פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 10/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 300 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ח' בכסלו התשפ"ה (09 בדצמבר 2024), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40) (שינוי מספרי סגנים), התשפ"ה–2024, של חה"כ אלי דלל, חה"כ אופיר כץ, חה"כ אושר שקלים, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ צגה מלקו, חה"כ שלום דנינו << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר אלי דלל ניסים ואטורי ארז מלול יוליה מלינובסקי מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה ירון לוי משה סולומון אלון שוסטר מוזמנים: תהילה נתנאלי – מנהלת תחום בקרת הון אנושי ברשויות מקומיות, משרד הפנים דב לסקר – מנהל תחום מדיניות ובקרה, משרד הפנים מירב אמיר – יעוץ משפטי, משרד הפנים מאיר אטיאס – סטודנט המחלקה המנהלית, משרד המשפטים הגר סלקטר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי חיזקי סיבק – עו"ד, סגן ומ"מ ראשת המועצה, מועצה אזורית עמק חפר תמר באום – עו"ד, מנהלת המחלקה המוניציפלית, התנועה למען איכות השלטון זואי טל – רכזת המחלקה המוניציפלית, התנועה למען איכות השלטון מלי טופצ'יאשוילי – לוביסטית ציבורית, לובי 99 עמית גרשון – רכז שותפויות, התנועה הישראלית ייעוץ משפטי: גלעד קרן אביב מועלם – (מתמחה) מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40) (שינוי מספרי סגנים), התשפ"ה–2024, פ/4611/25, כ/1063 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)(תיקון מס' 40)(שינוי מספרי סגנים), התשפ"ה–2024, פ/4611/25, כ/1063, של חברי הכנסת: אלי דלל, אופיר כץ, אושר שקלים, בועז ביסמוט, צגה מלקו ושלום דנינו. אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו דנו בזה בישיבה הקודמת. חבר הכנסת דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האמת, ההצעה היא פשוטה. היא גם לא עולה כסף. היא באה לעזור לרשויות המקומיות ולראשי הרשויות, שעובדים מאוד קשה, במיוחד בשנים האחרונות כשעברנו את תקופת הקורונה והמלחמה. אנחנו מסתכלים היום על ראש הרשות, כשהוא צריך להאציל סמכויות לחברי מועצה, ולא תמיד הוא יכול לתת להם את האצלת הסמכויות כי הם לא סגני ראשי ערים. אנחנו מדברים בחוק על סגני ראשי ערים שהם ללא שכר, ושהם יכולים לעזור לרשות העיר. וזה לא משנה אם זה רשות קטנה או בינונית. להיפך, דווקא ברשות קטנה יותר. אני יכול להגיד לכם שכשהייתי מנהל מפעל קטן, עבדתי יותר קשה כי הייתי צריך להיות גם הגזבר וגם מנהל הייצור וגם מנהל הביקורת. למעשה, אתה מנכ"ל כמעט על הכול. כשאתה בעיר קצת יותר גדולה, יש לך גם לתת האצלת סמכויות הלאה. ולכן, כל הרעיון הוא לנסות לעזור לראשי הערים, ביכולת שלהם, לנהל את העיר, וזאת כמובן כרצונם. הם לא חייבים לעשות את זה. אבל החוק שלי אומר שאפשר שראש העיר יוכל למנות עוד סגן אחד ללא שכר. וכמובן הסעיף השני, שהוא גם יחסית פשוט, מדבר על מדידת היציבות הפיננסית של אותה עירייה שאותה מודדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסעיף השני מדבר על סגן בשכר. לפני כל הנאומים חוצבי להבות האש, כדי שיבינו, יש פה שני סעיפים. אני רואה שיוליה לא מבינה ואני חייב, קודם כול, להסביר לה. היועץ המשפטי יסביר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בהצעת החוק יש למעשה שתי הצעות נפרדות: ההצעה הראשונה, כפי שהציג חבר הכנסת דלל, היא תיקון סעיף 14. היא מדברת על הוספת סגן לא בשכר ברשויות של בין 100,000 לבין 150,000 תושבים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> סגן בתואר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בתואר, נכון. כלומר, הוספת סגן למספר הכולל של הסגנים, שחלקם בשכר וחלקם לא בשכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעל הזכאות שלהם, באותו שלב, עוד סגן אחד שלא בשכר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עד היום רשות שהיא בין 100,000 ל-150,000 תושבים הייתה זכאית בסך הכול לשלושה סגנים, כשמתוכם שלושה סגנים בשכר. היום, לפי ההצעה הזו, יהיו לה ארבעה סגנים בסך הכול, ועדיין שלושה סגנים יכולים לקבל שכר – זה לגבי החלק הראשון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלושה סגנים בשכר, והרביעי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כבר היום יש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היום יש שלושה סגנים סך הכול, וכולם יכולים לקבל שכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק מוסיפה עוד סגן לא בשכר. אנחנו לוקחים את המספר 150,000 תושבים והופכים אותו ל-100. יורדים במדרגה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואיפה הסייג הזה שזה לא בשכר מופיע בחוק העיקרי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> סעיף 15א1, הסעיף שהוא מתוקן בהקשר השני, שתיכף נדבר עליו, אבל בהקשר הזה של מספר התושבים הוא לא מתוקן, הוא קובע את המספר המקסימלי של סגנים שיכולים לקבל שכר ותנאי שירות מקופת הרשות המקומית. אין שינוי בהקשר הזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני חייב לציין שזה כבר קורה היום. בת ים היא מתחת ל-150,000 תושבים. יש שלושה סגנים בשכר, וסגן אחד בתואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי הם מעל 150. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מתחת. ב"זבים הם 132. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא ב"זבים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם - - - התושבים ולפי מרשם האוכלוסין. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תושבים רשומים – 160. הבנתי. זה גם נקודה, לא? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא מדובר על בעלי זכות בחירה אלא על מספר התושבים הכולל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רישום האוכלוסין. אתה בת ימי? