פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת הכלכלה
09/12/2024


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 531
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 8:33


סדר היום:
 << נושא >> 1. סיוע כלכלי למשפחות משרתי המילואים << נושא >>  
 << נושא >> 2. תמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך במלחמת חרבות ברזל << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
שלום דנינו 
משה פסל


מוזמנים: 
	סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין
	–
	יועץ קמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, משרד הביטחון

	תא"ל צחי חפץ
	–
	מפקד מרכז מילואים 360, משרד הביטחון

	יצחק אוחנה
	–
	סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

	יוסף חיים דיאמנט
	–
	עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

	אפרת פורת
	–
	מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

	תמר ברהום
	–
	מנהלת תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

	נגה בריינס
	–
	מנכ"לית איגוד העורכים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	שפרה שחר
	–
	סמנכ"לית בית חם לכל חייל

	ליאור גור
	–
	מנהל תחום כנסת, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

	אל"מ אופיר כהן
	–
	יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

	סא"ל במיל' דביר אינדיג
	–
	יו"ר עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

	רחל עזריה
	–
	חכ"ל, מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים"

	דוד ויצ'נר
	–
	נציג "העוגן למשפחות המילואים"

	יעל לביא
	–
	אשת מילואימניק, נציגת "עוגן למשפחות המילואים"

	דניאל יהודה
	–
	עצמאי, נציג "העוגן למשפחות המילואים"

	גיל ורד
	–
	נציג אחים ואחיות לנשק

	לאה האריס
	–
	אמא ללוחם עצמאי, אימהות הלוחמים

	מוריה אילן זר כבוד
	–
	נציגת פורום נשות הפצועים

	רינת דקל קינן
	–
	דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים




מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> תמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך במלחמת חרבות ברזל << נושא >>  

 << נושא >> סיוע כלכלי למשפחות משרתי המילואים << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוקר טוב. הנושא: תמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך במלחמת חרבות ברזל. הנושא השני: סיוע כלכלי למשפחות משרתי המילואים. 

אלה דברים שכבר דנו בהם כמה פעמים. כיוון שביקשו, אז אמרתי שאני אעשה עוד דיון. הקרן לא פה, נכון?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רבע שעה הוא מגיע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבע שעה, אז תתחילי. סליחה, יש פה משפחות חטופים? 

 << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >>  

בוקר טוב. רינת קינן. אני דודה של שגיא דקל חן, שחי, עדיין חי וחטוף בעזה. אחרי ארבעה חודשים של דממת אלחוט, כאשר כל הדוברים הרשמיים חזרו על המנטרה שאין עם מי לדבר, שאין עם מי לנהל משא ומתן, נמצאו לפתע הגורמים שאיתם אפשר לדבר. בשלו התנאים או אולי החלו חגיגות ההכתרה של הנשיא הנכנס טראמפ ואלה מפיחות רוח חיים בתהליך שגווע. 

בשבועיים האחרונים כלי התקשורת ודוברים רשמיים אינם חדלים לדבר על עסקה שנרקמת. רכבת המשא ומתן שוב צופרת ליציאה לדרך וכולם נקראים לעלות. ואצלנו, האינסטינקטים, תחושת הבטן, החשיבה הלוגית, זועקים לא לעלות על רכבת ההרים. אנחנו כבר צרובי ניסיונות. הרי כבר עלינו וירדנו מאלה הקרונות בחודש מרץ ושוב במאי ושוב באוגוסט. ומאז השתרר שקט מקפיא. גמרנו אומר, לא עולים יותר על הרכבת. מחכים עד שנראה את שגיא שלנו בג'יפ הלבן, חוזר הביתה. 

ובכל זאת ולמרות כל אלה, מצוות הלב, זעקת המצפון, האהבה, גורם לנו לעלות שוב, לדחוף את הרכבת במו ידינו. לתת לה את ברכת הדרך, את כל הכוח הנדרש, כדי שתעשה דרכה עד התחנה הסופית שתשיב את כולם הביתה. זה הציווי שלנו, המשפחות. לדחוף בכל הכוח. לא לתת לה, לרכבת, לרדת מהפסים כמו שקרה בעבר. חובתנו לזעוק שוב ושוב ומעל כל במה את זעקת החטופים המעטים שתחינתם נשמעת בסרטונים ששוחררו לצפייה והרבים שגורלם לא ידוע. שיושבים באפלה הגדולה שאופפת גם אותנו ב-14 החודשים שחלפו. 

כבר אז, ב-7 באוקטובר 2023, ידענו שאנחנו יוצאים למסע ארוך, לדרך מפרכת. שגיא שלנו בן 36, ומיד הבנו שהוא לא יהיה בין ראשוני המשוחררים. ועם זאת, דבר לא הכין אותנו למסע ארוך ומייסר כל כך. שחר מזל, בתו של שגיא, נולדה חודשיים לאחר שנחטף מביתו. התינוקת המקסימה הזאת מציינת השבוע שנה ראשונה לחייה. שנה שלמה בלי אבא מלווה, מחבק ומגונן.

כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. אלה אינן קלישאות, אלא ערכי יסוד בהם דבקו עמנו ומדינתנו מאז ומעולם. אנחנו יודעים שהחטופים כולם, ובהם שגיא ושאר הצעירים והצעירות, כבר אינם יכולים לחכות יותר. הסכנה לחייהם מיידית ומוחשית. חייבים להשיבם הביתה עכשיו ולא אף רגע מאוחר יותר. כולם בפעימה אחת. כולם הומניטריים. רק כך נוכל להתחיל בתהליך ריפוי לפדויי השבי, לבני המשפחות, לקהילות השבורות ולעם ישראל כולו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

איתך אני מתחיל כל בוקר ביום שני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

מי שעדיין לא מכיר, אחרי עשרות ביקורים בוועדות הכנסת בחודשים האחרונים, שמי יוסף אבי יאיר אנגל. אבא של יאיר ז"ל, שהשבוע נציין 28 שנים לנפילתו כחייל בשייטת 13 וסבא של אופיר שחזר אחרי 54 ימים ועדיין לא מוצא את עצמו חוזר לחיים רגילים, של צעיר ישראלי בן 19. "אני לא יכול לחשוב קדימה, לדמיין עתיד כשיש עדיין חטופים בעזה". זה הוא אמר בעיתון לפני כמה ימים. 

חברי הכנסת, 430 ימים מאז היום הנורא, ועדיין 100 ישראלים חטופים אי שם בגיהינום העזתי, מבלי שנעשה ניסיון אמיתי לשחררם. בדיונים המתנהלים בימים אלה בהובלתו של מר הפקרה, העסוק עד מעבר לראשו בענייני המשפט הבלתי נגמר והניסיונות השונים לדחותו עוד ועוד. רק נזכיר קמצוץ ממה שדרש בעבר מר הפקרה מראש הממשלה אולמרט, כאשר רק נחשד בפלילים ובסוף התפטר. כדאי לראות את הקטע הזה מהנאום של ביבי בכנסת, ב-2006, כדי להבין את הפער הגדול הזה. 

מדוע אנחנו צריכים לחכות עוד 60 ימים עד שנתחיל לראות קומץ חטופים חוזר? ומה עם היתר? הלא ניצחנו את החמאס כבר לפני כמה חודשים, לפחות על פי ההצהרות של מר הפקרה ושר הביטחון שלו. מה קרה לנו, מדינת ישראל? אם ניצחנו מדוע לא מביאים את כל 100 החטופים הביתה? לא נראה שנושא החטופים מעניין מישהו בהנהגה. כשיש את פלדשטיין, אורליך, בן גביר, ראש השב"ס וקצינים בכירים במשטרה שמעסיקים אתכם עד מעבר לראש. 

עד מתי תימשך הפרימה של מערכת היחסים הכה מיוחדת של החברה הישראלית רק בגלל תאוות שלטון? שוב אתם מנסים לשלב את קטאר, האויב הגדול של מדינת ישראל, שקיבלה קרדיט ענק מהממשלה הכושלת שלנו במשך שנים. קטאר היא הינה מדינת אויב להמשך צביונו הכללי של העולם. האם מהות הכיסא בכנסת זה הכול? האם אין שום אחריות של מעל 100 חטופים שהשבתם הביתה הוא הנושא הדחוף מכל נושא אחר שעל סדר היום של החברה הישראלית? האם האחיזה בדש בגדו של מר הפקרה היא מהות הכול?

חברי הכנסת, נסו לראות את המציאות. את מצבה של החברה בישראל. ותחשבו לאן אתם, תחת הנהגתו של מר הפקרה, מובילים אותנו. כמה הזדמנויות להחזיר את כל החטופים עוד נפספס בגלל שיקולים אגואיסטיים של איש אחד ואתם שותקים? תירוצים מכאן ומכאן ועד להודעה חדשה. מעבר נצרים, רפיח, ציר פילדלפי, המלחמה בלבנון ועכשיו המצב בסוריה. העיקר לא לעשות כלום, כדי ש-100 החטופים יחזרו למשפחותיהם. 

