצות את הצרכן. כי אתם משאירים צרכנים בלי סעד ובלי מענה. ומצד שני, כן מתמרצים כלכלית את החברות. אז יש פה איזה שהוא פרדוקס לא ברור. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני אשיב. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו לא מתמרצים כלכלית. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> סליחה, זה פיצוי כלכלי. איך תקרא לזה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני כן אשיב, קודם כל אנחנו בסעיף של הסמכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין, החוק הזה, חוק טיבי, זה חוק יסוד? שאי אפשר לתקן אותו? מה העניין עכשיו? אני לא מבין. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> לא, אבל האוצר טען שלא מדובר בעניין כלכלי. הפתרון שנותנים פה הוא פתרון כלכלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה שהמדינה תפצה במקום החברות? זה מה שאת אומרת? << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אחרת זה פגיעה בצרכן. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אני אגיד לגבי הסיוע לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה שומע? רעיון טוב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> - - - שירכוש כרטיס כזה יקבל איזה שהיא הודעה על התנאים האלה המוחרגים? << אורח >> רינה קמני: << אורח >> כן, הוא חייב לפי סעיף 14 לחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רגע, יש פה אי הבנה. על מנת שלא נצטרך כל פעם שיש מצב חירום, בין אם זה מלחמה או קורונה או משהו, אולי רעידת אדמה גם יכול להיות, לא נצטרך להביא את זה לכנסת ולחוקק חוק. אז אנחנו עושים פה משהו כללי שמאפשר לשר להביא באישור ועדת הכלכלה הוראות מיוחדות לאותו מועד. זה התיקון שאנחנו עושים. לאור מה שלמדנו במלחמה האחרונה וגם הקורונה. זה סעיף כללי. אחר כך יבוא מה שיחול לגבי המלחמה הזאת, זאת הוראת המעבר, שנגיע אליהם. שזה בעצם העיקר לעכשיו. אני אמרתי, אני בדעה שאני לא מוכן לתת הטבה לשום חברה ולפגוע בצרכנים רטרואקטיבית אם היא לא חוזרת לטוס לישראל. זה שיהיה ברור. רק חברה שתטוס חזרה. אם היא חוזרת אני מוכן לתת לה את ההטבה הזאת, אם היא לא חוזרת אני לא מוכן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רטרואקטיבית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, גם רטרואקטיבית. לצערי הרב זה המצב. עם כל הכבוד, לדרוש שהממשלה תפצה במקום החברות, זה טיעון שלא מקובל עליי. המדינה זה לא כספומט שכל היום היא צריכה לפצות. אוקיי? זה לא המצב. מי שלא רוצה, שלא יטוס. אף אחד לא חייב לטוס לחו"ל, דרך אגב. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה חלק מעולם העסקים? מה זה לא חייב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, רק העסקים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא טיסות לחופשות, יש פה אנשי עסקים וחברות שלמות שתלויות בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדרוש מהמדינה לפצות את הצרכן שטס? יש גבול לכל דבר. לא חובה לטוס. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדם קנה כרטיס, כשהיה חוק מסוים של פיצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד לוקח על עצמו את הסיכונים. להגיד שהצרכן לא לוקח שום סיכון? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שהמדינה תשנה את החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מקובל. לא, הצרכן שטס לוקח סיכונים על עצמו גם כן. להגיד שהמדינה תפצה ותיתן לו את כל הפיצוי, הוא אין לו אחריות לכלום, זה לא מקובל עליי. זה הכול. אין דבר כזה. מה זאת אומרת המדינה תפצה? את מי את מייצגת, את יכולה להגיד לי פעם אחת? << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אני מייצגת את התאחדות משרדי הנסיעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואת רוצה שהמדינה תפצה? << אורח >> רינה קמני: << אורח >> מה שאמרתי זה לא שהמדינה תפצה את הצרכן, אלא מה שדיברנו בדיון הקודם. נושא הביטוח לחברות, לפצות את החברות בצורה אחרת שלא תפגע בצרכנים. זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שבסוף נדרש לזה. אבל אם המדינה צריכה לשים 600-700 מיליון שקלים מתקציב המדינה בגלל העניין הזה לא נראה לי סביר, זה הכול. מה רצית להגיד? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתמול ועדת הכספים העבירה 600 מיליון שקלים למשרד המורשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות. אני, מה אתה רוצה? אני ועדת כספים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מדינה, אגב, זה אותה מדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים פה כרגע על דינמיקות כלכליות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש סדרי עדיפויות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפרופו כספומט. יש ועדות שהמדינה היא כספומט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אף אחד לא חייב לטוס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק, ביטן, זה לא מדויק האמירה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, הם צריכים לטוס? נו, אז מה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש אנשים שהמשפחות שלהם חולות בחו"ל, יש אנשים מופרדים שבחו"ל, יש אנשי עסקים שצריכים לטוס לחו"ל. זה לא ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנשי העסקים הם לא הבעיה שלי, בסדר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, הם גם הבעיה של מדינת ישראל, זה המשק הישראלי והכלכלה הישראלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על האזרח הפשוט, לא על זה שנוסע, לא על איש עסקים שנוסע בביזנס. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פה מכלול שלם, אי אפשר להגיד אמירה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא צריך לפצות אותו בכלום, שיעשה מה שהוא רוצה. אני מדבר על האזרח הפשוט. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש משפחות שהמשפחה נמצאת בחו"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. יש אנשים שרוצים להתראות גם בני המשפחה שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל בין בן אדם שיש לו בעיה למשל של מחלה או משהו לבין אדם שיוצא לנופש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפילו משפחות של חיילים בודדים. יש כל כך הרבה סיטואציות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול להיות בנופש בישראל. הוא לא חייב לטוס לשום מקום. כן, מה רצית? << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> שלום, שמי רונן. אני אזרח פשוט שנפגע מביטול טיסה בשגרת המלחמה, לא ב-7 באוקטובר בתחילת המלחמה, אלא באמצע, כשהמצב היה יציב. חברת התעופה מתעלמת לחלוטין מבקשתי לכסות את הטיסה החלופית שרכשתי, לא בעלויות מאוד גדולות, כי הרבה חברות המשיכו לטוס. מה שאני רוצה להדגיש בפני כבוד יושב-הראש, שאכן ראוי לתקן את החוק. אבל לפחות לגבי נושא הטיסה החלופית, שזה משהו שלא היה קיים בהצעה הממשלתית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל עוד לא הגענו לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגענו לזה. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> לעניין הרטרואקטיביות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע, אבל זה בהוראות מעבר, לא עכשיו. מה אתם רוצים? אני לא מבין. כשנגיע להוראות המעבר, כשנגיע לדברים תתייחס, אין לי בעיה. אני לא אומר לך לא להתייחס. המדינה זה לא כספומט שכל היום צריכה לפצות. תתייחס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה רגע להתייחס לעניין ההודעה לנוסע, לעניין חובות הגילוי לנוסע. החובות האלה מוסדרות היום בסעיף 14 לחוק. השאלה היא מה הדין במצב שבו נוסע רכש כרטיס טיסה וכבר הונפק לו כרטיס טיסה ולאחר מכן אושר כאן צו בוועדת הכלכלה שמשנה את משטר ההטבות לגביו. השאלה אם לא נכון לחייב את מפעיל הטיסה או המארגן ממנו נרכש הכרטיס להודיע לנוסע בהודעת מייל או בכל אמצעי אחר על השינוי. כי אני לא בטוח שסעיף 14 בנוסחו היום נותן מענה לשאלה הזאת. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לנו אין התנגדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף את זה. אם זו ההמלצה, למה לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק רוצה להגיד לכם שיש גם אחריות לצרכן, לא רק למדינה. בסדר? צריך לקחת את זה גם בחשבון. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא בטוח שזה נחוץ, כי ההודעה על הזכויות ניתנת בעת הביטול. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל יש סמכות. בעצם אנחנו מציעים שאפשר יהיה בצו לשנות רטרואקטיבית גם מתחילת מצב החירום. ואז בעצם יהיה רכיב רטרואקטיבי שצריך להודיע עליו. הייעוץ המשפטי של הוועדה צודק. אנחנו מדברים על מנגנון צופה פני עתיד, אנחנו לא מדברים על מה, על המלחמה הבאה, לא עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו בעזרת השם אני מקווה שלא תהיה מלחמה. כן? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> להמשיך אדוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תמשיכי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (3) כי הזכאות לכרטיס טיסה חלופי שמפעיל טיסה או מארגן חייב להציע לבחירת הנוסע בשל ביטול טיסה כאמור בסעיף 6 תחול בשינויים כפי שיקבע, במטרה לסייע לנוסע להגיע ליעד הסופי הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו, ובמועד קרוב ככל הניתן למועד הנקוב כאמור ולתנאי כרטיס הטיסה שבוטלה, ובכלל זה זכאות לכרטיס טיסה מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה מאלה שנקובים בכרטיס המקורי כאמור; בהוראות לפי פסקה שזו יקבע השר הוראות לעניין חובת מפעיל טיסה או מארגן להודיע באופן ברור לנוסע על זכאותו לבחור בין השבת תמורה ובין כרטיס טיסה חלופי כאמור. אדוני, הפסקה הזאת באמת הוספנו אותה בעקבות הדיונים בוועדה והיא נועדה להתמודד עם המצב, ברגע שחברות התעופה ביטלו לגמרי את הטיסות שלהן, אז לא היה כרטיס טיסה חלופי והנוסעים נשארו עם השבת תמורה שאין להם כל כך הרבה מה לעשות איתה, כי המחירים גם מאוד עלו. אז אנחנו מציעים פה בעצם איזה שהיא חלופה בצו של ביצוע מקורב נקרא לזה. מלרנקה ליעד שלך או מהיעד שלך ללרנקה ואז תסתדר. שלפחות אנחנו חושבים שזה כן פתרון יותר טוב לנוסעים. אנחנו מבינים שבפועל חברות התעופה, חלקן לפחות הזרות, הציעו את זה לנוסעים, לא כולן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אפשר להוסיף בנושא הזה שלנו כן חשוב להגיד לפרוטוקול שבמקרה שהונפק כרטיס טיסה חלופי מקורב כזה, לפי סעיף 16 הנוסע יהיה זכאי לקבל פיצויים לפי כל דין, סעיף 16(1). סעיף 16 אומר שנוסע זכאי לתבוע ולקבל פיצויים לפי כל דין אחר. ובמקרה שהונפק כרטיס טיסה חלופי מקורב כמו שרננה כינתה אותו, הזכות הזאת תישאר ותעמוד לו. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אדוני, אפשר הערה אחת לסעיף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על כל סעיף אתם רוצים להתייחס? << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לא, זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> א', זה סעיף חדש שלא היה בדיון הקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סתם אני אומר. בסדר, נו מה? כן? << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> שוב מסתמך על ניסיון העבר שכולנו עברנו בתקופת הקורונה והופיעה בהוראת השעה שדנה בסוגיית הקורונה שיכולה לקרות לנו בעתיד הקרוב או הרחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול יכול להיות. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> וזה הדבר היחיד שאנחנו חושבים שצריך להוסיף זה אחרי המילים במשפט הראשון כי הזכאות לכרטיס טיסה חלופי או השבת תמורה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו לא חשבנו ככה. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אז אני אסביר את דבריי למה אני חושב שצריך להוסיף את המילים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> השינויים בהשבת תמורה יהיו בשלוש קריאות. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אני אסביר לכבוד יושב-הראש מדוע. בתקופת הקורונה המשבר התעופתי לא היה נקודתי למדינת ישראל. בתקופת הקורונה המשבר התעופתי היה בין לאומי. וחברות התעופה שיוועו לזה שהשבת תמורה תומר בשוברי זיכוי, על מנת למנוע קריסה כלכלית. תיקון דומה נעשה באירופה ובמקומות אחרים בעולם וגם הכנסת הכניסה אותו להוראת שעה. ולכן, שוב, אני מתנצל שאני חוזר על הדברים שלי. אבל אם אנחנו רוצים להעניק לשר ארגז כלים להתמודד עם משבר זה כלי שהוכח כיעיל ונכון. אז למה לקחת את זה ממנו? כי אז, אם אנחנו נגיע למשבר דומה - - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, אנחנו מתנגדים להצעה הזאת. השבת תמורה היא זכות בסיסית של הנוסע. אם יבוא מצב קיצון שמצריך, בקורונה היה בעיה תזרימית חמורה מאוד חריגה. אנחנו לא חושבים שזה משהו שנכון להסמיך שר בצו. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אבל אתה מציע את הסמכות לשר בשעת חירום במקרה של מגפה. זה כבר היה. למה לא להסתמך על ההיסטוריה << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לא היה. זה היה בשלוש קריאות. זה לא היה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היה ספציפית לאותו רגע. זה לא אומר. פה זה משהו כללי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה היה תיקון חקיקה ראשית, אדוני, זה לא היה בצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה היה תיקון חקיקה ראשית, זה צריך שלוש קריאות בשביל הדבר הזה. זה מדובר בפגיעה בזכות מאוד בסיסית של נוסע ששילם כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו לא ניגע בזה. לא ניגע בזה. אם ירצו בממשלה בעתיד, אם יהיה משבר שקשור כמו שהיה בקורונה וירצו לתקן, תמיד אפשר לבוא לתקן. אנחנו פה מדברים על דברים כלליים שנותנים לשר באישור ועדת הכלכלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דוד, אם היית נותן לה את הדיון הזה, היית קובע אותו לעוד חודש, היית רואה שכל החברות חוזרות לבד, כי המצב פה נרגע. החוק הזה, אין טעם לגעת בו. יש חוק טוב שעוזר לצרכן. אנחנו רוצים לשנות אותו כי החברות לוחצות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בזה שום טעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. נהיית נביא? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוא נחכה ותראה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש חברות שכבר חזרו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל בוא נראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בטח שחזרו. יש חברות שחזרו, עכשיו כבר חזרו. גם ויז הודיעו שמקדימים, הכי גדולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא רון, אתה אמנם באת לי כרוח סערה. אבל המצב הוא שהצרכן נפגע גם כן מהצד השני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפרופו תחבורה, אני מאשים את הפקקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שהתיקונים שאנחנו עשינו בחוק הם טובים. אנחנו נסיים את החוק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה הם טובים אבל? למה הם טובים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב, נסיים את החוק ואם הח"כים ירצו להצביע נגד, אין שום בעיה. אני שוקל לתת חופש הצבעה. יש את הצד הזה ואת הצד הזה. והח"כים שייקחו לעצמם את האחריות בעניין הזה. אם הם רוצים לפגוע בצרכן הישראלי בצורה כזו שאל תבואו בטענות אחר כך אם המחירים גבוהים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה לא פוגע בצרכן. להיפך, או שאתה בוחר בחברות התעופה או בצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה טועה בגדול. היה לי מקרה שבאמת השתמשתי באל-על וכל הכבוד להם, שצלצלו אליי. רב שנתקע - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אליך צלצלו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אליי צלצלו, מה אני אעשה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איפה היה ברוכי, איפה היה בוסו? מה זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז חבר כנסת שלהם צלצל אליי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא נתקע עם המשפחה בחוץ לארץ. הוא לא לקח את התרופות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תן לי לנחש, אוקראינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא משנה. דווקא לא אוקראינה. הוא לא לקח את התרופות. למה אני אומר יש אחריות גם לצרכן? לא לקח את התרופות, יש לו בעיית לב. לקח עד התקופה שהוא צריך להיות ואז הוא נתקע, בוטלה הטיסה. צלצלתי לרב, לא, צלצלתי לאל-על, הבחור שאני מצלצל אליו הוא פה אני חושב. הנה, הוא שם. אמרתי לו תקשיב, יש בעיה עם הרב. אין לו תרופות למחלת לב. צריך להטיס אותו באיזה שהיא צורה. אז הוא צלצל אליי חזרה. אמר לי אין בעיה, מצאתי טיסה לרב ואשתו. אבל עוד 11 ילדים יש. הוא לקח את כל המשפחה לטיול. אתה מבין? ואז, זו בדיוק האחריות של הצרכן שאתם לא מבינים. הוא לא חייב לטוס. ואז מצאנו לו, מצאנו לילדים טיסות נדמה לי יום או יומיים אחרי זה. רבותיי, גם זה פגיעה צרכנית. הצרכנים נפגעים באותה מידה. זה שהוא מגיע לו עוד איזה 100 שקלים בגלל החוק של טיבי, או 1,000 שקלים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, זה משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עדיין לא סיבה לא לעשות. אתה שומע את העניין הזה, זה הכול. אז תחליטו איזה פגיעה יותר מידתית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי אבל איך זה עוזר, דוד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> משפחה שחוסכת כסף ורוכשת כרטיסים ומתכננת והיא משפחה שהיא לא טסה בעסקים. ובסוף מבטלים לה את הטיסה. היא זקוקה, זכאית לפיצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בתקופת חירום היא צריכה לקחת בחשבון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל נגמר המלחמה. אתם כאילו אחרי שהסוס ברח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לא נכון. יש רק הפסקת אש. אבל בתקופת חירום - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם מתכוונים לחדש את המלחמה? תעדכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרתי שהפסקת אש. אני לא בקבינט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נגמר, דוד, נגמרה המלחמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. נגמרה לא נגמרה, אני לא יודע. אתה נביא, אני לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא אני נביא. ראש הממשלה שלך אומר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר זאת הפסקת אש של חודשיים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. ומשחררים מילואים ויוצאים מלבנון. נו, באמת. יגייסו אותם שוב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא עכשיו, אנחנו ועדת חוץ וביטחון? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, בגלל זה אני אומר, אני בדיוק בדרך לשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תצביע נגד התיקונים, מה אתה רוצה ממני? תצביע נגד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו אוהבים שיש לנו פה הסכמה בוועדה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. יכול להיות שניתן חופש הצבעה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא כדאי לך, אני מריח פה את הנציגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם אני אפסיד, בסדר גמור מבחינתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שמעתם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ביטן, אמרת לפני חמש דקות יהיה חופש הצבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טיבי, טיבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אתה אומר אני חושב על חופש הצבעה. בלבלת אותו. הוא התבלבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא בלבלתי אף אחד. כשאני אומר לך, טיבי, אתה התאהבת יותר מידי בחוק שלך. התאהבת יותר מידי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כי זה חוק טוב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאוד מאוהב. מהחוק הצרכני החשובים שיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שמתי לב שאתה התאהבת יותר מידי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר להעלות את זה להצבעה עכשיו ונגמור עם זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אפשר לענות לח"כים ולהסביר למה צריך את החוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, תענה לו. רון כץ חושב, הגיע כמו רוח סערה וייצא כמו רוח סערה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לחוץ וביטחון. אני הולך לשם לשמוע שנגמרה המלחמה ולחזור לעדכן אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי נגמרה. אמרתי יש הפסקת אש. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אמרתי, אני יוצא לחוץ וביטחון. אני אחזור ואעדכן אותך שהיא נגמרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. כן, בבקשה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לחוק יש רכיב רטרואקטיבי, שהרכיב הרטרואקטיבי הוא עד ה-1 בדצמבר ועד 28 בפברואר. ואני שם את זה רגע בצד. מעבר לזה, יש לחוק הזה רכיב של מכאן ולהבא. ואנחנו לא יודעים מה יילד יום, כולנו מקווים שיפרוץ השלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועכשיו אנחנו דנים מכאן להבא. זה לא הוראות מעבר. שנדון בהוראות מעבר נדבר. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כולנו מקווים שיפרוץ השלום במהרה בימינו, אמן. אבל מה שאנחנו רוצים לבוא ולעשות זה שבפעם הבאה כשקורה, לא יודע, תקיפה מלבנון, תקיפה מפה, תקיפה משם ויש אירועים שהם מאוד מאוד חריגים שמחייבים את חברות התעופה לבוא לבטל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כוח עליון? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> שוב, ההגדרה של כוח עליון היא הגדרה מאוד - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כי במדינת ישראל אין הגדרה לכוח עליון, שום דבר זה לא כוח עליון. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הגדרה בחוק טיבי, יש הגדרה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו רוצים לבוא ולחסוך מחברות התעופה שלא יחששו בניהול הסיכונים שלהם - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא בגלל זה הם לא טסים לפה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה כן אחת הסיבות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להמשיך להגיד לי את זה, אבל אני גם דיברתי איתם. זה לא אחת הסיבות. הסיבות אחד זה ביטוח, שזו הסיבה המרכזית. והסיבה השנייה היא בטיחות אמיתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מדויק. זה לא מדויק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה לא מדויק? זה מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם אמרו את זה בעבר, עכשיו פחות. עכשיו פחות אומרים את זה. די כבר, נו, מספיק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם כאילו בוחרים בחברות התעופה על פני הצרכנים. זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבו רגע, שבו עם החברות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ועוד ש"ס, השקופים. זה עוזר לרב עם ה-11 ילדים, אתה רוצה להצביע נגדו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישבו עם החברות. כן. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אדוני, אפשר בשמה של ישראייר? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז חופש הצבעה זה טוב, בואו נצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן? << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אסף פריאל בשמה של ישראייר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יהיה טיסות, תמיד יהיה טיסות. אם זה כלכלי להם הם יבואו. זה שוק חופשי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רון, מספיק. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> בעניין הזכאות לכרטיס חלופי, אני רוצה להתחבר למה שאמר כבוד יושב-הראש, על אותה דוגמה עם הרב והמשפחה. יש כאן סיטואציה אבסורדית שהחוק מרחיב את הזכאות לכרטיס חלופי מעבר למה שקיים בחוק טיבי היום. בחוק טיבי היום יש אפשרות לתת כרטיס חלופי בנסיבות מסוימות וכשיש מקומות, אדוני יושב-הראש, בשעת חירום זו הבעיה העיקרית שישראייר וחברות אחרות נתקלות בה, שאין טיסות חלופיות. ולהכריח את חברות התעופה, מעבר כמובן להשבת התמורה, שאנחנו כמובן משיבים את הכרטיס, להכריח לתת כרטיס חלופי זה משהו שהוא לא ריאלי. הוא מגדיל את האחריות דווקא בשעת חירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היועץ המשפטי שלי אומר שזה לא נכון. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> ובוודאי שכתוב זכאות לכרטיס טיסה חלופי שמפעיל טיסה או מארגן חייב, רק שנייה איתי, ברשותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה לא צודק, אז בשביל מה להמשיך? תענה לו. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אני רק אומר, איתי, לפני שאתה עונה, זה יוליד הרבה מאוד תביעות ייצוגיות בטענה שאנחנו חייבים לספק כרטיסים חלופיים. כך זה מנוסח. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה סעיף הסמכה. זה לא, אבל זה סעיף הסכמה לשרה לקבוע צו. אז כשמסתכלים על סעיף הסכמה ואומרים שהוא יוליד תביעות, מקסימום יוליד תביעות נגד השרה לקבוע צו. הוא לא מייצר שום חבות של חברת התעופה. וגם היום חברת התעופה חייבת להציע כרטיס טיסה לנוסע, מה לעשות? כרטיס חלופי. << אורח >> קריאה: << אורח >> חלופי, לא, היא לא חייבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לכתוב אולי סעיף שאומר שמצב חירום, תתייחסו לנושא ביטוחי. שתהיה אפשרות כזאת. מה זה משנה איזה חוק? מה אכפת לי איזה חוק? למה שלא יהיה כתוב, אנחנו מדברים מכאן להבא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שתהיה התייחסות, שהשר יצטרך בצו גם להתייחס לעניין הביטוחי, אם צריך להתייחס אליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי החוק הוא זה שנותן הטבות לצרכנים. החוק הוא חוק צרכני שנותן בעצם הטבות לנוסע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז אני אעשה תיקון עקיף, מה הבעיה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה אומר היועץ המשפטי של הוועדה על החוק הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אני רוצה רק להתייחס להערה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, רק לדעת. מעניין אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. תירגע, רון, תירגע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. פשוט אני מכיר את איתי, אני יודע שזה, משהו פה לא מסתדר לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נגיד ככה: לרבות ההוראות הכלליות, אני חושב שאותם צריכים להעביר בלי קשר לוויכוחים. כיוון שזה מדבר במצב חירום שלא נצטרך להביא את זה לחקיקה. יבוא צו, נדון בצו. זה לא אומר שזה מתבצע, זה לא אומר שזה לא מתבצע. צריך לאשר את זה. לגבי הוראות המעבר, זה הוויכוח, שמתייחס למלחמה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרטרואקטיבי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לפי הסעיף המוצע עכשיו ניתן יהיה לקבוע צו לגבי מצב החירום הנוכחי, אבל צריך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין את הצו בידינו. כשיהיה צו נצביע עליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כשיהיה צו נדון, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן את זה כן לדעתי צריך להעביר, על מנת שבפעם הבאה לא נצטרך לעשות חקיקות וכל הדברים האלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא? זו העבודה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. לא צריך אבל, לא צריך סתם עבודה. אפשר בצו. יבוא לוועדה, הוועדה צריכה להחליט. יהיה דיון, חברי הכנסת, נשמע את האנשים. אבל גומרים את זה בישיבה אחת וגומרים את העניין הזה, או שתי ישיבות. לגבי הוראות המעבר, מה שאתה אמרת, זה אני מוכן לדון בזה, אין בעיה. אנחנו לא זה. לכן זה לדעתי אנחנו כן צריכים להעביר. לגבי הוראות מעבר, נדבר עליהן. אם צריך את הוראות המעבר, לא צריך. איזה הוראות מעבר צריך. זה מקובל עליי, אין לי בעיה. זה מקובל עליך? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא חושב שצריך לשנות, אבל זה יותר טוב מכלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנים. אנחנו רק קובעים סמכות להביא צו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הסמכות הזאת מדאיגה. זה לא שיש לנו פה שרים כאלה מוכשרים ורגישים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל יש חריגה גם בזה. גם בזה שיש מלחמה זה לא - - - מה אני יכול לעשות? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אבל אני לא מכיר את היהלומים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך יהלומים. היא לא תהיה, בעוד 10 שנים היא גם תהיה שרה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ואם זה יהיה בעוד שנה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעניין הזכאות לכרטיס טיסה חלופי, זה נושא שהצעת החוק הממשלתית לא התייחסה אליו. - - - של רת"א, הזכאות הזאת לנושא קיימת. נושא הזכאי במקרה של טיסה שבוטלה להשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע. השאלה שעלתה כאן בדיון וגם אני העליתי אותה היא שאלה פרשנית. איך אנחנו מפרשים בעצם את ההגדרה של כרטיס טיסה חלופי. יושב-הראש הנחה אותנו לנסח מחדש את ההסמכה בעניין הזה, כך שלמעשה שרת התחבורה תוכל לקבוע צו לפי הסעיף הזה גם לעניין כרטיס טיסה חלופי. לערוך בעצם התאמות מסוימות בזכאות הזאת כדי לאפשר לנוסע להגיע ליעד הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו. אבל אם לא קובעים את ההוראה הזאת הזכאות של הנוסע שרירה וקיימת, אין בה שינוי. אני חושב שזו הוראה שמאזנת גם בין הזכויות של הנוסע לפי החוק וגם עורכת את ההתאמות הנדרשות לעניין הפעילות של חברות התעופה במצב החירום. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> האם אפשר להציע במקום "חייב" "צריך להציע במקרים המתאימים"? כי אין חובה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע מה זה המקרים המתאימים, צריך להגדיר. המקרים המתאימים ייקבעו בצו. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> יש בחוק אבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין צו כרגע. יהיה צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצו אומר שהזכאות תחול בשינויים כפי שיקבע. כלומר בצו שיובא לאישור ועדת הכלכלה יהיו בעצם שינויים. ואני מניח שבהתאם גם למאפייני מצב החירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי איפה הבעיה? כשאתה נגיד עכשיו, הוא צריך להביא לך חליפי לישראל. הוא לא יכול להביא לך אותו. אבל הוא יכול להביא לך לנסוע לאתונה ומאתונה אתה יכול לנסוע לישראל. הוא מקרב אותך ליעד. וזה לא קיים בחוק. אז פה הכנסנו את האפשרות לקרב אותך ליעד וזה גם כן בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בכפוף לחובת גילוי כמובן, שהוא צריך להודיע לנוסע בצורה ברורה על זכאותו לבחור בין האופציה של השבת תמורה לאותו כרטיס טיסה חלופי עם השינויים שייקבעו לעניין זה בצו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אתה רצית להגיד. אתה תבעת בבית משפט? << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אני יש לי תיק בבית משפט עכשיו בטיסה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם יש תיק למה אני צריך להתייחס על זה עכשיו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באופן כללי, רק באופן כללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שבית המשפט יקבע, יקבע. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> בעניין כללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה רוצה באופן כללי תתייחס כללית. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> הצו של שרת התחבורה יכול להיות רטרואקטיבי או שזה ברור בחוק שהוא לא יהיה רטרואקטיבי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא יכול להיות רטרואקטיבי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוא יכול להיות רטרואקטיבי, אבל הוא לא, רגע אדוני. ההצעה שלנו היא שעד שהחוק הזה יתחיל, כלומר נגיד הוא יתחיל עוד שבוע, לא יהיה רטרואקטיבי לתקופה שלפני שבוע. כלומר, לא יהיה רטרואקטיבי מתחילת "חרבות ברזל". כל מה שיהיה רטרואקטיבי ל-"חרבות ברזל" יהיה עכשיו, בחוק הזה. ייקבע פה על ידי החברים בשלוש קריאות, מה שאדוני יעביר. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אז רק שזה יהיה רשום בצו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה רשום. זה רשום בסעיף 4. אבל אם אחר כך יהיה עוד אירוע חירום, תהיה עוד הסלמה חלילה, את זה כן אפשר יהיה לקבוע גם רטרואקטיבית, לא מלפני תחילת החוק. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> וזה מאוד ראוי, תודה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> יש רק עוד הערה אחת לגבי הסעיף הזה. נשמטו כאן המילים, אני חושב שנשמטו לכם המילים "בכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה". סעיף קטן (3) מבוסס בעצם, הוא כולל את כל האלמנטים של סעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת מקומות פנויים? עזוב אותי מזה, באמת. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> בבקשה. בסעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי הנושא של כרטיס חלופי מותנה בקיומם של מקומות פנויים בטיסה. תסתכלו בחוק העיקרי. מה שעשיתם כאן, לקחתם את כל האלמנטים של סעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי והשמטתם את המילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני אגיד ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, תקשיבי. אתה יכול לתת לו כביכול לפי החוק הקיים, עזוב את התיקון, אתה יכול לתת לו את התמורה שהוא שילם. נכון? במקום החליפי. אבל אם הוא קנה כרטיס ב-200 דולר ועולה לו להגיע לישראל 7,000 דולר, מה קורה במקרה הזה? אנחנו רוצים שאתה תקרב אותו כמה שיותר לפחות. זה הכול. אל תיתן לו את ה-200 דולר ותגיד נגמר ותשאיר אותו בחו"ל לאנחות. זה לא ילך הסיפור הזה. וזה חוק טיבי, שנותן את ה-200 דולר ודופק אותו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, החוק היום כבר אומר הכרטיס החלופי הוא בתנאים דומים ובכפוף למקומות פנויים בטיסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תיקונים טובים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה שהשרה יכולה לעשות זה לעשות שינויים. זאת אומרת מה שהיא לא שינתה חל החוק המקורי. לכן הפתרון יהיה בצו. אני חושבת שאנחנו מסכימים עקרונית, לפחות משרד התחבורה מסכים עקרונית שאין כוונה לא להעיף נוסעים אחרים מהטיסה ולא חובה להציע במחיר כפול או משולש. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אבל הנוסח של א(3) לא גורע מ-3(א)(2) לחוק העיקרי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה שיגרע זה רק מה שהשרה תכתוב בצו שגורע. ככה הסעיף חל. כלומר, עושים שינויים על הזכאות המקורית. לכן השינויים יפורטו. חברת תעופה, ריינר לדוגמה, היא תציע. אז עכשיו אתה לא תציע את הכרטיס החלופי עד לרנקה כי הוא עולה יותר? לא, אתה תציע אותו. יופי. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אנחנו מדברים פה, הכנסתם פה את כל האלמנטים של החוק העיקרי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא הכנסנו את כל האלמנטים. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כרטיס חלופי ליעד קרוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, שנייה. אני רגע אענה לך משפטית. המונח "כרטיס טיסה חלופי" מוגדר. הוא מוגדר בסעיף ההגדרות בחוק, כמשמעותו בסעיף 3(א)(3) שאכן מדבר על תנאים הדומים ככל האפשר בכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה. ההגדרה הזאת קיימת כאן. השרה תוכל לערוך שינויים בעצם בזכאות הזאת לפי פסקה (3) בצו שיובא לאישור ועדת הכלכלה. אין צורך לחזור שוב על התיבה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> הבנתי. אז הביטוי "כרטיס טיסה חלופי" בפסקה (3) כאן בתיקון הוא בעצם על בסיס ההגדרה בחוק העיקרי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נשאר בסעיף ההגדרות בכפוף לשינויים שהשרה תקבע. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אוקיי. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> תורשה לי הערה לעניין הזה? אני עו"ד אדם לוין, אני מייצג לא מעט נוסעים בתחום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שרק עורכי דין יש פה. מה? << אורח >> אדם לוין: << אורח >> כמו שאמרתם, נהייתה תעשייה. הקושי עם ההצעה הזאת היא שהיא משאירה את הנוסע כמעט באותו מצב. אני אתן דוגמה: עכשיו בחודשים האחרונים יש כמה חברות שהציעו לנוסעים 'תגיעו ללרנקה או תגיעו מלרנקה'. משפחה של ארבע נפשות נדרשה לשלם 800 דולר לכרטיס מישראל ללרנקה או מלרנקה לישראל. אז לכרטיס שקנינו, לצורך העניין אני קניתי בינואר לגרמניה ב-600 דולר, פתאום מציעים לי להגיע ללרנקה, אבל עולה לי מעל 3,000 דולר לחזור לישראל. לכן ההצעה הזאת אולי מקרבת אותי, אבל בלי שאני אדע לשחות את הדרך לישראל אני לא אחזור לארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר לו את זה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> יש את סעיף 16 לחוק. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> שקובע? << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> שקובע שזה לא גורע מזכותך, מזכות הנוסע לתבוע פיצוי לפי כל דין אחר. אם תוכל להוכיח נזקים. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> אבל מה הבעיה? שאם הגדרנו את הטיסה החלופית כך, טיסה חלופית היא כזו שגם לא יוצאת מישראל. על הדרך מישראל ללרנקה או מלרנקה לישראל לכאורה הסעיף הזה מחריג את זה ואומר לא, הכרטיס החלופי כבר ממצה את הזכות. אז את צריך להגדיר. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אני אמרתי את זה קודם לפרוטוקול ואנחנו סברנו שזה מחריג ואין צורך לכתוב את זה במפורש, לכן היה לי חשוב לומר את זה לפרוטוקול. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> כמי שקורא את התיקים האלה בבית משפט, הסעיף לא מספיק ברור בעניין הזה. זה ראוי לחדד, שזה לא כולל את המקטע בין לרנקה לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישיבה הבאה נצביע. עד אז אני אשכנע אותם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> סליחה, אבל גם מבחינה משפטית השאלה האם יש פה סיכול של החוזה או שיש לך זכות לפיצויים האלה זה לא clear cut, סליחה שאני אומרת. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> אני לא מדבר על פיצוי. זה לא רכיב לפיצויים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אתה מדבר על פיצוי על הפרת חוזה. זה מה שאתה מדבר, כן. אז הפיצוי על נזקים על מה, באיזה עוולה? באיזה עילה? רשלנות. בסדר. אז תלך לבית משפט ותתבע על זה. זה יהיה לגופו של עניין. לפי חוק שירותי תעופה אנחנו סבורים, אדוני, שבמקרה הזה כשחברות התעופה לא יכולות לטוס לישראל, הן לא יכולות לטוס לישראל, יש פה מלחמה. דובר והוסבר, מה לעשות? אני מדברת על המצבים הקיצוניים שבוטלו פה כל הטיסות. הסעיף הזה הוא סעיף שמקל על הנוסעים. אני מבינה שיש בהחלט הנוסעים נמצאים במצוקה. אבל אני לא חושבת שאפשר לקבוע בחוק שהם זכאים פה לפיצוי לפי חוק. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> שוב, זה לא פיצוי. לחוק יש יעוד. אי אפשר לתבוע מחוץ לחוק. כשאני מגיש תביעה לבית משפט - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> למה? זה כתוב בסעיף 16 לחוק. סעיף 16 לחוק קובע בצורה ברורה שהחוק הזה לא גורע מיכולת לתבוע פיצוי לפי כל דין אחר. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> אבל הפרשנות הריאלית של בית המשפט היום היא שיש איחוד עילה, שאפשר לפי החוק ואפשר לפי אמנת מונטריאול. אם תגישי תביעה לבית משפט ותאמרי רשלנות ונזיקין בית המשפט ידחה את התביעה על הסף. אין סמכות לקבוע מחוץ. ולכן חשוב להגדיר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לא קשור לאמנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו יצאה הודעה. מי זאת ענקית התעופה האירופית שדוחה את החזרה שלה. זה בשביל רון כץ. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> כל הקבוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע מי זאת ענקית התעופה. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> כל קבוצת לופטהנזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לופטהנזה. הם אומרים למרות הפסקת האש הם לא רוצים להגיע. עדיין הפסקת האש היא נזילה פה. רואים את זה, מה? << אורח >> אדם לוין: << אורח >> אם רק לסכם את הנושא, בדיוק עלה החידוד הזה שצריך להראות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו שלחו פוש. זה לצורך הח"כים שאומרים שאין צורך לשנות כלום. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> לסכם, במצב הזה, בנקודה הזאת צריך להבהיר האם הכוונה פה היא באמת שנושא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אנחנו לא באים עכשיו לשפר את המצב בבית המשפט. אנחנו רוצים לשפר את המצב של האזרחים ושל נוסעים ונפגעים כתוצאה מזה ושל החברות שייקחו אותם. אולי אתם לא מבינים, כל אחד עכשיו בא לשפר את המצב שלו באיזה מקום. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> רק לדייק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא המצב שלנו כרגע. זה לא התפקיד שלנו. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> אדוני צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה בית המשפט יחליט, יחליט, זה לא מעניין אותי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אפשר להשיב לנוסע את התמורה והוא יסתדר עם זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה עכשיו אולי שניתן גם - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בגלל זה יש את הסעיף הזה שמאפשר משהו שהוא קצת יותר טוב עבור הנוסעים. << אורח >> אדם לוין: << אורח >> הוא לא נותן לי שום דבר טוב יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, בואו נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ב). << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול להיקבע לגבי כלל הטיסות או לגבי חלקן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי בבקשה. מדובר בעצם על צו שייקבע לפי יעדים? למה התכוונתם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אולי לפי יעדים. סתם, אני מדברת על הוראת השעה שאנחנו מציעים כרגע בסעיף (3) ואנחנו רואים שהנושא של כרטיס טיסה חלופי מקורב אנחנו מציעים אותו רק לגבי חברות שביטלו לחלוטין את הטיסות שלהן ישראל. אז אפשר יהיה לעשות בעצם צו חלקי. שלא יחול על כולם. כמובן צריך להיות קריטריון שוויוני וענייני ולא יכול להיות רק לחברת תעופה X. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אבל רננה, כאן לא כתבת את כלל הטיסות, זה רק ב-(3). << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. אני אומרת, מבחינת הסמכה, סעיף ההסמכה הוא סעיף לקבוע או צו לכלל הטיסות או לגבי חלקן. אדוני, מה שהצו יאמר, בתקופה הקובעת טיסות שתוכננו מיום א' עד יום ת'. (ג) לגבי התקופה הקובע יחולו הוראות אלה: (1) היא תחול בתקופה שבה הוכרז על מצב מיוחד ויכולה לחול מיום תחילתו; (2) היא לא תעלה על 60 ימים, ולעניין שלילת פיצוי לפי סעיף קטן (א)(2) לא תעלה על 45 ימים; (3) השר רשאי להאריכה בהתקיים התנאים שבסעיף קטן (א), ועל ההארכה יחולו הוראות סעיף זה; (4) בוטלה או פקעה ההכרזה על מצב מיוחד, תסתיים התקופה הקובעת ביום הביטול או הפקיעה, לפי העניין; המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וברשומות הודעה על מועד סיום התקופה הקובעת; (5) חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הוצא הצו, יקבע השר בצו את סיום התקופה הקובעת בלא דיחוי; צו כאמור אינו טעון התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (ד) בסעיף זה, "מצב מיוחד" – כל אחד מאלה: (1) מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (2) אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה; (3) מצב חירום שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי בבקשה את הסעיפים שהקראת, ובפרט תתייחסי לפסקה (1) שבסעיף קטן (ג)לעניין התחולה רטרואקטיבית למעשה מתחילתו של מצב החירום, של המצב המיוחד. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. אז (ג) בעצם אומר, הוא הוראות פרוצדורליות, אבל גם מהותיות, לגבי הצו עצמו והמגבלות שלהם וכו'. כלומר, נגיד צו, כל פעם אפשר ל-60 יום. או אם אנחנו מבטלים לגמרי, אם רוצים לגמרי לבטל את הפיצוי ל-45 יום ואם נרצה להאריך את זה נצטרך לבוא לוועדה לאישור. ויצטרכו להתקיים התנאים שקראנו בסעיף קטן (א) כדי שבכלל יהיה אפשר להאריך את זה. מה זה מתחילת מצב החירום? בואו נדמיין, סליחה, לצערי, נדמיין אירוע עתידי, מלחמה עתידית. אז גם כמו שלקח לנו זמן בזמן הזה לוקח שבועיים-שלושה, חודש, בכלל להבין אם צריך להתערב בשוק, אם לא צריך להתערב בשוק. לקבל נתונים מחברות התעופה וכו' ואז לבוא לוועדה ובעצם נוכל להחיל את זה אחורה מתחילת מצב החירום. זאת ההצעה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אם הצו יבוא אחרי שלושה חודשים גם נראה לכם להחיל את זה רטרואקטיבית? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני מקווה שנעשה את העבודה שלנו כמו שצריך ונבוא כמה שיותר מהר. בסוף הצו בכל מקרה לא יכול לחול יותר מ-30 יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יביאו לך צו או תיקון צו זה יבוא לוועדה ואז אתה יכול באותו רגע להתייחס בנסיבות הקיימות. אתה לא יכול לדעת מה יקרה בעתיד. זו הכוונה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> וגם נגיד שלפעמים מקצועית אתה צריך את הכמה ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אנחנו נותנים אפשרויות, אתה מבין? זה הכול. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אם נכון לעשות או לא נכון לעשות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל היא אמרה שלוקח לצורך העניין שבועיים-שלושה, חודש, בשביל להביא את הצו. שאלתי שאלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בשביל לאסוף נתונים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> להחיל רטרואקטיבית על כל השנה. זאת השאלה, האם נכון לקבוע תוך כמה זמן צריך להביא את זה. כמה זמן אפשר להחיל אחורה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אז שוב, כמו שנאמר פה, אתם מאשרים את זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כמה, באמת? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה לכבול את הידיים של השר? ישקלו לפי הנסיבות, יביאו את זה לפה ונראה. למה מהיום אני אגיד לו אתה לא יכול ככה ואתה כן יכול ככה? אז אפשרנו באופן כללי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו התחילה הרטרואקטיבית. הצו יכול בעצם לחול אחורה החל מתחילתו של המצב המיוחד. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כן. אבל איתי, חזקה עלינו, אנחנו באמת אמורים לעשות את העבודה שלנו כמו שצריך. והוועדה פלוס שר הכלכלה, אם אנחנו נבוא וישאלו אותנו - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עשיתם עכשיו את העבודה כל כך טוב, אנחנו עכשיו אחרי שנה ועכשיו מגיע. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה לא הוגן. כי אם תחשוב על קורונה, בקורונה הם היו סגורים בסגר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שאתם במשבר מהקורונה, לפי מה שאני רואה. אתם רק על הקורונה מדברים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> תזכיר החוק פורסם ב-30 בנובמבר. אנחנו כבר חודש אחרי הפרסום שלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה במאי, במאי 2024. לקח כמה חודשים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מאי 2024, נובמבר וגם מאי, זה מאוקטובר זה חתיכת זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל צריך, אנחנו גם עיכבנו, זה לא נכון. אנחנו כוועדה עיכבנו את זה כי לא רצינו לפגוע בצרכנים בגלל חוק טיבי. רצינו לראות מה קורה בשטח. וכאשר המצב בשטח החמיר והחמיר אז הבאתי את זה לדיון. אני לא מוכן לקחת אחריות על העלאת המחירים ועל זה שאנשים נשארו בחו"ל ולא יכלו לחזור. ולהגיד לי הכול יתברר בבית משפט. אז זה לא מתאים אז כן הבאתי את זה לדיון. עכשיו זה תלוי בח"כים. אם הם רוצים להשאיר את המצב כפי שהוא ומה יהיה יהיה או רוצים באמת לנסות לפתור את הבעיה. כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק חידוד קטן לעניין סעיף קטן (ג). למעשה מדובר כאן על התקופה הקובעת. אבל אני מניח שיתכן מצב שבו יאושר צו בוועדת הכלכלה, תבקשו להאריך אותו ולעשות איזה שהוא שינוי בכל זאת במשטר ההטבות לפי סעיף קטן (א). אז צריך יהיה לחדד כאן שמדובר לא רק על עצם הארכת התקופה, אלא גם על קביעת השינויים בהטבות לפי החוק. אני מניח שלכך התכוונתם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה יהיה צו חדש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל אתם כתבתם שהשר רשאי להאריכה ועל ההארכה יחולו הוראות סעיף זה. בהארכה אני מניח שהתכוונתם שכן תהיה אפשרות לקבוע שינויים במשטר ההטבות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי, צריך לחדד כאן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם צריך אז כמובן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הערות לסעיף הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוראת שעה – חרבות ברזל 3. על אף האמור בהוראות פי החוק העיקרי - (1) לעניין טיסה שמועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לגביה הוא בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) – ההוראות לפי סעיפים 6(א)(3) ו-8(ב)(1) לחוק העיקרי וההוראות לפי סעיף 18 לחוק העיקרי לעניין זכאות של נוסע שטיסתו בוטלה או הוקדמה כמפורט לפי ההוראות האמורות לפיצוי כספי – לא יחולו; (2) לעניין טיסה שמועד הטיסה הנקוד בכרטיס הטיסה שהונפק לגביה הוא בתקופה שמיום י"ח בכסלו התשפ"ד (1 בדצמבר 2023) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024) – ההוראות לפי סעיפים 6(ג)(1), 8(ב)(1) ו-18 לחוק העיקרי לעניין זכאות של נוסע שטיסתו בוטלה או הוקדמה כמפורט לפי ההוראות האמורות לפיצוי כספי – לא יחולו, ובלבד שמפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הנוסע קיבל ממפעיל הטיסה, מהמארגן או מנותן שירותי סוכנות הנסיעות הודעה על ביטול הטיסה או הקדמתה, לפי העניין, 3 ימים לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה; << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אפשר הערה על התקופה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, שנייה. היא עוד לא הסבירה בעצם את הרציונל שעומד מאחורי התקופות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני רק אגיד שכאשר פרסמנו את תזכיר החוק בנובמבר, מה שדיברתי עליו, פרסמנו בעצם על ביטול הפיצוי הכספי עד סוף עונת החורף של 2024. כלומר עד 31 במרץ 2024. אחר כך היה דיון פנים ממשלתי עם משרד המשפטים, עם הרשות להגנת הצרכן, רת"א עשתה עוד בדיקה מול חברות התעופה שכן טסו לגבי היכולת לתכנן טיסות ולגבי התנודתיות בביקושים שהייתה בתקופה ההיא, שהיא הדבר שמאוד לא אפשר לתכנן טיסות ולפי זה זה הוצע. אז בעצם בטיסות שבוטלו עד ה-30 בנובמבר אין זכאות לפיצוי בכלל. לטיסות שבוטלו אחר כך עד ה-29 בפברואר, אם מפעיל הטיסה נתן הודעה מוקדמת פחות משלושה ימים הנוסע יהיה זכאי לפיצוי. אם מפעיל הטיסה נתן יותר משלושה ימים לא יהיה זכאי לפיצוי. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> מה קרה ב-1 במרץ, למה עצרנו ב-29 בפברואר? הרי ה-27 בנובמבר 2024 נכנסנו להפסקת אש עם לבנון. בין ה-29 בפברואר ועד ה-27 בנובמבר קרו פה עוד, כולנו מכירים, עוד הרבה אירועים. כולל נדמה לי ב-6 בנובמבר טיל שנחת בשטח של נתב"ג. היו פה בכל יולי, מאז החיסול של פואד שוקר ואחר כך היה נסראללה - - - << אורח >> תא"ל שמואל זכאי: << אורח >> לא זכור לי שחברת ריינר בתקופה הזאת טסה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני תכף, כשיתנו לי לדבר בעניין של ריינר אז אני אגיד בדיוק מה ריינר צריכה כדי לחזור. ואני חושב שההערה הזאת היא לא במקום, כי אני מדבר באופן כללי. אם החוק, החוק הוא לא חוק של ריינר, החוק הוא של כולם. והחוק נועד להחזיר גם את חברות התעופה, גם לאפשר את הורדת המחירים, גם לאפשר לצרכנים לנסוע לחו"ל וגם ליצור איזה שהיא ודאות משפטית. אז קודם כל, אם אנחנו מדברים על התקופות, שמישהו יסביר למה 29 בפברואר זה תאריך קדוש. אני חושב או שמאריכים את כל התקופה עד ה-27 בנובמבר או שיוצרים חלון נוסף, באזור יולי-אוגוסט-ספטמבר, כולנו יודעים שלא היו טיסות. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם באפריל הייתה מתקפת הטילים האירנית הראשונה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אם אפשר להסביר. אנחנו בדקנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם עשו בדיקה רצינית בעניין הזה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו בדקנו את התאריכים. בעצם מה שהנחה אותנו זה לבוא ולראות איך התנהלו הביקושים. בעצם, שוב פעם, העיקרון שנקבע בצו שאנחנו גם בהוראה הרטרואקטיבית מיישמים אותו פה, זה בעצם היכולת של חברת תעופה להיערך לשינויים ולתכנן את לוח הטיסות שלה או לשנות אותם. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כתבתם את זה גם בדברי ההסבר, ישי. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, תן לי בבקשה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לא, לא, בסדר, כתבתם את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אז תן לי לסיים בבקשה. עד ה-30 בנובמבר ראינו שהיה באמת כאוס מוחלט בכל נושא התכנון ובאמת לא היה פה, היה עצירה לבוא ולבטל לחלוטין את תקופת הביצוע. ראינו שהתקופה שאחרי זה עד ה-29 בפברואר כן היה יכולת לחברות התעופה שכן פעלו, הייתה יכולת של חברות התעופה לבוא ולתת הודעה מוקדמת. מעבר לזה היה באמת בעייתי. אנחנו כן עשינו בדיקה, איתי, לגבי תאריכים נוספים לבקשת הוועדה. אנחנו כן מציעים לגבי שלושה תאריכים נוספים, דיברנו על זה שאנחנו רוצים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד טווחי תקופות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> עוד טווחי תקופות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהיה את המתקפה באיראן כן ביטלו טיסות, מה אתם רוצים? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו מציעים מה-12 באפריל עד ה-18 באפריל. מה-3 באוגוסט עד ה-8 באוגוסט ומ-1 באוקטובר עד ה-5 באוקטובר. מה שקרה בתקופות האלה זה המתקפה האירנית הראשונה, חיסול הנייה והמתקפה האירנית השנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החיסול השפיע פה על הטיסות? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כן. ומה שראינו שקרה זה שבאמת נוצרו נסיבות כאלה שבאמת היו שינויים דרמטיים בביקושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז זאת ההמלצה שלכם. בסדר, נכניס את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה עם התגובה שלנו? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> מה עם 17-18 בספטמבר, לפי פרסומים זרים, הביפרים. אחר כך התקיפה של 800 מטרות ב-23 בספטמבר בלבנון. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> יש גבול כמה על כל דבר. אנחנו לא מוכנים לבוא ולבטל באופן גורף לכל תקופת מלחמת "חרבות ברזל", בשום פנים ואופן לא. לא מוכנים. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לא הצענו באופן גורף. << אורח >> תא"ל שמואל זכאי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אפשר? הרי הוויכוח הזה הוא יכול להיות אין סופי. צריך לאזן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אמרנו, נקבל את ההמלצה שלכם. << אורח >> תא"ל שמואל זכאי: << אורח >> זאת ההצעה הממשלתית לאיזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה, אני אתכם בעניין הזה. << אורח >> תא"ל שמואל זכאי: << אורח >> צריך לנהוג בהוגנות מול חברות התעופה, אבל מצד שני אי אפשר לרמוס את זכויות הנוסע על פי החוק ולעשות את זה כאסופה. אחרי שבדקנו באופן מקצועי, לא רק מה היה במלחמה. מה היה במלחמה אנחנו כולנו יודעים. מה הייתה השפעה על לוח הטיסות, עם לוח הטיסות אי אפשר להתווכח. ואפשר להתפלפל מפה עד להודעה חדשה. בסוף צריך לקבל החלטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם לאיזה קטגוריה אתם מבקשים לשייך את התאריכים האלה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לקטגוריה של ביטול. פסקה (2). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (2). << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לשלושה ימים? << אורח >> תא"ל שמואל זכאי: << אורח >> לא, לא שלושה ימים. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> עכשיו רק דבר אחד, ברשותכם. התאריכים נאמרו לנו עכשיו פעם ראשונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה, תגיד לי, אתה רוצה להחליף אותי? << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אתה מדבר מתי שאתה רוצה. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לגמרי לא. ביקשתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק יושב-הראש מדבר מתי שהוא רוצה. היא הצביעה לפניך, עם כל הכבוד לך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> רק אני אבהיר, סליחה. התאריכים שישי הקריא אנחנו הכוונה שלנו לביטול של הפיצוי לגמרי, בלי הודעה מוקדמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק בתאריכים האלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מדובר ב-20 ימים במצטבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מעבר למספר הימים, אני מדבר רגע על העיקרון או הרציונל. התקופה שהקראתם באוגוסט היא לא תקופה שבה אירע כאן אירוע ביטחוני בישראל, להבדיל מהתקופות של המתקפה האירנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם אומרים שזה השפיע על הטיסות. פחדו שתהיה מתקפה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> היו עוד אירועים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוודאי שהיו עוד אירועים. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> ציינו פה ביפרים, לפי פרסומים זרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הייתה מתקפת מנע בלבנון באוגוסט. נכון, היו כל מיני אירועים. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> היו כל מיני דברים. מה שהסתכלנו והנחה אותנו זה עד כמה היו שינויים. אני לא יודע להסביר את הפסיכולוגיה מאחורי זה, אבל עובדתית. בדקנו את זה לפי חברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אנחנו מקבלים את ההמלצה שלכם בעניין הזה. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אנחנו שמענו את התאריכים האלה פעם ראשונה עכשיו. אם נוכל להביא גם את העמדה שלנו ולהראות איך תאריכים נוספים השפיעו גם על לוח הטיסות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אבל אם גברתי מייצגת חברות תעופה זרות, שלא פעלה, אז מה - - - יכולה לתת לוועדה - - - << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> תתפלא. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אז מה הרציונל? << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> אני יכולה להביא אינפוט - - - << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> א', את לא פעלת. אז לכן בוודאי זה לא רלוונטי לגביכם. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> בריטיש פעלה בזמנים האלה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא, היא לא פעלה. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> בטח שכן. בריטיש הפסיקה עכשיו לפעול. בריטיש פעלה בתקופות האלה. בריטיש באוגוסט פעלה פה בישראל. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> טוב. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> באמת התאריכים הוצגו לנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, תקשיבו, נקצר. אלה התאריכים, לאחר בדיקה שעשו. אנחנו לא מצביעים היום. אם מישהו חושב שיש לו נתונים להביא להם, תביאו להם. אם הם יבואו ויגידו לי לקראת ההצבעה שהם רוצים עוד תאריך כי הם בדקו, נקבל את זה. אין בעיה. בדיקה מקצועית. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אנחנו רק מציעים שהחלונות לא יפחתו מ-14 יום. כי אז אתם תקטעו. אם חברת תעופה בגלל המתקפה האירנית באפריל הפסיקה לטוס ולא חזרה לטוס, אתם יוצרים איזה חיתוך מלאכותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אתה רוצה שזה יהיה לאורך כל התקופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל חיתוך של תקופות יהיה חיתוך מלאכותי. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> לא, לא לכל. ה-14 יום הם משמעותיים ברוח הוראת החוק ורננה יודעת בדיוק על מה אני מדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם בדקו את לוחות הטיסות איך זה השפיע. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש לך תמיד את האפשרות ללכת לבית משפט ולטעון כוח עליון. יש סעד בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, נמשיך לקרוא. רבותיי, נתתי לכם הזדמנות, תנסו לשכנע אותם. אם תוכיחו להם שזה לא נכון מה שהם אומרים, כי לוחות הזמנים לא זה וזה, אז אין בעיה, הם יביאו לנו המלצה. אבל בינתיים בנושאים האלה הגוף שממליץ לוועדה זה הגוף הממשלתי, לא הגוף שלכם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (3) החל מיום תחילתו של חוק זה וכל עוד עומדת בתוקפה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), לעניין מפעיל טיסה שהפסיק את כלל טיסותיו מישראל ואליה, לא יקבע השר הוראות לפי סעיף 9א(א)(3) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ויחולו על מפעיל טיסה כאחור ועל מארגן לעניין טיסות של מפעיל טיסה כאמור, הוראות כמפורט להלן לעניין זכאות נוסע לכרטיס טיסה חלופי בשל ביטול טיסה לפי סעיף 6(א)(2) לחוק העיקרי: (א) מפעיל טיסה או מארגן יציע, לבחירת הנוסע, כרטיס טיסה חלופי מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה מכרטיס הטיסה המקורי שהונפק לאותו נוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן או במועד מאוחר יותר, בתיאום עם הנוסע ובכפוף למקומות פנויים בטיסה, והכול במטרה לסייע לנוסע להגיע ליעד המקורי הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לו; (ב) מפעיל טיסה או מארגן המציע כרטיס טיסה חלופי כאמור בפסקת משנה (א) יודיע לנוסע באופן ברור על זכאותו לבחור בכרטיס טיסה כאמור ויקבל את הסכמת הנוסע לכך בכתב; אדוני, בסעיף הזה אנחנו מציעים לקבוע כהוראת שעה. לא להמתין לצו לשרת התחבורה, אלא שהוועדה בשלוש קריאות תאמץ את ההסדר שהוצע על ידי הוועדה לתקופת "חרבות ברזל" מכאן והלאה. שחברת תעופה שהפסיקה את כלל טיסותיה לישראל תציע לנוסע מה שנקרא ביצוע מקורב, מה שדיברת קודם. מכאן והלאה. החל מיום תחילתו של חוק זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה לשאול לעניין הזה. אנחנו התלבטנו אם נכון להתייחס כאן בנוסח הוראת השעה שנוגעת למלחמת "חרבות ברזל" לתובנות לפיצויים לפי החוק שהוגשו בתקופה הזאת. הוגשו למעשה בתקופה שבה חלה ההוראה רטרואקטיבית וניתן פסק דין. כלומר, נוסע הגיע תביעה לפיצוי. בית המשפט בחן את התובענה שלו והגיע למסקנה שלא חל לעניין זה כוח עליון או נסיבות מיוחדות והוא זכאי לפיצוי, אבל הפיצוי טרם שולם. השאלה מה הדין של הנוסע במקרה הזה? כלומר, האם חברת התעופה תידרש להעביר לו את הפיצוי? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> למיטב הבנתי, אם יש פסק דין אז אם חברת התעופה, היא יכולה לערער. אם היא לא מערערת היא חייבת לשלם. יש פסק דין. החוק לא מבטל פסקי דין קיימים. כדי לבטל פסק דין קיים צריך לפנות לערר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם היא מערערת הדין הישן חל. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני לא בטוחה בזה אדוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם רוצים הוראה כזאת צריך לקבוע את זה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר. אם אין פסק דין, הדין החדש יחול. אם יש פסק דין, גם בערעור הדין הקודם חל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש זכאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש זכאות, כן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם זה מה שהוועדה רוצה אז צריך לקבוע את זה לפי דעתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, זה מה שאני אומר. משרד המשפטים? << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> ד"ר תמר קלהורה ממשרד המשפטים. אם יש תיק שניתן בו פסק דין ופסק הדין חלוט ולא ניתן לערעור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא ניתן לערעור אין ויכוח. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> קודם כל, גם זה חשוב שייאמר לפרוטוקול. זאת אומרת לא יבקשו מצרכנים להתחיל להחזיר כסף. כאשר מדובר על תיקים וערעורים לדעתי זה צריך להיות ברור שהכוונה היא לערעורים שתלויים ועומדים עכשיו כדי שלא ייווצר מצב שבו חברות התעופה יתחילו להגיש ערעורים בשביל להביא לביטול. אני מוכרחה לומר שבחוקים שונים שאני העברתי בכנסת לאורך השנים ואשר הייתה בהם תחולה למפרע, אז החוק לא חל כאשר תיק היה תלוי ועומד. זאת אומרת אם יש היום, לדעתי אם יש היום תיקים שהם תלויים ועומדים בערכאת הערעור אז החוק הזה לא צריך לחול עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא יחול. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> שלא יחול. וכאשר מדובר בתיקים שהם בערכאה ראשונה אז בעבר חוקים במטריות שונות - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> חוקים עם הוראה רטרואקטיבית, תמר? << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> כן, כן. מה שאני רוצה לומר שלגבי תיקים שהם בערכאה ראשונה אז אנחנו לא החלנו את החוקים על תיקים שבהם כבר התחילו בשמיעת ראיות. זאת אומרת מצב שבו אדם נגיד רק אתמול מילא את הטופס של בית משפט לתביעות קטנות והגיש את התובענה, אנחנו חושבים שהחוק אולי כן יכול לחול. אבל אם כבר החלו בשמיעת ראיות אז אנחנו חושבים שהחוק לא צריך לחול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה? מה זה משנה ישמעו לא ישמעו? מה זה משנה? << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> השאלה כמה התיק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לשים קו. אם עדיין אין פסק דין אז שיחול החוק החדש. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> העמדה של משרד המשפטים אינה העמדה של משרד התחבורה או של רשות תעופה אזרחית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אבל בנושאים האלה משרד המשפטים קובע יותר מכם. אין מה לעשות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו חושבים שאם הוועדה חושבת, אנחנו בדיונים פנימיים, אם כבר אדם קיבל פסק דין וכו'. אבל אם רוצים לקבוע שיחול החוק הישן או שהוראת השעה לא תחול, כדאי לעשות את זה במפורש. כי אני לא יודעת להגיד לך האם בית משפט באמת בערעור לא יחיל את החוק הרטרואקטיבי. אז אם רוצים לעשות את זה. אבל אנחנו באמת חושבים במהות שחברות התעופה פעלו נכון ולא בסדר היה לחייב אותם בפיצויים בתקופה הזאת. זאת האמונה שלנו. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> אם אין הליך בבית משפט זה מקרה פשוט. אם יש כבר תיק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, בואו, שיהיה פשוט. אתם שמים אלף תנאים שגם השופט לא יידע מה להחליט. אני מציע דבר כזה פשוט: אם ההליך לא הסתיים בבית משפט קמא מה שנקרא, החוק החדש יחול. לא משנה באיזה שלב. הוא לא הוציא פסק דין. אם הוא הוציא פסק דין נגמר הסיפור. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ניתן פסק דין, סעיף (3). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם יהיה ערעור זה לפי החוק הישן, זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בזה נגמר הסיפור. ואם זה בהליך ערעור גם לפי החוק, מה קורה כשזה בהליך ערעור כרגע. אז יש כבר פסק דין, אז הוא לא יכול לתקן אותו. זה הכול. רק הוא יכול לשקול להגיד שפסק הדין לא נכון משיקולים אחרים, לאו דווקא מהעניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אנחנו ננסח הוראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להעיר משהו? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כן. אדוני אמר שבסוף הדיון ניתן יהיה להעיר הערה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל לא סיימנו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עוד לא עשינו את 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נסיים את זה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אפשר שנייה רגע לגבי ההצעה של יושב-הראש? אילנה מזרחי, הגנת הצרכן. אני בסוף חושבת שאם צרכן הגיש תביעה והיא בשלב מתקדם, כמו שתמר אמרה, לא עכשיו רק מילא את הטופס הראשוני ועוד לא שיגר ולא עשה איתה כלום, אז הוא כבר השקיע כאן מאמצים. הוא כבר הגיע למצב ולא מן הנמנע שהוא גם פנה לקבל ייעוץ משפטי ובדק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה את רוצה שאני אעשה? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אז אני חושבת שנכון יותר לאמץ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יודעת כמה הליכים יהיו אם מגיע לו או לא מגיע לו? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא. אבל אני חושבת שכשיש כלל מקובל ואין כאן עניין לחרוג ממנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תביעות קטנות, נכון? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כן. אבל בסוף תמר מדבר על המשמעות של מה שמקובל לעשות. ואני חושבת שמבחינה צרכנית יש גם עניין לשמר ולפעול בהתאם לקו המקובל הזה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> השאלה אם את לא פוגעת פה בצרכנים שלא הגישו והם עדיין בתקופת ההתיישנות. זה שהם לא הגישו תביעה למה הם צריכים להיפגע? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל כאן את פוגעת בכמות יותר גדולה של צרכנים, אז אנחנו מנסים למזער. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, אין משמעות לרטרואקטיביות אם מוציאים אותה החוצה על כל מי שהגיש תביעה, כל מי שמילא טופס. אז מה המשמעות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו, איפה שיש תביעה, אפשר לקבוע לצורך העניין אולי שאם התחילו ראיות אז ישלמו לו איזה משהו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אין ראיות. זה תביעות קטנות, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון שהצרכן יפסיד איזה כמה מאות שקלים. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> מי שהגיש עד 30 בנובמבר תביעה זה לא חל עליו. מי שיגיש מ-1 בדצמבר תביעה זה יחול עליו. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> עוד לפני יכולות להיות פניות של הצרכן לחברות התעופה. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> זה רעיון טוב. כי אחרת יהיו מלא משפטים ומלא פסקי דין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר לכם, באמת, אני לא רוצה לגרוע את זה בחוק. אבל החברות צריכות להיות הוגנות. למרות שהחוק תוקן, בן אדם הגיש תביעה, נגיד התחילו ראיות, תנו לו משהו, לפנים משורת הדין מה שנקרא. 1,000-2,000 שקלים שיהיה רגוע, זה הכול, על ההוצאות שהיו לו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו ממש נגד, אדוני. מדובר בהוראת שעה מאוד תחומה, לחודשיים הראשונים של המלחמה ואחר כך לעוד שלושה חודשים ואז עוד 20 יום. אין פה שום תיקון גורף ואין פה פגיעה גורפת בזכויות צרכנים. לא פגענו בהשבת התמורה, לא פגענו בזכויות לכרטיס טיסה חלופי, לא שינינו דבר בנושא ההלנה. מדובר פה אך ורק בפיצוי הכספי האוטומטי שמגיע ללא הוכחת נזק. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל כן חשוב לומר שהפרקטיקה כמו שהיא מתנהלת היום זה שחברות התעופה יודעות וערות לתיקונים שמבקשים לעשות לטובתם לביטול הפיצוי ולכן הן נמנעות ממתן הפיצוי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו מקבלים פניות, אל תגידי לא נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה לא נכון? אנחנו מקבלים עשרות תלונות על זה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני רוצה להשלים, אני רוצה בבקשה את הקשב של אדוני יושב-הראש. בסופו של דבר הפרקטיקה כמו שהיא מתנהלת היום זה שצרכנים פונים לחברות התעופה. וחברות התעופה ערות לתיקונים שהכנסת עושה בנושאים כאלה ואחרים. לכן הן מושכות בכוונה וגוררות ולא נותנות את הפיצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המצב, זה המצב. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> סליחה דוני, רק להשלים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זו אמירה כללית ופוגענית אפילו. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זו אמירה כללית שמבוססת על תלונות של הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה רגע. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> רק שנייה. בסופו של דבר, אחרי שהחברות מתנערות מחובתן החוקית כפי שהיא היום, אותו צרכן מגיע לתבוע בבית משפט. ואז שהוא כבר הגיש תביעה אז אנחנו עכשיו רוצים להחיל עליו, בניגוד לתפיסה המשפטית המקובלת, הוראות דין חדשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. מה לעשות? רגע, מה לעשות שהממשלה או מינהל הטיס אתם? רשות התעופה, חשבו, בדקו. באמת, החברות נפגעו שלא בצדק מה שנקרא, לא באשמתן. לא שלא בצדק. לכן במצב הזה גם אי אפשר להטיל עליהם את ההתחייבויות האלה. אין מה לעשות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל נקודת האיזון יכולה להציע כפי שמשרד המשפטים מדבר. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> אני מוכרחה לסייג את עצמי ולומר שהכלל שדיברתי עליו, הכלל המקובל הוא לגבי תביעות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאני רוצה להגיד לכם שהדברים צריכים להיות פשוטים. אם אנחנו לא נסבך את העניין במצב כזה ככה וככה, אז יהיה רק על זה דיונים. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אז תקבע תאריך. מי שהגיש עד אתמול, עד 30 בנובמבר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו מתנגדים מאוד. << אורח >> קריאה: << אורח >> - - - כי 50% מהטייסים היו במילואים. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אתה תמיד תוכל לטעון כוח עליון בבית המשפט והטענות האלה מתקבלות. אז האיזון נעשה לחברות התעופה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> תמיד אפשר לבזבז את הזמן של בתי המשפט, של חברות התעופה ושל הנוסעים. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אבל בגלל זה אני אומר, מי שהגיש עד אתמול, לפני שבכלל היו הדיונים האלה, לפני שההצעה הזאת באה לאוויר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ההצעה הזאת באה לאוויר ב-30 בנובמבר 2023. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, הערה כללית לעניין של חזרת חברות זרות לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, עוד לא. סיימנו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, לא הקראתי את 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקרא את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאמרתי, לא ניכנס לזה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ניתן פסק דין, לא יחול סעיף 3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וגם על ערעור, ככל שיוגש, יחול הדין הישן. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> לא ככל שיוגש. ערעורים שכבר הוגשו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוגש ערעור יחול הדין הישן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם ניתן פסק דין? << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> ובערעור חדש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ערעור חדש לא, הדין החדש. לא יוגש. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ניתן פסק דין, זה המפתח. אם ניתן פסק דין לפני תחילתו של החוק אז לא יחולו ההוראות הרטרואקטיביות. זה מה שאדוני ביקש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם ניתן פה דין, כן. בסדר. גם אם הוגש ערעור. כן, זה נשמע לי הגיוני, בסדר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בסדר, אם היה ערעור זה אומר שניתן פסק דין, תמר. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> לא, לא מספיק טוב בעניין. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בסדר. אבל על הכוונה את מסכימה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה את לא רוצה? << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> לא, אני אומרת, אלה שני דברים שונים. או שהתיק הוא חלוט. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, לא ניתן פסק דין חלוט סופי. לא דיברתי על ניתן פסק דין חלוט. ניתן פסק דין, גם בערכאה ראשונה. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> זה לא מקובל להגיד את זה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בסדר. הניסוח יניח את דעתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מה שאמרתי בהתחלה כן מקובל? << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עזבי. << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אם פסק הדין חלוט או לא. פסק דין הופך לחלוט אם לא מגיעים ערעור, הוא הופך לחלוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה גם רוצה לעבוד במשרד המשפטים לצורך העניין? אתה רוצה לעבוד שם? יושב-ראש ועדה כבר קיבלת. גם נציג משרד המשפטים? << אורח >> אסף רזיאל: << אורח >> אני עושה הבחנה נכונה מבחינה משפטית אבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאמרתי קודם היה מקובל עלייך? אני צריך שההסכמה תהיה של משרד המשפטים פה. רבותיי, אם הליך תלוי ועומד הדין החדש. בסדר? אם ניתן פסק דין זה פסק הדין בתוקף. לא יהיה שינוי על פסק הדין הזה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> ואם יהיה ערעור יכריעו לפי הדין הישן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון? זה בסדר? אם יש ערעור, לפי איזה דין? קודם אמרתי שבערעור יחול הדין החדש גם כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם אם עוד לא הוגש. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, הוא אומר הפוך מהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקובל עלייך? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, הן אומרות הפוך אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מקובל עלייך? מה קורה אם יש ערעור? לפי איזה דין? תגידו אתם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מתי הוגש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, הוגש. << אורח >> ד"ר תמר קלהורה: << אורח >> מה שמקובל זה לחתוך, ממה שאני מכירה, זה לחתוך לפי הליכים שתלויים ועומדים במועד החקיקה של חוק. אז אם יש היום ערעורים עליהם יחול הדין הישן. אם מחר בבוקר יוגש ערעור הוא כבר יהיה לפי הדין החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה מקובל. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אז למה לא בערכאה ראשונה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל יש עוד משהו. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אבל למה לא תלוי ועומד בערכאה ראשונה? למה רק בערעור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, לא, לא. שיהיה כתוב במפורש שאם יש פסק דין ועוד אין ערעור החברות לא יכולות להגיש ערעור. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אפשר להגיש ערעור אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה עשינו בזה? הם יגישו ואז איזה דין יחול? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, אבל יש הבדל. מותר להגיש ערעור על דברים אחרים. נגיד בית המשפט פסק שחברת התעופה לא הוכיחה כוח עליון. היא יכולה לבוא ולערער על זה ולהגיד כן היה כוח עליון וכן הוכחתי. זאת אומרת, אי אפשר לחסום אותם מלערער לגמרי. אבל אני אפשט לך רגע, אדוני, אם אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, רגע. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה אנחנו קובעים פה בסך הכול? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתם, מה שאני מבקש, לסיים את העניין עם משרד המשפטים ורשות התעופה ותביאו לנו נוסח. מה שמקובל, מקובל עליי, אין לי בעיה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בסדר. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתם. אבל אתם בכיוון מסוים. אנחנו מחפשים פתרון כולל. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אז אנחנו באותו קו ונישאר במקום הפשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכלס אני רוצה להפסיק את התהליך. שיהיה ברור העניין, שלא יתחילו עכשיו כל מיני תביעות, זה הכול. אם אין פסק דין בהליך מקדמי, כדי שיפסיקו את התביעות במקום. לא רוצה שימשיכו את התביעות. מה יקרה אחרי פסק דין ואם יש ערעור. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כדי שמה? שצרכן לא יקבל פיצוי שהוא רודף אחריו במשך חודשים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המצב. אני חייב, אני מאוד מצטער. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל מה המשמעות של הרטרואקטיביות, אילנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו חייבים לחתוך את העניין. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אבל אפשר לחתוך אותו לטובת הצרכנים, לפחות בנקודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, חייבים לחתוך את העניין. עזוב אותי מזה. כל העניין הזה של לא לסיים עניינים לא מקובל. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> לפי יומן בית המשפט מי שהיה לו מזל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לחשוב פה הולכים לקבל מיליון דולר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו חושבים שההוראה הרטרואקטיבית נכונה. אני אחזור ואגיד, הממשלה חשבה את זה כשהגישה את הוראת החוק. לא אמור לחול זכאות לפיצוי בתקופה הזאת. << אורח >> רונן ארויו: << אורח >> אז מה עם הליכים שתלויים ועומדים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד כאן, גמרנו את העניין. הם לגבי תיקים תלויים ועומדים בערעורים הם יחליטו מה לעשות. הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 4, הוראת מעבר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוראת מעבר 4. על אף האמור בסעיף 9א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, לא יקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים צו לפי הסעיף האמור לגבי טיסה שהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לגביה הוא לפני יום תחילתו של חוק זה. זה שאנחנו לא נעשה צו רטרואקטיבי אדוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי מצב החירום הנוכחי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעשה כל ההוראות שנוגעות למצב החירום הנוכחי ייקבעו כאן בחקיקה ראשית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עד תחילתו של החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עד תחילתו של החוק. אבל זה לא מונע, כמובן, משרת התחבורה להגיש צו לגבי מצב החירום הנוכחי, ככל שיהיה צורך בכך לעתיד. צופה פני עתיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו יש לי שאלה פשוטה. יש את הסעיף הזה שאומר צרכן יכול להגיש תביעה על כל פיצוי שהוא חושב שמגיע לו. נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שמירת דינים כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך זה עומד מה שאנחנו מדברים על תביעות קיימות, לא תביעות קיימות, איך זה עומד מול הסעיף הזה? אז צריך לתקן את הסעיף הזה בעצם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו מדברים רק על הזכאות לפי חוק שירותי תעופה, לפי חוק טיבי אדוני. הזכאות לפיצוי כספי. הפיצוי הזה שמקבלים אותו בסכום פיקס ללא הוכחת נזק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא משנה את הדין הכללי. אני משנה כאן רק את הדין שחל על חוק שירותי תעופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. עכשיו נשאר לנו העניין של הביטוח פלוס העניין של הפיצוי. כן, בבקשה. מה האוצר רוצה להגיד פה? << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> לגבי הערבות התייחסנו כבר. תוכל לחדד את הבקשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החשב הכללי אמר, ישבתם ואתם בעצם אומרים שזו לא הבעיה היום. אולי בהתחלה, מה שאמר מנכ"ל ישראייר, בהתחלה הייתה בעיה, היום אין בעיה. << אורח >> מוריה שליסל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם אין בעיה היום וזה לא שיקול, אז אני אצטרך לרדת מהעניין הזה. מה אתם אומרים? החברות. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> למה לא לתת לזרות בדיוק כמו שנותנים לישראליות? אם זה לא אישיו, אז למה נותנים את זה גם היום? ואם זה אישיו, אז למה לא נותנים גם לנו? שאותו תקציב, אפילו לא להגדיל אותו, חלקו אותו אחרת. הרי יש תקציב קיים. פשוט במקום לתת אותו לישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה קבעתם ערבות כל כך גבוהה? << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> פשוט תחלקו אותו אחרת, אל תגדילו אותו. תגידו גם הזרות יקבלו. ואז כל אחד בפרופורציונליות שלו יקבל בהתאם. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, אני לא יודע להגיד לאדוני מה יחזיר את כל חברות התעופה הזרות, אבל אני יכול להגיד לאדוני מה יחזיר את ריינר. דיברו פה כמעט שעתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה יחזיר את ריינר? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אנחנו דיברנו עם מנכ"לים ואמרו לנו ככה או אחרת. יש שלושה אלמנטים שצריכים להתקיים כדי שאנחנו נחזור לטוס בישראל. שלושה אלמנטים: אחד, תקף לגבי כל חברות התעופה, שזה שקט ביטחוני. השני זה תיקון הוראות החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כבר לא יעזור מה נכתוב בחוק אם אין שקט ביטחוני. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> זה נכון. אבל הדבר השני הוא תיקון הוראות החוק, כדי שתיצור ודאות משפטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה נתנו. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> היה פה נייר עמדה של הכנסת שפורסם ממש ערב הדיון כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את זה נתנו בחוק. נתנו, מה אתה רוצה? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> רגע. יש שם המון מספרים, אף אחד לא בדק כמה תביעות הוגשו לבתי המשפט. הם יהיו סתומים עכשיו במשך שנתיים, לדעתי, עם פי שתיים או פי שלוש תביעות שהיו בשנים האחרונות, רק על הדבר הזה. והדבר השלישי, אדוני, זה טרמינל 1. כדי שחברות הלואו קוסט ובמיוחד ריינר, כדי שהיא תוכל לחזור, אנחנו צריכים את טרמינל 1 פתוח. אני לא יודע איך, אבל שנה ומשהו אנחנו במלחמה ולקראת סוף המלחמה או לקראת הפסקת האש פתאום טרמינל 1 נסגר. אנחנו חייבים את טרמינל 1 פתוח כדי שנוכל לחזור לטוס מישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק בימי הלואו קוסט. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כן. אני מדבר בשם חברת ריינר. להוריד את מחירי הטיסות. כדי להוריד את מחירי הטיסות צריך לחולל כאן תחרות. וכשאני מדבר על חזרה לישראל אני לא מדבר על חזרה של קו אחד פעמיים בשבוע, אני מדבר על תוספת של אלפי מושבים, על כמעט 10,000 מושבים בשבוע. אני מדבר על לפחות או כ-10 יעדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם נפתח את טרמינל 1? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אמרתי, שלושת הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה יחזיר את כל הלואו קוסט? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני מדבר על ריינר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חברה אחת רק. מה? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> נכון. אנחנו יכולים להוסיף כ-10,000 מושבים נוספים בשבוע. אני חושב שכל אחד מבין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאיזה יעדים? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> עשרה יעדים מרכזיים. אני לא יכול להגיד אותם כרגע. אני יכול למסור אחר כך את הפרטים, אבל אני לא רוצה שזה יהיה און רקורד עכשיו, זה כבר מידע מסחרי. אבל זה יעדים מרכזיים. זה לא מכאן לחולון או תל אביב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא פותחים? יש עלות ענקית לטרמינל 1? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> זו שאלה לרשות שדות התעופה, שאני לא רואה נציג שלהם פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל למה לא פותחים אותם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> עלויות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> למיטב ידיעתנו הם רוצים לצמצם עלויות. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> זה עניין של עלויות. אבל אדוני, רק אני אדגיש, אם אפשר ברשותך לשאול שאלה. אבל מה זה אומר שקט ביטחוני? כלומר, לשיטתך גם אם טרמינל 1 ייפתח היום, ככל שאין שקט ביטחוני החברה לא תחזור, החברה בשמה אתה מדבר. אז מה בעצם הדרישה? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> שקט ביטחוני אני לא יכול להגדיר אותו. אבל אני חושב שגברתי בורחת מהבעיה. אם מחר האירנים - - - << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא, אני שואלת כדי להבין. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> האיראנים עוד לא נקמו, נכון? יש איזה שהיא הבטחה לנקום. בימים כתיקונם, אם נכנסו עכשיו להפסקת אש עם לבנון, בהנחה שמתקנים את החוק, פותחים את טרמינל 1, אני לא רואה סיבה למה אי אפשר, וזאת גם המטרה של הדיון, להחזיר את החברות. אבל אני רוצה לומר בכנות, כי אנחנו הגענו לפה לשני דיונים והגשנו ניירות עמדה ואמרו פה כל כך הרבה דברים לא מוסמכים. היו פה כל כך הרבה אמירות של מה המנכ"לים של חברות התעופה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההבדל בין האגרה בטרמינל 1 לטרמינל 3. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> יגידו החברים, אני לא יודע בדיוק. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בקירוב, 30 דולר ו-15 דולר, בקירוב. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> זה פי שתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז בואו ניתן להם הנחה ונגמר הסיפור, לא צריך לפתוח את טרמינל 1 בכלל. לתקופה קצובה, מה הבעיה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה מחייב שינוי חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן? אתה רוצה לראות איך אני מכניס את זה לחוק הזה? רק תגידו כן. לא צריכים, כבר אנחנו בסוף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתם בעד? מה הבעיה, תגידו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אנחנו במקום לתת פיצוי או מענק, כפי שאמרו לי מהחשב הכללי, שזה יעזור, בואו ניתן להם הנחה בנושא הזה. רבותיי, אנחנו צריכים לעשות משהו. אנחנו לא יכולים לדבר על חזרה של חברות, צריך לעשות משהו כדי שהם יחזרו. ובדיבורים זה לא עובד הסיפור הזה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מציעה לקיים פגישה עם רש"ת בנושא הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, רש"ת יגידו לי אם יתנו לנו את הפיצוי אין בעיה. תנו להם אתם. תראו, אתם לקחתם להם שני מיליון שקלים. נכון? בתקציב 2024, לקחתם להם שני מיליון. לפני זה לקחתם. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא, לא לקחנו תקציב 2024 שני מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מה שיש שיטה אתם לוקחים. אז מה הבעיה לתת להם חזרה? מה הבעיה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא לקחנו שני מיליון מתקציב 2024. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה לקחתם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בתקציב 2024? לא לקחנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, לקחתם שני מיליארד, לא מזמן זה היה. אולי ב-2023. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אתה מדבר על תקופת הקורונה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה היה במהלך הקורונה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> זה היה במהלך הקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, לקחתם. היה יתרה, לקחתם אותה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הרבה כסף שני מיליארד שקלים. זה לא מעט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על כמה מדובר תקציב? על כמה מדובר? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> כבוד יושב-הראש, כאמור, אפשר לקיים פגישה כזאת עם רש"ת. בסוף מדובר בתיקון חוק. אפשר גם לדבר על חלופה של פתיחת טרמינל 1 כפי שהם יקבעו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יכול לתקן את זה בחוק הזה. הרי אנחנו מדברים פה על הוראת שעה, נכון? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא, אדוני יושב-הראש, אפשר גם להנחות. שרת התחבורה יכולה גם להנחות אותם לפתוח את טרמינל 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו יכולים להכניס את זה בהסכמה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא, זו חלופה, היא על השולחן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל למה שיפתחו את טרמינל 1 אם אתם אומרים שזה עלויות כבדות מידי? ואתם יכולים לתת להם בהוראת שעה לטוס באותו מחיר, באותה אגרה, ב-15 דולר במקום 30 דולר בטרמינל 3. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> למען הסר ספק, אין לנו התנגדות לשנות את האגרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל-על משלמת את אותו כסף שמשלמות החברות על טרמינל 1 או שיש להם הנחה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אל-על, סאן דור משלמת את אותו מחיר. המחיר נקבע בהתאם לטרמינל. לאל-על גם יש הנחות אחרות בהתאם לגודל. אדוני יושב-הראש, אין לנו שום התנגדות לבחון את האגרות. אבל זה צריך לא על רגל אחת, צריך לבחון את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי ההצבעות? שבוע הבא. אז בואו תשבו על זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה שמציע אדוני יושב-הראש זה הפתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע אם זה פתרון, אבל זה יכול לעזור. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אין שום בעיה לבחון את זה. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אדוני, בוא תקפיא את האגרות, גם את העלייה של 2025 לכלל החברות, אולי זה יעזור להם להחליט לטוס. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לא, אבל חבר'ה, אנחנו מדברים על הבעיה כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת כל חברה שתרצה לטוס לישראל רוצים טרמינל 1, מה זה משנה? טרמינל 5 גם שעוד לא נבנה. היא תקבל הנחה באגרה, זה הכול. המדינה תפצה. זה יהיה התרומה של המדינה לכך שיחזרו חברות. אנחנו לא נתייחס לביטוח במקרה הזה, לא צריך את הביטוח. בזה נגמר הסיפור. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אנחנו מדברים, אדוני, על שגרה. בטיסה אנחנו טסים מטרמינל 1. אנחנו לא מבקשים איזה שהוא משהו שהוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מדברים על 15 דולר לבן אדם, זה מה שאתם אומרים. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אנחנו מדברים על האגרה בטרמינל 1. אם זה 15 דולר, אז כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר גמור. אני חושב שאתם, אני לא יכול להכריח אתכם. זה אתם רוצים להחזיר את הטיסות, צריך לעשות משהו שיחזרו. בדיבורים זה לא ילך. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני באמת מציעה שתנחה את הממשלה לעשות עבודה שתבחן את האגרות התעופתיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחשבו מה זה עושה למדינת ישראל שהטיסות מתקיימות והכול רגיל. תחשבו על זה גם כן. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אבל הם מבקשים משהו הרבה יותר פשוט. להבנתי עורך הדין של ריינר מבקש משהו הרבה יותר פשוט. הוא מבקש שיפתחו את טרמינל 1. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> נכון, זה מה שאני מבקש. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אדוני, חברות התעופה קיבלו מחירון לשנת 2025 שמציג 7% עלייה באגרות. בוא נקפיא את העלייה הזאת. או יותר מזה, בואו נוריד אותה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, מה שהם מבקשים זה לא תיקון חקיקה. הם בסך הכול מבקשים שיפתחו את טרמינל 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא חייבים לפתוח את הטרמינל, הם יכולים לנחות ב-1, אין שום בעיה. לא צריך לפתוח את 3. האגרה ב-1 היא יותר גבוהה מ-3. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, הפוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ב-3 יותר גבוהה מ-1. אז תעשה את האגרה של 1 ב-3, זה הכול. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני רוצה לטוס מטרמינל 1 עם אגרה של טרמינל 1. אם זה בלתי אפשרי ואני אקבל אגרה של טרמינל 1 - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלושה חודשים, ארבעה חודשים. רבותיי, אנחנו לא מדברים על כל השנה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, מדברים על פתרון זמני, עד ש-1 ייפתח. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הפתרון הזמני המוצע דורש תיקון תקנות. אנחנו לא מתנגדים. פשוט רש"ת לא פה. אין, צריך לומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני יכול לעשות את זה תיקון לחוק. אם אתם מסכימים, תבדקו את העניין. תבדקו אם זה גם יחזיר את הטיסות בצורה רצינית. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני מציעה שחברות יתחייבו שאם טרמינל 1 ייפתח הם באמת יחזרו. כי טרמינל 1 נפתח כמה פעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך לפתוח את טרמינל 1, זה כל העניין, לא צריך. ינחתו ב-3, תנו להם את האגרה של 1. מה הבעיה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אני רק רוצה לומר פה, להדגיש, שבתקופת המלחמה טרמינל 1 היה פתוח לפרקים כמה פעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל זה היה צרה צרורה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> כל פעם חשבנו שחברות יחזרו והן לא חזרו. זה צריך לומר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חלק מהחברות כן חזרו. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> ורבות אחרות שטענו שהן יחזרו, חלקן פה סביב השולחן, אמרו שהן יחזרו ולא חזרו. לכן אני אומרת, זו פגישה שגם כדאי לעשות עם רש"ת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהתחלה היה מצב די קשה. היום המצב הרבה יותר קל מאשר היה בהתחלה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> טרמינל 1 נסגר, למיטב זיכרוני, רק באוקטובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מעניין אותי טרמינל 1. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> גם באוקטובר לא חזרו, רק כדי לומר. רוצים להעמיד דברים על דיוקם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותי לא מעניין טרמינל 1. מה שאני מציע, זה עכשיו אני פונה אליכם. בסדר? אז עזרנו לכם בחוק הזה ועשינו שינויים לטובתכם בעצם ולרעת הצרכן הישראלי, נכון? בגדול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה בגדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לרעה בעניין הזה, לטובה בעניין אחר. כי אם אתם, אם יהיו יותר טיסות והצרכן לא ייפגע, יוכל לטוס ולדעת שיש לו ודאות חזרה מה שנקרא, אז הוא פחות נפגע במישור השני וגם המחיר שלו יירד. אתם צריכים אבל לבוא אליהם, הם יפנו לאוצר, ולבוא ולהגיד שאם יש שינוי כזה וכזה, לעשות את זה לתקופה מאוד קצובה של שלושה-ארבעה חודשים, אתם כן תחזרו. אם אתם לא תחזרו בכל מקרה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אז מה זה עוזר שניתן לכם הנחה אם אתם לא מצהירים שאתם חוזרים? מה? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> במהלך המלחמה פנינו לרשות שדות התעופה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אם זה יקרה אז ההנחה היחידה שתהיה זה לחברות הישראליות. גם ככה הן עושות. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> בתחילת המלחמה פנינו לרשות שדות התעופה בדיוק בנקודה הזאת והם סירבו. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> עזוב מה היה. בוא, עכשיו נתקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני מסביר לך שזה דבר שהאוצר יצטרך לסגור מולם. יש לזה עלות תקציבית. גם ככה, בגלל שאין הרבה נוסעים אז הם גם לא מקבלים מספיק תמלוגים מהעסקים שם וכל הדברים האלה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, רק חשוב להבהיר שבשבועות האחרונים אנחנו קיימנו שיחות. קיימנו שיחות על חזרה בשבועות האחרונים וסירבו לאשר לנו פתיחה של טרמינל 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא צריך לפתוח טרמינל 1. כמה צריך לחזור על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתם חוזרים לטרמינל 1? תנחת ב-3, מה זה מעניין אותי? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> ולחילופין החלה של אגרות טרמינל 1, פעילות מטרמינל 3. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה אנחנו נבקש תשובות מהרשות בדיון הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עכשיו כבר אתה מכניס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני אומר, תשבו אתם. קודם כל אתם, אני מבקש, תכינו תשובות עם החברות שאתם מייצגים אם הם מתכוונים לחזור. אני רוצה לראות שבאמת תהיה חזרה. אם אין חזרה מה אני צריך ללחוץ את המדינה על העניין הזה? זה אחד. כשנראה שיש חזרה הכדור עובר אליהם. ואז הם יצטרכו לשבת עם רשות שדות התעופה ולסגור את העניין התקציבי. כי זה עניין תקציבי, זה הכול. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, אני מאוד אופתע, ואני מתנסח בזהירות, האם אגף תקציבים יסכים לממן את ההפרש באגרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו מדברים על זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הוא יגיד שרשות שדות התעופה תממן את זה. ואז רשות התעופה תגיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, רשות שדות התעופה לא תממן את העניין. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אבל אתה מודע למצב הפיסקלי והתקציבי. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> האויב של הטוב זה הטוב ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נדע מה העלות התקציבית. תעשו בדיקה מה העלות התקציבית. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> ואז לא יהיה חוק ולא יהיה שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את זה. אתם נותנים פיצויים על כל דבר במלחמה, נכון? על כל דבר שזז כמעט אתם משלמים. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> דווקא אין פיצויים. מתווה הפיצויים נגמר בסוף השנה הקודמת. אדוני יושב-הראש מכיר את זה. השמיכה קצרה, הצרכים רבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. אבל תגידו לי, הנושא של הטיסות לא צריך להיות מוסדר? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בוודאי צריך. שוב, אני חוזרת למה שפתחתי. האם החסם פה הוא חסם כלכלי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדעתי כן. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> כשכרטיסי טיסה נמכרים במחירים כל כך גבוהים. זאת השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל את לא איתי בזה. אמרתי שהחברות יבדקו את עצמן ויראו האם זה יחזיר ואת מי יחזיר. יפנו אליהם, יגידו כן, אנחנו מייצגים, סתם דוגמה, את ריינר, אם זה יהיה אנחנו נחזור לטוס. לא אם תהיה ודאות או לא, אתם תחזרו לטוס. היום אנחנו יודעים מה המצב, עזוב אותי ממילים גדולות ודאות לא ודאות. אנחנו בשלושה חודשים הבאים אנחנו נחזור ב-10,000 טיסות. אלה יתנו תשובה מבריטיש נחזור. כך וכך טיסות. ברגע שיהיה לנו את הנתון הזה ונראה שזה יכול להשפיע אז אני אלחץ אתכם. אבל כמו שאתם נותנים פיצוי לבעל עסק שבתקופת המלחמה נפגע, כך צריך לתת פיצוי גם לכך שיש לזה גם משמעויות מדיניות שיש טיסות לישראל. זה לא רק משמעויות כלכליות. זה שטסים לפה והכול זורם כרגיל צריכים לשלם טיפה, אין מה לעשות. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, יש לנו הצעה קונקרטית לחזרה. עם יעדים, עם מספר מושבים, עם הכול. אנחנו רק רוצים שיפתחו לנו את טרמינל 1. אנחנו יכולים לעשות את זה בפחות מארבעה חודשים אדוני. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, תקיים ישיבה אצלך עם רשת. אני באמת אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה אחת. אני מוכן, דרך אגב, שיהיה נספח ונכתוב איזה חברות מקבלות את ההנחה הזאת. אין לי בעיה. רק חברות שיודיעו עכשיו שהן נכנסות לתמונה, אלה ניתן להם את ההנחה. כל השאר ירצו לחזור בעוד חודשיים, לא יקבלו רבע אחוז הנחה. << אורח >> אלון סולר: << אורח >> סליחה אדוני, אני סמנכ"ל כספים של ארקיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקטין לכם את הסיכון בעניין הזה, בסדר? << אורח >> אלון סולר: << אורח >> עם כל הכבוד, גם אנחנו ארקיע רוצים לפעול בטרמינל 1. מעוניינים לפנות כך. ואני חושב שלגרום מצב שרק חברות שיחזרו יקבלו איזה יתרון תחרותי. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אף אחד לא אמר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם איפה אתם נוחתים? << אורח >> אלון סולר: << אורח >> אנחנו רוצים לנחות ב-1, אבל סגור. בטיסות פנים ארציות אנחנו צריכים בדרך כלל לפעול בטרמינל 1 והבין לאומיות - - - וזה חוסר יעילות תפעולית בהגדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, גם החברות הישראליות יקבלו הנחה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מי שטס בטרמינל 1 והוא יחזור לטוס בטרמינל 3 יקבל את ההנחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה דבר דחוף. אמרתי, הנושא של הקלטה לא הקלטה זה עדיין לא דחוף. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אז אדוני יקיים ישיבה אצלו עם רש"ת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אני צריך? אתם צריכים לשבת. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אתה מכיר היטב את הנפשות הפועלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, זה נכון. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> גם עם רת"א. רק אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל החברות שאתם טוענים שאתם מייצגים, נכון? טוענים אתה אומר. בסדר. אתם צריכים לעשות עבודה ביומיים הקרובים. ככל שתעשו אותה מהר נסיים את העניין מהר. ואנחנו נכניס רק חברות שהיום יתנו תשובה שהן חוזרות עכשיו, לא בעוד חודשיים או שלושה. רק החברות האלה יקבלו את ההנחה הזאת. אם ריינר חוזרת עכשיו אז רק אלה יקבלו את ההנחה. כל השאר לא יקבלו, שלא יחזרו מצידי. אבל אתה מחזיר 10,000 טיסות בשבוע? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כ-10,000 מושבים בשבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מושבים, לא טיסות. וכמה את? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> עשרה יעדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו נראה מה את שווה. עד עכשיו היה דיבורים. << אורח >> שירלי חמדה קציר: << אורח >> חובת ההוכחה עליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נראה את מי את מחזירה. בואו נראה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אם יש עוד, שמענו בתחילת הדיון פה, החשב הכללי דיברו על שולחנות עגולים עם חברות זרות, כל מיני דברים. אנחנו לא שמענו מזה, אני מבין שיאט"א לא שמעה מזה. אם באים ומדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, הם צריכים אישור ממך בשביל לשבת עם חברה? לא הבנתי. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לא. אבל אם באים ואומרים, אנחנו לא שמענו על זה, לא ידענו מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל לא צריכים אישור ממך. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לא אמרתי שצריך אישור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני שמעתי את המנכ"ל של ישראייר ושמעתי את החשב הכללי. הבעיה של הביטוח היא פחות בעייתית היום, הגעתי למסקנה. לכן הטיפול צריך להיות דרך, החזרה צריכה להיות באמת דרך האגרות. ננסה שם. אם אתה אומר שזה מחזיר אותך, זה 10,000 מושבים, זה הרבה. יהיו עוד חברות כאלה. אבל האוצר, רק חברה שעכשיו תודיע ונכניס אותה לחוק בנספח. יהיה נספח של איזה חברות יקבלו את ההנחה הזאת. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, מישהו יודע מה המצב בכלל בטרמינל 1? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> שרת התחבורה לא יכולה להורות על פתיחת טרמינל 1? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל מה אכפת לך מטרמינל 1 אם יתנו לך לטוס באותן אגרות בטרמינל 3? אנחנו חוזרים כל פעם לאותו דבר. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> לא אכפת לי. אבל ממה שאני שומע פה - - - ועד שיהיה זה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> טרמינל 1 היה פתוח לפרקים, כאמור. אני לא ראיתי שחברות חזרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי המלצות משרד המשפטים הממשלה צריכה לקיים את החוק. אנחנו נכניס את זה לחוק אז הם יהיו חייבים לקיים אותו. בסדר? זהו, נכניס את זה בהסכמה. אני רוצה שאתם תסכימו לעניין, כי זה חוק ממשלתי. אני לא רוצה לעשות לכם הר כגיגית. אבל תשמעו לי, אם זה מחזיר 20,000 טיסות, 30,000 טיסות זה שווה. זה רק לשלושה חודשים, לא יותר מזה. זה לא נורא. תגידו לשר האוצר, הוא שיגע אותי על הביטוח. שאני מוותר על הביטוח. בתמורה שיביא את הדבר הזה. בסדר? הישיבה הסתיימה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:19. << סיום >>