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בטח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא היה סגן ראש עיר. אתה מבין? הוא לא קיבל שכר, בא לפה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חצי קדנציה בלי שכר, וחצי קדנציה עם. ואולי על זה צריך לדבר. דווקא לחזק את חברי המועצה אם אנחנו כבר רוצים לחזק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי כבר הצעת חוק כזו שנמצאת על השולחן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם אני. אבל אני מעדיף לתאם אותה עם מרכז השלטון המקומי. אני חושב שהעברתי אותה כבר למירה. הם בודקים אותה. אני חושב שלא יכול להיות שאין לחבר מועצה איזושהי תמורה, ואפילו תמורה מינימאלית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מזהירה שזה לא רק מירה. יש גם מועצות אזוריות. שם הסוגיה היא הרבה יותר מורכבת, ויש שם מצבים שהמודד גם לא מאפשר שלושים חברי מועצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, פתחתם סוגיה חדשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אדגיש שזה בכלל לא מירה. זה מרכז השלטון המקומי. אני רק אשת הקשר לעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת "מירה", אמרת מרכז שלטון מקומי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון. תודה, מירה, שאת פה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לגבי הסעיף הראשון. התיקון השני, ואלו תיקונים שלא כרוכים האחד בשני, סעיף 15א1, וזה הסעיף שדיברנו עליו קודם, הוא הסעיף שקובע את מספר הסגנים שכן זכאים לקבל שכר ותנאי שירות מקופת הרשות המקומית. זה מחולק לפי מספר התושבים בכל רשות. סעיף קטן (ב) של אותו סעיף אומר שעל אף מספר התושבים שנקבע בסעיף קטן - - -. הסעיף בחוק היום אומר שעל אף האמור בסעיף קטן (א), ואני מקריא את הסעיף כפי שהוא היום, רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 250,000 תושבים, שלא מקבלת מענק כללי לאיזון בשנת הבקשה, ובשנתיים שקדמו לבקשה לא היה לה גירעון שוטף, שר הפנים רשאי לאשר סגן נוסף בשכר. ההצעה שמוצעת פה היא שבמקום התנאים שרשומים היום בסעיף, שכמו שאמרתי שלא מקבלת מענק כללי לאיזון בשנת הבקשה, ושבשנתיים שקדמו לבקשה לא קיבלה גירעון שוטף בכלל, מבקשים לשנות את זה שהתנאים יהיו שלגבי גירעון שוטף – גירעון שלא עולה על 2% מתקציב הרשות המקומית, ולגבי גירעון מצטבר – שלא עולה על 10% מתקציב הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אסביר. החלק הזה הוא חלק אחר שלא קשור לסעיף בהצעת החוק. יש התניה, שלדעתי היא דרקונית מדי, שלא יהיה גירעון בכלל, ושלא יהיה גירעון מצטבר. שוב, מדובר גם על זמני. תמיד יכולים להיות משברים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> משהו נקודתי. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: הקורונה והמלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המלחמה עכשיו, כשלהרבה מאוד רשויות ירדו הכנסות לתקופה מסוימת. הן יחזרו אליהן. צריך להסתכל על העיר בצורה כוללת. עד 2% בשוטף, עד 10% במצטבר, זה סביר, לעניות דעתנו. היו פה מספרים אחרים שנאמרו בישיבה הקודמת, ונשמע גם היום את הצדדים השונים. אם כך, אנחנו הסברנו את הצעת החוק. נתחיל עם נציגי ממשלה. אבל לפני כן חברת הכנסת מטי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גלעד, רק בשביל שאני אהיה שקטה, תפנה אותי לסעיף הראשי שזה באמת לא בשכר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הסעיפים שקובעים את המספר הכולל של סגנים לראש רשות בכלל, באופן כללי, הם 14 ו-15. סעיף 15א1 אומר שמתוכם רשאים לקבל שכר ותנאי שירות עד X סגנים. זה מחולק. למשל, עד 100,000 תושבים, אז לא יכולים לקבל יותר משני סגני ראש רשות, בפסקה (4) לא יכולים יותר משלושה סגני ראש רשות ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 200,000 תושבים, וכן הלאה. את הסעיף הזה אין הצעה כרגע לתקן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתחיל עם משרד הפנים. בבקשה. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> דב לסקר, מנהל תחום מדיניות ובקרה, משרד הפנים. העמדה, כפי שהצגנו גם בפעם הקודמת: לגבי סעיף 1 – בצו הקיים כיום כמעט בכל הרשויות יש לפחות סגן אחד נוסף בתואר על הסגנים שמותר לקבל בהם שכר, למעט ירושלים, והרשויות שהן בין 100,000 ל-150,000 תושבים. ולכן, אין לנו התנגדות לכך שיוסיפו עוד סגן לפי סעיף 14 שהוא לא סגן בשכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אתה חושב שבעקבות זה גם צריכה להיות אולי הסתכלות מעבר לזה, למדרגה מעבר? זאת אומרת, אם הקדמנו את המדרגה הזו מ-150 ל-100, אז עכשיו יצרת, לכאורה, פער של בין 100 עד 250. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, עד 200. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד 200. << דובר_המשך >> דב לסקר: << דובר_המשך >> לא, כי אז כל מדרגה היא באמת של 100,000, וזו מדרגה שנשארת אותו הדבר. רק בין ה-100 ל-150 אלף זה המצב הכאילו לא קוהרנטי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא. יש מדרגה גם בין 200 ל-400 אלף. לא מדרגה של 100,000. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> הכוונה היא שלפני זה 20,000, ועל זה יש. להוסיף את ה- 100,000 לא מ- - -. זה מספר עגול שהוספת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הוא אומר מספרים עגולים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע. אתה לא מתנגד, אבל למה אתה בעד? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אין לנו התנגדות לעניין ככל שלרשות יש רצון להוסיף סגן נוסף ברשות מעל 100,000, כשברמה העקרונית ה-100,000 זה אחת ההגדרות של גודל רשות. הגדלים השונים של הרשויות בחקיקות שונות הם לפי פחות מ-20,000, בין 20,000 ל-100,000 ומעל 100,000, כאשר יש פה אנומליה שזה 20 עד 150 אלף. כאשר אנחנו מתאימים את זה לשאר החקיקות, ה-100,000 הוא אחד שנשאר במצב דומה. כלומר, רשויות רמה א' - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אחדד את השאלה. בסופו של דבר, זה דקלרטיבי. אני מקבל סגן בתואר. אין לזה - - - << אורח >> דב לסקר: << אורח >> סעיף 14 זה לא רק דקלרטיבי, הוא גם ממלא מקום, בסופו של דבר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על הסעיף התואר. כאילו אין התנגדות, אבל במה זה תורם חוץ מזה שזה מחזק את הקואליציה ואת ראש העיר. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> סגן לפי סעיף 14 – כאשר יש לך שניים, הם גם יכולים להיות ממלאי מקום. כאשר הראשון לא נמצא, אתה יכול עוד ממלא מקום לפי סעיף 14. ולכן, הסגן הנוסף שמוצע פה הוא סגן לפי סעיף 14, שהוא לא רק דקלרטיבי, הוא סגן ממלא מקום. גם אם הוא בתואר, הוא ממלא מקום. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בשכר. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> לא. הוא סגן ממלא מקום. סגן ממלא מקום לא חייב לקבל שכר. גם ברשויות מעל 100,000 אפשר למנות ארבעה סגנים בתואר. אין חובה לתת שכר לאף סגן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> במה זה תורם לתושבים כשמוסיפים סגן בתואר? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפעמים זה תורם לתושבים ולפעמים גם לקואליציה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בבניית קואליציות וגם בעוד תחומי אחריות, וזה לגיטימי. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> לגבי תחומי אחריות – סגנים בכלל, ניתן לתת להם לשבת בראש ועדה למינוי בכירים, כשחבר מועצה רגיל לא יכול לשבת. בוועדת משנה לתכנון בנייה רק סגן יכול לשבת ולא חבר מועצה. יש כל מיני תפקידים שונים שניתן להציע אותם רק לסגנים ולא לחברי מועצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שוב להבין. הדרגה הבאה של תוספת סגן לא בשכר, ואני מדבר כרגע על לא בשכר, היא ב-200 או ב-250? כרגע היא 150 וממליצים לעשות אותה ל-100. מה אחד מעליו? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> 200. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 200, לא 250. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> 200. כאשר באותה הזדמנות גם עולה הכמות הסגנים בשכר. כלומר, תמיד נשאר ההבדל הזה שיש תמיד סגן אחד בתואר מעבר לסגנים שבשכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. האם יש מצב באיזשהו שלב שזה מגיע ליותר מסגן אחד בתואר? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> כל מי שעד 10,000, הם כולם רק בתואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני שאלתי שאלה. מעבר ל-10,000, נניח והחוק יעבור, אז יהיו שלוש או ארבע בשכר, תלוי לפי הזה. אבל הסגן בתואר תמיד תהיה תוספת של אחד? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> כן, חוץ מירושלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. זאת אומרת, כל הערים זה רק תוספת של אחד. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אחד בתואר. שוב, מה שמתחת ל-100,000. כאילו מעל 100,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעל 100,000. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> כי מה שמתחת ל-100, בין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, כי לפעמים הוא עצמו היחיד שם. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> ברשות שהיא מתחת ל-20,000 אפשר למנות שלושה סגנים, אבל מותר לתת רק לאחד שכר. מתחת ל-10,000 מותר למנות שלושה סגנים, אבל אי-אפשר לתת שכר לאף אחד מהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז יש יותר בתואר. אבל מ-100,000, אחרי החוק הזה והלאה, זה יהיה כך וכך סגנים בשכר פלוס אחד. אין פלוס שניים, חוץ מירושלים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. אחד בתואר ואחד בשכר – שני סגנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלתי חוץ מבשכר. מר לסקר, שאלתי אחרי התיקון. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> מה שיקרה אחרי התיקון הוא הדבר הבא: לכל הרשויות מעל 100,000 יהיה סכום מסוים של סגנים שמותר למנות בכללי. מתוכם, N מינוס 1 של כמה שמותר בשכר. זאת אומרת, תמיד יהיה אחד פחות שמותר למנות בשכר, למעט ירושלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, אחד. זה הסיסטם לאורך כל הדרך ממאה ומעלה. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> זה מה שיהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או מ-150, לפי המצב היום. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. מה עמדתכם לגבי הסעיף השני? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> לגבי הסעיף השני, וזו הייתה העמדה שלנו גם בפעם הקודמת – אנחנו חושבים ש-2% זה גבוה מדי. מי שעובר כרגע את 2% כבר נדרש לאישור אקטיבי של משרד הפנים לעניין שכר הסגנים בכלל. כלומר, שלהגיע לקרוב ל-2%, זה מצב שהוא באמת מצב של הידרדרות תקציבית גבוהה. בנוסף, זה לא עומד במלל של הצעת החוק עצמה. המלל, התיאור, הנימוק, להצעת החוק אומר שיש פעם אחת איזושהי נפילה או פעם ב-, נפילה כלשהי. כאן אנחנו מדברים על זה שיכולה להיות רשות שכל שנה מגיעה ל-1.99% זה. עושים איזה תיקון תקציבי כדי שזה יהיה בדיוק מתחת ל-2%, וזה מצב תקציבי בעייתי מאוד ברשות. אנחנו מאפשרים פה הוצאות לא קטנות בעניין הזה. ולכן, העמדה שלנו הייתה, ונשארה, שעד 1% פעם אחת בארבע שנים, ובנוסף, גירעון מצטבר של עד 5%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך במה אתה משכנע, אבל במה אני פחות משתכנע. אתה בא ואומר דבר היגיון כי זה יכול להיות תמיד על השקל או על האחוז. אבל עדיין אם יחלפו חמש שנים כאלה, העירייה הזו תיכנס לצרות במצטבר שלה, אם זה כל שנה קרוב ל-2%. אבל בוא לא נשכח שגם הצעת החוק של חבר הכנסת דלל וחבריו לא מדברת על כך שאוטומטית הם יקבלו אישור. זה עדיין שיקול דעת של שר הפנים. מה החוק מאפשר? החוק בא ואומר שאם הייתה נפילה של שנה אחת מסיבות שונות, זה בהחלט יהיה חלק מהשיקולים של שר הפנים. אנחנו מבנים לו את השיקולים. אם הוא יראה שזה משהו קבוע, ודאי שהוא לא ייתן. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> החוק לא מדבר על שנה אחת, החוק מדבר על בכלל לשנות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל החוק מדבר על שיקול הדעת של שר הפנים. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> שיקול הדעת של שר הפנים נמצא גם כיום על מי שפחות מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן אני אומר שגם אם אנחנו מרחיבים את זה במעט, ואנחנו יודעים שיש כל מיני שינויים שיכולם לקרות, שהם אינם - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפילו בתוך הקדנציה עצמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם זה רשות שאין לה מענק איזון כי נשאר התנאי הזה, זה רק בא ואומר. יכולה להיות רשות איתנה שהיה פנצ'ר קטן מסוים שלא היה על זה, והיא מתנהלת נכון. שר הפנים – בבוא להחליט, הוא יסתכל על כל הספקטרום של העניין. הוא לא יסתכל רק על ה-1% או על ה-1.5% או ה-2%. אבל אם הוא יבוא ויגיד ש-2% הללו או ה-1.99% עושה לו רושם שזה דבר זה, לא אכפת לי גם להכניס אפילו במלל. אבל זה שיקול דעתו ואני לא צריך להכניס לו הבניה. האם בחוק עצמו כתוב ויש איזה הבנייה לשיקול דעת של שר הפנים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא. כתוב: ורשאי שר הפנים לאשר על פי הצעת ראש הרשות שאושרה בידי המועצה. זאת אומרת, הוא צריך לעבור פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הייתה הבנייה, הייתי מוסיף פה עוד הבנייה לראות האם זה משהו שהוא יותר חד-פעמי, או שתיתנו לי הגדרה יותר טובה לעניין הזה. אבל אם זה נשאר עדיין בשיקול שר הפנים, אני חושב ש-2% ו-10% זה דבר סביר. למה? שוב, כי זו הסתכלות. זה יכול ליפול על שנה מסוימת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון, משהו נקודתי. ולכן, - - - אינה כספית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני הייתי שר הפנים והייתי רואה תופעה, אז הייתי אומר: רגע, יכול להיות שמגיע לכם. נחכה עוד שנה. נראה איך אתם. האם זה באמת חד-פעמי או שזה יורד כלפי מטה, הפוך, ואז מאשר לכם. הרי הוא לא חייב לאשר להם באותו רגע. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אני אחזור לסעיף 1 של הצעת החוק. סעיף 1 של הצעת החוק הוא הבנייה של סגן אחד בתואר, נוסף על הסגנים בשכר, שזה גם כן המצב של 250,000 ומעלה, כאשר שיקול הדעת של השר הוא רק ברשויות שעומדות באמת ברמה נקייה שאין גירעון בכלל, ואין להן מצב של גירעון, והן לא נכנסו למצב בעייתי. ולכן, זה המצב כיום של הוספת סגן נוסף בשכר, כשהסגן הנוסף הזה הוא בתואר. הנימוק של סעיף 2 להצעה הזו הוא נימוק הגיוני. הוא אומר שכאשר יש מצב בעייתי חד-פעמי, שבו הרשות נכנסה לגירעון מסוים, אז כן יש מקום לבוא ולאפשר גם מעבר לזה כאשר זה חד-פעמי. לכן אנחנו אומרים כשזה יהיה חד-פעמי. זאת אומרת, פעם אחת בארבע שנים ולא באופן גורף, ופעם אחת - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנוסח היום מדבר על: בשנתיים שקדמו לבקשה. שנתיים אחורה בודקים שאין גירעון שוטף. לגבי גירעון מצטבר – אין היום בכלל התייחסות למצב הגירעון המצטבר אלא רק לגבי הגירעון השוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז גם הצעת החוק לא מתייחסת? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, הצעת החוק אומרת: מצד אחד, אנחנו נגדיל את האפשרות לגירעון השוטף, אבל נגביל גם בגירעון המצטבר, מה שאין היום, ל-10%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לפנות למשרד הפנים. לא יכול להיות חוק אחד לממשלה וחוק אחר לרשויות. צריך להבין שהרשויות הן הזרוע הביצועית של המדינה, ושהן נמצאות בחזית מול כל התושבים. תארו לכם שעכשיו, בזמן מלחמה, אנחנו מדברים על גירעון. אנחנו יושבים בוועדת הכספים ואנחנו תכננו לפני שנתיים גירעון של כמעט 1% ומשהו של המדינה. ואז נכנסנו לתקופת המלחמה, ולפני כן הקורונה, ועכשיו מדברים על גירעון של 5%. תארו לכם שעכשיו יבואו ויגידו: בגלל שהגירעון של המדינה הוא 5%, אז בואו נפרק את הממשלה, או שלא נמנה שרים, או לא נמנה ממלא מקום של ראש ממשלה. לא הגיוני. אנחנו צריכים להבין שבאים ומטילים על הרשויות את כל המשימות של המדינה. ומה רוצה ראש הרשות? הוא רוצה יציבות, ואנחנו צריכים לתת לו יציבות. זה לא אומר שמייד הוא מקבל את זה. הוא צריך לעבור מועצה. במועצה יש לו אופוזיציה, קואליציה, וכך הלאה. הוא צריך לעבור משוכה של משרד הפנים, של שר הפנים. כל הדברים האלה נותנים חוזק ויציבות לרשויות. ולכן, כל מה שאנחנו מבקשים פה זה לעזור לרשויות לתפקד. אני הייתי ברשות מקומית למעלה מ-24 שנים בכל התפקידים הבכירים: מנכ"ל עירייה, סגן ראש עיר, ממלא מקום. אני רוצה שתבינו שהתפקידים שמוטלים על ראש עירייה הם יותר משל שר. זה ממש ראש ממשלה קטן. בואו, תנו להם את הכלים לעבוד. זו בקשתי, אדוני היושב-ראש. הבקשה שלי היא באמת צנועה, והיא לתת אפשרות לראשי ערים לתפקד עם המגבלות האלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האם במסגרת סעיף (ב) בחוק, שר הפנים צריך להתערב בכל החלטה ולתת את האישור? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לגבי סעיף קטן (ב) – הוא צריך את אישור שר הפנים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תמיד צריך אישור של שר הפנים במינוי סגנים, בלי שום קשר לחוק עכשיו ולשינוי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, לא. לגבי הסגנים באופן כללי יש קביעה כללית של כמה סגנים בשכר מותר לפי מספר - - - << אורח >> דב לסקר: << אורח >> זה דורש את אישור שר הפנים. הוא צודק. כל סגן בשכר דורש את אישור שר הפנים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> גם אחרי שהמועצה אישרה אותך, זה עובר לשר הפנים והוא מאשר. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> זו סמכות שהואצלה, כמובן, למנכ"ל. יש חוזר מנכ"ל שמסדיר מי נדרש באישור אקטיבי שלנו ומי לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אנחנו לא משנים את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אנחנו משנים רק את המדידה הכספית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. גם הסעיף בחוק אומר את זה. אני מפנה לסעיף 15א1(א) שאומר: ראש הרשות או סגן ראש רשות רשאים לקבל שכר ותנאי שירות מקופת הרשות המקומית בכפוף לאישור השר ובהתאם לתנאים ולשיעורים שקבע. כלומר, אין כאן שינוי בעמדה הזו, כפי שנאמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. דב, לגבי הטיעונים שאמרת – הצעת החוק גם כאן, כמו שאמר כאן קודם היועץ המשפטי בהבליע, ואני אגיד את זה יותר, זה ששמו את המחסום, מה שלא קיים היום. כלומר, היום רשות שאין לה גירעון שוטף, והיא מאוזנת, אבל יש לה גירעון מצטבר של הרבה מאוד כסף, ונניח אפילו עד 10%, לא תהיה סיבה לשר הפנים לא לתת להם כי כרגע לפי החוק יש רק הגבלה שלא יהיה שוטף ולא יהיה זה. בגלל שהרחיבו פה את השוטף, בא גם המציע, וביושר, ושם גם איזשהו גבול. ואם זה סוג של שוטף שמתחיל להראות שיש לנו בעיה במצטבר, אז גם פה שמו את הגבול. לכן, אני חושב שזה מאוזן בעניין הזה. סתם, בחילופי דעות. אני יודע מה אני רוצה פה פחות או יותר. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אתה טענת שהחקיקה לא מדברת על המצטבר, אך לשר יש את שיקול הדעת כיום על המצטבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוה, עכשיו אתה מגיע למה שאמרתי, חמש דקות קודם, שכל זה לא מדאיג אותי. למה? כי בסוף זה לא טייס אוטומטי שאם הם הגיעו ל-1.99, אז הם זכאים. כי, בסוף, כמו שכבודו אמר, השר - - - << אורח >> דב לסקר: << אורח >> כן, אבל זה כיום רק על רשויות שאין להן גירעון. << אורח >> מירב אמיר: << אורח >> מירב אמיר, הלשכה המשפטית במשרד הפנים. אני רוצה להביא לתשומת לב הוועדה שאחרי סעיף (ב), שמאפשר כאילו את הסגן הנוסף לרשויות שהמצב הכלכלי הוא באמת מאוד יציב, יש את סעיף (ג) שאומר שברגע שהרשות כבר לא עומדת בתנאי הזה, הסגן מתבטל. כלומר, מלכתחילה החקיקה באמת באה למקרים שבהם הרשויות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי, לא נגענו. << דובר_המשך >> מירב אמיר: << דובר_המשך >> אבל אני אומרת שגם משם אפשר ללמוד על זה שזה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך. ראשית, שיקול הדעת של השר הפנים בבואו להחליט. שנית, האפשרות של כיסא מפלט או אמברקס אם זה ממשיך. זה רק מרגיע אותי יותר שהצעת החוק היא סבירה לחלוטין בעניין הזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> האם אפשר לומר שזה כן מינוי תקציבי? כי יש כאן שני סעיפים: האחד הוא דקלרטיבי, הצהרתי, ואחד הוא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה שואל אותי אם כאופוזיציה אתה יכול להגיד שממנים פה בשכר, אתה יכול להגיד את זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדבר על הסעיף השני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הסעיף השני – אנחנו אמרנו מהתחלה שאנחנו לא מוסיפים סגנים. אני מוריד תנאים שהם לא הגיוניים. כי יכולה להיות עיר יציבה, טובה ועצמאית, שאין לה מענקי איזון, אבל הייתה שנה אחת קשה והיא הגיעה לחצי אחוז גירעון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זו לא השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו השאלה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אחדד את השאלה שלי. עיר שעומדת בכל תנאי הסף שממנה סגן שכר, היא משלמת לו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז זו השאלה. אז כן צריך סעיף תקציבי לדבר הזה של הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה ממנה מישהו בשכר זה עולה כסף לרשות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי את סעיף 1. סעיף 2 – כמה ערים היום לא רשאיות לקבל סגן בתנאים של היום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע נכון להיום אם יש להם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם אתה משנה תנאים, כמה כן היו רשאיות? זו השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא "כמה כן", כמה זה אחד. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> רשות אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אני עניתי לה על משהו אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזה? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> נתניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר גם בדיון הקודם, זו לא הפתעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שזה עוד סגן בשכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בעיר חזקה לאללה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש היום תנאים מסוימים בחוק שלא מאפשרים למנות סגן אם לא מתבצעים א', ב' ו-ג'. הסגן הזה קיים בשכר, אבל אם אין תנאים אי-אפשר למנות. ברגע שאתה משנה את התנאים האלו, של מה שקורה פה בסעיף 2, תהיה כן אפשרות למנות את אותו סגן שהוא כבר ישנו במכסה, נכון? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, לא במכסה. זה בנוסף לסגנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, במכסה. הוא לא מונה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מונה, אבל הוא במכסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, גלעד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. מה "גלעד"? את לא מאמינה לי? נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה עיריות הוא השינוי הזה שכרגע עושים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאחת כרגע. בשנה הבאה יכולות להיות שלוש. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מי אמר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר אחת – נתניה << אורח >> דב לסקר: << אורח >> נכון לנתוני דוחות הכספיים של 2022–2023, בין הרשויות שהן מעל 250,000 יש רק רשות אחת שהייתה בגירעון באחת מהשנים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנה אחת היא הייתה בגירעון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה שנים אחורה אתה מסתכל? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אני מסתכל על השנתיים האחרונות כי החוק מדבר כרגע על השנתיים שקדמו לבקשה. אם אנחנו מדברים על 2024, זה אומר שמסתכלים על דוח 2022 ו-2023. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר, על פי הנהלים שלכם, אתם תמיד הולכים אחורה שנתיים. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> על פי החוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה החוק היום. החוק מדבר היום על שנתיים אחורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאוד יכול להיות שבעוד שנה כבר לא תהיה הבעיה הזו, ולכן יש פה עיוות. לכן, זה לא נכון. כי אם לעירייה אין מענקי איזון, והיא עצמאית, היא מנוהלת טוב, אז זה דבר שיכול לקרות. את יודעת שרשויות הכי חזקות בארץ, ואני לא רוצה להגיד שמות, אבל, למשל, תל אביב, הייתה להן ירידה חדה מאוד בהיטלי השבחה בתקופת המלחמה, וזה לא בגלל שהתנהלות העירייה פחות טובה אלא בגלל שהחיים עושים את זה. אז למה צריך לשים כזה גרזן? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי, צריך לשים דברים על השולחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום זה נתניה, ומחר זו תהיה ירושלים או מישהו אחר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> החוק לא חל על ירושלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל אני לא סתם אמרתי "ירושלים". "רק ירושלים 02" – אני יודע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רק בירושלים זה לא חל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף הראשון הוא כביכול לא תקציבי, וזה סגן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא "כביכול", הוא לא תקציבי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תרשה לי. אתה היית סגן בתואר. בגן בתואר לא מקבל שכר באופן אישי, אבל האם יש כללים שלפיהם יש לרשות עדיין עלות עבור הסגן בתואר? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> לא אמורה להיות. מעבר לחברי מועצה וכללית, ניתן כמובן לתת משרד לכל חבר מועצה, ניתן לתת, וגם מחויבים - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לסגן בתואר ולחבר מועצה יש משרד. אני הייתי 13 שנה חברת מועצה ולא זכיתי לשום דבר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> נכון. זה לא בכל מקום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל, למשל, בחולון הוא היה יכול למנות עוד סגנים, והוא לא מינה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גילינו עכשיו שסעיף 2 מאוד מאוד משפיע על נתניה, אז, בוא, למען האמת. רק על נתניה, זה העיר היחידה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק על נתניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה? היום רק על נתניה. שנה הבאה - - -. חוץ מירושלים, איפה יש לכם ראש עיר? אין לכם ראש עיר - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף הראשון של החוק כביכול אין עלויות לסגן בתואר. אבל מאחורי זה שאין עלויות יכול להסתתר שיש לזה כן עלויות. האם לדעתכם, לדעת משרד הפנים, יש איזשהם כללים לגבי סגן או - - -? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> לסגן בתואר לא ניתן למנות עוזרים, ולא ניתן למנות אף משרת אמון לסגן בתואר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> והחזר הוצאות? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אין החזר הוצאות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עוד? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> כל דבר שמגיע לחבר מועצה, יכול להגיע לסגן בתואר, שזה השתלמויות. התואר מאפשר, והזכרתי קודם, כשלא היית - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה מאפשר לו סמכויות שראש העירייה יכול להטיל עליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יכול להיות יושב-ראש ועדת המשנה, וזה דבר שהוא לא יכול להיות כחבר מועצה. הוא יכול להיות יושב-ראש של עוד ועדות. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> יש מספר סמכויות שניתן להטיל רק על סגן ולא ניתן להטיל על חבר מועצה. לדוגמה, יו"ר ועדת בחינה לתפקידים בכירים, יו"ר ועדת משנה לתכנון ובנייה, ותפקידים נוספים בעניין הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמו? << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אני לא אכנס עכשיו לעוד, אבל אלו דוגמאות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יוליה, אגיד לך משהו פשוט. אני רוצה שתביני. נניח שראש עירייה צריך ללכת לאירועים. זה יותר כבוד כשיש סגן ראש עיר שמגיע לאותו אירוע, והוא נשלח על ידי ראש העיר, מאשר חבר מועצה. זה חלק גדול גם מתפקיד של ראש עירייה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ראש העיר הולך לאירוע ומביא מתנה מאיזשהו תקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התשובה היא לא. סגן בתואר לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא מקבל את זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם הוא בא במקום ראש העיר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם לא מקבל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח לשמוע סמכויות נוספות. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> אני לא הולך לעבור כרגע של סמכויות של ראש עיר. יש כמה סמכויות. נתתי כמה דוגמאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, אני אגיד לך איך זה הולך בדרך כלל. בדרך כלל לא באים לוועדה, ואז אומרים: - - - . תבדקי. מאחר ואת מכירה אותי, אני אומר לך. אני יודע מה זה סגן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זו שאלה מקצועית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אני לא מקצועי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה סופר מקצועי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סופר מקצועי, עוד יותר טוב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא יודע יותר טוב ממשרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוב, אני אומר לך, ונמצאים פה עוד חברים שבאו משם, לסגן ראש רשות אין פריבילגיות, לא כספיות ולא שוות ערך כספי. ראש העיר יכול, במסגרת מה שמותר לו לחברי מועצה, לעשות את זה לסגן, ואולי אפילו יותר. אם הוא יחליט שהוא עושה חדר לשלושה חברי מועצה, אז לסגן ראש עיר בתואר הוא ייתן חדר נפרד – דברים מהסוג הזה. אני אגיד לך אם זה אם זה תורם לרשות – כן או לא. לא שמעת בקולי, לא התמודדת לראשות העיר חולון, ולכן נשארת כאן. אבל אם היית מתמודדת ונהיית ראשת רשות, אז היית מבינה. לראש עיר יש מועצה גדולה, והוא יודע גם לעבוד איתה ולתת לאנשים את הסמכויות שלהם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה מועצה בעיר של 100 - - -? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תעשי לי עכשיו יום לימודים ארוך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יוליה, גם בשביל לבנות קואליציה ולעזור לראש העירייה לבנות קואליציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, אני לא מחפש את ה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה מועצה של עירייה במספרים כאלו? כמה חברי מועצה יש בעיר של 100,000 איש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה? בנתניה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הסוף של הסעיף ראשון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 100 עד 150 אלף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה היה בבת ים? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 25 חברי מועצה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> פחות. זה בין 18 או 19. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכל עיר זה אחרת. זה תלוי מה המודד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יודע. תפתחו את החוק אחרי הוועדה. מירה, את לא יכולה לעזור לנו? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה חברי מועצה לעיר בת 100,000? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> דווקא פקודת העיריות קובעת. למעלה מ-100,000 זה בין 21 עד 31. בצו האחרון ניתנו לשלוש רשויות מקומיות 31 חברי מועצה. זאת אומרת, שלוש רשויות גדולות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נדמה לי שזה מעל 250. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, לא. מעל 100,000 זה מדרגה שהיא לבדה. אין עוד מדרגה בפקודת העיריות. מעל 100,000 זה בין 21 חברי מועצה ל-31 חברי מועצה. שר הפנים קבע בתוך המשרה הזו את המדרגות מכוח סמכותו, בתוך המדרגה לשחק - - -, ולשלוש רשויות - - -. זה לראשונה ששלוש רשויות עם 31 ולא רק אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שתי הערות: הערה אחת, נושא סופר מיותר בזמן מלחמה, בזמן כאב עצוב בשלל גזרות ותחומים. זה נושא שיכול להצטרף לרשימת של עשרות נושאים לתיקונים בבוא היום. ואני מצר על כך שהזמן היקר שלך, אדוני, כיושב-ראש מעולה, כוועדה חשובה, שדנה לגופם של דברים קריטיים, מבוזבז בנושא לא חשוב שמבאיש את ריחו של הבית הזה בזמן חירום. בהמשך, ובלי קשר לזה, אני שומע מועצות אזוריות מחוץ לעסק. אז אם כבר מתעסקים עם זה, לצערי, במקום להתעסק בשיפור חייהם של המפונים והלא מפונים, ומשפחות והערים והכפרים המופגזים, אני מבקש לראות איך המועצות האזוריות הן חלק בלתי נפרד מהמהלך המיותר הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אלון, קודם כול, אנחנו דיברנו גם על המועצות האזוריות. אבל המועצה האזוריות לא נמצאות בפקודת העיריות, ולכן צריך לשבת עם שר הפנים כדי לטפל בנושא הזה. נמצא פה חיזקי, חבר המועצה או סגן ראש מועצת עמק חפר. בזמנו דיברנו שתהיה פנייה מכם לשר הפנים. אני מוכן להיות יחד איתכם ולקדם את הנושא הזה, כי זה רק עניין של תקנה ולא יותר מזה, למיטב ידיעתי. דבר נוסף, כשמדברים על המצב היום, אז אני חלק מהמצב היום. להיפך, דווקא היום הרשויות המקומיות צריכות חיזוק. וזו בדיוק הצעת החוק. הרשויות המקומיות נמצאות היום במצב של מלחמה, כמו המדינה, ולא קל לאף ראש רשות. רק לפני שבועיים דיברנו על עיריית טבריה. יש שם ראש עיר מדהים, אבל קשה מאוד לראש עיר לתפקד בזמן מלחמה עם מה שיש לו היום, והוא צריך להאציל סמכויות – זו בדיוק הנקודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תודה רבה. כדי לחסוך זמן יקר בימים אלו, כפי שביקש חבר הכנסת שוסטר, ואני שומע את מה שהוא אומר בדרך כלל, למרות שאני חולק עליו בעניין הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם אני מכבד את מה שהוא אומר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו כבר פעם שנייה ברצף, זה לא נעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אנחנו צריכים לעשות שיחה בינינו. עמית גרשון, בבקשה. << אורח >> עמית גרשון: << אורח >> אני עמית גרשון, מהתנועה הישראלית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רוב היושבים כאם מכירים אותנו, אבל בשביל ליישר קו אומר שאנחנו, בתנועה הישראלית, פועלים ופועלות לחיזוק הדמוקרטיה בישראל, ובפרט הדמוקרטיה המקומית, וזה לרבות ביזור סמכויות לרשויות המקומיות, החיזוק שלהן, חיזוק מעמד חברי מועצה והקמת רובד אזורי. כפי שיודעים וטוענים החוקרים בעולמות הדמוקרטיה המקומית, התיקונים האלה, במתכונת הנוכחית שלהם, ללא הסתכלות רחבה יותר, לא מחזקים בכלל את הדמוקרטיה המקומית. סליחה, חבר הכנסת דלל. אבל