430 ימים. 430 ימים, מי היה מאמין? עד מתי? השיבו אותם הביתה עכשיו, את כולם. תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד מישהו נרשם, נכון? לא פה? ברשותכם, אני אמשיך את הישיבה. בבקשה רחל. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

בוקר טוב. קודם כל אני אומר שליבנו עם משפחות החטופים, כל עם ישראל. שמי רחל עזריה, אני חברת כנסת לשעבר ומנכ"לית מייסדת של העוגן למשפחות המילואים. יש לי שני פירגונים: אחד לצבא ולאגף תקציבים, שעשו עבודה מאוד משמעותית כדי לסייע למשפחות המילואים. וזה צריך להיאמר, כי עוד מעט נגיד את כל הביקורת. דבר שני, ליו"ר הוועדה שהסכים לקיים את הדיון. אני יודעת שלא כל מה שאני הולכת להעלות הוא לגמרי מאה אחוז האזורים של הוועדה, אבל אני מודה לך על זה שאתה מסכים לקיים את הדיון, כי יש פה הרבה מאוד דברים. 

עוגן למשפחות המילואים, אנחנו מיזם התנדבותי שמסייע היום ל-20,000 משפחות מילואים ב-600 יישובים ברחבי הארץ, בעזרתם של 15,000 מתנדבים. בין 15,000 ל-17,000 מתנדבים. אנחנו עוזרים בכל תחזוקת הבית ואתגרי היום יום. הרעיון הוא משפחות שבהם האבא או האמא גויסו למילואים, יש ילדים וכו'. 

לאחרונה ערכנו שני סקרים מאוד משמעותיים בקרב המשפחות וענו למעלה מ-2,000 משפחות לכל אחד מהסקרים. אחד לגבי המצב הכלכלי ואחד לגבי המצב הרגשי. והתוצאות הן מאוד מאוד מאתגרות. בעצם הרבה מאוד, כמובן חווים קושי רגשי, על זה לא נדבר עכשיו. אבל גם ירידה משמעותית בהכנסות. וצריך לומר את זה, זה לא כולם. ואני חושבת שיש פשוט אזורים שנופלים בין הכיסאות. אני יודעת שקרן הסיוע עושה מאמץ ואגף תקציבים עושים מאמץ, אבל כן חשוב לי לומר כמה דברים שאני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס אליהם. 

קודם כל הנושא של העצמאים. גם העצמאים המילואימניקים וגם בני ובנות הזוג. יש קושי אדיר בסיפור הזה. המחירים שעצמאים משלמים וניתנים פיצויים, אבל הרבה פעמים נופלים בין הכיסאות, ואני אתן כמה דוגמאות לעניין הזה. נגיד, מי שבדיוק הקים עסק שנה לפני המלחמה או חצי שנה לפני המלחמה. והרבה פעמים זמן הקמת העסק, הכנת הפרוטו-טייפ, יצירת זה, נוסעים בעולם, מוצאים את הזה כדי להבין מה בדיוק צריך לעשות. כל התקופה הזאת כיוון שהוא לא הרוויח מספיק כסף הוא לא מקבל פיצויים כמו שצריך על התקופה הזאת. אבל זו תקופה שבה הנחת עבודה היא שבונים כדי לקבל את הרווח בעתיד. 

בעיניי יש הבדל מאוד גדול. אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד משמעותי. יש הבדל מאוד גדול בין המילואים הפעם לבין המילואים שאנחנו רגילים אליהם. המילואים שאנחנו רגילים עליהם יודעים עליהם מראש, יוצאים לחודש, גג חודש. וגם כל הנוהל שהיה בנוי מבחינת המחשבה על מלחמה, הנחת העבודה היא שאנשים יוצאים לחודש-חודשיים ובזה זה נגמר. נכון דוד? אנחנו יודעים, בכל הסבבים זה מה שהיה. יוצאים לחודש-שישה שבועות ובזה זה נגמר. ולכן גם הכול בנוי לפי זה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני יכול לעדכן אותך במשהו? אנחנו הגשנו חוק גם בהסכמתו של בן צור, בנושא של חוק ביטוח לאומי. שאת צודקת במאה אחוז שהנוסחה הזאת של הפיצוי בנויה ככה לרגיעה של 30 עד 60 יום. אנחנו בחוק הזה, שהוא מוסכם על הממשלה, זה הולך להיות בשיטה אחרת לגמרי שיפצו אותו על הרבעונים הגבוהים מבין האחרים. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

מעולה. יש עכשיו, אני יודעת, יש הערות הציבור עד מחר וזה מעולה. אני מעלה עוד משהו, אני חושבת שזה לדוגמה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, עוד הערה קטנה. מה שאת מעירה פה על עסקים חדשים בבנייה, זו נקודה מאוד חשובה. ואם יש לך הצעה איך פותרים את זה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

איך לטפל בעסקים בבנייה? נגיד משפחה אמרה אם אפשר לעזור לנו לפחות לעבור את התקופה. אז הם לא הרוויחו מספיק. הם לא הרוויחו מעל 12,000 שקלים, אז הם בעצם לא זכאים לשום דבר. אבל הם לקחו את כל החסכונות שלהם כדי להקים את העסק. ומה שצריך זה לתת להם משהו שיאפשר להם לצלוח את התקופה. בסדר? כמו דמי אבטלה. בעצם סוג של דמי אבטלה לעצמאים. אני יודעת שאנחנו תמיד נמנעים, המדינה נמנעת מדמי אבטלה לעצמאיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. אבל הקרן הקימה ועדת חריגים. לכן בוועדת החריגים הזאת הם יכולים לקבל פיצוי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

את יכולה להגיד מה המינימום שהוא מקבל אותו עצמאי? מבחינת הצבא, של המילואים. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אני יכולה להקריא, אקריא כמה. פתחו עסק ביולי 2022. 15 חודשים לפני המלחמה. העסק ההקמה בהתבססות. בנו אבטיפוס, השקעות ראשוניות, עסק מתחיל, זה משהו טכנולוגי. השקעה לקראת פתיחה מלאה. הזמינו סחורה מסין, הגיעה בספטמבר 2023. רגע לפני זה, ממש לפני חג סוכות. ההשקעה נעשתה מתוך כוונה לפתוח את העסק במתכונת מלאה לאחר החגים. 

פרוץ המלחמה קטע את תהליך פתיחת העסק. הוא התגייס למעלה מ-200 ימי מילואים. גיוסים חוזרים ונשנים מנעו את האפשרות של להפעיל את העסק באופן רציף. העסק נמצא עם מלאי סחורה שנרכש הן בארץ והן בחו"ל. שלחו את הסחורה גם לארצות הברית, שגם היא יושבת במחסנים. הוא לא יכול להגיע לארצות הברית. אין אפשרות מעשית להעסיק את העסק בשל שירות מילואים מתמשך ומילואים חוזרים ונשנים. נגרם נזק משמעותי בשל חוסר יכולת לממש את התוכנית העסקית המקורית. 

בעיית הזכאות והמענקים: בשל היות העסק בהקמה ההכנסות ב-2023 היו נמוכות מ-12,000 שקלים. מצב זה מונע מתן מענקים רגילים ובעצם קרן הסיוע לא נותנים, כי הם לא עונים לשום קריטריונים. זה משהו שצריך לתקן בקריטריונים עצמם. וגם ממס הכנסה, בשל אי עמידה בקריטריונים. מבקשים לשקול מקרים חריגים שדורשים התייחסות. להתחשב בעובדה שהעסק היה בתהליכי הקמה ובהשקעות מאמצים רבים. 

אז הם אומרים, בעצם כשהוא חזר בין המילואים הם גם הלכו ושכרו חנות כדי להתחיל ולמכור וגם את זה הם לא הצליחו לפתוח כמו שצריך, כי שוב הוא נקרא למילואים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז רגע, בואו נשמע אותם. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אתם רוצים? צחי, התחלתי לפרגן לצבא על כל העבודה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

את רחל אני פוגש פעמיים בשבוע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא מבינה למה ועדת חריגים, בגלל שקודם הגשתי - - - אז למה אדם כזה למשל?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אני אסביר. כי ועדת החריגים לא נועדה לעקוף את מה שהחוק לא נותן. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

בדיוק, מה שהחוק אומר. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

היא לא עוקפת את החוק. ועדת חריגים, אם יש חוק שאוסר או מגביל משהו, ועדת חריגים היא לא עוקפת חוק. זה במקרה שלך. אני לא יודע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא שלי, של בחור שחסר לו כמה ימים במרווח. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

של הבחור שדיברנו עליו. אני מתייחס למה שדיברת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מילואימניק כזה, רק שבאמת נהיה על גל אחד. כמה כסף הוא מקבל? מה השכר שלו?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

קודם כל, עוד פעם, אם עכשיו לקחנו, אני מדבר על שכר המינימום לצורך העניין, בסדר? זה 9,000 שקלים. לגבי ערך היום המזערי. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

9,000 שקלים? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה הוא מקבל בכל מקרה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

זה הוא מקבל. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אז אני אומר, זה המינימום. העלנו את זה ל-310 שקלים. וכרגע גם התוכנית היא, זה יסתיים בסוף שנה, התוכנית היא להאריך את זה לשנת 2025. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל מה ועדת חריגים עושה? יש לכם כבר נתונים על ועדות חריגים? הרי דיברנו בזמנו, הקמתם באמת, כל הכבוד. תכלס היא עובדת. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

עובדת. עובדת מעולה. ואנחנו דנים בכל אותם מקרים. סעיף התקנון הוא סעיף מאוד רחב, כן? ואפשר להגיד שהוא גם נתון לפעמים לפרשנות מסוימת, כי אין, אי אפשר להחיל את כל תת הסעיפים בכל המקרים החריגים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דנים בנסיבות הספציפיות. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אז זה מה שאנחנו עושים בוועדת חריגים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה בקשות הוגשו וכמה בקשות אישרתם?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

בוועדות החריגים, אני חושב שזה מתנהג בסביבות ה-50-50. 50% מאושר, 50% לא. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כמה עסקים?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אנחנו דנים בכל שבוע בערך ב-100 בקשות חריגים. הוועדה מתכנסת כל שבוע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תן לי דוגמה של משהו שלא אושר נגיד. יש לך?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

בעצמאים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. אתה רוצה, תן לנו מה שאתה רוצה, אבל תן לנו דוגמה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

המקרה שחברת הכנסת לשעבר הציגה? אתה מכיר אותו?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

זהו, אני נכנסתי ואני לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא משנה, בואו נדבר על העיקרון, זה לא משנה לי. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

העיקרון אלה אנשים שבדוחות הכספיים, נניח עסק בצמיחה והוא לא עונה להגדרה, כי אין לנו נתונים על 2022 ואתה לא יכול לראות את זה. ואנשים אומרים לך שמה שאתה רואה באחוז, בהיקף ההכנסות שהיה בשלושה-ארבעה חודשים האחרונים זה לא משקף באמת את הנתונים. ואז אתה מסתכל ופותח עוד קצת דוחות ועוד קצת נתונים. ובמקומות שבהם אנחנו צריכים אנחנו מחריגים את האנשים האלה, כי הם לא עמדו בכללים. הכללים, אנשים אמרו דוח של 2022, תגיש. המערכת לא יודעת לזהות את הדבר הזה ואנשים מסתכלים על זה ומזהים את הפערים ובהתאם לזה גם אנחנו משלמים. זו דוגמה אחת. אבל יש באמת עשרות דוגמאות. אני יכול להציג פה כמה שאתה רוצה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

ואין לכם מקום של שיקול דעת? כי אני יודע שגם בחוץ וביטחון תוקצב סכום כזה מתוך ה-18 מיליארד, אם אני זוכר נכון את המספרים, שניתנו לצבא. ויש שם סעיף שמדבר על סיוע לעצמאים. ואני מניח שזה על בסיס של שיקול דעת, לא על פי תקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אין אישור. יש כזה שאין כללים. תראה, קודם כל הבקשה של ועדת החריגים זו בקשה של ועדת הכלכלה בזמנו. כי התקנות הן תקנות, הן כלליות שמתייחסות לנתונים מסוימים. ברור שאנשים נופלים בין הכיסאות, אין על זה ויכוח. וזה שיש ועדות חריגים זה טוב. מה אמרת לה שאתה לא הולך נגד החוק? מה התכוונת? 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

בחור שהגיע מארצות הברית, היה לו עסק קטן. הגיע מארצות הברית כדי לשרת במילואים. שירת בכמה סבבים. בין שני סבבים יש פער של 68 יום. אם היה לו פער של עד 60 יום הוא היה זכאי להמשיך לקבל, כי בתחילת המלחמה הוא כן קיבל קצבה שמתאימה פחות או יותר למה שהוא סגר את העסק, הוא כבר בא לארץ, הוא נשאר בארץ. הוא היה חייל בודד גם. אבל בגלל השמונה ימים האלה, שהם נפלו גם על חג נדמה לי, פסח אם אני לא טועה. 

אז בגלל השמונה הימים האלה כרגע הוא לא זכאי. והוא שלושה חודשים כותב לי כאן, שלושה חודשים שהוא רב עם הקרן לסיוע ומן אטימות כזאת. חבר'ה, הוא הרי שירת כבר בסבב שני ושלישי ועוד מעט רביעי. אז למה זה לא מוגדר לוועדת חריגים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אמרת לה שזה לא לפי החוק? 

 << אורח >> סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין: << אורח >>  

חוק הביטוח הלאומי - - - אתה מבצע או תקופת מילואים בתוך 60 יום מהתקופה הקודמת, אז כאילו זה נקרא גורר שכר. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אוקיי. ופה יש 68 יום וחג באמצע. אז מה? חג בסוף התקופה.

 << אורח >> סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין: << אורח >>  

אז החוק מנחה את ביטוח לאומי לתת מי שנמצא בתוך ה-60 יום. ביטוח לאומי לא יודע לתת לא כי זה לא מאפשר לו - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה אוטומטית. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אבל בשביל מה יש ועדת חריגים? אני לא מצליחה להבין. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אולי אם נכניס גם את זה. לא ידעתי על זה. 

 << אורח >> סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין: << אורח >>  

יש קושי אחר, לא בגלל שהחוק לא מאפשר. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אז הנה, עובדה שזה לא עוזר שלושה חודשים. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

מקרה של 68 ימים זה מקרה בהחלט לוועדת חריגים. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אבל הנה, שלושה חודשים שהוא רב אתכם, עם קרן הסיוע. שום דבר, אטימות. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

א', אף אחד לא רב איתנו. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

זה מה שהוא כותב. זו התחושה שלו. בסוף בן אדם סגר עסק בארצות הברית, הגיע לשרת. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

תעבירי לנו את המקרה. עזוב יוסרי. אנחנו מטפלים באלפים ביום. תעבירי לנו את המקרה ונטפל בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה עניין לוועדת חריגים לדעתי. זה לא סותר את החוק. זה בדיוק העניין, שהוא נפל בין הכיסאות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

בדיוק, השמונה ימים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם ידונו בזה עוד פעם. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אני רוצה לענות לחה"כ דנינו. בהחלט יש שיקול דעת רחב מאוד לאנשים שבוחנים את הבקשות, כי באמת חלק גדול מהבקשות לא דומות לבקשות אחרות. בגלל זה קצינים עומדים בראש כל עמדה כזאת. אלה לא חיילים בוחנים בקשות, אלה קצינים במילואים שעוסקים בנושא הזה ובמקרה הצורך עם מדברים. וברוב המקרים, במקרים הללו הם מתקשרים לאיש המילואים, מנהלים איתו שיחה, מבינים קצת יותר לעומק את הבעיה ונותנים מענה בהתאם למסגרות שהגדרנו להם. ועדת החריגים יכולה גם לפרוץ את המסגרות האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אני רוצה להציע גם דמי אבטלה לעצמאים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה לא מתבצע, עזבי. זה דיון רחב מאוד, זה לא קשור למלחמה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

לא, למילואימניקים. לעצמאים מילואימניקים. מה שקורה זה שבין התקופות, עסק כזה, תחשוב, בין תקופות המילואים אין לו הכנסות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז יקבל, יש את הפיצוי לעסק. זה לא נכון מה שאת אומרת. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

רחל, היום הפיצוי נותן מענה לחצי שנה אחרי תקופת השירות הארוכה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים זה רחב מאוד, זה לא קשור אחד לשני. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

כן, זה נושא גדול. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אפשר להתייחס לנקודה הזאת? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איזה נקודה?

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

הנקודה של מה שנקרא "דמי אבטלה לעצמאים". 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

לא, לא, לא. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

לא, לא דמי אבטלה. אני רוצה להתייחס לנקודה של עצמאים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה מוביל אותנו לכיוונים שלא יצאו, אז חבל על הזמן. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. עצמאים שנאלצו לסגור את העסק בעקבות שירות המילואים שלהם, מה אנחנו עושים לגביהם? עכשיו אומר צחי שעצמאים זכאים לחצי שנה אחרי תום שירות המילואים. זה היה נכון. לפי המתווה החדש, אם אני מבין נכון, שלושה חודשים מקסימום. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

זה החלק הבא של הדיון. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

בסדר, שנייה, אני רק אתן את הטיעון שלי.

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

תן לנו להיכנס לחלק הבא ואז תוכל לשאול. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

לא, אני רק אומר כזה דבר: משרת מילואים שסגר את העסק, הפתרון שמתאים לו זה מענק חד פעמי, אני אשווה ערך - - -

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

לא, זה לא נכון. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

למה לא נכון?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

כי הוא מקבל חצי שנה אחרי. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

לא, חצי שנה אחרי הוא מקבל כל חודש, יהיה לו קשה מאוד לסגור את העסק שלו ולפתוח עסק חדש. אם אנחנו רוצים שבעל עסק יסגור את העסק ויוכל להיות עם הפנים קדימה, לפתוח עסק חדש, מה שהוא צריך לקבל זה מענק חד פעמי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אפשר אלטרנטיבי לאסוף את הסכום של שישה חודשים, לתת את זה בפעם אחת. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

בדיוק, כן. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

זה מגיע בפעם אחת, חבר'ה, אנחנו לא משלמים את זה כל חודש בחודשו. המענק מגיע בפעם אחת. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

מראש או בתום התקופה?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

בסכום אחד. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

צחי, הוא מקבל כל חודש. קודם כל, זה לא שישה חודשים. לפי החוק החדש זה שלושה חודשים, לפי המתווה החדש שהאוצר ואתם פרסמתם בסוף שבוע שעבר. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

תכף נדבר על המתווה החדש. 