לא יכול להיות שבשנת 2024 עדיין רואים ברשויות המקומיות זרוע של המדינה ולא מוסדות שהם אוטונומיים, דמוקרטיים, נבחרי ציבור, ושיש להן שלטון עצמי, בניגוד לכל העולם המערבי. אני רוצה, ברשותכם, לצטט מתוך דברי ההסבר, כפי שהם מופיעים בהצעת החוק לגבי סעיף א - תיקון סעיף 14: כדי לאפשר פעילות יעילה של מועצת רשות מקומית, שמספר תושביה גדול יחסית, מוצע להפחית את מספר התושבים המזערי המאפשר מינוי שני סגנים. קודם כול, יש כאן בעיה בתכלית החקיקה. איך זה מייעל את עבודת המועצה? מינוי נוסף לא מחזק את המועצה אלא רק מחזק את השליטה של ראש הרשות על המועצה בזה שיהיה עוד חבר קואליציה נוסף במשרה מלאה. אגב, תיכף נדבר על זה שזה כן בשכר. זה עוד תמורות שראש העיר יכול לתת כדי לחזק את הקואליציה. פשוט לא ברור לי איך לתת עוד תפקיד סגן, שהוא לא שכר, נניח, עוזר לתושב במהות שלו. מה זה עוד, חוץ מחיזוק יציבות פוליטית? וטען את זה גם חבר הכנסת דלל ממש לפני חמש דקות. זה בדיוק הפוך מייעול עבודת המועצה. זה מחמיר את המצב הנוכחי שבו כל הייעוד של חברי מועצה זה לקבל תפקיד סגן שר בשכר. אין להם שום אינטרס לפקח, לדרוש עבור הציבור שבחר אותם ושבשמו הם פועלים, אלא ממש להיפך. זה רק נותן מוטיבציה לחברי מועצה להיכנס לתוך הקואליציה ולהיות עושי דברו של ראש הרשות. זה חוק שנותן צ'ופר נוסף לראש העיר שבו הוא פשוט יכול להכניס עוד אנשים. אין כאן התאמה לתכלית החקיקה. בנוסף, התייחסות לסעיף 2. נניח שזה כן מייעל את העבודה. אם זה באמת מייעל את עבודת המועצה, איך זה רלוונטי רק לרשויות גדולות? מה לגבי רשויות קטנות ומה לגבי הפריפריה? וכן, מה בין הוכחת יציבות פיננסית לבין חיזוק יציבות פוליטית? מה שנקרא, מה בין מחט לנחת? אתם רוצים לתת פרס לרשויות שמתנהלות טוב? תנו להן סמכויות, תחזקו את חברי המועצה, תנו להם עוד כלים לניהול. לא ברור לי איך הדברים קשורים. וכפי שנאמר כאן גם על חברי הכנסת. אין כיום תגמול לחברי המועצה על העשייה שלהם. הכול בהתנדבות. וגם את זה אמר חבר הכנסת דלל. אם יש לכם 800,000 שקל בשנה לתת שכר לעוד סגני עיר, תשקיעו אותם בתגמול לחברי מועצה. תנו להם לשכות שבהן הם יוכלו לעבוד, תנו להם מדפסות, קבלת קהל. היום אין שום דבר כזה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, עמית. חיזקי סיבק, בבקשה. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> חיזקי סיבק, סגן וממלא מקום ראשת המועצה בעמק חפר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה תנאים נתת לחברי מועצה כשהיית ראש עיר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, יחס. שמעתי אותם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחלק היו לשכות, לחלק לא. הייתה לנו קצת בעיה במקום. אבל כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני אומר דבר אחד: יש חברי מועצה, לא כולם, גם מאופוזיציה וגם מקואליציה, אבל זה לא חייב להיות דווקא מקואליציה, שמתמסרים לדברים שהם אוהבים ושהם מכירים אותם, אנשי חינוך שהתמקדו בחינוך ועשו המון עבודות לרכז לי, כראש עיר, כל מיני דברים. ואם אני יכול לבוא תחת מעטפת ולתת לו גם את ההגדרה שהוא יכול להיות יושב-ראש ועדה חשובה, והוא סגן והוא יכול לייצג אותי באירועים חינוכיים כאלה ואחרים כראש רשות, למה לא? אם זה עניין כספי, אז זו כבר שאלה אחרת שנוגעת למצב הרשות וכו'. אבל אנחנו מדברים כרגע על הצעת חוק מצוינת, של חבר כנסת מצטיין. חבר הכנסת דלל, תגיד תודה. אני מחמיא לך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה כל הסיפור הזה של הסעיף הראשון, אז נגיד שזה וולונטרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני מסכים גם עם הסעיף השני כי אי-אפשר לבוא. זה כמו שאת תביאי אדם למדידת לחץ דם. פעם אחת עלה לו לחץ הדם, ואז את תגידי לו עכשיו לא לגעת במשהו, וזאת כשלחץ הדם שלו כבר בסדר מאה שנה, והיה בסדר קודם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, מטריד אותי שמדובר רק ברשות אחת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - בכביש פעם אחת, - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. מה זה קשור? נו, באמת. לך לא מתאים להגיד. זה מתאים לאופוזיציה, אבל לא לך. את יכולה לא להגיד. עיר מתנהלת. קחי את העיר הרלוונטית שאמר כרגע משרד הפנים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הם תומכים בהצעת החוק? הממשלה תומכת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. הם ביקשו מספרים אחרים. << אורח >> דב לסקר: << אורח >> הסייגים שלנו, כמו שאמר היושב-ראש עכשיו, של הפעם אחת הזו שיקרה מצב שיעבור – על זה אנחנו מוכנים להתגמש. וזה מה שאמרנו, שתהיה פעם אחת בארבע שנים. לא גורף. פעם אחת בארבע שנים, ורק עד 1%. ומצטבר עד 5%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אתה אומר: כמו היושב-ראש אומר, אבל לא אמרת כמוני. כי כשאתה אומר את הפעם אחת, שעליו אני מסכים, וככה זה גם בא לידי ביטוי כאן, - - - << דובר_המשך >> דב לסקר: << דובר_המשך >> זה לא בא בידי ביטוי בהצעה. בנימוקים זה בא לידי ביטוי. בהצעת החוק זה לא מדבר על פעם אחת, זה מדבר שזה יכול לקרות כל הזמן. וזה גם לא יורד תוך כדי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל יש הגבלה על הגירעון המצטבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה שמו את ההגבלה לגירעון המצטבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בשביל ההגינות, גם למציע החוק, העובדה שזה נוגע רק ברשות אחת, שהיא נתניה, יש בזה טעם לפגם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה כך, כל דעה שאת תגידי, ואתה אומרת הרבה ועוזרת לי הרבה בדברים שקשורים למרחב הנגב ומוניציפאלי כאלה או אחרים, ואת אומרת מידע ומניסיון, אז אני אגיד שאת אומרת את זה רק בגלל שאת זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מדויק מאוד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הצעת החוק הזו נולדה יחד עם השלטון המקומי, ומתואמת עם השלטון המקומי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל משרד הפנים מתנגד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא מתנגד, אבל הוא אומר שצריך לשחרר – בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חיזקי סיבק, סליחה. הזכרתי את השם שלך ולא נתתי לך. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> תודה אדוני שלא נתת לי לדבר, כי אני חייב להגיד שכשאני מסתכל על הדיון מהצד, אני מאחל לנו שהשלום וה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה תפקידך בכוח? << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> אני סגן ראשת המועצה וממלא מקום ראשת מועצה אזורית עמק חפר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אחלה ראשת מועצה יש לכם. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> מסכים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שכנים טובים. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> שכנים טובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה תושבים אתם? << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> אנחנו 45,000 תושבים, ואנחנו משתרעים על 132,000 דונם. מתוכם 92,000 חקלאים. אדוני, אני רוצה לפתוח בדבר שלא קשור לדיון. התחלתי להגיד שאני מאחל שהשלום והאחווה ישרו על כולם כמו שהם שורים פה בין חברי הכנסת. זה היה פנטסטי להסתכל על הדיון פה מהצד. באתי מדיון אחר בין רשויות, מוקצן לחלוטין. יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה, שהיא הרבה מעבר לחדר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל דיון אצלי בוועדה הוא כך. << דובר_המשך >> חיזקי סיבק: << דובר_המשך >> אני לא ארבה במילים, התייחסנו לזה גם בדיון הקודם. אני מפנה למסמך של מסמך המועצות האזוריות ולמכתב שהוצאנו. אנחנו ביקשנו לאפשר, בגלל עומס המטלות, סגן שלישי בשכר או חלוקת שכר לסגן שלישי במועצות אזוריות, ולא להתעלם מזה. אני מודה לחבר הכנסת דלל על ההתייחסות שלו. אנחנו בהחלט ניעזר בו בדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם הייתה התייחסות שלי בישיבה הקודמת ואמרנו. כרגע יש מניעה, וזה דבר שהסביר היועץ המשפטי. אבל אני בהחלט חושב שצריך לדון בזה ולפתוח את המדרגות גם אצלכם. נכון שזה שונה מרשויות מקומיות, אבל זה שונה לכאן ולכאן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה אפילו הרבה יותר קל. << אורח >> חיזקי סיבק: << אורח >> לגמרי. התייחס לזה גם חבר הכנסת שוסטר. ונמצאת פה גם חברת הכנסת הרכבי. יש פה ראשי מועצות אזוריות. אין לנו, במועצות האזוריות, קואליציה-אופוזיציה. אין לנו מגנונים שגדלים בהתאם למספר הסגנים. זה בדרך כלל לשכה-לשכה. אנחנו נרצה לקדם את המהלך גם לגבי מועצות אזוריות. תודה לאדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. מלי, בבקשה, 60 שניות. << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי, לובי 99. אני רוצה למסגר את הדיון הזה ב-60 שניות. בגדול, המודל שמאפיין את הרשויות המקומיות בשלטון המקומי הוא מודל של ראש העיר החזק. יש לראש הרשות סמכויות בלתי נגמרות הרבה יותר מבשלטון המרכזי. בסופו של דבר, הצעת החוק הזו מעמיקה את האוטוקרטיה בשלטון המקומי מאשר מגדילה את הדמוקרטיה את השלטון המקומי. בסופו של דבר,אם תיבחנו, ב-22% מהרשויות המקומיות, רק עשירית מחברי המועצה הם חברים באופוזיציה. תחשבו על זה בשלטון המרכזי. שמתוך 120 חברי כנסת, רק עשרה יהיו באופוזיציה. רק תדמיינו את הדבר הזה. בסופו של דבר, הצעת החוק הזו מביאה לזה שהיא מעצימה את הסמכויות, שהן גם כך חזקות, של ראש הרשות. אם היינו מטפלים בנושא הזה של יו"ר האופוזיציה, שאין לו שכר באף רשות מקומית מ-257 רשויות מקומיות, ולסגן ראש רשות, כשיש חמישה כאלה שמכהנים בחלק מהרשויות, ושישה בירושלים, יש שכר של 40,000 שקל בשנה. אני רוצה לציין את החשיבות המרבית שיש לחברי מועצה וליו"ר אופוזיציה בכך שיהיה להם סמכויות וכלים, ובכלל שיהיה להם שכר. אנחנו המדינה היחידה, מבין 39 מדינות באירופה, ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי תיכנס לאתר הכנסת ותראה הצעת חוק שלי, שהיא מונחת, ושאני מקווה לקדם אותה בקרוב, בדיוק על העניין זה. נכון שאז הביקורת תבוא מראשי הרשויות, ואת תתמכי והם יהיו נגד. עכשיו אנחנו הפוך. כך זה בחיים. << דובר_המשך >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר_המשך >> אני מייצגת גם את האינטרס הציבורי. אנחנו תומכים באינטרס הציבורי, והאינטרס הציבורי הוא שתהיה יכולת פיקוח חזקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני תומך באינטרס הציבורי. תודה. << דובר_המשך >> מלי טופצ'יאשוילי: << דובר_המשך >> דבר אחרון, אני גם לא מצליחה להבין על איזה נתונים הצעת החוק הזו מתבססת. אתם מדברים על יציבות של רשויות מקומיות. יש רשויות מקומיות שלא מצליחים להעביר בהן דברים ושאין בהן יציבות? חוץ מזה שסגן ראש רשות ילך לאירועים, ועל זה אנחנו יושבים פה. על זה התכנסנו, כדי שלראש רשות יהיה מי להביא לאירועים במקומו – באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. עו"ד תמר באום, בבקשה. << אורח >> תמר באום: << אורח >> היי, קוראים לי תמר באום. אני עורכת דין בתנועה לאיכות השלטון. כמובן שאני מצטרפת פה לחבריי מהחברה האזרחית. יש ביקורת של מבקר המדינה. היה גם דוח מאוד מפורסם של דינה זילבר, שבחן את מצב השחיתות, ועוד כהנה וכהנה, שרק מדברים. והאמת שאני בטוחה שאתם גם מסכימים איתי כמה הריכוזיות של הכוח בשלטון המקומי. וגם חלק מהסיבות המרכזיות בהערכה גם מחקרית ללמה כמות השחיתות שם היא, לצערנו, לא מינימלית. יש לי שאלה, אם יורשה לי, ליועץ המשפטי לוועדה. אני פשוט הבנתי, ופשוט לא הבנתי את זה עד הסוף, דווקא לגבי הסעיף הראשון של ההצעה, ואני יודעת שנאמר פה כבר הרבה שזה לא יהיה לזה אספקט תקציבי. אבל הבנתי שייתכן שיהיה לזה אספקט תקציבי בעקיפין. יכול להיות שאני הבנתי לא נכון, ואז אני אפסיק לדבר. אני הבנתי שיכול להיות שאמרת, או שיש עמדה משפטית שאומרת, שגם לסעיף הראשון יכול להיות באיזשהו מצב עקיף אספקט תקציבי? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, אני אמרתי שסעיף 14 יחד עם סעיף 15 קובע את המספר הכולל של סגנים ברשות המקומית, שחלקם מקבלים שכר וחלקם לא מקבלים שכר. ויכול להיות מצב שאם מעלים את מספר הסגנים בסעיף 14, ובסעיף 15א1, שקובע את מספר הסגנים בשכר, יש מספר יותר גבוה לגבי אותה מדרגה, אז זה יכול להשפיע. אבל זה לא המקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא המקרה, זה לא מה שמדאיג אותך. תודה רבה. אם כך, אנחנו נקרא את הצעת החוק ונעבור להצבעות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40) (שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024 תיקון סעיף 14 1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 14(א)(1), במקום "150,000" יבוא "100,000". תיקון סעיף 15א1 2. בסעיף 15א1(ב) לחוק העיקרי, אחרי "כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות" יבוא "שעלה על 2% מתקציב הרשות המקומית וסך הגירעון המצטבר, כהגדרתו באותו סעיף, לא עלה על 10% מתקציב הרשות המקומית". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אנחנו הגשנו הסתייגויות. אני מבקשת לצרף גם את המחנה הממלכתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לאה, מבקשים רשות דיבור על החוק במליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות דיבור במליאה לרע"מ, רשות דיבור במליאה לעבודה. ואתם מסכימים שמצביעים על ההסתייגויות כמקשה אחת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נצביע על ההסתייגויות של יש עתיד והמחנה הממלכתי כמקשה אחת. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגויות הוסרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40). מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:38. << סיום >>