אמרתי לך שאתה הולך לחלק הבא של הדיון. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

אבל איך מקבל את הכול ביחד? הוא מקבל את הכול חודשיים, לא?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אני אסביר לך. אם תיתן לי להסביר, אני אסביר. 

אנחנו הלכנו על דיווח דו חודשי: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני. מה שאני רואה זה שמחצית מאנשי המילואים מגישים באמת בזמן שפתחנו. נניח ינואר-פברואר, נגמר פברואר, פתחנו ב-15 במרץ. בסדר? רק ב-15 במרץ אתה מגיש דוחות למס הכנסה. ואז אתה רואה שמחצית מאנשי המילואים, רואי החשבון שלהם מגישים באמת בזמן. המחצית השנייה מושכים את הזמן. למה? הם עדיין במילואים, הם עסוקים, מאלף ואחת סיבות. אנחנו כמובן מעודדים אותם לעשות את זה. גם פנינו אליהם יזום. אבל כשהוא מגיש נניח במאי-יוני על פברואר, פברואר, מרץ, אפריל, הוא מקבל את הכול מה שנקרא בפעימה אחת. בסדר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה הביטוח הלאומי רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

המדינה יש לה אינטרס שפרק הזמן הזה נניח של חצי שנה שאין לו עסק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע צחי, שנייה רגע. ביטוח לאומי פה? כן, מה רצית לומר?

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

רק עוד נקודה אחת, לנקודה יש אינטרס לא למשוך את תקופת הזמן הזאת. המדינה יש לה אינטרס לסגור את האירוע כמה שיותר מהר ולאפשר לאותו עצמאי לחזור לשוק העבודה. אם בעסק חדש או כשכיר או אני לא יודע מה. אבל אנחנו צריכים, הרי יש כזה אירוע. בינתיים אין מענה לכזה אירוע. יש עצמאים שנאלצים לסגור את העסק בעקבות שירות המילואים. אנחנו צריכים לתת להם את הפתרון הטוב ביותר שאפשר. הפתרון של הקרן כרגע הוא עוזר לעסקים להתאושש אחרי שהם חוזרים משירות המילואים. זה פתרון נהדר וכל הכבוד באמת על זה. זה היה שישה חודשים קדימה. 

אבל אם עסק נאלץ לסגור את העסק צריך לחשוב על פתרון אחר. והפתרון, כמו שאנחנו רואים אותו, הוא מענק חד פעמי כזה שיאפשר לו פשוט לסגור את העסק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה מענק חד פעמי? כמה?

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

כמו שאמר חה"כ דנינו לצורך העניין. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

הגובה של החצי שנה, האופציה לקבל בבת אחת. מה שהיית אמור לקבל לחצי שנה, פשוט אופציה לקבל את זה בבת אחת. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

לא בהכרח חצי שנה, אגב. זה יכול להיות לפי הזכאות של שכיר נניח לדמי אבטלה. 

 << אורח >> נגה בריינס: << אורח >>  

סליחה, אפשר להגיד משהו? נגה בריינס מלשכת העצמאים. אני רוצה להגיד שחצי שנה זה לא מספיק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז ניתן 100 שנה. מה זה לא מספיק? אני לא מבין את זה. נו, באמת. 

 << אורח >> נגה בריינס: << אורח >>  

רגע. מוסר התשלומים בארץ הוא מזעזע. ואין אכיפה של חוק מוסר התשלומים. חצי שנה של עצמאיים זה בעצם שנה, כי זה שוטף פלוס. אז הכסף הזה לא מספיק וצריך לתת יותר זמן. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

כן, אבל תזכרי גם את שירות המילואים. זה חצי שנה מתום שירות המילואים. אנשים שעשו ארבעה חודשי מילואים זה כאילו 10 חודשים. 

 << אורח >> נגה בריינס: << אורח >>  

לאכוף את חוק מוסר התשלומים. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

לקחנו את זה בחשבון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מאיזה שלב של הסיום של המילואים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי, הבנו את הסוגייה. הם ישקלו את העניין הזה. כן בבקשה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אנחנו עוברים לסוגייה נוספת. יש לא מעט אנשי ונשות מילואים שהורידו אחוז משרה. שכירים שהורידו אחוז משרה זמן קצר לפני המילואים, אם זה לטובת לימודים, אם זה לטובת פתיחה של עסק עצמאי, כל מיני כאלה. עכשיו שוב, יוצאים למילואים לחודש אז לא נורא. הרי האופן שבו מחושב דמי המילואים זה לפי ההכנסות של השלושה חודשים. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

עצמאים או שכירים, רחל?

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

שכירים. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

שכירים אין בעיה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אבל אם הם הורידו את ההכנסות, יש פה זוג שזה בדיוק המקרה, שביקשתי שיגיעו. יש את ההכנסה הרגילה שכן ממשיכה. אבל הייתה הכנסה נוספת שהורידו אותה או הורידו אחוז משרה בגלל נסיבות כאלה ואחרות. ומה שאני מציעה זה תיקון חקיקה. ואני ראיתי שחלק מזה כן נמצא בהצעת החוק. שבעצם דמי המילואים יהיה או לפי השכר של שלושת החודשים שלפני המילואים או לפי השנה האחרונה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הגבוה ביניהם. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

הגבוה ביניהם. או שלושה חודשים או שנה. 

 << אורח >> נגה בריינס: << אורח >>  

אבל זה לא נותן מענה לשלבים מסוימים של עסק. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אבל אנחנו לא מדברים על עסק, אנחנו מדברים על שכירים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בואו תציגו את הבעיה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

תציגו את המקרה. 

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

שלום, שמי דוד ויצ'נר. אני שירתי 230 יום במילואים מאז ה-7 באוקטובר. התוכנית לשנה הזאת הייתה עבודה בחצי משרה ועל החצי השני קיבלתי מלגה שהייתה אמורה לאפשר לי לסיים את הדוקטורט. ההכנסה של המלגה לא הוכרה בעצם על ידי הצבא וקיבלתי את התשלום רק על חצי משרה שלי בעצם. וגם המקום שנתן לי את המלגה לא קיבל עליה פיצוי וגם החלק שכבר נכנס לתוך השנה הזאת, שבה אין את המלגה יותר, עליו אני לא מקבל. בעצם ירדתי לחצי משרה בלבד. גם את העבודה כמובן לא השלמתי. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

הדוקטורט לא הושלם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הדוקטורט השלמת אותו או לא?

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

עדיין לא. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אתה תקבל את המלגה עכשיו כשאתה חוזר משירות מילואים?

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

המקום שנתן את המלגה המשיכו לשלם לי שנה שעברה. אבל לא עשיתי את, לא מילאתי את החובות שעבורם הם שילמו וגם הם לא קיבלו שום החזר על הדבר הזה מהמדינה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז אתה קיבלת או לא קיבלת את המלגה?

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

קיבלתי מהם את המלגה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

חלק מהזמן. 

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

הנטל פשוט נפל עליהם במקום עליי. וגם עכשיו אני כבר לא מקבל אותה. עכשיו אני צריך בעצם להמשיך לממן איכשהו את עצמי בזמן הזה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עכשיו כשחזרת הביתה. סיימת עם המילואים. 

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

מי יודע? כן. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

בעזרת השם. אז אתה עושה עכשיו חצי שנה, רק בשביל להבין. ואת המלגה לא נותנים לך. ואתה יכול להגדיל עכשיו את המשרה שלך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כשאתה מדבר על מלגה, מה הסכום של המלגה?

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

6,000 שקלים לחודש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בחודש? לכמה חודשים?

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

שנה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

עכשיו אתה תקבל את המלגה?

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

לא, זהו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

הוא קיבל. הוא אומר שקיבל. אז בתקופה של הצבא בעצם לא נפגעת, כי קיבלת חצי מהצבא, חצי מלגה. עכשיו אתה נפגע, כאזרח. שהתפספסה לך - - -

 << אורח >> דוד ויצ'נר: << אורח >>  

אני לא נפגעתי, בגלל שהמקום שנתן לי את המלגה החליטו לתת לי את זה. אני לא יודע אם הם היו חייבים. אבל גם לא יודע אם זה צריך ליפול דווקא עליהם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז מה, רחל, מה הבקשה פה?

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אני חושבת שהפתרון הוא שאנשים, זו דוגמה אחת, יש עוד דוגמאות לאנשים שהורידו אחוז משרד בגלל שהם תכננו כל מיני דברים. להגדיר שזה דמי המילואים לפי או הממוצע של השנה לפני המלחמה או שלושה חודשים. אגב, יש דברים דומים שקורים גם עם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה, ביטוח לאומי את מדברת או מהקרן? מי פה אחראי?

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

מביטוח לאומי. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

זה המנגנון הקיים בכל מקרה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

זה מנגנון. זה שינוי חוק. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

זה המנגנון הקיים בכל מקרה, זה לא רלוונטי. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

של שנה? לא. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. תכף אני אתייחס לעניין התקנון. המנגנון שקיים היום אומר שבודקים את שלושה חודשים אחרונים לפני שהוא יצא ולפי זה הוא מקבל שכר. וזה מה שנשמר לו קדימה כל עוד הוא עושה אחת ל-60 יום מילואים. עכשיו זה ישתנה לאחת ל-90 בהצעת מחליטים בימים הקרובים. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

בדיוק. אבל זה לא נותן מענה למקרים שבהם אנשים הורידו אחוז משרה, כשהם לא ידעו שהולכת לפרוץ מלחמה. והם רצו או להשלים לימודים או לפתוח עסק או לא משנה, כל הדברים שהם עשו. לכן מה שאני מציעה שזה יהיה או שלושה חודשים אחרונים, מה שקורה היום, או אופציה של ממוצע הכנסות של שנה לפני המלחמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה ביטוח לאומי אומרים על זה?

 << אורח >> אפרת פורת: << אורח >>  

קודם כל אנחנו לא נתנגד לכל דבר שישפר את התנאים, אבל זה עניין של תקציב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אתם יכולים ליזום תיקון כזה, לא? אתם יכולים ליזום. זה לא 'לא להתנגד'. אם אתם חושבים שזה טוב וזה צריך להיות, אולי תיזמו את זה. יהיה יותר קל לתקן את החקיקה במקרה הזה. 

 << אורח >> אפרת פורת: << אורח >>  

אני זוכרת שהייתה איזה הצעה של וולדיגר אם אני לא טועה. ואני חושבת שהייתה שם עלות תקציבית מאוד גדולה. אבל אנחנו נתמוך בדבר כזה. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

יש תיקון כזה על הפרק, הוא עומד להגיע לממשלה ממש בימים הקרובים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן? בדיוק כזה?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

יש תסקיר שמדבר על 90 יום במקום 60 יום, שהזה מתקן את רוב העניין. אבל אני חייב לומר, זה ממש לא קשור לקרן. הקרן היא משהו אחר לגמרי. 

 << אורח >> אפרת פורת: << אורח >>  

אם אני יכולה רק להשלים, יש אפשרות לבחון שלוש מתוך שש למי שלא עבד 60 ימים סמוך למלחמה. סמוך ליציאה למילואים. אז אם הורדת במשרה ועבדת פחות מ-60 ימים אז אני כן יכולה לבחור שלוש מתוך שש. הייתי רוצה לבדוק. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אבל שוב, אז בעצם המענה הזה של שתי האופציות זה רק במקרה שאדם איבד מקום עבודה. 

 << אורח >> אפרת פורת: << אורח >>  

לא, לא רק איבד, גם הוריד משרה ועבד פחות מ-60 ימים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

היא אומרת שלוש מתוך שש. הבעיה שלך נופלת כאילו לפי מה שאומרים - - -

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

שכירים עובדים לא לפי הזה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שהם עובדים חצי שנה. זה מה שהיא אומרת. כאילו שכל השישה אין לה מה לבחור, זה המקרה. בגלל המילואים הארוכים. 

 << אורח >> אפרת פורת: << אורח >>  

סמוך למלחמה הוא הוריד במשרה ועבד 20 ימים בחודש. הספירה היא לפי ימים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אם זה חמישה חודשים לפני אין לך את השלושה לבחור אותם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דנינו, אם אתה יכול לבדוק את העניין הזה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אני רק אומר שאנחנו כן נתנו מענה במסגרת הקרן. 

נתנו מענה במסגרת הקרן, שאנשים יידעו. שלבנות זוג שמה שנקרא איבדו הכנסה או שצמצמו את היקף המשרה, כל עוד היקף המשרה צומצם והבעל במילואים או האישה, לא משנה, אנחנו מפצים על הסכום שעבד. אז זה קודם כל. 

אנחנו נותנים מענה לאנשי מילואים שהיו עם חוזה חתום. נניח היה אמור להתחיל עבודה ב-20.10.2023, עם תוספת שכר של עוד 4,000 או 6,000 שקלים. כל עוד הוא במילואים אנחנו נתנו לו את תוספת השכר הזאת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אני אשמח להגיב, כי אני באתי בדיוק על הנקודה הזאת של אשת מילואים שנפגעה קשה מאוד בהכנסה שלי בתור שכירה. ההכנסה שלי לאורך המלחמה הזאת נפגעה מאוד קשה. אני מצאתי את עצמי ללא עבודה, מפוטרת לאחר התעמרות בעבודה בעקבות העובדה שבעלי היה במילואים ולא יכולתי לתת את מלוא השעות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

את יודעת שהעברנו חוק נגד פיטורים של נשות מילואים?

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

החוק עבר משהו כמו שבועיים אחרי שפוטרתי. אני פוטרתי שבוע וחצי לפני הסבב השני שלו, שהיה בחודש אפריל, ממש לפני פסח. אז אני מצאתי את עצמי ללא עבודה. ירדתי משמעותית בשכר. הגשתי באמת בקשה לקרן הסיוע על אובדן הכנסה. קיבלתי 5,000 שקלים על החודש הבודד שהייתה בו חפיפה בין הירידה שלי בשכר לבין שירות המילואים שלו. מתוך ה-5,000 שקלים האלה לקחו לי 25% מס שטרם קיבלתי, כי השנה טרם הסתיימה. זה אומר שאני חצי שנה מחכה בעצם לכסף. ואחרי זה אני צריכה להתחיל לעשות תיאומים וכו', בתקווה שאני אקבל את הכסף שאני צריכה בעצם כדי לגמור את החודש. היום אני לא מקבלת אותו. 

מאז הצלחתי למצוא עבודה זמנית. מאז גם היא הסתיימה. היום אני חותמת אבטלה. אני הגשתי עוד בקשה לקרן הסיוע, כיוון שהוא יצא לעוד סבב מילואים שנחת על התקופה הזאת של הפיטורים בעצם של תום חוזה זמני נפל ממש על שירות המילואים שלו, על הסבב השלישי. עד היום לא קיבלתי תשובה מקרן הסיוע. קיבלתי תשובה ראשונה שהבקשה שלי נדחית. הגשתי ערעור. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

על התקופה השלישית? 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

בעצם פעם שנייה, על הסיבוב השלישי, על אותו חודש. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

המופע השלישי, הבקשה השנייה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

טוב. אני רשמתי את זה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

קיבלתי בקשה שזה נדחה. הגשתי ערעור. האמת היא שממש 10 דקות לפני שהתחילה פה הוועדה קיבלתי בקשה להשלמת מסמכים, ללא פירוט איזה מסמכים חסרים. אנחנו ממש צריכים, כן, למרות שהגשתי את הכול. אני ממשיכה וזה טרטור. את הכסף לא ממש מקבלים. אז יש באמת קרן, אבל בסופו של דבר על חצי שנה באמצע שהייתי - - -

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

קיבלת עוד מענים מהקרן חוץ מזה? 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

קיבלתי עוד מענה כי הוא היה על כל חגי תשרי במילואים. אבל בגלל שאנחנו גרים בקיבוץ ואצלנו בקיבוץ יש קייטנות מה שנקרא, ולא הייתי צריכה להביא בייביסיטר הביתה, בשביל מסגרת לשלושה ילדים, אז אני לא זכאית ל-3,500 שקלים או חלקם עבור המסגרת לילדים. זה אומר שבעצם הקרן דרשה ממני להוציא את הילדים מהמסגרות, לשים אותם בבית, להביא בייביסיטר כדי שאני אהיה זכאית בעצם לעזרה הכלכלית הזאת. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

לא, לא. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

בזמן השירות שלו בפסח - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

יש לי שאלה אחרת לשאול. איך הגעת לפה? איך שמעת על הדיון היום?

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

דרך "העוגן". 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

מי יודע כמה כאלה יש?

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

יש כמונו אלפים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה עושה צמרמורת. זה עושה צמרמורת לשמוע את זה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אני בפסח, לצורך העניין, כן קיבלתי החזר על הקייטנות על השירות שלו. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

לא, אבל הקרן לא מבקשת ממך שתוציאי את הילדים. אם לא שילמת אז לא. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אבל אני לא זכאית לכסף. אני שילמתי סכום לא מבוטל. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אם שילמת את זכאית. ואם לא נתנו עשינו טעות. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

לא, אני התקשרתי לקרן שלוש פעמים. אני פניתי דרך האינסטגרם, אמרו לא, רק על קייטנות. פניתי למוקד שלכם, המתנתי 20 דקות על הקו, רק קייטנות. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

רגע. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

רק בייביסיטר, לא על קייטנות. אין, זה לא קורה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

קייטנות מה שאישרנו בחופשות מגיע. קיבלתם 1,500 שקלים על חודשי הקיץ, קייטנה. תבדקי אותי, תראי שנכנס. אם הוא עשה בקיץ מילואים. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

הוא לא עשה בקיץ, הוא עשה על חגי תשרי. תודה לאל, ובין פסח לחגי תשרי זכיתי ליהנות ממנו שלושה חודשים בבית. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אז בייביסיטר מגיע לכם 3,000 שקלים. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אבל לא השתמשתי בבייביסטר, כי אני גרה בקיבוץ. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

שנייה. תאפשרי לו רגע להגיד לך איך להגיע לזה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

בייביסיטר 3,000 שקלים בחודש. לגבי אובדן הכנסה אין לי את הפרטים שלך כאן. אנחנו נצא מהדיון ואני אבדוק. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זאת אומרת, היא זכאית, המפקד? 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

במקרה של אובדן הכנסה, כפי שהיא מציינת, היא קיבלה פעם אחת. היא אומרת סכום שהיא לא מרוצה ממנו, אבל היא קיבלה 5,000 שקלים. על הפעם השנייה היא אומרת שכרגע היא קיבלה תשובה על השלמת מסמכים. אני אבדוק את זה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

קיבלתי דחייה ואחרי זה הגשתי ערעור. ועכשיו כל פעם הם מבקשים, זו פעם שנייה או שלישית שמבקשים עוד מסמכים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

להעביר מסמכים, רק לא אמרו לה איזה מסמכים היא צריכה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

בדרך כלל כתוב איזה מסמכים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יבדקו את העניין שלך. אבל צריך להבין דבר אחד, לא לכל בעיה יש פתרון. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

ברור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בואו ניקח את זה גם כן ככלל. יש בעיות שניתן לפתור ויש בעיות שלא ניתן לפתור. אז לא כל דבר הקרן יכולה לפתור. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אני מסכימה. אבל האם היה החזר על הקייטנות בפסח, היה החזר על קייטנות בקיץ. למה אין לי החזר על קייטנות על חגי תשרי? את זה אני לא מצליחה להבין. במיוחד שלצורך העניין ה-3,500 שקלים מכסים ומשאירים אפילו עודף. אין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא היה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אין קייטנות לחגי תשרי. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אז אני כרגע, בגלל שיש לי מסגרת לילדים וקייטנה, אני נדפקתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכון, אין. אולי לחרדים יש. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

צריך לומר משהו, שחגי תשרי השנה היה שבועיים, בגלל שעשו את זה עם זה, וזה לא היה כרגיל. ואני אגיד גם על העניין הזה לגבי חגי תשרי. הצפון גם היה, גם שם היה צריך הרבה קייטנות ובייביסיטר, שזה בעצם אחרת מהשאר. ובזמנו אני דיברתי גם עם עתכ"א מילואים, דיברתי לגבי הצפון והנושא הזה של חגי תשרי. אני חושבת שכדאי להסתכל על חגי תשרי אחרת. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש, אני חייבת להגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עצרי. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אני חייבת להגיד משהו, סליחה, אפשר להעיר משהו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה?

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

קודם כל, כיוון שגם היחידה של הבן שלי בחטיבה 5, הם היו כל החגים, אבות לילדים, כל החגים 81 יום בסבב השני שלהם במילואים. אז כיוון שאני אמנם אמא של חייל ולא נשים, אבל אני באותה קבוצת ווטסאפ. וראיתי את המצוקה שם של האימהות שיוצאות מדעתן. אנחנו ארגנו בהתנדבות בייביסיטרים לילדים בכל הערים בארץ. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

כל הכבוד. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

לא, אבל זה לא מה שאני מנסה להגיד. מה שכואב לי שאני שומעת כאן זה שכל הריצה. למה לא ברור למדינה הזאת שמי שקם ועזב את המדינה שלו לכל תקופת החגים ועושה מילואים, לא אכפת לי, לא נכנס למשפחה הזאת 15,000-20,000 שקלים בחודש, כך או כך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כל, אני לא מוכן לקבל. רק רגע, אני לא מוכן לקבל את זה קודם כל. כיוון שהמדינה ומשרד הביטחון ומשרד האוצר וכולם, יש המון סיוע למילואימניקים, לנשות מילואים, לעסקים שלהם. לאלה שמשרתים. אי אפשר לבוא ולהגיד עכשיו איזה בעיה ספציפית, פשוטה או קטנה, זה פוסל את הכול. אני לא מוכן לקבל את זה, אני מאוד מצטער. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

לא, אבל אלה שנופלים בין הכיסאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. נופלים אז יש ועדת חריגים. אבל אמרתי לא כל בעיה ניתנת לפתרון. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אבל זה נראה שוועדת החריגים לא נותנת מענה. יש יותר מידי ערמות של פניות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא נראה ככה, אני מצטער. זה נראה לך, לא לי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

המספרים מדברים פה על אלפי בקשות שנענות. אי אפשר להגיד. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

ומה עם כל אלה שלא נענים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש גבול לביקורת גם, מספיק כבר עם זה. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

לא, אבל ביטן, אנחנו לא באנו לכאן - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

הדברים לא סותרים. קרן הסיוע עובדת, עושים עבודה, אבל כן, יש בעיות. בעיקר העצמאים בבעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא כל דבר ניתן לפתרון. עם כל הכבוד. אוקיי? זה הכול. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

ביטן, אבל אנחנו לא באנו לכאן עם מה שבסדר. באנו לכאן עם מה שלא בסדר. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

זה לא כמה אנשים שנפלו בין הכיסאות, זה עצמאים. העצמאים יש להם בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה באת עכשיו? באת, נכנסת, אתה אפילו לא יודע על מה מדובר. העיקר אתה קופץ על העצמאים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

כל הדיון הייתי, שמעתי אותך טוב מאוד על כל מה שאתה אומר במצלמות. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

דווקא חה"כ פסל כן נמצא בפרטים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

אני מצפה ממך שתדע שאתה מוקלט ומצולם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אין בעיה, תמיד אני מוקלט ומצולם. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

אז זה הכול, אז שמעתי את כל הדיון. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אני רוצה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, תעצרי. זה דיון משולב, זה לא רק הנושא שלכם. לא סתם הבאתי לפה את הנציג של הקרן. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

לא באנו לפה להחמיא להם על כל מה שבסדר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא שייך לעניין. בסדר, אבל לא, יש הבדל בין להגיד בעיה מסוימת לבין להגיד, להציג את זה כאילו לא נעשה כלום. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אבל יש הרבה בעיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ככה הצעת את זה, עם כל הכבוד לך. גם יש גבול איך אפשר להציג את הדברים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני רוצה לדבר על אוכלוסייה שקרן הסיוע פחות עוזרת לה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה לא, הישיבה הזאת לא נראית לי כיוון שאנחנו לא באנו עכשיו במסגרת ועדת הכלכלה לשמוע בעיה ספציפית. אם הדבר מלמד על משהו עקרוני שצריך לטפל, כן. אבל לא עכשיו כל אחד יציג בעיה מסוימת שלו, שהוא היה צריך להציג את זה בפני ועדת החריגים בצורה מסוימת. זה לא הולך ככה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

אני אשמח לסיים, כל הדיון פה ככה ממשהו שאני אמרתי התחיל להתלהט. כשאתה יצאת למספר דקות אני גם ציינתי את העובדה שגם מהסיוע שאני קיבלתי ניכו ממני 25%. אני מבקשת מאוד, זה מאוד חשוב העניין, שגם מהסיוע שאני קיבלתי על אובדן הכנסה לקחו ממני 25% מס. ניכו. אני את המס הזה עוד לא בטוחה אם אני אוכל לקבל או לא, אני צריכה לחכות עכשיו לסוף שנה כדי להגיש אותו ואז להתחיל לעשות תיאומים ובקשות. וזה בעצם אומר שבמשך חצי שנה עיכבו לי את הסיוע שבעצם הייתי זכאית לו. והייתי מאוד זקוקה לו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על איזה סכום את מדברת? 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

משהו כמו 3,000 שקלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

המס?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אי אפשר לקבל את המס בחזרה. אי אפשר לעשות תיאום מס על המס הזה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

זה אומר שאומרים לי לצורך העניין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, רגע. מה אמרת?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

הייתה החלטה גורפת בתחילת הדרך, אנחנו היינו בקשר עם רשות המיסים בעניין הזה, שיש 25% מס גורף לכולם, כדי שלא יצטרכו להתעסק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לעשות תיאומי מס, נכון. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

זה הופך להיות משהו שהוא בלתי אפשרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם בבחירות מנכים 25 ואז אין שום בעיה. אבל זה לא פוסל הגשה ספציפית של תיאום מס לגבי אותה הפחתה. 

 << אורח >> יעל לביא: << אורח >>  

לצורך העניין, אם אני זכאית, מצאו שאובדן ההכנסה שלי, אני זכאית ל-5,000 שקלים, אני לא אקבל 5,000 שקלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני אסביר לך. המערכת עובדת בצורה שונה. מקבלים החלטה כללית שאומרת שמקזזים לכולם 25% ואז לא בודקים את המיסוי הזה מול ההכנסות הרגילות שלו. לכן זו החלטה טובה, דרך אגב. הזה לא פוסל להגיש בקשה אחר כך לקבל כסף אם באמת רואים שאצלך נגרם לך נזק לעומת אחרים. אי אפשר לעבוד בצורה שונה. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אי אפשר. המיסוי הזה לא ניתן לתיאום. אבל בכל מקרה מה שאמרת זה נכון מאוד, זו החלטה מצוינת שאי אפשר אחרת. אחרת זה היה מסרבל את כל התהליך ואף אחד לא היה מקבל שקל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה שתציג לנו, לא הזמנו אותך סתם, גם לישיבה הקודמת. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

רק על חגי תשרי, חה"כ ביטן. אנחנו בהחלטת ממשלה שתעבור היום, בעזרת השם, יש מענה לחגי תשרי לעשרה ימי סוכות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

זה יהיה בדיעבד?

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

קיבלתם עכשיו עוד מיליארד וחצי שקלים, לפי הפרסומים, לא?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

יותר. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

אז רוב הבעיות, רוב הדיונים שיושב-הראש עושה פה, רוב הבעיות שמתקבצות ואני עתיד לעשות סיור אצלכם גם בקרן, זה העצמאים. העצמאים צועקים. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

על זה הדיון עכשיו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

זה הסיפור. צריך את רוב הכסף עכשיו שקיבלתם, באמת, השכירים מסתדרים. מי שבא לצעוק, אני מקבל בלי סוף. עכשיו נכון, צודק יושב-הראש, כל אחד זה מקרה פרטני. אי אפשר לעסוק במקרים פרטניים. אבל כשיש לך עשרות ומאות מקרים פרטניים זה מצביע על בעיה. ואני אומר לכם, אתם מלאכים ומגיע לכם כל הכבוד. ואתם עובדים בצורה יוצאת מן הכלל. הסיפור הזה של העצמאים אנחנו כבר ארבעה חודשים חוזרים לפה לעוד דיון ועוד דיון. מה לעשות שבן אדם מילואימניק לא נמצא בעסק 200 ימים יש לזה השלכות, גם לנזקים עקיפים. לא רק הפיצוי. 

אני מבין אתכם, אתם עושים את כל המאמצים. אבל יכול להיות שהמדינה צריכה להסתכל על זה אחרת. כשעצמאי מגיע ולא נמצא בעסק 200 ימים. דיברתם פה בדיון על עסקים שנסגרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, תלוי. קודם כל, אם הוא בעסק לבד אז באמת זו בעיה שהעסק לא יכול להתקיים. אבל אם יש איתו אנשים אחרים, אז העסק מתקיים למרות שהוא במילואים. ואז הוא מקבל פיצוי על העניין הזה. זה לא clear cut case מה שנקרא הנושא הזה, שאם הוא במילואים העסק נפל. זה לא נכון להסתכל על זה ככה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

לא, אני לא אמרתי שהעסק אוטומטית ייפול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל אתה מציג את זה כאילו זה המצב. זה לא המצב. לכן, אני לא מבין, היה דיון בוועדת הכלכלה ובאמת הוצגו לנו מקרים כאלה. ואז אמרנו תקימו ועדת חריגים. הם דנים בוועדת החריגים וזה הכול. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

עסק שנסגר זה לא ועדת חריגים, כבוד יושב-הראש, זו בעיה רוחבית. זו בעיה שצריך לתת לה מענה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכול. ועדת חריגים לא דנה במשהו שהוא לא כספי, רק משהו כספי, תאמין לי. 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

לא, בעיה רוחבית. זו לא בעיה נקודתית. זו בעיה שצריך לתת לה מענה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני מאוד מצטער, תקשיבו. אתה יודע מה? זה לא ועדת כלכלה, בסדר? 

 << אורח >> ליאור גור: << אורח >>  

יכול מאוד להיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פה יש גבול. הרי כל פעם אתם באים עם טענות נוספות שקשורות לכל הוועדות ובאמת טיפלנו בכול. אבל אנחנו לא נסיים ככה בחיים. כל פעם יציגו לי בעיה, אני אצטרך לעשות ישיבה על אותה בעיה. יש עוד ועדות. ומה שלי חשוב זה שוועדת חריגים תהיה, תעבוד, תטפל בבעיות הפרטניות. כי הבעיות הכלליות הן מטופלות במסגרת התקנות שאושרו בוועדת כספים. 

אי אפשר לפתוח את היריעה אצלנו כל פעם חדש כל אחד בא עם האג'נדה שלו. זה לא הולך ככה. בסדר? 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אפשר להתייחס לעניין בצורה רוחבית מאוד. אני חושב שאני יכול להציג את הדבר הזה בצורה מאוד רחבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל אתה מציג לנו משהו חדש?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אני חושב שכן. זה מתייחס לתקנות. אנחנו מקבלים, אנחנו קשורים לעשרות אלפי חיילי מילואים. מקבלים אלפי פניות בהקשרים של הקרן והקשרים אחרים. החיסרון הכי גדול של הקרן הוא היתרון הכי גדול של הקרן, זו הגמישות שלה. הקרן עושה עבודה מדהימה בשנה הזו והיא גמישה בצורה בלתי רגילה. כל מה שצחי רוצה להחליט שהקרן תשלם או לא תשלם הוא מחליט. והדבר הזה גם יוצר את הבעיות. כי זה לא מפורסם. התקנון שלה הוא תקנון מאוד כללי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה? אין פרסום של התקנון?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

יש פרסום של התקנון. התקנון הוא תקנון מאוד כללי. הוא לא מדבר על כל המקרים הספציפיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה היתרון של הקרן, שזה כללי. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לכל אחד פתוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם יכולים להשתחל פנימה. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

לכן אני אמרתי, החיסרון זה היתרון הכי גדול שלה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אחרת היה לוקח לנו חמש שנים לכתוב תקנון. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אני מסכים לחלוטין, אני גם לא חושב שצריך אחרת. אני חושב שזה נכון מאוד שזה יהיה ככה. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אז איפה החיסרון, חבר?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אז אמרתי, החיסרון זה שרוב האנשים, הרי בסוף מי שפונה ומערער מגיע לוועדת החריגים. מי שלא מבין שאפשר להגיע לוועדת החריגים או שהוא נתקל בתשובה שלילית, כי הרבה מאוד נתקלים בתשובה שלילית שלפעמים היא סתמית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוא אמר, 50%. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אני אתן דוגמה לנושא של ועדת - - -

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אופיר, אבל זה לא נכון. אתם מדברים על ועדת חריגים בלי לדעת מה זה ועדת חריגים. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

צחי, אני אסיים ואז תענה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

ועדת חריגים זה דיון בשוליים על מקרים שהם באמת לא עונים לריבוע הענק הזה שנקרא בקשה של איש מילואים. כי גם כשקיבלת תשובה שלילית מהצוות המשותף ברשות המיסים זה לא הולך לוועדת חריגים, זה הולך לנציג בקרן. שאמרתי לכם גם בדיון הקודם, הוא מפשפש בבקשה, הוא מסתכל, הוא בודק לעומק. והוא לא הולך בכלל לוועדת חריגים. אם צריך לשלם, הוא משלם במקום. ועדת חריגים זה משהו אחר. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

נכון. אבל כיוון שהתקנון לא מפורסם וכל המקרים שאתה מדבר עליהם - - -

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

התקנון מפורסם. למה לא מפורסם?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

התקנון הוא כללי. כיוון שרוב האנשים לא יודעים אם מגיע להם או לא מגיע להם, כי ההחלטות הן החלטות פנימיות של הקרן. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אז הם מגישים בקשה. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

לדוגמה, שכיר בעל שליטה. שזה נושא שלא נפתר. נכון? אפשר להציג את זה פה כנושא כללי שאנחנו יודעים שיש בעיה איתו שאי אפשר. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

הוא נבחן פרטנית. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

אין פרטנית, זה לא עובד, צחי. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

בוודאי שכן. 

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

כל האנשים שפנו אליכם לא קיבלו מענה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אופיר, אני מחזיק 30 אנשים בשביל מה?

 << אורח >> אל"מ אופיר כהן: << אורח >>  

כמו שחה"כ פסל אמר, יש מלא מקרים שהגיעו אליכם שהם לא קיבלו מענה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

צחי, אף אחד לא מטיל בכם דופי. אתם עושים עבודה לעילא ולעילא. אבל אתה יודע טוב מאוד שהמדינה למשל בנזקים עקיפים, כמו שהלכו פה, יושב-הראש עשה פה דיון על הנזקים בצפון למשל. יש שם פיצוי על נזקים עקיפים לעסקים. זה משהו שהמדינה לא נכנסת אליו בעצמאי. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אבל אני עניתי לכם. זה נכון שבהקשר של נזקים עקיפים לעסקים קטנים ובינוניים אתה מסתכל על מספר מסוים ואני אומר לך שהמענה ניתן בערוץ אחר. המענה ניתן באופן שבו אנחנו מפצים, בחישוב שאנחנו עושים לעסקים קטנים ובינוניים. 

אם תסתכל בסוף על המענה שקיבל בעל העסק, הוא יותר מהמחזור החודשי. שאם הוא היה עובד. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

אתה שבע רצון מהמענה לעצמאיים? 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

עסקים קטנים ובינוניים כן. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

כן?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

טוב. אני תופס ממך איש רציני מאוד ולכן אני, כשאתה אומר מילה כזאת, יכול להיות שאני לא בדקתי את עצמי כמו שצריך. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

חד משמעית. אני מוכן לחתום לך. אבל אני אומר עוד פעם, אין מאה. אין מאה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>  

לא, ברור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רבותיי. אני הזמנתי אותו גם שיציג לנו איזה בעיה במסגרת מעקב שלנו. בבקשה. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אז בדיון הקודם אנחנו עדכנו, כי גם עלה כאן על ידי החברים. סיפור של החלטת הממשלה והפיצוי לעצמאים אחרי התקופה של חצי שנה. אני רגע אמסגר את זה ב-20 שניות. אנחנו לא ידענו שהמלחמה תיארך כל כך הרבה זמן. כשעברה החלטת הממשלה בינואר על תוכנית המילואים הגדולה לא ידענו כמה זמן תימשך המלחמה. לכן קבענו בזמנו בתקנון, בתיאום עם משרד הביטחון, משרד האוצר, חצי שנה אחרי פרק השירות הארוך ביותר. 

היקף האנשים ששוחרר בינואר עומד על כ-100,000 אנשי מילואים בערך. לכן בערך ביולי נגמרה הזכאות. נתנו להם גם את יולי-אוגוסט. ונקלענו לסיטואציה שבה אנשים שיצאו לסבב שני או שלישי, נניח סבב שני במרץ-אפריל, בכל מקרה ביולי-אוגוסט סיימנו להם את פרק השירות הארוך, כי זה חצי שנה אחרי ינואר. 

מה שאני מעדכן כאן עכשיו, שזה בעבודה משותפת של משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר, תעבור היום החלטת הממשלה אני מקווה. ובהחלטת הממשלה ניתן מענה לעצמאים ששירתו לפרקי שירות נוספים, גם פרק שני וגם פרק שלישי. המענה נותן פיצוי בגין אותה תקופה שאיש המילואים שירת במילואים כפול 1.5. זאת אומרת, שירת במילואים נניח שלושה חודשים, אתה תקבל עוד 45 יום מעבר. עוד 135 ימים מעבר לשירות שלך וזה להבנתנו נותן מענה. אנחנו תחמנו את זה בעד שלושה חודשים אחרי מועד שירות המילואים, עד 90 יום אחרי מועד שירות המילואים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

על זה תהיה היום החלטת ממשלה?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

כן. ומבחינתנו ברגע שזה יסתיים יצא תקנון מסודר לדבר הזה. ייקח לנו שבועיים-שלושה לסדר את זה במערכות ואנחנו נפתח. 

 << אורח >> סא"ל במיל' דביר אינדיג: << אורח >>  

אם נתת לעצמאים למה לא נתת גם לשכירים בעלי שליטה? 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

שכירים בעלי שליטה מקבלים מענה במסגרת הקרן. 

 << אורח >> סא"ל במיל' דביר אינדיג: << אורח >>  

הם לא צריכים לבקש במסגרת הקרן. הם צריכים לקבל בדיוק כמו כל אחד אחר, למה הם צריכים להתחנן?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

כי זה בעבודה של רשות המיסים, זו מגבלה שהם שמו. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

לא. השאלה היא באמת מה מגביל פה את השכיר בעל שליטה בחברה? כאילו, באמת למה אתם מפרידים אותו? הוא מילואימניק, שכיר. זה שהוא בעל שליטה בחברה הוא צריך להיענש על זה?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

הוא לא נענש. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

או לא להיות זכאי לתוספת הזאת?

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

הוא לא נענש על זה שהוא שכיר בעל שליטה. אנחנו פשוט ביכולת שלנו להסתכל על הנתונים שלו ועל הזכאויות שלו, היה נדרש כאן בדיקה אחרת, לפי מה שרשות המיסים במערכות שלהם זה מופיע. לכן זה נדרש לבחינה מסוג אחר. זה לא נכנס לאלגוריתמיקה הרגילה שאנחנו עובדים בצוות המשותף. אבל זה בהחלט מקבל מענה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אני אשמח להוסיף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, רגע, לאט לאט. שלום, כיוון שרוב ההצעות של חברת הכנסת לשעבר עזריה קשורות לוועדת העבודה והרווחה, אני מציע שתשב איתם. ואם יש משהו מיוחד שאנחנו כן יכולים להתערב, אני אתערב. אבל מה שכן, לגבי מעונות יום למשפחות מילואים, הבעיה הזאת לדעתי אנחנו כן ניכנס אליה. אנחנו נקבע על זה דיון מיוחד. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

הם העבירו דרגה מיוחדת עכשיו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, נשמע. תסתכל על זה, כי יש פה עניין שלוקחים את המענק הזה ומערבבים את זה עם הפיצוי וזה לא צריך להיות ככה. כי זה מענק מיוחד שהם מקבלים אותו משפחות רבות. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

את תצטרפי לדיונים של הוועדה בחוק שלנו. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

כן, אני אשב איתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. שבי איתו ואם יהיה משהו אני אשמח לזה.

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

רק עוד נקודה אחת שאני רוצה להעלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, זהו, אנחנו סיימנו את הישיבה. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>  

אני מחכה פה בסבלנות ואני ממש רוצה להוסיף גם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה זה?

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >>  

היא ביקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, סיימנו את הישיבה, מה אני יכול לעשות? 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>  

זה לא תשובה. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אני רק שנייה רוצה לומר, לגבי מצבים, וזה אני שמה את זה פה. אני לא יודעת, אפשר לחשוב מה הפתרון. לגבי מצבים שבהם יש תקופה כעצמאים שבה אפשר להרוויח רווח גבוה ובאותו זמן מוזמנים למילואים. זה משהו שחוזר על עצמו. יש איתנו, אתה הזמר? יש תקופה שבה, אני פשוט אגיד את הדברים. יש תקופה שבה אפשר להרוויח הרבה ונוסעים לחו"ל ועושים את המכה, מה שמאפשר. אבל זו בדיוק התקופה של המילואים. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

עונתי. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

כן, כמו עובד עונתי. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אנחנו מסתכלים על מחזור. בדיוק על התקופה המקבילה. 

 << אורח >> דניאל יהודה: << אורח >>  

הייתי עסק בצמיחה, עברתי מעוסק פטור לעוסק מורשה בתחילת המלחמה. פתאום כל העבודה, 15 ביטולים להופעות בחו"ל. עוד הופעות עונתיות של פסח. 

 << אורח >> תא"ל צחי חפץ: << אורח >>  

אנחנו מתייחסים לעסקים בצמיחה. 

 << אורח >> דניאל יהודה: << אורח >>  

כל העצמאים בערך באותו מקום שלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל המשפחות, אתם תדברו עם תחילת הישיבה שעוד חמש דקות תתחיל ואז נפתח ישיבה חדשה ותדברו בישיבה החדשה. נשלים את זה ונתחיל. 

רצית? בבקשה, אני אתן לך את האפשרות לדבר ונסיים את הישיבה. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>  

אני לאה האריס מאימהות הלוחמים. אני אמא לחמישה לוחמים, ביניהם חלקם עצמאים. אחד הדברים שרחל עזריה התייחסה אליהם בתור שכירים זה חשוב גם לעצמאים. העניין של תשלום על המילואים עצמם. אני אתן כדוגמה את הבן שלי, עצמאי בן 35, אבא לילדים. הוא אדריכל נוף, גנן. בסדר? אם הוא עשה שלושה חודשים ב-2023 ועוד ארבעה חודשים בינתיים ב-2024 וכדי לתת לו אפילו את התשלום על המילואים, התשלום שמחלקים את זה ממה שהבנתי ל-12 חודשים ולא לזמן שהוא עבד. זאת אומרת, בוודאי שגינון זה דבר עונתי גם. זאת אומרת שאם הוא הרוויח 120,000 שקלים בשנה, מחלקים את זה ל-12 חודשים ולא לתשעה חודשים או אפילו שישה חודשים שהוא עבד בפועל בגלל המילואים. 

 << אורח >> רחל עזריה: << אורח >>  

אבל מסתבר שיש מסלול לעובדים עונתיים. אז צריך לסנכרן אותו עם זה. 

 << אורח >> לאה האריס: << אורח >>  

אז באותו עניין הקטע של הבירוקרטיה הורגת אותם. מאוד מאוד קשה להגיש הכול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תודה רבה. חמש דקות הפסקה ונתחיל את הישיבה הבאה ואז נאפשר לכולם לדבר. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:33. << סיום >>